פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



62
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
30/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ח' בשבט התשפ"ג (30 בינואר 2023), שעה 10:30

יישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מירב בן ארי
אימאן ח'טיב יאסין
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

דבי ביטון
שרון ניר
יסמין פרידמן
עאידה תומא סלימאן

אתי קיסוס - ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, סמנכ"לית בכירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

מריה פודגייצקי - מנהלת תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

סאיד תלי - מפקח ארצי (תוכניות וועדות בין-משרדיות לאל אלימות), משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

אורית בן דרור - מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

תאיר ראבוחין - סטודנטית בטל"א, רווחה ועלייה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אור ורשביאק - עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טלי יוגב - ראש אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי

אפרת ליפשיץ פרקש - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

כנרת מנגן אלמליח - מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק סיון שחר - ר' חו' חסרי ישע קטינים, המשרד לביטחון לאומי

זוהרה עטיה - ע׳ ר׳ חו׳ אלמה מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק יואב צדוק - קמ"ד אג"ת, המשרד לביטחון לאומי

איריס בן יעקב - ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך

לרה צינמן - יושבת-ראש, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

קרן הורוביץ - עו"ד, מנכ"לית, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמת

טל הוכמן - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

גילי ורון - עו"ד, מנהלת המערך המשפטי, ויצו

צילית יעקובסון - עו"ד, יושבת-ראש, עמותת בת מלך

אורלי חדד טובולסקי - סמנכ"לית קשרי קהילה, עמותת בת מלך

תמר שוורץ - עו"ס, מנכ"לית, רוח נשית

נעמי שניידרמן - מנכ"לית, עמותת אישה לאישה

שרון בריק-דשן - מנכ"לית, קולך- פורום נשים דתיות

יעל שרר - מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית

רחל-לי גפן - מנהלת תוכן ומדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית

עדי וימר - מנכ''לית, אל הלב

סאיין פנינה בן ארי - פעילה חברתית, נבחרות

מוריה דיין - יועצת משפטית, יד לאישה

נורית לוי - יוזמת מיזם ווי נשים יוצאות מקלט, מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מינית בישראל

יסמין רובין-קופר - מנהלת יוזמת, קווים אדומים

איתי פלס - ראש תחום, המעגל השני

ענת מימון

דלית אזולאי

טלי רם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.




יישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

בוקר טוב לכולם, לחברות הכנסת, לחברי הכנסת, לנציגי המשרדים, לאורחות, לארגוני הנשים, לצוות הוועדה. עברה עלינו שבת לא פשוטה שבה נרצחו שבעה ישראלים שיצאו מבית כנסת ואני רוצה שנפתח את הדיון בדקת דומיה, בעמידה לזכרם. משתתפים בצער המשפחות. שנדע ימים טובים יותר.

התכנסנו כאן כדי לדון בתוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, תוכנית שיצאה לדרך בשנת 2016, אנחנו מתחילים לצבור קילומטרז' מול מגפת מדינה. חברה שחפצה חיים אינה יכולה להרשות לעצמה מצב דברים שמדי שנה ושנה אנחנו רואים שאנחנו עומדים על מעל 20 נשים שנרצחות. לצערנו, השנה שחלפה הייתה שנה מאוד קשה, כולנו – בין אם זה משרדי הממשלה ובין אם מדובר בכנסת, וכמובן ארגוני החברה האזרחית שעושים רבות – כולנו מחויבים להיאבק בתופעה.

הממשלה וזרועותיה לקחו אחריות בשנת 2016 אבל אנחנו כולנו מבינים גם שלא הכול מושלם ואנחנו תמיד צריכים להיות עם היד על הדופק לראות שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון, מאפשרים את ההגנה הנדרשת לנשים, כאשר אנחנו יודעים שמדובר בלא פחות – לפחות לפי הערכות – מ-200,000 נשים שנמצאות במעגל האלימות וחיות תחת צל האלימות, כשחלק מהתוכנית זה בוודאי למקד את קהלי היעד ולהגיע אליהם באופן אקטיבי, ולא רק לחכות שאותן נשים, ולא רק נשים, יגיעו למשטרה או לרשויות הרווחה.

אני רוצה לפתוח בהצגת התוכנית. מי שמרכז, אמון על הריכוז, זה משרד הרווחה. אתי קיסוס, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, סמנכ"לית בכירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני אשמח שתציגי את פני הדברים, התוכנית הלאומית, וגם אני מבקשת כנות מלאה לגבי איפה הדברים לא עובדים. לא תמיד זה בזירה שלכם, למרות שעשרה משרדי ממשלה היו חלק מן התוכנית, גם אם יש משרדים שלא אקטיביים, פה בדיוק המקום, כאן בכנסת, כמי שאמונים על פיקוח עבודת הממשלה, להציף את הדברים. לא חלילה ממקום לא קולגיאלי אלא כי בדיני נפשות עסקינן, ואנחנו ביחד נדאג שהתוכנית הזאת תהיה הכי אפקטיבית, הכי מצילת חיים, הכי מונגשת והכי נכונה כדי שבעזרת השם נצמצם את המספרים הקשים מאוד. בבקשה, אתי.

בוקר טוב. תודה. אני נכנסתי לתפקידי לפני מספר חודשים, אני מסכמת בעצם את שנת 2022 שהובלה על ידי איריס פלורנטין שמילאה את התפקיד.

מאחלת לך הצלחה. איריס עשתה הרבה מאוד למען המשרד. אני בטוחה שעוד תשוב לשירות הציבורי.

אכן. תודה. אני חושבת ששנת 2022 התנהלה בתקציב שיא שעמד על 155 מיליון שקלים, הייתה עשייה מאוד ענפה שאנחנו מאוד מאוד גאים בה, נפרט אותה בהמשך.

זה 155 שמומשו או 155 שהוקצו? כי אני זוכרת, בממשלה כל מה שדווחנו זה 200 מיליון, תקנו אותי אם אני טועה.

הוקצו ומומשו, אנחנו נפרט בהמשך.

בסדר גמור.

(שקף: ציר הזמן). קצת על ציר הזמן. הרציונל בעצם להקמה של הוועדה הבין-משרדית היה הכרה שהתופעה היא תופעה חברתית שמחייבת איגום משאבים וחבירה ביחד של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. ואכן, למרות הפתיח, חשוב להגיד שכל משרדי הממשלה, שחלקם נציגים שלנו פה, וגם שותפים מהחברה האזרחית, עובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא, חשוב להגיד את זה. חלק מהשותפים שלנו נמצאים פה.

בתהליך מקדים שקדם לכינון של הוועדה, המשרד לביטחון פנים בזמנו כינס את כל השותפים ובעצם מיפה את כל החסמים שאיתם התמודדו אנשי המקצוע, וברגע שכוננה הוועדה הוקמו צוותי משנה בין-משרדיים שפירקו אחד אחד את כל החסמים שעלו והציעו כל מיני פתרונות, ומשם יצאנו לדרך עם העבודה של הוועדה.

(שקף: אודות התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, תחומי הפעולה). השקף הזה משקף ככה בקטנה את ההוליסטיות של התוכנית, כשבעצם היא עובדת על שלושה תחומים עיקריים, יש לנו פה שלוש קבוצות: של תשתיות, של כלים ושל אוכלוסיות, כשלכל אחד מהשמות שנמצאים פה היה ייצוג בוועדה בצוות משנה שגיבש המלצות לגבי כל אחד מהתכנים הללו.

(שקף: עקרונות הפעולה). עקרונות הפעולה, אני לא אעבור עליהם אחד אחד אבל אני אגיד שכל אחד מעקרונות הפעולה קיבל מענה בתוך העבודה של הצוותים וביישום. מריה, מרכזת הוועדה, תציג אחריי את הדברים.

אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בהם זה הפיתוח של מענים במודל של One Stop Shop. פיתחנו כבר שני מרכזי אלומה לנשים, שנותנים מענה מיידי, 24/7 לנשים, ועומדים להיפתח שניים נוספים ברחבי הארץ.

לפי התוכנית, ההתחייבות היא לארבעה מרכזי שירות?

לארבעה. שניים כבר הוקמו, שניים נמצאים בתהליכי הקמה מתקדמים. אחד מהם בבאר שבע, עומד להיחנך אני מקווה בחודשים הקרובים.

כמה כל מרכז כזה נותן טיפול?

זה לא עניין של טיפול. זה מרכז שנותן 24/7 מענה לנשים שלא מתאימות למקלטים, שלא מעוניינות לצאת למקלטים, שיש סיבה כזאת או אחרת שהן לא יכולות.

כמה נשים?

מאז הפתיחה, 900 נפגעות קיבלו מענה מאלומה, למרות הפרסום המועט. לא יצאנו לפרסום מסיבי כי נפתחו שניים בלבד מתוך ארבעה, ממקום של זהירות כי המקומות האלה צריכים לתת מענה אידיאלי, לא פחות.

איפה זה בארץ?

עכו, בית שמש, ועומדים להיפתח בבאר שבע ובראשון לציון. אחד בכל מחוז של משרד הרווחה.

תציגי את עצמך, שידעו מי את.

מריה פודגייצקי היא מרכזת הוועדה הבין-משרדית ותיכף היא תקבל את כל הבמה והיא תציג גם את העשייה.

אני יודעת מי זאת מריה, שידעו גם אחרים.

אני בעצם מעבירה למריה כדי לפרוט את כל התוכניות. אנחנו חילקנו את זה למניעה ולאיתור, לטיפול ולשיקום, ולהגנה.

מריה, מנהלת תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי. את בעצם מנהלת את התוכנית עצמה.

אני מרכזת את כל הפעולות של התוכנית, מנהלת את כל הפעולות. שלום לכולם, מתרגשת להיות פה, אני רואה שרוב השותפים שלנו נמצאים כאן. התוכנית, כשמה, היא תוכנית בין-משרדית, היא תוכנית לאומית, יש פה הרבה מאוד שותפים. אנחנו נציג את העשייה שלנו אבל באמת זאת עשייה של הרבה מאוד אנשים שחוברים ביחד ובאמת יש פה עבודה בין-משרדית מדהימה. אני חושבת שזה המשאב הגדול של התוכנית הזאת וזה גם מה שאפשר לנו להביא לתוצאות שנציג אותן עכשיו תוך זמן מאוד מאוד קצר.

תפרטי מי השותפים לתוכנית.

נמצאים כאן משרד הבט"ל, המשרד לביטחון לאומי – עכשיו השתנה השם – משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משטרה, שב"ס, רש"י, אוצר, הרבה מאוד ארגונים, וכמובן השוויון המגדרי.

מי הנציג של האוצר?

תאיר פה.

גם חינוך פה, אני רואה.

משרד החינוך פה, אמרנו. גם אם שכחתי מישהו אז לא להיפגע. באמת התוכנית היא רחבה מאוד. כמובן, ארגוני חברה אזרחית ששותפים איתנו לכל הדרך.

לפני שאני אצלול לפעולות אני באמת רוצה להגיד שכל מה שהתאפשר, הוא התאפשר בזכות שיתופי פעולה באמת יוצאי דופן בין משרדי ממשלה, ומראש מתנצלת אם אשכח לציין מישהו, זה גם מהתרגשות וגם מריכוז מידע.

כן, אבל אנחנו לא בחגיגה פה, שיהיה פה ברור, בסוף המספרים לא ירדו. אני רוצה להכיר את התוכנית. אנחנו כאן כצוות עבודה.

אז בואו נצלול.

אנחנו רוצים לצלול לעבודה, בלי לחלק כל מיני פרסים לעצמכם. אני אכבד אתכם, אני בטוחה שאתם עושים עבודה קשה משנת 2016, אבל המצב שבו אנחנו נמצאים ממש לא טוב, ואת זה צריך להבין.

(שקף: התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה - מניעה ואיתור). אני אצלול לציין את הפעולות של הוועדה הבין-משרדית, אגיד ואומר שמאז תוספת התקציב אנחנו רואים עלייה של 22% במספר מקבלי השירות, ו-3.6% עלייה בפניות ל-118, שזה קו חירום של משרד הרווחה שהתוכנית הלאומית הרחיבה אותו, הוסיפה לשם ארבעה עובדים סוציאליים ודוברי שפות. מעכשיו זה לא מענה טלפוני בלבד אלא יש כתובת מקצועית.

מאז שהתוכנית נפתחה אנחנו רואים עלייה של 22%.

במספר מקבלי השירות, ו-3.6% קבוע עלייה בפנייה ל-118. אני גם אומר שבתקופות הקמפיין – ותיכף אני ארחיב בנושא ההסברה – אנחנו ראינו עלייה של 300% בפנייה ל-118, זה מראה לנו את האפקטיביות של צורת ההסברה.

הפנייה ל-188, בכמה שפות? ארבע שפות. איזה שפות?

ערבית, רוסית, אמהרית, ועברית כמובן. אנגלית, רוב המוקדנים יודעים לענות מענה גם באנגלית, אנחנו לא הוספנו אותו, הוא פשוט קיים. בנוסף ל-118 יש קו לפניות שקטות וגם קו גברים. אנחנו מפתחים כל פעם מענים ייעודיים בהתאמה לצרכים.

מה זה פניות שקטות?

פניות שקטות זה פניות sms, מישהו שלא רוצה לדבר או לא יכול לדבר.

לאחרונה גם ראינו – זה היה ילד לדעתי – היה איזה פרסום, אמרה: מרימה טלפון, אני צריכה פיצה. זה היה מצמרר.

זה כבר לא שקט. זה כבר מוכר. צריך לשנות להם - - -

את הקוד. בבקשה.

אנחנו נמצאים בהתנעה של תוכנית ייעודית לגברים בכל הנושא של איתור מוקדם עבור גברים כשאנחנו חוששים שהדבר יכול להתפתח לאלימות, אנחנו רוצים לזהות אותם קודם ולהנגיש להם את השירות הזה בצורה שאינה שיפוטית. אנחנו עובדים שנה שלמה על דרכי איתור ופנייה נכונה לגברים ואנחנו מכינים גם קמפיין ייעודי לנושא הזה.

יש הצלחה בזה, באיתור של גברים?

אני לא רוצה לדבר כרגע באמת על הצלחה, ואני אקדים ואומר למה.

יש עלייה בפניות.

בפניות גברים יש עלייה אבל היא לא מספקת מבחינתנו. אנחנו שואפים להרבה יותר כי אנחנו חושבים – בגלל שאלימות היא אלימות זוגית בדרך כלל, כשאנחנו מסתכלים על מספר מקבלות השירות שהן הנפגעות ביחס למספר מקבלי השירות שהם הפוגעים, אנחנו רוצים ליצור השוואה בין השניים, זאת השאיפה שלנו עד כמה שניתן. וכן, כמובן כל הנושא של איתור מוקדם ולא לטפל רק בקצה אלא באמת להיות שם קצת קודם.

הוקצו משאבים למרכזים קהילתיים, שזה עובדים סוציאליים מתכללים פעולות. הרי הוועדה היא ועדה בין-משרדית, אנחנו מתכללים, אנחנו רוצים שגם בשטח התכלול הזה יתקיים בצורה מיטבית.

כמה מתכללים יש לנו והאם הם כאלה שכבר היו תקנים במערכת?

לא, זה חדש. אני מדברת רק על תקנים חדשים. 86 הוקצו, זה לא מזמן הוקצה, יחסית חדש, כבר 30% כמעט אוישו.

תקציב לפעולה – העברנו תקציב למשרד לשוויון מגדרי, ליועצות למעמד האישה, לפעולות קהילתיות, גם זה כבר בוצע.

מה התפקיד של המתכללים הקהילתיים?

המתכלל האזורי. הרי כשאנחנו מדברים על נושא של אלימות במשפחה, במיוחד במישורים של איתור, זיהוי מוקדם, מישהו צריך לתכלל את כל הסביבה הזאת – של משרד החינוך, משרדים אחרים – כמו ועדה בין-משרדית, ברמה מקומית עירונית.

אוקיי. אז יש לנו בערך – מטי, תקני אותי – יש לנו למעלה מ-200 רשויות. 250.

257.

256. ירדה אחת.

יש לנו כרגע רק 30, כשהיעד הוא מה? בפריסה עירונית? בפריסה אזורית?

כרגע ההתייחסות היא אזורית אבל אם אנחנו נראה שהתפקיד הזה נכון גם ברמה עירונית אנחנו נפעל בהתאם. זה תפקיד חדש.

אוקיי. הכסף ישנו, התקציב ישנו.

מבחינת תוכנית לאומית כולה?

לא. ל-86.

בוודאי. כן, זה הוקצה.

אז מה הקושי לאייש את המשרות?

יש כרגע קושי כללי לאיוש משרות של עובדים סוציאליים בכלל, בהרבה מאוד תפקידים, לא בהכרח רק בתפקיד הזה. ברשויות המקומיות.

בסדר, אבל אני בסוף מאמינה שעם המאמץ הנכון, השיווק הנכון, אנשים - - -

השכר הנכון.

השכר הנכון.

השכר של עובדות סוציאליות נמוך.

נכון. אנחנו כולנו זוכרות את המחאה האחרונה שלהם.

לפחות הממשלה הקודמת עשתה את מה שלא עשו פה כל כך הרבה שנים, לפחות תקצבה.

זה אפרופו הצווארון הוורוד. אני מבקשת להאיץ את האיוש. כל עוד נותנים לכם, תדאגו לאייש כי בעבר כל הזמן אנחנו דיברנו על כך שלא הוקצו תקציבים שהם מספקים, אז ברגע שמוקצים, לשים ממש את הרגל על הגז.

במיוחד שמדובר בחיי אדם.

לקבוע עובדות גם. הלאה.

אגב, בנושא כל כך מרכזי הייתי רוצה לראות מישהו מחברי הקואליציה, חברות הקואליציה.

אנחנו לא מכניסים פוליטיקה.

חברות יקרות, אחר כך, לא רוצה לקחת את זה למקום הפוליטי כרגע. הביקורת שתהיה לנו, גם בתוך המליאה נשמיע וגם אחר כך. כרגע יותר חשוב שנתמקד.

ל-2023, יודעים מה התקציב שהם קיבלו?

2023, עדיין לא הגיע תקציב מדינה.

את שאלת אותה אם יש להם תקציב לזה.

התוכנית הלאומית הוקצבה לחמש שנים, היא תסביר לכם, ואת כל זה אנחנו תקצבנו. עכשיו כל מה שצריך זה לעבוד.

בדיוק. תודה. תמשיכי.

לכמה שנים?

חמש שנים.

זה מפריע, סליחה. חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני רוצה שהיא תמשיך בהצגה. בבקשה.

התוכנית הגדולה מתוקצבת, בסך הכול אמורה להגיע ל-250 מיליון בסיומה. יש תוכנית עבודה שלמה שפרוסה על פני חמש שנים. ברגע שיש תקציב אנחנו עובדים. יש לנו את התוכניות שלנו עד ל-250 מיליון, אנחנו עובדים עם מה שיש, מפרטים את זה לפעולות, מעדכנים את זה במונחים של היום.

כשלחמש שנים, אמרנו, כל שנה כמה?

זה היה אמור להיות כל שנה 50, עד שזה מגיע ל-250, בבסיס התקציב, זה לא מה שקרה אבל אנחנו מתייחסים למה שיש ועובדים עם מה שיש.

החידודים האלה חשובים כי יש גם חברי כנסת חדשים. צריך לזכור. אנחנו אחרי בחירות, יש חברי כנסת, זה לא בושה לשאול, זה התפקיד שלנו. בבקשה.

בגלל שכבר דיברנו על 2023, אנחנו מצאנו לנכון גם לצאת ל-RFI ולאתר חברות הייטק, סטרטאפיסטים צעירים, יש הרבה מאוד כוחות שפועלים בשטח. איתרנו חברות הייטק צעירות שרוצות להתגייס למאמץ הזה ביחד, יחד עם פורום מיכל סלה, וכרגע יש לנו מספר פרויקטים מאוד מאוד יפים שקשורים לדיגיטציה – אני ארחיב על זה – יצאנו ל-RFI גדול.

דיגיטציה באיזה תחום?

למשל אפליקציות לזיהוי מוקדם, להזעיק עזרה כשאתה לא יכול להתקשר, כל מיני תרגוטים כאלה ואחרים ברשתות החברתיות.

אוקיי. כי לצערנו, פתרונות קיימים כמו האזיקון האלקטרוני – סיפרה לי על זה חברת הכנסת בן ארי, הגיעה לחברת הייטק מדהימה שעושה את זה בצורה יוצאת דופן, ולא משתמשים בזה, אחר כך אתם גם תיתנו התייחסות.

אנחנו ניתן התייחסות לזה. High Risk, שאלון להערכת סיכון עצמית שפיתחנו אותו, זה לא כלי מקצועי אבל זה כלי שמאגד בתוכו את כל הסימנים המוקדמים לאותה נפגעת שרוצה לבדוק אם בכלל זה אלימות, לא אלימות, כל השאלות. ההגדרות הן לא מאוד ברורות. יש לנו כ-23,000 משתמשים, אנחנו עוקבים אחרי תוצאות של השאלון הזה, גם כלי מעולה. בסוף הכלי בעצם מגיעים בקלות לאתר, למיניסייט שבנינו למשרד.

המיניסייט הוא מאוד שונה מהאתר הגדול של משרדי ממשלה, הוא הרבה יותר פשוט, ציורי, קל להגיע, קל לקבל מידע, משם יש את כל הקישורים, מנסים לפשט את התהליך עבור הנפגעות, עד כמה שניתן.

כמובן, הקמפיינים שלנו. יצאנו למספר קמפיינים, המפורסם הוא קמפיין זוגות שגם זכה לפרס של הפרסומת האפקטיבית וגם פעמיים קיבלנו קקטוס הזהב בגיא פינס. אני מציינת את זה כי זה עוד חשיפה של הקמפיין ובאמת ראינו עלייה של 300% בפניות ל-118 בתקופות הקמפיין, באמת תודה גדולה גם ללפ"מ שעשו איתנו את כל הדרך וחקרו יחד איתנו איך לעשות את זה בצורה מיטבית. ראינו תוצאות יפות ואנחנו עומדים עכשיו לקראת קמפיין נוסף.

מה הקפיצה שאתם רואים אחרי קמפיין?

300% בפניות ל-118.

גם במגזר הערבי? כי אני רואה שיש פה קמפיין ייעודי גם לחברה הערבית.

יש לנו קמפיין לחברה הערבית.

מעולה הקמפיין שלכם.

קמפיין מעולה ואנחנו רוצים בשנה הזאת כחלק מהתוכנית להריץ אותו שוב.

אין לכם סרטון פה?

להשקיע יותר בחשיפה שלו כי מאוד השקענו לעשות אותו. המחשבה הייתה לצאת לקמפיין לחברה הערבית שהוא מותאם לגמרי. זה צולם מחדש, עם חקר לגמרי שונה. אני חושבת שזה קמפיין מעולה ואני מקווה שיהיו לנו גם השנה משאבים להריץ אותו בצורה שבאמת כולם ייחשפו כי הוא קמפיין מאוד מאוד טוב.

אני רוצה לשאול ואני רוצה שתרשמו לכם. אתם צריכים למקד קמפיין בכל רקע לעולים החדשים. יש פה קרוב למיליון עולים. אם אנחנו לוקחים את ההגדרה הקיימת, עשר שנים אחרונות, כמיליון עולים. 15 שנה, מיליון עולים, בתוכם אתם צריכים למקד – לצערי אנחנו רואים, הרי בסוף האלימות לא פוסחת, לא על מעמד ולא על מצב סוציואקונומי.

ולא לאום.

אין הבדלים. אבל, אנחנו כן רואים שיש חתך של נשים עולות. אני מבקשת לשים תקציב שיהיה באמהרית, רוסית, צרפתית וכל כיוצא בכך.

היה גם קמפיין מותאם לחברה חרדית, חשוב לציין את זה. ומשהו שאיתו אני רוצה לסיים את השקף זה לדבר על התוכנית של משרד החינוך יחד איתנו, תוכנית חברות וזוגיות ללא אלימות, תוכנית שהיא אומנם לא חדשה אבל עם התוספת של הוועדה הבין-משרדית, העדכון שמשרד החינוך עשה הוא פשוט משהו שאני ממליצה לכולם להיחשף אליו. זו תוכנית נהדרת, מותאמת לילדים, בני נוער יותר נכון, ב-2023. אני באמת חושבת שזה חומר הסברה מאוד מאוד חשוב ומשמעותי. איריס מנדה ממשרד החינוך נמצאת פה אם תרצו אחר כך להרחיב בנושא.

אז התוכנית כן יצאה? כי יש טבלאות שאני קיבלתי.

כן, התוכנית יצאה, התוכנית פועלת והיא תוגברה בחמישה מיליון נוספים.

חמישה מיליון. כמה הקציתם במקור?

מה היה הסכום במקור של התוכנית?

בטבלה שאני ראיתי – אולי אני טועה – ראיתי שזה לא מומש.

התוכנית שולמה מתקציב של משרד החינוך.

אנחנו השנה תוגברנו בחמישה מיליון.

תפרטי במשפט. תיכף מריה מסכמת.

קודם כול, רכשנו 64 ימי הדרכה, שזה באמת מבחינתנו הקפיץ את התוכנית כי בעצם אנחנו פיזרנו אותם במחוזות, בכל המגזרים השונים. ממש כל מפקחת ייעוץ קיבלה מטמיעה, מה שבעצם ממקם את התוכנית במקום אחר לגמרי. יש מישהי שהיא אחראית לזה, אחראית שזה באמת יתבצע בבתי הספר, היא מלווה מקצועית.

כשההכשרות הן למי? לצוותי החינוך?

ההכשרות הן לצוותי חינוך.

לצוותי חינוך איך לזהות?

זה לא רק איך לזהות. בעצם התוכנית מורכבת מכמה פרמטרים שחשוב לנו ללמד את הילדים. אנחנו מתחילים תמיד מהחלק הבריא, מה זה זוגיות בריאה. אנחנו מדברים על תקשורת בזוגיות, על פתרון קונפליקטים, אנחנו מדברים איתם על שליטה בכעסים, ממש ככה, אנחנו מלמדים אותם מה זה הכעס, איך בעצם לזהות אותו, איך אני מגיב במקרה של כעס.

לאיזה גילאים?

זה לכיתות י"א. אנחנו מדברים איתם על פרידה מקשר, שזה אחד הדברים הכי חשובים, גם איך להיפרד נכון ואיך לזהות מתי אני צריך או צריכה עזרה. אנחנו מלמדים אותם איך לזהות את הנורות האדומות בקשר ואנחנו מלמדים אותם גם את מעגל האלימות. אנחנו פיתחנו סרטון מקסים.

מדהים. כמה ילדים עברו את ההכשרה?

מבחינתנו, אנחנו כיוונו לכל הארץ. מבחינתנו, כל הארץ וכל המגזרים.

כן, אבל כמה בפועל?

אנחנו עכשיו התחלנו.

אין לך נתונים? אמרת שעשיתם 140, כמה הכשרות?

64 מדריכים ומדריכות, שעכשיו בימים אלה עושים את ההכשרות בכל הארץ. כמובן, תוכנית שאמורה להיות מוטמעת במשרד החינוך, היא לכמה שנים, זה לא בשנה אחת.

אני מבינה אבל תעני על השאלות שלי. אתם התחלתם מתי?

התחלנו עכשיו, ממש עכשיו. השנה נכנסו כל המטמיעים והמטמיעות.

מספטמבר?

כן. אנחנו העברנו הכשרה למומחים שלנו.

את יכולה לבדוק לי במספרים כמה בתי ספר, כמה ילדים? זה מאוד מעניין.

בוודאי. אני רוצה להגיד עוד משהו.

אני מבקשת לקבל את זה עד סוף הדיון.

התוכנית הזאת תלווה במחקר הערכה, זה גם תוקצב מטעם הרווחה. אנחנו הקצינו לזה, ועכשיו זה בשלבים מתקדמים, כל הסיפור הזה של הערכת התוכנית.

זה שיעור אחד או שזה משהו רציף, מתמשך?

זה כמה שיעורים, שישה שיעורים עם הנושאים האלה שאמרתי, שמועברים בכיתות. אנחנו עובדים בשיטת המניפה. למעשה, אנחנו קודם כול מכשירים את המדריכים שלנו כדי שיהיו מומחים בנושא. אנחנו תגברנו את היחידה למיניות ומניעת פגיעה, מכשירים אותם. הם יוצאים לשטח, מכשירים את היועצות החינוכיות ואת צוותי החינוך.

שישה שיעורים שהתלמידים בכיתה י"א עוברים, כשהמטרה היא לכסות את כלל תלמידי ישראל.

כן.

כשהכלים הם גם לבנים וגם לבנות.

נכון. בנוסף, בקדנציה של ד"ר יפעת שאשא ביטון אנחנו הכרזנו על תוכנית במיניות ומניעת פגיעה כרכיב חובה בתוך תוכנית כישורי חיים. התוכנית הזאת הפכה להיות חובה בכיתה י"א, מה שלא היה בעבר, אנחנו לא הכרזנו על זה אף פעם כתוכנית חובה.

יש לכם יעדים מדידים?

יש לנו סקר שאנחנו כל שנה מעבירות ליועצות החינוכיות והן בעצם מדווחות על העשייה שלהן, אבל התוכנית הספציפית הזאת תלווה במחקר הערכה.

איריס, אני מנסה להבין. זה התחיל השנה. האם את יכולה להגיד לי, כל כיתות י"א, כל תלמיד ותלמידה יעברו את ההכשרה הזאת?

אני עוד לא יכולה להגיד לך את זה. אני אוכל להגיד לך את זה לקראת אמצע השנה, לקראת סוף השנה.

לא בציפיות. ביעדים שלך. ביעדים של משרד החינוך, לא שלך.

ביעדים של משרד החינוך שהתוכנית הזאת היא תוכנית חובה בכיתות י"א, ועכשיו אנחנו מטמיעים אותה, זה לוקח זמן להטמיע.

בסדר. אני משערת שגם אם השנה הזאת לא נכסה את כל התלמידים, שנה הבאה זה כבר צריך להתחיל לרוץ.

שנה הבאה אני מקווה מאוד גם שיהיה משהו מהמחקר.

כמה תקנים קיבלתם לצורך העניין?

אמרתי, הרווחה העבירו לנו חמישה מיליון, אני חייבת להגיד שזה ממש הקפיץ את היכולת שלנו לעבוד בכלל בשטח, אנחנו פיזרנו את 64 המדריכים לכל הארץ לכל המגזרים, וחשוב להגיד את זה. ממש, אפילו אצל החרדים אנחנו הקצינו להם ימי הדרכה והם כמובן עושים, בשאיפה להעביר את התוכנית, כמובן בהתאמה תרבותית.

התוכנית הזאת אגב עודכנה ונכתבה למגזרים השונים, זה לא שנגיד עשינו התאמות. אנחנו ממש ישבנו ופיתחנו אותה במשך השנתיים האחרונות.

זה מעניין. במקום לעשות התאמה תרבותית, שכבר מראש יהיה - - -

מראש, אנחנו למדנו מהתוכנית הישנה, ומראש אנחנו ישבנו – רפרנטיות מהחברה הערבית, מהחמד, החינוך הדתי, מהכללי – והתאמנו את התוכנית.

ומה עם החרדי?

גם החרדי עכשיו בהתאמה.

אוקיי. תודה רבה.

בשמחה.

מריה, לסיכום.

אני אתחבר למה שאיריס עדכנה ואני רוצה להגיד שכל התוכניות שהתוכנית הלאומית מקצה, מלוות במחקר ובמדידה. אני מאוד מתחברת לנושא של יעדים כי אנחנו בסך הכול רוצים להבין שאנחנו בכיוון בתוכנית שלנו, ולכן כל הקצאה, כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו מודדים את עצמנו, ואני בסוף אגיע לשקף של המדידה.

כשאת אומרת מודדים את עצמנו, אתם כמתכללים, אתם מודדים את המשרדים האחרים?

כן. חד-משמעית.

השאלות שאני שאלתי אותה עכשיו, האם לכם יש יעדים שאתם שמים להם – עד סוף 23', 24', כל ילד וילדה בכיתה י"א יעברו את ההכשרה, שישה שיעורים.

המדידה שלנו היא מצד אחד מדידה של אפקטיביות, לא רק בכמה בתי ספר זה עובר אלא גם איזה שינוי תודעתי זה עושה בקרב הילדים ואם זה משפיע עליהם, כן או לא.

אני יוצאת מנקודת הנחה שזה אפקטיבי. אם זה לא אפקטיבי - - -

אנחנו מודדים את כל התוכניות החדשות שלנו בשני פרמטרים: בהקצאה ובאיכות. לפי מה שאני זוכרת – איריס, תקני אותי – דיברנו על 260 בתי ספר בפריסה ארצית, זה מה שאני זוכרת מהדוחות, יכול להיות שזה יהיה יותר אבל זה היה היעד הראשון, להיכנס ל-260 בתי ספר.

זה כבר להביא לנו תמונת מצב אחרת. 260 בתי ספר, כאשר איך אתם בוחרים אותם?

זה כבר שיקול דעת של משרד החינוך לפי צרכים, קריטריונים ותשתיות.

אז זה לא כל ילד.

התוכנית צריכה להיכנס לכל בתי הספר, אבל התוכנית היא תוכנית שלבית ולכן כמובן צריך לעשות את זה בהדרגה. אנחנו העברנו כרגע חמישה מיליון שקל לדבר הזה.

זה כלום, זה טיפה בים, אני אומרת לכם. הכול מתחיל בחינוך. זה טיפה בים, אני מה זה לא מתהדרת בחמישה מיליון האלה. אני אומרת לכם שאם הילדים האלה יקבלו בגיל הזה את הכלים, אנחנו מונעים את הרצח הבא והחיכוך הבא והאלימות במשפחה הבאה, בטח שזה מופנה גם לבנים וגם לבנות. חמישה מיליון זה מעט, אני הייתי שמה על זה הרבה יותר. 260 בתי ספר זה ממש מעט, זה צריך להיות שכל ילד – אתם אנשי המקצוע, קבעתם כיתה י"א, זה חתך הגיל הנכון, בטוחה שאתם מסתמכים על מומחים – כל ילד וילדה צריכים לעבור את זה. כל ילד וילדה צריכים לעבור את התוכנית הזאת. תחזרו, יש הרבה כסף בתוכנית, הייתי רוצה יותר. תחזרו, תראו איך אתם מתאימים את זה, שלא יהיה ילד שהוא מסיים י"ב בלי שהוא עבר את ההכשרה הזאת וקיבל את כל הכלים בעניין הזה. זה מה שצריך להיות. 260, איך אתה בוחר מי ה-260? אני אומרת לך את האמת, מה זה לבחור 260? צריך שכולם יעברו. תיקחי את זה, תרשמי לך, גם אם אתם צריכים להביא תקציב מתוך המשרד – ולא חסר תקציב מתוך המשרד – תדאגו שכל כיתות י"א ותעדכנו אותנו שזה מה שבסוף יהיה.

שאלה לי אלייך, מריה. כמה תקנים בסך הכול בתוכנית – אחר כך נשמע גם נציגים אחרים אבל לפני כן אני גם רוצה לתת לחברי כנסת – כמה תקנים לא אוישו?

אנחנו הסתכלנו יותר על חצי הכוס המלאה.

כי בסוף, את יודעת, נלחמו פה דורות של חברות כנסת וחברי כנסת שיהיה תקציב, בסוף אנחנו רוצים לדעת אחרי שנתנו את התקציב שזה מאויש.

אני חייבת להגיד, ברשותך, שאנחנו מדברים פה הרבה על תקציב והוא בהחלט חשוב, אבל אחד האתגרים היותר גדולים שלנו הוא לא בהכרח תקציבי.

את תגידי אחר כך מה האתגרים, אבל מאוד חשוב לי לשמוע כמה אוישו. כשאני אומרת כמה אוישו זה אנשים שבסוף פועלים בשטח ומסייעים. זה לא תקציב, זה לא הכול דרך החור של הגרוש.

אני אשמח להתייחס למה שהיושבת-ראש שאלה. קודם כול, ההקצאות, בסך הכול מאז פעילות התוכנית נפתחו כ-80, קצת יותר, מרכזים למניעת אלימות חדשים. כשאנחנו מדברים על הקצאת כוח אדם אנחנו מדברים על 246 תקנים, שזה 300 פלוס עובדים, ומבחינת איוש אני אתייחס. אנחנו בעצם מתייחסים פה לספציאליזציה של עו"ס גברים, עו"ס ילדים ועו"ס קשישים.

כולל במשטרה.

לא. אני אתייחס למשטרה ברשותכם בנפרד. הקצינו 60 תקנים בעו"ס גברים, יש לנו כבר 86% איוש משרות. הקצינו 68 תקני ילדים, יש לנו 92% איוש משרות. כנ"ל לגבי קשישים, 78 תקנים הוקצו, כבר 92% איוש. כלומר 8% חסרים בעו"ס ילדים ועו"ס קשישים, ועוד 14% חסר לנו בעו"ס גברים, זה גיוס קצת יותר קשה, בגלל הסכום.

כמה זמן לקח מהתנעת התוכנית עד שהתחלתם?

זה לא מדויק, אבל גיוס תקנים אנחנו מדברים על שנה וקצת אחורה, בגלל זה אנחנו כבר רואים איוש יפה כי זה לוקח זמן. אני חייבת להוסיף שזה לא מסתיים בגיוס עובדים כי בעצם העובדים שמגיעים הם לא מומחים לאלימות גברים, צריך להכשיר אותם. וגם ההכשרות שלנו, כלומר אם שנה שעברה הייתי יושבת פה, הייתי מדברת אתכם על 400 לומדים מדי שנה, היום אנחנו מדברים על 550 לומדים בכל זמן נתון בבית ספר המרכזי להכשרת העובדים הסוציאליים לפי ההתמחויות האלה. אלה הכשרות ארוכות, למעלה מ-100 שעות בכל הכשרה כזאת, שלב א', שלב ב', אלה הכשרות רציניות, גמול השתלמות וכל מה שצריך.

מתי את מאמינה שכל התקנים יאוישו? כל האנשים שאמורים לפעול כדי שהתוכנית הזאת תעבוד באופן רציף, מתקתק.

הייתי רוצה להגיד לך, אנחנו עוד חודש באיוש מלא, אבל אני לא יודעת להגיד את זה כי כמו שאתם יודעים, הפרופסיה, היא נמצאת במשבר מתמשך ובאמת הייתה איזושהי פעימה שנתנה אוויר לנשימה, היא לא מספקת. אנחנו עושים מאמץ גדול.

זה ראוי להערכה, פנינה, 92% זה באמת ראוי להערכה.

בחלק מהמקומות.

זה מטורף. מה אתם מדברים. היינו בוואקום פה, שנים מדברים על כסף, כסף, אף אחד לא עשה כלום. סוף סוף יש תוכנית, 92%. מה זה, אני ישבתי פה ארבע שנים במעמד האישה – עם משרד החינוך, איתם - - -

מצוין, אבל אנחנו רוצים לראות איוש.

זה מדהים, ולא סתם היא מתרגשת כי זה מדהים.

אתם רואים, הכנסת יודעת גם כמובן לפרגן, אבל בסוף - - -

זה מטורף. ממשלה יחידה שעשתה משהו.

השאלה הנשאלת, האם רק עובדים סוציאליים, רק הם אמורים להיות מוכשרים לתוכנית הזאת, או תארים – או תואר קרימינולוגיה – בוגרי תארים שאפשר כי בסך הכול יש הכשרות וצריך לפתוח.

תיכף נגיע לזה. זו שאלה טובה כי בסוף יש פה גם את המשטרה וגם הרבה מאוד נדבכים אחרים של אנשי מקצוע, לא רק עו"סים, וזו שאלה טובה, אמורים לתת את המעטפת. לסיכום.

אני אשמח להתייחס לנושא של ההכשרות.

בקצרה. יש לך עוד חמש דקות ואנחנו מעבירים.

אבל איפה התוכנית, לא שמענו כלום.

רצים. אני רק אגיד שהכשרות והדרכות, אנחנו מחלקים את זה להכשרות לאנשי מקצוע וגם הדרכות לפרופסיות אחרות. יש לנו יועצים משפטיים שמקבלים הדרכה, אפוטרופוסים לדין, הרבה מאוד לומדים – אני לא אזכיר את כולם – שופטים, דיינים, קאדים, יש הדרכות מאוד מאוד נרחבות.

אני רצה, אני רוצה לדבר על מרכזי אלומה כי חשוב לי להגיד את זה כאן. יש פה מענה שהוא חסר תקדים, בלי פתיחת תיק במשטרה וברווחה. זה צוות רב-משרדי שיושב שם ונותן את המענים. יש שם עובדים סוציאליים, חוקר אלמ"ב, סיוע משפטי, אנחנו רואים כמה זה מדויק לצורך, אנחנו רואים כמה אנשים נעזרים בנו. זה מענה ממש ממש טוב.

אלומה זה One Stop Shop?

כן.

יש בעכו. ואיפה?

900 נשים מטופלות שם.

המונח של מטופלות הוא לא מדויק כיוון שאנחנו גם לא דורשים פתיחת תיק, נעזרו בנו, יש כאלה שהם גם חוזרים, אנחנו לא סופרים אותם מן הסתם פעמיים אבל נעזרו במקום הזה עד היום.

מה המינוח המקצועי שאתן מעדיפות שנשתמש בו?

מקבלות שירות.

מקבלות שירות.

מקבלות שירות. כמה הפוטנציאל של מקבלות השירות אם אנחנו מדברים על שני מרכזים, שניים בפתיחה?

אנחנו מאמינים שזה ילך ויגדל כי אנחנו רוצים שאנשים יפנו מה שנקרא דקה קודם ונצליח למזער נזקים. אי אפשר למדוד את זה, זה שירות חדש, אנחנו לומדים אותו תוך כדי.

אז בואי תסבירי מה השירות.

900 נשים קיבלו השנה שירות, רק שני מרכזים ועוד שניים עתידים להיפתח.

אבל מה הן מקבלות? תני לנו שתי דוגמאות מהסקאלה היותר נמוכה.

אני אתן לכם דוגמה, מה שנקרא מהשטח. אחת המטופלות הראשונות הגיעה למקום הזה פיזית – לא תמיד ההגעה היא פיזית, אפשר גם לקבל שירות מרחוק, אפשר גם להישאר ללינה ל-72 שעות אם רוצים להתארגן, עושים הערכת מסוכנות במקום, כלומר זה ממש One Stop Shop. רק להגיד לכם שהראשונה שהגיעה, בין הראשונות שהגיעה למרכז בעכו, הייתה אישה עם חמישה ילדים, עובדת סוציאלית במקצועה, אם לא המרכז היא לא הייתה פונה לסיוע בשום מקום אחר.

המקום עונה 24/7 גם לצוותים רפואיים בבתי חולים או אנשי מקצוע שפתאום רואים מקרה של אלמ"ב ולא יודעים איך נכון לנהוג. זה גם ייעוץ לאנשי מקצוע, זה מקום זמין בכל המובנים, גם לסיוע מיידי, גם לייעוץ, גם לחיבור למקומות טיפוליים, וכולי, כל מה שנדרש.

ממש נשים יכולות לקחת את התיק, להגיע אליכן.

ממש ככה.

הן ישהו שם עד שאתן מטפלות בהן ונותנות להן את הרצף?

נכון מאוד. השהות עם לינה היא בדרך כלל עד 72 שעות כי אנחנו לא רוצים להפוך את זה למקלט, לא זאת המטרה, אבל יש שם נשים שנשארות גם להלנה. אם נניח אנחנו עושים הערכת מסוכנות ומתרשמים שהסיכון הוא גבוה והאישה מסכימה – הכול בהסכמתה, אנחנו לא פותחים תיק ללא הסכמתה, לא עושים שום פעולה – ולכן אם היא התרשמה והיא כן רוצה להתארגן אחרת, היא נשארת שם וממשיכה להיות במקום מוגן.

האם הטיפול במרכז הזה הוא גם לנשים שלא ממש עכשיו מרגישות שהן בסכנת נפשות? יכול להיות אישה שהיא לדוגמה חווה אלימות כלכלית, יכולה לגשת לשם?

כל סוגי אלימויות, כל סוגי הסיכון, גם התייעצות. המקום הוא מקום מייעץ, אפשר להגיע. הרי אחד הקשיים של הנפגעות, ברגע שאני שואלת אני כבר בעצם מתניעה איזשהו תהליך. מה שקורה כאן, אפשר לבוא לשאול מה זה אומר אם אני אגיש עכשיו תיק במשטרה, מה זה יעשה – מה זה יעשה לילד, איפה אני אהיה, עם מה אני אעבוד. אז כן חשוב שבאמת ייחשפו פה כולם. מדובר במענה לדעתי מאוד מדויק לצרכים כי יש הרבה מאוד שאלות בדרך של הנפגעת לפני שהיא פונה לעזרה. אנחנו רצינו להסיר את החסם הזה.

מה גודל הצוות שמאכלס את המקום?

קבוע יש שם מדריכים כמובן, עובדים סוציאליים, חוקרי אלמ"ב.

סדר גודל של כמה אנשים?

ספציפית בין ארבעה, תלוי. בלילה יש שם שני אנשים, אבל שוב, אנשים מוקפצים. אם יש לנו בלילה הגעה של אישה, כמובן יהיה צוות.

זה לא עובדות סוציאליות רק.

לא. חוקרי אלמ"ב, עובדות סוציאליות.

מדהים.

יועצות משפטיות.

צוות רב-מקצועי שבעצם נותן את כל המעטפת. לכן זה נקרא One Stop Shop.

אני מנסה לחשוב איך אישה שהיא במצוקה, נגיד מוקד החירום מפנה לשם?

כן.

האם אלה מקומות בפרהסיה? מפורסמים? נגיד ובסוף היעד שלנו שיהיו לנו 30 מרכזים כאלה בארץ, אבל בדרך כלל נשים רוצות לדעת שזה מקום שאותו גבר אחר כך לא בא, דולק אחריה, מגיע למקום שהיא הגיעה אליו. זה מאוד מעניין אותי.

אני אשמח לענות על השאלה הזאת בהמשך, זה מלווה גם במישהי שעושה לנו איגום ידע. אנחנו לומדים ממש, עושים מזה מודל עבודה מה שנקרא וגם יש לנו מן הסתם מחקר מלווה.

מה שאנחנו רואים מאוד מאוד חזק, שכמות הפניות שהן ללא הגעה, שהן מרחוק, גדולה מאוד ביחס למצופה. חשבנו שרוב הנשים ירצו להגיע פיזית. לא זה המצב ואנחנו מתאימים את עצמנו, כלומר זה מקובל מבחינתנו לתת כמעט את כל השירות האפשרי גם בטלפון, גם בזום, גם בהתכתבות, אנחנו הולכים עם מה שנכון לפונים שלנו.

גם אנשי המקצוע נעזרים ומבקשים התייעצויות.

יפה. בהתייעצויות האלה, האם יש שולחן עגול לשיתוף ציבור של הארגונים שפועלים בתחום?

התוכנית עצמה מלווה על ידי ועדת היגוי, מן הסתם, שהיא מורכבת מכל השותפים, וכל התוכניות שלנו הן תוכניות יחד עם הארגונים שפועלים בשטח.

מי פה מהארגונים שותף לתוכנית? יש פה לא מעט ארגונים.

כן, יש פה לא מעט. יש פה ארגון שיתופים.

מי יכולה להצביע והיא מהארגונים והזמינו אותן לשולחן עגול?

איזה שולחן עגול?

צריך להגיד שיש את פורום מיכל סלה שלא נמצאים פה כרגע. הם אחד הפורומים שמפנים הכי הרבה נשים למרכזי אלומה.

אז במקום להפנות – לא, אני מדברת על משהו אחר, אני מדברת על קביעת מדיניות. אני ממליצה, בגלל שבאמת, ובכנות אמרת את זה, מריה, שכל הזמן אתם מתייעצים ולומדים, בגלל שהם בחיכוך הכי גבוה עם נשים, אני מבקשת, תפתחו שולחן עגול עם הארגונים שיומיום פועלים במסירות, בנחישות. תדאגו לשמוע אותם, הם יכולים להביא לכם המון המון מהשטח – לא שחלילה אתן פחות מקצועיות, בסך הכול כולכן עוסקות בזה לילות כימים, אבל לפתוח, זה ממש חשוב. בוועדת ההיגוי תכניסו יותר ארגוני נשים, יש פה את בת מלך אני רואה.

אישה לאישה.

אישה לאישה, רוח נשית – אני רואה פה לא מעט – ויצו, נעמת.

אנחנו בעצם שותפים, יושבת פה נציגה מארגון "שיתופים", זאת פלטפורמה שיתופית של ארגונים, פילנתרופיה, אקדמיה ומשרדי ממשלה.

מכירה את שיתופים, זה כמו תובנות. לא? דומה.

לא.

לא להיעלב.

לא. הם יציגו. כמובן שהם מהווים חלק מאוד משמעותי, וגם עשינו – אני קופצת לשקף האחרון כי לא יהיה לי זמן.

מריה, אל תגידי חלק משמעותי. מבחינתי, כל עוד אנשים שעזרו לכנסת הזאת לאורך ההיסטוריה לקדם את מאבקן של נשים לא חלק, זה אומר שאין מספיק שיתוף ציבור, ואפשר לתקן והכול בסדר. תזמינו אותם, אני רוצה שיתופים, תדאגו שזה לא יהיה רק באינטרנט או בדיגיטל, תדאגו שיהיה שולחן – זה כמובן לך, מנהלת האגף – תדאגו לזמן אותן, להיות חלק מהמחשבה והיצירה.

אני ממשיכה, ברשותכם.

חבר הכנסת סגלוביץ', כשאתה צריך לצאת, תגיד לי, אני אעצור אותה. אתה רוצה שהיא תמשיך או שאתה חייב לצאת? הם בין ועדות לוועדות, לצערנו.

אני אגיד מילה אחת. לדעתי כל הוועדה הזאת צריכה להיות בוועדת חוקה. מה שקורה שם בסוף ישפיע על נשים, אני מתנצל.

אז אולי אנחנו נעשה הפסקה ונלך כולנו.

פעם אחת ייכנסו כולם ביחד.

יכול לקרות דבר כזה. אתה מגרה את החושים של הפעילה החברתית שלי.

אז אני מתנצל מראש, אני לא אהיה כל הדיון. רציתי להעלות כמה סוגיות, גם אם הן לא יעלו לדיון הזה אז אולי בדיון הבא של 12:30. אני כן רוצה להתייחס לנושא המקלטים במילה אחת.

במקלטים, נכון להיום לפחות, אין פתרון לנרקומניות, אין פתרון לשוהות, אין פתרון לנשים שעוסקות בזנות, ואני לא אומר את זה כאצבע בעין כי יש בעיה של מספר מקלטים אבל הרעיון הזה של מקלטים, לאט לאט מספר האנשים שהם אינם תושבי מדינת ישראל עולה בהדרגה – אין לי היום את הסטטיסטיקה העדכנית – ואין פתרון אמיתי, צריך להעלות את זה כנושא כי אנחנו לקראת דיוני תקציב וזה לא נמצא. לעניות דעתי זה לא יימצא בתקציב אם לא יהיה לחץ גדול מאוד - -

שלנו.

- - של הכנסת, על מנת להכניס מקלטים מיוחדים לצרכים מיוחדים, כי הם צרכים מיוחדים.

שיקומיים גם.

שיקומיים.

יתרה מזאת. אני שמעתי לאחרונה שבעיריית אשדוד – ואני אומרת את זה לכאורה – לא היו מוכנים לתת טיפול לנשים שהן תחת אלימות בגלל שהן שוהות, לא שוהות בלתי חוקיות, יותר נכון פליטות/מסתננות.

נכון. יותר מזה, גם משרד העבודה והרווחה הציע תקציב, זה לא בעיה של כסף. יש שם בעיה שצריך לפתור אותה, נשים במרכז באשדוד לא מקבלות טיפול מכל סוג שהוא. אני חושב שפה צריכים לכפות את העניין הזה – בהנחה ומה שאני אומר הוא מדויק – לכפות את זה באמצעות המשרד, אבל באמת הנושא הזה של מקלטים לדברים מיוחדים, כמו שאמרתי קודם, נשים שעוסקות בזנות או נשים שהן פגועות נפש. לעיתים זה פוגע בכל התהליך השיקומי.

נקודה אחרונה שרציתי להעלות – פנינה, גם אלייך, אולי דרך הוועדה – לגבי יתרות תקציביות שיש. הסל של נשים שהן יוצאות החוצה מנוצל לפי דוח מבקר המדינה – של 2019, לא יודע אם העדכני – ברמה של 10%, כלומר יש כבר כסף שהוא לא מנוצל וצריך לראות איך מעבירים "בכוח", במירכאות, את הכסף הזה לאותן נשים. כבר יש כסף, ואני לא בא בטענה, רק אנחנו צריכים לראות דרך אחרת שמטפלים בעניין הזה, ולכן אלה שלוש סוגיות שרציתי לשים פה בהזדמנות הזאת ולהתנצל שאני לא אקשיב לכולם.

משפט אחרון לכל המשרדים שעוסקים, רק מילה אחת טובה. בשנה האחרונה נעשתה פה קפיצה בלתי רגילה בכל התחומים כולם, פשוט מרכזי אלומה שבאמת הרבה שנים דיברו עליהם. אז באמת יישר כוח, יש הרבה עבודה לכולם, אבל שלוש הסוגיות האלה של המקלטים, של הכסף, של אי הניצול שלו, אם אפשר לעזור בזה, והסיפור של אשדוד.

זו נקודה מאוד חשובה שהוא מעלה. יש לכם את הנתונים על מה שהוא העלה? על חסרות מעמד או נשים עם צרכים, נקרא לזה מיוחדים.

הנושא של אוכלוסיות ספציפיות, יש שם נערות טעונות טיפוח, נשים הרות, נשים במעגל הזנות ומשתמשות סמים, נכון להיום אין מקלט ייעודי לנושא הזה, כשגם בדרך כלל משתמשת בסמים, הבעיה האקוטית היא בעיה רפואית.

התוכנית מתייחסת לזה?

התוכנית מתייחסת לזה. אתי תתייחס.

חשוב לי לפני שאתה יוצא להתייחס לרצף. באמת, זה אחד האתגרים הגדולים, אמרתי קודם שהם לא בהכרח רק תקציביים. אנחנו עובדים עכשיו על רצף של פיתוח מענה הגנה לכל מיני נשים, עם מאפיינים שלא מתאימים למקלטים הקיימים. אחד מהם זה האוכלוסיות שאתה הצגת. אחד האתגרים היותר גדולים שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו – אני יודעת שאלה גם תחומים שהם מעולמך – זה נשים שמאוימות היום וגם נערות, על ידי ארגוני פשע. זה לא הדינמיקה הקלסית של מערכות יחסים אלימות שאנחנו מכירים, גם שם אנחנו עמלים עכשיו על פתיחה של מסגרות הגנה.

שזו שאלה מאוד מעניינת.

יש פה הרבה מאוד מורכבויות.

אבל לארגוני פשע יהיה פתרון. הבעיה היא שהאחוז הסטטיסטי של נשים, של מסתננות ושוהות בלתי חוקיות במקלטים הוא פשוט אחוז מאוד מאוד גבוה.

לאן הן יכולות לפנות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל מה הפתרון? בינתיים הן נרצחות.

צריך להקים מקלטים נוספים, ואין אותם בתקציב, על זה אני אומר וזה אמרתי ליושבת-ראש הוועדה.

אני לא מבינה, הן לא יכולות לפנות לכל מקום?

לא, לא מטפלים בהן כי אנחנו גם לא חתומים על אמנת איסטנבול.

מה זה קשור?

אז יש עירייה, אומרת לא רוצה לקבל.

אבל זה לא קשור לעירייה. אני רוצה להבין, עכשיו מגיעה שוהה בלתי חוקית, היא לא מקבלת טיפול?

לא.

אני אשמח להתייחס ולעשות לכם קצת סדר.

יסמין, זה השער. אם יש עירייה שלא רוצה לטפל בחסרת מעמד, היא כבר מראש לא נותנת ומנגישה לה את כל הכלים שהיא יכולה לקבל.

אני רוצה לשמוע.

אני אשמח להתייחס בצורה עניינית למה שאני כן יכולה להתייחס אליו. הנושא של חסרות מעמד, הן מקבלות שירות במקלטים הרגילים, זה חלק מהמדיניות של מדינת ישראל. לגבי מקלטים חדשים, כרגע נמצאים בהתנעה, כלומר אנחנו כבר במעשה והוקצו לזה משאבים, שוריינו לצורך העניין, לשני סוגים של מקלטים נוספים, שניים ושניים, כאשר אחד הוא מודל עירוני שהוא מתאים יותר לנשים שלא יכולות לבוא ביחד עם הרבה מאוד נשים כי הצרכים שלהן הם ייחודיים ושונים.

אז את אומרת שייפתחו עוד ארבעה מקלטים?

אנחנו כרגע בהתנעה לארבעה מקלטים נוספים, שניים מהם לנשים מאוימות כרונית, זה כל מה שקשור לארגוני פשע, אנחנו נתקלים באתגרים שלא חשבנו שמשרד הרווחה יצטרך להתמודד איתם, אבל יחד עם השותפים שלנו ממשטרת ישראל ומהמשרד לביטחון פנים אנחנו חושבים ביחד. כרגע שני הדברים האלה נמצאים בהתנעה.

ועוד שניים.

שניים כאלה ושניים כאלה.

ויש גם את החברה הערבית, יש חוסר גדול בחברה הערבית, זה גם שונה צפון ודרום. אני אומר, להיפך, תגידו את הדברים האלה כאן כי יש יכולת לנו – מוגבלת, אבל יכולת – להגדיל תקציבים לעניין הזה. זה לא רק מה אלא גם מה צריך כי יש שם חוסר.

גם עם מתמודדות נפש, אני רוצה לשים זרקור. בסוף, נשים שהן מתמודדות נפש, אנחנו מבינים שהמעטפת שהן צריכות – גם ביחס לנשים אחרות – בסוף זה משהו אחר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תבינו שאישה שסובלת מאלימות, יש לה התמודדות נפשית מאוד קשה.

ברור, אבל לא על זה אנחנו מדברות. אנחנו מדברים על נשים עם התמודדות נפש כי הן יותר פגיעות והן יותר חשופות אגב לאלימות. הן יותר חשופות, וזה משהו אחר לגמרי. ברור שכל אישה שנמצאת תחת אלימות מתמודדת עם אירוע נפשי לא פשוט, אבל זה משהו אחר לגמרי. יואב, סיימת?

כן. וכולן מוזמנות, תבואו כולם עם כל הארגונים.

תודה, ותודה שהערת על נקודה מאוד מאוד משמעותית, ייקחו את זה כשיעורי בית אבל זה משמח לדעת לגבי עוד ארבעה מקלטים, ספציפית.

אנחנו בהתנעה, אנחנו עובדים על זה. אני רוצה להגיד שאולי בגדול, במקום להיכנס לפרטים קטנים, אנחנו עושים איזשהו תהליך של קירוב של עבודת רווחה ועבודת משטרה, אם זה עו"ס משטרה שזה תפקיד שבעצם מגייס לטיפול ואם זה "מחלקי משפחה" במשטרה, שזה החלק הרווחתי בתוך המשטרה. אנחנו מנסים ליצור רצפים ולא מעבר חד מאחד לשני כי לפעמים הדברים כרוכים זה בזה ואפשר לעשות התערבות משמעותית יותר.

רק אגיד שאחד המהלכים הגדולים ברמה בין-משרדית ולאומית בכלל שעשינו, יצאנו למסע לקוח. עשינו מחקר פנימי בין-משרדי עם כל הארגונים השותפים, בעצם עשינו מחקר איך הלקוחות חווים אותנו כולנו – אם זה משטרה, רווחה, בריאות, חינוך וכולי, והארגונים המטפלים.

פשוט הלכת כבר לחוויית הלקוח, אז אני פחות שם. רציתי לראות "גברים מורחקים".

אז אני אתייחס קודם לגברים מורחקים. פתחנו שתי דירות לגברים ואנחנו כרגע בהתנעה של תוכנית לגברים וגם קמפיין לגברים, אנחנו לומדים לדבר "בנית" כי דיבור לגברים הוא קצת שונה, הפנייה צריכה להיות שונה ואנחנו לומדים לעומק את הנושא איך אנחנו מגייסים גברים לטיפול.

כמה סך הכול מרכזים יש לנו לגברים? אני בזמנו הלכתי לבקר במרכז בית כזה.

אין מרכזים ייעודיים לגברים אבל יש עו"ס מטפל בגברים. נכון להיום, מה שפתחנו חדש זה שתי דירות גברים והוסטל חדש לשיקום האסיר בצפון.

שזה מתווסף לכמה בתים לגברים?

יש שתי דירות לגברים.

אז לא התקדמנו. אני גם בזמנו ביקרתי באחד הבתים בתל אביב, והיה עוד אחד בחיפה, אז אנחנו עדיין על שניים?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא היה.

לא, לא היה. התוכנית פתחה שתי דירות. אני חייבת להגיד לכם

לא היה כלום, זה הכול מהממשלה הזאת.

זה משהו חדש.

לא, אז אני אספר לך, כשאני הייתי כתבת משפט – אל תגידו לי לא היה – היו שני בתים.

בעבר היו דירות שנסגרו, את צודקת.

רבותיי, היו שני בתים, אחד בתל אביב ואחד בחיפה. יכול להיות שזה נסגר ועכשיו פתחו מחדש.

דירות שלב, היו ונסגרו. צודקת.

בדיוק. התוכנית הזאת, כשאתם פתחתם ב-2016 אז לא היה?

שנים כבר לא היה, והדירות שנפתחו, נפתחו מרציונל אחר. אנחנו מדברים פה על דירות לגברים שמחליטים לקחת פסק זמן, הם עצמם, כשהם במצב של אלימות.

- - -

יש גם בתי נעם, נכון. לא מחייב צו הרחקה.

- - -

אגיד לך למה. בחלק מהמקומות, אולי אפילו זה לא תרבותי, יש גברים שברגע שהם מורחקים, אומרים, תמות נפשי עם פלישתים, אין לי איפה לישון, אין לי לאן ללכת, ורואים כמוצא אחרון לשים קץ לחיי האישה וגם את עצמם. זה אנחנו מבינים, לעיתים דווקא זה שגבר – זה לא חייב להיות רק מרצון, כפי שהעירה חברת הכנסת ביטון– אנחנו אחר כך נגיע גם לחוק שמחייב טיפול, שהוא חוק של השנה האחרונה, של עאידה. נכון?

כן.

כמה גברים יש שם?

חשוב לי להגיד שאנחנו מדברים פה על תוספות. התוכנית הלאומית בעצם מסתכלת על הקיים ופועלת או לטיוב או להרחבה או לתוספת או לפתיחת מענים חדשים. כל מה שאני אומרת לכם זה תוספות לדברים שקיימים. יש מרכזים, יש הוסטלים, יש מרכז יום לטיפול, אני פשוט לא מדברת עליהם כאן כי זה לא קשור לוועדה, הם היו קיימים גם קודם.

יש הוסטלים שהגברים המורחקים לנים שם?

יש הוסטלים לגברים בטיפול.

אז כמה סך הכול?

כמה סך הכול הוסטלים?

כן. כמה גברים היום – גברים אלימים שהם בתהליך – נמצאים בבתים, בין אם זה בתים נפרדים ובין אם זה הוסטלים? זה מעניין, כי אנחנו הרי מכירות, ובאמת ובצדק, את הטענה הקשה הזאת שאומרת שבסוף, למה אני זו שצריכה לקום ולברוח?

עם הילדים.

אני לא אכנס לזה, אבל בסוף אני רוצה לדעת אם אנחנו במגמה.

אני יכולה לתת לך תשובה על מה שאנחנו יודעים, על אף שזה הוסטל שנפתח של שיקום האסיר, הוא מיועד ל-12 גברים, הוא בדרך כלל כמעט מלא או מלא.

גברים שיוצאים מהכלא.

את מדברת על הוסטל מפתחות.

בעצם שואלת על מקום שבו גבר שהורחק, יכול להיות בו ויכול לקבל - - -

אז אני ממשיכה ועונה ליושבת-ראש. שתי דירות שפתחנו, כל אחת מיועדת - - -

של התוכנית.

כן, של התוכנית. כל אחת מיועדת לארבעה גברים. זה דינמי, כלומר בכל רגע נתון, הן אף פעם לא מלאות לצערי הרב, תמיד בין שניים לאחד, שלושה.

אתי, אנחנו נשמח לקבל. אם באמת מריה מתמקדת בתוכנית על שני הבתים שנפתחו, אני מבקשת לקבל את תמונת המצב כמה הוסטלים, כמה לאסירים משוחררים, את כל ההיקף. מספיק לנו אפילו בעמוד אחד, לא צריך פה עבודה יותר מדי מסיבית בשביל שנקבל את הנתונים.

אוקיי.

כדי שנבין מול מה אנחנו עומדים, כי בסוף המטרה שלנו זה גם לראות את כל המכלול ואת כל תמונת המקרו, אבל ללא ספק שהתוכנית היא הלב של הדבר.

אם אנחנו מסיימים את הנושא של טיפול בגברים אני רק אוסיף שגם הסל גמיש. הקצינו לרשויות מקומיות שמאפשרות לתת סיוע חומרי ראשוני במצבים של אלימות. כשהפוגע או הנפגעת מתנתקים מהבית הפוגע וצריכים איכשהו להסתדר, הסל הזה, הגדלנו אותו והוא כולל היום גם פוגעים, גברים שרוצים לשקם את עצמם, שיהיה איך לעזור להם מבחינה כספית, אז כיום זה כולל גם גברים.

מחוסר זמן, אני לא אכנס לתוכניות הייחודיות שאנחנו עושים. אני רק אגיד שיש תוכנית מאוד גדולה שגם הורחבה, לליווי נשים יוצאות מקלט. כיום יש 400 נשים שמלוות בקהילה על ידי התוכנית, יושבת פה תמר שוורץ שמפעילה את התוכנית הזאת.

באופן פרטני?

אני אספר על זה.

את רשומה.

אני אסיים ואני אעביר את רשות הדיבור לשותפה שלנו, לתמר שוורץ היקרה. יש לנו כמובן דירות מעבר, יש לנו סיוע חומרי שהזכרתי, ואני כן רוצה לדבר דקה על שתי תוכניות, אפילו שלוש, שבעיניי הן פשוט נפלאות. אחת זה תוכנית "בדרכה", השמה של נשים יוצאות אלימות בעולם התעסוקה בהייטק. זו אחת המחשבות שלנו מחוץ לקופסה, יחד עם קרן רש"י וגוגל ישראל, הם שותפים לנושא הזה.

עניין הדיור והתעסוקה של נשים יוצאות מקלט.

(שקף: סיוע וליווי בקהילה). זה לא רק נשים יוצאות מקלט. בעצם הסתכלנו שנייה על המצב של אישה – כמובן, אף תוכנית לא מתאימה לכל אישה – אבל יש נשים שיוצאות מהקשר האלים וצריכות לפרנס את עצמן לבד, ושעות העבודה הן מאוד מוגבלות בגלל שיש ילדים קטנים.

ואז התחלנו לחשוב שבעצם הייטק וצורת העבודה בהייטק, בטח בעידן הזום, מאפשרת היום את כל מה שאנחנו רוצים, שיהיה לה שכר הולם ומכבד ושעות עבודה גמישות, ויצאנו עם זה לאיזשהו פיילוט, שזה מאוד מאוד מעניין.

עם כמה חברות?

לא. כמה נשים את מתכוונת. אנחנו יצאנו לפיילוט עם 100 נשים, שזה כולל גם הכשרה - -

יפה.

- - כלומר צריך ללמד אותן, ואחרי זה צריך גם השמה. שותפים איתנו לדרך גם יחידת בוגרי 8200, גוגל ישראל, פרויקט מאוד מאוד יפה. הוא לא מאוד גדול אבל מבחינת החשיבה שלו וההצלחות שלו, יש כבר קבוצה שסיימה.

תאיר איפרגן, זרוע העבודה, שותפה במהלך?

אנחנו התייעצנו איתם בכל מיני מקומות של מיצוי זכויות אבל בגלל שזה פיילוט זה כרגע מתנהל כמו איזה מודולה. אם אנחנו נראה שזה עובד אנחנו נרצה להטמיע כמובן.

גם לאינטל יש כל מיני תוכניות רווחה.

כן. פנינו אז הרבה, עשו שם לא מעט עבודה בנושא.

יש תוצאות כבר?

יש, של הקבוצה הראשונה, אבל עוד טיפה, אנחנו רוצים לראות את ההשמה כי אנחנו בעצם לא מודדים את עצמנו על ההכשרה, אנחנו מודדים את עצמנו על השמה מעל שנה.

נכון.

אנחנו רוצים לראות שהאישה עובדת שנה ואז נוכל לראות. בגלל שבתוכנית, הם עכשיו בהשמה, לא הייתי רוצה לדבר על תוצאות כי אנחנו רוצים להבין שזה באמת מחזיק. אנחנו נעדכן.

לפני שאת מעבירה את זכות הדיבור – הרחבת מרכזים לאלימות, קיצור המתנות.

זה מה שדיברתי על העובדים הסוציאליים. אנחנו קיצרנו באופן משמעותי המתנות, לא ביטלנו אותן. רצינו אפס המתנה, אנחנו ממש עוד מעט נגיע לשם אבל צריך עוד.

כמה זמן המתנה?

תלוי. נורא תלוי בתקופה, תלוי לאיזה עובד סוציאלי ממתינים ובאיזה מקום. לא הייתי רוצה להיכנס לזה כי אני לא שולטת בנתונים מדויקים. אם צריך, אנחנו נעביר.

סליחה על הבורות. יכול להיות מצב שאישה ממתינה?

אישה לא ממתינה. אישה לא תמתין.

לא, יש פה סעיף ספציפי לקיצור ההמתנות.

תהליך האינטייק מתקיים. אין המתנה לאינטייק. תמיד כשאישה או גבר פונים בבקשה לטיפול, קודם כול יינתן להם מענה ראשוני להערכת המסוכנות. בהתאם לזה, לפעמים כשהערכת המסוכנות היא לא גבוהה, הם ימתינו לטיפול אבל לא לאינטייק.

מי מחליט?

אנשי המקצוע.

תודה על החידוד. מטי, ואז מירב, חברות הכנסת.

אני חייבת לצאת להנהלת אופוזיציה. אני רק אגיד דקה – כל הכבוד. אני סוף סוף שמחה, אני מ-2015 פה, לא סתם את מתרגשת. כל השנים אנחנו יושבים פה, ומדברים מדברים. סוף סוף תכלס עשייה בשטח ביחד עם הארגונים החברתיים. מה לעשות, הייתה ממשלה אחת נורמלית בעשר השנים האחרונות, ועשתה. אנחנו נעזור, אני מאוד מאוד מקווה שרק ימשיכו, שלא יהרסו. תודה.

תודה, מירב.

היושבת-ראש, אם אפשר להגיד מילה על נושא המחקר והמדידה, זה נושא שהתבקשנו. אני רק אגיד שאנחנו יוצאים ממש אני מקווה בחודש הקרוב למחקר. משנת 2000 לא היה מחקר בנושא אלימות במדינת ישראל, בין היתר בגלל שלא היה מדד לנושא הזה. אנחנו חברה מאוד הטרוגנית, מאוד קשה למדוד את התופעה.

יושבים פה שותפים שלנו מארגון שיתופים, שבמיזם משותף יחד עם חברת IRI בנו את המדד, ואנחנו ממש אני מקווה בחודש-חודשיים הקרובים נצא לסקר הלאומי הראשון למדידת תופעת האלימות. נכון לעכשיו אנחנו יוצאים למדידת תופעת אלימות זוגית, ואני מקווה שיחד עם הלמ"ס שמלווה את כל זה, אנחנו נצליח ונריץ מחקר ארצי קבוע בנושא הזה.

שזה לא היה מעולם?

משנת 2000.

ראוי וחשוב. יכול להיות שאתם תגלו שזה הרבה הרבה יותר מ-200,000 נשים?

גם חשוב ללמוד את המגמות בסוף, בציר הזמן.

נכון. סך הכול, הרבה פעמים אנחנו מנסים ללכת סביב הממוצע של כל ארגון שנותן לנו נתון, אבל זה צריך להיות בהחלט כמשאב לאומי אחרי שאנחנו משקיעים את מה שצריך להשקיע כדי לקבל את תמונת המצב. מתי אמרת שזה יהיה?

אני מקווה שתוך חודש וחצי אנחנו נביא את הבשורה, אולי זה ייקח חודשיים, משהו כזה.

בסדר. אנחנו נהיה אתכם בקשר שתציגו פה את התוצאות של הסקר.

כמובן.

חברת הכנסת מטי.

תודה רבה. קודם כול, אני מצטרפת להתרגשות שלכן, באמת לא מובן מאליו, אני מאוד מאוד שמחה.

אתן נותנות לי להרגיש לא בסדר. אני לא מתרגשת.

לא, לא. אני אומר, העובדה שיש כאן תוכנית רב-שנתית לטיפול באלימות במשפחה ושכבר רואים את ההישגים, אז ברכות גם לכל משרדי הממשלה, לכל הגופים שפעילים – משטרה, כל הגופים האזרחיים. זה מרגש לראות שזה נמצא בסדר-היום וזה גם תוקצב בהתאם.

אני רוצה אולי דבר אחד כהצעה, גברתי היושבת-ראש. יכול להיות שעכשיו, אחרי שנה שהתוכנית פעילה, אתם יכולים לדייק פערים שזיהיתם על מנת שאולי דרך הוועדה הזאת תבוא קריאה.

זה מ-2016, לא שנה. התוכנית לא שנה.

לא, עכשיו בשנה האחרונה תקצוב.

לא, גם לפני זה היה תקצוב.

באיזה היקפים?

השאלה אם מימשו או לא. שוב, בואו חברים, זו תוכנית מ-2016, שחברתי הטובה, גם חברת הכנסת עליזה לביא בזמנו, לדעתי הוועדה דחפה ב-2014 עד 2015.

מה היו ההיקפים התקציביים, זאת השאלה.

צריך לדייק. אני לא מאשימה אותך, אבל זה מ-2016. זה שהמדינה שלנו, לעיתים טחנות הצדק טוחנות לאט - - -

אני לא נכנסת לזה, פנינה.

אני אגיד לך למה אני מדייקת את זה. כי אני לא רוצה שמי מנציגי המשרדים פה יחשוב שאני מסתכלת כאילו זה שנה אחרונה. לא. זה מ-2016. נכון, היו אתגרים שלכם, שאשמה הממשלה - - -

אני אשמח לדעת מה היו התקציבים ב-16', 17', 18', 19', 20'.

אז תגידי לנו בבקשה, לטובת חברי הכנסת, את התקציבים, מאיזו שנה וכמה כל פעם.

היה קודם שקף.

בסדר, נחזור על זה, נחדד עוד פעם.

היה שקף אבל התקציב המשמעותי, התקציב שאפשר לבצע פעולות לפי התוכנית בעצם התחיל להגיע רק בקורונה. בהתחלה זה היה – אם אני זוכרת נכון – ב-2020 בלבד.

61 מיליון.

לא, זה התחיל מ-29.

מ-16' לא היו תקציבים. ב-20' התחילו להגיע תקציבים, ב-21'.

החלטת הממשלה עצמה מ-2017, התקציבים התחילו להגיע רק בקורונה. מה שכן, בזמן שלא היה תקציב – וזה היה לפניי ואני אציין את האנשים האלה – עשו עבודה נהדרת ובעצם יש לנו תוכנית פעולה כי once מגיע כסף אנחנו צריכים להתחיל לעבוד. אנחנו לא מתחילים לתכנן אלא אפשר לעבוד וליישם, וזה מה שנעשה בתקופה הזאת.

פנינה, אני רוצה לגמור את הנקודה. אני אומרת, עכשיו כשהגיע תקציב בשנתיים האחרונות, אני חושבת שאם יש פערים שזיהיתם מתוך התחלת ההנעה הפעילה, שווה אולי שנקבל איזשהו דוח בוועדה הזאת על מנת שנוכל לקדם השלמת פערים.

דבר נוסף, אני חושבת שהצגתם תוכנית מאוד מקיפה בתחום הטיפול והצגתם את הנושא של המניעה בתיכונים. אני הייתי שמחה לשמוע אם יש עוד מעגלי מניעה – אם זה צבא, אם זה אוניברסיטה, אם זה העסקות – בכדי לעבות את התחום של המניעה כי אני חושבת שזה באמת אחד המפתחות מעבר לטיפול המעמיק. אנחנו כחברה צריכים לדון – אולי הרחבה במערכות החינוך, אני לא מספיק מכירה את התחום אבל הנושא של הרחבת המניעה.

כן. תהיה כאן גם כנרת אלמליח, היא מהמשרד לביטחון לאומי.

עד איזו שעה הדיון הזה?

בעצם אלה שני דיונים ברצף. אחד זה הדיון הזה על התוכנית הלאומית, ואחר כך הטיפול בגברים. יש הרי את החוק לטיפול בגברים אלימים.

יש פה את בת שלמה. יש את ועדת חינוך.

את איתי פה עד הסוף.

אבל יש את ועדת חינוך.

גברתי, לא, אני מתקשרת לחבר הכנסת טייב.

תוכנית הילה, יש את חוקה גם שמחכים לנו שם.

רציתי עוד שאלה אחת לשאול, ברשותך גברתי. הנושא של מרכזי אלומה ו-One Stop Shop, מאוד מאוד מרגש וזה שיהיו ארבעה זה מדהים. האם חשבתם על צוות נודד? זאת אומרת, שיהיה צוות של אלומה, עם facilities, והוא ינדוד בערים, ואז בעצם רשות מקומית תיתן את משרדי הרווחה נניח בשעות אחר הצהריים, וזה יהיה בפרסומים ולשם יופנו הטלפונים, ובעצם ינוע צוות של חמישה-שישה אנשים, יגיע לבת ים או יגיע לאופקים וייתן איזשהו מעגל, לא ייתן מעגל של לינה אבל יכול להפנות אולי לפתרונות לינה, איזושהי חשיבה מחוץ לקופסה שבעצם הצוות ינדוד.

למרות שהיא אמרה שרוב הפניות הן טלפוניות.

הצוות נמצא בכל מקום, זו הגדולה של אלומה. הם גם מגיעים אבל גם מגיעים אליהם. זה ייעוץ לאנשי מקצוע, זה משהו שהוא מאוד מאוד נגיש. כל הרעיון, זה מקום שאין לו פורמט, לצורך העניין. פנייה בכל מצב, בכל צורה, בכל שעות היום.

אבל עדיין יש מתחם פיזי של מרכז אלומה.

זה לא מחייב הגעה. אפשר לקבל שירות גם בזום, גם בטלפון.

אבל איפה החשיפה שלכם?

לפעמים, דווקא כשיש מקום פיזי שהוא פתוח, שהוא נגיש, הוא מאוד מקל. רק דבר אחד אני לא הצלחתי להבין, היא אמרה שהם תוך כדי התייעצות מומחים, שאם זה נגיש לאישה זה הרבה פעמים גם נגיש לגבר, או הפוך, יש גם גברים שהם תחת אלימות, אבל המסה העיקרית והנתונים מדברים בעד עצמם. זו הבעיה, ואז צריך לראות איך בכל זאת זה יותר נגיש לקורבן, למי שמאוים.

החשיפה של התוכנית, הפרסומית, איך זה מגיע לכלל הנשים?

לדעתי גם אפשר לתרגט או פרסומים.

כי להערכתי אין מספיק חשיפה של התוכנית של אלומה. אולי זה מתוך שיקול אבל קחו בחשבון, בהתחשב בעובדה שיש או מקלטים או את התוכנית הזאת שיכולה להגיע – הרבה לא אוהבות ללכת לתחנת משטרה, אני ייצגתי כמויות של נשים בסיוע המשפטי שחוששות מהסטיגמה הזאת, ללכת בכלל למשטרה, ונתונות תחת אלימות – לדעתי יש מקום לתת יותר חשיפה לתוכנית הזאת כי זו תוכנית חשובה. הן לא חייבות לעבור את ההשפלה, לצערי לפעמים זו ממש השפלה, הן עוברות ממש מדור לא סימפטי בנושא של אלימות.

אני רוצה לשתף אותך, היושבת-ראש, שאני ייצגתי וכשאני טענתי בבית הדין ברבני – הוא מרביץ לה, השאלה של הדיין הייתה אם השכנים שמעו וכמה זה כאב. אז אני עדיין מזועזעת מהדברים האלה.

באוזנייך את שמעת את זה.

ממש. ואני חשבתי שעוד דקה השכנים ישמעו אותו כשאני שמעתי את השאלה הזאת. זה היה נורא, זו הייתה השאלה שלו, האם השכנים שמעו וכמה זה כאב.

היית נותנת לו בעיטה ברגל והיית אומרת לו האם הדיין השני שמע וכמה זה כאב לך.

זה רק מראה שיש אוכלוסיות, אני חושבת שעכשיו עושים את התוכנית הנהדרת עם בתי ספר, אז להתחיל קודם כול עם המגדרים, נגיד החרדים, שמרביתם, לצערי הכביסה היא בתוך הקהילה עצמה והרבה שידוכים ויש שם הרבה אלימות, וגם במגזרים האחרים, לתת לזה עדיפות.

ההתייחסות הרב-תרבותית היא נחוצה במדינת ישראל כי אנחנו חברה מאוד מגוונת. תודה.

בדיוק. אני יכולה להגיד שבחברה שלנו הילדים יותר חשופים, רואים טלוויזיה, היום יותר קל, אבל יש מגדרים שחייבים לתת להם עדיפות.

כנרת מנגן אלמליח, מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי. מריה, אנחנו עוד נחזור אלייך בהמשך תוך כדי שאלות שצפות.

בוקר טוב. המשרד לביטחון לאומי מקדם שורה של מענים החל בעצם מהשלב שבו גובשה תוכנית הפעולה ב-2016. חלק גדול מזה היה מתקציבינו הפנימיים בגלל שעבר לא מעט זמן עד שהתקבל.

מי מרכז אצלכם את הנושא?

משנה למנכ"ל, מר אליעזר רוזנבאום.

אבל משנה למנכ"ל, חלילה מבלי לזלזל, זה הרי תפקיד מאוד פוליטי.

לא. המשנה למנכ"ל שלנו כבר 20 שנה מכהן בתפקיד.

אה, באמת? אבל משנה למנכ"ל עבר להיות תפקיד פוליטי.

הוא מהשארית של השארית.

אוקיי. הוא ייחודי, את אומרת.

הוא ייחודי, מ-2014.

יופי. חשוב לי לדעת שזה גורם מקצועי שנמצא שם עם רציפות.

גורם מקצועי, מ-2014 בעצם הוא הוביל את ריכוז הוועדה הבין-משרדית שגיבשה את המלצות המדיניות, שלאחר מכן הפכו לתוכנית פעולה. כמו שאמרתי, חלק גדול מהמענים שאני אפרט עכשיו, באמת בקליפת אגוז, היו מתקציבים פנימיים של המשרד מכיוון שלקח זמן עד שהתוכנית הלאומית תוקצבה.

מרגע שהתוכנית תוקצבה, כמה מהתקציב של התוכנית עובר אליכם?

אנחנו עד כה קיבלנו 11 מיליון שקלים.

עכשיו תפרטי לי מה אתם עושים עם 11 מיליון.

אנחנו עושים הרבה מאוד דברים, בנוסף ל-11.

את יכולה גם להגיד את הבנוסף.

אין בעיה.

פשוט זאת תוכנית מאוד גדולה. בסוף, כדי שאנחנו נבין את ההיקפים אני אשאל אתכם שאלות שיפשטו את זה כדי שלא תלכו למקום שלכם כי אתם עוסקים בזה יומיום. בבקשה.

על כל מה שאני יכולה לענות אני אענה, ואם לא, יש כאן מספיק שותפים שישמחו להשלים. הקמנו 16 מחלקי משפחה במשטרת ישראל. הוקמו 16, 17 מחלקי משפחה, מתוכננים לקום עוד 12 מחלקי משפחה. 17 מחלקי משפחה שהוקמו הם בהיקף של כ-130 תקנים, מתוכננים עוד 12 מחלקי משפחה בהיקף של 23 תקנים.

אז 130 תקנים כבר במחלקי משפחה.

130 ועוד קצת. אמרתי, 16 הוקמו מתקציבנו הפנימי, עוד 11 אמורים לקום מהתקציב שהתוכנית הלאומית - - -

כמה תקנים חדשים יש לזה? ספציפית לזה.

23 תקנים חדשים הוקצו להקמת 13 מחלקי משפחה. זה מיני מחלקי משפחה.

לא, אל תבלבלי אותי. סך הכול כמה אנשים עובדים במחלקי משפחה, בתקנים?

130 ועוד - - -

כרגע, 130 עובדים?

לא. אמרתי, הוקמו 17 מחלקי משפחה בהיקף של כ-130 תקנים.

כמה מתוכם עובדים? מתוך ה-130.

משטרת ישראל, תוכלו לעדכן סטטוס תקן מצבה מחלקי משפחה?

110 תקנים.

שעובדים כבר.

כן. 110 חוקרים יש לנו במחלקי משפחה, 80% איוש.

שזה חוקרים חדשים בעקבות התוכנית?

לא. סך הכל, במחלקי משפחה. בתוכנית הוקמו 11 מחלקי משפחה חדשים, שזה עוד 33 תקנים.

שאוישו כבר?

כן, הכול כבר קם. התקן עצמו הוקם אבל מבחינת איוש, עוד מאיישים, אנחנו עומדים על 80% בערך.

איוש על פי התוכנית, לא מה שעשיתם אתם.

כן.

אוקיי.

בנוסף, הוקצו שמונה חוקרים למרכזי אלומה, אותו One Stop Shop שמריה ציינה. הוקמו מחלקות טיפוליות בשב"ס, אמורים להיות מגויסים עוד שני תקנים ייעודיים תוספתיים לטיפול בשב"ס. הרשות לביטחון קהילתי עד כה גייסה 20 תקנים. השנה, ככל שיעבור התקציב, אמורים להיות מגויסים עוד חמישה תקנים, כל זה בהיקף של חמישה מיליון שקלים מתקציבנו. בנוסף, אנחנו שוקדים במרץ על עבודת המטה לפיקוח טכנולוגי, שכרגע בעצם ממתין לדירקטיבה של השר.

בשנה האחרונה הגענו למסקנה שפרט למענים הקלסיים של איתור, טיפול, שיקום ואכיפה, אנחנו נדרשים גם לתת את הדעת להגנה על נשים מאוימות שנמצאות בסיכון. יש פרויקט מאוד מאוד יפה שפיתחנו בשיתוף פעולה עם פורום מיכל סלה, שבעצם מספק כלבי הגנה לנשים מאוימות בסיכון גבוה והוא גם מספק איזושהי מעטפת של הגנה באמצעות סייר, לחצן מצוקה, שיעורי הגנה, חבילת הגנה עצמית, מכתב התראה מעורך דין. יש פה את מי שמרכז את הפרויקט, שבטח מקבלים עליו פידבקים מאוד מאוד חיוביים.

בנוסף, אנחנו ביחד עם משרד הרווחה ומשטרת ישראל הקמנו פורום שהתפקיד שלו זה א', לסנכרן את כלל התהליכים לפיתוח כלי הגנה לנשים מאוימות; ב', לייצר איזשהם פתרונות לנשים שנמצאות במצבי קיצון.

מה? כרוני למשל? ארגוני פשיעה?

כן. היום בדיוק היה לנו דיון למצוא איזשהם פתרונות אפשריים להגנה על נשים מאוימות. בנוסף, המשרד לביטחון פנים חבר בוועדת היו"רים של אלימות במשפחה, חבר בשיתופים. באמת, אנחנו עם הפנים לשיתוף פעולה גם כלפי ארגוני מגזר שלישי, גם כלפי חברות עסקיות, גם לגבי משרדי ממשלה.

יש פעילות שהיא ענפה.

יש פעילות שהיא מאוד מאוד ענפה.

אני יודעת שאת שותפה מלאה, כך חברותייך מהרווחה פרגנו לך.

זה הדדי.

אבל אני רוצה לשאול. הייתי רוצה לדעת מה היה לפני התוכנית ומה היה אחרי התוכנית, לאן התוכנית לקחה אתכם כמשרד, וקודם כול כאזרחים כמו כולנו שרוצים שנשים יהיו מוגנות.

רק לפני כן לחשו לי פה מאחורה שיש הרבה מאוד פעולות מניעה שמתקיימות בקהילה, גם להגברת מודעות, גם בהיבטים של הכשרת שומרי סף, שבעצם יאתרו נשים שנמצאות במעגל אלימות במשפחה.

האקטיביות או האיתור, זה השתנה בעקבות התוכנית? הייתי רוצה שתיגעי לי בנקודות מ-2016 עד עכשיו.

במקרה, אני הייתי מאלה בעצם שזכתה להיות מרכזת הוועדה. ב-2014, בעקבות מקרי הרצח, היה רצף של מקרי רצח מאוד מאוד מזעזעים שהתבצעו במסגרת המשפחה, שבעקבותיהם הוחלט על הקמת ועדה בין-משרדית שתבוא ותמפה את תמונת המצב שקיימת כיום ובעצם תגבש המלצות. אני זכיתי להיות מרכזת הוועדה שהמשנה למנכ"ל אז הוביל בזמנו.

שאלת מה היה הגיים צ'יינג'ר של אותה ועדה. אפשר לחלק את התשובה הזאת לכמה חלקים. אחד, אנחנו הגענו למסקנה שהיו הרבה מאוד המלצות, החל משנת 98' בעצם עברנו ועדה ועדה והמלצות שגובשו בסופה, שחלק גדול מהן לא יושמו. זו הייתה תרומה משמעותית אחת של הוועדה.

התרומה השנייה, שהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה בעצם דורשת טיפול שהוא טיפול הוליסטי. זה יקדם אותנו אומנם במעט אם הרווחה יעשו את עבודת הקודש שלהם והחינוך את עבודת הקודש שלהם והמשטרה את עבודת הקודש, והשב"ס והרשות לביטחון קהילתי - -

אבל כל עוד לא יהיה שיתוף פעולה הדוק - - -

- - אבל כל עוד לא תהיה שילוביות וכל עוד לא תהיה הסתכלות שהיא הוליסטית, שבעצם ממפה את הבעיה, על כלל מרכיביה ועל כלל מאפייניה, ובאה ומתייחסת גם לילד שנמצא במעגל אלימות במשפחה כקורבן וגם הקשיש שנמצא במעגל אלימות במשפחה כקורבן, ובעצם צריך לייצר מענים שמותאמים – על הרצף הגילאי, על המגזרים הייחודיים, לחלק בין המגזר היהודי למגזר הערבי, אנחנו בעצם גיבשנו 14 המלצות שהיו על דעת כלל השותפים. הזמנו גם ארגוני מגזר שלישי, וזה הערך המוסף של התוכנית הלאומית, שבעצם הכריחה את כולם לעבוד ביחד.

באמת, אני לא באה לפרגן לעצמי אבל מה שאת רואה פה זה בעצם שיתוף פעולה, זה משהו שנבנה בהרבה מאוד שנים ומבחינתנו הוא מייצר קפיצת דרך.

אתם, כמי שמפקחים על הזרועות השונים בתוך משרד הבט"ל, נקרא לזה היום - - -

בל"מ – ביטחון לאומי.

אוקיי, אנחנו רוצים לקרוא לזה באופוזיציה בט"ל.

אין בעיה. אנחנו הונחינו לקרוא לזה בל"מ.

בל"מ. נכון, אני רואה את ההמלצות, הן לפניי, אפילו אני רואה יותר המלצות ממה שציינת, לא 14, המלצות פורצות דרך שאתם מונים פה, 24.

נכון. היו 14 אבני דרך שפירקנו אותן להמלצות משנה.

יפה. המלצה מספר 2, באמת אחריות ומחויבות משותפת של כלל המשרדים, אבל בסוף הייתי רוצה לדעת מה נשתנה גם אצלכם. אולי המשטרה תגיד לי, מ-2016 בעקבות התוכנית מה נשתנה בתוך המשטרה. כי הרבה פעמים אנחנו יודעים שרוב הנשים היו מוכרות למשטרה, לרווחה, לרשויות. מי נציג המשטרה שרוצה לדבר?

מה עם צווי הגנה למשל?

קודם כול, מבחינתנו, גם האיוש של התקנים של המשטרה במרכזי אלומה, גם - - -

מרכזי אלומה זה שמונה תקנים, זה לא גיים צ'יינג'ר, אבל זה חשוב העבודה של אלומה, חלילה שלא יישמע שלא.

שוב, אני לא יודעת אם אפשר להצביע על איזה גיים צ'יינג'ר אחד אבל יש פה איזשהו מערך שלם.

הכשרות.

אנחנו מדברים על הכשרות.

האם יש הכשרות אחרות? האם יש בעלי תפקידים שהם ספציפית על הדבר הזה? אני לא מצליחה להבין, בסוף יש פה תוכנית לאומית שאמורה להצעיד אותנו קדימה. אני מנסה להבין מה בתוך המשטרה השתנה. האם הטיפול הוא מיידי? האם האיתור? אני ראיתי למשל – הנה אני אהיה הדוברת שלכם – ראיתי נשים שאומרות, בכוח רוצים לקחת אותי למקלט. אני לא מסוגלת לעשות שום צעד עבור עצמי אבל המשטרה הגיעה לחלק מן המקומות שהבנתם שאם אתם לא תגיעו לאותה גברת ותגידו לה, עכשיו עכשיו עכשיו את צריכה לצאת, היא לא תעשה את זה.

נכון. התחילו לקום בשנה האחרונה חדרים חמים. מדובר במתחמים שהם נראים שונה מבחינת הנוף שלהם בכל תחנה, מקום שהוא הרבה יותר נוח ומכיל, גם לאישה, גם לילדים שלה להגיע, נראה הרבה פחות מאיים ויותר מזמין.

כדי להתלונן?

כדי להתלונן.

כמה מתחמים חמים יש לכם?

הוקמו כבר בין 20 ל-25 חדרים בשנה האחרונה.

בתוך תחנות.

כן. אני יכולה להראות לך תמונות אחר כך.

ומתוכננים לקום עוד 50, חברת הכנסת.

מקומות מאוד יפים, מאוד שונים בנוף המשטרתי, לא קיימים חדרים כאלה.

שזה בערים הגדולות, אגב? זה בתחנות הגדולות?

לא בהכרח. בכל מיני. יש איזושהי פריסה, זה בהתאם גם לכל תחנה כמה מקום יש אצלה כי הכוונה היא באמת לתכנן חדרים שלמים.

זה בהתאם גם לכמות הפניות שאתם רואים באותו אזור על נשים מאוימות?

יש מפרט שלם שלפיו נבחרות התחנות האלה, ובשנה הבאה אמורים לקום עוד בערך מספר דומה של חדרים כאלה. מערכת המוקדים זאת מערכת בעקבות דיוני טיוב.

זוהרה עטיה, מדור נפגעי עבירה. אני רוצה להוסיף, בעקבות מה שכנרת אמרה על הוועדה שהייתה. יש דיוני טיוב בתחנות, אחת לחודש זה מתנהל, על נשים מאוימות שנמצאות בסיכון. זה ביחד עם השותפים שלנו מהרווחה. אחת לחודש מתקיימים דיונים על הנשים האלה בסיכון כדי שיהיה בינינו סנכרון.

מי?

עם גורמים מהרווחה.

המדור שלך?

לא. בתחנות המשטרה על תיקים שנשים מתלוננות בהם, נשים שנמצאות בסיכון, שעולה שהן נמצאות ברמה גבוהה של סיכון, מתקיימים עליהן דיונים ברמה חודשית, ברמה של רבעון, ברמה של מפקד תחנה עד לרמה של מפקד מחוז אחת לשנה, כדי שיהיה בינינו סנכרון, כדי שנדע על הנשים האלה.

אז זה לא נשאר ברמת המטה, יש ממש שיח פעיל, אתן אומרות, עם מפקדי תחנה, עם בעלי התפקידים הרלוונטיים?

כן. זה מתקיים אחת לחודש, וכמו שאמרתי, רבעוני, ואחת לשנה ברמה של דיון מפקד מחוז.

אחת לחודש זה כל התלונות שמגיעות?

אחת לחודש זה מתקיים, נשים שנמצאות ברמת סיכון גבוהה, שעולה מהתיקים שהן נמצאות ברמת סיכון גבוהה.

סדר גודל שאנחנו מדברים.

זה משתנה מתחנה לתחנה, יכולה להיות תחנה שיש בה עשר נשים - - -

לא, אבל כשאתם עושים את הדיון אתם לא עוברים תחנה תחנה, זה כנראה דיון.

סדר גודל?

של כמה נשים כל חודש אתם יודעים שהן ברמת סיכון גבוהה מאוד, שעולה בשיתוף פעולה עם הרווחה ועם כולם.

בארצי זה אלפי נשים. יש כאן רמה של כמה אלפי נשים. קשה קצת למדוד את זה כי אלה רשימות ידניות.

למה?

עד שנסדיר גם את העניין הזה, שזה יהיה משהו ממוחשב.

זה בתהליכי הסדרה של הדבר הזה?

כן. סדר גודל, בואו נגיד חודש, כמה מאות נשים.

זו בעיה טכנולוגית שקשורה רק לסוג העבירות הללו או שזה משהו כללי?

לא. זה משהו שצריך להסדיר.

כללי, שאתם צריכים להסדיר. מדינת ישראל, שנת 2023, כל כך הרבה סטרטאפ ניישן. אוקיי.

בנוסף לכך אני רוצה להגיד על ההכשרות הייחודיות שיש לנו של מחלקי משפחה. אלה הכשרות שהן בנות שבועיים וחצי, הן ייחודיות, הן מאגדות את כלל הנושאים של אלימות במשפחה, עבירות מין, קטינים חסרי ישע, קשישים, שבהן החוקרים מקבלים את כל המעטפת של ההכשרה בתחומים נרחבים.

כמי שאמונה על תחום נפגעי עבירה. הרי היו תלונות בעבר. ההכשרות לחוקרים, למי שמקבלים אותן במשטרה, הרבה זה גם נגזרת של התלונות ו-study case שאתם מביאים. כמה ההכשרות הן רחבות בלדעת לטפל באותה אישה שמגיעה? הרבה פעמים זה אפילו ברזולוציה שלא כל אישה שמגיעה למשטרה – אם למשל אני יודעת שזה מגיע למצב של נשים מסוימות ממגזרים מסוימים שהגיעו למשטרה, זה כלו כל הקיצים, זה דקה לפני. כמה הם מקבלים את ההכשרות על הדבר הזה?

בהכשרות האלה הם נחשפים למגוון תחומים, בין היתר גם קורבנות, הם מקבלים הכשרה רב-תרבותית מהחברה החרדית, מהחברה הערבית, מכלל החברות, זה משהו שהוא שובר שוויון. אתה מגיע להכשרה הזאת כבן אדם X, ואתה יוצא ממנה Y. זה משהו שמשנה גם את התפיסה שלך, הראייה שלך משתנה בתור חוקר אחרי כזאת הכשרה.

אוקיי. מישהו מהשב"ס או שזה רק הבט"פ?

יש כאן נציג שב"ס.

כמה הכשרות כאלה יש?

הכשרות כאלה יש שתיים בשנה, כל אחת באזור ה-30 אנשים. יש לנו גם תחלופות.

האוצר, אני תיכף גם אפנה אליכם אבל עד אז אני רוצה לשמוע ארגונים.

אני מבקש לדבר. אני המעגל השני, סבים וסבתות.

אנחנו ניתן, לא כרגע. אני רוצה לפנות ללרה צינמן, יושבת-ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. שלום לרה, מה שלומך?

שלומי כמובן לא כל כך טוב, בלשון המעטה, ואני רוצה להגיד שהגשנו בזמנו נייר עמדה לוועדה הבין-משרדית שדובר עליה והיינו בדיון באופן אישי. גם שמנו מאז זרקור להיבט שפחות מוזכר כאן בדיון.

של הילדים היתומים?

של הילדים היתומים וגם של רצח על ידי בני זוג וגם בני משפחה אחרים, לרוב בנים, שהם סבלו מבעיות פסיכיאטריות, עם רקע פסיכיאטרי. כבר אז, בדיונים ב-2014, 15', 16', דובר על כך שחייבים להסיר חסמים בהעברת מידע משירותי בריאות הנפש לשירותי הרווחה ולבני המשפחה עצמם.

לרה, אנחנו נקדיש לזה דיון בכל מה שקשור לילדים יתומים של נרצחות, אנחנו נקדיש לזה דיון שלם.

בסדר. גם הנושא הזה, אני באמת מקווה שתקדישו דיון נפרד כי זה נושא מאוד מאוד גדול וכואב, ואם מדברים על גיים צ'יינג'ר, אנחנו לא מרגישים על פי מבחן התוצאה שחל גיים צ'יינג'ר, שעדיין מספר הנשים שנרצחו - - -

שעוד הוא גבוה. אנחנו צריכים לעשות עבודה משותפת.

כן. הוא מעל 20.

תודה רבה. טל הוכמן, שדולת נשים, ואחר כך תמר שוורץ, רוח נשית. בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, חיכינו לא מעט זמן לדיון הזה. יש כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם שהם יחסית ספציפיים. הסיפור עם התקציב – אני חושבת שאני אדבר בשם הרבה נשים שמתעסקות בתחום האלימות במשפחה – הוא לא שקוף מספיק, אנחנו לא יודעות כמה כסף עבר כל שנה או סך הכול לתוכנית. אני חושבת שזה בסך הכול מספרים, אין סיבה שלא נשלוט בחומר הזה.

יש פה את הטבלה של המימושים. נכון? העברתם אליי.

אנחנו מעבירים בשקיפות מלאה ועל פי דרישה, וגם ללא דרישה. הדברים מאוד שקופים.

אבל אומרים לך שהם מרגישים שלא. עוד מעט אנחנו נעלה את זה. מה שמוצג פה זה גם בפרוטוקול, אתם חייבים לדייק, יש פה גם את נציגת האוצר שאחר כך נשמע. לקראת הסוף אני אבקש מהם לעבור על הטבלה בבריף מהיר, אחר כך אנחנו גם נצלול, אם תרצו אנחנו גם נביא לכם, חופש המידע.

מצוין. הדבר הנוסף לגבי הנגשת מידע זה הנושא של פרסום מספרים לגבי התופעה, אם זה מספר נרצחות או מספר פניות. אין סיבה שאיזושהי רשות ממשלתית לא תפרסם דבר כזה. אנחנו מוצאים את עצמנו לקראת כל יום ה-25 בנובמבר, יום המאבק באלימות כלפי נשים, מתעסקים בסיפור של כמה נשים נרצחו כל שנה, לא כי המספר הזה בפני עצמו עומד אלא כי אנחנו צריכות שיהיה גוף – אם זה הרשות לקידום מעמד האישה - - -

לא. זה גם בתוכנית הלאומית. קיסוס, נכון, אתם יצאתם עכשיו עם הלמ"ס לכל הנושא של סקר ציבור בתחום של כמה באמת נמצאות במעגל האלימות, אבל זה בהחלט נכון כי בסוף גם אתם לא רוצים שיהיה פה – סליחה, קצת קשה לומר את זה – אבל באמת לספור את הנשים שנרצחות, כל אחד סופר את זה אחרת.

אני מסכימה לגמרי. אני גם מזמינה אתכן להציע, כל נתון שאתם חושבים שאתם חושבים שהייתם רוצים לקבל אותו, אנחנו נאגם אותו לקראת שנה הבאה, היום הבין-לאומי, ונוציא בצורה מסודרת את כל הנתונים שהם רלוונטיים.

אנחנו נשמח. אנחנו אומרות את זה לא מעט.

אז את מצטרפת לדלת פתוחה, זה משהו שנמצא על שולחני, ובשמחה רבה.

מצוין. אני שמחה לשמוע. שני נושאים אחרונים. בזמן שאנחנו מדברות על התוכנית וההתפתחות שלה, יש הרבה קולות שעולים לגבי הרחבת החימוש האזרחי, ההרחבה של קבלת רישיונות נשק לאזרחים. חשוב לנו לציין ששליש מהנשים בשנת 2021 שנרצחו הן נשים שנרצחו בנשק ברישיון. אנחנו מאוד דואגות מזה ואנחנו חושבות שיש קשר הדוק בין הדברים.

חשוב לנו לציין את זה, ובהמשך לזה הסיפור של צווי הגנה, יצא מחקר של הממ"מ בנובמבר האחרון לגבי זה שבעצם כשיוצא צו הגנה צריך לעדכן את אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.

שישללו, שייקחו מהם.

שייקחו את הנשק, אז לא רק שזה עובר בפקס, גם יותר מ-15% מצווי ההגנה הם בלי תעודות זהות, אז בעצם אי אפשר לקחת להם את הנשקים. לפעמים מעדכנים את הבן אדם שצריך לקחת לו את הנשק כשהוא עם הנשק, ומקבלים את זה בהודעת sms, אז איך אנחנו חושבות שלא יצא מפה איזשהו אסון כשבן אדם שהוא כבר מוגדר כאלים ומוצא נגדו צו הגנה, הוא נמצא עם הנשק ואומרים לו שצריך לקחת לו את הנשק בהודעת sms, רוב הסיכויים שייצא מזה משהו מאוד מאוד שלילי.

דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה מערכת המנע, זו מערכת של נפגעות עבירה. אנחנו מדברות כבר תקופה על נשים שפונות אלינו ומספרות על הקושי שהן לא מבינות, הן מקבלות הודעות סותרות אחת את השנייה, מקבלות הודעה אחת ובתוך ההודעה יש דברים שהם לא קשורים אחד לשני, שאומרים נגיד שהגבר במעצר אבל בעצם אסור לו לצאת. לא ברור, אנחנו נשמח להמשיך את העבודה הזאת מול המשרד לביטחון לאומי, אני חושבת שיש הרבה מאוד נשים נפגעות עבירה שסובלות מזה. תודה רבה.

תודה, טל, את נהדרת. העלית פה נקודות מאוד חשובות, ואני אומרת את זה כאן גם לפרוטוקול וגם למצלמות וגם סביב האנשים שפועלים בעניין, ואתם גם צריכים להביע את האמירה שלכם. כל מי שיושב כאן מנציגי המשרדים, לא יכול להיות ששליש מהנשים – שליש מהנשים – נרצחו בידי מי שמחזיקים נשק ברישיון. רובן הכירו את האדם שמחזיק את הנשק בלי רישיון.

ונכון, מצב הביטחון של ישראל וההתמודדות שלנו והאתגרים הביטחוניים מול פיגועים הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל אין דבר כזה – גם שר הבט"ל בן גביר וגם ראש הממשלה, שלא ייקחו בחשבון את ההשלכות שיש על הביטחון הפנימי של נשים, ולא רק של נשים. אגב, יש לזה עוד אדוות והשלכות נוספות בתוך החברה הישראלית, כאשר הנה, נציגי המשטרה, אתם יודעים שאנחנו רואים לצערנו תופעות אלימות לא פשוטות, בין אם זה בכבישים ובין אם זה במקומות אחרים, ובסוף צריך לזכור. הנשק הזה יכול להיות גם מופנה על ידי חתך מסוים של אנשים לצרכים הלא נכונים ולהיות ממש קטלני.

ואנחנו, בוועדה לזכויות הנשים, אנחנו גם נשלח בסיכום שלנו, שלא תילקח שום החלטה להקל ברישיונות שייתנו לאנשים חדשים שייכנסו למעגל הנושא נשקים ברישיון, מבלי שיש הבחנה או בדיקה, בחינה, לא להקל ראש. לא להקל ראש כי אני חושבת שהמבחנים שקיימים היום, לדעתי יש כרגע 130 או 150 אלף מחזיקי נשק – תקנו אותי אם אני טועה, הנציגים.

- - -

לא. זה מגיע למעל 120,000, וזה לא מעט. בסוף אנחנו לא רוצים שנשקים יסתובבו לנו ברחובות ישראל, ובטח שלא יהיו מופנים כלפי מי שהן ראשונות לשלם את המחיר, שזה בדרך כלל נשים.

לגבי צו ההגנה שהועלה כאן, זה דבר שהוא פתיר.

זה כבר מטופל בימים אלו, גברתי היושבת-ראש.

זה כבר מתגלגל - - -

תאמינו לי, אצלי זה לא יתגלגל. אני מצפה. זה פשוט מאוד. מי שנותן קודם כול את ההודעות האלה, במקום, אם הם קיבלו הודעה לשלול נשק או שבן אדם צריך להחזיר נשק, לא עושים את זה בהודעת sms. ריבונו של עולם, ואם הוא לא ידע בדיוק? זה ממש מסוכן. לא צריך שום דבר, רק שכל ישר.

אני רק אומרת שזה מטופל.

מה זה מטופל? שנים אומרים לנו שזה מטופל. האם את יכולה להגיד שזה לא יקרה יותר?

אני לא יודעת. אני רק יודעת שכרגע נעשית עבודה למחשב את העברת המידע בנוגע לצווי הגנה במשולש שבין - - -

זה למשל משהו שלא ברור לי.

אני חושבת שאם יחפשו בפרוטוקולים, נמצא אמירות כאלה בפרוטוקולים הקודמים.

האמיני לי, אני רק אומר שאם את אומרת שעושים איזה תהליך מחשובי, אם הם יודעים לשלוח sms אז יש כבר תהליך מחשובי. אתם יודעים בדיוק מי האנשים. אם הצלחתם לעשות את הפעולה הזאת, לא צריך עכשיו לעשות איזה פיתוח מיוחד בשביל לא לשלוח את ההודעות.

אני מבקשת, וזה יהיה חלק מההנחיה שלי. לא יישלחו יותר sms-ים לגברים, שבגלל שהם אלימים, רוצים לקחת מהם את הנשקים. תמצאו פתרון, תשלחו שליח. לא יודעת מה תעשו, תדאגו.

- - -

אני לא יודעת איך זה ייעשה, זאת גם סוגיה. תדאגו שהוא לא מקבל את זה ב-sms כי הוא מבין שזה סביב התלונה של הנשים. היא העלתה פה משהו, אתם רואים למה אני אוהבת את ארגוני הנשים, ובכלל ארגונים אזרחיים? הם עוסקים במלאכה, הם רואים את הדבר האבסורדי.

- - -

סליחה. אם הן רואות את האבסורד - - -

אין בעיה, אני מסכימה.

אז יאללה, לטפל בזה.

אפשר רק להגיב?

אני רוצה שתוציאי הנחיה, מצידי תשבי ליד הלשכה של השר או של המנכ"ל ואל תצאי משם, מחר אתה נותן הנחיה שאין יותר sms-ים, אין. אין אף אחד שילחץ על הכפתור וישלח להם כזה דבר. זה דבר כל כך פשוט, באמת זה פשוט, וכל כך הגיוני לא לשלוח לאנשים. לעניין איך אוספים את הנשק, לא להתעצל, תמצאו פתרונות.

את דיברת על מערכת מנע לנפגעי עבירה, טל.

הסיפור של מערכת נפגעי עבירה, מערכת מנע, בעצם ההודעות שנשלחות הן לא ברורות.

קיבלנו את הפנייה שלכן. הפנייה שלהן הגיעה, אני מכירה את הטענות שלהן.

שהטענה העיקרית שאת מכירה, מהי?

שהמידע שמתקבל לא ברור דיו ויש כל מיני פערים במערכת. נקיים עמם שיח ייעודי כדי לשמוע את הטענות שלהם, וככל שנדרש, נפעל לתיקון הליקויים.

תבדקו את המערכת. אלה טענות שחוזרות על עצמן.

בסדר.

לפי נתונים שיש לנו גם מהממ"מ, 15% מהצווים נשלחים לאגף רישוי – שימו לב בבקשה – סליחה, זה לא מכבד, והאמיני לי, אנחנו דנים פה בחיים של נשים. תתפלאי. אז אני מבקשת ממך לכבד את העניין, גם אם זה לפעמים לא נעים. בסוף, כולנו פה אמונים על המאבק הזה, לעשות הכול כדי שבאמת נצליח לעזור, ויש דברים פשוטים כמו sms.

שימי לב. מהממ"מ נשלח לי שבעצם 15% מהצווים נשלחים לאגף רישוי כלי ירייה בלי פרטים מזהים שמאפשרים בכלל תפיסת נשק של צווי ההגנה. אין תעודות זהות. 15%, יכול להיות שב-15% מהצווים זה האנשים הכי מסוכנים.

היועמ"שית פה תתקן אותי אם אני אומרת דברים לא מדויקים, אבל ככל הידוע לי, בקשת צו הגנה מוגשת על ידי האישה, לעיתים כשחסרים בה פרטים, וההחלטה השיפוטית שיוצאת חסרה פרטים מזהים.

את יודעת, אני הגעתי לארץ עולה חדשה, ההורים שלי לא ידעו למלא טפסים, בגלל פערי השפה. אז מה? אז זה אומר שהמדינה לא תיתן להם קצבה? זה אומר שהרופאים לא יטפלו בהם? זו תשובה מאוד מאוד בעייתית. לפעמים אישה שנמצאת באיזה מצב שהוא לחוץ רגשית, נסה על נפשה, היא נמצאת במצב כל כך איום ונורא, זה לא תשובה. 15%, תפתרו את הבעיה הזאת. תפתרו יחד עם מי שצריך כי הצווים מוצאים בבתי משפט. אני מבקשת, מי נציג משרד המשפטים?

אני.

אין דבר כזה. מצידי, שכל פקידה או עוזרת של שופט תעבור על הדבר הזה. זה צריך להיות מאוד מחודד. אתם לא תשאירו אותה עכשיו להתחיל לפקסס דברים ולדאוג. יצא צו, תדאגו שזה יעבור, תעברו שנייה. זו אישה שנמצאת בסכנת נפשות, אין משהו שזה לא דוחה. זה דוחה כל תיק אם אישה נמצאת באותו רגע בסכנת נפשות. 15%, זה צריך להיות על אפס אחוזים. לא יכול להיות מצב שהאגף הזה יגיד לעצמו, ריבונו של עולם, קיבלנו 15%, אין לנו מה לעשות עם זה. זה דבר שיכול לגרום למצב שאותו גבר ימשיך להסתובב עם הנשק ויום אחרי זה יכול להרוג אותה.

אלה דברים שהם פתירים. אם הייתי חושבת שזה לא פתיר, הייתי אומרת לכם, לכו תעשו עבודה, תחזרו. אתם צריכים לפתור את הדבר הזה, בין אם זה sms ובין אם זה ה-15%. אני מבקשת ממשרד המשפטים להגיש לנו תוכנית איך אתם הולכים לצמצם את ה-15% ומי יעזור לאותן נשים ומי עובר על זה, כי בלי זה זה לא יצטמצם.

לפני שאנחנו עוברים לנציגה הבאה, חברת הכנסת שרון ניר נמצאת איתנו כאן.

גברתי היושבת-ראש, קודם כול, אני רוצה לומר שהדיון הזה הוא דיון סופר חשוב כי עדיין, כשמסתכלים על תופעת אלימות במשפחה, זו תופעה שנמצאת תחת הסתרה ובושה ונמצאת בתוך המחשכים, במקום הכי בטוח לכאורה, שזה הבית.

ולכן, אנחנו צריכים לעשות כל דבר שביכולתנו כדי להגיע ולעודד ולייצר דיווח. אני חושבת שמה שנעשה פה באמת על ידי הממשלה הקודמת – גם בתקצוב של ה-155 מיליון שקלים ויותר, אם אני טועה במספר המדויק, וגם בסוף כשזה קורם עור וגידים למוקד כמו 118 ולארבעה מרכזים, שצריך לשאוף להקים אותם וזה צריך להיות מעוגן – זה בדיוק היכולת שלנו בסוף לעודד פנייה. ככל שנוציא את התופעה הזאת מהמחשכים, נעלה אותה על פני השטח והיא כבר תהיה במקום של אוזן קשבת, של קבלת סיוע, של הושטת יד, של עזרה, מבחינתנו זה הדבר הכי מבורך שיכול להיות.

אני חושבת שאחד מהיעדים שאנחנו צריכים למדוד את עצמנו בהם, וזה חייב להיות מדיד בצורת יעדים, גברתי היושבת-ראש: 1. עלייה בכמות הפניות; 2. ירידה בכמות אירועי הרצח. אלה שני היעדים.

20% עלייה בכמות הפניות, שזה - - -

זו התחלה טובה.

נכון.

וירידה בכמות אירועי הרצח, שלדעתי אנחנו עוד לא שם אבל זה חייב להיות משהו שהוא ארוך טווח ואנחנו לא מפספסים אותו והוא באמת משהו שהוועדה הזו מהדקת אותו מכל הכיוונים.

אני חושבת שהדבר שאנחנו צריכים להציב לעצמנו כיעד זה הסיפור של הגברים כי נשים יותר פונות, אבל גברים לא יותר באים לקבל עזרה, ואנחנו יודעים שכנראה חייזרים לא מכים נשים, התופעה הזו קיימת. אנחנו צריכים רגע לעשות איזשהו סוג של עידוד בקהילה, מובנה, לגברים לקבלת עזרה. מבחינתי זה הדבר הכי חשוב שחייב להיות מגובה באיזושהי תוכנית המשך אצלכם, שממש מעודדת את הגברים לקבל עזרה. לדעתי הסוגיה של הגברים היא סוגיה קריטית ביכולת שלנו בסוף רגע לטפל בתופעה כתופעה רחבה, ולא רק בזה שאנחנו מושיטים יד לנשים אלא אנחנו באמת מוציאים את התופעה הזאת מהמחשכים וההסתרה.

אני רוצה לברך על כך, אני רוצה להגיד שזה חייב להמשיך ולקרות. אני מאמינה שאת תתייחסי לזה, גברתי היושבת-ראש, אבל חייבים להגיד איזושהי אמירה כי אני יודעת שעכשיו או-טו-טו דיוני תקציב. צריכה להיות פה אמירה שהיא מאוד מאוד ברורה לממשלה בהיבט של המשך תקצוב של התוכנית הזאת באופן רציף והמשך בקרה שלה גם בתוך משרדי הממשלה ולא רק בוועדה החשובה שלך, שאת יודעת עד כמה אני מכבדת גם אותך וגם את הוועדה הזו, אבל זה באמת חייב להיות איזשהו סוג של יעד מרכזי.

הייתי רוצה לשמוע גם דעתך על הקריאה של בן גביר להתחמש, אני לא זוכרת מה בדיוק היה הדיווח. הם רוצים להציף. זה מעניין, דווקא כיוצאת אשת ביטחון.

אני אשת ביטחון, לכן את מפנה את זה. הסיפור של הטרור ברחובות וזה שאזרחים מסתובבים עם נשקים, פנינה, בסוף ברחובות, וזה מציל חיים.

הצורך ברור לנו.

זה מציל חיים. עכשיו זה חייב להיות ממוסגר בתוך קריטריונים מאוד מאוד ברורים של מי יכול לשאת נשק, מי עומד בקריטריונים. את צודקת מאה אחוז - - -

יש כאלה. רוצים לרכך את זה ורוצים לרבע את המעגל.

אני הבנתי שיש עבודה שכבר מתגלגלת מימי עמר בר לב לשר לביטחון הלאומי הנוכחי, שמסתכלת בצורה רחבה על הרחבת הקריטריונים, אבל לא באופן שהוא חסר קריטריונים. אני חושבת שצריך להסתכל על זה ותמיד להסתכל, בטח לא מי שיש לו האשמות בפלילים או חשוד בפלילים, בטח לא מי שנמצא תחת סיטואציה שהיו עליו תלונות על אלימות במשפחה, זה לא. אלה צריכים להיות מחוץ לקריטריונים, בזה את ואני רואות את הדברים עין בעין.

שליש מהנשים נרצחו בידי מי שהחזיקו נשק ברישיון.

אז אנחנו פה בסוג של קונפליקט, לכן אנחנו צריכים לדעת לנהל ולווסת את עצמנו. אני אתך בעניין הזה שצריך לתת נשק למי שיכול לשאת נשק, לא באופן שהוא פרוץ, בטח לא באופן שהוא דומה למדינות אחרות מעבר לים.

לא אמריקה, את אומרת.

כן. שאנחנו לא פוגעים בעצמנו, שאנחנו מנהלים את זה בצורה מסודרת. ומי שיש לו בתיק שלו איזשהו סוג של אינדיקציה על תלונות או כמעט הגשת תלונה, הנושא הזה צריך להישקל בכובד ראש ולא לתת רישיון, וזה בתוך המשרד לביטחון לאומי חייב להילקח כסעיף פוסל מבחינתי. תודה לך.

תודה. תמר שוורץ, רוח נשית.

האם אני יכולה להעיר?

לצערי, אנחנו קצרים בזמן.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול, תודה לך על הדיון הזה ותודה על האופן שבו את מנהלת אותו. רוח חשובה מאוד את מכניסה.

שלוש הערות. קודם כול, לעניין המספר. 200,000 זה מספר לא אמיתי, ולא אני פמיניסטית עם אג'נדה אומרת אותו אלא ארגון הבריאות העולמי – שאני מקווה שאתם לא חושדים בו בפמיניזציית יתר – טוען שהמספר האמיתי הוא תמיד גבוה פי ארבעה במדינות מפותחות, במדינות מתפתחות אפילו יותר. יש תת דיווח. כל מי שיושב ויושבות כאן יודעות, יש תת דיווח בתופעה הזאת, כל סוגי האלימות יש תת דיווח.

לכן, כנראה, הערכה, וזה המחקר שאני מקווה שחברתי יסמין משיתופים תוכל לדבר עליו, ייתן איזושהי הערכה יותר מדויקת אבל ההערכה היא שיש לפחות 800,000 נשים נפגעות אלימות בישראל, זה כל אישה חמישית.

על כל סוגיה של האלימות.

על כל סוגיה, כן, אני מתייחסת לכל סוגי האלימות. אני לא מתייחסת רק לאלימות כלכלית.

ההערה השנייה שאני רוצה להעיר נוגעת למה שאנחנו עושות בתוך הרצף הטיפולי, שדיברה עליו מריה, ותודה מריה שהזכרת, רק הייתה איזו אי הבנה שחשוב לי לחדד. לתוכנית שלנו לא קוראים דף חדש. דף חדש זה תוכנית נהדרת ליוצאות מקלטים, מופעלת על ידי עמותת בעצמי. נכנסנו כבר לדיון השני, אני אנסה לקצר.

אנחנו עמותת רוח נשית ואנחנו עובדות בעיקר עם הקהילה, מעט מאוד יוצאות מקלטים – גם רוב הנשים נפגעות האלימות נמצאות בקהילה – ואנחנו מפעילות רצף של מענים, מענה פרטני, גם קבוצתי, גם העלאת מודעות, גם שינויי מדיניות וחקיקה, לנשים נפגעות אלימות ואנחנו מטפלות ב-750 נשים בשנה. זה הקצה, כמובן טיפה בים.

אנחנו במיזם משותף עם משרד הרווחה ואני מאוד מקווה – אני זוכרת את הוועדה שאת כתבת פה, מריה, במצגת, ב-2017 שהייתה עם המנכ"ל זיכרונו לברכה, שהציג את התוכנית ואני כל הזמן חיפשתי את השורה של שיקום תעסוקתי כלכלי והיא הופיעה שם, שורה מאוד חשובה.

אמרת זכרו לברכה. איזה מנכ"ל?

הוא נפטר. מנכ"ל משרד הרווחה שהציג את התוכנית הלאומית ב-2017.

אליעזר קפלן?

לא. קפלן, ייבדל לחיים ארוכים, חלילה.

אליעזר יבלון.

סליחה. כן, איש יקר היה, לצערי, לצער כולנו. דייקתי בעובדות.

חיפשתי את השורה הזאת ברצף. צריך להבין שמקלטים מספקים מענה בחירום. מרכזים למניעת אלימות ברשויות, שיש ב-170 רשויות, מספקים מענה מאוד חשוב אבל צריך את החוליה הנוספת. אחרי שהאישה יוצאת, ואנחנו יודעות איך היא יוצאת, לרוב כותנתה לעורה, אם היא לא תהיה עצמאית כלכלית – אמרתי את זה גם בדיון הקודם שלך – הסיכוי שלה לחזור לבן זוג האלים הוא 66%.

אז מעניין באמת בעניין הזה של המקלטים מה התוכנית שקיימת ספציפית. דיברת על ההשמה. בסוף, זה חייב להיות יחד עם זרוע עבודה ויחד אתכם, חייבת להיות השמה. העצמאות הכלכלית - - -

היא קריטית, אבל לא להתמקד רק ביוצאות מקלטים, סליחה, גברתי היושבת-ראש. חשוב להתמקד בנשים שבקהילה, את גם ראית את הנתונים של מריה, 20,000 מטופלות במרכזי אלימות, 800,000, כנראה, נפגעות אלימות. במקלטים יש מאות בודדות. חלילה, ליבי לא גס - - -

אתן מטפלות ב-750. בואי תגידי לי מה המציאות שאתם למדים והן חוות, איפה הלקונה העיקרית.

אני אתייחס לזה מייד, רק חשוב לי להגיד את ההערה השלישית שלא חשבתי להתייחס אליה אבל חברתי משדולת הנשים העלתה את הנושא של הנשק, ואני הייתי שמחה אם גברתי הייתה מייחדת לזה דיון משום שאני הייתי נציגת ארגוני הנשים בוועדת רונן שהייתה ב-2018 שמינה השר ארדן לבחינת תבחיני מתן רישיונות לכלי ירי.

ששם מכניסים גם את היחס - - -

וגילינו לתדהמתנו שם – ואגב, המלצות הוועדה, הן כבר פורסמו אז אני רשאית גם לדבר עליהן – מדהים כמה אין מעבר של ידע בין הרשויות, אני ממש מתחננת בפנייך שתקיימי על זה דיון נפרד. עד היום הן לא יושמו, הגשנו את הדוח לשר ארדן. אני ממש חותמת על כל מילה שנאמרה שם למרות שהייתי הנציגה היחידה בין הרבה חברים שהיו שם שכולם היו נציגי משטרה.

יכול להיות שצריך למהר לפני שהם יקלו במדיניות.

אני שמעתי את האמירה הזאת על הקלה במדיניות. אני רוצה להגיד לך, גברתי, שזה לא רק אם הנשק יורה, זה מה שחשוב להבין. כשאישה יודעת שיש לבן זוג שלה נשק, אפילו אם הוא לא ייגע בו, עצם הידיעה מייד משאירה אותה בשקט, קטנה, כנועה, צייתנית ודרוכה כי היא יודעת שהוא יכול. רק זה שהיא יודעת שהוא יכול ימנע ממנה לעשות כל דבר, גם לפנות לעזרה.

כי זה אומר שיש שם אלימות כלשהי אם היא מרגישה - - -

זה ברור, ואין מעבר. למשל בביטוח לאומי, נפגעי נפש, אין מעבר - - -

בסדר, אבל זה צריך להיות תבחין.

אבל הרבה פעמים התבחין הזה לא ידוע כי היא לא התלוננה בשום מקום ואת לא יודעת את זה.

לא, זה גם כשהן מתלוננות. אנחנו גילינו שם לקונות במעבר הידע בין הגופים השונים.

אולי צריך אישור, חתימה של בן/בת הזוג – אני לא צוחקת. אנחנו בעצם יכולים להכניס נשים למצב מאוד מוטרף. עכשיו, כשאת ככה מתארת את זה.

אני ממש ממליצה שדוח ועדת רונן, שהוא דוח מצוין, יהיה כאן מצע לדיון הבא שתקיימי בנושא הזה כי זו באמת סוגיה לא של מספר דקות, זאת סוגיה סבוכה, עמוקה, עם הרבה לקונות.

מה שאני הייתי רוצה לדעת, נציגת הבט"ל. תמר, נכון?

כנרת.

כנרת, סליחה. כנרת, בסוף, אתם צריכים לגבש גם את הדברים שנאמרים פה ולהציג את זה בפני שר שלכם או המנכ"ל, דווקא עכשיו כי זה ממש עכשיו קורה.

אנחנו לא רוצים להיות במצב שגם יש חוסר בהעברת מידע, ונגיד ונפתח תיק לגבי מישהו במשטרה, ואולי לא במשטרה, אולי היא פנתה לאלומה או לרווחה - - -

או נפגע נפש בביטוח לאומי שידוע ולא מדווח.

בדיוק. שזה בכלל חמור.

כן. זה מה שמצאנו בוועדה.

שזה בכלל חמור. שמה? מתמודד נפש, שלא בהכרח יכול להחזיק נשק.

אין קשר בין הביטוח הלאומי. הנושא של הפרטיות והסודיות.

נורא. עכשיו צריך לדעת איך אנחנו בכל זאת מהדקים את הדבר הזה.

אני באמת ממליצה לכם לקרוא את דוח הוועדה.

בעיניי, תעשו עבודה זריזה, אני בטוחה שכולן כאן יסייעו. אם יש דברים שאנחנו יכולים לסייע בהעברת מידע, נעביר לכם, אבל אתם חייבים להגיש ולהדליק נורה וזרקור. זה התפקיד שלך, כנרת, וכל מי שאמון על התוכנית הלאומית הזאת – זה לומר, רוצים להקל, זאת מדיניות. יכול להיות, זה בסדר, רוצים להקל, אין בעיה. בזה אתם לא יכולים להקל, לא בחלק הזה. לא בחלק הספציפי הזה. אם יש תלונה על מישהו שהוא אלים, לא יקבל נשק.

אני רק אשלים את השאלה האחרונה.

רק לסכם כי אנחנו נכנסנו לדיון הבא והוא לא פחות חשוב.

את ביקשת ממני להתייחס לפרקטיקה שאנחנו עובדות. באמת הפרקטיקה הזו היא פרקטיקה ייחודית שקיימת כבר 15 שנה ומ-2018 אנחנו במיזם משותף עם משרד הרווחה, שאנחנו מאוד שמחות וגאות בו, והפרקטיקה שלנו עובדת מנהרייה ועד אופקים על ידי מאות מנטוריות מתנדבות. אני מזמינה אותך אחרי הקריירה הפוליטית לבוא אלינו.

הייתי בעבר ואני אבוא עכשיו.

שלכל משתתפת, כך אנחנו קוראות למטופלות שלנו, זה הביטוי הכי שוויוני שיש, היא משתתפת בתוכנית השיקום שלה, אנחנו מצמידות מנטורית, יכולה לקבל גם אימון בהתנדבות, מלגות ללימודים, מלגות להולמס פלייס, לעבוד על דימוי הגוף שלה, לפטופ.

המטרה בסוף היא שהאישה תעמוד על הרגליים, תדע להתנהל עם חשבון בנק, להתנהל עצמאית כלכלית ולמצוא עבודה שהיא אוהבת, שבנטיות שלה, שבחוזקות שלה ושמפרנסת אותה בכבוד משום שאם היא עצמאית כלכלית, אין לה סיכוי כמעט לחזור לבן זוג האלים ואם היא לא עצמאית כלכלית, 66% חוזרות. זאת דלת מסתובבת. תודה לך.

תודה רבה לך. אנחנו ממשיכים, זה דיון שהוא בתוך דיון, שהוא ממשיך את נושא המאבק באלימות כלפי נשים. מי שלא הספיקה עדיין לדבר – בכל זאת חשוב לי להגיד את השמות של חלק מהארגונים שנמצאים ולא קיבלו רשות דיבור למרות שביקשו. אתן יכולות להישאר.

נמצאות ונמצאים.

אל תתקן אותי באמצע שאני מדברת. אם תרצה ללמד אותי עברית, אחרי הדיון. עורכת דין גילי ורון, ויצו; עורכת דין קרן הורוביץ, מרכז רקמן, נמצאת כאן; אתן יכולות להישאר, יכול להיות שבהקשר הזה תוכלו גם להוסיף את הדברים האחרים. צילית יעקובסון, בת מלך; פנינה בן ארי, נבחרות, שלום לך; נורית, אני רוצה כן לאפשר לך לדבר כמי שעשתה לא מעט בכנסת הקודמת – רעייתו של יושב-ראש הכנסת היוצא; איתי – חשבת שאני אדלג עליך –המעגל השני. חשוב, סבים וסבתות.

יש לי דברים חשובים להגיד.

אני יודעת שזה נושא חשוב, אתה גם תתבטא בהמשך אם תישאר בדיון. בבקשה, נורית. אני מבקשת מעכשיו דקה כדי שאנחנו נוכל להתכנס לסיפור של המעקב אחר החוק החשוב.

שלום לכולם. קודם כול, תודה, פנינה.

שנייה, הם הולכים . תודה לנציגי המשטרה.

אנחנו צריכים לסכם. אני עוד לומדת את תפקידי כיושבת-ראש ועדה. נציגים, נא להישאר, שאני אסכם. לא תלכו בלי עבודה. סליחה, נורית. נורית, תדברי דקה ואז אני מסכמת.

אז שלום לכולם. תודה לפנינה שמובילה את הוועדה ביד רמה. תודה לתמר על הכנת הנשים להעצמה בנושא הכלכלי, אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה.

שמי נורית לוי, ואני יזמתי יחד עם עמותת אישה לאישה מיזם שנקרא "איתך לאורך כל הדרך", כשמו כן הוא. נשים יוצאות מהמקלטים, בעצם זה סיפור אישי שנתקלתי בו לפני הרבה שנים. באתי בהתנדבות לאחד המקלטים ונתקלתי בנשים שמגיעות פעם שנייה למקלט. הסיבה המרכזית אחרי שהן יצאו זה תחושת הבדידות, זה היה הניצוץ הראשון.

כשמיקי לוי בעלי היה יושב-ראש, הסתובבתי איתו במקלטים שונים וראיתי כמה שהמקלט הוא קשה, אבל יש שם הגנה והנשים נמצאות בטיפול, אבל כשהן יוצאות, גם אחרי דירת המעבר יש תחושה של בדידות.

"איתך לאורך כל הדרך", יחד עם עמותת אישה לאישה, עם בת מלך – אנחנו מקווים שויצו – המטרה היא להכין נשים בקהילה. פניתי לנשים בקהילה וראיתי שיש מענה.

המטרה היא שהן יתנדבו, ילוו, יהיו מנטורים.

ילוו, גם טיפולית, גם הסברית. יש רצון אבל הן לא יודעות איך. ואז, כבר בסוף החודש, בפברואר, מתחיל קורס להכנת מנטוריות, כשבעצם החזון הוא להפיץ את זה בכל הארץ. אני אשמח, מריה, להכיר אותך על מנת שנשתף פעולה. תודה רבה ובהצלחה לכולנו.

תודה רבה. יישר כוח לך ולנשים שמתנדבות. אני רוצה לסכם את הדיון הקודם. חשבתי שהכול זה סיכום. האירה את תשומת ליבי מנהלת הוועדה שצריך לעשות את הסיכום כדי שבאמת תוכלו גם לרשום לכן את ההערות.

ראשית, בהחלט רואים שנעשית עבודה מאז 2016, מאז שיצאה התוכנית, עם קפיצה משמעותית ב-2019 כשהוקצה תקציב ייעודי לעניין, ולא רק נייר שבא וקובע שישנה תוכנית. אני יודעת שיש מי מהמשרדים, ולא מעט, שבכל זאת לא המתינו לתקציב אבל רשמתי כיושבת-ראש הוועדה שללא ספק, מרגע שהוקצה התקציב הצבוע יש עבודה שהיא אינטנסיבית.

הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לקיים שולחן עגול שגם הארגונים שותפים. באמת, יש לעיתים תובנות שהן מצילות חיים, אנחנו שמענו והתרשמנו ואני מבקשת שתמצאו את הפלטפורמה הנכונה לעבוד איתן בשיתוף פעולה, לא כי מי מהן מחפשת כבוד אלא כי הן עוסקות בזה יומיום ומטפלות גם כפי שראיתן במאות, אם לא באלפים כשאנחנו מדברים במצטבר.

אני מבקשת, למרות שיש אחוז השמה יחסית גבוה ואיוש של התקנים, להעביר אלינו פר משרדים ספציפית רק על התקנים מה לא מאויש ולהאיץ את העבודה של איוש התקנים בכלל המשרדים השותפים לתוכנית.

לעניין הקמפיין ההסברתי לציבור, נא להוסיף את ציבור העולים החדשים, העולות החדשות, במגוון השפות, וכמובן המגזר החרדי, שנאמר שהתחיל קמפיין, אני לא בטוחה שהוא מספק ולכן יש פה ארגונים. ולא סתם אמרתי, גם ארגונים, לעיתים כשאתה עושה קמפיין במגזר החרדי, אני מצפה שהמשרד ידע לשתף פעולה ולשלב זרועות עם מקלטים שמיועדים למגזר חרדי, עם ארגונים שעובדים עם הנשים מהמגזר החרדי, אחרת פשוט זה יהיה מאמץ שהוא לא בהכרח עם תנובה ותמורה נכונה.

משרד החינוך. התוכנית מרשימה מאוד, 250 בתי ספר זה לא מספיק. המטרה היא שכמי שמתכללים את התוכנית – משרד הרווחה, גברת קיסוס – כן למצוא את הפתרון, יחד עם משרד החינוך, שזו תהיה הכשרה – לא הכשרה אבל תוכנית שמיועדת לכלל הילדים שאתם מכוונים אליהם בשכבת הגיל הנכונה והרצויה, בנות ובנים. אין 250, זה צריך להיות לכולם, מתוך הבנה שזה יכול להיות משהו שהוא יכול לשנות את המציאות קדימה.

מבקשת מכם, משרד הרווחה, להעביר לי כפי שביקשתי את תמונת המצב, כמה מקומות – תקראו לזה מקלטים – לגברים אלימים ושזקוקים לטיפול קיימים, בין אם זה בתים, בין אם זה הוסטלים, אנחנו צריכים לקבל את תמונת המצב כולה.

לעניין משרד הבט"ל, הוועדה מבקשת - - -

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הבנתי שקוראים לו הבל"מ.

אני רוצה לקרוא לו בט"ל.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תעשי מה שבא לך. את היושבת-ראש.

אנחנו עוד לא משוכנעים שזה נכון.

אני לא קיבלתי את זה כתוב. אם זה לא עבר חקיקה אני יכולה עדיין לקרוא לו בט"ל. עבר חקיקה?

לא עבר חקיקה.

לא עבר חקיקה. ראשית, אני מדגישה את הצורך שהגורמים האמונים בתוך המשרד והנציגים שנמצאים כאן בוועדה יכוונו וידאגו שיהיה שיח ער מול מקבלי ההחלטות במשרד – בין אם זה המנכ"ל, בין אם זה השר – דווקא בעת הזאת כאשר ישנה רוח המבקשת להקל במתן הרישיונות לאור הצורך האמיתי במאבק בטרור.

לצד זאת, ללא ספק, הלקונה הקיימת באי נגישות והעברת המידע בין כלל הגופים, כולל עבר של מי מהמועמדים, לקבלת נשק, שאיננו יכולים להיות חשופים להם וצריך למצוא את הדרך בכל זאת כשמדובר בנשק להיות חשופים למידע. מי שרוצה אקדח, שיואיל בטובו לחשוף את עברו.

אתם תצטרכו להביא את כל הלקונות שקיימות בפני השר בן גביר. בין היתר, שזה לא תלוי בשר ובמנכ"ל, אנחנו מבקשים שתצא הנחיה שגבר שאותר כאלים, שהוצא נגדו צו הגנה, לא יקבל ב-sms-ים או בכל דרך אחרת שהיא בעיניי שערורייתית, את העובדה שהולכים להחרים לו את הנשק. זה נותן לו זמן חלילה לבצע פעולות בלתי רצויות.

משרד המשפטים, לעניין צווי ההגנה והעובדה ש-15% מצווי ההגנה מגיעים לאגף רישוי כלי ירייה ללא פרטים, אנחנו רוצים תוכנית שתוגש לוועדה איך אתם הצלחתם לצמצם את ה-15% כי זה באמת סיכון ואחוז מאוד מאוד גבוה.

אלה הן ההמלצות שלי, כמובן מתוך הבנה שבתוכנית, אנחנו מתכנסים לקראת תקציב מדינה, זה צריך להיות במגמת עלייה ולא במגמת ירידה מבחינה תקציבית, וזה גם בכושר המנהיגות שלכם כמי שמלווים את התוכנית הזאת שנים ארוכות, כמי שאמונים על המלאכה היומיומית והסיזיפית והלא פשוטה, וזו גם הזדמנות לכולם – בין אם זה המשטרה, עובדים סוציאליים וכלל המשרדים שעוסקים בעניין – לומר לכם תודה.

סיימנו את הדיון הספציפי הזה ואנחנו עוברים לדיון הבא.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.