פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
111
ועדת החוקה חוק ומשפט
29/01/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ג (29 בינואר 2023), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 29/01/2023
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה - הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות), הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3)
פרוטוקול
סדר היום
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות)
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
קארין אלהרר
אברהם בצלאל
טלי גוטליב
מתן כהנא
עופר כסיף
משה סעדה
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אריאל קלנר
יצחק קרויזר
גלעד קריב
מוזמנים
¶
ברק לייזר - יועמ"ש, הנהלת בתי המשפט
הילה בוסקילה - עו"ד, הנהלת בתי המשפט
פרופ' מנחם בן ששון - יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט לשעבר
גלי שלום - יועצת מקצועית ליושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט
גיא לוריא - עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
נעה פינטו - מקדמת מדיניות, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
דוד בוגוסלבסקי - אם תרצו
פינחס מיכאלי - מנהל מחלקת חקיקה ורגולציה, לשכת עורכי הדין
ניסים סלמה - יושב ראש, התנועה למשילות ודמוקרטיה
ריקי שפירא - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
אהרן גרבר - סגן ראש המחלקה המשפטית, פורום קהלת
יוסף עזרא - מוזמנים שונים
טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבינ"ל למשפט השוואתי, מוזמנים שונים
יאיר קליינבאום - חבר - תורת המדינה
תמר פישר - סטודנטית
מרים מריישא ליבעראוו - סטודנטית
יונתן אוזילוב - עמית
רעות פינגר דסברג - ראש תחום משפט וממשל
עדן מנדלוביץ - חוקרת במרכז מנור
עליזה ליזי המאירי - פעילה
תמיר אזולאי
רחל כהן
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. קשה מאוד להתחיל את הדיונים היום כסדרם, ולכן גם לא נעשה את זה. היום ז' בשבט, נושא הישיבה הוא, ציון במשפט תיפדה, מחזירים את הצדק למערכת המשפט. הצעת חוק מטעם הוועדה, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות).
התעוררנו במוצאי שבת לתזכורת מאוד קשה למה שקורה, בעיתוי שמלבד העובדה שהיה מדובר ביום שבת, היה מדובר גם ביום השואה הבין-לאומי. קיבלנו תזכורת עגומה מאוד לכך שעבור הרבה מאוד אנשים שנמצאים בסביבתנו הקרובה, הרחוקה, המידית, מעבר לקו הירוק, בתוך הקו הירוק, השמדת העם היהודי היא עדיין תוכנית אופרטיבית, ומלחמה בדבר הזה צריכה להיות משותפת לכולנו.
אני רוצה לפתוח את הישיבה בפרק תהילים לעילוי נשמת הנרצחים: "שיר מזמור לאסף. אלוהים אל-דומי-לך; אל-תחרש ואל-תשקוט אל. כי-הנה אויביך, יהמיון; ומשנאיך, נשאו ראש. על-עמך, יערימו סוד; ויתייעצו, על-צפוניך. אמרו--לכו, ונכחידם מגוי; ולא-ייזכר שם-ישראל עוד. כי נועצו לב יחדיו; עליך, ברית יכרותו. אוהלי אדום, וישמעאלים; מואב והגרים. גבל ועמון, ועמלק; פלשת, עם-יושבי צור. גם-אשור, נלווה עימם; היו זרוע לבני-לוט סלה. עשה-להם כמדיין; כסיסרא כיבין, בנחל קישון. נשמדו בעין-דור; היו דומן, לאדמה. שיתמו נדיבימו, כעורב וכזאב; וכזבח וכצלמונע, כל-נסיכימו. אשר אמרו, נירשה לנו-- את, נאות אלוהים. אלוהיי, שיתמו כגלגל; כקש, לפני-רוח. כאש תבער-יער; וכלהבה, תלהט הרים. כן, תרדפם בסערך; ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון; ויבקשו שמך ה'. יבושו וייבהלו עדי-עד; ויחפרו ויאבדו. ויידעו-- כי-אתה שמך ה' לבדך: עליון, על-כל-הארץ." זה יהיה מזמור תהילים לעילוי נשמת הנרצחים ולרפואת הפצועים.
במעבר מאוד חד, אנחנו נעבור לסדר-היום. הנושא, כמו שאמרנו, הוא הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – חיזוק הפרדת הרשויות). יש לי הצהרת פתיחה כללית. השאלה אם רוצים גם חברי כנסת להגיד, אבל באמת בדקה בתחילת הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברי כנסת שנרשמו, שרוצים לדבר, דקה לפתיחת היום, נעבור להצהרת הפתיחה שלי, ואז ליועץ המשפטי שיציג את חוות-דעתו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, בוקר טוב, כמובן גם אני, ואני בטוח שכולם משתתפים בצער משפחות הנרצחים, שולחים איחולי החלמה לפצועים בשני הפיגועים, ומחזקים את ידי צה"ל ומשטרת ישראל.
זה דיון ראשון בהשתתפות חברי וחברות האופוזיציה בוועדה בהצעת חוק-יסוד: השפיטה. החרמת הדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר הוצגה על ידינו גם בתקשורת, גם נאמרה כאן שבוע לפני כן. הדבר נעשה במחאה על התחלת הדיונים ללא חוות-הדעת של הייעוץ המשפטי, שהגיעה לידינו אתמול.
בשבוע שעבר ניתנו שתי חוות-דעת על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת. האחת בלמה, אני מקווה, את הדיון בהצעת חוק היועמ"שים כהצעת חוק של הוועדה. חוות-הדעת הזאת גם אפשרה את המשך הדיון שאנחנו מקיימים היום.
חשוב לומר שהאור הירוק שניתן על ידי הייעוץ המשפטי לא מרפא לשיטתנו את הכשל המהותי בעצם הדיון כאן. לאחר ששר המשפטים הציג את מהלך החקיקה שלו, כאשר ברור מדבריך, היושב-ראש, שהסיבה היחידה לקיום התהליכים במקביל הוא הרצון שלך לזרז תהליכים ולהימנע ממהלך תקין של חקיקה ממשלתית, שבו נשמעת חוות-דעת - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
בהחלט מדבריך.
- - של הייעוץ המשפטי לממשלה והתהליך של הערות הציבור על חוות-הדעת שהוגשה על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, שנשמע עוד מעט, אבל דומני שהשורה התחתונה ברורה לגבי ההשלכות החמורות מאוד וההרסניות של החקיקה.
שני משפטים אחרונים. המתקפה של השר לביטחון לאומי על היועצת המשפטית לממשלה אתמול בערב ראוי לכל גינוי. מדובר בהתחמקות מאחריות ובמסע הסתה. כך גם ראוי לגנות את המתקפה על צוותי ערוץ 13, שביקשו אתמול לשדר מזירת הפיגוע. המתקפה הזאת היא לא מקרית. האלימות הזאת היא לא מקרית. היא המשך גל שלצערי ראשיתו בבית הזה, ובשולחן הממשלה הנוכחית.
ולבסוף אומר, אדוני, בכל פעם כשאתה תפתח ישיבה בציטוט מתוך נבואת ישעיהו, "ציון במשפט תפדה", כדי לתאר את המהלך ההרסני שאתה מוביל, אנחנו נבוא ונאמר שהפסוק היחיד הראוי מאותה נבואה למה שקורה כאן הוא, "כסדם היינו, לעמרה דמינו". זה מהות התהליך שאתה מוביל ביחד עם השר - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה וחבריך. "כסדם היינו, לעמרה דמינו". אם היום הזה היה באמת מקודש בעיניכם, לא היינו מתכנסים לישיבה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שאמרת את זה, לפני שאורית תדבר, אני רק אגיד בצורה מאוד פשוטה, כדי אולי גם לחסוך לחלק מחבריך: יהיה יום קר מאוד בגיהינום, יום קר מאוד בגיהינום לפני שאני אקבל מכם הטפות מוסר על מה שעושים ביום הזה. מי שהפגין אתמול עם דגלי הרוצחים בזמן לוויות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
הצעתי לך לבטל את הישיבה, לא לקיים את הדיון וההנמקות. גם אנחנו לא נקבל מכם מוסר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
התעקשת עם הריצה המטורפת שלכם לקיים הבוקר את הדיון. אתם האחרונים שתטיפו לנו מוסר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
תודה רבה. קודם כול, קבלנו רק אתמול בלילה בפעם הראשונה מסמך הכנה מקצועי לחקיקה כל כך סבוכה. אני מודה לך על זה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
קראתי בעיון רב את המסמך שכתב היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי. אני נמצאת בכנסת ובפוליטיקה לא מעט שנים. אני לא מכירה ייעוץ משפטי כל כך מאפשר כמו זה שיש בכנסת, ומעולם לא ראיתי מסמך כזה, שמפרק לחתיכות את התיזה על ציון במשפט תיפדה, ומראה לנו שגם בהשוואה לכל הדמוקרטיות בעולם אין חקיקה כל כך קיצונית שלוקחת מפה ומפה. הרס, הרס, הרס של הייעוץ המשפטי, הרס של בתי המשפט, הרס של כל מערכת שיוצרת פרנקשטיין. המונח שלצערי למדנו והתחלנו להשתמש בו, מוטציה משפטית שאין בינה לבין חיזוק רשויות כלום, אלא כל מה שיש כאן זה השחתה של הדמוקרטיה שלנו.
אני רוצה לומר לך, יושב-ראש הוועדה, שמדינת ישראל לא תוכל להכיל גם פיצוץ ביטחוני וגם פיצוץ משפטי, חברתי, דמוקרטי. ואני קוראת לך ופונה מפה גם לשר המשפטים, להשהות את הדיונים הקיצוניים והלא מקצועיים האלה. אנחנו כבר רואים את הזליגה של המהלכים האלה גם לאמון העסקי במדינת ישראל. אני עצמי קראתי מכתב של 230 כלכלנים שלדעתי כבר הפך ל-300 ול-400, ועכשיו מתארגנים עוד מגזרים ועוד קהלים - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מסיימת.
- - שמתריעים על אובדן אמון. כשמדינה מאבדת את הדמוקרטיה שלה, אנשים לא רוצים להשקיע בה כסף, לא רוצים להגיע לשופטים פוליטיים, כי רוצים לשמור על זכות הקניין שלהם.
ואני אסיים בציטוט ובפנייה עזה של עו"ד אלן דרשוביץ. אני למדתי בהווארד, אני לא יודעת מי יודע מי זה עו"ד אלן דרשוביץ, ועד כמה הוא מהווה חומת המגן של מדינת ישראל בכל זירה בין-לאומית בעולם. והוא מזהיר את נתניהו ואת הממשלה הזאת ממה שעושים במערכת המשפט ואומר: לו הייתי ישראלי, הייתי יוצא לרחובות.
אני אסיים. עוד יהיה לנו זמן לדבר על הפרטים. אני שבה ופונה אליך ואל שר המשפטים: תפסיקו את המהלך הזה. תתחילו מהלך של הסכמה רחבה, ואולי תוכלו בטיפה להקל את הפצעים שיצרתם בחברה הישראלית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם כבר מישהו תהה על חוק היועמ"שים, והועבדה שהיועמ"שים חייבים להיות משרת אמון, אז אני מחזקת את ידיו של יושב-ראש הוועדה וגם את ידיו של השר לוין, כי קיבלתי אתמול הצצה איך יועצת משפטית לממשלה מעזה לפגוע - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - שיאפשרו לנו להחזיר את אלמנט ההרתעה, להרוס בתים של מחבלים, בין השאר גם לשלול זכויות של מחבלים ושל בני משפחותיהם, כדי שאנחנו נוכל להתכנס כאן ולפעול, ולשמור על מדינת ישראל ועל אזרחיה. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כן, אלן דרשוביץ. לכי תלמדי ממנו. לכי תלמדי ממנו כשהוא לא מבין מה קורה עם הרפורמה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני אומרת לך שעוד מעט היועצת המשפטית תצטרך אבטחה. אתה צריך להפסיק לתת להסתה האישית הזאת במקום.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שום הסתה אישית. זה מוסד. מיארה לא מתאימה לתפקידה, צריך להעביר אותה מתפקידה ולאייש במשרת אמון. זה הכול. מאוד פשוט.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שואלת את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שתבינו שאתם לא בכיוון. אתם פשוט לא בכיוון, עומדים כל בכירי המשק ומזהירים אתכם שהדבר הזה יפגע במדינת ישראל. עומדים טובי המשפטנים ואומרים לכם: הדבר הזה יפגע במערכת. מפתיע בעיניי שאתם כל הזמן מדברים על הפחתת כוחה של הרשות המחוקקת אל מול הרשות השופטת. אבל על הפחתת כוחה של הרשות המחוקקת אל מול הרשת המבצעת, זה לא. כל הניסיון הזה הוא פשוט לתת את כל הכוחות בידי הרשות המבצעת.
קראתי את המסמך שהפיצה אתמול בלילה הוועדה. אני לא יודעת מה עוד צריך להיות כתוב כדי שתבין שהדבר הזה לא מתאים. הוא לא מתאים גם בסקירה השוואתית, הוא לא מתאים גם כי זה בניגוד לכוונת המחוקק, האופן שבה מתכנסת הוועדה למינוי שופטים.
אני מצטרפת לקריאות חבריי וקוראת לך: תפסיק את הדבר הזה. אני לא מבינה מה ריצת האמוק שלך לשינוי כל כך מהפכני, בלי לקבל אותו בהסכמה רחבה, בלי לעשות דיון אמיתי. אתם מביאים כאן פצצות, בלי הבנה אמיתית מה המשמעות של זה. לא תעזור לכם, לא ההסתה כנגד היועצת המשפטית לממשלה, לא ההסתה כנגד גורמי המקצוע. זה לא יעזור לכם, האמת עדיין היא כזאת שהשינויים שאתם עושים יגרמו לנזק אמיתי, ולא רק תדמיתי על מדינת ישראל. זה על הראש שלכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני. אני גם חושב שראוי היה היום לדחות את הדיונים ליום אחר. קראתי כמובן את המסמך שהופץ אתמול בלילה. הוא מדבר בעד עצמו. כנראה שום דבר לא עוצר אתכם באמירות שלכם להרס הדמוקרטיה הישראלית, להחלשת מערכת המשפט.
אתמול הפגנתי - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אתמול הפגנתי עם עשרות אלפי ישראלים שמודאגים לעתיד המדינה. הפגנתי עם דגלי ישראל, וזאת המציאות. חבורת המסיתים שיושבת כאן לא תוכל לשנות אותה.
יש לי גם הצעה לסדר, אדוני. אני מציע שבכל יום ראשון נפתח בדיווח על קצב המכירות של הספר שלך.
משה סעדה (הליכוד)
¶
הלב של כולנו כואב על המשפחות השכולות, שאיבדו את האנשים היקרים להם ביותר אתמול, בערב שבת. כמובן אנחנו מאחלים החלמה לפצועים.
משה סעדה (הליכוד)
¶
כולנו מתפללים לשלום הפצועים שהולכים לעבור מסע לא פשוט וארוך עד להחלמה.
אתמול שמענו את אביו של הרוצח בנווה יעקב, שהביע רגשות שמחה על האירוע, ואמר שמבחינתו זה יום שמח, כאילו חתונת בנו. ילד בן 13, כותב לאימא שלו, כשהולך לרצוח אנשים, נשים, ילדים: אימא, תהיי גאה בי.
משה סעדה (הליכוד)
¶
המשפחות הללו יקבלו תקציב מלא מהרשות על הדבר הנעלה שהם עשו מבחינתם. לכן אני אומר: אל מול המעשים החמורים האלה, אנחנו חייבים הרתעה משמעותית. לא מספיק הריסה ואטימה של הבתים. זה לא מספיק. יש צורך בריסוק של גל הטרור באמצעות אגרוף של ברזל. והאגרוף של הברזל הזה אמור לאחד את כולנו. אם כבר מדברים על היום הזה, בואו נתאחד. בואו נתאחד כולנו, והיום ומחר נחוקק את החוק של גירוש מחבלים. זה הדבר היחיד שיכול לגרום להרתעה משמעותית.
משה סעדה (הליכוד)
¶
רק הרתעה. כאשר בן ידע שאימא שלו, שהוא רוצה שהיא תהיה גאה בו, תגורש מהארץ, הבן שטובח באנשים ידע שאביו, משפחתו ואימו יגורשו, רק זה יכול למנוע את האירוע הבא, כדי שהאב לא ישמח בטבח של בנו, והאם לא תהיה גאה בבנה הרוצח.
לכן אני מבקש בשעה הקשה הזאת, עזבו את כל המשפטיזציה ואת השיח הזה, בואו נדבר על הביחד, בואו נדבר איך אנחנו מגנים על הציבור שלנו ומונעים את הרצח הבא.
אני מזכיר לכם שאתמול היו כמה מעשי רצח והיו עוד ניסיונות של פיגועים. בואו נמנע את הפיגוע הבא. ולכן אני קורא ליושב-ראש, אולי בהסכמה של כל החברים: בואו נקדם כמה שיותר מהר את החוק לגירוש מחבלים בהסכמת כולם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אני גם חתום על החוק הזה, 106 חברי כנסת חתומים על שלילת אזרחות ממחבלים שמקבלים כסף מהרשות הפלסטינים על המשכורות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בוועדה אחרת, לא אצלנו. א', כמו ששמת לב, אפילו על האלמנטרי ביותר, שזו הצעת חוק שאומרת שמחבל עצמו, לא משפחה אפילו, מחבל עצמו שמקבל כסף מהרשות הפלסטינית על מעשה הרצח, והוא למעשה עובד של הרשות הפלסטינית, הוא מוגדר כמישהו שהרשות הפלסטינית מכירה בו כחלק מהמנגנון שלה – גם את החוק הזה לצערי חלק מחברי הוועדה שמטיפים לנו על אחדות לא הסכימו להצביע במליאה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה תוכל להגיב. מפלגות שמייצגות 106 חברי כנסת הגישו הצעה, תמכו, לצערי אפילו לא כל חברי הוועדה מהמפלגות שמכנות את עצמן ציוניות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעיניי היא מינימלית. אתה אומר: תעזוב את המשפטיזציה. אי-אפשר לעזוב את המשפטיזציה, כי אחד המחסומים העיקריים להעברת החוקים הללו - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
106 חברי כנסת, יש לך רוב לדברים החשובים. איפה הבעיה? אתה לא צריך לשלול את זכויות הפרט לאזרחי מדינת ישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא יעבור בעזרת השם בכנסת. אני כבר אומר לך, לאור ניסיון העבר, לא סתם, שלמרות ש-106 חברי כנסת תמכו בו, ולמרות שהוא קונצנזוס בחברה הישראלית, הוא כבר מתחיל להיות מסורס בשלב הייעוץ המשפטי, אבל כשהוא יגיע לבית המשפט הוא או יבוטל או יסורס, כפי שכבר קרה להרבה חוקים כמוהו שעברו ברוב מאוד גדול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אנחנו רוצים לעצום את העיניים, ולא להכיר בזה ששלילת האזרחות ממחבלים, שעברה בכנסת הזאת, לא רק זאת, העשרים וחמש, אלא בבניין הזה, עברה ברוב גדול, הגיעה לבית משפט, ובית המשפט בא וביטל את הצעד שעשה שר הפנים – שר הפנים ביטל את האזרחות ובית המשפט החזיר את האזרחות – אז הדבר הכי בסיסי שיש, שמקובל על הרבה מאוד אנשים בכנסת ישראל, על רוב ועל קונצנזוס, בסופו של דבר הכנסת תחוקק, אבל בג"ץ ימחק, אנחנו לא יכולים להתחמק ממשפטיזציה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אתה רוצה לקחת בסוף את זכויות הפרט של אזרחי מדינת ישראל בתואנה שבג"ץ הולך לבטל חוקים. בג"ץ ביטל 22 חוקים. זה כל הסיפור.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
הוא מטעה ציבור. עם איך שהוא מנסח את זה, זה נראה כאילו הוא הציוני היחיד במדינה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
סעדה, את הפופוליסטיות שלך תשאיר בבית. אנחנו הגשנו את הצעת החוק הזאת, 106 חברי כנסת תמכו בה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
לא צריך משטר של דיקטטורה שלכם כדי להיות ציונים ולשמור על ביטחון מדינת ישראל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
תודה. ראשית, אני אפתח בניחומים למשפחות הנרצחים ובהחלמה מהירה לפצועים. שבת קשה עברה עלינו, על כל עם ישראל, וכולנו מדממים וכואבים.
מאוד קשה לי. מאוד קשה לי האמירה של היושב-ראש וההסתה של שאר חברי הוועדה פה על דגלי אש"ף. אני הייתי אתמול בהפגנה בחיפה, שהתחילה בדקה דומיה, ברגע מרגש של ישראלים שמחבקים אחד את השני עם נרות נשמה לזכר הנרצחים. זה היה רגע מאוד מאוד מרגש. לא ראיתי דגל אש"ף אחד. בכל פעם שאתם אומרים את זה, אתם תורמים להסתה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
היו שם בהפגנה דתיים, חילונים, מסורתיים. היו שם ימין ושמאל, מרכז. וכולם הגיעו לשם כדי לחבק אחד את השני קודם כול. קודם כול בשעה קשה של העם שלנו לחבק האחד את השני, בלי קשר אם הוא חובש כיפה או לא חובש כיפה, ימין או שמאל, כי זה מה שאנחנו עושים. הם הגיעו כי כולנו נמצאים כאן במלחמה על הדמוקרטיה הישראלית.
בסוף, רוטמן, שלטון החוק הוא מעל שלטון הפוליטיקאים, וזה לא משנה מאיזה צד הפוליטיקאים האלה.
היהדות והישראליות היא שלנו, ואנחנו לא ניתן לכם להגדיר אותה עבורנו מחדש. זה לא משהו שיקרה. וגם ככה לגבי זכויות הפרט של כולנו, לא ניתן לממשלה הזאת לקחת אותן, ועל זה אנחנו כן נצא כל שבוע לרחובות. כן ראוי ונכון להילחם על העקרונות האלה בכל שעה, בכל מוצאי שבת ובכל רגע.
האופן שבו אתם מתנהלים הוא אופן של שריפת המדינה. זה פשוט לשרוף את המדינה. לא משנה לאן מפנים את המבט, יש בקבוק תבערה שאתם זורקים, במקום לנסות להרגיע. אתם רצים ריצת אמוק לאיזה שינוי משטרי מטורף, שיש לו התנגדות עזה. אתם מבינים שיש כאן טירוף, אומרים לכם: תעצרו רגע, תעצרו שנייה, קחו רגע אוויר, תנסו רגע לייצב את הספינה הזאת למען כל הציבור הישראלי, ואתם לא מוכנים לעשות את זה. אתם לא מוכנים לעשות את זה בגלל האינטרס המאוד מאוד ברור וידוע, שאתם מסתירים אותו מהציבור. אנחנו לא ניתן לכם, ועל זה נצא לרחובות עד שתרדו מהשיגעון שלכם. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר. אני מתקשה מאוד להכיל את דברייך עם דברי העבר שלך בנוגע לבית המשפט העליון, להשתלטות שלו על פסילת חוק ההסדרה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אני תמיד, מאז ומעולם הייתי בעד פסקת התגברות ברוב גדול. ברוב של 61? השתגעתי? אתה השתגעת? אתם השתגעתם? את זה אני בעצם כן מוכנה לקבל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
30 שנה הייתי במפלגת הליכוד. ישב פה גם שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, הוא מתנגד לזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
רק שהוא בניגוד אליך ביקש להקים ועדה ולטפל בחוק-יסוד: החקיקה. הוא בניגוד אליך לא האמין במחטפים ובמסע הרס ונקמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את מנסה לסתום לי את הפה, אני מבין את זה, כדי שהציבור לא ישמע על ראש מפלגתך בכנסת הקודמת, שנמצא פה איתנו. אם הוא ירצה, הוא יכול להגיב, אני אפילו אתן לו מחוץ לתור. הצעת חוק פרטית מס' 50/24, שהוגשה בכנסת הקודמת. הפלא ופלא, תאמיני או לו, מה שהיה בה, היה פסקת התגברות שאומרת שבשביל לפסול חוק, בית המשפט צריך פה אחד, כל 15 השופטים, והתגברות ב-61. הצעות חוק מס' 50/24, מי שהצביע בעדה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
ומה היה בקדנציה הקודמת? הקימו ועדה קואליציונית רחבה של ימין ושמאל לדיון בחוק-יסוד: החקיקה. מה הקשר בין מה שאתה עושה לבין מה שאנחנו עשינו?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת מיכל שיר, הוא יושב לימינך, הוא עוד מעט ידבר, הוא אפילו לא יצטרך מחוץ לתור, חבר הכנסת מתן כהנא, שגם הוא הצביע בעד הצעת החוק, אותה אחת, זהה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - - לא היו בה שום איזונים ובלמים. הייתה הצעת חוק אחת שמדברת שביטול חוק על ידי בית המשפט, יהיה צריך 15 שופטים פה אחד, והתגברות על זה 61 חברי כנסת. אני מסכים שזה הצעת חוק טרומית, שהיא מצע לדיון, אפשר לשנות אותה, היא לא כתובה בשום ספר תורה ובשום עשרת הדיברות, אבל מה שקורה עכשיו שאני מציע הסדר - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
מה הקשר? זו קריאה טרומית, ואתה מנצל הליכים מזורזים בוועדה, מצהיר שזה כדי לעקוף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין שזה מה שאתה רוצה, אבל אני רוצה לקרוא. אגב, אם אתם רוצים כסיוע, אתם מוזמנים להסתכל בסעיף 3 לנוסח המוצע לדיון מהיום, ואתם יכולים להשוות את הנוסחים, אולי תשימו לב לדמיון מסוים.
סעיף 15ב, זה המקביל למה שאני מקריא עכשיו: "על אף האמור בסעיף 15(ג) או בכל חוק-יסוד או חוק אחר" – שמים לב לדמיון? אני שם לב – "הסמכות הייחודית ליתן פסק דין או החלטה אחרת, המשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו, נתונה לבית המשפט העליון".
"בית המשפט העליון לא יוכל ליתן פסק דין או החלטה כאמור בסעיף קטן (ו), אלא בהרכב הכולל את כל שופטי" – כבר עברתי לקרוא מתוך הנוסח שלי, סליחה – "בית המשפט העליון, ובלבד שכל שופטי ההרכב הסכימו כי החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק-יסוד". אני מקריא את אותו נוסח. אין הבדל בנוסח בכלל.
הדבר היחיד שהשתנה, שהעברנו את זה לחוק-יסוד: השפיטה במקום לחוק-יסוד: הכנסת – "על אף האמור בכל חוק-יסוד או חוק אחר לא תינתן החלטה המשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו של חוק שהתקבל בהתאם להוראות סעיף 25א לחוק-יסוד: הכנסת". זה מהטרומית. פה אנחנו עושים את זה: "בית המשפט העליון לא יוכל ליתן החלטה בעניין תוקפו של חוק בהתקיים כל אלה".
העברנו את ההסדר, ההסדר זהה לחלוטין. הכנסת תהיה רשאית לקבוע כי חוק יהיה תקף, אם קבועה בו הוראה שנאמר בה במפורש כי החוק תקף, על אף האמור בחוקי-היסוד. אם תשימו לב לסעיף קטן(ג)(1) בנוסח שלי, אתם יכולים לשים לב, הוא זהה לחלוטין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שאני כתבתי את הצעת החוק הזאת ב-2018, ונתתי אותה לחבר כנסת, אז זכויות היוצרים כאן הם שלי, זה בסדר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
גם פה יש חסינות לפוליטיקאים למינוי פוליטי של שופטים? היושב-ראש, זאת חבילה שלמה. אני מניחה שלא כל היצירה המפוארת נמצאת בהצעת החוק שאתה מפאר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אתמודד אם לא תקטעי אותי.
הוראת חוק גוברת תהיה בתוקף אם נתקבלה ברוב של חברי הכנסת – אתם צודקים. חברת הכנסת מיכל שיר, יש פה הבדל גדול, אני החמרתי בנוסח שלי, במקום שכתבתי שתתקבל ברוב של חברי הכנסת, למען ההבהרה פה כתבתי בנוסח שמונח עכשיו בפניכם, שלא יהיה כתוב רק "התקבלה ברוב של חברי הכנסת", אלא שזה יהיה בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, שלא יהיה ספק שזה רק בקריאה אחת, אלא בכל שלוש הקריאות. החמרתי על הנוסח שמתן וגדעון הצביעו בעדו בכנסת הקודמת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
- - - הצעה משפטית הופכת להמלצה ומינוי פוליטי של שופטים, ושאי-אפשר לנגוע בחוק-יסוד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קורא מנוסח הצעת החוק הפרטית: תוקפה של הוראת חוק גוברת יפקע בתום שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שהחלה את כהונתה – אתם צודקים, עשיתי פה הרבה פחות. היא תהיה שנה. צמצמתי את משך הזמן של הוראת החוק הגוברת - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - אלא אם כן תבחר אותה הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב חבריה, להאריך את תוקפה של ההוראה הגוברת. הוספתי פה עוד כמה סעיפים שמצמצמים את ההסדר, לא מכילים אותו על ההסדרים של חוק-יסוד: הכנסת, שמשוריינים ב-80 ועוד ועוד.
כל מה שאני אומר זה דבר כזה: רבותיי, לא חייבים להסכים, ואני יודע טוב מאוד, אנחנו מכירים טוב מאוד הליכי חקיקה, ולא התכוונתי בכלל לא לכבול, לא את ידידי, שר המשפטים לשעבר גדעון סער, או את מתן כהנא, למה שהם הצביעו בעדו בטרומית בכנסת הקודמת, כי כך עובדים הליכי חקיקה. נוסח טרומי הוא הצעה לדיון. אפשר אחר כך לשנות, אפשר אחר כך לחשוב, אפשר אחר כך לדבר. ואני פתוח בדיוק לאותו דבר. אבל מה שאני מוחה נגדו, וזו הסיבה שעשינו את הקריאה המודרכת הזאת עכשיו, זה כדי שנוריד מהשולחן את השקרים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא היית אז חברת כנסת, כי היית נורבגית. זו הסיבה היחידה שלא הצבעת בעדה. כל חברי מפלגתך הצביעו בעד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אני סוגרת ארבע שנים ותמיד התנגדתי לזה. ארבע שנים אני חברת כנסת, ארבע שנים מתנגדת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מבין מדוע בתרבות הדיון כל כך קשה לך לשמוע את האמת, חברת הכנסת קארין אלהרר. ההצבעה הזאת הייתה במאי 2021. חברי הכנסת של תקווה חדשה, מאחר שהם עוד לא היו בקואליציה, חברי הכנסת הנורבגים עוד לא נכנסו, ולכן את לא היית אז בכנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תצאי בבקשה. טלי, תצאי בבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההצעה הזאת עברה כאשר הממשלה עדיין לא הוקמה. תמכו בה – לא הייתה עליה משמעת קואליציונית, אי-אפשר היה לכפות על אף אחד להצביע משהו שלא כרצונו – חלק מחברי הקואליציה העתידית והאופוזיציה העתידית, היא עברה פה בכנסת בטרומית. היא הוקפאה, בגלל שלקואליציה שקמה בפעם הקודמת לא התאים לקדם אותה. זה מובן, וזה גם לגיטימי. בגבולות הסביר זה ודאי טוב, למרות שהייתה שם גם הפרה של התקנון, כי למרות שזה עבר בטרומית, זה לא הגיע לוועדה מעולם. הייתה שם הפרה של תקנון, אבל מה שנקרא "התרגלנו" - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - המטרה בהקראה הזאת הייתה אחת ויחידה – תפסיקו לשקר. תפסיקו לשקר – הפירוש, אל תבואו ותגידו שההצעה שאני שם על השולחן היא הצעה שהיא נון-סטרטר, כי אתם הצבעתם עליה בתור סטרטר. אל תגידו שההצעה לא יכולה להיות בגדר מצע לדיון, כי אתם הצבעתם בעדה בתור מצע לדיון, שזה מה שזה אומר הצבעה טרומית.
אתם רוצים להעיר לגביה, יש לגביה הערות, חלקן עלו על ידי חברי כנסת, חלקן עוד יעלו. חלקן עלו על ידי הייעוץ המשפטי, שעל חוות-דעתו נדבר עוד בהרחבה, חלקן עוד יעלו. זה בסדר גמור.
מה שאתם עושים כרגע, שאני לקחתי הצעת חוק, שלפחות בנוגע להסדר ההתגברות, ואפשר לדבר גם על הסדרים אחרים, זה copy paste של מה ששני חברים במפלגת אופוזיציה של היום תמכו ככתבה וכלשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני הבאתי את זה בתור מצע לדיון, כדי שאנחנו נדע שיש לפחות בבסיס על מה לדבר. ומה שאתם עושים: אתם אומרים שאין על מה לדבר. בניגוד למה שאתם מנסים להציג כלפי חוץ, כאילו אתם מושיטים יד להידברות ואנחנו דוחים אותה. מה שקורה זה הפוך לחלוטין. אנחנו מושיטים יד להידברות. אני לוקח הצעת חוק שהיא מצע לדיון, שאתם הצבעתם בעדו, ואתם אומרים שזאת הצעה קיצונית, אי-אפשר לדבר עליה, אי-אפשר להתייחס אליה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
הצעה קיצונית והיא חלק מסדרת צעדים. היא חלק מסדרת צעדים קיצוניים שלאט-לאט באים ומחסלים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שהתייחסתי אליך, שר המשפטים לשעבר גדעון סער, אני אתן לך לענות, בוודאי. אני לא רוצה שזה יהיה כמו שחלק מהאנשים רצו פה, שזה יהיה דיון במעמד צד אחד. בוודאי אתה מוזמן ורשאי להתייחס.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, מה שעשית הוא בגדר הונאת דברים. אני במשך עשור לפחות, במאות הזדמנויות, הבעתי את העמדה שלפיה יש צורך לחוקק חוק-יסוד: חקיקה ובמסגרתו פסקת התגברות ברוב מיוחס. יש אנשים שלא נוקבים. אני נקבתי אין-ספור פעמים ברוב שנכלל בתזכיר החוק של שר המשפטים יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, 65 חברי כנסת. אמרתי זאת באין-ספור רעיונות לתקשורת, התווכחתי על זה בטוויטר, ברשתות החברתיות אין-ספור פעמים. את כל הדברים האלה אתה יודע, כי אתה מכיר את עמדותיי, לכן אני מדגיש איזה ממד נכלולי.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אני מסביר בדיוק. מאחר שאתה מכיר את עמדתי, אתה יודע שהבעתי אותה בכל מערכות הבחירות, בראיונות לתקשורת, בספר שכתבתי, בוועדה הזאת, בוועדה שהזכרת בנושא חוק-יסוד: החקיקה, שפעלה בכנסת הקודמת, העמדה שלי והעמדה של תקווה חדשה לא השתנתה כמלוא הנימה, ומעולם לא הסכמנו לפסקת התגברות ברוב הזה.
הצעת החוק שהזכרת לא הייתה הצעת חוק של תקווה חדשה או מי מחבריה. היא הייתה למיטב זיכרוני של חבר הכנסת - - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
הסכת ושמע. הטעם היחיד שהחלטנו לתמוך בה בכנסת הקודמת, שידענו שבלעדינו אי-אפשר להעביר שום דבר, כי אלה שתמכו בפסקת התגברות ברוב שאתה תומך בו מנו 59 חברי כנסת בכנסת הקודמת, וגם אז הודענו, באותו היום שבו הצבענו, מה עמדתנו לגבי הרוב הנדרש.
לכן עמדתי, עמדת תקווה חדשה, לא השתנתה. אגב, אני נגד לעשות את ההסדרים האלה בחוק-יסוד: השפיטה, דבר שאתה מנסה לעשות. אני בעד חוק-יסוד: חקיקה מאוזן, שבמסגרתו פסקת התגברות ברוב מיוחס. עמדתי היא 65, יש חברים שחושבים שצריך 70. אפשר לדון על זה. וזאת ההצעה. זה הבסיס שהניח שר המשפטים יעקב נאמן בשנת 2012 באותו תזכיר שהוא פרסם, שיש לו כמובן עוד חלקים. וזה מאוד מאוד שונה ממה שאתה הבאת לוועדה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יכול להתווכח עם עמדתי כמו שאני מתווכח עם עמדתך, אבל אל תייחס לי עמדה שמעולם לא אחזתי בה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת גדעון סער, הדיון הוא לא השאלה מה עמדתך. הדיון הוא על השאלה האם הצעה שכזאת היא בגדר סטרטר או בגדר נון סטרטר.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
לא. אתה משקר את הדברים. בכנסת הקודמת לא ניתן היה לקדם במבנה, בהרכב הפוליטי הפרלמנטרי של הכנסת הקודמת, לא ניתן היה לקדם מעבר לאותה קריאה טרומית בלי תמיכת תקווה חדשה פסקת התגברות, אלא ברוב שאנחנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. התשובה היא שאם השלטון בידיים שלך אתה מוכן ל-61, ואם השלטון לא בידיים שלך, אתה לא מוכן ל-61.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
גם כשהייתי שר משפטים הבעתי עמדה ברורה. אמרתי את זה שנים קודם לכן, גם כשהייתי מחוץ לחיים הפוליטיים, גם כשהייתי בסיעת הליכוד, גם בסיעת הליכוד התווכחתי עם חבריי, וגם כשהייתי שר משפטים התווכחתי עם חבריי, כמו השרה שקד, לגבי הרוב הנדרש בפסקת התגברות במסגרת חוק-יסוד: החקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. א', כמו שאני אומר, ההצעה הטרומית שתמכת בה, גם הייתה 61, גם 15 פה אחד, גם לא בחוק-יסוד: חקיקה, אלא בחוק-יסוד: השפיטה. שוב, אני לא אומר שבגלל שתמכת בעד הצעה מסוימת בטרומית – אני תומך בעד המון הצעות חוק טרומיות שאני לא מסכים איתן, ואני בונה על זה שהן ישתנו במהלך הליכי החקיקה, זה בסדר גמור, וכך עובדת הכנסת הישראלית, ולכן הרבה פעמים מנסים להביך – תמכת, לא תמכת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה ממש לא מה שעשיתי, ואני אחדד למקרה שהיה ספק. ממש לא טענתי שאתה חייב לתמוך עכשיו בקריאה השלישית במה שהעברת בקריאה הטרומית. מה שכן, אמרתי ששיג ושיח שאומר שזה נון סטרטר, אין על מה לדבר, אין על מה לדון - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה פשוט מאחז את עיני הציבור. מישהו הביא הצעת חוק אחת, מהפכה משפטית בכל החזיתות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, אתה מדבר מחוץ לתורך, ויש פה אנשים שיצאו על הרבה פחות. כולם מוזמנים לקרוא את הצעת החוק, ישפוט הציבור. אפשר להעלות אותה, אם רוצים, גם באתר הוועדה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, זו לא עוד הצעה רעה או רפורמה רעה, לא בתוכן שלה ולא בקצב שלה. כל חלק בהצעה הזאת מגלם שינוי סדרי עולם, וביחד הפיכה משטרית. ואת הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, אתם רוצים להעביר בזבנג וגמרנו. חודש-חודשיים וכללי המשחק הכי יסודיים של המשטר שלנו משתנים. לא ברוב שמעיד על קונצנזוס, על הסכמה רחבה בעם, אלא ברוב שיש לכל ממשלה, לכל קואליציה, לחדול את הדמוקרטיה הישראלית, כשהרוב הוא לא רק מכריע, הוא כל יכול.
והדיל הוא ברור, ביטול משפט נתניהו תמורת מימוש האידיאולוגיה המשיחית, הקיצונית, הגזענית שלכם, והכול שחור על גבי לבן. אתם רוצים לסלק את בג"ץ מהדרך, כי ההסכמים הקואליציוניים שאתם חתמתם ביניכם לבין עצמכם, מוכיחים את זה – הדרת נשים מהמרחב הציבורי, הנחת תשתית לרדיפה ממוסדת של חברות וחברי הקהילה הגאה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הנחת תשתית לרדיפה ממוסדת של חברות וחברי הקהילה הגאה, ולא רק בכניסה לבתי מלון, שמחה, אפליה בוטה של מיעוטים.
אני רוצה להדגיש, שמחה רוטמן, בלי מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, שזאת התוצאה המצטברת של מה שאתם הולכים לעשות כאן, בלי בג"ץ, אני אזרח סוג ח'. כל מי שלא נראה או חושב כמוכם, הוא אזרח נחות מהרגע שהרפורמה הזאת עוברת.
בעולם בלי בג"ץ לא הייתה פונדקאות להומואים ולגברים יחידנים בישראל, ובני זוג להט"בים לא היו יכולים להירשם שניהם כהורים של הילדים שלהם. בעולם בלי בג"ץ מקומות עבודה בישראל היו יכולים להפלות אנשים בתנאי עבודה רק כי הם להט"בים. בעולם ללא בג"ץ היה אפשר לצנזר תכנים להט"בים ממסכי הטלוויזיה שלנו, כמו שעשה פעם, או הורה לעשות ככה שר חינוך בזמנו בישראל. בעולם ללא בג"ץ להט"בים שנישאו בחו"ל, לא היו מוכרים בארץ כנשואים.
מאות כלכלנים, וזו רק רשימה חלקית, אנשי הייטק, פרופסורים, אנשי אקדמיה, מאות אלפי ישראלים פטריוטיים, מפגינים שבוע אחר שבוע ואומרים לכם שאתם מובילים אותנו לחורבן בית, להרס המפעל הציוני, ואתם בשלכם. עוד לא מאוחר לעצור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. תודה רבה. רק שיהיה ברור, אולי כי אנשים צופים, כי קודם דיברו עליי, למרות שאני ממוסמך, על הונאת דברים, למיטב ידיעתי אין בהצעה אפילו לא סעיף אחד שמדבר על ביטול בג"ץ.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
- - לשים אותו בצד, ליטול מבג"ץ את היכולת לבצע ביקורת שיפוטית. זה מה שאתם עושים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, בפתח דבריי אני כמובן רוצה להשתתף בצערן של המשפחות על הטבח שבוצע אתמול כאן בירושלים, ולחזור על דבריו של ראש מפלגתי, אנחנו ניתן גיבוי מלא לכל פעולות הממשלה במלחמה בטרור. מבחינתנו כשנלחמים בטרור אין ימין, אין שמאל ואין מרכז, כולנו מאוחדים במלחמה בטרור. ואנחנו נגבה את פעולות הממשלה בנושא הזה.
לעניין הדברים שאנחנו דנים עליהם כאן היום בוועדה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו הולכים כאן למשהו שהוא פספוס היסטורי. אני מאלה שחושבים שחייבים-חייבים רפורמה משפטית באיזון שבין שלוש הרשויות. קראתי לדבר הזה מרגע שנכנסתי לפוליטיקה. אני ממש-ממש מאמין שחייבים לעשות את זה, אבל כאן, מה שהולך להיות זה פספוס היסטורי. כמו שקיבלנו אתמול בחוות-הדעת של היועץ המשפטי, אתם הלכתם על חבילה ענקית, ובכל אחד מהנושאים שהלכתם עליהם, הלכתם לקצה, כך שלכאורה כל דבר בפני עצמו מייתר את הדבר הבא. הרי אם בסוף ממנים את השופטים רק כמו שאתם רוצים, רק כמו שהקואליציה רוצה, אז לכאורה בכלל לא צריכים פסקת התגברות, ואחר כך אין מה להילחם בעילת הסבירות, כי הרי השופטים זה השופטים שאתם רוצים. כל אחד מהנושאים ששמתם בתוכנית שלכם - - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
- - הייעוץ המשפטי ציין בצורה ברורה שהנושאים האלה הם לכאורה מייתרים האחד את השני. בכל נושא הלכתם למקום הכי קיצוני, וזה בכייה לדורות, כי יש פה הזדמנות, ויש את האנרגיות לעשות את השינויים שאנשים כמוני מייחלים להם כבר שנים רבות. הולך להיות פה פספוס אדיר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - בניגוד לשופטי בג"ץ שנכנסים לחדר סגור ומשנים את שיטת המשטר הישראלית, בלי התייעצות ובלי דיבורים, אני עושה את זה כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אקח את התוכנית שהמפלגה שאתה היית בה הציעה ככתבה וכלשונה, ונממש אותה ככתבה וכלשונה, לא יותר ולא פחות, מילה במילה. רק הצעות חוק שאתה חתום עליהן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יכול עכשיו להגיד איזה דברים פופוליסטיים שאתה רוצה, ההצעה ששמת פה היא הצעה קיצונית שבסוף תביא לזה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההצעה שלי זוועה. זוועה. קח את ההצעה שלך. אני לוקח אותה ככתבה וכלשונה, מה שאתה חתום, סרטונים שאתה הוצאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מתן, בוא נסגור דבר אחד, ואני אומר לך מה שאמרתי לחברת הכנסת מיכל שיר, ואגב במקביל מעדכנים אותי על כל האמירות שהיא אמרה בזמנו. אני מקבל בווטסאפ שהיא אמרה התגברות ב-61.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
זה לא נכון. תראה לי את זה. פעם אחת זה לא יצא לי מהפה. זה פייק שמסתובב. פעם אחת. אתה רוצה ללבות את הפייק הזה? כי זה מה שאתם עושים בינתיים, לוקחים פייק ומגלגלים אותו הלאה, וככה אתם חושבים שאפשר גם לנהל מדינה, ואתם לאט-לאט מגלים שבפייקים לא מנהלים מדינה, וברשתות חברתיות לא מנהלים מדינה, כי זה מוביל לאסון, זה מוביל לאסון ביטחוני, זה מוביל לאסון מדיני, זה מוביל לאסון כלכלי, ועכשיו זה גם מוביל לאסון משפטי. תפסיקו עם הפייקים. לא נכון.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
רק שאין כזה, לא וידיאו, לא ראיון, לא הקלטה, לא היה בגלגול הזה, לא בגלגול הקודם וגם לא בגלגול הבא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מיכל, בניגוד אלייך, שאת מכחישה, מתן יושב לידך, ומתן גם הוציא סרטון על 61, גם מצע המפלגה על 61.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אתה מבין שאני לא אמרתי את זה, אז אתה יורד ממני עם הפייק, ועכשיו אתה נטפל למתן? שנבין איך זה הולך.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
צריך להפסיק את הפייק הזה, כי אתם מנהלים מדינה פה בפייקים, ואת זה צריך להפסיק, חייבים לשים לזה סוף.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אין מוקלט. יש הפגנה מחוץ לבית שלי נגד פסקת ההתגברות, יצאתי להוציא מים לפעילים, נקודה. לא אמרתי ולו חצי מילה על פסקת ההתגברות ב-61. אתה וחברים שלך עם מכונת הרעל - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
לא. אתה מוציא כאן עוד פעם פייקים, ואתה עכשיו עושה את זה לכל שאר חברי הוועדה, איש-איש בתורו, תתחילו לנהל במקום לגלגל פייק.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
- - אבל חבר הכנסת רוטמן, אם אנחנו כבר מדברים, אני זוכרת שאתה רצית להיות במפלגות שהייתי בהן. אני זוכרת את זה. אני זוכרת שבאת לדפוק בדלת כדי להיות חבר כנסת במפלגות אחרות. גם את זה אני זוכרת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אני זוכר את ראיון הקבלה שלך בתקווה חדשה, חבר הכנסת רוטמן, ואני זוכרת גם שהיית בליכוד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
היית בליכוד, רצית להיות בתקווה חדשה, לא היית לא פה ולא פה. הלכת למקום קיצוני יותר, והיום שיהיה לך בהצלחה, רק תשתדל לא לשרוף את המדינה בדרך.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לשפר את ההצעה שלך, מאחר שהצעת למתן כהנא שמצע ימינה יהיה הפלטפורמה לרפורמה המשטרית, אני מציע שתיקח את מצע תקווה חדשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי הצעה יותר טובה, בואו ניקח את מצע תקווה חדשה ואת מצע ימינה ואת מצע הציונות הדתית.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
לא נתת לי לסיים. אני רק רוצה משפט סיום. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ברצינות: אנחנו הולכים לפספס פה פספוס גדול של אנרגיות שקיימות לתקן את המערכת. סוף-סוף אחרי כל כך הרבה יש את האנרגיות האלה, ובגלל ששמת הצעה כל כך מרחיקת לכת, בכל כך הרבה נושאים, כשהכול מצטבר ביחד ליער ענק שהוא בעייתי מאוד, אנחנו הולכים לפספס את זה בענק, וחבל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שההצעה שלי, כמו שאמרתי, היא מבוססת מאוד על הצעות של מפלגות שבהן היית חבר, אבל אני אומר: בוא נדבר על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוראי, כשאני אצליח לעקוב מה עמדתך בנושא מסוים, אני מבטיח לנסות גם - - -. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
התנגדנו לחוקים אלה ודומים מאז ומתמיד, ואנחנו נמשיך להתנגד.
דבר ראשון, החוק הזה לכשעצמו, ואני מתייחס גם לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי, אבל אנחנו אמרנו את זה גם לפני, ונמשיך להגיד את זה הלאה – החוק הזה לכשעצמו, גם אם מבודדים אותו מהקונטקסט הכללי של בליץ החקיקה שלכם, קל וחומר כשמשבצים אותו בבליץ הזה ומסתכלים על המכלול, הוא חוק אנטי דמוקרטי, הוא חוק שלא רק בתוצאתו, גם בכוונתו, למרות מכבסת המילים שלו – מטרתו ותוצאתו להפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה על מלא-מלא. דיקטטורה פשיסטית על מלא-מלא. אתם רוצים לחסל את מערכת המשפט. אתם רוצים לא רק לפגוע בעצמאות שלה, אלא לחסל אותה, להפוך אותה לאות מתה, להפוך אותה לחותמת גומי שלכם.
מה פשר – ואנחנו נדבר עוד על הסעיפים – מה פשר החוק הזה וכאמור עם הקונטקסט הכללי של החקיקה האחרת עוד יותר? החוק הזה מבטל לא את הפרדת הרשויות, אלא את עצם קיומן של הרשויות. הוא משאיר בפועל רק רשות אחת, כי הרשות המבצעת כבר שולטת בכנסת, הרשות המבצעת כבר הכריזה מלחמה נגד התקשורת החופשית, נגד אומנים, נגד מוסדות תרבות – נגד כל מה שזז, ועכשיו היא גם מחסלת את הרשות השופטת, כלומר תהיה רשות אחת בכך שהיא תחליט מי השופטים, בכך שהיא תקבע מה יהיו התוצאות של השימוע, עצם קיומו של השימוע פסול דרך אגב באופן שמוצג פה, ובנוסף היא גם תוכל לבטל כל דבר. בתי המשפט לא יוכלו לבטל, לערוך ביקורת שיפוטית. ובנוסף, אם תהיה, הכנסת נשלטת בשיטה שלנו על ידי קואליציה שנשלטת על ידי ממשלה, תוכל לבטל את זה. זאת הגדרה של משטר אוטוריטרי, משטר שיש בו רק רשות אחת.
באשר לנושא של רשות של ביקורת שיפוטית, כל הזמן מדברים על זה שבית המשפט יתערב ובית המשפט לקח לעצמו. אני רוצה להגיד שני דברים: דבר ראשון, שמעתי בדרך לכאן את חברת הכנסת שיר, ואני מסכים איתה, בסך הכול העובדות מראות שבית המשפט העליון בקושי נגע בחוקים במשך כל השנים, במסורה, לדעתי מעט מדי אפילו. זה דבר אחד; תשימו לב רגע, מי שלמד משפטים, וכבוד היושב-ראש הוא אחד מהם, מדברים הרבה גם במחוזותינו על בית המשפט האמריקאי, על זה שפוליטיקאים ממנים שם שופטים, ושכחו שיש שם חוקה ויש מבנה פדרטיבי, ויש בלמים ואיזונים, אבל איפה התחילה הביקורת השיפוטית בארצות-הברית? מי החליט על הביקורת בארצות-הברית? בית המשפט עצמו. בתקדים מאוד מפורסם מהמאה ה-19, שנקרא "מרבורי נגד מדיסון", בית המשפט העליון האמריקאי קבע שהוא עצמו הפרשן של החוקה, וכשיש סתירה בין חוקים, או התנגשות בין נורמות משפטיות, בית המשפט הוא זה שבסמכותו לפרש ולקבוע את החוק. בהחלטה של בית המשפט נאמר כך, ואני מצטט: זכותה וחובתה של הרשות השופטת לקבוע מהו החוק. תפקיד השופטים ליישם את הכלל המשפטי, וכו'. אז טלו קורה מבין עיניכם כשאתם מדברים על כך. מדברים על ארצות-הברית, אבל זורקים הצדה מה שלא נוח לכם. לגיטימי שבית המשפט בפרשנותו את החוק יחליט מהו חוק חוקתי ומה לא, ואת זה אתם רוצים לבטל.
דבר אחרון, אמרתי את זה גם בדיון על היועצים, לצערי אז היושב-ראש לא היה, ומאוד מאוד הכאיב לליבי שהוא לא שמע את הדברים שאמרתי, אז אני רוצה לחזור עליהם עכשיו, כי זה גם רלוונטי לנושא הנדון כרגע. לא רק שהחוק הזה ספציפית ובקונטקסט הכללי הוא אנטי דמוקרטי ומוביל לדיקטטורה פשיסטית, הוא גם מנוגד למסורת היהודית, ואני רוצה להגיד לכם מדוע. יש משהו ציני בשימוש בביטוי "ציון במשפט תיפדה". למה? גם פה הוצאתם את זה מתוך הקונטקסט. ומה הקונטקסט בספר ישעיהו פרק א', פסוקים כ"ו, כ"ז, אומר? שימו לב לכל הציטוט, "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה; אחרי-כן יקרא לך עיר הצדק קריאה נאמנה; ציון, במשפט תפדה", קודם שיהיו שופטים ויועצים. זה תנאי.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
זה תנאי לכך ש"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". אני אומר שוב, התנאי לכך שציון במשפט תפדה ושתהיה עיר צדק, קריה נאמנה, הוא שיהיו יועצים ושופטים שאתם מחסלים.
ומשפט אחרון, מי שעוד מתייחס לזה, ואין לי זמן להמשיך מה היו נבואות הזעם של מיכה, ובזה אני מסיים, גם הוא אומר את המשפט הבא, מיכה ד', ט', "המלך אין בך, אם יועצך אבד". אתם מאבידים את היועצים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אף אחד לא אומר את זה. אתם מאבידים את היועץ וגם המלך, כמובן במירכאות או כמטפורה, לא יהיה בנו. ראו הוזהרתם. אתם לא רק הופכים את המדינה לפשיזם על מלא-מלא, אתם מחסלים אותה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
גורמים בכירים בממשלה על חוות-הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת, תשמע מה הם אומרים: "עוד ניסיון חבלה ברפורמה של המשפטנים המגנים" - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
שניה. "לא יעזור להם, נקדם את החקיקה ונשלים אותה, וכל ניסיון למנוע אותה או לפסול אותה, לא יצליח". זה אחלה הידברות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתם דוהרים לזה. אין לכם שום כוונה לשנות פסיק, פסיק אחד, כמו שעשית על הנורבגי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אבקש מהיועץ המשפטי לומר את דבריו. אני מבקש מכל הנוכחים לא להפריע לו. הוא לא חבר כנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני כן אעמוד בדקה של דברי הפתיחה שלי, בייחוד שהערתי גם לכם, אז אני יודע שאני צריך לעמוד בזה. אתם לא עמדתם בדקה, אני אעמוד בדקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בהתפרצות כבר דיברת שלושת רבעי שעה. חבר הכנסת רוטמן, במצטבר כבר דיברת שלושת רבעי שעה, הכול בסדר. מה לא אמרת עד עכשיו בהערות הפתיחה הלא פורמליות שלך?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. אני חושב שיש תפקיד מאוד מאוד חשוב לייעוץ משפטי, מאוד חשוב. חוות-הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת, מטעם היועץ המשפטי לוועדה שהוצגה פה, יש בה כמובן נקודות שחשוב מאוד לשים לב אליהן, ואני רק אגיד מה אין בה, שזה בעיניי יותר חשוב מהכול, בהנמקה לדבר על מה המניע ומה הסיבות לשינוי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם לי מותר? אני מבקש את רשותך האדיבה, שאותה זכות שנתתי לך ושמרתי על זכותך, אני מבקש את רשותך האדיבה שגם אני אעשה בקצרה. יותר קצר ממך, אם לא תקטעי אותי. תודה.
הנקודה המרכזית כשבאים לבצע רפורמה, תיקון, שינוי, לדבר על מה בעייתי במצב הקיים, לא רק מה דעתו של פלוני או אלמוני יהיה רע בתיקון. אחד המשפטים שהכי הפריעו לי בחוות-הדעת זה האמירה שלהצעת החוק שלי לא צורפו דברי הסבר, ולכן נאלץ הייעוץ המשפטי לשאוב אולי חלק מהרציונלים מדברי ההסבר החלקיים של לוין להצעת החוק שלו, וגם אותם בקטנה.
להצעת החוק שלי, ופה אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק על קידום הספרים שלי – אני כתבתי ספר מה לא טוב במצב הקיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
התקיימו שיחות רבות בשלבי ההכנה, שמהן אפשר היה להבין ממני, לא בדרכים עקיפות, מה הבעיה בעיניי במצב הקיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
והינה לשאלתך המצוינת, יוראי, למה לא כתבתי את דברי ההסבר. כאשר כתבתי דברי הסבר להצעה, ושמתי אותם בתור מצע לדיון - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - הייעוץ המשפטי של הכנסת, כולל היושב לשמאלי, עד כדי כך התעצבנו, שהגיעה לפה היועצת המשפטית, היא הוציאה חוות-דעת, היא באה ואמרה: באיזה זכות אני מעז לכתוב את דברי ההסבר עם הרקע למה אני רוצה לשנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני כותב דברי הסבר ומצע לדיון, אז למה יש לי כובע? ואם אני לא כותב דברי הסבר, אז למה אין לי כובע?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני לא מביא נוסח, אני מקבל מכתב מקארין אלהרר למה אין נוסח, אנחנו מחרימים עד שיהיה נוסח; כשאני מביא נוסח, אנחנו מחרימים כי יש נוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת קארין אלהרר, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. צאי בבקשה.
(חברת הכנסת קארין אלהרר יוצאת מחדר הוועדה)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני אשמח מאוד לנהל שיח והידברות. מה שאתם עושים פה זה צביעות אדירה, אחיזת עיניים של הציבור - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני בחרתי להציג נוסח. והניסיון לבוא ולהגיד, כאשר הצגתי דברי הסבר, להתלונן על שהצגתי דברי הסבר, כשאני לא מציג דברי הסבר, להתלונן שאני לא מציג דברי הסבר, כשאני מציג נוסח להתלונן על הצגת נוסח, כשאני לא מציג נוסח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, לא הייתי אומר מילה אלמלא הייעוץ המשפטי של הוועדה, כאשר הוא רצה לדעת מה עומד ברקע של דבר ההצעה שלי, הוא לא הלך למצע שלי, הוא לא הלך לספר שלי, הוא לא הלך לשום מקום אחר, הוא לא הלך לדברים שלי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוראי, למה הוא כן הלך? מאיפה הוא כן שאב? מדברי הסבר חלקיים של הצעת חוק שבכלל אין לה שום מעמד רשמי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אדוני, אז אולי תלך בדרך המלך ותגישו תזכיר חוק ממשלתי כשמדובר בהפיכה משטרית?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אדוני, אין בזה כדי למצות כמובן את טענותיי ותשובותיי לאמור בחוות-הדעת שלך, אבל אני חושב שזאת הייתה נקודה שחשוב היה לדבר עליה לפני. בבקשה.
גור בליי
¶
אני אשמח מאוד אם אוכל לדבר ללא הפרעה, ככל הניתן, ואני אשמח אחר כך גם להשיב על שאלות.
ביחס לנקודה הראשונה שהזכיר היושב-ראש, אני חייב לומר שההצגה פה של הדברים היא לא מדויקת, בסופו של דבר הטענות שהועלו לגבי מה שהופץ אז כמצע לדיון, לא היו קשורות. אם זה היה דברי הסבר שהיו מופצים בצורה רגילה, לא הייתה שום טענה. הטענה הייתה גם לדברים שנראו או נחזו להיות כחוות-דעת מטעם הייעוץ המשפטי. הדברים שם היו בסיטואציה שבה הייעוץ המשפטי, לא היה לו הזדמנות להכין מסמך הכנה מטעמו. ושורה של דברים בהקשר הזה.
באשר לטענה שהיינו צריכים ללכת לספרים או למצע. שוב, אני לא יודע, יש דברים שמשתנים. ראינו שורה של הצעות חוק טרומיות שעדיין לא הונחו על שולחן הכנסת, בהתאם לתוכנית של המפלגה שלך, שלא תואמות בהכרח את מה שכתוב פה. אנחנו יודעים לעבוד עם דברי הסבר, ככה אנחנו רגילים לעבוד.
בהחלט קראתי את דברי ההסבר לטיוטת התזכיר של שר המשפטים, אני חושב שהם כן נותנים תמונה הוגנת של מרבית הרציונלים.
לגוף העניין, הגשנו לוועדה שני מסמכים מפורטים: האחד כללי, על הצעת חוק-היסוד; והשני ספציפי על הנושא שעליו אנחנו אמורים לדבר השבוע, הוועדה לבחירת שופטים. פירטנו קצת רקע היסטורי וקצת על הוויכוחים העקרוניים לגבי שאלת הביקורת השיפוטית. אני כמובן לא אחזור על כל הדברים והרקע שכתבנו, אלא רק על נקודות מרכזיות.
אני רוצה לפתוח ולומר, וגם כתבנו את זה במסמך, ברור שיש מחלוקת עמוקה בציבור בארץ ביחס לאיזונים המתאימים בין רשויות השלטון השונות, בעיקר ביחס בין בית המשפט לבין הרשות המחוקקת והמבצעת. והרבה שנים מנסים להסדיר את זה. היו הצעות שונות של מלומדים, היו ניסיונות לגבש חוק-יסוד: חקיקה, ועד היום לא הצליחו. זה נושא מאוד חשוב ומאוד יסודי, המבנה המשטרי של המדינה ושאלת הפרדת הרשויות בדמוקרטיה, חלוקת הכוח, איך שומרים על זכויות הפרט. זה בהחלט נושא בליבת העשייה של ועדת החוקה. הוועדה הקדישה לו חודשים ארוכים בכנסת השש-עשרה, במסגרת הניסיון לחוקק חוקה בהסכמה רחבה.
גם עכשיו חשוב שהדיון בעניין הזה יהיה מעמיק ורציני, שיישמעו כל הדעות והוועדה תוכל לקבל החלטה מושכלת. כמו שכתבה היועצת המשפטית לכנסת במכתב שלה מהשבוע שעבר: גם אם זה אפשרי לעשות שימוש בהליך שהוא לא תדיר של הצעת חוק מטעם ועדה, חשוב מאוד שסוג ההליך הזה לא יאפשר קיצורי דרך, ויתאפשר דיון ממצה בוועדה בנושא שהוא כל כך יסודי ותשתיתי לדמוקרטיה שלנו. אנחנו כמובן נעמוד לרשות הוועדה ונסייע לה בעניין הזה. אנחנו נפיץ עוד מסמכי הכנה על כל נושא ונושא, שבו אנחנו גם משתדלים לתת את הרקע הרלוונטי וגם נפרוס את הנקודות הרלוונטיות לדיון.
לגוף העניין. אני לא אחזור על כל הרקע כמובן. חשוב לי להגיד כמה דברים בסיסיים, שהם הנחת המוצא מבחינתנו. למרות שבדמוקרטיה הכרעת הרוב היא מאוד מרכזית, היא לא העיקרון היחיד. הרעיון של הפרדת רשויות וביזור הכוח בין הרשויות כאמצעי להגן על זכויות האדם, הוא רעיון מאוד מאוד ותיק, הוא לא נולד בבית המשפט העליון בארץ, הוא גם לא נולד ב-20, 30, 40 השנים האחרונות בפסיקתו של הנשיא ברק או של אחרים. כבר מגבשי החוקה האמריקאית, לפני 230 שנה, במסמכים מאוד מפורסמים, מה שנקרא "הפדרליסט פייפר", הסבירו שבני אדם הם לא מלאכים, ולכן יש חשש שהם ינצלו את הכוח שיש להם כשהם בשלטון כלפי אזרחים. וכדי למנוע שימוש לרעה בכוח ולהגן על זכויות האזרחים, צריך שרשות אחת תבקר את הרשות האחרת, שתהיה בקרה הדדית בין הרשויות. ובאופן ספציפי הם אומרים: הרשות השופטת, המבוססת על שופטים עצמאים, היא הערובה המתאימה להגן על החוקה ועל זכויות אדם מפגיעת השלטון.
שוב אני אומר, את זה לא אמרו בארץ ולא אמרו בשנים האחרונות, את זה אמרו לפני הרבה מאוד שנים, מדיסון והמילטון בארצות-הברית. לכן במובן הזה, ברמה העקרונית ישראל לא המציאה שום דבר. גם אם יש מחלוקת, ויש מחלוקת על הנסיבות של חקיקת כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, או על פסק דין בנק המזרחי, ואני יודע שיש על זה מחלוקת, בשורה התחתונה מה שנוצר, יש יאמרו שבצורה מאוד טבעית, יש יאמרו בצורה שהייתה לא טובה, יש ויכוח על זה, בהחלט, המצב הקיים שבו לבית משפט יש סמכות לבטל חקיקה של הכנסת אם היא סותרת הוראות של חוק-יסוד הוא לא חריג במבט השוואתי.
העובדה שבשאלות מסוימות, כמו הגנה על זכויות אדם, יש לבית משפט זכות להכריז על חקיקה כבלתי חוקתית ולבטל אותה, זה מה שקיים גם לפי הנתונים שהבאנו במסמך ההכנה, בקרוב ל-90% מהמדינות היום, וברוב המכריע של הדמוקרטיות. יש מודלים כאלה ומודלים אחרים, אבל הדבר הזה היום הוא ה-best practice הטבעי במרבית העולם או הרוב המכריע. אני אדבר עוד מעט גם על האיזונים הנוספים שיש, בנוסף לדבר הזה, וזה איזונים שאין בארץ, והם גם חשובים בהקשר הזה.
במסגרת הצעת החוק הזאת מבקשים לעשות שינוי באיזונים האלה, אבל כמו שכתבנו במסמך ההכנה שלנו, לדעתנו ההצעה הזאת חורגת משמעותית מהמודלים האחרים שהוצעו לאורך השנים, גם על ידי המבקרים של המערכת. היו מלומדים, פרופ' יואב דותן, פרופ' גידי ספיר, עם ביקורת מאוד מאוד חריפה על גישתו של הנשיא ברק ועל גישת בית המשפט, היו להם הצעות שונות. החבילה הזאת חורגת ממה שהם הציעו. זה גם חורג מהמודלים שמקובלים בעולם, וחורג גם מטיוטות התזכיר למיניהן שהיו לאורך השנים, שהממשלה גיבשה בתקופתו של יעקב נאמן, בתקופתה של איילת שקד, וכל השינויים האלה הם בכיוון אחד, מתן יותר כוח לרשות המבצעת ולרוב הקואליציוני לפעול, והפחתה משמעותית בבלמים שיכולה לשים עליהם הרשות השופטת.
אנחנו מדברים על שלושה מישורים עיקריים שיש הפחתה וחריגה מהצעות קודמות. קודם כול, ההצעה לא מסתפקת באחת מההצעות שעלו: פסקת התגברות, רוב מיוחד לפסול חוקים בבית משפט, שינוי הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה עושה גם וגם וגם, אנחנו עוד מעט מגיעים לפורים. אנחנו לא באו-או, אלא אנחנו בגם, וגם וגם. השילוב הזה הוא שילוב שלא מצאנו בטיוטות קודמות של חוק-יסוד: החקיקה, ולא מצאנו אותו גם במדינות אחרות. קודם כול, ההיבט של ההצטברות הוא דבר אחד.
הדבר השני, גם אם מסתכלים על כל אחד מהכלים האלה בנפרד, נראה שהלכו בכל אחד מהדברים האלה לקיצון. שוב לקיצון ביחס למה שעמד על השולחן לאורך השנים ולהצעות. שוב אני אומר, גם באקדמיה וגם בפרקטיקה.
לדוגמה בעבר דובר על פסקת התגברות, בוועדת נאמן ב-2004 דובר ברוב של 70, אחר כך יעקב נאמן כשר המשפטים ב-2012 דיבר על 65, ב-2017 השרה שקד דיברה על 61, אבל היא אמרה שזה יהיה בדיעבד, זאת אומרת, אחרי החקיקה, בשביל שיהיה דיאלוג חוקתי בין הכנסת לבין בית משפט.
פה גם הולכים על הרוב הכי נמוך וגם מראש. זה נכון שגם בחופש העיסוק אין ההבחנה הזאת, אבל כבוד האדם וחירותו הוא בכל זאת במובן הזה חוק הרבה-הרבה יותר כבד.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אפשר לעשות את זה פרסונלי, אורית. למה לקחת את זה למקום הזה? פניתי אלייך? דיברתי אלייך?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברי הכנסת. חברי הכנסת, בדרך כלל מקובל שחבר כנסת שעושה הערת ביניים קצרה, הוא לא פותח שיח. אם ייפתח שיח בכל הערת ביניים, אני אקרא לסדר. תודה.
גור בליי
¶
אותו דבר לגבי הרוב המיוחס לצורך פסילת חוקים. בהצעה של שקד דובר על זה שזה יהיה בהרכבים של תשעה עם שני שלישים, זאת אומרת, שישה מתשעה, עכשיו מדברים על 15 מ-15. שוב אני אומר, בכל אחד זה לא רק ההצטברות, אלא גם כשמסתכלים על כל אחת מההצעות לבד, הלכו הכי לקצה.
יש הבדל, אנחנו נדבר על זה, חבר הכנסת סעדה, כשיהיה הדיון על פסקת ההתגברות - - -
גור בליי
¶
רק להשלים, כי בכל זאת הייתה שאלה קטנה של חבר הכנסת סעדה. יש הרבה עיסוק בזה, גם בכתיבה אקדמית וגם בניסיון שהצטבר בקנדה למה יש יתרון בפסקת התגברות בדיעבד, כאשר יש כבר פסק דין של בית המשפט שמונח לפניך, ואז אתה מתגבר על הפרשנות שבית המשפט נתן, ולא מראש מתגבר על החוקה. זה מעודד דיאלוג חוקתי. זו למשל הייתה ההצעה של פרופ' גידי ספיר. בדיוק בשביל לעודד את זה. אתה עושה את זה מראש, אתה מחסן, זה בכלל לא מגיע לבית משפט. זה לא יוצר את השיח הזה בין הרשויות. זו הנקודה השנייה.
הנקודה השלישית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם אני אתפרץ לך. לא כדאי לציין שזה ההסדר שקיים היום בהתגברות בחוק-יסוד: חופש העיסוק?
גור בליי
¶
ההיבט השלישי שאנחנו רואים שההצעה הולכת רחוק, בנוסף לשני ההיבטים שהזכרתי, שההצעה לא כוללת גם תיקונים מאזנים כלשהם. כל התיקונים הם רק בתיקון אחד, לשחרר את הממשלה ואת הכנסת מהמגבלות האלה.
למה הכוונה? בעבר, בהצעות של חוק-יסוד: החקיקה למשל, דובר מצד אחד על זה שתהיה פסקת התגברות, ואולי אפילו רוב מיוחס לפסול חוקים בבית משפט, אבל כנגד הדבר הזה העלו את כל חוקי-היסוד לרמה החוקתית, קבעו הליך חקיקה מיוחד לחוק-יסוד, ארבע קריאות או שלוש קריאות, עם איזה פער זמנים ביניהם, כל מיני מודלים שעלו, ואמרו שזאת איזה חבילה כוללת. נותנים לכנסת את הכלים שלה, אבל מנסים לעשות איזה משהו מאוזן בדבר הזה. נותנים גם העלאה ברמה של חוק-היסוד. גם ההיבטים המאזנים האלה לא מופיעים כאן. בשלושת ההיבטים האלה אנחנו חושבים שההצעה הולכת מאוד מאוד רחוק.
(היו"ר יצחק פינדרוס, 11:02)
גם במבט השוואתי על דמוקרטיות אחרות, קשה לנו למצוא שילוב של הגבלות כה משמעותיות על היכולת של הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת. יש פה איזה אוסף. לוקחים פסקת התגברות מקנדה וביטול חוקים פה אחד, וממה שאני מבין יש את זה רק באל סלוודור. אני לא יודע איך הם ב"פרידום האוס" מדורגים דמוקרטיה. וועדה לבחירת שופטים עם רוב קואליציוני שיש במדינות – אנחנו נדבר על זה – יש בכמה מדינות.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
שייקחו את הכול, יוותרו על הוועדות, יוותרו על הרשות המחוקקת וזהו. כמה שהם רוצים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
את עורכת דין ואני עורכת דין. לא יעלה על הדעת שלא יהיה מישהו שיאזן מה שקורה כאן.
גור בליי
¶
תודה רבה. מכל מקום, כמו שאמרתי, לוקחים מפה ולוקחים משם, מביאים עוד שלייקס ועוד שלייקס ועוד שלייקס, ובסופו של דבר המשמעות זה הגבלה משמעותית על היכולת של בית המשפט להגביל את הממשלה ואת הכנסת ולהגן על כללי המשחק ועל זכויות היסוד.
צריך להבין שבישראל בית המשפט הוא המגבלה העיקרית, המבנית, על הכוח של הממשלה והכנסת. אין לנו מגבלות כמו שיש במדינות אחרות, כמו משטר פדרלי, חוקה שמעשית כמעט ואי-אפשר לשנות, הפרדה לשני בתים בפרלמנט, בחירות אזוריות - -
גור בליי
¶
- - הכפפה לארגונים בין-לאומיים, כמו האיחוד האירופי או בית משפט לזכויות אדם – אין לנו את הדברים האלה. בסופו של דבר במשטר שלנו, אם הממשלה רוצה לעשות משהו, יהיה לה משהו שבאמת חשוב לה, יהיה לה את הרוב בכנסת להעביר, ולא יהיו את המגבלות השונות האלה.
רק בשביל להמחיש, כדי שאני לא אדבר בעלמא, חייתי כמה שנים בארצות-הברית בתקופה שבוש היה הנשיא. בוש היה הנשיא, אבל הסנאט נשלט על ידי הדמוקרטים, וגרתי במדינת ניו-יורק, שהמושל היה דמוקרטי, ויש איזונים. הנשיא משפיע בצורה מסוימת מהרפובליקנים, הסנאט מאזן אותו במקום אחד, המושל של ניו-יורק, חלק מהחוקים ברמה המדינתית. יש איזונים מכל מיני כיוונים, ואין סיטואציה כמו בארץ, שאם הממשלה רוצה לעשות דבר אחד, היא פשוט מעבירה בכנסת ואין את כל הפדרליזם, שני בתים וכל הדברים האלה. מה שיש בסופו של דבר זה בג"ץ. ההגבלות על העניין הזה הן הגבלות שבסופו של דבר מצמצמות.
השילוב של המגבלות האלה והיעדר המרכיבים המאזנים יוצרים בעינינו הסדר לא מאוזן וחריג ביותר במבט השוואתי, שמבטא הפחתה משמעותית ביותר בבלמים המוטלים על הרשות המחוקקת והמבצעת, ופגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוח השלטוני, שהוא עקרון ליבה במשטר דמוקרטי.
(היו"ר שמחה רוטמן, 11:06)
וכמו שאמרנו, בהקשר הזה, או כמו שאמרו למעשה מדיסון והמילטון כבר לפני 250 שנה, אם אין את הביזור של הכוח השלטוני הזה, ואין את המגבלות האלה, או מפחיתים מאוד במגבלות האלה על השלטון, הדבר הזה מעורר חשש כבד גם לפגיעה בזכויות אדם, כשהמבנה הזה, ביזור הכוח הזה, הוא אמצעי מרכזי בשביל לשמור עליו.
נקודה שנייה שקשורה לזה, למה שאמרתי עכשיו. התוצאה של הגם וגם וגם הזה, שחלק מהדברים הם לא קוהרנטיים עד הסוף, הם לא מתיישבים ביחד. למשל במדינות אירופה, שבהן שיטת הבחירה של השופטים למשל היא באמת הרבה יותר פוליטית, בית המשפט לחוקה יכול לפסול חוקים. אין שם פסקת התגברות, אין שם רוב מיוחס – ברובן לפחות - - -
גור בליי
¶
נכון. ברובן. פסקת התגברות, שזה הכלי הכי משמעותי, אין במדינות האלה. למשל באירופיות הקונטיננטליות, שיש בית משפט לחוקה, בסיטואציה הזאת הבחירה היא יותר פוליטית.
גור בליי
¶
פה אם רוצים לצמצם משמעותית את העבודה החוקתית של בית משפט, גם פסקת התגברות ב-61 מראש, גם רוב של 15 מ-15, בסופו של דבר הכוח של בית משפט בנושא החוקתי מאוד מצטמצם, הוא חוזר להיות כמו בית משפט של לפני המהפכה החוקתית. אז מה ההצדקה לשנות את ההרכב שלו? יש מתח בין שני הדברים האלה. אותו דבר עם המתח בין פסקת התגברות ובין הדרישה לרוב של 15 ו-15.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
וגם מעולם לא היה רוב פוליטי קואליציוני בוועדה לבחירת שופטים. זה הרבה-הרבה מעבר לחזרה. זה מצב שלעולם לא היינו בו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק בקשר להערתך לגבי ברגמן, ברגמן בכלל לא מעורר שאלה עם ההצעה, כי ברגמן עבר ב-61. כל מה שבית המשפט בא ואמר: תעבירו את החוק ב-61, והוא בסדר. לכן הוא לא מעורר בעיה ולא מתנגש עם ההצעה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
למעט דבר אחד, שאתה לא יכול להכחיש, שגם בברגמן בית המשפט העליון כרה יש מאין את הסמכות שלו להורות על פסלות.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא רק ברגמן. השאלה היא, האם הרפורמה מחזירה אותנו אחורה לתחילת שנות ה-90 או שהיא מביאה אותנו למקום, למשל לעניין בחירת שופטים, שמעולם לא היינו בו?
גור בליי
¶
אני אתייחס לשתי הנקודות האלה ממש בקצרה. דבר אחד, לגבי ברגמן, אני חושב שהנקודה החשובה לגבי ברגמן, אם כבר הוא עלה, שבברגמן בית המשפט נטל לעצמו סמכות – ברגמן זה השופט לנדוי אגב, שפה זכה להלל, הוא זכה לשבח על שמרנותו, הוא שם בסוף פסל חוק, או למעשה הודיע על אי-התאמה של חוק, ואחר כך זה נפסל - - -
גור בליי
¶
הנקודה שרציתי להסביר. אפשר לנהל שיח שלם על ברגמן, אבל הנקודה שרציתי להסביר, שגם בברגמן - - -
גור בליי
¶
לא היה. לא היה ביטול. הניסוח היה יותר זהיר, אבל גם בברגמן בית המשפט סבר שהוא יכול להחיל סוג של ביקורת שיפוטית חלשה, למרות שלא היה כתוב בשום מקום שיש לו זכות לזה, רק כי הוא אמר: הכנסת אמרה שצריך להגביל ב-61, ומי יבדוק את זה? אני.
גור בליי
¶
גם לגבי השאלה של חבר הכנסת סער, אני חושב שקשה לומר שזה חזרה לשנות ה-90 בכמה מובנים, ואולי נדון על זה יותר בהרחבה בהמשך. ההרכב של הוועדה לבחירת שופטים קיים מאז 1953, זה לא מ-1990.
גלעד קריב (העבודה)
¶
קול העם וכפר שמריהו – אם אתה הולך לפסקי הדין המפוארים האלה, מכוח מה בית המשפט העליון קבע את הזכויות החוקתיות של חופש דת, חופש ביטוי, חופש העיסוק שאתה מדבר? זה לגיטימי שבית המשפט העליון יקבע?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, האם הצעת החוק שלי, והנוסח שהוגש מטעמי או מטעמו של השר לוין, או מטעמו של מי שאתה רוצה, האם לשיטתך – אולי כדאי שהיועץ המשפטי, כי לשיטתך, גלעד, אני חייב לומר, נוכח ההידברות הרבה שאתה רוצה לעשות, אני קצת מוטרד מלנהל איתך את השיח הזה, אבל לשיטת היועץ המשפטי, האם הצעת החוק שלי, הנוסח שלה, הייתה מונעת מבית המשפט לתת פסק דין כמו קול העם או ברגמן?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
התגברות גם היה אפשר על ברגמן. ברגמן זה מקרה של התגברות מראש, כי בברגמן, מה שהוא אמר, שאם היית מחוקק את החוק ב-61 מלכתחילה, לא הייתי מתערב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, טלי. אני אבהיר למה שאלתי את השאלה. ברפורמה, בתיקון, בקלקול, תקראו לזה איזה שם שאתם רוצים, זה ממש לא משנה – בהצעה שמונחת על השולחן יש דברים שאני מנסה לעשות, ויש דברים שאני לא מנסה לעשות. ויש דברים שהקואליציה מנסה לעשות, ויש דברים שהקואליציה לא מנסה לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בדיון הקודם כשדיברנו על היועצים המשפטיים, עלתה פה טענה בציבור, אני לא זוכר מי העלה אותה ראשון, אני לא רוצה לגנוב קרדיט מאף אחד, שאמר שזה יכול לחול גם על הליכים פליליים. עלתה טענה. ביקשתי ממך, מיד באותו זמן – אמרתי לך שלפחות כוונתי ולמיטב ידיעתי כוונתו של אף אחד מהגורמים הרלוונטיים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. מאחר שכוונתי לא קשורה בכלל להליכים פליליים, אמרתי שאני מבקש ממך – ואגב כשנציע את החוק, או בדרך פרטית או בדרך אחרת, זה לא משנה איך נקדם את החוק הזה, אני אדאג שזה יהיה ברור עוד יותר בנוסח במקרה שלמישהו היה ספק – ואני אשמח לעזרתך ולהצעתך הטובה, איך לוודא שזה לא חל על הליכים פליליים.
עכשיו עלו פה טענות גם מקרב חברי הכנסת של האופוזיציה, וגם אולי מהציבור, וגם כמשתמע אולי קצת גם מהדברים שלך, שמיום שהחוק הזה עובר, תם טקס בג"ץ. לכן אני אומר: ניקח מקרי מבחן, שבהם היו פסקי דין בעיניי מפוארים של בג"ץ - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אחדד את השאלה. דיבר פה יוראי למשל על אחד מפסקי הדין לגבי זכויות להט"ב במקום עבודה, פסק דין דנילוביץ'. לא נעשה קורס מזורז מה זה דנילוביץ', אבל יוראי יודע, הוא גם משפטן. השאלה אם משהו בנוסח פה שמונח על שולחן הוועדה, האם משהו ממנו היה מונע מבית משפט לתת פסק-דין, או דרוש ממנו אפילו דרישת קוורום, או מציב עליו מגבלה כלשהי לתת פסק דין כמו דנילוביץ' או פסק דין קול העם?
גור בליי
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לתקן את עצמי, אני חושב שברגמן היה קשה לתת, כי אתה מבקש שהחוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק-יסוד.
גור בליי
¶
לגבי קול העם זה לא היה מונע. לגבי דנילוביץ', אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, לדעתי זה גם היה מינהלי ולא מכוח סבירות, למיטב זיכרוני.
גור בליי
¶
אדוני היושב-ראש, השאלה לפי ההצעה איזה שופטים הקואליציה תרצה למנות. אם לפי זה הקואליציה תרצה למנות שופטים שזכויות להט"בים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
קח את חוק הפונדקאות. הוא תוקן ב-2018, והוא בחיים לא יעבור מחדש את ה-15 מתוך 15 כשאתה ממנה את השופטים.
גור בליי
¶
אני אנסה לחזור לדיון. אלה נושאים מאוד מעניינים. אני והיושב-ראש דנו בהם, ואני חושב שאנחנו יכולים לדון על זה שבועות וחודשים, וגם בוועדה.
גור בליי
¶
הנקודה למעשה האחרונה שאנחנו רוצים להעלות לפני שנעבור לנושא של הוועדה לבחירת שופטים היא השאלה של התחולה של התיקון הזה.
הניסיון מלמד שבמקרים בעבר, שבהם העבירו תיקונים משטריים, שמשנים בצורה משמעותית את היחסים בין רשויות השלטון, למשל במעבר לבחירה ישירה או ביטול הבחירה הישירה, או דברים אחרים שמחזקים ביחסים בין קואליציה לאופוזיציה, כמו המעבר מאי-אמון רגיל לאי-אמון קונסטרוקטיבי, כשברור שהוא טוב לקואליציה נתונה – הדברים האלה נעשו עם החלה עתידית, מהכנסת הבאה. זאת כדי להבטיח - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
סליחה, הייעוץ המשפטי דרש שהמינוי של נציגי הציבור לא ייכנס מיד לפועל, וניתנה הוראת שעה, בדיוק כדי - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
ועדת החוקה לא הסכימה לקבל את הנוסח של הממשלה ושל ההסכמים הקואליציוניים. תספר מה קרה פה בחוק הדיינים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הוא לא יענה לך, אדוני היושב-ראש. תענה במקומו. הוא לא מסוגל להתמודד עם האמת והעובדות חס וחלילה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תיכף אני אשאל גם על הליכי החקיקה, אבל זה דיון אחר. האם כאשר נתן כוח עודף לממשלה, הוסיפו עוד נציג לממשלה, לקחו את נציגת הציבור הקיימת שמונתה על ידי ממשלה קודמת והעיפו אותה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האם הדבר הזה קרה ואמרו שזה יחול רק מהכנסת הבאה? האם זה מה שקרה בהצעה? זו שאלה אליכם, לפוליטיקאים. ויותר מזה, האם זו הייתה המלצת הייעוץ המשפטי? וזו דווקא שאלה לייעוץ המשפטי. האם זו הייתה המלצתכם או דרישתכם שהשינוי של הרכב הוועדה לבחירת דיינים יהיה רק מהכנסת הבאה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה שונה מהותית בעקבות הערות הייעוץ המשפטי, בניגוד להסכמים הקואליציוניים ולהצעה של הממשלה. אני סירבתי כיושב-ראש ועדה להעביר את הנוסח של הממשלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כשזה עבר במליאה אלקין הוסיף שר. יכול להיות שאיזה ועדה התנגדה. במליאה זה עבר. לא ביקרתי את ועדת החוקה בקדנציה הקודמת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד בצורה ברורה, שינו את הרכב הוועדה לבחירת דיינים בתחולה מידית. כדי להוסיף קצת חטא על פשע, התזכיר שעליו כאן מלינים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת קריב, אל תקטע אותי בבקשה. התזכיר שעליו כל כך מלינים על הליכי חקיקה תקינים הופץ לעיון הציבור בממשלה ל-72 שעות, כולל שישי-שבת, ומיד לאחר מכן זה הופץ ביום חמישי, ביום שני זה כבר עלה למליאה לקריאה הראשונה. אני חושב שאם יושבים כאן אנשים שרוצים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה מעלה עובדות לא נכונות, שמדברות על עבודת הוועדה הקודמת, ולא מאפשר לענות. וגם לא אפשרת לענות על הדברים שנאמרו על מפלגת העבודה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה רוצה שיהיה פה דיון שבו רק אתה נואם ואף אחד לא מעמת אותך עם העובדות. אני לא מפחד שתוציא אותי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שתעבור – מאחר שהנושא הזה של התחולה המידית מוחל בדרך כלל על דיני בחירות, אני חושב שזה קצת - - -, אני מציע שנמשיך אולי לדון על זה כשנרד לפרטים – אני מציע שתעבור לנושא של הוועדה לבחירת שופטים.
גור בליי
¶
רק דבר אחד לפני שנעבור לוועדה לבחירת שופטים, אני רק רוצה לסכם את הדברים הכלליים, ואז אני אכנס לדברים הספציפיים. בשורה התחתונה, כמו שכתבנו גם במסמך, אנחנו מציעים לוועדה, ואני מבין שזו כוונתה, לשקול את הנושאים לעומק, לתת את דעתה לכל אחד מהמרכיבים שעולים פה.
הנושאים שהעליתי זה שאלות כלליות לגבי הדבר הזה, כשבסופו של דבר אני חושב שהוועדה - - -
משה סעדה (הליכוד)
¶
לא התייחסת לממשלה הפריטטית, למה לא עשו את זה בממשלה שלאחר מכן, וזה שינוי מאוד משמעותי.
גור בליי
¶
בסופו של דבר אני חושב שהוועדה צריכה לדון בכל מרכיב ומרכיב בניסיון להגיע להסדר מאוזן יותר, שמתמודד עם הקשיים השונים שהועלו ביחס למצב הקיים, בניסיון לשמור על עקרונות של הפרדת רשויות והגנה על זכויות אדם, אבל כל הזמן בהסתכלות על המכלול. יש פה הרבה מאוד תיקונים, כל אחד מושך לאותו כיוון בסופו של דבר, וצריך להסתכל על כולם ככלים שלובים.
במסמך שלנו נתנו מפת דרכים. נגענו בשורה של סוגיות שעולות בכל אחד מהנושאים, וכמובן זה רק טעימה. אנחנו, כדרכם של המשפטנים, נוסיף ונרחיב על כל אחד מהם בהמשך.
והנושא הראשון זו הוועדה לבחירת שופטים, שעליו אני אוסיף כמה מילים יותר ספציפיות, כי זה הנושא שאני מבין שהוא על השולחן הזה.
אני עובר לנושא הזה. ההרכב של הוועדה לבחירת שופטים הוא הסדר מאוד ותיק. הרכב הוועדה ואופן מינוי השופטים לא השתנה כמעט מאז שנת 1953, חוגגים 70 שנה עכשיו.
במסגרת טיוטת הצעת חוק-יסוד
¶
השפיטה, שהוגשה על ידי יושב-ראש הוועדה, מוצע לערוך שינויים משמעותיים בהרכב הוועדה הבוחרת את השופטים לכל הערכאות, זה אומר גם לעליון, גם למחוזי, גם לשלום, בתי דין לעבודה. התוצאה של השינויים המוצעים הוא לתת רוב מובנה בוועדה לגורמים הפוליטיים שנמנים עם סיעות הקואליציה, זאת אומרת, יהיה להם לפי ההצעה חמישה מתוך תשעה חברים.
חשוב לי לחדד, בניגוד למה שלפעמים אני שומע שאומרים, זה לא שהיום אין השפעה לנבחרי הציבור על המינויים. אני שומע את האמירה הזאת: שופטים בוחרים שופטים, אין נבחרי ציבור. היום ארבעה מתוך התשעה בוועדה לבחירת שופטים הם נבחרי ציבור, מתוך הארבעה האלה שלושה זה קואליציה, לפעמים גם ארבעה, אבל לפחות שלושה הם מהקואליציה, ובעקבות תיקון סער מ-2008, בגלל שמינוי לעליון מחייב רוב של שבעה, זה אומר שלשלושת הנציגים מטעם הקואליציה יש בלוק חוסם. זאת אומרת, באופן עקרוני, אם המינוי שעולה לוועדה לבחירת שופטים הוא לא לרוחם של הנציגים מטעם הקואליציה, הם יכולים לחסום אותו.
שוב אני אומר, הוועדה יכולה לחשוב שזה טוב, היא יכולה לחשוב שזה לא טוב, אבל זה המצב. קודם כול שנדע מה המצב. המצב הוא שיש נבחרי ציבור, יש ארבעה ותשעה, כלומר 44% הם נבחרי ציבור, ויש לנבחרי הציבור מקואליציה כבר היום רוב חוסם למינוי לעליון בוועדה לבחירת שופטים.
גור בליי
¶
יש גם וטו. קודם כול, הם ודאי יכולים להיות חלק מרוב שבוחר, אבל הם גם יכולים לחסום. זה סוג של איזון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ויש שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שזה לא קיים בשום מדינה בעולם. שמענו את כל המשפטנים בעניין הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה לא נקי מאינטרסים, כי אתה תומך טרור. אתה תומך טרור. מי שמשווה אותי לגרמניה, אין לו שום ניקיון כפיים, והוא מונע מסופר אינטרסים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בלי לעסוק בכלל בתוכן הדברים, אתם מתפרצים לדברי היועץ המשפטי. אני מבקש: תתנו לו לדבר.
גור בליי
¶
אני מבין שזה נושא מאוד טעון, אבל בכל זאת אני אנסה להשלים את הדברים. מה שמוצע עכשיו בעניין הזה זה שינוי מאוד גדול בתפיסה, בתפיסה של השיפוט בישראל. זה לכאורה רק הגדלה מסוימת של הייצוג של הקואליציה, אבל ההגדלה הזאת, שמאפשרת רוב קואליציוני בוועדה לבחירת שופטים, המשמעות שלה מאוד גדולה.
כל המודל של הוועדה לבחירת שופטים לפני 70 שנה הוצב כדי שהשופטים יהיו בלתי תלויים, מקצועיים ולא ייבחרו על בסיס פוליטי. יש מרכיב פוליטי בוועדה, כמו שאמרתי כרגע, אבל כל האתוס הבסיסי הוא אתוס של מקצועיות ואי-תלות. זה נעשה כנגד המצב שהזכיר היושב-ראש קודם, בין 1948 ל-1953 באמת זה היה על בסיס פוליטי, זה ההמשך של המנדט, ואז כשבאו להציג את זה בכנסת, במפורש אומר במליאה, בקריאה השנייה והשלישית, חבר הכנסת דאז שמשון שפירא, שהיה גם שר משפטים ויועץ משפטי לממשלה: "הממשלה הסתלקה מרצונה הטוב מהסמכות שיש לה היום, והעבירה זאת למעשה לוועדה, שהרוב בה אינו לא של הממשלה ולא של תומכי הממשלה".
זה היה הרציונל, זאת אומרת, הממשלה, שהיה לה אז את הכוח ב-1953, באה לוועדה ואמרה: קחו. הכוח הזה יהיה לא שלנו, כי אנחנו רוצים לחזק את האי-תלות ואת העצמאות של הקונספט הזה. מאז, 70 שנה, זה המצב.
לאורך השנים הועלו טענות שונות נגד הוועדה, וגם נגד הכוח של השופטים בוועדה, וגם נגד ההרכב הדמוגרפי של השופטים. בהחלט הועלו טענות.
משה סעדה (הליכוד)
¶
לא היו נתונים סטטיסטיים. מה היה, חשוב לדעת. אם זה עובד טוב, לא צריך לשנות. אני באמת חושב, כמה חרדים, כמה מזרחים, המספרים מאוד קטנים, גם קל לספור את זה.
גור בליי
¶
זו אולי נקודה טובה. אנחנו התמקדנו בשאלה העקרונית-המשטרית, לכן גם המשפט ההשוואתי של היחס בין נבחרי הציבור לבין הגורמים המקצועיים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
וכמה חברים של שופטי העליון התמנו ובני משפחה התמנו, מאוד חשוב לקבל את זה בחוות-הדעת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין לי בכלל ניגוד עניינים. להפך, הם צדקו. להפך, הם צדקו. לפני 11 שנה השופט עמית חשב שאני לא מתאימה, אין לי מזג.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה נראה לאדוני נורמלי שאני בקריאה שנייה עכשיו אחרי שאומרים לי שאני בניגוד עניינים? אדוני, אני לא מתערבת ליושב-ראש, אני מכבדת את היושב-ראש, אבל איך אני אגיד בעדינות - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
גם אני אצא פעמיים. אכפת לי אם אני יוצאת פעמיים או עשר? אני פה מופקדת על האינטרסים החשובים בעיניי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
זה נראה אישי לגמרי. היא נואמת נאומים ולא יוצאת. ההוא מסתכל עליה, אתה מוציא אותו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
להפך, אני רק שומעת נאום ארוך שלא נגמר. אין פה באמת דיון. יש פה דיבור על דיבור, על ירידה לפרטים לא רלוונטיים כדי למשוך זמן.
גור בליי
¶
תודה. רק להשלים. לגבי הנקודה שהעלה חבר הכנסת סעדה, יכול להיות שבאמת שווה לבקש את זה מהממ"מ, כי זה סוג הדברים שהם עושים.
גור בליי
¶
לגבי ההרכב הדמוגרפי. כמו שאמרתי לאורך השנים הועלו טענות שונות נגד הוועדה ונגד הכוח של - - -
גור בליי
¶
- - - וחלק מהאיזון שנעשה בהקשר הזה זה בדיוק התיקון שדיברתי עליו, תיקון סער, שיזם אותו בזמנו חבר הכנסת גדעון סער, ב-2008, שקבע כי בעליון תהיה דרישה לרוב של שבעה, בדיוק בשביל שיהיה הצורך בגיבוש הסכמה בתוך הוועדה בשביל למנות שופטים לבית המשפט העליון.
עוד לא קיבלנו את הדוח המלא מהממ"מ, אבל יש הרבה מאוד חומרים השוואתיים בעניין הזה, גם דוח מאוד מפורט שהציגו חוקרים מקהלת, גם יש דוח שמצאנו של ה-OECD, יש גם תגובה לדוח קהלת של המכון לדמוקרטיה. הסתכלנו על הדברים האלה, והרושם שלנו מהבדיקה ההשוואתית בהקשר הזה הוא מורכב.
קודם כול, אפשר לראות שיש בכל העולם חשיבות בשמירה על העצמאות השיפוטית והמקצועיות של השופטים שנבחרו. הנחת היסוד היא שככל שיש שמירה על העצמאות, על האי-תלות, על התפיסה של המקצועיות של השופטים, גובר האמון של הציבור באותם שופטים.
דבר נוסף שעולה, שבעיקרון בעולם, מה שמקובל - - -
היו"ר משה סעדה
¶
זה לא אותו דבר. זה מוסדות שהם מטבע הדברים כל הזמן בשיח מתנגש. בית משפט אמור לייצג משהו אחר.
גור בליי
¶
אני חושב שהתמונה היא תמונה מורכבת בעניין הזה. והסיבה היא שארצות-הברית, אם ניקח כדוגמה, שבה הבחירה היא מאוד מאוד פוליטית, יש שם בשבועות האחרונים צניחה באמון בבית משפט לממדים שלא היו כדוגמתם 50 שנה, אז זו שאלה. שם דווקא בית משפט נבחר בצורה מאוד פוליטית. יש עוד מרכיבים כנראה.
גור בליי
¶
אני אומר שיש שאלות. נקודה שנייה שראינו במשפט המשווה, ואני חושב שזה משהו שבהחלט ראוי לתקן בכל מקרה בהצעה הזאת, שבעיקרון בעולם, גם במקומות שלבית משפט חוקתי אתה בוחר בצורה יותר פוליטית, "הערכאות הרגילות", נקרא לזה, כמו מה שאצלנו זה השלום ומחוזי, נבחרות במסלול מקצועי. זה כמו עובד שירות מדינה, למשל באירופה. באירופה הרבה פעמים בית המשפט החוקתי נבחר בפרלמנט – תיכף נדבר על זה – אבל בתי המשפט הנמוכים יותר, שוב המקבילה לשלום ומחוזי, זה בכלל משהו מקצועי, לא על ידי נבחרי ציבור.
גור בליי
¶
אם מסתכלים על בתי משפט חוקתיים או בתי משפט עליונים, יש הבדלים בין המדינות השונות, אבל הרושם שבהרבה מאוד מדינות יש גופים פוליטיים שבוחרים לבתי המשפט העליונים האלה, זה נכון, פרלמנטים, נשיאים, בגלל שחושבים שבבית משפט חוקתי או בית משפט גבוה, חשוב שיהיה אלמנט ייצוגי פוליטי, כי הם עוסקים בנושאים ערכיים ולא רק בנושאים קלסיים. אבל נקודה חשובה שמשלימה פה, שבשיטות השונות, במה שאנחנו רואים, יש בדרך כלל לעשות ניסיון ליצור איזונים. זאת אומרת, להכניס מרכיב פוליטי, אבל שלא תהיה השתלטות של גורם אחד, קבוצה אחת, על ההרכב של בית המשפט החוקתי. וזאת גם ההמלצה של ה-OECD בדוח שלה ממש לפני כמה חודשים.
איך עושים את האיזונים האלה? בכל מדינה בצורה אחרת. לפעמים - - -
גור בליי
¶
ה-OECD בדוח משנה שעברה מדבר על זה שמצד אחד, בניגוד ל"בית משפט רגיל", נקרא לזה, שהוא לא החוקתי, יש היגיון לתת ביטוי להיבטים ערכיים, ייצוגיים, ולכן יש היגיון שנבחרי ציבור יהיו מעורבים בבחירה, אבל הם גם אומרים שאסור לאפשר השתלטות של גורם אחד, פוליטי, על בית המשפט. והדרך שכל מדינה עושה את זה היא בצורות שונות.
יש מדינות שדורשות רוב מיוחס. למשל בוחרים בפרלמנט את השופטים, אבל דורשים רוב של שני שלישים, או שלוש חמישיות, מה שמחייב הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה. ככה למשל זה בגרמניה, ככה למשל בזה באיטליה, ככה למשל זה בספרד. יש עוד מדינות.
(היו"ר שמחה רוטמן, 11:41)
יש מדינות שיש שתי רשויות שמאשרות, כמו בארצות-הברית. הנשיא מביא את זה לסנאט. פה זה כמובן שונה. אם מאותה מפלגה זה גם הנשיא וגם הסנאט, אז זה עובר יחסית יותר בקלות. אם זה מפלגה יריבה, יותר קשה. בסופו של דבר גם פה באופן מובנה זה גופים נפרדים, וזה לא אוטומטית. זה לא כמו בארץ שאוטומטית לממשלה יש רוב לכנסת. שם זה בכל זאת חלק מהזמן אותה מפלגה וחלק מהזמן לא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד למה אני שואל, אבל לפני שאני אגיד למה אני שואל, אני אתן עדכוני לו"ז. אני רוצה להודות לחבר הכנסת גלעד קריב ולכל נציגי האופוזיציה שהצלחנו להגיע לפחות בסדרי הדיון להסכמות בשבוע שכזה, וזה חשוב מאוד. בשעה 12:00 אמורה להתחיל הלוויה ראשונה ואחר כך ב-13:00. אנחנו נסיים את הדיונים להיום בשעה 12:00, כולל ההנמקות שהיו קבועות בלו"ז בעניין החוק של מרכז לגביית קנסות, כדי לאפשר לחברי הכנסת ללכת ללוויות. אני מתאר לעצמי שיהיו עוד לוויות בהמשך היום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השמיע היועץ המשפטי את דבריו, ועוד שנייה הוא גם ימשיך ויסיים, ואם יהיה צורך, הוא ימשיך גם מחר. אנחנו יוצאים להפסקה, כדי שאנשים יוכלו להשתתף בלוויות. ברוך השם יש הסכמה, קואליציה-אופוזיציה, אני לא מבין למה צריך להתווכח ולנהל דיון. אנחנו נשוב ונתכנס מחר כמתוכנן ללו"ז. ב-09:00 נתחיל את הדיון במרכז לגביית קנסות, ב-09:30 יתחדשו הדיונים של ציון במשפט תיפדה. נסיים את הדיון בשעה 12:00, ונגיע להסכמות על דברים אחרים, ונקווה שלעולם לא נצטרך להגיע להסכמות לטובת יציאה ללוויות.
אני אחדד למה שאלתי. מאחר שבניגוד למדינות שאתה מציג, לפחות חלקן, אצלנו יש משטר קואליציוני, ומשטר קואליציוני פירושו, אפילו בתוך אותה קואליציה, והקואליציה הקודמת יכולה להיות דוגמה, וגם הקואליציה הנוכחית יכולה להיות דוגמה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני קורא אותך לסדר. תצאי בבקשה. חבר הכנסת משה סעדה, לא שמת לב כי צעקת, קראתי אותך לסדר. רבותיי, אני אומר גם לך וגם למשה, אתם מגיבים לכל פרובוקציה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז תפסיק.
אני אומר שגם הקואליציה הקודמת, גם הקואליציה הנוכחית, מכילות איזונים קואליציוניים שלא קיימים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת קארין אלהרר אני קורא אותך לסדר. היא כבר בקריאה שלישית? לא, היא יצאה וחזרה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע, ואת מפריעה לסיים אותו. אני רוצה שהיועץ המשפטי יתחיל לדבר, ואת מפריעה כל הזמן, ואת מנסה להתחיל עוד תתי-דיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האיזונים של קואליציה, אפשר לדבר גם על הנוכחית, כשמכניסים מפלגות שיש להן תפיסות שמאל כלכלי עם תפיסות ימין כלכלי, מכניסים מפלגות שיש להן תפיסות חרדיות אל מול מסורתיות וחילוניות. יש גיוון שקיים אפילו בקואליציה הנוכחית, שלטענת האופוזיציה היא הומוגנית, שגדול בהרבה מההבדלים למשל בין המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית בארצות-הברית. לכן לבוא ולהגיד שהקואליציה היא גוש אחד, שאין בתוכה שינויים וחילוקי דעות, זו אמירה שיש לי השגה מקצועית לגביה, אבל דסקריפטיבית זה פשוט לא נכון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
איפה ראית חילוקי דעות בקואליציה הזאת, חבר כנסת אחד שיגיד משהו אחר? כולכם להקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה. אני מבקש מהיועץ המשפטי להתייחס למה שאמרתי, ואתם מפריעים לו.
גור בליי
¶
אני חושב שגם אם יש הבדלים מסוימים בקואליציה, כשאתה מסתכל על חלק מהשיטות, למשל גם בגרמניה, ובאיטליה ובספרד יש שיטה פרלמנטרית, גם שם יש צורך בקואליציה, ובכל זאת הם לא מסתפקים בזה, ומבקשים רוב, למשל של שני שלישים או שלוש חמישיות. אתה מדבר על ארצות-הברית שהיא באמת דוגמה חריגה, אבל כל המדינות שהזכרתי, שבהן יש רוב מיוחס, רוב מאוד גדול, שמחייב - - -
גור בליי
¶
אני אומר שוב, יש מנגנונים שונים. האיזון הנוסף בהקשר הזה, שיש בחירה בין רשויות שונות. למשל באיטליה חמישה נבחרים על ידי הנשיא, חמישה על ידי הפרלמנט וחמישה על ידי השופטים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אומר ש- cherry pickingעובד לכל הכיוונים, כולל לעניין השאלה האם אנחנו חיים במקום שלא מאוזן. מהיכרותי עם מערכות פוליטיות בהרבה מאוד מדינות - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - אני חושב שגם הגיוון. גם אחוז החסימה הנמוך בישראל, שהוא עדיין נמוך, למרות שהוא עלה לאחרונה, גם העובדה שכולנו אזור בחירה אחד, ולכן אין קבוצת מיעוט שלא מיוצגת בפרלמנט, מה שיכול מאוד להיות בשיטת בחירה אישית, איזורית, רובנית, ששם ה-the winner takes it all, ויכולים להיות לך 40%, ואין לך שום ייצוג בפרלמנט, אבל אצלנו הגיוון אדיר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
גור, אני טועה? אני מבקשת שתסביר את השיטה הקנדית במלואה. אתה עושה פה סלט, היושב-ראש.
גור בליי
¶
אני אענה גם ליושב-ראש וגם לחבר הכנסת קריב. זה בדיוק הדבר שהיה הבא בתור. אמרתי שיש שיטות איזון באמצעות רוב מיוחס ובאמצעות בחירה בין רשויות שונות ובאמצעות זה ששתי רשויות מאשרות.
שיטה נוספת, שהיא באמת נפוצה בהרבה מדינות בעולם, זה נבחרי ציבור שהם בוחרים, נגיד שר המשפטים או ראש הממשלה או הממשלה, והם מתייעצים עם ועדה מקצועית, שבדרך כלל מורכבת משופטים ועורכי דין.
יש מדינות, כמו בריטניה, שבה הוועדה הזאת מחייבת. זו אולי השיטה הכי דומה לשיטה שלנו. ויש מדינות שזאת המלצה לא מחייבת, כמו למשל בקנדה. יש מדינות שהתרבות הפוליטית שם, שגם אם זה לא מחייב, בכל זאת הולכים לפי זה, כמו למשל בדנמרק או בהולנד, ויש מדינות כמו בקנדה, שזה באמת רק מ-2016, ובאמת רק בנוהל פנים ממשלתי, אבל למיטב הבנתי לפחות, בינתיים, כל ההמלצות של אותה ועדה התקבלו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מנסה להבין לפני שעוברים לדבר על פסקת ההתגברות הקנדית, שאני אשמח להרחיב עליה את הדיבור, ואפילו יובאה לפה, אני מנסה להבין את שיטת מינוי השופטים שעליה אנחנו ממוקדים עכשיו. לפני שתגררו אותו לנושאים אחרים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
שמחה, פטיש היושב-ראש לא מאפשר שרק אתה תשאל אותו שאלות ויינתנו תשובות. אם יש עכשיו אפשרות לשאול שאלות, אז תנו לנו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו עוסקים במסמך הכנה מס' 2, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני מבקש שהוא יתייחס לזה, ואתם מנסים לגרור אותו לנושאים אחרים. אני לא מבין את העניין.
גור בליי
¶
תודה. הוועדה הזאת מונה שמונה חברים, ורוב החברים ממונים לא על ידי הרשות המבצעת. שלושה ממונים על ידי הרשות המבצעת וחמישה ממונים על ידי גורמים: לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין של האוכלוסייה native Canadian. יש בוועדה הזאת רוב לגורמים שלא ממונים על ידי הרשות המבצעת.
גור בליי
¶
כמו שאמרתי, נבחרים מתוכה שמונה בסך הכול, שלושה על ידי הממשלה וחמישה על ידי גורמים חיצוניים. אין לי כרגע את הגורמים, אבל אני יכול להביא בפעם הבאה.
גור בליי
¶
אבל זה גורמים שהם לא גורמי ממשלה. זה אני יכול להגיד. אני אבדוק בדיוק אם זו לשכת עורכי דין כזאת, לשכת עורכי דין אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה גוף ממליץ שהוחלט על ידי הממשלה בנוהל פנימי, שהממשלה ממנה שלושה חברים לגוף הממליץ שלה, שאין להמלצות שלו תוקף מחייב? אני רק מנסה להבין.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חבר הכנסת רוטמן, הבעיה היחידה, והייעוץ המשפטי עמד על זה, הוא לא שאתם טוענים שהמנגנון הזה מתאים, אלא אתם רוצים לפרום את כל מנגנוני האיזון. אם הייתם באים עם הצעה - - -
גור בליי
¶
בסופו של דבר בחלק מהמדינות האלה יש את הוועדה שהיא לא מחייבת. בבריטניה היא מחייבת, במדינות אחרות היא לא מחייבת. בחלקן יש תרבות פוליטית שמה שהיא ממליצה כך עושים, בחלקן לא ידוע אם כן או לא. אין לנו מספיק נתונים.
בסופו של דבר יש מגוון של שיטות, אבל אני חושב שאם מסתכלים על השורה התחתונה ומנסים לראות מבעד לכל העצים את היער – השורה התחתונה היא משולבת. קודם כול, כן, יש מעורבות של נבחרי ציבור בבחירה של שופטים לערכאה העליונה – שוב, לא לערכאות הנמוכות יותר בדרך כלל, שזה כלול פה בהצעה, כשההצעה היא על כל הערכאות – רק על העליונה, החוקתית - -
גור בליי
¶
- - וגם אז יש שיטות שונות ליצירת איזון. וזו גם ההמלצה של ה-OECD שדיבר על זה שינסו ליצור איזון ושלא יהיה capture על ידי קבוצה אחת.
אם אנחנו מסתכלים באופן ספציפי, ואני לא יודע אם אני אספיק עד 12:00, למרות שאין לי הרבה, אבל תלוי כמה אני אוכל לדבר ברצף – אם מסתכלים על ההצעה שנמצאת לפנינו, רואים שהיא מדברת על מתן שליטה מובנית, אוטומטית, לגורמים שמזוהים עם הקואליציה. זו גישה שהמנצח זוכה בכל הקופה. היא לא תואמת את מה שאנחנו מבינים - - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה בדקה לומר למה זה קפיצה משני נציגים של הממשלה לתשעה מתוך תשעה. במצב הקיים הכנסת בוחרת בהצבעה חשאית את נציגיה, אגב, זה לא רק תיאוריה, ולהחליט אחרת ממה שרוצה ראש הממשלה, אבל כשאתה קובע ראשי ועדות, דבר הנקבע בהסכם קואליציוני, למעשה יש פה קביעה שמית מראש. על פי ההסכם הקואליציוני ראש הממשלה לא קובע רק שלושה שרים, אלא גם את שלושה חברי הכנסת. גם השופטים פה, שניים קובע שר המשפטים והשלישי, מכוח הרוב שיש על הסיניוריטי - - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
אני רק אומר שזה מעבר משניים לכל הנציגים בוועדה לבחירת שופטים על ידי הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה דיון מצוין ופה נקיים אותו. אני רק אומר לך שהיו דוגמאות לא מעטות בהיסטוריה, למעשה עד שנות ה-90 זה היה הסטנדרט, ששני נציגים מהכנסת היו מהקואליציה, ואז למעשה הייתה לך שליטה מלאה בנציגי הכנסת ושליטה מלאה בנציגי הממשלה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
גור, אולי תסיים לגבי קנדה, האם הם יכולים לעסוק בזכויות יסוד? זו המהות. לא השלושה או החמישה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת, תודה. היועץ המשפטי ימשיך את דבריו מחר בכל הנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אנחנו בעוד מספר שניות נסיים את דיוני הוועדה להיום, כדי לאפשר לחברי הכנסת והאורחים שמעוניינים בכך להשתתף בלוויות של הנרצחים. נמשיך את הדיון מחר. אני מקווה ש"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל-פנים".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ובעזרת השם נתכנס בנסיבות יותר שמחות בעתיד. ישיבה זו נועלה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:59.