פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
14/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 13:30

סקירת ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, עו"ד ענבל משש

חברי הוועדה: אליהו רביבו- היו"ר

ארז מלול
חוה אתי עטייה
אלון שוסטר

לינא סאלם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים

יוסי דיין - משנה למנכ"ל, משרד החוץ

זיו בילאוס - מנהל מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ

ענבל משש - ראש מנהל זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

תמר להבי - מנהלת תחום פ"א, השמות ארציות ברשומ"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נועה נאמן - עו"ד, יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה

יאיר גדרון - המוסד לביטוח לאומי

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אבשלום וילן - ח"כ לשעבר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יונתן דמרי - תנועת המושבים, חקלאות

אורן לזימי - מנהל רגולציה, ארגון מגדלי החזירים

תומר ורשב - עו"ד, משרד עו"ד תומר ורשב

אברהם סלומה - ארגון אנש"ים

יצחק שמואלי - עמותת אנש"ים, ארגון נכי שיתוק מוחין

משה רוטמן - מנכ"ל עמותת בית חם לילדי SMA ומונשמים+יו"ר מהלב

רמי סלהוב - מוביל מאבק -כנגד נטישת עובדים זרים בסיעוד

איתן בנימין - השדולה הישראלית למען קשישים והעמותה לקידום זכויות הסיעודיים

עינת קולמן - מובילת מאבק כנגד נטישות וסחיטות עובדים זרים בסיעוד

יריב שוריאן - יו"ר עמותת אחיעוז חברת כ"א לסיעוד, לשכות פרטיות לסיעוד

דפנה שגל פודור - עו"ד, מטה מאבק הסיעודיים בישראל

מאיה גור בנדס - עו"ד, הזדקנות בכבוד

חנן טל - מנכ"ל עמותת ותק

שמחה בניטה - ארגון הנכים

שושנה ברוך - פעילה חברתית עמותת מזור, נכים לטובת נכים

רותם שחבר - הפורום לביאות ואריות לחולי סרטן ריאה

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם

ארז כהן - פעיל חברתי נכה לא חצי בן אדם

מיטל רוסו - עו"ד, מחלקה משפטית קו לעובד

אריאל צרפתי - מתמחה

מיכל דיבנר כרמל

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות


סקירת ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, עו"ד ענבל משש

חבריי, חברי הכנסת, מנהלת הוועדה, ומוזמנים נכבדים כולכם. צוהריים טובים לכולם בעזרת ה'. אני מבקש ברשותכם לפתוח את דבריי כאן ולנצל מעל בימה זו כדי לשלוח את תנחומיי מקרב הלב, אני בטוח שגם בשמכם, למשפחתו של הלוחם הגיבור האמיץ אסיל סואעד ה' יקום דמו, שנפל אמש בעת מילוי תפקידו כאשר הגן בחירוף נפש על חבריו ליחידה, ועל מדינת ישראל כולה. זהו אובדן גדול ובלתי נתפס.

חשוב שנזכיר שהברית בין שבט סואעד האצילה, אשל אסיל הוא החלל ה-17 מקרבה ובין מדינת ישראל אינו מוטל בספק. אני מחבק ומוקיר את כל אזרחי ישראל באשר הם, אשר בוחרים לתרום מזמנם, ומעת לעת מדמם ובנפשם, כדי לסכן ולחרף את נפשם למען בטחון המדינה והצלחת קיומה. בזכות גיבורים כמו אסיל אנחנו יכולים להמשיך ולחיות כאן היום ובכל יום בבטחה ובגאווה.

בבוקר זה, לאחר לילה ארוך של דיונים והצבעות במליאה שהסתיימו בסביבות 8:15 בבוקר, ברצוני לפנות ולנצל את הבמה הזו לחבריי באופוזיציה, ולבקש מהם, אנא, אל תפגעו בדמוקרטיה לכאורה בשם הדמוקרטיה, אל תבזו את הבית המיוחד הזה כפי שראינו אמש כאשר כמה מחברי האופוזיציה פשוט איבדו את העשתונות והתנהגו בצורה ברוטלית בוועדת חוקה ומשפט. זהו לא המקום להתנהג כך בכלל, בטח לא במקום הזה. אני מציע לחבריי לאופוזיציה להגיע לשיח אמיתי, גם כאן בוועדה המיוחדת והמקודשת הזאת, כדי שנוכל לתחזק את הדמוקרטיה האמיתית ואת השמעת דברו של העם, שהוא זה ששלח אותנו לכאן. יש לנו אחריות משותפת לכל אזרחי ישראל, ועליכם ועלינו למלא את חובתנו זו.

התכנסנו כאן לדיון משמעותי ראשון של הוועדה לעובדים זרים. נשמע את הגברת ענבל משש שהיא ראש תחום מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. היא תסקור בפנינו את כלל תחומי העיסוק של המנהל, על כל הענפים הרלוונטיים להעסקת עובדים זרים באשר הם. הוועדה הזו תתכנס באופן תדיר כדי להביא בהקדם לשינוי חיובי של המציאות בשטח, למען כלל האוכלוסיות שזקוקות לכך, ועלינו לזכור שאותם אנשים נושאים עיניהם אלינו ממש ברגעים אלו, ובכוונתי לפעול כדי להיטיב עימם ככל שרק נוכל.

ככל שהזמן יאפשר, אני גם אשמח לתת את זכות הדיבור לשאר הנוכחים שהגיעו במאמץ לא מבוטל. אמנם אנחנו לא ישנו לילה, אבל חלקכם לא באמת יודעים מה זה להנות מלישון לילה שלם. אני מעריך מאוד את הגעתכם, אני רק מבקש שתבינו שהואיל והוועדה הזו נוגעת במגוון מאוד רחב של עובדים זרים, מצד אחד אלה עובדים לאוכלוסיות נזקקות סיעודיים, בין מבוגרים ובין מוגבלי ניידות, מצד שני בתחום החקלאות, המלונאות, ההסעדה, והבניה.

לפיכך, ככל שיוותר זמן, כפי שאמרתי, רשות הדיבור תהיה מצומצמת מאוד לכל דובר אשר נרשם כבר, הוא יוכל להציג את עצמו, את הגוף שהוא מייצג, או את המטרה שהוא מבקש לקדם באמצעות הוועדה הזאת, וזה יצטרך להיות לא יותר מדקה כי תודה לאל התברכנו בנוכחות מאוד נרחבת. הדינמיקה שתתנהל היום היא תהיה קצת פחות דיון, היא תהיה יותר סקירה. בדיונים הבאים, בעזרת ה' אנחנו נצלול לעומק כל פעם לנושא אחד חשוב, כי כל הנושאים שבעטיים אנחנו מתכנסים היום הם חשובים מאוד מאוד מאוד, אבל בכל פעם אנחנו נדון בנושא אחד לעומק, ונשמח לשמוע את אשר על ליבכם. בין נציגי העמותות, לבין זכאי הסיעוד. בבקשה הגברת משש, בהצלחה.

אדוני יושב הראש, אני רק רוצה מילה אחת. דיברת על האופוזיציה ואני רוצה להצטרף לרוח הדברים שלך, רק לומר, גם לאופוזיציה יש תביעה להוגנות בדיון הקשה והנוקב בנושא הדמוקרטיה, ויחד עם זה כאן, ובחדרים רבים בבניין הזה גם אתמול וגם היום, מתקיים דיון לשם שמיים מקצועי, ענייני, חברי, וכך אני בטוח שיהיה גם בפגישה הזו.

אני רוצה לייחל לכך, אפילו שזה לא חלק ממש שתכננו, שכל חבריי לאופוזיציה ישכילו להתנהג באחוז מאוד מאוד צנוע ביחס לקוד ההתנהגות שלך, האחריות, וההכלה. אתה יודע להסביר הלכה למעשה מה זה לקבל את האחר, מה זה לנהל שיח גם מול מי שלא חושב כמוך ולא מגיע מאותו צד פוליטי שאתה מגיע. הלוואי וכולנו, אגב כולל גם כלפי חלק מחבריי לקואליציה. אני מחזק את ידיך, ואני מודה על הגישה, ואני מקווה שאני בעצמי אשכיל ללמוד מהתובנות והלך הרוח המאוד נעים שבו אתה מתנהל. גם מאחרי הקלעים בפרסה בשעות שאנחנו מבלים בה, וגם בדיונים עצמם, בוועדות ובמליאה. ישר כוח עצום.

עוד מילה קטנה גם לחברתי אתי, כמו שאמרתי זה לא מהפה אל החוץ, אנחנו התחלנו את הבוקר שלנו אתמול מוקדם, ואנחנו עדיין ממשיכים אותו, והתבשרנו הבוקר שהוא יצלול גם ככל הנראה, לתוך הלילה. לא מובן מאליו, ואני מאוד מעריך את ההירתמות. עזבתם גם וועדות אחרות שאתם אמורים להופיע, גם אני הגעתי לכאן מוועדה אחרת. ישר כח, בהצלחה גברת משש.

תודה רבה אדוני יושב הראש, צוהריים טובים, תודה רבה גם לחבר הכנסת שוסטר שאנחנו מכירים מצוין, הוא מלווה, בין יתר הנושאים הענפים שהוא מטפל בהם, הוא מלווה מקרוב את כל נושא העסקת עובדים זרים, גם בחקלאות וגם בענפים אחרים, וכמובן את חברת הכנסת אתי עטייה שיש לנו ממשקים ארוכים וטובים איתה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד.

אני גם רוצה לברך את הוועדה אדוני, על מיסודה והתכנסותה. כבוד גדול הוא לנו להופיע בוועדה ולתת סקירה בישיבתה הראשונה. אני מסתכלת פה על הנוכחות המאוד מרשימה שבחדר, וזה רק מוכיח בעצם כמה הנושא הזה הוא חשוב וראוי, גם לנו, גם למשרדי הממשלה השונים, גם לציבור הרחב, ובטח לאדוני. את מרבית הפנים אני מזהה מישיבות ודיונים קודמים, אלו אנשים מאוד ערכיים שחשוב להם כל נושא העסקת העובדים הזרים, ואני בטוחה שבישיבות השונות בתחומים השונים, אנחנו נזכה עוד להעמיק ולצלול לכל הדברים.

נמצאים כאן בדיון גם מיטב אנשי המקצוע ממנהל עובדים זרים, אני לא אציג את כולם מפאת קוצר זמן. אנחנו כמובן, אדוני, עומדים לרשות הוועדה כל הזמן, אנחנו נשתף פעולה עם הוועדה באופן מלא ובכל נושא שהיא תראה לנכון. גם מתוך היותנו משרתי ציבור, וגם מהחובה שאנחנו חבים דין וחשבון גם לציבור וגם לכנסת. לפני שאנחנו צוללים פנימה לסקירה עצמה, אני מבקשת לומר כמה מילים לגבי תעסוקת זרים בישראל, זה ייתן את הקונטקסט הרחב של תעסוקת זרים, ואז נתחיל בסקירה שהכנו.

למעשה, בישראל ישנן כמה קבוצות של זרים, כלומר אנשים שאינם בעלי אזרחות או מעמד תושב בישראל. הסקירה שלנו היום תעסוק באותה קבוצת זרים מרכזית, העובדים הזרים שהגיעו לישראל ממדינות שונות באופן מוסדר, קיבלו בכניסתם רישיון עבודה בישראל בענפים השונים. לציין שגם תושבי יהודה ושומרון ועזה המגיעים לעבוד בישראל הם עובדים זרים לכל דבר ועניין. בחוק יש הוראות מיוחדות שחלות בעניינם של עובדים אלו, אנחנו לא נספיק לדבר על הכל היום, אבל בהחלט ככל שיידרש אנחנו נרחיב.

מבחינת ההסדרה בחקיקה, יש שני חוקים מרכזיים אדוני, שמסדירים את שהייתם ותעסוקתם של קבוצת העובדים הזרים. חוק עובדים זרים שמסדיר את תנאי העסקתם של העובדים הזרים, חובות המעסיקים ובפרט את החובה לקבל היתר לשם העסקת עובד זר. בנוסף, יש את חוק הכניסה לישראל, שמסדיר את הכניסה לישראל, את סוגי האשרות, הרישיונות לישיבה לתקופות השונות, והסוגים של הרישיונות והאשרות, כפי שאמרתי, כדי לענות על צרכי המשק.

והטיפול ביציאתם מהארץ, אסור לשכוח.

נכון אדוני. אז כדי לענות על צרכי המשק ובמסגרת האיזונים הנדרשים כדי להעסיק עובדים זרים במדינת ישראל, יש הסדרים מיוחדים שנקבעו לעניין תוקפו של רישיון הישיבה שניתן לעובד הזר. הערכה של רישיון עבודה של עובד זר ניתנה לתקופה של חמש שנים במקסימום, שלא יעלו במצטבר על חמש שנים, ומאורכת כל פעם בשנה נוספת, עד למצטבר של חמש. לכלל הזה יש שני חריגים.

חריג אחד זה נושא הסיעוד, על עובד זר בענף הסיעוד בהתקיים ההסדרים שנקבעו בחוק, וכן לגבי עובדים אחרים שלגביהם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת העובד הזר לכלכלה, למשק, לחברה וכו'. הבקשות האלו של מעל חמש שנים בענף של תרומה למשק, לא בענף הסיעוד, הן מתקבלות באישור שר הפנים, בהתייעצות עם האוצר ובהסכמת שר הכלכלה.

חוץ מזה, יש הסדרה שהיא לא בחקיקה ראשית או בחקיקה משנית, היא כמובן בהחלטות הממשלה ובנהלים, למשל קביעת מכסות, תכף נרחיב בנושא, שנקבעות בהחלטות הממשלה, יש חלוקה ענפית. המכסות והענפים כל הזמן מתעדכנים בהתאם לצורכי המשק ולהחלטות הממשלה ולמדיניות המאוד רחבה של תעסוקת זרים בישראל.

יש נושאים נוספים שקשורים להתנהלות מעסיקים, תאגידים ולשכות. כל אלו מעוגנים בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה והכל מפורסם בשקיפות לציבור באתר רשות האוכלוסין וההגירה. אז ברשותך, אדוני, אחרי הקונטקסט המאוד רחב אני רוצה לעבור לסקירה שהכנו. כמובן, שאשיב על כל שאלה שאדוני יראה לנכון.

(הצגת מצגת)

כפתיח לסקירה, חשוב לי לתת בריף קצר, תמונה כללית מי אנחנו, רשות האוכלוסין וההגירה ומנהל עובדים זרים. ובהמשך אני אציג את כל הנתונים שישקפו את היקפי הפעילות ואת העשייה.

אפתח בהצגת חזון רשות האוכלוסין וההגירה. החזון הוא המצפן הארגוני של הרשות. הרשות הוא גוף ממשלתי מקצועי בפועל בנושא אוכלוסין והגירה, פועל לשמירת זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. התפקיד שלנו הוא לשמור על המדינה כמדינה יהודית, אבל גם כמדינה דמוקרטית, והמתח הזה בין היהודי לבין הדמוקרטי הוא נמצא יום-יום בעבודה של רשות האוכלוסין וההגירה. הרשות היא גוף עתיר שירות. למעשה, אדוני, אני חושבת שזה הגוף הממשלתי הגדול ביותר מבחינת היבטים של שירות מכלל משרדי הממשלה. אנחנו מטפלים ב-9.9 מיליון תושבי המדינה ואזרחיה לאורך כל מסלול חייהם, אנחנו מטפלים בלמעלה מ-11 מיליון זרים הבאים בשעריה מדי שנה, ובכ-300,000 זרים שנמצאים בארץ בכל תקופת שהייתם.

בהזדמנות הזו, אני אציין שאתמול מונה מנכ"ל לרשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"ל חדש ומוערך אייל סיסו שמגיע אלינו למשרד החוץ

שכבר נמצא בחפיפה מעשית, לשם כך שלח את סגנו החוץ.

מסכימה עם כל מילה, ואייל באמת בעל ניסיון עם משימות הליבה של רשות האוכלוסין וההגירה, ואני בטוחה שהוא יצעיד את הרשות כמה צעדים קדימה לטובת הציבור בכללותו.

מבין תפקידי רשות האוכלוסין וההגירה, כפי שאפשר להתרשם, יש נושא של ניהול מרשם אוכלוסין, ניהול ביקורת גבולות, הסדרת העסקה של עובדים, טיפול בבקשות לקבלת מעמד, טיפול בבקשות לקבל מקלט מדיני, אכיפה על מעסיקי זרים ופלשתינאים, וצמצום שהייה בלתי חוקית על ידי אכיפה על שהות זרים.

מבחינת מבנה ארגוני בבריף קצר, רשות האוכלוסין וההגירה היא יחידת סמך שכפופה לשר הפנים, מבחינה ארגונית, מאורגנת בארבע מנהלים, כל מנהל בהתאם לתפקידים שלו שהוגדרו, מן הסתם מעבר הגבול אחראיים על טיפול במעברי הגבול, מנהל אוכלוסין אחראי על טיפול במרשם ותיעוד, מנהל עובדים זרים אחראי על כל נושא הסדרת העסקת עובדים זרים במדינת ישראל.

לגבי המנהל, יש לנו שלושה תפקידים עיקריים. נושא הרגולציה, נושא השירות, ונושא האכיפה המנהלית שמתבצעים במנהל. המנהל אמון על הסדרת העסקתם של עובדים זרים, גם ירדנים וגם פלשתינאים. בענפי המשק בהם מתירה זאת הממשלה, תוך יישום מדיניות הממשלה ביחס למכסות העסקה ושיטות העסקה, אנחנו גוף ביצועי, אדוני, של הממשלה בכל הקשור לנושא תעסוקה ושהיית זרים, בין היתר.

לתפיסתנו, לעבודת המנהל יש חשיבות מאוד רבה גם למשק וגם לרווחת האזרחים, מכיוון שאנחנו מטפלים מסבתא ועד תאגיד, ככה אנחנו נוהגים לומר. אנחנו מסדירים את העסקת העובדים, נותנים מענה לשוק העבודה בתחומי תעסוקה כשקיים מחסור, אנחנו מיישמים הסכמים בילטרליים לגיוס מפוקח והוגן של עובדים זרים.

ברשותך אני מבקש לקטוע את דברייך, נגעת בנקודה שהיא אחת משורשי הפעילות העתידית שלנו, והיא תהיה המבוא להצלחה ולבשורה. אפרופו הסכמים בילטרליים, התקבלה החלטת ממשלה, כמדומני, ב-2005 בדבר חתירה להעסקת עובדים אך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים. אני מבקש לנצל את הבמה הזאת גם לבשר לכם, וגם להודות לחברי שר החוץ אלי כהן, אשר בפגישתנו בשבוע שעבר נעתר לבקשתי על פי אפיון הצורך כפי שאיבחנתי בתקופה מאז שהתבשרתי שאני אעמוד בראש הוועדה הזאת, והסכים למנות פרויקטור ישיר ובלעדי לחתירה להסכמים בילטרליים. הוא לא התפשר על פחות ממשנה למנכ"ל המצוין, מר יוסי דיין שמכבד אותנו כאל בנוכחותו. קיימנו כבר שיחת עבודה עמוקה, אנחנו מבינים את הצורך המיידי לכך, הפרויקטור הנמרץ כבר קיבל הנחיה משר החוץ שזה יהיה באחד מראשי סדרי עדיפויות של הטיפול במשרד.

אני מבקש להודות לך על כך שהגעת לכאן, זה מסביר עד כמה שאתה באמת נרתם למשימה שמונית, אני יודע שנודע לך שמעצם העובדה שהשר לא התפשר על מינוי שהוא פחות ממעמדך, שאתה מבין עד כמה שבאמת זאת תהיה אחת מגולות הכותרת שבאמצעותה אנחנו נביא בשורה לכל האוכלוסיות שמחכות למוצא פינו, ושנאמר את דברינו ובאמצעות זה נטביע חותם על הלכי ועל התנהלות היום-יום של כל הזקוקים לכך. אני מודה לך, בהצלחה. בבקשה גברת משש.

תודה רבה.

נושא ההסכמים הבילטרליים בהחלט אחד הנושאים החשובים, אני תכף ארחיב בו. כמובן, חלק מהרצון של המדינה או הפעולות שהיא עושה לחתום ולהרחיב את ההסכמים הבילטרליים קשורים לצמצום האפשרות לגביית דמי תיווך לא חוקיים, מניעת סחר בבני אדם, וכמובן שיש לנו קשרי עבודה מצוינים עם כלל משרדי הממשלה, שמרביתם יושבים פה. בכך אנחנו רואים את עבודת המנהל כמנוע צמיחה למשק.

מבחינת המבנה הארגוני, לפני פחות משנה עברנו רפורמה ארגונית ושינינו את פיסת ההפעלה של המנהל על מנת להתאים אותו לאתגרים של התקופה. אנחנו בנויים בשמונה אגפים, כשהתפיסה שלנו היא תפיסת שירות מקצה לקצה, לתת מענה לפי segment לקוח ב- one stop shop ללקוחות שלנו, וכפי שאדוני מתרשם הם מאוד מאוד מגוונים ורחבים. יש לנו כ-170 עובדים נהדרים בפריסה ארצית, ככלל אנחנו משקיעים רבות בקידום כל התהליכים הדיגיטליים, ואולי באמת ביחד עם התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל, חשוב לנו מאוד על האפשרות, גם לתת שירות אנושי, פרונטלי, לציבור ולמי שחפץ בכך על ידי הלשכות שלנו שפזורות במקומות השונים. אנחנו עובדים קשה כדי לשפר את השירות לציבור, אבל לתחושתי אנחנו ממש בכיוון הנכון.

לגבי המנהל במספרים, כפי שאדוני יכול להתרשם ממש בקלות, אנחנו מדברים על כ-260,000 עובדים זרים שעובדים במדינת ישראל. חלק מופיע מכסה וחלק חוקי בארץ. אולי אני הולכת להפתיע פה חלק מהיושבים, אבל כ-10% ממספר המשרות במגזר העסקי, הם של עובדים זרים שמועסקים במשק, ותכף נצלול גם לענפים.

10% מכוח העבודה היום במדינה, הוא של עובדים זרים?

מהמשרות במגזר העסקי, כן. אני יכולה להגיד שבמהלך העשור גם חלה עלייה הדרגתית ועקבית במספר העובדים הזרים, תכף נראה את זה. גם פתיחה של ענפים חדשים שלא היו קודם, לדוגמא מוסדות סיעוד לא היה קודם, מלונאות לא היה קודם. וגם הגדלת מכסות של עובדים גם זרים וגם פלשתינאים בשנתיים האחרונות, בהיקפים של כ-60,000 עובדים, שזה מאוד דרמטי ומשמעותי.

יש לנו 2,300 ירדנים שמועסקים רק באזור אילת, תכף נגע. על פלשתינאים אנחנו מדברים על למעלה מ-140,000 מכסה של עובדים, המכסה המשמעותית והגדולה זה בענף הבניין. לגבי עובדים זרים חוקיים בארץ יש כ-114,000 עובדים שנמצאים בארץ בענפים השונים. הענף הגדול המורכב והרגיש שאנחנו נצלול אליו, זה ענף הסיעוד שמועסקים בו כ-60,000 עובדים זרים, ניתן להניח שמחצית מהעובדים הזרים שבארץ, החוקיים, מועסקים בענף הסיעוד, הוא מאוד מרכזי ובמוקד.

בגדול, יש לנו שיטות העסקה שונות בענפים השונים, אז בסיעוד יש לנו לשכות פרטיות, יש לנו 91 לשכות פרטיות בפיזור ארצי. אלו אותן לשכות שקיבלו היתר לסייע למטופלים הסיעודיים ולעובדים הזרים בתיווך, טיפול, הבאה וכל מה שקשור. העבודה שלהם מוסדרת בנוהל מסודר. יש לנו 11 חברות ביצוע זרות, עשר סיניות, אחת טורקית שמעסיקות עובדים זרים בארץ. יש לנו 49 תאגידי בניין מורשים שהם המעסיקים הישירים של העובדים הזרים בענף הבניין. יש לנו 12 לשכות פרטיות בחקלאות שגם הן נותנות סיוע ומעטפת בכל תהליך ההעסקה של חקלאים ועובדים זרים בענף החקלאות.

העובדים הזרים מועסקים בעיקר בעבודות כפיים, אדוני, בבניין, בחקלאות, בסיעוד. לכניסה של עובדים זרים יש השלכה מאוד משמעותית על שוק התעסוקה. תמיד צריך למצוא את האיזון הנכון, גם על מנת שלא לדחוק ישראלים ממקומות העבודה, וגם כדי לא למנוע כניסה של טכנולוגיות חדשות וירידה בפריון עבודה, ויש לזה השפעה על השכר, ויש מספר מנגנונים שנועדו ליצור את האיזונים האלו.

עושים את זה, בין היתר, על ידי אפיון? זאת אומרת בבניין מאפיינים איזה תחומים- - -

כן, בבניין אדוני צודק, מקצועות רטובים ואך ורק בעבודה לבניין למגורים ולא אחרים, ויש עוד כל מיני- - -

אנחנו מתכוונים מגורים, לא צמודי קרקע, בנייה רוויה?

כן, בניה למגורים. לגבי המטרות המרכזיות שלנו, אנחנו מתעסקים בצמצום הבירוקרטיה בתהליך ההעסקה, זה נושא מאוד חשוב. אדוני נגע בהרחבת ההסכמים הבילטרליים, אז אירחנו פה משלחת מהודו בנובמבר, אנחנו צפויים לצאת להודו לקראת סוף פברואר כדי לסיים את המשא ומתן איתם. אדוני דיבר על מרוקו, אני ואייל היינו שם ביוני, ואנחנו רוצים מאוד לקדם את ההסכמים. במקביל יש לנו משאים ומתנים עם ויאטנם. יכול להיות שנצא לדרך גם עם קמבודיה, גם עם טורקיה יש שיח. הנושא הזה חשוב, אנחנו גם רוצים להגדיל את היצע המדינות ומגוון העובדים, כמובן בהתאמה לענפים ולדרישות הענפים השונים.

דיברנו על הדיגיטל, תשתיות טכנולוגיות, מאוד חשוב לנו. בשנים האחרונות פיתחנו לא מעט שירותים למען הציבור כדי שיוכלו לקבל שירותים מרחוק באופן קל ויעיל מכל מקום ובכל זמן, כך גם תהליך- - -

שאלה קטנה אם את יכולה להרחיב, דיברת על הסכמים בילטרליים, אנחנו קולטים עובדים מאוזבקיסטן בין היתר.

חתמנו על הסכם עם אוזבקיסטן, טרם ההסכם מיושם, אבל כן נכנסים עובדים לארץ בשלב הזה בהבאה אחרת מאוזבקיסטן.

חרף החלטת הממשלה שיובאו לכאן באופן מסודר רק באמצעות חתימה על הסכמים?

נכון, החלטת הממשלה דיברה על הרחבת ההסכמים, וכמובן ביסוס של כניסה של עובדים לצמצום.

לא, ההחלטה גברתי אמרה שההבאה המסודרת והמאורגנת תהיה רק כנגד חתימה על הסכם בילטרלי עם אותה מדינת מוצא.

נכון, אז זה תהליך מדורג, ובאמת אנחנו חוגגים כבר עשור להסכמים הבילטרליים הראשון היה תאילנד, אחר כך היה בולגריה, ותכף אדוני יראה אם 11 ההסכמים שחתומים, כן סרי לנקה, תכף יש שקף שמדבר על הנושאים האלו, אבל בהחלט המגמה שלנו להרחיב את ההסכמים ואת כניסת העובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים במקומות שניתן, בהחרגה למשל, לענף המומחים, שיש לו את הייחודיות שלו, ושם לא.

שאלה למשרד החוץ, יש פה למעלה מ-100,000 תיירים שבאו לעבוד, אמנם, אנחנו עושים איזשהו שימוש לנושא הסברה? סיור בארץ? משהו שישלח אותם חזרה כשגרירים של רצון טוב?

יש לי שאלה, למה ממשלת הפיליפינים עצרה את הכניסה של העובדים הזרים?

אני אתייחס לזה, זו בהחלט נקודה חשובה.

אם אני חוזרת למטרות, אז יש לנו את הנושא של השירותים הדיגיטליים, כל נושא ההעסקה למשל בסיעוד, קבלת ההיתר, הורדה של ההיתר, הוא מתקבל היום באופן דיגיטלי. לאחרונה הוספנו שירותים גם אינטרויזה של עובדים בסיעוד וביתר הענפים. אנחנו רוצים להקל על הציבור ולתת לו שירותים כפי שאמרתי מכל מקום ובכל זמן, בצורה הכי יעילה שיש.

כחלק מהרצון שלכם לשפר את השירות, כל נושא הדיגיטציה מותאם למגוון רחב יותר של שפות?

השירותים שלנו הם יחד עם ממשל זמין, זה תומך בשפות, ערבית, אנגלית, עברית, יש תמיכה באתר של ממשל זמין.

אני אשמח אם תוכלי יותר מאוחר לפרט את עניין ההנגשה לתנאים ולזכויות ולחובות כלפי העובדים עצמם, האם יש איזשהו מקור שמתווך להם את האינפורמציה שמותאמת לשפתם?

כן, אדוני אני אשיב כבר עכשיו ואחר כך נראה את זה כשנגיע קצת יותר קדימה. אז קודם כל יש זכותונים של עובדים זרים בשפות השונות במגוון המאוד רחב של השפות. יש הנגשה שפתית. גם על חובות וגם על זכויות העובדים הזרים, בכלל הענפים, בכל הנוגע להעסקה ולשהייה שלהם במדינת ישראל. קודם כל הם מקבלים את זה בקונסוליות עוד לפני שהם מגיעים, אנחנו מוסרים את זה באוריינטציה טרם הכניסה מיד אחרי הכניסה למדינת ישראל, נושאים מאוד חשובים, זה מופיע באתר הרשות בשפות השונות. יש לנו גם מרכז פניות, ועוד מעט נגיע לזה. אבל כן, נושא שמירת זכויות העובדים הזרים זה בהחלט נושא שאנחנו נותנים בו. בוודאי לצד החובות, אין זכויות בלי חובות, זה משהו שאנחנו לא מקלים בו ראש.

יש איזשהו מנגנון, סליחה שאני מעכב אותך בנושא הזה אולי יתר על המידה, שכל מסד הנתונים והאינפורמציה המאוד חשובה הזו מגיעה לעובד טרם הגעתו לארץ?

כן, בוודאי, במסגרת ההסכמים הבילטרליים זה מוסדר בהסכם.

חלק מתהליכי הגיוס?

כן, גם. חלק מתהליכי הגיוס, חלק מתהליך האוריינטציה. אנחנו עושים תוכנית אוריינטציה לפני ההגעה, אחרי ההגעה. יש כמובן את הסיוע שמגישים לנו בקונסוליות, זיו היה קונסול בכמה וכמה מדינות, הוא יכול גם להרחיב בנושא הזה על החלק של הקונסוליה.

אני אשמח, ברשותך אדוני, שתפרט בפניי האם יש איזשהו טופס שאותו עובד חתום עליו שהוא קיבל מידע מפורט בשפתו ובלשונות לעניין זכויותיו וחובותיו לפני שהוא מגיע לארץ?

זיו בילאוס, משרד החוץ, מנהל מחלקת קשרי חוץ וטיפול בזרים. בתשובה לשאלתך, כן. כשהעובד מתחיל עוד כבר בשלבים המאוד ראשונים של הליך הגיוס, אנחנו מביאים לידיעתו את קובץ החוברת שמכילה את חובותיו וזכויותיו. בשלבים המאוד ראשונים שהעובד מקבל את זה, קשה להם להבין, עוד לא מצטיירת להם איך תיראה תמונת העסקתם בארץ. אז הנושא הזה אחר כך מקבל גם דגשים בזמן הריאיון. כשהוא עובד ראיון ראשוני, ראיון משני, נבדקת התאמתו לפני הגעה, אנחנו מדגישים בפניו מהם החובות, בשפתו. לדוגמא, בתקופת כהונתי כקונסול בהודו, היינו מדברים את זה לשפה שלו, בהודו יש הרבה מאוד שפות כולכם מכירים את זה, היינו מדברים את זה לשפתו, לא הסתפקנו באנגלית, אלא גם לשפתו. אחרי שהוא הבין וענה לשאלות מתאימות והשאלות הוכיחו שהוא הבין גם מה חובותיו וזכויותיו, היה מתקדם הלאה. יחד עם זאת אנחנו ערים- - -

זאת הנקודה שאני שואל האם במעמד הזה הוא חתם ואישר בחתימתו שהוא קיבל הסבר בשפתו? שהוא קיבל תשובות לכל שאלותיו? ושהוא מודע לכל המשמעויות של המקום אליו הוא מגיע? הוא יכול להגיד אני לא הבנתי שכך, לא סיפרו לי שכך, אני מופתע שכך. אני שואל האם יש איזשהו הליך סדיר שבו מחתימים אותו שהוא מאשר בחתימתו שהוא עבר את התהליכים האלה? שאין לו סימני שאלה ככל שעולה בידי מי שמסביר לו, שכל התהליך הזה התבצע טרם שנרכש בעבורו כרטיס או שהוא רכש אותו.

כבוד יושב הראש, אני אשמח לענות על זה, כן, הוא חותם בין היתר על הסכמים. הבעיה העיקרית שאנחנו מתמודדים איתה, ואני מבין וברור לי על איזו רקע באה השאלה בהיכרותי העמוקה את הנושא. עם ההגעה לארץ, ותחילת עבודה, נפתחים פערים שלצערי הרב גורמים עוגמת נפש, לפעמים גדולה מאוד, גם למעסיקים, לא רק לעובד עצמו. מצד אחד העובד עצמו, גם כן אנחנו ערים לזכויותיו, וחתם שהוא יודע כמה כסף הוא יקבל, הוא יודע מה זה אומר, הוא מכיר בדיוק את זכויות החופשות שיינתנו לו בסופי שבוע. מצד שני, המעסיק עצמו גם כן יודע ומכיר שהוא צריך לתת יום אחד חופש על כל הקשיים הרבים שיש למעסיקים פה, והם עצומים, למצוא מחליף לאותו סוף שבוע, בני משפחה לפעמים לוקחים על עצמם את אותו סוף השבוע.

אבל גם לכיוון השני אנחנו ערים לזה שלמרות שהוא חתם, פתאום מופיעים כל מיני סוג לא הכרתי, כבד לי, קשה לי, ועל הרקע הזה לפעמים יום-יומיים והיו לנו דוגמאות קשות של עובדים שעזבו את המעסיקים שלנו יום-יומיים אחרי תחילת עבודה. אנחנו קוראים לזה עובדים שברחו, ואנחנו ערים לזה. את הפעולה האדמיניסטרטיבית להחתים, אנחנו כן מבצעים. השאלה שאנחנו נצטרך לשאול את עצמנו בהמשך, ואנחנו עובדים ביחד עם רשות האוכלוסין והאגירה וגם עם משרדים אחרים שעוסקים בזה, זה איך לאכוף את זה, כי זה החלק היותר קשה.

אתם מתאימים את טופס ההחתמה בהתאם לפידבקים שאתם מקבלים מהמעסיקים? אם יש טענה שחוזרת על עצמה באופן סיסטמתי, האם אתם אומרים וואלה יש פה לקונה, בוא נתפור אותו באותו מסמך או באותה סקירה שהעובד מקבל בטרם הגעתו לארץ?

התשובה היא כן, זה כן נעשה כל הזמן. הקושי שלנו הוא לאו דווקא לשנות את הטופס, אלא איך אוכפים את השמירה, כי - - -

זה עניין אחר לחלוטין.

בקיצור העובדים הזרים עושים מה שהם רוצים.

זאת סוגיה שאנחנו נדרש לה לפחות בדיון אחד ומעקב ובקרה לעוד שני דיונים. קודם כל אני רוצה לוודא כשאני מגיע בציפייה ודרישה כלפי העובד, כלפי המדינה שאני חתום איתה על הסכם, שאני את חלקי מילאתי בידיים נקיות. שכל שאלה אפשרית שהנחתי, או שהבנתי, או שלמדתי עם הזמן עניתי, הסברתי, הראיתי סרטון, הסברתי את המצב הגיאופוליטי במקום שהוא מגיע אליו וכן הלאה, כדי שיהיו כמה שפחות נעלמים לאותו עובד שמגיע למציאות שהוא לא באמת מבין אותה אם לא ננגיש לו אותה. אכיפה זה עולם בפני עצמו, עולם כאוב אגב ונדרש לו, אני רק רוצה לוודא שאנחנו את חלקנו עושים.

אז התשובה היא כן, אנחנו עושים את הפעולות, אנחנו גם מתואמים עם כל הגופים הנוספים, המשרדים הנוספים, שזה גם זרוע העבדוה במשרד הכלכלה, וגם רשות האוכלוסין. אנחנו עובדים בשילוב זרועות כדי ליישם את זה נכון, לתקן מה שצריך. תמיד אפשר לעשות יותר ותמיד אפשר לשפר יותר ואנחנו קשובים לזה, ואם צריך עשות צעדים נוספים כדי להתאים, אנחנו נעשה, ויחד איתכם עם כולכם, אנחנו כן פתוחים עם אוזניים קשובות ולראות איך אפשר לשפר ולמנוע ולסגור את הפערים שנוצרים מכל מיני מקומות.

רשות האוכלוסין והאגירה, דאגה לפעולות לא רק שמחתימים אותו, הוא גם יודע לאיזה אזור עבודה הוא מגיע. זו אחת הפעולות המאוד חשובות, כי האינטרסים, לפעמים, הם לא כמו שנאמרו. הוא יודע שהוא בא לעבוד, ואנחנו גם דואגים שהוא ידע לאיזה אזור, והוא יודע שגם אם המעסיק, מסיבה כלשהו- - -

מה זאת אומרת באיזה אזור?

אזור גיאוגרפי, רק בסיעוד.

שזה קריטי, הנושא.

אגב, לא. יש לי עם זה איזושהי בעיה. לאחרונה ככל שעוברות השנים, אוכלוסיות מרובות מקרב העובדים הזרים הפכו להעסיק את זכאי השירות, בוודאי בדגש על הסיעוד, הם מראיינים את זכאי הסיעוד ובוחנים ומתעדפים את הגעתם בהתאם למיקום הגיאוגרפי, ולאפיון של אופי העבודה הספציפי מול אותו זכאי.

ואם אפשר לשלב ניקיון.

זה חלק מאוד מהותי מנושא שאנחנו נגע בו, בעיניי זו לקונה ואני אפעל לשנות אותה. עובד צריך לדעת שהוא מגיע למדינת ישראל על כל המשמעויות של מדינת ישראל. אם הוא מגיע לדימונה או לסביון, זה לא מעניינו, הוא לא הגיע לנופש, הוא הגיע לעבוד כאן.

אנחנו מדברים על אותו דבר. הפעולה של החתמת העובד מחייבת אותו לאזור דווקא כדי למנוע ממנו את הזליגה האינטרסנטית לעבור לעבוד כולם לאזור המרכז. יש נטייה מכל העובדים להגיע לעבודה קצרה מאוד באזורי פריפריה ומהר מאוד לנסות לנדוד לאזור המרכז- -

אנחנו נמנע את זה בעזרת ה'.

ולכן פה אני אומר שהחתמת העובד זה על חוזה שמחייב אותו לאזור עבודה ספציפי, ושם הוא יישאר כדי למנוע את אותה לקונה שאזור המרכז נהנה מהרבה מאוד עובדים, ואזורי הפריפריה- - -

אני נלחם בלקונה שנגרמת כתוצאה של ההעדפה של העובד. אז כן, מתבצעות פעולות של רשות האוכלוסין וההגירה כשהעובד נמצא כאן כדי לשמור אותו לאזורי העסקה ולא לגרום לריכוז עובדים באזור שהוא באמת מראיין את המעסיק על ההעדפות הכלכליות שלו, ונמנע מההעדפות של המדינה, כשלמדינה יש את ההעדפות כשהביאה אותו.

ברשותך אנחנו חוזרים לגברת משש, להמשך הסקירה המנומקת שלה, אבל לפני שאני מעביר את רשות הדיבור, אני מבקש שלאחד מהדיונים הבאים שאדוני יוזמן אליו, לקראתו אני אקבל את אותו טופס שהעובד חותם עליו, עם תרגום רלוונטי, ואם אפשר בבקשה סרטון שיכול לבאר לנו ולשקף לנו את התהליך שהעובד עובר, מבחינתי, אפילו משלב ההשתלמות המקצועית שלו בתחום שאליו הוא מגיע ככל ונדרש. תודה. בבקשה את יכולה להמשיך.

גם הלשכות הפרטיות והתאגידים מחלקים זכותונים לעובדים, זה חלק מהתפקידים שלהם. לגבי האוריינטציה זה ההסברה של הזכויות והחובות. יש חתימה על חוזה עבודה כולל כמובן, על נושא התקנות והאזורים הגיאוגרפיים וההגבלה על המעברים, כמובן. יש פערים שלעיתים מתגלעים לאחר ההגעה לארץ, העובד מחויב לעשות ניסיון כנה ואמיתי, זה כתוב בכל הנהלים שלנו ואנחנו גם אוכפים את זה, לעבוד אצל אותו מעסיק שעל שמו הוא הגיע, וצריך להיות הצדק והסבר למה הוא, בתוך תקופה מאוד קצרה, עובר בין מעסיקים ואנחנו כן שמים את הדעת על זה.

אני אגיד לגבי חלוקה ששאלת לגבי פריפריה, יש תקנות שמחלקות את הארץ לשלושה אזורים ומגבילות את המעבר של העובדים. יש לנו 20% מהמטופלים הם בפריפריה, 30% תל אביב, ו-50% באזור מרכז. לגבי חלוקת הארץ אנחנו יכולים להראות את התקנות ואת הישובים.

אני אשמח שתכיני לי להבא אם היום אין לך את הנתון הזה, האם מתבצע מעקב וניטור כלפי אותן חברות שמספקות עובדים? ולדעת האם לאותה חברה יש אחוז גבוה יותר של עובדים שנושרים עוד בתחילת התהליך? יכול להיות שאצלם עובד משהו לא נכון, והאם יש איזשהו פעמון שאתם מצלצלים בפניהם שאחוז ההצלחה של העובדים שהם מספקים פחות גבוה משל אחרים?

מאוד חשוב.

אני אגיד משפט בעניין הזה. משה נקש, מנהל אגף בכיר סיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה. הפעילות של הלשכות הפרטיות נבדקת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כל הזמן, חלק מהמנגנון של המכסות שמוקצות ללשכות להביא עובדים מחו"ל מבוססות על ההצלחה שלהן, ועל ההתמדה שלהן, ועל זה שהם נתנו יותר שירות למטופלים בפריפריה, וליותר מטופלים נכים, אז כן, אנחנו לוקחים את כל המקרים שאנחנו רוצים, כמדינה, לתת עליהם דגש, נותנים על זה דגש, כדי לתמרץ את הלשכות לעשות את הפעולות האלה, זה חלק מהמנגנון.

זאת אומרת שאתה יודע לומר לי, יש X לשכות פרטיות, ולגבי Y המדדים פחות גבוהים כי יש להם אחוז נשירה גבוהה יותר.

בוודאי, אנחנו מדרגים את כל הלשכות בכל שנה.

והצל"ש טר"ש מקבל ביטוי בהיקף המכסות שהם מקבלים, שמתורגם להכנסה לאותה לשכה. זה מה שאתה מסביר?

מדויק.

אני אשמח לקבל נתון מעקב לדיון הבא. הדיון הבא רלוונטי.

כן. אנחנו פרסמנו, כחלק מהשקיפות לציבור, לאחרונה לדוגמה על אגף תאגידים ולשכות שהוא עוסק באכיפה מנהלית כנגד לשכות ותאגידים, פרסמנו את הנתונים. אני יכולה להקריא אותם עכשיו. נערכו 22 שימועים מנהליים כלפי לשכות פרטיות בסיעוד, והוצאו 15 מכתבי התראה. זה נושא שמפורסם.

איך הוא מונגש למשפחות שזכאיות ונזקקות לקבל מהן שירות? הלוא אני מתוך בדיקה שקיימתי בנושא, מסתבר שכשמשפחה מקבלת זכאות להעסקת עובד זר, נדבר רגע על סיעוד אבל זה לא משנה, זה כלל בכלל הענפים, אם אותה משפחה או אותו מעסיק פוטנציאל לא דורש עובד מסוים, מרגע שהוא מקבל את הזכאות, לא עוברות 24 שעות והוא מקבל שצף של פניות מאותן לשכות שהם מקבלים עדכונים בדבר זכאותו. הרבה פעמים זה גובל בהטרדה.

ממי הם מקבלים התראות?

המשפחות של הזכאים מקבלים טלפונים מלשכות התעסוקה. נודע לנו שאדוני זכאי לקבלת סיעוד, אני רוצה להציע את שירותיי. אני אומר לכם- - -

אתה מתכוון לחברות סיעוד.

זה לא תחת הרגולציה שלנו.

אז אני יודע שזה מגיע מכמה כיוונים, זו בדיקה, אגב, שערכתי באופן רנדומלי, עם כמה אזרחים מכמה מקומות בארץ. תתפלאו או שלא תתפלאו, מהאזורים היותר נדרשים על ידי העובדים הפוטנציאלים הפניות גבוהות יותר ונמרצות יותר. אז ראשית, אני מבקש לדעת האם השקיפות מגיעה לידי אותה משפחה בתור זכאי סיעוד? וב', האם מי שכן מעביר את אותם פרטים לפוטנציאלים, מבצע איזהו סבב של מתן האינפורמציה? זאת אומרת, שיהיה איזושהי מכסה שאנחנו, למשפחה הזאת, שולחים פרטים לשלושה בעלי עניין, ולאחר מכן לשלושה אחרים למשפחה אחרת וכן הלאה. א' כדי שהתחרות תהיה הוגנת ושווה, שיהיה שוויון הזדמנויות צודק והוגן, וב', כדי שהמשפחה לא תוטרד. כי הרבה פעמים זה גובל בהטרדה.

יותר מאוחר, בשלבים מתקדמים יותר, אשמח לקבל גם מזכאי הסיעוד ומשפחותיהם את ההתייחסות לנתונים שמסרתי כרגע. בבקשה.

אני ארצה שתדייק אותי. קודם כל יש לנו פניות ציבור כל הזמן שמגיעות גם באופן מקוון וגם במיילים, גם ללשכה שלי, גם לעובדים באגף הסיעוד ולפניות הציבור ובכלל. אנחנו מטפלים בכובד ראש בכל הפניות שאנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים לא מעט פניות, בטח בנושאים הללו של סיעוד שהם מאוד רגישים. כל הפניות מתועדות במערכת שלנו. אנחנו, מבחינת השקיפות, כן עושים בסוף שנה איזשהו פרסום כללי. אנחנו לא מפרסמים, לא את שם הלשכה, ולא את הפרטים של העובד, יש כללים שהם קשורים קצת להגנת פרטיות, אז מה שאנחנו יכולים לפרסם אנחנו מפרסמים, ומה שלא, לא. אבל בגדול אנחנו כן חוזרים למי שמסר את התלונה.

זה לא פסול לפרסם או את מי שהמדדים לגביו שליליים באופן עקבי, כי המניה שלו יורדת והאנשים צריכים לדעת את זה, או לכל הפחות לפרסם מי שהמדדים לגביו עד כדי כך חיוביים כדי ששמו ילך לפניו ובאמת יותר יחפצו בשירותיו. כך זה יהיה תמריץ נוסף לכל אותם גופים לתת את השירות המיטבי ביותר, כי בסך הכל חשוב שנבין שלצד מסירות הנפש האדירה שאתם פועלים בשמה, ואני מודע לכך כבר, הנה אני שם את זה פה על השולחן לפרוטוקול, חשוב שנדע שמשפחה של זכאי לקבלת סיעוד, ואני אומר שוב ומבקש לא לומר את זה שוב, כשאני אומר זכאי סיעוד זה זכאי לקבל עזרה חוץ לארץ בכלל נושאי התעסוקה, כרגע אנחנו מדברים על סיעוד כי זה בא לידי ביטוי יותר וזה מודגש יותר, כי משפחה שזכאית לקבל עזרה של עובד סיעודי, עוברת כל כך הרבה תלאות, ומפח נפש והיא רואה הרבה פעמים את עטרת ראשה נחלש וכמל ומגיע למצב שהוא סיעודי, והם עוברים תהליכים מתישים בשביל להגיע לקבל את הזכאות הזאת בכלל. להגיע לנקודה שהם כבר מקבלים עובד, הם אומרים שהם לא הולך לתקן את העולם, עברנו את זה. ולכן לא לכל משפחה יהיה את הפנאי ואת הכוחות להגיד שניה, אני רוצה לחשוב על המשפחה הבאה, אני מרים טלפון לאותו מוקד. ותפקידנו, כרגולטורים לפעול ולבדוק ולאפיין את מכאוביהם ואת המצוקות שלהם מפי אלו שאמורים לקבל דרכנו את המנדט לתת להם את השירות ולהתפרנס על ידי כך, לכן אני שם את זה פה על השולחן ואני מבאר את זה.

אני מסכימה לגמרי עם מה שאדוני אמר. ואני אגיד שגם כדי לנטר את השירות שמקבלים המטפלים הסיעודיים, ואני חושבת שזה כמעט היום במעגלים שונים במשפחות שונות, וגם בתוך עמי אני חיה, גם אנחנו חווינו את זה עם סבתא שלי זיכרונה לברכה, ואני מכירה את המצוקות של המשפחות, ואני יכולה להגיד לך שאנחנו גם עושים סקרים כדי לנטר ולבחון את שביעות הרצון מהשירות שניתן. אנחנו הולכים לפרסם בקרוב את התוצאות של הסקר שעשינו על השירות שניתן לציבור המטופלים שהם מאוד יקרים לליבנו, על ידי הלשכות הפרטיות.

במקביל אנחנו עושים, כן נשלח ל-16,000 בעלי טלפונים שיהיו מעודכנים אצלנו במערכת, במקביל אני הנחיתי, הדירקטיבה שלי זה לצאת לשטח, לבקר בכל הלשכות הפרטיות בארץ, צוותים שלנו יוצאים כבר לפחות חודשיים ימים, הם יבקרו בכל ה-91 לשכות בארץ, יגיעו, ישמעו גם את הלשכות שזה גם חשוב, יראו את העבודה, אבל גם יעשו בקרה או שיח בתוך הלשכות, יפתחו תיקים של מטופלים, יראו שזה בהתאם לנהלים וכל מה שנדרש. זו הדירקטיבה, אני הנחיתי אותם, הם עושים את זה ואני מניחה שאולי בתום הרבעון הזה אני אוכל לעדכן. יש לנו מפקחים סוציאליים, מפקחים ארציים שלושה, היה לנו אחד ואני הגדלתי את הצוות. יש לנו היום שלושה מפקחים ארציים שבין היתר, התפקיד שלהם זה לפקח על עבודת העובדים הסוציאליים בלשכות הפרטיות.

ברשותך, אני מבקש שתציינו בפניך שאני ושאר חבריי לוועדה נשמח להצטרף לסיורים האלה. אני מצפה לקבל מכם עדכון שהבדיקות הן באותן לשכות, הן במוסדות הסיעודיים והן בבתי מטופלים יערכו באופן רנדומלי ללא הכנה מראש, ומי שאין לו מה להסתיר לא צריך להילחץ מכך.

לא, יש לנו זכות לגיטימית. זה מגובה בנהלים, זאת העבודה שלנו לפקח, אנחנו לא צריך להודיע מראש, אנחנו לא מודיעים מראש ואנחנו מגיעים. אני אגיד, לצד מכתבי תלונה, יש גם מכתבי תודה על העבודה של הלשכות ואנשים שמרוצים, ואתה תראה לעיתים, לא רחוקות אפילו, מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים במשך תקופה ארוכה ולא יכולים לראות את חייהם אחרת אלא בסיוע העובד הזר שסועד אותם במשך שנים ארוכות ונרקמת שם מערכת יחסים מאוד מאוד טוב עד כדי משפחתית, וגם על זה אדוני צריך להגיד ולהזכיר, לא לשכוח.

לוועדה תמיד מגיעים מקרי הקצה, צריך לטפל בהם, לא להקל ראש אבל בענף שמועסקים בו כ-60,000 עובדים זרים, אז יש גם סיפורי הצלחה והרבה סיפורים טובים. יש גם מקרי קצה שזה לא מצליח, גם מעסיקים שלא מקפידים על הזכויות- - -

זה לא קצה, זה הרוב.

לא, זה ממש לא הרוב. וזה גם עובדים זרים שלא עושים את העבודה

את רשות הדיבור רק אני נותן כאן, אני הסברתי בראשית הדיון מהן המגבלות, מהם היעדים שהצבתי לקיום הדיון הזה, אני מבקש מכם להתאזר בסבלנות. אני מתחייב בפניכם שאוי ואבוי לנו אם זה הרוב, אני מניח שהבדיקות שאני קיימתי לאורך החודשיים האחרונים באופן מדגמי ומעמיק, משקפים מציאות שונה. ובכל מקרה, אנחנו לא נחיה גם עם חלק שהוא הרבה פחות מהרוב, ואני כאן בשביל להציף, להציע, לבקר, לעקוב, ולתת דין וחשבון ולוודא שמי שאמור לתת לנו דין וחשבון ידע לעשות את זה ללא שום התחמקויות.

הוועדה הזאת, וועדה כל כך חשובה וחרף כך היא נקראת וועדה מיוחדת. בכנסת וועדה מיוחדת, סליחה שאני קוטע א הרצף אבל חשוב שכלל הנוכחים שנמצאים כאן ורואים אותנו בשידורים החיים ידעו, שיש איזושהי הלכה בכנסת שוועדה "מיוחדת" היא וועדה לא סטטוטורית. היא וועדה שהיא בהוראת שעה, שיכול שהיא תתכנס ויכול שלא כאילו שמדובר באיזשהו תופעה חולפת, כאילו שמדובר בצורך שהיום קיים וככל הנראה שמחר לא, ולכן לא מתקננים באמצעותה ולא מחוקקים באמצעותה. במשך שנים רבות היא לא כונסה ולא התקיימה, ואנחנו פה באים בגישה שונה לחלוטין, אנחנו באים להוציא בשורה מקיום הוועדה הזאת על כל המשתמע מכך. אני לא מתכוון לטאטא מכאובים, אני לא מתכוון לאפשר למישהו לחשוב אפילו שהוא יכול לטאטא.

מי שמכיר אותי מדיונים אחרים, אני צולל לעומק, אני לומד את החומר, אני חי אותו. אם צריך לישון בבית קשיש כדי לעקוב וללמוד ולחיות את חווית קבלת השירות שלו ושל בני משפחתו אני אעשה את זה, אני לא אבחל באמצעים. אז האזרו בסבלנות, יש בפנינו עוד דרך ארוכה, זה בסך הכל כינוס שני של הוועדה ומרוב שהוועדה הזאת כל כך חשובה, הקדשתי את הדיון הזה אך ורק לסקירה מלומדת על היקף הטיפול של כל אותה זרוע ביצועית שפועלת במסירות נפש, ולא מטאטאים ונמצאים בעקומת למידה תמידית ומתקנים את עצמם גם לאורך הדרך, עוד לפני שאנחנו מסבים את תשומת ליבם. אני ער לכך, אני יודע את זה. אז בכבוד, בבקשה.

תודה, אנחנו נדבר עכשיו על עובדים זרים בארץ. ראינו שיש 114,523 חוקיים. זו תמונת מצב נכון לעכשיו. 17% שהם לא חוקיים 23,884. בסך הכל יש לנו כ-138,000 עובדים זרים חוקיים. כשאני מדברת על הלא חוקיים אלו אותם עובדים זרים שנכנסו לישראל ברישיון ב'-1 רישיון עבודה, ובשלבים מסוימים הפכו להיות לא חוקיים, בין אם הם לא מועסקים, פג תוקפה של האשרה, או שהם סיימו את תקופת השהייה המקסימלית במדינת ישראל ושכחו לצאת ממנה. זה על כל מגון הענפים.

לגבי צורת גיוס של עובדים בפילוח לפי שנים, כפי שאדוני רואה יש קפיצה, אם אני מדברת על 2018, יש לנו בהסדר, זה החברות ביצוע בהסכם בילטרלי, או מחוץ להסכם ולהסדר. כמובן, השאיפה שלנו היא בכל הענפים שניתן, כפי שאמרנו למעט מומחים למשל, לגייס את העובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים. כל פעם אנחנו מגדילים את שיעור העובדים שמגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, מתוך הקבוצה השלמה של העובדים הזרים שנמצאת בישראל. אנחנו רואים כבר קפיצה משמעותית מ-2021 ל-2022, ואני באמת תקווה שאנחנו נראה את זה ב-2023 וכך הלאה עד לכל אותם עפים שאפשר ל-100% כניסה של עובדים.

אני יכולה להגיע שכבר היום בענף החקלאות זה 100% כניסה בבילטרלי כבר כמה שנים טובות. בענף הבניין לתאגידי הבניין זה 100% בבילטרלי, יש את חברות הביצוע שזה הסדר אחר. ובסיעוד התחלנו עם הפיליפינים, תכף אגע בזה ,חשוב מאוד לציין.

קצת קשה לראות, יש פה מגוון רחב של מדינות- - -

מדברייך שקיימת מדיניות סדורה שבאמצעותה אתם שואפים שכמה שפחות חידושים יהיו מאותן מדינות שלא חתומים איתם על הסכמים בילטרליים, אל מול הגדלת היקף התעסוקה מול אותן מדינות עם הסכמים בילטרליים, כשבחקלאות ובבניין זה 100% מראש?

נכון, ואני אומר שהשאיפה והמדיניות הממשלתית היא לשאוף ל-100% כניסה בהסכמים בילטרליים, עוד פעם, באותם ענפים, כדי לסגור את השמיים כניסה פרטית של עובדים. זה כמובן נועד לכמה תחלואות מאוד חשובות, אחד זה צמצום דמי הגביה הבלתי חוקי, וכמובן מניעת סחר בבני אדם ועבדות, שאלו תחלואות מרכזיות וחשובות בעבודה שלנו. אז השאיפה היא, בעצם, ל-100% בענפים.

מבחינת פיזור של מדינות, אנחנו מדברים על הרבה מדינות. יש לנו פה פיליפינים ותאילנדים הם קבוצות מאוד מרכזיות, זה הקבוצות של כ-30,000 אלף עובדים בכל קבוצה. יש לנו את הודו וסין עם 17,000 בכל קבוצה, וניתן לראות שיש באמת פיזור מאוד גדול של עובדים שלקחנו את הקבוצות המשמעותיות.

ברשותך, אנשים ממש מתאמצים. כמה מכם מצלמים כל שקף, אני רוצה להציע לכם הצעת ייעול. אתם תקבלו את כלל המצגת בכל מדיה שבה תבחרו. אל תתעייפו בלצלם, זה גם יצא פחות טוב, ותתרכזו בסקירה, היא מרתקת לחלוטין.

לגבי עובדים זרים לפי ענפים, מגוון מאוד רחב של ענפים, יש פה עשרה ענפים מאוד מגוונים, עם מכסות, עם תכולות, עם נהלים שונים. זו עבודה מאוד מאוד מקצועית שנדרשת. זה גם מעיד כמובן, על מחסור בכוח אדם, בענפים השונים במשק. אני יכולה לסקור כמה ממש בקצרה, מלונאות, מומחים זרים, שפים מומחים אך ורק למסעדות אסייתיות.

איך אנחנו יודעים שמי שאומרים מומחים הם לא בסופו של דבר שוטפי כלים?

יש כמה מנגנונים, קודם כל מגישים בקשה בצורה מסודרת, הבקשות האלה נבדקות, יושבת פה שרון היא מנהלת אגף המגזר העסקי שלנו, היא המומחית של המומחים.

אני מציע לכם לייעל את הבדיקות שלכם, המציאות בשטח היא קצת שונה.

מפתיע מאוד. שוטפי הכלים במסעדה וישלמו כפל על השכר הממוצע במשק ויציגו תעודות על השכלה?

כשמדובר בעסק הפעיל מעבר לשעות הממוצעות, והעבודה היא שוחקת, אז כשאומרים שוטף כלים זה איזשהו שם גנרי לכולבויניק שמבצע מכלול רחב של פעולות. אני לא אומר שזה רווח בכלל הסעיף הזה, אבל בוודאי ובוודאי זה קיים.

מי נכנס תחת הקטגוריה של מומחים?

אין וואקום בשום מצב, גם אם אנחנו נהיה 100% ונעשה את העבודה שלנו הכי טוב שאפשר, לא יכולים להגיע למצב שיש וואקום ולא ייכנס אפילו לא אחד. לצערנו הרב, אנחנו כל העת עושים המון פעולות כדי שזה לא יקרה, ואם יש אז זה לא טוב, כמובן.

תחת מומחים זה הרבה מהנדסים, זה חלק מאוד מרכזי של עובדים שמגיעים, עובדים משכילים, רופאים, מנתחים גם ספורטאים זרים שנכנסים תחת הקטגוריה.

כמה זמן נותנים להם היתר?

יש מסלולים שונים למומחים, מסלול אחד זה המסלול המהיר, אותם טכנאים שמגיעים לתיקון תקלות, עד 90 ימים בשנה קלנדרית. ויש כאלה שמגיעים לתקופות היותר ארוכות, שמחויבים בכפל השכר הממוצע במשק. אנחנו עושים בקרות גם על התהליך הזה ותשלום השכר. לומר שאנחנו עושים על כל אותם מעסיקים? לא, אין לנו משאבים לעשות על כל המעסיקים שמעסיקים בענף הזה, אבל בהחלט אנחנו עושים רנדומלית הרבה בקרות, ואני אוסיף שיש לנו יחידת בקרה פיננסית שיש בה רואה חשבון, שהם עושים בקרות על מעסיקים, מבקשים מאזנים, תשלומים, חשבונות ועושים בקרות.

מעסיק חתום על תצהיר ומפקיד ערבות - - - ומסתבר שהוא סטה מדרך ההעסקה ואופי ההעסקה אזי תישלל ממנו הזכות להיכנס- - -

הוא חשוף גם להליך פלילי וגם להליך מנהלי. אנחנו יכולים להפעיל במקביל, יכולים לבחור באיזה הליך בהתאם לסמכויות ובהתאם לאופי ההפרה. הוא חתום על תצהירים, במקרים מסוימים אנחנו דורשים ערבויות, זה מאוד תלוי.

אני יכולה להגיד גם שחלק מהמדיניות שלנו זה לאשר כניסת מומחים ממדינות תמ"ג ומעלה, זאת אומרת שמדינות שהתמ"ג שלהם שווה או גדול ממדינת ישראל, ואז ה-incentive להכניס עובדים כשלא נדרש, או במשכורות כפי שאתה אומר, שלא כדי להיות שוטפי כלים, אני לא רואה שמישהו יבוא מצרפת או מאיטליה או מיתר המקומות שמגיעים מהם המומחים. אז זה חלק מהמנגנונים שאנחנו מפעילים כדי להבטיח. עוד פעם, אני לא יכולה להתחייב שיש וואקום בשום מקום, תמיד מנסים אותנו. ואנחנו משתדלים לעשות כמה שרק אפשר.

זה גם אתגר מאוד גדול, למה, אדוני? כי אני יכולה להציב תנאים בירוקרטים ורגולציה כל כך מכבידה שבסוף לא ייכנס לפה עובד אחד, אבל אני צריכה לנהל סיכונים. אנחנו מנהלים סיכונים, ובמסגרת הסיכונים, כדי לאפשר את הכניסה של המומחים האלה, שהמשק צריך אותם, מנהלים מערכת של איזונים תוך ניהול הסיכון בצורה שלא תכביד יתר על המידה אבל תבטיח מהצד השני את הכניסה של המומחים האלה. חלקם נכנסים לפרויקטים של תשתיות לאומיות, חלקם נכנסים לתיקון תקלות, וחלקם נכנסים לבתי חולים, למוסדות אקדמיים ועוד ועוד. זה נושא מאוד מרתק, מאוד מעניין. זה בעניין של המומחים.

נכנסו ענפים חדשים, מוסעות סיעוד, תעשייה. בנין בעובדים זרים הוא גם בהיקף גדול וגם חקלאות תכף יש לי שקף עליהם.

פלשתינאים, גם תחת הרגולציה שלנו. נקבעו כללים ייחודים להעסקת פלשתינאים, יושבת פה ענת מנהלת אגף שירות למעסיקים שלנו, גם ותיקה מאוד, מנוסה, מקצועית, שמכירה את כל נושא העסקת עובדים פלשתינאים באופן הרחב והמקצועי. גם מגוון מאוד רחב של ענפים, אתה תראה חפיפה בין ענפים שונים שמועסקים בהם. לדוגמא, מלונאות גם ירדנים, גם פלשתינאים גם זרים. גם במגוון מאוד רחב. אני אגיד שהיה ניסיון לשלב פלשתינאים בהייטק, הייתה מכסה של 200 עובדים חדשים, זה לא כל כך הצליח, המכסה עומדת על פחות מהאצבעות בשתי כפות הידיים שלי.

גם במוסדות סיעוד?

לא, במוסדות סיעוד דווקא יש מכסה של 1,000 פלשתינאים.

יש אינטגרציה בין האוכלוסיות, לזה התכוונתי.

כן. גם במוסדות סיעוד, בחקלאות וביתר הענפים. יש לנו הרבה אתגרים בנושא העסקת פלשתינאים והרבה פעולות שאנחנו מנסים לקדם, בין היתר את כל חילול השכר של העובדים הפלשתינאים, אנחנו ניסינו קודם לכן בממשלה הקודמת לקדם החלטת ממשלה. גם הצלחנו חלק, להכניס בהחלטה 1328 אם אני לא טועה, שדיברה על פתיחת מכסה של עובדים מעזה, יש לנו גם מיהודה ושומרון, וגם מעזה. ורצינו להעביר את האחריות על חילול השכר למעסיקים. כמובן, הממשלה נפלה. יש עוד פעולות, אנחנו בצוות בין משרדי מנסים לקדם את הנושא הזה. זה גם נושא רווי אתגרים ועבודה שאנחנו מנסים לעשות, גם מצד אחד בחנו את שיטת ההעסקה של עובדים בענף הבניין, כי יש מכסה של 80,000 מאיו"ש ועוד 12,000 מעזה. זה 92,000 אלף איש שיכולים לעבוד בענף הבניין, פלשתינאים. וכמו שאנחנו יודעים, להעסקת פלשתינאים יש גם השלכות מדיניות, גם כלכלית, וגם ביטחוניות, ואנחנו מיישמים את החלטות הממשלה ואת המדיניות שלה בנושא הזה.

ירדנים, 2,300 מועסקים במלונאות וכל היתר. אבל במלונאות יש לנו כ-2,000 עובדים. בבניין, תעשייה ושירותים זה 300 עובדים. עובדים רק באזור אילת, מוגבל רק לאזור אילת. כניסה ויציאה יומיומית של עובדים ירדנים לשטחי מדינת ישראל.

זה רק אילת או אילת והערבה?

לא, בערבה לא. יש שם איזושהי הגדרה לאזור. זה לא רק אילת כי הרחבנו את זה, מוגדר שם בנוהל בדיוק מה זה אזור אילת, טיפה הרחבנו קצת למעלה אני חושבת, עד שחרות, אם אני לא טועה.

הגדרתם גבולות?

נכון. ואני גם אשמח לומר, ומשרד החוץ ישמח לחזק אותי, שזה אחד משיתופי הפעולה האזוריים המאוד מאוד מוצלחים. אחד הפרויקטים הטובים, יש שביעות רצון של העובדים, של המעסיקים, של המדינות. לא מזמן ביקר המושל מעקבה באילת, בוועידה משותפת. יש בקשה של הירדנים להגדיל מכסות. אלו דברים מאוד חשובים. אני אציין שיש פניה של התאחדות הקבלנים שהועברה אלינו, ואנחנו עושים עבודת מטה יחד עם משרד הבינוי והשיכון, שהוא בעצם צריך לאפיין את צורכי ענף הבניין ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מצוין.

לגבי הרחבת מספר העובדים הירדני בעיר אילת, בגלל צרכים כאלה ואחרים שהעלו הקבלנים, אז הנושא הזה כרגע בבחינה מקצועית של הדברים לעניין הצורך. בסוף אנחנו גורמי המקצוע מסתכלים על הצורך.

אני מניח, שגם לעצם העובדה שהם לא לנים בעיר אחרי שהסתיימה הקורונה, ברובם לפחות, זה משהו שהוא מקל על הצלחת התהליך הזה.

חד משמעית אתה צודק. העובדים נכנסים ויוצאים כל יום.

זה הדין לגבי אלו שמגיעים מעזה?

גם עזה, וגם יהודה ושומרון, הכניסה באופן הרחב הוא כניסה ויציאה יומיומית. יחד עם זאת, המנהל האזרחי רשאי לתת מכסת היתרי לינה לעובדים. ענת אולי זוכרת, אני זוכרת שזה היה 20,000, 40,000? כן הגדילו את זה לאחרונה ל-40,000.

יש איזושהי בדיקה שערכתי בנושא החקלאות. נראה לי שבאופן גורף הם כן לנים, כי זה אופי ה- - -

כדי ללון צריך לקבל את ההיתר הזה.

אני חושב שזה מגיע בכפיפה אחת כשמנפיקים להם אישור, אם אני הבנתי?

לא לא, המעסיק צריך לבקש והמנהל האזרחי צריך לאשר.

לא, מעבר לעניין הקורונה, עשיתי בדיקה בעניין החקלאות, מעבר לעניין של מסיק הזיתים שהוא עונתי, עובדים פלשתינאים שמקבלים היתר, בדרך כלל זה כבר מגיע, כיוון שזה הצורך, כולל לינה. באים להחליף איזשהו- - -

אבל בדרך כלל כשהוא מבקש, כשינוי גישה מבעבר, בקשתו נענית בדרך כלל, נכון? זאת המסקנה שהגעתי אליה בבדיקה שקיימתי. אבל אם חזרנו לנושא הפלשתינאים, אשמח לקבל ממכם התייחסות, האם הצוות לבחינת שיטת ההעסקה, סיים את עבודתו?

אני אתייחס. קודם כל זה היה מינוי של שרת הפנים היוצאת, איילת שקד. אני עמדתי בראש הצוות.

המינוי הזה התחדש בממשלה הנוכחית?

אני צריכה להציג את זה לשר מלכיאלי, לממלא מקום שר הפנים, וכמובן לקבל את אישורו להמשיך את עבודה הצוות ולפרסם. עשינו עבודה מקצועית עם כל משרדי הממשלה, וכמובן רק אחרי שנציג לו את הדברים, נקבל את אישורו, אנחנו נוכל להתייחס לדברים ברשותך.

חלק מעבודת הצוות זה ביצוע איזשהו מחקר, סטטיסטיקה לגבי האינטרפרטציות המצופות מהשטח שממנו הם מגיעים. האם באמת המתיחות ירדה? האם יש פחות התעסקות מקרב בני משפחותיהם בפעולות תומכות טרור כאלה ואחרות? ויש לנו עוד כמה מטרות כפי שאמרת בראש כותרת, בהרחבת ההבאה שלהם, בוודאי לאלה מעזה. אני אשמח לדעת עם צוות הבדיקה נגע גם במעקב לאחר האינטרפרטציות שאמורות להתקבל מאותם אזורים?

צוות הבדיקות, הצוות הבין משרדי הוא כמובן בחן את שיטת ההעסקה כדי להקל גם בלהפחית את הבירוקרטיה וגם לשפר את תהליך ההעסקה, ובעצם הבחנה הייתה מעבר לשיטה תאגידית. היום יש לנו למעלה מ-5,000 קבלנים שמעסיקים עובדים פלשתינאים בהעסקה ישירה. לצערי נשמעו לא מעט טענות על ספסרות בהיתרים, על תשלום של עובדים של סכומים לא מבוטלים, תמורת הזכות לעבוד במדינת ישראל. זה חלק מהשיקולים שנשקלו.

בצוות היו חברים גם מהמנהל האזרחי שרואים את הצד של הפלשתינאים, ואת הממשק איתם, משרד המשפטים, זרוע העבודה, משרד הבינוי והשיכון כמובן, אנחנו, שאני עמדתי בראש הצוות, ענת הייתה חברה, ועשינו עבודה מאוד מקיפה.

כמו כל הדברים שאנחנו עושים שמשפיעים על הציבור, חשוב לנו מאוד לעשות שיתוף ציבור, עשינו סקר אצל קבלנים ואנחנו, אני לא יכולה כרגע לגעת על תוצאות הסקר בשלב הזה, אבל בהחלט נציג את הדברים, נקבל אישור ונוכל להרחיב בנושא. אבל העבודה הייתה מאוד מקיפה. ואני יכולה להגיד שחוץ משיתוף ציבור שמענו את כל בעלי העניין הרלוונטיים, התאחדות הקבלנים, קבלנים שונים, וכל מי שיש לו, או רצה לומר משהו בנושא הזה.

בין לבין אני יכולה להגיד שיש לנו גם דברים אחרים שעשינו החל מנובמבר בהתאם לחוזר שהוצאתי לכל אותם מעסיקים של פלשתינאים, הם מחויבים להעביר את השכר של העובדים הפלשתינאים ישירות לחשבון הבנק שלהם ברשות הפלשתינאית. זה מנגנון שבנינו יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, יחד עם המנהל האזרחי, יחד עם בנק ישראל, ובנינו מערכת שבאמצעות המערכת הזו הבנק מגיש שאילתה למערכת, הוא מקבל חיווי שלילי, חיובי, ברגע שהוא מקבל חיווי חיובי יש אפשרות להעביר את המשכורת לחשבון הבנק של העובדים.

זה בעניין השכר. מה לגבי שאר התנאים הסוציאליים?

המעסיקים מחויבים לדווח לנו מדי חודש על יומן ההעסקה של העובדים, הם מחויבים לנהל יומן העסקה ולדווח דיווחי אמת על ההעסקה של העובדים הפלשתינאים.

זאת כבר דרישה של משרד העבודה והרווחה אני חושב.

ככלל עובדים זרים מגיעים לפה כדי לעבוד במשרה מלאה. אם אתה צריך אותו לחצי משרה, אז אלי אתה לא צריך אותו. אנחנו לא מביאים עובדים כדי שחצי משרה יעבדו אצל קבלן או חקלאי ובחצי המשרה האחרת, שהרי הם הגיעו לפה כדי לשפר את מצבם הכלכלי, הם יעבדו באופן לא חוקי. אז מבחינת ייעול והקצאת משאבים נכונה, אנחנו מחייבים בהעסקה מלאה של העובדים הפלשתינאים וגם העובדים הזרים. להגיד לך שכל הזמן מדווחים על העסקה מלאה? בזרים כן, בפלשתינאים לא. אנחנו כמובן מקבלים את הדיווחים מהמעסיקים, אנחנו לא באמת יודעים כמה ימים העובד הפלשתינאי עבד אצל אותו מעסיק.

בדיון הרלוונטי שנעסוק בכך, אני אציג כמה שאלות.

מחייבים אותנו בימי עבודה שלמים- - -

סליחה אדוני, ראשית בטוח אתה אומר דברים מאוד חשובים, אתה אומר אותם שלא לפרוטוקול, אתה אומר בלי שאנשים שומעים אותם אומרים ואתה אומר אותם מבלי שקיבלת לכך רשות דיבור. אני מאוד אשמח לשמוע את מה שאתה מדבר, אני מבחין שאתה מדבר מדם ליבך ואני אשמח להתייחס לכך וללמוד את הנושא שאתה מדבר עליו, אבל בוא נאפשר לה לסיים.

קצת לסבר את האוזן, בשלושה הענפים המשמעותיים, הגדולים, אבל כמובן שכל הענפים חשובים, אפשר לראות כניסה של עובדים זרים חדשים לתוך המאגר הקיים בארץ רואים את הפרופורציות, אני חושבת שב-2020 די קל להבחין שהייתה האטה בכניסת עובדים זרים, בגלל אירועי הקורונה. השפעת הקורונה האטה את קצת הכניסה של העובדים, אני חייבת להתייחס ממש במשפט אחד לתקופת הקורונה, אנחנו יצרנו לא מעט הקלות כדי לתת מענה לצורך של המשק בעובדים הזרים, כמובן גם החרגנו את כניסת העובדים הזרים תוך הקפדה על הנחיות בריאות. הגדלנו את מכסת - - -

אפשר ברשותך, להבא לקבל גרף השוואה של כניסה מול יציאה באותו שנתון לכל ענף?

אין שום בעיה, בשמחה.

ברשותך, לדייק את זה באותו גרף, כמה מהם באופן כפוי וכמה מרצון בעיתם?

אין בעיה. יוסי אדלשטיין יהיה פה בשבוע הבא, הוא ידבר על היציאה אז אני מניחה שהוא יציג. אם אדוני רוצה אין בעיה לשלוח כל נתון שאדוני רוצה. מאוד חשוב גם לנו במנהל עובדים זרים, כמובן שבסיום העבודה של העובדים השהייה החוקית, הם יצאו בזמן. אני חושבת שגם למעסיקים יש חלק ואחריות ביציאת העובדים.

אני אוסף ואגיד, שגם העובדים הלא חוקיים יושבים על המכסה הכללית הענפית בתוך הענף, ולכן כשאנחנו מנהלים מכסה, אם אני רוצה לדעת כמה עובדים אני מגייסת אז אני מסתכלת על תוכנית עבודה שלי, כמה עובדים צריכים לצאת, כמה עובדים אני צריכה לגייס כדי לשמור על המכסה שקבעה הממשלה.

ענף הבניין, יושב פה ישי לוי, מנהל אגף הבניין שלנו. באגף הבניין מועסקים גם עובדים פלשתינאים, גם זרים וגם ירדנים. יש פה את הפילוח לגבי המכסה של העובדים, יש את ה-30,000 עובדים זרים שהתקבלו בהחלטת ממשלה 139. תמיד שואלים על הפער בין המכסה לבין האיוש, אז אני אגיד שהחלטת הממשלה קבעה על כניסת עובדים בפעימות ובצורה מדורגת, זה מפורט בהחלטת הממשלה. היום אנחנו עומדים על 18,299 עובדים. לגבי המכסות, זה ענף שיש בו היקף עובדים מאוד משמעותי. גם הענף הזה מאוד חשוב כי הוא קטר הצמיחה של המשק.

ענף החקלאות, יש בו גם עובדים זרים וגם פלשתינאים.

מה הסיבה שאין מילוי מיצוי המכסה של זרים?

מראש ידענו שלא ניתן בלחיצת כפתור, ובטח שלא בשנה שבה עברה החלטת הממשלה, לגייס את העובדים כולם כמקשה אחת בפעם אחת. צריך לזכור שיש לנו שלושה הסכמים בילטרליים, ההסכם עם אוקראינה כולנו יודעים שיש מלחמה באוקראינה, לצערי הרבה אנחנו לא יכולנו לגייס עובדים מאוקראינה. לגבי סין, אירועי הקורונה כמובן השפיעו על כניסת עובדים מסין. לאחרונה אנחנו רואים כניסה של עובדים מסין, כבר השנה נכנסו למעלה מ-3,000 עובדים גם מסין גם ממולדובה. מתוכננים ששה מחזורי גיוס ממולדובה.

אני מבקש לדעת אם אחוז ההגעה הנמוך של עובדים מסין, לצורך העניין, באחוזים נמוכים, הייתה תוצאה של מניעה מצידנו, או הגבלה מצד השלטון שלהם?

לא הייתה מניעה מצידנו, מכיוון שמיד כשהייתה החלטת ממשלה אנחנו פעלנו לטובת גיוס העובדים. שים לב, אני עוד פעם מדייקת, החלטת הממשלה דיברה על כניסה של עובדים בפעימות, בצורה מדורגת.

אין בעיה, עדיין אנחנו לא קרובים לחצי, גברתי.

נכון אדוני, ומראש ידענו שאין יכולת, בטח לא בהינתן אירועי קורונה, ובהינתן הקריסה של ההסכם עם אוקראינה בשל המלחמה, ולא משום סיבה אחרת, אין יכולת לגייס 15,000 עובדים בלחיצת כפתור. אבל כבר יש פעולות שאנחנו רואים את הפירות שלהם כבר בשנה הנוכחית בכניסה מאוד משמעותית של עובדים והתאוששות גם של הסינים. סין הייתה סגורה, היו מגבלות תנועה בסין. אז אם יש לי הסכם עם סין והסינים לא יכולים להביא לי סינים, מה אני יכולה לעשות? וגם בכל החלטת ממשלה מסייגים את הנושא הזה של כניסה העובדים- - -

מתי החלטת ממשלה הייתה?

ב-1 באוגוסט 2021.

עם גיאורגיה גם יש עובדים זרים?

גיאורגיה יש במוסדות סיעוד.

זה לא כל כך מצליח בינתיים.

חקלאות, יושבים פה גם נציגים בלשכות בחקלאות. אמרתי שיש גם לשכות בחקלאות שנותנות מענה, וגם חקלאים המייצגים בנושא הזה. גם מכסה מאוד גדולה, מאוד משמעותית, כמעט במיצוי, ואפשר לראות את זה במספרים. ככלל כל העובדים מתאילנד, יש גם עובדים פלשתינאים, העובדים מגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים. העובדים הזרים החוקיים בעשור האחרון, לפי ענף ושנה, מגמת גידול, אפשר לראות את הנתונים.

להבנתי, אותו דבר לגבי העובדים הלא חוקיים, הסכמים בילטרליים אדוני, דיברנו לאורך השנים יש מגמת יציבות בכל מה שקשור לתהליך הגיוס באמצעות ההסכמים, התהליך מנוהל ומפוקח גם בישראל וגם במדינות שמהן מגיעים העובדים. ההסכם הבילטרלי קובע את המסגרת, את התנאים, את הזכויות, את החובות. בהתאמה לענף הנדרש הוא כולל התחייבות גם לפיקוח וגם להסדרת הליך המיון של העובדים. יש חמישה ענפים, עשרה הסכמים שונים, תשע מדינות. המטרה היא לבסס ולהרחיב את ההסכמים לגיוס העובדים, ציינתי את המדינות, הודו, מרוקו, אני לא אחזור על הכל.

אנחנו רוצים להכניס מדינה נוספת בחקלאות, מאוד מאוד חשוב, אנחנו רוצים למסד את ההסכמים בסיעוד הביתי. בשנה האחרונה יישמנו הסכם עם נפאל במוסדות הסיעוד, גם את ההסכם עם הפיליפינים במלונאות. לפי חוות הדעת של המעסיקים ושל העובדים בסך הכל אנחנו רואים שזה לשביעות רצון כל הצדדים, גם המעסיקים גם העובדים. אני חייבת לומר, גם המדינות.

ההסכמים הלטרליים הם חד מדינתיים?

יש הסכם מסגרת, ויש הסדר יישום. הסכם המסגרת מסדיר את מערכת היחסים, והסכם היישום מסדיר במיקרו את מה שנדרש באותו ענף. אז לכל מדינה יש גם הסכם מסגרת וגם הסדר יישום.

זאת אומרת שאם את רוצה עכשיו, אחרי שחתמת עם הודו לעניין סיעודי, ואת מבקשת להרחיב את זה לעניין חקלאות, אז את רק פותחת עוד תת - - -

נכון, עוד הסכם. אני אגיד שבענף הבניין, מזמינה אותך לראות אתה מאוד תתרשם, יש, כמובן בשיתוף משרד הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים, בחינות של העובדים טרם ההגעה שלהם. אנחנו שוכרים מקום ואנחנו בוחנים את ההתאמה המקצועית שלהם למקצועות הרטובים.

לגבי הסיעוד הביתי, חברת הכנסת עטייה שאלה על ההסכם עם הפיליפינים, אז כרגע והחל מאוקטובר 2022 הוא לא מיושם לאור המחלוקת על גובה הסכום שהעובדים הזרים נדרשים לשלם עבור סל השירותים שהם נדרשים לשלם עבור סל השירותים שהם מקבלים מהלשכות הפרטיות. יש פניה של שר הפנים לשר האוצר כדי לנסות למצוא פתרון לאירוע הזה. אני אגיד שביקרנו גם בפיליפינים, גם אני וגם זיו בוועדה משותפת כדי לנסות לקדם ולהגביר את שיתוף הפעולה, זה לא פוגע בהסכם או ביישום שיש לנו לגבי המלונאות, ממשיכים להגיע במלונאות. העניין והאירוע הוא אך ורק גובה הסכום שנקבע בתקנות שעובדים הזרים צריכים לשלם ללשכות עבור סל השירותים.

אני אומרת בפה מלא, שכניסת העובדים הפיליפינים היא הכרחית ונדרשת. אנחנו מאוד רוצים לראות את ההסכם הזה עולה שוב על המסלול, ולראות כניסה של עובדים פיליפינים, הם מגיעים אחרי הכשרה.

יש שני אתגרים. גם גובה התשלום וגם סכום האגרה במוסדות הסיעודיים.

בכמה מדובר?

במוסדות סיעודיים לא עובדים פיליפינים.

למה רשמת פה סיעוד ביתי?

בסיעוד ביתי יש פיליפינים, אוזבקיסטן וסרילנקה, אלה כרגע ההסכמים.

בכמה מדובר? מה האגרה המדוברת, על המחלוקת של התשלום?

יש כ-6,000 שקלים שעובד זר צריך לשלם ללשכה הפרטית תמורת סל השירותים שהם נותנים, זה מעוגן בתקנות, אחרי עבודה - - - שעשתה שרת הכלכלה זרוע העבודה בזמנו. זה בשלוש פעימות, בכניסה ועד שלושה ימים לאחר כניסתו, ואחרי שנתיים ואחרי שלוש יש חלק של הסכום. הסכום הרציני זה כ-4,000 שקלים שהוא משלם בכניסה ועוד שתי פעימות של כ-1,000 ו-1,000. בסך הכל זה מגיע לכדי 6,000 שקלים שהפיליפינים כרגע אין לנו הסכמה איתם על הנושא הזה, וכפי שאמרתי ביקרנו שם ורצינו להסדיר את זה, ויש פניה של שר הפנים, ואנחנו מאוד חפצים שההסכם הזה יעלה על המסלול.

מצד שני אנחנו גם חפצים לא להיפתח לאיזשהו תהליך של סחטנות, ששאר המדינות שאנחנו חתומים איתם עם הסכמים בילטרליים ואלו שאנחנו עתידים לחתום איתם, בעזרת ה', יבקשו מעשה חקיינות. יגידו אם להם צריך להקל, אז בואו תקלו גם לנו, ואז זה איזשהו מעגל קסמים שהוא לא נגמר. אני רק אומר בואו נשים את זה על השולחן.

זה תקנות שהכנסת חוקקה, אנחנו גורם ביצועי ואנחנו עושים את מה שאנחנו חייבים על פי התקנות. כן, אדוני צודק.

מתי מתכוונים לדון בתקנות?

התקנות אושרו כהוראת שעה. עורכת הדין בן שבת מכירה את זה מצוין. הן אושרו כהוראת שעה לשלוש שנים כמדומני, אז אני לא חושבת שמישהו יחזור וידבר על התקנות.

הענף מורכב, רגיש, אני מסיימת, מבין הענפים, המטופלים הסיעודיים, קשישים ובעלי מוגבלויות זקוקים לסיוע של עובד זר במשך רוב שעות היממה, בפעולות היומיומיות הבסיסיות גם רחצה גם אכילה. אותם אלו שהפכו למעסיקים בעל כורחם. כמובן קיימת מצוקה מאוד גדולה אצל המטופלים ובני המשפחות שלהם, הם חווים קשיים לא מעטים בנטל הבירוקרטי הכבד שכרוך בהעסקת עובד זר בהתאם לשיטת ההעסקה הקיימת. יש לנו כ-60,000 אלף עובדים זרים, יש לנו 78,000 בעלי היתרים. על לשכות דיברנו. כדי להעסיק עובד זר חייב להיות רשום בלשכה פרטית גם המעסיק וגם העובד. הייתה לי הזכות לעמוד בראש הצוות הבין משרדי שבחן את שיטת העסקה בסיעוד, אני תכף אגע בזה.

לגבי הפער בין מספר בעלי היתרים לבין מספר העובדים הזרים, תמיד אני נשאלת. אומר שבנובמבר 2021 עשינו סקר, יחד עם סקר יחד עם מכון מדגם שענו עליו 804 מרואיינים בעלי היתרים, נמצא כי 78% מקרב בעלי ההיתרים הלא ממומשים מעסיקים עובד בפועל, ו-22% לא מעסיקים בכלל. מבין אלו שמעסיקים בפועל, 42% מעסיקים עובד ישראלי, 36% מעסיקים עובד זר באופן לא חוקי, אפשר להרחיב בזה, זה רק כדי להסביר את הפער.

בשביל לא לגזול עוד זמן, אני ביקשתי שמנהלת הוועדה תרשום לי את הנתון הזה ללמידה, וכבר ענית עליו.

תודה שכיוונתי לדעת גדולים, אבל תמיד אנחנו נשאלים אז הגעתי עם התשובה מראש.

אני אגיד גם לגבי עלויות השכר, אז גם בזה עשינו סקר שבוצע על ידינו גם בינואר 2022 בקרב מעסיקים, באופן מקוון וייחודי, מדגם של 18,000 מעסיקים, השיבו עליו 2,338 מעסיקים. כמובן דגמנו בכל קצוות הארץ ב-320 ישובים בישראל בכל שכבות הגיל של המטופלים. לפי הסקר, 0.75 מהמטופלים מעסיקים את העובד הזר שבעה ימים בשבוע 24/7. עלות השכר הממוצעת עבור מעסיקים שמעסיקים שבעה ימים בשבוע, עומדת על כ-6,600 שקלים בחודש.

הלוואי, מנותקים.

זה יפה קריאות הביניים, בואו חבר'ה, תכבדו, אנחנו מכבדים אותכם. זה סקר שעשינו. נמצא שעלויות גבוהות יותר כאשר שהמטופלים הם גברים, וכשנמצאים בפריפריה עלויות השכר נמוכות ממש במעט בהשוואה למרכז ולתל אביב. שוב פעם, בימים האלה מופץ סקר נוסף, נשמח לשיתוף הפעולה.

לגבי המורכבות והקשיים בגודל ההעסקה. אז יש חמישה אתגרים שמיפינו בצוות הבין משרדי, אתגרים בירוקרטיים, ריבוי גופים, אתגרים מנטליים, אתגרים בניהול העובד הזר והתמודדות עם הצרכים שלו, אתגר כלכלי כמובן, והתמודדות עם דרישות השוק, התמודדות עם חובות המעסיק במצבו הסיעודי. לגבי הצוות הבין משרדי, ממש בבריף קצר, ביקשנו לאמץ שתי חלופות, אחד זה העסקה ישירה שכוללת מעטפת תמיכה לטובת הפחתת הנטל, וראינו שהתהליך הזה מייצר מורכבות מאוד גדולה ומגדיל את חשיפת המטופל לתביעות ומגדיל את הנטל על המעסיק. במקביל, ביקשנו לבחון היבטים יישומיים של חלופת התאגוד, כך שבסופו של יום תעמוד בפני המטופלים בחירה בין שתי חלופות.

הענף הזה מאוד מגוון, יש בעלי מוגבלויות שהם לא תחת חוק הסיעוד של ביטוח לאומי, יש קשישים, יש שונות בין המעסיקים כנראה שאין חליפה אחת שמתאימה לכולם, אמרתי את זה בעבר ואני שבה ואומרת. אנחנו בוחנים את הנושא הזה מבחינת ההיבטים היישומים שלו, כשהאתגר הוא בעצם לא לייקר את עלות ההעסקה למטופל הסיעודי, וזה אחד האתגרים המאוד חשובים.

לגבי תהליכים אסטרטגיים, כמה הנושא הזה במיקוד אצלנו, אנחנו רוצים לשפר ולהפחית את הנטל, אנחנו רואים צורך בהקלה על מטופלים הסיעודיים ובמתן ליווי והכוונה, אנחנו עמלים על פיתוח אפליקציה למעסיקים של עובדים בענף הסיעוד, אנחנו בנינו קורס מקוון לבני המשפחה ולמעסיקים, זה יעלה ב-I campus, זה משהו מודולרי, מאוד מאוד נחמד, מאוד קליל, שהם יכולים לקבל הכוונה וסיוע. אנחנו השקענו תקציבים לא קטנים בפיתוח האפליקציה והקורס מהמשאבים של רשות האוכלוסין וההגירה כדי לתת כלים וסיוע.

דיברנו על ההסכמים, על הפיקוח על השלכות אמרנו, על הרחבת צוות העובדים הסוציאליים, ציינו. הגדלנו את הצוות מאחד לשלושה, זה מאוד משמעותי. נמצא גם מהצוות של המפקחים שלנו, העובד הסוציאלי שלנו דוד אוחיון שנמצא פה.

אנחנו כמובן ביקשנו לקדם תקנות לקביעת סוג המטופלים, הייתה לנו עבודת מטה מסודרת גם עם הארגונים השונים שהצגנו להם את הדברים האלה. לצערנו, בגלל חוסר היציבות שהייתה בעת האחרונה לא יכולנו לקדם את זה, אנחנו נציג את זה לשר הפנים וננסה להעביר את הנושא הזה שייתן מענה לחלק מהמצוקות והפערים. מודל תאגידים, אמרנו שזה משהו שאנחנו בראייה האסטרטגית שלנו מאוד רוצים לקדם.

איזה תאגידים?

תאגידים שלא ישנו, אלא יתנו חלופה נוספת לשיטת העסקה קיימת, הישירה.

לפי הקיימים היום?

לא, יש היום לשכות פרטיות בסיעוד, הן אלו שקיבלו היתר מלשכת האוכלוסין וההגירה, הן נותנות ומסייעות בכל מה שקשור ונדרש, הן לא מעסיקות הישירות של העובדים הזרים. המעסיק, כפי שאדוני יודע, הם המטופלים הסעודיים בעל כורחם, דיברנו על החובות.

אנחנו רוצים לבחון היבטים יישומיים של הקמת תאגיד שהוא בסוף ייתן את המענה, תוך שהוא לא מייקר את עלות ההעסקה.

האם גברתי מתכוונת לתאגיד ממשלתי כפי שהעלינו כאפשרות בפגישה המקדימה שלנו?

אני יודעת שאדוני מכוון - - -

רצינו לדעת, הלשכות, התאגידים, יש קורלציה ביניהם? זה שונה?

לא, יש לנו תאגידים בבניין, ולשכות בחקלאות ובסיעוד. הלשכות הפרטיות הן לא המעסיקות הישירות של העובדים, התאגידי בניין הם המעסיקים.

הם מתווכים, גורם תיווך ודרך התיווך הם גם מטפלים ומספקים שירותים עוקפים.

זה לא רק, הם מעסיקים עובדים סוציאליים, וחלק מהעבודה שלהם זה לגשר ולראות את הצרכים של המטופל, ולגשר בין המטפל למטופל.

זכות הקיום שלהם, האג'נדה היא תהליך התיווך, וכדי שישכרו את שירות התיווך שלהם, שאני לא מבטל אותו, הם מרחיבים את סל השירותים, ומן הסתם הם גובים בגינו תשלום.

קודם כל אגיד שהם לא קמו בבוקר והחליטו שהם לשכה פרטית. העבודה שלהם מעוגנת בתהליכים ובנהלים ומקבלים היתר שמתחדש פעם בשנה, פעם בשנתיים, מרשות האוכלוסין וההגירה. כל הפעולות שהם צריכים לעשות מעוגנים בנוהל, לשכות פרטיות. הלשכות זה לא רק תיווך, יש שם היבטים של טיפול, היבטים של שירות. למקומות התוכן האלו לשם אנחנו מכוונים. זה לא ההיבטים של תיווך, זה לא תיווך, סליחה על המינוח, זה לא דירה, בסוף יש פה מטופל סיעודי שמאוד חשוב ויקר וצריך לתת לו מענה לצרכים המאוד ייחודיים שלו. ויש את העובדים הזרים שגם הם צריכים להיות בעלי מיומנות כדי לתת מענה לצרכים של המטפל הסיעודי.

בעזרת ה' בדיון הרלוונטי אנחנו נרחיב על כל התהליכים, על כל מה שמשתמע מהם, על מה שניתן לגשר בלעדיהם, על מה שהם כוח המציאות שבלעדיהם לא ניתן, ואז אני אציג את משנתי הסדורה.

בשמחה אדוני.

הלשכות זה קיים רק בסיעוד?

ובחקלאות. לפי ענפים. מילה אחת על מרכז הפניות, הזכרתי שיש מרכז פניות שממומן מתקציב רשות האוכלוסין וההגירה, הוקם על ידינו ומופעל בהתקשרות חיצונית באמצעות עמותת סימי. המרכז מנגיש שפתית לעובדים מידע חשוב להעסקה לשהייה, כמו כן לזכויות וחובות בעבודה. הם גם שולחים מסרונים וגם ברשתות החברתיות לאורך כל תקופת העבודה במדינת ישראל. זה מיועד לאותם עובדים שהגיעו באמצעות ההסכמים הבילטרליים.

אנחנו מקבלים גם בקו הפניות פניות בשפות השונות, על ידי הנציגים שמעבירים את זה לעובדי הרשות, לרכזים שלנו, אנחנו מנתבים את זה, או שמטפלים in house בדברים שאפשר, או שמנתבים למשרדי הממשלה השונים ביחידות הרלוונטיות, שמוסמכים לטפל. יש לנו מבחינת היקף, ב-2021 היו כ-4,000, ב-2022 כ-5,000 פניות.

אני אשוב להודות לאדוני על ההזמנה ועל האפשרות להציג את הפעילות, את האתגרים. הוועדה מהווה במה חשובה וטובה לדיון והעמקה בסוגיות הרבות, הנוגעות כמובן כפי שאתה רואה, לציבור מאוד רחב. למדת היום ממש בתמצית על המורכבויות שהם חלק אינהרנטי בתהליך העסקת העובדים הזרים, על האיזונים הנדרשים, וכמובן שלא נצליח בדיון אחד לפתור את אותם אתגרים.

חשוב לי לומר שאני באמת תומכת ביצירת דיאלוג עם הרבה גורמים, מרבית הגורמים שיושבים פה יש לנו שיח רציף איתם, אנחנו מקיימים איתם דיונים, אנחנו נקיים שולחן עגול בקרוב, מאוד גדול ומשמעותי. יש לנו קשב לנושא, גם לעיתים שאין לנו שיקול דעת ואנחנו נאלצים להגיד את הלא, אנחנו משתדלים להגיד את זה בצורה מכבדת ואמפטית, ובמקומות שכן אפשר אנחנו הולכים - - - במקרים המתאימים. אז יש גם פתיחות, גם קשב, גם האוזניים וגם הלב שלנו הוא לציבור.

אני בהזדמנות הזו אגיד גם תודה רבה לאדוני, תודה רבה לשותפים שלנו במשרדי הממשלה שעובדים איתנו כל יום, ובעיקר למנהלי ועובדי מנהל עובדים זרים בלשכה המשפטית שלנו שעושים, באמת כפי שאדוני ציין ותודה רבה, את עבודתם באמת מתוך שליחות ובמסירות, והם הכוח המניע של המנהל. אז המלאכה לא הסתיימה, והיא רחוקה מלהסתיים.

מה היינו עושים אם היא הייתה מסתיימת? חברתי חברת הכנסת בבקשה.

נתבקשתי לשאול מה קורה עם וועדת ההמשך לשיטת העסקה עקיפה לחולים סופניים? זו הייתה אחת ההמלצות של צוות הבין משרדי בקדנציה הקודמת.

בדיוק דיברה על זה עכשיו, על של שיטת התאגידים.

היא מדברת כרגע על חולים סופניים.

הייתה הבנה שחולים סופניים שונים במהותם מחולים רגילים, כי הזמן זה המשאב הכי יקר, ולכן השיטה הישנה היא לא מתאימה להם, ונאמר שתקום וועדת המשך. ופשוט רציתי לדעת מה קורה איתה ואם זה הולך להיות משהו באופק?

את חברתנו המקווה אני מכירה מהדיונים הקודמים. היה שיח בנושא הזה, זה חלק מהמענים שנרצה לתת בחלופה של התאגידים. ישבנו גם בנושא הזה עם אלכס, כמובן, ועם ארגון נכה לא חצי בן אדם, עם מטה המאבק, יש פה כל כך הרבה גורמים שאנחנו בשיח איתם כדי לגבש איזשהו מענה שבעצם ייתן מענה הולם לכל הצרכים השונים. הייתה וועדת משנה שעשינו עם המשרד לשוויון חברתי, לצערי היו שינויים במשרדי הממשלה ואנחנו עכשיו ננסה אחרי שהממשלה- - -

אנחנו נצלול לזה לעומק, בעזרת ה', אני מודה לכך שישנו תהליך. אני יודע שהוא גם לא עובד במלואו, ואני יודע שגם לכשהוא יעבוד במלואו הוא לא יהיה מספיק חמלתי כפי שניתן לצפות. יש לי איזשהו רעיון בנושא, יש לי איזושהי גישה, ואני מבטיח שלא רק שנתמקד בזה, בעזרת ה' זה יהיה האחד מהנושאים הראשונים שאנחנו נעסוק בהכרח. זה המינימום הנדרש מאיתנו.

אנחנו ברשותכם, נעבור להקשיב למוזמנים המכובדים שהטריחו את עצמם ונרשמו כאן. אני מסביר שוב פעם, אני מבקש להתכנס לדקה, בדקה הזאת אני רוצה שבן אדם יציג את עצמו, את הגוף או את הקבוצה שהוא מייצג, הבעיה המרכזית שהוא מניח שקשורה למה שמכאיב, ושאלה. השאלות יירשמו, המענה יהיה בדיון הרלוונטי. הראשונה שאני שמח לתת לה את רשות הדיבור היא הגברת מאיה בנדס.

אדוני, אני פה עם חברתי עורכת הדין, דפנה פודור, גם ממטה מאבק הסיעודיים, אני אשמח שהיא תדבר בשמי.

עורכת הדין דפנה שגל פודור, הגעתי לפה ביחד עם מאיה מטעם מטה מאבק הסיעודיים וקבוצת הבית הזדקנות בכבוד. זו קבוצה שמייצגת 25,000 מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם, ומטעמם אנחנו כאן. יש הרבה מאוד סוגיות בוערות בתחום הסיעוד, אני רוצה לגעת בדקה שיש לי ביסודית מכולן. היה פה שקף שנגע למספר ההיתרים, שעומד היום על 78,000 היתרים, ועל מספר המטופלים הסיעודיים, ופער של 18,000 מטפלים. היה גם שקף שנגע לכמות העובדים הזרים שנכנסים לישראל, כשמשנה לשנה כמות ההיתרים הולכת וגדלה, ואנחנו נמצאים היום במצב שכמות העובדים הזרים שנכנסת לארץ, היא אותה כמות עובדים זרים שהייתה לפני הקורונה, ואנחנו מדברים פה כבר על שלוש שנים.

לפחות לפי השקפים זה לא מדויק. יש עליה, אפילו מאז הקורונה ישנה קפיצה בשנה אחת.

זה מה שהיה בשקפים. אני משווה ל-2019, לא ל-2020, ב-2020 הייתה ירידה משמעותית.

לא לא, עדיין יש עליה מדודה אבל עדיין עליה.

אדוני, אני רק אעיר שאין מכסה בענף הסיעוד, אבל כן יש מכסה של מספר העובדים הזרים החדשים שיכולים להיכנס מדי שנה מדינת ישראל, ומדובר ב-15% ממספר העובדים החוקיים בענף. אז אם אנחנו גוזרים נגזרת של מספר העובדים החוקיים, זה מספר העובדים הזרים שאנחנו רשאים לאר מדי שנה כניסה חדשה של עובדים.

אני חושב שאני אצטרך הסבר יותר מפורט, אשמח לראות את הנוסחה, ללמוד אותה גם גרפית. נתייחס לזה בפגישה אחרת. בבקשה.

אז את בעיית המחסור אנחנו מרגישים באופן חד מאוד, והיא משפיעה על הרבה תחומים אחרים, גם על העלות של העסקת עובדים זרים שהפכה להיות עלות מטורפת שאי אפשר לעמוד בה, ובטח שלא הולמת את קצבת הסיעוד שמקבל המטופל הסיעודי. גם החלפות של מטופלים סיעודיים כשהעובד הזר יוצא לחופשת מולדת, או היולדת יוצאת חופשת לידה או חופשת מחלה והם נתקעים ללא.

אנחנו טיפה סוטים מהכוונה. את נותנת כרגע איזשהו פירוט לכלל המכאובים שהם באמת כואבים, ואני מודע לחלק מאוד מאוד גדול מהם. וזה נכון לדיון רלוונטי שייערך, ואז בעזרת ה' תטריחי את עצמך שוב פעם ונשמח להקשיב לך ברשות דיבור. ביקשתי כרגע לדעת מי הגוף שאת מייצגת, כמה מילים לגבי הקשר שלך לאותו נושא, ושאלה או בקשה להתייחסות שהגורמים הרלוונטיים יכינו את עצמם לקראת הדיון הבא.

אז השאלה, והגורמים הרלוונטיים מכירים אותה היטב, היא עניין כמות העובדים הזרים בישראל, והצורך הבאמת בהול, בהגדלת מספר העובדים הזרים שנכנסים לפה, לתחום הסיעוד, וזה ישפיע באמת על מגוון מאוד רחב של בעיות.

הבנו. גברת משש רשמה את שאלתה? אוקיי. אני מאוד מודה לך. אני פונה לעורך דין תומר ורשב.

קודם כל ברכות, ושהוועדה תעשה את עבודתה בצורה הטובה ביותר, אני משוכנע שאדוני יעשה את זה. אני עורך דין בעל משרד בתחום ההגירה, ותיק מאוד מעל 20 שנה, פעיל מאוד בתחום הסיעוד, והבעיה המרכזית, מעבר לכל הסוגיות שנוגעות להעסקה בפועל, היא הבעיה שיש הרבה מאוד מטופלים שיש להם מטפלים שהם הצליחו לאתר, אבל רשות האוכלוסין לא מאפשרת את ההסדרה החוקית בגלל איזושהי מגבלה חוקית שיצאה ב-2018 תיקון 32, בשבוע שעבר פורסם בחדשות 12 תיק שלנו של פרופסור אביתר נבו, בן 94 ממקימי אוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל מדעי החיים, אדם שפרסם 1,400 מאמרים ועדיין מפרסם, ולא מצליח לקבל אישור למטפל שלו שמטפל בו שנה וחצי. הבעיה הזאת היא לא רק שלו, היא של- - -

זאת אומרת שהוא כבר מעסיק מישהו באופן בלתי חוקי, והוא רוצה להסדיר את זה? זה לא מה שהסברת בהתחלה.

יש קושי הרבה פעמים, זו העסקה מאוד לא פשוטה, ועד שהם כבר מאתרים.

לא משנה, אבל נתת איזושהי כותרת מסוימת, אבל תיאור אחר.

בזמן הקורונה התחילו להעסיק- - -

ברשותך, עורך דין ורשב, יש הבדל, ואני מבקש שנדייק, ואני גם אשמח שלא כל הדוברים ידברו על אותם נושאים ואותן שאלות.

יש הבדל אם מי שזכאי לסיעוד ועבר את התהליכים מצא פוטנציאל שמתאים לו והוא רוצה להסדיר את הבאתו ארצה באופן חוקי, לבין מישהו שכבר מעסיק מישהו באופן בלתי חוקי, ואם הוא מעסיק מישהו באופן בלתי חוקי, ככל הנראה זה גם אחד שסיים את שירותו כאן בארץ, ונמצא כאן באופן בלתי חוקי ומבקשים להסדיר את שהייתו כאן בדיעבד.

אני אסביר אדוני. זו סוגייה סבוכה, בטח לא על רגל אחת, וזה בהחלט דורש דיון שאדוני יכנס.

אז בוא תמקד שאלה, אני יודע שיש לך יכולת- - -

אני מבקש מאדוני לכנס דיון, ושיעסוק במפורש במתן אפשרות, ושיקרא לשר הפנים לקחת לעצמו מחדש את הסמכות לאשר העסקות הומניטריות חריגות שאין להם היום פתרון בחוק, משום שיש פה הרבה מאוד מטופלים שלא מצליחים לאתר מטפל, זה נופל על הכתפיים של המשפחות וזה נוגע לכולנו. ויש פה בעיה שאם אדוני פותר אותה בוועדה הזו, יהיו אלפי קשישים ובעלי משפחותיהם שמאוד ישמחו. זה לא להביא מחו"ל, זה קשה מאוד, זה לאתר פה בארץ, ויש פער מאוד גדול של 18,000 בעלי היתרים, שלכאורה לא מעסיקים מישהו באופן חוקי, לעומת 13,000 עובדים זרים לא חוקיים שנמצאים כאן. אין טעם להביא עוד ועוד כשאפשר לעשות את הmatch הזה לרווחת המטופלים הסיעודיים.

אני מצטרפת לקריאה.

אוקיי, הקשבתי. אנחנו נמצא את העיתוי ואת המועד שהוא נכון יהיה כדי שנתייחס לכך, לא נתעלם מכך.

נכון להיום יש הגבלה עד ל-15 באפריל של אכיפה ליציאה מהארץ, אם עד אז יימצא פתרון יהיו הרבה ישראלים שירוויחו מזה.

אני מניח שאתה ער למגבלות שהמדינה מכילה על עצמה, כדי שנשמור שלא תהיה פה אנרכיה.

אדוני, אין אנרכיה. קל מאוד לפתור את זה ולעגן את הדברים.

אוקיי, אז הראייה מחייבת אותנו כנבחרי ציבור להסתכל בראייה רחבה יותר, עם נתונים שחשופים בפנינו, ויש בהם איזשהו שיקול, גם לעניין הצביון, וגם לעניין החוק והסדר, וכשעובד נמצא כאן, לא משנה עד כמה מיוצג שלך זקוק לו, ומבחינתו אין בלתו, אבל כשהוא עוד נמצא כאן והוא עשה דין לעצמו.

הוא לא עשה דין לעצמו. אנחנו נציג את הנתונים בפני אדוני, שאדוני יתרשם.

אוקיי, אז אנחנו נקיים על כך דיון באופן סדור. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לגברת מיטל רוסו מקו לעובד.

שלום אחר הצהריים טובים, אני מודה לך אדוני על העלאת הנושא החשוב והקריטי של חתימת הסכמים בילטרליים עם מדינות. אנחנו רואות את זה בענף הסיעוד באופן מאוד עמוק את נושא דמי התשלום של דמי התיווך העצומים, רק השבוע פגשתי עובדת הודית ששילמה 20,000 דולר דמי תיווך בלתי חוקיים כדי להגיע לישראל. כל תהליך הגיוס שלה היה לחלוטין פיראטי וזה, לצערנו, נותן את אותותיו גם בארץ, וההתאמה הזאת הרבה פעמים נופלת בין הכיסאות, מכיוון שאותם הליכי גיוס הם בעייתיים בלשון המעטה.

איפה זה קשור לכאן בארץ? יש תהליכי ספסור כאן בארץ? אתם חבר'ה רציניים, התחלת הסבר שבו את מספרת לנו על קרטל או על תהליכי ספסור משניים לאותם גופים רשמיים שמקבלים את האישור לאחר סינון ובקרה על ידי הרשויות שלנו. אני רוצה לדעת האם את מתכוונת אליהם? האם את מתכוונת לספסרים משניים בדרך להגיע אליהם? אני רוצה לדעת האם את מתכוונת גם לכאן בתוך גבולות המדינה, כי אמרת דבר שלא יכול להיאמר כלאחר יד. אז תהיי ממוקדת, ברורה ותכליתית כי אני מתכוון להמשיך עם זה הלאה. אם אני אקבל נתונים שאין להם יסוד והם מנותקים מהמציאות, זה יחליש את האינטראקציה שאני מאוד אשמח ליצר איתכם.

חד משמעית אדוני. אני חושבת שכל הגורמים מודעים לכך, שכל הליכי הגיוס שמתבצעים באופן פיראטי מתבצעים במדינות המוצא של העובדים. זאת אומרת יש סוכנים שמגייסים אותם במדינות המוצא, מעין סוכנויות פרטיות שם, כל הגורמים בישראל מודעים לכך שיש כסף שזורם גם לישראל.

מה זאת אומרת שזורם לישראל?

כספים שמגיעים מאותן מדינות משולמים גם פה בישראל.

למי פה? אני לא רוצה לדבר בסיסמאות.

ללשכות שמטפלות פה בישראל. חשוב להגיד, אלו דברים שנידונו, זו לא הפעם הראשונה שזה מועלה כאן, זה מדובר כבר שנים ארוכות, בית המשפט העליון מודע לזה הכיר בכך, הרשויות השונות מכירות ומנסות לפעול בדרכים כאלו ואחרות לאכיפה של הנושא הזה. קשה מאוד לאכוף את זה, מדובר בכסף שחור כמו שנאמר כאן.

גברת רוסו תקשיבי, אני מבקש להיות תכליתי. אני לא עוסק בשמועות. אני לא אמרתי שזה לא נכון, רק שאני לא יכול לעסוק בשמועות או באגדות אורבניות. נחלק את זה לכמה חלקים, כל מה שקורה בארץ המוצא של אותו עובד מהרגע שהוא החליט שהוא מעוניין לעבוד במדינת ישראל ועד הרגע שהוא מגיע לאותו גוף רשמי, אותי לא מעניין, אני לא יכול לגעת בו, ליבי איתם אבל אני לא מתכוון להיות זה שמיישר את כל העקמומיות שעלולה להיות בארץ המוצא שלהם.

אנחנו כמדינה שואפים לבנות מנגנון באופן השקוף, האחראי, וההומאני ביותר כדי שהתהליכים האלה יהיו סדורים, הן כלפי העובד, הן כלפינו, והן כלפי אותם זכאים. מה קורה אצלם בדרך או שאם מישהו בדרך לאוטובוס אמר לו אם אתה רוצה לעלות לאוטובוס תשלם לי שוחד, אני לא חלק מזה. אם אני אומר לך שאני מתכוון לגעת בזה, זה יהיה שקר, ואם חלילה אני אתבלבל ואגע בזה, אני אחטא לתפקידי כי אז אני לא אטפל במה שאני באמת יכול, צריך ורוצה לגעת בו.

לעניין כל מה שקורה פה בתוך הארץ, אם יש כספים שמגיעים מאותם מאכערים, לכאורה, שקיימים, ואני לא שולל את האפשרות שהם קיימים, אבל אם יש כסף שזורם מהם לגופי התעסוקה כאן או לאותן לשכות, זה חמור מאוד מאוד מאוד. אם את יודעת לדבר איתי על נתונים עובדתיים שימי לי אותם כאן הרגע ועכשיו או ברגע שאנחנו מסיימים, באופן דיסקרטי יותר אם את רוצה לעגן ולתת חיסיון למי שנתן את הנתונים, אבל אם מסתבר שאת נותנת לי משהו שהוא כאיזושהי אווירה או באמת אגדה אורבנית, אז הסברתי לך מה יהיו האינטרפרטציות במערכת היחסים של הוועדה שאני עומד בראשה לבין הגוף שאת מייצגת.

חד משמעית. נמצאים פה אנשים מכל הגופים האפשריים שמכירים את העניין הזה הרבה יותר טוב ממני. גורמי האכיפה של רשות האוכלוסין מכירים את זה.

אני מבקש לפנות רגע לגברת משש, את יודעת על מה גברת רוסו מדברת?

תראה אדוני, חלק מההסכמים הבילטרליים זה נועד כדי לצמצם גבייה של דמי תיווך אסורים. אנחנו לא היחידה החוקרת, מן הסתם, מה שנעשה בחו"ל אני לא יודעת.

לא לא, אני דילגתי על חו"ל. חו"ל לא יושב פה על השולחן. אני מדבר באופן מספיק ברור. אני שואל אותך האם את יודעת, מדברת הגברת רוסו על מציאות שלכאורה כל מי שעוסק בדבר יודע, בית המשפט העליון התערב בזה, מציאות שבה ספסרים מחוץ לארץ מעבירים כסף שחור ללשכות רשמיות שנמצאים תחת מעקב שלכם?

אני באופן אישי לא מכירה את המקרה שמעבירים כסף ללשכה פרטית- -

הם מדברים על מקרים, לא מקרה. אז למי התכוונת כשאמרת שכולם פה יודעים את זה?

- -על תופעה של גביית דמי תיווך מעובדים זרים שמגיעים זו לא תופעה שגברת רוסו ממציאה עכשיו, אם זה הדיוק שנדרש, אז כן. לאן מועבר כסף או לא כסף? זו תפקידה של משטרת ישראל לחקור.

גברת משש, עובד מגיע לארץ, הן עובד שמגיע ממדינה שיש לנו איתה הסכם בילטרלי והן עובד שמגיע מתוך מדינה שאין לנו איתה הסכם כזה, מגיע עדיין באופן סדור, אלא אם כן הוא נכנס לפה באופן בלתי חוקי והוא מוברח.

אני מניחה שהגברת רוסו לא מדברת על הסכמים בילטרליים.

קודם כל, ההסכמים הבילטרליים בענף הסיעוד הם מאוד התחלתיים. אני מדברת על תחום הסיעוד באופן ספציפי, על תחום הסיעוד, שאם אדוני מבקש, אני מוכנה לתת נתונים על תצהירים שאנחנו גבנו במשך השנים. מחלקת האכיפה של רשות האוכלוסין מכירה את העניין, משטרת ישראל מכירה את העניין. במשך שנים לא שילמו דמי תיווך חוקיים ללשכות בישראל מכיוון שהעניין לא הובא לידי בירור מפורש.

לא הבנתי את הסיפא.

אוקיי אני אסביר. החל מאוקטובר- - -

אני שואל שאלה פשוטה. אני לא מבקש התחשבות בי, פרט לאיזושהי גיחונת קטנה, לפניי לפחות עוד 30 שעות. אני אמור להגיע לעוד דיונים ואני לפני פתיחת מליאה, ואני עדיין מבקש להקשיב לך בקשב רב, את לא מראשוני הנרשמים ואת מראשוני הדוברים כי מאוד מאוד חשוב לי להקשיב לכם. אני מבקש שתעני באופן ברור ומדויק על שאלה פשוטה וברורה שלי אליך. הכניסה למדינת ישראל לעובד זר ברישיון, לא מדבר על מוברח, אמורה להתבצע רק באמצעות לשכה מוסדרת שמדווחת ופעילותה מנוטרת.

אני רוצה לדעת האם את יודעת לכוון אותי על לשכה כזאת שמקבלת כסף שחור מספספר מחוץ לארץ בגין עובד שהגיע לארץ? את השאלה פירטתי אותה עכשיו יותר, פעם רביעית שאני שואל אותה, תעני לי תשובה ברורה כן או לא?

אני יכולה לכוון אותך מתצהירים שעובדים הגישו מקו לעובד.

תקח ממנה בבקשה פרטים.

אני סבורה אדוני, שהקו לעובד שהיא עמותה שהיא לא גורם אכיפה ללא סמכויות אכיפה כאלה ואחרות, לא אמורה להיות זו שמספקת את הנתונים הללו. הנתונים הללו נמצאים בידי משטרת ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה. ואני אשמח להביא נתונים נוספים, אני יודעת שגם מתפרסמות על כך כתבות בעיתונות, אני יודעת שבית המשפט בעצמו התייחס לכך. בפירוש, כאשר ניתן פסק הדין בעניין ההסכמים הבילטרליים. אם אתה מבקש שאתן לך תצהירים ספציפיים שקו לעובד גבה מעובדים על דמי תיווך, אוכל לעשות זאת בהחלט.

אני אומר שוב פעם, אנחנו נקיים מפגש, אפילו שלא באמצעות שאר הנציגים, אצלי בלשכה, יצור איתך קשר יועץ החקיקה שלי, ויתאם עם מנהלת הוועדה בעצמה כדי להאזין לך ולחקור את זה לעומק. אני שב ומבהיר, ואני שם את זה גם על השולחן פה גברתי היועצת המשפטית המכובדת, שתצהיר של עובד הוא לא ראה וקדש מבחינתי. אני לא מתעלם ממנו בדיוק- - -

העובדים האלה נמצאים גם במקום מאוד בעייתי לבוא ולדווח. הם תלויים בלשכות הללו, הם נמצאים בחובות מאוד גבוהים. אני לא רוצה לתפוס מקום אני מדברת כבר הרבה זמן, אבל בהחלט הנושא של ההסכמים הבילטרליים מבקש לפתור- - -

כמה שנים העמותה שלכם קיימת?

31.

את יודעת כמה עדויות שהבשילו לטענות ותלונות וכתבי אישום אמורות להיות במצטבר? ערמה. אני מתכוון לבדוק את זה איתך ביחד, והסברתי לך מה המשמעות אם כן, עד כמה אני איתך יד ביד ולא אוותר. ואדאג להפסיק את הרישיון לאלתר של אותה לשכה, ואוי ואבוי אם זה קרה ולא בוצע עד היום. וחלילה וחלילה וחלילה אם יסתבר שהטרחת את עצמך אליי, בלשון סגי נהור, לחינם בפעם הבאה.

אני מבקש לפנות למר אורן לזימי מארגון מגדלי החזירים. אם הטרחת את עצמך עד לכאן ושמעת והקשבת בקשב רב לשאר הנושאים, כנראה שזה מספיק חשוב, אני אשמח להקשיב לך.

קודם כל תודה על זכות הדיבור, ואני מברך על קיום הוועדה הזאת. כמו שציינת אני נציג של איגוד מגדלי החזירים וגם מנהל במשק שהוא אחד מהמשקים הגדולים בארץ. אנחנו מתרוצצים ומסבירים את הקשיים שלנו כבר שנים רבות בין משרדי הממשלה השונים ולא מקבלים על זה מענה ראוי.

אני רק רוצה לתת טיפה של רקע, ענף גידול החזירים בישראל מוגבל לשטחי גידול שנקבע בחוק החזיר, בשנת 1963 אם אני לא טועה הא עבר, וזה קובע שניתן לגדל חזירים במספר מאוד מצומצם של ישובים בצפון הארץ ומן הסתם, העובדים אמורים להגיע מהישובים שסמוכים למשקים. הישובים הסמוכים למשקים היום הוא עם רוב אוכלוסייה מוסלמי או יהודי, ומן הסתם מאוד קשה לגייס עובדים מסיבות מובנות.

במדינת ישראל גיוס עובדים ענף שלנו זו משימה קשה על סף הבלתי אפשרית ללא קשר לגובה השכר. מכיוון שגם עובדים יהודים וגם עובדים מוסלמים לא מעוניינים לעבוד בתחום גידול חזיר מסיבות אמונתיות ועקרוניות שמובנות מאליהן, אני לא מאמין שאני צריך להסביר את זה, אני חושב שכולנו מבינים.

אני מניח שאמורה להיות איזושהי הקבלה בין כמות האוכלוסייה שצורכת את המזון, לבין כמות האוכלוסייה שמסכימה לעשות. אם אתם מגדלים, יש בטח שוק שהוא קיים.

יש לנו פה סיטואציה שהשוק קובע את זה, זאת אומרת שאנחנו, גודל השוק שאנחנו מגדלים, הוא בהתאם לגודל הצריכה. במדינת ישראל יש צריכה של כ-700,000, אבל אנחנו לא מצליחים לתת מענה.

אני סמוך ובטוח שאם ישנה אוכלוסייה כה נרחבת שצורכת את מוצר המדף הזה, תשמח לגייס מתוכה גם את העובדים שיוכלו לממש את רצונם.

זה לא נכון, אתה אוכל עגבניות, היית הולך לשתול עגבניות?

סטטיסטית, אם כמות האוכלוסייה- - -

כל כך הרבה אנשים מענף הסיעוד מגיעים, כולנו אוהבים את המשפחות שלנו, אז זה אומר שאנחנו רוצים לסעוד את כולם, או שאנחנו רוצים להביא עובדים שיעשו סיעוד?

אני לחלוטין מבין את מה שאתה אומר.

שיטת הקצאת העובדים הזרים לחקלאות במשקי בעלי חיים, עבדה לפי מקדמי הקצאה פר ענף, שאותם קבע משרד החקלאות. את מקדמי ההקצאה האלו קבע משרד החקלאות. מקדם ההקצאה שקבע המשרד שימש לצורך חישוב זכאות מספר העובדים הזרים להם זכאי כל חקלאי. על פי גודל העדר, בסביבות שנת 2010 התקבלה החלטה שרירותית שקבעה שלכל מי שיש לו משק חקלאי לגידול בעלי חיים, לא משנה אם פרות, חזירים, כבשים, קיבלו החלטה שמותר רק שתיים.

ברשותך אדוני יושב הראש, זה לא נכון לומר שניים לכל ענף חקלאי יש כאלה שיותר משניים, ויש כאלה שפחות.

לא אמרתי ענף חקלאי.

גידול בעלי חיים. לכל רפת בישראל בלי קשר לגודל מותר- - -

סליחה, בצאן ובקר רק. והחזירים נופלים בקטגוריה הזו, יכול להיות שבעופות זה אחרת. בכל אופן, החלטה שרירותית שמותר רק 2. לצורך העניין במשק שאני מייצג- - -

ברשותך, אני מבקש רגע ללמוד את התחום שאתה מדבר עליו. אתה אומר ישנה אפליה לעניין המגדלים בכלל, אנחנו חלק מהמגדלים, אתה לא אומר אנחנו מופלים?

לא אני לא אומר, אני אומר שישנה אפליה לענף המגדלים בחקלאות בכלל, לכולם, זאת אומרת מי שמגדל עדרים של משקים חיים, אני לא מייצג פה את כל החקלאות, אבל אני יודע שבאופן שרירותי, גם אם יש לך עדר של פרות, אם אתה זכאי לפי המקדם שקבע משרד החקלאות, לצורך העניין אתה זכאי ל-20 עובדים או ל-30 עובדים תקבל רק שניים.

אני מבטיח ללמוד את הנושא לעומק, ואני אחזור אליך. אנחנו מתכנסים לסיום.

חשוב לי לציין, שמעבר לזה אנחנו לא מופלים, אתה צודק, אני לא טוען לאפליה, אבל אני באמת מפציר בחברים שיושבים לקחת שניה ולחשוב, יש פה כ-700,000 אנשים במדינת ישראל שצורכים את המוצר, ומאוד קשה במדינת ישראל לגייס עובדים מסיבות מובנות לתוך ענף החזירים ספציפית, קשה לחקלאות לגייס עובדים לגידול בעלי חיים ,על אחת כמה וכמה קשה למצוא מי שיבוא לגדל חזירים.

אתה אומר לגישתכם, שאתה בתחום שלכם זכאי ונכון שיקבל אפליה מתקנת, או תגבור מעבר למה שאתה התחום הראשי זכאי לקבל. אתה אומר כמה שקשה לגייס בשביל עדרים של פרות, לחווה של חזירים קשה יותר, אז תאפשרו לנו להביא יותר. אוקיי, אני מאוד מודה לך ומכיוון שאנחנו לקראת סיום נצטרך לסיים. תודה על דבריך. אני מבקש להקשיב למר יריב שוריאן. שלום אדוני.

אפשר להקשיב לי כי אני כבר ממש לא מרגישה טוב?

מר יריב ויתר על זכות הדיבור שלו.

לא ויתרתי, אבל אני אשמח- - -

בסדר, כמובן, יש לנו תשע דקות, אשמח להקשיב לך גברתי.

שלום וברכה, שמי שושנה ברוך, מעמותת מזור, מייצגת את הנכים הקשים בישראל והמונשמים. בישראל יש למעלה מ-700 מונשמים שגרים בדירות ובקהילה.

מה שנקרא SMA?

זה כמו ALS, אבל במקרה שלי זה PMD, progressive muscular dystrophy. זה משתנה, כל אחד והסיבה שלו, אבל שיטת הטיפול די זהה. אנחנו זקוקים למכונות הנשמה, אנחנו זקוקים לטיפול סיעודי מלא. מדובר פה באישורי העסקה לשני עובדים ומעלה, אפילו שלושה עובדים במקרה כמו שלי, ובעצם אנחנו יכולים לדבר על כל הבעיות שקיימות וקיימות הרבה בעיות.

אנחנו רוצים בדקה-שתיים הקרובות שיש לי בעצם להאיר את כל נושא המונשמים במדינת ישראל, ולבקש, אם אפשר, כמו שביטוח לאומי בשנתיים האחרונות, וגם לפני כמה שנים, ראה לנכון לשדרג ולראות בקבוצת המונשמים כקבוצה נפרדת, כקבוצה עם טיפול אחר, עם צורך אחר, עם יכולות אחרות, עם תפקוד אחר כמו בבתי חולים לצורך העניין. אנחנו מבקשים שמשרד הפנים ורשות ההגירה, וכל מי שנוגע בדבר יראה לנכון לקחת את הקבוצה הזאת ולמצוא לה פתרון, למצוא לה חטיבה נפרדת שבעצם תכלול את כל המורכבויות והקשיים שהם שונים לחלוטין מהקבוצות האחרות.

אני מאוד מודה לך גברתי. אני מודה יחד עם זאת, שבמעט הזמן שניתן לך ועמדת בו בגבורה, לא הצלחתי להבין את מכלול הכשלים והאתגרים. אנחנו נלמד אותם ונתקשר בעתיד, ועל פי צורך אם נדרש נקיים גם חצי דיון ואפילו יותר מזה, שיהיה ממוקד לנושא הזה. תודה רבה גברתי.

מר יריב בבקשה. רק ברשותכם, בגלל שיש לפי תקנון הכנסת פחות משש דקות, אנחנו נחלק את זה לזמן הדיבור שיוצא לך לאלכס פרידמן ונשארו עוד המון המון, אבל זה מה שכרגע נוכל ולדברי הסיכום שלי. בבקשה אדוני.

תודה כבוד יושב הראש, שמי יריב אני בעלים של לשכה פרטית שמתעסקת בתחום הסיעוד, עושה זאת ב-23 שנים האחרונות באהבה רבה. אני יושב ראש עמותת אחיעוז שזו עמותה שמאגדת תחתה סדר גודל של 60 עמותות פרטיות שנותנות טיפול שוטף לכ-50,000 מטופלים בתחום הסיעוד, וכמובן עובדים זרים, ותוסיף על זה את בני המשפחות ותעשה את המכפלות.

אנחנו, עם כל הכבוד לאנשים שצורכים את שירותי העובדים הזרים, נמצאים ביום יום בחזית שכל מה שרשות ההגירה, וכל מה שצריך בטיפול השוטף בעובדים זרים ובמטופלים הסיעודיים. אנחנו עושים את זה מבוקר ועד לילה 24 שעות ביממה, אני יכול להראות לך וואטסאפים ב-3:30-4:30 בבוקר שאני מקבל מעובדות זרות שלא ישנו בלילה כי, מה לעשות, היא מטפלת באישה אונקולוגית שחזרה אחרי ניתוח והיא לא יכולה לישון ובני המשפחה קורסים. זה סגנון החיים שלו ומזה אנחנו משתדלים לעשות טוב לחברה הישראלית.

אנחנו נמצאים תחת המון רגולציה, המון בירוקרטיה, הרבה משימות וייעול של רשות ההגירה, כביכול אצלם, עוברת לפתחנו. אנחנו עובדים ללא שום תקצוב ממשלתי, את כל היופי הזה אנחנו מנהלים תמורת, אם אני אתמחר, סדר גודל של מנה פלאפל פלוס שתיה וצ'יפס, פלוס מינוס 60 שקלים פלוס מע"מ לחודש, יש עוד המון נושאים ואני לא יכול לפרוס את כולם. רציתי רק להציג. תודה.

מר אלכס פרידמן, מייצג את הגוף שנקרא נכה לא חצי בן אדם. אני כל כך מזדהה ומתחבר להגדרה הזאת, ישר כוח. אשמח להקשיב לך.

תודה רבה, יו"ר נכה לא חצי בן אדם. ברכות לך על התפקיד, ברכות לך שלמדת, באת מוכן, והכי חשוב אתה נחוש לעמוד לצידנו, להביא שינויים בתחום החשוב הזה. כמו שאתה רואה, חוץ מתפקידי הציבורי אני גם אדם שמעסיק עובד זר בסיעוד, התחום של הסיעוד הוא, כמו שלמדת ושמעת וראית, הוא תחום מאוד רגיש, הוא הרבה יותר מעבר להעסקה. אני תמיד אומר שמטפל ומטופל זה סוג של מערכת זוגית, אנחנו נמצאים ביחד 24/7 על כל הכלול בדבר.

כארגון אנחנו שמנו לעצמנו למטרה לפני קצת יותר משנה להוביל רפורמה מקיפה בתחום. אנחנו חתמנו רפורמה ביחד עם השותפים שנמצאים פה, עם ענבל כמובן, עם כל הארגונים, הלשכות. אנחנו כמובן נשמח להציג לך את הרפורמה גם בגישה אישית, גם בדיונים הבאים. חלקים ממנה בייחוד שיתוף פעולה עם ענבל, משה והצוות כבר מיושמים, ואני מקווה שבקדנציה הקרובה אנחנו נצליח ליישם את כולה ועוד.

אלכס היקר אני מאוד מאוד מודה לך, ואני מתחייב בפניך ואני מגלה לך שבתפילותיי אני פונה לבורא עולם כאיש דתי שיסייע בידי לתת את המענה הרבה לפני סוף הקדנציה. אין לנו זמן לבזבז כדי להתחיל להשמיע את קולנו ולפעול במסגרת סל המגבלות שיש לנו.

אני מבקש להודות לכל המשתתפים בדיון חשוב זה על שטרחו והגיעו. חשוב לנו שכל בעלי העניין ייקחו חלק וישמיעו את קולם, על מנת להביא בשורה לעם ישראל. נמשיך לסקור ולהעמיק את מכלול הנושאים הנוגעים בתחום עיסוקה של הוועדה, ובעזרת ה' כפי שאמרתי בתחילת הדיון ולאורכו, אני מתפלל לה' יתברך שיסייע בידי להביא בשורות טובות לכל מי שזקוק לכך. להיות קשוב, להיות ענייני, אבל להפעיל את החוש הנוסף של נפש ונשמה כדי שלא תיפול תקלה תחת ידי. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:55.