פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
14/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 14:00

ישיבת מעקב - שירותים דיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל

חבר הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

מורן גליקשטיין - מנהל חטיבת השרות, רשות מקרקעי ישראל

עידן גורדון - צוהר, חטיבת השירות, רשות מקרקעי ישראל

יוגב שמני - מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

עמיחי דרורי - מרכז השלטון המקומי

דודו קוכמן - יו"ר, פורום התיישבות ומקרקעי ישראל, לשכת עורכי הדין

מיכל בוסל - עו"ד, מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות, תנועת המושבים בישראל

צחי בובליל - מנהל אגף, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.









ישיבת מעקב - שירותים דיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל

צוהריים טובים, אצלנו בכנסת סדר-היום משתנה, אז אנחנו יכולים להגיד בוקר טוב. עברו שש שעות מסגירת המליאה. חמש שעות על פי החוק, עוד שעה הוספנו פה היום. אנחנו בישיבת מעקב על השירות הדיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל, כ"ג בשבט התשפ"ג, ועדה מיוחדת לפניות הציבור.

אני חייב לציין שאנחנו את הוועדה הזאת עושים כישיבת המשך לוועדה שניהלה היושבת-ראש הקודמת, יעל רון בן משה, ישיבת המשך שהיא ביקשה. אני שמחתי על הנושא, אז אני מודה לה על העלאת הנושא. אנחנו נשמח לשמוע מרשות מקרקעי ישראל, ממנהל חטיבת השירות איך התקדמנו מאז, למה הגענו ולמה התקדמתם. אני שוב מודה ליעל רון כי צריך להיות הגון. זו ישיבת המשך שלה, נושא שהיא העלתה אותו עם כל הבעייתיות, עם דוח מבקר המדינה, עם כל מה שהיה מסביב לזה, ואני אשמח לשמוע אתכם, הרשות הדיגיטלית כאן. אני בטוח שהם חלק בלתי נפרד מהעניין הזה. רשות הדיבור לכם.

(הצגת מצגת)

נעים מאוד, אני מנהל חטיבת השירות. עידן גורדון אצלי מהחטיבה. קודם כל אני אומר באמת תודה. הדיון בסוגיית השירות באופן כללי כתפיסה וגם ברשות מקרקעי ישראל הוא חשוב. במסגרת הזמן שיש לי אני קצת אסביר על הדברים שאנחנו עושים. אני קצת אדבר על האתגרים שיש לנו ואני אעשה את זה הכול ביחס כמובן לדוח מבקר המדינה בהתייחס גם לישיבה הקודמת.

אם נסתכל על הישיבה הקודמת, שם בגדול היינו בתחילת העולם הדיגיטלי, לא ישיבת ההמשך, הישיבה הראשונה. הקורונה הגיעה גם לפתחינו והרשות כמו גם שאר משרדי הממשלה היו צריכים לתת פתרונות שכמובן יתמודדו עם העולם הדיגיטלי.

בגדול, החטיבה כיום כמובן חייבת להפעיל סדרי עדיפויות, וסדרי העדיפויות שלה הן כדלהלן בשים לב לשירות לאזרח. אגב, הלקוחות שלנו, בגדול, כ-50% הם אזרחים מכל המגזרים כמובן וכ-50% הם מייצגים שרובם זה עורכי דין.

בשאיפה שאם הכול יעבוד, אז ישתנה ה-50% ל-50%.

השאיפה שהאזרחים יוכלו יותר כמובן לעשות פעולות לבד. יחד עם זאת בעולם המקרקעין עורכי דין מטבע הדברים הם אלו שעושים את העסקאות, העברות זכויות וכו', אז עורכי הדין תמיד יהיו חלק מאוד משמעותי בייצוג, כי עסקאות מקרקעין הן עסקאות מורכבות.

אנחנו עובדים על תפיסת שירות, גם אמנה וגם תפיסה של הארגון שכוללת בתוכה גם זמנים, SLA, הבחנה בין סוגי לקוחות וכהנה. התקשרנו עם חברת ייעוץ מאוד משמעותית וזה משהו שאנחנו עובדים עליו ובעזרת השם זה יהיה השנה.

היום פרסמנו מכרז ששנים רבות ניסו להוציא אותו אבל בעקבות הרבה עניינים גם פנימיים וגם חיצוניים הוא לא הצליח לצאת והיום הוא יצא. אנחנו יצאנו היום במכרז לפרסום של מוקד ארצי רב-ערוצי. הגענו להסכמות גם עם הסתדרות העובדים, ועדים, הרבה דברים שהיינו צריכים כדי לגמור אותו והיום התפרסם המכרז. בעזרת השם בסמוך לפסח אמור להיות הגשת ההצעות. אנחנו הלכה למעשה מבינים את המורכבות של השירות שאנחנו צריכים לתת. אנחנו גוף עסקי. אנחנו מקימים מוקד רב-ערוצי שיהיה מוקד שגם ישלב מענה טלפוני, גם מענה דיגיטלי וגם מענה לפעולות.

אם היום המוקד הטלפוני שלנו הוא רק מידע בלבד והמוקדים שמבצעים פעולות הם מוקדים חיצוניים, מה שמקשה על השירות, אנחנו לקחנו חברות ייעוץ. למדנו את העבודה גם בשים לב לדברים במוקדים אחרים שקיימים בארץ, ואנחנו מקימים מוקד מאוד חדשני שגם כן כפי שאמרתי, ייתן שירות טלפוני, גם דיגיטלי וגם ביצוע פעולות פשוטות על מנת לקדם את השירות שלנו.

אנחנו עובדים רבות על פישוט תהליכים, כי בסוף גם אם העולם יהיה דיגיטלי מאוד וגם אם האזור האישי יהיה יפה, כל התהליכים של הארגון הם תהליכים מורכבים, אז מטבע הדברים יהיה יותר קשה. אנחנו עושים את זה גם בתחום העירוני וגם אנחנו עושים את זה כיום גם בתחומים החקלאיים. אנחנו מבינים ששם יש לנו הרבה יותר דברים מורכבים ואנחנו מנסים לפשט אותם.

אנחנו עולים בשבועות הקרובים לתהליך של היתר מקוון. מי שיודע, הסיפור של סוגיית ההיתרים לוקח הרבה מאוד זמן במדינת ישראל. מזה תקופה ארוכה של כמה שנים מנסים ליצור ממשקים עם מערכת רישוי זמין ולקבוע לוחות זמנים. אנחנו ממש בשבועות הקרובים נתחיל פיילוט במרחב דרום.

אני מנסה להבין. ההיתר בסוף זה הרשות המקומית, זאת אומרת גם ממשל זמין לא יכול לעשות הרבה בהיתר. אתם חלק מההיתר כי צריך חתימת בעלים.

נכון. בחלק הזה של הבקשה להיתר, מטבע הדברים כאשר פלוני אלמוני רוצה היתר, הוא צריך ללכת לכמה רשויות ולהשיג את האישור שלהן. אנחנו חלק מהאירוע. כדי לפתור את האירוע אצלנו יש תקנות, ונכנסנו, פשוט אנחנו כרגע מנסים את בניית הממשק, שלרמ"י יהיה זמן קצוב, 90 ימים לפעולות שמנויות והוסכמו בין הצדדים, ואנחנו תוך 90 ימים צריכים להגיב. אם לא נגיב להיתר תוך 90 ימים, יראו בזה כאילו בהסכמת רמ"י, אז זה אירוע שממש - - -

למה זה 90? זה לא המון?

הפעולות הפשוטות לא יצטרכו 90. הרי אם בן אדם רק זכה במכרז והוא מבקש היתר ואין עניין - - -

לא, לא. אני בכוונה מנסה להתמקד כוועדה לפניות הציבור לנושא הזה. מי שזכה במכרז מחזיק מספיק עורכי דין ורמ"י רוצים גם את הכסף. הכול בסדר, אבל זה אירוע אחד. אני מדבר עכשיו על אירוע פשוט. יש לי בית שרשום ברמ"י. כשאני מגיש היתר בנייה אני צריך חתימת רמ"י, שזה מה שרוב אזרחי ישראל כי לא כולם יזמי נדל"ן. רוצה להוציא מרפסת לצורך העניין, הוא צריך חתימת רמ"י. זה, גם יש לו 90 יום?

לא, אז אני אסביר. במקרים של האנשים הפשוטים אין בעיה של מסגרת זמנים כי הם נכנסים אוטומט להסכמה מראש. למשל, כל האירוע של בנייה רוויה, רמ"י פשוט מתעסקת כי יש להם הקניית בעלות ללא תמורה, אז פה אתה מראש מקבל את ההסכמה של רמ"י.

אני רוצה להוציא מרפסת, מה אני צריך לעשות?

בדירה רוויה לא. בדירה רוויה יש הסכמה כי זה זכאי לבעלות. העניין הוא בייחוד בבנייה נמוכה, בייחוד בבניינים הישנים שהם לא שילמו את מלוא התמורה, זה נקרא בינוי בפועל או יישובי עולים. היו כל מיני סוגי אוכלוסיות שהם צריכים לבוא כדי לאשר מול רמ"י ולעיתים הם גם צריכים לשלם כסף, ששם הקציבו זמן. אנשים יגידו מאוד מאוד תודה אם תוך 90 ימים זה ייגמר, כי זה אירוע. לפעמים יש פה עניין של השלמת זכויות וכו'.

יועץ משפטי באמצע.

יחסית היום זה הרבה יותר פשוט. אני הגעתי מהעולמות של האגפים המשפטיים. בעולמות של תהליכים מקוונים, אני אתן דוגמאות עוד מעט בהמשך. אנחנו ריכזנו מאמץ בפעולות הפשוטות. אנחנו בסופו של דבר כשבונים תוכנית עבודה, יש לנו הרבה מגזרים והרבה פעולות. אנחנו הולכים לעיקרון של ה-80/20.

בתחילת הדרך כשאנחנו מעלים ממשקים, אנחנו הולכים למקומות שלאזרחים, אני לא אקרא לזה הפשוטים אבל האזרח בקצה, בעם הרגיל, כמוני וכמו רבים, ולאט לאט אנחנו עולים לדברים היותר מורכבים. עוד מעט אני אתן לכם דוגמה שזה מה שהיה בוועדה הקודמת, הנושא של אישור זכויות ששם אמרנו שהתחלנו את התהליך ואני אראה לכם מתוך מערכות הנתונים את המספר של האחוזים, כמה שם היה שיפור יפה.

אנחנו עושים המון ריכוז, זה עבודה גם עם יוגב, על ממשקים מקוונים. העידן היום של הדיגיטציה תלוי בייחוד בממשקים מקוונים בין רשויות, וככל שלנו יהיה יותר ממשקים עם רשם הירושות, עם הטאבו, עם רשות המיסים, האזרח פשוט ירוויח כי אני לא צריך ממנו שום דבר. אנחנו בתוכנית עבודה של 2022–2023 משתדלים לעשות את כל הממשקים הכי פשוטים על מנת שבאמת אנשים כמה שפחות יגיעו אלינו, ואני אתן עכשיו דוגמאות.

בגדול, האזור האישי שלנו זה אזור שפותח אצלנו ברשות. הוא בגדול אמור לתת מענה לשלושה סוגי לקוחות: פרטי, מייצג ותאגיד. העולמות של פרטי ומייצג זה עולמות שכבר עובדים, והעולם של תאגיד זה עולם שעכשיו מתחיל להיכנס למכרזים. בגדול, אנחנו ממש מניין של ימים ספורים שזה פרויקט הדגל של מנהל הרשות, עוברים למכרזים מקוונים מקצה לקצה. פתרנו את כל הנושא של הערבויות הדיגיטליות. היום, בגדול, בן אדם יוכל להגיש מכרז מהבית וגם נקבל את הסכם החכירה עד הבית במחשב. זה כבר פותח רובו ככולו והתחיל גם לעבוד. השלמת הדברים ממש בימים הקרובים, ובגדול, שם אנחנו די מאחור. סוגיית המכרזים מאוד נפתרה ברשות. הצד של המכרזים כמובן זה צד שאנחנו מאוד חייבים להיות חזקים בו מכיוון שאנחנו ספק המכרזים הגדול מטבע הדברים במשק של נדל"ן, אז שם אנחנו יכולים להיות חזקים.

אני יכול לצייר להם את התהליך של איך הסכם היה צריך להגיע. הסכם היה צריך לבוא אצלנו, היה צריך להיכנס למעטפה, נשלח בדואר, הלקוח היה צריך לחתום על זה, להביא לי את זה חזרה. אני הייתי צריך להחתים, להחזיר אליו הכול. אנחנו ערים לכך שיש אוכלוסיות שעדיין לא בעולם הדיגיטל. יש מספיק אוכלוסיות שעדיין לא מספיק מעורות במחשב ואנחנו עושים את הכול לצד הדיגיטציה.

יש לך אנשים שהם לא בעולם הדיגיטלי?

גם בעולמות של אנשים שמתעסקים עם מכרזים, יכול להיות שלמכרז עצמו הם נעזרו באיש מקצוע, אבל אחרי המכרז שיש להם תהליך מול הרשות בהסכמים, בחתימות - - -

לא הבנתי. אני יזם, אני קניתי קרקע ל-200 יחידות דיור, אני לא יכול להתנהל בתהליך?

היזם פשיטא, אבל מה קורה אם יש לך עכשיו, סתם דוגמה, באזור עדיפות לאומית ביישוב פלוני אלמוני 150 יחידות דיור, יכול להיות שמתוך ה-150 יחידות הדיור יש - - -

הזוכה הבודד.

כן.

בסדר, זה הבנתי.

כשאנחנו מדברים על מכרז, זה יכול להיות מכרז לאנרגיה סולארית, יכול להיות לבנייה רוויה ויכול להיות גם מכרז לבנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית, באזור המרכז, ויכול להיות שגם מכרז לצורך העניין, סתם דוגמה, במודיעין של 200 יחידות דיור. אנחנו תמיד מקדמים לצד דיגיטציה גם כמובן ערוצים של קבלת קהל וערוצים של שיח טלפוני.

בגדול, אני לא אלאה פה את הציבור אבל האזור האישי, בגדול, אמור להיות שער הכניסה של כל המגזרים. אני כבר הגדלתי ואמרתי שאנחנו עובדים בסדרי עדיפויות ויש מגזרים שאנחנו כרגע הרבה יותר חזקים איתם. יש מגזרים שבתוכנית עבודה אנחנו ניכנס אליהם כי אי אפשר ביום אחד כמובן לפתוח את העולם הדיגיטלי לכולם.

במסגרת האזור האישי כל לקוח, כפי שאתה רואה, כבוד חבר הכנסת, אדם שנכנס אלינו לרשות אמור לראות את הנכסים שלו. במסגרת הנכסים שלו הוא גם אמור לראות את המסמכים העיקריים הרלוונטיים לנכס שלו, והוא גם אמור לבצע פעולות באמצעות האתר. אני עוד מעט אראה דוגמאות חיות לתהליכים שעשינו בעקבות הלחצים כמובן של העולם הדיגיטלי, אבל תמיד אני מסביר, אנחנו עובדים על רעשי הרקע הגדולים. בסדרי העדיפויות של חטיבת השירות אנחנו מחפשים איפה בעיקר האינטראקציות עם הציבור ולפי זה בונים את תוכנית העבודה.

במסגרת זה כמובן אנחנו צריכים קודם כל לתת תשומת לב לאישורי זכויות, זה הדף הראשון שהבן אדם מבקש. אנחנו צריכים אחר כך להתקדם עם משכנתאות, אנחנו צריכים אחר כך להתקדם עם העברות זכויות, ואחר כך לאט לאט אנחנו נתקדם עם הכול.

אני סתם אשאל שאלה. אני נכנסתי לפרטי לקוח. אני יכול לקבל אוטומטית אישור זכויות?

כן, אני אראה. זה קיים.

האם זה מספק כאישור זכויות, אם אני מדפיס את הדף שהוצאתי?

כן. דוגמאות אני אראה עוד שנייה.

כשאתה נכנס לנכס, לצד המסמכים ופרטי הנכס גם אנחנו חושפים בפניך את הפעילויות הרלוונטיות שיש לך בכנס שלך. יש פה מערכת שפותחה הרבה זמן, שנקראת מערכת הכוונה. היא בעצם לומדת את הנכס ועל פי הפרמטרים של הנכס היא מציעה את הפעולות הרלוונטיות. לא דומה נכס חקלאי שיש למשל פלך וחוזים לדורות לחלק עירוני שאין לו את הדברים האלה, אז המערכת מתחקה.

זה מספק לאישור זכויות?

כן, כן, אני עוד מעט אראה.

אני מוציא את התדפיס של זה, זה מספיק?

לא בכל המגזרים. אני אראה את הכול, אני מבטיח.

זה התהליך שכבר סוים ופותח, רק שתיראו, תהליך מקוון. אגב, אחד מהפרמטרים של דוחות מבקר המדינה היה שכמובן אנחנו צריכים להעביר את עצמנו ליותר עולם מקוון ותהליכים מקווים עם טפסים מקוונים ולא להלאות את הבן אדם לעשות את זה הכול בדף.

זה למשל הליך של התחייבות לרישום משכנתה. אגב, התהליך הזה הוא בכל המגזרים לרבות החקלאי. אדם נכנס ליישום מקוון, הוא פשוט ממלא את הדברים בצורה מקוונת. הוא ממלא הצהרות. זה למשל, סתם, פעולה של עורך דין. לצורך העניין לקחו עורך דין.

אבל אותו דבר אם לא לקחו עורך דין.

כן, אותו דבר. הוא מצרף את המסמכים שלו והוא מתקדם.

בסופו של דבר חותמים, אם זה עורך דין בעל הזכויות, אם זה האנשים הפרטיים, האנשים הפרטיים וזה תהליך מקוון. היום אנחנו אוחזים כבר שיש לנו מספר תהליכים מקוונים מקצה לקצה שכל התהליך הוא ללא נייר. אנחנו כבר סיימנו, בהתייחס לוועדה הקודמת, אישורי זכויות, התחייבות לרישום משכנתה. סילוק משכנתה זה דרך הכספות של הבנקים, וגם עדכון של העברות זכויות שמבוצעות בחברות משכנות.

איך אני עושה אישור זכויות? אני עושה enter וזה אישור זכויות?

כ-75% מאישורי הזכויות שניתנים היום ברשות, אני אראה לכם את ה-BI שלנו, הם ניתנים בצורה אוטומטית.

מה זה אוטומטית? פרטי לקוח אומר שיש לי נכס ברמת הגולן ביישוב פלוני אלמוני, יש לי כנס ברחוב זה וזה בגוש חלקה זה וזה. אני מדפיס את זה, זה אישור זכויות לצורך העניין או שאני צריך עוד משהו, אני גורם מייצג, אני לא גורם מייצג.

אתה לא צריך שום דבר. אישור זכויות, אנחנו עשינו הקלה מאוד משמעותית. גם עורך דין לא צריך לצרף שום ייפוי כוח. אתה נכנס לאתר. ככל שאנחנו בטוחים שיכולים לתת לך, שם זה עומד על 75%, אני אראה לכם פרמטרים, אתה מקבל. יש לנו אוכלוסיות שאני כבר אומר פה על השולחן, שאנחנו בטיובים, למשל האוכלוסייה החקלאית של נחלות שזה ברשות. אגב, יש לנו עכשיו פרויקט מאוד גדול של טיוב נתונים ביישובים החקלאיים. יש לנו אנשים שיושבים כל היום ומה שהם עושים, מטייבים נחלה-נחלה על מנת להכניס גם את העולם החקלאי לעולם הדיגיטלי, ויש לנו כבר היום מקומות שבהם אנחנו גם ביישובים החקלאיים נוכל לתת אישורי זכויות אוטומטיים, אבל זה רק אחרי תהליך טיוב, כי לקחת נחלה ולטייב אותה זה לא בית במגזר העירוני. אנחנו מתעדים היום, אגב, זה דברים חדשים, את כל הפניות של כל האנשים.

אני מתאר לעצמי שיש הבדל בין מסמך לאדם שב-1985 רכש בית מיזם, אז המסמכים בעצם אמורים להופיע בתוך המערכת, לבין אדם שיש לו כמו שאמרת, נחלה, עוד לא היה טיוב. אני מתאר לעצמי שיש הבדל.

בהחלט.

תיאורטית, אם אדם רכש דירת מגורים לפני 1948, גם יכול להיות שתהיה לו בעיה להוציא את התדפיס הזה.

השאיפה שלנו, וזה חשוב להגיד פה, שגם העולם החקלאי יקבל את אותו פשטות תהליכים ואת העולמות הדיגיטליים. פשוט בעולם הזה זה עולם שאנחנו צריכים להיות יותר מדויקים, יותר מטוייבים ואנחנו עובדים על כך.

חשוב להגיד שהלקוח אמור לראות את כל הפניות שלו, את כל המסמכים שהוא הגיש על מנת שבאמת יהיה שקיפות בשני הצדדים, מה שאצלי הוא גם מה שאצלו.

כפי שאמרתי, עולם המכרזים הוא עולם מאוד מורכב לצד מאוד מפותח. אמרתי, היום אנחנו די סיימנו את הפרויקט הזה. הוא בשלבי הרצה. ממש עניין של תקופה קצרה, כל המכרזים במדינת ישראל יהיו רק דרך הממשקים האלה, כולם דיגיטליים, ערבויות דיגיטליות, מסמכים דיגיטליים ולקוח לא צריך לבוא, שום דבר. אין כבר תיבות מכרזים שהוא מגיע ושם דפים. הכול עולמות דיגיטליים וזה כבר אצלנו, זה כבר שם.

רק שתבינו כמה השתפרנו וכמה עמדנו במילים שהבטחנו גם בוועדות הקודמות. אם תסתכלו בשנת 2021, מצד ימין, 32% מאישורי הזכויות היו אוטומטיים, זאת אומרת ב-2020 זה היה אפס, ב-2021 שהכנסנו את הממשק, 32%. אם נסתכל על 2022, אנחנו עמדנו על 64%, ואם נסתכל על ינואר 2023, עמדנו על 72%. היום, כבוד חבר הכנסת, 72% מאישורי הזכויות יוצאים אוטומט בלי מגע אדם. השאיפה שלנו כמובן שהאירוע הזה יגיע ל-100%, אבל זה הרבה עבודה.

אנחנו מאוד מקווים שכבר במגזר העירוני נהיה בצורה אבסולוטית כמעט ב-100%. תמיד יש בעיות של טיוב, אז לא יקרה, אבל בגדול אנחנו רוצים שהדברים הפשוטים של האדם, הוא יעשה את זה בצורה דיגיטלית מלאה.

זה מכתב מ-8 בפברואר על הקמת המוקד הדיגיטלי. זה מכתב שנשלח ליושב-ראש הסתדרות ועדי העובדים. ברוך השם אנחנו אחרי זה. היום התפרסם המכרז. שנים רבות ניסינו להוציא מכרז דומה למכרז כזה ובשעה טובה צלחנו את כל האתגרים. בעזרת השם זה הבשורה היום הכי משמעותית שיש לנו גם כאמירה מאוד משמעותית, אנחנו הולכים להקים מוקד מאוד משמעותי שייתן פתרון ללקוחות, גם בשיח טלפוני, גם בצורה דיגיטלית וגם בפעולות הפשוטות, שהאזרח יוכל לדבר עם מישהו שהוא מאחורי המסך. זה המטרה של המוקד הזה.

אני רוצה לשאול שאלה שעלתה בדיון שהיה כאן לפני שבועיים על הנושא של השירות במשרדי הממשלה. אחת הבעיות שהועלו על ידי מספר משרדים ועל ידי המ.מ.מ של הכנסת זה המעמד של אותו פונה. לצורך העניין אני אמשיל את זה למערכת העירונית. מוקד 106 הוא מוקד מוכר בכל היישובים, בכל המקומות. בן אדם מתקשר ואומר, יש לי תקלה בחשמל, יש לי תקלה בביוב. אחד הדברים שעלו פה מאוד מאוד חזק זה המעמד של אותם מוקדים מול נותני השירות. לצורך העניין, אגף מקבל פנייה מהמוקד הזה. מה המעמד שלו? מה הבקרה שלכם שהוא עונה לו? פקיד כוח אדם לצורך העניין של חברה חיצונית שזכתה במכרז פנה אליי. "מי הוא שיגיד לי מה לעשות? אני אענה כשבא לי". איפה הבקרה שלכם שאכן יהיה איזשהו מעמד לאותו מוקד מול הרשות? זה דבר שצף מאוד מאוד חזק בהרבה משרדי ממשלה.

האירוע הזה גם בוער בקרבנו וגם אצלנו מהווה אתגר מאוד גדול.

סיפרתי פעם סיפור. הייתי תקופה מסוימת ראש רשות. ביקשתי מאיש המחשבים ברשות המקומית להתקין לי במחשב שלי את התוכנה של המוקד העירוני. הייתה בעיה. מנהל המוקד אמר לי, בסדר, אני פונה לאגף שפ"ע, לאגף תאורה והוא מורח אותי. מה אני עושה? אז אמרתי לו, בוא תתקין לי את התוכנה אצלי. אני חושב שבמשך ארבע שנים, אני הייתי שש שנים ראש רשות. הוא התקין את זה אחרי שנה וחצי-שנתיים. במשך ארבע וחצי שנים פעמיים נכנסתי לתוכנה, אבל כל העירייה הייתה בטוחה שאני יושב כל היום במשרד ובודק את התוכנה. מה עשיתי? פתחתי פנייה שהגיעה לאיזה מחלקה והרמתי טלפון למנהל המחלקה. אמרתי, אני רואה פה פנייה פתוחה שלושה ימים אצלך במחלקה. למה זה עוד פתוח פה במוקד? פעמיים בכל הקדנציה וכל העיר הסתובבה. אני שואל מה הוא הדבר? כי בסוף זה היה התלונה המרכזית של המוקד. המוקד היה מאוד פעיל אבל הוא אמר, תקשיב, אני פונה למחלקות והוא אומר לי, עזוב, הבנתי אותך, אתה לא הבוס שלי בסוף. בסוף מנכ"ל העירייה הבוס שלי, ראש העיר הבוס שלי. אתה לא הבוס שלי. עכשיו איפה זה מסתדר?

אני אגיד עכשיו תשובה אבל כמובן היא צריכה להיעשות בצורה מאוד עמוקה. ראשית, זה אירוע שגם היום רודף אותנו. מי שמנהל את האופרציה של כל מה שדיברתי עכשיו זה מנהל אגף שעובד ברשות מקרקעי ישראל, הווה אומר, אמנם זה מוקד במיקור חוץ אבל הניהול, לא הניהול של המוקד עצמו שהוא במיקור חוץ, אבל הניהול של המוקד על המוקד זה שלנו, של חטיבת השירות ובהחלט בדיונים פנימיים אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשים רפנטורה שלנו שתהיה בממשק שבין המוקד לבין עובדי המדינה, זאת אומרת שאנחנו נצטרך להיות רפנטורה, כמו שאתה בא ואומר, שבאמת אם יש מישהו מהמוקד שפונה למי מאגפי המדינה, שאנחנו בעצם נראה שמקשיבים לו. זה משהו שחטיבת השירות תהיה חלק.

אני רוצה להציע לך הצעה ברוח ההצעה שאמרתי לך קודם. אתם צריכים למצוא משהו אחר. אתם צריכים למצוא נוהל פנימי שאומר מה קורה למנהל אגף שלא עונה תוך 48 שעות, ושם לא צריך 90 יום, למוקדן לצורך העניין, תשובה, כי אם לא תעשו את זה ואיזושהי בקרה, מי לא עונה? תוך כמה זמן כל מחלקה ענתה? אם לא, זה שיעמוד בראש השירות, הרי הוא לא ירד לרזולוציה של פנייה. בסוף אם לא יהיה משהו שיחייב את כל הרשות לעמוד בסטנדרט מסוים מול המוקד, המוקד יהיה נחמד, הוא יענה לטלפון והוא אפילו ישמע עם צליל מדהים ותחושת שירות, אבל בסוף לא יהיה לו שום אימרה מול המחלקה המסוימת, אם זה המחלקה של החקלאות או המחלקה של הכפרי או העירוני. לא יהיה לו שום מעמד ואז בסוף הוא יגיד, בסדר, קיבלתי פנייה.

ניקח את הדברים באמת לתשומת לב.

אם לא תעשו משהו פנימי ברמה הזאת שיש מחויבות, זה נבדק פעם בחצי שנה, פעם בשנה. באיזה רמה? כמה אתם עונים? מה המהירות שאתם עונים למוקד? תהיה בעיה.

תודה רבה, בסדר גמור.

שקף אחרון לפני שאני אסיים. אפרופו הישיבה הקודמת, זה בעצם תיאור שלב עבודה של בניית תפיסת השירות. כפי שאמרתי, זה נלקח במסגרת תקציב וייעוץ חיצוני.

אני אסכם רגע את מה שהתחלתי. אנחנו ערים מאוד מאוד לרחשי הלב של הציבור ולמורכבות של השירות אצלנו. אנחנו ערים על כך שיש לנו פערים ואנחנו צריכים לשפר אותם. זה ראשית ועיקר. לקוח שהוא מבחינתו מרגיש שאנחנו לא בסדר, לקוח שמרגיש שאנחנו לא נותנים שירות, קודם כל הוא צודק. זה לא משנה מה אני חושב שאני עושה. זה לא משנה כמה אני חושב שאני משתפר. אם הלקוחות בצד השני, שזה ציבור עורכי הדין וציבור כל הקליינטים שלנו, מרגיש שיש לנו בעיה בשירות, אז אנחנו בבעיה, אנחנו צריכים לפתור אותה.

אני כן יכול להגיד עם יד על הדופק והלב שאנחנו עושים את מרב המאמצים בסיטואציה שנקלענו בפניה לעשות את המרב. יש לנו כוח אדם שבמספרים שלו הוא מוגבל כמו הרבה משרדי ממשלה. יש לנו כמות פניות מאוד גדולה. מטבע הדברים כולם יודעים ששוק הנדל"ן, יש לו הרבה אינטראקציות והרבה טרנזקציות ואנחנו צריכים לתת מענה. אנחנו מנסים לעשות הכול כדי לשלב בין כמות הטרנזקציות וכמות העבודה שיש לנו לצד כמות כוח האדם. אנחנו מאוד מקווים באסטרטגיה שאנחנו בונים, ששילוב ידיים של שיפור עולמות דיגיטליים, הווה אומר אזורים אישיים חכמים, ממשקים טובים, שימוש בממשל זמין, הזדהויות ממשלתיות ועזרה של כל השחקנים לצד הקמת המוקד, לצד תרבות ארגונית תומכת שירות, היא תשפר אותנו. אנחנו בהחלט מרגישים בתקופה האחרונה, ויש לנו גם מדדים על כך, שיש גרפי שיפור. בהחלט אנחנו רוצים להגיע למקום יותר טוב ואנחנו באמת עושים את הכול כדי לעשות את זה.

אנחנו נמצאים בקבוצות גם של לשכת עורכי הדין ואנחנו מקיימים איתם פגישות תכופות כדי לראות איך מגשרים על הפערים. כמעט אין אדם שרוצה לבוא להיפגש איתי אישית ולתת לנו עצות טובות או כל שיח שיש בינינו ואנחנו לא נפגשים איתו. השבוע נפגשנו עם אחד מעורכי הדין המובילים כדי לשמוע. אני כבר אומר, אנחנו מודעים לאירוע ואנחנו באמת פועלים קשה כדי לפתור אותו. אני מאוד מקווה שבישיבות שהן חשובות, גם תקופתיות. אנחנו נראה את גרף השיפור שהתחלנו איתו. אני מודה כמובן, כבוד חבר הכנסת לכל האנשים ואני פתוח להערות, שאלות, בשמחה.

תודה רבה. אני חושב שבאמת מרשים מאוד. אני ארצה לשמוע התייחסות של צחי, נציג מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שבעצם פעל. מה התחושה שלכם? כפי שאמרתי בכנות, מי שיזמה את הדיון זו הייתה יעל רון בן משה בעקבות דוח מבקר המדינה. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.

צוהריים טובים, אני מנהל האגף שהיה אחראי על הביקורת בנושא הזה. קודם כל באמת ראינו ואנחנו כבר יודעים על שיפורים בתהליך הדיגיטציה שנעשו מאז הביקורת. היא נעשתה באמת בשנת 2020. כבר חלפו שנתיים מאז.

נושא שהיינו רוצים לחדד שעדיין אנחנו חושבים שיש פה פער לא קטן, זה נושא של אמנת השירות בנושא של משרדי הממשלה ויחידות סמך. היו אמורים להתייחס לכך עוד משנת 2015. התבקשו כבר לקבוע יעדים בנושא הזה בתוכנית העבודה. אנחנו בשנת 2022, זאת אומרת בחלוף של שבע שנים עדיין הרשות לא פרסמה אמנה כזאת. זה לא רק עניין דקלרטיבי של להצהיר שאנחנו נעשה כך וכך, אלא אמנה כזאת היא גם אמורה בסופו של דבר לכלול תקני זמן לפעולות שהרשות מבצעת, תקני זמן שלמעשה היא מתחייבת בהם לא רק פנימה לגבי עצמה אלא למעשה החוצה לגבי הציבור. בנושא הזה יש מספר פעולות מאוד קטן. אנחנו מצאנו בדוח עצמו שהיו רק ארבע פעולות כאלה. הרשות עושה מאות פעולות והציפייה היא שיהיה פה תהליך מתמשך של הוספת עוד פעולות ועוד פעולות שבהן כבר יש התחייבות החוצה כלפי הציבור לגבי תקני זמן שהרשות תעמוד בהם.

צוין גם לגבי המגזר החקלאי שהוא פחות מבחינת הדיגיטציה. עדיין יש עבודה על זה, אז פה הציפייה היא גם לשפר את הדיגיטציה. ככל שעדיין אין דיגיטציה אז מן הסתם שהשירות באמצעים האחרים ייתן מענה הולם.

אני מתאר לעצמי שכשהם יוצאים למכרזים לבנות אמנת שירות לפני שהם יודעים שהם גמרו עם הסתדרות העובדים שהם יוצאים למכרז ולפני שיוצאים למכרז, יהיה קשה מאוד לבנות אמנת שירות כי עצם אחד צריך להסתנכרן עם השני. השאלה איך אתם רואים את התהליך הזה מבחינת הביקורת שלכם, את התהליך שהם התחילו בו? האם זה הולך לשם או שאתה מרגיש שאנחנו עדיין נמצאים בפער? אני מבין שאמנה קשה מאוד להוציא לפני שיש לך את הכלים.

הרי הרשות כבר יצאה החוצה עם ארבעה תקני זמן. השאיפה היא שגם אם אמנת שירות תהיה בסופו של דבר המוצר המוגמר, עדיין על פעולות מסוימות, כדאי למפות אותם ולראות איזה פעולות כבר אפשר לצאת איתם בתקני זמן החוצה כי ככה זה גם יוצר מחויבות באמת של הרשות כלפי הציבור ולא רק כלפי עצמה פנימה. ציינתי, אנחנו רואים תהליך חיובי של דיגיטציה בשל השקעת משאבים, וזה נכון ויפה. אני מניח שגם המשרד שלנו, בעתיד אנחנו נעשה מעקב יותר פרטני על הדוח שלנו וגם על פעולות נוספות שנעשו, מעקב במסגרת דוח מעקב של המשרד שלנו בהמשך.

תודה. אני חייב לומר לך שהנהלת הוועדה אומרת שגם כן הפניות שלנו השתפר מאוד.

אנחנו עושים ביקורת מאוד גדולה על הדוחות של מבקר המדינה בייחוד בתחום הזה. לפני כל ישיבה אנחנו בוחנים את עצמנו. אגב, אנחנו בעזרת השם גם נוציא מכתב למבקר המדינה על דברים שעשינו עקב הביקורת.

ציינת, באמת זה בדיוק היה התהליך. כשאני נכנסתי לתפקיד באוגוסט לפני כשנה וכמה חודשים, הדבר הראשון שאמרתי לעצמי, אני צריך לבנות אמנה. מה שקרה זה שבזמן האמנה נכנס מוקד, אז הייתי חייב קודם כל לעשות בנייה של מוקד. אחרי שהמוקד יקום אנחנו נבנה אמנה מסודרת.

לגבי תקני זמן אני בהחלט מסכים עם צחי. העניין שיש לנו פעולות שהרבה פעמים אנחנו לא תלויים בעצמנו. הרי כולם מכירים שפעולות במקרקעין מעל X דונם או כסף הן דורשות לעיתים שומות ובקרות שומות ושמאי ממשלתי וועדות פטור וועדות משנה, זאת אומרת אירועים שהם חיצוניים לתהליך שלנו.

בהחלט צחי, אנחנו היום במוקדים המהירים כן עושים אמנת שירות, וגם המרחבים, אנחנו הולכים להכניס, היתר מקוון, אגב, שזה אחת מהפעולות הכי משמעויות שיש במשק, הוצאת היתר, יהיה אמנת זמן של 90 ימים. יש לנו עוד תהליכים של רישוי קצר. אנחנו מכניסים את זה.

אני חייב להגיד, כמו כל דבר, זה עניין של סדרי עדיפויות ואיך אתה קובע. הרי בסל של כמות של עובדים הרי הכי קל לי להגיד, זה אמנת שירות, זה 20 יום, זה 30 יום, אבל אנחנו צריכים לבחון אותה אל מול המציאות. לא יעזור שאני אקבע זמנים שאני לא יכול לעמוד בהם. על זה תהליך של האמנה ובהחלט אנחנו נשפר גם את הזמנים, גם את מספר הפעילויות שיהיה יותר זמנים.

לגבי החקלאי, מה שצחי אומר הוא נכון, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לטייב את הנתונים מהחקלאים ולהכניס לעולמות הדיגיטליים. תבינו, כשיש נחלה שהיא ברשות, לנו אין את כל הרישומים במערכות.

יהיה לך זמן להתייחס לזה אחרי המינהל הכפרי.

בשמחה.

אני רק רוצה להגיד לך סוד קטן. מניסיוני הקצר, ואני פריק של שירות, ככל שיש לך פחות עובדים, השירות הוא יותר מוצלח. אני חייב לומר לך את זה. אני בוגר כמה רשויות מקומיות וקצת מכיר את המערכת. ככל שיש לך פחות עובדים, תאמין לי, השירות הוא הרבה יותר טוב. ככל שיש לך יותר עובדים, העיסוק הפנימי ב-80/20 הוא יותר. כשיש לך פחות עובדים, ה-80% החוצה ו-20% פנימה, וכשלא, אז הוא צריך לבדוק עם מנהל המחלקה שלו ועם היועץ הזה ועם האגף הזה ועם האגף הזה, מתברבר שם והשירות הופך להיות לסיוט. אני פשוט מאמין בזה.

אמרתי לניר ברקת כשהוא נבחר לראש עיר, בשיחה הראשונה שלנו, הייתי ממלא מקום שלו כמעט עשר שנים. כשנבחרנו אמרתי לו, אתה רוצה לשפר את השירות בירושלים? תוריד את העובדים לחצי. אמר לי, רגע, אבל צריך להגדיל את העובדים. אמרתי לו, תקשיב, אתה רוצה להצליח בירושלים? תוריד את העובדים לחצי. תגיע עכשיו להסכם עם ועד העובדים על פרישה מרצון של 50% מהעובדים. תאמין לי, השירות בירושלים ישתנה פלאים. בסוף הקדנציה הוא הודה לי, אחרי עשור.

מיכל בוסל, מנהלת אגף קרקעות בתנועת המושבים.

תודה. אני עורכת דין, מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים. תנועת המושבים היא תנועת ההתיישבות הגדולה ביותר בישראל. היא מייצגת כ-380 מושבים מתוך כ-420 שפרוסים לאורכה ולרוחבה של ישראל. קודם כל אני מברכת מאוד על הדיון ועל שיתוף הפעולה בין כל המשתתפים שפה והגופים שהגיעו. זה באמת שיתוף פעולה שהוא מתמשך. כבר עשינו כמה פגישות. זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב.

כיום כשמושב או בעל נחלה מגישים בקשה לרשות מקרקעי ישראל, משך הטיפול הוא מאוד מאוד ארוך. למשל, ההליכים של העברת זכויות במושבים לוקחים למעלה משנתיים. אם אנחנו משווים את זה למגזר עירוני, זה לפעמים נמשך שלושה חודשים. בנוסף, יש מצבים שמגישים בקשות ולא מקבלים פידבק ראשוני במשך חודשים. יש לנו את הרמיטק וברמיטק רשום שהפנייה בטיפול או שהפנייה נסגרה, לא רשום גם למה הפנייה נסגרה, ואז צריך לפנות בקבלת קהל, לבדוק מה הסטטוס. אנחנו מציעים להוסיף לרמיטק אפשרות של פירוט מה סטטוס הטיפול, כלומר אפילו אפשרות גם לשלוח פנייה לנציג. הרי משייכים את התיק או את הפנייה לאדם מסוים שמטפל כדי שנוכל לדעת מה השלב של הטיפול.

אני שואל מההיכרות שלך. הרי כשאדם במגזר העירוני מגיש, יש טאבו מסודר. בקליק אתה יכול להוציא באתר נסח קרקע. אתה יכול לדעת מי הבעלים, אתה יכול לדעת מי קנה, יש רשם המשכונות. הכול מסודר. בתנועת המושבים, בנחלות זה גם מסודר כך?

לנו כתנועת מושבים, אין לנו מאגר.

אני שואל האם מידיעתך לרמ"י יש?

אני מניחה שיש לכם - - -

האירוע בנחלות מלבד הסדר, הוא שבנחלה להבדיל ממגזר עירוני יש מערכת דינים קצת יותר סבוכה. יש שם סוגיה של בנים ממשיכים, יש גם סוגיות של שימושים. אני לא ואומר שאנחנו מצדיקים את משך הטיפול.

איפה את מרגישה שהבאג יכול היה להשתנות?

אני לא מדברת על הרישום עצמו. זה ברור לי שיש שוני, אבל אני אומרת שנניח אם עכשיו אני הגשתי בקשה ויש סבב מחלקות פנימי בתוך אחת היחידות ואני רוצה לדעת אם זה עבר מיפוי, תכנון - - -

הנה, כבר אמרת סבב מחלקות. במקום שיהיה מחלקה אחת, יש סבב, אז זה כבר - - - . היו ממעטים את העובדים ואז היו פותרים את הבעיה.

יכול להיות, אבל אני אומרת שלפחות לדעת באיזה מחלקה זה נמצא, איפה זה עבר, לאיפה זה הולך להגיע.

סוגיה נוספת זה הסכמי משבצת. חלק מהמרחבים החליפו תוכנה ולמעלה משנתיים אי אפשר לקבל הסכמים כי עדיין לומדים את התוכנה. יש את זה במחוז צפון, במחוז מרכז. זה חוזה מתחדש, זה חוזה של שלוש שנים ולהרבה מושבים אין חוזה בתוקף תקופה ארוכה בגלל בעיות תוכנה, בגלל בעיות של כוח אדם. בכל המחוזות אומרים לנו שזה נובע, בעיות מכוח אדם. אנחנו חושבים שאם אפשר יהיה לקבל לפחות יותר מידע אצלנו במגזר, ואנחנו יודעים שזה בתהליכים, מידע יותר מפורט או אפילו לפנות לאנשים שמטפלים בתיק באופן ישיר, להגיש פנייה דרך רמיטק ולקבל פירוט של מה הסטטוס, איזה זה עומד, זה יחסוך אנשים שיגיעו בקבלת קהל. יחסוך גם מכתבים כי למעשה הרמיטק ייתן את המענה שלנו.

בנוסף, אני מציעה גם להגביל אם אפשר את משך זמן הטיפול כמו שכבודו אמר. אולי לקבוע איזשהו נוהל פנימי ואולי לקבוע נוהל שיהיה עליו גם איזשהו מעקב, לתת איזשהו טווח זמן סביר שיתאים לכולם, גם לפונים וגם לרשות, וגם ככל שניתן להקצות כוח אדם בצוותים החקלאיים במרחבים השונים.

אני כן רוצה לציין גם דברים טובים. לפני כמה שנים לקחו את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, איגדו אותם לקובץ אחד, לקודקס. קודקס הוא מסודר, הוא מאוד נוח, קל להתמצא בו, הוא מתעדכן באתר. יש נהלים מפורטים לפי נושאים. בשנים האחרונות הצטרף גם הרמיטק. לרמיטק יש יתרונות. כפי שנאמר, אנחנו רואים מגמה של דיגיטליות. אנחנו רוצים שהיא תמשיך. אם היא תמשיך זה יסייע גם לרשות, גם למושבים, גם לבעלי הנחלות. הדיון הזה הוא מאוד חשוב וזה כבר דיון המשך. אנחנו מאוד נשמח להמשיך בשיתוף פעולה.

אני רוצה להתמקד בנקודה. את אומרת, בסוף אין לך כתובת ברמ"י. את פונה, את לא יודעת איפה זה נמצא, באיזה מחלקה זה נמצא. אין לך מישהו שהוא בעצם נותן לך את המענה.

אם אני מגישה פנייה, הפנייה מנותבת לאיזשהו גורם ולפעמים קשה אחר כך לעקוב אחריה אם לא מגיעים בקבלת קהל.

אני אתן לעו"ד דודו קוכמן, לשכת עורכי הדין.

אני גם בא מהמרחב הכפרי. אני גם מזכ"ל של תנועה מיישבת, אז אני כאן בשני כובעים, אבל אני גם יושב-ראש ועדה של התיישבות ומינהל בלשכת עורכי הדין.

אני לפני הפגישה הזאת שלחתי בוואטסאפ, יש לי קבוצה של עשרות עורכי דין שעוסקים בתחום הזה. אמרתי להם, מה דעתכם על הרמיטק? אף אחד לא כאן כתב משהו חיובי אבל אני רוצה להקריא רק דבר אחד ברשותך, כאחת שעבדה פעם כיועצת משפטית במינהל. כותבת לי: "הבעיה הגדולה ביותר לשלוח פניות דרך הרמיטק בלבד. זה מתכון מובטח לאבד אותן בתהום הנשייה. אתה חייב ללכת אישית לפקיד ולומר לו ששלחת פנייה על מנת שהוא יאתר אותה, או לשלוח מייל לפקיד שאתה מכיר אישית ולומר לו ששלחת פנייה ברמיטק, אחרת אין לכך שום התייחסות", והדברים עובדים כך בכל המחוזות, מניסיון, כלומר הרמיטק לא מחליף את הצורך בפניות בדרכים האישיות, ושלא יאמרו לך אחרת.

הוא לא אמר אחרת.

אוקיי, בסדר.

בוא נהיה הגונים. הוא במצגת לא אמר אחרת. אמר, במגזר החקלאי זה לא עובד.

תיראו, אני חייב לומר שאין לי בעיה באופן אישי עם מורן כי מורן באמת משתדל להטמיע את המערכת, אבל אנחנו באירוע שמאז הפגישה הקודמת, בתחושות שלי הוא יותר גרוע ממה שזה היה. הקימו את המחלקות לחוכרים לדורות שזה היה מחלקות יחסית נהדרות שעבדו מהר מאוד. היום מי שמגיע למחלקה הזאת, הוא צריך לפחות שלוש שנים עד שהוא אולי רואה את הסוף של התיק, שזה גורם לאירוע קשה מאוד גם מבחינה כלכלית. כשאתה עושה עסקה, אתה חייב לדווח למס שבח על העסקה. הדיווח של מס שבח הוא דיווח שהוא מחייב. המינהל, עד שהוא מטפל בעסקה ועד שהוא מגיע לסיום, עזוב את כל מה שבדרך מבחינת לוחות זמנים, שאין לוחות זמנים ואין את מה שאתה אמרת שזה חלום ליל קיץ בעניין הזה של תוך 48 שעות או משהו כזה, אני לא מדבר בכלל על לוחות זמנים שאתה מדבר עליהם, אני מדבר על דברים יותר הגיוניים שהם לא קיימים.

אני אמרתי משהו אחר. אני אמרתי שאם המוקד פונה למחלקה, המחלקה אמור להגיב לו מייד, זה אצלי התיק, זה ברח ממני, אני העברתי את זה.

אם אני מגיע לכאן, אז זה שלוש שנים. זה גורם נזק. עורכי הדין אומרים לי, דודו, הלקוחות לא מאמינים לנו. הם כאילו חושבים שאנחנו לא עושים את עבודתנו. כסף שנמצא אצל עורך הדין בנאמנות, שצריך לשלם במהלך הזמן תשלומים לכל מיני גופים, בסופו של דבר אחרי שלוש שנים כשהמינהל שולח שמאי לשום את השומה, הוא עושה את השומה במועד שהוא עושה את השומה ולא בערך של העסקה. בגלל שוק הנדל"ן שכולנו מכירים זה יוצא עוד איזה 30%–40% בערך. אין אפילו את הכסף בנאמנות כדי לשלם את התשלומים. זה תקלות בגלל כל העניין של ההתנהלות.

זה לא שהלקוח יכול לבחור לאן הוא הולך. יש מונופול שהוא חייב להיות בו והוא חייב לפנות אליו. מצופה שהדברים באמת יגיעו לאיזשהו טיפול הגיוני מבחינת לוחות הזמנים שלהם וגם מבחינת העשייה. אומר מורן ובצדק שכל המרחב של ההתיישבות הוא לא מטוייב ולכן אי אפשר לתת את השירות כמו שאולי נותנים במרחב העירוני, אבל אם הוא לא יכול לקבל את השירות כמו במרחב העירוני, למה אמרתם שהוא צריך לעבוד רק דרך הרמיטק? כי אתם לא מסוגלים לעבוד דרך הרמיטק כי זה לא מטוייב. תאפשרו ללקוח לקבל את השירות באופן ישיר מול הפקידים כמו שזה היה בעבר עד שתגמרו את כל המערכת. אנחנו גם הצענו להם את זה. תעשו במקביל למרחב הכפרי. אתם אומרים שזה בעייתי, אתם מטייבים, הכול בסדר. אני חושב ואני מסכים איתך, דרך אגב, שחלק מהדברים שמייצרים שם זה ביורוקרטיה מיותרת לחלוטין והיה אפשר לקצר תהליכים בהמון נושאים. זה כבר בעיה שלכם.

אני גם אומר לכם, אירוע שהוא מאוד קשה. פקידים הם סובלים לא פחות מהלקוחות. יש אירוע של עשרות אנשים שעוזבים את המינהל ולא עובדים, ועד שנכנסים אנשים חדשים. במחוז המרכז זה ממש טרפת מוחלטת של אנשים שעוזבים את העבודה כי הם לא מסוגלים לעבוד בלחץ שקיים שם בתוך הדרישות מן המערכת ומול הלקוחות שהם כבר מתוסכלים ממה שקורה.

למעשה כשאתה שולח אותה ברמיטק, זה הרבה יותר חמור ממה שאמרה חברתי. זה דו שיח של חירשים. זה מגיע למישהו בקצה השני. המישהו בקצה השני שולח תגובה לצורך העניין למייצג עם מספר פנייה. במספר פנייה אין שם את מספר התיק במינהל או את מספר החשבון בתיק, ואם שולחים מספר חשבון, הלקוח בדרך כלל לא יודע מה זה מספר חשבון, הוא יודע מה מספר התיק שלו במינהל. אתם רוצים לעשות משהו שהוא יהיה מסודר? תגיבו בצורה שגם הלקוח בקצה השני ידע מה יש בתגובה של הקצה השני. הדברים האלה גם נאמרו בעבר ואני אומר אותם גם כאן.

בטאבו למשל נעשתה מהפכה שלמה והלקוחות מקבלים שם שירות מדהים. אומר לי אחד מעורכי הדין, אישור זכויות, למה לא לקבל אותם כמו בטאבו? למה אני צריך להיות מזוהה כדי לקבל אישור זכויות על איזשהו נכס? הרי זה משהו שהוא צריך להיות גלוי לכל הציבור. מה הבעיה שישלם אגרה, שיעשה מה שהוא רוצה, שהוא יכנס, ירשום גוש/חלקה ויקבל את המידע. הוא לא יכול לעשות את זה אלא רק לגבי הנכס של עצמו. אם מישהו רוצה לקנות נכס, הוא רוצה לדעת למי הוא שייך, הוא צריך לעשות תהליך מורכב שזה גם מעמיס על הפקידות של המינהל לגבי הנושא הזה.

כמו שאמרתי, לוחות הזמנים הם בלתי סבירים. אני מצטער שאני קצת מקלקל את החגיגה אבל אני חייב להציג את הדברים כהווייתם ואני מודה ליושב-ראש הוועדה על זה שהוא עושה את הדיון המשך כי בעיניי זה מאוד מאוד חשוב. 90% מהקרקעות מנוהלות על ידי המינהל. הנושא של ניהול קרקעות זה בעצם התפקיד המרכזי שלה.

בנושא המשבצת – בעבר כשמזכיר של ישוב היה רוצה לקבל מידע מי הם בעלי הזכויות במשבצת האגודה, הוא היה הולך לפקיד במינהל. הוא היה לוחץ על הכפתור והיה מוציא לו פלט. היום אין דבר כזה. בעקבות הרמיטק וכל השינוי של המערכת הם לא מסוגלים. הם צריכים להושיב מישהו שיעשה שם, שם. אני לא יודע למה זה, אני לא יודע איך זה, אני לא מבין בדיגיטציה אבל זה ממש אירוע. זה בעייתי כי מבחינת המינהל אתם רוצים שהזכויות יהיו מסודרות. מצידנו יש בעיה כי חלק מהעברת הזכויות לא נעשית בפועל, וכדי להיות חבר באגודה אתה צריך שהוא יהיה בעל זכויות. זה מאוד משמעותי מבחינתנו. אני כבר נתקלתי בזה כמה פעמים ואני מנסה להסביר. הגעתי דרך אגב עד האגף החקלאי כדי להסביר להם שיש לנו כאן אירוע מאוד בעייתי.

אני חושב שאתם חייבים לתת תשומת לב שונה. גם לשנות את לוחות הזמנים, אבל ככל שאין אפשרות לעשות, ואני שמח שאתם פותחים את המוקד הטלפוני שיעשה אולי את הדברים יותר מהר, אבל בינתיים אי אפשר להגיד, עכשיו אנחנו מטפלים בזה ואנחנו מקפיאים דברים אחרים. צריך לעבוד במקביל. אי אפשר להשאיר את זה ככה.

אני אענה בקצרה מאוד.

ניתן ליוגב. בסוף אנחנו ניתן לך גם להתייחס.

טוב, אז קודם כל שלום לכולם.

אתה יודע מה, אולי לפני שניתן לך, אני באמת אשאל שאלה שהוא העלה מתוך כל הבעיות ואני לא חשבתי שאני אפתור היום את כל הבעיות של המינהל. לא חשבתי שבמסגרת שעה זה יקרה. אני כן שואל סתם במסגרת מה ששאלתי גם קודם. למה לא יכול להיות במערכת רישום זכויות כמו בטאבו? האם יש איזושהי סיבה מהותית שאין רישום זכויות כמו בטאבו, שאדם יוכל להיכנס ולדעת מי כרגע רשום שם?

אני אסביר. במגזר העירוני אנחנו בגדול דומים לטאבו. הטאבו לעומתנו, א', הוא גוף רק רישומי ולא עסקי. ב', בטאבו יש בדרך כלל תת חלקה. יש מסוימות של חלק מאוד מסוים. אצלנו הרבה פעמים הזכויות הן עדיין לא עברו פרצלציה. יכול להיות לך גוש/חלקה שיש בו 700 או 800 אנשים ואתה לא תרצה הרי שכל אחד יוכל להיכנס ולדעת ב-700–800 אנשים מי הוא. זה ההבדל הגדול בינינו לבין הטאבו, ראשית.

שנית, כפי שאמרתי, המגזר החקלאי זה מגזר שחלק ניכר זה ברשות, הווה אומר שההסכמים שלו הם מול האגודה. כדי לתת את הדברים האלה בצורה אוטומטית אני חייב לטייב ולוודא. גם היום בעירוני אנחנו לא רחוקים מהטאבו. כ-75% זה אוטומט. אגב, מה שלא אוטומט, או שזה חקלאי או שזה דברים לא מטוייבים. אנחנו די נהיה דומים לטאבו. אגב, אנחנו גם הכנסנו שמי שנכנס להוציא אישור זכויות לא צריך ייפוי כוח. מספיק שאתה יודע את השם של הבן אדם ועוד נתון מסוים כי אני חייב, כי אם לא זה ייתן עשרות רבות או מאות, אתה מקבל, אז פה אנחנו די יישרנו קו.

הטאבו, אני כבר אומר, הם גוף מצוין אבל הוא גוף רישומי. הפעולות הן רישומיות. אנחנו גוף עסקי, זאת אומרת שהפעולות מטבע הדברים הן לא רק רישום, מה שקצת יותר "מסבך" לנו את האירוע.

אני מנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי.

היית חסר לנו בדיון הקודם. בדיון לפני כן היית אבל בדיון הקודם היית חסר לנו.

כן, אני יודע, אני מתנצל שלא יכולתי להגיע.

מערך הדיגיטל הלאומי בעצם זה גוף שקם ומאחד שלושה גופים שפעלו בנפרד בעבר: ישראל דיגיטלית, ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי, אז גוף אחד, חזק, גדול שעוסק בעולמות של טכנולוגיה, דיגיטל, סייבר, שירות כמובן ודאטה. בהקשר הזה אני חייב להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם החברים ברמ"י, גם עם אגף שירות כמובן וגם עם אגף הטכנולוגיה.

יש מספר שירותים שאנחנו בעצם עוזרים ומסייעים כמו לכלל משרדי הממשלה כמובן, לתת שירות טוב יותר לאזרחים ולעסקים. הדוגמה שהוזכרה קודם זה מערכת ההזדהות הלאומית שנכון להיום כבר 3 מיליון אזרחים נרשמו. היה דיון שדיברנו על עזרים בהקשר של מערכת ההזדהות.

אני מקווה שפתרתם את זה. עוד לא נפתר?

זה מתקדם. לנו קל לפתור את זה, אגב.

לא, אבל הצענו הצעה שאני חושב שהיא הייתה מוסכמת.

אנחנו ממשיכים בדיוק בהצעה שהצעת.

ביטוח לאומי.

כן.

אז איפה הבעיה?

עדיין לא אמרתי שיש בעיה. אנחנו נגיע לדיון בקרוב, יש לנו דיון מעקב, ונספר איך התקדמנו.

ואז תספרו שאני פשוט אכנס לאתר ואני אוכל להכניס את מספר ביטוח לאומי שלי.

ככל שזה תלוי בנו, אני אומר את זה לכל הדברים, גם זרים וגם נושאים אחרים, המטרה שלנו - - -

אין לנו עוד גורם, כי זה היה אתם והביטחון הלאומי. הביטוח לאומי אמר אמן, אתם אמרתם - - -

הם אומרים כן ורק יש פה תהליכים שצריכים לקרות.

בביטוח הלאומי?

כן.

אני מציע שתעדכן אותי עוד לפני הוועדה, כי אם יש, ננסה לפתור את זה מול הביטוח הלאומי ושנגיע לוועדה ונסיים את האירוע. אני רוצה להגיע לוועדה הבאה כשזה מאחורינו.

בסדר גמור. חלק מהתפקיד שלנו בעצם זה לאפשר לכל המשרדים להשתמש כמו שאמרתי באותן פלטפורמות רוחביות כדי להנגיש את השירותים לאזרחים ולעסקים ולחברות ולא משנה מי, בצורה הכי טובה שאפשר. מערכת ההזדהות הוזכרה. שוב, זה לא רק אזרחים, זה גם לחברות, לאגודות, מערכת דלגציה שכבר מאפשרת לעשות, והחבר'ה מרמ"י כמובן עושים בזה שימוש.

הוזכר הנושא של ערבויות דיגיטליות שהוא נושא מאוד מאוד חשוב, אגב, בממשלה בכלל אבל בוודאי גם מה שעושים ברמ"י, שהדרך בסוף לקשר בין הממשלה לגורמים עסקיים זה גם כן דרך תשתיות שלנו, לחבר את כל המגזר הזה הציבורי-עסקי בצורה טובה ומאובטחת. אגב, בהקשר הזה אני אשמח מאוד כי דווקא עם לשכת עורכי הדין יש לנו לא מעט אתגרים שצצו ממש לאחרונה ונשמח אחר כך אם תוכל לסייע לנו כי זה בסוף משרת גם אתכם. זה ממש התכתבויות מהימים האחרונים.

אדבר רגע על אזור אישי. מעבר לאזור האישי שיש ברמ"י, יש אזור אישי ממשלתי, גם אישי, גם עסקי. גם במסגרת הזו אנחנו פועלים מול החברים ברמ"י להנגיש חלק מהמידע גם באזור הזה. היתרון באזור האישי-ממשלתי, ששם אני יכול לראות את כל המידע הרלוונטי אליי מכלל משרדי הממשלה. זה כמובן לא מחליף אף מערכת תפעולית של אף משרד אבל זה עוד דרך שאני יכול לראות מידע. אם נכנסתי לחדש דרכון או להעביר בעלות על רכב, אני יכול גם לראות מידע על הנכסים שלי לדוגמה. זה הרעיון, שאני רואה בתמונה אחת את כל מה שקורה בממשלה. זה כבר קיים, אגב. מי שלא מכיר, תיכנסו, תנסו, והמטרה היא להביא גם נתונים וסטטוסים רלוונטיים גם של רמ"י. זהו, זה בגדול. שוב, אנחנו כמו שאמרתי, עובדים בשיתוף פעולה מצוין ואנחנו נעזור לכל מי שצריך כדי לתת שירות טוב יותר לאזרחים, לעסקים ולכל המגזר הציבורי.

טוב, אני בכמה נקודות אענה ברשותך לדודו. ראשית, המוקד שיוקם וזה בשורה מאוד גדולה, ייתן את הפעולות הפשוטות גם לחקלאי. להבדיל מהיום שהמוקד הוא רק לעירוני, המוקד החדש עם הסכמות שכבר גובשו יוצא כולל לחקלאי.

לפני שאתה עונה, עוד מילה אחת כי זה מתקשר. אחת מעורכות הדין שלחה לי הודעה ביום שישי. היא אומרת לי, תשמע, המינהל באמת רוצה להשתפר מאוד כי ביום שישי התקשרה אליי מישהי מהמוקד כשאני לא עובדת. היא אמרה לי, טוב, אם את לא, אז אני לא יכולה לתת לך שירות. כשמתקשרים לאנשים, צריך להתקשר אליהם בשעות שהם יכולים לקבל את השירות.

אם הגענו למצב שמתקשרים ביום שישי והוא לא יכול לקבל שירות, אז מצבנו טוב. יש גם מקום שבו אם ביום שישי אתה עובד ואתה לא בסדר, הלוואי ששם אנחנו במקום השני. אני מוכן לחתום על זה.

לגבי הבשורה של המוקד וזה חשוב שכולם יבינו, המוקד החדש שיוקם ייתן מענה בפעולות הפשוטות גם למגזר החקלאי: אישורי זכויות, התחייבות לרישום משכנתה וסילוק משכנתה גם במגזר החקלאי יהיה במוקד. זה משהו שלא קורה היום, זאת אומרת הפעולות הפשוטות ביותר של המגזר החקלאי יטופלו במוקד, שזה כבר הישג מאוד גדול. זה לא קורה היום.

שנית, דודו, הטלפון שלי תמיד זמין לדודו, לתנועות. אם יש דברים שקשורים לאזור האישי, לא דברים שמדובר בטבורו של מדיניות קרקעית. אני לא יודע לפתור את כל הבעיות של כל העולם. תמיד אפשר לבוא ואם יש בעיה במספר פנייה, במספר חוזה, בתיוק לא נכון, זה דברים שאנחנו יכולים לעשות מהיום למחר. אם יש בעיה קונקרטית של חוזה, פנייה שזה לא כמו שצריך, נטפל מהיום למחר, זו לא הבעיה.

אני אסכם, כבוד חבר הכנסת, במה שאמרתי. אנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. אנחנו שואפים להיות כמה שיותר טובים. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לתת שירות טוב לאזרחים. מגיע לאזרחים שירות טוב. אנחנו לא נדלג על שום מגזר. פשוט צריך להבין שיש סדרי עדיפויות. אנחנו גם צריכים חלק מהשעות לא לעבוד. אנחנו משתדלים לעבוד כמה שיותר. אני בטוח שבתקופה הקרובה גם במגזר החקלאי שבעיקר כפי שראינו בדיון כרגע, יש לו משהו שמאוד כואב, אנחנו ניתן לזה פתרונות.

אני מזהה משני הדוברים בעיה שהייתי אומר מאוד מאוד נקודתית, מעבר לדוח מבקר המדינה, מעבר לדיגיטציה ומעבר להכול. אין אדם אצלכם במערכת, אמרתי את זה מקודם ברמז של יותר מידי אנשים. אין אדם או מחלקה או מישהו שהוא בסוף אחראי על זה. זה לא משנה מי. הוא אחראי על הפנייה, הוא אחראי אם הגיעה תשובה או לא הגיעה, אבל הוא אחראי, ואז הפונה נאבד. כמה עובדים יש ברמ"י?

700–800.

מבחינתו יש 700 עובדים, הוא יכול לפנות לאחד מהם. דרך אגב, העובדים גם קורסים בגלל זה ובצדק. אין מישהו שאתה אומר, תקשיב, יש אגף חכירה לדורות, איך שלא תקראו לזה. יש מישהו שהוא אחראי. אם זה יהיה מענה טלפוני, מענה במייל, מענה במחשב, מענה דיגיטלי. זה בכלל לא משנה אבל יש מישהו שהוא אחראי על הפנייה. הוא אומר, תקשיב, אין לי מושג איפה הפנייה שלך נמצאת. נמצאת באיזשהו מקום בחלל. זה האסון הכי גדול למערכת כזאת.

עכשיו אנחנו בשלבי פיתוח סופיים שאנחנו נכניס גורם מטפל באזור האישי. כל פנייה שיש, יהיה את הגורם המטפל, זאת אומרת אם זה צוות חכירה לדורות מרחב צפון. זה משהו בפיתוח עכשיו. לדעתי שבוע-שבועיים.

בסוף זאת הבעיה.

אני באתי לפה כדי לפתור. הדלת שלנו תמיד פתוחה, קריית הממשלה, קומה 25, חטיבת השירות. כל בעיה שקשורה למשהו שקשור לאסטרטגיית שירות, הדיגיטציה, אנחנו תמיד ערניים. לא נפתור ביום אחד הכול אבל אני מאוד מקווה שבישיבות הבאות הבשורות ימשיכו להיות טובות, ותודה לכולם.

הדובר הבא.

שלום אדוני, אני ממרכז השלטון המקומי. אני יודע שאנחנו מה שנקרא לא מרכז הדיון כאן מבחינת הפניות לציבור, אבל אנחנו שמחים לשמוע גם עבור התושבים שלנו את כל השיפור שנעשה במערכות של רמ"י. אדרבה, אנחנו אומרים, אולי להשתמש בטיוב של הפלטפורמות שמבוצע כאן בנכונות הראויה לתת שירות לא רק לתושבים אלא גם לרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות יש פער משמעותי בין הרצוי למצוי מבחינת העברת השירותים והאינפורמציה על ידי רמ"י הן מבחינת נתוני עסקאות, הן מבחינת נתוני שיווקים, הן מבחינת אכיפה. אני יודע שאולי זה לא המקום לדון בדברים האלה, אלא אולי ככל ותחליט אחרת, בוועדת הפנים, אבל הנתונים האלה הם נתונים קריטיים עבור הרשויות המקומיות ואם כבר מדובר על טיוב שירות, אז ראוי שיבוצע גם באספקטים הללו לרשויות. תודה.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

אנחנו נתכנס לסיכום. אני חושב שאנחנו רואים פה באמת עבודה יפה. אי אפשר להתעלם מזה על אף הדברים שעלו כאן והדברים שצריך לשפר בנושא השירות. היה לנו דיון בכלל על כלל משרדי הממשלה. אני חושב שהתקדמנו מאוד והרצון קיים. מנהל חטיבת השירות אמר בהתחלה שבנושא המגזר החקלאי אנחנו בפער. אני מקווה שיימצא גם לפחות פתרון ביניים לפני כל מערך הדיגיטציה ומערך העסקאות ומערך החכירה לדורות, שיהיה איזשהו כתובת כי אני חושב שזה עלה מאוד חזק.

אנחנו אכן נקיים דיון המשך. אני חייב לברך את ההתקדמות המאוד רצינית ואנחנו נמשיך לעקוב. אני מודה לצוות הוועדה שעושה עבודה יום-יום מול רמ"י. מאוד מאוד מרוצה. ליועצת המשפטית של הוועדה ולמנהלת הוועדה בכלל שיש לה היום יום הולדת, אז אנחנו בכלל כולנו שמחים.

אנחנו אכן נקבע ישיבת המשך. אני מציע שישיבת ההמשך תהיה אחרי פסח. אחרי שבעצם המכרז ייצא, נדע איפה אנחנו נמצאים ונשמח שתבואו גם אז עם לפחות איזשהו מבנה למערכת החקלאית, מה עושים בינתיים בסיטואציה הקיימת, איך אנחנו מתקדמים שם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:07.