פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
15/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023), שעה 9:06

ישיבה פנימית – ישיבת פתיחה ושיח על נושאי ליבה

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר
אליהו ברוכי
נאור שירי

שרון ניר

תמי סלע

דפנה סידס-כהן

א.ב., חבר תרגומים






















ישיבה פנימית – ישיבת פתיחה ושיח על נושאי ליבה

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה.

הוועדה שלנו תעסוק בכל הקשר לצעירים והדור הבא, דורות העתיד. זה משליך על הכול. אתמול עשינו על חוק רן כהן, על דיירי הציבור הציבורי, על זכויות הרכישה כי כמובן הילדים שלהם מושפעים מזה ואז זה כמובן משליך גם על זה. זאת אומרת, אפשר לחשוב על זה בכל מיני כיוונים.

אני רוצה שנדבר על סמכויות הוועדה, על רעיונות שיש לכם, על דיונים שכדאי להוביל ועל באמת עיצוב ועדה גם בדמות החברים שנבחרו לכהן בה, ואפילו אם יש איזה נושא שקרוב לליבכם ושאני לא אצליח לעסוק בו בגלל העיסוקים והכול, ותירצו להוביל בוועדה, אז אפשר גם לדבר על זה. בגלל זה גם אני פותחת את רוחב היריעה ושנחשוב על זה יחד.

אני אתן לך, דפנה, גם להציג את עצמך, ואולי אם תירצי, את הסמכויות ואת הכול.

בסדר גמור. אני מנהלת הוועדה. במנדט של הוועדה בעצם לפי ועדת הכנסת מצויות ארבע סמכויות מרכזיות רחבות, יש לציין, הראשונה שבהן זה קידום מעמד הדור הצעיר לרבות הנוער, הסטודנטים והמשפחות הצעירות. הסמכות השנייה זה הגנה על החברה האזרחית בישראל. הסמכות השלישית היא מתן מענה לצעירים הנמצאים בפער חברתי, והנקודה הרביעית זה פיתוח בר קיימא בהתאם ליעדי ה-SDG של האו"ם מנקודת מבט של הדור הצעיר. רק נגיד שיעדי ה- SDGשל האו"ם אלה יעדים של פיתוח ברי קיימא בראייה של שנת 2020–2030, בראייה קדימה לדורות הבאים.

בשבוע הבא יהיה דיון מסגרת על מה הם היעדים האלו, להציג את זה. לפעמים נדמה שאנחנו מכירים את הכול אבל יבואו גם הרשויות הממשלתיות, יבואו נציגים מהחברה האזרחית, יציגו דיון מסגרת שהוא באמת גם למידה. אפשר על זה להרחיב מאוחר יותר אחרי דיון המסגרת ולדבר על הדברים הנוספים. תמי.

אני היועצת המשפטית של הוועדה, בעצם הצוות המשפטי שכולל אותי ועוד שני עורכי דין ומתמחה מלווה אשכול ועדות, את ועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לזכויות הילד, ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הצעירים שהיא אני חושבת מהווה השלמה מסוימת.

ממש.

יש פה תמונה מלאה. בטח בהמשך לוועדה לזכויות הילד, כי יש הרבה נושאים שפתאום בגיל 18 נוצר ואקום. גם בממשלה יש היום גורמים שעוסקים בנושא הזה של צעירים, רשות הצעירים. ברשויות המקומיות הרבה פעמים כבר מבינים שזה תחום שצריך לתת לו מענה.

למשל צעירים חסרי עורף משפחתי מתחיל עם ילדים בסיכון ונוער בסיכון. אפשר להסתכל על זה גם מאיזשהו מקום משלים.

נכון, וגם בהיבט של משפחות צעירות, דברים שמופיעים פה במנדט, ובעיניי גם בהיבטים היותר רחבים. הנכון הוא להתמקד בהיבט של צעירים. שוב, יש את המנדט, הוא אושר במליאה בוועדת הכנסת, אבל עדיין אני חושבת שגם השם של הוועדה נכון לקחת את זה לכיוונים האלה.

אני לרשותכם גם בדברים שכמובן עולים בוועדה וגם מעבר, אם רוצים לחשוב על הצעת חוק או להתייעץ על כל מיני עניינים, וכמובן נהיה פה בהתאם לנושאים ולתמרון בין שאר הוועדות, במיוחד כשההיבטים המשפטיים הם יותר מובהקים.

שלום, אני מהממ"מ. הממ"מ למי שלא מכיר, מחולק לצוותים. יש ראשי צוותים על פי הנושאים השונים. מי שבעיקר יעבוד עם הוועדה הזאת זה יובל וורגן שמתעכב ומתנצל, אז הוא יגיע יותר מאוחר, והוא עוסק בכל מה שקשור בחינוך זכויות הילד וכו'.

הצוות שלי דווקא עוסק בנושאים של קיימות. SDG זה שאנחנו עסקנו בו בערך מהיום שנוצר וניסינו ממש כבר מ-2015–2016 להכניס אותו לכנסת בכל מיני צורות. היה פה כנס בין-לאומי של פרלמנטים בנושא SDG, שהיינו חלק מאוד מרכזי ממנו. זה נושא שמאוד קרוב לליבנו והוא נעלם בעיקר בקורונה.

נכון.

הרבה פעמים ניסינו לחשוב על איך מכניסים את זה ממש לעבודה של הכנסת, אז מאוד משמח אותי שזה נכנס אל תוך עבודה של ועדה, אז נשמח ללוות אתכם בנושא הזה.

אני הכרתי את זה דרך השלטון המקומי. זה ליווה אותי לכאן ואני ממש מברכת על זה שגם יש כאן אוריינטציה מוכוונת לנושא הזה. באמת כמו שאני אומרת, אנחנו נלמד אותו בנפרד כי זה באמת עולם ומלואו וזה פותח את הראש לתפיסה של הסתכלות על חזון בר קיימא אחר לגמרי.

אני אגיד רק שיעדי הפיתוח ובר קיימא, המטרה שלהם היא שממשלות יאמצו אותם או גופים מדינתיים אחרים. לפרלמנטים יש ממש תפקיד מאוד משמעותי לא רק בפיקוח, גם בכל מה שקשור באימוץ של ה-SDGs. זה גם במסגרת של עבודה של ועדות. יש הצהרה של הארגון הבין-פרלמנטרי על איך אמורים לאמץ את ה-SDGs בפרלמנטים, אז אנחנו מאוד נשמח לדון בנושא הזה.

מעולה. גם תציגו את זה כמובן בשבוע הבא.

אני גם אגיד בהקשר אחר, כשבוטלה נציגות הדורות הבאים ב-2010 - - -

הייתה נציבות דורות באים, אתם יודעים את זה?

כן.

טומי לפיד, שלמה שוהם, יריב לוין.

נכון.

כשבוטלה נציבות הדורות הבאים, בהחלטה נאמר שהממ"מ יכול לתת חלק מהמענה לביטול של הנציבות על ידי כל מה שקשור בניתוח מה יכולות להיות השפעות של מדיניות מסוימת על הדורות הבאים. זה גם משהו שאנחנו מאוד מתחבטים איתו הרבה מאוד שנים, על איך אנחנו לוקחים תפקיד בזה, אבל זה בהחלט משהו שאפשר לדון.

נעשה אותו יחד. בסדר גמור.

מעבר לכך, גם בתפיסה בסופו של יום חברי הכנסת, בין היתר תפקידם זה דאגה לדורות הבאים. אתם לא פחות משום נציב.

אני אשמח לשמוע אתכם, מה התפיסה שלכם לגבי ועדת הצעירים לגבי חזון לצעירים, וכמובן זה דבר שיכול להתעדכן ותוך כדי תנועה נחשוב עליו מחדש, אבל חשוב לי גם לשמוע איזה נושאי ליבה מעניינים אתכם. אני אשמח שנדבר על זה יחד.

אני אשמח להגיד כמה דברים כי אני ממש ביקשתי להיות חלק מהוועדה הזו. אני חושבת שזו ועדה שעוסקת באמת במחר. הדורות הבאים מצפים לשמוע מהבית הזה בשורה. אפשר להסתכל כבר על הצעירים, אני כבר אימא לחבר'ה צעירים שמסתכלים באמת מנקודת מבט - - -

אימא לקהל היעד.

בדיוק, ואני מרגישה את קהל היעד הזה הרבה אצלי בבית. יש ציפייה, צריך להגיד את זה ביושר. נושאים עיניים לכאן ושואלים הרבה שאלות שנוגעות, אגב, לכל תחומי החיים. אני מסתכלת אוטומטית מנקודת המבט שלי שאני אימא ליוצאי צבא, לכאלה שנכנסים פתאום לתוך המצב הזה של להיות אזרח במדינה שמאפשרת, מזמנת הזדמנויות. זאת הציפייה של באמת החבר'ה הצעירים בכל תחומי החיים, אם זה בתחומים אקדמיים, אם זה בלמידה ולהיות סטודנט שיכול רגע לקיים את עצמו ברמה הכי בסיסית של גם יכולת ללמוד, גם שיונגש לו השכלה כמו שצריך במחיר שווה נפש, לכן הסטודנטים לדעתי צריכים להיות חלק מאוד מאוד מרכזי מהוועדה הזו, וגם היבטים של תעסוקה.

אני מסתכלת היום על צבא, זכויות יוצאי צבא. אם לשים את הדברים שצריכים לעניין בעיניי את הוועדה הזו, צבא, זכויות יוצאי צבא כולל דיפרנציאליות. צריך להגיד ביושר שמי שמתנדב לשירות משמעותי וכדומה, יש ציפייה שהוועדה הזו תביא עבורו בשורה.

מי שבעצם מתנתק כמה שנים בחייו מהחברה האזרחית וצריך לחזור בחזרה.

אגב, אני רוצה לקרוא לכולם שישרתו, גם לשירות צבאי וגם לשירות לאומי, שלא שבוחרים בגלל אופי השירות הצבאי לעשות משהו אחר, אז גם כמובן שאלה שיבצעו כל שירות חובה אזרחית בעיניי, צריכה לייצר איזשהו סוג של ערך נוסף לאותו משרת ולא משנה באיזשהו סוג שירות ואז ככה אני באמת מכילה בצורה רחבה את כל סוגי האוכלוסייה, וכל סוגי אוכלוסיית הצעירים בעיניי צריכים להיכנס פה תחת המטריה, אבל זה חלק בלתי נפרד מהעניין.

הנושא של תעסוקה כולל הנגשת תעסוקה שהיא מותאמת לאתגרים הטכנולוגיים, לכל אתגרי ההייטק, משהו שהוא בהחלט חשוב. מה שהכי מטריד אותי ואני מאוד שמחה ממש שזה נכנס בסעיף השלישי זה איך מנגישים את זה לכאלה שההזדמנויות לא מתכתבות איתם, זאת אומרת איך מייצרים באמת הנגשה של תעסוקה לנוער סופר איכותי שנמצא בפריפריה החברתית וגיאוגרפית, והוועדה הזו יכולה עבורו לייצר הנגשה טובה.

עולמות האקלים או ה- SDGאו כל הנושא של המחר זה עולמות שמאוד מאוד מתכתבים עם אוכלוסיית הצעירים. הם מדברים על האתגרים האלה. הם הרבה יותר נוכחים בחיים שלהם לצערי מאשר בחיים של כולנו. הם מדברים על איכות חיים, על ESG, על SDG. אנחנו נלמד את זה. אני אבין גם את ההבדלים או שאתם תלמדו אותנו.

אפילו לי יש מה ללמוד מזה. אני מחכה לדיון המסגרת כדי גם לרענן את הידע. בהחלט זה עולם וחשוב שנכיר אותו ונביא אותו לפרונט.

בדיוק. כשהסתובבתי במהלך הקמפיין ושוחחתי עם לא מעט צעירים גם במכינות, גם בצבא, גם אחרי צבא, גם סטודנטים, הנושאים האלה, ממש יש ציפייה שניגע בהם ונייצר איזה משהו שהוא הרבה יותר מייצר הזדמנויות. אני חושבת שיש פה הרבה דברים.

תיראו, בסוף צריך לגעת גם בעולמות פרגמטיים של דיור בר השגה, איך בעצם מייצרים הטבות לצעירים בכל העולמות ותחומי החיים, ואיך מנגישים, כי זו הציפייה. הם אומרים, הקלישאה הרגילה של צעיר זה איך המדינה הזו מאפשרת לי בתוך העשור הראשון של חיי הבוגרים, גיל 20 עד גיל 30 שזה 25 עד 35 - - -

חשבתי שאת רוצה לדבר על 18 ו-28.

לא, אני חושבת שזה 20 עד 30.

אגב, היום אומרים שצעירים זה כבר עד גיל 40. ההגדרה של 35 היא כבר כאילו לא תקפה היום.

זה 18 עד 35.

העשור הזה, ולא משנה לאן אנחנו נכנסים, זה עשור קריטי. נישואין, דירה, תעסוקה, השכלה. זה צמיחה בכל עולמות החיים וזה משהו שפתאום מתפרץ.

זה עשור שמשליך על כל איכות החיים לאחר מכן.

בדיוק.

האם יש יציבות כלכלית, יציבות תעסוקתית או האם אין? אני חושבת שזה עשור מעצב בכל מובן.

גם ב-Wellness זה לא פחות חשוב. צריך לייצר פה איזושהי חבילה, קיט לעשור הזה, קיט שמסתכל על כל תחומי החיים בעשור הזה ולשלם לכוון.

ממש, וכן, גם המקומות שהפער החברתי כמו שאמרת, אנחנו גם ניגע בזה, בבריאות הנפש של צעירים וסוגיות נוספות ששמנו. אני חותמת על כל נקודה ששמת פה, לגמרי.

בבקשה, ברוכי אליהו. מה שלומך?

שלום, האמת היא כשנכנסתי, שאלתי מאיזה גיל מתקבלים פה למועדון הזה של הוועדה.

אנחנו הצעירים מקבלים את כולם.

יש חריגים. אני לא מכיר את פער הגילאים פה אבל הכול בסדר.

דיברת על דור העתיד. אני חושב שהצעירים זה דור ההווה, זה לא דור עתיד. אין נושא שלא שייך לצעירים: יוקר המחיה, דיור, תחבורה. כל נושא בסוף זה החיים פה. אני חושב שבסוף ההתמודדות של כל צעיר במדינה פה היא רוחבית לכל נושא שהוא. תעסוקה, הפער החברתי, השלמת לימודים, שצעירים שרוצים לצאת לעבוד או רוצים מה שנקרא ללמוד בצורה מסודרת. אין נושא שהוא לא שייך.

אני רוצה להוסיף על מה שאתה אומר, שבנושא הזה, משרד העבודה היום, לא זרוע העבודה, כל סיפור ההכשרות וההסבות המקצועיות, יש לו משקל מדהים על איך המדינה, איזה מקצועות היא צריכה להשקיע בהם ורואה, ואיך היא מביאה מקצועות עם שכר הגון ומנגישה אותם לאוכלוסיות. ככה היא גם מחזירה למשק מקצועות שהיא צריכה אבל היא גם מצליחה לפרנס ולהביא והכול, וזה אתגר מאוד מאוד חשוב.

חד וחלק, ברור שככה. אני רק רוצה לאחל שיהיה לימוד פורה, עבודה טובה, משותפת. בהצלחה.

תודה. אני חושבת שגם הסיפור של צעירים חרדים צריך להיכנס לפה, אני אגיד לך למה, כי דווקא בבחירות, בגלל הרבה שיחות טלפון שהיו לי, המון פערים בהקשר של השכלה, בהקשר של תעסוקה שאני חושבת שהכנסת צריכה לדון בהם פרטנית. זה נכון לעוד חברות מודרות או למיעוטים והכול, אבל אני חושבת שלך יש פה איזשהו מקום, נכס בתפיסה שאתה יכול להבין ולהביא אלינו זיקוק של סוגיות שכדאי לשים עליהן זרקור במיוחד שיש ועדה שיכולה לשים עליהן זרקור כדי לגשר על הפער. אני ממש מברכת על זה שאתה פה.

זה עדיין לא דיון מקצועי.

בוודאי.

ביום חמישי לפני שבועיים הייתי יום שלם בדרום. הלכתי ללמוד את סוגיית הבדואים. זה לא פחות.

בדיוק.

אני אומר לכם, הסוגיה של הצעירים הבדואים זה לא פחות מאשר חרדים. אני אומר עוד פעם, זה לא קשור לחרדים. כל אדם שחי פה במדינה, רוצה לדאוג לתעסוקה של הילדים שלו, רוצה לדאוג לדיור של הילדים, רוצה לדאוג ליוקר המחיה שלו ושל הילדים, אז אומרים, אנחנו בסוף חיים פה באיזה אי קטן בודד.

בהיערכות לוועדה גם ישבנו עם ארגון חברה אזרחית גם שעוסקים בחברה הבדואית וגם בעוד חברות כדי לדעת, אז כל הכבוד שאמרת את זה ובהחלט ייכנס לפה. תודה.

לפעמים באמת נכון כדי לתת מענים מדויקים, להסתכל על הצרכים והקשיים של אוכלוסייה מסוימת כי זה לא אותו דבר.

אם מותר לי עוד הערה אחת. הכי חשוב בעיניי זה לרדת לשטח.

נכון. אגב, אם תירצו ליזום גם סיורי ועדה, גם מצוין.

ללכת ללמוד, ללכת למוקדי הכוון, מפתח, כל מה שיש, או הבדואים. לרדת לשטח של הבדואים ולדבר איתם שם. לא להזמין אותם לפה. הם לא יבואו לפה. אין להם זמן, הם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה.

אני ממש מסכימה. זה גם מנדט שלנו גם בוועדה. אפשר לעשות סיורים ולעשות את גם במשותף ואז לחשוב יחד על איזה דברים להביא לפה לכנסת, ואני אשמח גם להצעות שלכם. אולי נעשה את זה כסיור הראשון שיהיה לנו באמת. אני גם חשבתי על סיור במעונות חסות הנוער. אלה המקומות שתמיד לראות נותן פרספקטיבה שונה לחלוטין ואני מסכימה לחלוטין. תודה. נאור.

בוקר טוב, לפני שהייתי בכנסת הראשונה הייתי עוזר פרלמנטרי והצעת החוק הראשונה שבועז כתב זה לדורות הבאים. נפגשתי גם עם שלמה שוהם.

מה הייתה ההצעה?

נציבות הדורות הבאים זה משהו שהוקם ב-2003–2004 משהו כזה, שהיא באה ויצאה מנקודת הנחה, היא הייתה אגב די חדשנית. בעקבותיה גם הנציבות האירופאית הכניסה את נציבות הדורות הבאים גם לפרלמנט האירופאי. הרצון היה לייצר מוסד או רשות סטטוטורית שבאה ומסתכלת על כל הצעת חוק, ובאה ואומרת מה ההשפעות שלה קדימה. קדימה לא היה מ-2018 ל-2030 אלא 20–30 שנים, כל הצעה שאנחנו בעצם היום מעבירים בכנסת, באה ואומרת מה יהיו ההשפעות. בעיקר נגעה בהקשרים סביבתיים, חוק החופים וכו'.

פנסיות.

הפנסיות, נכון.

נכון. כמובן כמו כל דבר שבא להגביל רשות מחוקקת, לא אהבו את זה והיא באמת בוטלה.

בוא נגיד מי לא אהב את זה, אם כבר אנחנו פותחים. אגף תקציבים.

אבל לא רק הוא. לא רק שר המשפטים היום יריב לוין אלא היו עוד כמה. לא רק אגף התקציבים, גם הכנסת עצמה.

זה משנה חוק הסדרים, זה יכול לשנות רפורמות.

מעכב חקיקה.

לא להסתכל על הטווח הקצר של הכנסות המדינה אלא להסתכל על פריון וצמיחה עתידית.

נכון.

דווקא אני חושב שאגף התקציבים מאוד היה אוהב את זה. הוא מסתכל כן קדימה.

אנחנו חלוקים. כתושבת מפרץ חיפה אנחנו חלוקים בעניין.

כל אחד מסתכל על הקדימה מהפרספקטיבה שלו. אגף התקציבים ואולי טוב שכך, אפשר להיות חלוקים, מסתכל על הפרספקטיבה הנכונה שלו מהחור של השנקל.

קמה הוועדה. גם אני ביקשתי להיות בה כי השדולה הראשונה שאני הגשתי זה למען הדורות הבאים.

מהמם.

אני מניח שהיא לא תתקבל.

למה?

לא יודע, יש לי איזה הרגשה כזו. אני על הצד הפסימי בחודש האחרון.

אפשר להבין.

דווקא כשקמה הוועדה, וגם היה את הדיון, אז אמרתי שזה הכי נכון בעיניי להציע שהוועדה תנסה להיות משהו בסגנון הזה.

דיברת על זה ואמרת שחברי כנסת אמורים להסתכל על העתיד בהיותם מחוקקים, אז אני רוצה להגיד, אמנם לא חוקקתי אף חוק אבל נגיד הצבעתי על חוק. אני לא חושב שיש הסתכלות כזו. אני בכלל לא חושב שיש שיח כזה בכל דבר. אנחנו לא באמת מדברים על העתיד. אנחנו מתעקשים לדבר על ההווה, תמיד מזכירים את העבר ואף אחד לא מדבר על עתיד, שוב, בעיניי.

מכורח גם הרגל והשגרה וצריך לשים על זה זרקור. זה נכון.

הפרספקטיבה העתידית נגיד עכשיו על כל חוק שעכשיו נידון בוועדות השונות, זה לא באמת קיים. אתמול היה לנו דיון על למשל רישוי כלי נשק. אף אחד לא באמת מסתכל ואומר, רגע, בואו נחשוב שנייה מה יהיה ב-2030, 2040 עם הכמות של הנשקים במרחב הציבורי, עזבו שנייה בעד או נגד, אז נראה לי שהוועדה יכולה להיות איזה זרקור כזה, זאת אומרת לבוא ולייצר אפילו אינטראקציות עם ועדות שונות בכנסת. לבוא ולתת את האינפוט שלה. בעתיד זה בסוף 30-40 שנה בעיניי.

ממש.

אנחנו היום חושבים על נגיד עולמות התחבורה, אנחנו מסתכלים על זה נורא צר, באמת. אנחנו מתעסקים בנת"צ פלוס 2, פלוס 3 שזה בסדר. יכול להיות שזה דיון חשוב אבל זה דיון שהוא כל כך לא רלוונטי. זה קצת מצחיק לחשוב על זה שבעולם היום יש ערים שלמות שנוסעות באופן אוטונומי.

או נגיד ערים שלמות שאסורה אליהן כניסת רכבים כדי לייצר מרחב חיים יותר שפוי.

בדיוק, ואלף ואחת טכנולוגיות שונות שמכווינות תנועה באופן שכמעט מייתרות פקקים ובעצם מצמצמות את כל היוממות. סתם אני אומר כי הדברים האלה גם מעניינים אותי ברמה האישית ואני חושב שאנחנו פחות עוסקים בזה בפרלמנט הישראלי. זהו. אני אשמח נורא להיות כמה שאפשר.

שאלה קטנה. למה השדולה לא קמה בקדנציה הקודמת?

קודם כל לא הייתי פה בקדנציה הקודמת.

יש לך נציגים פה, לא?

היו לי נציגים פה. אני לא חושב שהיה זמן לעסוק בזה. אני גם אומר היום, זה לא על סדר-יומה של הכנסת, לא רק הזו הנוכחית. תמיד יש נטייה, אתה עשית את הצעד הקלאסי של להגיד למה אתם לא. סבבה, אנחנו לא, הלאה, בואו נתקדם.

אני רוצה להבין באמת למה לא.

אני אומר, כי היום-יום שוחק אותנו.

השאלה היא למה נציב הדורות הבאים נסגר? זו שאלה חשובה. למה הפונקציה הזו של נציבות הדורות הבאים, שהיה אפשר אולי לשכלל אותה ולפתח אותה ולהעצים אותה, למה היא נסגרה? זה חבל לכולנו.

זה משהו ראשוני שבישראל עשו והעתיקו בעולם.

מדהים. תחשוב על זה.

הדבר לפני זה היה ספר המונותואיזם.

הנושא הזה הבשיל ונסגר?

כן, כן.

הייתה יחידה כזו. אני חושבת שחלק מהתפיסה הייתה שאמורים לא רק בדברים שפונים אל נציבות הדורות הבאים אלא בעצם זה צריך להיות משהו שבכל חקיקה, בכל פעילות של הכנסת כפרלמנט צריך להיות הצד הזה של הסתכלות על ההשפעה על הדורות הבאים כמו שבעצם עולה פה. בפועל זה לא קורה מכל מיני סיבות.

זה קורה בחלק מהוועדות. יש ועדות שצד הראייה ארוכת הטווח יותר חזקה בהן, יש ועדות שפחות. זה שריר שצריך לחזק גם בוועדות.

וגם בממשלה.

תיראו, מהניסיון שלי בשנה האחרונה וזה לא הרבה, זה לא ממש קיים לצערי ותמיד היינו צריכים להעלות את זה. אני מסתכלת על זה גם מובן של קיימות, לא קיימות רק במובן הסביבתי ההארדקור אלא תפיסה.

well being.

כן, ממש. צודק נאור, זה לא קיים לדעתי לא גם מתוך איזה כוונה רעה לא פעם. השגרה פה היא שוחקת, האינטנסיביות של הכול פה זה משהו שלא נתפס. אתם רואים את זה בכל הוועדות וזה באמת מקשה, לכן הזרקור שתמיד שם לנו זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, אז אני מקווה שנוכל להיות בכל מקרה מעין זרקור כזה למרות ששוב, זה באמת יריעה מאוד גדולה.

נאור, מה שאמרת ואני כן רוצה להתחבר אליו זה שיש לא פעם חוקים שמגיעים לוועדות, שהם מאוד כאלה שיש להם השלכות ארוכות. כדאי אולי לחשוב על דיונים מסוימים או דברים מסוימים שנעשה במשותף עם עוד ועדות. זה אחלה מבחינתי שיתופי פעולה כאלה.

להשתמש ב-SDGs.

כי SDGs, כל הקטע איתו שזה תכלול אחד גדול.

למשל תיקחי, סתם אני אומרת, SDG של נושאX ולעשות ישיבה משותפת עם ועדה. למשל SDG על חינוך, לעשות ישיבה משותפת על ועדת חינוך.

ממש.

בעולם המאוד פרקטי שממנו אני מגיע, השלטון המקומי, אני הייתי כן מציע דווקא לצמצמם את העיסוקים שלנו. לדבר על חינוך זה טירוף, נכון? אז בואו אולי נדבר רק על הגיל הרך, סתם אני אומר. בעולמות החינוך בואו נדבר על הגיל הרך.

אני אקח אותך אפילו יותר מזה. הכנס נגיד שעשינו שבוע שעבר, שמדבר על הקריסה, שמסתכל רגע, עוד חמש שנים יסגרו פה יותר מידי מעונות. זה מקום שאפשר ממש להעצים אותו, איפה אנחנו מסתכלים על ישראל בקצב הזה של סגירת המעונות והמחסור במטפלות ואיך מסתכלים על המשפחות הצעירות בהקשר הזה.

לגמרי.

אם אני יורדת לסוף דעתך, זה נקודות טובות מאוד לקחת אותן ולהגיד, רגע, לאן? מתי כן הזמן הנכון להשקיע? מתי כן יהיה הזמן הנכון להגיד, אוקיי, משקמים את הענף הזה שהוא בקריסה לצורך העניין. זה דבר חשוב כי לא פעם מה שעוד יותר לא עושים פה, זה לא עוצרים להגיד מתי כן הזמן לשים את הכסף, להחליט שפקקים זה משהו שהוא לא גזירת גורל כמו שאמרת, או טבע עירוני כמשהו שצריך או כל דבר אחר.

רק עוד מילה אחרונה. זה השילוב של כן הצעירים הקיימים היום. אני חושב שאתגר מאוד גדול זה שצריך שיהיה - - -

להביא אותם לפה, נכון.

גם להביא אותם אבל גם במקום מסוים לייצר איזה שיח שהוא שיח כן פוליטי, כי המילה פוליטיקה היום היא חצי מילת גנאי, נכון? אומרים לך שאתה פוליטיקאי, אתה חצי נעלב. אני ממש נעלב, לא משנה.

אני לא.

לא משנה, אני צוחק. זה כאילו להגיד היום פוליטיקה, זה לא מעלה את הקונוטציות הכי טובות, כולנו מכירים את זה, בטח ובטח במעגלים שאנחנו מסתובבים מחוץ לבניין, ונראה לי דווקא לערב את האוכלוסייה הצעירה, בטח סטודנטים שחוץ ממחיר המרק בקרנף או בכל מיני דברים או הפנג'ויות למיניהם, הם צריכים קצת להיות הרבה יותר מעורבים בחברה הישראלית, אבל זה כבר נראה לי אתגר רחוק.

אני מאוד מסכימה איתך. זה עוד משהו שאנחנו נרצה לעבוד עליו ולהפוך את הוועדה הזאת לוועדה נגישה לצעירים שלא פעם רואים בכנסת מגדל שן מנותק, ולהגיד להם, זה מקום שבו ההחלטות מתקבלות, תהיו מעורבים, תהיו חלק. אני לא רק מסכימה איתך, אני חושבת שאחרת אנחנו נקבל פה דורות באים שפשוט לא מבינים את ההקשר שלהם לכנסת במיוחד בגלל שקיעת האמון הציבורי במקום הזה ובגלל מה שקורה בשנים האחרונות, שזה באמת יכול להשליך אחר כך על מעורבות אזרחית של הדור הבא בצורה מאוד מאוד בעייתית.

כמו ששרון אמרה, פגשנו מכינות, פגשנו תיכונים בבחירות. אנחנו יודעות את העמדות שלהם על המקום הזה לצערנו הרב. הם רואים אותו רק בקונוטציה של הדברים השליליים שמובלטים ולא תמיד יש פה גם דברים מאוד חיוביים, ובכלל זה מקום שהציבור צריך להיות נגיש אליו ולהבין שהאינטרס שלו זה להבין מה קורה פה ולהיות חלק.

אני לא רוצה שנאריך כי כולנו רוצים ללכת לעוד ועדות, אני בטוחה. ברוכי, רצית להגיד משהו?

אם יהיו פה צעירים או לא, זה תלוי בנו.

נכון.

ומגוון גם.

ממש.

סליחה שאני אומר את זה ככה.

איפה היית חבר מועצה?

הייתי חבר מועצה 12 שנה בפתח תקווה.

כולם פה מפתח תקווה. עיר הכנסת.

השתלטות של פתח תקווה.

ממש.

רמי גרינברג שלח את בוסו, רון כץ, מילביצקי ואתה.

משה ארבל.

לא, משה לא היה במוניציפאלי, הוא מפתח תקווה.

כי הייתה גם מיכל רוזין, פתח תקווה, זהבה גלאון, פתח תקווה.

כן, אבל לא במועצת העיר.

נעשה משיכת חיפאים לכנסת כקונטרה לפתח תקווה.

את היית בחיפה במועצת העיר?

מועצת העיר חיפה, כן, ואני מוכנה להתפשר גם על מגדל העמק אם אפשר, אחת מהשתיים. ממש שלוש שנים בחיפה ובאתי לפה.

איך שנעמה עזבה מועצת העיר התפרקה.

עם קליש, כן.

לפני שננעל את הישיבה אני רק אומרת, אם תירצו להוביל נושא מסוים פה או אם תירצו שנביא לפה לדיון, נשב על זה. אני אשמח שנדבר על הדברים, נראה איך משלבים ממש בטוב, ואני מקווה שיאשרו לך את השדולה, נאור, כי נשמע לי שהיא חשובה.

בגלל זה שמחתי על הקמת הוועדה. אמרתי שאפשר להעלות פה נושאים.

אפשר אפילו לדבר על הסיפור של נציבות הדורות הבאים אם תירצה בהמשך.

עזבי, לא צריך להשתמש בנציבות הדורות הבאים.

אני אגיד שיש כל מיני מנגנונים אחרים שהם לא בהכרח נציבויות. קמו ברחבי העולם באמת סוגים של נציבויות. גם הם, אגב, נתקלו בבעיות דומות.

כן? מעניין.

תמיד יש פה התנגשות כשבאים למחוקקים ואומרים להם, זה לא מתאים לדורות הבאים וכו', אבל יש גם כל מיני מנגנונים אחרים. למשל, משהו דומה למה שיש פה, עניין של השפעה מגדרית על חקיקה שצריך לעשות. יש מדינות שאומרות שצריך לדבר על SDG או השפעה על קיימות או השפעה על הדורות הבאים בחקיקה, זאת אומרת שצריך לציין את זה.

זה מה שציינת פה.

זה משהו ששווה בדיקה כי יכול להיות שזה כזה מן הפה אל החוץ. יכול להיות שעושים "וי".

אבל לא פעם עצם זה שיש חובה, גם מחייב התייחסות. גם אם זה ל"וי", זה חשוב.

לפעמים זה עובד ולפעמים זה לא, וזה משהו ששווה אולי בדיקה איפה זה כן עובד ומה גורם לזה לעבוד.

זה דווקא רעיון מעניין. טוב, בשבוע הבא יש את הדיון מסגרת על ה-SDGs ואפשר באמת לראות איך אנחנו רותמים את זה לא ממקום - - -

יש החלטת ממשלה גם על זה, נכון?

נכון, שתי החלטות ממשלה.

ברוך ונאור, אני אגיד, השבוע עשינו ישיבה על ההשלכות הכלכליות-חברתיות של הרפורמה, השפעות של הרפורמה המשפטית על צעירים וצעירות. היו פה יזמי הייטק, היו פה כלכלנים אבל לא היו פה נציגי המשרדים. מבחינתם הם לא נערכים להשלכות למרות שהיום כותרת בכלכליסט, נמשכו כבר כ-2 מיליארד שקלים. כמובן שזה משפיע גם על החוב שלנו, גם על התקציב, גם על פנסיות יש לומר, אפרופו דורות באים.

יש דבר כזה פנסיה?

אני בספק אם יהיה פנסיה.

אני אספר לך מה עשיתי שנה שעברה עם חוק ההסדרים עם הפנסיות. יש לי סיפור מרתק בשבילך, אבל כן אני אגיד שתהיה ישיבת המשך על ההשלכות הכלכליות ספציפית של הרפורמה המשפטית לצעירים ולצעירות בישראל. הפעם המשרדים לא יוכלו להתחמק מלבוא. גם האוצר, רשות שוק ההון ביקשנו, בנק ישראל. חשוב מאוד שתהיו. יגיעו כאן עוד מנכ"לי חברות ועוד כלכלנים. זה דיון שחייב לעשות אותו. אפשר גם להתכחש לזה שיש השלכות, אבל חייב לקיים אותו פה. לא יכול להיות שדברים יקרו במנותק כשיש מצב להשלכות קרדינליות על מציאות החיים שאנחנו מכירים היום.

רוצים להעביר תקציב דו-שנתי כשיש פה הוצאת הון מהמדינה שמשליכה על קבלת המיסים, משליכה על כולנו. האוצר יצטרך לתת על זה את הדעת ואני מזמינה אתכם להיות פה בדיון הזה. לדעתי זה דיון באמת חשוב, במיוחד, סליחה שאני אומרת את זה באופן הזה, אבל הגשנו כמה בקשות להצעות לסדר-היום ודיונים מהירים בנושא, מכמה סיעות. אני הגשתי בעצמי פעמיים ולא התקבלו, אז אם יש כוונה לא לדון בזה, כאילו לעצום עיניים ולהגיד, לא קיים, בוועדה הזו בהקשר של הדורות הבאים אנחנו נהיה חייבים לתת את הדעת ולהאיר על המקומות האלה, ושהרשויות יענו באופן מקצועי כמו שמצופה מהם.

פה אחד.

תודה, חברים, תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40.