פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/02/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 23
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 10:30

עידוד עלייה - פעילות חברת אופק ישראלי

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אוהד טל
טטיאנה מזרסקי

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - במנכ"לית עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

דימיטרי אפרצב - ראש עיריית קצרין, יושב ראש אופק ישראלי

שמעון כהן - מנכ"ל אופק ישראלי-חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

שמעון שמילה - מנהלת תוכניות תפעול ועידוד עליה, הסוכנות היהודית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

ישעיהו יחיאלי - ראש מנהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

אמיר וידר - מנהל חלקת עלייה וקליטה, עיריית רמלה, מרכז השילטון המקומי

נטלי צסרקסי - מנהלת מחלקת קליטה עירונית עיריית באר שבע, מרכז השילטון המקומי

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

שמואל אלול - סגן ראש משלחת צרפת, הסוכנות היהודית

ליאת עמר ארן - ד"ר, נציגת הסוכנות היהודית בדרום אפריקה, הסוכנות היהודית

גבריאלה גלזמן - נציגת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית

אלחנדרו מלינקובסקי - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

נאווה בראשי - רכזת אולפנים, ההסתדרות הציונית העולמית

אילנה קוזק - רכזת אולפנים, צפון אמריקה, אופק ישראלי-חב' לעידוד העלייה (חל"צ)

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

זיו אפללו – חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


עידוד עלייה - פעילות חברת אופק ישראלי

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה ותפוצות. היום 20 בפברואר 23, כ"ט בשבט תשפ"ג. יום לא פשוט בכנסת, מהרבה מאוד סיבות, לא יודע עוד לאן מתפתחת ההפיכה המשטרית הזאת, אבל בוודאי היא תשפיע יותר בכל הפעולות והתקציבים שהושקעו, או יושקעו בנושא הזה של עידוד עלייה, ימים יגידו. אני ביקשתי את הדיון כדי לעסוק בפעולות שנעשו, לטובת עידוד העלייה על ידי כלל המוסדות, בין היתר הפעילות של אופק ישראלי, לא סוד שאני, את נציגת של משרד הקליטה? מה תפקידך?

מנהלת תחום קשרי חו"ל באגף - - -

מה זה תחום קשרי חו"ל?

אני בעצם אחראית על הפעילות של אופק ישראלי מהצד של המשרד.

וחוץ מאופק ישראלי, תקנות תמיכה לעידוד עלייה?

לא.

לא, אז זה לא בסדר, לא בסדר, זה לא מי שזימנו, זה לא נושא הדיון, כי יש לי הרבה מאוד שאלות על תקנות התמיכה לעידוד עלייה, תצאי בבקשה, תתקשרי למשרד ותגידי להם שהאופציה היא שאנחנו נקיים את הדיון הזה שוב היום ואנחנו נוציא זימון רשמי למנכ"ל להגיע לכאן, כי מה שקורה עם משרד העלייה והקליטה וההתייחסות של המשרד לוועדה, חוצה את כל הגבולות, זאת פעם שנייה שזה קורה, בסדר? צאי תתקשרי למנהלת שלך ותגידי לה את זה ושהיא תודיע, אם היא לא מתכננת להגיע בחצי שעה הקרובה לדיון, כדי לתת את כל התשובות, כולל את מה שנוגע לנושא עידוד עלייה, אנחנו נוציא זימון מסודר למנכ"ל, בהתאם לסמכויות של וועדה בכנסת, לזמן מנכ"ל לוועדה. את אופק ישראלי אני מכיר טוב, לפחות מבחינת ההקמה, מי הנציגים בסוכנות היהודית כאן?

שמעון שמילה, מנהל עידוד עלייה בעולם.

אתה מכיר את כל הפעילויות של עידוד עלייה, כולל נושא השליחים, כולל הכול?

כן.

או גם אתה אחראי רק על אופק ישראלי?

אני אחראי על עידוד עלייה בעולם.

אוקי. הסתדרות ציונית, האגף לעידוד עלייה, אני אשמח לקבל סקירה על הפעולות שלכם, אבל אנחנו נחדש את הדיון בעוד עשר דקות, כשהיו גם נציגי משרד העלייה והקליטה עם תשובות חזרה.

נעשה הפסקה?

כן, הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:50.)

משרד העלייה והקליטה, תציגי בבקשה את שמך ותפקידך לפרוטוקול.

יאנה ברמר, מנהלת תחום קשרי חו"ל באגף בכיר עידוד עלייה ותושבים חוזרים.

אוקי, את סגנית מנהל האגף?

לא.

אוקי, כי השר אמר לי ששלחו את סגנית מנהלת האגף, אז שיהיה רשום בפרוטוקול, שמי שמסר לשר, ששלחו את סגנית מנהלת האגף, שיקר לשר ומי שהייתה צריכה להיות וזומנה היא סמנכ"לית עידוד עלייה, הגברת אלה סבן. ההתייחסות של משרד העלייה והקליטה לוועדה, באמת כבר חוצה את כל הגבולות, זה לא דיון ראשון שאנחנו מגיעים לאירוע הזה, משרד העלייה והקליטה, יש וועדת עלייה והקליטה, אין לכם מאה וועדות, אתם לא צריכים להופיע בכמה וכמה וועדות, וועדה אחת יש למשרד, אז אנחנו נתחיל לעבוד בשיטות האלה, שיטות טובות מאוד. נתחיל עם הצגת הדברים, חברת אופק, מר שמעון כהן, בבקשה.

תודה רבה היושב ראש. היושב ראש של אופק ישראלי תוך כמה דקות יגיע, הוא פשוט פה בפקקים. ככה, אופק - - -

מאיפה הוא בארץ?

מקצרין.

אני יודע, אני שואל את זה כדי שזה יהיה בפרוטוקול והוא מגיע לכאן?

כן, כן, הוא בכניסה.

אתה יודע איפה נמצא משרד העלייה והקליטה? מעבר לכביש.

שני מטר.

אבל העובדים של משרד העלייה והקליטה, אגב, יושב ראש אופק ישראלי מקבל משכורת?

לא.

לא, העובדים של משרד העלייה והקליטה, מקבלים משכורת? כן, אבל הם לא יכולים לבוא לכנסת שהיא מעבר לכביש של משרד העלייה והקליטה.

אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות להציג את אופק ישראלי, זה פעם ראשונה שזה קורה בוועדה, גם אני מודע לזה שהיוזם של כל המיזם הזה זה היושב ראש ואחרי עשור, בעצם, זה התחיל ב-2013, היום אנחנו ב-2023, זה קרם עור וגידים. אני רוצה גם להגיד לפרוטוקול שמשרד העלייה והקליטה הוא גורם משמעותי בכל הנושא הזה של אופק ישראלי. אני אתייחס - - -

ביקשתי לא לחבר בזום, אלה סבן לא מחוברת בזום, עובדי משרד העלייה והקליטה, אין להם אישור להתחבר בזום, נקודה.

היושב ראש הגיע. אופק ישראלי בעצם היא הזרוע ביצוע של ממשלת ישראל ומשרד העלייה והקליטה למימוש כל החזון של עידוד העלייה הפעיל ברחבי העולם, כיום אנחנו פועלים בלמעלה מ-30 מדינות, עם 100 עובדים שהם ממומנים על ידי משרד העלייה והקליטה, דרך אופק ישראלי, ברחבי העולם. אנחנו בעצם, מממשים סוגייה של להגיע לקהלי יעד שלא היו בשום דטה בייס, באמצעות 48 פרויקטים, שהם כלי העבודה שזה משיווק, ירידים, ערבי מידע, עובדים מקצועיים, נושא של תעסוקה, ברחבי העולם, כאשר השלבים הם משלב של החשיפה ויצירת גירוי לזכאי העלייה, ברגע שהם מחליטים להיכנס לתוך המשפך, אנחנו מאפשרים להם להיכנס לפעילויות מגוונות, בהמשך פתיחת תיקים והכנה לעלייה. השיתוף פעולה הוא בין ארבעה גופים מרכזיים, שזה משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, באמצעות המחלקה לעידוד עלייה וקרן היסוד שהם המרכיב הבסיסי. לתוך הדבר הזה, אנחנו משלבים את הרשויות המקומיות, את האוניברסיטאות, את כל הגופים שהם גם קולטים ומעודדי עלייה, כשבשנים האחרונות, בעצם, זה התחיל ב-2015, ב-16 נכנסנו לתוך השטח ועד 2019, בעצם, הגענו לשיא של עולים, שהוא 35,600 שמרביתו היה מרצון וחמישה אחוז מהעולים הם ממדינות שאופק ישראלי פועלת בהם, יחד עם כל הגורמים שהזכרתי ובעצם, אפשרנו למדינת ישראל להגיע לקהלי יעד, שלא היו בשום מקום וזה בהמשך לחזון שהצפת בתחילת הדרך, היושב ראש.

כיום אני פשוט אעשה את זה קצר, כיום קיבלנו אישור, לפני שבוע, להגיש תוכנית עבודה ל-2023-24, על סך של 70 מיליון שקל, ממשרד העלייה והקליטה, בשיתוף פעולה מלא עם המשרד ואנחנו מריצים את התוכניות, אני מקווה שבחודש-חודש וחצי הקרוב, יאשרו לנו את זה, מבחינת וועדת המכרזים, וועדת הפטור וכל הדברים שאתה מכיר. כיום ב-2022 הצלחנו לממש חלק מהתוכנית ולהגיע לבערך 100 אלף איש שהשתתפו בתוכניות, כאשר הממוצע הוא בין 150-200 אלף איש שמשתתפים בתוכניות במהלך השנה, ברחבי העולם וחשיפה לבערך חצי מיליון איש נוספים, שהם רלוונטיים ובעצם הפרויקט באמת מממש את החזון של הגעה אקטיבית לאנשים, אם אתה רוצה, אדוני היושב ראש, אני אעבור על השאלות ששלחתם אני אענה.

תיכף נשמע את האנשים מחו"ל, אני רק רוצה להבין, אופק ישראלי, איך אתם עובדים אופרטיבית, כמה עובדים יש באופק?

באופק ישראלי יש, אנחנו ארבעה עובדים בארץ, אופרטיבית, אנחנו עובדים מול ארבעה גורמים מרכזיים, שזה משרד העלייה שזה הגורם העיקרי, שהוא גם המתקצב וגם המאשר את התוכניות עבודה ואת המדיניות. המבצעים של הפעילות זה הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ברחבי העולם, יש לנו כמאה עובדים במגוון תחומים, משליחי עלייה ועד יועצי תעסוקה, רכזי - --

שהם לא עובדי החברה?

הם ממומנים על ידי החברה ומבצעים את המדיניות שמסוכמת עם הגופים.

אתם מפעילים עם - - -

עם הסוכנות ועם ההסתדרות הציונית.

במסגרת הסכם שאתה חותם מול-?

כן, בהסכם, אני חותם הסכם ראשוני מול המשרד, על כל הפעילות למהלך שנה ואז אנחנו חותמים על הסכמים עם ההסתדרות הציונית ועם הסוכנות למימוש הפעילות.

מתי חתמתם הסכמים עם המשרד ב-22?

במאי.

מאי 22 נחתם הסכם?

כן, בגלל שהעברת החלטת הממשלה הייתה בתחילת 2022 שתקצבה את הפרויקט לחמש שנים על סך של 175 מיליון שקל, 35 מיליון שקל לשנה.

שנחתם הסכם מול המשרד, זה אחרי שמציגים לכם כבר את התוכנית, המשרד יודע?

וועדת ההגוי של המשרד מאשרת ברשות המנכ"ל, או המנכ"לית, מאשרים לנו את הפרויקט.

אם אני זוכר נכון, בוועדת ההיגוי יושבים, גם הסוכנות היהודית וגם ההסתדרות הציונית, נכון?

כן, וגם קרן היסוד ובהחלטת ממשלה אחרונה, גם יושב ראש אופק ישראלי.

וגם נציגי נתיב, זאת אומרת וועדת ההיגוי, עוד לפני ההסכם עם המשרד, וועדת ההיגוי יודעת כבר מה התוכניות שלכם ל-22.

היא מאשרת אותם.

מאשרת אותם, במאי אתה חותם הסכם מול המשרד, אחר כך אתה אומר לחתום מול הצדדים השלישיים.

המבצעים, כן.

אוקי, אז מתי חתמת הסכם מול אצא?

בתחילת חודש שישי, אמצע חודש שישי 2022.

אוקי וגם באותו זמן, גם מול הסוכנות היהודית?

עם הסוכנות היהודית חתמנו בנובמבר, היה שמה איזשהו מספר עיכובים טכניים.

למה?

איך לממש את התוכניות.

אבל אם אתה קיבלת הסכם חתום מהמשרד במאי, למה רק חצי שנה אחר כך נחתם הסכם מול הסוכנות היהודית?

כי, א', הסוכנות היהודית גם תענה לך על זה, ברשותך, היושב ראש, אבל היה שמה וויכוח איך מממשים את הפרויקט, במקביל הם אפשרו לכך שהעובדים ימשיכו לעשות את הפעילות, עשינו פעילויות מועטות, אבל עשינו פעילויות של ירידים, קצת ערבי מידע - - -

היית מוגבל מבחינת תקציב, בהיבט הזה?

לא הייתי מוגבל מבחינת תקציב, הייתי מוגבל כי - --

היכולת להוציא אותו, יש לך אפשרות לעבוד מול גורם אחר, שהוא לא הסוכנות היהודית, במידה והיא לא חותמת איתך על הסכם?

מבחינת התקנון כן, מבחינת וועדת ההיגוי לא ו- - -

סוכנות יהודית, אם יש הסכם בין המשרד לבין אופק, בהתאם לוועדת היגוי שאישרה את התוכניות והמשרד אמור להעביר תקציב, עכשיו אני אשאל, אתה יושב גם בדירקטוריון של אופק?

אני לא.

כי - - -

אבל אני מכיר את הסיפור של ההסכם, באופן כללי.

אז תיכף אני אשאל את יושב ראש דירקטוריון אופק, כי יש אחריות לדירקטוריון שלא קשורה לפעילות עם הסוכנות, כי אם אני הייתי בדירקטוריון ואני רואה שלא נחתם עם גוף ביצוע הסכם כל כך הרבה זמן, אני אבקש להחליף גוף ביצוע, תיכף אני אשאל את יושב ראש הדירקטוריון, למה לא עשו את זה בדירקטוריון, אבל בוא תסביר לי, מה לקח לכם חצי שנה אחרי שהמשרד חתם הסכם?

אני חושב שכשיש חילוקי דעות משפטיים בין גופים, תמיד יש שני גופים, או שלושה גופים במקרה הזה שאחראיים, התגלו שם כל מיני חילוקי דעות משפטיים, אני חושב שניהלו שם הרבה דיונים, אי אפשר לסקור אותם פה, שורה תחתונה לא הצליחו להגיע לעמק השווה, אני לא חושב שיש פה איזה צד - - -

מה? איזה וויכוח כבר צריך להיות לכם עם ה-? אתם יושבים בדירקטוריון של החברה, נכון?

נכון.

אתם בעלי המניות של החברה.

נכון.

אתם יושבים בוועדת ההיגוי, אתם מכירים את הזה, איך יכול להיות שיש איזשהם דיונים כאלה ואחרים, אפשר לנהל אותם, הצ"ע גם יושבים בדירקטוריון של החברה, אם אני לא טועה, מי יושב מטעם הצ"ע בדירקטוריון של החברה?

אלכסנדר גולדנשטיין, מנהל מחלקה.

אתה יושב בדירקטוריון? אתה מנהל מחלקה.

אכן.

מה חצי שנה? מה? הרי בסופו של דבר, המשמעות היא שפעולות, או שמתבצעות פחות טוב, או שלא מתבצעות, אם אני הייתי, הייתי אומר, אם היה לי ספק כזה שאני חצי שנה לא מצליח לחתום אתו הסכם, הייתי הולך לספק אחר. אגב, יש לכם אפשרות, סליחה, שמעון, לעשות את זה מול ההסתדרות הציונית? להגדיל את העבודה מולם, על חשבון הסוכנות?

תיאורטית כן, זה מורכב, כי יש פה, היופי שבפרויקט זה שצריך להגיע להבנות בין כל הגופים - - -

כן, אבל חצי שנה אתם לא מגיעים להבנות.

מכיוון שכל הגופים גם נמצאים בתוך הוועדה בדירקטוריון זה, כמו שאתה מכיר את זה אדוני היושב ראש, זה די מוגבל, אבל אנחנו משתדלים ליישם את הפרויקט.

רגע, בוא נשמע מהסוכנות, למה לקח חצי שנה.

אדוני, אפשר לשאול שאלה רק, הבהרה?

כן בבקשה.

אין לי פה אג'נדה, אני רק רוצה לשאול שאלת הבהרה. למה צריך שלושה גופים שמתעסקים בעידוד עלייה? זאת אומרת, אני רואה פה שמעון, כתוב אצלך, מנהל תוכניות תפעול ועידוד עלייה הסוכנות היהודית, אתם חברה לעידוד עלייה, מרינה, ראש מחלקה לעידוד עלייה, מה? לא מבין את הסיפור?

אני תיכף אתן ליושב ראש החברה לענות על זה, רק, שמעון, תענה למה חצי שנה ואז ניתן ליושב ראש.

אני אומר את הדבר הבא, מי שנמצא בחשיפה הכי גבוהה כלכלית וכספית, לכל הנושא הזה זה הסוכנות היהודית, כי הסוכנות היהודית משלמת את השכר של כל העובדים, גם כשאין הסכם חתום מול אופק ישראלי והסוכנות היהודית אחראית לעודד עלייה בכל העולם ובוודאי שיש לנו אינטרס ראשון במעלה, שההסכם הזה ייחתם בינואר ותהיה תוכנית עבודה, עוד אפילו לפני, מאחר ולא נחתם הסכם, אני חושב שקשה לחשוד בסוכנות שהיא ניסתה לעכב את העניין, אני חושב שבסוף, איך אשתי אומרת, שכשיש חוסר הסכמה אז כל הצדדים אשמים, אז כל הצדדים אשמים, חבל מאוד שזה קרה, אני מאוד מקווה שהשנה ההסכם הזה ייחתם, כמה שיותר מהר, הסוכנות נמצאת - - -

אני כמי שאמור לעשות ביקורת על זה, מנסה להבין מה קרה, כדי שאנחנו נדע שזה לא ייקרה, זה שאתה אומר לי שחבל מאוד שזה קרה, חבל, זה שאתה אומר לי שאתה מקווה שזה לא ייקרה בעתיד, אני רוצה לדעת למה זה קרה.

היה שם דיון משפטי על כל מיני סעיפים, שנתגלה לגביהם חוסר הסכמה, באמת עניין של עורכי דין, העורכי דין היו ביניהם, אני לא, אתה יודע, לא ישבתי וניתחתי את הדבר הזה, אבל בוודאי שיש לנו אינטרס - - -

אתה יודע להגיד לי למה היה עיכוב או לא, גם אם תגיד לי אני לא יודע, זה גם בסדר, אנחנו נשאל את יושב ראש הסוכנות.

לא, אני לא יודע להגיד לך, אתה יודע בסעיפים משפטיים, היה שם כמה סעיפים שהייתה לגביהם חוסר הסכמה, מתי, איזה, מתי עושים את ה- אני לא רוצה להיכנס לזה אפילו, כי זה עניינים משפטיים, אני לא רוצה לטעות בלשוני, אז אני אגיד שאם רוצים תשובה, אתה יודע, תשובה מפורטת, צריך לקבל את זה באופן - - -

אז אני מבקש תשובה מפורטת מהסוכנות.

בסדר גמור, אני אדאג לזה.

למה זה נמשך חצי שנה, כן. דימטרי אפרצב, גם ראש עריית קצרין וגם יושב ראש החברה בהתנדבות יש לומר. אני אשמח אם גם תענה, אני יכול לתת את התשובה לחבר הכנסת טל, כמי שיזם את הקמת החברה.

כן, כן, אדוני היושב ראש, תודה, ראשית כל אני מאוד מודה לך על זה שהסוגייה של עידוד העלייה באופק ישראלי, עולה לדיון בכנסת, אני הזמנתי היום את חברי דירקטוריון, חשבתי שיצטרפו יותר, כי בעיניי זה הזדמנות נהדרת לשים על סדר היום הלאומי, בוודאי בפרלמנט ישראלי, את הסוגייה שהיא מאוד מאוד משמעותית, לנוכח כל מה שמתרחש בעולם היהודי היום, בעיניי הדבר הזה הוא מאוד מאוד משמעותי. רק ממש בקצרה, חבר הכנסת טל וגם חבר הכנסת מזרסקי, כמה משפטים על איך בכלל נולד העניין, בשולי שנות 2009-2010 חל שינוי מאוד דרמטי בעולם עידוד עלייה, בלי להיכנס כרגע לפרטים, היקף תרומות שהסוכנות היהודית ידעה לגייס, לטובת הנושא הזה, ירד באופן מאוד משמעותי וכתוצאה מכך, לצד הצורך בפנייה של יהודים לעלות לארץ, הפעילות לעידוד עלייה פשוט צנחה למטה ולמדינת ישראל לא הייתה שום יכולת לפעול מעבר לים, אלא אך ורק באמצעות המוסדות הלאומיים, ההסתדרות הציונית העולמית אז באותה תקופה, לא הייתה בתמונה.

אני רק אתערב ואגיד, שלא נהוג שמדינה פונה לאזרחים של מדינה אחרת ואומרים לה, בואו אלינו, לכן פה נכנסים המוסדות הלאומיים בעצם בתפקידם.

עכשיו, קרו שני דברים, זה דבר אחד, דבר שני, לרוח המצב הספציפי הזה, קרה גם דבר שהוא היה מאוד מאוד, אז נסער בוויכוח, זאת אומרת, הציבורי בין היתר, שהמאגר הגדול ביותר של יהודים בעולם, אחרי חבר המדינות, ארצות הברית, התהליך של עידוד עלייה שם, עבר מידיים של המוסדות הלאומיים, לגוף פרטי, כמו 'נפש בנפש', אני לא נכנס כרגע, לא נותן ציונים ולא כלום, זאת הייתה רעידת אדמה אז בעולם הציוני והיו סביב זה הרבה מאוד וויכוחים וכך בעצם נוצרה סיטואציה, שכל עולם של עידוד עלייה התחיל לקרטע והרעיון שהמדינה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה ולהציל את המצב, בתור גורם משמעותי ביותר שיש לו עניין לעלות יהודים לארץ, כך בעצם מתחיל להתגלגל הרעיון של הקמת מסגרת שתדע לתקצב, תוך שמירה על פריסה עולמית של הסוכנות היהודית, איפה שהיא נמצאת וכניסה מסיבית, או כניסה במקומות איפה שלא, של ההסתדרות הציונות העולמית. אני חושב שאני מדייק בדברים - - -

רגע, זאת אומרת שבעצם כל המטרה הייתה לפתור את הבעיה התקציבית של איך עושים עידוד עלייה, כשהסוכנות לא - - -

זה היה, א', כן למצוא מקורות תקציביים וב', נוצר מצב של כן לאפשר למדינה לנהל את האירוע ואז במשמרת של היושב ראש היום, נולדה החברה, שנקראת אופק ישראלי, זה בדיוק שש, או שבע שנים והחברה, למעשה, מתקצבת, זאת אומרת זה הזרוע, זה גם חברה המעמד שלה מאוד מורכב, אני חושב שאין תקדים לדבר הזה ויכול להיות שאני לא מכיר - - -

החברה דומה במהותה לחברות אחרות שקמו בתחום, בין אם זה מוזאיק ובין אם זה מסע תגלית, שהמדינה באה ואומרת, אני רוצה שיהיה לי SAY בנושא של עידוד עלייה, עד אז אגב, משרד העלייה והקליטה לא היה משרד העלייה והקליטה, היה משרד הקליטה, משרד לקליטת עלייה, אנחנו שינינו את השם ב-2013 שונה השם של המשרד, למשרד העלייה והקליטה, מתוך המגמה של הממשלה לעודד עלייה. מרגע שאתה אומר העלייה היא ערך, אנחנו חשוב לנו שיעלו לישראל, אנחנו רואים בזה ערך לאומי, ערך ציוני, ערך כלכלי, בטחוני, אפשר לפרוט את זה כדיון ארוך, מספרי העולים צנחו מראשית שנות האלפיים, בסביבות 2012-13 זה עמד על ממוצע של 18 אלף עולים בשנה, אנחנו הצבנו יעד של להכפיל, האמת שב-14 כבר חצינו את ה- לדעתי, 27 אלף עולים, ב-2015 כבר חצינו את ה-30 אלף עולים. החברה הוקמה ב-14-15.

הבעיה היא שהסוכנות היהודית, היא לא מקבלת הנחיות מהמדינה, תעודדו עלייה, לא תעודדו עלייה, עכשיו גם שם הייתה פעילות של הסוכנות שלא הייתה מתואמת ואז הוקמה החברה שבנויה בעצם, שישנה וועדת היגוי, בוועדת ההיגוי יושבים המוסדות הלאומיים, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, גם קרן היסוד, לדעתי, בנציגות שם, הם יושבים בוועדת היגוי, מחליטים כיושב ראש וועדת ההיגוי הוא מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מחליטים מה הכיוון, מה הויז'ן, מה התקציב ומשם בעצם, מעבירים את הביצוע לחברה, לאופק ואז יש גם תכלול, שלא יהיה מצב שדורכים, מה שהיה קודם, אחד על הרגליים של השני, בסוף אתה יודע, אתה נמצא באותו מקום, עושה את אותם פעילויות ואז יש כפל - - -

סליחה, היום גם הסוכנות, עדיין ממשיכה לבצע עידוד עלייה במקביל - - -

לא, לא, זה לא במקביל, זה לא במקביל.

במקומות שהחברה לא פועלת, יכול להיות שיש פעילות, או של הסוכנות היהודית, או של ההסתדרות הציונית, או שהסוכנות היהודית היא קבלן מפעיל של פעולות החברה, החברה מבקשת מהסוכנות.

ברמה עקרונית, אם אני מסכם את כל הנושא, לפני שנה וחצי, החברה גם הוקמה בהחלטת ממשלה ו- - -

המטרה המקורית הייתה, לכן שאלתי גם על ההתקשרות עם צד ג', שלחברה תהיה את האפשרות, במידה ומישהו, אחד מהגופים האלה מחליט שהוא, מטעמה, בסוף אין לי שליטה על המוסדות הלאומיים, הוא מחליט שהוא לא רוצה לעסוק בעידוד עלייה, אז אולי יש אפשרות להתקשר עם מישהו אחר.

המציאות כרגע - - -

יכולים לבוא, אני יודע, בני עקיבא יגידו שהם עושים.

המציאות כרגע, מכיוון שהחברה פועלת מתוקף החוק, מתוקף החלטת ממשלה, ההחלטת הממשלה הראשונה מ-2014, אם אני לא טועה, היא הסתיימה בתום חמש שנים, לפני שנה וחצי היה הארכת תוקף של החלטת הממשלה ותקצוב ארוך טווח של 175 מיליון שקל. זאת אומרת אם אני מסכם את זה מבחינה משפטית, או רגולטורית, אין שום מגבלה כרגע לחברה לפעול, אין שום מגבלה תקציבית מהחברה לפעול ו- - -

יש את היכולת לעשות תוכנית ארוכת טווח.

עד 2026 ולמעשה, החברה היא סוג של זרוע ביצוע של המדינה, של המשרד לעלייה והקליטה, שהפעילות נעשית באמצעות המוסדות הלאומיים, כמו ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

היושב ראש, הייתי רוצה להוסיף עוד משפט להבהרה, הגופים של המוסדות הלאומיים בחו"ל, יש להם אישור בתקנון של החברות המקומיות, לתת אינפורמציה על עלייה למדינת ישראל, כל מי שפונה אליו והרעיון הוא לייצר סיטואציה שהם מגיעים למשרדים וזה עידוד העלייה.

שוב פעם, הם נותנים מענה למי שפונה אליהם ואתה אומר אתה יוזם.

אנחנו יחד איתם מייצרים הגעה של אנשים שלא היו בשום דטה בייס, לקבל ידע ומידע על מדינת ישראל.

המידע, אחד הדברים שזוהו בזמנו, כחסם לעלייה, עובדה שאנשים לא יודעים מה הם יכולים לקבל, גם מה הזכאי עולה, ממה הוא יכול להנות אם הוא עושה עלייה למדינת ישראל. למשל, בזמנו עשינו קמפיין בהיבט של מנהל הסטודנטים, למנהל סטודנטים עולים, דווקא לארצות המערב, לארצות הברית וצרפת, צרפת פחות, אבל ארצות הברית, זה דרמטי, העובדה שאתה יכול להגיע לכאן וללמוד כאן תואר, היא משמעותית.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת לשאול משהו, אני מבינה שלמשרד העלייה והקליטה יש התקשרות והסכם עם אופק ישראלי, אני יודעת שיש ארגונים כמו קרן לידידות ונפש בנפש, שגם עוסקים באותו מפעל של עלייה וקליטה, כאילו מה?

אז הינה, אולי, הבעיה שהגברת כאן לא מהתחום, אבל יש תקנות עידוד עלייה במשרד, את יכולה לפרט את התקנות האלה ואיך אתם תומכים בארגונים אחרים שמעודדים עלייה?

כן. בעצם אנחנו תומכים בארגונים מעודדי עלייה, גם באמצעות תמיכות שזה ארגונים מעודדי עלייה שפועלים לעידוד עלייה מכל רחבי העולם, המשרד מקצה תקציב מיועד לדבר הזה, כ-15 מיליון ₪ בשנה. בשנת 2022 ארבעה ארגונים - - -

את יכולה להגיד את הארגונים הנתמכים ובאיזה סכומים?

'נפש בנפש', קליטת קהילות ישראל, הפדרציה הציונית דרום אפריקה ועמותת 'גבהים', תיכף אני אגיד את הסכומים. נפש בנפש הסכום תמיכה שאושר להם, עדיין לא סימנו לשלם את הכול, סכום התמיכה שאושר להם זה 11.697 מיליון, קליטת קהילות ישראל 1.743 מיליון, פדרציה ציונית דרום אפריקה 962 אלף וגבהים 1.244 מיליון. כמובן שהתמיכה זה בעצם על סמך כמה עולים מגיעים בפועל לארץ.

ולמה נבחרו דווקא הגופים הללו?

יש מבחני תמיכה שבודקים, הם מפורסמים, אני מודה שאני לא יודעת להגיד לך.

אז מחר כל גוף שמעוניין לגשת - - -

גוף שעומד בקריטריונים, כן.

את יכולה לחזור על הסכומים לטובת הפרוטוקול?

על הסכומים? נפש בנפש 11.697 מיליון, קליטת קהילות ישראל 1.743 מיליון - - -

שהם עושים מאיפה?

קליטת קהילות ישראל זה מצרפת בעיקר. פדרציה ציונית דרום אפריקה 962 אלף ו'גבהים' 1.244 מיליון.

עכשיו את יכולה להגיד, כמה עולים עלו דרך כל אחד מהארגונים?

כן, ב'נפש בנפש' ב-2022: 3,009, קליטת קהילות ישראל: 156 אלף, פדרציה ציונית, דרום אפריקה: 550 ו'גבהים': 104.

גבהים מאיפה מביאים?

מכל העולם, צעירים בעיקר, הם נותנים מכוון בתחום התעסוקה כבר בשלב של הטרום עלייה.

עכשיו, כמה עולים עלו מארצות הברית, שלא דרך נפש בנפש?

לפי החוק חייבים לעלות דרך - - -

לא, אבל השאלה, אבל לא בהכרח הם עשו עידוד עלייה, כנגד המספר הזה.

כל עולה מצפון אמריקה חייב.

הוא עובר דרך נפש בנפש, כמו שהוא היה עובר לפני כן דרך הסוכנות היהודית כדי לקבל שירות, אבל הוא לא בהכרח בגלל עידוד עלייה, אז אני שואל, הרי בסוף התקנות הם תקנות לעידוד עלייה.

יהודי דובר רוסית בצפון אמריקה, לא עוברים דרך נפש בנפש, הם לא מקבלים אותם, הם עוברים בדרכים אחרות מאוד מאוד מסובכות.

דרך איפה?

דרך סוכנות, דרך נתיב, דרך כל מיני גורמים.

אז אם עלה, אז יש לי שאלה, זה דווקא, אם עלה מישהו מהיהודים דוברי רוסית, מצפון אמריקה לישראל, הוא לא עבר דרך 'נפש בנפש' - - -

לא.

הוא מופיע במספר הזה של העולים?

כן.

כן.

לא מהעולים של נפש בנפש, לא מהמספרים האלה.

הוא מגיע בטוטל.

בטוטל, יש לכם טוטל שם.

והצעירים דוברי רוסית שנמצאים בגרמניה, למשל, או באירופה?

אנחנו עוד לא עובדים בגרמניה, אנחנו רוצים להיכנס לגרמניה ולהתחיל גם כן לפעול שם, כי עכשיו הרבה גם כן, אלה שברחו מאוקרינה, יושבים שם.

נכון, נכון.

כל מי שיצא מהמדינות הפרו-סובייטיות, בעצם - - -

חייב לעבור.

חייב לעבור דרך הסוכנות שהיא המתווכת לנתיב והאישור הוא מנתיב.

כן. ואני בכל רוצה לחזור, מה עם קרן הידידות שעושים עבודה מאוד רחבה.

השאלה אם הם הגישו בקשות לתמיכה?

קרן הידידות לא הגישו בקשות, גם השנה הם לא הגישו, הפעם האחרונה שיש לי בקשה שלהם זה 2020.

והם קיבלו ב-2020?

והם לא קיבלו ב-2020 זה אומר שהם לא עמדו בתנאי הסף.

ויש מגעים איתם ושיתוף פעולה? חוץ מקבלת תמיכה ומתן תמיכה?

אם לא מגישים בקשות, אי אפשר לתמוך.

יש שיתוף פעולה בשטח, בשטח בוודאי שכל הגורמים שמתעסקים בנושא של עידוד עלייה בעלייה, משתפים פעולה.

יש לנו אורחים מחו"ל שנמצאים איתנו בזום, אני רוצה לתת להם אפשרות לדבר. נתחיל עם ארגנטינה - - -

עודד, אם אפשר מילה?

כן.

אנחנו פועלים באמצעות נציגויות בחו"ל, בכל מדינה מרכזית שבה יש קהילה יהודית גדולה, יש נציג של הסוכנות שמתחלל שם את כל הפעולות, לרבות פעולות עידוד העלייה וחשבנו שזה מאוד חשוב, יחד עם שמעון, לשמוע ישר מהשטח מה הם עושים בתחום, בכבוד.

בבקשה, אלחנדרו מלינקובסקי, מנהל מערך אולפני ספרדית בדרום אמריקה ומרכז.

בוקר טוב.

אהלן.

קודם כל תודה רבה על ההזדמנות להציג על הפעילות שלנו, אני מנהל המחלקה לעידוד עלייה של ההסתדרות הציונית העולמית מארצות הברית הספרדית ומפעיל את התוכניות של אופק ישראלי, כפי שנאמר. עמוד השדרה שלנו הם אולפני יהודית, אולפני יהודית, מדובר להבדיל ממקומות אחרים, התחלנו באופן הדרגתי בסוף 2019 פה, עם שתי כיתות, הגענו לכמעט 150 כיתות עם יותר מ-4,500 תלמידים, מבוגרים, התחלנו, מה זה מבוגרים? מגיל 18 והלאה והגענו להישגים שמתוך העולים של 2021-2022, 92 אחוז מהעולים הם תלמידי האולפנים שלנו.

סליחה רגע, אלחנדרו, סליחה, האולפנים שאתה אומר שלנו, של מי זה האולפנים?

האולפנים של המחלקה לעידוד עלייה של ההסתדרות הציונית העולמית, ביחד עם אופק ישראלי.

זה הפעילות שאופק מממנת עם הצ"ע.

כן, כן, זה הפעילות שאופק מממנת עם הצ"ע ואני רוצה לעשות הבהרה לגבי שטח, הפעילות פה מאוד, לא רוצה לומר מחולקת, אלא מורכבת מעידוד עלייה ועלייה, כשהסוכנות היהודית עוסקת בעלייה, אנחנו עוסקים בעידוד עלייה, אנחנו מביאים ..מהמשרדים של הסוכנות, אנחנו עובדים עם כל זכאי העלייה שלא שוללים לעלות ארצה, כלומר לא הולכים לשכנע את המשוכנע, אלא עוסקים באמת בעידוד עלייה, בטווח, גם מידי, גם בינוני וגם ארוך. גם באולפנים, למשל, זה לא שמי שהולך ללמוד, או הולך לעלות עכשיו, גם מגיעים אלה, אבל מגיעים אנשים לא יודעים עברית, לומדים עברית, בעוד שנתיים-שלוש, רוכשים את השפה, מקבלים את הביטחון האישי, מחליטים לעלות, ומדינת ישראל מקבלת לקליטה עליה - - -

לאיזה רמה הם מגיעים בסוף אולפן?

תלוי איזה רמה, יש לנו רמת מתקדמים, יש לנו ארבע רמות פה, יש לנו מתחילים, בסיסית, בינונית ומתקדמים. מקבלים תלמידים עם כל מיני רקעים וגם - - -

אלחנדרו, מי שנכנס לאולפן בסיסי?

בסיסי זה 90 שעות ומתקדם זה 186 שעות ויש אולפן 300 שעות שהוא כמו אולפן א', בעצם, עם אישור של משרד העלייה והקליטה שהוא יכול להגיע לאולפן ב'.

זאת אומרת יש עולים שעלו והם כבר לכאורה סיימו אולפן א' והם - - -

כן, כן.

כן, כן, כן ולא רק את זה, יש גם צעירים, גם מהאולפנים וגם דרך תוכנית אחרת שזה מגמת עלייה שזה בא מתוכו - - -

איזה גילאים לומדים באולפנים?

באולפנים? בגילאים מגיל 18 והלאה, יש לנו כיתות - - -

אין לכם של בני נוער?

התחלנו, התחלנו השנה, התחלנו השנה מיד אחרי שאושר, התחלנו עם גילאי 14 והלאה וגם בנוסף אני רוצה לומר, יש לנו אולפנים, גם מחולקים על פי גילאים וגם של צעירים, של סטודנטים מ-18 עד 30, מ-14 עד 18, יש לנו - - -

זה פיזי או בזום?

יש לנו אולפנים מתמחים, אולפני רופאים למשל, אולפני עורכי דין, שגם מקבלים קבוצות תמיכה וגם מכינים אותם לעלייה איכותית לארץ כדי שהם יוכלו לעשות - - -

אלחנדרו, סליחה, רק שאלה אחרונה, האולפנים הם פיזיים, או בזום?

גם וגם.

אז זה מחולק, חלק מהשעות ככה, חלק ככה?

לא, לא, לא.

יש אולפנים כאלה ויש אולפנים כאלה.

יש לנו מערכת הרשמה שמשבצת את העיר שאנשים גרים, עם הרמה, אם באותה רמה יש להם אולפנים פיזיים, הם חייבים להגיע לאולפנים פיזיים, לא תמיד יש לנו פתרון לכולם, כלומר ימים לכולם בכל היבשת, לכן האופציה של האולפנים בזום.

תודה.

היושב ראש, ב-2020 העברנו את כל מערך האולפנים למקוון, מכיוון שהייתה הקורונה והיום זה היברידי, בעצם, גם פיזי וגם מקוון.

ברור, ברור.

יש עוד דבר נוסף, שלמשל, ארגנטינה מדינה גדולה, יש לנו תנאים לפתיחת כיתות אולפן, למשל, אנחנו לא יכולים לפתוח כיתת אולפן, אם אין לנו 15 תלמידים באולפן, אבל יש מקומות שאתה לא יכול למצוא שם 15 יהודים, בו זמנית, הם מצטרפים.

כן, ואז עושים את זה באמצעות הזום.

כן, כן.

ברור, גבי גלזמן, ראש משלחת הסוכנות והצ"ע בארגנטינה, אז זה גם הסוכנות וגם הצ"ע?

כן, כן, היא יושבת בשתי כובעים.

יפה. בבקשה, גבי.

אז טוב, בוקר טוב ובהמשך לדברים של אלחנדרו, שבאמת אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. חשוב לי מאוד לציין שמצב היום באזור שאני נמצאת בו הוא שאנחנו חייבים להיות פרואקטיביים, נגמרו הימים שיכולנו לשבת במשרדים, מי שרוצה לעלות שייגש אלינו ונטפל בו וזה המקום של השיתוף פעולה הכול כך חשוב עם אופק ישראל, כי באמת יש לנו פה כמה, לא רוצה להגיד מתחרים, אבל זה כן סוג של מתחרים, קודם כל אנחנו נמצאים באזור שמתחרים חזק עם מעבר של צעירים לארצות הברית, ספרד, איטליה וכדומה ואנחנו חייבים כל הזמן להיות בקשר עם מועמדים, שכמו ש.. אמר, כל מי שבעצם מראש לא מוכן לדבר איתם, מבחינתנו מועמד עלייה.

אנחנו גם רואים הרבה מאוד התרחקות, בעיקר של צעירים מהקהילה ולכן היום חייבים לצאת ולעשות פעילויות ולחפש את האנשים ולהציע להם, לפחות לחשוף אותם לאפשריות שקיימות, מה שאולי פעם היה לנו ברור שאנשים יודעים, בעצם, מה זה לעלות ומה מגיע, או לא מגיע, היום המצב הזה הוא לגמרי אחר, מאוד לא מובן מאליו ואני חושבת שהדגש החזק, אני כן, זאת אומרת, אלחנדרו דיבר על האולפנים, אבל עושים הרבה יותר דברים, מביאים מומחים מישראל והרבה מאוד פעילויות, גם בזום, גם פיזיות, ירידי עלייה שעושים במשותף, סוכנות וההסתדרות הציונית. מדובר על אירועים שמושכים 700 איש וגם יותר, מגיעים מומחים מהארץ, בין אם זה בתחום לימודים תעסוקה, מגורים מערים שונות, זו פעילות שהיום, מבחינתי, היא אקוטית, ברור לי שאם הפעילות הפרואקטיבית לא תתקיים אז אולי בטווח הקצר מאוד, לא נראה הבדלים במספרי העולים, אבל כשאנחנו מודדים לאורך זמן, הפעילות הזאת היא חשובה, היא משמעותית, היא ברמה של חיונית מבחינתנו.

תודה רבה, גבי. נאווה בראשי, מנהלת מערך אולפנים בצרפת.

כן, שלום לכולם, נאווה בראשי, אני רכזת האולפנים בצרפת ובלגיה, מטעם המחלקה לעידוד עלייה, בהסתדרות הציונית העולמית, באופק ישראלי.

כמה לומדים אצלכם באולפנים?

התחלנו עם 120 כיתות לפני שבע שנים והשנה אנחנו מפעילים 120 אולפנים עם כ-2,000 תלמידים. אלו אולפנים בתוכניות של 90, 120 ו-300 שעות ובמסגרת הפרויקט קיימים גם אולפנים מיוחדים, כמו אולפנים מקצועיים לרופאים ולעורכי דין. יש אולפנים לצעירים, אולפנים למיועדי עלייה, במסגרת עמותות, כמו עלייה בקבוצה ודור חדש. יש לנו אולפני קיץ אינטנסיביים עם הכנה למבחני יעל שיתחילו במאי ובנוסף לכיתות האולפנים הרגילות כדי לשמור על התלמידים ועל חברי הקהילות בסביבה עברית וישראלית, במהלך כל השבוע, אנחנו מציעים להם מגוון של פעילויות העשרה בעברית קלה בזום, או באופן פרונטלי. יש לנו לדוגמא מועדון עברית שבועי, יש מפגשי קפה עולה עם נציגים של הסוכנות היהודית. יש לנו מפגשי עברית תכלס, שזה מפגשי זום המוניים בהם התלמידים לומדים עברית שימושית, תוך כדי אימפרוביזציה של סיטואציות מחיי היומיום ויש כמובן מפגשים לרגל חגים, מועדים ועוד. עכשיו במסגרת המשרד של המחלקה לעידוד עלייה ואופק ישראלי בפריז, עובדים עוד שני רכזים שלא נמצאים פה כרגע, יסמין מנה שאחראית על סבבי הרצאות של מצליחנים ישראליים שעלו מצרפת ונתן סמילה שהוא אחראי על פרויקט חדש, בשם 'אדמת עלייה'.

למה לדעתך יש ירידה של 43 אחוז בעולים מצרפת?

אני לא חושבת שזה קשור באופן ישיר לפעילות שלנו, אלא יותר - - -

לא, לא, אני לא אומר שזה בגלל הפעילות שלכם, אני שואל אבל את נמצאת שם, יש ירידה משמעותית, בין 21 ל-22.

נכון, אז מהכרות עם השטח, כי אני מסתובבת בכל האולפנים ואני פוגשת את התלמידים ומדברת איתם הרבה, ניכר שזה יותר עניין של הקליטה ועלייה ביוקר המחייה בארץ שמקשה עליהם מאוד.

משרד העלייה והקליטה, יש לכם תוכניות קליטה ייעודיות לטובת עולים שמגיעים, בהתאם למדינות?

אנחנו עכשיו עם הכניסה של המנכ"ל החדש שבוע שעבר, אנחנו עובדים ביחד ומגבשים תוכניות קליטה חדשות וייעודיות.

אין לכם היום?

כרגע לא.

בעצם הקליטה היא רק סל קליטה ו-

יש תוכניות קליטה, אבל לא משהו שהוא מגוון לפי מדינה.

אתם הייתם ערים לירידה הזאת במספרים של העלייה מצרפת?

אנחנו היינו ערים לעלייה, אנחנו גם בכנס תוכניות עבודה שהיה באוגוסט, ישבנו עם כל ראשי המשלחות ועברנו על המספרים ובדקנו מה הסיבות לירידה.

איזה בעיות בקליטה אתם מזהים מצרפת? זה ירידה משמעותית, צרפת, ארצות הברית, ארצות הברית ירידה של 25 אחוז, צרפת 43 אחוז, ארגנטינה, למשל, אנחנו רואים עלייה, בריטניה עלייה.

היושב ראש, אפשר לענות?

רגע, אני רוצה את משרד הקליטה.

אנחנו מזהים שיש ירידה, בעצם, ממדינות המערב, אנחנו מאמינים שככול הנראה זה נובע, בין היתר גם ממשבר הדיור בארץ והמשבר הכלכלי בארץ והערך של השקל לעומת הדולר והיורו, אני אתן אבל לאופק להמשיך.

זה קצת נשמע מוזר, אני חייב לומר, כי מדינות דרום אמריקה, אם הסיפור של נושא השער מטבע הוא הפקטור המשמעותי אז אצלם הבעיה היא צריכה להיות פי כמה וכמה.

נכון, אבל זה לא המספרים, אי אפשר להגיד שזה מספרים מאוד מאוד גבוהים בהפרשים ולכן זה לא, זאת אומרת אנחנו עדיין רואים עלייה, זה לא שאין עלייה מצרפת, זה לא שאין עלייה מארצות הברית.

כן, אבל אם ב-2021 עלו 3,676 עולים מצרפת, אז ב-2022 עלו 2,100, זה משמעותי מאוד, אנחנו מדברים על הקהילה היהודית השנייה בגודלה באירופה, לדעתי.

אבל עודד, אנחנו מסתכלים ורואים לדוגמא ב-2019 עלו 2,478 וב-2020 עלו 2,500, זאת אומרת בוודאי שיש תנודתיות, אני מסכים, יש השפעה גם למה שאנחנו עושים, אבל גם יש תנודתיות שנובעת מגורמי דחיפה של כל מדינה, שאפשר לנתח אותה, אפשר לדבר, חלק תלוי בעבודה שלנו וחלק זה גורמים אקסוגניים.

יש שלוש סיבות עיקריות, יוקר המחייה ומגורים, זה שני הסיבות המרכזיות, אבל צריך לקחת בחשבון שב-2022 כל מדינת ישראל, כולל משרד העלייה והקליטה, היה עסוק בעלייה, בעקבות המלחמה באירופה, זה יצר מצב שאף אחד לא היה לו קשב לשאר העלייה ואנחנו מקווים שב-2023 ו-2024 הדברים יחזרו.

כן, אבל הירידה ב-2022 נובעת מקשיים, אנחנו משייכים את זה לקשיי קליטה, לקשיי קליטה ב-2021 ואני אגיד יותר מזה, דעתי, יש גורמי דחיפה מקומיים שצריך להתייחס אליהם, גם ברמת ההשקעה ורמת ההשקעה צריכה להיות מתאימה לגורמי הדחיפה, למשל, ב-2014 אנחנו עשינו תוכנית ייעודית לעידוד עלייה מצרפת, כי הבנו שיש בצרפת גורמי דחיפה משמעותיים שגורמים להם לרצות לעלות וידענו שגם אם אני לא אעשה כלום, תהיה עלייה בעלייה, אבל הרצון הוא – ב- 2014 - לא שתהייה עלייה של 500 או אלף, אלא שנצליח להכפיל ולשלש את העלייה כדי לנצל את ההזדמנות, כי הייתה תקופה קשה מאוד אז בצרפת, של אנטישמיות, עשינו אפילו לדעתי את ה-10 אלף עולים מצרפת.

הגענו ל-7,800.

וזה חלק מהעניין, מה שאגב, תיכף אני אכנס למספרים פה של משרד העלייה והקליטה ושלכם של רמת ההשקעה, אני חושב שאתם מפספסים היום את רוסיה, אוקרינה, בלרוס, זה זמן, זאת אומרת אתה צריך להכות בברזל כשהוא חם, השיעור הראשון בכלכלה, אתה תשקיע את הדולר איפה שיהיה לך את התשואה הכי גבוהה להון, היום התשואה להון במקומות האלה, היא דרמטית. עכשיו, יכול להיות שבעוד שנה, או בעוד חודש, אני לא יודע, כן, המצב יירגע, המצב יירגע, תצטרך להשקיע הרבה יותר כדי לעודד את העלייה, בדיוק כמו שב-2014 היה מצב בצרפת שאמר, עכשיו אנחנו מכים על הברזל שם.

2014 היה גם באוקרינה.

נכון, גם עשינו את זה באוקרינה. אני רוצה פשוט לתת לחבר'ה שנמצאים איתנו, שמואל אלול ואני רוצה רגע לסיים עם הזום שאנשים מחו"ל.

אפשר?

כן.

תודה. תפנו גם למדינות סמוכות, כמו מולדובה, פולין, בגרמניה היכן שעכשיו נמצאים פליטי אוקרינה, אפילו בקנדה, דרך קהילות יהודיות ולעשות שם ממש שיווק והצעה לעלות.

בבקשה, שמואל אלול.

שלום, אז אני שמואל אלול, סגן ראש משלחת בצרפת, מחודש אוגוסט 2022. כבוד יושב ראש הוועדה, אז אני אפרט בקצרה על העבודה שלנו בשטח בצרפת, בתחום עידוד העלייה, יש היום כ-24 שליחים בצרפת, בלגיה ושוויץ וכ-19 עובדים מקומיים, זה כולל שליחי סטודנטים שעובדים עם ארגונים ברחבי אירופה ובצרפת. שינשינים שמשתלבים בעבודה עם הקהילה ובתי ספר ותנועות נוער ושליחי עלייה שמתרכזים בעידוד עלייה ובתהליך ייעוץ וליווי ובירוקרטיה עם העולים. אז אנחנו גם נוכחים באירועי סטודנטים, ירידים פיזיים ומקוונים, ערבי אינפורמציה וגם נוכחות ב - - -

טוב, תודה רבה, איפה אריה אבוטבול, אגב?

אריה עסוק עם דורון אלמוג במפגש חשוב בקהילת ספרד.

אם זה ככה, אז אנחנו מאשרים את ההיעדרות שלו מהזום הזה, תמסור דרישת שלום חמה. ליאת עמר.

כן, שלום לכם, אני נציגת הסוכנות בדרום אפריקה, מנהלת המשלחת, שלום לכל המכובדים. הפעילות שלנו בשיתוף עם אופק, התמיכה של אופק לפעילות עידוד העלייה שלנו מאוד מאוד משמעותית, כל פעילות עידודי העלייה שלנו כמעט נתמכת על ידי התקציבים של אופק ומאפשרת לנו לעשות הרבה. דרום אפריקה ממצב של קהילה הולכת בקטנה ומצטמצמת, אם דיברתם על ירידה במספרי העולים, אז אני אומרת, אנחנו מצליחים לשמור על אחוז מהקהילה עולה כל שנה, הקהילה פשוט הולכת וקטנה והאחוז הזה במספרים נראה קטן יותר ויותר. התקציבים של אופק מאפשרים לנו לעשות ירידי עלייה, ירידי צעירים, להביא מומחים לקהילה, לספק מידע רחב. לפני שנה וחצי הפקנו סרט אנימציה שרלוונטי לתקופה שיושבים מאחורי מסכים ומנסים מהבית לאסוף מידע ואנחנו משתדלים אחת לשבועיים-שלושה לקיים אירועי בינה, בנושא תוכן אחר, כל הפעילות הזאתי נתמכת על ידי אופק ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מצוין, בלי זה אני מניחה שהיינו יכולים לעשות הרבה, הרבה פחות, ברחבי קהילה שצמאה למידע ומנסה לאסוף אותה ובטח פוסט קורונה, אנחנו מדברים על הרבה יותר פעילות וירטואלית מאשר פעילות פנים אל פנים.

תודה. דורון קליין, מנכ"ל הפדרציה הציונית בדרום אפריקה?

יצא מהזום.

יצא מהזום, אוקי, תודה. רצית משהו עוד להוסיף?

אני רציתי רק לשאול, לגבי התקציבים של נושא של העידוד עלייה, בעצם, כל ארגון שמעוניין ועומד בקריטריונים, יכול היום לגשת להתמודד על התקציב הזה? איך זה עובד הסיפור הזה?

כן, מפורסמים מבחני תמיכה מידי שנה.

כל שנה מחדש הדבר הזה נפתח?

כל שנה מחדש הדבר הזה נפתח.

את יכולה לפרט לנו את תנאי הסף?

אני לא יודעת את תנאי הסף, אני מצטערת.

איך יכול להיות שארגון כמו, סתם ארגונים שאנחנו מכירים אותם, כמו Qualita, או ארגונים שעוסקים מאוד מאוד בזה, בכלל לא שם?

יכול להיות שהם לא נגשו, אנחנו רואים ב-2023 שהם לא נגשו בכלל.

לא, יכול להיות שתנאי הסף הם כאלה שלא מתאימים לחלק מהארגונים?

שוב, אני - - -

שמראש חוסמים? זה היה אמור להיות פה, רק, אין.

משפט, עודד, רק צריך להפריד פה בין ארגונים שהם מסייעים לעולים שמגיעים וקולטים עלייה, לארגונים שעוסקים בחו"ל בעידוד עלייה, זה שני דברים קצת שונים, זה לא חופף, לא תמיד ארגון שקולט כמו Qualita, שרוב הפעילות שלו בארץ, מסייע לאנשים שהגיעו במציאת תעסוקה וכו', לא עוסק - - -

בסדר, יכול להיות, סתם מעניין אותי להבין, ללמוד, מה תנאי הסף לדבר הזה?

ברשותכם חברים, מניסיוני ויש לי ניסיון מסוים בתחום של עידוד עלייה וקליטה ובכל הנושא הזה, זה הכול עניין של הגדרות ודרישות וציפיות וסדרי עדיפויות. בתקופה בין 2009 ל-2013, שהייתה נחיתה דרמטית מאותם סיבות ששיתפתי, בעידוד עלייה, אז בזמנו פניתי לארגונים שלאו דווקא בהגדרה זה היה תחום העבודה שלהם, שאחד מהם היה בני עקיבא ואחד מהם היה בית"ר ואחד מהם היה מכבי עולמי וכל אותם ארגונים שבהגדרות ביקשנו מהם להיכנס מתחת לאלונקה ולהתחיל לפעול וברמה העובדתית, אז באותה תקופה, ארגונים ש- - -

תנועות הנוער היה חלק גדול.

כן, כן, בוודאי וגם היום, גם היום, הייתי עכשיו סוף שבוע, לפני שבוע עם שר העלייה בצרפת וראיתי שם פעילות ענפה של בני עקיבא שזה ארגון ציוני ואין צורך כאן להסביר את משמעותו בקליטת העולים ובעידוד עלייה, אם בפרק זמן הנתון, כרגע, עכשיו, לפרק זמן של חמש שנים, תנועות הנוער יקבלו תקציבים נדרשים ונרתום אותם לפעילות של עידוד עלייה בכל מקום אפשרי אז אין שום סיבה שזה לא ייקרה, ראיתי שם נציגים, במפגש עם ארגונים מול השר, ראיתי שם נציגים גם של צופים ויש ארגונים נוספים. צריך להבין, אדוני היושב ראש, אני פשוט, אני ברשותך, אני רוצה טיפונת לעלות את הטמפרטורה של הדיון, כאילו אני לא רוצה לשרוף את הדיון, חס וחלילה, אבל טמפרטורה כן אני רוצה להרים, מכיוון שסוגיית עידוד עלייה זה סוגייה לאומית, היא מאוד משמעותית וצריך להבין שבקהילות יהודיות שיש יכולת לתקשר איתם אז אפשר להיכנס שם לתהליכים מאוד סדורים, מאד מסודרים, הגעות של תגלית וכו', אבל יש קהילות ענקיות שהם לא מסודרות כקהילות וזה בצרפת ובאירופה ובחבר המדינות ובוודאי בארצות הברית, זה בכל מקום ששם מתחוללת התבוללות, צריך להבין את זה, כל זמן שיהודים בגלויות לא נחשפים לפעילות של עידוד עלייה, הסיכויים שלהם להישאר דור אחרי דור, הולכים ואפסיים, אני לא רוצה לתת דוגמאות אישיים, שאני נצר אחרון במשפחתי שממשיך את השושלת היהודית ולכן המצב שבו פעילות של עידוד עלייה נעצרת, גם לשעה, אני לא מדבר על שבוע, חודשים, בעיניי זה תקלה, אני יכול להבין כשאין תקציב, כשאין תרומות, אבל כשיש תקציב וזה לא מתקיים, זאת תקלה בעיניי וצריך להבין שאם השנה מפחיתים פעילות של עידוד עלייה, זה אומר ששנה הבאה אין עולים.

עכשיו בניגוד לפעילות אחרת, בעולם הציוני, בעידוד עלייה יש מדדים, פעם אחת זה נמדד בפעילות כוללת ופעם שנייה זה נמדד בפתיחת תיקים ופעם שלישית זה במימוש פתיחת תיקי עלייה ואז זה דבר שניתן למדוד אותו וברגע שיש צימאון בשטח והשליחים משוועים לפעילות ואנחנו לא מצליחים להוציא פעילות לפועל וזה לא משנה כרגע, אני לא מחפש לא אשמים ולא שום דבר - - -

מה אתם מפעילים אולפנים גם ברוסיה?

אנחנו יש אולפנים סדר גודל של 140 אולפנים שאופק מממנת ועוד כ-100 אולפנים - - -

ברוסיה?

גם ברוסיה, גם באוקרינה כיום, גם בכל העוטף, בכל הסובב של המדינות הפרו-סובייטיות.

יש לך מגבלה לפתוח עוד, או שפשוט אין ביקוש?

יש ביקוש, אין לי מגבלה, גם לא תקציבית, יש לי מגבלה של היכולת של היחידה.

הבנתי.

סליחה, אדוני, יו"ר הוועדה, אני רציתי להתייחס, נטלי מבאר שבע, מנהלת מחלקת קליטה.

כן.

בהמשך לשאלתך לגבי ירידה בעלייה של העולים, לצורך העניין, מארצות הברית, אני יכולה להרגיש מה שאני מרגישה בשטח, אני חושבת שהמנוע העיקרי, במיוחד אם אנחנו מדברים לאורך הזמן, זה הנושא של הקליטה, קליטה מוצלחת היא בעצם יוצרת המשכיות ומה שאנחנו יכולים לראות על הקביעות של העידוד שאנשים יבואו שנה אחרי שנה ומה שאני יכולה להגיד, שכרגע בשטח יש לנו היעדר, זה גם קהילה שדורשת מעטפת יותר רחבה, אז ברגע שאין לנו תוכניות תעסוקתיות, ברגע שאין לנו מענק עידוד עלייה, כמו שהיה פעם בשיתוף של הנגב והגליל, בשיתוף עם ה'נפש בנפש', אין תוכניות תעסוקתיות שמתאימות לאותו קהל יעד, הם פשוט הולכות לאיבוד, כאילו הקטע הזה של עידוד מתבצע ואז פשוט בקליטה יש - - -

יש אבל החלטת ממשלה שעברה בקבינט נגב-גליל, לגבי עידוד עלייה לנגב ולגליל, שנוגעת גם לבאר שבע, תקציב של 22 מיליון שקל, אם אני זוכר נכון את המספר.

שמופעל דרך איזה משרד?

משרד העלייה והקליטה ומשרד נגב-גליל, חלקו היה אמור להיות מענקים ייעודיים, אגב, מענקים לרופאים, לאחיות, אחים, מאוד רלוונטי לעיר כמו באר שבע.

כן, נכון, גם בנושא של הרופאים, ההחלטה הנהדרת הזאת היא הוצאה מחוץ לרופאים שיכולים לקבל את המענק, את החבר'ה שהיו במסע ואצלנו רוב הרופאים שמגיעים - - -

למה? אגב.

אני לא יודעת למה, לדעתי זה ממש אפליה, בעיניי, כי הרוב למשל - - -

זה החלטה של משרד הקליטה?

כן, כן, זה החלטה של משרד הקליטה, כי יש לי למשל 90 רופאים מועמדים, שאני אשמח שיישארו בבאר שבע, אבל הם מחוץ למענק הזה ואותו דבר כשאני מדברת גם על החבר'ה מארצות הברית, או מצרפת, למשל, ארצות הברית, השנה, הורידו מגשרים חינוכיים, דוברי אנגלית, ברמה ארצית וזה פגיעה מאוד מאוד משמעותית, כי אחד האתגרים - - -

מגשרים חינוכיים?

כן, כן, שזה כאילו המימון של משרד החינוך, אגף העלייה.

מי מתקצב את המגשרים החינוכיים?

משרד החינוך, אגף העלייה, במשרד החינוך, הורידו לגמרי תקצוב של המגשרים דוברי אנגלית.

זה תקצוב של המדינה, אדוני היושב ראש, אני מתנצל, אני בין היתר גם יושב ראש של וועדת העלייה והקליטה של המרכז השילטון המקומי, הבעיה הזאת ידועה, היא מוכרת, כל זמן שאין תקציב מדינה ל-2023 אז כל התקציבים שהם לא תקציבי ליבה, הם כולם יורדים לטמיון.

אתה זוכר את זה אולי, זה תקציב של משרד החינוך, או תקציב משרד הקליטה שמשרד החינוך מפעיל?

משרד החינוך.

משרד החינוך, כן, יש אגף לקליטת עולים במשרד החינוך שזה רוחב.

אבל הם הורידו מגשרים, רק מגשרים דוברי אנגלית הוציאו, את כל השאר המגשרים תוקצבו ואנחנו יודעים שזה אחד האתגרים, השילוב של יוצאי ארצות הברית ויוצאי צרפת זה במערכת החינוך.

הוסיפו מגשרים אחרים, או שפשוט?

לא, הוסיפו, סתם אני אומרת, אם הייתה לי מגרשת דוברת רוסית אז הוסיפו לחצי משרה, בכמות תלמידים שהכפילה.

וכמה עליתם במספר התלמידים?

אני חושבת בערך פי ארבע, משהו כזה.

זה עניין תקציבי, מכיוון שפעולות לקליטת עולים, בעקבות המלחמה, תוקצבו בהיקפים הרבה יותר גדולים, שיש שמה אפילו חוסר ניצול תקציבי ומשם נבעו הדברים ואכן את צודקת בסוגייה הזאת יש באמת תקל והוא רוחבי, הוא בכל הרשויות, כולל גם

בהחלט, גם האתגר של החינוך.

בסדר, זה כבר עכשיו אנחנו נכנסים לסוגיות הקליטה פה. תודה. קונסטנטין שוויביש ואחריו יאיר סמוליאנוב.

שלום, שמי קונסטנטין שוויביש, אני מנכ"ל איגוד מורים עולים, איגום ואני מאוד נרגש מכיוון שאני באמת בנאדם מאוד סובייקטיבי, אני סובייקטיבי מכיוון שאני עליתי ב-91, ב-92 הקמתי עם חברים, אגוד מורים עולים, על מנת לעזור למורים אשר עלו ארצה, בזמנו עלו כ-80 אלף, עם כל התוכניות קליטה של משרד החינוך, הועסקו במשרד החינוך כ-10 אלף, כלומר 70 אלף איבדנו ואנחנו - - -

עלו 80 אלף מורים?

כן. במשרד החינוך נקלטו בתוכניות שונות, גם בתוך המשרד, גם תוכניות פעם היה מצ'ינג, כ-10 אלפים. דרך איגום, העמותה שאני יש לי כבוד להיות מנכ"ל בה, כבר כמעט 30 שנה, עם הפסקה שאני אדבר עליה, עברו כ-30 אלף, היום אנחנו מעסיקים כ-300, אבל זה אומר שכל היתר מצאו את הפתרון התעסוקתי בהמשך, או כמורים במערכת החינוך, או כמורים במערכות אחרות, או מצאו את הפתרון לא כמורים כשהבינו שה- - -

אבל בוא נתמקד בנושא של עידוד עלייה.

סליחה, פשוט אני רוצה להגיד למה אני לא סובייקטיבי, הייתי גם שליח - - -

ב-12 אנחנו צריכים לסיים.

אני מדבר מאוד, אני אעשה את זה עוד יותר מהר. אני הייתי שליח של הסוכנות היהודית, שליח מצטיין, משלחת.., כלומר אני מכיר תהליך הקליטה והעלייה מכל הקצוות, מעלייה ועד קליטה ואני חייב להגיד שאופק זה שילוב של כל התוכניות אשר נותנים באינטגרציה, גם של ירידי תעסוקה, גם ירידי עלייה, גם הרצאות, גם הרצאות בזום, כלומר כל תשלובת של השיטות האלה, המאמץ הזה נותן פירות מדהימים, שלא היו לפני כן, לא המציאו שום דבר חדש, כלומר כל הפעולה הזאת עוד לפני הייתה קיימת ואני רוצה עוד לעלות את הטמפרטורה, דקה אחת, אדוני היושב ראש. אני שומע גם משר הקליטה וגם ממקורות אחרים על כוונה להפסיק את הפעילות של עידוד עלייה במדינות חמה, זה בלתי מקובל, זה פשע, זה לא יכול לעבוד, במיוחד כאשר יש מלחמה וזה לא מדובר על תקציבים ועל תאוריות, אלא על פרקטיקה של אנשים חיים, שרוצים לזנוח אותם ולזרוק אותם למלחמה, אם זאת הכוונה אז זו כוונה מאוד רעה.

אני אבקש תיכף התייחסות של משרד העלייה והקליטה לדברים האלה, שכבר נאמרו בעבר. יאיר ואחריו מרינה ואחר כך יש עוד נציגה בזום שדילגנו עליה קודם, סליחה.

תודה יושב הראש. שתי נקודות קצרות שאני אשמח להתייחסות אליהן, האחת, דיברתם הרבה על כל הדברים שנעשים להרבה עולים, לאולפנים, במדינות במאת המוצא ונגעתם בזה שאחת הסיבות המרכזיות שעלו פה גם בשיחה זו סוגיית יוקר המחייה ואני תוהה האם נעשו, זאת אומרת מה השיחות, אולי אפילו מחקרים, או סקרים, בקרב אותם אנשים, בטח שיש, לצורך העניין נגעתם ב-140 אולפנים, דיברו פה על דוברי ספרדית 5,000 לומדים, אם אני לא טועה במספרים ואני תוהה האם יש אפשרות והאם עשיתם את זה בעבר ושאלתם ממש ספציפית, זאת אומרת אם עכשיו יש כיתות אולפן ומלמדים בהם עברית ומגיעים אנשים וכדומה, למה אנשים לא עולים? בתשובה יותר ספציפית מיוקר המחייה, זה דבר ראשון.

נקודה שנייה קצרה, אני אשמח להבין, כי אולי אני פספסתי כאן, בהמשך לכל המידע, הבאמת מאד מעניין ותודה על כל הדבר הזה. איך קורה בסוף השילוב של עכשיו יש, לצורך העניין, הסתדרות הציונית שמפעילה כל מיני מקומות בעולם ואז בסוף העולה, העידוד עלייה מצליח, העולה כן מגיע לארץ, החיבור של, לצורך העניין, ההסתדרות הציונית, או של אופק הישראלי, למשרד הקליטה, משרד הקליטה מקבל עכשיו את כל המידע על העולה, אחרי שהוא למד, איפה הוא למד, עם מה הוא הגיע, זאת אומרת המידע הזה נצבר ומגיע למשרד הקליטה?

ברור, תשובה.

תשובה קצרה, זה תהליך שנקרא רצף טיפול בעולה ובערך 35 אחוז מהאנשים שעושים את כל התהליך, המשרד מקבל גופים בארץ, כולל רשויות מקומיות, כולל זה, מכיוון שאנחנו מחברים אותם בשלב הראשוני של המגע עם מועמדי העלייה והכוונה היא להגיע ל-70-80 אחוז של תיק עולה שהולך איתו מהרגע שהוא נפתח עד לרגע שהוא מגיע - - -

אתה יודע להגיד כמה אחוזים ממשתפי האולפנים עולים בסופו של דבר?

סדר גודל של בין 50-55 אחוז.

אחוז גבוה.

ואנחנו יודעים להגיד, זאת אומרת תשובות יותר ספציפיות על למה 45-50 אחוז האחרים בוחרים לא לעלות?

כי זה תהליך ארוך וזה תהליך שלא מסתיים בחצי שנה.

תודה.

תודה רבה. נמצאת איתנו אילנה קוזק.

שלום, שמי אילנה קוזק, אני רכזת אולפנים בצפון אמריקה בניו יורק ומה שכן רציתי להגיד, רק להוסיף על מה שכבר נאמר, שבעזרת אופק ישראלי אנחנו באמת למדנו לעבוד בזמן קורונה באופן מקוון.

כמה אולפנים אתם מפעילים בארצות הברית?

ב-2022 היו לנו כ-40 אולפנים, זה שילוב של אולפנים 90 שעות ו-120 שעות.

כמה סך הכול משתתפים?

כ-1,800 משתתפים היו לנו בפעילויות שלנו.

את יודעת להגיד כמה מתוכם גם עשו עלייה?

זה מאוד קשה להגיד, זה צריך לבדוק.

אוקי.

כי אנחנו עובדים בכ-30 קהילות יהודיות דוברי רוסית בעשר מדינות בארצות הברית וקשה לעשות, מה שאנחנו כן למדנו לעשות אחרי הקורונה זה באמת, לא רק לעבוד עם קהילות, אבל לעבוד עם אנשים, לחבר אותם אחד אחד לפעילויות שלנו. אז אנחנו עושים, יש לנו הרבה קמפיינים שיווקיים ואנחנו באמת מחברים אנשים, לא רק מקהילות בקהילה היהודית, אבל אנשים בודדים שהם כן רוצים להיות חלק ממשהו אז הם ואין מי שמטפל בהם אז אנחנו באים ואנחנו באמת נותנים להם הזדמנות להיות חלק ונותנים להם את ההרגשה של ציונות, אהבת ישראל ומקשרים אותם באמת לשפה העברית ולתרבות היהודית.

בתוך תוכנית האולפנים, יש גם תכנים ציוניים? מעבר לתכני לימוד עברית, גם לומדים נושאים שקשורים בהיסטוריה של מדינת ישראל, על הדמוקרטיה הישראלית?

אנחנו כן מוסיפים בעזרת אופק ישראלי, השנה גם יהיה לנו הכשרת מורים ואנחנו באמת רוצים לעשות מן שהתלמידים שלנו כולם יהיה להם דברים, מעבר לרק עברית ומעבר רק לתרבות, אבל כן גם דברים ציוניים ואנחנו מתחילים לעבוד עם זה אחד-אחד, אבל באמת אנחנו רוצים לעשות שילוב של כל המורים שלנו שיהיה להם תוכן.

תודה רבה. מרינה קוריטני, בבקשה.

רק תשובה לגבי כמות העולים, ב-2016 היו 80 עולים מיוצאי חבר העמים והגענו ל-250 עולים.

אתה מדבר יוצאי חבר העמים מארצות הברית?

מארצות הברית.

בזמן שיש לנו ירידה של 50 אחוז. בבקשה, מרינה.

אנחנו צריכים להבין שקבלת החלטה לעלות לארץ זה תהליך, אוקי? וזה לוקח זמן, יש כאלה שיודעים לקבל החלטה מהר מאוד, יש כאלה שפחות ולוקח זמן. אחרי הקורונה ואחרי המלחמה בין רוסיה ואוקרינה, העולם השתנה, גם העולם היהודי השתנה ואנחנו צריכים לבדוק עכשיו. מצד אחד מה שאנחנו רואים בשטח, התעניינות, ההתעניינות היא גדולה מאוד, יותר גדולה ממה שהיה קודם, לעשות עלייה, או תהליכי עלייה.

התעניינות איפה?

התעניינות על העלייה.

איפה?

איפה גאוגרפית?

בכל מקום, ממש בכל מקום, אנחנו מפעילים כיתות אולפן, עושים את התוכניות שלנו והיום יש לנו דפי המתנה בכל מדינה, זה פשוט זה לא יאומן.

איפה יש לכם הכי הרבה דפי המתנה?

בארצות הברית.

אז יש לי שאלה, אני מסתכל על התקציב שאישרו לאופק, צרפת, תקציב 2022, צרפת: 7.415 מיליון, מרכז דרום אמריקה: 6.598 מיליון, חמה: 6,700 מיליון, צפון אמריקה, דוברי רוסית: 2.480 מיליון, כמה היה ב-2021? אין לי פה את הנתונים של כמה היה ב-2021. אה יש לי רק את השוואת השינוי, אני מסתכל לתקציב 2023, בוא נסתכל קדימה, קדימה אתם מתכננים להעלות ב-60 אחוז את התקציב בצרפת, לצמצם ב-10 אחוז את התקציב בחמה ולהשאיר את התקציב אותו דבר בצפון אמריקה, למה?

דבר ראשון אנחנו מסתמכים על סמך, גם כמו שהיום תוכניות העבודה שאנחנו מבצעים וסקירה עולמית לגבי מצב היהודים, סקירה לגבי צפי עלייה שאנחנו מקבלים - - -

זאת אומרת מצב היהודים בצרפת פחות טוב ממצב היהודים בחמה?

אנחנו יודעים, שוב, אנחנו יודעים שהסוכנות היהודית כרגע נתבעת ברוסיה והם שינו את אופן הפעילות שלהם והתאימו את עצמם למצב.

לא, לא, לא, מה שאת אומרת עכשיו, מה שאת אומרת עכשיו, מעבר לזה שהוא לא נכון, הוא גם לא המקום, קיימנו על זה גם דיון חסוי, אמרו לנו דברים אחרים לגמרי, זה נכון שיש עכשיו זה, אבל אוקי, זאת עדת משרד העלייה והקליטה מה שאת אומרת?

מה זאת אומרת?

שבגלל הסיפור של הסוכנות היהודית ברוסיה, אתם מצמצמים את הפעילות שם?

זה בין היתר ויש גם גורמי דחיפה מאוד חזקים ברוסיה, המספרים מדברים בעד עצמם וכרגע אנחנו - - -

זאת אומרת אתם אומרים, אנחנו לא רוצים, אנחנו נשקיע יותר איפה שהסיכוי להוציא יותר, אתה אומר, לא מעניין אותי, אני לא רוצה עכשיו לנצל את ההזדמנות, שאם היום יכולים לעלות לי, סתם, נניח 20-30 אחוז יותר ממה שעולים מדינות חבר העמים לשעבר, לא נשקיע בזה, שיעלה מי שכבר עולה גם ככה ונשקיע במקומות אחרים, אולי, אולי, אולי נצליח להעלות את האחוזים. אני מסתכל למשל על תקנות עידוד העלייה של משרד העלייה והקליטה, אתם חוץ מזה, משקיעים בארצות הברית, סדר גודל של 11 מיליון שקל, רק בארצות הברית, עם אותם המספרים, אתם לא משקיעים את הסכומים האלה במקומות אחרים בעולם.

אבל אנחנו רואים גם את הנתונים של 2022, כמה היו הצעות במדינות חמה ואנחנו רואים שאנחנו עומדים על אחוז ניצול מאוד מאוד נמוך של התוכנית עבודה שם.

ב-2022?

22.

אתם לא מנצלים את התקצבים?

לא, זה 11 מיליון זה לנפש בנפש.

לא, לא, היא מדברת על חמה, שנייה רגע, למה אתם לא מנצלים את התקציבים באופק? אתם לא מנצלים את התקציבים?

זה קשור, גם לחתימה המאוחרת וגם - - -

אה, בגלל שנחתם התקציב, זאת אומרת חותמים את ההסכם בנובמבר ואז בינואר אומרים, לא מצליחים לבצע אז בוא נחתוך את היישום.

זה התייחסות לניצול, לא לשינוי מדיניות.

כן, כן, בגלל שאין ניצול, לא יכול להיות ניצול מנובמבר לינואר, כן, שמעון.

הסוכנות היהודית פועלת גם בחמה, במלוא המרץ וכמו שאתה יודע זה לא המקום - - -

זה לא מה שאומר משרד העלייה והקליטה, אני מציע שתדברו.

אני אומר, בוא נעזוב שנייה את התקציב, אני אומר, יש שם תהליכים שקורים שם שלא קשורים לאף אחד - - -

שמעון, אתה יודע מה זה תקציב? מה המשמעות של תקציב? תקציב המדינה?

תכנון לפני ביצוע.

לא, זאת המדיניות, הממשלה בסוף הם יביאו, אולי הם יאשרו השבוע את התקציב בממשלה, בסוף התקציב הוא הביטוי למדיניות הממשלה, ההשקעות שלכם בכל תחום זה הביטוי למדיניות, עכשיו אני דרך ההשקעות לומד את המדיניות, אתה יכול לספר לי עד מחר שאתה חושב שחשוב להשקיע איפשהו ושזה חשוב ושהעלייה זה חשוב, אם בסוף אתה לא שם בעידוד עלייה תקציב, סימן שזה לא חשוב לך, זאת המדיניות, אם במדיניות אתה שם משהו בראש סדר העדיפויות, אתה יכול להגיד אני שם בראש סדר העדיפויות חינוך ובריאות ושם פחות במקומות אחרים, זה בא, בסוף המדיניות באה לידי ביטוי בתקציב, לכן המספרים פה, יש פה כמה דברים קשים מאוד שעולים בינתיים, אחד, זה שמשרד העלייה והקליטה אומר דברים הפוכים לגמרי, מה שנאמרו בדיון אחר שקיימנו והסוכנות היהודית אומרת דברים אחרים, באשר לפעילות הסוכנות היהודית במדינות מסוימות. אני מציע שתיישרו קו על זה. שתיים, אתם אומרים בגלל שלא היה ביצוע תקציב אז אנחנו מצמצמים את התקציב שם, אבל לא היה ביצוע תקציב, כי הסוכנות היהודית חצי שנה לא חתמה על הסכם מול חברת אופק.

ההסכם לא נחתם באופן הדדי, זה לא שהסוכנות לא חתמה, הצדדים לא הגיעו להסכמה, בוא נדייק בדברים.

אבל יכול להיות, אגב, למה לא בחרתם, דימה, למה לא בחרתם לעבוד עם מפעיל אחר? חצי שנה הם לא חותמים איתכם על הסכם, למה לא בחרתם לעבוד עם מפעיל אחר? למשל בני עקיבא.

אתה יודע מה ההרכב של דירקטוריון החברה ואני מקסימום יכול להזמין את חברי הדירקטוריון לכוס קפה, כי מה שאני יכול, אני משתדל, אתה יודע, את הביקורת להשאיר בתוך החברה, אבל - - -

יש פה סיפור לא פשוט, אני אומר לכם, אני בעניין הזה רוצה דיון בדרגים יותר גבוהים, יש פה סיפור לא פשוט, זה לא ריאלי שבסוף העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, נפגעת בגלל שאני לא יודע איזה סכסוך יש בתוך הסוכנות היהודית ולמה היא לא חותמת על הסכם, על תקציב שמעולם לא היה לה, מעולם לא היה את התקציב הזה לסוכנות היהודית, מעולם לא היה מצב שמדינת ישראל, שמה כל כך הרבה כסף כממשלה, על עידוד עלייה, עם תוכנית רב שנתית וחצי שנה גוררים רגליים, לא הייתה תקופה כזו מעולם.

אי אפשר להציג את זה כסוג של איזשהו משהו שהסוכנות לא חתמה, אני חושב שזה עיוות של המציאות, אני חושב שהוצג - - -

תראה, אני מסתכל, ההסתדרות הציונות היהודית חתמה, משרד הקליטה חתם, רק סוכנות לא חתמו.

אז מה? אז בין - - -

אתה לא אומר לי למה, אתה אומר לי היו כל מיני עניינים, תגיד, תפרט.

אנחנו יכולים להביא לפה את עורכי הדין של הסוכנות - - -

יכול להיות שכדאי, למה לא באתם, יש דיון על עידוד עלייה, אתם חצי שנה לא חותמים הסכם מול החברה לעידוד עלייה.

זה לא אנחנו לא חתמנו, הצדדים לא חתמו.

אתם שני הצדדים.

נכון.

אתם שני הצדדים, אתם יושבים גם בצד הזה של השולחן, גם בצד הזה, אתה אומר לי זה לא אנחנו זה הצדדים, אתה הצדדים, הרי אתה גם דירקטור בחברה ואתה גם הגורם המבצע, למה לא חתמת על הסכם?

הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה - - -

על מה? מי זה הצדדים? אתה לא הצלחת להגיע להסכמה עם עצמך.

הובא בפנינו הסכם שונה ממה שהובא בשנים הקודמות והיה צריך להסכים - - -

בטח, היה בו הרבה יותר תקציב, כמדומני, לא?

זה לא קשור לתקציב - - -

כמה תקציב היה בהסכם הזה לעומת התקציב בשנים קודמות?

75 מיליון.

כמה היה בשנים קודמות?

בשנים קודמות הסוכנות תוקצבה בין 12-13 מיליון שקל ובתקציב של 2022 ובהלאה, קרוב ל-20 מיליון שקל.

יש שינוי.

אפשר מילה, להבין מה המחלוקת, שנבין, במילה, לא צריך עכשיו פרטים של העורכי דין, אבל שנבין על מה.

המחלוקת בגדול זה איך לממש את התקציב ואיך לייצר תהליכי בקרה, כי המשרד בא לטובתנו ונתן לנו אפשרות לקבל על החשבון תקציבים והיה שמה בעיה של איך מייצרים את הבקרה, ניסינו בכל הגורמים לטפל בזה והדבר היחידי שכן הסוכנות, אני חייב לציין, כן עשתה פעילות, בלי שהיא חתמה - - -

את הפעילות הבסיסית, לא את התוספת. משרד העלייה והקליטה אז את אומרת פעם אחת לא היה ביצוע, אני מציע לחתוך את התקציבים של הסוכנות היהודית, אם לא היה ביצוע, לא היה ביצוע, בגלל זה החלטתם לצמצם את התקציב, אבל לקראת שנת 23, מה הסיבות הנוספות?

אנחנו רואים ירידה של 20 אחוז מהעלייה מהמערב בשנת 2022 ואנחנו רוצים לתת חשיבות למקומות שצריך להשקיע בהם יותר בעידוד עלייה ולחזור למספרים גבוהים ושלא נראה את הירידות האלה גם בשנה הקרובה, לכן גם המשרד נתן הנחייה לעשות תוכנית דו-שנתית על מנת לאפשר רצף פעילות ורצף עידוד עלייה ולא לקטוע את הדברים האלה ולא להגיע למצבים כמו שהיו השנה לדוגמא, שהדברים נחתמו מאוחר.

איפה בארצות הברית?

בכלל, באופן כללי.

לא, אני מסתכל, תראי, יש פה דרמה, אתם כאילו, מה גורם לכם לחשוב שה- 4.5 מיליון שקל נוספים בצרפת, איזה שינוי אתם מצפים? איזה מספר אתם מצפים לראות כנגד ה-4.5 מיליון שקלים האלה?

אנחנו מצפים לחזור למספרים שהיו אחרי הפיגועים, בעצם, בצרפת, בלי שזה יהיה הדברים האלה ואנחנו מצפים לעודד ולעשות תוכניות יותר - - -

אני ממליץ לכם, זה נכון לא רק לגבי עלייה, אתה צריך להשקיע איפה שאתה מבין שיש עוד גורמים מעבר, איפה שאתה נותן את התוספת, עידוד העלייה צריך לזכור, אחד האלמנטים בעניי הכי דרמטיים זה האולפנים, אני חושב שגם מבחינת מספרים, גם הבנפיט שהמדינה מרוויחה, אם מישהו שעבר אולפן עושה עלייה, אז כבר הרווחנו גם חלק מהקליטה. זאת פעילות שאתה יכול לקרוא לה פעילות חינוכית, אתה יכול לקרוא לה פעילות של עידוד עלייה, זה הא נוח, היא באמת עושה את שניהם, אבל - - -

סליחה, אגב-

מי אדוני?

אמיר מעריית רמלה, חשוב לי לדבר גם פה בהערה, אנחנו כרשויות מקומיות בעבר היה לנו תקציבים עידודי עלייה, קרי, השתתפות בסמינרים, בירידים בחו"ל - - -

פרויקטורים, כן.

פרוקטורים שגם בחוזה של הפרויקטור היה רשום שצריכים לצאת, הדברים האלה ירדו עם השנים ואני מאוד חושב שכן חשוב לצרף אותנו כרשויות המקומיות, שנהיה חלק מעידוד העלייה ולא רק נהיה פסיביים בקליטה.

כמה צומצם התמיכה בפרויקטורים? זה גם תחת המחלקה לעידוד עלייה, אם אני לא טועה.

אין תמיכה בכלל היום של עידוד עלייה.

לא, זה לא בקליטה בקהילה פרויקטורים.

זה בקליטה בקהילה, זה לא בזה.

הפרויקטורים?

כן.

הפרויקטור בזמנו הוגדר פרויקטור לעידוד עלייה.

יש חלק בעידוד עלייה פרויקטורים, אנחנו עדיין לא יודעים מה גורלם, אנחנו ממתינים לתשובות.

יש לכם במחלקה פרויקטורים, או שאין?

למיטב ידיעתי אין.

היה?

היה, שנה שעברה היה, לי ברשות שלי היה פרויקטור לעידוד עלייה.

אז ביטלתם את זה?

מהמחלקה לקליטה בקהילה, זה לא מחלקה לעידוד עלייה.

עד לפני שנה ראש המחלקה, כאילו ראש האגף לעידוד עלייה ורשויות מקומיות, הייתה אותה גברת, דגנית, בעצם, החלוקה היא שהרשויות הן באגף של הרשויות וזה כל הפרויקטורים שמה, הוציאו מהפרויקטורים את הנושא של עידוד העלייה, כי העבירו אותו לפעילות שלנו, אבל אנחנו לא ממנים טיסות שלהם ובעצם - - -

מה זאת אומרת, אתם מחזיקים את הפרויקטורים ברשויות?

לא, אנחנו דואגים לעדכן את המחלקות שהצטרפו לכל הפעילות שלנו, אבל אנחנו אל מממנים את הטיסות שלהם.

מה שבעבר משרד העלייה והקליטה היה עושה?

כן.

צמצמתם את הפעילות של עידוד עלייה. כמה כאלה יצאו לצרפת? היו פרויקטורים לעידוד עלייה בצרפת לפני כן? אני מציע שתבדקו גם שם, תראו, הוספתם פה תקציב, כל תקציב הפרויקטורים, אני לא זוכר את המספר, אבל הוספתם פה 4.5 מיליון שקל, אולי היה נכון להוסיף אותו בפרויקטורים.

מה שקורה, שרשויות שיש להן כסף יכולות לממן בעצמן את הנסיעות של הפרויקטורים והרשויות - - -

בדרך כלל הרשויות שיש להן כסף לא רוצות עולים, הרשויות שרוצות עולים זה דווקא אלה שיש להם פחות כסף.

והרשויות אחרות, פשוט אין להן את האמצעים וזה אחת הלקוניות ובהמשך למה שאמרת לגבי אולפנים, אני חושבת שזה מנוע נהדר, הכי טוב שאופק יצר, האולפנים וזה שהוא מביא אותו אלינו. עכשיו יש לנו בעיה, אותו עולה שהיה באולפן נהדר הזה בארצות הברית, עכשיו מגיע לפה ויצטרך לחכות, כרגע ארבעה חודשים לאולפן בארץ אז יש לנו פה, אני חושבת שאולי משרד העלייה והקליטה יכול להשתמש באותה פלטפורמה שאופק יצר, לצורכים המשכיות והפתרון שיכול לתת לאלה שכבר הגיעו לפה, שתהיה איזושהי המשכיות, כי כרגע, זאת אומרת, אנחנו לא נוכל, עודדנו אותו, הוא מגיע ו-

ברור, תודה רבה. רק מילה על מה שהתייחס הנציג מרמלה. הרשויות המקומיות שרוצות לקלוט עלייה, בדרך כלל, הן הרשויות המקומיות שאין להן את היכולת לבצע את השיווק הזה ועבורן זה קריטי, עבור עיר כמו רמלה, עבור עיר כמו לוד, כמו עכו, כמו נוף הגליל, הנושא הזה של עלייה הוא קריטי, הוא קריטי גם מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל ודווקא פה יש כשל שהמדינה צריכה להתערב, המדינה צריכה לסייע פה. אני מופתע לשמוע שהמדינה יצאה מהסיפור הזה של פרויקטורים לעידוד עלייה זה חדש והיום הם רק פרויקטורים, מה הם רק מלווי קליטה, בעצם?

כן.

לא, אנחנו לא קיבלנו נוהל חדש, אנחנו עוד לא יודעים.

רגע, אני לא מצליח להבין, ב-2022, היה פרויקטורים לעידוד עלייה?

כן, כן.

כן, היה אצלי ברשות.

זה אגב, זה מה שקורה כששוב, הטענות הן לא אלייך אישית, שמגיע לפה נציג של משרד העלייה והקליטה שלא יודע לתת את התשובות לדברים האלה.

אני ברשותך, אדוני היושב ראש, אני לא מוניתי, כן, יש לי הזדהות עם משרד העלייה והקליטה, כפי שאתה יודע מימים עברו, אבל - - -

איפה? סתם.

היה, הייתי מנכ"ל, כמוך ואני מכיר כמוך, אנחנו מכירים את התהליכים, צריך לעשות הפרדה כרגע בעיניי, זה שאין תקציב מדינה וכל התקציבים האלה שמדברים על פרויקטורים - - -

לא, אבל היא לא אומרת שאין תקציבים, היא אומרת שאין יותר פרויקטורים לעידוד עלייה.

אני רק אומרת שיש פרויקטורים, רק זה במחלקה לקליטת עלייה, מחלקה ל- - -

סליחה, יש פרויקטורים וגם הגדילו, אין הנחיה כרגע, אין הנחיה כרגע בעניין, כי כולם ממתינים לתקציב מדינה ואז אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמשרד העלייה והקליטה תדע לתת מענה, אני לא נכנס כרגע למדיניות, מה שיוחלט אז אנחנו נדע, אבל בהקשר למשרדים האחרים, כמו משרד החינוך שזה לא לב ליבה של הפעילות שלהם, הנושא של קליטת עולים, הם נתנו כיסוי לפרוקיטורים של דוברי אנגלית וכרגע אין שם מענה וזה מאוד מאוד קשה וצריך לתת לזה מענה. אני חושב, אני משוכנע ובזה אני אסיים, רק לעשות הפרדה, בסוגיית עידוד עלייה, תקצוב של פעילות בחוץ לארץ, אין שום מגבלה, יש תקציב גבוה, אנחנו מחכים לוועדת היגוי, תהיה מדיניות, תהיה החלטה, הדברים אמורים להתחיל לנוע, אני חושב שכל שעה וכל דקה זה חבל, כי אנחנו מאבדים הזדמנות שלא תחזור, בעניינים שקשורים באספקט אחר שהוא מאוד משמעותי, שהוא קליטת עלייה, יש כאן מגבלה טבעית, כי בהיעדר תקציב מדינה זה מאוד קשה, מעבר לפעולות ליבה, כמו סל קליטה וכל השאר, כל מה שמדבר על המענקים וכל מה שמדבר על דברים נוספים, יש כנראה כאן מגבלה, כמה שיותר מהר ואילו אם קיימת אופציה כלשהי כאן והוועדה וגם לחזק מול משרד האוצר, או מול כל גורם אחר, מתן קדימות לנושא, כי כאן מדובר על גורלות של אנשים ויש השפעה ישירה בחוסר יכולת לקלוט, לעודד אנשים אחרים להגיע.

תודה, אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית התייחסות משרד העלייה והקליטה לדיוני הוועדה אינה ראויה, לא מקובלת ולא תעבור לסדר היום מבחינתנו, גם את היכולת שלנו לקיים דיון בנושא נפגעה, נוכח העובדה שמשרד העלייה והקליטה לא שלח את הגורמים המתאימים, או הבכירים מספיק כדי שידעו לפרט על כל שאר הפעילויות שנוגעות בעידוד עלייה, אחת מהשתיים, או שמשרד העלייה והקליטה לא רואה חשיבות בנושאי עידוד עלייה, או שהוא רואה את זה כנושא מצומצם בלבד לחברת אופק, או שהוא לא רואה בוועדה כמקום שהוא צריך לתת לו דין וחשבון ופה כל זמן שהחוק לא שונה, כל זמן שהמשטר עוד לא השתנה, יכול להיות שבעוד חודש כבר לא תצטרכו לתת דין וחשבון לכנסת, אבל בינתיים זה המצב ולכן מבחינתנו אנחנו רואים את זה בחומרה, מרגע זה והילך אין אישור, חוץ מהדיון הבא שכבר אישרנו אותו ולכן הוא כבר יתקיים, אין אישור, לאף אחד מעובדי משרד העלייה והקליטה, לעלות בזום, באף אחד מהדיונים, יתייצבו כאן ואני מבקש בדיון הבא, לזמן את המנכ"ל לדיון, לא בנושא הזה, הדיון הבא שאנחנו כן, הראשון הרלוונטי, אני רוצה את המנכ"ל בדיון.

שתיים, הוועדה רואה בחומרה את העובדה שלא נחתם הסכם במשך חצי שנה, בין הסוכנות היהודית, לבין חברת אופק, אירוע שבסופו של יום פגע ביכולת לעודד עלייה, בהתאם לדברים שנאמרו כאן על ידי משרד העלייה והקליטה, אני מבקש, הסוכנות היהודית גם היא, לא הביא לפה את הנתונים בפני הוועדה, מדוע היא לא חתמה על ההסכם הזה, אני מבקש לקבל לוועדה בכתב, בתוך שבועיים ימים, פירוט, מדוע לא נחתם הסכם במשך חצי שנה, מה היו המחלוקות וכיצד דואגים שזה לא ייקרה אירוע דומה בעתיד. שלוש, אני רוצה לציין לשבח את פעילות האולפנים, כפעילות שמכל זווית שלא מסתכלים עליה, בחו"ל, מכל זווית שלא מסתכלים עליה, היא פעילות מבורכת, היא גם קושרת את האוכלוסייה למדינת ישראל וגם מהווה שלב ראשון בקליטה של מי שיבחר לעלות והנתונים החלקיים שהוצגו כאן, מצביעים על כך שגם האולפנים מצליחים בעידוד עלייה, יחד עם זאת, אני אבקש מחברת אופק להכין מחקר עומק על פעילות האולפנים, עם מספרים, מה התוצאות מכל אולפן ואולפן, כשברור שזה תוצאות שצריכים למדוד אותם על פני זמן, מי שהתחיל אולפן לפני חצי שנה, לא בהכרח יעלה בתוך חצי שנה, יכול להיות שהוא עולה בתוך שנתיים ולכן זה מחקר קצת יותר מורכב, כי יכול להיות שמישהו שסיים אולפן לפני שנה, עלה רק עכשיו, אבל הוא בהחלט נחשב כמישהו שפעילות עידוד העלייה הייתה חיובית כלפיו. אני מבקש ממשרד העלייה והקליטה לפרט, מדוע רופאי מסע לא נכללים במענק נגב גליל, כמו כן פנייה למשרד החינוך - - -

לא נכללים בכלל.

רופאי מסע לא נכנסים לנגב גליל.

כן, כן, זה בכל הארץ לא רק בבאר שבע.

אבקש בפנייה למשרד החינוך, להחזיר את המגשרים דוברי אנגלית שיצאו מהפעילות ברשויות המקומיות. הוועדה מבקשת ממשרד העלייה והקליטה לבחון מחדש את השיקולים, לפחות שפורטו כאן, בגינם החליטו לצמצם את עידוד העלייה במדינות חבר העמים ובכל מקרה, נבקש פירוט של מכלול השיקולים שהובילו לשינויים בתקציב, קרי, הגדלה באזורים מסוימים וצמצום באזורים אחרים ולצד זאת, את היעדים שהוצבו לכל אחד מהתקציבים הללו, מבחינת מספרי העולים. נושא הקריטריונים לארגונים מעודדי עלייה, תבחינים לארגונים מעודדי עלייה, אחד, נבקש לשלוח לוועדה את תנאי הסף לארגונים, שתיים, לפרט מדוע תנועות הנוער אינן נכללות בארגונים מעודדי העלייה והאם לא ראוי לשנות את תנאי הסף, כך שיאפשרו לתנועות נוער לקחת חלק בעידוד העלייה. נושא אחרון, לגבי האולפנים וכל מי שמפעיל אולפנים, הוועדה דורשת שבתוך תכני לימוד העברית, ישולבו תכנים של לימודי ציונות וארץ ישראל, כחלק אינטגרלי מהקורס שעוברים כבר באולפן. עד כאן, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.