פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20

ועדת הכספים
25/01/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ג (25 בינואר 2023), שעה 10:07

תקצוב מוסדות החינוך בחברה הערבית, הצעתם של חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין ואחמד טיבי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן

ואליד אל הואשלה
יעקב אשר
משה טור פז
יוסף עטאונה

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר, תקציבים, משרד החינוך

אלי מורגנשטרן - רכז חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עמיחי דרורי - מ"מ מנהל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

אודליה מעודה - הסתדרות העובדים הלאומית

ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאווה

תמר בנתורה

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תקצוב מוסדות החינוך בחברה הערבית, הצעתם של חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין ואחמד טיבי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקצוב מוסדות החינוך בחברה הערבית, הצעתם של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ואחמד טיבי.

גם עאידה תומא סלימאן.

לא מופיעה כאן, אבל בסדר.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים. תודה רבה כבוד היושב ראש על ההיענות ליוזמה. הנושא של החינוך הערבי הוא נושא כל כך בסיסי ומורכב. יכול להיות מנוף עיקרי שיכול לקחת את החברה שלנו למקומות יותר טובים מתוך אמונה שלמה שחינוך הוא הבסיס, המדרגה והמקפצה לצאת מהעוני ומתופעות החברתיות הקשות שקיימות בחברה הערבית.

לצערי הרב לאורך שנים החינוך הערבי הודר והופלה לרעה במשאבים, בתקציבים וגם בתכנים. למרות שיש לנו יותר מחצי מיליון תלמידים במערכת החינוך הערבית ולמרות שבשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה באחוזי הזכאות לבגרות אבל אם נתבונן, אנחנו נראה שאין בגרויות באחוזים גבוהים שהן איכותניות ויכולות להבטיח כניסה לעולם האקדמיה וללימודי מקצועות רלוונטיים וראויים שיכולים אחר כך להבטיח עתיד יותר טוב לילדים שלנו מה שבסופו של דבר ישליך על כלל החברה, גם הערבית וגם הישראלית.

היום בתוך מערכת החינוך הערבית כאילו יש שני דברים - יש את המערכת הכללית הרשמית ויש את המערכת של המוכשר. גם על זה אנחנו צריכים לתת את הדעת.

למה זה כך?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בתי ספר של המוכשר, בהתחלה היו בתי ספר כנסייתיים בזמן שלא היו בתי ספר בישובים ובכפרים הערבים, אפילו לפני קום המדינה וגם עם קום המדינה. זו הייתה האופציה היחידה לתלמידים ללכת וללמוד.

המוכר שאינו רשמי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. לאחר מכן היה מצב כזה שבתי הספר הרשמיים לא זכו לטיפול ולמשאבים הראויים והרלוונטיים שיכולים להבטיח תהליך והליך לימודי שבסופו של יום יצאו משם תלמידים גם אם יכולות וגם עם אישיות. אנחנו היינו עדים במשך השנים לכך שיש הרבה הורים שידם משגת ויש להם את היכולת לשלוח את הילדים שלהם ולשלם עבורם ולפעמים לשלם גם יותר מהרגיל כדי שהילדים שלהם יתקבלו לבתי הספר האלו.

אני לא רואה בזה פתרון. אני חושבת שכל תלמיד ערבי וגם תלמיד ישראלי זכאי ללמוד. יש חוק חינוך חינם וחובה במדינת ישראל שצריך להבטיח גם איכות של חינוך ולא צריך לעשות את ההפרדה הזאת. בחברה היהודית, במגזר החרדי, יש עוד דוגמאות לבית ספר מוכר לא רשמי ואנחנו עכשיו לא באים לדון בצדקת קיומם או אי קיומם.

אנחנו עכשיו חייבים לשים על השולחן את הנושא של התלמידים. כל תלמיד באשר הוא, ואנחנו עכשיו בדיון על התלמידים הערבים, זכאי לקבל את מלוא הזכויות כמו כל תלמיד אחר.

אנחנו לא מדברים על התלמידים בדרום, בנגב, שם בכלל בושה וחרפה למדינת ישראל לשבת מסביב לשולחן הזה ולתאר את המציאות שקיימת בדרום, ביישובי נגב ובכפרים הלא מוכרים. אפילו חינוך חובה לא מתקיים שם. אנחנו יודעים שיש חוק חינוך חובה מגיל 3, אבל שם יותר מ-60-50 אחוזים מהילדים לא מגיעים ואלה שכן מגיעים, יותר ממחצית השנה לא מצליחים ולא יכולים להגיע ללימודים.

למה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי אין להם תחבורה ואין להם תשתית. אני שמעתי משפטים מאימהות בכפרים הלא מוכרים, משפטים שלעולם לא אשכח. אמרה לי אימא שהיא רוצה את הבן שלה חי, עדיף לה שהוא יהיה חי בבית מאשר שילך לבית הספר והגשם יסחף אותו בנהר ולא יהיה בחיים חס וחלילה.

המציאות היא קשה. בסופו של דבר יש זיקה בין הרשויות לבין בתי הספר. הרשויות הערביות הן רשויות מוחלשות. רובן המוחץ נמצא במדרג שבין אפס לשלוש ואי אפשר להטיל על הרשויות לטפל בכל הסוגיות. אם אנחנו נדבר על סוגיית המבנים, יש לנו מחסור של יותר מ-3,000 כיתות בחברה הערבית. נכון שרובן בדרום, חוץ מאלה שנמצאות בקרוואנים. לא רק זאת אלא שאם נדבר על המוכשר, המוכשר לא וכה לשום תקצוב וכאילו הרשות עושה טובה כשהיא מקצה חלקת אדמה כדי שהעמותה תוכל לבנות בית ספר. אנחנו לא מדברים על ציוד, אנחנו לא מדברים על צוות ההוראה שלא זוכה לאותו שכר כמו שמקבלים בבתי הספר של משרד החינוך וזה צוות שיש לו את התעודות, את ההכשרה ואת היכולות. מה שקורה זה אבסורד.

מה שמפריע בסיפור הזה, שזה רק מחזק שוב ושוב ומקבע שוב ושוב את המצב הסוציו אקונומי הגרוע, את העוני, את ההזנחה ואת הנשירה בחברה הערבית. הילדים רשומים במצבת התלמידים אבל הם לא נמצאים. המצב מסובך וצריך לתת עליו דין וחשבון.

אני בטוחה שלא נצליח לתת בישיבה הזאת את כל הפתרונות אבל זה צריך להיות על השולחן במיוחד עכשיו, כבודו, כאשר אנחנו לקראת הכנת תקציב ואנחנו רוצים לוודא שני דברים. ראשית, שהתוכנית שקשורה לחינוך שהייתה עליה החלטת ממשלה בתוכנית החומש לחברה הערבית, אכן תובא בחשבון ויהיה אישור שהיא גם תאושר להמשך. הדבר השני הוא שיינתן מענה על דברים שלא היו בתוכנית הזאת.

תודה רבה. פנינו אליך, מכובדי יושב ראש הוועדה, חברתי עאידה תומא סלימאן ואנכי, בגלל שנושא החינוך הוא בעל ממשק רחב מאוד עם החברה הערבית. לא בכדי נמצאים כאן שלושה מסיעת חד"ש-תע"ל – יוסף עטאונה, עאידה תומא ואני – כי זה נושא שמדאיג מאוד ומעסיק מאוד את הציבור הערבי. כמו כן נמצאים שני חברי כנסת מרע"מ – אימאן ו-ואליד. לא בכדי נמצאים כאן שני חברי כנסת מהחברה הבדואית - יוסף עטאונה ו-ואליד אל הואשלה - כי שם המצב חמור במיוחד.

אני חייב לציין שהתייעצנו עם מרכז מוסאווה, עם ג'עפר פרח, נעם ועדת החינוך העליונה בוועדת המעקב ועם כמה ראשי רשויות בחברה הערבית, במיוחד עם עומר נסאר וזוהיר יוסף.

לגבי מה התייעצתם?

לגבי הנקודות החשובות שצריך להעלות ומה הצרכים של החברה הערבית והרשויות.

הנקודה הראשונה היא התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה. כיום קיים פער של 5,000 שקלים בין תקציב תלמיד יהודי לתלמיד ערבי והשאלה מתי מתכוון משרד החינוך ליישם באופן מלא את התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה. זה נושא שדנו בו בוועדה הזאת, בוועדת החינוך ובמליאה.

יש כאן נציג של משרד החינוך?

כן. מנהל אגף בכיר, תקציבים.

יש נציג של משרד האוצר? כן. תודה רבה.

הנקודה השנייה, פערי התשתיות. כיום קיים מחסור של אלפי כיתות לימוד בחברה הערבית בכלל ובעיקר בחברה הבדואית. למה משרד החינוך לא מקים צוות יישום ולא צוות דיון - כבר דנו בנושא הזה מספר פעמים - ולמה לא מלווים את הרשויות הערביות בתחום הבינוי. נמצא כאן מר קעאדן שהוא נציג השלטון המקומי שיש לו נגיעה ישירה לנושא הזה.

הנקודה השלישית, תקציב הגמישות הפדגוגית. אני הנושא הזה העליתי בכנסת מספר פעמים. תקציב הגמישות הפדגוגית ניהולית מוקצה לבתי הספר, אמור לעבור ישירות לתקציב בית הספר, אבל המנגנון הקיים הוא קשה ומנהלים רבים מהחברה הערבית מתלוננים על אי העברת התקציב לבתי הספר ישירות ועל כך שהוא נוחת ברשות המקומית ואז הוא לא עובר לבית הספר אלא מועבר לנושאים אחרים. אני מכיר מספר מקרים קשים כאלה.

אתה מדבר על תכנית גפן?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא.

גם חלק מה-גפן.

זה גפן. יש בתי ספר שמקבלים את התקציב ישירות.

חבר הכנסת טיבי, אתה יודע שאתה לפעמים אומר דברים שאני מתאמץ להבין אותם.

אבל למדת ליבה.

בסדר. אני רוצה להבין. משרד החינוך ומשרד האוצר, מה שאומר חבר הכנסת אחמד טיבי, מה זה כסף שמגיע לבתי הספר על גמישות פדגוגית ניהולית?

במסגרת תוכנית הגמישות הפדגוגית הניהולית, בהתאם להחלטת הממשלה, יש תקציב שמיועד לבית ספר עבור תכנים ופעילויות חינוכיות.

זה גפן?

זה חלק מתוכנית הגפן. יש תקציב לרשות ויש תקציב למוסד.

חבר כנסת ערבי לא ידבר בכנסת עברית נכונה.

ועוד איך ידבר.

העברית של אדוני משובחת.

בדיוק. אני מבקש לדעת האם יכול להיות דבר כזה שהכסף הזה של גפן עובר לרשות המקומית ולא לבית הספר.

לא מגיע לבית הספר.

אני יודע שזה מגיע לבית הספר.

לא.

אני אסביר. אני כמנהל אגף חינוך במשך 24 שנים במועצה מקומית ח'ורה.

לפני כן. אני עם הממשלה.

אני אסביר את הנקודה. התקציב מגיע לרשויות והרשויות מעבירות לבתי הספר.

אמורות להעביר. לא כל הרשויות מעבירות.

מחר מזרחי, האם תוכנית גפן בירוחם, האם הכסף מגיע לבית הספר דרך משרד החינוך או מגיע לרשות המקומית?

בחינוך היסודי ובחטיבות ביניים עצמאיות זה מגיע ישירות לחשבון הבנק של בית הספר.

זה מה שאני יודע.

בחטיבה העליונה התקציב מגיע לחשבון הבנק של הבעלות. אם הרשות המקומית היא הבעלות, הכסף מגיע לחשבון של הרשות והרשות צריכה להקצות אותו לבתי הספר. זה נעשה כך משום שבחלק גדול מבתי הספר התיכוניים אין חשבון בנק שהמנהל מנהל אותו לבד אלא הרשות מנהלת עבורו אבל היא צריכה להקצות את הכסף.

במוכר שאינו רשמי אתם בכלל לא מעבירים את תוכנית גפן גם ביסודי.

ביסודי לא. בחטיבה העליונה כן.

אבל ביסודי אתם לא מעבירים. זאת אומרת, חברי הכנסת מהסיעות הערביות מדברים על מוכר שאינו רשמי ותוכנית גפן הם לא מקבלים לא דרך הרשות המקומית ולא ישירות לבית הספר.

בהתאם להחלטת הממשלה.

זה נכון מה שאני אומר או לא?

בהתאם להחלטת הממשלה.

הממשלה לא מעניינת אותי. מעניין אותי התלמיד בח'ורה.

כבודו, אני אתייחס לתלמיד בח'ורה.

ביסודי הוא מקבל גפן? כן או לא?

מתחלק לשני חלקים.

למה לא שלושה?

אני אשיב. יש תקציב שמגיע בח'ורה וגם באלעד, בכל מקום. יש תקציב שמיועד לרשות, זה סל רשותי בגפן וזה נגזר בהתאם למספר התלמידים שלומדים בכל המוסדות בעיר, כולל מוסדות פטור, מוכרים שאינם רשמיים, ותקציב רשותי. הרשות מגישה תוכנית עבודה ויכולה לתקצב בתי ספר בכל מעמד משפטי כזה או אחר. זה חלק אחד של גפן.

החלק השני של גפן הוא תקציב שמשיועד ספציפית לבתי הספר, שם בהתאם להחלטת ממשלה קודמת התקציב מגיע רק לרשמי ולחטיבה העליונה ושם ברשמי, ביסודי, חטיבות ביניים, מגיע לחשבון הבנק של בית הספר ובחטיבה העליונה הוא מגיע לחשבון הרשות או הבעלות, אם הבעלות היא אורט או בעלות אחרת והבעלות מחויבת להקצות את הכסף עבור בית הספר.

מהתשובה שלך הבנתי שהתלמיד בח'ורה שלומד בבית ספר יסודי מוכר שאינו רשמי לא מקבל כסף בתוכנית גפן.

הוא מקבל רק מהסל הרשותי.

הוא לא מקבל כי הרשות לוקחת את הכסף לדברים אחרים.

אם הרשות לא מקצה, זה שיקול דעת שלה.

אני רוצה לעדכן אותך. גם בתי ספר יסודיים, התקציב הזה מגיע לרשות ולא לבית הספר. מה דעתך?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והשאלה היא האם יש לכם דרך לעקוב אחרי החשבונות והכספים האלה?

אנחנו עוקבים. כל הוצאה בגפן מחויבת בהעלאת אסמכתה למערכת. בניגוד למה שהיה בניהול העצמי

אומר חבר הכנסת טיבי ואומרת גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שהכסף הזה שמגיע לרשות המקומית, בחלק גדול מהמקרים לא מגיע לבית הספר.

אני אשמח לראות.

בשנה שעברה אני פניתי לשרת החינוך והיא אמרה נכון, יש בעיה, אנחנו מכירים את הבעיה ומטפלים בה. היא אמרה שנעשה הצעת חוק חדשה, הוראה חדשה.

בשנה שעברה, בשנת תשפ"ב, הפיילוט לגפן הגיע לרשות המקומית גם ביסודי. בשנת תשפ"ג התקציב מגיע ישירות לחשבון הבנק של בית הספר. אם מישהו מכיר משהו אחר, כמובן אנחנו נטפל בזה.

הגפן הזה שונה מניהול העצמי?

כן. עשינו הפקת לקחים אחרי שאתם בין היתר העליתם את הנושא כאן בוועדה. הייתי נוכח. טענתם שרשויות לוקחות את הכסף.

האם ידוע לך שהכסף של הניהול העצמי מגיע לבתי ספר ולא לרשויות?

ידענו שבכסף של הניהול העצמי הייתה בעיה וזו אחת הסיבות שעשינו שינוי והקצינו את התקציב ישירות לחשבון הבנק החל משנה זו.

עכשיו כל הכספים מגיעים ישירות לבתי הספר, גם לבתי הספר היסודיים, של הניהול העצמי?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב ראש, אני חושבת שאנחנו לא צריכים להתייחס רק לנושא של הרשויות. אנחנו כאן בקשר לאחריות הממשלה.

בסדר. אנחנו נברר את זה.

זה כישלון של הממשלה, של משרד החינוך, שהדבר הזה לא נעשה עד עכשיו.

הנקודה הרביעית והיא חשובה מאוד מאוד, סוגיית האלימות. למה משרד החינוך לא מוביל תוכנית לכלל בתי הספר בחברה הערבית כאשר האלימות חדרה לכל בית ספר? מדברים הרבה במשרד החינוך על הצורך להיאבק באלימות כבר בבית הספר. להכיר לכם, בטייבה נרצח מנהל בית ספר.

בעראבה נורתה מנהלת.

מנהלים, גם מורים, מאוימים.

גם תלמידים נרצחו.

נכן. מנהלים ומורים מאוימים ברצח ואני שואל למה אתם לא מצליחים לקדם תוכנית רחבה. אגב, בנייר של מוסאווה יש נקודה ספציפית לגבי ג'יסר א-זרקא שכל שמונת בתי הספר בו מוגדרים כאדומים בגלל רמת האלימות. למה אתם לא מטפלים בזה?

אני אבקש התייחסות שלכם לעניין הזה.

אחד הנושאים שכל הזמן אנחנו מעלים הוא מינוי מורים ומורות. הבעיה הקשה ביותר - את שיטת הניקוד כבר הזכרנו שהיא לא מהמוצלחות ביותר ויש עליה הרבה תלונות – היא שיש מורים ומורות מהצפון שמלמדים בדרום ויש כאלה שהם ותיקים וותיקות מאוד. אני רוצה לומר לכם שאני מכיר מקרים, גם אתם מכירים אותם, שמורה נשואה ואם לשניים-שלושה ילדים יוצאת ב-5:00 בבוקר מהצפון, מהגליל, כדי להגיע בשעה 7:45 בבוקר לנגב ובאותו יום היא צריכה לחזור לביתה בעראבה, בסכנין, גליל וכל מיני ישובים בצפון. איך אפשר ללמד ולתת תפוקה מקסימלית לתלמידים עם עומס פיזי, מעמסה פיזית ונפשית? למה אתם לא נותנים למשל עדיפות למורות הוותיקות בדרום לחזור לצפון?

לגבי בתי ספר מהמוכשר שאינו רשמי. יש בתי ספר כנסייתיים ויש בתי ספר מוסלמים כאשר גם אלה וגם אלה לא מתוקצבים כנדרש ולכן צריך למצוא פתרון. כמה פעמים דנו בנושא הזה?

תודה רבה. בסדר. לא נרפה מזה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. קחו בחשבון שבשעה 11:00 אנחנו צריכים לסיים ואני עוד רוצה לשמוע את הממשלה.

תודה כבוד היושב ראש. אני חושבת שחבר הכנסת אחמד טיבי וחברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין העלו הרבה מהסוגיות אבל אני רוצה – במקום להיכנס לפרטים – לומר דבר אחד.

היכן שאתה נוגע במערכת החינוך הערבית, יש בעיות. יש חוסר שוויון אם אנחנו משווים עם מה שקיים באופן כללי. אם אתה נוגע בעניין המחסור בכיתות, התשתית הפיזית, יש בעיה די רצינית. דוח מבקר המדינה אומר ש-66 אחוזים מהכיתות על המחסור שלהן דובר ואותרו כחסרות, לא טופלו ולא נגעו בהן בשנים האחרונות. אם אפשר להבין מה התוכניות בנושא, בכל נושא שאנחנו נדבר עליו, מה התוכניות של משרד החינוך ומה יהיה התקצוב כדי לסגור את הפערים האלה.

הדבר השני הוא כוח אדם. אני לא מדברת על מורים. אני יודעת שיש את כל הנושא של עודף במורים ומורות באוכלוסייה הערבית וגם זה גורם לשיטה כאשר הדבר הקל ביותר שאפשר להגיד עליה, שיטת הניגוד שהיא לא עובדת טוב – אני חושבת שזאת שיטה פרוצה לכל מיני שחיתויות וטובות הנאה וצריך לבודק את זה פעם אחת ולתמיד, אבל גם כאשר מדברים על יועצים, יועצות, פסיכולוגים, צוות טיפולי, קיים מחסור אדיר וחוסר תקנים.

אתמול התבשרנו שראש הממשלה מדבר על זה שסיכם עם שר האוצר שמכניסים לתקציב המדינה חינוך חינם מיום לידה. אנחנו מדברים על חינוך חובה שלא מתקיים באוכלוסייה הערבית. אני מאוד אשמח אם יהיה חינוך חינם לכולם אבל בלי לאפשר את הקיום הבסיסי ביותר כמו גיל רך וחינוך מיוחד במיוחד בנגב אבל גם בהרבה מקומות אחרים, אי אפשר להמשיך הלאה ולחשוב למה המצב הוא כזה. אם אנחנו מדברים על התכנים במשרד החינוך ועל התוכניות הקיימות, אני זוכרת כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה שדנו בהרבה מהתוכניות שצריכות להיכנס לבתי הספר אבל זה כמעט לא קיים באוכלוסייה הערבית. לבתי הספר באוכלוסייה הערבית אין אפשרות לבחור את התוכניות האלה ולהכניס אותן לבית הספר בגלל מחסור בשעות לימוד וחוסר תקצוב מתאים.

אי אפשר לדבר על מערכת שמתנהלת בצורה כזאת. אני באה מעיר מעורבת. אני באה מעכו. הדוח של המרכז לדמוקרטיה מעיד באופן הכי ברור שיש פער באותה עיר בתקצוב של בתי הספר. בעכו למשל בתי הספר היהודיים או תלמיד יהודי מקבל 44 אחוזים יותר תקצוב מאשר מקבל תלמיד ערבי. בלוד הפער הוא עוד יותר גדול. בחיפה עדיין יש פער אבל הוא הצטמצם מאוד.

בלתי מתקבל על הדעת שילד ערבי מקבל הזדמנות להתפתח בגיל הרך, מגיע לבית הספר שלא נותן לו אפשרות להתפתח לפי היכולות שלו ואחר כך כאשר נושרים מבית הספר וכאשר הופכים לחיילים בעולם הפשיעה, מתעוררת המדינה ומקימה משמר לאומי. זאת התגובה שנותנים. קחו אחריות.

אני חושבת שאנחנו נרצה תשובות ברורות מה מתכנן משרד החינוך כדי לסגור את הפערים האדירים הקיימים במערכת החינוך לתלמיד הערבי.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

תודה כבוד היושב ראש. חבריי חבר הכנסת טיבי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין העלו כל מיני סוגיות לגבי מערכת החינוך הערבית בכלל והבדואית בפרט. אני חבר בוועדת חינוך ואת כל הנושאים האלה נביא לשולחן ועדת החינוך ונקיים דיון מאוד מעמיק בכל הסוגיות שעלו כולל סיור של הוועדה גם בנגב וגם ביישובים הערבים בגליל ובמשולש.

אני רוצה לנצל את הדיון הזה ולהתייחס לסוגיה שעלתה גם בהצעה של חבר הכנסת טיבי, אעידה ואימאן לגבי המחסור בכיתות לימוד ובתשתיות. לפי דעתי כל נושא התשתיות וחדרי הלימוד, זה הבסיס לכל תהליך חינוכי ואי אפשר לקיים מערכת חינוך כשיש מחסור בכיתות או יש תשתית לא ראויה.

אני רוצה לנצל את הדיון הזה ולהתייחס לתקציב של הרשאות תקציביות של משרד המינוך לצורך בינוי. בשנתיים-שלוש האחרונות יש הרשאות שקיימות ממשרד החינוך ונמצא כאן נציג המשרד אבל הרשויות המקומיות, במיוחד בנגב, לא יכולות לנצל ולבנות עם הרשאות כאלה. יש פער תקציבי בין הרשאה שמשרד החינוך נותן לרשות לבניית מוסדות חינוך לבין תוצאות המכרז ואני מדבר על מכרזים שהרשויות המקומיות קיימו אותם שוב ושוב כאשר יש את המכרזים של השלטון המקומי ועדיין לא מצליחים לבנות.

כבוד היושב ראש, אני מבקש שתהיה תשובה ספציפית. בשנתיים האחרונות היו פניות מכל הרשויות בנגב למינהל לפיתוח במשרד החינוך ולאגף התקציבים במשרד החינוך כדי שיעשו שיפוי לרשויות על ההפרש בין המכרזים להרשאות שנותנים להן כי הרשויות חלשות והן לא יכולות לבנות.

זה לא ירד מהשולחן כאן.

סוגיה אחרת וגם היא קשורה למחסור בכיתות הלימוד. גם לפתרונות זמניים למבנים יבילים במערכת החינוך, במיוחד בנגב, יש חסמים גדולים בעקבות הפנייה של עמותת רגבים לפני שלוש שנים למשרד החינוך. מתנים גם מבנה יביל בתוך בתי ספר קיימים בהיתרים. מוסדות התכנון וההיתרים בנגב לא כל כך אוהדים לנו בנגב וזה לוקח זמן רב. יוצא שוועדות אכלוס במשרד החינוך יושבות עד אמצע חודש מרס ומאשרות כיתות במבנים יבילים לקראת פתיחת שנת הלימודים. להוציא היתר למבנה יביל בנגב, לפעמים אורך שנה ושנתיים. בנושא הזה צריך לטפל.

תודה רבה. יש עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס? ממש בקצה.

אני רוצה לומר משפט. הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב ואני רוצה להוסיף לו שתי נקודות.

יש נישה בפני עצמה שהיא מוסדות החינוך הערביים במזרח ירושלים. אני חושב – היום זה רק 90 אחוזים אבל פעם אלה היו 100 אחוזים – שהם למדו לפי הבגרות הפלשתינית. אותם 90 אחוזים או קצת פחות, יש להם מודלי תקצוב שונים. בסופו של דבר, בשורה התחתונה, אנחנו נותנים פחות ומקבלים פחות. אנחנו, המדינה. אני חושב שאותם צריך להוסיף לדיון הזה כנושא בפני עצמו. בעיניי ככל שיהיו יותר שילמדו את הבגרות הישראלית, שבוחרים ללמוד אותה, זה טוב.

אבל הנושא הוא המגזר הערבי. החינוך במגזר הערבי כולל מזרח ירושלים.

לכן אני אומר שבתוך הדיון הזה יש נישה.

אנחנו לא התייחסנו. זה נושא עצמאי. זה נושא חשוב.

אני מתייחס לזה כי זה נושא חשוב בפני עצמו.

נקודה שנייה שהיא לא התקצוב אבל היא הרגולציה של משרד החינוך. היום במשרד החינוך יש את המגזר הכללי ושלושה תתי-מגזרים. שלושת תתי-המגזרים – החינוך הממלכתי דתי מנוהל במנהל, החרדי מנוהל במחוז והמגזר הערבי באגף כאשר אגף הוא דרגה אחת מתחת. אני חושב שחלק מהבעיות לא נוגעות לתקצוב פר תלמיד.

החרדים מסכימים להיות אגף. לא ביקשנו להיות מחוז.

אני יודע אבל אני חושב שלמינהל יש כוח גדול יותר, יש משמעויות למנגנון וכאשר המנגנון המטפל הוא בדרגה נמוכה יותר, גם בעלי התפקידים שמגיעים, גם המשכורות שלהם ועוד ועוד בהתאם. אני חושב שהיה מן הראוי – אני מתייחס עכשיו לחברה הערבית – שהטיפול יהיה בדרגה גבוהה יותר של מינהל או מחוז.

למה זה לא נעשה עד היום?

זה לא נעשה עד היום למרות קריאותיי למשרד החינוך גם בשתי הממשלות הקודמות ואני חושב שזה יהיה נכון שהדבר הזה יטופל. זה לא עניין טכני. כאשר דרגת המטפל היא נמוכה יותר, זה משפיע על כל מיני דברים בדרך.

חבר הכנסת טיבי ביקש מאיתנו חומר והעברנו לו. החלטת הממשלה 550 הייתה אמורה להקצות תשעה מיליארד שקלים לסגירת פערים בחינוך הערבי. החלטת הממשלה 922 הייתה אמורה להקצות חמישה מיליארד שקלים אבל בסופו של דבר הם לא יצאו כי משרד האוצר ומשרד החינוך החליטו שהם לא מכניסים את הכסף הזה ולא משתמשים בו אלא זה בעיקר בדיפרנציאלי.

אדוני, אני מבקש. אנחנו פנינו לפי חוק חופש מידע, פנינו בישיבות אבל עד היום אף אחד לא מסוגל להגיד מתוך כמעט 1,9 מיליארד שקלים היו אמורים להגיע בשנת 2022, כמה מתוך זה הגיע. כמה מתוך זה הגיע לדיפרנציאלי, כמה מתוך זה הגיע לכיתות לימוד. למשל, אמרו אנחנו הולכים לבנות 800 כיתות לימוד. היו צריכים לבנות ב-1,7 מיליארד שקלים כיתות לימוד בחמש שנים אבל אנחנו יודעים שבנו 650 כיתות לימוד והם לא סוגרות את הפער אפילו לא של הגידול הטבעי.

אותו דבר בחינוך דיפרנציאלי, בחטיבות העליונות. הם היו אמורים לשים 1,9 מיליארד שקלים בתוך חמש שנים אבל אנחנו לא רואים את הכסף הזה נכנס למערכת. אותו דבר כאשר אנחנו מדברים על דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות עליונות.

אנחנו מבקשים תשובות ממשרד החינוך, תקנות תקציביות ממשרד האוצר, כמה כסף נכנס תכל'ס. לא דיבורים. מחר השר שיקלי מגיע לשפרעם לומר איך יישמו את 550 בשנת 2022. אנחנו לא מצליחים לקבל תקנות פר משרד - ובמיוחד ממשרד החינוך כאילו זה סוד צבאי – מה הכסף שיצא עד היום למערכת החינוך מתוך תשעה מיליארד שקלים. הניסיון שלנו מראה שסיבנו אותנו בהחלטת הממשלה 922, לא הוציאו את החמישה מיליארד שקלים ויש לנו חשש שזה מה שיקרה גם עכשיו.

אגב, התקשר אלי מנהל בית ספר כי הוא צופה בדיון. הכסף של ניהול עצמי, בית ספר יסודי, מגיע לעירייה ועדיין לא הגיע אליו.

תגיד למנהל הזה שאני מודה לו. כאילו חשבתי אחרת. תודה רבה. משרד החינוך.

למרות ההבטחה של השרה הקודמת.

נבדוק את זה.

חבר הכנסת טיבי יעביר אליך את המקומות בהם הכסף מגיע לרשות המקומית ולא לבית הספר, בניגוד למדיניות שאתם קבעתם. הוא יעביר אליך את הרשימה ובין היתר הוא גם ייתן לי העתק שלה ונעקוב אחרי זה.

נשמח.

כבוד היושב ראש, למה צריך להעביר את הרשימה? הרי הרשימות אצלם. הם מעבירים את הכסף. הם לא יודעים למי הם מעבירים? הם יודעים.

אני אענה על שאלות. חבר הכנסת טיבי, אין יותר תקציב ניהול עצמי בתשפ"ג. כל התקציב עבר ל-גפן. אולי מכאן נובע הפער ואני אשמח ללבן את זה לאחר מכן.

אני מכיר את התשובות האלה.

זה שהכול עבר ל-גפן, הפירוש הוא שחצי מהאוכלוסייה הערבית לא תקבל שקל.

נכון. זה אומרים לך אנשים עם ניסיון.

מדינת אפרטהייד.

צריך לפסול אותו מלהתמודד לכנסת.

יש ועדת אתיקה.

ועדת אתיקה בלי ערבים. ועדת אתיקה חדשה בלי חברי כנסת ערבים וזה לראשונה מזה שנים.

ילד ערבי לא מקבל בתוכנית גפן על פי החלטת הממשלה הקודמת. אז זה לא אפרטהייד.

אנחנו לא מתווכחים איתך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם מורים. זאת גזענות לשמה.

גפני, אנחנו רוצים שתמשיך לשבת כאן. אתמול איימו שכל מי שאומר אפרטהייד ייפסל.

אני חוזר בי מהמילה אפרטהייד.

אזולאי יסדר את זה.

עם כל הכבוד, אני מסתכל על התמימות שלכם.

זאת לא תמימות.

אנחנו כאן בגלל הבעיות האלה. לכן הצבענו עליהן.

אני רוצה להבהיר את העניין הזה. אסור לי להגיד את זה. זה לא נכון. המדינה היא מדינה דמוקרטית שבנויה על ערכי מגילת העצמאות והכול בסדר. לו מדינת ישראל הייתה מדינת הלכה, אסור על פי ההלכה להפלות לרעה את המיעוט הערבי. אסור. כתוב בתורה "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אם הייתה מדינת הלכה, הילד בתל אביב והילד בירוחם היו מקבלים כמו הילד באום אל פאחם. היו מקבלים אותו הדבר.

אני מאוד מודאג על שאתה הולך להיפסל בבחירות הבאות. מאוד מודאג. מה שקורה לך, מדאיג.

מאחר ואנחנו לא מדינת הלכה, לכן אתם מפלים לרעה את הערבים.

ולא רק.

ולא רק.

יש כל מיני סיבות לאפליה.

אני אגע בקצרה בכל הסוגיות שעלו כאן ואם אני אפספס משהו, תסבו את תשומת ליבי.

קודם כל, בנוגע לשאלה על תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. אנחנו התחייבנו לכך גם בממשלה הקודמת והתקציבים עוגנו. אנחנו במהלך של שלוש שנים ניישם באופן מלא את התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה כך שיביא לצמצום הפער שקיים היום בין התקציב של המגזר היהודי למגזר הערבי בחטיבה העליונה.

צריך לומר שהפער הזה נובע היום מהמקורות הבאים: יש פער בפרופיל של המורים. אנחנו משלמים בהתאם לפרופיל של המורים. הפרופיל באופן ממוצע, במגזר הערבי המורים הם עם פרופיל שעלות השכר שלו היא נמוכה יותר. אנחנו משלמים Back to back בהתאם להשכלה ובהתאם לוותק. הדבר הזה לא בא לידי ביטוי. כאשר אני מדבר על השוואה, אני מדבר על אותו מספר שעות, על אותם תנאים ואותם תקציבים שקליים אחד לאחד. הפערים היום נובעים – מעבר לנושא של העלות – בגלל תקצוב חסר בשני פרמטרים מרכזיים כאשר האחד הוא בכיתות הקטנות בחטיבה העליונה, כיתות אתגר, כיתות מב"ר, ובחינוך הטכנולוגי. בעצם התוכנית שגיבשנו יחד עם משרד האוצר - התייחסנו אליה בוועדת החינוך של הכנסת ונשמח להציג אותה גם כאן – היא סוגרת את כל הפער בתוך שלוש שנים. אנחנו מדברים על השקעה תוספתית לבסיס של 600 מיליון שקלים ובמצטבר 1.9 מיליארד שקלים בחמש השנים האחרונות. הדבר הזה יסגור את הפערים באופן מלא.

מחסור שהוא מובנה במדיניות שלכם, מכניסים אותו כקריטריון.

גם כיתות קטנות?

כן, כי אנחנו נותנים תוספת גם של כיתות קטנות וגם של שעות.

יש מחסור בכיתות ואתה מדבר על כיתות קטנות?

אפשר לתקן את זה גם הפוך.

מכניסים את החסמים כקריטריונים. זאת אפליה על אפליה.

אני מדבר על הקצאת תקציב.

אני מדברת על הקצאת תקציב, על איך שאתה בונה את התקציב.

אני מתייחס פרטנית. לגבי החטיבה העליונה, בהתאם לתוכנית שאושרה, תוך שלוש שנים נסגור את הפער.

מה התפקיד שלך במשרד?

אני סגן של משה שגיא, מנהל אגף בכיר, תקציבים.

אתה יודע להגיד לי כמה כיתות צריך לבנות במערכת כולה, ערבית, יהודית, ממלכתי? כמה צריך וכמה הוקצב.

אנחנו בדפיציט רציני.

לא. אל תגיד לי דפיציט. תגיד לי בעברית כמה כיתות צריך לבנות.

בהתאם לעבודת מטה שאנחנו עשינו, בחומש שבין 2022 ל-2027 היינו צריכים לקבל תקציב שיהיה לפחות ל-28,000 כיתות לימוד. בפועל קיבלנו רק 18,000 כיתות לימוד. אני מדבר על התקציב הקודם. לכן כל המערכת בנוגע לתקציב הפיתוח נמצאת בתת תקציב וזה אחד הנושאים שמבחינת שר החינוך אנחנו נעמוד.

כמה בחברה הערבית?

בחברה הערבית הבעיה היא כפולה. יש לנו מצד אחד פער בתקציב, מצד שני יש לנו בעיה של מחוסר מימוש שהיא לאו דווקא תלויית תקציב.

זה אכן תלוי בתקציב.

לפי החלטת הממשלה היינו מחויבים להקצות לפחות 25 אחוזים מהמנה השנתית למגזר הערבי ולא הצלחנו להגיע לידי מימוש של התקציב.

למה?

אנחנו הרי עובדים מול הרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות במגזר הערבי יש חסמים לבינוי. חסמים של קרקעות, של היתרים.

זה בעיקר המינהל. אל תסבנו אותנו. אלה לא הרשויות המקומיות. המינהל נותן אדמות לבתי הספר. המינהל לא נותן אדמות.

הדיון היום לא יהיה הדיון היחיד. ב-11:00 אני חייב לסיים כי יש מליאה.

צריך לטפל בבעיה הזו ברמה ממשלתית. זאת לא בעיה שמשרד החינוך יכול לפתור.

אתה יכול לעצור דקה? אני רוצה לשמוע את השלטון המקומי לגבי הדברים האלה. אתה יכול להגיד במשפט מה המצב?

כן. אני אשמח להתייחס גם לזה וגם לדברים.

אין לך הרבה זמן לשמוח כי אנחנו חייבים לסיים ב-11:00.

החוסר שהיום הוצבע עליו, היום הפערים הם כ-3,500 כיתות לימוד שחסרים בכלל הארץ. כלומר, 100,000 תלמידים לומדים במבנים ארעיים יבילים, שכורים וכולי.

איפה?

בכל הארץ על כלל המגזרים.

בכל האוכלוסיות.

בכל האוכלוסיות, כולם כולל כולם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו רוצים לשמוע לגבי החברה הערבית.

עם כל הכבוד, הדיון הוא המגזר הערבי. הנושא הוא החינוך בחברה הערבית. אתה אמרת שאתה מייצג את השלטון המקומי. הבנתי שאתה תדע להגיד לנו נושא הדיון ולא על הנושא הכללי.

אם אפשר אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים לבדוק גם את הפערים, מן הסתם גם בהתייעצות עם משרד החינוך, ולומר מה הפערים ברשויות הערביות. אנחנו נשמח להעביר את הנתון הזה.

יתר על כן, צריך לדעת כמו שנאמר, שתוכנית החומש מתוקצבת בחסר גדול מאוד והפערים יהיו 10,000 כיתות בשנת 2026. אני מדבר על כלל הארץ. כלומר, 300,000 תלמידים בכלל הארץ.

בסדר. הבנתי. תודה רבה על הנתון.

אם אפשר עוד משפט.

לא. אין זמן. אני מבקש נתון. תעביר לי את הנתון כמה חסר קיים בחברה הערבית, בחינוך הערבי.

אם אפשר עוד משפט לגבי מה שאמר חבר הכנסת יוסף עטאונה? מילה. אנחנו רוצים לחזק את מה שנאמר לגבי הפערים הגדולים מאוד בתעריף, בין מה שנותן משרד החינוך לבין התוצאות בפועל. פערים גדולים מאוד. יתר על כן, בשנתיים האחרונות אנחנו בסביבה אינפלציונית. כלומר, במדד תשומות הבנייה הרלוונטי חלו עליות של 15 אחוזים. המשמעות היא שאם משרד החינוך נותן תעריף בינואר של שנה מסוימת, אבל את ההקצאה הוא נותן במהלך השנה, זה אומר שאת כל ההתייקרות סופגת הרשות המקומית. אם הוא נותן את ההקצאה בסוף שנה ולמעשה הפרויקט מבוצע בשנה לאחר מכן, היא סופגת התייקרות של שנתיים. מדובר בפערים מאוד מאוד גדולים.

מה שאתה אומר עכשיו הייתם צריכים לכתוב במכתב של ראשי הרשויות. במקום זה כתבתם על איזה ילד חרדי באיזשהו מקום.

אני אשמח להעביר נתונים גם לגבי זה.

אני הייתי עומד אתכם בחזית הזאת כי היא נוראה.

כבוד היושב ראש, התייחסות רק לנקודה אחת. לגבי הפער בתקציבים, הוא אומר שיש חסמים וכי בחברה הערבית זה כפול ומכופל אבל הוא לא צודק. עד יום שני אני יכול להעביר לך לפחות 200 חדרים בנגב, חדרי לימוד, שלא נבנים בשנתיים האחרונות בגלל פער תקציבי, בין ההרשאה לבין תוצאת המכרז. הבעיה היא תקציבית ולא משהו אחר. אני מדבר על חדרי לימוד עם היתרי בנייה שזמינים מחר לבנות אותם ורק צריך לתקצב את הפער.

זאת הבעיה כי מי שעורך אומדן, עורך אותו כמו שבא לו לכתוב אותו.

יש כאן שלושה היבטים.

תתייחס לפער ולכיתות זמינות עם היתרים שאפשר לבנות אבל הם תקועים בגלל פער בתקציב.

כל כיתת לימוד במגזר הערבי שהייתה זמינה לתקצוב ב-2022 יצאה.

הרשויות קיבלו הרשאות תקציביות אבל זה לא מספיק.

לגבי העלות, זאת סוגיה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת, מה שעלה כאן לגבי רשויות בפריפריה ובמגזר הערבי כאשר העלות הנורמטיבית לכיתה, יש להם פער.

זה לא רק הם.

למה לא לוקחים את זה בחשבון בתקצוב?

משרד האוצר.

אם אפשר לתת תשובה לגבי כמה תקציבים הוקצו בשתי התוכניות. כמה כסף יצא מטעמכם.

תוכנית 550 ו-922?

כן.

אני לא בקי בפרטי הפרטים של כמה כסף.

מה זה אתה לא בקי? זה נושא הדיון.

פעם ראשונה אני שומעת נציג אוצר שלא בקי בפרטים. בדרך כלל אתם מנווטים אותנו.

תנו לי בבקשה להגיד משפט אחד מתחילתו ועד סופו. התקציבים של 922 ושל 550, אנחנו עושים כל מאמץ כדי לממש אותם. אין לי לפניי את המספר המדויק של כמה כסף יצא. אני לא מכיר שיש איזשהו שקל שהיה אמור לעבור בעקבות החלטות ממשלה ואנחנו לא העברנו. אני לא מכיר מקרה אחד כזה. דודי, אם אתה מכיר מקרה כזה, אנא ציין את זה.

זה אמיתי? מגיעים לדיון ואתם לא יודעים.

הוא אומר שהכול יצא.

אני יודע להגיד שכל מה שאנחנו נתבקשנו לתקצב, תקצבנו.

זה לא אומר לנו כלום.

אנחנו מימשנו את החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה.

מר מזרחי, אמרתי לך שמה שכולם מבינים מהר, אני מבין לאט. תצטרכו להסביר לי יותר לאט. אומר אלי מורגנשטרן שכל הכסף שהיה קשור להחלטת הממשלה הזאת, שתי ההחלטות, כל הכסף יצא ממשרד האוצר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא התחיל להגיד חוץ מ-.

אני שואל אותך האם אתם העברתם את הבקשות למשרד האוצר כדי להוציא את הכסף והכל יצא.

אנחנו מימשנו את החלטת הממשלה וההחלטות הקרובות. אגב, צריך להגיד שהייתה כאן מדיניות רוחבית של כל הממשלות האחרונות להשקיע במגזר הערבי ולכן בהתאמה היום תקציב של תלמיד בחינוך הערבי עלה משמעותית והפערים צומצמו באופן דרמטי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ועדיין יש פערים.

לגופו של עניין. הנקודה היחידה בה משרד החינוך התקשה לממש את ההחלטה, ושמתי את זה כאן על השולחן, בנוגע לנושא של הבינוי בגלל חוסר יכולת - וזה גם בגלל הקרקעות וגם בגלל העלות למטרז' ככל הנראה - של הרשויות המקומיות לממש את ההוצאות. כל כיתה שהייתה זמינה לתקצוב בשנת 2022 במגזר הערבי יצאה. לא השארנו שקל אחד במשרד.

אדוני היושב ראש, מסתבר שהבעיה מתחילה בהחלטת הממשלה הקודמת. היא פשוט תקצבה את זה לא נכון.

פעם ראשונה אני יושבת מול נציגי משרד האוצר ואין להם סכומים מדויקים.

אני מבקש מחברי הכנסת, תביאו רשימה של הדברים שלפי דעתכם לא התבצעו.

שהאוצר יציג תקנות לוועדת הכספים. שיציג את התקנות שבוצעו ב-2022.

לפי מה שנאמר כאן על ידי נציגי משרד החינוך ומשרד האוצר, הכול מתבצע. אתם יודעים בשטח שזה לא המצב. אני מבקש תוכנית שלא התבצעה בבינוי כיתות, כיתות שהיו מוכנות לבנייה ולא נבנו. אני מבקש רשימה כזאת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו מבקשים שהם ייתנו לנו תשובות.

הם אומרים שהכול בסדר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מבקשת שייתנו תשובות נקודתיות על הדברים שהם עשו.

אם הכול עבר, אין תשובות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לגבי מה שהיה אמור להיות בקשר לבנייה, כמה נבנה, מה לא נבנה, מה הסיבות שלא נבנה ומה התוכנית של המשרד.

התשובות ששמעתי, אני אף פעם לא שמעתי אותן מהאוצר בנושאים אחרים. כלומר, מה שביקשו, הם קיבלו. שואלים את החינוך מה ביקשתם - אין שום דבר ברור. אני יושבת עכשיו בוועדת הכספים ואני רוצה שיאמרו לי מה הייתה התוכנית החינוכית, התוכנית של החינוך הערבי בשתי התוכניות, ב-922 וב-550 ומה התקנות שהיו ואיך נוצלו.

אנחנו נעביר לך.

ראשית, אני מבקש להעביר לוועדה את התשובות. שנית, אני מבקש שהוועדה תחליט על ישיבת המשך בנושאים האלה. שלישית, לא שמעתי תשובה לנושא הכי כואב והכי אקוטי, העברת מורות ומורים מהנגב לצפון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה מצריך דיון בפני עצמו.

חצי משפט. לגבי הסיפור של היקף התקצוב, צריך להגיד שהיקף התקצוב של כיתות בחברה היהודית ובחברה הערבית זהה.

תודה רבה. אני מבקש את הנתונים. שמעתם את חברי הכנסת ואני מבקש שתעבירו לוועדה בתוך כמה ימים את הנתונים. אני אעשה ישיבת המשך וניכנס יותר לפרטים.

כולל הסכומים שהועברו לפי החלטות ממשלה.

נשמע כאן שיש פער בין מה שאומרים חברי הכנסת הערבים שהם בשטח לבין מה שאתם אומרים מהתכנון, מהביצוע וכולי. אנחנו צריכים לברר את העניין הזה.

לגבי מה שאמרתי, שזאת מדינת אפרטהייד – אני חוזר בי. זה ממש לא נכון. זאת מדינה שפועלת על פי מגילת העצמאות וזה ברור לחלוטין. אם זאת הייתה מדינת הלכה, לא הייתם מפלים כך לרעה את הציבור הערבי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.