פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
48
ועדת הכלכלה
30/01/2023
הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בשבט התשפ"ג (30 בינואר 2023), שעה 9:37
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 30/01/2023
יישום הרפורמה בדואר והשלכותיה על מתן השירות לציבור
פרוטוקול
יישום הרפורמה בדואר והשלכותיה על מתן השירות לציבור
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית משרד התקשורת
שמעון שהם - מנהל אגף מדיניות ואסדרה, מינהל הדואר, משרד התקשורת
פדיה זידאן - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
תמר חובל - יועצת לשר התקשורת
בן צ'רטוף דאר - ראש מטה מנכ"לית משרד התקשורת
נעם דן - רכזת תקשורת, מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים
עדי בסון ישרפור - רכזת משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
מישאל וקנין - יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל
דוד לרון - מנכ"ל חברת דואר ישראל
זיו ברק - מזכיר החברה ומנהל האסדרה, חברת דואר ישראל
חביב קטן - סגן בכיר למנהלת רשות החברות הממשלתיות
שי גינסבג - רכז תחום מניות, רשות החברות הממשלתיות
אילנה מזרחי - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
אייל מסאסא - מנכ"ל א.ד. הפצות ועיטוף בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר
שמואל מזרחי - יו"ר הסתדרות הגמלאים בישראל
שלמה פרלוב - ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים בישראל
משה אשכנזי - נציג הסתדרות הגמלאים ומנכ"ל עמותת התחדשות ציונית ואחדות
מיכה דרורי - עו"ד, מנהל המחלקה המשפטית, התנועה הקיבוצית
רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה
יגאל נתנאל - מנכ"ל התאחדות הבולאים
בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני ורבנים לזכויות אדם
אמנון הלוי - יו"ר ארגון גמלאי הדואר
אריאל בזיז - חבר תנועת התעוררות בירושלים
משתתפים באמצעים מקוונים
אבשלום הרן - יו"ר מסר ב.א.ב. בע"מ, חברה למתן שירותים בתחום הדואר
יגאל שטרית - מנכ"ל, מסר ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
יישום הרפורמה בדואר והשלכותיה על מתן השירות לציבור
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום יישום הרפורמה בדואר והשלכותיה על מתן השירות לציבור.
שר התקשורת מכבד אותנו בנוכחותו בדיון הזה וטוב שכך.
זה אומר שמבחינתך הנושא חשוב. האמת היא שאני מאוד מודאג ממה שקורה בדואר. אני אומר לכם את האמת. אני יודע שבקדנציה הקודמת עבר חוק ויכול להיות שנצטרך לשפר אותו במידה מסוימת כי מה שאני רואה, לא מוצא חן בעיניי, מבחינת השירות שצריך להיות לציבור. ישבתי עם הנהלת הדואר ויש דברים שהם בעייתיים מבחינתם.
האוצר, נתתם הרבה כסף לתוכנית הבראה ואני לא אומר שלא אבל יש דברים בפריפריה שצריך לעזור, כפי שעושים עם התחבורה הציבורית למשל. אי אפשר להפיל הכול על הדואר ולהגיד יש תחרות. הסיפור הזה לא ילך. אם רוצים דואר ציבורי, אתם צריכים לשים יד בכיס. זאת לא חברה שאפשר לנהל אותה באופן רווחי. אין דבר כזה.
כבוד השר, בבקשה.
תודה אדוני יושב הראש. בהחלט עונג רב לשבת לידך כיושב ראש הוועדה כאן. אני אציג את הדברים בצורה כללית. כמו שאמרת זו אמנם ירושה מהקדנציה הקודמת ובכל זאת בחזון הכללי ובתוכנית כמו שהיא הוצגה בפניי והשינויים שדרשתי באותם שלבים של הבראה עד לתהליך ההפרטה, אני חושב שעשינו כברת דרך ובהחלט כולנו קשובים ולא סתם אנחנו מגיעים לוועדת הכנסת כאשר כאן - חוץ מהוועדות המקצועיות שלנו - גם הציבור נשמע ואנחנו פתוחים לדיון, לטענות ולדברים שיישמעו כאן.
באופן כללי בדרישה והביקושים לשירותי דואר – ותכף המנכ"לית לירן תציג את הנתונים באופן יותר מפורט - יש ירידה מאוד משמעותית בשנים האחרונות. השוק עובר לשירותים דיגיטליים, וחוץ מדרישות רגולטוריות שמחייבות ספקים או חברות לשלוח מכתבים פיזיים, אין כמעט שימוש להוציא אולי 10 אחוזים משוק המכתבים שהם עדיין של אזרחים פרטיים. אנחנו רואים שכל פעם הדואר נכנס, מזה כמה שנים, למשבר וצריך לשלם מאות מיליוני שקלים, ואפילו יותר מכך בתוכנית האחרונה, ואת הכסף הזה בסופו של דבר אנחנו משלמים.
לכן יש כאן עכשיו תהליך בו מנסים בו מנסים להביא את הדואר - ובאמת צומצמו קרוב ל-1,000 עובדים, רובם בתוכניות מאוד טובות. האוצר שם הרבה כסף בתוכנית - לשפר את השירות לציבור בדרכים שהציבור היום יותר צורך אותם. למשל מקבלי קצבאות בביטוח לאומי לא צריכים היום להגיע מדי חודש ולקבל את הקצבה אלא יכולים לקבל כרטיס אשראי, סוג של כרטיס אשראי, בתוכו נטענת הקצבה שלהם באופן אוטומטי מדי חודש.
בכל מקרה, חוץ מהשירותים הדיגיטליים שאנחנו מנסים להעביר, אני חושב שלתת כרטיס לתוכו נטענת הקצבה ואפשר למשוך את הכסף בכל כספומט ברחבי הארץ, זה דבר שהוא בשורה. באמת הרבה עברו לזה אבל יש כאלה שעדיין לא נגישים לטכנולוגיה, כפי שאתה אומר אדוני היושב ראש, וכן מעדיפים להגיע לסניף ולקבל שירות מפקיד שיושב באשנב. לכן ברישיון החדש שהוצג בפניי, אני דרשתי שברישיון – מה שלא היה בו – ייאמר שבפריפריה, במקומות שהם די מבודדים, שם כמעט ולא יתאפשר לסגור נקודת דואר שמהווה תחליף. נקודת דואר היא דבר שהוא תחליפי לסניף דואר כמו שהוא קיים היום כאשר בנקודה הזאת יש שירותים בסיסיים שעדיין חברת הדואר תהיה חייבת לתת אותם כמו בנק הדואר ושירותים נוספים בסיסיים שיוכלו להינתן באותה נקודה.
למה אי אפשר לפתוח סניפים שיהיו רק בנק הדואר? עזוב רגע את הדואר עצמו. שהדואר יפתח בכל מיני מקומות סניפים של בנק הדואר וייתן שירותים של בנק הדואר. הבנתי שלפי הרישיון זה בלתי אפשרי.
לא. אין דבר שהוא בלתי אפשרי. אם הדואר חושב שהדבר הזה הוא רווחי וטוב לו, הוא יכול. אגב, מה זה נקודת שירות? בנקודת שירות שאנחנו אומרים שהיא תחליף סניף, יינתנו בעיקר, עיקר השירתים שיסופקו זה בנק הדואר ועוד 4 שירותים עיקריים. אני לא זוכר את הנקודות אבל לירן תכף תציג את השירותים הנוספים שיינתנו באותה נקודת שירות.
בוא נדבר על ארבעת הבנקים הגדולים בישראל. יש להם היום, לכל הבנקים הגדולים, לכל ארבעת הסניפים ביחד, כ-100 סניפים שהולכים לתת שירות שיש פקיד באשנב, שנותנים שירותי אשנב, שירותי פקיד. 100 סניפים כאלה בכל הארץ כאשר הדואר במתכונת החדשה שלו צפוי להיות עם כ-330 סניפים כאלה ברחבי הארץ פלוס מאות מרכזי חלוקה. כיום עיקר שוק הדואר מבחינה של מכתבים וחבילות עבר לחבילות ושם התחרות האמיתית של הדואר. מרכזי חלוקה יהיו בנפרד. זאת אומרת, יכולים להיות גם בתוך נקודת שירות, גם בתוך סניף דואר וגם כמרכזי חלוקה בתוך חנויות. בסופו של דבר, כאשר אנחנו נגיע לשלב ההפרטה, יהיה משתלם למגישי ההצעות להגיש הצעה. אם למשל רשת של סופרמרקטים, רשת קמעונאית שתחליט לקנות את הדואר בהפרטה או להציע הצעה, היא יודעת שהיא יכולה לשים נקודת שירות בכל אחד מהסופרמרקטים שלה. זה דבר שמקטין מאוד מאוד את העלויות, יכול לייעל את השירות ולהעלות את מספר הנקודות.
אנחנו בעיקר מתמקדים ודורשים מהדואר שבתהליך ההבראה הזה כל השירותים, כאשר לאחרונה התחילו להיכנס לשירותים דיגיטליים, אנחנו דורשים שכמעט הכול יהיה אפשר לעשות בדרך דיגיטלית ויחד עם זאת יש מרחקים - כיום זה עומד בתנאי הרישיון אבל זה עדיין לא סגור ואני ביקשתי לראות את הפריסה המחודשת של סניפי הדואר בנקודות השירות - כאשר מרחק של 3 קילומטרים זה המקסימום שיכול להיות בין נקודת שירות שכוללת בנק דואר לבין 90 אחוזים מהציבור באותו ישוב.
היום הבנקים סוגרים סניפים. למה שהבנקים עם רווחי העתק שלהם לא יממנו את בנק הדואר? מה הבעיה עם זה?
נחוקק חוק שהם ברווחים שלהם יממנו את בנק הדואר. הרי בנק הדואר יכול לעשות המון שירותים של הבנקים. היום כמעט ואין פקידים בבנקים.
בנק הדואר נכון להיום – אנחנו מחזיקים סדר גודל של 2,000 ומשהו עובדים - עולה סדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים.
הם יכולים לממן את זה. מה הבעיה? אני לא מבין. נעשה חוק. אתם הפעם עושים מהר את החוקים, נכון? כשהייתי יושב ראש הקואליציה עשיתי חוק ביומיים. נעשה חוק שהבנקים יממנו את בנק הדואר ואז תאמין לי שלא יסגרו אף סניף ויפתחו עוד סניפים. למה שלא יעשו את זה?
אדוני היושב ראש, לגבי הבנקים דעתי ידועה. זה שוק חסר תחרות. זה קרטל שהציבור משלם עשרות מיליארדים.
זה לא שוק בנקאי כי הבנק לא מתחרה בהם. כל החוקים שעשינו ברפורמות בזמנו – גם הממשלה החדשה וגם הישנה – לגבי הבנקים, בסופו של דבר העמלות עלו והבנקים הרוויחו יותר כסף. שלא יספרו לי סיפורים בעניין הזה.
חשבתי על זה עכשיו. לא משהו מתוכנן.
אני אבקש מהיועץ המשפטי שיבדוק את העניין וינסח לנו הצעת חוק של הוועדה בנושא הזה. אני אלך על זה עד הסוף. הבנקים יממנו את בנק הדואר. זה מה שיהיה.
בכל מקרה, אנחנו מתכוונים לוודא שבתהליך ההבראה הזה השירות לציבור, לא רק שלא ייפגע אלא אף ישתפר פלאים גם דרך ההנגשה, דרך הדיגיטל, וגם דרך הקמת נקודות שירות שייתנו את שירותי בנק הדואר שאתה מדבר עליהם ועוד שירותים בסיסיים שהם השירותים העיקריים שנצרכים היום בסניפי הדואר כתחליף לסניפים שייסגרו. כמו שאמרתי, בפריפריה נתתי דרישה הרבה יותר מחמירה שאי אפשר לסגור נקודת שירות ביישובים מבודדים כאלה כמו בדרום, בצפון, ערד, דימונה, שגם אם השירות שם לא יידרש כל כך, תצטרך להיות ירידה של מעל 80 אחוזים בשירותים לדואר, בביקושים לשירותים, כדי שיהיה אפשר לסגור נקודת שירות שזה דבר כמעט בלתי אפשרי כי תמיד תהיה אותה דרישה מינימלית וגם דרישה של מרחק של לא יותר מ-3 קילומטרים מנקודת שירות או מיחידת דואר מרכזית. כלומר, מקסימום 3 קילומטרים בין כל לקוח בכל מקום לבין נקודת שירות בה הוא יכול לקבל שירותים של בנק הדואר.
יכול להיות שיש כאלה שהתרגלו שיש להם סניף ליד הבית ואני מקבל פניות כאלה מחולון, מאשקלון, מטבריה וממקומות כאלו ואחרים.
סניף דואר בתוכו יש גם את בנק הדואר, שבתוכו ניתנים שירותים של בנק הדואר. כמו שאמרתי, נקודת שירות או סניף דואר שקיים נותנים גם את שירותי בנק הדואר. ביקשתי לראות את הפריסה, מה מתכנן הדואר לסגור בשנה-שנתיים הקרובות מבחינת סניפים ומה הוא מתכוון לפתוח בגלל הדרישות של הרישיון בנקודות שירות ובמרכזי מסירה של חבילות. המלצתי לפונים אלי שגם רשויות מקומיות יוכלו להגיע להסכמה יחד עם הנהלת הדואר על סניף מסוים שהוא חשוב להם. הם רואים את טובת האזרחים הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים.
ראשי הרשויות ירצו שיהיה להם סניף דואר. אי אפשר יהיה להגיע להסכמה איתם כי הם תמיד ירצו שיהיה להם סניף דואר.
אם ראש הרשות יודע שבמקום הסניף הזה קמה נקודת שירות, מבחינתו זה לא כל כך משנה. אבל אם יש משהו נקודתי שמאוד חשוב לראש רשות, למיטב ידיעתי כבר יש מקומות בהם הגיעו להסכמה עם הדואר והשאירו את הסניף שראש הרשות חשב שהוא נחוץ לאזרחים שלו.
אלו הדברים. אגב, כל המטרה כאן היא גם לפתוח את השוק לתחרות. אנחנו פותחים את מרכזי החלוקה שעד היום רק לדואר הייתה יכולת לשלוח מכתבים ב-25 אחוזים מהמקומות במדינת ישראל. הנושא הזה נפתח לשחקנים חדשים שייכנסו לשוק, שייעלו את השוק, ייעלו את השירות, יורידו את המחירים. כאשר השוק נפתח לתחרות, בסופו של דבר מי שנהנה יותר מכל, אלה אזרחי ישראל ו לשם אנחנו מכוונים.
בוקר טוב ליושב ראש ועדת הכלכלה ולחברי ועדת הכלכלה. בוודאי לשר התקשורת. אנחנו מבינים את הדאגה. אכן בשנים האחרונות שוק הדואר עובר תמורות מאוד משמעותיות בשנתיים האחרונות עשינו מאמץ מאוד גדול להביא תוכנית כוללת שתפסיק לשים פלסטרים ותתמודד.
ננסה להציג את התוכנית כולה. בנינו אותה באופן שאנחנו מקווים שלא נזדקק למה שראינו ב-8 השנים האחרונות כאשר פעמיים חברת הדואר הגיעה למתחם חדלות הפירעון והמדינה הייתה צריכה להזרים כסף. השאיפה היא לעשות את ההתאמות הנדרשות שהן מאוד מאוד משמעותיות כדי שהדואר לא ימצא את עצמו שוב במצב הזה.
אני אשמח אם תפתחו את המצגת. אנחנו נתחיל להציג את המאפיינים והמגמות בשוק הדואר.
הדבר הראשון שחשוב שכולנו נהיה ערים לו זה שיש לנו ירידה בביקוש למכתבים. כולנו מבינים את זה. מנגד יש לנו עלייה בביקוש לחבילות. זאת מגמה מאוד משמעותית ברמה המסחרית שמשנה את דפוסי הצריכה של אזרחי ישראל. מנגד אנחנו רואים עלייה בביקוש לשירותים מקוונים וירידה בביקוש לשירותי אשנב. פחות אנשים רוצים לצאת מהבית, לבוא, לעמוד בתור ומעדיפים לבצע את הפעולות, ככל שהדבר ניתן, במכשירים שלהם בלי לעמוד בתור ובלי להזדקק לסניף.
הדבר הנוסף שאנחנו רואים ברמת המגמות. אתם יכולים לראות כאן את מה שתיארתי, את כמות המכתבים בשנה, במיליונים. תסתכלו מה קרה בין 2019 ל-2022. בשנת 2019 היינו ב-469 מיליון מכתבים ובסוף שנת 2022 אנחנו ב-370 מיליון מכתבים, ירידה כוללת של 21 אחוזים. כולכם יודעים, כל מי שיושב כאן, שאנחנו שולחים מעט מאוד מכתבים, בוודאי אנשים פרטיים, ומה שנשאר לנו זה בעיקר שירותים עסקיים.
בצד ימין את רואים את היקף שוק החבילות. שוק הדואר מתרכז בחבילות ואנחנו רואים עלייה בהיקפי החבילות, במיליונים בכל שנה.
תראו מה קורה מבחינת פריסת שירותי הדואר. בשנים האחרונות – זה חלק ממה שמטריד את חברי הוועדה – הצטמצמו נקודות השירות או אפשר לקרוא להם סניפי הדואר ב-25 אחוזים. במקביל אתם רואים שהייתה עלייה מאוד משמעותית במרכזי המסירה. הדבר הזה מבטא את הביקוש של הציבור. הציבור בסוף משתמש בשירותי הדואר להביא חבילות ומשתמש פחות בשירותי הדואר האחרים.
תסתכלו על עולמות הדואר הנע ותראו מה קרה. מה שאתם רואים כאן זה מספר הפעולות באלפים. בין 2015 ל-2021 מ-904 אלף ל-131 אלף פעולות בשנה. אם תחשבו על זה במונחי ממוצע פעולות, יש לנו פחות מפעולה ביום ביישוב. דואר נע מגיע ליישוב ויש בו פחות מפעולה אחת. תחשבו כמה עלויות יש לדבר הזה וכמה התועלת של המודל הזה מוגבלת וטעונה שינוי.
נסתכל על עוד דבר. כבוד היושב ראש. תסתכלו על מופעי הקהל ביחידות. אתה יכול לראות שבין 2019 ל-2022 יש לנו ירידה של 39 אחוזים בסך מופע הקהל. אנשים הולכים למרכזי המסירה לקחת את החבילות, אנשים מבצעים פעולות און-ליין, אנשים מבצעים פעולות בדרכים אחרות. היום, ב-2022, אנחנו ב-19 מיליון מבקרים בשנה. תראו את היקף הירידה. אני מזכירה לכם ש-25 אחוזים מהסניפים נסגרו ואז היינו מצפים לראות יותר פעולות בסניף אבל אנחנו עדיין רואים בממוצע 18 אחוזים ירידה של מופע קהל ליחידת דואר. זאת אומרת, בסוף יש לנו ירידה מאוד משמעותית וגדולה יותר בביקושים מאשר היקף סגירת הסניפים.
היושב ראש, הדבר הזה מחייב אותנו להתאמות כי אנחנו משיתים על הדואר ברגולציה הקיימת עלויות שמביאות אותו להפסד מבני.
אתם יכולים לראות בשקף הבא שמראה שהיום חברת דואר ישראל נמצאת בהפסד גולמי מובנה. ההוצאות שלה גדולות מההכנסות שלה במודל הקיים. בשקף הזה אנחנו רואים גם פיטורי עובדים, גם נכסים וכולי, אבל בסוף זאת הבעיה המרכזית. במבנה הקיים ההוצאות גדולות מההכנסות ולכן במודל הנוכחי חברת הדואר לא יכולה להמשיך לספק לתושבי ישראל באופן אוניברסלי שירותים נאותים.
לכן הלכנו למהלך גדול מאוד אותו אני רוצה להציג. הוא כולל 3 גלגלי שיניים כאשר המרכזי בהם הוא ההפרטה. אנחנו חושבים שחברת דואר ישראל צריכה לעבור לניהול יעיל שיש איתו מידה של סינרגיה עסקית ולכן בחודש אפריל אושרה בוועדת השרים להפרטה הפרטת הדואר. תהליך ההפרטה נמצא בשלבים המתקדמים שלו והשאיפה היא שבסביבות חודש אפריל-מאי אפשר יהיה לצאת בנוהל מכירה. לוחות הזמנים די דחוקים והשאיפה היא שבתחילת שנה הבאה זה יהיה. אנחנו לוחצים בדבר הזה. השר מקיים סטטוסים. רשות החברות ואגף התקציבים עובדים מאוד קשה לדחוף את המהלך. אני מסכימה איתך שבסוף הוא בלב האירוע. אם נצליח בהפרטה, אנחנו נראה שינוי ונראה הפעלה יעילה של הדואר כאשר המטרה היא לספק שירותים בלי להפסיד כסף.
שתי הרגליים האחרות שאני חושבת שבמידה רבה התכנסנו גם לכבודן. האחת, תוכנית ההבראה והפרשת העובדים. החברה שוב הגיעה למתחם חדלות הפירעון על רקע כל הדברים שהראינו ונאלצנו לעשות תוכנית הבראה נוספת בחברת הדואר. אגף התקציבים והחשב הכללי הובילו אותה והיא כבר נכנסה לפעולה.
הרגל הנוספת היא התאמת הרגולציה. כמו שהראיתי לכם, אם הביקושים יורדים, הסניפים ריקים ומכוניות נוסעות כדי לתת שירותים באוזרים כפריים ומתבצעת שם פעולה אחת ביום, אי אפשר להשאיר על מכונה את הרגולציה הקיימת. חייבים לאפשר שינוי במודל הפריסה, מעבר מסניפים לנקודות שירות, נקודות שירות שהן חנות בתוך חנות מה שמגדיל במידה רבה את הנגישות. במקום פתיחת סניפים, אנחנו רוצים פתיחת מרכזי מסירה שמנגישים חבילות. אנחנו רוצים מעבר מסיבי לדיגיטל, שבאמת רק מי שצורך את השירותים האלה ילך לסניפים ואז באמת לא נצטרך היקף סניפים כל כך גדול ומבנה העלויות של הדואר יהפוך להיות ריאלי.
אני רוצה לתאר לכם את התהליכים שהרישיון החדש של הדואר מבקש לייצר כאשר חלקם כבר בתנועה משמעותית.
האחד, שירותים מקוונים. היושב ראש, אנחנו רוצים לאפשר לאזרח הישראלי לבצע את כל הפעולות הדואריות דרך המכשיר שלו בלי לצאת מהבית, בלי לעמוד בתור ובלי להזמין תור. הדואר נמצא בפעולה מואצת כאשר חלק גדול מהשירותים אפשר כבר לקבל היום במכשיר ובחודשים הקרובים, בשנה הקרובה, הדבר הזה יתרחב בצורה מאוד מאוד משמעותית. מפתיחת חשבון, הפקדות, שמיכות, תשלומי שוברים - כל הדבר הזה, חלקו יכול כבר כעת להתבצע וחלקו במשך השנה-שנה וחצי הקרובות כולו יעבור לדיגיטל.
ישאל היושב ראש בצדק לגבי האוכלוסיות שפחות משתמשות בדיגיטל. כאן אני רוצה לומר כמה דברים, גם מבחינת פריסה. אנחנו לא סוגרים את סניפי הדואר. אכן אנחנו עושים איזשהו צמצום ועוברים למודל של נקודות שירות בהן יינתנו השירותים העיקריים במקביל להגדלת מרכזי המסירה.
מה שאתה מתאר אלה מרכזי המסירה. אני דווקא חושבת שהמודל של מרכזי החבילה של חבילות הוא מודל שעובד יחסית והוא נוח לציבור. מרכזי המסירה קרובים לבית, הם בפיצוציה הסמוכה. זה מודל שעובד. מה שקרה זה שסניפי הדואר יחסית נשארו ריקים וכמו שראינו הביקושים בהם יורדים אבל מצד שני הדואר צריך להמשיך להחזיק את העלויות. בסוף אמצעי הייצור של הדואר הם העובדים והסניפים.
חברים, יש כאן שקף שמראה את הגידול במרכזי המסירה. אפשר לחזור אליו. היושב ראש, אתה יכול לראות את הגידול שחל בשנים האחרונות במרכזי המסירה.
היושב ראש, אני אסביר את השינוי. אנחנו אומרים שאם עכשיו היו סניפים שהיו נותנים 20 סוגי שירותים, אנחנו רוצים לעבור למודל של נקודות שירות. נקודת שירות יכולה להיות גם חנות בתוך חנות. לצורך העניין, סופר פארם, רק לשם הדוגמה, אתה נכנס בדלת, אתה יכול בצד לקבל מאשנב קטן את חמשת סוגי השירותים הבסיסיים שאתה דורש. מעבר לזה, כל עולם החבילות שהוא העולם העולה ימשיך להיות במרכזי מסירה שם הקפדנו בעניין הפריפריה.
אני יודע דבר אחד. סניפים נסגרים, השירות נפגע. בשקפים זה תמיד נראה טוב. תכל'ס, המצב הוא קצת בעייתי.
ניתן לחברי הכנסת להתייחס ואחר כך למוזמנים.
אדוני היושב ראש, אני יוצא ולירן נשארת. כמו שאמרתי, אנחנו קשובים לכל בקשה, טענה ועניין. אנחנו בשלבי גיבוש של כל תהליך ההבראה, של הרישיון החדש ואם יהיו דברים מהותיים יהיה גם אפשר לשנות.
כבוד השר, לפני שאתה הולך. השאלה היא האם במסגרת הרגולציה - ואתה כרגולטור – האם מנכ"ל הבנק יוכל להשתתף ולהיות "נגד" המדינה כמו מנכ"לים של בנקים אחרים. אני מקווה שבמקרה הזה זה לא יהיה או שצריך להכניס את זה כסעיף?
הכול יכול להיות. אני לא יודע אם באיראן יש דואר.
תודה כבוד השר.
התייחסות חברי הכנסת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בוקר טוב לכולם. זאת לא ישיבה ראשונה וכנראה יהיו עוד ישיבות רבות בנושא הזה. בשורה התחתונה, אני חושבת שהמטרה העיקרית היא שהאזרח יקבל את השירות. זה מה שצריך להנחות אותנו, שהאזרח יקבל את השירות באופן הכי פשוט והכי קל. הדיון הזה מאוד מסועף.
השאלה הראשונה שלי היא האם אנחנו נוכל לקבל רשימה שמראה היכן הסניפים שנסגרו בשנה האחרונה. אני יכולה להביא עדות על 5 ישובים בחברה הערבית בהם נסגרו עד חודש מאי וסניפים אלה מהווים סניף יחיד בכל היישוב.
את מדברת על חנות בתוך חנות. אני אדבר על יפיע, ישוב עם יותר מ-20 אלף תושבים. נקודת החלוקה בדואר בסופר מסוים כאשר אין שם גישה ציבורית ואפילו אוטובוס לא עובר שם. רק מי שיש לו יכולת ומכונית יכול להגיע לשם.
אנחנו מדברים על כרטיסים נטענים לאזרחים הוותיקים. מה קורה אם הכרטיסים אבד? מה קורה אם האיש המבוגר או האישה המבוגרת לא יכולים להשתמש בכרטיס? מה קורה אם מישהו מהמשפחה משתלט על הכרטיס הזה ולוקח את הכסף? היו מקרים כאלה.
אנחנו מדברים על דיגיטציה. נכון, אנחנו בעידן של טכנולוגיה ויש הרבה אפשרויות. חלק גדול מהאזרחים יכולים להשתמש, יכולים מבחינת ידע, אבל בצד השני יש פלח אוכלוסייה גדול שאין לו אפילו אפשרות לתשתית ואינו יכול להשתמש בדיגיטל.
אני חושבת שיש עוד משהו שאף פעם לא עלה כאן בדיונים. אם למשל שולחים דבר דואר, שולחים פתק אותו שמים בתא הדואר. אני אדבר על עצמי. אני לא הולכת הרבה לדואר כי לרוב אני מנסה לעשות את כל הפעולות באמצעות הדיגיטל כי יש לי את היכולת לעשות את זה.
בדרך כלל תיבת הדואר נמצאת בבניין.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איזה בניין? לא.
בבניין המגורים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא. ביישובים הערביים תיבות הדואר מרוכזות בשכונות מסוימות. ביפיע למשל ב-3 שכונות. אם אתם שולחים את ההודעה, אתם לא שולחים הודעה לטלפון אלא לתיבת הדואר והיא חוזרת אחרי שלושה-ארבעה ימים ושוב פעם שולחים הודעה, דבר שעולה כסף. אפשר לשלוח הודעה לטלפון של הנמען ולהודיע לו שיש לו דבר דואר שמחכה לו.
לגבי הסוגייה של הפריפריה. אני חושבת שזה עוול גדול לסגור תחנות דואר ביישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במיוחד אם אנחנו נדבר על שירותי דואר שהם התחליף הבלעדי לשירותי בנק שלא קיימים ביישובים הערביים.
נכון. דרך אגב, על בנק הדואר אנחנו לא נוותר. לא נוותר על זה. אני מצאתי לכם פתרון. נחייב את הבנקים לממן את זה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בישיבה שעברה דובר על כך שינסו לעזור לדואר מבחינה תקציבית ומישהו שאל למה לא מקבלים עבור שירות הדואר, אבל יש אזרחים שהם הכי עניים במדינה שמשתמשים בדואר כי אין להם ברירה אחרת. ראינו שהתחילו גם לגבות כסף על שירותים מסוימים. השאלה היא האם יש פיקוח על הגבייה הזאת, מה הסכום ומה מותר. עושים דברים ולא שואלים. עם כל הכבוד לבעיה, צריך לתת פתרון והמדינה צריכה לקבוע נהלים, אבל גם צריך לדאוג שבסופו של יום השירות יגיע לאזרח.
אני אדבר בקצרה. קודם כל, תודה על קיום הדיון, אדוני היושב ראש. אני מרגיש בנוח עם שר התקשורת שמשלב בין הבנה כלכלית לבין ראייה חברתית. זה משהו שניכר בדברים שלו, רגישות חברתית לבין הבנה כלכלית מאוד עמוקה.
אני לא אפתיע אנשים שמכירים אותי אבל אני מאוד בעד תוכנית ההפרטה ותוכנית ההבראה. אני כן חושב שאנחנו כרגע במצב שבו אנחנו רואים את חברת הדואר כיצור כלאיים. היא בדרך להפרטה בתוך הבראה וצצות הרבה בעיות ואלה בעיות שיכולות להיות אחר כך בעיות בהפרטה כאשר אנחנו מנסים לוודא שהדואר יצליח להתחרות עם החברות הפרטיות, תוך כדי זה שהוא נותן את השירות שאנחנו מצפים ממנו לתת. דוגמה מאוד פשוטה שעלתה כאן הרבה היא השירות לפריפריה. אני מוסיף גם את יהודה ושומרון וכל המקומות האלה, כאשר לפעמים לחברות פרטיות יותר קשה להגיע למקומות האלה.
הן לא רוצות כי זה יותר קשה. מסכים איתך. אז הן זורקות את זה על הדואר ואז מה יקרה ביום אחרי ההפרטה? מי יטפל בזה? איך אנחנו דואגים שעדיין יהיה שירות? איך אנחנו דואגים שחברת הדואר תוכל באמת להתנהל כחברה רווחית גם במצב הזה?
אלה שאלות שאנחנו כוועדה צריכים לשאול. אני שוב מודה לך על קיום הדיון הזה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני מתנצלת. אני צריכה להשתתף בעוד ועדות. יש היום הרבה דיונים.
תישארי כאן. את לא חייבת ללכת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני אוהבת. אתה רואה, אני מגיעה מהצפון מוקדם בבוקר כדי להיות כאן.
אנחנו דנו בנושא הדואר בוועדת הכספים. יש לי שאלה למנכ"לית משרד התקשורת. אנחנו מדברים על הפרטה והפרטה זה תמיד טוב אבל זה פוגע בשירות שהוא שירות חיוני לאזרח. מה אופי ההפרטה? האם הוא כולל גם נכסים או רק את השירות?
כ-800 כי זה כרגע עוד בתהליך הערכת שווי. אמורים לכסות פחות או יותר את עלות הפיטורים של העובדים. מעבר לזה היו הזרמות של הון בדרכים שונות, הלוואות בעלים וכולי שנכנסו לתוך החברה כדי לכסות את הבור הפיננסי שיאפשר להמשיך לעבוד מול הבנקים.
בכל מקרה, השאלה שלי היא מה אופי ההפרטה. האם יכול גוף פרטי לקחת את השירות שאתם מדברים עליו ולהרוויח ממנו, אם בכלל.
שאלה נוספת היא האם נעשה ניתוח בפעילות של הדואר, איזו פעילות היא רווחית ואיזו לא. אם מדברים על בנק, הבנקים מרוויחים. יכול להיות שצריך לתת יותר סמכויות לבנק הדואר בנושאים מסוימים שדומים לבנקים ואז הוא יוכל להרוויח את זה ומכאן לממן או לסבסד שירותים אחרים.
אם הוא ייקח, אז מה? אנחנו רוצים שדברים מסוימים יהיו בלי עמלה. נעשה את בנק הדואר בנק רגיל?
אנחנו נפתור את זה. השאלות ששאלת זאת עבודת סמינריון. אני מציע שניכנס לעניין. נלמד את הבעיות הקיימות ומה הפתרונות שאנחנו מציעים למרות החוק שחוקק לא מזמן. אין מה לעשות, אנחנו נשנה אותו.
היושב ראש, קודם כל, אני לא מגיע עם איזו דעה מגובשת בנושא. דבר אחד אנחנו יודעים והוא שבנק הדואר נותן שירות בפרט לאוכלוסיות החלשות. אם מדובר בעמלות, אם בשירות לעובדים הזרים, אם זה באפשרות להטעין כרטיסים, משהו שבבנקים הגדולים יותר קשה לאנשים להתנהל ולהתנהג. אני מבין שללא העזרה וללא הרפורמה הבנק יקרוס ולא יצליח להתקדם. לעומת זאת אם אנחנו נתקדם בפעימה הזאת, תהיה עוד כמות של פריסות לנקודות דואר ואפשרות להצעיד את זה יותר קדימה.
היום אם תשאל בן אדם ברחוב אם הוא שלח מכתב בדואר – אין אופציה כזאת. אנחנו יודעים שהזמנות נשלחות רק ב-ווטסאפים ובדיגיטל.
אני אומר שאין דואר אמיתי שאתה יכול לסמוך על כך שהוא יגיע. הייתי עכשיו בדיון בוועדה אחרת בנושא הקנסות. לפעמים מגיעות אליך דרישות קנס לאחר הזמן ואחר כך אתה צריך להוכיח שלא קיבלת בזמן וכולי.
כמו שאמרתי, צריך ללמוד את הבעיות. לצד זה שאנחנו כן רוצים לתת את הדחיפה לדבר הזה להתנהל, צריך לטפל בבעיות שאנחנו מכירים מהיום יום. תודה.
רק כמה מילים. אדוני היושב ראש, אני מאוד שמח על הדיון החשוב שאתה מקיים. אני חושב שכל אחד מאיתנו נפגש בדואר ישראל בצורה כזאת או אחרת, אם רצינו לשלוח דואר או שלצערנו הגיעו אלינו קנסות או הארכת רישיון רכב או כל דבר שהוא. רפורמה היא אולי חשובה אבל צריך לבדוק איך עושים אותה. אני חושב שהרפורמה כרגע יכולה מאוד לפגוע במבוגרים שגרים בקיבוצים ואין להם אפילו קישורים טכנולוגיים פשוטים. צריך לחשוב על הדבר הזה ולתת עליו את הדעת.
מצד שני חייבים גם לחזק מאוד את הדואר כי ללא מודל כלכלי יציב הדואר לא יצליח לשרוד. בוועדת כספים לפני כמה שבועות הועברו 180 מיליון בהבנה שהדואר בקריסה וכמדומני שאמרו שהוא מפסיד מיליון שקלים ביום. גם על הדבר הזה צריך לתת את הדעת.
מצד שלישי צריך לראות איך אנחנו שומרים על הדואר ואני מבין שיש העלאת מחירים ואין מישהו שבאמת בודק בכמה אפשר להעלות, אין משהו שכפוף לשר התקשורת או שיהיה פיקוח מה כן מעלים ומה כן עושים. אני אומר שהדבר הזה צריך להיות בבדיקה ומחשבה ושבאמת יהיה פיקוח.
תודה רבה על הדיון שהוא חשוב מאוד. אני אדבר ממש בקצרה כי כמו שהזכירו כאן אנחנו רצים בין הוועדות השונות.
אני מגיע מישוב קטן בדרום רמת הגולן. צריך להבין שהדואר הוא צינור החמצן שלנו ליקום כולל אל משרדי הממשלה. אני מבקש ממך שכל ההחלטות - לטובת לרעת הדואר – ייעשו בשיתוף פעולה מלא עם הפריפריה הרחוקה, גם החברתית וגם הגיאוגרפית.
יש מספר דברים שאני רוצה שגם האוצר וגם משרד התקשורת יתייחסו. קודם כל, צריך פתרון לבנק הדואר. סוגרים סניפים אבל סניפים של בנק הדואר ייפתחו מחדש. לא יהיה מצב שלא יהיה באזורי מגורים סניף של בנק הדואר.
הדבר השני הוא פריפריה. ברור לי שהמתחרים של הדואר לא רוצים לחלק בפריפריה. כמו בתחבורה ציבורית כאשר המדינה מסבסדת את השירותים בפריפריה, צריך להיות גם כאן. ברור שאם הם לא יפסידו, אין שום בעיה, אבל אם הם יפסידו בגלל העניין הזה, אתם צריכים לדאוג לכסות את זה באיזושהי צורה.
הדבר השלישי הוא התחרות. היום יש חברות מאוד גדולות שמחלקות דואר כתחרות לדואר אבל אני מבין שהדואר מחויב למחיר מסוים והן יכולות להפחית את המחיר. זאת לא תחרות הוגנת. גם זה צריך להיות מתוקן.
אני מבקש מהיועץ המשפטי לבדוק את הנושאים האלה בחוק החדש. אני לא מכיר את החוק החדש.
אני רוצה לדעת מבחינת הדואר כמה עובדים קיבלתם. אתם מפרישים עובדים, אבל אני מבין שבדרך אתם גם מקבלים. אני רוצה לדעת מה המצב כי אחרת בעוד שנתיים נעשה תוכנית הבראה ובה נפטר את העובדים שקיבלתם לכל הנושאים האלה אנחנו רוצים פתרון. אם לא יהיה פתרון, הוועדה תיכנס לעניין באמצעות תיקוני חקיקה ותאמינו לי שאני אשיג את הרוב הדרוש בכנסת לעניין הזה. לא מפריע לי סעיף תקציבי.
לגבי בנק הדואר, אני בעד שהבנקים עם הרווחים שלהם יממנו את בנק הדואר.
תודה. בוקר טוב. יושב ראש דירקטוריון חברת הדואר. כמו שהוצג כאן ונאמר על ידי אחד מחברי הכנסת, החברה מפסידה כמיליון שקלים ביום. זה הפסד שהוא חלק מובנה מהפעילות שלה בלי טיפול. כדי לעצור את הדימום הזה גובשה תוכנית הבראה שהיא לא אופטימלית אבל היא הטובה ביותר האפשרית בנקודת הזמן בה היא גובשה, כדי לעצור את הדימום ולהוציא את החברה מאזור הסכנה של חדלות פירעון.
אנחנו את חלקנו בתוכנית ההבראה ביצענו. אנחנו וגם עובדי החברה. צריך תמיד לזכור שעובדי חברת הדואר לא נמצאים בצמרת של משתכרי השירות הציבורי והחברות הממשלתיות. אנחנו הוצאנו עכשיו, בסך הכול נוציא כ-1,100 עובדים, הוצאנו כבר קרוב ל-700, 60 אחוזים מהם במסלול של פרישה, 40 אחוזים מהם במסלול של פיטורים. זה לא דבר שקרה בחברות ממשלתיות. גם אלה שיצאו במסלולי פרישה לא יצאו עם מצנחי זהב. יצאו אנשים עם פנסיה מאוד מאוד נמוכה. אנשים בגיל 60 עם 30 שנות ותק יצאו לפעמים עם 5,000 ו-5,500 שקלים פנסיה. צריך לזכור גם את הדבר הזה.
התוכנית הזאת נבנתה יחד עם המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית מחכה לראות שרישיון החברה, כמו שהובטח לנו, ההיה אמור להיות כבר מזמן, נחתם ומאפשר לחברה לבצע את הצעדים כאשר בעצם המהות שלהם - וצריך להגיד לכם את האמת – היא רידוד של רמת השירות בדואר. אנחנו מרדדים את רמת השירות, אחד, כי אין כסף, ושתיים, כי לא צריך כל כך הרבה נקודות וסניפים כי אנשים, כמו שהוצג כאן, משתמשים פחות בשירותי הדואר.
אם חלק מהתוכנית שזה הרישיון לא יתבצע, כל התוכנית תקרוס ואנחנו נחזור לאזור שהיינו בו לפני פחות משנה, של חדלות פירעון של חברה שזה אומר עיכוב בתשלום משכורות לעובדים. אף אחד לא רוצה להיכנס לדבר הזה. אגב, פגיעה עוד יותר קשה בשירות לציבור כי עדיף שירות מרודד ברמה פחות טובה מאשר שירות שלא קיים בכלל.
צריך לזכור לגבי פריסת הסניפים והמרחקים. חברת הדואר היא החברה היחידה שהרגולטור קובע לה את פריסת הסניפים ואת המרחקים מבתי התושבים. אפילו קופות החולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא מחויבות בפריסה, לא בקילומטר וחצי ולא ב-3 קילומטרים מבתי אב.
במהלך השנה שחלפה סגרנו כ-70 סניפים והכוונה שלנו היא לסגור עוד עד כ-100 סניפים ולעמוד בעוד כשנה עם סדר גודל של כ-350 סניפים ועוד בין 600 ל-700 נקודות מסירה לחבילות.
350 סניפים הם פריסה ארצית רחבה מאוד. כפי שאמר לפני כן שר התקשורת זה בין שלושה לארבעה מכל הבנקים הגדולים ביחד בשירותים של קופה למזומן.
נכון. בהחלט. אנחנו היינו צריכים, ועדיין צריכים לרדד את רמת השירות כדי להבטיח מצד אחד יכולת של החברה לעמוד בהתחייבויות שלה ומצד שני גם לענות לביקוש, כמו שהוצג לכם כאן, שהולך ויורד והוא יתמשך. בכל שנה שניפגש כאן, אתם תראו שהשקפים האלה והמגמה הזאת רק נמשכת. כל שנה שתעבור, תהיה ירידה של עוד חמישה או עשרה אחוזים בהיקף השירותים שהדואר מספק.
אני אפסיד יותר כסף. אצלי העלות המשמעותית היא עלות של כוח אדם. אם אני פותח סניף שהוא רק של בנק הדואר, עדיף לי למכור בו גם את מעט שירותי הדואר שהוא נותן אבל לא משתלם לי. סניף ממוצע של הדואר מפסיד כמיליון שקלים בשנה. אין לזה היתכנות כלכלית וצריך לומר את האמת.
אפשר למרוח את זה, אפשר לשחק עם זה ואפשר להסתכל למציאות נכוחה ולהגיד בואו נעצור את זה. יש דברים יותר חשובים מאשר להוציא 300 מיליון שקלים בשנה מקופת המדינה.
יש מספר קופות חולים. אם אין קופת חולים מאוחדת, יש קופת חולים לאומית ואם אין לאומית, יש כללית. אין אזור בו אין קופת חולים.
בסדר, לא ניכנס לזה. אם אתה לא רוצה להיכנס לזה, לא ניכנס לזה.
לגבי הקשישים. יש לנו 110 אלף מקבלי קצבאות.
תוך חודש תביאו לנו תוכנית איך אנחנו עושים פריסה של בנק הדואר ביישובים. אם זה עולה כסף, אמרתי מי לדעתי צריך לממן את זה. אם לא, שיביאו לנו פתרון אחר. אני טוען שהבנקים יממנו את בנק הדואר. הם סוגרים סניפי ומבחינתם אין שירות, אז שהדואר יעשה את השירות הזה, השירות האישי הזה לאנשים שזקוקים לו. הבנקים יממנו את זה.
אני מסתכל על זה ברצינות. אולי אתה לא מכיר אותי טוב. אנחנו נעשה את זה. זה שאתה אומר לא צריך כי זה עולה מיליון שקלים, זה יפה, אבל זה שירות שצריך לתת לאנשים.
אני רוצה להציע לך משהו שאנחנו כן עושים והוא יותר משמעותי. בסופו של דבר גם האוכלוסיות שלכאורה יש כאן איזושהי תחושה שאנשים מבוגרים לא יודעים להשתמש לא באפליקציות ולא בכרטיסי אשראי, עובדתית זה לא נכון. אנחנו עושים עכשיו מהלך מאוד משמעותי עם רשויות מקומיות וירושלים היא הראשונה. אנחנו הולכים להעביר אוכלוסיות שמתקשות במעבר לדיגיטציה.
נכון. לכן גם התשלומים האלה, חלקם נעשה בדיגיטל וגם היום התשלומים האלה, אנחנו נותנים יותר שירותים.
ההחלטה הראשונה של ועדת הכלכלה היא שצריך סניפים של בנק הדואר במקום אלה שנסגרים. אתם סוגרים סניף דואר, תפתחו בנק הדואר.
מבחינתי זה לא היינו הך. אני אומר לכם, יש לכם 30 ימים להביא לי תוכנית בעניין הזה. אם לא, נתקן את החוק שחוקק לא מזמן. הנה, אני כבר מודיע על כך.
אני כבר הבהרתי. התפקיד שלי הוא לא לתת לכולם לדבר ולסיים את הדיון. אנחנו צריכים לראות היכן הבעיות ולנסות לפתור אותן.
הם הולכים לקראתם בגלל שהאוצר בעד לסגור סניפים. האוצר קובע הכול במדינה שלנו. אתה הרי יודע את זה. הם בעד, אז הם עושים רישיון שהם יסגרו סניפים וגם יפחיתו את השירות לקהל ובסוף לא יהיה דואר. זה יהיה מוצג מוזיאוני. זה מה שיקרה.
החוק לא מתייחס לסניפים. היושב ראש, אמר לך עכשיו מנכ"ל בנק הדואר שהוא מדבר על 350 סניפים בפריסה מחודשת ו-700-600 נקודות חלוקה.
לכן אני אומר שסניף בנק דואר, יכול להיות פתרונות. כמו שאמרתם, בסופרמרקטים. כמו שפתחו בתי מרקחת בסופר פארם וכאשר אדם בא לקנות, יש לו גם בית מרקחת. אין לי בעיה עם זה אבל בנק הדואר יהיה. לא יעזור לכם, הוא יהיה. יהיה סניף של בנק הדואר. אתם רוצים להוסיף עוד כמה שירותים של הדואר, זו בעיה שלכם, תעשו את זה. לא יכול להיות מצב שלא יהיה סניף של בנק הדואר. אין מצב. אני אומר לכם את האמת, אני לא רואה מצב כזה. זה חלק מהשירות לתושבים, במיוחד לקשישים. אני לא מוכן לזה, גם אם אני אפרק את תוכנית ההבראה. אני אומר לכם את האמת. מה זאת תוכנית הבראה? עכשיו צריך לפטר עובדים, הבנתי, צריך להגיע להסכמי פרישה, הבנתי.
תגידו אין דואר. שהמתחרות יפתחו דואר בשלומי ובכל מיני מקומות ואז אין שום בעיה. אז נראה אתכם גיבורים גדולים, מה יהיה בציבור בנושא הזה. גם לבנקים אין סניפים. הכול דיגיטלי. אתה לא יכול להשיג אף אחד בטלפון. זה לא שהציבור נהנה מזה אלא הם התחילו להרוויח עוד כמה מיליארדי שקלים ואז כביכול הם משלמים מס. הבנו את העניין הזה.
היושב ראש, אני רוצה לנסות להסביר ולהשיב. רוב השירותים שנצרכים היום הם שירותי בנק הדואר. אין מה לעשות הבחנה. גם כשאנחנו מדברים על חנות בתוך חנות, אנחנו מדברים על שירותי בנק הדואר, על זה שאתה תוכל לבוא, לשלם חשבון, לעשות הפקדה. על זה אנחנו מדברים. אין שם מגבלה על השירותים.
אם יהיה להם פתרון שיספק את דעתנו, אין שום בעיה. אנחנו לא מתעקשים על זה. פתרון צריך להיות.
לא יודע. אני לא רואה את הפתרון. אני רואה רק סוגרים. אני לא ראיתי שפותחים משהו. תביאו לנו בעוד חודש פתרון. בעוד 30 ימים תתקיים ישיבת המשך.
האוצר, תסבירו לי למה חברות פרטיות מצליחות לחלק עבור כל החברות הגדולות – בנקים, הוט וכולי – במחירים נמוכים בעוד הדואר לא יכול לעשות זאת כי יש לו מחירים גבוהים בצו. למה אתם לא מאפשרים להם להתחרות עם הגופים הפרטיים? איך אתם רוצים שהם ירוויחו?
רפרנט תקשורת, אגף התקציבים. אחד התיקונים המשמעותיים שנעשה במסגרת הרפורמה בדואר שעברה כאן לפני כשנה היה לאפשר את גמישות המחירים לחברת הדואר על מנת שהיא תוכל להתחרות בשוק התחרותי.
רכזת צוות תקשורת, אגף התקציבים. לשם כך בדיוק נועד הרישיון על מנת להסיר את החסמים, את המשקולות הענקיות של הרגולציה שיש על החברה עכשיו שלא מאפשרים לה להתחרות.
לא. אני רוצה להסביר. ראשית, כמו שאמרתי, התוכנית הזאת היא לא אופטימלית אבל המטרה שלה היא להביא את החברה כמה שיותר מהר להפרטה. אם החברה הזאת לא תופרט בשנה הקרובה, אנחנו שוב ניקלע למערבולת ולסחרור שהיינו בו לפני פחות משנה. לכן אנחנו צריכים לרוץ כמה שיותר מהר עם התהליך הזה של ההפרטה.
זה ייחתם. זאת לא הבעיה. עזבו את התיאוריה את התיאוריה מסביב. אני שואל שאלה. ברגע שאתה תוכל להתחרות, תיכנס לרווחיות או לא?
לא. מאחר ושוק המכתבים נמצא בירידה שתימשך ומצד שני יש לי מבנה הוצאות קשיח כי אני כפוף להסכמים על פי חוק, להסכמי עבודה עם ועד העובדים, בסופו של דבר בלי כניסה של משקיע שיזרים לחברה הזאת כסף - - -
נגעת בנקודה הכי חשובה. כדי שההפרטה הזאת תצליח, צריך להבטיח שלחברה הזאת יהיה מודל הפעלה כלכלי גם לאחר ההפרטה. כמו שאתה הצגת את הדוגמה הזאת של חברות התחבורה, זה נכון גם לגבי חברת החשמל, גם לגבי חברת מקורות.
האוצר, מה קורה עם הפריפריה? מי דואג לכסות את הפריפריה? הפריפריה היא גם פריפריה חברתית ולא רק גיאוגרפית.
הרגולציה שקובע משרד התקשורת בנוגע לפריסת הסניפים מבטיחה שהשירות יינתן בכל יישוב לפי גודלו ולפי המרחק מבתי אב. במקביל גם נקבעה תחולת אוניברסליות של חלוקת דואר בכלל היישובים על מנת להבטיח שהשירות ניתן גם באזורים שהם פחות כדאיים כלכלית.
אני אקח אותנו רגע דווקא לשוק אחר. מדינת ישראל מחילה חובות אוניברסליות בעוד שווקים. למשל בשוק התקשורת.
לא משנה. אתה מממן. אתה מממן נסיעה לשלומי וכך ביהודה ושומרון ובכל מיני מקומות נוספים. יש סובסידיה. אתה מתכוון שכאן זה לא תהיה סובסידיה? איך ייכנס משקיע? אני אומר לך שברגע שמשקיע נכנס, קח שנה, הוא מבטל את כל הטיפול בפריפריה.
למה שייכנס? הוא ייכנס למשהו לא כלכלי? אל תסבירו לי לפי מודל שעובד בשוק התקשורת שזה סיפור אחר. שם בזק מגיעה לפריפריה ו-הוט נדחסת לתשתית של בזק והכול בסדר. בזמנו התווכחו בוועדה מי יממן את התיקונים. זה לא אותו דבר. כאן צריך לפתוח סניף, לחלק דואר, לעשות דברים. מי מממן את הפריפריה? אני רוצה לדעת.
תנו לי בעניין הזה תשובה בעוד חודש. בעוד חודש יש לנו ישיבה. עד אז תראו לי איך מממנים את הפריפריה. איך מסבסדים את הפריפריה. אתם נותנים מיליארדי שקלים לכל מיני דברים וכאן אתם לא יכולים לתת קצת כסף? אני לא מבין מה הסיפור. יותר טוב שפעם בכמה שנים אתם מביאים מיליארד שקלים לתוכנית הבראה? זה עדיף? לא ראיתי דבר כזה.
חלוקת הדואר. אתם בעצמכם אומרים שכבר אין הרבה דואר לחלק. אתם מחויבים לחלק פעם בשבוע? פעם בשבועיים? כל כמה זמן?
בשאיפה לחתום על הרישיון השבוע ולהפסיק לחייב אותם. שהם יעברו לחלק דואר פעם בשבוע.
הרישיון החדש יאפשר לנו פעם בשבוע. יחד עם זאת את השינויים האלה נעשה בהדרגה. אנחנו כן מעוניינים לייצר הרגל לא במהפכה אלא לאפשר לציבור להתרגל לזה. אנחנו לוקחים בחשבון גם בהיבט הזה לעשות את המהלך הזה בשלבים.
אנחנו עשינו כאן תוכנית שכורכת את שחרור העובדים, פיטורי העובדים ביחד עם התוכנית הזאת באופן שמשלים אחד את השני. לכן ההתאמה שבוצעה של מספר העובדים שנשארים בנויה על המודל הזה, אפשר יהיה לדלל את זה.
בהחלט זה יאפשר להתייעל וכמובן שזה יהיה צריך להיות כרוך בעוד שחרור של עובדים נוספים בהסדרה של איגוד העובדים וההסתדרות.
נכון. הרגולציה תצטרך להשתנות אם יש ירידה בביקושים. זה לא מהלך אחד. זה כל שנתיים. אנחנו עכשיו עושים שינוי אחד.
לא. בהסכם למעשה התחייבנו למקסימום תקרה של מספר עובדים. תקרת מספר העובדים שלנו, לפני תוכנית ההבראה עמדנו על קצת מעל 5,000 עובדים ובעוד מספר חודשים, בסוף יוני, עושים שחרור נוסף של עובדים.
שחררנו וקלטנו. עשינו את שני הצדדים. בסך הכול מספר העובדים שלנו יורד באופן דרמטי. גם בהנהלה, בדרג ההנהלה, בפועל ההנהלה הצטמצמה משמעותית. מספר העובדים בכל הדרגים הניהוליים בצמצום, כולל ההנהלה עצמה. מספר הסמנכ"לים ירד מ-12 או 13 ל-8 ועוד היד נטויה. אנחנו בהחלט מצמצמים גם בעלויות ההנהלה הבכירה. חד משמעית.
יש עמלות ויש 50 אחוזי הנחה למקבלי הקצבאות. מקבלי הקצבאות שיפרו את מצבם משמעותית בתעריפי בנק הדואר בחודש שעבר והם מקבלים 50 אחוזים הנחה. זה מאוד משמעותי.
יש תעריפים שונים שעלו ברמות שונות. חלק לא השתנו. אין אחוז אחד ספציפי. אני יכול להגיד שלגבי מקבלי הקצבאות, בפועל ירדה העלות החודשית שלהם ומקבלי הקצבאות משלמים 50 אחוזים פחות.
לפני שאני אתן לאנשים לדבר, אני רוצה לומר משהו. זה לא סיכום הדיון.
לגבי חלוקת החומר, אני מבקש לדעת מה התוכנית לחלוקת הדואר מבחינת הדואר נגיד בטווח של שנתיים וזאת על מנת לצמצם את החלוקה להגדיל את הרווחים או את כיסוי ההוצאות.
לגבי פריסת סניפים. אם אין תוכנית כזאת, אנחנו מבקשים פתרון. לי יש כבר פתרון והוא שזה יהיה על חשבון הבנקים. מבחינתי זה פתרון תקציבי מצוין. שיממנו קצת. לא יקרה להם כלום.
אני לא רוצה לחייב את זה.
לגבי הפריפריה, אני מבקש לדעת מה אתם מתכננים לעשות ואיך אתם מממנים את הפריפריה. אני לא רואה שאתם מממנים את הפריפריה. אתם בונים על מישהו שייכנס ומהתחלה הוא יפסיד.
אני רוצה לדעת תוך חודש. אתם הרגולטור, נכון?
אני רוצה לדעת לגבי קבלת עובדים. קיבלתי על כך איזושהי תלונה. אני מדבר על הדרגים היותר גבוהים ולא העובדים הפשוטים שעוברים לפרישה או לפיטורים.
אם אפשר לציין עוד סוגיה, לגבי נושא השירות. ברישיון ובתקנות נקבעו חובות מינימום לשירות. אנחנו לא שם. אנחנו מטפלים בנושא הזה, כמו שאמרת לגבי תדירות חלוקת הדואר, גם לגבי סניפים, ברגישות רבה, במיוחד בפריפריה. גם עובדתית נוכל להראות שבסניפים שנסגרו במהלך שנה אחרונה יש נציגות קטנה מאוד לפריפריה, יותר בערים הגדולות בהן ממילא יש סניפים בכמות גדולה.
אין בעיה. תציגו לנו. פריפריה היא גם פריפריה חברתית. לדוגמה, שכונת התקווה. אני לא יודע אם סגרתם או לא.
רק לדייק. היא יצאה אבל לו היא הייתה, הייתי מדייק. לא נסגרו חמישה סניפים. במקומות מסוימים נסגר סוכן ופתחנו. גם בכפר יפיע.
אני מדבר באופן כללי. אני לא מנהל את הדואר ואני לא הרגולטור של הדואר. באופן כללי אתם צריכים להביא פתרונות לבעיות שעולות. קיבלנו הרבה תלונת על סגירת סניפים ופגיעה במתן השירותים.
ברשותך, עוד אמירה אחת. בסופו של דבר עם ישראל צריך שירות דואר ברמה גבוהה. כדי לייצר שירות דואר ברמה גבוהה, כמו באירופה, כפי שנעשה כבר לפני הרבה מאוד שנים, 15 ו-20 שנים, צריך השקעות. כפי שבתחום הטלפוניה בוצעו הפרטות והשירות לציבור השתפר לאין ערוך, גם בתחום הדואר נדרשות היום השקעות.
במערכות אוטומציה, במערכי המיון והעברת הדואר, בתשתיות מידע, בטכנולוגיות חדשות, בדיגיטל, וברגע שתהיה הפרטה ההשקעות האלה יאפשרו לציבור לקבל שירותי דואר ברמה הרבה יותר גבוהה.
כמו שאמר כאן המנכ"ל. בכוחו של בעלים פרטי יש לממן את ההשקעות האלה ולראות את התשואה עבורם. המדינה לא.
במודל הכלכלי הזה אתה צריך לכתוב גם מה ההשקעות שיהיו ומה האיזון החוזר לאותן השקעות. לא נראה לי שיש איזון חוזר, זה רק שיפור השירות. תכל'ס, הוא לא ירוויח מזה, כל משקיע. אני לא יודע למה הם בונים על המשקיע, אבל לא משנה.
ברוב מדינות אירופה יש סיוע כזה או אחר של המדינה. יש הרבה מודלים. בבריטניה יש מודל אחד, בבלגיה יש מודל אחר. בכל המדינות יש ירידה בכמויות המכתבים ובכל המדינות יש פריפריה שהיא לא כלכלית. תמיד המדינה מסבסדת בצורה כזו או אחרת את הפעילות, לפעמים באמצעות מונופול אבל לפעמים באמצעות כסף ישיר שעובר.
יש מדינות שהשירות הוא לא ממשלתי, כמו בגרמניה או כמו באנגליה. עכשיו הממשלה שמה בשירותי הדואר סכום עתק.
היא שמה מסיבה אחרת, בגלל הצורך להפריש את העובדים. אחרת אין שום סיכוי שהדואר יעמוד בתחרות.
גם במקרה של חברת החשמל נתנו. ראית את התוכנית של חברת החשמל, כמה עובדים קיבלו וכמה מיליארדים זה עלה?
בסדר גמור. עם זה אין בעיה. לא על זה מדובר. במדינות אירופה אחרות, המדינה מסייעת או לא מסייעת? אם היא מסייעת, אז גם המדינה צריכה לסייע גם אם יהיו חברות פרטיות.
אני אגיד לך מה יהיה. יהיו חברות דואר פרטיות והמדינה תעשה מכרז סתם לדוגמה בפריפריה וכל אחד יציע מחיר עם סבסוד. כך עושים את זה וזה מה שיהיה. המדינה בכל מקרה תשקיע. לא יעזור לה כלום. הדבר הזה הוא התפקיד של המדינה. האוצר הוא חברה עסקית שמרוויחה כסף? המדינה נותנת פה ונותנת פה. מקבלת מצד אחד ונותנת מצד שני. לא לוקחים את זה הביתה. הם משקיעים את זה במדינה, בשירות לתושב.
היושב ראש, כמי שבא מהמגזר הפרטי העסקי אני מאמין שהפתרון הנכון לציבור הוא שהחברה הזאת תופרט. יהיה לה מודל כלכלי עסקי.
אנחנו נממן עד שימכרו את הדואר ב-100 אחוזים ונראה מה קורה בשוק. בינתיים הבנקים יממנו את בנק הדואר. אחר כך נוותר להם, כשיהיו חברות פרטיות. כל עוד זה של המדינה, הם יממנו את זה. סגרו לנו מיליון סניפים בבנקים, אז שיהיה בנק דואר אחד שאפשר לפנות אליו.
אנחנו מדברים לא רק על הקיבוצים אלא גם על מושבים וישובים אחרים. ישובים קטנים בהגדרה ומרוחקים בהגדרה. אמות מידה רגילות, לא ראינו שהן בנויות להתאים למודל הזה ולכן אנחנו חושבים שצריך לעשות איזשהו דיון שמשתף גם אותנו ואת המועצות האזוריות ולראות איך אמור להתנהל השירות של הדואר במרחב הכפרי. יש כמובן גם דואר נע.
יש דואר נע שהוא מרבית השירות שהולך ומצטמצם גם ברמת הזמינות וגם ברמת השירותים שהוא נותן. גם היו הסכמים בין היישובים. אצלנו תמיד היישוב חלק מהעבודה הוא עושה בעצמו ותמורת זה היה מקבל סכומים קטנים מהדואר עבור התקנת תאי דואר, עבור הבן אדם שעובד שם, והדבר הזה באופן חד צדדי נחתך עכשיו. הדואר פשוט הודיע ליישובים ולקיבוצים שהוא מפסיק להשתתף במימון.
כמי שגר ביישוב כזה ליד נהריה, ישוב קטן שעובד בדיוק במודל הזה, אני קודם כל קובע שזה לא נכון. לא הפסקנו את התשלום הזה. אם יש במקום מסוים בעיה, תציף אותה ונטפל בה. גם לגבי הסוגייה הכללית שהעלית, אני מברך. בוא נשב. לא פנית אלינו. נשב ונפתור בעיות. אנחנו בהחלט מעוניינים לתת שירות ולא הולכים לסגור שירותי דואר לציבור.
אני כאן כאזרח שנפגע מהרפורמה. שיהיה ברור, אני בעד ההפרטה. אני חושב שהדואר לא עובד כמו שצריך וכי צריך לעשות בו שינויים מרחיקי לכת אבל הדרך בה הדברים מבוצעים כרגע גורמת נזק לאנשים.
אני נכה, מתנועע בתחבורה ציבורית או ברגל, מאוד קשה לי, סניף הדואר שלי שמשרת את שכונות קטמון והמושבה הגרמנית בירושלים נסגר. רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה של אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות. שלחו אותנו לשני סניפים חדשים במרחקים חדשים כי מותר שלושה קילומטרים, סניף אחד ברחוב טשרניחובסקי שאין אליו תחבורה ציבורית זמינה והסניף השני בקניון האחים ישראל בירושלים שהוא סניף מסחרי שלא יכול לתת שירותים לאוכלוסייה הרגילה. השורה התחתונה, אי אפשר להגיע. אמרו לנו שחבילות אפשר לקבל בחנויות שנמצאות בתוך חנויות, שזה נהדר, אלא אם כן בחנות אליה שולחים אותנו יש 24 מדרגות שצריכים לרדת למטה והפקידים במקום אינם מוכנים לסייע לך לקבל את החבילה או בחנות מכולת ובעל המכולת עסוק ואומר לך תחפש את החבילה שלך בין החבילות מסביב.
השורה התחתונה היא גם שאין למי לפנות כדי להתלונן כי כשאני פניתי והתלוננתי למנכ"לית משרד התקשורת, לשר התקשורת הקודם, לראש העיר שלי, לחברי כנסת וגורמים אחרים, כולם ענו לי את אותה תשובה: אין מה לעשות, זאת ההפרטה, זאת הרפורמה ותצטרך לחיות עם זה. אנשים, זה כמו סוס שמפסיקים לתת לו לאט לאט לאכול. כמובן שהחבילות או שהשירותים או הדרישה לשירותים יורדת כי אנשים מפסיקים לצרוך. כאנשים יפסיקו לצרוך גם את המכתבים שהם הודעה על כך שהם צריכים לשלם או לעשות דברים אחרים, הנזק יהיה הרבה יתר גדול.
אנשים עם מוגבלויות ואזרחים ותיקים נפגעים היום דה פקטו הלכה למעשה ומיידית מהרפורמה הזאת. אני מבקש ממך אדוני לטפל בזה.
אם רוצים לסגור סניף, תדאג שהמקום החלופי יעמוד בתנאים בסיסיים של הנגשה לציבור, שלמשל לא יהיו מדרגות, שיינתן שירות כמו שצריך, שיהיה לך מוקד שאתה יכול לפנות אליו ולהתלונן.
אני בהחלט מקבל. אם יש תקלות ונתת כמה דוגמאות שיתכן שייתכן והן באמת לא דוגמה טובה למתן שירות חלופי. נהיה בקשר וניתן מענה ברמה נקודתית.
אנחנו מחויבים לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כל הסניפים וכל מרכזי המסירה עומדים בכל הכללים. אם יש מקרה ספציפי שלא עומד בכללים, ברגע שהוא מובא אלי, אני אבדוק אותו.
אני מציע לך שלאחר שתסיים כאן, לך ל"זול טוב" ברחוב בצלאל בירושלים, תרד 24 מדרגות ותגיד לי שזה עומד בתקנים.
אני כאן בשני כובעים. נמצא כאן עוד נציג של הסתדרות הגמלאים. גם אני נציג הסתדרות הגמלאים אבל לא אדבר בשם הסתדרות הגמלאים אלא אדבר בשם הכובע השני שלי. אני מנכ"ל עמותה בשם התחדשות ציונית ואחדות שמטרתה לחייב את המדינה לקחת אחריות על אזרחיה בכל נושא.
בנושא הקשור להפרטת הדואר, זאת פגיעה ישירה ואנושה באזרחים הוותיקים ובאוכלוסיות המוחלשות בחברה הישראלית. החבר שישב לידי נתן דוגמה ואני אתן מספר דוגמאות.
כמה דברים קונקרטיים. הבלגן שהיום קיים בסניפים הוא בל יתואר. הפטור מתור לאזרחים ותיקים עלה ל-80. כנראה הנהלת בנק הדואר והאוצר וכל מי שמייצג את הדואר לא יודע שתוחלת החיים בישראל לגבר היא 80 ולאישה 84. בבקשה מכם, פטור מתור מגיל 70. אני מבקש, קחו את זה לתשומת ליבכם ותיישמו את זה.
דרך אגב, בבנקים המסחריים אזרחים ותיקים מתקבלים בלי תור לכל שירות שהם מבקשים, דלפק או לא דלפק, דיגיטלי או לא דיגיטלי.
אתם מדברים כאן על עמלות. ההפרטה היא אסון. מאוד הייתי מקווה שהשר ייקח לידיו בחזרה את ניהול הדואר, יפתח סניפים חליפיים במקום אלה שנסגרו ויעלה תעריפים כי לא יעלה על הדעת שמחיר שליחת מכתב קפא על 2.5 שקלים. תעלו את המחיר ללקוחות עסקיים שישלמו 10 שקלים.
אני אתן לכם דוגמה אחרת לפגיעה באזרחים ותיקים ובאוכלוסיות החלשות וזה מסמלי המודרניזציה, ההפרטה. לי יש תא דואר. היה שירות עקוב אחרי שהיה עולה אפס שקלים. היום השירות הזה עולה קרוב ל-800 שקלים לשנה ללקוח פרטי וללקוח עסקי עולה 870 שקלים.
אנחנו מדברים על דבר נוסף. בוא נדבר על ההפרטה. רוצים להפריט, בבקשה, תפריטו, אבל קודם תפריטו את שירותי בנק הדואר ולא רק את איסוף החבילות. תפתחו את הכול לתחרות. ברגע שהדואר יהיה בבעלות גורם אחד, לא יהיה כל פיקוח. אני ישבתי עם המפקח על הבנקים יאיר אבידן והוא אמר לי לגבי עמלות הבנקים: אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, זה גוף פרטי.
אני מנכ"ל התאחדות הבולאים. התאחדות הבולאים נתמכת על ידי השירות הבולאי. השירות הבולאי היום קוצץ לגמרי ואיבד את הכוח שלו בהוצאת הבולים. יש בעיה גדולה מאוד עם הנושא הזה של השירות הבולאי. הבול הוא דבר ממלכתי. ברגע שאתם תפריטו את החברה, הנושא הזה של הבול למעשה ייעלם מהאופק. אל תשכחו שהבול צריך להיות, והוא עדיין, סמל ממלכתי של מדינה. אני הייתי מבקש מהשר שיעביר את השירות הבולאי תחת חסותו ולא תחת חסות חברת הדואר.
מה אני יכול לעשות? זה דבר שאני לא יודע מה אני יכול לעשות. באמת שלא. המנכ"לית, אם תהיה לך תשובה, בבקשה.
הפורום למאבק בעוני ורבנים לזכויות אדם. שלוש נקודות ממש בקצרה. אני מאוד מודה לכבודו על הדגש ששמת על בנק הדואר. האנשים הרבים אותם אנחנו מייצגים שמגיעים אלינו למרכז הזכויות זקוקים למוסד הזה של בנק הדואר. זה לא מצב זמני, זה לא רק קצת קשישים שילמדו אותם, אנחנו מדברים למרבה הצער במדינת ישראל על מספר רב מאוד של אנשים שהם לא מסוגלים להיות בבנקים ולא מקבלים שירות מהבנקים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד אנשים שאין להם כרטיסי אשראי. מדינת ישראל מחויבת לתת מענה משמעותי ואני מאוד מאוד שמחה שכבודו לא מרפה מהנושא הזה כי הוא קריטי לחלוטין למספר רב ביותר של אזרחים במדינה.
הנקודה השנייה. גם הדואר במדינת ישראל הוא דבר בעל ערך רב. יש שני חוקים אחרים שנגענו בהם. מדובר על דואר שמגיע לאזרחים שהם לא מחוברים לשירותי אינטרנט ולא בעלי אוריינות טכנולוגית. ההצעה שאני רוצה להציע לכבודו לבדוק. יש כל מיני חוקים כמו פקודת המיסם (גבייה) ואחרים שמניחים שאדם קיבל מכתב ולפיכך בתוך כך וכך ימים אנחנו משערים שהוא היה חייב להגיב או לשלם קנס כאשר הייתה לך ברירת קנס ואם לא הגבת תוך מספר ימים גובה הקנס עולה. לא עולה על הדעת אין קישור בין הדברים. אם אנחנו לא יכולים להבטיח שהאדם שגר בכל מיני ישובים נידחים בחברה הערבית, אם הוא לא באמת מקבל את הדואר הזה, אז להקים חזקות פיקטיביות למרבה הצער ולצפות שהוא ימשיך לתפקד בחברה, אנחנו בעצם דוחקים החוצה אנשים והופכים אותם ללא נורמטיביים בגלל הדבר הזה. צריך לעשות קישור בין הדברים האלה כך שבפועל יהיה מדד כמה זמן לקח לדואר להגיע ואם הוא לא מגיע תוך אותו פרק זמן - החוק לא יכול להניח כאילו קיבל את המכתב.
יש בעיה. יש מקומות שאפילו אין כתובות. בדרך כלל המכולת הופכת להיות הכתובת שלו. אז יש בעיה אם הוא קיבל או לא קיבל. אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות האלה. זאת לא מטרת הדיון, לפתור את הבעיות המשפטיות האלה.
אדוני, אני אחדד למה התכוונתי. אני מתכוונת לומר שאם לצורך העניין יש כאן מגמה שיהיה לגיטימי שהרגולציה תקבע שאפשר לחלק את הדואר פעם באיקס זמן, לא כל יום.
אמרתי שיבדקו את זה. אמרו שיש תוכנית שתוך שנתיים העסק הזה ירד. אז יהיה חסכון גדול מאוד בהוצאות.
אני סמנכ"ל בחברת פורמן, תנועת התעוררות ירושלים. הגעתי היום לדבר בשם תושבי העיר. זה לא סוד שירושלים היא עיר גדולה, הגדולה בישראל, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה דמוגרפית. רק שכונת רמות בירושלים מונה יותר מ-60 אלף תושבים שזה הרבה יותר מהעיר ערד שהיא עיר בפני עצמה ובה סניף דואר אחד ועמוס מאוד.
בירושלים ושכונת רמות בפרט חיות אוכלוסיות גדולות מאוד, המגזר החרדי ובני הגיל השלישי. הם מתקשים להשלים עם התהליך של העברת השירותים לדיגיטל, עם תהליך ההפרטה הזה בגלל שרבים מהם אין להם מכשיר שיכול לענות לדברים האלה. צריך להבין שבתי הדואר בירושלים מלאים עד אפס מקום. הסניף בשכונת רמות עמוס כל היום. מגיעים לקבל בו שירות גם ממקומות אחרי, גם מגבעת זאב שהיא לא בירושלים וגם מבית איכסא במזרח ירושלים, דבר שעוד יותר מקשה על מתן שירות קל ויעיל.
תושבים שצריכים לשלם חשבונות, לשלוח ולקבל דואר וליהנות ממגוון השירותים עומדים שעות בתור, מחכים הרבה זמן, סובלים מתורים ארוכים, בזמן שנראה שלא ייפתחו עוד סניפים חדשים שיקלו עליהם אלא נסגרים קיימים.
תופעה דומה מתרחשת גם במושבה גרמנית כפי שסיפר ידידי רן מלמד. מגיעות אלינו עשרות פניות בחודש בנושא הזה. אנחנו מתעסקים בזה באופן יום יומי. אנחנו בעד תהליך ההפרטה, זה תהליך שהוא נכון, אבל אי אפשר להזניח אוכלוסיות גדולות כמו המגזר החרדי והגמלאים שזקוקים לשירותים האלה.
יש לנו שלוש הצעות לפתרון. קודם כל לבחון בצורה ייחודית את המרחב הגיאוגרפי של ירושלים. המרחק האווירי לא בא לידי ביטוי בירושלים כי לנסוע משכונה לשכונה בירושלים זה כמו לעבור מעיר לעיר אחרת. אי אפשר לחשוב על שלושה קילומטרים אווירי ולהגיד שזה שירות שהוא טוב לתושבים.
הצעה שנייה. לירושלים יש מינהלים קהילתיים. אולי אפשר לשתף פעולה בין הדואר לבין המינהלים הקהילתיים שהם אלה שיש להם כבר מבנים ויש להם מוסדות כדי שייתנו את השירותים האלה ביחד עם דואר ישראל.
במרכזים הקהילתיים בשכונות השונות. זה דבר שיכול להקל על התהליך ויכול לעזור לתושבי ירושלים. אנחנו צריכים לזכור שלא כל העולם מונח בכף ידינו.
אני מברך על כל מה שאתה אומר. תהיה איתנו בקשר. כמו שאמר היושב ראש, אנחנו בתהליך מאוד יעיל עם עיריית ירושלים. נהיה בקשר גם איתכם.
הרעיון הזה כבר מיושם מול העירייה במקומות בהם יש צורך נקודתי. העירייה הציעה את הדבר הזה.
בהמשך לדבריו של ידידי משה אשכנזי. אנחנו שלחנו לכבודו אתמול בערב בקליפת אגוז את תמצית הבעיות של גמלאי ישראל. הדואר הוא משאב לאומי אבל הוא לא מגיע לגמלאי ישראל. סגירת הסניפים לא מסתיימת ופוגעת מאוד מאוד בנגישות של אזרחים ותיקים בכל מה שקשור לקבלת שירותי הדואר. אזרחים ותיקים צריכים לקחת דואר רשום, חבילות, קצבאות ואין לזה פתרון. העניין של שלושת הקילומטרים זה לא דבר רציני. לקחת קשיש שייסחב, בעיר שלי, בתל אביב, שכונת רמת אביב המבוססת, אזרחים ותיקים צריכים ללכת מרמת אביב הישנה עד לדואר האוניברסיטה שהוא במרחק ארבעה קילומטרים לפי בדיקה שעשיתי במכונית. זה לא נגיש. אנחנו מבקשים ששירותים שיוגדרו יונגשו לאזרחים ותיקים בכל צורה שהיא, אם בשליחת בלדר לבתיהם עם דואר רשום, עם חבילה, עם המחאה מביטוח לאומי. אי אפשר להשאיר אותם ככה. מספר האזרחים הוותיקים במדינה הוא גדול. מה לעשות, אנחנו חיים יותר שנים והתחולה עולה.
אנחנו ממש מבקשים מהוועדה ומהעומד בראשה לעשות הכול כדי לא לסגור סניפים בלי אישור של הוועדה. לא לתת את האפשרות הסיטונאית לסגור סניפים. זה לא יכול להיות שבגלל כל מיני שיקולים, לפעמים לא ענייניים ולא שייכים לפריפריה, ייסגרו סניפים. לכן אנחנו מבקשים את סיוע הוועדה בנושא. תודה רבה.
דיברנו על זה בהתחלה. אנחנו רוצים שיישארו סניפים של בנק הדואר כדי לפתור את הבעיות האלה, למרותש שסוגרים סניפים.
בוקר טוב. תודה רבה שאפשרת לי לדבר. אני יושב ראש ארגון גמלאי הדואר. אני מייצג 5,000 גמלאים. אני נאלץ לבוא לוועדה הזאת לבקש את העזרה שלכם מאחר וזכויות הגמלאים לא נשמעו בכל תהליך ההפרטה.
אני רוצה לציין שבשנת 1986 התקבל חוק הדואר ובסעיף 33 נרשם: "שכרם וגמלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה". כך נכתב בחוק. אחרי שנחקק החוק בשנת 1987, הייתי בוועד, חתמנו על הסכם מעבר והסכם לתקופת המעבר. נמסר שכל הזכויות שלנו לגמלאות על פי חוק שירות המדינה, כל הזכויות העתידיות לא ייפגעו ולא יפחתו מאלה שהיו להם בהיותם עובדי משרד התקשורת. ההסכמים האלה, אני חתמתי עליהם ובעקבותיהם יש לנו את הזכויות שלנו שאני מבקש לשמור עליהן.
לא משנה אם לא הזמינו אותך. השאלה אם שומרים על הזכויות שלך. לך יש פנסיה תקציבית, נכון?
יש לנו עמותה של קרן גמלאי המדינה בפנסיה תקציבית שכתוצאה מכך שלא היו כספים בדואר שנת 2018 לא שילמנו והוציאו אותנו מהעמותה.
לא. ב-2008 הקימו עמותה והעמותה הזאת משרתת את הגמלאים, הסכם 2008, ושם נקבע שלגמלאים תהיה קרן. במקום שמינהלת הגמלאות תשלם את זה, כמו שהיא משלמת לנו את הפנסיה התקציבית, הם הטילו את זה על הדואר. זה הרבה כסף.
הדואר לא עושה את זה? המנכ"ל, יש לך תשובה על זה? תבדקו את זה ותנו תשובה בישיבה שנקיים בעוד חודש.
המנכ"לית. אני כבר סיכמתי את הדיון.
אני רק אתייחס לבקשתך. אנחנו נביא בפניך לבקשתך היושב ראש תוכנית פריסה מחודשת של הסניפים לפי איך שיחליט לפרוס אותה הדואר בהתאם לרגולציה. אנחנו כן נבקש שתיקח בחשבון בסוף את הצורך האמיתי. יהיו סניפים שייתנו את שירותי בנק הדואר. הם צריכים להתייחס באופן כלשהו לצורך האמיתי. אנחנו לא נשים סניפים היכן שאין להם ביקושים כשאנחנו רואים שיש פחות ופחות מבקרים. יהיו סניפי דואר שייתנו את שירותי בנק הדואר - לא נפקיר את הצורך הזה - הקשבנו לכל מה שנאמר כאן ויהיו גם בפריפריה וגם במרכז.
בואי נראה. בישיבה הבאה תראו לנו. זאת לא חכמה לפרק. אתם רוצים לפרק, אז בואו נסגור את הדואר.
תוצג לך הפריסה. אנחנו לא מפרקים את הדואר. אנחנו נקפיד על שלושה קילומטרים באזורים מסוימים, שישה קילומטרים באזורים אחרים. אלה המרחקים המקסימליים.
אם אתם חושבים שהוועדה תאשר לכם את הדבר הזה, זה לא יהיה. אנחנו רוצים פתרון גם לקשישים.
אמרתי לכם, אם צריך שהאוצר או אם האוצר לא ירצה, הבנקים יממנו ואם לא הבנקים, אז האוצר. אני לא יודע. מישהו יממן את זה. עם כל הכבוד לרפורמה, אתם לא תפגעו בשירות לאנשים החלשים. אין מצב כזה. מצדי תסגרו את הדואר. אתם יודעים מה? בואו נעשה משהו אחר. תסגרו את הדואר, שלמו לכל העובדים מה שצריך ותעשו מכרז חדש לדואר חדש. מה אתם רוצים? אני לא מבין. לא נפגע באנשים החלשים. אין מצב כזה. אם צריך לפתוח בעוד 100 מקומות, תפתחו בעוד 100 מקומות של בנק הדואר.
היושב ראש, אנחנו משתדלים להתאים לביקושים. הראינו לך ירידה של 40 אחוזים בביקושים. רוב האנשים כבר לא באים לסניף.
לבקשתך אנחנו נראה לך תוכנית של הפריסה המחודשת של סניפי הדואר, נקודות השירות, מרכזי המסירה.
לנו יש דרכים. אנחנו יכולים לתת למרכז המחקר והמידע לעשות לנו בדיקה של הנושא הזה. אתם רוצים להגיע למצב הזה?
אנחנו לא נוותר בעניין הזה. אם צריך, מה לעשות, משרד התקשורת עם כל הכבוד הוא צריך להיות רגולטור לא להפרטה אלא לשירות.
יוצא שכולם עובדים בשביל האוצר כי צריכים אותו לתקציבים אחרים. זה לא המצב. אם צריך, אנחנו נבקש ממרכז המחקר והמידע תוכנית אחרת. עם כל הכבוד, גם לנו יש כלכלנים ומומחים שיודעים לעשות את העבודה. אם עוד חודש לא נהיה מרוצים, נעשה ישיבה חודש אחרי.
אני כבר רואה מה יהיה. כאשר יחתום השר על הרישיון, תהיה כאן התנפלות חזיתית על כל מיני דברים שקשורים ברישיון.
אין בעיה. תציגו אותן. הנה, יש לכם כאן נציגים של הגמלאים למשל ונציגים חברתיים. אם כולם יהיו מרוצים, גם אני אהיה מרוצה.
נציג גם את חלופות השירות, נציג גם את הכלים המקוונים שפונים לחלק גדול מהאוכלוסייה וגם את פריסת הסניפים. במבט כולל אנחנו חושבים שהבאנו פתרון סביר בהינתן היקף הביקושים.
כל אחד רואה את הסבירות בדרך שלו. אני כיושב ועדה רואה את זה כך, הם רואים את זה כך, היא רואה את זה כך ואתם בכלל רואים את זה איך שאתם רוצים. הסבירות אצלכם היא בכלל תשובה לכסף. נכון, אני לא אומר שלא, אתם מנהלים חברה אבל אנחנו מחויבים לציבור ולא לחברה שלכם ולא לאוצר.
אין בעיה. הפרטה הבנו אבל צריך למכור את הדואר למישהו. הכול בסדר אבל אני אומר לך שהדואר הוא משאב לאומי והוא צריך להגיע לאנשים. אתם רוצים שלא יהיה דואר?
אני מאמין שבעוד 20 שנים לא יהיה דואר. זה בטוח. בינתיים אנחנו צריכים לתת את השירות הזה. יש כמה סרטים שנעשו בהוליווד על הדואר, מה יהיה בעתיד. כשהעולם הלך במלחמות גרעיניות, הקשר עם האנשים היה דרך מחלקי הדואר. גם זה עוד יכול להיות בעוד 40-30 שנים.
לפני שאני סוגר את הדיון עוד מישהו רוצה להגיד משהו?
תעשי גם בדיקה לגבי קבלת העובדים שהם בהנהלה.
אם לא נכון, היא תגיד לי שזה לא נכון. אני רוצה שהיא תבדוק. שאלתי אותה, היא אמרה לי שהיא הרגולטור.
אתם עושים תוכנית הבראה ואז חלק מהתוכנית, זה לא שהם מפטרים 2,000 עובדים שמרוויחים 1,000 שקלים ומקבלים עובדים אחרים שמרוויחים 30 אלף שקלים. מה שצריך, צריך. לשם כך היא הרגולטור. אם צריך לקחת מישהו, אין בעיה.
תודה. הישיבה הסתיימה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.