פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/02/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י' בשבט התשפ"ג (01 בפברואר 2023), שעה 9:00

זמני ההמתנה הארוכים להנפקת דרכונים וגובה האגרות לדרכונים זמניים – ישיבת מעקב, בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
יוליה מלינובסקי
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה

ואליד אלהואשלה
יאסר חוג'יראת
אחמד טיבי

רונן פרץ - מנכ"ל המשרד, משרד הפנים

צביקה אינבינדר - רמ״ט מנכ״ל, משרד הפנים

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

תומר מוסקוביץ - מנכל, רשות האוכלוסין וההגירה

סבין חדד - מנהלת אגף דוברות והסברה, רשות האוכלוסין וההגירה

אורן אריאב - מנמ"ר, רשות האוכלוסין וההגירה

אופיר בן שלום - סגן מנמ"ר, רשות האוכלוסין וההגירה

אתי שגיא - סמנכל"ית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

רוני פרקין - מנהל המדפיס הממשלתי, המדפיס הממשלתי

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

שרה ונסו - מרכזת ועדת האגרות הבין-משרדית, משרד האוצר

מור אבלה - מנהל חטיבה בהסתדרות, מחזיק תיק רשות האוכלוסין בהסתדרות עובדי המדינה

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל לרר - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חיים ריין - מנהל תחום סיוע לעולים, ארגונים חברתיים

תומר רוזנר

לאה קריכלי

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

זמני ההמתנה הארוכים להנפקת דרכונים וגובה האגרות לדרכונים זמניים – ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים היום בישיבה נוספת באחד הנושאים שהם בעצם דבר טבעי ונורמלי בכל מדינה, האפשרות והרצון והזכות של אנשים שיהיה להם דרכון ושהם יוכלו להנפיק ולקבל אותו בזמן נורמלי וסביר הוא דבר אלמנטרי. אנחנו נמצאים היום בדיון שני לאחר הדיון שהתקיים פה לפני שלושה שבועות בדיוק. הבטחתי שיהיה דיון המשך כדי שנוכל לתת זמן למשרד הפנים להכין תוכנית חירום לעניין הזה. ואכן, שר הפנים דאז – ואני מקווה גם שר הפנים שיחזור לתפקידו בקרוב – הנחה את הגורמים במשרד הפנים להכין ולהציג תוכנית חירום שמטרתה היא למתן את הגרף ולהחזיר אותו להיות גרף סביר ונורמלי כמו בכל מדינה, וכמו שהיה לפני הקורונה, כשהפקת דרכון לא לקחה יותר מחודש ימים, משהו כזה, וזה דבר סביר. לשם אנחנו צריכים לחתור.

כשרוצים להוריד עקומה במצב של למעלה ממיליון בקשות וכשאנחנו יודעים שאנחנו אמורים לטפל בתורים של חצי שנה ומעלה – אם לא תהיה תוכנית חירום שמטפלת מכל הכיוונים ותוקפת את הבעיה מכמה כיוונים ונותנת פתרונות מכמה כיוונים, אז אנחנו נדשדש בעניין הזה. וגם הפתרונות של הדרכונים הזמניים היו נכונים לשעתם, ואולי הם נכונים לעוד קצת, אבל אני רוצה לשאוף ולהגיע לכך שיהיו כמה שפחות דרכונים זמניים, כי מי שעושה היום דרכון זמני הוא בעצם הפוטנציאל של הגל הבא לדרכונים הביומטריים הקבועים. את זה אנחנו צריכים למנוע.

אני מקדם בברכה את מנכ"ל משרד הפנים מר רונן פרץ והצוות שלו, ותיכף ניכנס לדיון עצמו. בפתח הדיון אני רוצה להודות ברמה האישית למר תומר מוסקוביץ', שיש לי איתו הרבה מאוד שנים של שיתוף פעולה בתפקידיו הקודמים וגם בתפקיד הזה ברשות האוכלוסין. הוא הודיע על פרישתו, ואני מודה לו על הרבה מאוד דברים טובים שהוא עשה למען עם ישראל. ואני מאחל לו הצלחה ואני בטוח שהשירות הציבורי עוד ייהנה ממנו רבות בנושאים אחרים.

נפתח את הישיבה בדוח של הממ"מ. פנו אליי לפני הישיבה הקודמת שהייתה לפני שלושה שבועות, ואמרו, אנחנו באמצע להכין דוח, תחכה עוד שבוע-שבועיים כדי שנוכל להציג את הדוח. ואני אמרתי להם שלפעמים יש דברים שאנחנו חייבים להציף אותם, להתחיל אותם, להתחיל את התהליך, תסיימו תוך כדי תהליך ועדיין יהיה לנו במה להשתמש בזה. ראיתי את זה בעיון ראשוני, וזה נשלח גם לחברי הוועדה. נכון, לאה?

בוודאי, כן.

יש לנו נתונים חשובים ונכונים, ואני מבקש שנתחיל עם זה. לאחר מכן, נעבור למנכ"ל משרד הפנים שייתן לנו את התוכנית שגיבש משרד הפנים. וכמובן, נראה אם זה אותם דברים תואמים להחלטות שלנו מהפעמים הקודמות ואולי נוסיף על זה עוד רעיונות. גם אם נצא היום – ונצא היום, בעזרת השם, כי הכוח וכל המהות של הוועדה הזאת הם מעקב אחרי החלטות וביצוען. אז אנחנו נצא היום עם תוכנית, כי אני יודע כמה הם טרחו והיינו בקשר עם המנכ"ל ועם הצוות שלו כדי להגיע לכמה שיותר דברים מעשיים. אבל תוך כדי תנועה אפשר יהיה להוסיף עוד רעיונות ועוד דברים שלאט-לאט יסגרו את הפער הגדול הזה. אני מבקש מהממ"מ להציג את המצגת בקצרה.

תודה רבה. שמי מיכל לרר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בקצרה נתונים מרכזיים שנוגעים לסוגיית הדרכונים, ובמיוחד לנושא הזמנים. המסמך המלא נמצא בפורטל הוועדה ובאתר הממ"מ.

(הצגת מצגת)

לפני שנצלול לסוגיית הזמנים, נתחיל עם שקף שנותן רקע לנושא הזה. אנחנו רואים כאן שני תרשימים – מצד ימין, את מספר הישראלים שיצאו לחו"ל בין השנים 2019 עד 2022, והתרשים מצד שמאל מראה את מספר הבקשות להנפקת דרכונים באותן שנים.

אנחנו רואים כאן שב-2022 מספר הבקשות להנפקת דרכונים היה מיליון ו-349 אלף ומשהו. אני לא רואה מכאן, אבל מדובר בעלייה של יותר מ-30% ממה שהיה לפני התפרצות משבר הקורונה. זו סוגיה שמתמודדות איתה מדינות שונות. אנחנו כותבים במקביל סקירה משווה בנושא הזה, ואנחנו רואים שזו בעיה שהיא לא ייחודית לישראל, היא ייחודית בהרבה מדינות בגלל שכולן חוו את משבר הקורונה.

הפער שאנחנו מדברים עליו היום נוצר מהעובדה שב-2020 ו-2021 הוגשו יחד 1.1 מיליון בקשות להנפקת דרכונים, וזה בעצם המספר שבדרך כלל מוגש בשנה אחת. מכאן הפער.

זמני המתנה לקבלת דרכון מורכבים משני פרקי זמן. פרק הזמן הראשון הוא עד לקבלת תור באחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, ופרק הזמן השני נוגע לתקופת הטיפול, מרגע שאדם מגיע לתור שלו בלשכה, עובר את תהליך ההרכשה, דרך המעבר במפעל הייצור ויציאת הדרכון לדואר. כמובן שאחר כך יש את תקופת המשלוח, אבל זה כבר לא באחריות רשות האוכלוסין וההגירה.

בפרק הזמן הראשון עד לקבל התור אנחנו עדיין עומדים על מספר ימים ארוך מאוד – בין 132 ימים ל-179 ימים. זה הממוצע לשבוע הראשון של חודש ינואר. בתרגום לחודשים, היום לוקח לקבל תור בין ארבעה וחצי חודשים לבין שישה חודשים. הפרק הזמן השני נוגע בממוצע ב-25 ימים, ואחר כך כאמור יש את פרק הזמן שאנחנו לא מפרטים עליו כאן, של המשלוח בדואר. כלומר, בסך הכול היום לוקח מעל שישה חודשים לקבל דרכון.

עכשיו נעשה זום אין על כל אחת מהתקופות האלה. אנחנו רואים כאן את מספר הימים שלוקח לקבל תור. אנחנו רואים שיש הבדל קל בין פריפריה למרכז.

תדגישי, זה לקבל תור, לפני התהליך של אחר כך.

כאן אנחנו מדברים על כמה זמן לוקח לקבל תור.

הנתונים הצבועים – במחוזות חיפה וצפון, נכון לשבוע הראשון של ינואר 2023, לקח בין 132 ימים ל-142 ימים, שהם כמעט חמישה חודשים להשיג תור. משך הזמן הארוך ביותר הוא במרחב מרכז – 179 ימים להשיג תור, שזה חצי שנה. כלומר, יש הבדלים קלים בין פריפריה למרכז, למרות שגם בפריפריה לא מדובר על זמנים קצרים, מדובר עדיין על זמנים מאוד ארוכים.

נתון חיובי לפריפריה.

הטבלה הזו, שהיא מאוד עמוסה, נוגעת לפרק הזמן השני, מרגע ההרכשה בלשכה ועד היציאה לדואר. זה נושא פחות מדובר, לפחות בשיח הציבורי. בעיקר מדברים על הזמנים שלוקח לקבל דרכונים, אבל גם כאן יש איזה צוואר בקבוק, ולכן חשוב להכניס גם את זה לדיון. מה שאנחנו רואים כאן בעמודה הימנית זה את זמן ההרכשה בלשכה, ועד היציאה לדואר בימים, לפי חודשים. בתחילת 2022 משך הזמן שזה לקח היה בין 7 ל-11 יום. ואז לאורך 2022 המספר הזה עלה, כאשר הוא התחיל לרדת בחודש אוקטובר ועד סוף דצמבר 2022.

ופה הנקודה שצריך להסביר למה זה ירד. קודם כל, למה נהיה יותר טוב ולמה חזר להיות רע?

הייתה תוספת של כוח אדם. המפעל תוגבר ב-16 עובדים בין יוני לנובמבר. התוספת הזו לא מביאה לירידה במספר הימים, אבל היא מנעה התמשכות ארוכה יותר.

בעמודה ליד אנחנו רואים את מספר הבקשות להנפקת דרכונים בכל אחד מהחודשים האלה. בעמודה ליד את מספר הדרכונים שיוצרו במפעל. ובעמודה השמאלית ביותר חישבנו אומדן שאמור לתת איזושהי תשובה לשאלה אם כושר הייצור תואם את הביקושים. ברור שזה לא אחד לאחד, אבל עדיין יש פה כדי לתת איזושהי תשובה לשאלה הזאת.

בתקופה שבה המפעל תוגבר בכוח אדם נוסף, מחודש יוני עד נובמבר, אנחנו רואים כושר ייצור שעולה על 100%. כלומר, יש פה צמצום של הפערים. אבל מרגע שתגבור כוח אדם הופסק, אנחנו רואים ירידה.

מה זה ה-100%?

100% זה כשהייצור תואם את מספר הבקשות.

זה לא כושר הייצור. כושר הייצור יותר גדול. כשמוסיפים עובדים אפשר לייצר יותר.

נכון. הכוונה היא שהצליחו לצמצם את הפער, וברגע שהנתונים יורדים מ-100% אז הפער ממשיך לגדול.

מהביקוש, לא מכושר הייצור.

בדיוק. אם ימשיכו את ה-100% הזה אז הפער יישאר כל הזמן. כדי להוריד את הפער אתה צריך לקפוץ ל-140% או ל-150%.

הנתונים מוכיחים שיש כושר ייצור גדול יותר ברגע שמוסיפים עובדים.

ברור. בשביל זה אפילו לא צריך ללמוד ליבה.

השקף הבא מדבר על הפתרונות שהרשות נוקטת בהם. כאמור, הפתרון המרכזי זה הרחבה של המסלול של דרכונים זמניים. אני לא ארחיב על זה כי זה נידון במידה מסוימת בדיון הקודם, וזה גם חלק שמן הסתם הרשות תתייחס אליו. אני רק אגיד שהפעולה המרכזית שקורית היום, להבנתנו, היא הרחבת המסלול של הדרכונים הזמניים. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. ולצד זה, נושא כוח אדם והפתרונות הטכנולוגיים.

כמו שאמרתי קודם, הייתי רוצה להבליט את החסרונות של הדרכונים הזמניים. יש בזה יתרונות, כמו שאמרת, אבל החיסרון הוא שאנחנו דוחים את הגל לאיזור הבא. כמה זמן עובד הנושא של הזמני?

בערך עשרה חודשים.

אז הראשון שקיבל, כבר בעוד שנה וחצי הוא מתדפק על דלתותינו עוד פעם.

בעוד שנה וחצי יהיה אסון הרבה יותר גדול.

בדיוק.

באוגוסט 2024 יש כ-4 מיליון תעודות שפוקעות ביום אחד.

על זה הוקמה עכשיו ועדה משותפת.

במקום לעשות את זה בשלבים. אני לא מבין למה הם לא עושים את זה בשלבים.

נצטרך לקחת את זה בחשבון, כי אנחנו מקימים בימים אלה ועדה משותפת של ועדת המדע - - -

לא, זה לא קשור.

אני אשמח לדעת מאיפה תומר הביא את הנתון של 4 מיליון.

זה מה שפורסם.

אז תבדוק פרסומים. תבדוק איתנו נתונים לפני שאתה אומר בוועדה דברים לא נכונים ליושב-ראש הוועדה.

תנו את הנתונים המדויקים.

יש כ-1.8 מיליון אזרחים שיש להם תעודות זהות ישנות. באוגוסט 2024 זה יוארך בעוד שנתיים, לבקשת אגף תקציבים, ואז יפוג תוקפן של התעודות הישנות. מבדיקה שעשינו, יש בערך 400,000 אזרחים בשנה מתוך ה-pool של תעודות הזהות הישנות, שעושים בכל מקרה תעודות. זאת , בעוד שנתיים אנחנו אמורים להיות בכ-1 מיליון. לא ב-4 מיליון.

אבל אתה מבין שמיליון כאלה - - -

צריך להיערך לזה. כמובן.

בדיוק. והיום צריך להיערך לזה, ולא מחר.

נכון, נכון. כמובן. פשוט רציתי לדייק את הנתונים.

זה לא גזירת גורל. אפשר לתת פקיעה - - -

אם הם ערוכים, אז אין לי בעיה שיעשו את הכול אפילו ביום אחד. אני צוחק, מקצין את זה. אבל אם הם לא ערוכים, אז כמו שאומר היועץ המשפטי, זו לא גזירת גורל שחייב להיגמר ביום מסוים. אפשר לעשות את זה בשלבים ולסיים את זה. אבל ברור שאי אפשר ששני משברים יהיו ביחד. ואגב, זה חלק מהסיבות שראינו בדיון הקודם ודיברנו עליהן. כי היום הלשכות נתפסות גם על הדברים הסטנדרטיים, על תעודות זהות, על רישום שינוי כתובת ודברים כאלה; כל הנושא של העולים החדשים שבאים להנפיק תעודות זהות ולאחר מכן דרכונים. פעם זה היה קורה בשדה ושם היו מקבלים תעודת זהות, והיום הם שוב ממלאים את הלשכות. כל הדברים האלה לא יכולים לעבוד ביחד. יש גבול לקיבולת. ולכן צריך להיערך ולהיות מסודרים בעניין הזה, ואז אפשר גם לא להאריך את משך הזמן.

לסיום? או שסיימת?

זהו.

אז קודם כל, תודה רבה לכם על העבודה המאומצת והטובה. את רוצה להוסיף משהו?

רק לשאול שאלה. אני אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. רק שאלה שעלתה לנו. אולי זה far-fetched, כמו שאומרים. האם יש לדרכונים הזמניים עוד מגבלות מעבר למגבלת הזמן והעלות? מדברים עכשיו על Visa Waiver לארה"ב, אם יהיה. יש לזה איזשהו קשר? דרכון זמני, לפחות לפי מה שראינו בחיפוש מהיר, לא מאפשר כניסה לארה"ב. ואם אתם הולכים לפתרון ארוך טווח יותר, עשויות להיות לזה עוד השלכות.

תודה רבה. שאלה מצוינת. במיוחד כשאנחנו אמורים לקדם את החקיקה שלנו, לפחות אחרי אישור המליאה היום. המליאה תאשר את התיקונים שאנחנו צריכים לעשות בחקיקה לצורך עניין הוויזות. תשובה אפשר לפני הסקירה של המנכ"ל?

אני אורן אריאב, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות. השאלה היא שאלה מצוינת וגם האמירה היא נכונה. ב-Visa Waiver אי אפשר לבקש אישור כניסה מקוצר עם דרכון לא דיגיטלי. יש סיכוי שבמדינות נוספות יסתכלו במבט שני ושלישי על בן אדם שמגיע עם דרכון לא דיגיטלי; המעבר הוא פחות נוח.

אבל זה אומר שכל מי שירצה להצטרף לחגיגת הוויזה לארה"ב - - -

הוא אומר שיש מדינות נוספות - - -

בואו לא נתפרס עכשיו על הכול. בואו נבחן תהליכים. חברים, זו לא מומחיות מקצועית שאנחנו לא יודעים אותה. זה ניהול, ניהול סיכונים, ניהול תחזיות. זאת אומרת, אם אנחנו רצים עכשיו עם הוויזות, אז הולך להיות לנו עוד גל ואנחנו בעצם באים עם כמה גלים יחד. יכול מאוד להיות, ושוב, זו הערה מעולה כי אם היינו דנים בזה בישיבה הקודמת אז הייתי מעלה את זה. אני ארצה אחר כך את התייחסות המנכ"ל לעניין הזה. העלינו בישיבה הקודמת שאולי היה כדאי לא להמשיך את נושא הדרכונים הזמניים כדי לא ליצור את הגל הבא, אבל עכשיו זה מקבל חיזוק הרבה יותר חזק.

דבר ראשון, אנשים שיש להם דרכונים זמניים ויש להם ויזה, אז כמובן שיש להם ויזה. זה כבר לא מפריע להם להיכנס לארה"ב.

לא דיברתי על אלה. דיברתי על אלה - - -

אבל אנשים שמקבלים היום דרכון זמני - - -

וירצו להוציא ויזה ברגע שהבשורה תצא - - -

לא, הם לא ירצו להוציא ויזה. הם ירצו להשתמש בפטור.

בפטור של זה. כן, ברור. סליחה. אני גם צריך להתרגל.

מי שיש לו דרכון מהסוג הזה, אחד מהשניים – או שהוא ייאלץ לעשות דרכון ביומטרי או שהוא ייאלץ להוציא ויזה. אלה יהיו האפשרויות שלו.

או שהוא יצטרך לא לנסוע פשוט.

מה הנתון של זמנים שקיים היום ושעולה כל רגע? כמה דרכונים זמניים יש לנו כרגע?

אנחנו מבררים את הנתון.

נברר את הנתון המדויק. בשנה שעברה היו כ-230,000 דרכונים - - -

לפי הנתונים שיש לי, 15% מהדרכונים שהונפקו השנה הם דרכונים זמניים.

נכון. בשנה שעברה הנפקנו 230,000 דרכונים זמניים בסך הכול. מתוכם, אני מעריך, כ-40% – אולי קצת יותר, אנחנו נבדוק את הנתון – עשו גם ביומטרי.

חשוב לדעת את זה. חבר'ה, תבנו לכם לוח גאנט של העניין הזה בגלל שאנחנו ניפגש בצומת של הרבה גלים ביחד, ושוב נצטרך לבוא לפה. ואני רוצה שהמנכ"ל יהיה עסוק בדברים אחרים, ולא בדבר הזה. יש לו משימות קצת יותר גדולות וחשובות. זה הזמן לעבור אליך, מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה. לאחר מכן נקיים דיון, ולחברי הכנסת ודאי יהיה מה להוסיף בעניין.

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון. אני חושב שזה שינוי מרענן שיש גם דיוני מעקב ולא רק לסמן V על קיום הדיון.

בפתח הדברים אני רוצה להגיד שמיד עם כניסתי לתפקיד, למעשה ביום הראשון, קרא לי השר דרעי דאז וביקש ממני להיכנס לאירוע הזה כי הוא הבין שהשירות שניתן היום לאזרח הוא לא שירות טוב, בסופו של דבר. בלי להיכנס כרגע לסיבות ולנימוקים, השר דרעי, כמו שאתה מבין, יודע ומכיר את משרד הפנים וגם את רשות האוכלוסין, והוא ביקש ממני לבחון מה אפשר לעשות כדי לתת שירות טוב יותר.

כשהתחלתי לעבוד ונכנסתי לרשות האוכלוסין, זכיתי לשיתוף פעולה מלא מהנהלת רשות האוכלוסין, ובראשה מתומר, וכאן זה המקום לומר לו תודה על העבודה במקום ובזמן מאוד לא פשוטים. במסגרת העבודה נעזרתי בבחור בשם אריק ברבינג שמכיר את המערכות האלה די טוב, ונכנסנו ללמוד את האירוע. ואני חייב לומר לך שבמסגרת הבדיקה עשינו ביקור בלשכות אוכלוסין וגם בארבל, ועולה תמונה ברורה מאוד. העובדים בלשכות האוכלוסין ובכלל ברשות האוכלוסין עושים עבודה נפלאה, עבודה קשה, ואי אפשר לבוא אליהם בטענות. אני חושב שהם האחרונים שאפשר לבוא אליהם בטענות.

אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה נקלענו למשבר כתוצאה מהקורונה, אבל זה לא המקום והזמן להיכנס לשאלה למה אנחנו כאן כי אני חושב שהתמונה ברורה וכולנו יודעים את הסוגיה הזו. אנחנו מנסים להסתכל על צעדים צופי עתיד מאשר להתעסק בעבר. ובסופו של דבר, אין פה להמציא את הגלגל מחדש. יש לנו את הכלים שיש לנו ואיתם צריך להתמודד.

השינוי הגדול שאנחנו מציעים הוא שינוי פרדיגמה שאומרת, בדיוק ברוח הדברים שאתה אומר, דרכונים זמניים הם לא הפתרון והם לא יכולים להיות פתרון. כתוצאה מהקורונה, נוצר אגם של תור של קרוב ל-700,000 תורים נכון לעכשיו, אולי קצת יותר. וכל עוד שלא נרוקן את המאגר הזה, לא נצא מהפלונטר הזה. הדרכונים הזמניים, שוב, הם לא הפתרון. הם פתרון הכרחי למי שצריך לטוס מחר בבוקר או בתקופה הקרובה, אבל לא כשיטה.

כשיטה זה לא יכול לעבוד כי, כמו שאמרת, אנחנו נפגוש אותם בעוד שנה או בעוד שנתיים. יש הרבה מאוד חסרונות לשימוש בדרכון הזמני, גם למדינה, גם לאזרח מבחינת עלויות. כך שאנחנו חושבים שהצעדים שצריכים להינקט הם בעיקר בריקון של אותו מאגר של 700,000. בואו נזכור כולנו, עד לפני הקורונה רשות האוכלוסין נתנה שירות מצוין לתושבים. משך ההמתנה היה קצר מאוד. אני חושב שהם יודעים לעשות את העבודה, וצריך לחצות את הגל הזה.

בנוסף לסוגיה הזו, הרשות מתמודדת גם עם בעיות אובייקטיביות. כולנו מכירים את הקושי לא ברשות אוכלוסין במדינת ישראל, אלא בכלל בכל העולם, בנושא גיוס כוח אדם. הנושא הזה נמצא על השולחן כל הזמן. אני חושב שהרשות קיבלה את האמצעים לגייס עובדים, מבחינת תקנים, מבחינת האוצר, מבחינת כל מה שצריך, אבל לא מצליחים לגייס את העובדים. וזה קשה מאוד.

במסגרת הבחינה שעשינו אמרנו, כרגע יש שני צווארי בקבוק שמעכבים את התהליך. התהליך של הנפקת דרכון הוא תהליך ארוך עם כמה תחנות. המוקד הראשון הוא בלשכות האוכלוסין, וזה אותו תור שאתה מדבר עליו, שאנשים ממתינים חצי שנה – או לפי הנתונים של הממ"מ. שם זה פקק רציני שאנחנו צריכים לראות איך לפרק אותו. והמקום השני הוא ביחידת ההדפסות, שם יש פערים טכנולוגיים שמגבילים אותנו ביכולת הייצור היומית. אין לנו יכולת ייצור בלתי מוגבלת.

אנחנו מציעים כרגע, קודם כל, לנקוט בצעד ראשון שכבר ננקט בעבר ועבד; אנחנו רואים אותו בגרפים שהוצגו כאן – וזה ארבל. הרצון או ההנחיה כרגע היא לחזור ולתגבר את ארבל ברמה של שתי משמרות לפחות. בחנו את האפשרות אולי גם למשמרת שלישית, אבל זה קצת יותר מורכב.

היא מורכבת בגלל המכונות, אם המכונות יעמדו בזה.

כן, מכל מיני סיבות. ברגע שנוסיף משמרת נוספת בארבל נכפיל את יכולת הייצור של הדרכונים. זה יצמצם קצת את הפער, אבל לא ייתן לנו פתרון מלא. כדי להגיע לפתרון המלא צריך להתחיל בלשכות האוכלוסין.

רגע, מתי קורה התגבור הזה?

תיכף אני אתייחס גם ללוחות הזמנים.

ההצעה שלנו היא תוכנית שנבנתה, אגב, עם רשות האוכלוסין, עם יואל ליפובצקי ועם האנשים המצוינים שיש שם, והיא לקחת את ארבע רשויות האוכלוסין הגדולות: באר שבע, תל אביב, ירושלים וחיפה, ולהפעיל אותן שעות נוספות עד השעה 12 בלילה, ומהשעה 16:00 עד 24:00 העובדים בלשכות יעשו אך ורק הנפקת דרכונים, ולא שום שירות אחר; לא ויזות, לא עולים חדשים, לא כלום. אך ורק הנפקת דרכונים.

לא תעודות זהות, ולא כלום.

כלום. הם מיועדים רק להנפקת דרכונים, להרכשות.

אנחנו צופים שבמשך תקופה של שנה, אם נצליח לתגבר, ותיכף אני אגיד גם את הקשיים בתגבור הזה, במשך כשנה – אם נעמוד בקצב הזה, היכולת הקשה של הדרכונים תוכפל ותגיע למיליון דרכונים בשנה, נוספים מעל מה שעושים היום. אז ההכפלה של השירות בלשכות האוכלוסין וההכפלה של הכוח בארבל הביאו לצמצום. אני לא יכול להגיד שכמו שהיה בעבר יקבלו דרכון תוך שבועיים, אבל זה יבא לצמצום משמעותי. הקושי בעניין הזה הוא כוח אדם. כרגע ביקשתי להסיט כוח אדם קיים במקביל להליכי קליטה שקיימים היום ויימשכו.

כמה עובדים יש כרגע בתהליכי קליטה?

בסביבות 50.

40–50.

והם כולם עוברים נטו אליכם, ולא מושאלים אחר כך למשרד העלייה?

לא, נטו אלינו.

אבל צריך להבין שגם הליך קליטה של עובדים הוא קשה, וגם אחרי שקולטים אותם צריך להכשיר אותם למשימה הזו.

למשימה הזו או בכלל?

למשימה הזו. המשימה הזו עולה לראש סדר העדיפויות של רשות האוכלוסין ושל משרד הפנים, וזו המשימה בראש הרשימה. בשלב ראשון נסיט עובדים קיימים מתוך רשות האוכלוסין עצמה. זה הפתרון המהיר ביותר שניתן להציע כרגע. הם יצטרכו לעבור הכשרה קצרה מאוד של מספר ימים. הדבר הזה עבד בארבל בעבר. בעבר ראינו את הנתונים, עד נובמבר האחרון קצב הייצור הוכפל מכ-4,000 דרכונים ביום לכ-8,000 ואולי קצת יותר. צריך להמשיך עם זה.

ארבל זה ההדפסה.

כן. צריך להמשיך עם הדבר הזה במקביל לתגבור בלשכות השירות. לשכות השירות הן אלה שבסופו של דבר יביאו לקיצור התורים. שם נמצא המפתח. גם שם – ואני אומר את האמת – הייתה התלבטות קשה, כי מצד אחד אנחנו מבינים את הצורך בשיפור השירות, ואני חושב שאין חולק שהשירות שניתן היום הוא לא שירות טוב. אני לא חושב שמישהו יכול לבוא לאזרח ולהצדיק פרק המתנה של חודשים - - -

לא, לא. אבל צריך להבהיר. נשאלתי שאלה ואני חושב שניסיתי להבהיר אותה קודם וזה מה שאתה אמרת. הגיוס של האנשים בלשכות מ-16:00 עד 24:00, כמו שאמרת, זה לצורך דרכונים ביומטריים בלבד, לא זמניים, לא תעודות זהות, לא העברת כתובת, לא שום דבר. פשוט לעניין הזה של הורדת הגל, נקרא לזה ככה.

נכון, נכון.

ובלי שינויי מרשם. זה חשוב להגיד. הכוונה, לא בן אדם שרוצה לשנות פתאום שם ולהוציא דרכון עם השם החדש, אלא מה שאתם אומרים נטו, וכמו שהמנכ"ל אומר, לסגור את הפער.

מאה אחוז. הלאה. סליחה שהפרעתי.

לי ברמה האישית, אחרי שביקרתי בלשכות האוכלוסין ופגשתי את העובדים – אני לא מדבר על דרג ההנהלה, אלא על העובדים שנותנים את השירות – היה קושי גדול מאוד לדרוש או לבקש: היום תעבדו שעות נוספות או תתגברו בשעות עד 12 בלילה. בואו נודה על האמת, הם עובדים קשה, זו עבודה לא פשוטה של קבלת קהל. אנחנו מבינים שהדרך היחידה שנוכל איך שהוא לבקש את הבקשה הזו מהם היא באמצעות תמרוץ ראוי, וזו נקודה שאנחנו עובדים עליה מול האוצר.

ההסתדרות כאן?

האוצר, האוצר יותר חשוב.

בוקר טוב.

אני מבקש שהאוצר ידע שההסתדרות כאן.

ההסתדרות כאן.

אני ישבתי גם עם ההסתדרות, ואני שמח שיש הבנה ושיתוף פעולה גם מצידם. לא סגרנו את כל הפרטים איתם, אבל בסך הכול יש נכונות להתגייס לעניין.

ועכשיו נעבור לחלק שוודאי יש הבנה ושמחה באוצר. מי נמצא איתנו כאן מהאוצר, בעניין הזה? תספר לנו. אני לא תמיד אשאל אותך מה אתה עושה בישיבות מול האוצר, אבל הפעם אנחנו נלווה אתה התהליך הזה במעקב. והמעקב הוא לא בגלל שאני לא סומך על המנכ"ל ולא בגלל שאני לא סומך עליכם. לא אמרתי שאני סומך ב-100% עליכם, מהאוצר. אבל אני אומר שהדברים האלה הם קריטיים. עכשיו זה הדבר הקריטי. זאת אומרת, אם יהיו רק תקנים באוויר ולא יהיה גם פיצוי לעובדים שנמצאים כבר כמעט שלוש שנים במצב קשה מאוד, בימים לא קלים, בעקבות הקורונה והכול. אם לא תהיה תוצאה, אנחנו נמשיך עם הדבר הזה, ואני לא אתן לזה לקרות. מה קורה עם האוצר?

אני אומנם חודש מנכ"ל משרד הפנים, אבל במגזר הציבורי קצת יותר ועובד לא מעט מול האוצר, ויש פה אירוע חריג שמנכ"ל משרד מחמיא לאוצר. אני חושב שבסך הכול האוצר מביע נכונות, מבין את הבעיה האמיתית. מהנתונים שאני מקבל, האוצר נתן חבילות סיוע בעבר והתגייס לטובת הנושא הזה. אני בטוח שגם בעתיד זה יהיה ככה, בעתיד הקרוב.

כמה ימים?

זה עניין של כמה ימים. יש לנו ישיבה כבר בשבוע הבא עם האוצר ועם הממונה על השכר. יש נכונות, ולא ניכנס פה כמובן לדרישות ולפערים במשא ומתן, אם הם קיימים. אנחנו עוד בשלב מוקדם מדי לזה. אבל בסך הכול, יש הבנה של האירוע גם מבחינת האוצר.

שאלה לאוצר – רק לוודא שהמגבלה שאנחנו בעצם ללא תקציב, אנחנו בתקציב המשכי, לא תהווה מכשול.

אני אענה בשם האוצר?

לא.

לא.

אני רוצה להשיב על זה. אני נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף תקציבים. אני אחראית על רשות האוכלוסין, ולא רכז פנים, והגעתי לדיון היום כי אני הגורם הרלוונטי.

מצוין.

תקציב המשכי – היועץ המשפטי אמור לדעת את זה יותר טוב ממני – בוודאי מגביל אותנו, בוודאי שהוא מהווה מגבלה. אבל יש ממשלה חדשה ויש תהליך של תקציב ברקע, שגם הוא אמור להסתיים בלוחות זמנים מאוד-מאוד-מאוד קרובים.

לא, לא.

ממש לא קרובים. התקציב אמור להיות במאי.

את בעלת ניסיון מספיק. זו תוכנית חירומית. אני לא ראש הממשלה. אני לא צריך לחשוב על עוד משרדים. אני כרגע מטפל במה שיש לי פה על השולחן. הנושא הזה לא יכול לחכות, לא לתקציב המדינה ולא להחלטות אחר כך. מה שאמר היועץ המשפטי – הוא פשוט קרא לילד בשמו.

תקציב המדינה – אין בעיה שתבשרו לנו שהוסיפו עליהם עוד 200 עובדים ונתנו להם עוד שעות, וערך שעה שלהם גם עלה. זה בסדר. עד שיהיה תקציב המדינה ועד שהוא יופעל, האם יש לנו אמירה שלכם שאתם תמצאו את הדרכים המשפטיות כדי לתקצב את הדבר הזה שיוכל להתחיל לפעול בשבוע הקרוב, ב-10 הימים הקרובים.

אנחנו כפופים לחוק יסודות התקציב, כמו כולנו בשולחן הזה. אנחנו באים פתוחים וקשובים, כפי שאמר רונן, כדי למצוא את הפתרונות האלה. זה לא פשוט בפלטפורמה של תקציב המשכי.

לא אמרתי שזה פשוט. אין לי ויכוח איתך על זה.

ובוודאי שגם היועץ המשפטי יודע שיש דברים שאפשר ויש דברים שאי אפשר.

אני יודע שכשהיה צריך להביא חיסונים לקורונה, מצאו את הפתרונות.

ובסכומים הרבה יותר גדולים.

אפשר לעשות קופסה, אם לשם אתה מכוון. אני חושבת שזו הצעה קצת מרחיקת לכת, אבל בהחלט אפשר לבחון גם אותה.

יש הצעה מרחיקת לכת יותר, שאנשים ימשיכו לחכות ונתמודד עם הדבר הזה עוד תקופה ארוכה. זה לא מקובל על הוועדה, ולכן אני רוצה לשמוע ממך שאתם minded למצוא את הפתרון לדבר הזה. לא מדובר פה בתקציבי ענק. לא רק שזה לא קופסה, זה אפילו לא ק' מלאה. הרי יש גמישות, אנחנו יודעים, אנחנו ניהלנו גם עיר, ואתם מנהלים מדינה שלמה, והיו כבר ימים שלא היה תקציב. אתם יודעים לעשות הסטות של דברים מכאן לכאן לתקופה מסוימת.

ברור שאת הפתרון המלא תביאו בתקציב, ואנחנו נשתדל גם להצביע ולאשר אותו. אבל עד אז אתם צריכים לתת כלים למנכ"ל משרד הפנים כי הוא צריך לתת תשובה לשר שלו. אני מקווה שאת התשובה הזאת הוא כבר יגיד לשר דרעי שגם ביקש ממנו להתחיל לטפל בעניין הזה – שיש פתרון לחודשיים-שלושה חודשים האלה. אם אין לנו פתרון, תגידו את זה עכשיו כי אני עושה על זה ישיבת מעקב. אני מתחיל להתאהב בישיבות מעקב.

זה ברור. כמו שאמר המנכ"ל. אני אתייחס תיכף לסוגיה באופן מקצועי, אם יורשה לי.

כן, כשהמנכ"ל יסיים.

בוודאי. כמו שאמרתי, אנחנו ערים לבעיה - - -

אבל רגע, לפני שאתם מתעוררים לבעיה שוב, אני מבקש לקבל לוועדה, אלינו, דיווח גם ממשרד הפנים וגם ממשרד האוצר בעוד 10 ימים גג, אם סודר העניין. אני מבקש אפילו בעוד שבוע ימים כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים, לקבל סטטוס לגבי הנושא שבעצם הוא אחד, מציאת הכלים שלכם כדי להביא את הכלים האלה לרשות האוכלוסין – הכלים שהוצגו כאן בוועדה.

בשמחה. אנחנו נעמוד בכל לוח זמנים שיבקש יו"ר הוועדה.

אז ביקשתי שבוע.

עוד חלופה שאני חושבת שנכון לממשלה לשקול – ככל שהנושא הזה על סדר היום והיא רואה בו חשיבות משמעותית, ניתן לעשות הסטות בתקציב. לפי חוק יסודות התקציב, סעיף 40א, ניתן לעשות הפחתה במקומות אחרים ולתעדף את המקורות - - -

את עושה עכשיו משא-ומתן מול משרד הפנים כאן.

לא, לא. אני עושה אותו מול חבר ממשלה או באופוזיציה, ובסופו של דבר, צריך להבין שיש סדרי עדיפויות, ואם הממשלה רואה בנושא הזה את ראש סדר העדיפויות זה בסדר גמור.

אני לא רוצה להיכנס לזה. אני גם לא חושב שזה ראוי ונכון לעשות את זה, כי גם המנכ"ל יכול היה להתבטא יותר בחריפות ולהפיל את כל האשמה על מישהו, והוא לא. גם אני לא רוצה את זה. אני לא נהנה מהתקפות על האוצר ולא נהנה מהתקפות על פקידים. אני ממש לא שם. הפוך. עשינו הרבה דברים בזמן הקורונה, בחדר הסמוך ששימשתי בו כיושב-ראש, בוועדת החוקה, והיה לנו שיתוף פעולה עם האוצר, והיה בסדר גמור.

אני רק אומר דבר אחד. אותי לא מעניין איך תעשו את זה, כי את יודעת שגם בדברים האלה אם אתם יודעים לתת להם גמישות, אז גם הם יודעים להיות גמישים. אני רוצה לדעת דבר אחד, ואל תכתבו לי מי אשם, אני אמצא את זה אחר כך לבד. אני רוצה דיווח בעוד שבוע – יש פתרון, הפתרון הזה ישים כבר לתקופה הזאת. זה מה שאני רוצה.

בוקר טוב לחברת הוועדה.

רק עכשיו שמת לב שאני פה?

האמת היא שכן, וזה לא אופייני לך.

נכון. זה אומר שאני לא בסדר, אני שקטה מדי.

ברוכה הבאה. אבל זה אומר שכרגע זה מפריע, אז בואי נמשיך הלאה.

אני מבקש, והייתי ממש מתפלל כאן בציבור, מה שנקרא, שבעוד יומיים-שלושה אני אקבל דיווח – הסתדרנו, מצאנו פתרון, האוצר עשה את המאמצים שלו, כל אחד אחר עשה את המאמצים שלו. אני רוצה את הפתרונות. אמר המנכ"ל בצדק, גם גיוס עובדים הוא בעיה, גם שינוע של דברים והזזה. ובמיוחד, שעובדים יירתמו לעבוד עד 12 בלילה, אם הם לא יודעים שיש להם תמורה לדבר הזה, אני אקרא להם לא לעשות את זה. אנחנו צריכים לשמור על הזכויות שלהם. זה שהם אחראים ויש להם אחריות, זה מצוין, הם יקבלו מדליה על זה. אבל הם צריכים להסביר למשפחות שלהם למה חוזרים ב-12 בלילה, ולפחות שהם יקבלו את השכר לעניין. ולכן זה הדבר הדחוף ביותר כרגע.

תמשיך להשלים את התוכנית שלך, ואחר כך נשמע אותך בהיבטים נוספים.

תודה רבה. בכל אופן, אנחנו סבורים שההפעלה של ארבע רשויות האוכלוסין הגדולות במשך תקופה של כחצי שנה, תביא לריקון כמעט מוחלט של אותו אגם גדול של התור שנפער. אבל צריך להודות, זה לא פתרון קבע וזה לא פתרון שיכול להיות ארוך-טווח. בסופו של דבר, כפי שאמרתי, אי אפשר להמציא את הגלגל. פתרונות ארוכי-טווח שקשורים גם לדרכונים וגם לתעודות הזהות הביומטריות נמצאים בעיקר בעולם הטכנולוגי.

רשות האוכלוסין צריכה לנקוט בכל הצעדים כדי לצמצם את הפערים האלה ולהתחדש עם מכונות הדפסה מודרניות וחדשות, עם תפוקה הרבה יותר גדולה, עם עמדות הרכשה עצמית שנכנסות לאט-לאט למערכת. יש פה פערים שצריך לצמצם אותם, וזה חלק מהתוכנית עצמה.

אבל גם צמצום התורים עצמם בלשכות. ברגע שזה הופך לדיגיטלי – ביקשנו לבחון את זה, ואל תיתן לי תשובה היום כי ודאי אין לך, וזה בסדר. יש מדינות שבהן זה נעשה אפילו בלי לבוא ללשכה.

לא, של הביומטרית אנחנו לא מכירים.

לא, לבוא רק לזיהוי אחד וזהו.

זאת הבעיה. הזיהוי הזה, זאת הבעיה.

הזיהוי הזה, זאת הבעיה.

אבל לשלוח את הדברים קודם, להתחיל את התהליך, ואז להגיע רק לזיהוי שיכול גם להיעשות לאו דווקא כמו שהוא היום, אלא אפילו מישהו מאותה לשכה שעומד בחוץ – סדרן פלוס, נקרא לזה – שיודע לזהות, לראות שזה עובר הלאה ולהמשיך עם זה.

יש צעדים נוספים בעולם הזה. הם דורשים חקיקה כי זה אירוע שהוא לא פשוט, והם כן נבחנים כרגע. אני לא רוצה להיכנס כרגע לפרטים. אבל כן, גם בחקיקה אנחנו ננסה לעשות שימוש ככל הניתן כדי להביא לייעול התהליך הזה, כמובן, בלי לפגוע באיכות ובמטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע מבחינה ביומטרית. אז כמו שאמרתי, כרגע העולם מתחלק לפתרון ארוך-טווח, בעיקר באמצעים טכנולוגיים, ואני מקווה שעד אז נוכל להדביק את הפער בגיוס כוח אדם. בטווח המיידי, זה כמובן תגבור של לשכות האוכלוסין הקיימות.

אגב, המכרזים לכוח אדם שיוצאים או יצאו, צריכים לקבל איזשהו פטור ממשרד האוצר? יש פטור?

יש מכרזים שיצאו לפני סוף השנה, אז מן הסתם לא היינו צריכים. היום צריך, לצערי, וגם זה גורם לכך שהכול מתעכב. אולי נועה יכולה להסביר את זה יותר טוב ממני – על כל תקן כוח אדם שאתה רוצה היום, יש ועדת חריגים באוצר שצריך לפנות אליהם ולחכות, וזה לוקח קצת זמן.

לפנות אליהם זו חובה שלכם. ואני חושב שאתם צריכים לעשות את זה היום, אם אתם מגובשים.

פנינו.

פניתם. אז אני מבקש מנציגת האוצר לתת לנו תשובה אם יש כבר את הפטור, או איפה הסטטוס של התהליך הזה.

אישור של ועדת חריגים.

אישור של ועדת חריגים לגבי נושא המכרזים.

את לא יודעת להגיד עכשיו?

ועדת החריגים - - -

סליחה, סליחה. את עונה תשובות לי. יוליה, יש פה חברי כנסת שיושבים – ולא אופייני להם. למשל, אחד שהוא גם דוקטור, שיושב פה כבר 20 דקות ושומע את הדברים. אני רוצה לתת להם לדבר. תרשמי.

שומר על מידה רבה של איפוק.

זה נכון. רונן, בבקשה.

בגדול סיימתי. אני רק רוצה להגיד, השינוי המרכזי בתוכנית הזאת, וזה בהתאם להנחיה של השר דאז, אריה דרעי, הוא שינוי פרדיגמה והבנה שיש צעדים שיכולים לסייע ולהשלים, כמו הדרכונים הזמניים, כמו השימוש בדרכונים זרים. אלה כלים שאמורים להיות כלי סיוע מינוריים.

אז יש החלטה בעניין הזה, למשל, לצאת בדרכונים זרים.

אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים, גם הארכה של דרכונים זרים, אם צריך, כדי שהאזרחים שרוצים לצאת מהארץ יצאו מהארץ. אנחנו לא נעכב אותם בגלל שאנחנו לא יודעים לתת שירות ראוי. אבל לא זו המטרה.

צריך החלטה על זה.

בסדר. תהיה החלטה על הנושא הזה. אבל המטרה שלנו כרגע, ואת זה אנחנו שמים במוקד העבודה שלנו היא שיפור השירות לאזרח, כי אף אחד, לא אני, לא השר לשעבר דרעי, כמובן, ולא האוצר, אף אחד לא חושב שאזרח צריך להמתין חודשים ארוכים לתור לדרכון. זה מצב שהוא לא סביר. אז שינוי הפרדיגמה הזה, כשאנחנו אומרים, אנחנו לא ננקוט בצעדים וניתן לבעיה להיפתר בעצמה – הבעיה לא תיפתר מעצמה. אנחנו צריכים לנקוט בצעדים אגרסיביים.

ואני אומר עוד פעם, ליבי עם העובדים של רשות האוכלוסין. הם עוברים תקופה קשה מאוד, עם עבודה סיזיפית מאוד. מדובר ברשות איכותית מאוד. אנחנו מכירים את העבודה שלהם מהעבר, אנחנו יודעים מה היכולות שלהם, והרבה זעם מופנה אליהם לא בצדק, אבל האחריות שלנו היא לתת להם את כל הכלים על מנת שהשירות ישתפר בצורה משמעותית. ואני מאמין שהתוכנית הזאת תדרוש מהם עוד קצת, אבל בסופו של דבר, אנחנו נחצה את הגל הזה, של אותו פער של קרוב למיליון דרכונים, קצת פחות היום. וברגע שנחצה אותו, נחזור לשגרה של שירות של מספר שבועות

יש נקודה נוספת, ואנחנו נדבר על עוד נקודות בהמשך. אני אתן, קודם כל, לח"כים להעלות את הדברים שלהם. יוליה, אני אוהב לעבוד בשקט.

אז הכנסת כנראה לא מתאימה לך.

חלמתם על זה. לא הצלחתם. מה לעשות? יוליה, דווקא לזה כדאי שתקשיבי.

הו, נו, די. עזוב אותי.

לא, זה קשור לעולים. את לא רוצה לשמוע את זה? אל תקשיבי.

היה נהוג במשך כל השנים שעולים חדשים היו מגיעים לארץ, הם היו מקבלים את תעודות הזהות שלהם בשדה התעופה על ידי עובדים של משרד הקליטה, בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין. בעקבות הסיפור של אוקראינה, חלק מכוח האדם שניתן כולו לנושא הדרכונים – משרד הקליטה הפסיק - - -

אני אולי אסביר את זה קצת יותר – יש שתי דרכים לקבל - - -

אני רוצה למנוע את העניין שעולה חדש יצטרך להגיע ללשכה לעשות את זה. הוא היה מקבל את זה בשדה התעופה.

בסוף זה כוח אדם.

יש את העולים שמגיעים עם אשרת עולה. זאת אומרת, עולים שכבר במדינת המוצא הגישו את הבקשה, קיבלו בדרכון אשרת עולה, הם מגיעים לנתב"ג וכאן מקבלים את כל השירות מעובדי משרד הקליטה. לנו אין עובדים שמתעסקים בקליטה בנתב"ג. ומהרגע שהתחילה הקורונה ועם הגל הגדול של העלייה עכשיו, הם פשוט החליטו שהם לא נותנים יותר את השירות הזה והפנו אותם אלינו ללשכות. זה דבר אחד שלוקח לנו כוח אדם בלשכות.

הסוג השני של העולים היום, בגלל המלחמה, הם אלה שמגיעים כתיירים. זאת אומרת, הם לא עשו שום בדיקה במדינת המוצא, נכנסו כתיירים כמו כל תייר, וכדי לתת להם את השירות, שזו בדיקה הרבה יותר ארוכה כי עושים להם אותה פה, משרד הקליטה הקים 13 מרכזי קליטה שמפוזרים ברחבי הארץ לפי כמות העולים בכל איזור בארץ, ויושבים במרכזים האלה גם עובדי משרד הקליטה, גם "נתיב" שעושים את בדיקת הזכאות, וגם עובדים של מינהל האוכלוסין.

וזה לא נופל על הלשכות.

זה לא נופל על הלשכות, אבל אלה עובדי לשכות שבמקום לעשות דרכונים ביומטריים, הם מתעסקים עם העולים. ואני מזכיר שהעולים הם משימה לאומית מבחינתנו. בשנה האחרונה יש כ-70,000 עולים. בשנה רגילה, בלי מלחמות, היו בסביבות 25,000 ומקסימום 30,000 עולים. זאת אומרת, יש השנה יותר מפי שניים עולים מאשר בשנה רגילה.

אני חושב שהדבר הזה נמצא לפתחו של משרד הקליטה - - -

לא. אתה טועה פה.

רגע, לפני שאני טועה. כוח האדם שניתן ניתן כדי להוריד את נושא הדרכונים. אני לא אומר להזניח את הנושא השני, אבל משרד הקליטה צריך יחד איתכם – ושוב, לא על חשבון על הורדה של גל הדרכונים – לחשב את עניין כוח האדם. היו לך מגעים בעניין הזה?

היו לי שיחות עם משרד הקליטה. אני מסכים עם מה שיואל אמר כאן, שהקליטה של העולים היא משימה לאומית בוודאי, אבל היא לא משימה לאומית גדולה יותר מאשר מתן שירות ראוי לאזרח. אנחנו יושבים כרגע עם רשות האוכלוסין, ונעשה תיעדוף של העובדים או של המשימות שלהם ביחס למטרות שיש להם. גם הנושא הזה נבחן. עוד אין לנו מסקנה ספציפית בנקודה הזאת. אנחנו לא נרצה לפגוע, לא בשירות לעולים ולא בשירות לתושבים.

אגב, מה החובה שלנו מבחינת אלה שיכולים לקבל תעודות זהות ושעשו אשרת עולה?

פה אתה טועה קצת. אני רוצה להתייחס לזה, ברשותך.

בסדר, אבל דקה אחת.

אתה לא קולט את המצב עד הסוף, יעקב. יש הבדל מהותי בין אדם - - -

אני מדבר, קודם כל, על אלה שיכולים לקבל תעודות זהות בשדה התעופה, כמו שהיה תמיד.

אבל המצב השתנה.

זה עלה בוועדת הקליטה לפני כשבועיים. ועדת הקליטה ביקשה מהאוצר לתת 15 תקנים לרשות האוכלוסין בשביל זה. אנחנו נתחיל בגיוס בזמן הקרוב, ואם משרד הקליטה לא רוצים לעשות את זה בעצמם - - -

כמו שהיה.

נכון. הם לא מסכימים כרגע.

וזה חלק אחד. ויש חלק שני שהטיפול בו הוא אחר, ולצורך זה פתחתם – וצריך לראות איך לגייס להם כוח אדם.

הם לא מסכימים.

מי זה הם?

הוא אומר שמשרד הקליטה לא מסכימים.

אני מבין שיש מגעים עם מנכ"ל משרד הפנים, ואנחנו נפנה גם לשר הקליטה כדי שהם ייקחו אחריות. בסופו של דבר, האחריות צריכה להיות של הגורמים הנכונים.

אבל הם לא יכולים. מי שיכול להתעסק במסמכים זה פקיד של רשות האוכלוסין - - -

אני הבנתי, אבל אני רוצה את תוספת כוח האדם שניתנה - - -

לא, חברת הכנסת מלינובסקי, בנתב"ג הם מקבלים תעודת זהות מעובדי משרד הקליטה. לביומטרי הם באים אלינו אחר כך. אבל יוצאים משדה התעופה עם תעודת זהות.

יוליה, מה שאני לא אבין, תני לי אחר כך שעה לימודים. אבל תני לי להתבלבל לרגע לבד.

אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים לעשות את שיתוף הפעולה הממשלתי, הרי בסוף ממשלה צריכה לעבוד ביחד. אני שואל שאלה אחת שמעניינת אותי, ואחר כך אנחנו עוברים לחברי הכנסת. אלה שמגיעים כתיירים – אתה מדבר על הנפקת תעודת הזהות שלהם?

לא. אלה שמגיעים כתיירים, קודם כל, מגיעים לעובדי נתיב שבודקים זכאות שבות. אם הוא לא זכאי שבות, אז מן הסתם הוא לא יתקבל כעולה. ברגע שהם החליטו שהוא כן זכאי – והם בודקים את המסמכים ואת כל מה שצריך – הם מעבירים את זה לרשות האוכלוסין ולמשרד הקליטה.

ואחרי שגמרו את הבירור, מה מונפק להם?

תעודת זהות זמנית, לא ביומטרית, לתשעה חודשים.

אבל לא מדובר על דרכון, שזה דבר שאפשר לחכות איתו לאחר כך.

הם מוצאים תורים והם מצליחים להגיע ללשכות, והם מקבלים שירות בלשכות.

תסביר לי מה זה מוצאים תורים. למה אנחנו מחויבים?

אנחנו מחויבים לתת דרכון לכל אחד שקבע תור, גם לעולה חדש.

מיד או שיש טווח זמן שצריך לראות שהוא השתקע ונמצא?

בדרך כלל, לעולה יש שלושה חודשים שהוא יכול לצאת ולחזור עם הדרכון הזר שלו, של המדינה שממנה הוא עלה. לפי החוק הוא יכול לחתום על ויתור על ארל"י – במילים פשוטות, לחתום על ויתור על שלושת החודשים האלה, ואם הוא חותם, אנחנו חייבים לעשות לו דרכון, גם אם זה אחרי יום.

ומה קורה אחרי שלושה חודשים?

אחרי שלושה חודשים הוא מקבל את הזכות לדרכון בצורה אוטומטית ממדינת ישראל.

עכשיו חברי הכנסת לפי סדר הנרשמים. יאסר חוג'יראת, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברכות למנכ"ל על התפקיד.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות. אני לא יודע להגיד אם הופתעתי, או שזו דרכה של הממשלה החדשה, שכל יום יוצאת בגזרה חדשה. והפעם מהשר דיכטר בישיבה בקבינט המדיני-ביטחוני, שם עלתה הצעה לבחון מהלך של אי-הכרה בתארים שנרכשו במוסדות לימודים ברשות הפלסטינית. מי שלומד שם הם סטודנטים מהחברה הערבית.

אלפי סטודנטים.

אלפי סטודנטים. השאלה שאני שואל ואני מפנה גם לממשלה וגם לשר – במקום לחשוב איך לשלול, לחשוב איך להסיר חסמים ולתת לאלפי סטודנטים שלומדים ברשות הפלסטינית וגם במקומות אחרים, להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בתוך הארץ.

אני אתייחס עכשיו לנקודות שעלו כאן. הייתי בישיבה הקודמת שבה תיארנו את העיכוב בהנפקת דרכונים. זה מצב חירום וצריך להתייחס לזה כאל מצב חירום ולהתנהל כחירום, שבוע, חודשיים, שלושה חודשים, חצי שנה, ולגמור את זה.

כשאנחנו מסתכלים על ציר הזמן להנפקת דרכון ומה שעלה כאן מהמחקר, הרוב תקוע בקבלה בלשכות האוכלוסין, וזה דבר שצריך לטפל בו כי ההנפקה עצמה לוקחת 20–24 ימים, נגיד חודש, שאפשר גם אותה לשפר ולקדם. בנושא של קליטת עובדים – שמענו על כך גם בפעם הקודמת, עד שקולטים עובדים בשירות הציבורי אולי זה יהיה אחרי המצב הזה. ולכן, לדעתי, צריך לראות איך אפשר להעביר ולנייד אנשים ממקום למקום, ממשרד למשרד, בשביל לטפל באותה בעיה.

נקודה אחרונה, ביקשתי בישיבה האחרונה טיפול בעולים למכה, כי היום הסעודים מבקשים דרכונים ביומטריים. ויש בעיה לאנשים שיש להם דרכונים תקפים ועכשיו צריך לחדש את זה, וזה לוקח זמן. אני אשמח לתת פתרון לאותם אנשים.

חה"כ טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה לפתוח בברכות ואיחולי הצלחה לרונן פרץ. הוא אדם מנוסה. שתי נקודות, אדוני היושב-ראש ומכובדי המנכ"ל.

זמני ההמתנה לקבלת דרכון חדש מתחלקים לשניים – זמן ההמתנה עד לקבלת התור עצמו, וזה יכול להגיע בחלק מהמקרים לשישה חודשים או חצי שנה, אולי יותר, אני לא יודע. והחלק השני, מאז שאדם מקבל את התור עד לקבלת הדרכון עצמו. השאלה היא מה הנתונים לשני החלקים לזמן הזה.

נתנו, הייתה פה סקירה של הממ"מ.

נתנו? למה אתם פותחים את הישיבה לפני שאני מגיע?

גברתי מנהלת הוועדה, איך זה קרה לנו? אני אתן לך את זה. יש לי את זה אפילו מודפס.

יש לו באייפד.

בדיוק. הנה, יאסר הראה לי.

הנקודה השנייה, לגבי מספר הלשכות בחברה הערבית. יש מיעוט ניכר של לשכות בחברה הערבית. אין מספיק לשכות, ואם יש, רוב הלשכות האלה הן שלוחות ולא לשכות. האם יש צפי לטיפול בנושא הזה כמענה על הצרכים והדרישות בחברה הערבית?

ולא רק דרכונים.

הכול, כל מה שצריך אזרח מלשכת משרד הפנים. תודה רבה.

מנכ"ל משרד הפנים, תרשום את זה. ודאי אין לך תשובה עכשיו, אלא אם כן יש. אבל הנושא הזה יעלה גם בהמשך. חה"כ יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. כמי שהשתתף בדיון הראשון, אני חושב שזה חשוב מאוד שיש מעקב אחר הדיונים שמתקיימים. זה מראה על רצינות וזה ייתן בסוף תוצאה ושירות לאנשים בנושא הזה.

אני מברך על הצעדים שנאמרו על ידי המנכ"ל, לגבי איך להקל ולקצר את התורים. אם זה בתגבור כוח אדם ומשמרות, וגם השדרוג הטכנולוגי. אבל חסר לי דבר שהעליתי גם בדיון הראשון, וכמו שאמר חברי חה"כ טיבי, לגבי לשכות בקרב החברה הערבית בכלל והחברה הבדואית בפרט. לפי דעתי, אם מתגברים את המשמרות בלשכות הגדולות, במיוחד בבאר שבע, שהיא מרכזית ומתנקזים אליה כל התושבים מסביב, אני העליתי בדיון הקודם את הצורך בפתיחת שתי לשכות, אחת בציר 31 והשנייה בציר 25, שצריכות לתת שירות לכ-200,000 תושבים.

אני רוצה להזכיר לך, כבוד המנכ"ל, שב-2019 הייתה כבר החלטה לפתוח לשכה מקומית בערערה בנגב. ועדת המכרזים החליטה ונחתם הסכם עם הרשות המקומית בערערה, והושלמו כל המסמכים הדרושים. ולצערי, בשנה האחרונה נושא הרשויות המקומיות הערביות לא היה בסדר עדיפות של השרה שהייתה במשרד הפנים, ואז העניין זז הצידה. אני העברתי את החומר של ערערה בנגב ללשכת השר, ואני מקווה שנקבל תשובה בהקדם על פתיחת לשכה בערערה.

תודה רבה. חה"כ מלינובסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני המנכ"ל, ברוך הבא. יהיה לך לא פשוט, ואנחנו נעזור לך.

בנושא הביומטרי, ברור לכולנו שיש בעיה. בישיבה הקודמת היושב-ראש דיבר על ביטול תורים בכלל, שלא יהיו תורים, שאנשים יוכלו לנוע חופשי.

הצעתי לשקול את זה.

הבנתי שכרגע זה לא המצב.

נאמר לי שיש חשש שעלולה להיות פה קריסה של המערכת, והעובדים יצטרכו לעמוד מול גלים של אנשים. ולכן סיכמנו בעל-פה זה שקודם כל נתחיל ונשפוט תוך כדי תנועה. אם יתברר שאולי אנשים מבקשים פחות תורים בשעות מאוחרות של הלילה – לא היית כאן, הם הולכים לפתוח את הלשכות מ-16:00 עד 12 בלילה רק לדרכונים ביומטריים, לא זמניים, לא תעודות זהות, לא שום דבר אחר.

צריך לסיים את הסאגה הזאת, של הזמניים. זה פשוט לא נכון.

נכון. דיברנו על זה בחלק הראשון, כשלא היית.

איחרתי.

אז אני מעדכן אותך. אנחנו נבחן את הדברים תוך כדי תנועה.

טוב, הבנתי. לפחות יש פה עין שבודקת את זה.

לגבי מה שקורה עם עולים חדשים, צריך להבין את ההבדל. לחכות לדרכון זה לא נעים. אתם פותרים את העניין, שבוע לפה, שבוע לשם, לא נעים, אבל בן אדם שבא כתייר, ויואל דיבר על זה, יש הבדלים. כרגע אנשים לא באים עם אשרות כי אין נציגים של מדינת ישראל באוקראינה ורוסיה. נכון?

לא מדויק. כחצי מהעולם בשנת 2022 הגיעו עם אשרת עולה. חלק מהם קיבלו כבר לפני.

כי אז היו לנו נציגים בחו"ל, הם הנפיקו אשרות, והיום המצב השתנה. עכשיו רובם באים בלי אשרות. זה המצב, מסיבות ברורות.

יוליה, רוב העולים מגיעים מרוסיה ושם יש "נתיב". זה לא נכון שאין "נתיב".

כמה זמן המתנה ל"נתיב"?

אני לא יודע כמה המתנה. אמרת שאין נציגים. יש נציגים. ברוסיה אין בעיה. באוקראינה זה יותר בעייתי כרגע.

ברוסיה המתנה ל"נתיב" היום, אם אני לא טועה, היא חצי שנה. טוב, יש מצב מורכב. לא ניכנס לזה כי זה נושא מדיני מורכב.

בן אדם בא, אין לו כלום, וקודם כל, הוא צריך לבדוק זכאות. בשביל זה פתחו ברכז הקליטה את המרכזים המשולבים שיש בהם נציג של "נתיב", נציג של משרד הקליטה ונציג של משרד הפנים. זה חשוב מאוד שאם בן אדם זכאי – וקודם כל, בודקים – הוא יקבל את כל השירותים האלו במקום, בלי לטרטר אותו. אם הוא זכאי הוא צריך לקבל תעודת זהות, ואחר כך הוא הולך למשרד הקליטה. תארו לעצמכם שכל הפרוצדורה הזאת היא לא במקום אחד, אלא בכמה משרדי ממשלה וכמה זמן זה ייקח. בשביל זה עשו את זה, וצריך להבין, רוב האנשים באים עם מזוודה אחת קטנה.

זה ששם זה תעודת זהות זמנית, זה גם בסדר. יכול להיות שפה זה ה-catch, כי הם מקבלים שם תעודת זהות זמנית, לא ביומטרית, ואז הם צריכים לקבוע תור בלשכה כדי לקבל את הביומטרית. עזבו רגע את הדרכון. יש נרטיב שהעולים רוצים רק דרכון. אני מכירה הרבה מאוד עולים שהדרכון זה הדבר האחרון, ויש להם דרכונים משלהם, עם אישור שנגן, והם יכולים לטוס לאן שהם רוצים. הדרכון זה לא האישיו פה. האישיו פה זה תעודת זהות כי בלי תעודת זהות אין לך - - -

אבל יש גם את הוויתור ארל"י, ואני לא יודע אם אני חייב לתת את זה מיידית.

זה לא הסיפור.

בחוק לא כתוב. כתוב שיש לו את הזכות הזאת. תעודת זהות מקבלים היום לתשעה חודשים. זאת אומרת, אין מצב שעולה נשאר עם תעודת זהות לא תקפה ולא יכול לקבל שירותים ממדינת ישראל.

השאלה הנשאלת היא כזאת – כדי להקל, האם יש מצב להנפיק תעודות זהות קבועות בלשכות? או שזה דורש איזושהי טכנולוגיה שלא קיימת שם.

יוליה, בדיוק על זה אנחנו מדברים, שאנחנו לא רוצים כרגע להעמיס. הרי מה קרה? חלק מכוח האדם שאושר בזמנו על ידי האוצר הלך בלי תכנון מוקדם לעניין הזה. אני לא רוצה לסגור אופציות, אבל עם כל הכבוד, זו בעיה של משרד הקליטה, ותיכף נשמע אותם.

זו לא בעיה של משרד הקליטה. זו בעיה של - - -

לא. זו בעיה של משרד הקליטה שצריך להוביל את הדבר הזה, וחלק מהעובדים שנלקחו ה לא רק עובדים שצריך אותם במסגרת רשות האוכלוסין, אלא עובדים שכרגע עושים עבודה שהיא לאו דווקא של רשות האוכלוסין. ולכן, ההצעה שלך שעכשיו יעשו ישר את זה במקום זמני – את מעמיסה עוד יותר.

יכול להיות שלא. תחשוב על זה. רונן, תהיה איתי. יושב נציג של משרד הפנים באותו מרכז, הוא עושה תעודה זמנית, ובעוד איקס חודשים העולה החדש קובע תור ללשכה כדי לעשות תעודה קבועה. זאת אומרת, זה כבר שני עובדים שיתעסקו עם אותו בן אדם. תחשוב על זה. זה פי שניים.

היא אומרת משהו נכון.

נכון. בעצם היא אומרת משהו אחר, והיא צודקת. צריך לשקול את זה ולבדוק את זה. השאלה היא אם מבחינה טכנית יש להם את המחשוב.

במרכזי הקליטה אי אפשר, לצערי, לשים ביומטרי. וגם זמן הטיפול בביומטרי, כמו שאתם יודעים, הוא הרבה יותר ארוך. וזה אומר שהתורים שיש היום במרכזים ייקחו עוד זמן, וחבל.

זו תשובה שאני צריך לשמוע ממשרד הקליטה. לא ממך. אבל אני שואל אותך, האם לכם יש מוגבלות טכנולוגית כי אין לכם את המחשוב בשביל זה?

כן. ולא רק זה. זה גם עניינים של אבטחת מידע. אין ביומטרי מחוץ ללשכות היום.

הבנתי. הלאה, יוליה, משפט סיכום.

מה קרה לך? אתה קצת - - -

עשר ורבע. אני רוצה לקבל תשובות. אני רוצה לשמוע את משרד הקליטה.

אני רוצה את תשומת ליבם של רשות האוכלוסין וההגירה ושל מנכ"ל משרד הפנים לכך שרשות האוכלוסין זה לא רק דרכונים. יש שם עוד שירותים נוספים. ואתה יודע מה? לא צריכה להיות ריצת אמוק כי כרגע רואים את הבעיה. צריך לפתור אותה, חד משמעית, אבל לא ריצת אמוק ולהסוות עובדים שמתעסקים בדברים אחרים כי גם עם זה יש בעיות קשות מאוד, כי אנשים שצריכים להסדיר כל מיני דברים אחרים נאלצים לחכות לתור חצי שנה גם כן. זאת אומרת, יש בכלל בעיות אחרות, אבל לא צריך לעשות אחד על חשבון השני, וברור שנושא הדרכונים הוא כרגע על סדר-היום. עם כל הצעדים כרגע, אם נתגבר על הפער, לאט-לאט זה יחזור לדרך המלך.

אבל אני רוצה לשאול אתכם. כולם עכשיו מדברים על הפטור מוויזות לארה"ב. איך זה מסתדר עם הבעיות שלנו עם דרכונים? יותר קל לקחת ויזה מארה"ב מאשר לקבל דרכון.

שוב, דיברנו על זה בחלק שאני לא אגיד שאיחרת.

היה לי סיוט הבוקר. אני אספר לכם מה הבעיה. תקשיבו. אני אעשה עכשיו שיימינג לעוזר שלי. יוצאים בבוקר מהבית, אין רכב בחניה. הוא חנה אתמול, אנחנו שואלים איפה הרכב, והוא אומר, חניתי בחניה. אנחנו מחפשים את הרכב ואין, הייתי כבר בסרט שגנבו לי את הרכב. היה לי כבר ציוץ בראש: איתמר בן גביר, לטיפולך.

בסוף?

הבחורצ'יק התבלבל בקומת החניה. טוב שאנחנו חכמות. הלכנו וחיפשנו את הרכב ומצאנו. הוא פשוט התבלבל. אבל בגלל זה איחרתי.

מזל שיש חכמות כמוך.

אתה יודע איזה ציוץ פספסתי?

ואני היום לא איחרתי, נסענו בכביש ירושלים-תל אביב והיינו הפעם שלושה ונסענו בנתיב המהיר. אני כל הזמן נוסע בנתיב הזה ועיניי כלות, מה קורה בנתיב ליד שעומד ריק. ואני מברך מכאן, מוועדת הפנים ואיכות הסביבה, את שרת התחבורה על ההחלטה הנכונה שלה לתת אפשרות בנתיב הזה גם לשניים, ויכול להיות שבעתיד תהיה גם הצדקה אחרת. אין ספק שהרבה מאוד ועדות ייפתחו בזמן, ואני מברך אותה על ההחלטות האמיצות האלה. היא בטח תקבל כל מיני ביקורות בגלל דברים אחרים, אבל אני חושב שזה מראה על הסתכלות פרקטית, לא לקבוע דברים בגלל שאיזשהו פקיד כתב שככה זה טוב ובזה נגמר הסיפור. ולכן אני מברך אותה מכאן, ובגלל זה גם התחלנו את הישיבה בזמן. יוליה?

שאלתי רק מתי פותחים את ארבעת המרכזים? למרות שבתקשורת כתוב שלושה. זה ארבעה או שלושה?

לא פותחים. הם קיימים.

לא, מתי הם עוברים למשמרת שנייה.

בתקופה הקרובה. בימים הקרובים כנראה.

לא, לא. מתי?

יש עוד תהליכים שצריך לסגור.

יש הליך שצריך לסגור מול האוצר לגבי התנאים של העובדים. אז שוב, כשלא היית כאן – את תאלצי אותי להגיד את זה שש פעמים – ביקשנו לקבל דוח תוך שבוע ימים, סטטוס אם הם סיימו את כל העניינים עם האוצר, כי היום אין שר אוצר כמו שהיה פעם שהיה סוגר לנו את כל העניינים. מה פתאום? פעם היה שר אוצר אחד ולקח בדרך כמה עובדים. את זה בדיוק ביקשנו. ויש פה נציגת האוצר שתיכף תדבר על דברים נוספים, ואנחנו נחזור איתה גם לעניין הזה.

חה"כ ואליד אלהואשלה, אתה רוצה לומר משהו?

קודם כל, תודה לך, אדוני היושב-ראש. ברכות לרונן, אני מאחל לך בהצלחה.

היה לנו דיון פה לפני חודש ודיברתי על הנושא של החברה הבדואית בנגב. רציתי לשאול אם בתקציב שמסתמן יש גם הוספת תקציב לתגבור כוח אדם בלשכות, כי יש לשכות שיש בה מחסור בעובדים. כמו למשל, בלשכה ברהט יש לפעמים עובד אחד ולפעמים שניים.

המנכ"ל, תרשום את השאלה ותענה אחר כך.

והנושא השני, דיברנו כל הזמן על תגבור ופתיחת לשכות באוכלוסייה הבדואית. דיבר ידידי יוסף על זה. נשמח שמשרד הפנים של הממשלה החדשה יתייחס לנושא הזה בכובד ראש, ולא כמו שהתייחסה שרת הפנים הקודמת לחברה הבדואית בנגב. תודה.

תודה רבה. משרד הקליטה, בבקשה. אנחנו נעשה סבב קטן. גם לי יש עוד כמה דברים שאני רוצה לבחון תוך כדי זה. ואחר כך תשובות של המנכ"ל. אז בוא נעשה את זה פרקטי ומהיר.

בוקר טוב. אני אתי שגיא, סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש של משרד העלייה והקליטה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהעליתם במהלך הדיון. אני אתחיל בנתב"ג. בנתב"ג יש כ-26 עובדים קבועים, ובעקבות גל העלייה של 70,000 עולים שמנו עוד 20 עובדים זמניים. בעקבות פרוץ המלחמה הופסק התהליך של הנפקת תעודות זהות על ידי משרד הקליטה לעולים.

למה?

כי העולים גם מאוקראינה ואחרי זה בגל השני של ספטמבר שהגיעו מרוסיה, חיכו שעות על גבי שעות כי תהליך הנפקת תעודת זהות הוא תהליך ארוך שדורש מסמכים וידע מקצועי, וכשהתפוקות עולות ב-300%, בשונה מרשות האוכלוסין שעלו ב-30% - - -

אבל הבנתי שהעלייה הגדולה הייתה בגלל כאלה שלא יכולים לקבל תעודת זהות איך שהם מגיעים.

נכון.

אז מה קרה?

בהתחלה, קודם כל, 26 עובדים שטיפלו ב-20,000 או 25,000 בשנה, קיבלו גל מטורף של אוקראינה ורוסיה, והתורים היו מטורפים, וכוח האדם בכלל לא יכול לאפשר להמשיך להנפיק תעודות זהות - - -

ולשאלה המתבקשת – הבנו מה שהיה – למה אי אפשר להחזיר היום את הדבר הזה, שעובדי משרד הקליטה שכבר היו מיומנים בעניין הזה יחזרו להנפיק תעודות זהות לאלה שכן באים עם אשרות.

הגל לא שכך. השנה צפויים להיכנס 55,000 עולים, ובשנה רגילה 25,000 - - -

אבל קיבלתם תוספת עובדים. משרד האוצר נתן תוספות עובדים גם לרשות האוכלוסין, על כיוון אחר, וגם לכם.

רשות האוכלוסין קיבלו 20 עובדים לנתב"ג לצורך הטיפול בעולים שהם עוד לא קלטו אותם. גם אנחנו קיבלנו 20 עובדים לנתב"ג כדי לקלוט את העולים.

אבל כשהייתה כאן שרת הפנים בזמנו ודיברה על 100 עובדים לנושא הדרכונים, זה היה אמור להיות תגבור של 100 עובדים לנושא הדרכונים. כן או לא? אל תהנהן בראש כי אני צריך לשמוע אותך, כי אחרת הפרוטוקול לא ידע.

כן, כן. כוח האדם שקיבלנו בהתחלה - - -

היה אמור להיות לדרכונים בלבד.

זה התחיל לפני, וכשהתחיל מה שהתחיל עם המלחמה אז הסטנו.

ואז התחיל מה שהתחיל, לקחו מה שלקחו, וזה בסדר. תוך כדי תנועה זה מצוין. הגיע הזמן להחזיר.

לא לקחנו כלום ממשרד הפנים, דרך אגב. התפקיד של משרד הפנים זה להנפיק תעודות זהות. התפקיד של משרד העלייה והקליטה זה לתת שירות לעולה - - -

אה, אתם רוצים היום לעשות משהו שבמשך שנים לא עשיתם? כל השנים עשיתם תעודות זהות לאותם אלה שבאו עם אשרות כניסה - - -

כל עוד זה התאפשר, העובדים בנתב"ג - - -

לא, סליחה. נראה לי שמישהו מחכה להזדמנות, והעברנו את זה חזרה עכשיו למשרד אחר.

לא, לא. זה ממש לא ככה.

סליחה, קודם כל, זה צריך לחזור כרגע למשרד הקליטה. יהיה דיון אחר כך מי אחראי - - -

שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר, והמנכ"לית של משרד העלייה והקליטה, היו בשיח עם רשות האוכלוסין, וכרגע העמדה היא שכרגע הם מתנגדים להחזיר את הנפקת תעודות הזהות לעובדי משרד העלייה והקליטה.

אבל על זה אני מדבר.

אז אני אומרת לך שהעמדה של השר ושל המנכ"לית כרגע – הם מתנגדים.

מאיזו סיבה?

אז אני מבקש לדעת מה הסיבה, ואני מבקש שנוציא מכתב, אם נצטרך - - -

הסיבה היא העומסים שלנו בעצמנו בטיפול בעולים. אנחנו מסבירים לכם - - -

אז כשיש לכם עומסים, אתם מקבלים תוספות של כוח אדם. תשתמשו בהן - - -

גם רשות האוכלוסין קיבלו.

אבל הם קיבלו את זה למשהו אחר ולקחו את זה למשהו אחר. את לא מבינה מה קורה. ובסוף הלשכות מתפוצצות. זה הכול.

זה לא נכון. אנחנו היינו בדיון משותף במשרד האוצר. רשות האוכלוסין קיבלו 20 עובדים, ללא קשר ל-100, לסייע לעולים עם תעודות הזהות בנתב"ג. הם עדיין לא קלטו אותם. הם מתקשים לקלוט אותם. יואל יכול להסביר למה, כמו שאנחנו מתקשים, כי כשנותנים לך עובדים זמניים לתשעה חודשים, עם שכר מינימום. בוא נגיד שזה לא אטרקטיבי עם שכר מינימום, בעבודה מאוד קשה ושלוש משמרות, ולהגיד לעובד, יש לך תשעה חודשים, אין לך אופק, אין לך שכר, אין לך תנאים, בוא לתשעה חודשים. אז הקושי הוא של שתי הרשויות. אתה מבין?

ברור. אתם באותה ספינה, אין לי ספק. אבל אני רוצה לומר דבר אחד, ואני מצטרף גם לאוזני האוצר בעניין הזה, שההגבלות של תשעה חודשים, יכול להיות שמפחדים מקביעות של עובדים או אני לא יודע מה.

מזה בדיוק.

תמצאו פתרון, בגלל שבאמת אי אפשר למצוא אנשים איכותיים שגם יתקתקו את העבודה בשכר מינימום ובמשהו זמני - - -

שלוש משמרות ערב עד כניסת השבת ומצאת השבת, בשכר מינימום.

חייבים למצוא פתרון לזה, שהוא פתרון גם לנושא הדרכונים – ואני אהיה שתי דקות יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה כי אני צריך לדאוג גם להם.

את אומרת שניתנו לכם 15 עובדים אבל נלקחו מהם בלי להודיע להם את זה. הייתה כאן הודעה של שרת הפנים, שהוציאה את זה לפועל – למרות שחלק מהעובדים עוד לא נקלטו – על 100 עובדים שיצטרכו ולהיכנס. לא נכנסו 100, אלא נכנסו פחות. ומאלה שנכנסו, חלק הלכו לכוח אדם בשבילכם. אבל מה שקרה כשאתם סגרתם את העמדה שלכם בנמל התעופה בן גוריון, שם אפשר לתת תעודות זהות - - -

אין עכשיו בבן גוריון?

לא, אין היום. אין בשדה התעופה אפשרות.

זה לא מדויק. יש one stop shop עם רשות האוכלוסין.

לא, לא. אתי את טועה. one stop shop זה רק לתיירים. זה לא לעולים עם אשרת עולה. מה שיושב-ראש הוועדה מדבר זה דבר אחר.

בדיוק. אני מדבר על אשרות עולה. אותו עולה שהגיע לארץ עם אשרה, במקום לצאת מהשדה עם תעודת זהות - - -

למה זה לא ככה?

כי הם לא רוצים.

לא. כי היה להם פיק, הם היו בלחץ, אז הם אמרו, היה לחץ גדול, בוא נפסיק את זה.

אז תחזירו את זה.

בדרך שפושקין מת, ככה קוראים לזה, נכון? הם אמרו, יאללה, מהרגע הזה אנחנו מודיעים שאנחנו גם לא חוזרים לזה. וזה לא מקובל עליי.

לא מדויק, אדוני. לא מדויק. לא מדויק.

לא מדויק, אבל די קרוב.

לא, לא. אתם יכולים להגיע לנתב"ג, אם נפשכם חפצה, ולראות – הפיק ממשיך, ועובדי משרד העלייה והקליטה, תפקידם לטפל, לא להנפיק תעודות זהות.

אני רוצה לדייק. 100 התקנים שיואל קיבל, הם לא קשורים ל-20 התקנים בנתב"ג של תעודות זהות.

לא נכון.

זה בנוסף, יואל. זה בנוסף.

אמרתי קודם, לפני שבועיים הייתה ישיבה בוועדת הקליטה, ויושב-ראש הישיבה די הכריח את האוצר לתת 15 תקנים.

אה, בשורה חדשה.

הוא קיבל בנוסף. זה לא קשור.

אמרתי את זה. זה לא קשור ל-100. זה 15 תקנים.

הם קיבלו 115 – 15 לקלוט את העולים בנתב"ג.

זה סמנטיקה, אבל היא גם חיובית.

אבל יש אירוע של קושי בקליטה לשני המשרדים. כולנו נמצאים באותו אירוע של לקלוט עובדים זמניים לתשעה חודשים עם שכר מינימום.

היועץ המשפטי, בבקשה.

זו לא שאלה משפטית. הגברת אמרה שהיו אצלכם שישה עובדים שטיפלו ב-30,000 עולים בשנה. עכשיו את אומרת שהגל נמשך, אבל את מודה שהגל כבר לא כמו שהיה. את אומרת שיגיעו 50,000 ולא 70,000, והכפילו לכם את מספר העובדים. נכון?

הכפילו לנו. אנחנו לא מצליחים לאייש - - -

כמה עובדים בפועל מועסקים היום בנתב"ג?

אנחנו נתנו להם 20 עובדים זמניים. מעולם לא הצלחנו לאייש 20 עובדים זמניים, בגלל הסיפור של שכר ואתגר.

בסדר. כמה יש?

הוא שואל כמה יש בנתב"ג.

יש לנו בערך 26 קבועים, ועוד 15 זמניים שהולכים, מתפטרים, נכנסים - - -

כמה עכשיו?

כמה עכשיו ברגע זה?

כמעט 50.

לא. פחות.

עם הזמניים 40.

כמה עולים הגיעו לנתב"ג עם אשרת עולה בחודש ינואר?

את זה אני צריכה לבדוק. אני לא יכולה להגיד לך את הדבר הזה.

אז בבקשה, תבדקי.

ההמשך של מה שאומר היועץ המשפטי הוא אחד – תבדקי את זה ותראו שאתם יכולים להחזיר את השירות הזה לפחות לאלה שיש להם את ההשראה, כי פה אתם עושים שני דברים טובים; גם מקבלים יפה את האנשים בארץ שעבדו כבר הרבה זמן לקבל את האשרה, ובאו מסודרים, והגיעו ויכולים לקבל תעודת זהות ויכולים לצאת ישר, מה שנקרא, ולא להתחיל לחפש מאכערים שיעזרו להם להיכנס ללשכות. והדבר השני הטוב שאתם עושים, אתם מסייעים לחבריכם ממשרד הפנים ורשות האוכלוסין שיהיו להם פחות תורים על דברים שלא צריך, מאשר על דברים שצריך. זה הכול. זאת בקשתנו. זאת דרישתנו. וכשתאיישו את כל התקנים - - -

אני עליתי ארצה ב-98'. גם היה גל עלייה - - - תעודת זהות במקום, ושלום על ישראל.

הנה, יפה. תודה רבה.

על ידי מי קיבלת?

ואת יודעת מתי קיבלתי דרכון, אגב? אחרי שלוש שנים כי לא הייתי צריכה, כי לא היה לי כסף לנסיעות.

לכן אני אומר ואני קובע, ואני אומר את זה גם לאנשי משרד הפנים ולאנשי רשות האוכלוסין, אנחנו צריכים לחזור למה שהיה קודם, לשירות שניתן על ידי משרד הקליטה. אם אתם רוצים לשנות את מה שהיה פה 20–30 שנה, אל תעשו את זה בחסות איזה פיק שקרה כרגע בגלל מלחמה, תעשו את זה בדיונים מוסדרים אחר כך עם האוצר כדי לדעת שכל אחד קיבל את מה שהוא צריך כדי לתת את השירות. נקודה. אני מבקש שזה ייאמר, וזה ייאמר גם לידידי שר הקליטה.

את רוצה להוסיף עוד משהו?

אני רוצה להוסיף במספרים הגדולים. אני רוצה שתבינו שהעובדים שמטפלים בעולים – יש לנו כ-160 עובדים שמטפלים בעולים. הפיק הזה, בשונה מאצל יואל שמוציא תעודת זהות לעולה ואז הוא סיים את הטיפול בעולה, אצלנו העולים נשארים 10 שנים לקבל שירות. אז כשאדוני עורך-הדין אומר, יש לכם פיק והוא נעלם – לא. 74,000 עולים ממשיכים לקבל שירות בתוך הלשכות. אם יש הפחתה של הפיק בנתב"ג, אז התקנים הזמניים הולכים ללשכות.

אבל זה לא דיון לעכשיו. סליחה, את זה תטענו אחרי שנגמור את בעיית הדרכונים, ואתם תעשו את מה שעשיתם עד היום לפני שפרצה המלחמה באוקראינה. אתם תעשו את שלכם, הם יעשו את שלהם. ולאחר מכן, בזמן שנחגוג את זה שאין יותר תורים במדינת ישראל, אז תפתחו דיון מה צריך לעשות, אם זה שלכם או לא שלכם. לא עושים את זה בדרך.

לא עשו את זה בדרך.

זה לא אישי.

לא, חלילה. לא עשו את זה בדרך. אני רק חייבת לציין שמי שאחראי על הנפקת תעודת זהות זה רשות האוכלוסין. אנחנו זה טיפול בעולים.

סליחה, אמרת את זה.

תבדקי לנו. אני רוצה לדעת כמה עולים באו בינואר עם אשרות. זו השאלה המרכזית. תוך כדי תסמסי למי שצריך. קל מאוד – כמה באו בינואר? כי יש לי הרגשה שמשהו פה לא מסתדר.

יוליה, תודה. לפני האוצר, יש פה מישהו מהלשכות? אנחנו הבנו מה הולכים לפתוח, מה כרגע החסם שלנו ואני מקווה שנפתור אותו. נמצא פה מישהו מארבל?

ועד העובדים, אתם תתמכו?

לא, לא. בלי ועד העובדים.

ועד העובדים רצה לבוא. הוא אמר שהמנהלים לא אישרו לו. אני עו"ד מור אבלה, מנהל חטיבה בהסתדרות, מחזיק תיק רשות האוכלוסין בהסתדרות עובדי המדינה.

תחזור על מה שאמרת.

ראשי הוועדים רצו להגיע הנה. נאמר לי שהם לא קיבלו אישור מהמנהלים שלהם. הם צריכים אישור ישירות מהמשרד, והם לא הגיעו, ככה גם בפעם הקודמת.

ייבדק העניין. אבל עכשיו אני שואל לא את העובדים. נמצא כאן מישהו אחראי בארבל?

אני אורן אריאב, מרשות האוכלוסין וההגירה, מנהל האגף הדיגיטלי.

אני שואל שאלה. המנכ"ל הציג פה דברים ורציתי לשאול על השטח. פיזית, כשיהיו עובדים וכשהעובדים יתוגמלו.

לחלוטין, אנחנו מחכים בכיליון עיניים למימוש התוכנית.

תודה רבה. נציגת האוצר, בבקשה.

תודה, יו"ר הוועדה.

הבעיה מוכרת וגם מורכבת לפתרון. היו מספר ניסיונות לפתרון , חלקם לא צלחו ולחלקם הייתה השפעה מועטה. אני חושבת שחשוב שנכיר אותם על מנת להבין גם את ההתגייסות של האוצר לאורך שנה וחצי לסיוע בפתרון הזה, וגם כדי להבין מה נוסה ולא עובד כי חלק מהפעולות האלה הוצעו על ידי חברים שונים בוועדה.

דובר על תוספות כוח אדם. ניתנו מספר תוספות של כוח אדם, ויש בעיה קשה במימוש ובהצלחה לגייס את כוח האדם הזה. יש סוגיות שכריות, יש גם סוגיות של משך העובדים הזמניים שניתנו. אבל חשוב להבין שבסוף אנחנו בסוגיית מאקרו. שוק העבודה הוא הדוק. הרבה מאוד מעסיקים רוצים עובדים. ולכן, ללא קשר לתנאים שניתנים או לא ניתנים, יכולת ההצלחה בגיוס בטווחי זמן מהירים, בנקודת הזמן הזאת ובמסות כאלה, היא אתגר קשה וצריך לקחת את זה בחשבון כשאנחנו הולכים לחלופה הזו.

מנגד, חלופה שגם אנחנו תמכנו בה בעבר היא סוגיית פתיחת הסכמי השכר, כמו שציין המנכ"ל, ובדיקת ההיתכנות לעבודה ממושכת יותר של העובדים הקיימים. נעשו מספר הסכמים נוספים מיטיבים בעבר. אנחנו בוחנים כרגע צעד נוסף כזה, כפי שציין המנכ"ל.

זאת אומרת, יש כבר דרך שעשיתם אותה פעם.

כן, אבל גם פה נשאלת השאלה אם אנחנו כבר לא בפיק. את זה לא אני אגיד. את זה יגיד ועד העובדים. אבל זה גם משהו שצריך לבחון ולחשוב עליו. זה לא רק סוגיית השכר - - -

מה רצית מוועד העובדים? לא הבנתי איזו התייחסות.

אם הולכים על המנגנון שדיבר עליו המנכ"ל, של הארכה או ניסיון להגדלת תמרוץ ותגמול העובדים לטובת שעות עבודה רבות יותר, בסופו של דבר, זה הליך הסכמי ולכן גם העובדים צריכים להסכים לו.

ברור.

נכון לנקודת הזמן הזו, אני לא יודע על שום הסכם שמתגבש ואני לא יודע על שום דרישה.

אמר המנכ"ל, אנחנו בוחנים את הצעד הזה ואנחנו נעשה פעולות משותפות כדי לבחון את זה גם עם ועד העובדים. אני רק מציינת שבסוף יש הרבה מאוד חסמים שאינם רק חסמים תקציביים, וחשוב שנכיר אותם.

ברור שזה צריך לבוא בהסכמה, ואני מתאר לעצמי שיש מגעים ושיחות.

אני חייב לציין משהו לאדוני, דבר קצת לא פופולרי.

כן. אין דבר.

החברים מהאוצר וגם מהנהלת הרשות מדברים איתנו על תמריצים, לפעמים גם מתייעצים איתנו אם העובדים יסכימו או לא יסכימו. אנחנו אומרים מה שיש לנו להגיד, והפלא ופלא, הם פשוט שולחים הצעות חד צדדיות שלא תואמו איתנו על תמריץ בסכומים של 50 שקל, 100 שקל. זה קרה גם לפני כשבוע.

אנחנו לא מבינים את התמריצים שלכם. אתם לא פועלים איתנו בדו שיח בכלל, לא בתיאום, ואחר כך אתם גם לא מבינים מה קורה בעצם עם הלשכות. אני מבקש להסדיר את הדבר הזה.

אולי אנחנו צריכים לתווך פה?

אני אומר דבר אחד. אני יוצא מנקודת הנחה ברורה, שהתמרוץ הזה יהיה אמיתי, נכון ומשמעותי, ובטח לא פחות ממה שהיה בעבר בכלים שנוסו כבר. הפוך, אולי אפילו צריך להתקדם עם זה. כמובן שצריך להיות תיאום עם מייצגים למיניהם. אני לוקח כרגע את מה שאמר כאן המנכ"ל – אנחנו הולכים לפתוח משמרת שנייה, אנחנו מודעים לכל מה שכרוך בזה, ומבחינתי זה גם תנאי העובדים. ולכן זה דבר שצריך להיסגר בתהליך ביניכם כדי להגיע לדברים האלה.

אם זה לא יגיע, אז אנחנו בבעיה גדולה מאוד, ולא נוכל לעמוד מנגד. לא נוכל לעמוד מנגד בעניין הזה. ולכן אני בטוח שהתהליך הזה ייעשה תוך ימים ספורים, כולל מה שצריך לעשות עם העובדים.

את רוצה להמשיך?

כן. כל המטרה של הדברים שאני פורסת כרגע היא להדגיש שישנם חסמים שאינם תקציביים, וחשוב לי שיו"ר הוועדה יכיר אותם. ועוד שתי נקודות בהקשרים האלה. בסופו של דבר, יש פה שרשרת ייצור. היא לא כוללת רק את הלשכות. היא כוללת גם את מפעל ארבל וגם את המדפיס הממשלתי. צריך לוודא שאם אנחנו מתגברים רכיב אחד בלי השניים האחרים, אז לא עשינו הרבה.

לא שמעתי.

יש שלושה רכיבים בשרשרת: הלשכה, ארבל והמדפיס הממשלתי. מרגע שבן אדם מגיע ומבקש תור על מנת לקבל דרכון בזמן הכי קצר, שלושת המרכיבים האלה צריכים לעבוד טוב, יעיל ומהר.

אבל זה התפקיד של מנכ"ל משרד הפנים. זה לא התפקיד שלכם.

אני לא אמרתי שזה התפקיד שלי. אני מבהירה שבמסגרת החסמים לא ניתן לטפל רק בלשכות, כי אז בעצם לא עשינו הרבה.

אבל המנכ"ל דיבר על זה.

אני לא אומרת משהו אחר מהמנכ"ל.

אה, את רק מסבירה לנו. אני לא רוצה לסכסך ביניכם, אבל תסמכי עליו שהוא יודע והכול בסדר.

אני סומכת עליו לחלוטין.

נקודה אחרונה – אנחנו כן חושבים שעל מנת לייצר פתרונות מהירים באמת, הדרך הכי אפקטיבית לעשות את זה היא בחינה של התנאים הרגולטוריים. בסופו של דבר, גם גיוס, גם הליכה להסכמי שכר, גם הצעדים האלה הם צעדים שלוקחים מספר חודשים לא קטן.

את מדברת על הביומטרי?

אני מדברת על תהליכים משותפים.

היא אמרה עכשיו, מספר חודשים.

אני מדברת על תהליכים משותפים שאנחנו נעשה ביחד, אבל במסגרתם אנחנו נבחן גם - - -

במקביל.

ברור. זה צוות שבוחן דברים קדימה, אבל קודם כל מכבים שריפה. אנחנו רואים את זה גם בעוד דברים במדינת ישראל. בנושא הזה יש כרגע דבר שהוא שריפה שירותית ושרירותית. וזה אפילו יצא חרוז.

וזה פוגע בזכויות יסוד.

וזה פוגע בזכויות יסוד של אנשים. ואתה יודע מה, גם בלי המילים החשובות על זכויות, זה פשוט פוגע בחיים. זה הכול. אדם רוצה לתכנן משהו או לעשות משהו, והוא לא יכול. ההערה שאמרת פה היא מצוינת. אפשר לבחון את הדברים האלה. את יודעת שדברים הרגולטוריים זה לא רק מה שרונן, אלא יש גם עניינים ביטחוניים - - -

נכון. זה סיפור מורכב מאוד.

מדינת ישראל היא לא בדיוק כמו כולן, ואני לא מצפה שהוא ידהר איתך לכיוון שהוא לא ידוע. ולכן, זה דבר אחד שצריך לעשות בעתיד הקרוב. אבל קודם כל, ופה אני מציע לך לסיים במשפט מחץ שאומר, אנחנו, האוצר נתגייס לעניין הזה ונפתיע את יושב-ראש הוועדה ונגיע לסיכומים מהירים כדי שהוא יוכל להמשיך לגמור את העניינים מול ועד העובדים ומול ההסתדרות, כדי לבוא עם חבילה נכונה ואמיתית ולהביא ישועה לציבור הישראלי. הבמה שלך. את רוצה להגיד? את לא חייבת. תודה רבה.

יעקב, יש נושא אחד שכרגע הגיע לאוזניי שזה לא רק נושא חופש התנועה של אזרחים, זה גם פרנסה, כי הגיע אליי עכשיו מידע שצוותי אוויר, דיילים, לא יכולים להתחיל לעבוד – אנשים שזו בעצם הפרנסה שלהם – כי אין להם דרכון כי הם צריכים לקבוע תור. זו סוגיה שבכלל אולי צריכה טיפול מהיר ואחר.

מסיבות נוספות.

לא, לא. בן אדם נקלט לחברה לעבוד כדייל – אין לו דרכון, הוא לא יכול להתחיל לעבוד.

הבנתי. יוליה, הבנתי. אני חרדי, אבל אני מבין בסוף.

אה, כן? יש פה כנראה היבטים נוספים.

בוודאי שבתוך כל ההמון הזה שמחכה, נפגעים גם דברים, נפגעות אפשרויות של עבודה, עסקים שצריכים לנסוע לחו"ל בבהילות. ודאי. אבל לצורך זה יש את הדרכון הזמני, שאנחנו לא אוהבים אותו. לא סגרנו את האופציה הזאת.

נכון. אי אפשר לסגור אותה.

לכן הוא לא סגר את האופציה הזאת. האופציה הזאת נשארת קיימת כרגע. אני מסכים עם ההחלטה של המנכ"ל בעניין הזה, כי יכול להיות בן אדם שחייב לטוס בעוד שבוע או מחר או צוותי אוויר ודברים כאלה, שכן צריכים את זה.

נציגת משרד הקליטה, רצית עוד משהו?

רק להוסיף את הנתונים שביקשתם.

הנה, יש נתונים. יוליה, ביקשת נתונים.

חודש ינואר 2023 – הגיעו 2,321 טועני זכאות מרוסיה, אוקראינה ובלארוס.

לא, לא. בעלי אשרה.

בעלי אשרה.

בעלי אשרה – 2,321. טועני זכאות – 2,267. זאת אומרת, שהעובדים שלי מטפלים בכולם, לא רק באשרות, אלא בכל - - -

לא. אלה בנתב"ג.

מה זה לא? הם מטפלים בכולם. אנחנו כמשרד העלייה והקליטה מטפלים בכל 4,500 - - -

לא. את לא מטעה אותי עכשיו. 2,321 האלו שבאו עם אשרה מיד מקבלים את כל השירותים בנתב"ג.

נכון.

אמורים לקבל.

נכון.

אמורים לקבל. הם לא מקבלים תעודת זהות.

נכון.

חוץ מתעודת זהות, משרד הקליטה מטפל בהם מבחינת הסל וכולי. אבל ברגע שאין לו תעודת זהות עדיין, אתם כמשרד הקליטה לא יכולים לעשות לו כלום. להנפיק לו תעודת עולה אתם לא יכולים כי אין לו מספר תעודת זהות. או שיש כבר?

משרד הקליטה, קודם כל, מקצה מספר זהות, ועל סמך ההקצאה הזו הם נותנים.

אוקיי. אז יש לו מספר תעודת זהות בנתב"ג.

אבל זה לא מעניין. תקשיבי, אני מסתכל עכשיו על משהו אחר. אני לא ועדת הקליטה כרגע.

אבל הם מטעים.

אבל אני היושב-ראש. תני לי לדבר, תני לי לדבר.

הם עושים לך טעות.

רגע, הם עושים טעות. אני יודע. אני פונה אליהם, למשרד הקליטה, ואני אומר, הטעות מבחינתי כרגע, בכובע שלי כאן, זה שאתם מעמיסים את הדוגמה של 2,300 עוד 2,300 לכל הצרות שיש לנו גם ככה. וזה לא הוגן, כי גם הם בקרייסיס. לא רק אתם בקרייסיס. אתם היום קצת פחות בקרייסיס. וזה לא צריך להיות, ואת זה אני מבקש לפתור. נקודה.

זאת אומרת, 2,300 האלו שבאו עם אשרה צריכים לקבל תעודת זהות בנתב"ג.

סליחה, הדיון הפנימי הזה הסתיים, כי אני מתחיל להרגיש שאני הולך לקחת את ועדת הקליטה מפורר, ואני לא הולך לעשות את זה.

תעשה דיון משותף.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

יש שתי נקודות שעלו בישיבה הקודמת, ואנחנו צריכים לעקוב אחריהן.

נקודה ראשונה, נושא האגרות. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, הייתה הבטחה שלטונית של שרת הפנים לטפל בנושא האגרות כדי שאנשים שנאלצו להנפיק דרכונים זמניים לא יישאו בנטל כבד מדי. אנחנו רוצים לדעת איך זה התקדם. והנקודה השנייה, לגבי המידע המופיע באתר האינטרנט של הרשות, לגבי הדרכונים הזמניים - - -

מה אמרת על הדבר הראשון?

האגרות.

על האגרות, שהבטיחו להחזיר כסף.

אם זה לא מעניין, אז לא.

לא, מעניין מאוד. התלבטתי על זה בגלל שמצד שני, אני הרי לא רוצה שיבואו ויעשו עוד זמניים. יכול להיות שנצטרך בנקודת זמן מסוימת לגרום לעשות את זה. אתה מבין למה אני מתכוון?

הכוונה היא לא לקבוע שתהיה אותה אגרה. הכוונה היא שהשרה התחייבה להחזיר – שהוא לא יצטרך לשלם פעמיים.

אני חושב שזה נכון. אבל הספק הגדול שלי כרגע הוא אם זה נכון בעיתוי הזה. אני שואל אותך עכשיו שאלה אחרת. אם תתקבל החלטה כזאת, אפשר לעשות אותה רטרואקטיבית? ממתי?

אם מחזירים כסף, כן.

אוקיי. קיבלתי תשובה. והדבר השני?

הדבר השני הוא נושא המידע באתר האינטרנט, ואני אגיד את זה ממש בקצרה. הסתכלנו שוב על האתר אתמול. חלק גדול מהמידע תוקן, כפי שהוועדה ביקשה. אבל לצערי, דווקא הדף החשוב ביותר של בקשה לדרכון, מציג מידע מוטעה שעלול אפילו להטעות. למעשה נכתב שם שמי שרוצה דרכון זמני צריך לקבוע תור, ושרק במקרים דחופים כמו נסיעה דחופה שהוא צריך להוכיח שהיא נסיעה דחופה, הוא יכול לבוא לעשות דרכון זמני. המידע פשוט לא מדויק, או יותר נכון, מוטעה ואפילו מטעה. וגם לא מופיעה שם ההחלטה שהתקבלה לאחרונה, כפי שאני מבין, שמי שישלם את האגרה המופחתת עד סוף פברואר יוכל לעשות את הדרכון עד סוף יוני. באותו דף פעם אחת מופיע שזה יהיה באפריל, ופעם אחת מופיע שזה יהיה עד סוף יוני, ובדף האגרות זה בכלל לא מופיע. בקיצור, כדאי מאוד לתקן גם את הדברים האלה.

אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים גם לענות תשובות לח"כים שיצאו כבר, אבל יקבלו את התשובות שלהם ושרשמת לעצמך; וגם התייחסות שלך וסיכום שלך, מבחינתכם, כמי שצריכים להוציא את זה לפועל. ואחר כך יהיה סיכום של הוועדה. בבקשה, מנכ"ל משרד הפנים.

אני אתייחס באופן כללי להערות שהועלו על ידי חברי הכנסת, אחמד טיבי ואחרים, לגבי הלשכות במגזר הערבי. התשובה הכללית שלי היא שהרשות צריכה לתת שירות לכל התושבים, בין אם זה בנגב, בין אם זה יהודים או ערבים, זה לא משנה כרגע. תחום העיסוק שלי, במסגרת ההנחיה של השר דרעי בשעתו, הוא סביב נושא הדרכונים ולא מבנה רשות האוכלוסין. אני בטוח שזה יטופל.

אני רוצה להגיד משהו כללי. כמו שאמרה חה"כ מלינובסקי קודם – רשות האוכלוסין עוסקת במגוון רחב של תחומים, לא רק בדרכונים. העבודה מתפרסת על פני כל תחומי החיים, החל מעובדים זרים ודברים אחרים. כרגע הסוגיה הדחופה היא הדרכונים, אבל היא לא היחידה. אני חושב שהשירות שמצופה מאיתנו הוא שירות סביר, גם בזמן משבר.

ביחס למה שעלה פה גם עם משרד האוצר וגם עם משרד הקליטה – בחודשים האחרונים היה ניסיון שלא צלח לתמרץ את העובדים עם סכומי כסף כאלה ואחרים, וזה לא עבד. זה לא עבד כי העובדים ברשות האוכלוסין היום, לצערי, הם שחוקים. קבלת קהל היא לא עבודה קלה. אם הם לא יבואו עם מה שנקרא, הנשמה הטובה שיש להם, עם רצון טוב, או מתוך הבנת החשיבות שזו משימה לאומית, אז זה לא ילך ולא משנה אם נציע להם 100 שקל או 300 שקל. אנחנו צריכים, קודם כל, לרתום אותם מבפנים ויש נכונות כזו. ישבתי עם ועד העובדים, ישבתי עם מי שצריך, וגיליתי נכונות כזו.

מבחינתי, סביר לצפות להתגייסות כזו גם ממשרד הקליטה, כי אם אנחנו רואים את הנכונות של משרד האוצר – ויש נכונות של משרד האוצר, ההבנה קיימת גם שם, הם מוכנים להתגייס, לעשות את זה כמובן בצורה נכונה, וזה בסדר גמור. במשרד הקליטה אני בטוח שהם עם עומס, ואנחנו מברכים על כל גל עלייה, אני מכיר את האירוע הזה כבר הרבה מאוד זמן ואני מכיר את העומס שיש על עובדי משרד הקליטה, אבל אנחנו לא בתחרות פה, אין פה השוואה על מי העומס גבוה יותר. כמו שאני יכול להרשות לעצמי לבקש מעובדי רשות האוכלוסין שעובדים כבר חודשים ארוכים בתנאים קשים מאוד, אני יכול לבקש גם מעובדי משרד הקליטה לתת כתף לתקופה מסוימת לעבודה שהם עשו בעבר, כי בשגרה לא הייתה בעיה לאף אחד.

נכון.

העובדה שעולה חדש הוא לעשר שנים – רשות האוכלוסין מעניקה שירות לאזרחים מגיל לידה עד גיל פטירה, וזה הרבה יותר מעשר שנים, אני מקווה, בכל אופן. אז ככה שאנחנו לא עסוקים פה בהשוואות. אני מצפה שמשרד הקליטה יאפשר לנו – ואגב, מדובר בלא הרבה עובדים, אלא ב-15 או 20 עובדים מנתב"ג שיכולים לעזור לנו לאייש עוד לשכה בתל אביב או בבאר שבע, וזה יכול לעשות שינוי גדול מאוד עבור השירות שאנחנו נותנים לאזרח. בכל מקרה, אני עוד לא יודע מה יהיה התעדוף בתוך רשות האוכלוסין, אבל אני לא אאפשר הפליה במתן השירות. לא תהיה עדיפות של עולים חדשים על פני תושבים, ולא תהיה עדיפות של תושבים על פני עולים חדשים. היחס יהיה שווה בין כולם.

סוגיית האגרות – התייחסת אליה, ואני מעדיף לא להתייחס אליה בשלב הזה משיקולים ברורים.

אבל היא נשארת פתוחה.

הדבר הזה נשאר פתוח ואני מכיר את ההתחייבות ואת האמירה של השרה הקודמת, וזה בסדר.

לגבי אתר האינטרנט – אני מודה, אני לא מכיר את זה, אבל נמצאים כאן אנשים שיבדקו את הסוגיה הזו ויטפלו בה. המידע בהחלט צריך להיות תקין, נכון וראוי.

אני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כל, הוועדה מברכת את משרד הפנים, את שר הפנים לשעבר ולעתיד אריה דרעי שהגיב מהר מאוד לעניין הזה, ועל כך שבישיבה הראשונה השתתף סגן השר בזמנו ארבל. בישיבה של היום אנחנו מגיעים לחלק מהדברים שדוברו כאן וההחלטות שלנו אומצו על ידי משרד הפנים וחלק אפילו ילכו הלאה, כדי לקצר את זמן ההמתנה לדרכונים.

הוועדה זיהתה שלושה משברים עתידיים שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין צריכים לקחת בחשבון, מעבר למה שהיה לנו כרגע – תוקף הדרכונים הזמניים שיוצרים לנו את הגל הבא, תוקף תעודות הזהות הישנות וזה נכלל במסגרת המעבר לתעודות זהות לביומטריות, מדובר על הרבה מאוד ודיברנו על זה בתחילת הדיון, ונושא הפטור מוויזה שיגרום לעוד גל ועוד גל ועוד גל, צריך שובר גלים.

אני מעדיפה דרכון ולא ויזה לארה"ב.

ולכן החשיבות הגדולה, ואני אומר את זה גם לאוצר ואני רואה באוצר פרטנר חשוב, ובטח רונן רואה אתכם כפרטנרים, עם כל הוויכוחים והכול, כי הוא ותיק – בלי ויכוחים אתם לא נהנים בעבודה, כולם, אגב. אבל כאן צריך להתייחס לזה כקופסה, לא במובן שאתם רוצים, להתחיל עכשיו להעביר חקיקה על קופסה. זה אפילו לא קופסה, ביידיש אומרים: פישקלה. זו קופסה קטנה שצריך למצוא בדרכים שלכם, ואני לא רוצה להיכנס לזה אפילו. אני רוצה להיכנס רק ללו"ז ולהבנה שאי אפשר להשאיר ככה את האזרחים, אי אפשר לפגוע ולגרום למצב שזה יופלה מול זה.

עוד מעט יהיה גל נסיעות, בפסח. יהיה מטורף.

צריך לקחת בחשבון ואמרנו את זה גם בישיבות הקודמות – יש לתגמל את עובדי רשות האוכלוסין, ובאמת מגיע להם שאפו גדול מכולנו, שאפו גדול על כל השנים הללו. ואגב, שאפו גם לעובדי משרד הקליטה שעבדו קשה. קודם כל, חייבים למצוא את התנאים הנכונים ואת הפיצוי לעבודה הזאת, את התוספות שצריכים במשמרות וכולי, בדרך מקובלת ובדרך נורמלית עם הבנה של העניין. אבל אני מצטרף לקביעתו של מנכ"ל משרד הפנים – לא יכול להיות שהיום רק רשות האוכלוסין יעבדו בשתי משמרות. גם משרד הקליטה – יש משבר, יש מלחמה, יש עולים, אתם חייבים לחדש את תעודות הזהות, זה שירות לעולה וזה גם שירות לאחיכם במשרד אחר שלא לפוצץ להם את הלשכות. אם צריך בשביל זה כוח אדם, אז צריך. אבל אם לא צריך כוח אדם, ואם כל מה שצריך זה משמרות ואפשר לעשות את זה, אז הוועדה קוראת לכם לעשות את זה וקוראת לשר הקליטה להתערב בעניין הזה, כי בסוף כולם זה ממשלה אחת ואנחנו רוצים שהדבר הזה ייפתר.

נקודה נוספת שנאמרה על ידי המנכ"ל, ולא פורטה עדיין כי זה תהליך. הוועדה רואה חשיבות בלהתחיל להכין את האפשרויות של מכשירים דיגיטליים שיחסכו הרבה מאוד עבודה. זה קיים, ואני מבין שיש אפילו דגם שבדקתם ובודקים, ונכנס לפיילוט כזה או אחר. לא הרחבנו את הדיבור על זה, ובכוונה לא הרחבתי את הדיבור על זה, כי הפיילוט ובדיקת מכשיר זה עבודה בשביל הלאה, זה לא הפתרון. הפתרון כרגע הוא רק דבר אחד – תגבור של עובדים, תגבור של משמרות, גם בלשכות, גם בארבל, גם במדפיס הממשלתי, תוך התחשבות והסכמה עם העובדים. זה כרגע שם המשחק, וסיוע של משרדי ממשלה שצריכים לסייע אחד לשני בעניין הזה.

ודבר אחרון שאני מציע, אדוני המנכ"ל – אתם הולכים לפתוח את הלשכות האלה וקבענו זמן - - -

מתי?

קבענו זמן ויצא סיכום. דיברנו שתוך שבוע נקבל סטטוס. אחרי הסטטוס אני אדע. הרצון של המנכ"ל וגם הרצון של האוצר אחרי הישיבה הזאת היום, שזה יהיה כמה שיותר מהר. אבל אני מציע למשרד הפנים, ברגע שיהיה את ה-go על אותה משמרת מארבע אחר הצוהוריים ל-12 בלילה, קמפיין פרסומי שיעודד אנשים לקבוע תורים כדי שהשעות האלה לא יישארו ריקות. אלה שעות קצת קשות, ואנשים יגידו, למה אני צריך לבוא בלילה?

לא, להיפך. אחרי העבודה זה מצוין.

להיפך, יהיה לך ביקוש יתר לשעות האלה. זה יותר נוח.

אז שיהיה ביקוש יתר. הלוואי שיהיה ביקוש יתר. זה זימון תורים, זה בסדר גמור. זה גם ייתן לנו תמונת מצב יותר טובה.

אדוני היושב-ראש, קח בחשבון שבעוד חודשיים פסח. אם לא תעשה את זה עכשיו, בפסח תהיה לך פה קטסטרופה.

ניתנה פה גם התשובה של מה שאפשר להאריך בדרכונים זרים כדי להפחית את הדברים. פסח מתקרב וצריך לקחת את זה בחשבון, כי אחרי פסח מגיע גם הקיץ וחופשות.

אני מודה למנכ"ל משרד הפנים. מנכ"ל חדש עם משרד ענק שמוקדש לעניין הזה, והאג'נדה של משרד הפנים היא לפתור את המשבר הזה. אני מבקש את התגייסות הממשלה כולה. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי העניין הזה, ובעזרת השם, אני מקווה שנהיה אנשי בשורות. היום אנחנו יוצאים עם בשורות ראשוניות, שברגע שהן יהפכו למציאות אז תהיה הבשורה בפועל. ואני אומר לכם, הן יהפכו למציאות, בכל אופן בכל מה שתלוי בי. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.