פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י' בשבט התשפ"ג (01 בפברואר 2023), שעה 9:30

גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

פנינה תמנו

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

רינת בורוכוב - עו"ד, עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, משרד העלייה והקליטה

קובי אווקה זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

ציקי שטרסברג - עו"ד, סגנית ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

גור אריה - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

טלל דולב - ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהל תחום תוכניות, משרד ראש הממשלה

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

קרן רוט איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול, משרד החינוך

נסיה יודיץ - מנהלת תחום בכירה, תוכניות תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

ווגאי טבגה - מנהלת תחום קהילת יוצאי אתיופיה, המשרד לביטחון לאומי

רועי בורלא - ראש חוליית פיקוח ובקרה, מדור חקירות, המשרד לביטחון לאומי

רוטל אהרונוביץ - רמ"ד אמצעים מנהליים, המשרד לביטחון לאומי

חן כינור - רמ"ד תלונות ציבור לחופש מידע, המשרד לביטחון לאומי

הוד לוי - רמ"ח קהילה, מחלקת סמפכ"ל, המשרד לביטחון לאומי

מירב ליסובסקי - ממונה על הגזענות, המשרד לביטחון לאומי

זיוה בטבבו - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

אמי פלמור - עו"ד, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

ורד אחיהון - מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית

ילנה ביריוקוב - חברה בהנהלת העמותה "נשים דוברות רוסית"

סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין - ראש המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

ג'ולי קייט - עו"ס קלינית ופעילה חברתית, הפורום לקידום הנגב

ליאת בן מאיר שלום - ייעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

בוקר טוב, אני פותח את הדיון בנושא גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים. שלום לכל האורחים שלנו, משרדי הממשלה וגם אורחים מבחוץ. הדיון הזה נולד נוכח ריבוי מקרים שאנחנו מקבלים ונחשפים אליהם, שבהם עולים חדשים נפגעים, בין אם זה מאמירות גזעניות, בין אם זה מאלימות פיזית ממש שלצערי עלתה עד כדי רצח שנחשפנו אליו, אבל אני חייב לומר שגם מקרי אלימות קשים שמגיעים כמעט לכדי רצח, נחשפנו בחודשים האחרונים. הדיון הזה גם מתחלק לשני הפרמטרים בעצם, שמצד אחד זה הפעילות של היחידה הממשלתית לתיאום מאבק בגזענות במשרד המשפטים, ומצד שני גם האכיפה הפלילית והצעדים שנעשים ככל שצריך, כולל מסקנות שכבר התקבלו בעבר.

אני רק אזכיר שהחלטת ממשלה מספר 1107 הקימה צוות בין-משרדי למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה. מי שעמדה בראשה אז הייתה מנכ"לית משרד המשפטים דאז, אמי פלמור שאני שמח שהגעת לדיון, והדוח של הצוות הזה אומץ על ידי הממשלה בשתי החלטות ממשלה, 1958 מ-2016 ו-2254 ב-2017, שבעצם היחידה אמורה לפעול בשלושה מישורים: בטיפול תלונות, בהובלת שינוי מערכתי ובפיתוח ידע להכשרה מתאימה במאבק בגזענות. משרדי הממשלה מחויבים למנות נאמנים משרדיים למניעת גזענות והפליה, חובה שאגב לא מוטלת על רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות. בישיבה שהתקיימה בכנסת ה-23 הייתה נכונות לחייב, אבל הלכה למעשה דבר לא נעשה.

בכנסת ה-23 הוועדה פעלה לעיבוי סמכויות ותוספת לממונה לצורך מניעת גזענות כדי שזו לא תהיה המלצה בלבד אלא תהיינה סמכויות ענישה, כולל סמכויות לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בדומה בעצם לסמכויות שיש לממונה לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, וכולל מתן קנסות מנהליים ומתן סמכות להסרת תכנים גזעניים ברשתות החברתיות.

אנחנו נתחיל פה ישיבות שהן יהיו ישיבות מעקב כדי לראות שהדברים האלה באמת קורים ובאמת בוצעו. אני מציע כדי שאנחנו נפתח את הדיון וכדי שיהיה לנו איזושהי מסגרת, לתת לעו"ד קובי אווקה להציג את הפעילות של היחידה ואחר כך נמשיך את הדיון. אגב, מי שרוצה לדבר, יש לכם פתקים על השולחן, אז תעבירו. בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון היום. אני ראש היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים. למען האמת, היום מלאו לי בדיוק שש שנים לתפקיד, אדוני. ב-1 בפברואר 2017 התחלתי בתפקיד. מה נעשה במשך שש שנים? אני מבקש להזכיר בקצרה שהרקע להקמת היחידה הוא ועדה בין-משרדית שהוקמה בפברואר 2016 בראשותה של הגברת אמי פלמור, אז מנכ"לית משרד המשפטים. הוועדה בסוף תהליך עבודה חשוב עם כמעט 14 משרדי ממשלה גיבשה דוח שהוגש לממשלה, והדוח הזה בפרפראזה אמר שני דברים משמעותיים: האחד, שלא מדובר ברגשי נחיתות, בטענות סרק. יש גזענות במדינת ישראל ויש פרקטיקות של גזענות במוסדות ממשלתיים. ההכרה הממשלתית הזו אחרי 69 שנה, אני חושב שזו הייתה תחילתה החשובה של המאבק בגזענות.

החלק השני והמשמעותי זה לא להסתפק רק בהכרה בקיומה של גזענות אלא בשורה של המלצות, למעלה מ-50 המלצות למימוש המאבק בגזענות. ההמלצה המרכזית היא הקמה של יחידה ממשלתית במשרד המשפטים שתתאם את הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה. כתוצאה מכך היחידה הממשלתית הוקמה במשרד המשפטים.

היחידה עוסקת בשלושה מישורים מרכזיים, לא כי חסרים מקרים אחרים אלא מכיוון שהיה חשוב למקד את הפעילות שלנו. האחד והמשמעותי זה לקבל תלונות מכלל החברה הישראלית. התחלנו ממש מייד להקים מנגנונים לקליטת תלונות וכך התחלנו לקבל תלונות מכל החברה הישראלית. אני מזכיר שהסיבה להקמת היחידה היה אמנם גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, אבל היה ברור לנו שיש עוד אוכלוסיות בחברה הישראלית שסובלות מגזענות והיה חשוב לקבל תלונות.

החלק השני והמשמעותי הוא כל הנושא של השינויים הרוחביים, הווה אומר הניסיון יותר מקצועי ויותר משמעותי למנוע אירועים חוזרים, וזה השינוי המערכתי שאנחנו מובילים בתוך היחידה ועם השותפים שלנו.

החלק הנוסף והחשוב, מצאנו שהרבה רוצים להיאבק בגזענות, הרבה רוצים להיות אנטי-גזעניים אבל אין את הידע, לכן פיתוח הידע הרלוונטי, המתאים הן בהכשרה של למעלה מ-70 ממונים וממונות במשרדי הממשלה השונים - - -

כמה ממונים יש היום?

73 ממונים וממונות במשרדי הממשלה, כולל שניים ברשויות מקומיות באופן וולונטרי.

איזה רשויות?

עיריית תל אביב ועיריית ראשון לציון.

יפה.

גם יש רשויות נוספות, רשות אחת, רשות שדות התעופה שמינו ממונה ואנחנו נמצאים בעבודה איתם בגלל כל מיני נושאים שעלו בנושאים האלה, כך שההכשרה שלהם, לא רק ההכשרה הבסיסית שהיא מובנית, עשרה מפגשים מלאים שמלמדים אותם למעשה את כל התפיסה המקצועית. בנוסף לכך גם יש את התחזוקה החשובה, הרציפה של המקצועיות שלהם כדי לתת מענה.

היום אני יכול לומר שבשירות המדינה, ויש לנו שיתוף פעולה נהדר עם שירות המדינה וזו ההזדמנות להודות לפרופ' הרשקוביץ על השותפות. המודעות עלתה ואני חושב ששירות המדינה נראה הרבה יותר טוב היום.

החלק הנוסף הוא באמת לנסות ולהרחיב את הפעילות של החינוך - - -

אצל הממונים במשרדי הממשלה התקבלו תלונות? כמה תלונות התקבלו? מה עשו איתם?

התלונות הן סימפטום. כמובן שכל עוד הנושא של הסמכויות לא מוסדרות, יש מתח מובנה בתפקיד הממונים. אני מזכיר שהממונה הוא כפוף לנו מקצועית אבל הוא כפוף ארגונית למשרד עצמו. ברוב המקרים הממונים מקבלים תלונות. אנחנו ממש מנחים אותם להעביר לנו את התלונות כדי למנוע את המורכבות הזו, אבל יש עשרות תלונות שמגיעות לממונים. עיקר התלונות מגיעות אלינו ישירות. מעל 60 תלונות מגיעות דרך טופס מקוון.

כמה תלונות אתם מקבלים בשנה?

בשנת 2017 התחלנו עם 77 והיו קפיצות. מ-2019 קיבלנו 495 תלונות. שנה שעברה 440 תלונו והשנה אנחנו נמצאים ב-414 תלונות. אנחנו גם מדגישים כל הזמן, המספרים שמגיעים אלינו הם לא משקפים את מה שקורה בחוץ.

זה ברור.

זה משקף את מה שהתקבל אצלנו. עיקר התלונות שמגיעות אלינו זה בנושא של איסור הפליה בשירותים ומוצרים. זה למעשה המקרים המאוד קונקרטיים של מניעת שירות ממשי מאנשים. אני אוכל אדוני לשתף אותך בדוגמאות. אנחנו מדברים על תלמידים יוצאי אתיופיה שלא עולים לאוטובוס ויש תביעות שמתנהלות היום. לפחות כל עוד הוראת השעה הייתה בתוקף, התנהלו הליכים נגד תחבורה ציבורית על כך שנהגים מנעו - - -

יש מקרים כאלה מהשנה האחרונה?

לא מהשנה האחרונה. יש מקרה מ-2021. מתנהל עכשיו הליך נגד חברה ציבורית. יש מלונות שלא משכירים חדרים ליוצאי אתיופיה.

כשאתה מדבר על תלונות כלפי עולים ואלימות כלפי עולים, זה לא רק יוצאי אתיופיה.

נכון.

זה צרפת, זה רוסיה.

גזענות היא מילה מאוד קשה, חוק העונשין מגדיר אותה, אבל אנחנו מטפלים בגזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או השתייכות דתית. אנחנו מבינים שהרקע לגזענות הם כבר לא ההארדקור של גזענות אלא יש גם עניין של תרבות. לצורך העניין, קיבלנו כ-18% של עולים מברית המועצות.

ההגדרה של חוק העונשין לא מגדיר את האירועים האלה כגזענות, אבל כשאנחנו מסתכלים על שירות המדינה והמנדט שלנו בתוך שירות המדינה. כרגע המנדט שלנו לטפל בכל מה שקורה בשירות המדינה ולכן כשיש התנהלות בעייתית בשירות המדינה, במתן שירות ציבורי על ידי עובדי משרדי ממשלה, אז כמובן שעולי ברית המועצות פונים אלינו ואנחנו מנסים לתת סיוע אפשרי.

תודה. עו"ד אמי פלמור, תוכלי גם לתת כמה מילות רקע וגם את התחושה שלך כרגע? כי לפחות חלק ממה שאנחנו חוששים וחלק מהטריגרים לקיום הדיון, זה הרצון שנאמר על ידי מי מהשותפים הקואליציוניים, לשבור את היחידה הזאת.

אני אגיד כמה דברים. קודם כל גם אני רוצה להצטרף לתודה ולברכה על זה שאתה מקיים את הדיון הזה. בזמן שעו"ד זנה דיבר, אמרתי לעצמי שאף פעם לא חשבתי עד הסוף למה הוועדה הזאת כל כך מתאימה, כי בסוף התלונות שמגיעות ליחידה, בין אם זה מעולים מברית המועצות. שנים ארוכות, אגב, חוק איסור הפליה בשירותים ומוצרים נקרא חוק המועדונים כשלא הכניסו את בני עדות המזרח למה שהיה נקרא באותה תקופה דיסקוטקים. זה מעיד קצת על הזמן שחלף מאז.

משהו בסיפור הזה של גזענות, למרות שהוא נוגע גם לדרוזים ולערבים במדינת ישראל, עוסק מאוד במבנה של החברה הישראלית בתור חברה מגוונת מאוד וקצת כמו במערכון, כל עדה באה, ספגה את שלה וכשהגיעה העדה הבאה, היא ידעה להתנשא ולהתגזען כלפיה.

הדוח עסק בהרבה מאוד דברים. הוא עסק בטריגר של המחאה שהיה מה שקרה בתוך המשטרה. הוא עסק בחוויה בעולם העבודה, לאו דווקא בשירות המדינה ועסק בסוגיה של הנכחה חיובית, האם בכלל אנחנו רואים את יוצאי אתיופיה באיזה שהם הקשרים חיוביים או רק בהקשרים שליליים, והניסיון היה גם לטפל בסוגיה הזאת.

אין שאלה בכלל שרוב המענים של היחידה, ולא בכדי הרשויות המקומיות הגדולות החזקות הצטרפו למהלך הזה וגם על הדבר הזה צריך לברך, עוסק בדברים שפוגשים בחיי היום-יום, אנשים שיש מרכיב בזהות שלהם שמפריע להם להישפט כמו כל אדם אחר, בין אם הם מתמודדים בקורס בשירות המדינה. אני נזכרת בתיקים, בתלונות שהגיעו בעבר על יחס בוטה כלפי עובדת מדינה, עולה מברית המועצות בתוך קורס של משרד הכלכלה, תתקן אותי אם אני טועה, עם איזשהו ביטוי על היכולות שלה ועל הייעוד המקצועי שלה. אנחנו רואים את זה באמת בקבלת שירותים, לפעמים בשירותי רפואה כשרופא אומר לחולה יוצא אתיופיה, אתה תלך לסוף התור כי אחרי שאתה תהיה אצלי, אני אצטרך לחטא את המרפאה שלי. כאן המקום להגיד שמשרד הבריאות בזמנו בראשות משה בר סימן טוב, בעקבות הדוח הקים ועדה מיוחדת למענים שצריך לתת בתוך מערכת הבריאות כדי שלא תהיה הפליה על רקע מוצא קודם כל לפי מטופלים, אבל צריך לזכור שיש גם לא מעט הפליה כלפי מטפלים, כלפי אחים, אחיות, רופאים, רופאות שלעיתים האזרחים מסרבים לקבל מהם טיפול על רקע מוצא.

אין שאלה בכלל שיש פה צורך שהתחיל מהמחאה של יוצאי אתיופיה, ולאורך השנים יוצאי אתיופיה בניגוד לחלקם באוכלוסייה שהוא 1.6–1.8 היוו עשרות אחוזים מבין המתלוננים ומבין אלה שהניעו את גלגלי היחידה, אבל כמו שאמרנו כשסיימנו את העבודה בוועדה שלי, החברה הישראלית כולה עוד תצטרך להגיד תודה ליוצאי אתיופיה על המחאה הזאת ששמה לנו מראה כחברה ושבעצם פתחה את ההתמודדות של ממשלת ישראל עם החוויה שמאפיינת הרבה מאוד עולים והרבה מאוד אזרחים שיש להם עדיין את הזהות האתנית או הדתית שאיתה לפעמים ההורים שלהם עלו לארץ, ולכן אני חושבת שכל השיח הזה סביב הרלוונטיות של היחידה, סביב המשימות שהיא לוקחת על עצמה, סביב השינוי שהיא מחוללת, ואני מניחה מן הסתם שאתה תשמע גם את מה שקורה במשטרה, ואני רוצה להגיד ואני אומרת את זה תמיד, יש עוד כברת דרך עצומה לעשות. אקווה הזכיר שזה שש שנים. אני לא זכרתי ולא ספרתי. השינוי מתרחש.

השינוי הזה לא עוזר שאתה נפגע באופן אישי, בין אם זה מאלימות משטרתית או מהשפלה כשאומרים לך להשאיר את התיק שלך בחוץ כשאתה נכנס לסופרמרקט במדינת ישראל, משהו שאני מנחשת, חבר הכנסת פורר, שלך מעולם לא אמרו וגם לי לא, אבל הדבר הזה עדיין קורה בסופרמרקטים במדינת ישראל, אז כל עוד זאת המציאות של חלק מהאזרחים שלנו וכל עוד הממשלה מסוגלת לטפל בזה והיא הצליחה לא פעם לטפל בזה, אני חושבת שהרלוונטיות והחשיבות של העיסוקים של היחידה ושל המעקב והפיקוח של הכנסת על יישום אותה החלטת ממשלה, אגב, שראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו הוא זה שהוציא לדרך את המהלך הזה, הוא זה שהוביל את החלטת הממשלה שאימצה את כל ההמלצות וקיים ישיבות איטיות של ועדת שרים מיוחדת כדי לוודא שההחלטות מיושמות וממומשות.

תודה רבה. ג'ולי קייט מהפורום לקידום הנגב. אחריה אני ארצה התייחסות מהמשרד לביטחון לאומי, נצ"מ הוד לוי. בבקשה.

אני אדבר גם ממקום אישי כמי שסבלה מהגזענות הזו בשנות ה-90' וחוזרת לסבול היום כפעילה חברתית, שברגע שאתה שם את עצמך איפשהו בתוך השיח הציבורי, בקדמת הבמה, אתה חוטף יותר, ובמיוחד אם אתה אישה, אז את חוטפת כפליים כמובן. מעבר לדברים שהם באמת איזושהי הפליה בכניסה למקומות כאלה ואחרים, אנחנו רואים הגדלה מטורפת באלימות ואמירות גזעניות ברשת, ומשם בסופו של דבר הכול צומח.

קראתי קצת טוקבקים בתגובות לפוסטים שלי ולסרטונים שלי ברשת: "חזירה", "גויה", "תחזרי לרוסיה", "אתם קניתם תעודת זהות ב-200 דולר" ודברים מהסוג הזה. אנחנו היינו רגילים לשמוע את זה בשנות ה-90' אחרי שסבלנו מגזענות איומה בארצות המוצא שלנו שמשם הגענו, כ"יהודים מסריחים" ואז הגענו לכאן והתחלנו בעצם לחטוף את האמירות האלה הפוגעניות מאוד, ואני לא יכולה לתאר לכם איך מרגישה נערה מתבגרת שמגיעה לארץ וזה מה שהיא שומעת בכל מקום. זה היה מאוד דומה אם לא יותר כואב מאשר לשמוע את זה במדינה ששם אתה זר אבל פה אתה אמור להיות שייך והבטיחו לך שתהיה שייך. אנחנו רואים חזרה של הדבר הזה היום, ולא בכדי רואים עלייה באחוזים של מתלוננים דוברי רוסית על הפליה וגזענות.

במקום לראות בעלייה הזאת הזדמנות אדירה לפתח את הפריפריה, לפתח את הנגב, לפתור בעיות דמוגרפיות כל כך רבות, באמת לתרום למדינה, אני חושבת שכל האמירות האלה מגיעות מתוך השיח ומתוך ההחלטות שאנחנו רואים היום, ואנחנו שומעים את זה היום בבניין הזה בדיוק, על החלטה לבטל את הגמלה החד פעמית שמקבלים עולים, על מענקי הקליטה ומענקים שבעצם מאפשרים להם לשכור דירה. האמירות על ביטול סעיף הנכד שמטילות ספק ביהדות של כל מי שמגיע לפה. אגב, בסופו של דבר הספק מוטל לא רק ביהדות של אלה שהם דור שלישי.

אני יהודייה משני הצדדים על פי ההלכה ועל פי הדם. באמת אין פה שום ספק. אפילו ברבנות קיבלתי את החותמת כדי שאני אוכל להתחתן כאן, אבל עדיין אנחנו שומעים את האמירות האלה ועדיין אנחנו מרגישים פה סוג ב'.

מה היית צריכה לעשות ברבנות כדי לקבל את החותמת?

לצערי הרב הייתי צריכה להגיע עם סבתא שלי ניצולת שואה כדי שיסתכלו על התמונות שלנו ויסתכלו איזה אף יש לסבים שלי שלחמו במלחמת העולם השנייה ואיבדו את כל משפחתם. כמו שאמרתי, לפני חודש הייתי פה באחת הוועדות. היטלר לצערי לא בדק מי יהודי קצת יותר או קצת פחות לפי תמונות. זה מה שאגב סבתא שלי אמרה להם באידיש ואישרו את היהדות כדי שאני אוכל להתחתן כאן, אבל אנחנו שומעים את זה וממשיכים לשמוע את זה.

אני חושבת שבשנות ה-90' המסקנה שאליה הגענו, עולים מברית המועצות, אנחנו התביישנו לדבר ברחוב ברוסית, אנחנו התביישנו לחגוג נובי גוד, אנחנו התביישנו באוכל שלנו ובשם המשפחה הארוך שלנו ובזהות שלה וניסינו להסתיר את זה.

היום אני חושבת שמאוד חשוב שכל אחד, כל עדה, אבל אני מדברת בשם העדה שלי. אני הגעתי מליטא. מבחינת ישראלים רבים אנחנו רוסים, לא יעזור שום דבר. התעייפתי מלהסביר. אני חושבת שאנחנו צריכים כן להיות גאים במסורת שלנו ובתרבות שלנו ולדבר בשפה שלנו וללמד את הילדים את השפה שלנו. בסופו של דבר אם אנחנו נפסיק להתבייש ואנחנו נצא באיזושהי אמירה ברורה שאין מקום לגזענות לא רק במוסדות ציבוריים אלא גם ברשת, אלא גם ברחוב ובמיוחד אצל המחוקק, אני חושבת שבסופו של דבר המצב יהיה שונה. כוחנו באחדותנו. אני חושבת שכולנו צריכים להילחם בתופעה הזאת כי בסופו של יום אם אנחנו כעם לא נצליח להיות מאוחדים, אנחנו לא נגיע לשום מקום. תודה רבה.

תודה רבה. נצ"מ הוד לוי.

טוב, כבוד היושב-ראש, בוקר טוב לכל המשתתפים. נמצאים איתי פה סנ"צ חן כינור. נמצאת איתי פה סנ"צ רוטל אהרונוביץ ורפ"ק רועי בורלא. במידה ותהיינה שאלות נוספות מעבר למה שאני אציין, אז ניתן גם להצטרף בדעתם.

אני שמח לבוא ולומר שנושא הגזענות כמו שנאמר קודם לכן גם על ידי עו"ד אווקה וגם על ידי אמי פלמור, מצוי על סדר-יומה של המשטרה. השנה האחרונה, הייתה בה בשורה, באמת לא מעט עשייה בתחום הזה, בנושא הזה.

ביחד עם הסמפכ"ל אני מוניתי כממונה למניעת גזענות בארגון. פעם ראשונה שזה קורה. צריך לציין שהוקמה חטיבת קהילות מתוך הבנה שיש צורך בביצוע פעילות ביחד עם שותפים מהאוכלוסייה מהעדות השונות, מהחברות השונות, וכמובן לבצע פעילות נוספת פנים-ארגונית שתיכף אני אציין אותה.

יש לנו בשנה האחרונה צוות ארגוני ששותפים בו לא מעט שותפים בתוך המשרד, בתוך המשטרה, גם חן כינור, גם מחלקת משמעת. יש לנו צוות גם בין-ארגוני שמתכנס אחת לחודש, אחת לרבעון בהתאם לצרכים, אבל באופן סדור ביחד עם החבר'ה של אווקה מהיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. בצוות הזה אנחנו דנים בכל מיני תלונות שמתקבלות או סוגיות שאנחנו מתבקשים לתת להם התייחסויות. אני חושב שנכון לרגע זה אם בעבר זה היה קצת נתקל בקשיים, אז כתוצאה מהסדר הזה אנחנו עובדים הרבה יותר נכון והרבה יותר טוב.

נושא התלונות, אם בעבר זה היה מתקבל על ידי היחידה, היה מופנה לגורם כזה או אחר בתוך המשטרה, אנחנו הסדרנו את זה בצורה מסודרת שיש גורם אחד בתוך המשטרה שמקבל את זה, בוחן, מטפל ולאחר מכן נותן את המענה הטוב ביותר המתבקש גם ליחידה וגם לגורם עצמו, לאזרח שפונה, שמי שאמון עליה זה סנ"צ חן כינור שנמצאת פה לידי.

אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על השנתיים האחרונות, 2021, הנתונים האלה מצויים בידכם, אז התקבלו 35 תלונות בנושא גזענות כאשר שלוש מהן היו תלונות מוצדקות. אם אנחנו מסתכלים על שנת 2022 אנחנו רואים שהיו לנו 22 תלונות מתוכן אחת מוצדקת.

אני רוצה שתתייחס יותר לנתונים שהם לאורך שנים ולא לאורך שנה אחת, כי בסוף אם נפתחו בין 18' ל-22' 118 תיקים ומתוכם הוגשו רק 30 כתבי אישום - - -

אתה עושה פה בלבול בין שני נתונים, כבוד היושב-ראש. תיכף אני אגע גם בנתון הזה. אמרתי שבמידה ותרצה שאפרט יותר, יש לי פה את רועי בורלא שהוא ייתן לך פירוט מפורט יותר. פה מדובר על תלונות שהקורבנות הם עולים חדשים. אני ציינתי פה נתונים לגבי תלונות בנושא גזענות שהתקבלו במשטרה נגד שוטרים שהפגינו גזענות כלפי אזרחים.

כמו שאמרתי קודם לכן, בנושא גזענות אלו התלונות. סך הכול על פי נתונים שמצויים בידנו, בין 2018 ל-2022 הקורבנות שהם עולים חדשים, בעבירות גזענות נפתחו 118 תיקים. 30 כתבי אישום הוגשו. כמו שאמרתי קודם לכן, אם תרצה שנרחיב על כך, אז רועי יפרט.

בשנה האחרונה אנחנו ביצענו לא מעט כנסים, הכשרות, ויש בכוונתנו גם בשנת 2023 להמשיך באותה מתכונת, לדבר, לשים על השולחן את מניעת הגזענות וכמובן שאנחנו נמשיך באותה דרך.

איזו הכשרה עוברים חוקרים בנושא הזה?

במסגרת ההכשרה הבסיסית וגם במסגרת קורס הכשרת חוקרים אנחנו גם מעבירים משכים בנושאי מניעת גזענות, בנושא של הכרת החברה, השונות בין חברה לחברה.

כשאתם מעבירים את הקורסים האלה, במה הם עוסקים? האם הם עוסקים במניעת גזענות כשנניח מגיעה תלונה למשטרה ושהשוטר לא ינקוט בגזענות? האם ישנה הכשרה שכשמגיעה תלונה למשל בנתניה שנפצע קשה בחור דובר רוסית שהעיר לנערים בגלל שהם משתוללים בפארק והורסים את המתקנים, וחטף מכות עם לום בראשו, האם מבינים שבאירוע הזה מלבד האלימות יש כאן עבירה נלווית של גזענות ושל נסיבות מחמירות יותר? האם בהכשרות שעושים לשוטרים זה על זה? לא על זה שכשיש תלונה או שהשוטר עצמו לא ינהג. הבנת את ההבדל בשאלה?

כן. אנחנו נותנים את ההתייחסות לשני הנושאים שהעלית. אני אתן גם לרועי שזה תחומו, המומחיות שלו, לפרט קצת יותר.

בבקשה.

בוקר טוב, היום אני כאן מטעם אח"מ של משטרת ישראל, אבל שני תפקידים אחורה הייתי ראש תחום חקירות במכללה ואני מכיר את זה מקרוב.

בבית שמש?

מבית שמש. זכיתי בתפקיד מאתגר וגם שמשאיר משהו אחריו. אני יכול לומר שהעיסוק בכלל בכשירות תרבותית, בגזענות היא באמת בשני מישורים: פעם אחת, ברמת תכנים שמועברים על ידי אנשי תוכן. מי שאמון על זה בתקופתי לפחות במכללה היה רב המכללה שנתן בעצם סקירה גם לגבי אוכלוסיות שונות כאלו ואחרות. זה מישור אחד של תכנים מקצועיים בעולם הזה.

הנושא של סיווג עבירות וזיהוי עבירות הוא נושא מורכב. היום קורסי החוקרים במשטרת ישראל, אני חושב שהם מכסים את כלל האוכלוסיות. אני לא חושב שהקורסים היום פוסחים על איזושהי אוכלוסייה מבחינת החניכים שמעורבים, ונותנים לזה הרבה מאוד מקום גם לפעמים לספר, והם מכירים ובמשך תקופה ארוכה גם חולקים את הסיפורים האישיים.

אחד הדברים באמת כמו שאמרתי בסיווג העבירה הוא לזהות את העבירה הנכונה. כן, מלמדים גם על חוק העונשין ומלמדים איך לזהות. שוטרים שמגיעים לשטח מכירים את הסוגיות השונות שעולות בגזרה שלהם, בטריטוריה שלהם ומכירים את הדברים.

אני אסכם רק את הנושא הזה. גם מניסיוני האישי, קשה מאוד לזהות הרבה פעמים. אגב, הרבה פעמים גם לקורבן העבירה קשה לזהות האם באמת התקיפה או העבירה כלפיו היא ממניע גזעני כזה או אחר, אבל הנושא הזה הוא כל הזמן על הפרק.

איזה הכשרות אתם עושים? איך אתה אומר לבן אדם שחוקר עכשיו עבירת אלימות, להגיד לו שים לב, יש פה שלושה-ארבעה סימני אזהרה שאומרים שבעבירה הזאת, מלבד אלימות בנסיבות מחמירות יש פה עוד עבירה נלווית?

כשאנחנו מלמדים את חוק העונשין ואנחנו עוברים על העבירות ואנחנו נותנים תרגילים לחוקרים במסגרת הקורס, אז הם צריכים לזהות את העבירה הנכונה. כשיש סיפור מקרה שמעלה אוטומטית את הנסיבה של 144(ו) או הנסיבה הגזענית המחמירה, הם צריכים לזהות את זה. אנחנו לא עוברים סעיף-סעיף בחוק העונשין ומלמדים אותם בדיוק איך לזהות לפי כל סימני האזהרה כמו שאדוני מציין, אבל נסיבה מחמירה של גזענות היא דבר שמזוהה מיידית כשיש עבירה על רקע כזה, בוודאי אם זה מלווה בנאצות, בקללות, בהתייחסויות לצבע עור, למוצא וכו'.

אמי, רצית להתייחס לזה?

כן. אווקה ידבר על ההווה אבל אני אגיד שכשעשינו בדיקה של הדבר הזה בזמן העבודה של הצוות, גילינו שהרבה פעמים במסגרת עסקאות טיעון נמחק הסעיף של הגזענות כי זה סעיף מחמיר.

הצוות עבד ב-2016-2017 - - -

שזה את כבר מדברת ברמת הפרקליטות או ברמת התביעה המשטרתית?

זה היה בעיקר תיקי פרקליטות. גם תיקים חמורים יותר מטופלים על ידי הפרקליטות אבל זה היה באמת זרקור ששמנו שם כדי שלא יימחק הסעיף הזה במסגרת עסקאות טיעון, בין השאר באמת כדי לייצר החמרה בענישה וכדי לשים את הדבר הזה על סדר-היום ולא לטאטא אותו. אני יודעת שאווקה, ואווקה מן הסתם ידבר על זה בעצמו, עשה לא מעט עבודה בשנים האחרונות עם הפרקליטות כדי לנסות ולוודא שהדבר הזה משתנה.

אתה רוצה להגיד כמה משפטים בנושא?

אדוני היושב-ראש, אחד האתגרים שלנו זה שהיחידה באמת הוקמה בהחלטת ממשלה. אנחנו נמצאים אמנם בעיצומה של עבודה להסדרת הפעילות שלנו בחוק.

תיכף נגיע לעניין הזה.

הנושא של העבירות ממניע גזעני לפחות בעבר, היום יש קצת איזשהו שיפור, לא היו נחקרות בכלל. אנחנו היינו פונים במכתב לקצין אח"מ במקרים מסוימים עם העתק לפרקליטות לבחון את סעיף העבירה הרלוונטי שיש בו מניע גזעני. הרבה פעמים כשכבר החקירה נגמרת והתיק עובר לתביעות או לפרקליטות, קשה מאוד לתקן. היו גם מקרים שנחשפנו לאירועים שבהם עולה בוודאות אירוע גזענות. ביקשנו ויזמנו פנייה.

נמצאים איתנו ממשרד המשפטים פה?

הם ביקשו להגיע בזום.

מי בזום במשרד המשפטים?

ליאת.

אני רק אשלים משפט. אני אומר שבאמת בשנה האחרונה, ופה התודה גם לסמפכ"ל וגם למפכ"ל וגם לחברים שלי במשטרת ישראל, יש מודעות ויש עשייה ותשומת לב. יש לנו קשר ישיר והנושא הזה גם עולה בהרבה מאוד מודעות בפרקליטות המדינה במחלקה לתפקידים מיוחדים, אז יש מודעות אבל עדיין אני חושש שעבירות ממניע גזעני לא נכנסות הרבה פעמים - - -

אנחנו עכשיו נבדוק את זה. ליאת? המיקרופון שלך פתוח רק לא שומעים אותך. זה דוגמה טובה ללמה כשמזמינים נציג ממשלתי, הוא צריך להיות בדיון בוועדה ולא בזום.

אני מתנצלת, אני קיבלתי את הזימון אתמול.

לא, לא קיבלת את הזימון אתמול.

שוחחתי אתכם על כך.

הזימון נשלח לפני שבוע.

אני מתנצלת, אני מקווה שעכשיו אתם שומעים אותי.

אנחנו שומעים אותך אבל הזימון נשלח לפני שבוע. העובדה שאתמול עשינו מאמצים כולל לפנות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה כדי שנציג של משרד המשפטים יואיל בטובו להשתתף בדיון בוועדה בכנסת, אני רואה את זה כטעם לפגם. יותר מזה, העובדה שאת לא נמצאת פה אלא בזום. זה בפתיח.

עכשיו בואי תפרטי לי בבקשה שני דברים, אחד שהוא בתחום אחריותך, זה איזה תיקוני חקיקה הגשתם כתוצאה ממסקנות הדיונים שהיו אז כדי לתת סמכויות ליחידה למאבק בגזענות, אם בכלל? שניים, אני אומר את זה לך. אני אבקש נתונים מהפרקליטות בסוף הדיון. אני רוצה לדעת כמה כתבי אישום נפתחו בנושא הזה שיש בו את עבירת הגזענות? כמה מתוכם הסתיימו בהרשעה וכמה במסגרת הסדר הטיעון מחקו את עבירות הגזענות, מה שציינה עורכת הדין פלמור? אז בואי תתייחסי רק לנושא החקיקה. אחר כך אני אתן לטלל דולב.

שלום כבוד היושב-ראש, אני מתנצלת על התקלה בהתחלה. אני מודה לכם על הדיון. ייעוץ וחקיקה ביחד עם היחידה, כפי שאווקה ציין, אנחנו נמצאים בשלב מתקדם של העבודה המקצועית שלנו על טיוטת תזכיר חוק בהקשר של העיגון של מעמד היחידה וסמכויותיה. הדבר עדיין לא הובא לפני השר הנכנס.

לגבי האזכור של סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי, לפי חוק איסור הפליה, מה שנסקר בתחילת הדברים, בכנסת הקודמת הממשלה הקודמת קידמה הצעת חוק בנושא. הוגש תזכיר ולאחר מכן טיוטת חוק אושרה על ידי ועדת שרים והצעת חוק הונחה על שולחן הכנסת. לצערי לא התקיימה בה הצבעה ובימים הקרובים זה אמור להיות מובא שוב כהצעה חדשה לפני השר הנכנס.

מתי אתם מתכננים להביא לשר את הטיוטה של החוק?

העבודה שלנו המשותפת עם היחידה, כפי שציינתי, אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של זה ואנחנו לקראת שיח עם הגורמים הרלוונטיים על בסיס הדברים שגיבשנו. צריך להבין, יש פה אי אילו גורמים שיש להם סמכויות.

אתם עובדים שנתיים על החוק הזה, נכון?

אנחנו השקענו תשומות רבות בעבודה הזאת.

כמה זמן? אתם עובדים כבר שנתיים על החוק.

נכון.

אני לא ארד לתהליכים של איך אתם מבצעים את זה במשרד. שאלתי שאלה פשוטה, מתי תציגו לשר את טיוטת החוק?

כפי שציינתי, אנחנו אמורים בחודשים הקרובים להשלים מהלך - - -

ב-12 החודשים הקרובים, ב-24 החודשים הקרובים?

לא. בחצי שנה הקרובה.

למה חצי שנה? למעלה משנתיים אתם עובדים על זה.

אנחנו עושים את זה לצד משימות נוספות. אנחנו השקענו בזה תשומות רבות. יש כאן לא מעט שאלות מורכבות, כי לא מדובר על היחידה בפעילות הנוכחות שלה. הרעיון הוא להרחיב את קשת - - -

מה רוצים, אנחנו יודעים. תשמעי, אני ראיתי פה חקיקות הרבה יותר מורכבות, מקודמות בפרק זמן קצר. את יכולה להגיד, זה לא בסדר העדיפויות שלנו. אפשר להגיד את זה.

לא, זה לא נכון, זה בסדר העדיפויות שלנו.

אם זה היה בסדר העדיפויות שלכם, זה לא היה לוקח שנתיים וחצי.

כבוד היושב-ראש, זה לצד עוד דברים. כפי שאדוני יודע, בתקופה הזאת היו עוד משימות רבות על הממשלה.

כשיש הרבה משימות קובעים סדר עדיפויות. אפשר להגיד, זה לא בראש סדר העדיפויות שלכם, זה במקום מאוד נמוך בסדר העדיפויות. זה לא חוק מורכב.

אני לא יודעת למה אדוני קורא חוק מורכב, אבל יש פה יחס לגופים קיימים בעלי סמכויות. יש כאן רצון להרחיב את הפעילות שהיא קיימת היום - - -

יש טיוטה קיימת שאפשר להציג לוועדה? לאן הגעתם בשנתיים האלה כולל המחלוקות?

אין טיוטה שאפשר להציג לוועדה. מדובר בעבודה ממשלתית, וטיוטת התזכיר שאנחנו עובדים עליה ביחד עם היחידה, כפי שציינתי, היא בשלבים מאוד מתקדמים שלה.

מה השלבים שנשארו? ליאת איתנו?

אתם שומעים אותי?

לא, אנחנו לא נמשיך את זה בזום. בדיון הבא שלנו אני מבקש שהנציגה תהיה כאן. נקדיש רבע שעה רק לנושא הזה ואז נמשיך בשאר סדר-היום. את תוזמני לוועדה במהלך שבוע הבא או בשבוע שלאחריו כדי שנדון על זה בהרחבה, ומי שרלוונטי, לא בזום.

בסדר גמור אדוני. תודה.

טלל בבקשה.

תודה. אנחנו מדברים הרבה על גזענות ועבירות. אני רוצה לדבר דווקא על הביטויים שהם גזעניים, שמשפיעים מאוד על חיים של הרבה מאוד אנשים ואנחנו פחות יכולים לשים אותם בתוך מסגרת של עבירה. אחד הדברים שאנחנו רואים בתוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה, שחלק מהיעדים שאנחנו לא מצליחים לקדם הם יעדים שתלויים מאוד בהחלטות של אנשי מקצוע ואני תיכף אדבר על זה.

אחד הדברים שמאוד בולטים, למשל אנחנו מצליחים להוריד את זה לאט לאט אבל עדיין יש יותר ילדים יוצאי אתיופיה שמוצעים מהבית לפנימיות על ידי שירותי הרווחה. יש פי שלושה ילדים יוצאי אתיופיה בחינוך מיוחד מילדים שאינם יוצאי אתיופיה, ואני בטוחה שאם נבדוק קבוצות, ומרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק קבוצות אחרות, אנחנו רואים ייצוג יתר גם בקרב קבוצות אחרות בפרמטרים מהסוג הזה.

אני אתן עוד דוגמה להצלחה מאוד גדולה. משרד החינוך הצליח להגדיל פי שלושה את מספר הילדים יוצאי אתיופיה שמאותרים כמצטיינים ומחוננים בכיתה ב', בלי לעשות שום דבר לילדים אלא רק לעשות טלפונים למנהלי בתי ספר ולרשויות מקומיות.

זה במסגרת הדרך החדשה?

כן, ולדאוג שהילדים יגיעו להיבחן ושייבחנו, זאת אומרת זה תלוי בטלפונים ובהתעקשות ובהתמדה ובתשומת הלב. גם בחינוך מיוחד בשנה לפני הקורונה ראינו ירידה משמעותית בהפניות לחינוך מיוחד, אבל אחר כך הקורונה די עמדה בדרך של הדבר הזה.

אנחנו גיבשנו צוות בין-מגזרי בהובלת אלקה ושמנו על השולחן ואנחנו גם מנסים מודל, אנחנו קוראים לזה "למניעת הסללה", מפני שבסופו של דבר ילד שלמד בחינוך מיוחד או למד בכיתת מב"ר או לא נכנס לחמש יחידות מתמטיקה, החיים שלו יכולים להיות מושפעים הרבה יותר מנער שהגיע בטעות למעצר, כי זה משפיע בעצם על כל מהלך החיים שלו, וזה ביטויים של הטיות ושל גזענות ושל דעות קדומות ושל החלטות של אנשי מקצוע שפחות אנחנו יכולים לדון בהם במונחים של עבירות סביב השולחן הזה.

אנחנו חושבים שצריך להגיע לכל אחד ואחד מאנשי המקצוע שעוסקים באוכלוסיות ייחודיות. המודל מדבר לא על בואו נלמד את התרבות של האחר, אלא בואו נלמד איפה הראש שלנו, איפה המוח שלנו משחק איתנו משחקים וגורם לנו לחשוב בתבניות, כלומר סוג של חשיבה שמצילה אותנו בחיי היום-יום כי זה מה שעוזר לנו לקפוץ אחורה כשאנחנו רואים מכונית בכביש, אבל זה גם מה שגורם לנו לראות ילד יוצא אתיופיה ולהגיד, לא, הוא לא ילמד חמש יחידות מתמטיקה כי לא יהיה לו עזרה בבית, לכן אנחנו נמצאים במספרים מבישים בדברים האלה.

תמיד אנחנו עושים דיונים על גזענות ואלימות ואיך מכניסים אנשים לכלא. אני חושבת שהשינוי התפיסתי גם בקרב אנשי המקצוע וכמו שהתייחסת קודם מהפורום, גם בקרב נהגי אוטובוס אבל לשם עוד לא הגענו, זה באמת באחריות היחידה למאבק בגזענות ואנחנו נשמח לשתף פעולה, זה להרחיב את הפיילוט הזה שאנחנו עושים בארבע רשויות מקומיות ולהגיע לכמה שיותר אנשי מקצוע שנמצאים בקו, שנפגשים עם האנשים, כי הרבה פעמים אנחנו מדברים על החלטות של שתי דקות.

תודה רבה. משרד החינוך נמצאת איתנו?

כן. היי, בוקר טוב.

היי, בואי תפרטי לי את הפעולות שאתם עושים ומה ההיקף שלהן למאבק בגזענות, להבנה של חשיבות העלייה במדינת ישראל, הערך שלה.

אז קודם כל בתפיסה שלנו מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה. היום במערכת החינוך יש 54,365 תלמידים עולים חדשים. אנחנו כאגף שמטפל בעולים החדשים, אז קודם כל אנחנו מתחילים במורים שקולטים את התלמידים העולים, בהכשרות. אנחנו הרבה מאוד מכניסים את החלק של רב-תרבותיות והבדלים בין-תרבותיים. פחות מדברים על פערים תרבותיים. זה יותר הבדלים.

לצד זה המשרד מקיים שבוע עליות שמתקיים בסמוך לחוק העלייה ולפרשת "לך לך". בתי הספר עוסקים, אגב, גם בתוך מקצועות הלימוד.

אני רוצה להתעכב רגע על מה קורה בבתי הספר ביום העלייה. יש לי שלוש ילדות במערכת החינוך. יום העלייה היה באוקטובר האחרון.

ה-1 בנובמבר ביום הבחירות.

לא היה בית ספר.

אז זה לא ב-1, אז עושים ב-2, לא קרה כלום.

אנחנו לא מקיימים רק יום אחד, אנחנו מקיימים שבוע.

אני חייב לומר, ואני קצת קרוב לנושא הזה של עלייה וקליטה. מעולם לא חזרו עם איזושהי פעילות שהייתה במהלך השבוע. אגב, הן לומדות בשני בתי ספר שונים. כלום. איך אתם אוכפים את זה? זה שיש שבוע עלייה ואתם כיחידה, אני מניח שמה שאת עושה, מפיצה איזשהו מייל למחוזות שאמורים להפיץ את זה לבתי הספר.

לצד המייל הזה, כבוד היושב-ראש, אני גם מצרפת טבלה. באותו שבוע אני פשוט מסיירת בשטח. אני יכולה להראות לך תוצרים מדהימים שקורים בשבוע הזה. אגב, אחת מהתמות המרכזיות בתוך השבוע הזה זה להפגיש נניח את הילדות שלי ואני מניחה שאת הילדות שלך גם עם הסיפורים של הילד העולה וגם את ההבנה שאולי סבא וסבתא שלהם היו עולים למרות שזה היה מזמן, ולהגדיל את המעגל ואת ההבנה שאנחנו מדינה שקולטת עלייה. גם לחברה הקולטת יש אחריות. זה לא רק קליטה, כי קליטה משאירה בעיניי ובעינינו את האחריות רק אצל העולה. אנחנו מדברים קליטה והיקלטות וזה אחריות משותפת.

אני הייתי נער בשנות ה-90' כשהתחילה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. סבלו גם מגזענות שם אבל הייתה בחברה הישראלית תחושה של משימה לאומית. יש פה משימה לאומית, כולנו רתומים לטובת קליטת העלייה. זה לא קיים היום. זה לא קיים היום לא בהתבטאויות של שרי הממשלה ושל חברי הקואליציה, לא בפעולות שמנסים לבצע.

יש עוד ימים כמו יום הניצחון וימים אחרים, אבל יום העלייה הוא הזדמנות פז בבית ספר להראות את החשיבות שבקליטת העלייה כאן ועכשיו, היום. אני לא רוצה לספר לך על בתי ספר תיכוניים טובים עם 100% גיוס לצה"ל, עם 100% בגרויות. אני שואל אותם מה זה אסיר ציון ואני מקבל שורה ארוכה של תשובות מאוד יצירתיות שאף אחת מהן לא קרובה למה זה אסיר ציון. בעיניי מזעזע. אני שואל שוב, במה עוסקים בשבוע הזה ואיך את בודקת גם בסוף לא רק את התשומות אלא גם את התפוקות? האם המידע הזה גם עבר, נקלט?

תראה, יש בתי ספר שזה בדי.אן.איי שלהם והחינוך החברתי מאוד חזק בהם. כמו בכל דבר, אתה מוציא מדיניות, אתה מבקש. אני יכולה להגיד שבשנים האחרונות אנחנו רואים המון התעוררות סביב הדבר הזה. אנחנו עושים עוד ימים מאוד משמעותיים. אנחנו גם מוציאים למוסדות החינוך איגרת בנושא הנובי גוד, לקבל את האיחור של הילדים ביום שלמוחרת. זה נראה אולי פעולות קטנות אבל הן באמת משנים מציאות. אם הילד הגיע אחרי חגיגה משפחתית וננזף על שהוא איחר או שהיה לו מבחן - - -

הוא ננזף על זה שהוא לא מספיק יהודי, סליחה, כי זה גם מה שהילדים שלי מקבלים אחרי שהם חוזרים, על ידי מורות.

אנחנו מאוד פועלים בהיבט שזה חג אזרחי ואין לו היבט דתי. הרבה פעמים בפעולות קטנות אתה יכול לייצר שינוי מאוד משמעותי. יש עוד הרבה עבודה.

אני רק אגיד בהקשר הזה שאם רוצים שכולם יבינו שזה חג אזרחי, אז זה להגיד לכולם שהם יכולים לאחר. לא להגיד, רק מי שהוא עם מבטא רוסי יכול לאחר. זה חלק מהעניין.

אני מבקש, תעבירו בבקשה לוועדה בפירוט את כל הפעולות שבוצעו, לפחות שאתם הוצאתם בבקשה לבצע בבתי הספר בשבוע העלייה בפרט ובשנה כולה בכלל בנושא עלייה וקליטה.

גם את חג הסיגד וכמובן גם את יום הנספים. תודה.

ד"ר סבטלנה, ראש המכון להגירה ושילוב חברתי מהמרכז האקדמי רופין.

שלום רב קודם כל, אני ראש המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. לא אחזור על הדברים של הדוברים, אני מסכימה כמעט עם כולם. אני אשים מספר דגשים. חשוב לדבר על חקיקה אבל לא פחות חשוב לדבר על גזענות סמויה, ואני כרגע אתן מספר נתונים וזה מאוד מתחבר גם לדבריה של טלל דולב על חשיבות של הדברים.

אנחנו במכון להגירה ושילוב חברתי, לקראת יום העלייה בנינו מדד עלייה, התפיסות בציבור הישראלי כלפי העלייה והעולים, וקודם כל נתחיל מנקודה החיובית ואחר כך דברים פחות חיוביים. הראשון, שכן כיום החברה הישראלית היהודית, בקרב החברה דוברת ערבית התמונה אחרת, אז קודם כל תופסים את העלייה יותר כמנוע צמיחה מאשר כנטל. מבינים שכן זה גם נטל אבל הם מסתכלים על זה על הטווח הקצר. לאורך הזמן כן מרגישים שהעלייה היא אכן יותר כמנוע צמיחה. העברתי את הנתונים. כל הנתונים נמצאים באתר. אני רק אציג מספר נתונים.

נתון נוסף, אם אנחנו מדברים על גזענות, ואני שוב פעם רוצה לדבר על גזענות סמויה, אנחנו התמקדנו במספר נתונים והדיון, אגב היום, מאוד מתחבר לדיון שהיה לפני יומיים בנושא של חוק השבות, השינוי או אי שינוי של חוק השבות. הנתון ששאלנו, ואני חוזרת על הנתון כי לא היו קודם בוועדה הקודמת, האם אתה מוכן שהממונה שלך יהיה עולה חדש עם אותם הכישורים, וזה לא חשוב אם הוא ישראלי יוצא אתיופיה או ישראלי מאוקראינה, מרוסיה או דובר צרפתית, דובר אנגלית? אנחנו מגיעים לפחות מ-60%. 40% לא מוכנים שעולים יהיו הממונים עליהם. כשאנחנו שואלים את השאלות הקשורות למשל בהקשר של האם אתה מוכן שעולים יהיו מטפלים סיעודיים, אז ברור לכם, אתם לא מופתעים, פה אנחנו רואים את ההבדלים. אנחנו מגיעים לכ-80%.

אם אנחנו מדברים לגבי הגזענות הסמויה, זה מדד שנעשה עם צוות החוקרים. הובלתי צוות החוקרים, פרופ' קארין אמית, פרופ' נונה קושנירוביץ' וד"ר אביטל כהן. בהקשר הזה למשל יש חלוקה בהתייחס לקבוצות השונות. כך למשל, אכן אנחנו רואים שפחות רוצים שישראלים יוצאי אתיופיה גם יטפלו ויהיו עובדים סיעודיים.

שאלנו גם בהקשר של מקצועות אבל הפער דרך אגב לא גדול, אם אני אתייחס למקצועות כמו האם אתה מוכן שעולים יהיה רופא מנתח עם אותם הכישורים? פה אנחנו כן רואים ש-30% לא מוכנים באופן כללי שהמנתח יהיה עולה. אם אני מדברת על זה באופן כללי כשאנחנו מדברים על עולים, כי הדיון הוא לא רק בהתייחס לישראלים יוצאי אתיופיה, אנחנו כן עשינו את החלוקה בהתייחס לעולים יוצאי אתיופיה, אז פה אנחנו רואים את העלייה מ-30% ל-40% שכבר פחות מוכנים. בגלל שהמדד הוא עדכני והוא עכשווי, זה לא היה קודם המדד הזה, אז הרעיון הוא לעקוב לאורך הזמן וזה קריטי לראות מה קורה לאורך השנים, האם אכן אנחנו רואים את ההבדלים.

פה אנחנו מדברים על גזענות סמויה. פה אני כן רוצה להתמקד בעוד נקודה נוספת. במרבית המקרים קבוצות העולים, ואני מדברת על העולים דור ראשון ודור שני, אם אני מבינה מדבריה של הדוברת ג'ולי, אז כנראה הילדים שלך נולדו בישראל.

כן.

אז אנחנו גם צריכים לדבר על הדור השני לעלייה.

יש להם אבא צבר אבל זה עדיין לא עוזר.

אני מצטערת, אז אנחנו לא צריכים לייצר לפי הכללים, זה חמש שנים, עשר, זה תלוי לפי משרדים, אז גם פה כמה נתונים. במרבית המקרים קבוצות העולים משתייכים לקבוצות מבחינת מעמד סוציו-אקונומי נמוך. אם אנחנו רוצים לצמצם את הגזענות, אנחנו צריכים לשאוף למצוינות. צמצום הפער הוא דרך עידוד מצוינות. איך המערכות השונות תופסות את הקבוצות המוחלשות כשאנחנו כל פעם נשקיע, וזה כן חשוב להשקיע בנושא של תת הישגיות כי זה קיים.

אני אתן לכם את הנתונים. במערכת החינוך חל שיפור אדיר בהקשר הזה. בשנת 2019 בקרב תלמידים ישראלים יוצאי אתיופיה, דור ראשון ודור שני בי"ב, סך הכול בקבוצה מבחינת המספרים היו 3,000 תלמידים. אלה שלמדו מתמטיקה חמש יחידות לימוד, ואני לא מדברת אם הם עברו או לא, סך הכול ב-2019 דור ראשון ודור שני למדו חמש יחידות אך ורק 134 תלמידים, ואנחנו יודעים על כמה כסף אנחנו מדברים.

ברגע שעשינו את הנתונים הללו והבאנו את הדוח, משרד החינוך יחד עם טלל דולב והנציגים, ברגע שהם ראו את הדוח כינסו את כל המערך כדי לטפל בנושא של מצוינות. לסיכום, גזענות סמויה זה כרגע השלב. אנחנו צריכים לעבור את השלב ולדבר לא רק על חקיקה אלא על גזענות גם סמויה. כל הנתונים נמצאים באתר המכון ואם רוצים, גם במייל אני אשלח לכם את כל הדברים. תודה.

תודה רבה. משרד הקליטה.

תודה אדוני היושב-ראש.

דוד, מה שלומך?

ברוך השם.

טוב לראות אותך.

תודה רבה אדוני. בנושא של גזענות כפי שצוין, משרד הקליטה היה בין המשרדים הראשונים שהעמיד ממונה. אני כממונה על יוצאי אתיופיה עברתי את הקורס שעו"ד אווקה דיבר. אני גם הייתי בוועדה של אמי פלמור שתכללה בזמנו.

אנחנו כמשרד, באמת התפיסה היא אפס סבלנות בנושא של גזענות. אנחנו יכולים לראות באמת כמו שגם ציינת בתחילת דבריך, שהמקרה שקרה גם עם הנער מבני מנשה שנרצח לצערנו הרב.

הנער יואל לנגל.

דוד, איך יכול להיות שהתקבלו במשרד הקליטה רק שתי תלונות על גזענות?

כממונה על נושא של גזענות אני מפיץ לכלל העובדים את כל האגרות, את כל המסמכים שאנחנו מקבלים.

הפרויקטורים ברשויות המקומיות מקבלים?

כן. הם מקבלים את זה מבחינתי לפחות שזה יגיע אליהם. בנושא של רשויות, מי כמוך מכיר את זה, אין לנו את האפשרות לכפות על רשות כזו או אחרת.

זה לא לכפות. אני אגיד לך משהו שאמר לי פעם ראש עיר על המוקד העירוני. כשהשירות בעיר לא טוב, אין פניות במוקד כי התושבים מבינים שאין - - - . מה הטעם לפנות למוקד? או שהם לא יודעים או שהם לא פונים כי הם לא מאמינים בו.

שתי תלונות זה מספר לא סביר, ומשרד העלייה והקליטה צריך לעשות תוכנית איך הוא מפיץ, א', את זה שיש את האופציה להתלונן, כי אני לא חושב שיודעים בכלל שאפשר להתלונן. אחר כך אפשר יהיה לטפל. אפילו אנחנו לא בשלב של טיפול בתלונות. פשוט לא מתלוננים. שתי תלונות זה סימן שציבור העולים לא יודע שזה בכלל אופציה. יכול להיות שאתם עשיתם עד עכשיו דברים מאוד חשובים. במובן הזה אני אומר לך, אתם תצטרכו להציג פה בפעם הבאה איך אתם הולכים להפיץ יותר את עניין התלונות.

אין שום בעיה, אנחנו נציג את זה ואת כל המאמצים שאנחנו עושים בשטח. שתי התלונות האלה בעיקר שהבאתי אותן כי הן מאוד בולטות, שזה היה על בני מנשה וגם טופל באופן נקודתי על ידי המשטרה.

חשוב שכל דבר שאתה מקבל ושאתה מעלה, ללמד ולא לערוף ראשים. זה גם עוד יותר טוב מבחינתי. זאת הראיה שלי, זאת התפיסה שלי מבחינת העבודה.

תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי.

אדוני היושב-ראש, בדיוק הקדמת אותי. מה שרציתי לומר, שאין בתרבות העולים תרבות התלונות. לא רגילים להתלונן. אנחנו מגיעים מגלות ובמיוחד אני רוצה להדגיש, אלה שהגיעו ממדינות חבר העמים שקיבלו חינוך סובייטי, אנחנו לא היינו רגילים להתלונן.

אתם שמעתם את הסיפור על עולה המיליון שיורד מהמטוס ואומרים לו, למה הגעת ארצה? היה חינוך רע בברית המועצות? הוא אמר, לא, היה חינוך טוב. לא הייתה לכם תרבות, תיאטרון, קולנוע? הייתה לנו תרבות מצוינת. מה, לא הייתה לך אפשרות ביטוי של כשרונות לך? הייתה לי אפשרות להביע את הכשרוונות שלי. אז למה הגעת ארצה? כי פה אפשר להתלונן. ברוב המקרים מקבלים כמובן מאליו.

לפי הנתונים שהוצגו היום, שרק 18% בנושא הגזענות מגיעות מדוברי רוסית, אני בטוחה שיש הרבה יותר תלונות. טוב שהזכרת שמה, רק שתי תלונות התקבלו במשרד הקליטה? זה לא יאומן. פשוט גם לא יודעים וגם לא במנטליות.

למה אנחנו רואים עלייה בשנים האחרונות? כי למדו כבר שכן אפשר להתלונן ומתחילים לפנות.

קובי, יש טלפון כוכבית?

יש כוכבית.

אפילו אנחנו לא יודעים.

3406*. יש טופס מקוון בשפות שונות.

פרסום.

בתיק האישי של עולה חדש, באזור האישי שהוא פותח באינטרנט יש קישור, מוקד שהוא יכול להתלונן על תופעת האלימות וגזענות?

כן. יש אתר מסודר בשפות שונות. הטופס המקוון בחמש שפות.

לא, היא שאלה על משהו אחר. יש פה שני משרדים. במשרד העלייה והקליטה לכל עולה יש תיק אישי שהוא נכנס דרך האינטרנט.

בשש שפות.

יש בו באנר למטה, אם נתקלת - - -

לא, אין.

דוד, לתשומת ליבך.

צריך להוסיף שזה יופיע גם באזור האישי וגם כשנפגשים עם יועצי קליטה, שהם יקבלו הפניה לכל מקורות המידע.

מה המספר במוקד?

3406*.

כמו שבכל מרכז רפואי יש ערוצים לפניות הציבור, שידעו 3406*.

דבר שני, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שהאלימות מתפרצת בכל מקום. אלימות בכבישים, אלימות במרחבים ציבוריים. הדרך היחידה לעצור את הדבר הזה החמרת ענישה. להטיל קנס מנהלי על כל התפרצות אלימות על רקע גזענות וגם לעשות חשיפה, נזיפה פומבית, לבייש את הבן אדם שמתנהג באלימות ומתנהג כגזען. אנשים יחשבו פעמיים אם להתנהג באלימות ולתקוף בן אדם על רקע גזענות או לא. זו סוגיה למשרד המשפטים.

תודה רבה.

כבוד היושב-ראש, התרגום, אנחנו בדקנו עכשיו. כתוב שם רק בעברית. אנחנו מתנצלים, אין תרגום בטופס.

זה במשרד העלייה והקליטה?

לא, במשרד המשפטים. הוא מתכוון ליחידה לגזענות.

בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו.

ראשית, חברי היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על כינוס הדיון הכול כך חשוב הזה ועל כך שבאמת אתה עושה חיל בתוך הוועדה עם הרבה מאוד סוגיות שחשובות. אני גם רוצה לברך כאן את כלל משרדי הממשלה ואת אמי פלמור חברתי שעשתה עבודה מצוינת ואפילו פריצת דרך בכל מה שקשור בהצעדת מדינת ישראל צעד אחד קדימה בכל הנושא של המאבק בהפליה וגזענות, כמי שהייתה שותפה להעברת החלטה ויזמתי את החלטת הממשלה להקמת ועדת פלמור.

אני רוצה דווקא ללכת למקום היותר אישי כשאני בתקופת החגים נחשפתי לרצח של הנער יואל לנגל מבני המנשה שעלה בתקופה שאני הייתי שרת העלייה והקליטה וקיבלנו את פניו בשדה התעופה. אחר כך חזרנו לתמונות לראות אותו, ילד שיורד מהמדרגות של המטוס עם התקווה והחלום להיות לוחם, מתגורר עם המשפחה בנוף הגליל, ואלימות קשה שמובילה לרצח. הגזענות הנלווית שקוראים להם צ'יינה צ'יינה, מי ששמע את הדסה, החברה שלו, ואת האח שלה שהיה איתו גם באירוע.

זה החזיר אותי למקום שלי כמי שעלתה לארץ עם קהילה שחוותה אלימות קשה וגזענית גם של הממסד, בטח של האנשים, לצערנו בורים ואלימים בתוך החברה הישראלית. כשאני רואה את הרוח הנושבת גם בתקופה הזאת כלפי העולים מברית המועצות לשעבר שאגב, זה גם לא בחלל ריק. זה אמנם לא דיון פוליטי אבל כשאנחנו רואים מתקפה חסרת תקדים, לא יהודים ולא יהודים, לא פלא שגם אני וגם חברי ולדימיר וגם חברתי טטיאנה נאלצים כל פעם גם לחוות אלימות בטוקבקים, תחזרו, יא גויה, תחזרו למקום שבאתם ממנו. זה הפך להיות מגפה. זו מגפה וצריך לנקוט יד ברזל קשה מול המאבק בגזענות והפליה.

אני אומרת לך, לשמוע קולות של מי מנבחרי הציבור שאומרים, אולי צריך לסגור את היחידה למאבק בגזענות? זה לא יקרה. לא יקרה כל עוד אנחנו בבית הזה.

היא לא תיסגר.

זה לא רק שזה לא יקרה. במקום לתת כלים, ואני הבנתי שהוא כבר דיבר על זה, עו"ד אווקה שעושה עבודה. רק בזכות העקשנות שלו עוד היחידה הזאת קיימת.

מי שחושבים שבגזענות והפליה יש ימין ושמאל, כדאי שיבינו שלא ואנחנו נמשיך עם המאבק הזה, אבל אני אומרת לכם שכל מי שיושב כאן סביב השולחן, בין אם זה המשטרה, משרד העלייה והקליטה, בין אם זה משרד החינוך שאני רואה כאן ואחרים, חייב לצופף פה שורות במאבק בהפליה וגזענות. מי שהראשונים לחטוף ולהיפגע כאשר יש אלימות בתוך חברה, זה מי שיש להם סממנים טיפה שונים, בין אם זה מבטא. לגבי עולי אתיופיה, גם הדור השני והשלישי סובל כי לצערנו הדוח מפרט את זה, איך הפרופיילינג של צבע העור הופך להיות באופן שיטתי לאיזה כלי לפגיעה בעולים החדשים או אפילו העולים הוותיקים.

אני חושבת שבסופו של דבר צריך לבחון, ואני בטוחה שאתה תעשה את זה, מה הכלים האופרטיביים שהממשלה הזאת הולכת להוביל, מה התקציבים שיוקצו כאן.

בינתיים מה שהממשלה הזאת אמרה, שהיא הולכת להוביל ככלי אופרטיבי לסגור את היחידה.

גם אם אני לא סומכת על הממשלה הזאת אני אומרת לך, יש אחריות למשרתי ציבור.

חד משמעית.

כל אחד מכם, כל ראש אגף, כל מי שמחזיק בכוח לשרת את הציבור, תקצו לזה תקציבים לא רק בהסברה אלא במאבק אמיתי וכנה.

אני נאלצת ללכת כי אני מנהלת ועדה. אני עצרתי כדי להגיע במיוחד כי זה חשוב לי מאוד. בדיון הבא אנחנו נהיה מתואמים ואפילו נעשה יחד.

אגב, אני חושב שהנושא הזה נוגע גם בליבת העשייה של הוועדה שלך לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, כי בסופו של דבר גם בנקודות האלה סובלים בדיוק מאותה הפליה, אגב, הרבה פעמים נשים שסובלות מגזענות גם מתלוננות פחות.

גם נשים עולות למרות שאני חייבת פה להבהיר, אני יכולה לומר באחריות למשל שבקרב יוצאי אתיופיה הגברים סובלים הרבה יותר מגזענות. סובלים באופן מחפיר. זה לא אומר שהדברים שאתה אומר לא נכונים, אבל במקרה הספציפי והייחודי הזה. תודה.

תודה. חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה אדוני, אני לצערי לא הייתי בתחילת הדיון, הייתי בוועדות אחרות אבל אני רוצה לברך אותך על הדיון הזה כי הדיון הזה הוא מאוד חשוב וטוב שאנחנו מדברים על זה בכנסת.

תיראו, החברה הישראלית נגועה בגזענות בהרבה מאוד מישורים אבל אנחנו, ואני מרשה לעצמי לומר אנחנו כי אני גם עולה, סבלנו וסובלים מזה ביתר שאת. אני קורא על זה כל יום, אני מרגיש את זה כל יום. הרגשתי את זה מהיום הראשון שאני נמצא בארץ.

אם אני בשנתיים האחרונות כחבר כנסת, במליאת הכנסת סופג גילויי גזענות, אז מה אפשר לדבר על מקומות אחרים? זה נותן לגיטימציה לכל אחד להתייחס לכל עולה בצורה גזענית. צודקת חברתי פנינה שלאחרונה אנחנו שומעים מנציגי הקואליציה שחלקם היום נמצאים בממשלה, מכנים אותנו גויים, מכנים אותנו מהגרים מטעמי נוחות.

לא הייתה ועדת אתיקה.

מבצעים דה-לגיטימציה לציבור העולים, מנסים להרוס את חוק השבות. אני חושב שאין לזה מקום. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לשים לזה סוף, בטח בישראל ב-2023, כל משרדי הממשלה, כל ועדות הכנסת, כל נציגי הציבור בכל מקום. אני חושב שברמה האופרטיבית חשוב מאוד שבהמשך לדיון הזה אנחנו נעשה כאן דיוני מעקב, אני לא יודע אם כל שלושה חודשים או כל חצי שנה, בתדירות כמה שיותר גבוהה שנראה את הנתונים, שנראה כיצד אנחנו מתקדמים כי זה לא יכול להימשך. תודה.

תודה רבה. קובי אווקה, כמה מילים לפני שאני מסכם.

קודם כל שוב תודה על הדיון הזה. אני אגיד בכנות שאני שומע כאן לראשונה את השיח של סגירת היחידה. לא נרמז לי, לא נאמר לי שיש כוונה לסגור את היחידה.

יש סגן שר שדיבר על זה באופן ברור. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל יש רשימות היום של אנשים שנמצאים על הכוונת.

גם בפגישה שלי עם המנכ"ל החדש של משרד המשפטים, והשיח והאווירה היא להיפך. יש היכרות חשובה עם הפעילות של היחידה והמשמעות שהיא מביאה. אדרבא, צריך לחזק את היחידה. יש לנו אתגרים סביב הנושא של ההסדרה החוקית. אגב, אם יש שיח של סגירה, זה כנראה היעדר של חוק. יש לנו שיתוף פעולה נהדר עם החברים שלנו בייעוץ וחקיקה ואנחנו נמצאים באמת בישורת האחרונה. אני מקווה מאוד שנצליח להביא לשר את הטיוטה כדי שאפשר יהיה לקדם אותה.

חברת הכנסת כאן ציינה את העניין של החשיפה. חלק מהבעיות, אדוני, רק אתמול התפרסם שמרצה מתבטא באופן גזעני והסטודנט מתלונן ליחידה, אז הסטודנט נתבע על ידי המרצה תביעת דיבה ב-140,000 שקל. זה יחסי כוח מאוד ברורים והגזענות הרבה פעמים היא עניין של יחסי כוח להראות מי חזק, מי חלש.

אני חושב שאין לנו ארץ אחרת. יש לנו זכות שאחרי 75 שנה עוד מעט לעשות את השינויים הנדרשים כדי לייצר מציאות הרבה יותר טובה. הנושא החברתי הוא הנושא הכי משמעותי בעיניי במדינת ישראל היום, והפילוג והקיטוב לא נובע רק מאיזה עמדות פוליטיות אלא זה הרבה מאוד עניינים חברתיים שבנויים על דעות קדומות וסטריאוטיפים, ולכן העשייה שלנו היא מרובה ואנחנו צריכים לעשות הרבה. אני אציין שרק בשנה האחרונה נעשה מהלך משמעותי דרמטי עם משרד החינוך לחינוך נגד גזענות ואני מאוד מקווה שהנושא הזה יתקדם וייושם הלכה למעשה.

תודה רבה. ראשית בפתח הדברים אני אומר שהוועדה מאוד מודאגת מההתבטאויות שאנחנו רואים ומהכוונות לפחות כפי שבאות לידי ביטוי אצל חלק מהשותפים הקואליציוניים שסימנו את היחידה כאיזשהו מקום מסומן באופן בולט שצריך לסגור אותו או שמתחילים לזהות אותו עם כל מיני סימונים כאלה ואחרים. הנושא של גזענות הוא לא קשור לשמאל וימין. ימנים נאבקים בגזענות ושמאלנים נאבקים בגזענות, וגזענות, אין לה מקום בשיח הציבורי. אני מסכים לגמרי עם חבריי חברי הכנסת פה. אני חושב שהסיפור המשמעותי ביותר הוא הגזענות שאנחנו רואים כאן בכנסת בקריאות גזעניות כלפי חברי כנסת. במובנים האלה אני שמח שסוף-סוף קמה ועדת אתיקה שלא הייתה בכנסת הקודמת, שאפשרה לחלק מהדברים האלה להשתולל.

אנחנו כמובן נעמוד על המשמר כדי שלא תיסגר היחידה למאבק בגזענות כלפי עולים, אבל עצם השיח שמתנהל בחודשים האחרונים סביב תיקון חוק השבות, מייצר דה-לגיטימציה לעולים למדינת ישראל, מתייג אותם. כל הזמן עוסקים בלבדוק מי הם יהודים, איך הם יהודים, כמה הם יהודים, זאת אומרת אם האבא שלך יהודי והאימא לא, אתה מתחיל להיות חשוד, וגם אם עברת גיור, איזה גיור עברת, מי הביא אותך, לא הביא אותך. אני מניח שבלשכת הגיוס הם לא עושים את הבדיקה הזאת כשאתה מתגייס ליחידות הקרביות וכשאתה נלחם על מדינת ישראל.

גם פה, אני אומר את זה גם למשרד החינוך ואנחנו תיכף ניגע בזה יותר בהרחבה, צריך להבין, מדינת ישראל היא מדינה שהוקמה בידי עולים, החל מהרצל שנולד בבודפשט, בן גוריון מפלונסק שבפולין, ז'בוטינסקי באודסה שבאוקראינה, שיינרמן, שרון ובגין מברסליטובסק, מהעיר שהמשפחה שלי הגיעה. הסיפור הזה הוא בלב הפעילות ואני גם חושב שאם תלמידי ישראל היו יודעים מה המסע שעברו עולי אתיופיה כדי להגיע לכאן ברגל דרך סודאן, היו מסתכלים אחרת בהרבה מאוד מובנים, ולכן לחינוך הזה יש משמעות מאוד גדולה.

תמיד הייתה בעיה בקליטת עלייה. יש גם גזענות של עולים כלפי עולים חדשים. יש מערכון ידוע של לול בעניין וכולם מכירים את הסיפור הזה. מבחינתנו אנחנו נמצאים עכשיו ממש בגרף של עלייה. אנחנו רואים את זה גם באירועי האלימות שאנחנו נחשפים אליהם בשטח, ופה זה כבר מובל לכיוון משרדי הממשלה ולמערכת אכיפת החוק.

אני אבקש בעוד כשבועיים לקיים דיון מעקב עם נציגי המחלקה לייעוץ וחקיקה שתציג לנו, אחד, את מפת הדרכים לקידום החקיקה הזאת. איפה זה עומד, מה החסמים, מה הם חסמי הקידום, איזה דיונים עוד צריכים להתקיים בתוך הממשלה? אם יש יחידות שלא משתפות פעולה, נביא אותן כאן לוועדה, נקיים את הדיונים האלה פה, אין שום בעיה. לא סביר בעליל שכל כך הרבה זמן לוקח לקדם את החקיקה הזאת.

בנוסף, אני רוצה פירוט מהפרקליטות, כמה חקירות נפתחו שבתוכן מעורבת עבירת הגזענות? בכמה מהן הוגש כתב אישום ובכמה בכתב האישום נמחקה עבירת הגזענות בהסדר טיעון או אפילו בדרך להגשת כתב האישום?

משרד החינוך ישלחו לנו מה הוציאו לבתי הספר מבחינת תכני הלימודים, חגים, יום העלייה, איך זה יוצא ואיך זה מופץ לכלל בתי הספר?

משרד הקליטה, בעוד שבועיים תשלחו לוועדה בבקשה צילומי מסך של תיק עולה שכשהוא נכנס למערכת, שיש למטה באנר בשפות עם הפניה ואפשרות פנייה גם למחלקה לגזענות וגם אליכם במובנים האלה.

היחידה לגזענות, לא נכנסתי כמו שנכנס חבר הכנסת לשעבר ליפמן, אבל אנחנו ניכנס לבדוק את הנושא הזה של שפות. צריך לראות שזה באמת בשפות על כל המשמעויות של זה. גם את זה אנחנו נוודא בעוד שבועיים.

משרד הקליטה, תציגו לנו את תוכנית הפרסום שיש לכם כדי שלא יהיו רק שתי תלונות במשרד הקליטה בשנה לטובת העניין הזה.

עד כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:48.