פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת העבודה והרווחה
07/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג (07 בפברואר 2023), שעה 12:00

סנכרון מידע בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה על סדר היום: מחזיקי אשרה מסוג א/2 ואשרה א/4 ובעלי דרכונים זרים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
יבגני סובה

קטי שטרית

דסי צנגן - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיכל יוספוף - מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין , ההגירה ומעברי הגבול

תהילה אראל - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

דני זקן - עו"ד, סגן ראש מינהל הביטוח והגביה, המוסד לביטוח לאומי

שירה אריסון - סמנכ"ל שיווק, ימותת מט"ב-עמותה לשירותי טיפול ורווחה

שני בר טוביה - ד"ר, מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

עופר ישי - מנהל שותפויות אסטרטגיות, יחידת השותפויות, מערך הדיגיטל הלאומי

עמיחי תמיר - ד"ר, יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

זיו אפללו - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סנכרון מידע בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה על סדר היום: מחזיקי אשרה מסוג א/2 ואשרה א/4 ובעלי דרכונים זרים

שלום, ברוכים הבאים לישיבה של וועדת העבודה והרווחה, בנושא סנכרון מידע בין המוסד לביטוח לאומי, לבין רשות האוכלוסין וההגירה, על סדר היום עכשיו זה מחזיקי האשרה מסוג א/2 ואשרה א/4 ובעלי דרכונים זרים, אבל אני רוצה לומר כבר בפתיחה, היה לנו היום דיון, פגישה חשובה מאוד עם גורם אחר לגמרי בממשלה, שגם שם יש את אותה בעיה וזה כבר והבאתי גם דוגמא שבשעתו הייתה בעיה של סנכרון בין משרד הפנים, למשרד התחבורה, שגרם להרבה אנשים עם רישיון נהיגה, בעיות קשות מאוד, כי לא היה סנכרון וברוך השם, סביב השולחן שהיה אז בפניות הציבור, הגיעו להבנה בין משרד הפנים, לבין משרד התחבורה, החליפו טלפונים ותוך חודש-חודשיים יש סנכרון מלא, משרד התחבורה מקבל בדיוק את כל הנתונים ממשרד הפנים ואין שום בעיה, בעולם הממוחשב, הסייבר.

אמרתי את זה גם היום, שכשסין כבר שולחת בלונים לכל העולם ורואה כל מה שקורה וקולטת כל מה שנכתב בעולם הסייבר, אני חושב שהמערכת הממשלתית כולה, לא רק אתם, חייבים להסתנכרן, פשוט מאוד, זה יחסוך מהאזרחים המון המון המון בעיות, לך, תבוא, תביא טפסים, כמעט כל הטפסים וכל הריצות שאנשים רצים למשרדי הממשלה, כמעט כל, לא הכול, אפשר לעבור לעשות בהעברה, בהסכמה כמובן, של הצרכן, בין משרד למשרד ומהאמירה הכללית הזאת אני רוצה לעבור לנושא הספציפי שהתכנסנו למענו, זה הסנכרון בין המוסד לביטוח לאומי, לבין רשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה לתת לאדם שיש לנו המון המון ניסיון אתו, כשליחי ציבור, במציאת פתרונות בבעיות הסנכרון ועוד נושאים, זה עורך דין, דני זקן, סגן ראש מנהל הביטוח והגבייה של הביטוח הלאומי, אז רשות הדיבור, תציג לנו את הנושא.

כן, שלום, בוקר טוב, אני אציג בקצרה מה בדיוק הסוגייה ומה קורה פה מבחינת מערכות היחסים בין הביטוח לאומי, לבין רשות האוכלוסין, בסך הכול חשוב לומר ויש פה את הצוות הבכיר של רשות האוכלוסין, שאנחנו נמצאים איתם בשיתוף פעולה מצוין, על בסיס, אפשר לומר כמעט יומיומי ורוב הבעיות, הרוב המכריע של הבעיות, באמת, הבעיות נפתרות במסגרות של המערכות היחסים שלנו, הם תיכף יציגו את עצמם, רשות האוכלוסין, רוצים להציג את עצמכם?

מיכל יוספוף, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות.

דסי צנגן, ייעוץ המשפטי.

תהילה אראל, לשכה משפטית.

של מנהל האוכלוסין?

כן.

כן, אז בבקשה, תמשיך.

הקושי שלנו נוגע לגבי אוכלוסיית בעלי אשרות א/2, א/4, האשרות האלה ניתנות בעיקר לתלמידים, תלמידי ישיבה, שכאן בישראל מרכז החיים שלהם ומטעמים שלהם הם רשאים, לפי חוק הביטוח הלאומי, להיחשב לתושבי ישראל לכל דבר, כמו בעלי אזרחות ישראלית, גם אם הם לא מבצעים הליך של עלייה, תוצאה מכך בגלל שרשות האוכלוסין, לא נותנת להם מספר מזהה, רק נותנת להם אשרה, הם רואים בהם כמו כל בעלי האשרות האחרות, כמו ב/1 שזה אשרה של עובד זר, רואים בהם בעצם אוכלוסייה שהם אוכלוסייה בלי מספר זהות, תוצאה מכך הביטוח הלאומי כדי שנוכל, גם לאפשר מתן שירותי בריאות לאותה אוכלוסייה וגם תשלומי גמלאות, מצד שני גם שנוכל לחייב אותם בתשלומי דמי ביטוח, לפי החוק, אנחנו נדרשים להכניס אותם לתוך המערכות הביטוח הלאומי, בצורה כזאת שאנחנו נותנים להם מספר מזהים פנימיים שלנו, שהם כמו מספר זהות, אבל פנימיים, לצרכי ביטוח לאומי ותוצאה מכך, בעצם, אנחנו מנהלים מעין מרשם של בעלי אשרות א/2, א/4, איפה הבעיה שלנו, הבעיה שלנו שכל בקשה כזאת שמגיעה לנו, לבעלי אשרות א/2, א/4, אנחנו לוקחים צילום של הדרכון שלהם ומתחילים להזין את זה בתוך המערכות שלנו, שאני מדבר מבחינת ההזנה, זה ממש תעשייה שלמה של עבודה, של לרשום אותם בתוך המערכות של ביטוח לאומי, מבחינת, שם פרטי, שם משפחה, תאריך לידה, מצב משפחתי, קשרי משפחה, אם מדובר בזוג עם ילדים ותוצאה מכך שמעבר לעניין הזה, הבירוקרטי, שזה גורם גם לעיכוב בתהליך של ההנפקה של המספר המזהה, יש לנו פה בעיה קשה מאוד מבחינת המידע על כניסות יציאות מן הארץ, או חידושי אשרות.

ואדוני היושב ראש, יודע מכמה תלונות שהגיעו גם אליך, ללשכתך, גם בתפקידך הקודם, על כך שאנשים לא הספיקו בזמן לגשת ולחדש את האשרה, תוצאה מכך, הביטוח הלאומי אחרי שנתנו פרק זמן מסוים במערכות שלנו, לאפשר לבנאדם להגיש את החידוש של האשרה, תוצאה מכך, אנחנו מנתקים את התושבות שלו, מנתקים לו את שירותי הבריאות, מפסיקים לו את הקצבאות ותוצאה מכך, הבנאדם בעצם מוצא את עצמו בלי שירותי בריאות ואחר כך אחרי שהוא מחדש את האשרה ופונה אלינו והכול נעשה בצורה ידנית, פשוט הכול נעשה בצורה ידנית, הוא פונה אלינו עוד הפעם, אנחנו מחזירים את המצב לקדמותו והדבר הזה גורם פה גם לתסכול מצד המבוטחים, להרבה ביקורת כלפינו שלא מוצדקת וגם להרבה מאוד עבודה שנעשית על ידי עובדי הביטוח הלאומי, שיכלו להתעסק גם בדברים אחרים, כאשר הדבר הזה היה ניתן לבצע אותו בצורה הכי פשוטה, כמו שציינת בהתחלה, בכך שאם הביטוח לאומי היה מקבל את המידע הזה מרשות האוכלוסין, לפי מספר הדרכון, כל הבעיות האלה היו נפתרות.

תודה רבה, קצר ולעניין, אני רוצה את התשובה של מנהל האוכלוסין, מי מדבר בשמם?

טוב, שלום, לגבי העברת מידע אני יכולה להתייחס.

כן, זה הנושא, להעביר מידע ממשרד הפנים לביטוח לאומי, לחסוך את כל מה שדני פירט פה.

בוודאי, אז אני יכולה לומר שביטוח לאומי מקבל מאיתנו באופן שוטף, בקשה לחידוש מאגר ישראל ויש"ע ואחת לכמה שנים הוא צריך להגיש בקשה, לחדש את המידע, הוא הגיש את הבקשה הזאת לאחרונה, לפני מספר חודשים ויחד עם זה, הוא הגיש בקשה שלא הוגשה עד היום, שזה בקשה לקבלת מידע ממאגר זרים שאין להם ולא היה להם עד הגשת הבקשה, אז לגבי בקשה לחידוש המאגר של ישראל ויש"ע, למרות שלא הוגשה בקשה, כמו שהתבקש על ידי הוועדה להעברת מידע, אנחנו ממשיכים לתת את המידע, כדי לא לתקוע ולא ליצור עיכובים, אבל לגבי מאגר זרים, אחרי חילופי דברים וישיבה שהייתה בנובמבר בין המנכ"לים, הוסכם שהם יגישו את הבקשה בהתאם לחוק, בהתאם לדרישות של הוועדה להעברת מידע, כל מה שאנחנו כרגע מחכים זה להגשת הבקשה, ברגע שהבקשה תוגש, אנחנו נדון בה בהקדם האפשרי ונטפל בה כמה שיותר מהר, זה מה שיש לי לומר, פשוט הם צריכים להגיש את הבקשה.

טוב שאת אומרת את זה בצורה כל כך מתומצתת, כי גם בין משרד התחבורה למשרד הפנים, היה לנו את אותה בעיה ופתרנו אותה ברגע. למה הביטוח לאומי לא הגיש את הבקשה?

אנחנו הגשנו מספר פעמים את ה- זה נקרא טופס א', הבקשה הזו, כל פעם דחו אותה, כי ביקשו מאיתנו לבצע תיקונים, בסופו של דבר באמת, כפי שהיא ציינה פה, לאחרונה הייתה פה התערבות יותר משמעותית, של הדרג הניהולי וכרגע אנחנו עובדים על התיקונים שביקשו מאיתנו, לגבי הבקשה הזאת ובאמת מה שנותר לקוות זה שברגע שאנחנו נגיש את זה, שזה ייעשה בצורה הכי מהירה.

אנחנו כוועדה לא אוהבים את המילים המופשטות, כמו בעתיד, בקרוב, אנחנו אוהבים תאריכים, כמה זמן אתה חושב צריך לקחת לכם להכין בקשה מסודרת?

אנחנו עד סוף החודש כבר נגיש את הבקשה הזאת.

איזה תאריך אנחנו היום? סליחה. טו' בשבט, טז' שבט, אני יכול להגיד לכם, אבל את הלועזי.

אנחנו ב-7 בפברואר.

7, זאת אומרת שלושה שבועות - - -

עד ה-1 במרץ.

וכמה זמן ייקח לכם להיענות לבקשה?

חשוב לי לציין, שבקשה להעברת מידע כדי לקבל את הפרטים, צריך להוכיח כחלק ממדיניות של הגנת הפרטיות, צריך להוכיח שהפרט שמתבקש נדרש לצורך מילוי תפקיד אותו משרד ציבורי, או פרטי, או מה שזה לא יהיה.

מובן מאליו, דני לא צריך לדעת, שזה יהיה בבקשה.

זה מובן מאליו, אבל עד כה זה לא היה מובן, לכן אני מדגישה את זה, אז ברגע שתוגש הבקשה כמו שצריך, בהתאם לדרישות, אז אנחנו נוכל לטפל בה מייד לאחר מכן בוועדה שתהיה אחרי זה, אני מניחה שתשובה תינתן בתוך חודש ימים.

יש טופס מובנה של הבקשה? זה טופס מובנה?

כן, יש טופס שנקרא טופס א', נמצא בתקנות הפרטיות.

שאלתי אם בטופס המובנה, אין את הפרטים שיכולים לחסוך?

לא, כל משרד מן הסתם כשהוא מבקש את הפרטים, הוא צריך להסביר למה הוא צריך את אותו פרט, לצורך מילוי תפקידו.

אז אולי אדוני, אולי יש לשקול, לשנות את הטופס בכדי שימנעו השאלות והסחבת הזו, כי אם כל טופס צריך להיות מותאם, אולי נעשה טופס אחד שיפרט שם את כל הפרטים ואת כל מה שצריך, על מנת שלא יהיה עיכוב במערכת השנייה.

אני שואל שאלה אחרת, למה צריכה וועדת כנסת לגרום לכך שביטוח לאומי יכתוב טופס ושבמשרד הפנים יענה בזה?

שהם יתנו תשובה.

למה זה לא מובן, לצורך העניין, ביחסי עבודה במשרדי הממשלה עצמה, זאת אומרת כל משרד ממשלתי, יגיש לכם את הטופס הנדרש, שמתאים לפעילות שלו ואתם תענו לו ובלי שאנחנו נצטרך להתערב בעניין.

אנחנו מטפלים במאות, אם לא יותר, אין פה את מרכז הוועדה של בקשות ובוודאי שאנחנו עובדים מול משרדים ממשלתיים וציבוריים וגם פרטיים וכל אחד אנחנו עובדים מולו כמו שצריך, משרד החינוך הגיש בקשה מאוד מאוד מפורטת לאחרונה, בלי שום התערבות בין אף גורם, אלא פשוט כשיש שיתוף פעולה והבנה של הצורך אז הדברים מתבצעים באופן שוטף, הוועדה להעברת מידע היא וועדה מאוד מוערכת במשרדי הממשלה.

אז אני חושב שאם דני אומר שב-1 במרץ כבר בעזרת השם, יהיה הטופס כפי שדורשים במרשם האוכלוסין ואת התאריך שלכם עוד לא שמעתי, מתי הם יקבלו תשובה להערכתכם?

מרכז הוועדה לא נמצא כאן, אני כלשכה משפטית יכולה לומר שהערכה שלי, בהתאם לאיך שמטפלים בדרך כלל בפניות מהסוג הזה, זה עניין של חודש-חודש וחצי.

חודש וחצי נשמע לי ארוך.

אני יכולה לשאול אותו פשוט.

אז אולי כדאי לשאול אותו ולשלוח - - -

לא יכולה להתחייב בשמו.

לא, לא על הרגע, לא עכשיו, הוועדה תרצה לשמוע, לקבל מכם מכתב, מה סיכמתם, עד מתי, אני חושב שחודש, אנחנו מחכים כמעט חודש עד שהם ישלחו - - -

גם הבקשה היא קצת ארוכה חודש.

ואם את אומרת שצריך חודש, אז נניח שב-1 באפריל זה כבר יהיה מסודר בינכם.

פסח.

לפני פסח, כן? זה לפני פסח, נכון?

פסח זה כבר ב-5 באפריל.

יש לנו פורים אז עד ה-1 באפריל ואז זה יעזור המון המון, יש עוד גורמים, הבנתי שגם לגבי עובדים זרים, יש לכם את אותה בעיה, נכון?

זה אותו דבר, זה אותו קובץ.

זאת אומרת זה אותו טופס יפתור גם את הבעיה של העובדים זרים?

כן, כן.

שלא יצטרכו, כי יש הרבה אנשים שמעסיקים עובדי סיעוד וגם הם נקלעים לבעיות, בעיקר הביטוח הרפואי שנימנע מהם.

כבוד היושב ראש, אפשר כמה מילים רק, במסגרת הדיון?

חברת הכנסת זה דבר ראשון. כן.

ראשית אני עדיין מתרשמת שהפרוצדורה הופכת להיות ארוכה וממושכת ואני חושבת שאין מקום, שאולי אפשר גם לתחום את זה, ראשית, שאולי המשרדים ביניהם באמת ידעו להתנהל, כי כדי שהכנסת תהפוך להיות סוג של גננת בהתנהלות, לטובת זכויות ודברים מינימליים שאזרחים, או סטודנטים צריכים לקבל, נראה לי קצת הזוי ולכן אני חושבת שאולי הם בעצמם, צריכים להגיש בצורה מסודרת, גם את שינוי הטופס, שיהיה טופס כללי ושיעשו איקסים וירשמו פרטים, בהתאם לבקשה הספציפית, בכדי שזה לא יתקע במשרד אחר, פשוט אני חושבת שבטופס אחד בודד, שהוא אותו טופס רלוונטי לכולם, רק שמסמנים נקודתית מה הבקשה הספציפית ושתהיה הסכמה, גם בביטוח לאומי, שזה הטופס שמגיע, בכדי שזה לא יחזור, כמו שהוא אמר, תיקונים וכו', כי בסוף אנחנו מודעים, לצערי, שאנחנו עדיין מתנהלים כמו בימי קדם והיום שהדבר הכי פשוט, שזה אפילו טופס ממוחשב שאפשר להריץ והמערכת השנייה צריכה לתת תשובה מהירה, אני חושבת אדוני שהמקום שלנו כאן בוועדה זה באמת לקבל שינויים, אבל שינויים שיהיו באמת משמעותיים, לא זה חודש, עוד חודש, הרי אפשר בסוף כן לקצר.

כן, כדי שיהיה נורמה נורמאלית.

נכון, אז או לקצוב בזמנים, או שיעשו מערכת, או שיוציאו איזושהי הצעה משודרגת וזה שהם מטפלים במאות תיקים וכו', בביטוח לאומי, זה יפה, אבל גם יש מאות עובדים שצריכים גם לנצל את שעות העבודה שלהם שם.

תודה רבה.

תודה אדוני.

אני רוצה לתת לעמותת מט"ב , עמותה לשירות טיפול ורווחה, שירה אריסון, סמנכ"לית, נמצאת פה.

כן, לא, אנחנו חשבנו שהנושא הוא דיון אחר, אז בגלל זה ביקשנו.

אז אין לכם?

לנושא הזה לא, תודה.

אז, מי עוד? דוקטור שני בר טוביה, את רוצה לדבר על הפליטים מבקשי המקלט?

מן הסתם אני מבינה על מה נושא הדיון ואנחנו מדברים כאן על זרים מסוג אחר, אבל כמו שהזכרת, גם לעובדים זרים וגם האוכלוסייה שאני מייצגת, אני רוצה להציע הצעה הרבה יותר בסיסית מזה, שמלווה בסך הכול, גם את הכנסת וגם את משרדי הממשלה, כבר שלושה עשורים בערך, מאז שמספר הזרים בישראל - עובדים זרים, בני זוג של ישראלים, תלמידי ישיבות, כל מיני סוגים של זרים וכמובן פליטים ומבקשי מקלט, אנשים שנמצאים כאן בהגנה - הולך וגדל, הבעיה הזאתי היא חוזרת שוב ושוב, הממשק בין רשות האוכלוסין, מכולל של משרדי ממשלה, זה יוצר המון המון בעיות נקודתיות, שבשביל כל אחת מהן צריך דיונים בוועדות כנסת, מסתבר ופגישות נפרדות וכו' וחבל, אני הייתי מאוד שמחה, אם מהוועדה הייתה יוצאת קריאה, או אפילו איזושהי קריאה לעבודת מטה בנושא, אני יודעת שברשות האוכלוסין כן חושבים על זה בשנים האחרונות, שצריך לפתור את זה באופן הרבה יותר בסיסי, כמו שיש מרשם האוכלוסין ואז הממשקים בין משרדי הממשלה, לגבי כל אדם בישראל שרשום במרשם האוכלוסין, כלומר תושב, או אזרח, הם עובדים אוטומטית, חלק, כל הזרים שנמצאים בישראל, מכל הסוגים, נתקלים בבעיות השכם וערב, כולל אנשים שיש להם כאן זכויות בדין ולא מצליחים למצות אותם בגלל הקושי הזה בממשקים.

תודה רבה.

כמו שיש מרשם אוכלוסין, מרשם זרים.

זה מה שאנחנו רוצים בבסיס, שהכול יהיה מוזרם באופן שוטף, עידן המחשב שיגיע גם לבירוקרטיה הישראלית, כן, עופר ישי, מערך הדיגיטל הלאומי, מתי יהיה יום שבו הטלפון הציבורי שכבר ירד מהרחובות ויש היום לכל אחד טלפון, שגם במחשבים במשרדי הממשלה, יזרמו אחד עם השני, בלי שום בעיה?

אז זה השאלה, זה מה שאנחנו עושים כל יום שאנחנו באים לעבודה, אנחנו פועלים גם לפי החלטות ממשלה שונות, כמו החלטה 1933, יש גם החלטה שאומרת, כפי שציין אדוני קודם, אסור לנו למעשה לפי הכללים שלנו, לדרוש מאזרח, או תושב, לקבל מידע, שכבר קיים במערכת ממשלתית אחרת, זה בעיקרון אסור לנו, לכן כל מערכת הטפסים הממשלתית למשל, אם אדוני התנסה בה, אם יש לנו נתונים שאנחנו שולפים, אנחנו שולפים נתונים מרשות האוכלוסין ומשרד התחבורה ומכל גוף שמשתף איתנו פעולה, הקמנו תשתית שנקראת 'שדרת המידע', כבר קיימת מספר שנים, 'שדרת המידע', מאפשרת למעשה לכל גוף, כמו בדוגמא שהוצגה כאן, ביטוח לאומי, רשות האוכלוסין, לדבר ביניהם, הם אפילו לא ממש צריכים אותנו, אנחנו לא בלופ הזה, כל אחד יכול לדבר עם כל אחד - - -

אבל מבחינתכם הצינורות, או החוטים שמקשרים בין המשרדים, קיימים, רק צריכים להשתמש בהם?

כן.

אז זה מה שרציתי לדעת.

מעבר לזה אדוני, יש גם קישור שלנו גם לעולם, זאת אומרת זה לא נגמר איתנו, אנחנו מחוברים לבנקים, אנחנו מחוברים לחברות הביטוח ויש לנו כמה פרויקטים משותפים, אז קודם כל חשוב שנדע את הדבר הזה, יש פה תמיד עניין של זמן, כי יש פה קצב, יש פה תהליכים. דבר שני שרציתי להעיר, ברשותך, זה כל הנושא של הזיהוי, מה שהגברת דיברה כאן, שזה קשור ולא קשור, אני בכוונה, הנושא הראשון כמו שסיכמת אין לנו, אולי כן הערה, קודם כל יש מערכת שנקראת מערכת מועד, מערכת מועד נולדה בגלל הקושי הזה, המערכת הזאת מאפשרת לייעל את התהליך, שחברת הכנסת דיברה עליו, של הוועדות, הוועדות האלה, צריך תמיד לבדוק וועדה, לפני שאנחנו פונים נגיד לרשות האוכלוסין, אנחנו בודקים בוועדה פנימית שלנו, ייעוץ משפטי, שמאשרים לנו שזה בסדר ויש לנו בסיס חוקי וכו' ואחר כך זה עובר לגוש השני, אין ספק שאנחנו פועלים כדי לייעל את זה, כי בלי התהליך הזה אי אפשר להעביר מידע, אסור לנו ויש פה שיקולים של הגנת הפרטיות וכו', אז לכן אנחנו כן פועלים לשפר את התהליך הזה, אני יכול להגיד של העברת המידע.

הנושא השלישי שרציתי להעיר, זה הנושא של הזיהוי, כמו שדובר כאן וזה עלה גם בדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור, לפני כשבוע, או שבועיים, אנחנו חושבים וגם יש לנו תוכנית, כיצד לנהל את הזרים במדינת ישראל, עם מספר מזהה אחד, שהוא דומה בפורמט שלו, לא במשמעות שלו, בפורמט שלו למספר הזהות, זה יאפשר לכל המשרדים שמנהלים היום ישראלים עם המספר של תשע הספרות, להשתמש בו, גם לגבי זרים וגם לגבי פלסטינאים, שכבר היום יש להם מספר מזהה של תשע ספרות. יש לנו דיונים רבים עם רשות האוכלוסין, לגבי הפרוצדורה ויש להם עמדה משפטית, שאם הם ירצו להציג אז בשמחה, אבל ברמה הטכנית, מה שהתקדם לפחות, אני כן רוצה לדווח שיש התקדמות, בעקבות הדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור, למעשה ביקשו מאיתנו לשבת ולתאם את הנושא הזה, גם עם ביטוח לאומי וגם עם משרד התחבורה, אנחנו מתקדמים יחד עם דני שיושב פה, יש לנו מחר כבר פגישת עבודה ראשונה, ביום חמישי כבר ישיבה עם משרד התחבורה, במטרה להקל על זה ואנחנו לא מקלים ראש בשיקולים של רשות האוכלוסין, אבל אנחנו כן ננסה לתת פתרונות, לפחות בטווח הביניים, שיקלו על כמה שיותר אנשים בעניין הזה, אז זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו, תודה.

מתי שתרצה לדבר, חבר הכנסת יבגני, רשות הדיבור תינתן, עכשיו אני רוצה לשמוע את ארגון הנכים, זכויות נכים, דוקטור עמיחי תמיר, בזום, בבקשה.

צוהריים טובים, עבור אנשים עם מוגבלות קשה, היעדר עובד סיעודי זה דבר בלתי נסבל אפילו לדקה ולכן העמדה שלנו שצריך כאן כמה שיותר להיות יעילים, כי מאז הקורונה, המצוקה היא מאוד מאוד גדולה ואנחנו בהחלט מקבלים אין ספור תלונות בנושא.

תודה רבה, תודה רבה לך, אנחנו נעבור לסיכום, יבגני.

לא, אני שמעתי חלק מהדיון, אני חושב שזה נושא שבהחלט צריך להיות במעקב וטוב שאתם מדווחים לוועדה. בתקופת הקורונה הייתה בעיה שהייתה יותר מה שנקרא אקטואלית, אבל חלק מהבעיות, בעיקר עם העובדים זרים שהם עובדים עם אנשים שהם מה שנקרא, חצו את הגיל המתקדם, אז שם אני קיבלתי מספר פניות, בעיקר של אנשים שביקשו לא לשלוח את העובדים זרים חזרה לארץ מוצאם, כאלה שכבר מעבר לשבע שנים, אנחנו גם העברנו את זה לרשות האוכלוסין, בקשה אולי לתת להם אישור חריג, להישאר מעבר לשבע שנים, אבל בדרך כלל אני לא מדבר על הניידים, אני מדבר בכלל על עובדים זרים שמגיעים לעבוד בסיעוד בעיקר, מספר מדינות שיש שם אוכלוסייה שיש לנו הסכמים איתם, כמו מולדובה, אוזבקיסטן דברים כאלה, אז בצורה פרטנית אנחנו כן ניסינו למצוא פתרון, כי אם בנאדם שהוא כמה שנים רגיל, כבר חצה את גיל 95-94 ופתאום אומרים לו, לא, אתה עכשיו צריך להחליף מישהי שמטפלת בך 24 שעות ביממה אז צריך בכל זאת למצוא איזשהו פתרון ולא לפגוע בו מבחינה נפשית, כי אנחנו לא יודעים עד כמה זה יכול להיות נזק לאותו בנאדם, פתאום בגיל 95, אחרי ששבע שנים מישהו מטפלת, פתאום מחליפים לו מטפלת, אז אלה הדברים שאנחנו טיפלנו באופן פרטני, חלקם אגב הצלחנו, הצלחנו, למרות שהחוק לא מאפשר, החוק אומר, חברים, אי אפשר, כי הבנאדם הזה אחר כך יכול לדרוש ולהישאר פה במדינה ולקבל מעמד וכו' וכו', אז אני חושב שכן פה צריכה להיות טיפה התחשבות, אבל סך הכול חשוב שהוועדה תמשיך לקבל מעקב ודיווחים של המעקב. תודה לכם.

תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. אני מסכם את הדיון המאוד תכליתי, אני מקווה מאוד שזה באמת יפתור את כל הבעיות. אנחנו מקווים גם שמה שדווחה וועדת הדיגיטל, מערך הדיגיטל, שיש התקדמות בקשר לסנכרון בין משרדי הממשלה, תעדכנו אותנו אחרי הישיבות שלכם, לוועדה על מה שהשגתם, אנחנו מברכים על ההודעה של הביטוח לאומי ומשרד הפנים, שבעזרת השם עד ה-1 באפריל, יהיה כבר הטפסים, שהביטוח לאומי צריך להעביר אליכם והתשובות שלכם אליהם, כך שמה-1 באפריל, יהיה כבר מספר מזהה, מסודר, שכל המידע שיצטרכו להעביר ביניכם לבין הביטוח לאומי, יועברו, לטובת כל הנזקקים לזה ובכלל אני רוצה לומר במשפט מסכם, אני חושב שבלי וועדות כנסת, משרדי הממשלה עצמם, סך הכול יש 32 משרדים, אז יכולים וצריכים למצוא את הדרך הדיגיטלית להסתנכרן, כמובן על פי מגבלות החוק ובלי לפגוע בפרטיות, אבל אפשר למצוא היום עצות לזה ואם זה ייקרה והוועדה לא תצטרך לעסוק בזה עוד פעם והיה זה שכרנו, תודה רבה על השתתפותכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:27.