פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
01/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י' בשבט התשפ"ג (01 בפברואר 2023), שעה 10:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מרכזי היום לקשישים בסכנת קריסה"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר



ואליד אל הואשלה
טלי גוטליב
עאידה תומא סלימן

אחמד טיבי
מאיר כהן
מירב כהן
אלון שוסטר

דניאל בלנגה - משרד האוצר

יריב מן - סמנכ"ל אזרחי ותיקים, משרד הרווחה והבטחון החברתי

אסא בן יוסף - מנהלת מח' רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי

נדאל עותמאן - סגן ראש עיריית טמרה

דורון רז - יו"ר, איגוד נותני שרותי סיעוד בישראל

שמואל סמי קידר - מנכ"ל, הלב-איגוד העמותות למען הזקן בישראל

אפרת רותם - עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

ליאור שטרסברג - מנכ"ל, עמותת מטב

עפרה ברגר - עמותת מטב

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

מירב מקלר - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

"מרכזי היום לקשישים בסכנת קריסה", של ח"כ מירב כהן, אלון שוסטר, אחמד טיבי (מס' 7).

אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה להצעות לדיון מהיר בנושא מרכזי היום לקשישים בסכנת קריסה של חברי הכנסת מירב כהן וח"כ אלון שוסטר וח"כ אחמד טיבי. ראשונת המציגים מירב כהן.

קודם כל תודה רבה, יו"ר הוועדה על הדיון החשוב היום. אני רגע אעשה זום אין לנושא מרכזי היום. יש היום 180 מרכזי יום שנותנים שירות בסה"כ ל- 12,000 אנשים. זה כלום. יש לנו 1,200,000 אזרחים ותיקים במדינת ישראל, רק 12,000 אזרחים ותקים מקבלים היום את השירות הזה, שהוא שירות מציל חיים ומצוין.

זאת אומרת, הפער בין הקהל הפוטנציאלי לבין המספר בפועל מלמד על החסמים בדרך שמונעים מהאנשים ליהנות מהשירות הזה, ובעצם יש לנו מאות אלפי אזרחים ותיקים שהיו יכולים לצאת מהבית, לקבל ארוחה חמה, לקבל פעילות, לפגוש חברים, ונשארים בבית, מה שמוביל בוודאות להתדרדרות דרסטית במצבם, בגלל חסמים כאלה ואחרים שהיום אנחנו נדבר עליהם.

אז זה רגע במסגור של הדברים. 12,000 אנשים שמגיעים למרכזי יום, אל מול 1,200,000. עכשיו, בתקופת הקורונה באמת החליטה הממשלה לתת שיפוי למרכזי היום. זאת אומרת, גם בימים כתיקונם מרכזי היום מתוקצבים בחסר.

כשאני אומרת בחסר, תבין את הפער כבור היו"ר, תשוש נפש מקבל 180 שקל ביום, שזה כולל את ההסעה. ההסעה היא רכיב של 30 שקלים. הסעה לבין אדם נכה, רק ההסעה לבן אדם נכה, רק ההסעה, בלי הפעילות, בלי הכוח אדם זה 200 שקלים ביום, אז יש פה תקצוב חסר שהוא יותר מחצי מהעלות האמתית.

רק הסעה לבד היא 200 שקלים פה הוא מקבל 180 שקלים על הכל, הסעה עם פעילות, עם אוכל, תבין עד כמה זה מתוקצב בחסר. בתקופת הקורונה אני לא יכולה להגיד שפתרו את הבעיה אבל נתנו שיפוי קטן, למשל תשוש נפש קיבל עוד 84 שקלים ליום, אז זה לא פתר את כל הפערים התקציביים, אבל זה לפחות איפשר למרכזי היום להישאר עם הראש מעל המים.

אני רוצה שיהיה ברור לי ולצופים ולקשישים בעיקר, ההצעות שלכם לא מדברות על מימון על מימון מרכזי היום ע"י גמלת הקשיש.

אני תיכף אסביר את הכל. אני אגע בזה.

צריך דוגמאות כי יש הרבה אנשים שרוצים לגעת בזה, לקחת מגמלת הקשיש לבנות ולהבנות בה. לכן מה שאתם מציעים זה משהו אחר לגמרי.

היום ה-180 שקלים כן נלקחים מגמלת הסיעוד של הקשיש, זה המצב היום.

אבל ההצעה שלך מה אומרת?

אני באידיאל חושבת שבכלל גם את ה- 180 שקלים האלה לא צריך לקחת מגמלת הקשיש, כי אני חושבת שאם המדינה תממן את זה, ועשינו בדיקה, זה סדר גודל של 800 מיליון שקלים בשנה, אז הרבה יותר אנשים יגיעו.

היום אנשים עושים חשבון, אין להם כסף, אפילו שזה 180 שקלים. הם אומרים אני אקח את ה- 180 שקלים לכיס שלי ואני אקנה תרופות, אני אקנה אוכל, אני אוותר על מרכז היום ולכן יש לי רק 12,000 איש במרכזי היום במקום מאות אלפים שבאמת זקוקים לשירות הזה.

אם אנחנו נחסוך להם את ה- 180 שקלים האלה, זה כסף קטן, אז יבואו מאות אלפים. עכשיו, זה גם נכון כלכלית למדינה. מדוע? כי אם אנשים יבואו לשם ויאכלו כמו שצריך, ויעשו פעילות, ויעשו תרגילים, הם לא ילכו לקופת חולים ולהם לא יגיעו אחר כך לבית החולים ואנחנו נחסוך כאן כסף.

זה לא שהמדינה תוציא כאן כסף, בטווח הבינוני ארוך היא תחסוך הרבה מאוד כספים ואיכות חייהם של הזקנים תשופר.

אז קודם כל יש לנו את הבעיה, בואו נפריד בין טווח קצר לטווח ארוך. בטווח הארוך צריך לעשות רפורמה שבעצם תנתק את העלות של מרכזי היום מגמלת הסיעוד, זה הדבר הנכון, וככה נפתח את שערי מרכזי היום לכל הקשישים בישראל.

בטווח הקצר, עד אשר תהיה רפורמה כזאת, שתאפשר ליותר אנשים לבוא, לפחות שלא ייקחו את השיפוי למרכזי היום, כי בלי זה הם קורסים. מרכזי היום ברוב המקרים עמותות שפשוט לא עומדות בזה והם נסגרים. וזה נזק בלתי הפיך.

כמה אמרת היה השיפוי?

84 שקלים לתשוש נפש ו-61 לתשוש רגיל.

והכירו ב- 70% ימי היעדרות.

רגע, אני עכשיו עוברת לנקודה השנייה, זו שסמי קידר בדיוק הזכיר. עוד דבר שקורה. היום, מרכזי היום, אם נגיד קשיש לא הגיע בבוקר, הרגיש לא טוב, החליט שהוא לא בא, הוא לא מסוגל היום. מרכז היום נערך לזה שהוא כן בא. הוא הזמין אוכל, הוא הזמין כוח אדם.

בפועל, אותו קשיש באותו יום לא הגיע. מרכז היום לא משופה על זה בימים כתיקונם. הקשיש לא הגיע, הוא לא מקבל את ה- 180 שקלים. עכשיו, איך אפשר לנהל ככה עסק? אתה לא יכול לדעת מי מגיע או לא יגיע. זה בבוקר הבן אדם מחליט אם הוא בא או לא.

בתקופת הקורונה אמרו בואו - - -

מה עושה בעל מסעדה שהכין 100 מנות והוא לא יודע מה הציבור יחליט?

אבל זה קצת שונה. קודם כל זה מוסד שיש לנו עליו אחריות חברתית, זה לא עסק פרטי של מסעדה. ההקבלה הנכונה היא לבית ספר. מה עושה מנהל בית ספר שהתלמיד שלו לא מגיע? הוא עדיין מקבל תקצוב פר תלמיד נכון? ההקבלה היא נכונה לבית ספר, לא למסעדה.

יש באמת רפורמה שתיכף שר הרווחה לשעבר יציג אותה, שהיא מתייחסת לאיך הופכים את מרכזי היום לרב תכליתיים, הוא ירחיב על זה, אני לא ארחיב על זה, אבל ברפורמה אין עדיין מענה לניתוק בין הקצבת סיעוד למרכזי היום, שאני חושבת שזה דבר מאוד מאוד אסטרטגי לעשות ועוד דבר אחד – צריך לדעת את זה שעצם העובדה שחלק מגמלת הסיעוד ברפורמה של הסיעוד שדנו עליה לפני מספר ימים כאן בוועדה, היא אמרה הרי שאת חלק מהכסף אפשר לקבל במזומן נכון? לא בשווה ערך, לא בשירותים. זה עוד יותר דרדר את המצב של מרכזי היום. מ-2018 להיום היתה ירידה של סדר גודל של חצי מהאנשים שהגיעו למרכזי היום. למה? כי עכשיו היו יכולים לקחת את הכסף לעצמם לתרופות ואוכל אז הם עושים את החשבון הזה ולא מגיעים.

לפני זה, כשהם היו צריכים לבחור בין בן אדם שמגיע לביתם לבין הגעה למרכז היום, יותר אנשים בחרו במרכז היום.

אז בשורה תחתונה, אני רק אסכם את כלל הדברים שאמרתי, צריך להפריד בין טווח ארוך, שפה צריך לנתק בין גמלת הסיעוד למרכזי היום ומרכזי היום צריכים להיות מתוקצבים באופן יותר גבוה, ואז לא נגיע למצב של 12,000 אזרחים ותיקים בלבד, אלא מאות אלפי אזרחים שיגיעו למרכזי היום, כי מרכזי היום הם מרכז מציל חיים. מגיעים עם הסעה, מקבלים ארוחה, יש פעילות, זה מציל חיים.

עד שזה קורה, בטווח הקצר, לכל הפחות צריך להשאיר את התמיכה שניתנה בזמן הקורונה, הן ברמת השיפוי והן ברמת ההתחשבנות על האם הבנאדם הגיע או לא. שהם יקבלו את התקציב בכל מקרה.

תודה רבה חברת הכנסת מירב כהן, אני רוצה את חבר הכנסת שוסטר.

תראו, אני רשמתי לעצמי ארבעה תחומים שמעורבבים אלו באלו מבחינה מהותית ומבחינת תקצוב ובעיני זה תהליך לא הגון בבסיסו. אני צריכים להבטיח לכל אדם, ובמקרה הזה לבן אדם מבוגר, רמת חיים הוגנת בשביל מזון, בשביל תרופות, בשביל מתנות לנכדים.

קצבת הזקנה הבסיסית, האוניברסלית, והכנסות אחרות של האדם המבוגר חייבת להיות כזו שנותנת מענה לנושא הזה. אין לזה שום קשר, או לא צריך להיות קשר, בחברה הוגנת לצרכי הסיעוד והטיפול הביתי לאותה גמלה ייחודית, או הקצבה ייחודית, שהאדם מן הראוי יקבל, כדי לנהל תוך כדי שהוא צורך תרופות רגילות ואוכל, ומבלה בצורה סבירה את חייו הוא מטפל בהתדרדרות הגופנית ואולי הנפשית שהיא מנת חלקם של המאושרים שלא נפטרו קודם.

יש נושא שלישי שהוא צריך להיות בנפרד והוא על סדר היום כרגע, כשמדברים מה עושים כרגע עם הקצבה שעוברת לקופות החולים. זה בריאות מונעת ובריאות אקוטית, זה סיפור אחר לגמרי. לא קשור לתרופות השוטפות. זה קשור למערכת הבריאות והשירות שהיא נותנת לאזרחים כולם ולמבוגרים בפרט.

יש נושא רביעי שהוא חשוב מאין כמוהו, ועליו אנחנו מדברים, זה העשרת חיי הגוף והרוח של האדם בכלל והאדם המבוגר, שבזה אנחנו מתמקדים כרגע. אני מכיר את הסוגיה של מרכזי היום כראש רשות, חשוב מאוד, משמעותי ביותר לשמירת הקשרים החברתיים, לפעילות התרבותית, לאדם סיעודי, לאדם תשוש נפש, לאדם מבוגר, לכל אדם. ואני משוכנע שאנחנו מוכרחים לצד סערות אחרות, פוליטיות כאלו ואחרות, להתאחד ולעסוק כאן כבוד היו"ר לוודא שכל ארבע הרכיבים הללו, אנחנו מתמקדים במהלך הכנסת הזו.

תודה רבה. ח"כ אחמד טיבי.

תודה רבה. אני רוצה לברך את ח"כ מירב כהן על היוזמה של העלאת הנושא הזה, כי אין ספק שמרכזי היום נמצאים בסכנת קריסה בשל ההחלטה להפסיק את השיפוי שהיה בתקופת הקורונה והנתונים שנשמעו כאן של רק 12,000 שזוכים לשירות של 180 מרכזי יום מתוך יותר מ-1,200,000 שזקוקים לשירות הזה, אומרת לא רק שלא צריך להפסיק את מענק השיפוי או לחדש אותו או להכפיל אותו, אלא צריך תוספת ורפורמה שאני מבין שבמשרד העבודה והרווחה עובדים על מה שקרוי רפורמת מרכזי אופק.

אני לא מכיר את החלוקה, אגב מירב של כמה מרכזי יום יש בחברה הערבית באופן מדויק, אבל הפרופורציה היא קטנה מאוד ביחס למה שנמצא בחברה היהודית.

מרכזי יום הם גם מפגש חברתי.

במגזר הערבי יש קרוב ל-23 עד 40 מרכזי יום.

אני רק אתייחס במילה למה שאמרת, בחברה הערבית זה לפעמים עוד יותר דחוף כיוון שאין נגיד בתי אבות או כל מיני מוסדות אחרים, כולם נמצאים אך ורק בבית. אין מוסדות גריאטריים, אין דברים כאלה בכלל.

יש מעט.

אני מאוד מבקש, נזרקים פה דברים, אתם בזה הרגע שמעתם בדיוק מתוך 180 יש 40. יש מוסדות גריאטריים. הבעיה בישובים הערביים זה שמדינת ישראל לא דואגת למבנים. אין להם מבנים. ראש עיר רוצה לפתוח מועדון לקשישים, צריך לשלם מיליון שקל בשנה.

לא רק זה. בנושא זה ובנושאים אחרים, אין קרקע, אין עתודות קרקע כדי להקים את המבנים האלה ולא רק זה אלא גם מבנים נוספים, אבל מה שאמרה מירב נכון. יש מחסור בחברה הערבית בהשוואה לחברה היהודית. יש אלטרנטיבות יותר רחבות בחברה היהודית מאשר בחברה הערבית.

אני ביקרתי במרכז יום והמקום הזה הוא חשוב, הוא חשוב מאוד לאנשים האלה. אמרתי מפגש חברתי, אמרתי פעילות, ארוחות חמות וכד' וביטול מענק השיפוי שהיה בתקופת הקורונה יביא לריסוק, ולכן אנחנו פה כדי לדון ולשמוע. אני בטוח שהשר לשעבר יוכל להעשיר אותנו.

ח"כ מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר ייתן לנו. מר כהן תתייחס אולי גם לאפשרויות האחרות של מרכזי היום, זאת אומרת לאו דווקא מרכז שנקרא מרכז יום, למשל מסגדים, בתי כנסת, בקיבוצים, בית העם, קהילות חמות. יש הרבה אפשרויות לדבר הזה, לא חייב להיות משהו מוגדר. זה נקרא מרכז יום כי באוכלוסיה הערבית הם לא הולכים בבוקר למסגד? אפשר לתת להם מזון.

יש גם עמותות שמתמחות בנושאים האלה ועושות עבודה מצוינת, אבל זה לא תחליף למרכזי היום.

אני לא אומר תחליף, אני אומר תוספת. אתם מדברים על 12,000 מתוך מיליון. אם אתם תעשו את כל הפעילויות האחרות, יכולים לאפשר לכל קשיש באזור שלו, בשכונה שלו, בעיר שלו שיהיה לו מרכז יום. אבל בוא נשמע את מאיר כהן.

כן אדוני. בוקר טוב ותודה רבה למציעים, ישיבה מאוד מאוד מרתקת וחשובה כי הנושא הזה הוא באמת נושא בנפשנו וטוב שזה עלה. אני רק רוצה לדייק בפרטים. אתם יודעים, לפעמים אנחנו נסחפים ואז בגלל שאנחנו נסחפים, דווקא אלה שכן צריך להתמקד בהם – הם אלה שמפסידים.

לא 1,200,000 צריכים מרכז לקשיש, לא. זה נתון לא נכון. יש 1,200,000 חבר'ה שהם בגילי, תעודת ותיק, אבל רובם הגדול מזדקן בסדר בביתם, לא צריכים לא כזה ולא אחר. יש 310,000 איש, אז אני מבקש שכל אלה שמדברים על נתונים של 1,200,000, זה עושה עוול ל-310,000 איש. אנחנו צריכים להתמקד ב-310,000 איש. הם אלה שעליהם אנחנו נדבר. אדוני היו"ר שומע? אמרתי קודם בוא נמקד.

איך אתה ממקד את ה- 300,000?

סיעודיים מקבלים כסף.

אתה מדבר רק על הסיעודיים?

אנחנו מדברים רק על הסיעודיים כי הם הבעיה הגדולה, עכשיו מעבר לזה יש כל הזמן מחשבה, איך להביא יותר ויותר, עוד נתחים מה- 1,200,000 כי גם הם צריכים, אבל כשאנחנו מדברים על התרסקות אנחנו צריכים להתמקד במקום שזה כן עלול להתרסק.

עכשיו בנוסף ל- 180 מרכזי יום, יש עוד 350 מועדוני מופת. השנה ייפתחו בגלל הפעילות של השנה שעברה עוד 50 מועדוני מופת.

תגיד במשפט מה זה מועדוני מופת.

מועדוני מופת זה מועדונים שלא מקבלים מה שמקבלים מרכזי היום אבל עדיין זה מפגש חברתי. אם שואלים אותי מה צריכים ה- 1,200,000 האלה זה נקודות מפגש חברתיות. למשל, הפרויקט שמירב עשתה מקומות שבהם מאפשרים להם לעבוד. 60+ זה נקרא נכון? המרכזים הנהדרים האלה.

לא כל קשיש במדינת ישראל או אזרח ותיק צריך את העזרה של מדינת ישראל. יש כאלה שמקבלים פנסיות על הכיפאק ויש להם משפחה, אבל כן כולם צריכים את הנגיעה החברתית, כי ככל שהם נמצאים במקומות קהילתיים, אנחנו דוחקים את התלות שלהם.

חבריה, לפעמים הבדידות היא הרבה יותר מסוכנת ממחלה כזו או אחרת. אז בואו נעשה סדר.

הדבר השני, אף מרכז יום לא יתרסק. רק כשבאים עם כותרת שמרכזי היום מתרסקים. לא, אף מרכז יום לא יתרסק. בתקופתי כשר רווחה אף מרכז יום לא התרסק.

איך הוא החזיק את עצמו כספית?

אנחנו, משרד הרווחה סבסדנו אותם ובחודש האחרון הוחלט, לפני שהתפרקה הממשלה, הוחלט שאנחנו מעבירים להם 50 מיליון שקל. 20 מיליון שקל ממשרד הרווחה, 30 מיליון שקל משרד האוצר. סגור, אנשים של משרד האוצר נמצאים? אמת? זה היה סגור.

משרד האוצר בא למרכז השלטון המקומי, יושבים פה אנשי מרכז השלטון המקומי? וביקש השתתפות של 2 מיליון שקלים.

אני אמרתי למשרד האוצר, חבריה אנחנו תיכף מפרקים את הממשלה, תעזבו, אנחנו ניתן גם את 2 מיליון השקלים האלה. משרד האוצר עמד בסירובו. התפרקה הממשלה והדבר לא התקדם.

לכן, הדבר הראשון שאתה צריך אדוני יו"ר, זה להגיד ולדאוג שמשרד האוצר יעביר את ה-50 מיליון המדוברים. במקביל אני דיברתי עם השר שהחליף אותי, שבא ממקום מצוין, השר מרגי, בכדי לקחת את הרפורמה הזאת וליישם אותה.

הרפורמה היא מאוד ברורה, הרפורמה מדברת על פיתוח של המרכזים האלה, של הפיכת המרכזים האלה לאבן שואבת שיבואו יותר ויותר. אז זהו, יושבים כאן אנשי משרד הרווחה, תבקשו מיריב מן אדוני הוא יפרט ממש כל פרט, ואני רוצה גם להודות לכל האנשים שיושבים כאן, כי כל אחד ישב ברפורמה, ישב איתו בכדי להקים אותה וזה לכבודכם.

אני רוצה להגיד מילה לגבי אחמד טיבי. הרחוב הערבי הוא באמת מקום שבו מדינת ישראל נהגה בהסתר פנים, אדוני מכיר את המושג הזה, פשוט בהסתר פנים. כי לא יכול להיות שראש עיריית נצרת משלם על מרכז לעיוורים 2.5 מיליון שקל בשנה שכירות.

אני רוצה שתבינו, משרד הרווחה בא ואומר לכל ראש עיר באשר הוא, יהודי וערבי, ככל שאתה תביא אנשים אנחנו נותנים, אנחנו מחזיקים. והם באים ואומרים לי אין בינוי. בניגוד למשרד החינוך שאם אתה אומר שיש לך 30 תלמידים בכיתה א' אתה מקבל כסף לבנות כיתה, משרד הרווחה מעולם לא היה בו סעיף של בינוי.

בתקציב הלפני האחרון במשרד הרווחה היה סעיף של בינוי של חצי מיליארד שקל. ח"כ טיבי רוב הכסף יועד ומיועד רק ליישובים ערביים, כואב הלב, ואם אנחנו באמת רוצים לדבר על משילות ועל שיוון, אז שם אנחנו צריכים להתחיל, ואני מאמין שמחליפי בתפקיד ימשיך את המגמה הזאת.

לכן אני רוצה לעשות סדר, אני מפציר באנשי האוצר להעביר מידית את ה- 50 מיליון שקל שעליהם החלטנו. הכסף נמצא אצלכם בידיים, תתנו להם, לחבר'ה האלה. אתם רואים את האנשים הטובים האלה? הם אלה שמחזיקים את המרכזים.

הדבר השני, אנחנו צריכים ללמוד להתמקד במדינה הזאת, ללמוד להתמקד באמת באלה שזקוקים לנו. יש 310,000 איש, אנחנו צריכים לגבות אותם בכל תקציב אפשרי.

והדבר האחרון, אתה ח"כ שוסטר, אתה ערבבת כמה דברים, נכונים, יש רפורמה ודיברנו עליה, אתה כבר עשית, אני חושב שזה היה הדיון החשוב, ואתה פתחת בזה כי הבנת את החשיבות שלי אין. יש רפורמה שמדברת על דרגות הסיעוד. אני רוצה להגיד כאן שמירב ואני הקמנו פעם ראשונה קבינט זקנה, לא היה קבינט זקנה נכון מירב?

קבינט ממשלתי שיש לו יכולת לקבל החלטות, שנפגש אחת לשבועיים, שעשה עבודה מצוינת, שאם הקבינט הזה ימשיך, ואני מאוד מקווה שהוא ימשיך, והוא יהיה סוברני ויהיה עצמאי, אז אנחנו יכולנו לפתור את הבעיות תוך כמה חודשים.

אני רוצה לסכם ולהגיד כך, לדאוג אדוני אחד, שבהמלצת הוועדה הקבינט הזה, קבינט הזקנה, יוקם מחדש ויתחיל לפעול ויעבור לדווח לוועדה, חשוב מאוד.

הדבר השני, 50 מיליון שקל, להעביר מידית.

הדבר השלישי ברפורמת הסיעוד, יש ויכוח, ויכוח שבא ואומר כך, ב- 2018 המדינה הוציאה 8 מיליארד שקלים לסיעוד, ב- 2022 המדינה הוציאה 13 מיליארד שקלים לסיעוד. נשאלת השאלה מהיכן נובע הפער. ובכן, הפער נובע מדבר אחד. שמדינת ישראל החליטה להוסיף עוד דרגות סיעוד, ואנשים מקבלים דרגות סיעוד.

יתרה מכך, היא גם מאפשרת לאותם אנשים להמיר, הם יכולים או לקחת שעות סיעוד או לקחת את הקצבה ככסף. בגלל המצוקות הכלכליות, הרבה מאוד אנשים לוקחים את הקצבה ככסף. כל האנשים המקצועיים גם הרפואה וגם אנשים שמתעסקים בזקנה וגם בגריאטריה באים ואומרים שזו טעות. צריך שהמדינה תעמיד בכדי לדחוק את התלות, בכדי שאנשים יוכלו, כמו שאמר אדוני, לא להגיע לקופות חולים ולהיות יותר בריאים, ולבוא למועדונים של מירב ולהצטרף לתוכניות של מירב, אז עדיף שאנחנו ניקח את הכסף הזה, לא ניתן להם את המעט כסף שהם לוקחים, אלא עם זה אנחנו נבנה מערך או מערך שיופעל ע"י המפעילים, מטב, שהם עושים עבודה נהדרת, או כמובן שנצא למכרז וכו' או קופות החולים.

עכשיו הוויכוח נסוב סביב 3 נקודות ובזה אני אסיים. אחד, האם נכון לעשות את זה? וללכת אחרי הגישה של אנשי המקצוע שאומרת אל תתנו להם כסף, תתנו להם שווה כסף שהוא הרבה יותר משמעותי לחייהם; או, הדבר השני, החברות המפעילות לאחר שהתקבלה ההחלטה הם יפעילו את זה יחד עם הרשויות המקומיות, או להעביר את זה לקופות החולים. זה נמצא בפתחה של הממשלה הזאת, זה יגיע לחוק ההסדרים. אני מציע לאדוני באמת להיות עם יד על הדופק כי הוועדה הזאת יש לה חשיבות עליונה בקבלת ההחלטה.

וזאת ההזדמנות שלי להגיד, ואל תחשידו אותי בפוליטיקה, להגיד אלף תודות לאישה שיושבת כאן לימיני, איך שהיא לקחה משרד קטן והפכה אותו לכל כך משמעותי ואיך היא הובילה ביחד איתי את קבינט הזקנה שאני מתחנן לאדוני, תדאג שהקבינט הזה ימשיך. תודה רבה.

ביקשתי כבר מהמנהלת שזו תהיה ההחלטה הראשונה של הדיון, להקים את הקבינט הזה. תודה רבה לח"כ מאיר כהן. תודה רבה לכם. משרד הרווחה רוצה להציג מצגת. אני רוצה שזה יהיה קצר, ואני אסביר לכם מדוע. בשעה 11:00 הישיבה חייבת להיות נעולה, ואני רוצה לאפשר לכל האנשים.

הגיעו לפה ראש עיריית טמרה ואחרים שידברו. בבקשה תציגו.

יריב מן, סמנכ"ל אזרחים ותיקים משרד הרווחה והביטחון החברתי. קודם כל תודה על הדיון, אנחנו נתחיל ככה בנתונים כמו שחברי הכנסת אמרו 180 מרכזי יום, 11,000 זכאי גמלת סיעוד, כלומר הם חלק מה- 310,000 אנשים שזכאים לחוק סיעוד. עכשיו המחלקות לשירותים חברתיים גם עושות השמות של השירותים שלהן, לאנשים שהם נדחי חוק סיעוד, הם לא זכאים לחוק סיעוד מכל מני סיבות והם גם יכולים להגיע.

מה עושה מרכז היום? קודם כל הוא מסגרת חברתית שמעניקה שייכות ומשמעות, אנחנו במערכת הרווחה עוסקים הרבה מאוד בשייכות וזה חיל חלוץ בסיפור הזה.

דבר שני, שימור ושיפור תפקודים. במרכז היום, מישהו קודם שאל האם בית כנסת או מסגד יכולים לעשות את אותה הפעילות. לא, בית כנסת יכול לעשות שייכות חברתית, זה מצוין, אבל אין בו אחות ואין עו"ס ולכן הוא לא יכול לעשות שימור ושיפור תפקודים וגם אי אפשר לעשות פעילות של מוטוריקה עדינה, שזה מה שעושים החברים שלנו במרכזי היום.

זיהוי ואיתור מצבי סיכון. לא פעם במרכזי היום רכזת, אחות, עו"ס או מנהל איתרו בן אדם שלא הגיע בבוקר, שלחו מישהו הביתה שלו, הצילו את חייו. זה תפקיד נוסף שיש להם. ובעצם צמצום הצורך באשפוז סיעודי.

חבר'ה, מרכזי היום חוסכים השמות מאוד מאוד כבדות לחברים שלי פה ממשרד האוצר.

אני רוצה לקחת רשות להוסיף משהו. אני רואה שאתה סמנכ"ל בכיר, אזרחים ותיקים. אתם מדברים על בדידות. כל יום אני שומע, כולל אתמול, זה תופעה שהיתה פעם בודדת, היום של אנשים שמתים בבתיהם ואף אחד לא יודע מהם. יותר ויותר, אתה בטח שמעת על זה. זה התחום שלכם.

אגב, אני בדקתי את הנתונים גם עם מד"א באיזה שהוא שלב. תמיד זה היה, זה לא יותר מבעבר, אבל זה משהו שלא צריך לקבל. זה משהו שעניין אותי, אם יש מגמה של החרפה.

יש מגמה. יש גידול, בפרט מאחרי הקורונה יש יותר אנשים מתבודדים ויש פחות אנשים ששואלים את המתבודדים איפה הם. זו רק הערת ביניים, תמשיך.

אם אנשים יבואו למרכזי היום - -

יש לי הערת ביניים לגבי הנתונים, מתחילת הרפורמה של 2018 מספר הקשישים שנמצאו מתים בבית הכפיל את עצמו. לאף אחד מהם לא היתה מטפלת.

כשתהיה ברשות דיבור תפרט לגבי זה.

אדוני היו"ר אני אמשיך ורק אגיד שאם אנשים יבואו למסגרות שיש ברשויות המקומיות אז הסיכוי שנמצא אותם מתים בבתיהם פוחת, לכן אנחנו מאוד בעד שירותי רווחה קהילתיים דרך הרשויות המקומיות.

יש פה קובץ של מחקרים, אני לא אכנס לזה, את זה קיבלנו ממכון בוגדל. יש קשר ברור בין שייכות חברתית, הגעה למרכז יום, לבין איכות חיים של בן אדם ולבין היכולת שלו לשמור ולשפר את התפקודים. לא נכנס לכל המחקרים כי אין לנו זמן. מה הבעיה בעצם? כמה סיבות למשבר במרכזי היום.

דבר ראשון ב- 2018 עבר החוק שאפשר לאנשים זכאי חוק סיעוד לקחת גמלה בכסף, אנשים עושים את הבחירה שלהם. זו כלכלה התנהגותית. הם מעדיפים לקחת את 1400 שקל ביד ולא להגיע למרכז יום, אז זו הבעיה הראשונה.

אגב, אסור לגעת בגמלת הסיעוד שאמרנו שמישהו חושב לשנייה שאנחנו ניתן שיגעו בקצבת הסיעוד, אז אני אומרת לכם כאן, לא יקרה. אני פה, ואני משמשת לכם עיניים, אני נודדת בין הוועדות כי יש משהו אחד שהוא קריטי, קצבת הסיעוד לא תחולק כך שחלק יעבור לקופות החולים. אמרתי לכם, הבירוקרטיה כל זמן שאני פה אני רואה אותה ורואה לה.

לא נוגעים בקצבת הסיעוד, לא משנה אוצר לא אוצר, אנחנו נעשה אנחנו נפעל, זו וועדת רווחה, אנחנו רואים את הבעיות ושומעים את הבעיות. קצבת הסיעוד לא ייגעו בה ולא יניידו אותה ולא יחלקו לי אותה לקופות חולים וישלחו את הקשיש לעוד מקום. אמרנו לכם, דלת אחת נפתחת ולא יותר.

תודה רבה.

הבעיה השנייה הנוספת היא שבעצם פותחו עוד שירותים כמו שהציג השר מאיר כהן, מועדונים חברתיים, שאין להתעלם מזה. נוצרה תחרות בשוק שבעבר לא היתה בו תחרות, אבל צריך לזכור שכמו שאמרו פה חברי הכנסת, המועדונים הם לא מיועדים לאנשים שמגיעים למרכזי היום.

הדבר הנוסף, יש בעיה של חוסר מודעות, כלומר האנשים לא מכירים מספיק את התועלת שיש במרכז היום ומשבר הקורונה שברור שגם השפיע.

אגב, למודעות אני רק אוסיף הבעיה היא לא רק המודעות כמו המיתוג. יש אנשים שאומרים, "מה, הם זקנים". קשה להם לבוא, אז אולי יש אפילו מקום למרכזים לאנשים בתפקוד שונה.

אבל הם אמרו שזה רק סיעודיים.

אז היום זה לא רק סיעודיים, ממש לא, גם עצמאיים באים. הרבה עצמאיים באים לכן אני מבחינתי הקהל יעד הוא הרבה יותר מה- 300,000.

אבל מאיר הסביר שזה רק הסיעודיים.

לא, אז יש גם וגם.

ברובם סיעודיים אדוני היו"ר.

עכשיו, שימו לב לשקף הזה. זה השקף שמספר את הסיפור. תסתכלו. השקף הכחול זה מה שהיה בשנת 2018 טרום השינוי בחוק סיעוד. שימו לב כמה אנשים היום בוחרים. תראו את הכתום, גמלה בכסף, כמה בוחרים בטיפולי בית, כמה מעט הולכים למרכזי יום.

כלומר, הבעיה היא בשינוי שנעשה ב- 2018 שאפשר לאנשים את בגמלה בכסף ושינה למעשה את כל האופן שבו עובד חוק סיעוד.

אדוני היו"ר, פה אתה רואה את אחוז האנשים שהגיעו למרכזי היום מ- 2017 עד 2022. אתה רואה את הברך למטה? את הנפילה במרץ 2020 זה משבר הקורונה, קשה היה למרכזי היום להתאושש, גם למרות השיפוי הכספי שהם בצדק אומרים שהממשלה נתנה להם, ושנפסק בספטמבר2022.

למעשה מרכזי היום לא חזרו לאותה רמה שהם היו בה ערב משבר הקורונה, והיום אנחנו נלחמים כדי לחזור לשם חזרה.

אני לא רוצה להיכנס לשקף הזה, בשקף הזה עשינו בו השוואה שאומרת, מה טוב לבן אדם גמלה בכסף, טיפול בית ע"י מטפל או מטפלת או מרכז יום?

אנחנו במשרד הרווחה טוענים שאין כמו מסגרת חברתית שבה אדם רואה חברים, אישה מתאפרת, בן אדם מתגלח, באים בבוקר ורואים מישהו, כבר לא משנה איזה פעילות נעשית שם, אבל יש אווירה חברתית, הוא פוגש אנשים. הרבה מאוד מהאנשים האלה נמצאים בבדידות, הם לא רואים אף אחד, התקשורת נאבדת וגם היכולות החברתיות שלהם יורדות, גם התפקוד שלהם יורד. לכן אנחנו בעד מרכזי היום.

הצעות לפתרון, המשרד הקים וועדת בדיקה בתקופת המנכ"ל, ד"ר אביגדור קפלן, והצענו מספר הצעות. קודם כל, להגביר את אנשי המקצוע שעובדים במרכז היום. יותר שעות עבודה סוציאלית, יותר שעות בריאות.

הצענו להקים מועדוני מופת משופרים בתוך מרכז היום, להגביר את החוגים, לטפל בנושא ההצעות וכמו שנאמר פה, בהבשלה מלאה הרפורמה הזאת, כמו שאמר השר לשעבר מאיר כהן, זה היה אמור להיות 50 מיליון שקל.

מה קרה למסקנות הוועדה? היטיב לתאר פה השר כהן, אנחנו כבר בנינו מודל של רפורמה, לצערי מה שנקרא אני לא יכול להעלם שהממשלה הקודמת סיימה את ימיה, והיה מאוד קשה להביא את כל הגורמים לסגור את הנושא. ולכן אנחנו חושבים שעכשיו דווקא יש הזדמנות, כלומר כן לקחת את התבשיל שכבר ממש בושל עד הסוף ופשוט לסגור את האירוע ולהתקדם.

כתבת פה בסוגריים מרכז שלטון מקומי לא ישתתף בדיוני הוועדה, אתה יכול להסביר מדוע?

נכון, אנחנו ואני מודה אני לוקח טעות שלנו כמשרד הרווחה שהוא עובד בצורה כזאת עם המחלקות לשירותים חברתיים, שהם הזרוע שלנו לאספקת שירותים, אנחנו בטעות לא שיתפנו אותם בכל הדיונים, ובסוף ביקשנו שייקחו אתנו חלק במימוש הרפורמה.

למה? למה ביקשתם את זה מלכתחילה, כמה וכמה דיונים היו. כוונת מכוון היתה פה, למה?

סליחה סליחה, באמת, בן אדם בא פה ואומר אנחנו טעינו, אז לא צריך. אם היה מאשים מישהו אחר, אבל הוא לא מאשים אף אחד, הוא אומר. אני מופתע מהכנות שלו.

אנחנו בשלטון המקומי קיבלנו את ההתנצלות.

זה בסדר, אני רוצה להסביר לכם משהו.

לא לא לא, ב- 11:00 אני סוגר את הישיבה.

אדוני אני לא אפריע ולא יבקש את הזכות דיבור שלי, אני רק אומרת שאדוני יאפשר לי בחצי דקה. אני רוצה רגע להבהיר לכל נציג ונוכח פה. אנחנו, כשאנחנו מקשים עליכם, או שואלים אתכם, לי על הכתפיים שלי, על הכתפיים של היו"ר זה אזרחים, אני נותנת דין וחשבון, ועל הכתפיים שלי על המשמרת שלי האחריות לשפר.

זה לא מעניין אותי זה אומר ככה, כי אני עומדת מול האזרחים וצריכה לתת להם דין וחשבון ולכן אני שואלת ולכן אני מקשה, ובאשר לקשישים אני אומרת שוב, המטרה פה של כולנו, לכבודנו כולנו זה לא לטאטא דברים ולא לייפות דברים ולא לכתוב אותם כך ולא לכתוב אותם אחרת.

בסוף הכל מסתכם בכסף, כמה כסף יש לקשיש, כמה הוא משלם על תרופות בחודש, מה קורה לאדם שצריך לשלם מאוד שקלים בחודש, אפילו אנחנו לא חוסכים לו את המע"מ. אני אחסוך מע"מ לבגדים שמישהי קונה בקניון באילת כי שם אין מע"מ, ואני לא אקל על הקשיש? אז אני לא יודעת, זה דורש חשיבה מאוד עמוקה, ואני לא חברה בוועדת הכספים לצערי, אבל אני כן חברה בוועדה הזאת ובעוד וועדות, והמטרה בסוף של כולנו זה לראות איך אנחנו מצד אחד עוזרים לקשיש ואיך אנחנו גם שומרים על הכיס שלו.

ואנחנו רוצים מצד אחד לאפשר לו לדוגמא מרכז יום, אבל אם זה עולה לו 180 שקל מהקצבה, אז אדם בסוף חושב על הכיס שלו ועל השורה התחתונה בבנק, וזה נכון שזה ייטיב איתו והגברת תצא ותתאפר, אבל אם היא תצטרך לעשות עם עצמה שיקול, אם היא צריכה לקנות לעצמה משהו, או איזה משהו קטן לנכד שלה, אז היא לא תבוא, או הוא לא יבוא.

ולכן כשאני קשה פה, אני מקשה כי אני רוצה להסתכל על הקשישים. גם אני ואתה נהיה קשישים, זאת המטרה לכן אל תפגעו חס וחלילה. בסוף אנחנו פה, אני בסוף עומדת פה ועומדים מאחורי 300,000 קשישים שתורי לתת להם דין וחשבון.

תודה רבה, באמת דברים כדורבנות. אני רוצה לאפשר, אחד אחרי השני.

אולי נראה עוד שקף אחד, המשרד שלנו השקיע 2.5 מיליון שקל בקמפיין, כולכם ראיתם אותו אני מקווה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר שקרא לאזרחים הוותיקים זהם זכאי חוק סיעוד לבחור להגיע למרכזי היום.

ומה היו התוצאות באמת?

בואו נעבור לשקף האחרון ואני שותק. אתם יכולים לראות, יש לנו פה גרף שמראה מה קורה, כמה אנשים מגיעים במספרים למרכזי היום, הקמפיין היה בחודש אוגוסט-ספטמבר ואנחנו מתחילים לראות מגמת עלייה קטנה, עדיין לא משמעותית, כי לא יעזור כלום, ברגע שמרכז היום מבחינת האזרח הוותיק, העלות שלו היא כ"כ כבדה בהשוואה לשאר השירותים, הוא עושה את הבחירה שלו, ומעדיף לקחת טיפולים או גמלה בכסף, או טיפול בית, או דברים אלטרנטיביים.

זאת אומרת שמי שמגיע בוא בעיקר בעל האמצעים שיכול להרשות לעצמו.

כן.

תודה רבה, אני רוצה לפנות למרכז השלטון המקומי לאסא בן יוסף, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה.

אנחנו לא היינו שותפים בדיונים. קיבלנו את ההתנצלות.

אני רוצה לשמוע עכשיו כמה אתם מוכנים להיות שותפים, כי חשבתי שהרשויות המקומיות חייבים להיות שותפים מלאים.

אין שאלה. ואנחנו מוכנים ואנחנו צריכים להיות שותפים, אין שאלה. אנחנו נמצאים במהלך של דיונים כי על דעתנו מרכזי היום כן צריכים לקבל תגבור, שינוי, עשייה מחודשת, חשיבה מחודשת לגבי התפקידים והשירותים שהם נותנים, ואנחנו נמצאים במהלך של דיונים.

ההצעה שהיתה אחרי הוועדה שבה לא השתתפנו, היא הצעה שעלינו לא מקובלת, ואני רק אגיד במילה אחת, אנחנו עדיין נמצאים בדיונים ועוד לא סגרנו, אנחנו שוללים את האופציה או את האפשרות ליצור זיקה בין מקום מגוריו של הזקן לבין היכולת, או האפשרות שתינתן לו, לבקר במרכז יום.

אני אסביר, אם מרכזי היום יהפכו להיות כאלה שהרשות המקומית תצטרך לממן את השהות, מה שהיום קורה רק ב-10% מהזקנים, כי רוב הזקנים שמגיעים למרכז יום ממומנים ע"י גמלת הסיעוד, אם אנחנו ניצור זיקה בין ביקור של הזקן לבין מקום מגוריו, אנחנו עלולים לגרום שזקנים מישובים מסוימים לא יוכלו לבקר במרכז יום כי השהות במרכז יום תהיה מותנית ביכולתה של הרשות, בהתארגנותה של הרשות.

נשמע מאוד הגיוני שרשות עשירה תשתתף יותר ורשות עניה פחות.

יש היום מאצ'ינג של 75, של 25 אין מאצ'ינג דיפרנציאלי. אני רק ארחיב, אני מבקשת להסביר. אנחנו חושבים שלא נכון ליצור זיקה בין מקום מגורים לבין ביקור. עובדתית היא שבסוף שונות ה-80 חוקק חוק הסיעוד כדי לפתור את אותה בעיה של זקנים שלא יכלו לקבל טיפול בגלל חוסנה, התארגנותה ומצבה של הרשות.

לא, אני רוצה שכולם יקבלו בכל מקום. החשדנות שבינכם לבין משרד הרווחה יהיה לפני יכולת העיר לממן את עצמה.

יש כאן חלק מהזקנים אנחנו משתתפים בעלות ההשמה, חלק גבוה של הזקנים מושמים ע"י המדינה ואין כאן השתתפות לא משרד הרווחה ולא של שירותי הרווחה המקומיים של הרשות המקומית.

אז מי משלם את זה?

המדינה, חוק הסיעוד וככה צריך להמשך לטעמנו לפחות. הסוגיה הזאת עדיין נמצאת אתנו בדיון ואני מקווה שהוא ימשיך.

אני מקווה שבקבינט החדש שיוקם, אתם תהיו שותפים בדיונים.

בשמחה, אני רק רוצה להדגיש דבר נוסף, מרכזי היום כדאי שכולנו שנמצאים כאן בדיון נבין שהקריסה של מרכזי היום והקושי של מרכזי היום הוא לא רק בגלל הסוגיה הכספית, הוא גם בגלל הסוגיה הכספית. יש בעיות נוספות של אטרקטיביות, של שירותים, של ניהול, של היבטים כאלה ואחרים פוליטיים ברמות של רשויות כאלה ואחרות, ולא רק הנושא הכספי, גם הנושא הכספי.

מאוד חשוב שהדגשת את זה שהיא צריכה לטפל בכל העניינים האלה.

אני חותמת על כל מילה שאסא אמרה, אבל רק חשוב לי להשלים, אם תסתובב במרכזי היום תשמע רמת שביעות רצון מאוד מאוד גבוהה ממי שנמצא שם, מאוד.

כן, זה צריך רק לשדרג ולהעצים.

אני רוצה לאפשר למשרד האוצר, שמעתי שיש לכם אוצר של 50 מיליון שקל, נו קדימה, מה קורה עם זה?

דניאל בלנגה, משרד האוצר. כמו שיריב פה אמר לפני, יש כבר סיכום שלנו עם משרד הרווחה לגבי העדכון של התעריפים ובעצם היישום של לפחות חלק מהמסקנות של הועדה שאנחנו עדיין דנים איך אפשר ליישם את שאר המסקנות, כרגע באמת יש פער בין משרד הרווחה לבין הרשויות המקומיות לגבי התעריף שאנחנו מנסים ביחד בדיונים לנסות ולפתור. זה כרגע איפה שזה עומד.

זאת אומרת שאתם תשתפו את השלטון המקומי גם.

בוודאי.

תודה רבה. יש אתנו פה את סגן ראש עיריית טמרה, נידאל עותמאן.

שלום, תודה על זה שאפשרתם את זכות הדיבור. אני נושא תיק הרווחה בתוך העירייה.

ספר על טמרה כדי שנוכל ללמוד ממנה על מקומות אחרים, במשפט.

יש כאן בנושא של זקנה וגיל הזהב, אנחנו קוראים לזה בכל מיני מושגים על מנת גם לאפשר את הגיוון. אני רוצה להתייחס לגיוון בשירותים. הגיוון בשירותים שעליהם השר לשעבר הוא דבר חשוב מאוד, עדיין ברשויות מקומיות, אגב גם נכון לגבי כל השירותים החברתיים, תמיד אני שואל את השאלה, אני ארבע שנים בתפקיד, יש שירותים נהדרים, אבל הם מתאפשרים חלקית.

אם מדברים על X שצריכים את השירות של מסגרות לזקנה, כל מיני מסגרות, מרכז יום, מועדון חברתי, מועדון מופת מועשר קוראים לזה, מועדוני פנסיונרים היום מתפתח יפה מאוד אצלנו בעיר, אנחנו מאפשרים כעירייה גם כשהמשרד מאפשר ומממן חלק מהמסגרות, אנחנו רואים כעירייה שיש צורך יותר, אז אנחנו מאפשרים, אנחנו מסבסדים, מתפעלים את זה מהשוטף שלנו.

כמה אחוז אתם משתתפים?

נגיד במרכז יום 25%, אבל במועדון מופת אותו הדבר, מועדון חברתי אנחנו מסבסדים 75% לעומת תקציב פעילות למועדון חברתי.

כמה מרכזי יום יש אצלכם?

מרכז אחד.

כמה תושבים אתם בטמרה?

35,000.

כמה קשישים יש לכם?

אין לי את המספר.

בכל אופן זה מספק אתכם?

לא, זה מה שאני רוצה להגיד, זה שהמרכז יום בעצמו מספק, אבל המסגרות הקיימות לקשישים לא מספקות את הצורך, ולכן אני חושב העניין של גיוון מסגרות זה חשוב מאוד כי לא הקשישים רוצים להגיע למרכז יום, מכל מיני סיבות, גם בעניין קצבת הסיעוד. אבל יש כאן דבר שצריך להדגיש מהניסיון שלנו, אנחנו בשנה האחרונה בשיתופי פעולה עם מטב גם, אנחנו אומרים איפה שהעירייה לא יכולה להתקדם ולפתח אנחנו נאפשר לשיתופי פעולה עם החברה האזרחית.

אני רוצה להדגיש כאן את החשיבות של כל העניין של שירותים חברתיים בנויים על ממשלה, רשות מקומית, חברה אזרחית. אם אנחנו הצליח לקדם את השותפויות האלה באופן המיטבי, אנחנו נצליח להביא את השירותים הכי טובים, יותר טובים לקהילות שלנו.

תודה רבה. איגוד נותני שירות סיעוד בישראל, דורון רז בבקשה.

תודה על זכות הדיבור והדיון החשוב הזה. מרכזי יום זה המימוש הכי טוב שניתן לממש לזכאי חוק סיעוד. זכאי חוק סיעוד, אני רוצה לתקן את התמונה שהצטיירה פה, התפוסה של מרכזי היום יש לה גם היא תקרה כמה היא יכולה להכניס. זה לא ה- 300,00 יכולים לבוא, אין מתקנים, אין מקומות. זאת אומרת צריך לקחת את זה באופן יחסי למלא את מרכזי היום הקיימים ולמה נוצרה כל הבעיה שנורה היום? היא נוצרה מכך מכמה סיבות.

הסיבה הראשונה היא שב- 2018 הגמלה הכספית אשרה לאנשים את הבחירה לקחת כסף, וכמובן הם בחרו לקחת כסף במקום לקבל שירותים.

הסיבה השנייה היא מועדוני מופת שהם בעצם מהווים תחרות למרכז היום קשיש שיש לו חוק סיעוד יכול לקבל את הכסף ביד וללכת למועדון מופת. אם היו מקבלים החלטה שזכאי חוק סיעוד יכולים לממש את הזכאות שלהם רק במרכז יום - - -

למה אתה רוצה לכפות עליו? הוא רוצה ללכת למופת.

יש לו שלב מסוים שהרבה מאוד מצליחים לממש את עצמם, לממש את השירות שלהם.

הדבר השלישי, אני חושב שהמרכזי יום צריכים לעשות, דיברתי עם משרד הרווחה, צריכים לעשות אפשרות לקלוט יותר אנשים ויש מנגנון שניתן לעשות, לקלוט יותר אנשים במרכז יום, כמובן שאנחנו יש לנו מרכזי יום לחברות הסיעוד, אני 40 שנה כמעט במרכזי יום, ויש לנו מרכזי יום בכל הארץ.

ואני חושב שאנחנו נעשה את הכל בשיתוף פעולה עם הגורמים למלא את המרכזי יום, אבל כמובן שמבחינה כספית היא זאת שחסם לעשות את האפשרות הזאת.

תודה רבה. שמואל סמי קידר.

קודם כל אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון. אין מרכז יום בארץ שהוא פרטי כי הם לא רווחיים, אנחנו מרכזי היום, כולנו מפסידים, וזה הולך מ-2005 ומגיע עד היום. תמיד זה ככה.

המקום היחידי בארץ שיכול לתת מענה לבדידות אלו מרכזי היום וכך היינו גם בסערה וכך היינו גם בתקופה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה, הם הכניסו את הרפורמה, אנחנו מאוד רוצים שהרפורמה תכנס לתוקף, אבל הרפורמה יש לה הרבה מאוד מכשולים.

המכשול הראשון זה ביולי עד היום לא מצאו פתרון, שימצאו מחר פתרון, מרכזי היום עומדים להיסגר.

מה הפתרון?

הפתרון שיעבירו את הכסף, זה הכל. לא לקחו 3 דברים בחשבון, נושא תשושי הנפש. לא לקחו בחשבון בדיון. אז זה עדיין סגור. תשושי נפש לא נלקחו בדיון של הרפורמה, הם מחוץ לסל.

תשושי נפש לא כלולים?

הם לא לקחו אותם בחשבון.

הוא אומר שגם הרפורמה היא חסרה.

את נושא ההסעות לא לקחו בחשבון כמו שאמרה, צריך לשלם 200 שקל בשבילו אין אפשרות בשבילו.

נושא כוח האדם שצריך, לא סגור, היה אמור להסגר. אחוזי הנעדרים הוא מאוד חשוב, זה בעיה. עוד דבר נוסף, מאפשרים לנו בתעריף לגבות 15 שקלים מכל קשיש, יש רשויות מקומיות שמבקשות את ה- 15 השקלים אליהם, זה דבר מגוחך, זה דבר בלתי ברור.

במקום המרכז יום זה הולך לרשות?

עוד משפט אחד אני מבקש, רצוי מאוד שייתנו תקציב קבוע לעצם קיומו של מרכז היום.

שלא יהיה תלוי באנשים שבאים. תודה. ח"כ תומא סלימן, את יודעת שאנחנו רצים עכשיו למליאה.

אני יודעת, כן, אני אעשה את זה כמה שיותר קצר וסליחה שהגעתי באיחור, הייתי בדיון גם כן חשוב.

את האמת הנושא הזה מאוד קרוב לליבי וכבר ניהלתי 3 שנים שדולה למען אזרחים וותיקים במיוחד באוכלוסיה הערבית. אני חייבת להגיד שאחד המסמכים שקיבלתי ובו עסקתי גם כן מהממ"מ אומר שיש 167 מרכזי יום, זה הנתונים ל-2020. אני מאוד מקווה שגם כן נבקש עדכון בעניין הזה.

אמרו 180.

180. אוקיי, פספסתי את זה. מתוכם 15 רק באוכלוסיה הערבית.

היה פה מאיר כהן שאמר 40.

45.

45 מרכזי יום? מתי כולם נפתחו? מעניין. אני רק רוצה להגיד שאם לא יימצא פתרון לעניין של המימון, אי אפשר לסמוך רק על קצבת הסיעוד במיוחד באוכלוסיה הערבית, הרבה מהאזרחים הוותיקים אין להם פנסיות, אין להם מקור הכנסה אחר חוץ מאשר הקצבה הביטוח הלאומי, לכן הם מעדיפים לקחת כדי לממן גם תרופות וגם דברים אחרים, צריך שיהיה מימון בסיסי להפעלה של מרכז היום, שהמדינה תתמוך בו ובנוסף לכל חלקיות אולי מהקצבת הסיעוד, אי אפשר לזרוק את כל המימון על קצבאות הסיעוד האלה.

ברובם האזרחים הוותיקים לא כולם אוכלוסייה עמידה, ברובם, לפחות באוכלוסיה הערבית הם אנשים בלי הכנסה וקשה מאוד שהם יסתמכו על זה.

בעניין ההסעות אחת הבעיות העיקריות שכל הזמן שמעתי מהרשויות המקומיות במיוחד במרכזי יום אזוריים שהם ליותר ממקום אחד, זה עניין ההסעות. צריך לדאוג לזה גם כן כחלק מהתפעול הבסיסי של המרכז.

אני רק אסביר את עניין ההסעות. היום יש 30 שקל להסעה לא משנה המרחק ולא משנה אם אתה נכה או לא.

כבור היו"ר אנחנו מנהלים 25 מרכזי יום, אצלנו זה לא תיאורטיקה, זה מחר בבוקר. אפשר לדבר על זה 2 דקות?

אתה צועק עלי? אני שומע צעקה.

חס וחלילה, אני אומר את זה מדם ליבי. אנחנו זה לא תיאוריה, זה משהו שאנחנו יום יום נלחמים עליו שנים כבר, אז אם אפשר 2 דקות, תודה.

בסופו של דבר גם אלה שיודעים את זה מתיאוריה יש להם זכות לדבר לחברי הכנסת. בסופו של דבר זו ועדה לחברי הכנסת.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. אם את יכולה לדבר בדקה כי אני רוצה לאפשר למר שטרסברג גם.

אני יו"ר איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים נעים מאוד. אני אגיד את זה מנקודת מבטם גם של המטופלים, של הקשישים שמגיעים למרכזי היום וגם של הצוותים.

כל שני וחמישי יש איום על מרכזי היום. בסופו של דבר כשמסתכלים על תקציב מדינה התקציב שעולה להחזיר את המרכזים הוא קטן מאוד מאוד מאוד, המשמעות ענקית. עכשיו, כאשר כל שמונה חודשים פלוס מינוס , אדוני היו"ר, יש איום של סגירה אז גם אם מוצאים פתרון, בוא נחשוב רגע על הקשישים.

לא, אי אפשר לחשוב, כי השעה 11.00 ואני חייב לסגור את הישיבה.

אבל צריך להבין שהחוסר יציבות זה לא רק למצוא פתרון כרגע, מה שאני אומרת שכשיש מרכז יום שכל שמונה חודשים עומד להסגר, גם הצוות וגם הקשישים באיזה שהוא מקום כבר עדיף שלא יהיה, אני מגזימה, אבל צריך להבין את זה.

כן כן, את אמרת שיציבות זה הדבר הכי חשוב. תודה רבה. שטרסברג אתה רוצה להגיד איזה משפט בניחותא?

משפט אחד. אני רק אגיד, אני מצטער על הערת הביניים. המשבר התקציבי במרכזי היום לא התחיל היום, הוא התחיל לפני שנתיים, השיפוי של משרד הרווחה הציל אותו. אנחנו ממטב נכנסנו למקומות שבהם עמותות התמוטטו.

איפה אנחנו נמצאים? בירוחם, בערד, במצפה רמון, בשדרות. במקומות האלה. עכשיו, לכולם יש כוונות טובות, כולם מבינים שיש קונצנזוס שאני לא מכיר, ואני עוסק ברווחה הרבה שנים על המהות של מרכזי היום. אבל בסוף, במהות, שום דבר לא משתנה.

לכן ההצעה של ח"כ מירב כהן להחזיר באופן מיידי את השיפוי אני חושב שההחלטה להוציא באופן חד צדדי את השיפוי אחרי הקורונה היתה החלטה חסרת הגיון, החלטה רעה. והדיונים שיהיו פה היום ימשיכו עוד שנה.

אני אומר בשמך את המשפט האחרון, אתה רוצה שיחזירו את השיפוי. תודה רבה. עכשיו הסיכום של הוועדה.

הוועדה שמעה על הפעילות החשובה של מרכזי היום, החשיבות לקשישים ויש לעודד את ההשתתפות בהם.

הוועדה קוראת להקים את מחדש את קבינט הזקנה הממשלתי, אפנה בעניין לשר הרווחה החדש, השר מרגי.

המדינה צריכה להגדיל את חלקה במרכזי היום. בשלב זה יש להעביר את התקציב של 50 מיליון השקלים שכבר הוקצבו עבור פעילות מרכזי היום.

במסגרת התעריפים, נמשיך לבחון את הרפורמה בסיעוד ואת התיקונים שיבואו כאשר יהיה לנגד עינינו דבר אחד, אך ורק טובת הקשישים.

משרד הרווחה מרכז השלטון המקומי, הוועדה סבורה שרשויות חזקות צריכות להשתתף בעלות גבוהה יותר ורשויות חלשות צריכות לקבל מאצ'ינג דיפרנציאלי. אנחנו נמשיך לבחון את הנושא, אני רוצה להודות לכולכם וסליחה על השעה זו החלטה של מליאה שצריך לסגור.

ישיבה זאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:03.