פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
23/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' בשבט התשפ"ג (23 בינואר 2023), שעה 12:30

דיון מעקב - מיסוי החומרים הממסים ושמני הסיכה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
משה סולומון
חמד עמאר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים

קובי בוזו - מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

עידו רובינשטיין - חבר בהתאחדות התעשיינים

נתנאל ארנפרוינד - מנהל שיווק ומכירות, התאחדות התעשיינים בישראל

איתן אייזנברג - מנכ"ל חברת איזנברג הידראוליקה, איגוד לשכות המסחר

עומר סלע - מנהל תחום הרכב, איגוד לשכות המסחר

אברהם אמיר - מנכ"ל חברת שיבובים בע"מ, התאחדות המלאכה והתעשייה

אמין עבד אל האדי - נציג בעל מוסך, איגוד המוסכים

יוסי אשכנזי - מנכ"ל ובעלי חברת דאקרים ורשיונל

אילן וינשטיין - סמנכ"ל יהודה פלדות

שאול מילשטיין - מנכ"ל כמיפרינט

מלי שגיא - חשבת אבקו

תומר לביא - מנכ"ל - מיברג - טכנולוגיות כבישה קרה בע"מ

חיים כהן - מנכ"ל אבקו

ניר נחאייסי - מנכ"ל חטיבת הכימיקלים, גדות מסופים לכימיקלים

דוד אפרים מסבכר - מנהל החטיבה המסחרית - גדות מסופים לכימיקלים

חיים ברגפרוינד - סמנכ"ל כספים, חברת נירלט צבעים בע"מ

מיכאל שריר - טמבור

איריס וינברגר - שדלן, עורכת דין, הרצוג, פוקס נאמן ושות'

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




דיון מעקב - מיסוי החומרים הממסים ושמני הסיכה

אנחנו ממשיכים בדיון על מיסוי החומרים הממסים ושמני הסיכה, אבל קודם אני רוצה לומר שבדיון בשבוע שעבר סוכם שלעסקים הקטנים שקיבלו הטבות בקורונה לא יהיו עיקולים במשך חודשיים, ושתינתן פריסה של שנה. אני מקבל כל הזמן תלונות על זה שלא ביטלו את העיקולים, שלא נותנים פריסה, שלא עושים בעניין הזה דבר וחצי דבר. יש לי פניות. אני משתומם, בגלל שאני יודע, מירי, שמילה שלך היא מילה. היה סיכום עם השר, אחרי זה דיברנו בהמשך, וזה לא מתבצע. יש לך איזו סיבה לזה?

אני אשמח לקבל את הפניות ולבדוק אותן.

את תתני לי תשובה?

כן.

בשבוע הבא אני אקיים דיון על הנושא של מס רכישה של יתום כשהוא מקבל דירה מכספים חיצוניים. אמרתם שזה מתבצע, שלא צריך להכניס את זה לתוך החוק, שלא צריך להכניס את בכלל, אבל מתברר שאתם לא מבצעים. אני לא יודע למה אני מקבל בכלל משכורת מהכנסת, אולי אתם צריכים לקבל גם את המשכורת שלי, כי אני מדבר, מדבר ומדבר ולא יוצא מזה כלום. את יכולה לבדוק את הנושא של היתומים? אני הולך להביא את זה בשבוע הבא. אני מפסיק להיות נחמד עם זה, הייתי נחמד כל הזמן. אמרתם שזה מתבצע, אבל זה לא מתבצע. מירי, אני מבקש תשובות.

בסדר גמור. אנחנו כמו תמיד נכבד את בקשת יושב ראש הוועדה ונענה על כל השאלות שנקבל.

ינון אזולאי, בקשה.

לפני כשנה בערך העברנו פה את המיסוי על הממסים - אגב, בממשלה הקודמת מיסו אותם בעוד מס - ועלו כמה בעיות בכל מיני נושאים - אם זה הנושא של הכמות, אם זה הנושא של העסקים הקטנים שהם פחות מ-4,000 טון, אם זה הנושא של המדללים. הייתה רשימה ארוכה של כל מיני דברים שנתנו אותם. לתעשיינים יש למעלה מחצי שנה הערות על כך שהמיסוי לא הצליח. המיסוי לא הצליח בין היתר בגלל בירוקרטיה, בגלל שיש מקומות שמשלמים כפל מיסוי. יש מקומות שלא משיתים את זה על הלקוח, אבל יש מקומות שמשיתים על הלקוח, כמו בשמנים שנמצאים במוסכים בעיקר, כמו במדללים. אפילו במדלל הביתי אנחנו יודעים שזה קורה. אני רואה את זה אפילו בענף הטקסטיל. ביקשו אז להחריג את כל התעשייה, אבל עמדתם על שתי הרגליים האחוריות ואמרתם שכל התעשייה לא תוחרג אלא רק מספר עסקים. ביקשנו לתת להם אפשרות בתוך השנה לערער ולהכניס עוד, אבל לא הסכמתם לנושא הזה. להזכיר לכולם שכל המיסוי היה בגלל ההון השחור, בגלל העלמות מס של כמיליארד שקל. רשות המסים, האם עשיתם חשבון ושמעתם אותם? כמה כסף ראיתם שנכנס למדינה, וכמה הצלחתם לעצור מההון השחור?

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים.

אני אתחיל במילות שבח לרשות המסים על כך שמבחינת הפניות שלנו בנוגע לתפעול במשך השנה הם היו קשובים לכל בקשה, לכל יום עיון שרצינו, לכל בעיה פרטנית של מישהו שלא יכול היה למלא את הטפסים וכדומה.

עכשיו מבחינת המהות. יש, כמו שהתרענו לפני שנה, חלק גדול בתעשייה שמשלם את המס הזה למרות שאין לו שום קשר למטרות שהמס בא למנוע אותן. כשהותקנו התקנות נאמר על ידי רשות המסים: "אנחנו יודעים שישלמו את המס עוסקים לגיטימיים שאין להם שום קשר לעבריינות או להברחות". אנחנו הצענו בזמנו, ואנחנו מציעים שוב, להחיל את הפטור הזה על כל התעשייה ועל כמה שיותר פעולות. מה הכוונה? השיטה שנבחרה היא שאומרים לי רק מה מותר, כאשר אם יש איזה שהוא עסק או מפעל שצריך להיכנס לפטור, צריך לבוא לפה ולפתוח את הצו. זה יוצר בירוקרטיה, כי אנחנו כל פעם צריכים להגיש להם את הטפסים, את האקסלים ואת הבקרות.

האם מאז שנכנס המס הגשתם בקשות על דברים שפטרו אותם?

לא, זה חייב אישור ועדה.

אפילו כשהדברים הוצפו הם לא הגיעו לפה.

חשבנו שאולי נכון לעשות איזו שהיא רשימה לא סגורה שמשאירה איזה שהוא שיקול דעת לשר.

זה מה שאמרתי מקודם. הם התנגדו לעניין הזה, הם לא היו מוכנים שתהיה רשימה פתוחה שאפשר יהיה להוסיף דברים בלי הוועדה. אם היה את זה לא היינו צריכים להגיע לדיון הזה.

אנחנו מציעים שתהיה רשימה שלילית, לא רשימה חיובית. אם הם יגדירו מי הם לא רוצים שיהיה במקום להגדיר מי הם כן רוצים שיהיה, זה יפתור הרבה חסמים. גם מהצד של הבירוקרטיה, מהצד של היצרנים, לא נכון שהם יגישו כל 10 ימים את הטפסים, כי יש עלויות נלוות מעבר לעלויות של המס עצמו.

נקודה אחרונה, אולי הכי חשובה, היא לגבי הפעולות עצמן שמוכרות בתוך הצו. דיברנו על שני דברים שהם קריטיים בתעשייה, כשאחד מהם זה השימון. אין מכונה תעשייתית שלא צורכת שמן. בחלק מהחומרים האלה גם משתמשים לניקוי המכונות. אני חושב שהסכומים הבינוניים האלה לכל עסק מצטברים לסכומים גדולים יותר שמקשים על התעשייה.

אגב, אנחנו לא מדברים בכלל על הסולר, אנחנו מדברים על השמנים. כל הבעיה הייתה בסולר. אנחנו צריכים לדעת אם ההון השחור של המיליארד שקל ירד לאפס, ל-100, ל-200, ל-300, ואנחנו צריכים לדעת כמה הכנסות היו למדינה מהמס הזה, כדי לעשות חשבון ולראות כמה זה עזר.

ולדימיר, בקשה.

אכן לפני שנה העברנו צו שהייתה לו מטרה ראויה. אני רוצה לדעת מה התוצאה אחרי שנה. דיברנו על מיליארד שקל. האם זה ירד? בכמה זה ירד? אני מבין שלא תוכלו לתת תשובה מדויקת, אבל לפחות הערכה. בזמן אמת ידענו שיש כשלים בצו הזה, בעיקר בנושא של השמנים. אני חושב שאחרי שנה אנחנו יכולים לדייק ולמפות יותר את הכשלים. אם יש אפשרות לתקן את זה היום, צריך לתקן את זה היום, יש הסכמה על הנושא הזה בוועדה.

אברהם אמיר, מנכ"ל חברת שיבובים בע"מ, התאחדות המלאכה והתעשייה, בקשה.

אני בעל בית מלאכה מכני, כבר 50 שנה בעסק. כנראה שאני קצת אידיוט, ישר והגון אם אחרי 50 שנה אני עדיין רק בעל בית מלאכה.

עם כל הכבוד, אני אחרי 50 שנה בקושי חבר כנסת.

אם אני עסק קטן אחרי 50 שנה, אם אני עדיין בית מלאכה קטן בהתאחדות המלאכה והתעשייה, כנראה שאני לא חכם גדול. מישהו מהחכמים אצלכם החליט שדווקא אנחנו, הקטנים, נשלם מס על שמנים שאנחנו צורכים לעבודה. מכונות לעיבוד שבבי צורכות שמנים. למה שנשלם מס על זה? אם רוצים שאנשים ישלמו מס - שכולם ישלמו, אבל למה דווקא הקטנים צריכים לשלם? איזה עונש מגיע לי שאני כזה טמבל?

יש את הסיפור של המתכות. ביקשו אז לעשות גורף על המתכות ועל השבבים. יונתן אורלינקי אמר ששבבים זה סיפור אחד, מתכות זה סיפור אחר. מירי, אם תשאלי את התעשיינים, הם יגידו לך שנכשל הסיפור של המתכות. אברהם אמר שמי שבסוף נפגע זה אותם קטנים. למה? כי הם לא גובים את זה מהלקוח והם אלה שמשלמים יותר. מי שיקרוס בסוף זה הם. השאלה אם יש לכם אפשרות לראות עד כמה הקטנים נפגעו.

מיכה שריר, מנכ"ל טמבור.

אני 26 שנה בטמבור. לטמבור יש שישה מפעלי ייצור ברחבי הארץ, אתם מוזמנים לבקר. לא הייתה פה התייחסות לעולם הצבע.

אתה צודק.

בסוף יש אוכלוסייה שלמה של צבעים וקבלני צבע שעושים עבודות תשתיות, עבודות בבתים וצריכים לשלם על המדללים שהם קונים מאיתנו 30%,40% יותר על כלום. אין שום סיבה אמיתית. האריזות של המדללים שאנחנו מוכרים אותן הן אריזות של ליטר, של חמישה ליטר, של 18 ליטר. אף אחד שרוצה למהול דלקים לא משתמש באריזות כאלו. משתמשים אולי באיזוטנקים, בחביות, בדברים כאלה. אנחנו פה מטילים מס שהוא יוקר מחייה פר אקסלנס. מדובר על עשרות מיליוני שקלים רק על צבע, רק על יצרני צבע. יש פה עיוות מובנה של הדבר הזה. אנחנו בסוף מגלגלים את זה על הציבור. בדיון בשנה שעברה אמרו שנגיע אחרי שנה ונגיד מה בדיוק קרה. אני לא רוצה לדבר בכלל על הבירוקרטיה, אבל הפכו את טמבור לחברת דלק. אני צריך לדווח כל יום כמה מדללים מכרתי, אני צריך להעסיק מחלקה שלמה של אנשים שיתעסקו רק בזה. למה לא לדווח פעם בשנה? אני אדווח לכם מה שאתם רוצים. בגלל כמה עבריינים שצריך לתפוס כדי למנוע את המהילה הזאת לוקחים את כל התלמידים המצטיינים בכיתה שמשלמים מסים כמו שצריך וגורמים להם לנהל פה ספרים שלמים, לנהל מעקב יום יומי אחרי דברים שאפשר גם לנהל אותם פעם בשנה, גורמים להם לגלגל על השוק ועל הצרכן עשרות מיליוני שקלים על כלום. צריך לפטור את כל אוכלוסיית הקבלנים וקבלני הצבע. אי אפשר לצבוע כביש בלי לדלל את הצבע, זה התאמת המוצר לייעודו, אז למה שישלמו? אם המדלל שאני מוכר עולה בין 9.5 שקלים ל-14 שקלים והסולר או הדלק שאותו צריך למהול עולה שבעה-שמונה שקלים, מי ימהל את המדלל? למה אני צריך לשלם כדי לנהל את כל המנגנון הזה?

כמה הדלק עלה לפני הבלו?

אני מדבר על לפני הבלו. אם תוסיף את הבלו, הוא כבר עולה 18 ו-19 שקלים.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה אנחנו מדברים על יוקר מחייה. אני רוצה לדעת כמה הנושא הזה של המיסוי מביא בסופו של דבר ליוקר מחייה לאזרח, לא משנה אם הוא בא לצבוע את הבית שלו, לא משנה אם הוא בא למוסך כדי לתקן את הרכב. האם אנחנו יודעים מה המשמעות של זה כלפי האזרח, ואיך אנחנו מטפלים בעניין הזה?

תומר לביא, בקשה.

חברת מיברג מעסיקה כ-200 איש באזור יוקנעם מהפריפריה, היא מוכרת לכל העולם בתחום עיבוד המתכת. כשפורסם הצו הזה בנובמבר 2021 תחום עיבוד המתכת בכלל לא היה כלול, כי אפשר לעבד מתכת בלי שמנים, בלי ממסים. התיקון שפורסם חודש לאחר מכן כלל רק את תחום העיבוד השבבי, שזה כמו להגיד: אני רוצה להחריג כלי נגינה, אבל אני אחריג רק כלי נשיפה. עיבוד שבבי זה נתח מסוים בתחום עיבוד המתכת, הוא לא כולל את כל עיבוד המתכת. הופכים אותי למעגל פינות, כי אני צריך להציג את המחלקה של עיבוד שבבי שקיימת בכל מפעל בעיבוד מתכת כאילו אני מפעל לעיבוד שבבי ואני לא מפעל לעיבוד שבבי. עיקר הטכנולוגיה אצלי זה עיבוד פלסטי, שזה תחום אחר.

יש את הנושא של השמן שבא במגע, מן הגדרה חדשנית. מה זה "שמן בא במגע"? מישהו שמע על מכונה לעיבוד פלסטי של מתכת שיכולה לעבוד בלי שמנים? אני צריך להביא את רשות המסים אלי, להציג להם את נושא המגע של השמן בעיבוד - ייאמר לזכותם שהם הלכו לקראתי - כי שמני מכונה באים גם במגע. אני חש פעמיים לא בסדר, כי אני גם לא עיבוד שבבי ואני גם לא בא במגע. פעמיים עיגלתי פינות מול רשות המסים.

הנושא השלישי זה הממסים. הממסים זה לא חומר יש מאין, זה חומר שנועד להמיס את השמן ולקרר את המוצר כי בלעדיו אין בדיקות. אני מייצר לתעשיית הרכב בעולם, אני בודק אלפי מוצרים בכל חמש דקות שאין כל דרך לקרר ולייבש בלי הממסים. הממסים הוחרגו, פרט המכס של הממסים בכלל לא נכלל, ואין שום אפשרות גם לרשות המסים להקל עלי בנושא הזה.

חיים כהן, מנכ"ל אבקו, בקשה.

אנחנו מתעשיית הטקסטיל, אנחנו מייצרים מוצר לדלתא ותפרון איתו הם פיתחו על תפר שמשמש למכונות סריגה. המוצר במהות שלו יותר יקר, לכן אין בכלל טעם למישהו לקחת ולנסות לעשות איתו משהו. בשלושת החודשים האחרונים הפסדתי חלק גדול מהמכירות בגלל המס, כי נכנסו מפעלים מחו"ל שפשוט מתחרים ואוכלים לי את הפרנסה.

להם אין את המיסוי.

נכון, אין להם את המיסוי. אני מייצר ליצרנים ישראלים שאמרו לי שהם ישמרו עלי כי זה כחול לבן, כי זה דלתא ותפרון. באיזה שהוא מקום זה נהיה די מגוחך, דבר שקשה להסביר. אין לי מושג מה הקשר בין זה לבין מה שהמחוקק רצה לעשות פה.

עומר סלע, איגוד לשכות המסחר, בקשה.

לשמנים אוטומטיביים, שמנים הידראוליים ושמני גיר ניתנו מספר פרמטרים שפוטרים אותם מהמס - ארבעה פרמטרים כימיקליים-פיסקליים ופרמטר של גודל אריזות עד 20 ליטר. לגבי גודל האריזות הפרמטר הזה של 20 ליטר הוא מיותר. אם שמן עומד בכל ארבעת הפרמטרים הכימיקליים-פיזיקליים, כלומר הוא לא יכול לשמש כתחליף דלק, לא צריך להוסיף על זה גם פרמטר של 20 ליטר, כי זה מנוגד לוגיסטית, כלכלית וסביבתית. שמנים הידראוליים ושמני גיר לא עוברים את המשוכה שנקבעה בצו בערך TBN ובריכוז המתכות. התוצאה החמורה מאוד שקורית בעקבות הדבר הזה היא א', פגיעה בתחרות, וב', מוצרים שעברו רפורמולציה, כל מיני מוצרים שהם לא אופטימאליים למערכות הידראוליות או מערכות גיר נמכרים מכיוון שהם לא יכולים לעבור את התנאי לסף המס וצרכנים קטנים או צרכנים עם ציוד יקר משתמשים בשמן לא טוב שגורם להם נזק. יש נושא של מיסוי אירוסולים, שזה דבר מופרך לחלוטין, כי אף עבריין לא ייקח תרסיסים ויהפוך אותם לדלק. אני חושב שרשות המסים מכירה בכך, לכן ראוי לתקן את זה. לכל תחום השמנים האוטומטיביים, הידראוליים ושמני הגיר היה ראוי שיהיה פטור גורף בכל מקרה.

מירי, בקשה.

בפתח הדברים אני רוצה להתייחס לכל המהלך של הרפורמה שנעשתה כאן בוועדה. באמת, כמו שציינתם, המטרה של הרפורמה הייתה מלחמה בהון השחור, מלחמה בתופעה מאוד חמורה של מהילת דלקים, תופעה שבשנים האחרונות ראינו שהלכה והתגברה בקצב מאוד משמעותי וגרמה להרבה מאוד בעיות במשק. היא גרמה לאובדן מסים בהיקפים מאוד גדולים - אמרנו שאנחנו מצפים שהרפורמה תביא להכנסות של מיליארד שקלים - גרמה לזיהום אוויר, גרמה לזה שנכנס לתוך מנועי כלי הרכב דלק מהול שגרם לנזקים. כתוצאה מהרפורמה הזאת שמיסתה תחליפי דלק ראינו שינוי משמעותי בניפוקי הסולר. אם עד שנת 2021, ככל שהתופעה הזאת של מהילת דלקים והשימוש בממסים ושמני סיכה הלכה וגדלה, ראינו ירידה בניפוקי הסולר, אז מחודש פברואר 2021 עד נובמבר 2022 ראינו גידול של 14% בניפוקי הסולר. הגידול הזה לא בא יש מאין. הוא בא כתוצאה מזה שבמקום לצרוך דלקים מהולים מחומרים שלא מוסו האנשים חזרו לצרוך את הסולר האמיתי. האומדן שלנו לגידול בהכנסות בשנת 2022 הוא סדר גודל של מיליארד שקלים, כשהמיליארד הזה לוקח בחשבון את זה שתעריף הסולר הופחת בחלק מהשנה. אם הוא לא היה מופחת, היינו עומדים על תוספת הכנסות בגין הדבר הזה של כ-1.1 מיליארד שקלים.

בשנת 2021 היה עדיין את ההון השחור בכמיליארד שקל, אבל ב-2022, לפי מה שאתם אומרים, לא הייתה בעיה בהון השחור כי הכנסתם מיליארד שקל.

לא אמרנו את זה.

זאת התוצאה.

כשאמרנו שאנחנו צופים לראות תוספת הכנסות בסדר גודל כזה, זאת הייתה הערכה שלנו לגבי היכולת של הרפורמה בהיקף הזה להקטין את ההון השחור.

זה לא אומר שהקטנתם את ההון השחור, זה אומר שלקחתם מיסוי שהביא לכם כסף. אתם הרי ידעתם איפה העבריינים האלה נמצאים, רק אמרתם שאין מספיק כוח אדם, שלא יודעים להגיע אליהם. האם המיליארד שקל האלה נעלמו מבחינת ההון השחור, כלומר אותם עבריינים נהפכו צדיקים, או שרשות המסים אמנם קיבלה מיליארד שקל אבל יש עדיין את ההון השחור במיליארד שקל? גם אתם הודיתם פה שרוב האנשים הם ישרים והגונים והם לא ישתמשו בהון השחור הזה. ברגע שאני בא ואומר שמיליארד שקל נכנס, זה אומר שמאותם אנשים הגונים וטובים לקחו את המיליארד שקל. האם מאותם עבריינים ורשעים תפסתם את ההון השחור? הם הפסיקו להתעסק עם זה?

האם קטן היקף ההון השחור?

הגברת שושנה מחדרה מימנה את ההון השחור הזה, כי היא השתמשה בצבע ובמדלל.

עיקר התוספת שעליה דיברתי הגיע מגידול בצריכה של הסולר. זה אומר שעסקים או אזרחים שקודם לכן תדלקו בתחנת דלק בדלק מהול שלא שולם עליו בלו, עברו לצרוך בלו תקין שעליו שולם סדר גודל - -

מירי, זאת לא תשובה נכונה, כי הסולר זה משהו אחד, השמנים זה משהו אחר. אם מדללי צבע עולים יותר, לא יכול להיות שישתמשו בזה בשביל למהול.

מה רשות המסים מוכנה לעשות בעקבות כל מה שעלה כאן? האם את יכולה להצביע על כך שההון השחור נבלם? את זה שהרווחתם כסף אנחנו יודעים. התוצאה של כל רפורמה שאתם עושים היא שאתם מרוויחים כסף, ואני בעד, זה מדינת ישראל.

הנתונים הנוספים שמצביעים על כך שחלה ירידה מאוד משמעותית בשימוש בחומרים האלה לצורך שימור הדלקים, היא הירידה המאוד חדה שאנחנו רואים בייצור הממסים המקומי – מסדר גודל של 200 מיליון ליטר בשנה לכמעט ייצור אפסי, וירידה של כמעט 60% בייבוא שמני סיכה. מי שצריך את החומרים האלה לתעשיות ממשיך לייבא אותם או לייצר אותם. הירידה הכל כך משמעותית הזאת בדיוק מצביעה על זה שאלו הכמויות שבמקום לייבא אותן, למהול ולהפוך אותן לדלק לא תקין, הפכו לצריכה של סולר. החיבור של שני הנתונים האלה יחד מצביע על כך שהרבה מאוד אנשים שקודם צרכו דלקים מהולים שיוצרו מהחומרים האלה עברו לצרוך סולר תקני, שזאת הייתה המטרה של הרפורמה.

בתוך הרפורמה השתדלנו לתת פטורים עד כמה שחשבנו שניתן לתת. יש לנו היום כ-250 מפעלי תעשייה שמקבלים את הפטור, כשהערך הכולל של הפטור שניתן במהלך שנת 2021 עד עכשיו עומד על סדר של כ-300 מיליון שקלים. בנוסף, היה את השמן המתוסף שהיה עליו פטור, פריט שכשהגדרנו פה בוועדה היה חשש שיש פטור שאי אפשר יהיה להשתמש בו. אנחנו היום יודעים שיש סדר גודל של כ-80 יבואנים שמייבאים היקף של כ-120 מיליון ליטר של השמן המתוסף הזה, מה שאומר שיש כאן פטור שהוא בר שימוש ומיושם. יש לנו תיקונים משני סוגים שנבקש להביא.

הפתרון הוא להחריג את כל התעשייה במקום להחריג את המתכות, את הטקסטיל. בפעם שעברה ישבנו פה שעות, העלינו את הדברים האלה. לא היינו צריכים להגיע לזה אם היינו אז מקימים את הוועדה שביקשנו שתהיה באישור השר. חבל שעוד פעם נחריג אחד או שניים, כי נצטרך לבוא שוב בעוד חצי שנה. תקבעו שהשר יוכל להכריע, ומפה אפשר להתחיל לדבר.

שני התיקונים שנציע לעשות הם משני סוגים. חלק אחד זה הרחבת הפטורים. החלק השני נוגע לכך שאנחנו מזהים בתקופה האחרונה שמתחיל שימוש בחומרים שלא נמצאים בתוך הרפורמה ומשמשים בעיקר למהילת דלקים. אנחנו מקבלים תלונות מהשוק עצמו, משחקנים מאוד מרכזיים בשוק, על כך שהדברים האלה גורמים לשיבושים בתוך העולם הזה.

אגב, אתם יודעים שיש כאלה שמשתמשים בשמן לטיגון פלאפל גם ברכבים? אולי שאת שמן הקנולה או שמן הסויה גם נמסה? כשאתה מבקש הקלה, באים לפה בעקבות מידע על עוד דברים. תתפסו את הגנבים. הגנבים לא יושבים פה סביב השולחן.

במקביל לזה שנמליץ להרחיב את הפטורים לתעשיות ולחומרים מסוימים, גם נבקש להטיל את המיסוי על חומר או חומרים נוספים.

איפה הרשימה?

את החומרים שנבקש למסות נציג בישיבה הבאה. לגבי הפטורים קובי ייתן פירוט עכשיו.

הבאתי את הדיון הזה, כיוון שהבנתי שבשל העניין לעזור לתעשייה המקומית ולהוריד את הפטורים שהם חסרי היגיון לחלוטין. עכשיו את באה ואומרת לי שיהיה עוד מס על עוד משהו? זה הזמן לעשות את זה? מה הפטורים?

פנו אלינו במהלך התקופה של הרפורמה הרבה אנשים שיושבים פה בשולחן. האמת שעד היום אנחנו מקבלים בקשות. חלק מהבקשות אפילו יישמנו. כשאנחנו רוצים לתת פטור אנחנו צריכים להגיע לוועדת הכספים שתאשר את הצו. לאחר מכן אנחנו מחתימים את שר האוצר על הצו.

מה הפטורים?

היו שלושה סוגי צווים. שני סוגים זה צווים של תעריף המכס, צו אחד דורש אישור מוקדם. יש צו תעריף מכס שחל לגבי ייבוא של חומרים ממסים, יש צו על בלו על דלק שחל לגבי הייצור המקומי, ויש צו בלו על דלק (פטור והישבון) שחל לגבי הייצור המקומי וקובע את הפטור, כשזה מגיע קודם לאישור ועדת הכספים ורק אחר כך נכנס לתוקף.

במערכת הבחירות אמרתי שאם אני אהיה יושב ראש ועדת הכספים אני אדאג לפתח את התעשייה בישראל כי זה גם מכניס יותר כסף וגם נותן פרנסה להרבה מאוד עובדים. אני נאמן לדרכי הזאת. אני לא אומר אחד בפה ואחד בלב, או אומר משהו לצורך בחירות ועכשיו בא ואומר משהו אחר. אתם לא משתפים פעולה עם המטרה הנעלה הזאת. באים אנשים ואומרים: תראו, הממסים, כל הדברים האלה לא קשורים בכלל לעניין. אתם באים עכשיו עם כל מיני דברים, עם כל מיני תירוצים של "פה נוסיף". אני הרי מכיר את השפה שלכם, אתם רוצים כסף מן הגורן ומן היקב. אתם פוגעים בתעשייה. אני מבקש לדעת מה הפטורים. מה אתם עונים על השאלות? שיש גנבים בעולם? היום יש לנו שר לביטחון לאומי. אני אפנה לבן גביר, אני אגיד לו שיתפוס את הגנבים. אני מבקש את הפטורים לתעשייה, כי אני רוצה לעודד את התעשייה המקומית. אני לא רוצה לשחק עם הדבר הזה. אני מאוד מעריך את מה שאתם עושים, וגם המטרה שלכם היא מטרה חשובה, אבל לא על חשבון התעשייה, לא על חשבון דברים שהם צודקים. מה פתאום שאת החלק הזה צריך למסות? למה לא נותנים לו פטור?

יש לנו שני סוגים של פטורים. אחד מדבר על זה שתחליפי הדלק משמשים כחומר זינה לייצור חומרים פטורים ממס. ברשימה שקבענו בזמנו היו 14 סוגי תעשיות שנעשו בשיתוף מלא עם התאחדות התעשיינים. את כל הרשימה שהם העבירו הכנסנו לתוך הצו, קבענו לכולם פטור. מתחילת הרפורמה קיבלנו עוד בקשות של התאחדות התעשיינים ושל גורמים פרטיים בשוק שאנחנו מתכוונים להכניס לתוך הצו. אנחנו מתכוונים להרחיב את הרשימה של הפטורים.

כל מה שנאמר בדיון עד עכשיו יהיה בתוך הפטורים האלה?

הזכירו פה סוגי תעשיות שייכנסו לתוך הרשימה, כמו הטקסטיל.

מתכות.

הכנסנו את העיבוד השבבי.

אני מייצג מפעל פלדה שמונה 700 עובדים, אני צורך עשרות אלפי ליטרים של שמן בשנה אם לא מאות אלפי ליטר שנועד לשימוש מכונות ולהידראוליקה. מה העונש הזה שאני מקבל? למה שעלויות הייצור שלי יעלו? כמו שאמר הרב גפני, אנחנו צריכים לעודד את התעשייה. למה אני בעונש? למה אני מוגדר כעבריין וצריך לשלם את המס הזה של מאות אלפי שקלים?

אנחנו נכניס לצו את תעשיית הטקסטיל, את תעשיית היציקות פוליאוריתן, מפעלים של פלסטלינה שביקשו לקבל פטור על תחליף דלק שמשמש לייצור פלסטלינה, ומפעלים של חומרי הברקה שביקשו מאיתנו. יש לנו היום שלושה סוגי תעשיות שבהם נתנו פטור לשמנים שבאים במגע עם המוצר, וגם שם נרחיב את הפטור בהתאם לבקשות שקיבלנו. הזכירו פה את העניין של התרסיסים. אנחנו גם מתכוונים להגדיר פרט מכס מיוחד לתרסיסי שמן, לקבוע עליו פטור ממס קנייה ופטור מבלו. ביקשו מאיתנו גם על משחות סיכה לקבוע פטור. המוצרים האלה הם מוצרים שנצטרך להביא בצו הפטור לוועדה, לאחר מכן להחתים את שר האוצר. כשיכולנו לעשות צווים שמקלים על התעשייה ללא אישור מוקדם של ועדת הכספים עשינו את זה. בחודש אוגוסט החתמנו את שר האוצר על צו לגבי מחזור של תחליפי דלק שמייצרים מדללי צבע. נתנו להם פטור, ובלבד שיהיה עד 25% של תחליפי דלק בתוך המוצר.

בחמשת הסעיפים שרשות המסים פרסמה שאם עומדים בהם אתה יכול לקבל פטור או החרגה נמצאים שני סעיפים. סעיף אחד, נקודת הבזקתו אינה נמוכה מ-180 מעלות. כל השמנים ההידראוליים הם מעל 220 מעלות, אי אפשר להפוך אותם לדלק. דבר שני, צמיגותו ב-40 מעלות צלזיוס תהיה גבוהה מ-25 סנטיסטוק. השמנים ההידראוליים הם 46 ו-68, אי אפשר להפוך אותם לדלק, אז למה לא נותנים החרגה לדבר הזה?

מה התשובה לשאלה הזאת?

השמן לתוסף שמזכירים כאן זה משהו שנכנס לרפורמה בדיונים בוועדת הכספים. בצווים המקוריים לא היה שמן לתוסף, זה נכנס כאן בוועדה בשיתוף עם התעשייה לגבי הפרמטרים.

למה? הוא אומר שאי אפשר להפוך את זה לדלק.

ההגדרות הכימיות שקבענו הן בדיוק בשביל שזה לא יהיה נועד למהילה.

למה אין פטור על זה?

יש פטור על זה.

יש פטור על שמן הידראולי?

לא על שמן הידראולי, על שמן לתוסף.

אני מדבר על שמן הידראולי 68 ו-46 שאי אפשר להפוך אותו לדלק.

אני סמנכ"ל הכספים בנירלט צבעים, חברה שנמצאת בקצה הפריפריה של מדינת ישראל, שני קילומטר מגבול רצועת עזה, סופגת פצמ"רים, סופגת הרבה דברים ועדיין נשארת שם. כשאמרו לנו שתעשיית הצבעים בתוך הפטור חשבנו שנהיה פטורים לגמרי, אבל אז מתברר שעל חלק מאוד מהותי מהפעילות שלנו אנחנו חייבים. אנחנו גם נקראים רוכשים ואנחנו גם נקראים יצרני צבע. כמו שאמר מנכ"ל טמבור, אנחנו נאלצים כל הזמן להתעסק בבירוקרטיות, כשהמערכות שלנו לא בנויות לזה. זה לא מע"מ שהמערכת בנויה לזה. אנחנו כל הזמן צריכים לשבת, כל הזמן צריכים לחייב את הלקוחות שלנו, כל הזמן צריכים לייצר עבודות תפעול מטורפות על אותו חומר גלם, כשבסוף זה לא מביא שום תועלת, כי כמו שאמר גם מנכ"ל טמבור ואחרים פה, אנחנו מוכרים דליים קטנים. אין שום אחד שמערבב דלק בדליים בגודל כזה.

העברתם את הבקשה שלכם לרשות המסים?

כן, העברנו את הבקשה לרשות המסים, אני מקווה שגם יקדמו אותה איתנו. אפשר לפתור את הדברים האלה ולעזור לקצה הפריפריה של מדינת ישראל.

חברת ביו-לב מייצרת ממסים. אנחנו מייבאים ממיסים ומנקים אותם ברמות איכות גבוהה לשימוש מעבדתי, לשימוש שלהם במחקר ופיתוח בתרופות, באלקטרוניקה, בבתי חולים. אני לא אמליץ לאף אחד לשים את החומרים האלה בדלק או בשמן של האוטו כי זה פשוט יגרום לפיצוץ של המנוע.

ולכן מה?

אנחנו לא קשורים לאירוע הזה.

אין לכם פטור?

ללקוחות שלנו אין פטור. אנחנו עומדים באמצע, אנחנו יבואן שמייצר. אוקסילן, שהוא חומר חשוב שנמצא בבתי חולים ומשמש בקיבוע של ביופסיות, נמצא ברפורמה. מה לו ולדלק?

לי יש שלושה מפעלים בראשון לציון ובקריית גת שעוסקים בענף המתכת והפלסטיק. אני גם יושב ראש איגוד המתכת לשעבר בהתאחדות התעשיינים. אין פטור לעיבוד השבבי. אברהם שיושב פה משלם עשרות אלפי שקלים בשנה. אנחנו משלמים מעל ל-100,000 שקל בשנה מסים עודפים על השמנים שאנחנו צורכים. על שמנים מינרליים אין פטור, אלה שאנחנו מקררים את העובד בעיבוד השבבי. על כל הממסים, על ניקוי התבניות ועל כל התחזוקה של הייצור אנחנו משלמים כפל על כפל על כפל של מס. אנחנו נלחמים בשיניים לעצור את הייבוא, כאשר כל יום וכל שבוע בא אלינו לקוח חדש ואומר: אני עוזב את תוצרת הארץ, אני עובר לקנות בתורכיה, בסין, בוויאטנם ובהודו. אתם עוזרים פה להוציא את התעשייה מישראל, זה לא הגיוני. אנחנו גם ככה משלמים המון מסים, אז עכשיו הוסיפו לנו עוד מס? הזוי מה שקורה פה, חייבים לעצור את זה.

אני חבר מועצה באיגוד המוסכים. על השמן פעם לוקחים, פעם לא לוקחים. מי שחזק לא משלם, ולמי שחלש דופקים 100,000 שקל על ייבוא שמן מנוע של ארבעה ליטר. אם אתה חדש ורוצה תחרות נותנים לך מכה. הנה יש לי פה את אותו שמן שפעם שילמתי ופעם לא שילמתי. לא ברור אצלנו על מה נשלם ועל מה לא נשלם.

מילה אחת על יוקר המחייה. כתוצאה מהחוק הזה יש עליית יוקר המחייה שקשורה לתחום הרכב, עלה במעל 20% השמן לרכב לטיפול. בנוסף, גדלה כמות הפלסטיק שצורכים בישראל שהולך להטמנות במאות אלפי יחידות כתוצאה מ-20 הליטר הטיפשי הזה בשמן אוטומטיבי שאין סיכוי להפוך אותו בחיים לדלק.

אני חושב שהצו לא נועד לפגוע באותם תעשיינים אלא בא למנוע מהילת דלקים. כשאני הייתי באוצר רשות המסים הציגה לנו שמדובר על מיליארד שקל בנוגע למהילת דלקים, כשיכול היה גם להגיע למיליארד 100. כל המטרה של המס הייתה להילחם במהילת דלקים, במיוחד בשטחים. כמה מסים אנחנו גובים עכשיו מאותם תעשיינים? זאת לא הייתה המטרה.

סך המסים מממיסים ומשמני סיכה זה סדר גודל של 70 מיליון שקל לשנה.

אנחנו רואים בדיון איזה בלגן נוצר מכל הדבר הזה. אם אפשר להוסיף עוד רגולציה, בירוקרטיה, פעם כן, פעם לא, סמוך עליהם שיהיה שם בלגן. חשוב שהוועדה תפנה לאוצר ותבקש ממנה לסמן מה לא, לא להגיד מה כן, שלא כל פעם יבואו אלינו עם עוד איזה מפעל ועוד איזו חברה. בסוף גם אנחנו לא מומחים בתוך השמנים והדלקים. שיבואו ויגידו מה לא, נשים מה שלא, ואם תהיה בעיה - שיבואו לתקן.

אתם יכולים לבוא אלי לחדר, אני רוצה לדבר איתכם על הדיון שהתקיים פה ועל מה ששמעתי קודם. אתם תצטרכו לשנות קונספציה. אני לא אלך נגדכם על כל החזית, אבל זה לא יימשך. מה שהיה שנה שעברה לא יהיה הפעם. אתם צריכים למצוא פתרון. אנחנו צריכים לעודד את התעשייה המקומית. אני מודה לכם על הדיון. אני לא מסיים פה, אנחנו נמשיך את זה בעוד שבועיים-שלושה, נביא את הדיון לאחר שנקבל מרשות המסים. אני מבקש את הישיבה הזאת אצלי לכמה דקות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.