פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת הבריאות
07/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג (7 בפברואר 2023), שעה 11:00

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
שלום דנינו
ניסים ואטורי
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי
לימור סון הר מלך
משה רוט

אלמוג כהן
צבי סוכות

ד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

דניאל שגיא - לשכה משפטית, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - משנה ליועמ"ש, משרד הבריאות

ד"ר אולגה פרישמן - רפרנטית, משרד המשפטים

גד פרישמן - מדען ראשי, המשרד לביטחון לאומי

שי מליחי - ק' אגף מנהלת הקורונה, המשרד לביטחון לאומי

אורי בוצ'ומנסקי - קמ"ד אג"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק - לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

ערן יעקב הוליץ - עו"ד, משרד החינוך

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

מיכאל אלון - אזרח

אורן פסטרנק - עו"ד, מחאת הריבון

נעה בן שבת
יעל סלנט

תמי ברנע

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023, מ/1593

שלום, בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. היום יום שלישי, ט"ז בשבט, התשפ"ג – 7 בפברואר 2023. הנושא: הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023. אתמול דנה כאן הוועדה בהצעת החוק. לבקשתנו, כמובן לאחר שיח עם משרד הבריאות ועם צוות הוועדה שהיו קשובים להערות של החברים וחברי הוועדה, החוק צומצם באופן משמעותי מכפי שנשלח מלכתחילה. צריך לזכור שהנוסח הונח במלואו, לא שונה שום דבר, לא התווסף שום דבר, רק צומצם, ואנחנו דואגים שהסעיפים הרלוונטיים שאנחנו משאירים תואמים גם כן נגזרות מסעיפים אחרים.

כפי שאמרנו אתמול, חוק הקורונה, הסמכויות שלו, החוק שמכוחו נלקחות סמכויות, עומד לפוג בימים הקרובים, כאשר כעת אנחנו מקדמים רק את הארכת הסעיפים הנקודתיים שאנחנו הגענו איתם להסכמות כדי שהמדינה בכלל ומערכת הבריאות בפרט תוכל להיות ערוכה להיות עם הסדרים ולתת מענה במקרה וחלילה תהיה התפרצות. כפי שאמרנו, זה צומצם בעיקר לנושא של כניסה ויציאה מגבולות מדינת ישראל. אם נגדיר את זה במקרו, מדובר ביבשה, באוויר ובים. גם בכלי טיס וגם בכלי שיט תהיה אפשרות בכניסה וביציאה, במידה ויזהו משהו.

על שולחן הוועדה הונחו הסתייגויות של מספר סיעות. אנחנו נשמע את ההסתייגויות, אחר כך נעבור להצבעות. המטרה היא להשלים את הכנת החוק עוד היום, עוד לפני תחילת המליאה, ולהגיע להצבעות במליאה, בעזרת השם, מחר. נעה, היועצת המשפטית, בקשה.

אתמול קראנו את הנוסח בסביבה של נציגי משרד הבריאות ומשרד המשפטים, כאשר אחרי כן היו עוד תיקונים קלים שמופיעים פה בעקוב אחרי שינויים. כפי שציינת, ההוראה המקורית הייתה להאריך את החוק כולו, אבל לבסוף כל ההוראות צומצמו, לכן מונח בפניכם גם הנוסח המתוקן וגם הנוסח המשולב של החוק כך שאפשר לראות איך נראה חוק סמכויות מיוחדות אחרי התיקונים.

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12),
התשפ"ג-2023


תיקון סעיף 1 1. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה),
היו"ר התש"ף – 2020 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) ההגדרות "אורח", "אזור מוגבל", "אזור תיירות מיוחד", "בדיקת
קורונה מיידית", "בדיקת תסמינים", "גוף הצלה", "הגורם האחראי
על המקום", "הכרזה על אזור מוגבל", "הכרזה על אזור תיירות מיוחד",
"הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה", "הצהרת בריאות",
"התקהלות", "ועדת השרים", "חוק חינוך מיוחד", "טיפול רפואי",
"מוסד המקיים פעילות חינוך", "מזון", "מתקן אירוח", "מפעל מתקן
אירוח", "מקום מגורים", "מקום עבודה", "מקום פתוח לציבור",
"מרחב פרטי", "מרחב ציבורי", "עובד", "עיתונאי או עובד מקצועות
התקשורת", "רכוש משותף", "תחבורה יבשתית", "תעודת מחוסן"
ו"תעודת מחלים" ו-"תשאול" – יימחקו;

באמת הרבה מאוד הגדרות שקשורות. כאן אנחנו מבטלים את הנושא של הכרזה על מצב חירום של נגיף הקורונה.

זאת נקודה שהועלתה תוך כדי דיונים, בהידברות עם משרד הבריאות.

(2) במקום ההגדרה "ועדה של הכנסת", יבוא:

""ועדה של הכנסת" – ועדת החוקה, ולעניין תקנות לפי סעיף 12 –
ועדת הכללה של הכנסת, ואם הנושא הוא בתחום ענייניה של
יותר מוועדה אחת – הוועדה שהתקנות הן בעיקרן בתחום ענייניה
אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחת מהן. ואולם אם לא
הוקמה ועדה מוועדות אלה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת
קבעה לעניין זה.".

היום יש לנו כמה ועדות שעוסקות – ועדת הרווחה במוסדות רווחה, ועדת חינוך במוסדות חינוך. כיוון שהנושאים האלה יורדים מסדר היום, נשארה לנו רק ועדת הכלכלה שתקנות לפי סעיף 12 הן בסמכותה, ונשארה ועדת החוקה. משרד הבריאות, הייתה לכם בקשה בהקשר הזה.

כן. בזמנו החוק היה מאוד רחב, היו הרבה סטים של תקנות שהייתה אפשרות להעביר לוועדות שונות של הכנסת, אבל כעת, מכיוון שאנחנו מאוד-מאוד צמצמנו והתקנות הן רק לעניין חובת בדיקה בכניסה בישראל ולעניין עוד נושא שקשור בזה והיסטורית נקבע שילך לוועדת הכלכלה, אין כאן שום עניין בשלב הזה לפצל, חשוב שזאת תהיה ועדה אחת. אנחנו גם חושבים שהוועדה המתאימה ביותר לדון במה שנשאר היום מהחוק, בטח אחרי שהוקמה ועדת הבריאות של הכנסת, היא ועדת הבריאות שגם כך דנה בצווי בידוד ועטיית מסכה. הנושאים שזורים זה בזה, לכן נראה לנו שנכון שהכל יידון תחת אכסניה אחת. גם לא נשארו כאן נושאים של סגר, הגבלת התקהלות, נושאים שבעבר אולי חשבו שמתאימים יותר לוועדת חוקה.

כמו שאת מבינה, ודאי שהרצון שלי שזה יידון בוועדת הבריאות. אני מסכים איתך על כך שזה צריך להצטמצם לוועדה אחת, שההתפזרות הזאת לשאר הוועדות היא פחות רלוונטית. כתוב כאן ועדת חוקה. צריך לזכור, אנחנו מדברים על כניסות ויציאות מישראל, שזה עניין של זכות חוקתית, זכות בסיסית שלכאורה תצטרך להידון בוועדת חוקה. אני חושב שאם הדבר לא מוסכם כרגע, צריך להשאיר את זה בוועדת חוקה. בשביל שלא נצטרך לטעון לנושאים חדשים וכדי לא לעכב ועכשיו לבוא להתדיינות עם ועדת חוקה, אולי אפשר להשאיר את הנושא בוועדת חוקה. כן צמצמנו את הנושא של ועדת הכלכלה, וגם את רואה שאנחנו כן דנים בוועדת בריאות בנושא הזה.

אם כך, בכל מקום שהיום כתוב ועדה של הכנסת יהיה כתוב ועדת החוקה, מה שייתר לנו את פסקה (2).

תיקון כותרת 1א. בפרק ב', בכותרת, במילים "או מצב חירום מיוחד" – יימחקו;
פרק ב'

תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, המילים "או על מצב חירום" – יימחקו;

אולי תסבירי מה ההבדל בין מצב חירום למצב בריאותי מיוחד.

מצב בריאותי מוארך לתקופה של עד שלושה חודשים והתהליך של התקנת תקנות מכוחו הוא תהליך שדורש אישור מראש של הוועדה. מצב חירום הוא מצב יותר חמור שבו נדרשת הפעלת סמכויות יותר חמורות, והוא מצב שעומד בתוקף לתקופה יותר קצרה, אפשר להביא מכוחו תקנות גם בהליך יותר מהיר מבחינת האישור הפרלמנטרי. כרגע, בעקבות הדיון שהתקיים פה אתמול, משרד הבריאות ניאות להוריד את ההתייחסות למצב החירום ולהשאיר רק את ההוראות של המצב הבריאותי המיוחד, שזה אומר שבאופן רגיל התקנות שיופעלו לפי סעיף 7א ולפי סעיף 12 יופעלו באישור פרלמנטרי מראש. גם היום יש אפשרות להתקין את התקנות בהליך יותר מהיר, אפילו לפרסם אותן גם ללא אישור מראש, והדבר הזה יישאר גם בנוסח הזה. אמנם הסעיפים יזוזו ממקום למקום כי אנחנו מבטלים את מצב החירום, אבל זה דבר שיישאר.

ההבדלה שנעשתה בחוק במהלך המגיפה הייתה בין מצב חירום בתוך המדינה שדורש סמכויות מאוד רחבות, לבין מצב מיוחד שבו יכול להיות שהסיכון הוא בכלל בחו"ל אבל צריך להפעיל דברים כמו בדיקות בכניסה. כיוון שאת מה שאנחנו מבקשים להשאיר זה את הבדיקות במעברים - -

זה מצב בריאותי, לא מצב חירום.

בדיוק, זה מצב בריאותי בחוץ שאנחנו מנסים שלא ייכנס, זה לא מצב חירום בתוך המדינה.

זה רק מראה שהנושא מאוד-מאוד צומצם, הוא נושא נקודתי. בסוף דרך כל כותרת אתה יכול להכניס עוד מנעד רחב של אפשרויות, אבל כאן אנחנו מצמצמים את זה למצב בריאותי מיוחד.

גם כשנעשה שינוי בחוק - החוק בהתחלה דיבר רק על מצב חירום - אמרנו שמבחינה אפידמיולוגית אנחנו מעדיפים שיהיו שני מצבים, כי לפעמים אנחנו צריכים לכתוב חוות דעת אפידמיולוגית שלא נובעת ממצב חירום בארץ אלא מהבנה שיש איזה שהוא סיכון בחו"ל, שזה בדיוק המצב פה.

המצב הבריאותי המיוחד לא מתמקד בסיכון חו"ל, הוא פשוט הרף הנמוך יותר של הדרישות.

מי מגדיר מה זה נקרא מיוחד?

הממשלה היא זו שמכריזה בהתאם לתנאים שקבועים בחוק.

על פי המלצות של ראש שירותי בריאות?

על בסיס חוות דעת אפידמיולוגית של משרד הבריאות.

גם לנו, לפני שהיה בחוק את שתי הרמות, היה יותר קשה, כי לפעמים הסיכון היה מחו"ל, לא בתוך הארץ, ולא רצינו להכריז על מצב חירום בתוך מדינת ישראל כשבתוך מדינת ישראל אין חירום. פה אנחנו משאירים את הדרגה היותר נמוכה.

כשאנחנו מדברים על כניסות לישראל, אנחנו מדברים על כניסות ויציאות. ננסה לחשוב מה הרעיון של היציאות, כי בסוף כשאתה מאפשר יציאה ואחר כך יש לך בעיה חוקית לא לאפשר כניסה של אזרח יהודי, אזרח ישראלי, אתה יוצר לעצמך את המעבר למה שאתה רוצה למנוע. במקרה של החוק הזה אנחנו מדברים על כניסות ועל יציאות מגבולות ישראל.

הכוונה לכלי טיס, למשל, נכנסים וגם יוצאים.

אמרתם שאם תחליטו להגביל מדינה מסוימת, תוכלו לא רק להגביל כניסה אלא גם יציאה לשם.

לא, אנחנו הורדנו לחלוטין. ההגבלה היחידה היא חובת בדיקה בכניסה לישראל.

האם כלי טיס שיוצא מישראל יכול להיות שיחייב בדיקה והוא לא יעלה לסיפונו - -?

אין אפשרות כזאת, וגם אין בזה היגיון בריאותי. הדבר היחיד שביקשנו לגבי כלי טיס יוצאים זה את הפרטים של האנשים שהיו בטיסה, אם במקרה יתגלה שיש שם איזה שהוא חולה בווריאנט מאוד מסוכן. גם כלפי האנשים שיוצאים לחו"ל יש לנו איזו שהיא אחריות אם הם היו בטיסה עם אדם שחולה באיזה שהוא וריאנט מסוכן.

האם לא יכול להיות שהמדינה שמקבלת את כלי הטיס תבקש שאנחנו נבדוק?

היא יכולה לדרוש שהבן אדם לפני שהוא מגיע לאותה מדינה יעשה בדיקה בארץ המוצא.

זה כמו ויזה, שאומרים לך: אתה לא נכנס לפה בלי שיש לך ויזה.

זו האחריות של חברת התעופה לא להעלות לטיסה אדם שאין לו את אותה בדיקה של אותה מדינת יעד, אבל זה לא נובע מהחוקים של מדינת ישראל.

(2) בסעיף קטן (א), בפסקה (2) – תימחק;

(3) בסעיף קטן (ב), המילים "או (2)" – יימחקו;

(4) בסעיף קטן (ג) –

(1) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "ולעניין בקשה" – תימחק;

(2) בפסקה (4), הסיפה החל במילה "ואולם" – תימחק;

(5) בסעיף קטן (ד) –

(1) בפסקה (1), המילים "או (2)" ו"או 45 ימים, בהתאמה" –
יימחקו;

(2) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת
החוקה כאמור בסעיף קטן זה, להאריך את תוקפה של
ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד לתקופות נוספות שלא
יעלו על שלושה חודשים; הארכת תוקפה של ההכרזה
תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או
במועד מאוחר יותר שנקבע בה ואינו עולה על שבעה
ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת הכרזה על
מצב בריאותי מיוחד;";

(3) בפסקה (3), המילים "בקשה להארכת הכרזה על מצב
חירום בשל נגיף הקורונה או בקשה להחלפת הכרזה על
מצב חירום בשל נגיף הקורונה בהכרזה על מצב בריאותי
מיוחד" – יימחקו;

(4) בפסקה (4), הסיפה החל במילים "או בקשה" – תימחק;

(5) פסקה (6) – תימחק.


תיקון סעיף 3 3. בסעיף 3 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, המילים "או הכרזה על מצב חירום בשל
נגיף הקורונה" – יימחקו;

(2) בסעיף קטן (א), המילים "או את ההכרזה על מצב חירום
בשל נגיף הקורונה" – יימחקו;

(3) בסעיף קטן (ב)(1), הסיפה החל במילים "או את" – תימחק.


תיקון כותרת 4. בכותרת פרק ג' לחוק העיקרי, המילים "והכרזה על מצב חירום
פרק ג' בשל נגיף הקורונה" – יימחקו.

תיקון סעיף 4 5. בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, המילים "או הכרזה על מצב חירום בשל
נגיף הקורונה" – יימחקו;

(2) בסעיף קטן (א) –

(1) פסקה (1) – תימחק;

פסקה (1) מתייחסת למה קורה בתקופת הכרזה על מצב חירום, שהיא כבר לא רלוונטית לנו.

(2) בפסקה (2) –

(1) ברישה, במקום הסיפה החל במילה "בסעיפים" יבוא
"בסעיפים 7א ו-12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם
מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום
התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על
אוכלוסיות בסיכון";

אנחנו מדברים על התאמה של ההוראה שנותרת כרגע לגבי מצב בריאותי מיוחד, שהיא מותאמת רק לסעיפים שנשארים בתוקף באותן תקנות, שזה תקנות 7א ו-12. אותם שיקולים הועתקו ממה שהיה בפסקה (1) לכאן.

(2) פסקאות משנה (א) עד (ה) – יימחקו;

הן אותן תקנות חריגות ומיוחדות שאפשר היה להטיל רק במצב חירום.

(3) פסקה (4) – תימחק;

לא קשור עכשיו שטח המדינה או אזור מסוים בה, כי אנחנו מדברים על כניסות ויציאות ועל הטלת פיקוח טכנולוגי.

(3) סעיף קטן (ג) – בטל;

(4) בסעיף קטן (ג1), הסיפה החל במילה "ולעניין" – תימחק;

(5) בסעיף קטן (ג2), במקום "(א1) או (2)" יבוא "(א2)" והסיפה
החל במילים "28 ימים – תימחק;

(6) בסעיף קטן (ג3), הסיפה החל במילים "או הכרזה" – תימחק;

(7) סעיף קטן (ד) – יימחק;

סעיף קטן (ד) הוא הסעיף שקבע את דרך האישור של תקנות במצב של הכרזה על מצב חירום. כרגע אנחנו מוחקים את הסעיף הקטן הזה. ההוראות שהיו בו ונגעו להכרזה על דחיפות פשוט יועתקו לסעיף קטן (ד1) כדי שבסעיף קטן (ד) לא יישאר כלום.

(8) בסעיף קטן (ד1)(5), במקום הסיפה החל במילה "בהתקיים"
יבוא "אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות המחייבות
כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, והממשלה
שוכנעה, מנימוקים מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות, כי
הכניסה המוקדמת לתוקף דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף
הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף
התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון; ויחולו הוראות אלה:

(1) תקנות כאמור יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל
האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר
והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה
להתקינן ובפירוט הנסיבות המיוחדות של הדחיפות
שחייבו את כניסתן המוקדמת לתוקף של התקנות;

(2) ועדת החוקה תקים דיון בתקנות ותחליט אם
לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את
תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה;

(3) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה לפי פסקת
משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקה,
יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה
בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום
שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה;

(4) החליטה ועדת החוקה שלא לאשר את התקנות,
ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה
הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע
תוקפן של התקנות באותו מועד;

(5) הודעה על פקיעת תוקף התקנות והודעה על
החלטה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, או
לשנות את תקופת תוקפן, יפורסמו ברשומות;".

התיקון לסעיף הקטן שקראנו עכשיו, לפסקה (5), זה מקרים שבהם הממשלה רשאית להתקין את התקנות שייכנסו לתוקף אפילו בלי אישור מראש של ועדת החוקה.

הממשלה צריכה להגיש את התקנות שישה ימים מראש לכנסת כשיש נסיבות, כשאנחנו מדברים על נגיפים וצריך להכניס את התקנות לתוקף במועד מוקדם יותר – לפעמים באופן מיידי, לפעמים פחות משישה ימים - שזה מה שהסעיף הזה מאפשר לנו.

תיקון סעיף 5 6. בסעיף 5 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל.

סעיף קטן (ג) עסק בפרסומים שנוגעים לצווי סגירה מינהליים. מכיוון שהם כבר לא יהיו בתוקף, הם כבר לא רלוונטיים, לכן אנחנו מסירים את סעיף קטן (ג).

ביטול סעיפים 7. סעיפים 6 ו-7 לחוק העיקרי – בטלים.
6 ו-7

ההוראות של סעיף 6 נגעו להגבלת פעילות במרחב הפרטי וההוראות של סעיף 7 נגעו להגבלת פעילות במרחב הציבורי. אלו הגבלות שיורדות בהתאם לסיכום.

תיקון סעיף 7א 8. בסעיף 7א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), פסקה (1) – תימחק;

(2) סעיפים קטנים (ב) עד (יא) – בטלים.

מה שנשאר מסעיף 7א זו פסקה (2) שמדברת על אפשרות להתקין תקנות שנוגעות לחובה של אדם שנכנס לישראל לבצע בדיקת קורונה לפני הכניסה לישראל או לאחריה, וכן מניעת כניסה לישראל למי שבבדיקת הקורונה שביצע התקבל ממצא חיובי לנגיף הקורונה, אלא בנסיבות מיוחדות לפי האישור שקיבל לכך מהמנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם ובהתאם לתנאי האישור.

ביטול סעיפים 8א. סעיפים 8, 8א, 9, 10 ו-11 לחוק העיקרי – בטלים.
8 עד 11

סעיף 8 דיבר על הגבלת פעילות בבתי עסק, מקומות עבודה ומקומות הפתוחים לציבור בפעילות של מתן שירותים. סעיף 8א דיבר על הגבלת כניסה למקום ללא הצגת תוצאה שלילית בבדיקה, תעודת מחלים או תעודת מחוסן, מה שהיה נקרא "תו ירוק". סעיף 9 מדבר על הגבלת אירועים. סעיף 10 מדבר על הגבלת פעילות של מוסדות תרבות וחינוך, וסעיף 11 מדבר על הגבלת פעילות של מוסדות רווחה. כל הסעיפים האלה נמחקו.

תיקון סעיף 12 9. בסעיף 12(א) לחוק העיקרי –

(1) פסקאות (1) עד (7) – יימחקו;

(2) בפסקה (8) –

(1) בפסקת משנה (א) –

(1) במקום הרישה יבוא "הגבלות בעניינים כמפורט להלן לגבי
נוסעים, לרבות אנשי צוות, בכלי טיס היוצא משטח ישראל או
נכנס אליו."

(2) פסקאות משנה (1) ו-(3) – יימחקו;

(2) בפסקת משנה (ב), המילים ""כלי טיס זר", "מנחת", "שדה
תעופה"" – יימחקו;

(3) במקום פסקה (9) יבוא:

"(9) הגבלות לגבי נוסעים, לרבות אנשי צוות, בכלי שיט
היוצא משטח ישראל או נכנס אליו, בעניינים כאמור
בפסקה (8)(א)(4), בשינויים המחויבים; לעניין זה –

"כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט),
התש"ך – 1960;

"צוות" – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-
1973;";

(4) בפסקה (10(א), המילים "כלי תחבורה יבשתית" – יימחקו;

אני חושבת שהמחיקה של המילים "כלי תחבורה יבשתית" אומר שאנחנו מדברים רק על כניסה באמצעות כלי טיס וכלי שיט, לא על כניסה לישראל בתחבורה יבשתית, נכון?

למה לא?

כי הורדתם את התחבורה היבשתית לגבי חובת התשאול, לא לגבי הבדיקות. כרגע החובה מדברת רק על כלי שיט או כלי טיס, רק על שני כלי התחבורה האלה. מה נשאר בסעיף הזה?

מה שנשאר זו האפשרות בתקנות לחייב מפעיל של כלי טיס או כלי שיט, אם נטיל חובת בדיקה לפני הכניסה לישראל, עוד כשנמצאים במדינה אחרת. אנחנו נבקש ממי שמגיע לישראל ממדינה אחרת להציג לפני שהוא עולה על הטיסה אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, שזו חובה שמופנית גם לאדם עצמו וגם למפעיל של כלי הטיס. לממשלה יש גם אפשרות להתקין תקנות שיחייבו בדיקה עם הנחיתה בישראל.

מה אתם ממליצים?

במהלך הקורונה היה את שניהם. בתוך החוק זה לא מפורט, אלא יש אפשרות להתקין תקנות בנוגע לזה.

סעיף 7א הוא זה שקובע את חובת הבדיקה, ובסעיף 12 משאירים רק את החובות לדרוש הצגת תוצאה שלילית בבדיקה, נכון?

נכון. החובה הזאת היא גם על כלי טיס וגם על כלי שיט. עניין נוסף זה החובה של המפעילים של כלי הטיס או כלי השיט לאסוף פרטים של האנשים שנמצאים בכלי הטיס או בכלי השיט במקרה שבדיעבד הסתבר שהיה שם איזה שהוא חולה בווריאנט מסוים ונרצה לעשות חקירה אפידמיולוגית או לאתר את אותם אנשים שהיו על כלי השיט או הטיס כדי לעדכן אותם.

איפה אתם מכסים את הכלי התחבורתי, כמו אם עובר אוטובוס מירדן לגדה או עובדים יוצאים מעזה?

אני חושבת שהשארנו בפסקה (10) כלי תחבורה יבשתי.

לא, הורדנו אותו.

אפשר להשאיר.

אז לא נמחק את המילים "כלי תחבורה יבשתית". אין לך הוראה שמאפשרת לדרוש תוצאה שלילית או למסור פרטים מזהים.

את זה עשינו מכוח התקנות ב-7א.

אז בפסקה (10)(א) אנחנו לא עושים תיקון, היא נשארת כפי שהייתה גם קודם.

ביטול סימנים 10. סימנים ב'1, ג' ו-ד' בפרק ג' לחוק העיקרי – בטלים.
ב'1, ג' ו-ד'
בפרק ג'

סימן אחד עסק באזור תיירות מיוחד, סימן שני עסק באזור מוגבל, שם הייתה אפשרות להטיל הגבלות עוד יותר חמורות, והסימן הנוסף, סימן ד', עסק במקום לבידוד מטעם המדינה, שגם ההוראה הזאת יורדת.

תיקון סעיף 11. בסעיף 22 יז לחוק העיקרי, במקום ההגדרה ""אפוטרופוס", "חוזר",
22יז "חייב בבידוד", "המנהל" ו"הנציג המוסמך"" יבוא:

""אפוטרופוס" – אפוטרופוס לעניינים רפואיים או אישיים או מיופה
כוח לפי ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים או אישיים שנכנס לתוקף
כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

"חוזר" – אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או מחזיק
באשרת עולה שהגיע לישראל מחוצה לה, למעט מי שהגיע מיהודה
והשומרון או מחבל עזה ולא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים
האחרונים שלפני הגעתו לישראל;

"חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי סעיף 20 לפקודת
בריאות העם, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור;

"המנהל" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם;

"הנציג המוסמך" – אחד מאלה, הפועל בהתאם להוראות ולהנחיות
של משרד הבריאות ולאחר שקיבל הדרכה מתאימה בתחום הסמכויות

(1) קצין ביקורת הגבולות או עובד רשות האוכלוסין וההגירה
שראש הרשות הסמיך לכך;

(2) עובד המדינה שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או המנהל
הכללי של משרד הפנים הסמיך לכך.".

זו כתיבה מפורשת של ההגדרות שקודם הפנו להגדרות שמחקנו בפרק של המלוניות, אם אני לא טועה.

תיקון סעיף 12. בסעיף 22יח לחוק העיקרי -
22יח

(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) (1) הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), הכוללת ניטור של אנשים
החייבים בבידוד שאינם נכנסים או של חוזרים מחמש מדינות או
יותר, תוגש לוועדת החוקה לפי הוראות סעיף קטן (ב1), והיא
רשאית לאשרה, לא לאשרה או לשנות את תקופת תוקפה, בתוך
48 שעות מהמועד שהוגשה לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה
ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום
שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור.

האם אזרח שבא בטיסה לישראל ואחר כך עובר ליהודה ושומרון, לא חייב כמו כל אזרח ישראל?

זו הוראה שהכנסנו בזמנו בצו בידוד בית, כשהיו כל מיני חובות על אנשים שהגיעו מחו"ל. כדי שלא תהיה בעיה עם אנשים שמגיעים ליהודה ושומרון, החרגנו אותם, אמרנו שמי שהיה ביהודה ושומרון לא נחשב לחוזר, וזה בתנאי שהוא לא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים האחרונים. אם שמונה ימים לפני זה הוא היה בירדן, הוא כן נחשב כחוזר, מבחינתנו, מבחינת ענייני הבידוד שאנחנו מחייבים. מה שחשוב לנו זה שהוא לא היה במדינה אחרת שהיא לא ישראל או יהודה ושומרון.

זו לא הוראה חדשה, זו הוראה שהייתה בחוק ובסעיף הזה הפנו אליה.

יהודה ושומרון וחבל עזה לא מוגדרים כחו"ל.

(2)החליטה ועדת החוקה לאשר את הצעת ההכרזה, תפורסם
ההכרזה ברשומות בסמוך לאחר מכן ותיכנס לתוקף במועד
פרסומה, אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר.

(3)לא קיבלה ועדת החוקה בתוך המועד האמור, תפורסם
ההכרזה ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה, והכל אלא
אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה
לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות.

(ב1) הכריזה הממשלה כאמור בסעיף זה, תודיע על כך מיד
לוועדת החוקה; ההכרזה, הנימוקים לה והתשתית
העובדתית שביסודה יוגשו לוועדה בסמוך ככל האפשר
לאחר ההכרזה.

(ב2) הכרזה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ותיכנס
לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע
בהכרזה.

(ב3) הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל הכרזה לפי
סעיף קטן (א); חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות
את ההכרזה, תבטל הממשלה את ההכרזה; ביטול
ההכרזה יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר
לאחר קבלת ההחלטה וייכנס לתוקף עם פרסומו
ברשומות או במועד מוקדם יותר שייקבע בהחלטה.

(ב4) הכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף זה יפורסמו
באינטרנט, ובכלל זה באתרי האינטרנט של משרד
ראש הממשלה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין
וההגירה, ויובאו, ככל הניתן, לידיעת הנוגעים
בדבר ובכלל זה לידיעת אנשים המבקשים להיכנס
לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליו, פרסום
בערוצי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא
הממשלה לנכון בנסיבות העניין.";

(2) בסעיף קטן (ג), בסיפה, המילים "או הכרזה על מצב חירום
בשל נגיף הקורונה" – יימחקו.

גם סעיף יז וגם סעיף יח עוסקים בנושא של בידוד בפיקוח טכנולוגי. גם לגבי הבידוד הזה יש הכרזה שבאופן רגיל נכנסת לתוקף על ידי הממשלה והארכה שלה מעבר לתקופת זמן מסוימת דורשת אישור של ועדת החוקה. חלק מהסעיפים שקראנו עכשיו הם סעיפים שדיברו על הכרזה בנסיבות חמורות יותר, שזה כולל ניטור של אנשים שחייבים בבידוד שנכנסים לארץ, אנשים שנמצאים בישראל שנדרשים לבידוד ומבקשים להחיל עליהם את הניטור הטכנולוגי, ואנשים שחוזרים מיותר מחמש מדינות. ההכרזה הזאת קודם כל מובאת לוועדת החוקה, נותנים לה את האפשרות לאשר מראש. הסעיפים האלה הועברו מהסימן של המלוניות, הם לא סעיפים חדשים, הם היו פה על דרך ההפניה.

הסמכות של הממשלה להכריז על חובת בידוד בפיקוח טכנולוגי קיימת לגבי כל מי שחייב בבידוד, לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם. זה כולל גם את מי שחוזר מחו"ל, אם יש חובת בידוד כזאת באותו זמן, אבל לא רק. אם תוטל חובת בידוד על מגעים כמו שהיה בעבר, הממשלה גם תוכל להכריז לגביהם על חובת בידוד בפיקוח טכנולוגי.

אבל אז יידרש אישור מראש.

נכון, של ועדת חוקה.

תיקון סעיף 13. בסעיף 22יט לחוק העיקרי -
22יט

(1) בסעיף קטן (א), המילים "בלי לגרוע מהוראות סעיפים 22ב(ב)
עד (ד) ו-22ד" –יימחקו;

(2) סעיף קטן (ב1) – בטל;

(3) סעיף קטן (ג)(1) –

(1) ברישה, במקום "עד (ב1)" יבוא "עד (ב)";

(2) פסקת משנה (ב) – תימחק;

(4) סעיף קטן (ה) – בטל.

יש פה את סעיף קטן (א1) שהייתה לנו התלבטות לגביו ובכל זאת החלטנו להשאיר את ההוראה שבו. מדובר על כך שאדם החייב בבידוד צריך לפרט בפני הנציג המוסמך את מקום הבידוד.

זאת הוראה שמאפשרת לנו לדרוש מאותו אדם חייב בידוד שנכנס לישראל לפרט בפני הנציג המוסמך - הנציג המוסמך הוא גורם ממשלתי שנמצא בדרך כלל בשדה התעופה - את מקום הבידוד שעומד לרשותו, שזאת חובת דיווח לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם. היה איזה שהוא טופס אלקטרוני בזמנו שהייתה חובה למלא לפני הכניסה לישראל. יש גם אפשרות לדרוש שהוא יחתום שהוא הגיע למקום הבידוד לא בתחבורה ציבורית, אם כמובן יש הוראה כזאת באותו זמן לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

סעיף קטן (ה) שבטל זה בגלל שאין לנו כבר יותר את מקום הבידוד מטעם המדינה. אמרנו שלגבי הפיקוח הטכנולוגי נדרשת הסכמה של האדם. מה המשמעות אם הוא לא מסכים?

המשמעות היא פיקוח מוגבר של חובת הבידוד.

החוק בהתחלה נחקק בראי העובדה שיהיו מלוניות, כשמשרד הבריאות הוא זה שבעיקר טיפל בזה. היה איזה שהוא רצון לעשות פיקוח טכנולוגי באמצעות צמידים, אבל הנושא הזה לא כל כך צלח. קבינט הקורונה החליט ב-13.7.2021 להעביר את האחריות לטיפול בנושא האכיפה/פיקוח למשרד לביטחון פנים דאז. המנכ"ל דאז החליט להשתמש בכלי אחר, לא בכלי של צמידים, שנקרא הסכמון, שזאת מערכת שפיתחה המשטרה ואפשרה לשלוח אס אם אסים בכמות רבה להמון אנשים. לא היה מדובר בניטור של כל רגע ורגע, אלא רק ברגע שאדם היה לוחץ על הקישור שהיה נמצא באס אם אס היה אפשר לבדוק את המיקום שלו ביחס למקום שבו הוא חב בידוד.

ההכרזה הראשונה הייתה ב-3 באוגוסט 2021, ואז היה מדובר בהכרזה רק על מדינות אדומות. בדיון שהיה בוועדת חוקה, יושב ראש הוועדה העביר ביקורת מסוימת על הנושא, לכן כנגזרת מהדברים שעלו בדיון גם העברנו תיקון חקיקה מאוד מהיר שהסתיים ב-2.9.2021. התיקון הזה הוא תיקון מס' 9 לחוק, הוא איפשר גם פיקוח באמצעות וידאו, גם פיקוח שהתייחס לכלל חבי הבידוד. הנחת המוצא של החוק דאז הייתה שרוב החולים ורוב חבי הבידוד מגיעים מחו"ל, כשמשרד הבריאות טען שרוב חבי הבידוד נמצאים בתוככי ישראל. בנוסף, נותקה החובה הזאת למלונית, כלומר מי שלא הסכים לקבל את הפיקוח הטכנולוגי לא היה חייב לשהות במלונית, הוא ישב בבית, רק שהיה עליו פיקוח מוגבר של גורמי האכיפה. בנוסף, היה תיקון לסעיף החוק שאיפשר גם אמצעי פיקוח טכנולוגי שאינו מנטר באופן רציף, שזה מערכת ההסכמון. ב-12.9.2021 בוצעה הכרזה על כלל חבי הבידוד, כשבמהלך חודש דצמבר עברנו לפיקוח הטכנולוגי שלא היה רק באמצעות מערכת ההסכמון, הוא היה גם באמצעות מערכת הווידיאו היזומה. הפיקוח הטכנולוגי נמשך עד ליום ה-4 במאי 2022, ואז כבר תמו כלל ההכרזות בנוגע לפיקוח הטכנולוגי.

אתם בכל זאת מבקשים להשאיר את ההוראות האלו של הפיקוח הטכנולוגי גם עכשיו?

נכון, כי זה מאפשר לממשלה, אם יהיה צורך, לחזור לאותן הכרזות שמאפשרות פיקוח טכנולוגי.

כיום יש תשתית שתאפשר את זה, את ביצוע ההוראות האלו?

אותה טכנולוגיה שבאמצעותה שלחנו את המסרונים או באמצעותה הפעלנו את השיחות הקוליות בטלפון שהוא לא טלפון חכם, קיימת, זה רק בעתיד להשמיש אותה, לרכוש בנק של מסרונים ושיחות. הווידאו שימש אותנו כדי לוודא שאותו אדם שלחץ על הקישור ושיתף את מיקומו הוא אותו חייב בבידוד.

זה ניתן להשמשה מיידית?

הטכנולוגיה של שליחת המסרונים קיימת.

יש סטטיסטיקה עד כמה זה היה יעיל?

חשוב להדגיש שהעניין הטכנולוגי כולל היבטים תקציביים והחלטת ממשלה של איזה משרד יוביל את זה. אז החליטו על המשרד לביטחון פנים, יכול להיות שבעתיד זה יהיה משרדים אחרים. כל 42 יום נדרשנו לקבל אישור מראש, לא ניתן היה להאריך לאחר 42 יום בלי אישור של ועדת חוקה. במהלך הדיונים הצגנו את כלל הנתונים.

אני אציג בקצרה את מודל האכיפה הפרונטאלי בשילוב כלי האכיפה הטכנולוגי. מכיוון שאנחנו דנים פה בסוגיה של אכיפה להמון, כלומר לאכוף ציבור מאוד מאוד גדול, הלכנו לשיטת האכיפה הטכנולוגית בשני שלבים. השלב הראשון היה שלב ההסכמון שפותח במשטרת ישראל ולפיו האזרח שחב בידוד מקבל הודעה אם הוא מסכים להיות חלק מהמערך של בחינת הימצאותו במקום שנקבע עבורו באמצעות ההסכמון. רק לאחר הסכמתו שולחים לו לינק נוסף שבו שואלים אותו אם הוא נמצא במקום שבו הוא היה אמור להיות, ואם כן, שילחץ על הלינק להחזרת תשובה. 30% מהציבור הסכימו להיות בתוך המערך הטכנולוגי, 70% העדיפו לא להיות. מבין 150,000 מבודדים שנדרשו לבידוד בתקופה כזאת או אחרת, 80,000 היו בגירים, כשבין 25,000 ל-30,000 נענו לסוגיה הזאת. כל מענה לסוגיה הזאת מוריד את העומס ממשטרת ישראל לגבי הפיקוח הפרונטאלי. משטרת ישראל הגיעה לסדר גודל של 2,000 עד 6,000 של ביקורים ביום. עם הפיקוח הטכנולוגי הגענו למכפלות הרבה יותר גבוהות.

אתם עדיין רואים בזה כלי שעוזר לכם בהקפדה על הבידוד?

בהחלט כן. בשלב הראשון 30% נשארו, בשלב השני כבר 50% נענו. נשארנו עם בין 10,000 ל-15,000 אנשים שידענו שהם נמצאים במקום, ועל זה הוספנו 1,500, 2,000 ביקורים פרונטאליים. הגענו בפיקוח טכנולוגי לסדר גודל של 70% מכלל המפוקחים. באכיפה המונית פיקוח טכנולוגי הוא ללא ספק דבר יעיל. חקרנו גם את ההסכמה של הציבור וגם את הסיבות לאי השתתפות. עשינו מחקר מלווה עם משטרת ישראל לגבי האכיפה באמצעות ההסכמון ובאמצעות מערכת הווידיאו, לגבי האפקטיביות. מכיוון שבווידיאו יש אפשרות תיאורטית שמי שלוחץ על המיקום זה לא אותו אחד שנמצא באותו מקום, הוספנו בקשה לפתוח מצלמת וידיאו כדי לראות שאכן האדם שנמצא מולנו הוא אכן האדם שצריך להיות מולנו, וזה הוסיף לנו נתח של 1,200 מפוקחים ביום. אני חושב שהאפקטיביות של פיקוח טכנולוגי מהסוג הזה באכיפה המונית הוא כלי אפקטיבי, מה עוד שביקשנו את הסכמת החב להשתתפותו בפיקוח.

האם יש איזה שהוא צפי, הרי אנחנו יודעים שכרגע חובת הבידוד היא רק במקרים פרטניים, אין איזו שהיא חובה גורפת - -?

יש חובת בידוד למאומתים שהיא לא פרטנית.

נכון, אבל אין חובת בידוד במגעים. האם יש צפי לפיקוח המוני כמו שאתה מדבר עליו? האם זה כלי שהוא עדיין יכול להיות רלוונטי כשאנחנו מדברים על פחות ופחות חבי בידוד?

אני לא אתייחס למספרים וגם לא לצפי, אני רק אגיד שבכל מקרה כשיש חובת בידוד הכלי הטכנולוגי הוא עזר לניהול האכיפה עבור משטרת ישראל. גם במספרים הקטנים וגם במספרים הגדולים ראינו שאחוזי השימוש בטכנולוגיה נשארים קבועים.

במידה ובן אדם לא מסכים למסור את המיקום שלו, מה קורה?

במידה ויש מצב כזה, הבן אדם עובר לרשימת התעדוף של משטרת ישראל לביקור פרונטאלי.

עשיתם סקירה? יש לכם נתונים כמה הסכימו, לא הסכימו, והאם מדובר באוכלוסיות מסוימות שלא משתפות פעולה?

אנחנו מדברים, כפי שאמרתי, על 30% שהביעו הסכמה להשתתף, כאשר מבין ה-30% עוד 50% החזירו את מיקומם. סך הכל מכלל חבי הבידוד אנחנו מדברים על סדר גודל של 15% שנתנו לנו אינדיקציה חיובית.

איך מתקדמים מכאן? האם יש איזו תכנית לשיפור או לשינוי מדיניות אם רק 15% משתפים פעולה באופן מלא?

כשעשינו סקר למה הן הסיבות לאי הסכמתו של הציבור להשתתף, ראינו שרק 30% מהציבור נתן סיבות שקשורות לפגיעה בפרטיות.

יש נתונים לגבי האנשים שהיו בתוך המערכת, בתוך הבדיקות האלו, בתוך האיתור הזה וסירבו לשתף פעולה?

יש לנו את היכולת להציג תשובות מהאוכלוסייה שהשתתפה ומהאוכלוסייה שסירבה.

אינו דומה אדם שזה נוגע אליו באופן כללי לאדם שזה נוגע אליו אישית.

בהחלט.

זה נותן תמונה מדויקת יותר. ברור לכולם שאנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הציבור, שאנחנו לא רוצים לאכוף בכוח את הנושא על הציבור, לכן ככל שנהיה יותר ידידותיים, יותר עניינים ויותר קלים, כך הציבור גם ירצה לשתף פעולה.

באותה הודעה ראשונה שאותו אחד מקבל ובה מבקשים ממנו להסכים, הוא מקבל גם קישור לעמוד ייעודי שמפרט את כל תנאי הפיקוח. אם הוא מקבל שיחה קולית, זאת שיחה מוקלטת שמפרטת את כל התנאים של פיקוח טכנולוגי.

המידע מבוסס על הרבה טענות ומענות מאנשים שאני ועוד הרבה נציגי ציבור קיבלנו. אנשים הרגישו שמכבידים עליהם ללא צורך, שהם קיבלו מידע לא מדויק, לא בזמן, לא בדרך הנכונה. ישנם אנשים שאפילו קיבלו מידע סותר, קיבלו דברים הזויים. חייבת להיות לנו תמונה מלאה לכל הפחות, כדי שזה לא יהיה בשיתוף פעולה חלקי אלא בשיתוף פעולה מלא ככל האפשר.

הכלי התחיל מאוד נמוך, אבל אז הבנו, אם מהסקרים ואם מהבדיקות שעשינו, שחלק מהאזרחים לא הספיקו לראות בזמן את הודעת ההסכמה הראשונה. כשהארכנו אותה לשש שעות עם שתי הודעות תזכורות גם יומיים אחר כך, באמת ראינו את העלייה לאזור ה-30%. יש איזה שהוא פער ידע. הרבה אזרחים פירשו את השימוש כניטור קבוע או הסכמה לזה שמאכנים אותם. לחלק מהם התקשרתי והסברתי שזה שיתוף מקום רביעי ושהנתונים נמחקים אחרי פרק זמן שנקבע בחוק.

רוב הטענות היו על הדבר הזה. אנשים פתאום התחילו להרגיש שהאח הגדול יושב להם על הראש ללא צורך.

אולי היה פער בידע.

גברתי נותנת הד למה שאני אומר. הנגשת המידע הייתה לקויה, בלשון המעטה, ובקהילות מסוימות זה היה בצורה קיצונית אפילו. אחרי זה פתאום השוטר הופך להיות האיש הרע. גם המידע וגם הטכנולוגיה צריכים לבוא בצורה ידידותית. חשוב שתהיה לנו התמונה, ההרגשה הטובה והביטחון שאנחנו יודעים שהדברים האלה מטופלים ומסודרים לא בצורה של חצי דרך.

בכל דיון שהיה פה עלו הערות מחברי הכנסת שטיפלנו בהן. שינינו גם את הנוסחים כדי שיהיו בשפת בני אדם, לא בשפת משפטנים, וגם עשינו הסברה בתקשורת. בדיונים בוועדת חוקה היה ניתן לראות עלייה, כפי שהמדען הראשי של המשרד ציין, מאזור ה-5% לאזור ה-30%.

30% נשמע מעט, זה לא נשמע הצלחה גדולה.

אלה ניואנסים שעליהם היו שעות של דיונים. פרופ' חגי לוין, בבקשה.

אני מאוד שמח שד"ר פרישמן, שאני מאוד מעריך אותו, הציג נתונים חשובים. אני חושב שהפרשנות של הנתונים האלה היא חד משמעית וברורה, ושמענו גם את הדאגה של נבחרי הציבור. הכלי הטכנולוגי אינו תואם לנסיבות הקיימות ולהערכה הקיימת. אנחנו מדברים עכשיו על משהו אחר, על משהו שבו במקרה הצורך תיבדק כמות קטנה של אנשים. לא צריך כזה כלי של פיקוח טכנולוגי כדי להפחית מהעומס על המשטרה, אנחנו בכלל לא בתרחיש הזה. אנחנו מאוד חוששים שהכנסת הסעיף הזה בחוק פוגעת באמון הציבור, פוגעת בתפישה הציבורית לגבי המצב שבו אנחנו נמצאים, ותגרום יותר נזק מאשר תועלת. אנחנו חד משמעית קוראים לוועדה להוריד את כל הסעיף הזה של הפיקוח הטכנולוגי. יש מחלות כמו שחפת וכמו חצבת שהן יותר מסוכנות ואנחנו לא משתמשים בכלים האלה, אז מה פתאום עכשיו אנחנו הופכים את המערכת הרפואית לשוטרת? זה לא נכון ולא מתאים לנסיבות שבהן אנחנו נמצאים היום. למען בריאות הציבור אנחנו מבקשים שתורידו לחלוטין את כל הסעיפים של הפיקוח הטכנולוגי, הם פשוט לא מתאימים.

כשאתה משאיר נקודה מסוימת שעדיין אתה חושש שרק ממנה יכולה להיות בעיה, אתה צריך לתת את מרב הכלים בשביל שזה יהיה אפקטיבי. אם יש בעיה במדינה מסוימת אבל יש חוסר בבקרה ובשליטה בכניסה וביציאה ממנה, לא עשינו שום דבר מלבד שהתרענו ואמרנו שיש מקום. ברגע שהחלטנו שיש בעיה במקום מסוים, צריך לתת את מרב הכלים.

אדוני היושב ראש, יש פה אשליה של שליטה. זה גורם לנו לחשוב כאילו אנחנו שולטים, כשבעצם הנגיף יכול להיכנס בדרכים אחרות שבהן אנחנו לא בודקים. עדיין רוב האנשים לא השתמשו בכלי הזה, לכן זה לא כלי שיעשה את ההבדל. חבל לפגוע באמון הציבור במשהו שגם משרד הבריאות וגם המשרד לביטחון לאומי יודעים שהוא לא מה שיעשה את ההבדל במקרה של מגיפה. פשוט חבל על המאמץ העצום שנעשה כדי לשמור על כולנו. שמענו את הקולות אתמול, כל מיני קולות שאומרים דברים מופרכים. אנחנו אומרים באחריות שדווקא את הדבר הזה צריך להוריד מהשולחן, כי הוא יגרום יותר נזק מאשר תועלת.

זני האומיקרון זה לא העניין, כי זני האומיקרון הם לא מה שמסכן אותנו כרגע. כל מסגרת החוק היא במטרה שאם יגיע משהו יותר אלים, יותר מסוכן, יהיו לנו הכלים להתמודד איתו. ברור שעכשיו אין סיבה להפעיל את החוק, לכן גם לא מפעילים אותו, אבל עלול להיות מצב שכן תהיה סיבה, כי אנחנו רואים וריאנטים שמתפתחים בקצב הרבה יותר מהיר מכל וירוס אחר ואנחנו לא יכולים לדעת לאן זה הולך. מדובר בחוק מסגרת שלא מפעילים אותו סתם. האמירות שזה פוגע באמון הציבור הן אמירות שבעיני מערערות את אמון הציבור שלא לצורך. אנחנו נותנים פה למדינת ישראל כלים להתמודד במידה ויהיה משהו יותר אלים, לכן אנחנו משאירים רק את השמירה על הגבולות.

תיקון סעיף 14. בסעיף 22כא(ב)(3) לחוק העיקרי, המילים "לפי חוק זה או" -
22כא יימחקו.

אותו סעיף דיבר על פרקי זמן שבהם האדם החייב בבידוד רשאי לצאת מבידוד לפי חוק זה. ממילא כבר אין לנו היום הגבלות על יציאה לפי חוק זה, לכן המילים האלו נמחקות.

תיקון סעיף 15. בסעיף 22כח לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "22יט(א)(6)"
22כח יבוא "22יט(א2)(2)".

זה תיקון טעות סופר שהייתה בחוק.

ביטול סעיפים 16. סעיפים 22כט עד 22ל לחוק העיקרי – בטלים.
22כט עד 22ל

הסעיפים האלה עסקו במקום לבידוד מטעם המדינה ובהפרת הוראות של מקום בידוד מטעם המדינה. כיוון שזה לא קיים יותר - הם בוטלו.

תיקון סעיף 16א. בסעיף 22לא לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים
22לא "בסעיף 22יא" יבוא "בסעיף 26".

הסעיף הזה מדבר על סמכויות של שוטר ונציג מוסמך בקשר לפיקוח הטכנולוגי. בעבר זה הפנה לסעיף אחר שנמצא בפרק שהורדנו, של המלוניות, שהיו שם סמכויות נרחבות. אנחנו משאירים אך ורק את הסמכות שהפנתה לסעיף 26 לחוק, שזאת דרישת הזדהות, דרישה למסור ידיעות או מסמכים וסמכות להיכנס למקום, למעט מקום שמשמש למגורים.

תיקון סעיף 23 17. בסעיף 23 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "6 עד 12"
יבוא "7א ו12", במקום "סעיף 4(ד) או (ד1)" יבוא
"4(ד1)" ובמקום "לפי סעיף 4(ד)" יבוא "לפי סעיף
4(ד1)".

מדובר על כל מיני התאמות טכניות לסעיף העונשין לאור זה שנשארו רק תקנות לפי סעיף 7א ו-12.

תיקון סעיף 24 18. בסעיף 24 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) בפסקה (1), במקום "6 עד 12" יבוא "7א ו-12";

(2) בפסקה (2), במקום "4(ד) או (ד1)" יבוא "4(ד1)".


(2) בסעיף קטן (ב) –

(1) ברישה, במקום "ובשינויים אלה" יבוא "ובשינוי
זה";

(2) בפסקה (1) –

(1) ברישה, במקום "הסכומים המפורטים להלן,
לפי העניין" יבוא "5,000 שקלים חדשים" ובמקום

" יבוא "הטלת הקנס";

(2) פסקאות משנה (א) עד (ג) – יימחקו;

(3) פסקה (2) – תימחק.

תיקון סעיף 25 19. בסעיף 25(א) לחוק העיקרי, במקום "בסעיפים 6 עד 12" יבוא
"בסימן ב' לפרק ג'" ואחרי "(בפרק זה – הגורם המוסמך" יבוא
"ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיפים 7א ו-12 יהיה הגורם
המוסמך הגורם המנוי בפסקה (1) ו-(2) רישה".

אנחנו מדברים פה על הגורם המוסמך לעניין קנסות מינהליים. אותם גורמים שקבועים פה נזכרים גם בפקודת בריאות העם, הם משמשים גם שם, לכן אנחנו אומרים שלעניין התקנות הגורמים הנוגעים בדבר יהיו שוטר ומפקח שהוא עובד מדינה, שלהם נותרות סמכויות פיקוח לפי כל דין, ויכול להיות שבמצבים מסוימים יצטרכו לפי פקודת בריאות העם גם לעשות שימוש באחד מבעלי הסמכויות האחרים שקבועים בסעיף הזה.

תיקון סעיף 26 20. בסעיף 26 לחוק העיקרי, ברישה, המילים "והגשת דין וחשבון
המשמש למתן צו סגירה מינהלי לפי סעיף 32ב" – יימחקו.

תיקון סעיף 27 21. בסעיף 27(א) לחוק העיקרי –

(1) ברישה, במקום "6 עד 9 ו-12, למעט לעניין מקום עבודה
שאינו מקום הפתוח לציבור" יבוא "7א ו-12";
(2) פסקה (3) – תימחק.

פסקה (3) דיברה על פיזור התקהלות, שזה לא רלוונטי.

ביטול סעיפים 22. סעיפים 28 ו-28א לחוק העיקרי – בטלים.
28 ו-28א

סעיף 28 מדבר על סמכויות נוספות לשוטר בנסיבות מיוחדות, ו-28א מדבר על סירוב להוראות לפיזור התקהלות.

תיקון סעיף 23. סעיף 28ב לחוק העיקרי -
28ב

(1) בסעיף קטן (א), במקום "וגורם מורשה כאמור בסעיף
32(א) יפעילו את סמכותם" יבוא "יפעיל את סמכותו";

מה זה "סמכותם" ומה זה "סמכותו"? אנחנו מדברים על ועדה ועל ועדות?

לא, אנחנו מדברים על כך שאותו גורם מוסמך יפעיל את סמכותו לפי מדיניות פיקוח ואכיפה.

מה זה "סמכותם"?

יש לנו הרבה גורמים. יש לנו את הרשות המקומית וכל מיני מפקחים מכל מיני סוגים. אנחנו רוצים שתהיה מדיניות אכיפה אחידה. גם לסעיף הזה מפנה פקודת בריאות העם.

כאשר ביקשו לתת סמכויות אכיפה גם לגורמים אחרים שהם לא רק שוטרים, כלומר למפקחים של משרדי ממשלה ולפקחים של הרשויות המקומיות, הוחלט על הקמת מינהלת במשטרת ישראל שתתכלל את כל סוגיית האכיפה שתנחה את כל הגורמים האוכפים.

אין כיום מינהלת כמו שהייתה בימי הקורונה. נשאר היום רק תקן אחד שאמון על הקשר מול משרד הבריאות בהעברת הנחיות, השתתפות בהערכות מצב ומדיניות. מכיוון שאין מינהלת שלמה כפי שהייתה תמיד, נכון יהיה יותר לרשום בלשון החוק משטרת ישראל.

אם אנחנו הולכים למהלך כזה, אפשר לבטל את הסעיף כולו ואז לעשות את התיקון בפקודת בריאות העם שמפנה לפה.

מבחינתנו אפשר למחוק.

ומה עם פקודת בריאות העם?

אפשר לעשות תיקון עקיף, רק אין לו משמעות כי אין מינהלת.

יש עדיין קשר לפעילות של המשטרה בתקן אחד, זו לא המינהלת הרחבה שדובר בה.

מי מדווח היום? חובת הדיווח שקיימת היום צריכה להיות של מינהלת האכיפה.

משטרת ישראל.

אז נבטל את סעיף 28ב לחוק העיקרי, ובסעיף הדיווח נשנה למשטרת ישראל. אנחנו צריכים לבדוק אם יש למונח הופעות נוספות ולתקן גם שם. האם בפקודת בריאות העם נוכל לעשות תיקון עקיף בסעיף שמחייב את הדיווחים?

אני חושבת שאין צורך.

כשנגיע לסעיף הדיווח, נראה שמוצע לעשות דיווח אחת לרבעון. בפקודת בריאות העם מוצע לעשות דיווח של אחת לחודש. ייתכן שצריך יהיה לתקן את סעיף 20ו לפקודה.

אנחנו נבדוק את זה.

את סעיף 23 שפה אנחנו מוחקים, מה שאומר שסעיף 28ב לחוק העיקרי בטל.

ביטול סעיף 24. סעיף 28ג' וסימנים ב' ו-ב'1 לפרק ד' לחוק העיקרי – בטלים.
28ג' וסימנים
ב' ו-ב'1 לפרק
ד'

סעיף 28ג' עסק בסגירת מוסד המקיים פעילות חינוך, והיה לנו סימן של עונשין.

סימן ב' הוא סימן של עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור מוגבל, שזה הוראות שכבר לא קיימות. סימן ב'1 דיבר על צווי סגירה מינהליים, שגם את זה כבר לא צריך.

תיקון סעיף 44 25. בסעיף 44 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילה "ואולם" – תימחק;

עברנו לפרק שעסק בהוראות כלליות, לפרק שעסק בתיקונים עקיפים. לא נגענו בתיקונים העקיפים, הם נשארו כפי שהם, וגם ההוראות הכלליות שעסקו בחובת הזדהות ובסייגים להפעלה במערכת הביטחון ושמירת סמכויות אחרות של שוטר או גורם מוסמך אחר, נשארו על כנן. הגענו לפרק של הוראות שונות, פרק שאומר שהחוק יחול על המדינה, לא על נשיא המדינה. יש את סעיף 44(ב) שאומר שהחוק לא יחול על משכן הכנסת ועל כל מיני מקומות. הוא דיבר על כך שהמנהל הכללי של כל גוף רשאי לתת הנחיות לגבי עובדי כל גוף, ושמנהל ערכאה שיפוטית יכול לקבוע תקנות לעניין ההגבלות באותה ערכאה שיפוטית. כיוון שאנחנו מדברים כרגע על הגבלות שעוסקות בבדיקות של כניסה לישראל ועל חובות הפיקוח הטכנולוגי, אנחנו מבינים שזה פחות רלוונטי, לכן הסיפה נמחקת והרישה נשארת על כנה.

(2) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – בטלים.

תיקון סעיף 46 26. בסעיף 46(א) לחוק העיקרי –

(1) ברישה, המילים "לעניין הכרזה על אזור תיירות מיוחד" ו"למעט
תקנות לפי סעיפים 7(א)(1) ו-7א(א)(1)" – יימחקו, ובמקום "22ג או
22יח" יבוא "22יח";

תיקון סעיף 47 27. בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, במקום "או 22ד1, ביטול הכרזה על אזור
תיירות מיוחד לפי סעיף 12ב הכרזה או ביטול הכרזה על אזור מוגבל
לפי סעיפים 13 ו-14 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22ג או 22יח"
יבוא "והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22יח".

הסעיף הזה אומר שאם יש הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה, בכל זאת תתקיים אותה ישיבה, כמו לצורך הכרזה על פיקוח טכנולוגי.

תיקון סעיף 38 28. בסעיף 48 לחוק העיקרי –

(1) סעיף קטן (א) – בטל;

(2) בסעיף קטן (ב) –

(1) ברישה, במקום "סעיפים 8(א)(14) ו-12(א)(10)" יבוא "סעיף
12(א)(10)";

(2) בפסקה (1), במקום "גורם האחראי על המקום ומפעיל" יבוא
"מפעילים" ובמקום "באותם סעיפים" יבוא אותו סעיף";

(3) בפסקה (2), במקום "אותם סעיפים" יבוא "אותו סעיף".

תיקון סעיף 48א 29. בסעיף 48א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) ברישה, במקום "לוועדות המנויות בהגדרה "ועדה של
הכנסת", לפי העניין, בכתב, ב-10 בכל חודש" יבוא "לוועדת
החוקה בכתב ב-1 בינואר, באפריל, ביולי, ובאוקטובר
בכל שנה, ולעניין פסקה (7) – בתקופת תוקפה של הכרזה
לפי סעיף 22יט – ב-10 בכל חודש";

(2) בפסקה (1), הסיפה החל במילה "שעליו" – תימחק;

(3) פסקאות (2) עד (6) ו-(8) – יימחקו;

(4) בפסקה (7), במקום "בהן, מספר" יבוא "בהן ומספר",
והמילים "ומספר המקרים שבהם נכנס שהיה בפיקוח
טכנולוגי נשלח לבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה" -
יימחקו.

(2) בסעיף קטן (ב) –

(1) ברישה, במקום "לוועדות המנויות בהגדרה "ועדה של
הכנסת", לפי העניין, בכתב, ב-10 בכל חודש" יבוא לוועדת
החוקה בכתב ב-1 בינואר, באפריל, ביולי, ובאוקטובר בכל
שנה";

(2) פסקה (3) – תימחק;

(3) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) – בטלים.

זה סעיף הדיווח. אנחנו מבטלים את הדיווח של הגורם המורשה על צווי סגירה מינהליים, זה כבר לא יהיה רלוונטי. גם ההוראה על הדיווח של מנהל ערכאה שיפוטית לגבי התקנות והנהלים שהוא התקין בוטלה, ואמרנו שבמקום שהדיווחים יימסרו על ידי מינהלת האכיפה, הדיווחים יימסרו על ידי משטרת ישראל.

כדי שנוכל לדווח לכם גם על מתקני אכיפה של גורמי אכיפה נוספים, ב-28ב אנחנו עדיין צריכים את הוראת סעיף קטן (ד) שמתייחסת לכך שגופי האכיפה הנוספים יעבירו אלינו דיווחים.

אתה אומר שלא צריך למחוק את סעיף 28ב כולו, צריך להשאיר על כנה את ההוראה שמחייבת את הגופים - -

נכון, להעביר למשטרה, לא למינהלת האכיפה.

את סעיף 28ב(ד) אנחנו נשאיר כך שתהיה חובת דיווח למשטרת ישראל על הקנסות ועל הפניות.

כדי שנוכל להעביר לכנסת דיווח של כל גורמי האכיפה.

הם מדברים פה על מספר הפניות מהציבור שהתקבלו לפי סעיף קטן (ג), לכן אולי נשאיר את סעיף קטן (ג) ב-28ב.

מקובל.

תיקון סעיף 50 30. בסעיף 50 לחוק העיקרי, במקום התאריך הנקוב בו יבוא "ו'
באדר א' התשפ"ד (15 בפברואר 2024)".

ביטול התוספת 31. התוספת לחוק העיקרי – בטלה.

אמרנו שזו תהיה ועדת החוקה, אבל יש לנו גם אפשרות לכתוב שזאת תהיה ועדה אחרת שהכנסת תקבע או ועדה שהשר יחליט.

כרגע אנחנו מדברים על מצב שבו היא לא הוקמה.

האם אפשר להגיד ועדת חוקה או ועדה אחרת שהשר יחליט?

זה לא השר. הכוונה היא לא שהשר בוחר לעצמו. אני לא חושבת שראוי לאפשר לשר לבחור את הוועדה. השאלה אם עכשיו רוצים, בלי לתאם עם ועדת חוקה, וכשהחוק עולה - -?

אני לא רוצה בלי לתאם. המילים "או כל ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע" בכל מקרה קיים?

חייבים אישור של ועדה.

בוא נראה רגע את ההגדרה הקיימת היום של ועדה של הכנסת.

ההגדרה של ועדת חוקה אומרת: "ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואם לא הוקמה הוועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין.." השאלה אם אפשר במקום המילים "ואם לא הוקמה" לכתוב את המילה "או".

אני לא חושבת שנכון להשאיר את הדברים האלה לבחירה. צריך להחליט מי רוצה להיות הוועדה.

אני לא רוצה לעשות את זה חד צדדי, לכן זה יהיה לבחירה כדי שיהיה פתח.

ברית המחדל נשארת ועדת חוקה.

ברירת המחדל היא ועדת החוקה, אבל נאפשר גם לנו לנהל את הנושא הזה.

אתם מדברים על הארכה הוראת שעה של חוק מצומצם. השאלה אם במצב הזה נכון לפתוח את זה למצב שבו מחר זה יעבור להיות בוועדת הסמים המסוכנים או בכל ועדה אחרת שתקבע ועדת הכנסת?

ברירת המחדל נשארת ועדת החוקה.

כך זה גם היום.

גם לפי ההצעה ברירת המחדל נשארת ועדת החוקה, אבל במקום המילים "ואם לא הוקמה" יש אפשרות למילים "או ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לשם כך".

התכלית של "ואם לא הוקמה" הייתה תכלית אחרת לגמרי.

אנחנו יודעים.

היא הייתה למצב של פיזור הכנסת שאז לא הוקמה באמת ועדה.

אני בהחלט מסכים לבקשת המשרד להשאיר את האופציה של המילה "או".

אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת?

בדיוק.

המשמעות היא שהכל יהיה בוועדה של הכנסת.

אנחנו משאירים את ועדת חוקה, אבל אנחנו רוצים לתת את האפשרות שזה יידון בוועדת בריאות, כמו שאנחנו עושים כעת.

הטכניקה לעשות את זה היא להגיד ועדת חוקה, אלא אם ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת. צריך להבין שוועדה אחרת זה מאוד רחב.

אפשר לומר ועדת חוקה, אלא אם ועדת הכנסת קבעה ועדת בריאות.

זה אומר שבכל התקנת תקנות יכול להיות שיהיו ויכוחים בין הוועדות.

אוקי, אז ככל שוועדת הכנסת תחליט אחרת. תנסחי את זה.

בכל מקום שכתוב ועדת החוקה נכתוב ועדה של הכנסת, שזה בעיקרון ועדת החוקה, אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת.

בסעיף 20ו לפקודה מופיעה מינהלת האכיפה כמשמעותה בסעיף 28ב, אפשר לשנות את זה למשטרת ישראל.

נבקש גם להתאים את מועדי הדיווח למועדים שכתובים בחוק.

אתם רוצים לעשות את התיקון הזה בפקודת בריאות העם, בתיקון העקיף?

כן.

בסעיף 20ו, במקום מינהלת האכיפה תהיה משטרת ישראל, ותדווח - -

תדווח את המועדים כפי שקבוע בחוק.

עו"ד פסטרנק, בקשה.

אני מצר על כך שוועדת הבריאות כינסה את הדיון היום בשעה 11:00 ורק בשעות הערב הנוסח הובא לידיעת הח"כים. הח"כים, מן הסתם, ובטח גם הציבור, לא היו יכולים להתייחס, לקרוא, לעשות היערכות משפטית כדי להגיב לדיון, כשכרגע כבר רצים להסתייגויות, הצבעה, רצים עם זה קדימה. זה ממשיך את הכשל הקשה של הדיון אתמול שבו לא נתנו שום נוסח לח"כים בתחילת הדיון. אני לא שמעתי עד עכשיו שום התייחסות מצד משרד הבריאות. אני לא מבין איך הוועדה ממשיכה לקדם את החוק הזה למרות המחקר החד משמעי שהצגתי בוועדה אתמול שמראה ששיעור קטלניותם של זני האומיקרון הוא פחות מעשירית מהקטלניות של זני השפעת. אני מבין את הרצון של חברי הכנסת לדאוג לבריאות הציבור, וכולנו פה רוצים לדאוג לבריאות הציבור, אבל אף אחד מכם לא חושב לחייב בדיקות, בידודים, פיקוח טכנולוגי על שפעת בנתב"ג ובשום מקום אחר. הרצון הזה לעזור לבריאות הציבור הוא נכון, אבל במקרה הזה הוא לא רלוונטי, הוא פוגע באמון הציבור. אני מבקש לראות לפני שמצביעים נתוני תחלואה במדינות שהפעילו חובת בדיקות ובידוד לאורך הגל שהיה עכשיו בסין. אם יש לנו נתונים, למה שלא נפעל על פי המדע, למה לפעול על פי השערות? בואו תעשו השוואה לעומת מדינות שלא הפעילו שום דבר בגל שהיה בסין, שלא עשו חובת בדיקות, בואו נראה אם התחלואה הייתה שונה, נלמד מזה אם החוק הזה באמת רלוונטי או לא. צריך סקירה השוואתית של מדינות נוספות שיש בהן חוקים שמסמיכים את הרשות המבצעת לבצע כל מיני הגבלות.

אתמול ד"ר פרייס אמרה שדבריי לא נכונים, אז הנה יש לי כאן את הנתונים מבית חולים וולפסון שמראים שהייתה עלייה של 37% במקרי דום לב בין השנים 2019 ל-2021. בשנת 2020, שהיא שנת קורונה קשה עם זני קורונה הרבה יותר קשים מהאומיקרון, לא הייתה עלייה של 37%. ד"ר פרייס גם אמרה שהם בודקים את סיבת המוות, שהם כותבים רק את מי שמת בגלל קורונה, לא את מי שמת עם קורונה. אני מצטט את דברי פרופ' נחמן אש ממסמך מיום 9 בינואר 2022 של משרד הבריאות, בו הוא אומר: "עולה כי שיעור המאושפזים שסיבת אשפוזם הוא מסיבוך של מחלת הקורונה מתוך כלל המאושפזים שהוכרו כחיוביים לקורונה, עומד על - -

יש פה דוגמה מצוינת לאיך לוקחים דברים, מוציאים אותם מההקשר ומעוותים אותם. מה שהצגת אתמול היו נתוני תמותה, ומה שפרופסור נחמן אש, שאותו אתה מצטט, הציג במסמך זה את נתוני האשפוז. בוא נדייק במה שאנחנו אומרים ולא נוציא דברים מהקשרם. זה שעומדים וצורחים, בין אם פה ובין אם בזום, לא הופך את הדברים לאמת. אנחנו לא מדברים על הפעלה של הדברים האלה על זני האומיקרון. אנחנו כבר שמונה חודשים עם חוק מסגרת שלא הופעל. אפשר להמשיך ולהגיד שהאומיקרון הוא עשירית מלא יודעת מה, אין לנו שום ויכוח עם זה. חוק המסגרת נועד כדי להגן עלינו מפני וריאנט יותר אלים שיכול להיות, לכן האלימות של זן האומיקרון לא נמצאת כרגע בשאלה. עליית התחלואה בסין שהייתה לא הובילה במדינת ישראל להפעלת בידודים, בדיקות, כל דבר, ולכן לא רלוונטי הדבר הזה. בגלל ההסתכלות קדימה וההבנה שהווירוס הזה עדיין משתנה בקצב מאוד-מאוד מהיר, אנחנו צריכים חוק מסגרת. במידה ותהיה איזו שהיא עדות לווריאנט יותר אלים, צריך שיהיו לנו כלים לפעול במדינת ישראל. כל האמירות לגבי זני האומיקרון, לגבי זה שנבדוק את האומיקרון באירופה, הן לא רלוונטיות, כי עובדה שלא הפעלנו גם בעליית גל התחלואה האדיר בסין שום דבר במדינת ישראל.

אני אזרח, לא חלק משום ארגון, ובאתי לפה בגלל שאני מאוד מודאג ממה שאני רואה שקורה פה. החוק הזה שרוצים להעביר עכשיו עוד פעם פוגע בצורה קיצונית בזכויות אדם במדינת ישראל. אני חושב שכדי להעביר חוק כזה שפוגע בזכויות אדם צריך להוכיח מעבר לכל ספק שהוא יעיל ובאמת מועיל לבריאות הציבור. הסטטיסטיקה היחידה שראינו הייתה אתמול בסוף הדיון, כשהראו בכמה גרפים שהתחלואה בקורונה יורדת, שזו לא סיבה להעביר את החוק שוב. להגיד שעד עכשיו לא הפעילו את החוק זה רק תירוץ.

המטרה של החוק היא להאריך את השלד של החוק כדי שיוכלו לפעול. צמצמו את החוק כך שיוכלו לפעול במצב שבו תהיה התפרצות במדינה כזאת או אחרת. בשם הנקודות שציינת, אם זה זכויות אדם וכו', צומצמו האפשרויות שהממשלה יכולה להשתמש בהן במסגרת החוק.

אין שום אמון של הציבור במה שרוצים להעביר עכשיו, שזה הבידודים.

אתה לא יכול לדבר בשם הציבור.

מה שהצגנו עכשיו זה נתוני תחלואה נכונים לעכשיו. לאור כל התקופה שהחוק פעל ותוקנו מתוכו תקנות הייתה משמעות גדולה לבריאות הציבור. כרגע אין צורך בו, לכן הוא לא מופעל.

צריך להגדיר בצורה ברורה לגבי העניין של הוועדה, כי מדובר גם כן בחובת דיווח וכו'. משאירים את זה פתוח במצב שהוועדות לא הוקמו. ברגע שיש ועדת חוקה, צריך לרשום במפורש ועדת חוקה. בחוק הגדול שאתם מדברים עליו זה כבר יהיה משהו אחר שצריך יהיה להתייחס אליו. נעבור להסתייגויות. חברת הכסת טטיאנה מזרסקי, את רוצה לנמק? בבקשה.

אני מברכת על הצמצומים. אתמול הונח בפנינו נוסח החוק בלי שינויים. משרד הבריאות ביקש מאיתנו להעביר באופן אוטומטי את מה שהוא מציע, בלי להתעמק ובלי להסביר. עובדה שכן היה צורך בשינוים, ובאמת היו שינויים גדולים. כמעט אין סעיפים שלא נגענו בהם. התוקף של החוק שמשרד הבריאות מציע הוא לשנה. אני מתעקשת שהארכה תעמוד רק על שלושה חודשים, לא על שנה שלמה, ובתקופה הזאת שאנחנו נאריך נתחיל לעבוד על חוק פנדמיות מסודר יחד עם המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות. כשיביאו לנו נוסח, אנחנו נמליץ על השינויים ועל הכיוון שאמור להיות בחוק.

זאת ההסתייגות שלך?

של כל הסיעה.

לא נוכל לצמצם ולהגביל את משרד הבריאות. בשביל שלא יהיה מצב שנצטרך לעשות בזריזות חוק שיהיה טלאים על גבי טלאים, נשאיר את הבקשה של משרד הבריאות להאריך את הנושא הזה בשנה.

אבל אנחנו רואים שאין הצדקה לשנה. במידה ותהיה הצדקה הוראת השעה קיימת, לא צריך להאריך את החוק בשנה.

הארכה היא לשנה, אבל ההפעלה במקרה חירום תהיה לתקופה של שלושה חודשים.

זאת ההסתייגות השנייה שלי.

כפי שאמרו, ברגע שיעבור חוק פנדמיות יותר מסודר הנושא הזה יבוטל, אבל כרגע צריך לתת להם את המסגרת. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

הסתייגות לסעיף 2.

אנחנו רואים בסעיף 2 שהממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את האישור של ועדת החוקה, להאריך את ההכרזה לשלושה חודשים נוספים. אני מבקשת להוסיף שזה יהיה אך ורק באישור של ועדת הבריאות.

אנחנו אומרים שזה באישור ועדת החוקה.

אני חושבת שהידע של חברי ועדת הבריאות וההיכרות שלהם עם הנושא מספיקים כדי לקבל החלטה. זו ועדה מקצועית, זו ועדה שעוסקת ועוקבת אחרי שינויים. יש לנו מספיק סמכות לקבל החלטות. לשם כך הוקמה ועדת הבריאות.

אני בוודאי רוצה שהנושא הזה יהיה בוועדת הבריאות, אבל בגלל שיש נושאים חוקתיים נוספים שאי אפשר לדון בהם בוועדה הזאת, ובגלל שלא רצינו שחלק יעבור לפה וחלק לשם, הוחלט לעת עתה שהכל יהיה במקום אחד, שזה ועדת חוקה.

ועדת החוקה חוקקה את החוק, היא עד היום טיפלה בו, וגם הנושא של הפיקוח הטכנולוגי מעלה שאלות מבחינת זכויות שוועדת החוקה אמונה עליהן. היא תוכל לשקול מול שיקולי הבריאות שיקולים נוספים בצורה טובה ונכונה יותר.

נכון, שיקולים של זכויות האדם ושל חוקיות, אבל הערכת מצב של תחלואה, מצב בריאותי, אני חושבת - -

יש לזה בדיוק את אותן השלכות. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

בדיון אתמול הוצגו העקרונות שעל פיהם תיקנו את הנוסח כך שיהיו חלקים שלא יוארכו. זה נכון שהנוסח נשלח בערב, אבל הוא יישום של אותם עקרונות שהוצגו אתמול.

אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת גלעד קריב. מי בעד הסתייגות מס' 1 של חבר הכנסת קריב, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד החילופין של חבר הכנסת קריב, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 2 של חבר הכנסת קריב, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 3, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת העבודה. מי בעד הסתייגות מס' 1, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 2 של קבוצת העבודה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות 3, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

הסתייגויות לסעיף 50 של קבוצת המחנה הממלכתי. מי בעד הסתייגות 4, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 5, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 6, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 7, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 8, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 9, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 10, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 11, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 12, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 13, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 14, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 15, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 16, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין א', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין ב', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין ג', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין ג', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד לחילופין ד', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד חילופין ה', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד חילופין ו', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד חילופין ז', מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

הוסרו כל ההסתייגויות לחוק, לכן אפשר להצביע על החוק. מי בעד החוק כפי שהוצג בפניכם, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אנחנו קובעים שהחוק התקבל. נעשה רביזיה על החוק עצמו?

רביזיה כדי לתקן את - -

לתקן את הנקודה שאמרת. אנחנו נתכנס לרביזיה.

האם אנחנו יכולים לחכות עוד קצת ולנסות לנסח את הסיכום כי אולי יעלה לנו משהו?

אנחנו נעדכן. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.