פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



8
ועדת הכלכלה
31/01/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ג (31 בינואר 2023), שעה 14:00

1. שינוי מסגרות אשראי לפי חוק להגברת התחרות לצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה).
2. הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג9 לחוק)(תיקון), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי

דודי קופל - משנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

יובל טלר - רכז פיננסיים באגף תקציבים, משרד האוצר

אילנית מדמוני - הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים

טובי הריס - ראש צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

לוטם בכר - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

ברי רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל, הנהלות הבנקים

רן מלמד - מנכל, נקודת מפנה

שי אבו - יושב ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

מרב תורג'מן
הילי אנושי - מתמחה

עידית חנוכה

רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



שינוי מסגרות אשראי לפי חוק להגברת התחרות לצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה).
הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג9 לחוק)(תיקון), התשפ"ג-2023

אני פותח את הישיבה. נושא הישיבה: שינוי מסגרות אשראי לפי חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) והצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפני סעיף 9(ג9 לחוק)(תיקון), התשפ"ג-2023.

אני רוצה לומר בעניין הזה קודם כל תודה לשר האוצר על זה ששמע לרחשי הציבור בעניין הזה, אני גם שוחחתי איתו. אני לא מבין למה הממשלה צריכה להתערב כול פעם במסגרות אשראי, הרי תמיד נפגעים הקטנים במסגרות האשראי ולא הגדולים, הם מקבלים כמה שהם רוצים בסופו של דבר ולכן, הרבה אנשים נפגעו מהצו הקודם, כשצמצמו להם את האשראי גם בוויזה, גם בבנקים ולא יכלו לתפקד, במיוחד בתקופה הזאת של יוקר המחייה, עליית הריבית וכול הדברים האלה.

אני שמח שהוא באופן כללי קיבל בהבנה את התלונות והגיש את זה מהר מאוד. באותה מידה, אנחנו מיד קיימנו את הישיבה כדי לסיים עם זה מהר.

נתחיל עם האוצר – יובל טלר מאגף התקציבים. בבקשה.

אני מאגף התקציבים. כמו שאדוני-היושב ראש אמר, באמת עקבות הפניות הרבות שנעשו בנושא, החליט השר לתקן את הצו ולהקטין את היקף הצמצום וגם להתייחס רק למסגרות שהן מסגרות יחסית גבוהות יותר.

אחרי עבודה מקצועית שעשינו, החלטנו על קביעת מסגרות ברמה של מתחת ל-10,000 מסגרות שלא נספרות בכלל, ובנוסף לזה הצמצום לא צריך להיעשות ברמה של 49%, כמו שהיה לפי הצו הקודם, אלא צריך להיות 25%.

בסופו של דבר, מבחינתנו זה צעד שמצד אחד שומר על הלקוחות, מבטיח שהלקוחות לא יפגעו, במיוחד הלקוחות החלשים עם מסגרות האשראי הנמוכות. מהצד השני, כן נשאיר את היכולת - - - כרטיסי אשראי להמשיך להתפתח ולהמשיך להתחרות.

אולי תציג את השתלשלות העניינים? ההוראה מהחוק הקובעת את ה-50%, ואחרי זה הצו הראשון שדיבר על 7,500 וכן הלאה.

אין בעיה. אז באמת, לפי החקיקה המקורית, המסגרות שהיו אמורות להיחשב זה רק מסגרות שמעל 5,000 שקל, והצמצום היה צריך להיות בשיעור של 50%. בשנת 2021, שזאת הייתה הפעם הראשונה, הועלתה התקרה מ-5,000 ל-7,500 ושיעור הצמצום ירד מ-50% ל-45%.

בשנת 22 הובא צו נוסף בפני הוועדה, שחילק את הצמצום לשתי רמות: רמה ראשונה שחלה ב-22, ששמרה על אותו רף כמו ב-21, זה קבע ל-23 שמעלים את הרף המינימאלי - -

אתה חושב שהתיקון הזה יספיק?

אחרי הבדיקה שעשינו, אנחנו מאמינים שגם ביחס לשיעור הצמצום וגם ביחס לעליית הרף – אנחנו חושבים ששני הדברים האלה תומכים בזה, במיוחד בבסיס הנתונים שהסתכלנו עליהם, שזה נותן את המענה בדיוק לבעיה שאנחנו נמצאים בה.

תוכל לתת רקע להתייחסות גבי בנק דיסקונט, לאור העובדה שאתמול אושר הצו בוועדת הכספים, שכולל אותם בהגדרה של בנק בעל היקף פעילות רחב וגם יחייב אותם בתוך ארבע שנים למכור את האחזקות שלהם בחברת "כאל"?

כן. "כאל" לא נכללים עכשיו – הצו עכשיו מתייחס לשנה הקרובה ומייצר מדרגה שחלה רק על בנק הפועלים ובנק לאומי, שהם הבנקים המוגדרים כבעלי היקף פעילות רחב. בהתאם למה שאושר אתמול, בנק דיסקונט גם נכנס להגדרה של בנק בעל היקף פעילות רחב אבל צמצום המסגרות, שלפי הצו שנעשה שם אמור לחול רק בשנת 2027, השר הביע את הכוונה שלו לבטל - -

ארבע שנים מיום התחילה.

אני לא מבין מה זה לא חל? זאת אומרת, בנק לאומי ופועלים כן יהיו חייבים לצמצם ובנק דיסקונט והבינלאומי ואחרים לא? מזרחי לא?

עכשיו כן, עכשיו בכלל רק על - - -

זאת אומרת, אדם יכול ללכת אליהם ולקבל מסגרת אחרת?

נכון. המחשבה הייתה - - -

רגע, אולי נאמר מילה קודם: החוק שנכנס לתוקף בינואר 2017 קבע שבתוך ארבע שנים כול בנק בעל היקף פעילות רחב, שבזמנו נכללו תחת ההגדרה הזאת בנק לאומי ובנק הפועלים – יהיו חייבים למכור את האחזקות שלהם בחברות כרטיסי האשראי.

בחוק נקבעה גם מה שנקרא אז "הגנת ינוקא" שקובעת שהחל מארבע שנים מיום התחילה – זאת אומרת ברגע שתחול החובה למכור ושהם כבר לא יחזיקו בחברות כרטיסי האשראי, שני הבנקים הגדולים יצטרכו לצמצם את מסגרות האשראי של הלקוחות שלהם כך שסך כול מסגרות האשראי לא יעלו על 50% ממסגרות האשראי שהיו בתוקף ביום התחילה, ונקבעה באותה הוראה גם שתהיה מסגרת מינימאלית של 5,000 שקל כדי באמת לא לפגוע בלקוחות היותר חלשים של הבנק.

כרגע, עכשיו, ההוראה תחול עליהם מעוד ארבע שנים לאור הכללת בנק דיסקונט תחת הגדרה של בנק בעל היקף פעילות רחב – אז ההוראה הזאת של צמצום מסגרות האשראי תחול עליהם רק בעוד ארבע שנים.

בסדר, יש עוד זמן. אני רק מציע שתבדקו ותהיות און-ליין עם הציבור על מנת שתראו אם זה מספק או לא מספק. ברור שהציבור ירצה כמה שיותר אשראי, זה לא העניין אבל צריך שיוכלו לתפקד כי זה קל מאוד לצמצם.

אני אוסיף שהשר הודיע על כוונתו לבטל את צמצום המסגרות ואף לכלול את זה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.

בסדר, הוא אמר לי שהוא רוצה לבטל ולכן אתם מצמצמים. בואו נתחיל ממשהו ונתקדם הלאה.

מה רע בצמצום מסגרות? רוצים לחנך את הציבור?

אתה יודע, בארצות-הברית למשל אין דבר כזה. בוויזות, בכרטיסי האשראי, כמה שאתה רוצה כמעט. ככול שאתה עומד בהתחייבויות שלך, אתה מקבל עוד מסגרת ועוד מסגרת. פה זה שונה אבל בבנק אין לך מסגרת, תמיד אתה בפלוס אלא אם כן אתה לוקח הלוואה. הלוואה מותר.

רק שהרציונל סביב התיקון הזה היה בזמנו שהחובה שהבנקים יפחיתו את מסגרות האשראי בעצם ידחפו או יתמרצו את הלקוחות שרוצים מסגרת אשראי נוספת, לפנות לחברות כרטיסי האשראי נפרדות ובכך יגדיל את סך כול מסגרות האשראי שהם נותנים בשוק. זה היה כדי ליצור את התחרות, ליצור את הבסיס לתחרות בין חברות כרטיסי האשראי - -

תחשבו מה קורה בארצות-הברית – בארצות-הברית אתה מקבל את האשראי בכרטיסי אשראי. אם אתה אומר שכול חודש, לדוגמה, זה 10,000 שקל ואתה עומד בתשלומים לאורך זמן, מקפיצים לך את זה אחר-כך ל-20,000 ואחר-כך עוד יותר. מי שעומד בהתחייבויות, אין בעיה שיתנו לו, לא צריך לעצור שום דבר.

מי רוצה להתייחס? בבקשה.

בוקר טוב, אני מבנק הפועלים, אחראית קשרי ממשל ורגולציה. אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה, את הוועדה, את כול מי שנוגע בדבר, האנשים ממשרד האוצר והשר, שהביאו לצמצום הזה, ובסופו של דבר אני מקווה שנברך גם אחרי חוק ההסדרים על ביטול התקנות האלה.

אנחנו אמרנו בוועדה בכנסת הקודמת וגם היושב-ראש אמר, שהצמצום מסגרות יביא לפגיעה בלקוחות. יביא אותם בסוף חודש למצב שהם לא יכולים להעביר כרטיס, שהמסגרת חסומה. שלוש-ארבע פעמים בשנה הם נתקלו במצב מביך. אנחנו מברכים על הגדלת המסגרות. תודה רבה לכולם.

תודה. בנק לאומי, בבקשה.

צוהרים טובים. אני מנהל רגולציה בבנק לאומי. אתה אמרת בתחילת הדיון, אדוני היושב-ראש, שאתה לא מבין איך מלכתחילה בכלל היה הווא אמינא לעשות כזה סעיף שכל-כך פוגע בלקוחות. אני חושב שהדבר הכי משמעותי שאנחנו צריכים ללמוד מהעניין הזה, שצריך לבחון כול דבר, גם אם יש לו תכלית ראויה וחשובה – לבחון לעומק מה בסוף הוא עושה ללקוחות בשטח.

אני חושב שבאגף תקציבים יושבים אנשים טובים וחרוצים, שרוצים תמיד לעשות טוב ואני אומר את זה לא בציניות אלא הכי אמיתי שבעולם. אבל חשוב שכשמקבלים החלטות, שמציעים הצעות לחקיקה, לבחון בשטח מה זה עושה. ראינו בצמצום מסגרות שזו הייתה פגיעה ממשית באנשים. קולנו לא נשמע בהתחלה אבל עם הזמן הבינו את העניין הזה והגענו עד הלום.

אני מזכיר את הנקודה הזאת גם לפתחך, אדוני היושב-ראש – יכול להיות שיגיע בהמשך – הזכרתם קודם את הדיון שהיה אתמול בוועדת הכספים בנושא של הפרדת כאל – אגב הפרדת כאל אתמול, הכניסו תקנות וגזירות חדשות על כול הבנקים למשך חמש שנים. אחת מהן, שנקראת מה שמכונה "הגנת ינוקא", מגבלת 45 יום שאוסרת על כול הבנקים – לאומי, פועלים, מזרחי –לפנות ללקוחות ולהתחרות עליהם אל מול חברות כרטיסי האשראי המופרדות, ולהציע ללקוחות הצעות ערך בעולם של כרטיסי האשראי. הרציונל של זה מצד האוצר היה לכאורה לחזק את החברות המופרדות אבל בעצם צריך להבין שבדיוק כמו בצמצום מסגרות אשראי, הדבר הזה פוגע בלקוחות בגלל שאי אפשר להתחרות עליהם, אף אחד לא מסתער עליהם. יש חברות כרטיסי אשראי שלא יהיו להם מתחרים ואף אחד לא יתחרה על עמלות המרה, על דמי כרטיס, על הטבות של מועדונים, והם ישבו על זרי הדפנה ויגידו: אנחנו מתחרים, בואו נדפוק מחירים, נעשה מה שאנחנו רוצים. את הנקודה הזאת – חייבים לטפל בה ואני אומר שזה בדיוק כמו מסגרות אשראי.

לא אמרנו נואש, יש חוק הסדרים, עוד אפשר לתקן דברים אבל צריך לקחת את זה לתשומת הלב, ואולי גם אדוני היושב-ראש רוצה לטפל פה במסגרת הוועדה ונשמח להציג את הדברים. תודה רבה.

אני רוצה לדעת דבר אחד – בסדר, מגדילים את המסגרות, מה עם הריביות שאתם לוקחים? האם פה אתם הולכים לקראת הצרכנים?

אתה יכול לראות שבנושא של ריביות על יתרות על הפיקדונות שיש – אני חושב שאנחנו אפילו מהמובילים במערכת הבנקאית בעניין הזה.

עזוב רגע את הפיקדונות, אני יודע שגפני מטפל בזה. אני מדבר על האשראי. עכשיו אנחנו מגדירים את המסגרות – מה קורה לגבי הריביות?

אין ריבית על האשראי. אין ריבית על מסגרת אשראי. כרטיס אשראי זה בלי ריבית. זו אחת הסיבות שאמרנו למה אתם לוקחים את זה לאנשים?

לא, אבל מדברים פה גם על הבנק, לא רק על...

המסגרות שאנחנו מדברים עליהם והכרטיסים שהונפקו על-ידי הבנקים וגם על-ידי חברות חוץ-בנקאיות – אין עליהם ריבית כי זה אשראי ללא ריבית. אתה "מגהץ" בכרטיס ומחייבים אותך בחודש העוקב בתאריך שבחרת ואתה לא משלם על זה ריבית. אני לא מדבר על קרדיט ודברים כאלה. אז זו הסיבה, בין השאר, שכל-כך היה חשוב לא לפגוע במסגרות האלה שהן חינמיות.

יש פה נציג מבנק ישראל? איך אתם מפקחים על העניין של הריבית? לא לגבי כרטיסי האשראי, זה הבנו, אלא אשראי במסגרת של הבנק.

אני מהפיקוח על הבנקים. אני רוצה לראות שהבנתי את השאלה – אתה שואל על הריביות בהלוואות ובמסגרות?

הכול. על המסגרות בעיקר אבל גם על הלוואות. מה הצעדים שאתם עושים?

צר לי, זה לא תחום עיסוקי. נעביר בכתב, אם צריך - -

אוקי, זה בסדר, לא צריך. אנחנו דנים בזה.

שי אבו, איגוד היועצים והמאמנים, בבקשה.

ראשית, אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים: חלק אחד – תודות ללא מעט חברי כנסת, והגעתי לפה היום על חשבון זמני, ברוך השם אני לא מקבל שכר מאף אחד, אולי מבורא עולם, על הפעילות שנקטתי בהקשר הזה של מסגרות האשראי.

אני רוצה להודות קודם כל למיכאל ביטון, יושב-ראש הוועדה הקודם, שהכיר ואמר על החוק הזה, שהיה חוק טיפשי לגמרי, הסעיף בחוק הזה - -

הוא העביר אותו?

הוא דאג לרכך את צמצום המסגרות. שלוש שנים אני זועק את דברי, וכול פעם הייתה איזו שהיא התקדמות קטנה. חבר הכנסת מרגי, שהיה יו"ר הוועדה הקודם, ינון אזולאי, חבר הכנסת מקלב וגם לשר האוצר, וגם להודות לעמותות שעמדו לצידי – עמותת "מקימי", "תבונה", "מסילה", שבאמת פועלים למען הציבור. עמותות אחרות שלא היו לצידי פשוט מקבלות איזה שהוא סיוע אבל האמת צריכה להיאמר: השבע אינו רואה את הרעב. אולי אפשר לומר שזו מהות הסעיף הזה.

כשאני נלחמתי למען צמצום המסגרת הזאת, פניתי אז לשרה לשוויון חברתי מירב כהן, נלחמתי למען אותם אנשים מבוגרים שידעתי למה לא צריך לכפות עליהם בשם התחרות לעשות איזה שהוא כרטיס או לפגוע בהם. אף אחד לא נתן לי תשובה. תשובות של התנשאות, זה אולי היה הקו המנחה שקיבלתי.

תראו, בעלי העסקים, מה להם ולחוק הזה? למה לצמצם את המסגרות? מאיזו סיבה? בעל עסק עכשיו רוצה לפתח את העסק שלו, הצמצום זה מה שייתן לו? זה מה שיקדם אותו? לא קיבלתי תשובות לעניין מאף אחד. לראות אנשים בסופר, שיש להם את הקושי ובדיוק באותו רגע הכרטיס לא עובר להם והקדוש ברוך הוא זיכה אותי לעזור להם – זה הכאב הכי גדול שיכול להיות.

ברוך השם, אני משתדל להילחם על כול אדם, ואם אני אתקל פה ואתם תפנו אלי עם כול בעיה כזו או אחרת ועם אדם שיש לו בעיה – אני מבטיח להילחם בכול מערכת פיננסית.

עכשיו, מה קרה? אדוני היושב-ראש, קראת כמה משלמים על מסגרות אשראי? אז אני אגיד לך: עובדי מדינה משלמים על 10,000 שקל בבנק יהב 3.4 נכון להיום. הציבור הרחב משלם בין 8% ל-10% בשנה. הרווחיות של הבנקים גדלה, צמצמתם את המסגרות לכרטיס אשראי, שהן מסגרות חינמיות, וגרמתם לכך שהציבור ישלם יותר.

בנוסף לאמור לעיל, גרמתם לכך שיש פגיעה בדירוג האשראי. כאחד שמבין בדירוגי האשראי – גילוי נאות: אני גם מרכז את התחום הפיננסי ב"דן אנד ברדסטריט" בתחום הזה. כאשר צמצמו את מסגרות האשראי, גרמו לכך שהלקוחות נפגעו בדירוג האשראי. למה? כי יש משמעות לניצול המסגרת באופן כללי.

עכשיו, כאשר אדם נמצא בקושי ובלחץ כלכלי, ב-99% מהמקרים מה קורה לו? הוא מקבל החלטה לא רציונלית, לא נכונה, גם אם הוא מרוויח את השכר הכי גבוה שיכול להיות – תאמין לי, ראיתי אנשים הכי רציונליים, שמרוויחים הכי הרבה כסף, שהגיעו למקומות הכי אפלים. למה? כי הם בלחץ, וכשהם בלחץ הם מקבלים את ההחלטות האלה.

אני קורא כאן לך, כיושב-ראש הוועדה, אני יודע שאתה אדם של אנשים, אז אני מבקש ממך בכול לשון של בקשה שיעמוד לנגד עיניך – "והדרת פני זקן" ולא חלילה הדרת זקנים. שיעמדו לנגד עיניך אותם בעלי עסקים שאין להם קול כי אף אחד לא שומע. לאותם אנשים עם קשיים, שאני יודע מה קורה להם. לכול אותם אנשים – אני אשמח שתעמוד - - - לנגד עיניך. תודה רבה.

קודם כל, אני שמח שמה שאמרת, אני גם מסכים איתך אבל בלי קשר שמעת את האוצר. כרגע, בשלב ראשון הם מצמצמים וזה חיובי, והם מתכננים שבחוק ההסדרים כנראה שזה יבוטל לגמרי.

אני רוצה להודות לשר האוצר, אני דיברתי איתו. איך הוא אמר? היה שלב שהוא אמר לי: שי, שחרר, אני על זה. אני רוצה להוקיר לו תודה על הדבר.

לכן התחלתי ואמרתי שצריך להגיד תודה רבה לאוצר, ונעשים דברים. לא תמיד זה הולך אבל אם מתקנים - -

צריך לשתף את הציבור.

תמיד משתפים ציבור, ואם מתקנים זה גם טוב. זה אומר שהם קשורים והם בודקים את העניינים כמו שצריך. אתה רואה שגם הבנקים התלוננו על זה, גם הם לא רצו. מצד אחד, אתה אומר שהם קיבלו יותר ריבית בגלל שלא צמצמו את מסגרת האשראי בוויזה אבל אתה שומע ואותם, שאנשים התלוננו וקשה היה לעמוד מול האנשים ולכן גם הם לא מעוניינים בזה וזה גם יאמר לזכותם.

אם אנחנו חפצי תחרות צריך לפתוח את החסמים.

רן מלמד, בבקשה.

צוהריים טובים ותודה, אדוני היושב-ראש. אני מלווה את הנושא של הרפורמה בשוק הבנקאות והפיננסים מהיום הראשון שלה, והייתי די מעורב בהליכי החקיקה. אני רוצה להודות קודם כל לשר האוצר, שעשה מהלך מדהים בנושא הזה אבל חשוב כן שתדע, אדוני, שאתה מדבר על שיתוף ציבור – שי אבו ואני היינו פה לפני ארבע שנים ואמרנו שאסור לצמצם את מסגרות האשראי. בחקיקה שדרור שטרום ניסה להוביל, ואני לא רואה אותו פה היום, בא להגן על ההחלטה שלו – אמרנו שהגנת הינוקא שניסו לתת לא תיתן שום דבר מהסיבה הפשוטה: כשאין תחרות על מחיר הכסף, לא תהיה תחרות אמיתית. כשחברות כרטיסי האשראי המופרטות לא יכולות לקבל כסף יותר בזול מאשר הבנקים – הן יקחו יותר ריבית על ההלוואות שהן נותנות. וזה ימשיך להיות גם עכשיו, גם כשיפריטו את כאל מהבנקים וגם כשיעשו דברים אחרים. ושלא ייתממו בנק הפועלים ולא בנק לאומי בהקשרים האלה – נוח להם שלא יצמצמו את מסגרות האשראי כי הם יכולים להמשיך ולשמור על הלקוחות שלהם כי הם מקבלים כסף יותר בזול.

אם בנק ישראל ומשרד האוצר יעזרו לחברות כרטיסי האשראי המופרטות לקנות כסף יותר בזול, בין אם על-ידי הכנסת משקיעים אחרים שלא נותנים להם את זה ובין אם על-ידי דברים אחרים, אפשר יהיה להגיד למצב שהריבית בהלוואות שיכולות לתת חברות כרטיסי האשראי המופרטות ללקוחות שלהם תהיה יותר נמוכה, ואנחנו לא מדברים על 8% או 10%, אנחנו מדברים על 13% ועל 14% ועל יותר.

והדבר האחרון – הניסיונות לעצור את צמצום מסגרות האשראי או את הביטול של הצמצום שלהם היו בין השאר ניסיונות פוליטיים שלא ממין העניין. דוגמה – יושב-ראש ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בשל לחץ של עובדי חברת "max", שטענו שאם יבטלו את הצמצום על-ידי מסגרות כרטיסי האשראי, יפטרו עובדים בחברה. הוא לחץ כדי שלא יהיה ביטול או הפחתה של צמצום המסגרות האלה. ואני עומד מאחורי הדברים האלה - -

הוא לא פה כדי לענות. לא צריך להזכיר שמות.

- - אני עומד מאחורי הדברים ואני רק אומר שהדבר החשוב שצריך לעשות היום, אדוני, זה מעבר לביטול סופי של צמצום המסגרות זה לראות איך מורידים את פרופיל הכסף כדי שהריבית שאפשר יהיה לקחת עליה את ההלוואות תהיה נמוכה יותר.

אנחנו נעקוב אחרי זה. אם בחוק ההסדרים לא יביאו את העניין הזה, אנחנו נתייחס לעניין. אם הם יביאו – נפתרה הבעיה, נכון? כרגע השלב הזה הוא שלב הביטול וזה טוב מאוד שזה קורה.

עורך דין קופל יקריא. בבקשה.

"טיוטת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי
השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)(תיקון), התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל
(תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני

תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל
(תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי
סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022 –

(1) בסעיף קטן (א) –

(א) ברישה, המילים "בתקופה שמיום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר
2022) עד ט' בשבט התשפ"ג (31 בינואר 2023)" – ימחקו;

(ב) בפסקה (1), במקום "55%" יבוא "75%";

(ג) בפסקה (2), במקום "7,500 שקלים חדשים" יבוא "10,000
שקלים חדשים";"

כאן אנחנו מבצעים תיקון של הצו הקיים, וכפי שיובל הסביר קודם לכם, בזה אנחנו מגדילים את סך המסגרות מ-55%, מהמסגרות שהיו ב-2015 ל-75%, וכן מגדילים את הסף המינימאלי מ-7,500 שקלים חדשים ל-10,000 שקלים חדשים.

הסף המינימאלי.

כן, במסגרת אשראי לכרטיס.

ביחס לפסקה 1 שהקראתי כעת – "(2) סעיף קטן (ב) – בטל." כלומר, הצו הנוכחי בעצם יוצר מדרגה חדשה שאמורה להיכנס לתוקף החל ממחר, שזאת המדרגה החדשה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף. סך המסגרות ישתנה ל-51% והסף המינימאלי לכרטיס יהיה 8,500 שקלים חדשים, ובעצם אנחנו מבטלים את המדרגה הזאת ונשארים כרגע עם רמה קבועה של 75% ו-10,000 שקלים, כפי שאמרנו קודם.

"תחילה 2. תחילתו של צו זה החל מיום י' בשבט התשפ"ג (1 בפברואר 2023)."

אז כמה יהיה ממוצע עכשיו של המסגרות בממוצע? אולי הבנק יענה?

מה זאת אומרת ממוצע?

מסגרות שנותנים גם בכרטיס אשראי וגם ב... לא עסקים, לאנשים רגילים אחרי השינוי הזה.

אתה שואל כמה מסגרת יקבלו האנשים?

כן, בממוצע.

אני לא יודע לענות לך על זה.

יש לכם כמה היה עד עכשיו, נכון? מה השינוי? כמה כסף זה השינוי?

תראה, אנחנו צמצמנו בהתחלה בגלל החוק הזה כ-10 מיליארד. אחרי זה, נאלצנו לצמצם עוד חמישה מיליארד. עד היום צמצמנו פלוס-מינוס, אל תתפוס אותי על המילימטר, בסביבות 15,16 מיליארד. עכשיו אנחנו - -

ומה אתם מחזירים לאנשים? אתם מגדילים להם את המסגרת.

ברור.

אז כמה אתם מחזירים?

כול לקוח לגופו של עניין.

הבנתי. דיברת עכשיו על מיליארדים, אז בוא תגיד לי כמה אתם מחזירים אחרי השינוי?

פגענו עד היום – נאלצנו לפגוע, חייבו אותנו לפגוע בקרוב למיליון לקוחות. עכשיו, כשהצו הזה בטל, אנחנו נחזיר את מסגרות האשראי, נעלה אותן גם לעסקים קטנים, גם ללקוחות שהמסגרות שלהם קטנות יותר, גם ללקוחות שהמסגרות שלהם בינוניות, המעמד הבינוני - -

ואתם מודיעים את זה ללקוחות?

בוודאי.

שלא יקרה שהם לא ידעו מזה.

אני יכולה להגיד שבבנק הפועלים, השינוי הזה זה הגדלה של באזור הארבעה מיליארד שקלים למאות-אלפי לקוחות.

ואתם מודיעים לכולם?

כן. זה יתחיל בימים הקרובים כי הצו עובר עכשיו וזה תהליך, והכול למען הלקוחות.

הבנתי. נצביע. אני לבד – סליחה, ברוכי שכחתי, אני עוד לא רגיל אליך, אתמול נכנסת. לאט לאט נתרגל.



מי בעד הצו כפי שהוקרא?

הצבעה

הצו אושר.

הצו אושר. תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.