פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



22
הוועדה לביטחון לאומי
07/02/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג (07 בפברואר 2023), שעה 14:30

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
דן אילוז
מירב בן ארי
שרן מרים השכל
משה סעדה

אברהם בצלאל
אוהד טל

חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון ברשויות המקומיות, משרד הפנים

בת אל בן-עזרא - עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

אודליה מדר-וזאן - סטודנטית, משרד הפנים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ משה משה - רמ"ד שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק משה אלפנדרי - מדור אג"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

רותם סיוון - לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק עדי מרציאנו - ר' חוליית פרויקטים רוחביים תכנון אג"ת, המשרד לביטחון לאומי

ליאור מזרחי - ר' מינהלת שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי

רותם רייבי - רפרנטית, משרד המשפטים

ג'רי אלמו-קפיטל - חוקרת, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

חנן פרץ - מנהל אגף סל"ע, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

חובב צברי - ראש מועצת קריית עקרון ויו"ר ועדת בטחון, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

חיים קפאח - מנהל ביטחון, עיריית רמת גן

בני פרץ - פעיל חברתי

מחמוד נאסר
–
רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי רשויות ערביות

מירי פרנקל-שור
גלעד נווה

לאה קריכלי

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022 (מ/1536)

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביטחון לאומי. אני מבקש מראש להודות – עוד לפני שהתחלנו – לצוות שהכין את הדיון הזה. לי זו חוויה ראשונה מאוד משמעותית. הרצינות שבה נתקלתי, גם ממנהלת הוועדה וצוותה, גם מהייעוץ המשפטי, בראשות מירי, וצוותה, גם הממ"מ וכל האחרים שטרחו להכין אותי לדיון הזה, אני מקווה שזה יוכח כמשהו מוצלח, שלא בזבזתם את זמנכם לשווא ובאמת למדתם משהו מהעניין הזה.

הוועדה לביטחון לאומי היא אחת הוועדות המרכזיות הקיימות היום בכנסת, לפחות כך להבנתי. לא סתם גם נאבקתי כדי לעמוד בראשה. יש בה חשיבות רבה גם בתחומי החקיקה אבל לא פחות גם בתחומי הפיקוח והבקרה, כדי לוודא, בסופו של דבר, שהחוקים שאנחנו מחוקקים וההחלטות שהממשלה מקבלת – או לפחות חלק ממשרדיה, שאנחנו מפקחים על פעילותם – אכן בסופו של דבר קורים.
.
אני רוצה להוסיף משפט אחד על תרבות הדיון. אומנם חברי הכנסת עדיין לא פה וזה בעיקר מופנה אליהם, אבל אני רוצה שכללי המשחק – עד כמה שאפשר לקרוא לזה משחק – יהיו פה מאוד ברורים. אנחנו נכבד את תרבות הדיון, כלומר אנחנו נשקיע הרבה יותר זמן בלהקשיב אחד לשני, כדי שנוכל לקיים דיון ונוכל באמת להבין את המשמעויות של מה הביא כל אחד מהחברים פה לידי ביטוי. אנחנו נאפשר אחרי כל סקירה של מומחה או נציג כזה או אחר לשאול שאלות, לא נפריע לו תוך כדי, אבל מיד בסוף דבריו נשאל אותו שאלות. בסופה של ההצגה אנחנו נקיים פה דיון, נוציא סיכום מודפס ונכניס אותו למה שבז'רגון הצבאי שלנו קראנו ת"ת – מי שמכיר את זה, זה תיק תזכורת – ונעקוב אחר הסיכומים האלה כדי לראות שהם באמת בסופו של דבר גם באים לידי ביטוי.

אני מזכיר לכולנו לפני שאנחנו מתחילים בדיון הראשון, שיש תחת אחריותנו – לפחות בתחומי הפיקוח והבקרה – גורמי ביצוע מעולים. אין לי שום ספק שאם אנחנו נדע לתת להם את התמיכה, את העידוד ואת הגיבוי הנדרש, נדע גם להפיק מהם את המקסימום כדי שמדינת ישראל בכלל ותושבי מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, ייהנו מהם בפרט.

בהזדמנות הזאת, מאחר שהיא כבר נכנסה, תודה רבה על כל העבודה שעשתה חברת הכנסת מירב בו ארי בוועדה לביטחון פנים. היא בהחלט הניחה לנו את הקרקע הראויה להמשך העבודה. הדיון הראשון שנקיים יהיה בהצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מספר 8) התשפ"ב-2022 (מ/1536), כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הבמה שלך.

צוהריים טובים, מכובדיי כולם, למעשה, בראשית הכוונה הייתה לקדם את החוק ולא הוראת השעה, אבל עקב הנסיבות שהצטברו נאריך את הוראת השעה במספר חודשים, כדי שהשר יבחן את הפרויקט הזה מבחינת המדיניות והקריטריונים שהוא רוצה לבחון, ללמוד ולראות אם להשאיר אותם על כנם או לעשות בהם את השינויים.

אנחנו, למעשה, יצאנו לדרך ב-2010, אפשר להגדיר אותו היום כפרויקט דגל שבאמת נותן מענה לעבירות איכות חיים, לעבירות אלימות, לאותן עבירות שמשטרת ישראל, כוחות הסיור, לא הצליחו להגיע בזמן אמיתי כשהן התרחשו. המודל של השיטור העירוני מגשר על אותו פער של אותו סל עבירות. אנחנו הגדרנו סל עבירות וסל משימות שהם מטפלים בהן, כפי שאמרתי, שהמענה היה לא מספק.

אנחנו נמצאים היום עם 76 יחידות מבצעיות, גם בחברה הערבית וגם בחברה הכללית. יש לנו עוד חמש יחידות חדשות, שזה בהגדרת הפיילוט שיטור מועצתי. השישית, אני מקווה שתסיים את הקמתה ותיכנס לכשירות מבצעית. אנחנו הגדרנו פיילוט כי חלק מסל העברות הוא מעט שונה, וגם כי הפעילות של השיטור המועצתי – ומי כמוך שגר באזור מבין – היא במועצות אזוריות ובשטחים החקלאיים. אתה נמצא באזור שמתבצעות בו לא מעט בעיות. בכל אופן, אנחנו נמצאים עם 76 יחידות שיטור עירוני מבצעיות ועוד חמש יחידות של השיטור המועצתי, השישית היא של המועצה האזורית לכיש. אני מקווה שהיא תשלים את ההכנות שלה.

יש לנו עוד שבע יחידות חדשות בחברה הערבית, שאני מקווה שבמהלך הרבעון הראשון של 2023 נשלים את הקמתן. זה יהיה בהחלט מהלך מאוד משמעותי. אנחנו נהיה עם 21 יחידות בחברה הערבית. זה דבר נוסף.

מתוך כמה פוטנציאל, לייזר, בחברה הערבית?

מתוך 37. כמה מועצות אזוריות?

נכון ליום החלטת הממשלה האחרונה – לפי 11 מועצות אזוריות.

לא, כמה הפוטנציאל?

54 מועצות אזוריות.

עשינו כמה שינויים בשנה וחצי האחרונות. ראשית, קבענו שיחידות יקומו גם ביישובים שבהם גרים 10,000 תושבים. אנחנו כל הזמן מודדים את היעילות ואת הכדאיות של יחידה כזאת אל מול תמונת הפשיעה, תמונת האלימות, כי להקים יחידות במקומות שלא תהיה להן תעסוקה זו לא הכוונה. לכן הגענו למסקנה שב-10,000 בהחלט כמות העבירות היא משמעותית ונכון להפעיל זאת. אנחנו כרגע עם עוד שבע יחידות נוספות, סך הכול נגיע ל-89 יחידות.

שבע זו התוספת מעל 10,000?

לא, נקבע תשע יחידות בחברה הערבית, שתיים כבר מבצעיות ועוד שבע בתהליך הקמה. אני מקווה שעד סוף הרבעון הראשון של 2023 נשלים את הקמתן. הכוונה שלנו היא ב-2023-2024 להרחיב באופן משמעותי. אנחנו לא יודעים לנקוב כרגע במספר, אנחנו מכינים את הדפ"אות לשר כדי שהוא יחליט אם אנחנו עושים עוד הרחבה של קריטריונים כדי להכיל עוד רשויות גם מגזרות אחרות, מהפריפריה ומהמגזרים האחרים.

בכל אופן, שינינו גם את המימון. המשרד מממן את שכר הפקחים לחברה הערבית. שינינו מ-25%-35% ל-70%. אנחנו נבחן גם את זה, האם אנחנו מרחיבים את זה גם למגזר הכללי, אבל הדברים האלה בהחלט קשורים לתקציב שאנחנו כמובן נקבל ב-2023-2024.

עשינו כמה פעולות בשנים האחרונות שגרמו לשיפור בכשירות, גם בכשירות היחידות וגם בתוצאות שלהן, כמו יחידות מצטיינות. פעם בשנה אנחנו מקיימים ערב הוקרה, עם פרסים, למערך השיטור העירוני. כל יחידה שזוכה מקבלת פרס כספי משמעותי – 150,000 שקל, 100,000 שקל – לטובת שיפורים, להן עצמן, בין אם זה רווחה, בין אם זה אמצעים נוספים. לגבי כל מערך ההכשרות, אנחנו מידי שנה מבצעים הכשרות אימונים, גם לרמת המנהלים והמפקדים – הפיקוח העירוני הוא מנהלים, השוטרים הם מפקדים.

יש לזה קורס, משהו מיועד מקצועי להכנת אותו פקח להיות שוטר עירוני?

אני כבר אתן לליאור לפרט. אז יש לנו גם את האירוע הזה. יש לנו גם הכשרות משותפות. אנחנו מאוד מאוד מקפידים להכריז על יחידה מבצעית אחרי שהיא ביצעה את כל המטלות: גיוס של לפחות 70% מכוח האדם שיש להם את כל האמצעים, שיש להם מבנה מתאים, גם לשוטרים וגם לפקחים, תחת קורת גג אחת. זה לא שהפקחים נמצאים במקום X והשוטרים נמצאים במקום Y, אלא עושים תדריך משותף, תחקיר משותף בסיום המשמרת, אוכלים ביחד ונפרדים בסיום המשמרת כל אחד לדרכו. זה גם בהחלט דבר חשוב. יש לנו עוד כמה יחידות שאנחנו צריכים להשלים שם את המקום המשותף.

גם כלי הרכב של הפקחים ממותגים במיתוג שהמשרד קבע – אנחנו נצטרך עכשיו לשנות את השם מביטחון הפנים לביטחון לאומי, אבל גם זה ממותג. יש קוד לבוש, אמצעים - - -

אני יכול להבין ממה שאתה אומר שיש לא רק תוספת של כוח אדם אלא גם תוספת של ניידות?

בהחלט. יש מפתח לגודל יחידה, אם זה רכב וקטנוע, אם זה שני רכבים וקטנוע. אני אעצור ואתן לליאור, ראש מינהלת מערכי האכיפה העירוניים, להשלים דברים שהוא עוסק בהם ביום-יום. בבקשה.

תודה. ליאור, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, חבריי הוועדה, משתתפים, מכובדיי כולם, שמי ליאור ואני ראש מינהלת שיטור עירוני ומועצתי במשרד לביטחון לאומי. ברשותך, אני אשתדל לעשות את זה בצורה קצרה וממוקדת על ציר הזמן.

התוכנית, כפי שידוע לכולנו, יצאה לדרך כפיילוט בשנת 2011 במסגרת החוק לניהול אכיפה. התוכנית במתכונתה הראשונה פנתה לערים בנות 20-250 אלף תושבים, בתמונת ראי – קרי, המשרד העמיד תקן של שוטר, הרשות המקומית מצידה העמידה תקן של פקח וכו'. גם לגבי הכשרה, רכבים וכו'. איפשהו לקראת סוף שנת 2013, בעקבות קושי שהוצג מצד רשויות מקומיות, החליט המשרד לשנות את המצ'ינג: ברשויות חלשות היקף הכוח התחלק לשני-שליש משטרה ושליש רשות מקומית, אבל גם להיפך, ברשויות חזקות שליש משטרה ושני-שליש כוח משטרתי, כדי באמת לאפשר ולתת סיוע לאותן רשויות חלשות בהעמדת כוח אדם והפעלת התוכנית בתחומן.

לקראת סוף שנת 2014, בעקבות קול צעקה של תושבי דרום תל-אביב, בהחלטת ממשלה ייעודית, התוכנית הורחבה אל ערי הכרך. ב-2015, לא הרבה אחרי כניסתו לתפקיד של השר גלעד ארדן, תנאי הסף הופחת ל-16,000 תושבים – אני מדבר על כלל האוכלוסייה – ובאוגוסט 2016, גם כן בהחלטת ממשלה ייעודית, הוחלט על מתן מימון פקחים מסייעים על פי קריטריונים מאוד מאוד מוגדרים לרשויות שעומדות בחתך מסוים. המימון נקבע על פי מדד משוקלל של מדד פריפריאלי ומדד סוציו-אקונומי. המימון נע, כפי שציין המשנה למנכ"ל, בין 25% ל-35% מעלות שכרם השנתי של הפקחים. כמובן שזה בכפוף לכללי דיווח והעמדת כוח האדם בפועל.

אני רץ בשנים. החלטת הממשלה האחרונה, 631, שקידם השר הקודם כהמשך לתוכנית החומש בחברה הערבית, לגבי צירוף תשע רשויות בחברה הערבית, העלאת גובה המימון, ובמקביל הוצאה לפועל של החלטת ממשלה כבר מ-2018, שלא יצאה מפאת בחירות, תקציב וכדו', של הפיילוט שיטור מועצתי, על בסיס התוכנית של השיטור המועצתי, מודל זהה, שוטרים לצד פקחים במרחב החקלאי, מתן מענה זהה, פחות או יותר, באותה שיטת פעולה גם במועצות האזוריות.

קצת מספרים, אדוני. נכון להיום, כפי שצוין קודם, אנחנו פועלים ב-89 רשויות – היחידה הצפונית ביותר קריית שמונה והדרומית ביותר היא אילת – בכל סוגי האוכלוסיות, בכל סוגי המגזרים, שמתוכן, כפי שציין המשנה, אני לא אחזור על הדברים, מי מהן פעילות ומי ומהן בשלבי הקמה מתקדמים. בסך הכול אנחנו מדברים, פחות או יותר, על 1,000 שוטרים לצד 1,000 פקחים שפרוסים ברחבי הארץ. ואולי פה מילת המפתח – וזה עונה לשאלתך קודם – אנחנו מדברים פה, וזה היה לשון החוק, וזה גם ההסכם שנחתם בין המשרד לביטחון לאומי לבין הרשויות, על כוח אדם שהוא כוח אדם תוספתי, לא במקום אלא בנוסף.

הרציונל שעמד מאחורי זה הוא שהכוח הזה יתמקד בפעילות אכיפה לנושא עבירות איכות חיים וצמצום האלימות במרחב הציבורי, לא במקום אלא בנוסף. ניתן לראות את המספרים – כשאני אומר "מספרים", במסגרת החוק המשרד מחויב להעביר דיווח חציוני לכנסת ישראל שבו אנחנו מפרטים את העשייה השוטפת, כך שתוכל לקבל, וחברי הוועדה יוכלו, לקבל אומדנים על מה אנחנו מדברים, על היקף הפעילות של היחידות הללו. פעמיים בשנה דוח מסודר שמועבר לכנסת.

בנוסף, המשרד מחויב, במסגרת החוק לניהול אכיפה, לבצע מחקר מלווה לתוכנית, ומחלקת המחקר והאסטרטגיה של המשרד מבצעת מחקר שיוכל לנתח או לשפוך יותר אור לגבי מידת תרומתה, מידת הצלחתה של התוכנית ברחבי הערים. אין ספק, כפי שנאמר פה קודם – ועל זה אולי יעידו אחרים, לא אנחנו – התוכנית היא סיפור הצלחה, גם בהיבטי המשטרתי, גם בהיבט העירוני. לראייה – מבחינתנו זה אחד המדדים – כמות ראשי הרשויות שפונים, אפשר לומר השכם וערב, אל המשרד בבקשות, אחת, להרחיב את התוכנית הקיימת, בקרב רשויות שכבר פעילות; ושתיים, להצטרף, מצד רשויות שעומדות בתנאי הסף. וגם, לצערנו, מצד ראשי רשויות שלא עומדות בתנאי הסף ומבקשות באופן מידי להצטרף אל התוכנית.

נגענו פה קודם קצת במספרים, כרגע השר החדש, במסגרת הדירקטיבה שיציג לנו, המינהלת, הנהלת המשרד, תפעל בהתאם לטובת הרחבת התוכנית. כמובן שכל נושא הרחבת התוכנית, צירוף רשויות לתוכנית/מועצות מקומיות ואזוריות, מותנה באישור הוועדה, תקציב וועדה. זה מבחינתי כפתיח וככל שיש שאלות נוספות אני אשמח לענות.

שאלת קודם לגבי ההכשרות של השוטרים והפקחים, אז בכלל מה שמאפיין את התוכנית הזאת – וזה אולי אחד הדברים שמייחדים אותה ביחס למי שזוכר מאתנו את המתכונת הקודמת של השיטור המשולב – אלה שני דברים מרכזיים מבחינתי: אחד, חוק; שניים, זו הפעלה, תפיסת הפעלה מוגדרת, ברורה, איך הכוח הזה פועל.

אנחנו השתדלנו ואנחנו כל הזמן מנסים לשפר ולטייב את ההגדרות בהפעלת הכוח הזה של שוטרים לצד פקחים, שני ארגונים ששונים במהותם – לא צריך להרחיב במילים – לכדי עבודה משותפת תחת קורת גג משותפת, תחת אימונים מבצעיים משותפים. עד לפני מספר שנים כל ערוץ התאמן בציר שלו, מצאנו לנכון – כחלק מצורך שעולה מהשטח – לחבר, לאגד גם את האימונים המבצעיים המשותפים, נסיעה משותפת, תדריך משותף, תחקירים וכו'.

מרשים מאוד. אני רק רוצה לשאול שתי שאלות מקצועיות: אם אני אבוא מחר לקורס, מה שאני אראה זה באמת מאפיינים של התמודדות עם הנושאים שהם יצטרכו לפגוש בשטח?

בהחלט כן. אני מזכיר וברשותך קצת אפרט – אני עושה הבחנה כרגע בין הקורס וההכשרה שעובר שוטר במשטרת ישראל לבין הפקח.

ברור, אני מדבר על הפקח.

אתה מדבר על הצד העירוני. בצד העירוני, לשמחתנו, החוק לניהול אכיפה – שזה גם אולי אחד היתרונות הגדולים, ואני אומר את זה בסוג של בדיעבד – גם הסדיר את נושא ההכשרה של הפקח במדינת ישראל, כיוון שעד לחוק ניהול אכיפה זה היה כמו בסרט גבעת חלפון, "הוסמכת סרג'יו", והחל מהחוק הזה יש קורס מסודר, קורס של פקח עירוני, קורס של שמונה מפגשים. ובנוסף קורס פקח מסייע, שמונחה על ידי חטיבת האבטחה של משטרת ישראל, שבו אנחנו ממקצעים את הפקח – שזה, דרך אגב, תנאי להסמכתו על ידי השר – לעבודתו בשיתוף עם שוטר לנושא עבירות איכות חיים וצמצום האלימות במרחב הציבורי.

זאת אומרת, השילוב הזה של שוטר ופקח בא לידי ביטוי כבר בקורס.

בהחלט.

לפקח יש סמכויות שיטור?

לפקח יש סמכויות נרחבות מעבר לפקח עירוני, סמכויות שמוקנות לו בהתאם לעמידתו בתבחינים שנקבעו בחוק. מי שמסמיך אותו הוא השר לביטחון לאומי, כמובן בתיאום ובשיתוף שר הפנים. השם שלו, תפקידו וסמכויותיו מפורסמים בילקוט הפרסומים של משרד המשפטים וזה, כמובן, בכפוף לכל מה שנדרש ממנו. מעבר לעמידתו בתנאי הקורס ומעברו הוא גם נדרש לעמוד בעוד מספר תבחינים, כפי שמופיע בתפיסת ההפעלה.

שאלה אחרונה שלי לפני שאתן אפשרות לחבריי לשאול. יש שילוב של הפעילות, של הפיקוח המשותף הזה, עם "עיר ללא אלימות"?

בהחלט כן. יתרה מכך, אני יוצא מהדוגמה של "עיר ללא אלימות" ואני לוקח את זה לפן הרחב יותר. הכוח הזה – וזה אולי אחד המאפיינים שלו – להבדיל מיחידות הסיור של משטרת ישראל, שעובדות על פי חלוקה של היממה, האיכות שלו היא שהוא יותר יוזם מאשר מגיב. משכך, הוא פועל לחיזוק שיתופי פעולה עם גופים גם בצד המשטרתי וגם בצד המוניציפלי, ומעבר לכך גם עם גורמי האכיפה ברמה הארצית.

זה מחויב גם בתפיסת ההפעלה. למעשה יש שתי ועדות: אחת בראשות ראש העיר, ראש המועצה, שמחויב לקיים ולהגדיר את המדיניות שלו, איזה סל עבירות, מה מציק לו, איפה הוא רוצה לעבוד. באותו פורום יושבים גם מנהל התוכנית של הרשות לביטחון קהילתי, גם ראש אגף הביטחון ועוד בעלי תפקידים בעירייה. זה מתקיים פעמיים בשנה, אם צריך יותר, יש ראשי רשויות שעושים את זה אפילו כל רבעון. בנוסף יש פעם בחודש ועדת אכיפה, ועדת משנה, שמנכ"ל הרשות המקומית מרכז אותה. הוא מנהל את שני הדברים האלה. אנחנו בודקים, אין דבר כזה שלא עושים. הם מחויבים לעשות ואנחנו מוודאים שהדברים האלה מתבצעים.

הדבר האחרון, מהלך ההכשרות מסתיים באימון הקמה משותף, שוטרים ופקחים, חמישה ימים, ששם, למעשה, מיישרים קו ומשאירים את כל מה שחסר, אם היה חסר, בקורסים השונים.

אני רוצה להעיר משהו אחד שגם חשוב, לדעתי, שהיושב-ראש יידע וינסה לגייס אותך לאירוע הזה. האירוע, בעיני, הוא לא שוטר ופקח, כי כששוטר ופקח מסתובבים ביחד יש לפקח את סמכות השוטר. האירוע הוא שבגלל מצוקת כוח האדם הנוראית במשטרה, ברשויות, יש סיטואציות שבהם שני פקחים יושבים ביחד. הנה, חנן פה גם מהשיטור העירוני של תל אביב.

לדעתי, צריך, אדוני היושב-ראש, בגלל מצוקת כוח האדם, בגלל הרצון שלנו להעלות את רמת הביטחון האישי, לעשות הצעת חוק – אגב, אני כבר עבדתי עליה – להגדיל את הסמכויות. אני יכולה להגיד לך שיהיו התנגדויות, ראיתי גם חוות דעת שהוצאו. אבל זה חשוב כדי לסייע למשטרה. וגם כך, תחשוב, יש לך כבר כוח אדם שעבר הכשרה, שהוא עם מדים, שהוא מוכר, ועדיין – ולא מספיק נתנו על זה דגש וחשוב לדעת – היום לפקח as is, בלי שוטר, יש לו שלוש סמכויות, לדעתי: כניסה לחצרות, מניעת רעש, ותפיסה.

תפיסה, חיפוש והפעלת כוח במקרה של חשש, ועיכוב עד להגעת שוטר.

זהו. אז בעולם אידיאלי היה פקח ושוטר, אבל אין לך מספיק שוטרים. אז אתה רואה, נניח כשאתה מסתובב בניידת משטרת תל אביב, כמו שעשיתי, שני טאבלטים: אחד של השיטור, אחד של השוטר, ואתה רואה כמה השיטור העירוני מוריד מהמשטרה ומתעסק. אבל נניח כשהוא נכנס לחצר או מונע רעש – זהו. אם יש, לצורך העניין, מקרים של פשע שמתרחשים מולו הוא צריך להתקשר לשוטר. לדעתי, אם אנחנו רוצים לחזק את הביטחון האישי ולצאת כבר – הם נראים גם פיקס. היית הולך לקורס, אתה מסתובב, הסתובבתי גם. בכלל, בתל אביב הייתה לי גם את הזכות כחברת מועצה אז לאשר את סל"ע. אופנוענים, כלי שיטור וסמכויות זה לא מספיק, בטח במציאות שקיימת היום.

אז מה יהיה בסוף ההבדל בין שוטר לבין פקח?

אני חושבת שבמציאות שבה היום התושבים רואים הרבה יותר את הפקח, הוא מגיע הרבה יותר מהר, הוא הרבה יותר נגיש - - -

אז זו תהיה משטרה נוספת?

להגדיל לפחות במשהו. היום יש לו בסך הכול שלוש, תחשבי: כניסה לחצר, רעש – זה לא הגיוני.

בסדר, יש הבדל בכל זאת בין פקח לשוטר.

אני לא אומרת שתתני לו את סמכויות המשטרה. לכך אנחנו מכשירים שוטרים. אבל, גם המשטרה וגם השיטור העירוני תמימי דעים שבמצב כיום אין לו מספיק סמכויות, בעיני. שוב, לא אמרתי להפוך אותו לשוטר, אבל אולי לחשוב בצורה מקצועית עם השיטור העירוני אילו סמכויות אפשר כן להרחיב. ידעתי שזה יעלה כי אני מכירה אותך, אבל אנחנו חיים בעולם – תראו מה היה בגדרה. תראו מה היה. אין שוטרים. יש נקודת משטרה בגדרה. תראו את חריש – 30,000 תושבים, אין שוטרים. אין שוטרים. אתה רוצה לשים פיקוח עירוני. מתחננים אליך בהוד השרון – עיר שיש לה כסף – ואומרים: אנחנו רוצים, אנחנו רוצים שיטור עירוני, אנחנו מבקשים את זה. אבל מה זה עוזר לי אם הוא יכול לבוא ולהגיד לו: תנמיכו את הטלוויזיה? אני חושבת שפשוט צריך לתת משהו קצת יותר.

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן-ארי. מירי, היועצת המשפטית, בבקשה.

אתה דיברת על ההכשרה, אני רוצה להפנות אותך למסמך שפרסם הממ"מ של הכנסת, והוא מצטט שם את דוח המשרד לביטחון פנים לגבי השיטור העירוני של 2020. נטען בדוח שיש חוסר אמון בין פקחים מסייעים לשוטרים, ובין היתר פערי אמון בין שוטרים לפקחים נשמרו לאורך השנים, כאשר לפי עורכי הסקר ייתכן שהפער בין השוטרים והפקחים המסייעים נובע מפערים בהכשרה. אז זה בעצם לא עולה בקנה אחד עם מה שאמרתם בוועדה.

זה עולה בקנה אחד כי ההתייחסות שאת קוראת היא ל-2020, ולשמחתנו הרבה, ב-21' התחלנו את האימונים עם המבצעים המשותפים. כחלק מהצורך שעלה, כחלק מהפער שעלה – ובצדק – לקחנו את זה צעד אחד קדימה והוצאנו אל הפועל את ההכשרה המשותפת של השוטרים והפקחים.

ועשיתם סקר בסוף 21'?

המשטרה תתייחס לזה. בהחלט, כן. אני מזכיר שכל הנושא – ואני יוצא מהדוגמה שלך ומתייחס לזה בצורה רוחבית – של ההפעלה המבצעית, לרבות נושא ההכשרה, הוא בהובלת משטרת ישראל כמי שאמונה על ההפעלה המבצעית של הכוח.

אוקיי.

אני אשמח לשמוע את התייחסות המשטרה, ואם אפשר, גם לדבר קצת על מדדי ההצלחה, איך מודדים הצלחות בפעילות המאוד חשובה הזאת.

צוהריים טובים, שמי משה משה, אני ראש מדור שיטור עירוני. התפקיד שלי הוא ללוות את היחידות שנמצאות בהקמה, אני המנחה המקצועי שלהן. כמובן, אני גם בודק את איכות ההפעלה שלהן ומוודא שבאמת ההפעלה שלהן מתבצעת בצורה הנכונה ביותר.

אני רוצה להתייחס לגבי הסמכויות ואחר כך אני אמשיך לשאר הדברים. כיום, לפקח מסייע יש ארבע סמכויות ולא שלוש. יש לו את הסמכויות: הזדהות, עיכוב, חיפוש ותפיסת חפצים. אני לא בטוח שהבעיה היא בהגדלת הסמכויות שלו. זאת לא הבעיה. הבעיה היא בכוח האדם. הגדלת היחידות האלה תיתן מענה מצוין. בסופו של דבר, אנחנו לא מצפים ממנו עכשיו להתחיל לחקור, הסמכויות האלה הן מספיק טובות ונותנות מענה מצוין בכלל העיר.

מלבד סמכות המעצר יש להם את כל הסמכויות.

אין פה סמכות מעצר אבל הוא מעכב עד להגעת שוטר אם צריך.

זה בעצם הפער, נראה לי.

אני חושבת שנשמע את השיטור העירוני אחרי זה ואז תבינו.

לעניין ההכשרות – דיברנו קודם על ההכשרות של הפקח המסייע – אנחנו עושים גם הכשרות ייחודיות לשוטרים שנמצאים בתוך היחידה הזאת, אנחנו עושים קורס שיטור עירוני לשוטרים, קורס ספציפי ייחודי שנותן להם המון.

איפה הוא מתקיים?

במכללה לשוטרים. בנוסף, גם למפקדי היחידות האלה אנחנו עושים קורס ייחודי שנקרא קורס מפקדי יחידות שיטור עירוני, ששם כל הנושאים באים לידי ביטוי. אנחנו גם מחברים לקורס הזה את מנהלי האכיפה של הרשויות. יש לנו יום שלם, פרק שלם איתם, שהם מלבנים שם דברים ומגבירים שם את האמון. בסוף היחידה הזאת זו יחידה שבנויה גם מאזרחים וגם משוטרים, זה היתרון שלה.

אני יכול להגיד, ואני מצטרף למה שאמר פה ליאור, שמההתרשמות שלנו וגם מהנתונים – אנחנו אוספים נתונים – אנחנו רואים שבאמת יחידות האכיפה האלה הן מאוד מאוד משמעותיות, וגם יעילות ואפקטיביות בכמה דברים: אחד, תחושת הביטחון – אנחנו מבינים את זה, רואים את זה, אנחנו שומעים את זה גם מראשי הרשויות שבהן יש יחידות כאלה, אנחנו רואים שהם מקצרים לנו את זמני ההגעה לאירועים. יש לנו דאטה של נתונים מה היה לפני שהיחידות האלה היו ומה קורה כשיש את היחידות האלה ובאמת רואים שהם נותנים מענה מהיר יותר וכמובן מספקים שירות טוב יותר לתושבים.

יש יותר פניות ביישובים שיש שיטור עירוני?

גם את הנתון הזה מדדנו ואנחנו רואים שיותר אזרחים פונים ישירות למשרדים של השיטור העירוני. יש עלייה של 10% רק למשרדים – אני כבר לא מדבר על הפניות למוקדים 100 ו-106 – כנראה בגלל שאיכות הטיפול טובה יותר ויש גם מודעות אז יש עלייה בקריאות. מבחינתנו, להגדיל את היחידות האלה, להעצים אותן, וגם במקומות שפונים אלינו אנחנו חושבים שכן צריך להיות שם יחידות כאלה. המספרים, ככל שיהיו גבוהים יותר, זה רק יעזור למשטרה לשפר את השירות לתושבים ולאזרחים.

תודה למשה משה. לא הספקתי להגיד תודה ללייזר ולליאור. רותם רייבי, בבקשה.

שלום, שמי רותם, מהייעוץ המשפטי לממשלה, המחלקה הפלילית, אשכול הסמכויות. אני אשמח להתייחס להערה של חברת הכנסת לגבי הרחבת הסמכויות לפקחים. אנחנו עומדים מאחורי התזכיר שצירפתם. מבחינת הרחבת סמכויות לפקחים ונתינת סמכויות נוספות כשל שוטרים זה משהו שהוא מאוד מאוד בעייתי, אנחנו לא רוצים בסוף שיהיה פה איזשהו Outsourcing למשטרה, כמו שהיועצת המשפטית לוועדה ציינה, אנחנו לא רוצים לתת סמכויות חקירה, מעצר וכו'.

אני לא דיברתי על חקירה ולא על מעצר, רק חשוב לי לדייק – אני לא הופכת שיטור עירוני או פקח לשוטר, ממש לא, בטח לא בחקירות. בחקירות צריך להגדיל פי שניים את מספר החוקרים. אבל אולי אחרי זה, אדוני, תשמע את השיטור העירוני והם יוכלו להסביר מהשטח, נראה לי שהם מבינים יותר טוב ממני.

המלצתך התקבלה. רותם, בבקשה, עוד משהו?

לא, רק רציתי להדגיש את הנקודה הזאת. כמובן שאפשר לדבר פה על שינויים כאלה ואחרים בנוסח ואנחנו נשמח לשמוע, אבל לשנות את הסמכויות זה משהו שהוא מאוד לא טריוויאלי.

אני רוצה רגע להתחכם, ברשותך. אני הייתי עד לא מזמן מפקד יחידת חילוץ גולן, יחידה משטרתית, והייתי שוטר בהגדרתי, כלומר שייך למשטרה. חלה עליי החובה באירועים מסוימים לקחת חלק כשוטר, האם זה גם תקף לגבי פקח?

באירוע חירום אתה מתכוון?

נכון.

אני צריכה לבדוק את זה.

אוקיי, מישהו מהמשטרה רוצה לתת על זה תשובה – לייזר, ליאור, משה משה?

אם תחדד את השאלה אני אנסה להבין, כי לא הבנתי.

אני גם לא כל כך הבנתי.

אני נמצא כרגע בתור מפקד יחידת חילוץ גולן בשגרת פעילות ונכון לרגע זה אני רואה אירוע משטרתי שקורה שמחייב התערבות, חלה עליי החובה – לא רק כאזרח אלא דווקא בגלל שאני גם חלק ממשטרת ישראל – לסייע למשטרה או לפעול באותו אירוע?

אני חושב שזה אלמנטרי, זה ברור.

רותם סיוון, הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי. אני רק אגיד שפקח מסייע יכול להפעיל את הסמכויות שלו רק ברשות המקומית שאליה הוא הוסמך. כנראה, במצב שאתה תיארת, אם עכשיו יש אירוע בתל אביב והוא פקח של עיריית תל אביב, הוא יכול, אבל אם עכשיו יש אירוע בגדרה הוא לא יכול להתערב, בניגוד לשוטר שכן יכול להפעיל את הסמכות בכל הארץ, אם זה עונה על השאלה.

שמי משה, אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אני אעיר שיש סעיף כללי, באופן עקרוני, ששוטר במצב מסוים יכול לבקש מאזרח סיוע, אבל זה לכל אזרח.

להאציל את סמכויותיו.

הבנתי. מי עוד רוצה להתייחס, בבקשה?

שמי חובב צברי, ראש מועצת קריית עקרון ויושב-ראש ועדת הביטחון בשלטון המקומי. ברכות גם למירב, דרך אגב, שהייתה יושב-ראש ועשתה עבודה טובה, וגם לך, כמובן, ולכל חברי הוועדה.

אני רוצה, ברשותך, לפני שאנחנו צוללים לנושא הספציפי, כבוד היושב-ראש, מכיוון שאני בא מהשלטון המקומי, וגם הייתי 28 שנים בצבא, אחר כך במשרד החינוך, וכמובן תשע שנים כראש מועצת קריית עקרון, לומר כך: תראו – ואני אומר את זה לכל החברים פה בצורה ברורה – חייבים להבין, הממשלה והשלטון המרכזי יטפלו באירועי חירום גדולים וצריך לתת לשלטון המקומי את הסמכויות. מתחילים לדבר על הדברים האלה. ראינו דוגמה טובה גם בתקופת הקורונה, שראשי הרשויות טיפלו בצורה מצוינת. אני אומר לכם, חייבים.

זה המנדט שלכם פה, בוועדה, ואני אשמח מאוד גם לעזור בעניין הזה, גם השלטון המקומי יעזור בסיפור. יצא מסמך לא מזמן, ממש אתמול, של יושב-ראש השלטון המקומי וראש עיריית מכבים-רעות, חיים ביבס, להרחיב את כל נושא השיטור העירוני. קודם כול, זו לא תהיה הוראת שעה, הגיע הזמן שזה יהיה חוק ולא שנבוא כל שנתיים, כי יודעים - - -

שזה יהיה חוק.

מעולה, זה כבר מצוין, כבר הרווחנו את ההגעה לירושלים, עיר בירתנו המצוינת. דבר שני, לבוא ולומר בשלב הראשון שכל יישוב וכל רשות שיש בה מעל ל-10,000 תושבים – שיטור עירוני. לא 15,000 ולא 16,000 – 10,000.

אמרה חברת הכנסת מירב שהסיפור של גדרה מזעזע את כל הארץ, לא רק את גדרה עצמה. בעניין עצמו אנחנו מסתכלים על ביטחון אישי, ומי שיכול לתת ביטחון אישי ובאים אליו בטענות הוא קודם כול ראש הרשות. אליו באים. למה? כי הוא זה שנותן להם טיפול בנושא חינוך, בנושא רווחה, בנושא שיטור, בכל הדברים שישנם.

הממשלה היקרה רוצה לבנות. אני הולך לבנות עכשיו – רק לסבר את האוזן – 3,900 יחידות דיור. מי יבנה שם בכל הסיפור? מה זה אומר? אם אני לא אהיה עם השיטור העירוני שלי בכול העניין, איך אני אסתכל על כל הנושא הזה? עזבו את ההטרדות של הבנות שלנו, של הילדים שלנו, של התושבים שלנו וכל העניין, שזה מזעזע את אמות הסיפים, הפריצות לבתים, כל הנושא הזה. יש לך פה נציגים גם מרמת גן וגם מתל אביב, שניים שהם מומחי ביטחון ברמה המקצועית והמצוינת, אפשר יהיה גם לשמוע אותם. בסופו של תהליך אנחנו נצטרך את זה ונגיע לזה גם. לכן הוועדה המכובדת צריכה לבוא ולהגיד כן ולמצוא לזה את התקציבים הנכונים.

אני יודע שיש גם רצון של המשרד לביטחון לאומי להרחיב את זה ל-10,000 תושבים. יש היום 258 רשויות – דיברו על 54 אבל יש עוד לא מעט. אני לא אומר, יכול להיות שגם 5,000 תושבים צריכים את הסיוע הזה במידה כזאת או אחרת, אבל כרף נוסף, כדי להשתפר ולהתייעל, צריך להגיע ל-10,000. זאת דעתי בעניין עצמו. אני חושב שזה מוכיח את עצמו בכל מקום.

דרך אגב, אני יכול לספר לך שהיה איזשהו מיזם נחמד בקורונה, גם אצלי. אמרו לי: תארגן חמישה פקחים שלך. הוצאתי חמישה תקנים אצלי ברשות, אמרו לי: תקבל חמישה שוטרים רק לטובת הנושא של הקורונה. היה איזה מיזם כזה ואחרי זה גנבו לי אותם, עד שכבר התרגלנו לאיזשהו מצב שבו אתה יכול באמת לתת קצת יותר ביטחון שוטף, גם תחושת ביטחון שאנחנו מכירים אותה וגם ביטחון אישי בכל העניין. לכן, אני מבקש בכל לשון של בקשה, בשם כל ראשי הרשויות: תנו לנו לנסות לעשות את העבודה, תאפשרו לנו.

והדבר הנוסף, לחזק את המשטרה. אני אומר את זה – עכשיו אני אתן קצת אנקדוטה – גם כי אבא שלי היה שוטר, אללה ירחמו, ואני אומר לך חייבים לחזק את המשטרה, לא יעזור כלום. בסוף, כמו שרוצים צבא חזק, רוצים גם משטרה חזקה. אני מצדיע להם על כל מה שהם עושים. עדיין הם צריכים גם גיבוי, גם סמכות וגם משכורת, כדי שיעבדו כמו שצריך. אנחנו יודעים מה קורה להם – אני גם נמצא איתם במיזמים כאלה ואחרים – הם חייבים חיזוק, והוועדה תצליח, בעזרת-השם.

תודה רבה, חובב. בתור אחד שהיה ראש רשות של קצת פחות מ-10,000 תושבים, יש רשויות מסוימות שצריך לשים להן גם והן פחות מ-10,000 תושבים. הערתך נרשמה. חנן פרץ, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, קודם כול, זה באמת מרגש ואני חושב שזה באמת דיון מאוד מאוד חשוב. שמי חנן פרץ, מנהל אגף סל"ע, השיטור העירוני בתל אביב. התחלתי בתודות כי זה באמת לא מובן מאליו, אני חושב שהמיזם הזה והדבר הזה הם באמת הצלחה מסחררת. אני אומנם רק שנה בתפקיד, לפני זה הייתי באגף הביטחון, ואני מנסה להיות לרגע האורח שרואה כל פגע.

אני מאוד מעריך ומכבד את המיזם הזה שהוא מיזם באמת מוצלח, אבל יש הרבה הרבה מה לעשות, מה לשנות. הוא לא מושלם. אתה דיברת וזרקת טיזרים על נושא ההכשרה ועל כל מיני דברים, וחברת הכנסת מירב שנמצאת פה – אני מתחבר לא רק לכול מילה אלא לכול אות שהיא אמרה, כי הסיפור של הסמכויות זה באמת ללכת עם ולהרגיש בלי.

אני אתן את הדוגמה הכי פשוטה. נכון להיום, בתל אביב התקן שלי הוא 100 סיירים ו-50 שוטרים. בפועל, יש 31 שוטרים שנמצאים ו-21-22 פעילים. לא בגלל שרע להם – דווקא בתל אביב אנחנו מפנקים את השוטרים ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, לא חוסכים במבנים, בתנאים הפיזיים, בכול מה שמסביב, על כל גיבוש, כל דבר שאני עושה לסיירים שלי אני לוקח את השוטרים על חשבוני – ועדיין חסרים שוטרים.

אם אני מתחבר רגע למה שמירב אמרה – לא יעזור, גם אם בסוף ישפכו פה מיליארדים על המשטרה, מחר לא יהיו עוד אלפי שוטרים, ממש לא. אני די פסימי לגבי העניין הזה ואני אומר שיפה שעה אחת קודם. כן לתת סמכויות. אני אתן פה הרבה דוגמאות של ללכת עם ולהרגיש בלי. הסיירים שלי, שמגיעים לקריאת רעש בגינה, הרצידיוויסטים, שאנחנו מכירים אותם, בדרך כלל גם בקיץ: אתה פקח אתה, אין לך שום סמכות – אין לי שוטר שיכול לבוא איתי כדי לתת להם בראש, כי אין שוטרים.

אני חושב שיפה שעה אחת קודם. אני לא מבקש סמכויות של משטרה ולא של חקירה, אני לא רוצה להיות ביג בוס ואני לא רוצה להיות שריף, אני רק רוצה אפשרות לשפוך אלכוהול, אני רוצה אפשרות שאם אני רואה עכשיו קטטה, להחזיק אותו, וגם לשים עליו אזיקים עד שיגיע השוטר, כי אין שוטר. אני לא רוצה שיהיו לי סמכויות של שוטר. נכון להיום יש לי סמכויות של שוטר כשהוא צמוד אליי. הוא יכול להיות גם במשמרת. אני יכול לקבל ממנו גיבוי.

אני – למען הגילוי הנאות – בזמני הפנוי מתנדב בבילוש בתחנת בת ים רק 20 שנה, ואני אומר לך, יש בלש במשמרת, אנחנו שני צוותי מתנדבים שפעילים ויש לנו את כל הסמכויות – מקבלים את הכול, עושים, תופסים סוחרי סמים, תופסים פורצים ועושים את זה בצורה מושלמת כי אנחנו מתנדבים. אז אני אומר, זה לא כזה מסובך – אפרופו סמכויות – אני לא רוצה להגיד שבקליק אחד נהפוך אותם למתנדבי משמר אזרחי, כמו בזמנך כמפקד יחידת החילוץ, אלא פשוט להעלות את הסמכויות כדי שנוכל ושיהיו לנו שיניים גם כלפי אותם אלה שמכירים ויודעים שלפקח אין שום סמכות והוא לא שווה שום דבר בלי השוטר.

אני רוצה להגיד עוד משהו אחד לא פחות חשוב. כשאני אומר שאני רוצה סמכויות אני לא אומר: בואו, בלחיצה תתנו לי. תכשירו אותי, תיקחו אותי לבית-ספר בבית שמש, אני מוכן ללמוד, לשבת, מה הסמכות הנלווית למעצר. אני רוצה לעשות הכול בצורה כמובן סבירה, כמו שהיום גם הורידו את קורס השוטרים לשבעה שבועות. ועדיין, זה כוח מבוזבז – זה מאות, ואני חושב אולי אפילו מעבר – של כוח שהוא לא מנוצל, לא מנוצל היטב.

נאמר פה איזה סמכויות אנחנו רוצים, אז אני נותן באמת את הדוגמה הכי פשוטה שאנחנו נתקלים בה יום-יום, כשאין לנו את השוטר ליד: כשאני רואה את הגנב עכשיו מכייס את הזוג שיושב בחוף, אני לא יכול להחזיק בו. אני יכול רק ללכת אחריו עד שהשוטר יגיע. אני רוצה להחזיק בו עד שהשוטר יגיע. אני לא רוצה לחקור, אין לי אפשרות לחקור, אני לא רוצה להיות במקום הזה. אני רוצה להיכנס לדירה שנעשה בה רעש ולהגיד לו: תנמיך את המוזיקה. אני לא יכול להיכנס לדירה הזאת בלי השוטר. אני לא יכול לבדוק התעללות בבעל חיים בתוך דירה בלי השוטר. יש לי עוד הרבה דברים פשוטים שהם קשורים לאיכות חיים.

אם אני אסיים רק את עניין ההכשרה, האנשים שלנו עוברים את כל הבדיקות – דרך אגב, כשאני מתנדב בבילוש אני עובר יחב"מ, יחב"מ זו בדיקה יותר מעמיקה מבדיקה של שוטר רגיל. זאת אומרת, את הבלש בודקים באופן יותר יסודי. גם החבר'ה שלי עוברים את הבדיקה הזאת על ידי המשרד לביטחון לאומי, ומבחינתי אין שום בעיה – הם שומעים, הם מאזינים לקשר, הם נמצאים ליד השוטר, הסיווג הביטחוני שלהם הוא לא פחות מכול שוטר אחר, ואני חושב שזה בסוף מה שייתן פה כוח. אנחנו מדברים פה על דברים מידיים – ואני קצת עוקב סביב הסיפור הפוליטי – אני חושב שאם השר רוצה לתת עכשיו כוח גדול, תנצל אותו, אל תחכה.

צריך לטפל במשטרה. חייב. השוטרים נמצאים לידי בניידת, מאוכזבים. שוטרים רוצים לעזוב ולעבור אליי – ואני בולם את זה – כי אני מרוויח 2,000 שקלים יותר מהם וזה עצוב. כששוטר עושה שלדי 12 שעות ולא מקבל על זה שקל, ואני על כל דקה אחרי שמונה שעות מקבל שעות נוספות זה יוצר מרמור, זה יוצר בעיה מאוד רצינית. אנחנו, המנהלים, כל היום סביב הסיפור הזה של שימור המארג הזה, ויכולים להעיד פה גם מהמשרד. בתל אביב לא חסר כלום, השוטר בא עם המדים ומקבל הכול, ועדיין 20 שוטרים פעילים מתוך 50, זה לא נורמלי. אני לא יכול לעבוד כך.

תודה רבה, חנן. אני אשמח, לא עכשיו, לשמוע את ההתייחסויות שלכם, גם משטרת ישראל, משה משה או לייזר וליאור – תחליטו ביניכם – להצעות שעולות כאן, עד כמה הן רלוונטיות, עד כמה ניתן וכדאי להיכנס אליהן. אני אשמח לשמוע את המלצותיכם. חזי רז, משרד הפנים, בבקשה.

שלום, אני מברך על כך שאתה תומך בעניין של חוק, כי אני חושב שאנחנו באמת מגיעים לוועדה הזאת מידי שנתיים וצריך לעצור את זה כי אנחנו רוצים להחליט אחת ולתמיד. נושא מערך האכיפה העירוני כבר הפך להיות ברור מאליו ברשויות המקומיות ואנחנו בהחלט תומכים בו, כאשר החצי השני של הפקחים נעשה באחריותנו. מאוד חשוב לתמוך בעניין. חשוב מאוד להדגיש את עניין התיאום המלא יחד עם המשרד לביטחון לאומי, גם לגבי תנאי הסף וגם לגבי כל מה שקורה, זה מוגדר בלשון החוק וחשוב לעמוד בזה. אני חושב שהמשרד עומד בזה ואנחנו עושים דיונים עתיים.

אני רוצה מאוד שנתעכב על עניין תוספת השוטרים. אני חושב שהיא לא רלוונטית בשלב הזה, אין צורך בתוספת שוטרים, אנחנו נמצאים בפער גדול מאוד. גם כשמירב הייתה פה יושבת-ראש הוועדה העלינו את זה, הפער ממשיך ומחמיר מהמצב שלך אפילו, ממה שהיה, ואני חושב שאנחנו צריכים לשים על זה דגש. המצב לא טוב. לא טוב. את הרשויות היותר חזקות – כמו תל אביב, כמו רמת גן – אנחנו מגבים עם תוספת פקחים, הרשויות היותר חלשות לא יכולות לתת יותר פקחים וזה מייצר קצת בעיה.

דרך אגב, תוספת לכול מה שנאמר פה – מרבית הרשויות, שני-שליש מהרשויות, גובות היטל שמירה כדי לגייס את הפקחים. ברגע שהן מגישות היטל שמירה הן מגישות תוכנית שמירה. אנחנו מחייבים תוכנית שמירה מדויקת על פי אזורים על מנת להראות נראות. זה מאוד חשוב. מעבר לכול התפיסה וכול מה שאנחנו מדברים פה, אנחנו רוצים לראות צ'קלקות בשטח, ניידות סיור, אנחנו רוצים לראות אותן לאורך כל היום במשך כל הזמן. אני תושב ראש העין ותמיד אני מקטר. זה חלק מהעניין וזה מאוד חשוב, גם לביטחון של האזרח.

אני חושב שזה גם מרתיע את הגנבים. ברגע שהם רואים את הנוכחות של הניידות בשטח ואת הסיורים – זה מאוד חשוב. אני באמת חושב שצריך את הבוסט הגדול הזה להשלמת התקן של השוטרים. אני חושב שהמצב שלנו מגיע למצב קטטוני, אני חושב שאנחנו כבר באזור 50%. זה לא טוב. כשהצגנו את זה למירב היינו באזור ה-60%-70%, זה הולך ויורד. היום אנחנו מתבססים על פקחים, נקודה. וחבל.

אגב, דווקא בראש העין היה מקרה של בחור שנדקר 22 פעם בלובי של - - -

אני מבקש לחדד ולעשות הבחנה בין תקן מצבה למצבה פעילה. הפערים אינם כפי שהוצגו, זה לא מדויק.

חסר בערך 4,000 שוטרים היום.

את מדברת על הסך הכולל? אני מדבר על שיטור עירוני ומועצתי.

בשיטור עירוני המצב טוב, אבל הוא אומר שברשויות חזקות יותר קל להביא שוטרים, יותר קל לחזק, וברשויות חלשות - - -

פקחים.

כן, אבל שמענו הרגע מחנן דוגמה שצריך - - -

האם אני יכול להבין מהסקירה של משרד הפנים שכול רשות שגובה היטל שמירה, אתם בודקים שבאמת גם מתקיים שיטור עירוני?

חד-משמעית.

זה לא מחייב. הם יכולים לגבות היטל שמירה רק לפקחים, זה אפשרי. מה שאנחנו בודקים זה שאם עשינו תוכנית שמירה וקבענו שיש עשרה פקחים ויש משמרות, משמרות בוקר, צוהריים, ערב, על פי אזורים, זה בהחלט נבדק.

יפה מאוד, תודה רבה. בני פרץ, בבקשה.

קודם כול, ברכות שכבר קמה הוועדה הזאת לביטחון לאומי. שמי בני פרץ, אני פעיל חברתי, מי שמכיר, בענייני משטרת ישראל. אני שואל שאלה פשוטה: האם המשטרה רוצה להוציא ממנה הרבה אחריות ולהפיל אותה על השיטור העירוני? ואז לאן האזרח יצלצל, ל-106 או ל-100? זה אחד הדברים שצריך לדעת על מה ולמה, כי אז אתה אומר: רעש, מהו רעש? הלא יש אזורים במדינת ישראל, ושכונות בירושלים ובערים אחרות, עם סוגיות ביטחוניות, יש כפרים ערביים מסביבם, כל הנושא הזה. מי לוקח את הביטחון?

כבודו, אני אתן לך גם דוגמה, זה קורה גם בפסגת זאב וזה קורה גם אצלנו, זה התחיל לפני שנים, כשהתחילו לעשות זיקוקים, התקשרתי – יש נפגעי פעולות איבה גם, כמוני, שלא מסוגלים לראות את זה – ואז אמרו: נתנו להם כי הם מסיימים בית-ספר, כל יום זה יהיה פעם אחת. אמרנו להם: נתתם להם אצבע? בואו תראו מה יהיה. הנה, אנחנו סובלים, לא כל יום, שבוע שלם, מבוקר עד לילה, זיקוקים, זיקוקים. אתה מצלצל – איש לא מגיב. אני כבר לא יודע אם לפי כיתה או לפי תלמיד. כשהם מסיימים את הלימודים הם "מזקקים" אותנו.

אני הרבה פעמים ברחתי מביתי באותו שבוע, הלכתי לבית חמותי, כדי לחיות, כדי לנשום. אתה מצלצל למשטרת ישראל – אין. למי תצלצל? יש גם ימים ולילות שהם יורים סתם – למי תצלצל, לפיקוח? הוא יעלה לשם? מה, הוא ביטחונית יוכל להוציא נשק? יש לו ביטחון אם יקרה משהו ביטחוני? ואם יפגעו בו, מי יכיר בו? מה, יכירו בו כחלל, כמו שוטר, והוא יזכה, חס ושלום, לקבורה בהר הרצל, או רגיל? צריך גם לדעת מה נותנים להם.

זה לא רק לתת להם סמכויות. אנחנו רוצים שהמשטרה תורחב כי יש לה הרבה סמכויות, אנחנו רוצים שיהיה לה כוח, שיהיה לה הכול. אבל הם עזר, לעזר הזה צריך גם לדעת מה אנחנו נותנים, לאן הוא ילך, איפה מותר לו ומה אסור לו, כי הוא לא ילך לסכן את חייו. למשל, חס ושלום, בתוך שכונת ארמון הנציב – אני נותן לך רק דוגמאות משלי – אנחנו כמעט לא מסתובבים בה רגלית, הם באים בחמולות. הם לא באים כמונו, כמו אזרח רגיל שהולך למכולת, לא, הם באים שניים, שלושה, ארבעה, אפילו משתלטים על המגרשים אצלנו, ואפילו על המועדון, על מה שאתה לא רוצה, על בריכת השחייה, על הכול, כדי שהיהודי יברח.

אם הם באים ונתקלים שם במשהו ביטחוני, בתוך השכונה, מה, יחכו לשוטר שיבוא? יחכו שחייהם ילכו, חס ושלום? אני שואל, איך הם יפעלו? אחר כך יבוא מח"ש, יגיד להם: בואו לחקירות, אתם יריתם. אני שואל: מה קודם למה? אנחנו מוכנים לכול, אנחנו רוצים שיהיה עזר, שיהיה ביטחון בארץ הזאת לאזרח, אבל תתנו להם גם את הביטחון. אני לא רוצה שפקר שיטור עירוני יבוא וישלם בחייו בגלל שאין לו סמכויות. זה בלתי אפשרי. צריך לחשוב טוב מאוד.

אני אגיד לך שמשטרת ישראל לא הולכת וקוטעת, היא בעצמה מפחדת לעלות. הם רואים, הם יודעים גם מאיפה. הלא גם כשהם נותנים להם את הביטחון לירות את הזיקוקים האלה, יודעים מי זה שמרכיב אותם ולא מגבילים אותם. מארבע פעמים, פעם ביום, זה הפך ליום-יום, יום-יום, שבוע. אנחנו לא יכולים לחיות, תושבי השכונה. זה עד 22:00-23:00 בלילה. תרחמו. זה לא אני, אני מביא רק דוגמה מהחיים, מה קורה בתור אזרח שמדבר.

תודה, בני. ההערות שלך, גם בע' וגם בא', נקלטו. זה היה חשוב מאוד. גם סימני השאלה ששמת נרשמו. מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

תודה רבה, ברכות ליושב-ראש על הוועדה החדשה והחשובה הזו ועל קידומה של הצעת החוק החיונית להמשך פעילות השיטור העירוני, הפקחים העירוניים והפקחים המסייעים. אמר יושב-ראש הוועדה שלנו את כל מה שיש לומר מהבחינה הממלכתית. מבחינה משפטית, יש לנו קושי מסוים עם נוסח הצעת החוק והעברה של הפקחים העירוניים ממסגרת החוק לייעול האכיפה והפיקוח לפקודת העיריות והתיקון ביחס למועצות המקומיות, מאחר שזה מייצר לכאורה סוג אחד של פקחים בלבד בפקודת העיריות בגלל הנוסח הקיים של פקודת העיריות. כשנגיע להקראה אני אסביר את זה יותר בפירוט לייעוץ המשפטי לוועדה, זה משהו שבמהות יש לנו הסכמות עליו עם המשרד לביטחון לאומי ועם משרד המשפטים, רק צריך לראות איך מטייבים את הנוסח.

אז החוק מתפצל, לא מתפצל? רק לדעת מבחינת הסתייגויות.

תכף תדעי. ג'רי אלמו-קפיטל, בבקשה.

שלום, ג'רי אלמו-קפיטל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ב-2021 פרסמנו מסמך גדול על השיטור העירוני ואני אציין פה נקודה אחת שלא קיבלה מספיק התייחסות בעיני, וזה בעצם בהמשך למה שליאור אמר, לגבי מדידת הצלחת תוכנית. ליאור אמר שלפי החוק, מידי חצי שנה על השר לדווח לוועדה של הכנסת על מספר העברות שבטיפול השיטור העירוני, ברשויות המקומיות שיש בהן שיטור עירוני, לעומת רשויות עירוניות שאין בהן שיטור עירוני. אנחנו בחנו את שני הדיווחים האחרונים – שעדיין, מאז, לא היו דיווחים נוספים ובחנו את זה בשנת 2021 – וראינו שלא ניתן היה לראות מגמה מסוימת, כי בדיקה שכזו לא לוקחת בחשבון את המאפיינים של הרשויות השונות, כמו גודל הרשות ומאפייני האוכלוסייה באותה רשות.

הצענו דרך אחרת למדוד את הצלחת התוכנית ובעצם לבדוק את מספר העבירות ברשויות המקומיות שיש בהן שיטור עירוני לפני הקמת השיטור עירוני ואחריה. עשינו מבחן סטטיסטי לנתונים האלו וראינו שבהסתכלות כלל ארצית כן הייתה ירידה במספר העברות שבטיפול השיטור העירוני. כשבחנו את הנתונים לפי סוג הרשויות המקומיות ראינו שברשויות מעורבות הייתה ירידה במספר העבירות אחרי הקמת השיטור העירוני, אבל לא יכולנו לבחון את זה סטטיסטית, כי מספר הרשויות המעורבות היה מועט ולא יכולנו לבדוק מובהקות של הנתונים. ראינו שדווקא ברשויות הערביות כן הייתה עלייה במספר העבירות אחרי הקמת השיטור העירוני.

ליאור אמר קודם שלתוכנית יש גם מחקר מלווה, אבל המחקר המלווה האחרון, ככל שאנחנו יודעים עליו, היה מ-2018, אז אני לא יודעת אם יש תכנון לבצע מחקר מלווה נוסף.

בימים אלו מתבצע מחקר.

גם סקר דעת הקהל הוא משנת 2017, אז יש תכנון לעשות סקרים חדשים?

עכשיו-עכשיו, ממש בימים אלו. מחלקת המחקר והאסטרטגיה כבר בשלבים מתקדמים לביצוע.

הערות חשובות מאוד, תודה רבה. יש לנו עוד זום ובזה נסיים. אני אשמח לשמוע אחרי זה התייחסות שלכם, אם יש כזאת, לייזר וליאור. בבקשה, מחמוד נאסר.

מחמוד נאסר, רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי רשויות. אני רואה בדיון הזה חשיבות גדולה ובכל מה שקשור לשיטור העירוני בחברה הערבית. הבנתי גם מכלל הדוברים וגם מהדיונים שהיו בוועדה בשנתיים האחרונות, הדרישה הייתה כל הזמן של ועד ראשי רשויות ושל ראשי רשויות ערביות, ושמענו את זה גם מנציג המשטרה והמשרד לביטחון פנים, שהם כן פונים למשרדים ורוצים להצטרף לפרויקט הזה.

אבל, כמובן, אתם מודעים לכך – אני מקווה – שיש חולשה רבה בכל מה שקשור לבניית תפיסת הפעלה ביישובים הערביים. אין את הניסיון המספיק לא אצל ראשי הרשויות, לא אצל הייעוץ המשפטי, לא אצל הנהלת הרשות, לבנות תפיסת הפעלה, והמשטרה לא עובדת בשיתוף פעולה מלא, כפי שצריך להיות, עם ראשי הרשויות, כדי לבנות את תפיסת ההפעלה ביישובים. מתוך תשעת היישובים של השיטור העירוני אני יכול להעיד – למרות שעברו כמה חודשים – שעד עכשיו לא התחילו להפעיל את השיטור העירוני החדש בתשע רשויות לפי החלטת 559 בחלק מהיישובים. אני לא יודע למה אבל אני מניח שיש גם קשיים של גיוס פקחים וגם של גיוס שוטרים.

אני חושב שצריך להסתכל על התמונה הכללית, של חוסר חוקי עזר ברשויות המקומיות והעיריות הערביות, וגם החוסר בכל מה שקשור לתובעים עירוניים, שזה גם יכול להשליך על עבודת השיטור העירוני. לדעתי, עניין הכשרת הפקחים והשוטרים זה עניין קריטי וחשוב. אני ממליץ שגם המשטרה וגם המשרד לביטחון פנים ישלבו בתוך ההכשרות האלה גם נציגים של החברה הערבית. יש אנשי מקצוע טובים שיכולים גם להשתלב בהכשרות האלו, להעביר את התכנים המתאימים ולבצע התאמה גם לאופי הבעיות ביישובים הערביים. בכל זאת, יישוב ערבי שונה מיישוב יהודי – למרות ששניהם בישראל – יש בעיות שהן שונות. נכון שראש הרשות והמשטרה צריכים להגדיר את הבעיות והן בעיות שנוגעות לאיכות החיים, אבל בכל זאת יש שוני שצריך להתייחס אליו.

אני חושב שמה שיוחלט בקשר להורדת מספר התושבים, הסף של כניסת יישובים ערביים, כן עזר לחלק מהיישובים הערביים, הם נכנסו, אבל עדיין התמונה מאוד עקומה ולא מספיקה. צריך להשקיע גם תקציבים מהממשלה בגלל שבעיית המצ'ינג הייתה – נכון שהיא נפתרה בתשע הרשויות החדשות – אבל יש עוד המון רשויות. אנחנו מדברים על לפחות 67 ראשי רשויות שלדעתי, בעקרון, מוכנים להצטרף לשיטור העירוני, אבל גם בגלל קשיי תקציב, גם בגלל המצ'ינג ובגלל תנאים נוספים הם לא יכולים להצטרף.

הערה אחרונה. אני חושב שזה לא מוריד אחריות מהמשטרה. ברור שהטיפול בבעיות של איכות חיים זה לא טיפול בפשיעה האלימה שחוגגת ביישובים הערביים ובחברה הערבית, זו עדיין אחריותה של המשטרה ולא צריך להפנות את זה לאף גורם. רק המשטרה יכולה לטפל בנושא הזה. נכון שזה עוזר לשפר את איכות החיים, אבל צריך להשקיע מאמץ רב בבניית תפיסת הפעלה שתותאם ליישובים הערביים ולחברה הערבית.

אנחנו, ועד ראשי רשויות ואני אישית, ליווינו את השיטור העירוני הראשון כמעט ביישובים הערביים בנצרת, בשנת 2019, במסגרת היותי אחראי לתוכנית "עיר ללא אלימות". אני חושב שמאז ועד היום נוספו עוד כמה יחידות שיטור עירוני ביישובים ערביים, אבל זה עדיין, כמובן, לא מגיע ליעד שצריך וצריך לחשוב איך לאפשר לכל היישובים הערביים. אני יודע שזה כרוך בתקציבים וגם בדברים נוספים, אבל מבחינתנו, כוועד ראשי רשויות, אנחנו מוכנים לעבוד ביחד כדי להוסיף כמה שיותר יישובים ערביים לפעילות השיטור העירוני ולאכיפה העירונית בכלל ולראות את זה כתמונה יותר רחבה, גם של התביעה העירונית. משרד המשפטים עושה לאחרונה מאמץ מאוד רציני בליווי והכשרת עובדים עירוניים, וזה, לדעתי, יכול לעזור ולחזק את העבודה של השוטרים.

תודה רבה, מחמוד. ההצטרפות שלך הייתה מאוד חשובה וגם המסרים שלך. הכי חשוב, מבחינתי, היה להרגיש שאתה מרגיש שותף לתהליך הזה ואני יכול להבטיח לך שהחוק הזה - - -

זה חשוב לנו מאוד. אנחנו ציינו אפילו לפני שלוש שנים, מאז שצוות המנכ"לים כתב את הדוח שלו, שעניין השיטור העירוני - - -

אתה הרי יודע שאני מכיר את המגזר מקרוב וגם הייתי מעורב בו, כך שיש לי גם עניין לראות שהעסק הזה מצליח גם שם. תודה רבה על ההתייחסות. מישהו רוצה להתייחס למשהו? אני נותן לכם את הזכות האחרונה. לייזר, בבקשה.

רק לגבי נושא הסמכויות. שמעתי גם את עיריית תל אביב וגם את החברים האחרים, אנחנו מכירים. צריך לבחון את זה פעם נוספת. אני לא רוצה לשלוף פה תשובות מהמותן. יש שר חדש ואני אמליץ בפניו כן לבחון את מה שהחברים העירו כאן מבחינת הסמכויות. דנו בעבר – מירי מכירה – על נושא הסמכויות פחות או יותר, נעצרנו בקיים, אבל שווה לבחון. קודם כל, כולנו עושים הכול ומקווים שמצבות השוטרים יושלמו, ובמקביל גם אנחנו בכל מקרה צריכים לבחון את הסמכויות, בין אם המצבה מלאה ובין אם חסרה. אבל בשיטור העירוני אנחנו עומדים על 82% איוש בממוצע.

ליאור, בבקשה.

חצי משפט לסיכום. אין ספק שהתוכנית – כשאני מסתכל על ציר הזמן, משנת 2011 ועד לשנה זו – עברה כברת דרך רבה. אנחנו כמשרד, כרגולטור, כגורם מתאם בין הרשויות לבין משטרת ישראל, פועלים ללא לאות, לשיפור, לייעול ולטיוב הקשר הזה שבין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל, עברנו ועוברים איזושהי כברת דרך, משפרים ומייעלים. אין ספק, כפי שגם עלה פה במהלך הדיון, שנבקש, בראש ובראשונה, לשמוע את הצרכים מהשטח ולבצע, או לנסות לקדם, את ההתאמות הדרושות, גם באמצעות חוק, גם באמצעות החלטות ממשלה, וכמובן עדכון תפיסת ההפעלה. נוסיף ונמשיך ללוות את התוכנית.

אני רוצה להתייחס במשפט, אדוני.

בבקשה.

עורך דין משה אלפנדרי, הייעוץ המשפטי של המשטרה. אני מצטרף לדברים של לייזר לעניין הרחבת הסמכויות. זה טעון ליבון בין משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי והמשטרה. צריך לזכור שמדובר בסופו של דבר בסמכויות ליבה של המשטרה והפעלתן על ידי פקחים גם עלולה להוביל להסלמה של אירועים. צריך לקחת גם את זה בחשבון. ספציפית לגבי שפיכת אלכוהול – דוגמה שעלתה פה – מדובר בסמכות של שמירה על סדר ציבורי פר אקסלנס בעינינו, שמייצרת חיכוך בין אזרח לשוטר, ואולי לפקח, אם תיתנו את הסמכות. צריך לחשוב על זה ואני מציע שנקיים איזשהו שיח פנימי.

תודה. חיים קפאח, בבקשה.

אני דווקא קצת מתנגד. שמי חיים קפאח, מנהל אגף ביטחון ואכיפה של עיריית רמת גן, גם קצין משטרה לשעבר. אני חושב שהמשטרה תופסת את החוקיות ואת הסמכויות אצלה קרוב לחזה ולא משחררת, וזה בהרבה תחומים. אפשר לתת לפקחים שלנו גם סמכויות של מתנדב המשמר האזרחי. אם אותו פקח יתנדב במשמר האזרחי אז באותו רגע עומדת לו הסמכות לעשות התנדבויות. אפשר לעשות את התמהיל הזה כשרוצים.

מי כמוני רוצה שהמשטרה תכפיל את עצמה, תשלש את עצמה בכמויות השוטרים, ושלא יהיה בכלל שיטור עירוני משולב, לא יהיה, שיהיו רק שוטרים, שיהיו בכל מקום לפי הצרכים, תחנות. זו האופטימיזציה שאני הכי חושב שצריכה להתקיים. אבל אין אפשרות, לא כוח אדם, לא מטלות ולא משימות. למשטרה יש המון משימות שלא רק קשורות באכיפה עירונית. פה אני חושב שזו חובה לבזר סמכויות לפקחים, כמובן, אני מדגיש ואומר, עם ההכשרות המתאימות.

מצוין. אני חייב לומר שבתור דיון ראשון זה היה מאוד מקצועי, מאוד אמין, עם שיתוף פעולה בהחלט ראוי לציון. אני חייב לומר לכם שיש פה מכנה משותף מסביב לשולחן והמכנה המשותף הוא תחושת הביטחון של הציבור, כולנו רוצים לשפר את הדבר הזה. אבל אני מזכיר שתחושת הביטחון של הציבור זה משהו מאוד fishy, בשפה היומיומית – אם לא נוכיח שאנחנו ראויים לתחושת הביטחון הזאת אנחנו גם נאבד אותה מהר מאוד.

לכן, כדי לקיים את תחושת הביטחון הזאת, אנחנו בסופו של דבר צריכים לקיים פה שני דברים: אחד, לסיים את החקיקה כמו שצריך; ושניים, להקנות את הכלים כדי לממש את החקיקה הזאת גם בהכשרה, גם בכוחות, גם במיומנות ובסוף גם בתגובה. אני שאלתי מה מדדי ההצלחה, ואני מתכוון להיכנס לזה בהמשך ולראות שאנחנו באמת מסוגלים לבוא ולראות שאנחנו מצליחים בזה, לא רק בנוכחות, לא רק בצ'קלאקות. תאמינו לי, הייתי בעולם הזה. חשוב לראות שגם בסוף יש תוצאה. אני אומר את זה תמיד: לראות את העיניים של התושב, שקיבל את המענה שהוא צריך מהשירות הציבורי. אנחנו חלק מהשירות הציבורי. אין תודה גדולה מזאת. אבל יחד עם זה, כשנראה את חוסר שביעות הרצון שלו, גם זאת הבעת דעה שאנחנו צריכים לדעת לקחת בחשבון.

אנחנו נקבע גם בתוכנית שלנו, בתוך תהליך החקיקה, לבקר בקורס ולראות את הדברים שחשובים. ההצעות שעלו פה לגבי יישובים מעל 10,000 תושבים – אני מעריך שגם את זה אנחנו נבחן ונמצא את האפשרות להכניס את זה לתוך החקיקה או לתוך התהליך של המימוש והביצוע של הדבר הזה. לי, בסופו של דבר, אין שום ספק שיש קשר אדיר בתהליך שמירב התחילה בו: בין פקחים, שיטור עירוני, לבין הגאווה הכללית של התושבים מהמשטרה בכלל והמענה החוקי שאנחנו נותנים. לזה יש לא פחות חשיבות, כי כשאני מסתכל על גלגל התנופה שאנחנו נמצאים בו, אם אנחנו רוצים לגייס אנשים יותר טובים ואנחנו רוצים שהם ירצו לבוא לשם, אנחנו גם צריכים לגרום לכך שיהיה בזה מעט גאווה. אני מעריך שמכלול הדברים שאנחנו נכניס לתוך החוק הזה בסופו של דבר יאפשר לנו את העניין הזה.

אנחנו הולכים לפצל את ההצעה לחוק כדי לאפשר לנו באמת בסופו של דבר גם לדון בחלק מהסעיפים ולתקן דברים שעלו פה, אבל גם לאפשר את הדחייה בחצי שנה, כדי שבפרק הזמן הזה גם נוכל להמשיך לקיים את המערכת וגם נוכל לסיים את החקיקה. אני מתחייב פה – תרשמו את ההתחייבות – שלא תהיה הארכה נוספת. אנחנו נחוקק את החוק הזה בסופו של דבר בתום חצי השנה הזו. לא נדחה את זה עוד.

בבקשה, מירי.

אנחנו מציעים לפצל את סעיף 12 להצעת החוק. סעיף 23 לחוק הוא הסעיף שמאפשר שהצעת החוק תהיה כהוראת שעה, ועל כן אנחנו מציעים לפצל את סעיף 12 להצעת החוק ולתקן את סעיף 23 כך שהחוק ימשיך לעמוד בתוקפו עד 30 ביוני 2023. אני מבקשת מהוועדה להצביע על ההצעה הזו בהתאם לסעיף 84 לתקנון הכנסת.

מי בעד ההצעה לפיצול? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה לפיצול התקבלה.

ההצעה לפיצול התקבלה.

סיעת יש עתיד וסיעת - - -

אני מגישה הסתייגויות בשם כל חברי הסיעה?

לפני כן, בגלל שאתם באמת מפצלים את החוק ויש לזה לא מעט משמעויות, אנחנו כן היינו מבקשים לפחות הארכה של חצי שעה כדי להבין את המשמעות ולנסות להגיש הסתייגויות בהתאם למה שאנחנו מאמינים שנכון, כי אנחנו כן חושבים שצריך להעביר אותו כפי שהוא.

משמעות הפיצול היא כזו: הצעת החוק לאורך השנים היא הצעת חוק כהוראת שעה. מבקשת הממשלה, בהצעת החוק הנוכחית, לעגן הסדר אחר כהוראת קבע. לא נכנסנו למשמעויות ומה ההסדר, אבל אנחנו סבורים שעל מנת לאשר את ההסדר שמציעה הממשלה כהוראת קבע צריך יותר מאשר הזמן שניתן לנו. מה עוד, שאנחנו צריכים לסיים את זה עד ל-15 בפברואר, כשהוראת השעה עומדת בתוקפה. לכן ההצעה שלנו לפצל את הסעיף שמאפשר את הוראת השעה ולהאריכו בחצי שנה נוספת היא על מנת לאפשר לוועדה לדון בנחת ולעומק בהצעת החוק הממשלתית, לעגן - - -

אנחנו מבינים, ועם זאת יש לנו גם יועצים משפטיים ואנחנו רוצים להתייעץ איתם כדי להבין את המשמעות של הפיצול.

אז הם היו צריכים להגיע. שרן, אנחנו לא נוהגים לעשות - - -

אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית אם אפשר, לפני כן.

חמש דקות.

בסדר גמור.

אז אנחנו נצא לחמש דקות התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:17 ונתחדשה בשעה 14:25.)

חברים, אנחנו חוזרים לדיון, בבקשה. הסתיימה ההתייעצות הסיעתית. גם עם מירב וגם שרן הגענו להסכמה ולהבנות ברוח מאוד טובה שהדברים יועלו מחר במליאה, אז אנחנו נאשר עכשיו גם את הסעיף. גלעד יקריא אותו, בבקשה.

בסעיף 23 לחוק העיקרי, במקום הסיפה, לאחר המילים "יעמוד בתוקפו עד", יבוא "י"א בתמוז, התשפ"ג–30 ביוני 2023".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה התקבלה.

הצעת הסעיף התקבלה ותונח לקריאה שנייה ושלישית. מחר, נכון?

קודם כול יאושר הפיצול.

לאחר שהוא יאושר במליאה.

תודה רבה לכול המשתתפים. אני מבטיח לכם שאני אעמוד בהתחייבות לחוקק את החוק הזה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.