פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת המדע והטכנולוגיה
27/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה אחד2:30

סקירת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: חזון השר ויעדיו המרכזיים

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
מטי צרפתי הרכבי

יוסף עטאונה

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס
גדי אריאלי - מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתן טי - סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' אבי דומב - מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר עמי אפלבום - יו"ר הרשות; המדען הראשי לחדשנות, רשות החדשנות

תא"ל במיל' אורי אורון - מנהל סוכנות החלל הישראלית

פרופ' דוד הראל - נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

צחי שלום - ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי

דוד אורי זיגדון - מנכ"ל, מיג"ל - מכון למחקר מדעי בגליל

יהודה גרמן - מנכ"ל מו"פ אזורי מזרח - יהודה ושומרון ובקעת הירדן

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי

יהודה קונפורטס - עורך ראשי "אנשים ומחשבים"

אדוארד חייפץ - מדען

נועם דן - רכזת מדע, מו"פ, השכלה גבוהה, תקשורת ותיירות, אג"ת, משרד האוצר

נירה לאמעי

איילת חאקימיאן

חבר מתרגמים ומוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סקירת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: חזון השר ויעדיו המרכזיים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. ברוך הבא, כבוד השר אופיר אקוניס. ישיבה זו נועדה על מנת לשמוע סקירה מכבוד שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, להבין את האוריינטציה של משרד המדע בהנהגת השר. חלק עיקרי מתפקיד ועדות הכנסת הוא לפקח על עבודת המשרד, לכן חשוב לנו תחילה לשמוע ולאחר מכן לשאול שאלות. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי ועדה, אורחים יקרים, אני מאמין בכך שהכנסת היא גם מפקחת על הממשלה. כשר מדע בקדנציה הקודמת הגעתי לכאן, יושב-הראש היה השר מקלב, ונתתי סקירה חצי שנתית בפני הוועדה. הקפדתי על הדבר הזה, גם כדי להביא לידי ביטוי את הפעילויות, גם כדי לסקור בפני חברי הכנסת את הפעילויות של משרד המדע, ואני מתכוון להקפיד על-כך גם בקדנציה הנוכחית. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב. אני לא עושה טובה לאף אחד בכך שאני בא לפה, אתם עושים את תפקידכם כמפקחים על הממשלה ואני עושה את תפקידי כמי שצריך לתת סקירה.

אגב, הקמנו במקביל לוועדה הזאת, שהיא ועדה של הכנסת, של הרשות המחוקקת, גם את הוועדה של הרשות המבצעת, הממשלה, וביום שני בעוד שבועיים – מכיוון שבשבוע הבא מציינים את חג הפורים –נקיים את הישיבה הראשונה של ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. היא פחות או יותר מקבילה של ועדת הכנסת לעניין זה וגם לשם יוזמנו הגורמים הרלוונטיים. הוועדה תפעל בשקיפות ופתיחות מלאה. כל אחד יוכל לבוא ולומר את עמדתו, לסקור את מדיניותו ולעבוד ביחד לטובת הדבר שישראל מצטיינת בו בעיקר ב-30 השנים האחרונות. כמובן גם לאורך זמן – אפשר להגיד 75 שנה – של חדשנות, מחקרים פורצי דרך, אבל ביתר שאת ב-30-35 השנים האחרונות, עם העלייה של ההייטק הישראלי. אנחנו בוודאי נידרש לדבר הזה גם בישיבה הזאת, ואם לא בישיבות הקרובות, כפי שכל השיח הציבורי נדרש לו.

אני אציג טלגרפית יחסית את תוכניות העבודה שלנו לשנת 2023. רק אציין שאני חזרתי למשרד בתחילת ינואר, אחרי שכיהנתי פה מספטמבר 2015 ועד חודש מאי 2020, שזאת, היושב-ראש, הכהונה הארוכה ביותר – אני לא אגיד הטובה ביותר, זה צריכים להגיד אחרים – של שר במשרד הזה מאז הקמתו ע"י מנחם בגין בשנת 1982.

עיצוב וקידום המצוינות המדעית והטכנולוגית. אני רואה במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות מנוע כלכלי חשוב ביותר. תקציב המשרד גדל בין שנת 2022 ל-2023. יהודה קונפורטס, שיושב כאן, דייק אותנו ל-90 מיליון, זה כ-100 מיליון, יש תוספות וכאלה ואחרות, יש מיזמים מיוחדים שעוד ייכנסו. בקיצור, אנחנו בין 90 ל-100 מיליון תוספת לעומת תקציב 2022. אגב, בקדנציה הראשונה שלי, שהסתיימה והשארנו בה תקציב ל-2018-2019, התקציב כבר אז חצה את חצי מיליארד השקלים. לכן היה תמוה בעיניי, אדוני היושב-ראש, שהממשלה הקודמת הגיעה לתקציב של 435 מיליון. זו בעצם הייתה הקטנה של תקציב משרד המדע. זה דבר שנשגב מבינתי אבל יכול להיות שיהיו הסברים טובים למי שעסק בו.

אנחנו מדברים על קידום תשתיות למצוינות מדעית וטכנולוגית, ייזום וקידום תוכניות לאומיות בחדשנות, מדע וטכנולוגיה ופיתוח דור העתיד של מדענים, אנשי טכנולוגיה ומו"פ בישראל. כשאני מדבר על ניתוח דור העתיד אני מבהיר את זה מיד בהתחלה, לא משום שאתה דיברת איתי לפני חודש וחצי במליאת הכנסת על המגזר הערבי או על המגזר החרדי, או על חילונים או על עירוניים או על פריפריה, משום שאני מאמין באמונה שלמה מתוקף השקפת עולמי שכאשר שר נכנס לתפקידו הוא משמש כשר של כל אזרחי ישראל באשר הם והוא דואג להם בצורה המיטבית ולא לפי השקפת עולם פוליטית, וכך אנחנו עושים.

לכן, כאשר אנחנו מדברים למשל על הנגשת המדע לאזרחי ישראל, אפשר היה לראות את זה היטב לפני שבועיים, היינו באוניברסיטת תל אביב, חנכנו את תוכנית "תבל 2", תלמידים בונים לוויינים. אתה ראית נציגות של כל המגזרים, מראה של הציבוריות של החברה הישראלית, והצלחת ענק של המיזם הזה. תלמידים בונים לוויינים מישובים ערביים, מישובים חרדיים, מישובים חילוניים. כך היה בקדנציה הראשונה, כך יהיה בקדנציה השנייה. "תבל" – אולי אחר כך מנהל סוכנות החלל ירחיב עליה קצת – היא תוכנית שהשקנו בשלהי כהונתי הקודמת. השקנו גם את התוכנית השנייה וגם את השלישית אנחנו כבר מתכננים.

כמובן בראשו עומד השר, בצד ימין ישנו המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, אני נפגשתי כמובן עם נשיא הטכניון לשעבר, פרץ לביא, ואני אפגוש את פורום המולמו"פ מיד לאחר חג הפורים או בשבוע הבא. המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, שאנחנו פשוט מתקצבים את פעילותה בתקציב הזה באופן ספציפי, לצערי קצת דעכה בשנה-שנתיים האחרונות, היא תשוב ותפעל ותקיים כנסים בהוראתי למדעניות נשים, משום שאני מאמין בדבר הזה, בשילובן וקידומן של נשים במדע ובטכנולוגיה. מצער מאוד שהדברים פחות התרחשו בשנתיים האחרונות.

המדען הראשי, שהיה במשרד התעשייה והמסחר – לימים משרד הכלכלה – עבר בהחלטת ממשלה ובאישור הכנסת, בהסכמות אגב, בשלהי הכנסת הקודמת, לאחריותנו, כחלק מרשות החדשנות. היא כמובן תאגיד סטטוטורי אבל היא לא פועלת בחלל ריק ולא בחלל חיצון, היא פועלת כחלק ממדיניות הממשלה, שתכף עוד אפרט בה.

וכמובן, אגפי המשרד למיניהם. הינה הפירוט: מדע וקהילה – אלה הן הפעילויות הנוגעות לכל אזרח ואזרחית בישראל. "תבל" הייתה דוגמה. הפעילויות שלנו בשבוע החלל שהיה בסוף ינואר, בהצלחה מסחררת אני חייב להגיד, עם עשרות-אלפי ישראלים שהונגשו לתעשייה הזאת, ציינו השנה 20 שנה לנפילתו של אילן רמון באסון קולומביה ב-1 בפברואר 2003. היה ערב גאלה מצוין בהשתתפות שגרירים ואנשים מכל העולם, וכמובן הכנס עצמו, שהיה יוצא מהכלל. הדוברת העיקרית בו הייתה השרה המקבילה מאיחוד האמירויות בביקורה הראשון בישראל. היא דיברה לקול תשואות הקהל באירוע שלנו בתל אביב וישנו שיתוף פעולה שהולך ונרקם בינינו לבין איחוד האמירויות. תכף נגיע להרחבה של היחסים הבין-לאומיים, אבל כמובן שנפגשנו והיחסים הולכים ומתהדקים.

אם נחזור למדע וקהילה, זה גם שבוע החלל, שבוע המדע. אנחנו מתכננים השנה, הייתי אומר "סופר אירוע", אירועי 75 שנות חדשנות שישלב את שבוע המדע, שבדרך כלל מצוין במחצית מרס לכבוד יום הולדתו של אלברט איינשטיין. אנחנו כנראה נעשה במהלך שנת ה-75 אירוע גדול שאליו יוזמנו שרים מכל העולם – כפי שעשיתי בשנת ה-70', אגב, בהצלחה ענקית – יוזמנו אליו כל חברות וחברי הכנסת וכל הסגל הדיפלומטי. זה יהיה הערב הראשון. בימים השני והשלישי אנחנו נפתח באולם הקונגרסים בתל אביב – כנראה, זה לא ברור עדיין, אולי זה יהיה בירושלים, אולי במקום אחר, עוד לא נקבע – לקהל הרחב תערוכה שתציג את 75 המיזמים פורצי הדרך של ישראל, כ-75 שנות המדינה.

אגב, במדע וקהילה יש לנו הצלחה ענקית. ענקית. לא קטנה. בהחלטה שקיבלה הממשלה ב-2016, שבה אנחנו שולחים תלמידים, בדרך כלל תלמידי תיכון, לתחרויות רובוטיקה מכל העולם במימון מלא של משרד המדע – זו החלטה שאני הבאתי לשולחן הממשלה ב-2016 – מטירה ומטייבה, מירוחם ומנתיבות, מחיפה ומצפון תל אביב, גם בצפון תל אביב הם נהנים, נהנים ובוכים, לקבל את ההחזר הכספי לטיסה ולשהות של התלמידים שבונים את הרובוטים האלה. בדרך כלל זה בתוך תחרויות של First. הם חוזרים עם הישגים ומדליות כולם, וכולם מקבלים את כספם בחזרה. זה על קצה המזלג הפעילויות של מדע וקהילה.

תכנון ופיתוח. אנחנו העלינו לראש סדר העדיפויות – זה גם מופיע כאן, ביקשתי לחלק לכל הנוכחים את החוברת הזאת – עיקרי תוכנית העבודה של המשרד לשנת 2023. אנחנו זיהינו וגם במולמו"פ ובוועדת שרים למדע וטכנולוגיה נעגן את הדברים בכמה תחומים, היושב-ראש, שישראל צריכה להעמיק בהם. אחד הוא תחום הבינה המלאכותית. אני לא ארחיב בו כעת, זה נושא מאוד מקצועי, כבד מאוד. כולם ראו את הדברים שיכולה לעשות לטובה הבינה המלאכותית ואפילו מייקרוסופט הבחינה בכמה מגבלות שצריך לשים על תוכנות הבינה המלאכותית וכבר עשתה את זה. מיקרוסופט, לא ממשלה, לא אף אחד אחר, מיקרוסופט בעצמה הבינה. זה נושא כבד מאוד, נדון בו גם בוועדת שרים למדע וטכנולוגיה וגם בפורום המולמו"פ. זה נושא אחד שצריך לטפל בו.

מחשבי הקוונטי כמובן, שבהם אנחנו גם משתפים פעולה בזירה הבין-לאומית, וגם כמובן בשיתוף המוסדות האקדמיים ומרכזי המחקר והפיתוח של מדינת ישראל. תחום הפוד-טק, שקשור בקשר הדוק לטרגדיה של שינויי האקלים – ואני אומר טרגדיה משום שאתה, כמוני, כאנשים שנולדו בארץ הזאת, רואים מה קורה כאן, המדבור הולך ועולה ואינינו נעצר עוד בקו צל הגשם, בקריית גת, עולה חזק מאוד צפונה. אנחנו בתוך אביב, לא לומר קיץ, בסוף פברואר. זה דבר שהוא בהשפעה לא רק על ישראל, אלא על המזרח התיכון כולו, ועל ארצות הים התיכון ואירופה. אני אומר לכם משיחות שקיימתי עם שרים מקבילים ושרירים מכל העולם, בכל העולם לפוד-טק יש בהחלט יכולת לסייע בדבר הזה, ואנחנו רואים בתחום הזה כאחד ממנועי היצוא העתידיים של מדינת ישראל בשנים הקרובות, ועוד ועוד תחומים שעליהם מופקד איתן טי, שאם ירצה ידבר בהם.

המדען הראשי, שיושב לימינו – אנחנו תקצבנו, המנכ"ל, ב-150 מיליון שקל בעבר, ואנחנו כך נעשה גם בעתיד, מחקרים יישומיים לכל האוניברסיטאות בישראל. אני אגיד לכם את האמת, אם היה אפשר, ואנחנו גם דרשנו יותר בשיח שהיה לנו מול האוצר – יש כאן מישהו שמייצג את האוצר? מי היה אמור להיות?

הרפרנטית שלהם.

היא לא נמצאת כאן? אני מבקש שיתקשרו אליה, אני מבקש שהיא תגיע לפה ואני מבקש שיושב-ראש הועדה יאמר לשר האוצר שהרפרנטית שלו לא הגיעה לישיבה ברשות המחוקקת. זה דבר חמור בעיניי. אני לא עברתי לסדר-היום על הדברים האלה כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. הפקידות המקצועית חשובה וחיונית ככל שתהיה. היא זרוע מבצעת של מדינאים ושל קובעי המדיניות, של הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת ושל הרשות המבצעת, ואני לא מבין למה הם לא פה. אני פשוט מבקש ממך לקרוא לה ושתסביר את הסבריה.

לנו היו דרישות תקציביות הרבה יותר גדולות משום שחשבנו שהמחקרים צריכים להיתמך בהרבה יותר כסף. הגענו להסכמות בסופו של דבר. לא שברנו את הכלים. אנחנו חיים בתוך מסגרת, מאותגרת אני חייב להגיד לך, מסגרת מאותגרת מבחוץ ומבפנים – אם תרצו נפרט, אין לי שום בעיה לפרט בעניין הזה –ואנחנו הגענו להסכמות הללו. כמובן שרצינו יותר. כנ"ל רשות החדשנות. גם היא, כמונו, רצתה יותר כסף, התפשרו. כמה, עמי, המספר הסופי לרגע זה בתוספת?

1.5 מיליארד, בלי תוספת.

הייתה תוספת קטנה, רציתם הרבה יותר.

רצינו 1.8.

אז בתוך המסגרת היו גם דברים נוספים. התוספות שנדרשות הן גדולות יותר. כרגע הגענו להסכמה, יכול להיות שתוך כדי תנועה נידרש לתוספות נוספות. יכול להיות שנצטרך את גיבויה של הכנסת ושל ועדת המדע. אנחנו נשמח לדבר הזה.

קשרי חוץ מדעיים – אנחנו בעד שיתופי פעולה. הזכרנו את השרה האמיראטית, אני בא עכשיו מפגישה עם אדם שיבוא לכאן עוד מעט, הדובר של הסנאט הקנדי. הוא ממש בדרכו לכנסת. דיברנו על שיתוף פעולה איתם, עם האמריקאים, בקרנות משותפות. כידוע, יש שיתוף פעולה הדוק. אנחנו שותפים תוכנית Horizon האירופית, על כל מגבלותיה ועל כל יתרונותיה גם כן. המזרח הרחוק, גם כן יעד.

כשר מדע פרצתי את הגבולות גם לאמריקה הלטינית, לארגנטינה, לברזיל ולמקומות אחרים, והודו מהצד השני, לחצי תת-היבשת החשובה הזאת. מהצד השני אנחנו רוצים עוד ועוד מדינות, היושב-ראש, שישתפו אתנו פעולה, יקיימו מחקרים משותפים עם החוקרים הישראליים, עם האקדמיה הישראלית. הדברים האלה חשובים וראויים בעיניי. הם שמים את כספם, אנחנו שמים את כספנו. יש מדינות שיכולות לתת יותר ויש מדינות שיכולות לתת פחות, אבל אנחנו מוציאים את האיזונים שמאפשרים מחקרים משותפים ואני שמח על-כך.

חילופי סטודנטים וכדו'. אתמול חתמנו עם רומניה על הסכם לשיתוף פעולה, MOU, ואנחנו ממשיכים בתוכניות הללו, כפי שעשינו כבר גם בעבר. כפי שאתם רואים, עידוד מצוינות במחקר ופיתוח בפריפריה ע"י תמיכה בשבעה מרכזי מחקר ופיתוח אזורים: קריית שמונה, כפר קרע, שפרעם, ים המלח, שדות נגב ואריאל. אני חושב שיש פה תמונה שמייצגת פחות או יותר את הגאוגרפיה הישראלית, גם את הפריפריה הישראלית. יש לנו גם במרכז מו"פ ברמת הגולן, מו"פ שמיר.

אני חייב להגיד לך בהגינות, צריך לעשות עבודה יסודית, והמנכ"ל אולי מיד יפרט על-כך, על ההישגים של כל מו"פ כזה, על מה נדרש לתת יותר, על מקומות שאולי צריך לאזן קצת את התקציב את תחומי הפעילות. אנחנו עושים עבודה יסודית כרגע, גם המנכ"ל, גם איתן, גם המדען הראשי ואחרים, ואנחנו נשמח להציג אותה, גם לוועדה. המנכ"ל, גם אתה יכול מדי פעם ופעם לבוא לפה, לפי הזמנת היושב-ראש, ולהציג. שיח ישיר. אני מסמיך אותך ואת המנכ"ל לקיים מולך שיח ישיר לכל שאלה ולכל דבר והוא ייתן לך את התשובות בשקיפות המרבית. לעתים נראה עין בעין, לעתים פחות, אבל לפחות יתקיים שיח וזה דבר חשוב.

על חשיפה והנגשת המדע התחלנו לפרט. התמונה מצד ימין, היושב-ראש, היא התמונה בסיומה של התכנסות של תלמידים בונים לוויינים, "תבל". אני לא יודע אם רואים, הם קצת קטנים מאחור, אבל זה כל אולם הכניסה לאולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. מי זוכר בעל פה את הישובים שהשתתפו?

ירוחם, מעלה אדומים, גבעת שמואל, כפר קרע, טירה, מאהל.

אני רוצה לציין שרבים מן המשתתפים הן משתתפות, הן נערות צעירות מן המגזר הערבי, החרדי, הכללי, החילוני וכדו', ואנחנו מברכים, שמחים ומעודדים. ההון האנושי בהייטק הישראלי איננו מגוון. זאת האמת. הוא מתרכז במקומות גיאוגרפיים די מצומצמים, באוכלוסיות סוציו-אקונומיות מאוד מסוימות ומטרתנו היא לגוון. ההון האנושי צריך את ההזדמנות השווה. ברגע שאתה נותן לאדם את ההזדמנות השווה הוא מראה את יכולותיו. כשאתה דוחק אותו למטה או מסתיר אותו, או חלילה מתעלם ממנו, הוא לא מגיע לידי ביטוי.

האם יש מספיק חרדים בהייטק הישראלי? לא. האם יש מספיק ערבים בהייטק הישראלי? ממש לא. אני חושב שצריך להביא את הפריפריה יותר למרכז ואת המרכז לפריפריה, ולגוון את ההון האנושי אשר עוסק בהייטק, במחקר, ברובוטיקה, בתעשיית החלל של מדינת ישראל וכדו'. אנחנו מתקצבים את סל המדע. אני הגעתי למשרד ונוכחתי לדעת שתוכנית סל המדע שהשקתי בשנת 2016, שמאות ישובים בישראל, מאות, ערבים, ישראלים, יהודים, חרדים, דתיים, בהתיישבות בשומרון וביהודה, בעוטף עזה, בגליל, בנגב, בכל מקום, נעלמה. נעלמה. לא הייתה קיימת. בוטלה.

סל מדע היא התוכנית שמנגישה את המדע והטכנולוגיה באמצעות הרשויות המקומיות לציבור הישראלי. היא חוזרת. אתה תוזמן, אם תרצה בכך, להשקה המחודשת של תוכנית סל המדע. השקנו פעמיים את התוכניות הללו. כל ראש רשות קיבל תעודה שמסמיכה אותו לתכלל את הפעילות. אם ראש רשות מעלה את הרובוטיקה לראש סדר העדיפויות שלו זה מותר לו. זו בפררוגטיבה שלו. אדם אחר מעלה פוד-טק, אחד אגרו-טק ואחד ווטר-טק, זו פררוגטיבה שלו. אנחנו מתקצבים את הפעילות הזאת.

אנחנו גם פתחנו מרכזי מדע בשם דיגיטלי, אני פתחתי באום אל-פחם, בטמרה, באופקים, בשכונת הבוכרים בירושלים ובמקומות נוספים, מרכזים שפתוחים חינם אין כסף לציבור. הם באים ומשתמשים במדפסות תלת-ממד, הם מונגשים. להגיד לכם שכל אדם ירצה להמשיך את חייו כמדען? לא. אחד ילך לכדורגל, אחד ילך למוזיקה, אחד ילך לעשות סרט, אחד ילך לעסק המשפחתי ואחד ילך לעשות דברים אחרים. זה טבע האדם. אבל תן להם את ההזדמנות. אנחנו נותנים להם את ההזדמנות. רוצה? תמשיך. לא רוצה? אל תמשיך. אנחנו מנגישים להם, גורמים להם להסתקרן. אז זה לגבי סל מדע שחוזר לסדר היום וגם מתוקצב.

עכשיו אנחנו מדברים על דור העתיד. אנחנו מטפלים בהם. בתוכנית שאני הכרתי לשמחתי, ובכך אני גם אמרתי לקודמתי בתפקיד שאני מברך עליה, ובישיבה מהירה מאוד עם שר החינוך יואב קיש החלטנו ביחד להמשיך אותה ודיברנו עליה גם בשיחה אצלי בזמנו, היא לימודי מיומנויות ההייטק, מה שמכונה "ההייטק קלאס". היא הייתה בפיילוט ובתקציב של 11 מיליון שקלים ב-90 בתי ספר והיא תגדל. זה בכיתות ח'. זה חשוב. אני למדתי מדע בכיתה ח', זה היה בסדר וזה היה מדע מאוד כללי. אני חושב שאנחנו עוסקים כאן בלימוד מיומנויות הייטק ואנחנו צריכים להרחיב, והחלטנו להמשיך את התוכנית הזאת, שהחלה פיילוט בממשלה הקודמת ואנחנו מברכים על תחילתה.

מדעניות העתיד היא לא תוכנית חדשה. אתם רואים שם. מדובר על העצמה לנערות. זה חוץ מ"תבל", חוץ מתלמידים בונים לוויינים, מדעניות העתיד. זוהי תוכנית באמת מרהיבה. הן באות לכנסת מדי פעם, אפשר לראות את הבנות הללו, לדבר אתן ולשאול אותן. אחר כך רובן, לא כולן, גם ניגשות לבגרויות מדעיות ברמה של 5 יחידות לימוד. על המשלחות פירטתי קודם. קודם טיפלתי רק בתיכוניסטים, כמובן מדובר על סטודנטים גם. זה לא רק תיכוניסטים, זה גם סטודנטים לתחרויות בין-לאומיות במדעים. נשגב מבינתי איך המדינה לא תמרצה את הדברים ולכן ב-2016 הממשלה אישרה.

התחלנו, נדמה לי, בפיילוט בשנה הראשונה של מיליון שקלים בממשלה הקודמת-קודמת-קודמת והעלינו את זה ל-2 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על משלחות – כתוב כאן – בעיקר לארצות הברית ואירופה, אך, היושב-ראש, הייתה תחרות במזרח הרחוק ותוקצבה, באמריקה הלטינית תוקצבה, מגיעים למקומות רחוקים מאוד, מגיעים גם למקומות קרובים יותר.

לעניין קידום התוכניות הלאומיות במדע וטכנולוגיה דיברנו, עסקתי כבר בהון האנושי להייטק ע"י הגדלה וגיוון. דדי פרלמוטר לא פה, הוא הגיש לי את הדוח שלו וגם את הספר המרתק שלו, אדם מרשים מאוד, הייתה לנו פגישה מרתקת ממש בשבוע הראשון לכהונתי. אנחנו ניפגש שוב בהקדם. הוא מלווה אותנו כמובן. הממשלה הקודמת אישרה המלצות ביניים שלו ואנחנו צריכים להביא לשולחן הממשלה את אימוץ הדוח שלו. אגב, אפשר לתקן פה ושם, והוא גם תומך בזה, וכך נעשה. בינה מלאכותית, טכנולוגיה קוונטית, תוכניות החלל להאצת תעשיית החלל הישראלית. חשוב לדעת שתעשייה זו היא מהמיומנות ביותר בעולם, מן הטובות ביותר בעולם.

נועם דן, רכזת מדע, מו"פ והשכלה גבוהה במשרד האוצר נמצאת בזום. יפה מאוד. כן, שתהיה פה. היא הרכזת של המשרד שלנו.

תוכניות החלל. קודם כל אני החזרתי, אני לא יודע אם זה במספיק כסף אבל כך הבטחתי. אני קיבלתי מידי קודם-קודם-קודם של קודמי, יעקב פרי, שר המדע לשעבר, את "בראשית" עם תקצוב ממשלתי של 2 מיליון שקלים. זה היה מעט מדי בעיניי, נמוך מדי. כך קיבלתי את המשרד. אמנם דני דנון היה באמצע אבל השר שהיה שנתיים במשרד לפניי היה יעקב פרי וזה היה הסכום שבו קיבלתי את תקצוב המשרד למיזם "בראשית". מיזם "בראשית" הוא חינוכי, הסברתי, יש בו היבט בין-לאומי והעניין שעורר בקהילייה הבין-לאומית וגם בקהילייה הישראלית ידוע לכם, ולכן הגדלנו אותו מ-5 מיליון ל-10 מיליון.

לצערנו, "בראשית" הראשונה התרסקה סמוך מאוד מאוד להנחיתה על הירח. כפיר דמרי היה אצלי ואני הבטחתי לו להכניס לבסיס התקציב, וכך היה, תקצוב של המשרד ב-20 מיליון שקלים לטובת מיזם "בראשית 2". כך יהיה ואנחנו נהיה שותפים בו. אבל כמובן הדבר הוא קטן יחסית. אם תרצו, מנהל סוכנות החלל, אורי אורון, יפרט בפניכם.

יש לנו, קודם כל, מיזמים משותפים פעילים עם סוכנויות חלל בעולם כולו, כולל עם נאס"א, כולל עם סוכנות החלל הצרפתית, שהלוויין ונוס – ששיגרנו ב-2017 – עדיין משגר תמונות של אזורים שונים בכדור הארץ לטובת שיפור החקלאות, המים ואיכות הסביבה, מיזם משותף מוצלח מאוד שמדינות רבות, והצעתי גם לאמיראטית, אם היא רוצה, להשתמש בתמונות מ"ונוס". אנחנו משתפים פעולה בעניין הזה עם מדינות רבות במיזמים רבים.

על הבלוטק ועל הפוד-טק דיברנו. על הטעמת תהליכי חדשנות בפעילות הממשלה אני אבקש בהמשך מאיתן טי להרחיב. אמרתי בתחילת הדברים מנוע צמיחה למשק – מנוע צמיחה חשוב ביותר יחד עם הגופים המתכללים הנוספים, שחלקם הוקמו בתוקף החלטות ממשלה, חלקם הוקמו בתוקף חקיקה של הכנסת לפני הרבה שנים, חלקם לפני פחות שנים, ות"ת ומל"ג, האקדמיה הישראלית למדעים. יש לנו את המולמו"פ, שהוא אצלנו, רשות החדשנות. אנחנו מדברים על חיבור אקדמיה ותעשייה. פעילויות מחקר יישומי, כפי שציינו. עוד כסף תמיד טוב, תמיד נצרך, אנחנו פועלים במגבלות התקציביות. בגרף הבא רואים: בינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס, אקלים, אגרו-טק, מחשב קוונטי, פוד-טק, וכמובן מימון מחקרים פורצי דרך להסכמים הבילטרליים שנחתמו.

בארבע השנים ושמונת החודשים הראשונים לכהונתי חתמתי על 30 הסכמים בין-לאומיים. כפי שאתם רואים, יש שם את ברזיל וארגנטינה, רוסיה, הודו. בארצות הברית הסכמים קיימים. דבר שאתה אולי פחות תאהב, אדוני היושב-ראש, אבל ההסכם האחרון עם ארצות הברית, חוץ מ-BARD ו-BIRD, הוא הסכם שנחתם עם הממשל האמריקני הקודם שמאפשר מימון של הסכמים בילטרליים בינינו לבין ארצות הברית גם מעבר לקווי 4 ביוני, כולל מו"פ אריאל, מו"פ רמת הגולן, מו"פ קריית ארבע ואחרים. זה נחתם ע"י השר יזהר שי שהחליף אותי אבל אני הבאתי את ההסכם הזה אחרי שיח ארוך שנים. אם יש כאן מישהו מהייעוץ המשפטי של משרד המדע –אין כאן – התרומה שלהם, של משרד החוץ ושל הממשל האמריקני הקודם הייתה גדולה מאוד. אנחנו ישבנו על כל תו ותג במיזם הזה.

יש הסכמים קיימים עם רוב מדינות אירופה ואנחנו רוצים לפרוץ דרך למדינות נוספות. ההסכם עם רומניה נחתם אתמול והיום סיכמתי עם יו"ר הפרלמנט – לשמחתי הוא בא עם יו"ר האופוזיציה, זה היה bipartisan meaning, וזה טוב, אז גם האופוזיציה וגם הקואליציה בקנדה תומכות ב-MOU שאנחנו עומדים לגבש. זה ייקח קצת זמן. הם סיפרו לי על הבירוקרטיה שלהם, אנחנו סיפרנו על הדמוקרטיה שלנו, בסוף זה יגיע, בסוף קורה משהו עם הביורוקרטיות. אנחנו נחתום על ההסכם איתם, יהיו עוד הסכמים כמובן בדרך.

הסכם עם ספרד צפוי בקרוב וגם עם איטליה. אנחנו נחזק את המעמד הבין-לאומי של ישראל במדע וטכנולוגיה ע"י קיום כנסים ומפגשים מדעים דו-לאומית ובין-לאומיים. יש לנו סכומים רבים, מיליוני שקלים, כ-50 מיליון, חוץ מתקציב קשיח, כפי שאתם רואים בגרף הבא, השתתפות בארגונים מדעיים בין-לאומיים ובארגוני תשתיות מדעיים. אנחנו מדברים גם על CERN מאיץ החלקיקים בג'נבה, על תוכניות רבות בזירה הבין-לאומית שאנחנו משתתפים בהן, שחלקן אנחנו מתקצבים שנים רבות וחלקן זה מקרוב.

זה טלגרפית תוכנית העבודה לשנת 2023. אתה יודע, היושב-ראש, יש יתרון בחיים הפוליטיים לחזור למשרד שאתה מכיר ויש גם חסרונות. אתה מכיר אותו יותר מדי ואז לא יכולים יותר מדי לעבוד עליך. זה היתרון, יתרון טוב וחשוב. החיסרון הוא שתמיד אדם פוליטי רוצה לעשות עוד דברים מעבר לדברים שהוא עשה בעבר. אבל הגורל הפוליטי, ההסכמים הקואליציוניים, הביאו אותי. אני חייב להגיד ששמחתי לחזור למשרד, ראיתי בו שינויים לטובה, וגם ציינתי אותם, וראיתי בו גם שינויים לרעה, שגם אותם ציינתי, וכבר אותם תיקנו בתוכנית העבודה לשנת 2023, יחד עם ועדת המדע, ועדת שרים למדע, המולמו"פ ושאר הגופים הקשורים לקידום המדע הישראלי. אני חושב שכל אזרחי ישראל מרוויחים ממנו. אין פה שום הבדל בין כל 9 מיליון האזרחים, בואכה 10 מיליון, בעזרת-השם, בשנים הקרובות. רווח ענק.

יש עכשיו תקלות מסוימות, יש עכשיו מהמורות מסוימות. אני ראיתי שהיו כאן התבטאויות בעניין בשבוע שעבר. אתה גם שאלת על כל מיני אתגרים, אני דוחה אותם בכל תוקף. אני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה. חיבור של ענייני ההייטק – קוראים לעצמם "מחאת ההייטקיסטים", אני דיברתי עם עשרות הייטקיסטים ואני מדבר איתם כל היום, יש מחאת חלק מן ההייטקיסטים, לא מחאת ההייטקיסטים, כמו שאין מחאת המילואימניקים, אין מחאת לוחמי מלחמת יום הכיפורים. חלק מלוחמי מלחמת יום הכיפורים, חלק מן ההייטקיסטים, חלק מן האלופים. כל אחד יכול למחות. החיבור הזה שבין ההייטק והמדע, שאיננו יודע גבולות פוליטיים, לוויכוח פוליטי, איננו לגיטימי בעיניי.

אדם שמאיים בהוצאת כספים זו חרפה, זו אות קלון על ראשו, ושלא יגידו לי סיפורים. יש, קודם כל, האטה בהייטק – אגב, אדוני היושב-ראש, כולם יודעים זאת – היא איננה קשורה בהייטק הבין-לאומי, איננה קשורה לעניין לרפורמה המשפטית, שהיא בדיון פוליטי גם ביני לבינך בבית הזה קומה מעל, בוועדה הזאת. מה זה הדבר הזה? מאיפה באו דפוסי הפעולה האלה? רוצים למחות על תוצאות הבחירות? פיין, יש, ברוך-השם, קלפיות, יש, ברוך-השם, כנסת, מותר להפגין. אפשר לכתוב מאמרים. אגב, מותר להפגין בגבולות החוק ולא לפרוץ את החוק. כולם. זה חל על כל אזרחי ישראל. אני הפגנתי עשרות פעמים, מעולם לא פרעתי חוק. מה זה? מה זה שאתה מאיים בהוצאת כספים?

קודם כל, אני מציע בכלל בשיח הזה בענייני מדע, טכנולוגיה והייטק – חדלו מאיומים. אל תאיימו. אדם שרוצה להסיט את כספו שיסיט, זאת זכותו. אם אני רואה את זה בחיוב? לא. אם רוב אזרחי ישראל רואים את זה בחיוב? לא. האיומים הללו אינם מקובלים. הם לא תורמים לשום דבר. ואני אגיד את הדבר שלא אמרתי בשום ריאיון – ואני לא מרבה להתראיין, כפי שאתם יודעים – ולא אמרתי בשום אירוע פומבי: האיומים האלה במשיכת כספים ובהוצאת מרכזי פיתוח וחברות הם פגיעה קשה בכל החברה הישראלית, בכולה, וזהו משחק באש. אני מציע לאף אחד לא לשחק באש.

יש כאן דבר שקרה, זה נס ענק. הנס הזה הוא לא דבר שהוא עניין של מה בכך. יש פה מדינה שבנתה דברים אדירים, נכון, בכוחות השוק הפרטי רבות, נכון, בעידוד הממשלה רבות. ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס, זכרם לברכה, ידעה ביחד לקיים את חוק המדען הראשי. היו חילוקי דעות קשים על המתווה לשלום והיו חילוקי דעות קשים על התוכנית הכלכלית להצלת המשק ב-1985 אבל הם עשו ביחד את חוק המדען הראשי, מדוע? משום שהם ראו את העתיד של ישראל כא-פוליטי.

לכן אני אומר, כיוון ששמעתי כאן התבטאויות, כולל ע"י גורמים ברשות החדשנות, אני דוחה את הדברים מכל וכל ואני מציע להפסיק עם זה מיד. אפשר לקיים את הוויכוח הפוליטי. אתה ואני מקיימים ויכוח פוליטי הרבה שנים בכנסת, במליאה ובוועדות. יש בינינו חילוקי דעות על כמה וכמה דברים לגיטימיים, מותרים, בדיבור. מעולם לא הרמנו קול, מעולם לא איימנו, מעולם לא קיללנו. כל הדברים הללו, תחזירו את ההייטק, תוציאו אותו מהוויכוח הפוליטי. תודה.

תודה רבה, כבוד השר. אנחנו מעריכים את הגעתך. אנחנו גם מזמינים אותך פעם בחצי שנה לבוא עם סקירה.

הזמנתך התקבלה.

תודה רבה לך. מן הסתם אנחנו חלוקים מבחינה פוליטית. אני חושב שאני הכי רחוק מכבוד השר מבחינה פוליטית ויש לי עמדות שהן נוקשות וסותרות את עמדות השר. אני חושב שאם צריך להעניש אז צריך להעניש על הדבר העיקרי וזה שמדינת ישראל כובשת עם אחר, שהוא צריך להשתחרר ושיהיה שלום שיטיב עם כולנו. לכן אנחנו חלוקים, מן הסתם, כבוד השר. אבל ברמה של קידום המדע זה האינטרס של כולנו, של כל האזרחים ביחד, ואנחנו צריכים לתרום את חלקנו כולנו בשביל שהמדע ישתפר במדינה. אין ספק שהדבר הזה יוסיף, יעשיר יטיב עם כולנו.

עכשיו אני רוצה לשאול את כבוד השר שתי שאלות, אחר כך אני אעביר את הדיון הלאה. השאלה הראשונה: השקעת המדינה בהייטק היא הקטנה יותר לעומת כל מדינות ה-OECD ויש למצב הזה הרבה השלכות, בין היתר על הפריפריה, בין היתר על זה שרוב ההייטק מושקע באזור תל אביב וכי מה שמעניין חברות פרטיות זה הכסף, זה הרווח. מה שמעניין אותן זה איפה להשקיע ולקבל כמה שיותר כסף, אבל את המדינה אמור לעניין כל האזרחים. לכן, מבחינתנו, ככל שהמדינה היא זו שמשקיעה בהייטק יחסית לחברות פרטיות, אין ספק שזה ישליך לטובה על כל האזרחים. רציתי את התשובה שלך.

השאלה השנייה היא לגבי ההפיכה השיפוטית. אני לא מאמין שהעמדות של המשקיעים הן עמדות מוסריות. אני לא מאמין. אם היו מוסריות – מדינת ישראל עושה דברים יותר רעים מאשר מה שקורה בחודשיים האחרונים. אבל מה שמעניין אותם זה שני דברים: אחד, חוסר היציבות, ודבר שני, שהם חוששים מבית המשפט. במידה שיש להם הסכמים עם חברות ישראליות אבל אין בית משפט שיגן עליהם, או שיש שינויים בבית המשפט, כלומר חוסר יציבות, זה מפחיד אותם. לכן לא מהמקום הערכי המוסרי, לצערי הרב, אבל מהמקום הכספי. חשוב לי לשמוע מכבוד השר תשובות על שתי השאלות הללו.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני אגיד לך את השקפתי הכלכלית הבסיסית, היא נאמרה עם כניסתי לתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה ב-04 במאי 2009, אם לא בדיון הראשון ודאי בדיון השני: ממשלות צריכות להתערב כמה שפחות במגזר העסקי. ככל שממשלה מתערבת פחות במגזר העסקי כך הוא יותר חופשי, כך המדינה יותר ליברלית. זו נקודת היסוד שלי. זאת השקפת עולמי. אבל ישנם מצבים שבהם נדרשת התערבות. אני חושב שלא בכדי חוקק חוק המדען הראשי, הוקמה רשות החדשנות, חוקק בסוף שנות ה-60' חוק שקובע שמוקמת מועצה לאומית למדעים, ות"ת וכל הגופים הללו, שגם הם מתוקצבים, אגב, בנפרד, חוץ מהמשרד, שהייתי שמח לתקציב יותר גדול.

לגבי השקעה מול מדינות OECD אחרות, אנחנו מכירים את הנתונים. אמרתי גם בתחילת דבריי שהיינו שמחים לראות השקעות גדולות יותר שמשרד האוצר מתקצב – בסוף הוא היושב על הברז, לא אני –השקעות בהייטק ובמחקרים במספרים הרבה יותר גדולים. אגב, גם אם זה יכול להיות במשרדים אחרים, בצורות אחרות, באופן אחר, אני מקווה שהדבר גם יקרה תוך כדי תנועה. לא כל דבר, כפי שאתה יודע, נקבע בתקציב ובחוק ההסדרים. ישנם שינויים תוך כדי תנועה. בדרך כלל השינויים הם פלאטים, שזה שינוי לרעה, אבל לעתים ממשלה, כשהיא נתקלת בעניין כלשהו, היא גם מתכנסת, מחליטה ומביאה לאישור הכנסת שינויים שהם אחרים.

לגבי ההון האנושי, אני מסכים אתך, אני גם אמרתי את הדברים. הוא לא מגוון מספיק. העיסוק, בעיקר אגב בהייטק, איננו מגוון מספיק. ולכן גם אימוץ דוח ועדת פרלמוטר, גם ההשקעה במו"פים בפריפריה – אני רוצה שהתלמידה מטירה שפגשתי, ומטייבה, ב"תבל", באוניברסיטת תל אביב, שאגב, רובם כן ממשיכות לאוניברסיטה, הן פשוט שכנות שלי אז אני רואה - - -

אני פניתי אליך להקים עוד מו"פ.

מיד המנכ"ל יתייחס לעניין של המו"פים ונקיים בנוכחותך ובנוכחות גורמים מקצועיים אחרים דיון יסודי בענייני המו"פים. אני חייב לך תשובה, אני לא שוכח.

לגבי ההון האנושי, גם מטי צרפתי יושבת כאן, וגם היא באה מן הפריפריה, ואחרים בבית הזה שלא משתתפים פה, אנחנו בוודאי בעד גיוון ההון האנושי והוצאת העיסוק לפריפריה. אני חושב, אני חייב להגיד לך, שמה שקרה באוניברסיטת בן גוריון בנגב וההחלטה של הממשלה – הנה כאן דוגמה מובהקת להתערבות ממשלתית והקצאת משאבים דרמטית להורדה לנגב של עיר הבה"דים ושל מרכז הסייבר הישראלי – הדברים הללו הם נכונים. ולא בכדי אני ושר האוצר לשעבר, השר כחלון, תיקצבנו בתקציב שיא את מרכז הידע גליל עליון, המוכר לכם בשם מיג"ל. הוא זה שעוסק בעיקר בענייני פוד-טק. הוא נמצא בקריית שמונה. דוד אורי זיגדון, מנכ"ל מיג"ל, נמצא כאן. אולי תוכל לפרט. אתה זוכר כמובן גם את הטקס היפה שעשינו. לא עשינו טקס כדי לגזור סרט, גם לא גזרנו סרט, פשוט תיקצבנו והודענו לציבור שהוא מתוקצב.

הדברים הללו הם חשובים ולכן גם המו"פים במגזר הערבי וגם בהתיישבות בשומרון וביהודה. אכן אנחנו לא רואים עין בעין את יסודות הסכסוך ואת עקרונות הפתרון לסכסוך הישראלי-ערבי, המציין כ-100 שנים, זה דבר אחר ודבר נפרד, אבל האם אני רואה השתלבות של הערבים אזרחי ישראל בתוך תחום ההייטק כדי לגוון את ההון האנושי? כן. חרדים מבני ברק, מבית"ר עילית ומשכונות מסוימות בירושלים שלא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית? כן, כן, כן וכן. כך אנחנו נעשה ואם הוועדה תעזור לנו ותגבה אותנו זה יהיה מצוין.

העניין האחרון שציינת זה החשש מפגיעה בזכויות הקניין ובחופש האקדמי. לא תהיה פגיעה בזכויות הקניין ולא תהיה שום פגיעה בחופש האקדמי. לייצר רעיונות ולייצר דוחות שמזהירים – זה באופן מפתיע באותו עיתון, באותו מוסף, בכל סוף שבוע, שבוע אחרי שבוע – דוחה על הסף. לא תהיה פגיעה. מעולם לא הייתה פגיעה בחופש האקדמי. יבוא אדם אחד ויגיד, אדם אחד שיקום ויגיד שהייתה פגיעה בחופש האקדמי במדינת ישראל בימי שלטונו החשוך – בציניות – של מנחם בגין, שהייתה סכנה לדמוקרטיה, או בימים שלנו שאנחנו סכנה ענקית לדמוקרטיה.

התזה על טנטורה למשל, אתה חושב שבהיסטוריה הפלסטינים יכולים לדבר בדיוק מה שהם רוצים? איפה אתה חי?

למה, אתה לא יכול להגיד מה שאתה רוצה על טנטורה?

אתה חושב שבאקדמיה יקבלו תואר שלישי במידה ויגישו תזה ויגידו באמת מה קרה בשנת 48'?

קודם כל, אני לא יודע על התזה, זה סיפור אחר לגמרי, זה לוועדה אחרת, ההתרחשויות בטנטורה. אני יכול לתת לך דוגמאות רבות.

כבוד השר, מדע זה לא רק מדע מדויק, זה מדעי הרוח, זה מדעי החברה, אז אין ספק שבמדעים אחרים - - -

שגם בהם אנחנו משקיעים, אגב, לא רק במדעים מדויקים.

אבל אין חופש אקדמי במדינת ישראל. אין.

אז אני חולק עליך ואני אומר לך שאם יבוא אדם באוניברסיטת חיפה או באוניברסיטת תל אביב ויחקור - - -

כבוד השר, חשוב שתשמע ממני משהו. כשהייתי בכיתה י"א-י"ב המורה בא אלינו לבית הספר, סיפר לנו על הרצל, ז'בוטינסקי ועל ועל, ואמר לנו: תכתבו את השקר בשביל להצליח במבחן, אבל אתם תדעו את האמת בשבילכם. זה מה שאמר לנו המורה להיסטוריה.

מי זה המורה הזה?

הינה, תרדוף אחריו.

לא ארדוף, מעניין אותי להכיר אותו כי לי מעולם לא נאמר דבר כזה.

אבל אני רוצה להגיד לכם שמה שעברתי עברו כל התלמידים הערביים. אנחנו ענינו על השאלות בבגרות בשביל לקבל ציון, אבל ידענו את האמת בתוכנו מההורים שלנו. אבל אפילו אם לא מסכימים אתי, תפנימו שזה מה שמתנהל במדינת ישראל.

אני אגיד לך שני דברים. קודם כל, באמת רציתי לדעת מיהו המורה, לא בכדי, לא כדי לרדוף, סתם כדי להכיר.

איפה שמו? תשלח את השוטרים.

אני אגיד לך משהו בצורה הכי ברורה, גם אני למדתי במוסד בצפון תל אביב שחושב את עצמו פלורליסטי אבל לא היה שיא של פלורליזם, ואני הייתי צריך להיאבק על עמדותיי, וכשהתחילו לדבר על אצ"ל, לח"י ומחתרות הייתי צריך להיאבק על עמדותיי כדי שהאמת ההיסטורית תצא לאור ולא הנרטיבים שהוכתבו לנו ע"י מפא"י. אז אולי הם גם הוכתבו לכם ע"י מפא"י, הם גם הוכתבו לי ע"י מפא"י, ואני נאבקתי, ואני אמשיך להיאבק על זה, כי אני נאבק על האמת שלי. אתה נאבק על האמת שלך, זה בסדר.

לגבי חופש אקדמי אני רוצה להגיד לך דבר בידידות, לא בכדי. אני גר סמוך לאוניברסיטת תל אביב, השכונה הפלורליסטית שרוצה להוציא אותי מתוכה – שמעתי איזו הפגנה אתמול, מאוד פלורליסטים, הם גם יגידו לי איפה לגור. אתה הבנת את זה? זה פשוט לא יאומן.

כבוד השר, אתם בשלטון כבר מ-77', למה אתם מתבכיינים?

לכן אני לא שואל אותם.

אתם לא המיעוט, אתם לא הקטנים, זה לא שנת 78', לא שנת 71'.

נכון, נכון.

אתם בשלטון כבר מעל 50 שנה ועוד מתלוננים? שולטים ומתלוננים, שולטים ובוכים?

לכן אני לא שואל. אז בשכונה הפלורליסטית הזאת, הסמוכה לאוניברסיטת תל אביב, אני רואה מדי בוקר עשרות, מאות, סטודנטים וסטודנטיות – ויפה מאוד שכך נעשה – שמגיעים ומגיעות לאוניברסיטה בתל אביב, ואני יודע מי האנשים שלומדים, אני מדבר איתם, שיושבים בכל השיעורים, בכל הפקולטות. אגב, זה קורה בכל המקומות, זה קורה, לא תאמינו, גם באוניברסיטת אריאל אשר בשומרון, אני מבקר שם, בבן גוריון, בנגב, באוניברסיטת חיפה, בטכניון, זה קורה בכל מקום.

אני רק אשלים את תשובתי לעניין זכויות הקניין והפגיעה בחופש האקדמי. מספיק להזהיר אזהרות שווא. אין שום כוונה לפגוע בחופש האקדמי. לא תהיה פגיעה בחופש האקדמי. אני חושב שהאקדמיה בישראל היא תפארת היצירה שלנו ושום דבר לא יבלום אותה, לא כעת ולא בעתיד.

תודה רבה. פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בבקשה.

תודה, איימן. שלום, כבוד השר, ברכות לחזרתך למשרד ואנו נשתף פעולה בכל מה שצריך. איימן, לקחת לי נקודה אחת שאני רוצה לומר בקצרה. כל פעם כשאני אומר את המילה "מדע" אני חוזר ומזכיר: זה גם מדעי הרוח ומדעי החברה. ואני לא אומר את זה בצורה לעומתית, אני פשוט הייתי מצפה שדוח של תכנון עתידי של משרד המדע זה לא רק חדשנות, לא רק טכנולוגיה, לא רק פוד-טק, לא רק אקלים, לא רק ביטחון תזונתי, שיטפל גם חינוך ותרבות. חינוך זה לא התפקיד של שר המדע אבל מדע זה כן.

אני דווקא בא ממדעי המחשב, אני לא חשוד בתור מי שלא מעניין אותו הייטק ופוד-טק, אבל אני לא יכול לראות עם שחי רק מסייבר, קוונטום וביטחון תזונתי, ושהילדים שלו חושבים שהמהפכה הצרפתית זה שליאונל מסי עבר מברצלונה לצרפת. אמרתי את זה בישיבה הקודמת, זו פשוט שורה כל כך טובה שאני חוזר עליה כל הזמן. זה לגבי מדעי הרוח והחברה.

אני כן רוצה להזכיר – לא תכננתי בכלל אבל נשאת דברים מאד נלהבים – אני לא פוליטיקאי והדעות הפוליטיות שלי הן בכלל לא רלוונטיות למה שקורה כאן ועכשיו, אבל אני לא יכול לשבת מול שר מדע שאומר שלא תהיה שום פגיעה. יכול להיות שאתה בטוח שלא תהיה פגיעה בהייטק ואתה דורש מאנשי ההייטק לא להוציא כספים, או להוציא בשקט ולא לעשות מזה עניין, אני כבר רואה ניצנים ראשונים של פגיעה במדע בעקבות הדברים שקורים כאן. אני מתריע, אני מתריע בתור זה שעומד בראש הגוף שאחד התפקידים שלו על פי חוק זה לייעץ לממשלה, והעצה שלי היא: שימו לב שלא תהיה פגיעה במדע. זה לא בידכם. התהליכים יכולים לגרום לדברים רעים.

מכיוון שהזכרתי, וגם אתה, את מדעי הרוח, דוגמה אחת מהימים האחרונים: הספרייה הלאומית – ואני מרשה לעצמי להזכיר אותה בלי להיכנס לפרטים כי אחד משני התפקידים הנוספים שיש לנשיא האקדמיה למדעים זה יושב-ראש המועצה של הקרן הלאומית למדע, עוד גוף שהמילה "לאומי" מופיעה בו, ויושב-ראש המועצה העליונה של הספרייה הלאומית, שיושבת מעל הדירקטוריון. ומה שקורה כאן ועכשיו, שאני מקווה שהוא לא יקרה, זו בעצם השתלטות עוינת של שר החינוך והממשלה על הספרייה הלאומית.

אני לא צריך לספר פה לאף אחד כמה המוסד הזה חשוב. איזו מין פנינה של תרבות ורוח של העם היהודי, של העם היושב בציון, של מדינת ישראל. התהליך הזה הוא לא תהליך של להזיז אדם מסוים מתפקידו, זה תהליך שאם הוא יקרה, בעקבותיו שר החינוך, במקום המועצה, שמורכבת מאנשים שהתמנו למועצה כדי לשמר את הבאפר הזה בין השפעות פוליטיות לבין הספרייה הלאומית – ולא לחינם נשיא האקדמיה למדעים יושב שם, לא בגלל שהוא אדם נחמד או יש לו עיניים כאלה או אחרות, אלא בגלל שהוא מתמנה ע"י נשיא המדינה וזה תפקיד ממלכתי – ברגע שאתה מוציא מהמועצה של הספרייה הלאומית את התפקיד היחידי שיש לה בעצם, שזה מינוי הדירקטוריון של הספרייה הלאומית – המינוי של סלי מרידור נעשה על ידינו למשל – ברגע שאתה לוקח את זה מהם, אין טעם במועצה הזאת.

ברגע ששר החינוך ימנה את הדירקטוריון, במקום שהוא יתמנה ע"י גופים מסוימים שתורמים את החברים האלה, בעצם הספרייה הלאומית תהיה בשליטת הממשלה. היום זו הממשלה הזאת, מחר זו תהיה ממשלה אחרת. ואני אפילו לא צריך לרמוז על דברים שעלולים לקרות כאשר גוף כזה יהיה בשליטת אנשים שיש להם אג'נדה פוליטית, בניגוד למה שקורה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

קודם כל, תודה לשר וברכות. זו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים כאן. דיברת בהתלהבות על תוכניות המשרד, אני מקווה שכל התוכניות יתממשו. מדע זה נושא שאפשר לשתף בו פעולה, זה נושא שאפשר לעשות בו שותפות בין ערבים ויהודים.

נכון, זה נעשה.

זה נעשה וחשוב לחזק את זה עוד יותר. אני גם מהפריפריה ויש לי רעיון. האם אפשר לעשות פעילות בבתי ספר תיכוניים ביישובים ערביים ויהודיים ולאלץ אנשים להיפגש בתוך הישובים? כי היום נפגשים אולי במרכזים שנמצאים מחוץ ליישובים הערביים או נפגשים בערים, אך לא בתוך היישובים. חשוב להביא את כל נושא מדע וקהילה לתוך היישובים, שתהיינה פגישות מעורבות בין תלמידים יהודיים וערביים בתוך יישובים ערביים. זה חשוב מאוד לדעתי.

בנוסף, רציתי לשאול לגבי המשרד וכמות העובדים. האם יש בתוך המשרד עובדים מהחברה הערבית?

כן, נתייחס לכך בהמשך.

רון גרמה, איגוד ההייטק הישראלי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני יושב-ראש הוועדה, כבוד השר, איגוד ההייטק הישראלי פועל בתוך התאחדות התעשיינים. אנחנו מייצגים היום כ-300 חברות הייטק, מההייטק המסורתי, חברות גדולות ובשלות, ואנחנו באנו לכאן היום לראות את תוכניות השר. האיגוד פועל גם בארץ, בתוך התעשייה הישראלית, בתוך התאחדות התעשיינים, ואנחנו פועלים בתוך עולמות המו"פ התעשייתי – שאנחנו בעד להגדיל אותו – בכל העולם של מופ"ת, כמובן להגדיל את כל הסקטורים. מדובר פה על תקציב, כמו שאנחנו נרצה שזה יהיה, זה חצי אחוז מהתוצר. זו באמת הציפייה שלנו למה שיהיה ואנחנו נעשה הכול על מנת לקדם את זה.

בתקופה האחרונה הקמנו את space 5.0, תוכנית להגדיל ולהעצים את תעשיית החלל בישראל. אני יכול להגיד לכם שנפגשתי עם כמעט 40 חברות חלל בישראל והדבר הראשון שעלה שם זה נושא של מימון, של מימון ותקצוב ממשלתי, ואנחנו באמת נשמח, זה משהו שיעזור לנו לקדם את התעשייה. דובר פה על השקעות ואין ספק שהרוב היום הוא כסף – היינו בשנת 2021 בהשקעות שיא ואנחנו רוצים שזה ימשיך, ובטח שההשקעות באות מכסף פרטי, אין ספק שגם הממשלה צריכה לבוא ולתת את ידה בעולם של השקעות. תודה רבה.

תודה רבה. כבוד השר, לגבי שאלותיו של חבר הכנסת חוג'יראת, חשוב לנו לדעת גם לגבי הדרגים. כלומר, באיזה דרגים נמצאים העובדים הערביים. בטח יש מנכ"ל ערבי ואנחנו לא יודעים.

יחד עם אישה.

אני ראיתי את הגיבוי. כשאני הצעתי אישה, הגיבוי שלכם היה כל כך רב שהייתי צריך להדוף אותו. אחר כך היא נתנה ראיון רגשני בטלוויזיה אז פתאום גיביתם. תגבו בזמן אמת. הרי התחבאתם. אחר כך נתנו ראיון, שבאמת נגע ללב, אני חייב להגיד לכם, ופתאום כולם היו בעד. בזמן אמת, לא לחמוק. למה? היה נוח לחמוק, היה נחמד. תוכניות הסאטירה הצחיקו נורא את כולם. אגב, לגבי סאטירה, יש טעם לסאטירה ויש חוסר טעם לסאטירה.

השר אקוניס, אתה צדיק בסדום, יש 33 משרדי ממשלה, היינו מצפים לראות לפחות 16-17 נשים כמנכ"ליות, אז אתה הצדיק היחיד בסדום.

כן, בירושלים, לא בסדום.

בקשר לעובדים מהמגזר הלא יהודי - - -

כבודו, אני רוצה להגיד לך שכמו שאתה לא תאהב שיגדירו אותך כלא ערבי – אתה יהודי, עם כל המאפיינים של היהודים, אנחנו ערבים, עם כל המאפיינים של ערבים.

אין שום בעיה. אני לפחות פעם בשבועיים אצל אבו יונס בסכנין אז אין לי בעיה, הכול טוב.

אנחנו ערבים, ערבים גאים.

אוקיי, עובדים ערבים במשרד. גילוי נאות, אני בקושי 3 שבועות במשרד ועובדים אתנו מספר עובדים ערביים. אני לא רוצה לעשות עוול לאף אחד אבל כדי למפות את זה, אם תרצו, אני יכול תוך כמה ימים להעביר לכם מספרים מדויקים, כדי שאני לא אחטא לאמת. הדבר השני הוא שהיינו בדיון עם הוועדה המתמדת של תוכנית 550 של משרד ראש הממשלה לגבי פעילויות במגזר הערבי והגענו שם לשתי מסקנות עיקריות: אחת, שחשוב לנו יותר להקצות משאבים כדי להנגיש את כל הפעילויות האלה.

אחת הבעיות שעלינו עליהן בוועדה היא שלמרות שיש לנו רצון עז גם לנושא המדעניות, ששם יש נוכחות מאוד גבוהה גם לבחורות הצעירות במגזר הערבי וגם במגזר החרדי, ואנחנו הולכים להרחיב את זה, אחד הבעיות היא ההנגשה של התקשורת. חסר ערוצי תקשורת במגזר הערבי בנושא המקצועי. אנחנו מחפשים עכשיו, בעצה אחד עם מובילי הוועדה, כדי להנגיש את הפרויקטים שאנחנו עושים למגזר הערבי.

דבר שני, יש לנו פעילויות, אנחנו עושים גם בנושא המו"פים, מה שאנחנו הולכים לעשות בנושא המו"פים - - -

על זה שאל היושב-ראש בצורה מאוד מפורטת ואנחנו חייבים לו תשובה.

ברשותך, שאלת המשך: אמרת עכשיו שהייתה ועדה לדיון על 550?

יש ועדה מתמדת, שכחתי כרגע את שם הבחור שעומד בראשה, אני מכיר שם את סמי לחיאני שהיה איתי בוועדה - - -

חברים, יש לנו עוד 13 דקות, לכן ננסה לעשות הכול טלגרפית כדי שכולם ידברו.

קיבלתי את הנתון, יש לנו 21 עובדים ערביים במשרד, שזה כ-9.7% מהעובדים במשרד. אני מתכוון לממש את החזון של השר בכל מה שקשור לפעילויות האלה. אני שמחתי מאוד גם לראות את השותפות בתוכנית "תבל", תלמידים בונים לוויינים. אני מכיר גם את ראש המועצה בכפר קרע. הנוכחות שלהם שם הייתה מרשימה וזה מעודד, כי ברגע שאתה מקצה משאבים אתה רואה הנגשה של כל האמצעים הדיגיטליים. אנחנו נעשה שיתופי פעולה עם עוד משרדים, גם עם הגנת הסביבה וגם עם משרד החקלאות. מה שחשוב לציין זה כשיש מקום כזה יפה, כמו המו"פ בכפר קרע, אנחנו רוצים להשקיע שם גם בקטע של החוקרים. אחד הדברים שנמדדים - - -

יש לנו ביקור שם בעוד שבוע, אני אשמח גם לעדכן אתכם במידה ונוכל כולנו לעזור להם.

אני אשמח. אני עדיין לא נכנסתי לעובי הקורה בנושא הנתונים. אחד הדברים שאנחנו מודדים את המו"פים זה בתרגום המאמרים והמחקרים שהם עושים כי יש לזה ערך מוסף, כי ככל שמתפרסמים יותר מאמרים ויותר מחקרים אז הערך המוסף של המו"פ הזה יותר גדול. יכול להיות, אם אנחנו נראה שמו"פים מסוימים הם איטי לכת, אז אנחנו נחבר אותם למו"פים יותר גדולים, שהם יהיו החונכים שלהם, ולאט-לאט נבנה את זה ביחד. אנחנו לא הולכים לכבות מו"פ אחד ולפתוח מו"פ חדש. זו לא גישה, לדעתי, מבחינת נקודת המבט שלי. אם מישהו יראה שהוא קצת מאיט קצב אנחנו ננסה לראות מה נקודות החולשה שלו ולאט-לאט נבנה גם בעוד מקומות. נוציא גם שלוחות ממו"פים. נמצא פה נציג מיג"ל, יכול להיות שנשדך אותם לשלוחות ברחבי הארץ.

תודה רבה. דוד אורי זיגדון, מנכ"ל מיג"ל, בבקשה.

בתוך מיג"ל מעל 10% מהחוקרים הם חוקרים מהמגזר הערבי. אנחנו מעודדים אותם. חברה אלינו עכשיו חוקרת שהייתה מהמגזר הערבי, מדיר אל-אסד, שרצתה לגור באזור וכך הגיעה למיג"ל. אני חושב שהתרומה של הגדלת התקציב במיג"ל בשנים האחרונות עשתה הרבה לאזור. מחישובים כלכליים שעשינו התרומה של הקליטה של חוקרים נוספים הביאה כמעט 200 מיליון שקל בתמ"ג המקומי. אנחנו רואים את זה גם בהקמת חברות, לא מעט חברות בתחומי הפוד-טק והאגרו-טק הוקמו באזור, גם נדידה של אנשים לאזור הזה. נכון שגם הקורונה עזרה אבל היום למעשה כמעט לא ניתן להשיג מקומות מגורים באזור הצפון, בתים על קרקע. זה דבר שכמעט בלתי אפשרי בגלל ההגירה החיובית. אנחנו רואים את זה גם במיג"ל. בשלוש השנים האחרונות עזבו אותנו למעלה מ-150 אנשים, שמתוכם כ-100 נשארו בחברות סטארט-אפ באזור של מיג"ל.

תודה רבה. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, בבקשה.

אני רוצה לחזור למצב הכלכלי. מדינת ישראל, במשך השנתיים-שלוש האחרונות, סבלה ממחסור עצום בכוח אדם מקצועי, מתכנתים, אנשי מחשבים. הפוטנציאל שיש לנו בחברה הכללית הוא עצום מצד אחד. החברה הערבית – ערבים הם 22% מהסטודנטים בטכניון, גם באוניברסיטת תל אביב, כמה הם בהייטק? 3%. למה? יש לנו פה פער של הנגשה, פער של איך חברות מקבלות את אותם מועמדים ובוגרי אוניברסיטאות - - -

אני חושב שיש עוד סיבה, שזה אחוז הביטחון בהייטק.

לא, חד-משמעית לא. ההייטק הישראלי היום - - -

מי יודע מה אחוז הביטחון בהייטק?

בהייטק שאנחנו מדברים עליו, אנחנו מממנים אותו, אנחנו רק לא בביטחון. אנחנו לא משקיעים בביטחון.

ושם זה 3%?

היו חסרים מעל 18,000, וזה הגיע ל-28,000, מהנדסים. אנחנו מנסים למצוא את הדרך – ותכף אני אגיד לך מה אנחנו עושים ברשות החדשנות – להביא את האוכלוסייה הערבית. אני רק רוצה להגיד, המהנדסים הערבים היום, מדינת ישראל, כלכלת ישראל, צריכה אותם, לא בשביל לעשות את האינטגרציה אלא כדי לצמוח כלכלית. כמובן שהאינטגרציה חשובה, על זה אין ויכוח, אבל כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך לצמוח כלכלית ולא להגיע לתקרת הזכוכית של עבודות יוצאות לחו"ל, זה אם נצליח לשלב את החברה הערבית, המהנדסים הערביים, בתוך ההייטק הישראלי.

אשמח שנשב כולנו ביחד, כולל כל מיני קבוצות שחשוב להן לקדם, בשביל לבנות תוכנית יחד.

אז אנחנו הבנו את זה ואמרנו: רגע, למה הם לא באים? למה אין יזמים ערביים? בגלל שחסרה השפה. אנחנו הקמנו ואנחנו משקיעים במרכזי הנבטה, שבהם יהיה גוף שיארגן את אותם ערבים שלמדו, או שהם בתהליכי למידה, איך בונים סטארט-אפ. אחר כך, אלה שיעברו את ההנבטה, יהיו גם מאיצים ואנחנו נדאג לאותם ערבים שהצליחו להגיע לגיבוש של קונספט שתהיה האצה.

הדבר השלישי שאנחנו מממנים זה מועדוני אנג'לים. אנג'לים זה חלק חשוב. אנג'ל זה מישהו שיש לו כסף והוא אומר: אני רוצה להשקיע אותו בהייטק. אז אם אתה בא לבד אתה לבד, אבל אם אתה בא בתוך גוף של מועדון אנג'לים, שיש ארבעה-חמישה-עשרה אנג'לים ביחד, ה- deal flowיכול להיות יותר גדול, אתה תדע יותר טוב איך לעבוד, ויהיה מועדון אנג'לים של ערבים ויהודים. כל הדברים האלה כבר רצים. אני לא רוצה להאריך פה, אני אוכל לתת לך את הרשימה מי הם הזכיינים – כבר יש זכיינים, הנושא יצא לדרך. ואני חוזר, שילוב החברה הערבית הוא מפתח, מפתח לצמיחה הכלכלית של ישראל.

תודה רבה. דברי טעם חשובים. כולנו לומדים. אדוארד חייפץ, בבקשה.

אתה דיברת על חופש אקדמי אבל גם על מחקרים יישומיים. מחקרים יישומיים זה לא בדיוק מדע, זו מלאכה. למה בגרמניה, ברוסיה, יש קבוצות שעוסקות ביצירת החיים. אני יודע קצת יותר. אחרי - - - הגעתי למסקנה שדומם זה לא בדיוק דומם. דיווחתי באקדמיה של מולדובה, נתנו לי מכתב יפה באנגלית. שלחתי לאקדמיה פה, סירבו בלי שום נימוק.

יתר על כך. לגבי הכסף, אני זקוק ללפחות 15,000 דולר כדי לתרגם את ספרי ויש חוות דעת מאוד יפה. נודע לי שקרן המדענים – דמגוגיה, שוויון זכויות וכדו' – מממנת הזמנה מדינית אחרי שמנהל הממסד נותן פקודה שיתנו לפועל שלו, ואת המחקרים הפרטיים לא מממנים. מה זה מחקר פרטי? איינשטיין עשה את זה כשהוא היה פקיד, דרווין לא היה במימון ושפינוזה כתב שהאקדמיה - - -

נא לסכם, בבקשה.

לסיכום, הייתי רוצה שיקשיבו לי בפירוט יתר בישיבה הבאה. יש לי המון חוויות. אני הבאתי שלושה מכתבים במכון שלי, הוולקני, וההנהלה לא התייחסה כלל, אף על פי שאלה היו המלצות יוצאות דופן. אבל היא התייחסה כאשר אדיוטית אחת אמרה שאני מטריד אותה, כיוון שהיא לא מבינה איך אפשר לדבר על - - -

תודה רבה לך. האם יש עוד שאלות לכבוד השר? בבקשה.

צחי שלום, ראש מנהל טכנולוגיות ומידע, מרכז שלטון מקומי. אני רוצה לברך את השר על החזרת המימון של סל המדע לרשויות. זה נושא מאוד חשוב. היה חסר לנו. בתוכנית העבודה שראיתי יש תוכנית להטמעת חדשנות במשרדי הממשלה השונים. חסר לי שם הנושא של הרשויות כמובילות בשנים האחרונות חדשנות והטמעת פתרונות עבור התושבים. בתוך כל התהליך החדשני, שימוש בטכנולוגיות והפעלה של דברים עבור התושבים. נשמח להיות שותפים.

איתן טי, סמנכ"ל תכנון במשרד לחדשנות, מדע וטכנולוגיה.

קודם כל, אני שמח שראית בתוכנית העבודה שיש לנו גם אלמנט של חדשנות בממשלה. אנחנו חושבים שלממשלה יש המון אתגרים והדרך להתמודד איתם זה רק באמצעות חדשנות. לשאלתך מה עם הרשויות המקומיות: א', יש הרבה פעילות פורה, אתה ודאי מכיר, ברשויות. אנחנו כרגע מתמקדים רק במשרדי הממשלה ובגופים הממשלתיים. כמובן שיש הרבה פעילות ענפה על חדשנות ברשויות המקומיות, יש אפילו כנס שנתי.

נכון, אנחנו מייצרים אותו ואנחנו נשמח לשיתופי פעולות שהם קצת מעבר למקום הזה.

אז נוכל אחר כך לדבר.

אנחנו גם יצאנו בשיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל כדי לממן מחשוב של רשויות מקומיות וכו'. הרשויות המקומיות הן בדיוק כמו כל גוף אחר מבחינתנו בפניה למענקים, כך שבהחלט אתם נמצאים בתוך זה.

לעניין המדעים האחרים, החלטת המשרד היא לעודד פיתוח של טכנולוגיות ושימוש במדע כדי שבסופו של דבר יגיעו יותר טכנולוגיות לרשות החדשנות ושנוכל לפתח תעשייה מבוססת מדע במדינת ישראל. החלק של חברה ורוח נמצא גם בתוך זה. יש לנו מנהל מדעי שכל תפקידו - - -

פרופ' הראל שאל לעניין המדעים האחרים. אני יכול להתייחס גם לעניין תרבות, אומנות ולמדעי החברה והרוח. הייתי שמח שהשיח הציבורי בישראל יהיה יותר תרבותי, אני יכול להגיד את זה כפוליטיקאי אבל לא כמומחה לענייני תרבות. בבקשה, אתה יכול להתייחס לעניין הזה.

אנחנו לא יכולים לעשות לממן את כל המחקרים האפשריים. יש גופים אחרים שתפקידם הוא לממן מחקר בסיסי, בין שזה הוות"ת, ה-ISF והגופים האלה. אנחנו מתמקדים במחקר יישומי באקדמיה. אנחנו רוצים לעודד כמה שיותר אנשי אקדמיה לעסוק במחקר יישומי, שחלק מהמחקר הבסיסי שלהם בסופו של דבר יניב לנו חברות סטארט-אפ ותרומה כלכלית למדינת ישראל.

תודה רבה. יהודה גרמן, מנכ"ל מו"פ אזורי מזרח, בבקשה.

שלום וברכה, אני גם מצטרף לברכות, שמח על חזרתו של השר למשרד ועוד יותר מצטרף לברכות על החזרת סל המדע. לגבי כלל המו"פים שנמצאים באזורי פריפריה, אני יכול לומר על כך ממש ממידע שמתרחש אצלנו במו"פ, כשילדים קטנים מקבלים פעילויות ראשוניות בסיסיות ביותר לפי דעת כל אנשי המקצוע, ואני מדבר גם על מורים שמתעסקים בתחומי המדעים, מסבירים שזה מייצר גירוי משמעותי שממש אחר כך מאפשר לתלמידים הרבה יותר דברים. באזורים שלנו הדבר יצר מצב שילדים אחר כך מיד הצטרפו לתחרויות בין-לאומיות, דבר שלא היה חשוף בפניהם בכלל והדבר פתח אפשרות גדולה מאוד. לכן הצטערנו מאוד שבממשלה הקודמת הדבר הזה ירד ואנחנו מאוד מאוד שמחים על העניין הזה.

אנחנו רוצים לומר תודה רבה על הדברים שהשר קידם בעבר, וזה סיפור ה-BARD וה-BIRD, ולומר שברוך-השם' בעקבות הפתיחה הזאת אנחנו הצלחנו וזכינו גם ב-BARD וגם ב-BIRD. הדבר הזה היה מחסום שלא הייתה סיבה למה הוא קרה, וברוך-השם, שהצליח המשרד לייצר את האפשרות הזאת. אנחנו מאחלים הרבה מאוד הצלחה ואומרים תודה רבה על האנרגיה וההשקעה.

יהודה, תודה לאל שלא כולנו כמוך, היינו כולנו אומרים רק דברים טובים, זה המצב הכי טוב והכי מעולה.

אולי בעידן של היום כדאי שנתחיל לומר הרבה דברים טובים, דברים רעים יש מספיק.

תודה רבה לך. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.

אני רוצה לומר: אחד, על חשיבות המחקר היישומי בכל זאת בפרקטיקה של החיים שלנו, למו"פים האזוריים בעיקר בפריפריה, בהמשך גם להתחממות הגלובלית, לשינויים של מגמות בחקלאות. בחוויה שלי אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב, המחקר היישומי בפרקטיקות. דבר שני, מדע, חדשנות וטכנולוגיה הם גשר, הם גשר לשיתופי פעולה, הם גשר בין העמים, בין המדינות, וצריך באמת לחשוב אפילו ברמה האסטרטגית. זה מפרק הרבה מאוד חסמים והתנגדויות וזו דרך, פלטפורמה, לקרב אותנו למדינות העולם והפוך, וגם לך לקבוצות שונות בתוך החברה שלנו.

אני לא יכולה בלי לומר מילה גם על הנושא של המגדר. אני חושבת שצריכות להיות תוכניות ממש ממוקדות לעידוד נשים למחקר, למקצועות הנדסה. אנחנו יודעים שיותר בנות לומדות תואר ראשון ושני ובשלישי הן הולכות לתחומים יותר רכים. אז גם המקום לחשוב ממש מערכתית איך מעלים את אחוז הנשים בתחומי המדע היותר טכנולוגיים.

בעקבות ההערה על היעדרות נציגים ממשרד האוצר ביקשנו שמישהו יענה. נועם דן, משרד האוצר, בבקשה.

שלום לכולם. ראשית, אני באמת רוצה להתנצל על-כך שלא יכולנו להגיע פיזית. אנחנו במשרד האוצר בלו"ז תקציב, כמו שידוע לכולם, אבל מאוד חשוב לי לומר ולשבח את משרד המדע על-כך שהוא מוביל ולוקח חלק בכמה תוכניות חשובות מאוד, כמו שהשר ציין, לשיפור הפריון והצמיחה, וזה גם נלקח בחשבון עכשיו, בתקציב שניתן למשרד המדע, אם זה באמת תוכנית הון האנושי לפיתוח מיומנויות לעידן הדיגיטלי, גם בדגש על אוכלוסייה מהפריפריה ועל נשים, שבאמת שתי האוכלוסיות האלה לא משולבות במיומנויות הדיגיטליות האלה מספיק. המשרד גם מוביל שיתוף פעולה פורץ דרך לדעתי בקידום המחקר היישומי יחד עם ות"ת, וכמובן כל התוכניות שגם באו לידי ביטוי בהסברים, ה-AI והביו-קונברג'נס, שלוקחות חלק מאוד משמעותי במסגרת פורום תל"מ. אני באמת מברכת את המשרד והשר על זה.

תודה רבה לך. עו"ד נירה לאמעי, בבקשה.

שאלה לגבי המולמו"פ. לא נמצאים כאן היום מהמולמו"פ ורציתי לדעת איך אתה רואה את המולמו"פ ממלא את אחד מתפקידיו של ייעוץ לממשלה לגבי מדיניות למו"פ אזרחי. המולמו"פ מגיע בכוחות מחודשים אנחנו מבינים, פרופ' פרץ לביא עומד בראשו, ורצינו לדעת איך באמת הדברים משתלבים. אני רואה אותם משתלבים עם רשות החדשנות, בעבר, כשחוקקו את חוק המדען הראשי, הייתה מועצת מחקר שאמורה הייתה לנווט אותו לגבי הכיוון, חשבנו, כשחוקקנו את החוק, שזה מה שהמולמו"פ יעשה בעתיד. רק לשאול איך אתה רואה את הדברים האלה.

במסגרת דיוני התקציב הוספנו להם עוד מיליון שקל. היה להם כ-4 מיליון שקל, הוספנו להם עוד כמיליון שקל בדיוני התקציב האחרונים, שהיו בימי חמישי-שישי האחרונים, כשזחלנו במסדרונות התקציב.

אז זה לגבי התקציב שלהם. זה יכול לשקף לך בעצם את החשיבות שאנחנו מייחסים לפורום הזה. אני אפגוש אותם. אחרי שפגשתי, כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, את פרופ' פרץ לביא בנפרד, אנחנו נפגוש את פורום המולמו"פ, כמובן שהם ישתתפו בוועדת שרים למדע וטכנולוגיה שמתכנסת ביום שני הראשון שאחרי חג הפורים במשרד ראש הממשלה בירושלים והם בוודאי חלק מהצוות המייעץ. אנחנו מקשיבים היטב לעמדותיו ותפיסותיו של המולמו"פ ושל הוועדות השונות שמרכיבות אותו. כמובן התוספת התקציבית מביאה לידי ביטוי את השקפתנו בעניין הזה.

לחברת הכנסת מטי צרפתי, המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה לצערי – זה אולי יפתיע אותך – בקדנציה הקודמת כמעט ולא תפקדה. לא ניתן לה, לדאבון הלב – אני הייתי המום, אני חייב להגיד לך, מן הדבר הזה – תקציבים לפעילויות. הכנסים אשר היינו מקפידים לקיים אחת לכמה חודשים בהשתתפות מאות מדעניות ברחבי הארץ – פעם במלון בתל אביב, פעם בכפר המכביה ובמקומות אחרים – וגם התכנסויות קבועות במשרד המדע בתל אביב, בחדר מנחם בגין, שהזכרתי שהקים את משרד המדע, בתדירות גבוהה מאד של רוב חברות המועצה לקידום נשים במדע, אני לא מדבר רק על כנסים גדולים שכינסו סביבן נשים במדע, פשוט לא התקיימו.

אני מיד הוריתי על חידוש הפעילות של המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ואני אומר לך שהיא גם תתוקצב יותר. תיקצבנו אותה בתקציב גדול יותר. התקציב שלנו תמיד ממומש במלואו, הוא תקציב שאנחנו מממשים אותו בכל דבר ועניין ואנחנו כמעט לא מוצאים את עצמנו במצב של החזר למשרד האוצר או תקציב שאין בו שימוש. אני מזמין אותך בשמחה רבה לכל מפגש כזה של המועצה לקידום נשים במדע, לפורומים הגדולים ולפורומים הקטנים.

לגבי הדברים של איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ואחר כך הדברים של המדען הראשי, יושב-ראש רשות החדשנות. אחת ההחלטות הראשונות של הממשלה הייתה להחיל רציפות על חוק האנג'לים. זה כבר קרה. אני לא יודע אם כבר הצביעו על הדבר בכנסת או לא. בכל מקרה, הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, הוא שורה של הטבות מס לחברות כאלה. אגב, אני חושב שאפשר לחשוב על עוד הטבות מס לחברות כאלה, בעיקר בשלב ההנבטה, ולחברות סטארט-אפ למיניהן, ואנחנו צריכים, ביחד עם משרד האוצר ורשות המסים, לתכלל את האירוע הזה. אבל פטור מחובת הנחה לחוק האנג'לים, הוא כבר בתהליך חקיקה.

לגבי דבריו של פרופ' דוד הראל, אני אומר לך באמת בצורה הברורה ביותר, אני הייתי מעדיף – הרי אתה עובד לפי חוק והממונה על ביצוע החוק הוא שר החינוך, אם יש לך דבר כלשהו לומר לשר החינוך תאמר קודם כל לשר החינוך ואחר כך תביע את דעתך. מותר לך להביע תמיד את דעתך הלא פוליטית. אני רק רוצה לבוא ולומר לך שביום שישי, בעודי יודע שביום שלישי אתה אמור להגיש לנשיא המדינה את הדוח התלת-שנתי על פי חוק, אני מוצא את עצמי רואה שרוב הדוח כבר מפורסם בעיתון ידיעות אחרונות, ובעסקת קומבינציה, לאחר כמה שעות באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות YNET, ובו אתה פותח – או לפחות כך החליט הכתב שתפתח, ואני מצטט: אז תרשה לי לומר קודם שאני הכי מודאג ממה שדווקא לא מופיע בדוח, מהשלכות הצעדים האחרונים של הממשלה על המדע הישראלי, מההתנהגות הלא רציונלית של מקבלי ההחלטות.

הציטוט הזה הוא לא ציטוט שלך כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים אלא כאדם פרטי, אדם פוליטי, שמותר לו לחשוש מהרפורמה המשפטית. אני חושב שהדבר הזה לא היה ראוי. היה ראוי להגיש את הדוח לנשיא המדינה, אחר כך לוועדת השרים למדע וטכנולוגיה. זה הדבר הראוי. אני לא עושה דברים כאלה כלפי קולגות שלי ואני לא מצפה שקולגות שלי יעשו דברים כאלה כלפיי. בכל הכבוד לידיעות אחרונות או לכל כלי תקשורת אחר, יש חוק, החוק הוא מאוד ברור, הוא כתוב בעברית מאוד טובה, לא מאוד מורכבת.

הצעתי – והיא כבר לא רק לפרופ' הראל אלא לכולם, גם להתאחדות התעשיינים, שכבר פגשתי את העומד בראשה, ואחרים מן התחום – הטובה, הידידותית, כאזרח בישראל: אין שום בעיה לא להפגין, לא למחות ולא לומר דברים. אנחנו מדינה חופשית. צריך כל אדם להגיד את דברו. קודם כל אמר את דברו בקלפי, זה בסדר גמור, זו חובה אזרחית – לא הייתה מערכת בחירות אחת שאני החמצתי – לקבל את תוצאות הבחירות ואחר כך אפשר למחות. בכל מקום אפשר למחות. לא הייתי מציע, ואני אומר את זה בזהירות אבל בנחישות, לערבב את ענייני החדשנות, המדע והמחקר לעניין הרפורמה המשפטית, שהיא ויכוח לגיטימי במדינה דמוקרטית.

אדוני היושב-ראש, קודם כל קיבלתי את עצתך לבוא לכאן, לדווח לוועדה ולהיות נוכח במעשים, לא בדיבורים ולא בדוחות, במעשים, בפעילות הנמרצת של משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי ושלל הגופים לקידום המדע הטכנולוגיה והחדשנות ורווחתם של כל אזרחי ישראל באשר הם. כך התחייבתי לנהוג כשנשבעתי אמונים כחבר כנסת, כשר בממשלה, וכך אני מתכוון לנהוג עד אשר יינתן לי המנדט מהציבור. תודה רבה.

תודה רבה, כבוד השר, היינו אתך קצת קלים, ממלכתיים, בגלל שזו ישיבה ראשונה, אבל חשוב שנמשיך בשיתוף פעולה מקסימלי על כל הדברים המשותפים, ויש הרבה, לטובת המדע, לטובת החברה כולה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.