פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
23/01/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 5
מישיבתועדת הכלכלה
יום שני, א' בשבט התשפ"ג (23 בינואר 2023), שעה 9:30

קידום עסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
אוריאל בוסו
אברהם בצלאל
אלי דלל
שלום דנינו

ולדימיר בליאק
אורנה ברביבאי
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
טטיאנה מזרסקי
יוסף עטאונה

נעמי היימין רייש - סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

גל לנדו - הממונה על ערבויות המדינה והממונה על הקרן להלוואות בערבות המדינה, אגף החשב הכללי

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

מירב ולדמן - עו"ד במחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

טל קאופמן - יור מועצת מפעלים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות המלאכה והתעשייה

צחי בן עיון - יו״ר ענף העצמאיים בהתאחדות, התאחדות המלאכה והתעשייה

כרמל גומא - חוקרת במכון, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

רות זיו - חוקרת במכון, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

רונן לוי - יור, איגוד המוסכים

יעקב דרעי - חבר איגוד, איגוד המוסכים

רמי בז'ה - יו"ר פורום העצמאים, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

גיא לוי עזר - סוכן ביטוח, לשכת סוכני הביטוח

עופר חורש - יור מחוז ירושלים, לשכת סוכני הביטוח

ניר קפלן - סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות

אורן בוטא - מייסד תנועת העצמאיים

ורוניקה רוזנברג - מנכל"ית

עידית חנוכה

הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


קידום עסקים קטנים ובינוניים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא על סדר-היום: קידום עסקים קטנים ובינוניים. נושא של עסקים קטנים ובינוניים זה אחד הדברים החשובים במשק, גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת פעילות. כוועדה אנו צריכים ללמוד את הנושא, ואיך אנו מסייעים לעסקים הקטנים.

אני רואה את הממשלה בעיקר מסייעת לעסקים הגדולים, מכל מיני סיבות. אבל הגיע הזמן שגם יתייחסו לעסקים הקטנים. זה חלק מיוקר המחיה. כשההוצאות שלהם יהיו פחות טובות, ההכנסות יותר טובות, יוקר המחיה בהתאם ישתלב בכך גם כן.

בבקשה, דנינו.

אני רוצה לחזק את דבריך כי הנתונים הבסיסיים של העסקים הקטנים הם מדהימים בהשפעתם על כלכלת המדינה. מדברים על תוצר של 55%, מהמועסקים 60%, ומהעסקים 99.6%. זה נתונים מפתיעים, כל פעם מחדש, כמה המנוע הזה הוא מנוע הצמיחה הכי גדול שיש לנו במשק. לכן מאוד חשוב מה שאתה אומר, לראות איך אנו מחזקים את העסקים האלה בכל דרך.

תודה, כבוד היושב-ראש, גם אני מחזק את דבריך. זו הזדמנות אכן ללמוד את הנושא. כוועדה יש לתת את התשובות איך אנו יכולים לעזור לעסקים בינוניים וקטנים. לגבי החברה הערבית בכלל, הנושא הזה צריך גם דיון מיוחד ותשומת לב מיוחדת, במיוחד בנגב. תודה.

תודה אדוני היושב-ראש. זו פעם ראשונה שאני מדבר בוועדה. ברכות על הבחירה והמון בהצלחה. אכן העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, הלב הפועם של הכלכלה שלנו. מכאן משמעות התמיכה בהם. אני מזכיר שבהצעה לתקציב 2023 שהיה אמור לעבור בקיץ ונדחה בגלל הבחירות היו שני מהלכים משמעותיים בחוק ההסדרים לטובת העסקים הקטנים: הראשון, רשת ביטחון סוציאלית, חלק מדמי אבטלה, מתווה שסוכם בין כלל משרדי הממשלה, והשני - להקלות רגולטוריות לעוסקים במחזור עד 100,000 שקל. זו ההזדמנות לקרוא לממשלה החדשה לאמץ את שני הנתונים האלה, ולהעביר אותם גם לתקציב שהממשלה אמורה להעביר השנה.

אני שומע יותר ויותר אזהרות מהגופים הבינוניים, שכלכלת ישראל עלולה להיפגע מקידום הרפורמה המשפטית, ויותר גופים עסקיים כלכליים למחאה. אני חושב שראוי שהממשלה תיקח זאת בחשבון ולא תסב נזק לכלכלת ישראל. תודה רבה.

אני מציע שנתעסק בעסקים הקטנים ולא ברפורמה המשפטית כרגע.

זה גם קשור לכלכלה.

אם אין הצעות לסדר - אתייחס בהמשך. בהצלחה בתפקיד, כבוד יו"ר הוועדה.

אני רוצה בסוף הישיבה להקים ועדה מצומצמת של חברי כנסת שתיכנס לגופו של עניין למשך שלושה חודשים ואחר כך תביא לנו המלצות כי לא נראה לי שאפשר לסיים את העניין בשעה שעתיים.

רציתי הצעה לסדר על השבת ישראלית.

היא לא קשורה לדיון.

זאת הצעה לסדר.

זה לא לפי התקנון. בואו נתייחס לעניין.

בסדר. אתייחס בהמשך.

אדוני היושב-ראש, קודם כל בהצלחה רבה במושב ובעבודת הוועדה. אני כאן בעקבות הפניות שקיבלתי מאנשי עסקים מאילת שפנו, שהשתמשו בשירותי חברת ניקיון. היה להם הסכם שנחתם בנוכחות עורך דין והגישו דוחות לרואה חשבון לא שנה אחת. פתאום הגיעה ביקורת של משרד הכלכלה לבדוק את ההסכמים עם חברת ניקיון. הגישו תביעות נגד אנשי עסקים שהשתמשו בשירותי חברת ניקיון, שהתברר שאין לה רשיון לשירותי ניקיון. יש רשיון עסק, אבל נדרש עוד רשיון נוסף, לשירותי ניקיון. אני לא כל כך מכירה את הנושא.

חברת כוח אדם בהפעלה מחויבים ברשיון ייחודי.

אבל המדינה עכשיו תובעת את העסקים שרכשו את שירותי החברה. נדרש ליווי לעסקים קטנים, שלא ייפלו בחובות כאלה.

נתייחס לזה בסוף. בבקשה, הגב' נעמי היימן ריש, סגנית בכירה למנהל לסוכנות לעסקים קטנים.

תודה. בוקר טוב. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אחראית על הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים אבל למעשה העסקים הקטנים מושפעים מכל חלקי הממשלה בשלל היבטים. אתייחס לפעילות שאנו עושים ואיך שאנו רואים את הדברים.

אפשר הגדרה, קטן ובינוני בסכומי כסף? איך זה הולך?

מספר עובדים ומחזור. עסקים קטנים זה עד 5 עובדים ו-2 מיליון ₪ מחזור. בינוניים – 20 עובדים ו-20 מיליון ₪ מחזור – סליחה, זה היה עסקים זעירים. קטנים זה 20 עובדים ו-20 מיליון ₪ מחזור, ועסקים בינוניים זה עד 100 עובדים ו-100 מיליון ₪ מחזור.

אגב זה הוכנס רק ב-2017 בעקבות תיקון חקיקה שנעשה פה בוועדה הזאת.

37% מהמדינה זה עסקים קטנים ובינוניים.

ההגדרה מופיעה בחוק חובת המכרזים. עבדנו לפי ההגדרות האלה גם לפני החקיקה אבל זה הוסדר ברמת חקיקה בחוק חובת המכרזים.

כפי שאתם רואים, מדובר ב-99.6% מהעסקים, עסקים קטנים ובינוניים. חולשים על כלל הענפים והתחומים. זה הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, זה האנשים שאנחנו פוגשים אותם ביום-יום, מי שאנחנו קונים מהם, עובדים איתם, מכירים אותם. הם שכנים שלנו. זה העסקים הזעירים. ככל שהם גדלים, העסקים הבינוניים הם בהיקפים גדולים של 100 עובדים. מדובר בתעשייה, במסחר, בשירותים. הם 55% מהתוצר, 60% מהמועסקים ו-70% מתוספת למשרות במשק, כלומר העובדים החדשים שנכנסים למשק, מקומות העבודה החדשים ברובם יהיו בעסקים קטנים ובינוניים.

אני מזכירה שאנחנו עדיין לא שנה מהקורונה. כולנו רוצים ללכת קדימה ולדבר על חזרה לשגרה שזה המוד שאנחנו פועלים בו כעת אבל עדיין ההשפעות של הקורונה נגררות אחרינו. לפני שנה עוד היינו עסוקים באומיקרון, בהפסדים ובמענקים. התוצאות של העסקים היו בהתאם. אנחנו עכשיו רואים מגמה יפה של חזרה לשגרה גם בנתונים. אם שנת 2020 התאפיינה בקיפאון מבחינה עסקית – עסקים לא נפתחו, לא נסגרו, הייתה ירידה משמעותית גם בפתיחה וגם בסגירת עסקים. היה שימור סטטוס כתוצאה ממצב החירום שאליו נקלענו, ב-21' אנו רואים פריצה בכמות פתיחת עסקים. יש גם עלייה בכמות הסגירה, אבל היא מגיעה לרמות הנורמליות. באופן כללי, אנו מבחינת נתונים של פתיחה וסגירת עסקים, אנו נמצאים במקום טוב בהשוואה ל-OECD. תחלופה של עסקים היא דבר חיובי. לא תמיד הוא קורה מסיבות טרגיות.

כמה עסקים נפתחים ונסגרים בשנה?

סגירה זה לא אחד מתוך השני. אחוז העסקים שנסגרים זה 8%.

אני חושב יותר.

איך נמדדת הסגירה מבחינתכם?

סגירת תיק. מכל מיני סיבות. סגירת תיק. זה נתוני למ"ס. הם בודקים את הסגירה הטכנית של התיק.

עדיין זה עשרות אלפי עסקים. זה משהו שיש לתת עליו את הדעת.

אבל תמיד נסגרים ונפתחים חדשים.

יש עסקים גם שלא נסגרים במע"מ אבל מפסיקים את הפעילות. לאורך שנים הם מדווחים אפס.

נסגרים יותר ממה שחושבים.

וזה לא כולל עוסקים פטורים הנתונים פה.

שינוי נוסף שאנו רואים – בצריכת האשראי של העסקים. בשנת 21' עיקר האשראי הלך על תחזוקה של העסק, על הון חוזר ועל תזרים. מיעוטו, 16% הלך להרחבת פעילות. ב-22' 33% מהעסקים שנסגרו מדווחים על נטילת אשראי לצורך הרחבת הפעילות, השקעה בעסק ופיתוחו, ו-38% להון חוזר ותזרים שזה הנתונים שאנו רגילים לראותם בשנים קודמות.

בהקשר אשראי, תמונת מצב פחות חיובית – הנתח של האשראי של העסקים הקטנים באשראי במשק, בנטילת אשראי. עסקים קטנים אמנם הם מחצית מהתוצר אבל עדיין האשראי שהם לוקחים זה 24%. רוב האשראי מגיע מהבנקים. מיעוטו מגיע, זניח ממש, מאשראי חוץ בנקאי שכמעט לא נגיש לעסקים קטנים.

ב-22' אנו רואים עלייה בדיווחים על רווחיות. בשנת 21' רק 85% מהעסקים דיווחו שהרווחיות שלהם עלתה – ב-22', 24% מהעסקים מדווחים שהרווחיות שלהם עלתה, 39 טוענים שנשארה אותו דבר. 37 טוענים שירדה שזה לעומת 67% מהעסקים בשנת 21' שאומרים שהרווחיות שלהם ירדה. כלומר חזרה לשגרה של המגזר העסקי.

כשאנו שואלים את העסקים בסקר השנתי שלנו, מה האתגרים המשמעותיים מבחינתם – המשמעותי ביותר אתגר העובדים. אנו רואים את זה גם במפגשים עם עסקים, בכל סיור, בכל ישיבה שאנו עושים עם נציגי המגזר העסקי - זה הדבר המרכזי שעומד על הפרק, מחסור בעובדים. נראה האם האתגר הזה הולך להשתנות בשנה הקרובה בעקבות השינויים בשוק העבודה, בעיקר בענף ההייטק. יש איזון מחדש בין היצע וביקוש של עובדים. עדיין בעסקים הרגילים יש מחסור בעובדים ויש מחסור בעובדים מיומנים. כמובן לאתגרים של שנה הבאה נצטרך לבדוק יותר לעומק את השפעות עליית הריבית שזה מיתוסף להית אתגר משמעותי ומרכזי עבור עסקים. אנו שומעים דיווחים מהשטח, שיח על השפעות עליית הריבית. זה לא משהו שאנו יכולים לראותו בנתונים שלנו.

הזדמנויות שאנו ראינו אחרי הקורונה זה מסחר מקוון. הרבה עסקים נאלצו, כדי להמשיך לעבוד, לעבור למסחר מקוון ולעבוד באינטרנט, במשלוחים, בדרכים יצירתיות שונות. היצירתיות שהעסקים גילו בתקופה הקשה שעברה הייתה מפעימה. המסחר המקוון זה משהו שאנחנו חושבים שצריך לשמר אותו, לשפר אותו בכלל, כל עולם הדיגיטציה זה משהו שיש לשים עליו דגש. אנו מתכוונים לשים עליו דגש בשנה הקרובה, לקדם את העסקים לעידן הדיגיטלי.

יש גם היום תוכניות לעידוד.

נכון. הייתה לנו תוכנית של מענקים למחשוב, בעיקר זה הטמעת מערכות, CRM, ERP. מערכות לניהול העסק. אציג את זה בהמשך. היה ביקוש עצום לתוכנית הזו. מימשנו את כולה. כמובן לא יכולנו לתת מענה לכולם. זו הקצאה שהסתיימה. זה נושא שמבחינתנו הוא בראש סדר העדיפויות.

חשוב להמשיך אותה, כי הביקוש היה אדיר.

מה עושים עם כל המידע הזה - הסוכנות לעסקים קטנים מפעילה מערך סיוע לעסקים במגוון תחומים. בעולם התוכן של הידע אנו עובדים במערך מעוף, זה מערך השטח שלנו, גופי שטח שפרוסים ב-38 נקודות ברחבי הארץ. נותנים לעסקים כלים של ייעוץ, הדרכות, קורסים. רק היו אנו פותחים בדרום מאיץ עסקי לעסקים בתחום הטכנולוגיה, יזמים טכנולוגיים שנכנסים לתהליך של אקסלרציה לקידום היזמות שלהם בדרום. נעשה זאת גם בצפון. חשוב לנו שהדברים הללו יקרו לא רק במרכז אל גם בפריפריה. גם בפעילות השוטפת שלנו – טיפלנו ב-35,000 עסקים במהלך השנה החולפת, אנו יכולים לעשות עוד. יש ביקוש מאוד גדול לכלים שלנו.

אנו פעילים בתחום הרגולציה והחקיקה. כאמור יש גופים ממשלתיים רבים שמשפיעים על עסקים קטנים. אנו עובדים מולם כדי לעבוד יחד איתם על רגולציה שהם מוציאים, על חוקים שהם מוציאים, שלא יפגעו בעסקים קטנים. יש הרבה מה לעשות בתחום הזה. אנחנו פעילים ושותפים של כל נציגי המגזר העסקי שיושבים פה בסוגיות הללו של הקלות ברגולציה, טיוב רגולציה ומניעת רגולציה עודפת.

הייעוץ נעשה בתשלום של העסקים?

יש השתתפות. אנחנו מסבסדים את רוב השירות.

יש שנרתעים בגלל התשלום ולא באים?

לא יודעת לומר מדוע אלו שאינם באים – לא באים. התשלום הוא 80 שקל לשעת ייעוץ. זה גרושים. זה שום דבר. זה מחיר מסובסד וגם מייצר ערך לכלי. דברים שניתנים בחינם - היחס אליהם הוא בהתאם.

זו לא הבעיה של העסקים הקטנים בישראל.

אבל זה כלי מאוד חשוב, אם הוא ימנע קריסת עסקים עתידיים. יש הרבה התלהבות, אמונהש העסק שלך הולך להצליח, ופה יש להשקיע הרבה יותר כדי לנסות לסנן את העסקים, שאת יודעת שלפי המודלים הכלכליים הם הולכים להתרסק, ואז זה בתי משפט ועצב גדול לכל יזם כזה. החוליה הזו, הקשר עם עסקים שהולכים להיפתח, צריך לפתוח עליהם עיניים.

אתה צודק. אנו בהחלט חושבים – גם רואים, כשמדברים עם עסקים וגם בנתונים האמפיריים של מחקרים שאנו עושים - עסקים שמגיעים אלינו אחוזי השרידות שלהם יותר גבוהים. הם שורדים יותר זמן, מעסיקים יותר עובדים. הם מצליחים יותר כי קיבלו כלים. עסק שפותח הוא מומחה לתחום שבו פתח את העסק. אף אחד לא מצפה שיהיה מומחה גם ב-IT ובניהול כספים ובשיווק. אנחנו כממשלה נותנים להם את המעטפת שחסרה לעסקים הקטנים שהם שחקנים של אדם אחד לפעמים. גם עסק של חמישה עובדים, יש כל כך הרבה שוטף של היום-יום שבשביל להרים את הראש צריך את המישהו מבחוץ שילך איתך יד ביד ויעבור איתך תהליך. ובאמת אנחנו רואים עסקים שעברו את התהליך הזה אמרו שמבחינתם המינוף שעשו לייעוץ בשווי הכסף של הייעוץ הוא הרבה יותר משמעותי מאשר לו היו מקבלים את זה כמזומן ביד. יש לזה אימפקט הרבה יותר רחב אחר כך.

נחזור אליך. אלי דלל.

העסקים הקטנים הם בעצם השדרה של הכלכלה של המדינה שלנו. הם מהווים כמעט 80% או 75% מסך כל המועסקים.

60% מהמועסקים – עסקים קטנים.

גם זה לא מעט. כפי שציינת, העסק הקטן או המנהל שלו הוא לא מתמחה בכול. צריך להיות גם מנהל השיווק וגם הבנקאי וגם הפיננסי. הוא צריך להיות הכול. זה הרבה יותר קשה מאשר להיות מנכ"ל של חברה גדולה. לכן הסיוע שלהם מאוד חשוב, והוא צריך להיות ממש בהתחלה, עוד לפני שהקימו את העסק. פה אנו צריכים לראות, ברגע שמקימים את העסק או אפילו לפני, לראות שאותו עסק קטן – לא יודע איך מגיעים אליהם. אולי זה מה שצריך לעשות מבחינתכם, להגיע לאותם עסקים שהם רק בהתחלה ואז לתת פה את היד לסיוע, אם בכלל כדאי להקים את העסק או לא.

בבקשה.

אני מסכים עם אלי שהעסקים הקטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. חושב שכולנו שותפים לתחושה הזאת. זה לא רק העניין הכלכלי. זה עניין אנושי. יש אנשים שהחלום שלהם להקים עסק, לפרנס את המשפחה שלהם בכבוד. כשהעסק קורס זה גם טרגדיה אנושית. קראתי הרבה מהדברים שנכתבו בהכנה לישיבה, ואני רואה מוטיב חוזר: שהממשלה עם רגולציה ועם בירוקרטיה וכו' גורמת להרבה מאוד בעיות, לכן יש בקשה לסיוע כדי לפתור את הבעיות האלה. אני רוצה להציע שננסה לבוא בגישה אחרת: נעיף את הבעיות, את הרגולציה, את הבירוקרטיה, ננסה להוריד את המיסים מתי שאפשר וכך לא נצטרך לסבסד על פתרון של בעיות שהממשלה בעצמה מקיימת. זה צריך להיות המיקוד שלנו לנסות להוריד רגולציה ובירוקרטיה. מההיכרות שלי – גם הייתי בעל עסק קטן מאוד לפני שנכנסתי לכנסת – מהניסיון שלי כבעל עסק קטן הרגולציה והבירוקרטיה אלו הדברים שהכי הורגים עסקים. אם נטפל בזה, כל הדברים האחרים גם נחמדים, אבל קודם כל צריך לטפל בעיקר שזה הדברים הללו.

גל ברנס, אגף תקציבים. כמה הכנסות יש מהכנסות המדינה, שקשורות לעסקים קטנים?

אני לא יודע להגיד בשלוף. אני יכול להחזיר תשובה לוועדה.

במצגת כתוב 55% מהתוצר.

כדי לשלם מיסים, מס חברות, צריך שהעסק גם ירוויח. אני לא יודע לומר מה פילוח הרווחיות. נבדוק ונחזיר תשובה.

אגף החשב הכללי בתקציב הבא אתם מתכוונים לדאוג לעסקים הקטנים או לא?

אנחנו משתדלים בכל תקציב לתת דגש לעסקים הקטנים והבינוניים. גם בתקציב הזה, זה הליך גיבוש פנימי במשרד האוצר- - -

אני מבקש מהוועדה המצומצמת שתקום לשלושה חודשים שתראה מה הולך להיות בתקציב המדינה בעניין הזה.

אפשר שאלה? מבחינת הנתונים, יש פה שתי מצגות שנותנות נתונים שונים. השאלה מה נכון. באחת מדובר על 55% מהתוצר; בשנייה 34, וגם בכמות העובדים זה 60% מול 40%. מה מתוך זה נכון?

מי יכול לענות על זה?

אני לא יודע מה המצגת השנייה. אבל גם אנחנו מכירים את הנתונים של משרד הכלכלה. יכול להיות שזה עניין הסיווג העסקים בהגדרה שלהם.

התשובה היא ההבדל בכמות העסקים. אנחנו מדברים רק על עסקים קטנים ובינוניים, בין 5 ל-99 עובדים. אנו לא מכלילים את הזעירים והעצמאיים.

אנחנו רואים המון חשיבות בקידום עסקים קטנים ובינוניים. כשמדברים על יוקר מחיה- - -

זה ממש בא לידי ביטוי בחוקי ההסדרים. ממש. ביטאתם את זה בנפש חפצה.

חבר'ה, בלי התפרצויות ובלי צילומים לפייסבוק. נתייחס עניינית לעניין. לא אמרתי שאתה. באופן כללי.

אנחנו רואים בהם כלי משמעותי לקידום תחרות ולהפחתת יוקר המחיה.

עכשיו זה דיון כללי אבל תחשבו איך מסייעים לעסקים הקטנים. אם הם הרבה כוח אדם ועם הרבה הכנסות למדינה, צריך שיהיה איזון חוזר בעניין.

אולי אפשר עוד מטלה עכשיו שהם יושבים לקראת התקציב להגיד לנו מה מטופל שם, מה מתכוונים לעשות.

תוכל להתייחס למה שדיברתי – שתי התוכניות שהיו בהצעה לחוק ההסדרים?

אני לא יכול להתייחס למה שיהיה בתקציב. כל גיבוש התקציב הוא בהליך פנימי במשרד האוצר.

אבל אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות כאוצר. נכון שאתם צריכים לדבר עם שר האוצר אבל יש לכם כיוון. אתם יכולים לומר לח"כים מה הכיוון.

הם מעדיפים להנחית חוק הסדרים שלא נוכל לעמוד על פרטיו ואולי אף יפגע בחלק מהעסקים ולא נדע איך לעבוד על זה.

אני לא מבין - לפי לוח הזמנים אתם מדברים על כך שבפברואר התקציב וחוק ההסדרים יאושרו סופית בממשלה ובמרץ יגיעו לכנסת. אנחנו בסוף ינואר. עוד שבועיים שלושה מביאים את זה לאישור.

יש לכם כיוון לסייע בנוסף למה שיש היום בתחום?

באופן כללי כשאנחנו מנתחים את עיקר הבעיה שאנחנו יכולים לטפל בה זה כל נושא הבירוקרטיה והרגולציה.

זה כל שנה אתם מדברים על זה ותכל'ס אין כלום.

אנחנו מתכננים להמליץ על צעדים ומקווה שגם יגיעו.

זה לא מספיק רגולציה. רגולציה זה שם יפה אבל תכל'ס הם צריכים סיוע כספי, לנהל את העסק. הם מתמודדים בעיקר עם הבנקים. עסק גדול, הייטק או עסק ענק, בא למנהל הבנק – נותן ישר אשראי. קל להרוג את האדם שמעסיק 5, 6 עובדים.

הם אומרים פה שכל הדיבורים על רשת ביטחון סוציאלית ירדו מהפרק. כמובן רק מה שקשור לבירוקרטיה ורגולציה - לא שאני נגד, אבל אם המדינה לא תחליט להתערב בכל הקשור ללהסתכל על בעלי העסקים הקטנים כמי שראויים גם להגנה סוציאלית בדיוק כמו עובדים אחרים או מקומות אחרים – אנחנו עוד מאותו דבר. אני מבינה שחוק ההסדרים לא יביא בשורה סוציאלית לעסקים הקטנים.

איך אתם יודעת? הוא אמר: אנחנו לא יכולים לומר.

אני מבינה וימים יגידו, אבל אין ספק שלא תהיה פה יד בכיס לגבי הגנה סוציאלית ומה שעסקים משוועים לו יותר מדי זמן כדי לא להיות חשופים לכל פגיעה.

למה את מתכוונת, הגנה סוציאלית?

למשל כל מה שקשור באבטלה, ימי מחלה, ימי אבל. דברים שנותנים להם אורך נשימות בעיתות משבר, בכל מצב שיכול לקרות. לא סתם אנחנו רואים 40,000 עסקים סגורים כל שנה. זה גם תולדה של היעדר יכולת להרים את הראש בכל פיק שיש. אבל לא יהיה שום דבר. חוק ההסדרים לא יביא בשורה.

בסוף, אם יש רגולציה מ-1982 שאומרת לכל יצרן מזון קטן לשים שתי מקלחות בעסק, הרגולציה הזאת תתבטל לו - זה בסוף מוזיל לו עלויות.

ברור לי שהרגולציה מורידה עלויות. אין ויכוח.

אתה צודק. יש דברים מופרכים. נסכים עליהם פה כולם.

עדיין יש עוד דברים שאתם יכולים לסייע.

העובדה שאם מת לבעל עסק אב והוא לא יכול ללכת לשבעה ולקבל את דמי האבל - זה לא דבר מופרע? זה יהודי? זה הגיוני?

אבל זה לא העיקר בעסקים קטנים.

נכון. זה דוגמה. זה לא העיקר.

העיקר זה לתת להם אמצעים כספיים וכו'. יש מישהו מרשות המיסים? אין. אגף החשב הכללי.

אגף החשב הכללי רואה חשיבות רבה בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחום האשראי. אנו מפעילים מזה שנים את הקרן להלוואות בערבות מדינה. לפני כחודש פתחנו קרן חדשה לעסקים קטנים ובינוניים, שהביאה בתוכה הרבה חידושים בפעילות, שילוב של הרבה נותני אשראי להבדיל מהקרנות הקודמות שלנו. הקרן עומדת על 6 מיליארד שקל, היקף האשראי. בקרנות הישנות שלנו עבדנו עם 4 בנקים. היום אנו עובדים עם 7 בנקים, 4 נותני אשראי חוץ בנקאי. הזמנו את כל המערכת הפיננסית להצטרף לקרן ואמרנו: כולם יכולים לתת. אנחנו לא מצמצמים שוק אלא מאפשרים לכל נותני האשראי במשק להציע את הכלי הזה.

מה היה אחוז הניצול של סכום האשראי בקרנות הוותיקות?

הקרנות שלנו תמיד מסתיימות. כשהקרן מסתיימת אנו פותחים קרן חדשה. היקף האשראי שאנחנו לאורך שנים נותנים בפעילות הוא בערך 2 מיליארד שקל בשנה. אני מוציא את הקורונה בצד. בקורונה נתנו 30 מיליארד שקל. כל עסק קטן או בינוני עד 100 מיליון שקל מחזור שנתי רשאי לגשת. הליך הגשה דיגיטלי ומהיר. הוא יכול לקבל הלוואה באחד משמונת המסלולים שקיימים אצלנו, החל ממסלולים להון חוזר, מסלול מיוחד לעסקים בהקמה עם בטוחות מופחתות, מסלולי השקעות, מסלול מיוחד לחקלאים, לעמותות.

מה אחוז הבקשות שסורבו?

על הקרן החדשה עדיין אין לנו נתונים. אחוז האישור עומד על בין 60% ל-65%. אחוז הסירוב עומד על כ-40%. אנחנו עושים עבור המערכת הבנקאית את החיתום. אנחנו בודקים את העסק עבור המערכת הבנקאית מתוך מטרה להקל עליהם, להביא חוות דעת בלתי תלויה לעסק.

כלומר 60% מהבקשות אתם מאשרים.

תהליך האישור הוא דו שלבי. אנחנו דוחים חלק מהבקשות וחלק ממה שאנו מעבירים לבנקים כבקשות - 60% זה המשוקלל. זה אחוז האישור. מתוך הדחיות חלק נדחה על ידי גוף החיתום שלנו, וחלק ממה שאנחנו מעבירים הם דוחים. בסוף ההלוואות ניתנות מהכספים של הבנקים. סיבות הדחייה מגוונות, החל מהיעדר יכולת החזר. אנחנו לא רוצים לתת כסף רע שבסוף העסק יקרוס.

אם יש עובדים, זה לא נלקח בחשבון, שהוא משלם על עובדים ועל המיסים שלהם?

בסוף ההלוואות בקרנות בערבות מדינה זה הלוואות לכל דבר ועניין. עסק שלא משלם, הבנקים באמצעות קרן ערבות מדינה הולכים וגובים את החוב עד פשיטת רגל של העסק ויכול להיות פינוי מהבית. אנחנו לא אומרים: זה קרן בערבות המדינה. לכן אנו לא גובים וזה הופך למענק. לכן כשאנחנו נותנים הלוואות בקרן, אנחנו רוצים לראות שלעסקים יש יכולת החזר, יש להם צורכי אשראי, לראות מה הם עושים עם האשראי, אם צריכים את זה להון חוזר – מעולה, להקמת עסק, להשקעות, לפיתוח. בודקים את צורכי האשראי, את יכולת ההחזר. מסתכלים על המצב של העסק. אם אין צורכי אשראי, אין יכולת החזר, היסטוריה שלילית – אם הייתה פשיטת רגל בחודשים האחרונים ודאי שאי אפשר לקבל הלוואה בערבות מדינה. דברים כאלה.

כמה כסף המדינה בקרנות האלה באמת ערבה ומשלמת? כמה יוצא מקופת המדינה? קורה כזה דבר?

ודאי. קורה המון. המדינה ערבה לכל הלוואה בשיעור בין 75% ל-90% ברמת הלוואה לכל עסק.

כמה יוצא מקופת המדינה לערבויות הללו?

היקף ההפסדים בקרן עומד על בערך 6% מתיק האשראי. המערכת הבנקאית לצורך השוואה, בנקים שתיק האשראי שלהם לעסקים קטנים, ההפסדים שלהם עומדים על בין חצי אחוז לאחוז מתיק האשראי. הקרן סופגת הרבה יותר הפסדים. היא לוקחת סיכון הרבה יותר גדול מהמערכת הבנקאית. אנחנו משלמים באופן שוטף המון ערבויות.

מה אחוז הערבות אל מול ההלוואה?

בין 75% ל-90%, תלוי בסוג העסק – עסק קטן, הקמה, מסלול.

בבקשה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מהישיבה הקודמת הבנתי שרק 2% מהעסקים הערבים הגישו לקרן. רציתי לדעת, כמה מהם נדחו, ולגבי סגירת עסקים, תוכלו להגיד לנו פילוח, היכן העסקים האלה שנסגרו? במרכז? בפריפריה? אצל ערבבים? אצל אחרים? יש חתך כזה שמפרט את הדברים?

אנו לא רואים בהכרח את העסקים שנסגרו כי עסק שלא משלם את ההלוואה הוא לא בהכרח נסגר. יכול להיות שעובר הסדר חוב, תהליך של הסדר נושים ואז יש לו צמצום של החובות. לא בהכרח כל עסק שלא משלם את ההלוואה הוא עסק שנסגר אצלנו לכן איני יודע להגיד על הפילוח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי יכול לתת תשובה על זה?

יש נתונים בלמ"ס שמפלחים את זה גיאוגרפית. הצגתי קודם נתונים ארציים של פתיחה וסגירה אבל פילוח יותר גיאוגרפי יש ללמ"ס.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפשר לקבל לוועדה?

תמסרי לה את זה ישירות. אנחנו נקים צוות מצומצם שיישב על הנושא של העסקים הקטנים וימליץ לנו מה לעשות. שיניתי את דעתי. לא 3 חודשים – תוך 30 יום תביאו המלצות בגלל תקציב המדינה. אתן לאנשים להתייחס. אבקש קצר. רועי כהן.

אפתח בכבודה של האכסניה. ועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש, אני מברך שבין הדיונים הראשונים זה על הנושא של עסקים קטנים. זה כבר מסמן את פני העתיד ואותו דבר ששר הכלכלה הוביל החלטה לצמצום הריכוזיות ולהילחם בנושא של המונופולים. זה מסמל שהממשלה הזו הגיעה למשול ולעבוד ואני מברך על כך.

אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך הרבה שנים. עליך קשה לעבוד. המצגת של הסוכנות לעסקים הקטנים הייתה צריכה להיפתח בזה, שאין להם שום סמכות, שום יכולת מעקב ובקרה, שום יכולת אכיפה - לא על המכרזים הממשלתיים, לא על מוסר תשלומים. ברגעים אלה עדיין חוק שעבר פה בוועדת הכלכלה כדי להחיל את מוסר התשלומים על מערכת הבריאות עדיין לא עודכן כי לא חתמו על התקנות. הסוכנות לעסקים קטנים עם כל הכבוד לה, היא שם מאוד גדול וערטילאי, אבל אין לה שום יכולת לעשות. אני זה שלה"ב, שפועלת מול רשויות המדינה שלא מקיימים את החוק בנושא המכרזים. מפלים בתנאי סף. למה על מכרז של 100,000 שקל צריך מעל 100 עובדים ומעל 10 מיליון מחזור? למה הסוכנות לעסקים קטנים לא יודעת לאתר את כל המכרזים האלה ולדעת ששם צריך להיות עסקים קטנים? למה היא לא יודעת לעקוף מוסר תשלומים שתכף יוסי ידבר עליו שלא משלמים חברות ממשלתיות ורשויות מדינה לא משלמות את הזמן לפי החוק שחוקקנו כאן?

אדוני היושב-ראש, זה שאתה עושה את הדיון הזה זה אמירה באמת חד משמעית שפה ילכו לטפל. אמר לך הנציג של משרד האוצר: מה הבעיה שלהם לעשות פחת מואץ? אתה יודע שיש עדיין פחת על סוס וחמור. סוס – 10 שנים וחמור 8 שנים ועל שולחן וכיסא במסעדה זה 16 שנה? כמה זמן אני זועק את זה? מה הבעיה שלהם להביא את זה בחוק ההסדרים? מה הבעיה שלהם לגרום לכך שרכב עבודה – אדונית, אתה באת מהשטח. האינסטלטור שיוצא מראשון או איש השיפוצים שיוצא מראשון וכל האוטו שלו מלא בכלי עבודה – למה הוא מוכר רק ב-45%? כל הרכב שלו לייצור הכנסה. למה הם לא יודעים לתקן את זה בחוק ההסדרים? אבל להביא דברים שיפגעו בציבור העצמאים, להביא משהו עם הדלקן, שאם הוא רימה את המדינה ב-10 שקלים, נכניס לו דלקן כדי לגרום לכך שהכנסות המדינה יגדלו ולא מה שצריך לטפל בהם.

אנו דורשים שהוועדה הזו תבין שיש פה בעיה בתזרים מזומנים. עלויות המימון קפצו דרמטית. הרבית קפצה פה בלמעלה מ-4%. זה דרמטי לעסקים. עכשיו צריך לדאוג שיהיה תזרים מזומנים. עכשיו צריך להכיר בהוצאות רכב. עכשוי צריך לעשות קיזוז הפסדים – אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה זה - עסק שהרוויח ב-2020, ב-21' היה קורונה – הפסיד. למה אי אפשר לקזז לו את ההפסדים? בכל מדינות ה-OECD זה קורה כדי לאפשר הישרדות של עסקים. זה היה מוסכם על ידי כל סיעות הקואליציה שזה יקרה, אבל מי שעוצר את זה, זה אגף התקציבים. מה אומר לך, אדוני היושב-ראש – אני רוצה שהשומה תהיה סגורה. שבע שנים אחורה הם באים לעסקים על שומות, אבל אם זה תלוי בהם – רועי, אתה רוצה לפתוח לנו את השומה? אני מדבר איתך על דברים של היעדר תחרות, על מכרזים ממשלתיים שאנו לא קיימים שם בכלל. מכרזים ממשלתיים שהעסקים הקטנים לא קיימים שם. דיברה חברת הכנסת נעמה לזימי על רשת ביטחון לעצמאיים. זה סוכם, אושר על ידי כולם. זה היה צריך להיות חלק מחוק ההסדרים האחרון. הארנונה העסקית היא לא פרופורציונלית למה שהעסקים מקבלים. יש פה שורת דברים. הוועדה הזאת יכולה להניע דברים. פה עבר חוק מוסר תשלומים. פה עבר חוק רישוי עסקים. פה בוועדה הזו הביאו בשורות לציבור העצמאיים והעסקים ואנו סומכים עליך ועל חברי הוועדה שיקרה גם בקדנציה הזו. יש פה קדנציה שהגעתם לעבוד וזה כבר בא לידי ביטוי.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מי שמוביל את הכלכלה במדינת ישראל זה 635,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים כ-2.5 מיליון עובדים שמייצרים 55% מהתוצר הלאומי. אני שומע פה מחברי הכנסת – צריך לעזור. אתם חייבים לעזור כי לאט-לאט עסקים נסגרים.

יש הנושא של ריבית. היום הריבית נושקת ל-8%. בא עסק קטן לבנק ואומר: אני לא יכול לשלם החזר. תאריך לי את הזמן אוטומטית. כשהוא אומר את זה – הופך להיות שקשה לו לעמוד ואז חוסמים לו את ההלוואות. נגיד בנק ישראל צריך להוציא הוראה לכל הבנקים, שאדם שבא לפרוס את החוב שלו ליותר זמן, לתת לו את האפשרות ולא לראות בו שהוא לא יכול לשלם. זו אחת הטעויות הגדולות.

הדבר השני, יוקר המחיה – הוא פוגע בעובדים שלנו. גם ככה אין עובדים, אבל כשעובדים באים לעבודה, ונכנסים מהסופר ויוצאים משם ללא בשל ב-900 שקל, הוא בא לעבודה חפוי ראש, קשה לו, ומבקש עוד תוספת ועוד תוספת. ואז אנחנו רואים ירידה בפריון. לאנשים אין חשק לעבוד. אין עובדים.

נושא הארנונה. שומע מראש ממשלת ישראל שמקפיאים את הארנונה לשנה. אני מבקש לחמש שנים לבדוק מה עושים הלאה. עוד 20 שנה הארנונה תהיה יותר גבוהה מהשכירויות. זה מטורף. מה זה הארנונה הזאת? מה הם נותנים לנו? שלפים אנחנו משלמים. ביוב משלמים. מים משלמים. פינוי אשפה משלמים. אז מה אתה לוקח ממני? הרשויות עושות מה שהן רוצות. הגיע הזמן שמשרד הפנים ייקח את המושכות לידיים, יעשה בדיקות ויבדוק מה ההוצאות המטורפות שלהם שבסופו של יום נוחתים על הגב שלנו.

הריבית, אני יודע שגם בארצות הברית. אגב קלינטון כשנבחר לנשיא ארצות הברית, הדבר הראשון שעשה – פתח משרד לעסקים קטנים בבית הלבן. אני חושב שחייבת להיות ועדה שתטפל. לא רק המדרש אלא המעשה. תתחילו לעשות ולעבוד כי העסקים זה מנוע הצמיחה של כלכלת מדינת ישראל. בלעדיהם לא יהיו מיסים ותהיה ירידה.

תודה. רמי בג'ה, פורום העצמאיים, ההסתדרות.

תודה רבה על הזכות. אני מברך אותך, כבוד היושב-ראש. אנחנו מכירים לא מהיום. שנינו מאותו הכפר. אני שומע את פורום העצמאיים בבית ההסתדרות. לשמחתי אבשר שוב- - -

לא שמעתי אתכם משביתים את המדינה על עסקים קטנים. רק בגלל השכירים.

אנחנו לא מתומכי המשביתים, באופן כללי.

בלי קשר. פעם אחת תעשו משהו בעניין הזה, לא רק על השכירים.

נעשה. זה בדיוק למה הקמנו עכשיו בבית ההסתדרות את הסקטור של הפרילנסרים. יש חטיבה בהסתדרות, חטיבת הפרילנסרים, כי עד היום במדינת ישראל הפרילנסרים, העובדים היחידניים, היו אקלקטיים לחלוטין, מפוזרים בשטח. אף אחד לא דואג להם, אף אחד לא מטפל בהם. והנה בדיוק הגענו למצב אחרי משבר הקורונה והרבה מאוד דברים שנחשפו, כי כשהים נסוג רואים מי שחה בעירום, כך אומרים. ומי ששחה בעירום זה העצמאיים היחידניים.

אני רוצה שתעביר את המסר ליושב-ראש ההסתדרות – לפי מה שאני מבין בעסקים הקטנים יש יותר עובדים מאשר בגדולים, ולכן תדאגו לעובדים שעובדים בעסקים הקטנים, על ידי זה שתעזרו לעסקים הקטנים.

על ידי זה שאתה תעזור.

אני אעזור מה שאני יכול.

ואתה תעזור לנו אל מול בעיקר הפקידים שיושבים בצד הזה של השולחן כי כשהם בקהות חושים מדברים על ההלוואות והעזרה לעסקים קטנים – חברים, תסתכלו עליי. אדוני החשב הכללי, הלוואת היום באשראי ובריבית הקיים, זה משקולת ברגל של התובע. לא גלגל הצלה. עסק בטח יחידני או פרילנסר לא יכול לעמוד בהלוואות, כפי שאמר ידידי יוסי. חברים, לתת לנו הלוואות זה לטפל בסימפטום שהגעתי אליו. צריך לטפל במחלה. איך לעשות את זה – לתת קודם כל זכויות סוציאליות בסיסיות, שוויוניות לפרילנסר, שבסוף החודש במקום לקבל תלוש כשכיר הוא מגיש חשבונית על 10,000, על 12,000, 15,000. עם זה אתם מצפים שיכלכל בית בישראל במשק? מישהו יודע לחיות עם 10,000 שקל היום, עם 15,000? מה גם שאותו פרילנסר או עצמאי חשוף לחלוטין לשעת משבר חלילה. אני כבר לא מדבר אם הוא מנהל את העסק שלו לא נכון, אבל לכל משבר ואנו רואים שבאים משברים עלינו חלילה, ביטחוניים, אובייקטיביים, מזג אוויר, מגפות, רעידות אדמה וכו' – זה הסקטור היחיד שאינו מטופל. יש לו רק חובות ואין לו שום זכויות במדינת ישראל. את העוול הזה שלא קשור באשמת שום ממשלה - זה עוול של 75 שנה. לא של ממשלה שלך ולא שלהם ולא של בן גוריון. עוול של 75 שנה. העצמאי הוא גורם אמורפי, לא מטופל. כשאתם אומרים לנו, חבריי מפקידי האוצר – סליחה שאני מדבר אליכם כי אני אמור לדבר אל הפוליטיקאים. אבל אני מקווה שזה יניע אותם לפעולה מולכם. כשאתם אומרים לנו: זה כסף ציבורי – לא. זה כסף של משלמי המיסים. אנחנו משלמי המיסים. אנחנו מייצרים לכם את הכסף בקופה הציבורית. אתם שותפים שלנו רק בטוב. ברע אתם לא שותפים שלנו אף פעם, לא נותנים לנו אף פעם. הגיע הזמן, כבוד היושב-ראש וחבריי לשולחן הדיונים – לשני דברים: פעם אחת, רשת ביטחון סוציאלי בשגרה כפי שאמרה חברת הכנסת לזימי. פעם שנייה, המתבקש, רשת ביטחון בלחיצת כפתור לשעת חירום, שכשקורית קטסטרופה אני לא צריך לצאת לרחובות ולשבת באוהלי מחאה ולצעוק לשר אוצר עם גחמה פוליטית כזו או אחרת, לא יודע אם קוראים לו ליברמן או כץ ומה הוא רוצה להשיג – לומר לו שגם העצמאים צריכים לקבל דמי קיום, אדוני. לא ירידה במחזורים, לא מענקים שהם גם ככה לוקחים חזרה. עוד לא שמעתי מענק שלוקחים אותו חזרה, הגדרה כזו. אני מצפה מכל חברי הבית, באמת לטפל בזה מולם. למה אתם נבחרים? עוד מאותו דבר כל ממשלה כל קדנציה, הפקידים מסבירים לכם למה לא? תנסו פעם אחת למה כן. אני פה בשביל להביא את ההסתדרות מאחורינו.

יו"ר הוועדה, זה מה שקרה. ההתאגדות של עצמאים תחת ההסתדרות היא דווקא תהיה הכניסה, שיותר אין הפרד ומשול. אני מברכת על זה כי יש פה ציבור מופלה למרות שהוא רוב יחסי לעומת התארגנויות אחרות. זה האבסורד. אמא שלי היא בעלת עסק ואני יודעת מה זה כמעט לסגור עסק בקורונה. אני יודעת כמה זה מפחיד. ההתארגנות שלהם היא סימן לבאות.

יו"ר הועדה, זו אפליה מכוונת. יושב פה גל, כאילו ניתן לדבר הזה לעבור. רגיל לדיונים. סליחה, לא חלילה אישית נגדך. מדיניות קבועה. יבוא האוצר, ידקלם כמה דברים, ניתן לגל לעבור, הם יזעמו, יכעסו – העיקר אנחנו בשלו נמשיך. אנחנו יודעים מה קורה.

חברת הכנסת לזימי, צריך לשמוע את המוזמנים קצת. מה שאמרתי ואני חוזר על זה – שההסתדרות גם תעשה מה שצריך. זה לא רק אנחנו. זה משולב. אנחנו לא מנהלים את המדינה אלא הממשלה. אנחנו נעשה מה שצריך אבל שכל צד יעשה מה שצריך, בתחום שלו – הפקידות, הח"כים, ההסתדרות וכו'. בלי זה לא נצליח במשימה לסייע לעסקים הקטנים להרים את הראש. הנושא של הקורונה זה לא מודל; זה מודל בעיתות חירום. אנו צריכים שהעסקים הקטנים ירימו ראש בשוטף, ברגיל. לא רק כשיש קורונה או וירוס. שי ברמן. לא פה. רונן לוי, יושב-ראש ארגון המוסכים.

שלום, ואני כמובן מברך אותך על חזרתך לוועדת הכלכלה אחריי 2016 שהיינו הרבה יחד. כולם דיברו על רוב הדברים והכול נכון. אני רוצה לדבר על השוק. כרגע תוקפים אותנו. גונבים לנו את הפירות של העסקים שלנו. מעבר לכך, אנחנו כבר עובדים ומנסים להרוויח אז חברות ביטוח, יבואני רכב גונבים לנו את הפירות, את הרווחים שלנו.

בחודשים האחרונים, שלוש חברות ביטוח החליטו שהם עכשיו לא משלמות ללקוחות את עלות החלפים שמוסך מחייב את עלות החלפים עולה להם. עלות ההשתתפות העצמית למוסכים שלא בהסדר יכולה להגיע ל-10,000 שקל, 12,000 שקל. חסמו אותם לגמרי. אני מקבל מכתבים, מה שקורה בחודשים האחרונים, אני בטירוף של פניות. מקבל מכתבים ממוסכים שלא יכול לשלם פיצויים. הוא סוגר, מפטר עובדים. אנו מדברים על תקופה שאין לנו עובדים. אנחנו מחפשים עובדים בטירוף. מפטרים עובדים כי שמו להם בריונים על דלתות העסקים. אם היה פעם בריון אחד, אם ההשתתפות העצמית, הביטול היה 4,000 שקל, עכשיו 4,000, 8,000 שקל הפרש חלפים. ראיתי עכשיו אינפיניטי שתיקנו 50,000 שקל הפרש. כלומר אדם או מוסך צריך לעמוד בזה. אנשים יתחילו לפשוט רגליים. אין להם דרך לשרוד. יש פה כמה בעלי מוסכים שבאו לכאן כדי לזעוק את הזעקה שלנו. הלכתי לממונה על ההגבלים כשזה התחיל. אמר לי שלפעמים שיקולי יעילות גוברים על שיקולי תחרות. אני אומר לו: אתה ממונה על היעילות? אמר: יוקר המחיה וזה. אמרתי: מאז שהקימו את הרשות, תראה לי משהו שירד. מחיר ופל, מחיר של קוטג', של טיפול. משהו שירד במדינה. מחיר של דירה, מחיר של שכירות. אתה אומר לי כשאני מייצג 5,600 איש, 10% מהמוסכים הגדולים שבבעלות יבואנים ומקורבים מטפלים במעל 60% מהמכוניות. 40% הולך ל-5,500 – אנחנו רוצים שהוועדה תעזור לנו לבטל את רוע הגזירה שחברות הביטוח עשו עכשיו, כי הבית בוער. אנו פונים לשר הכלכלה, הוא אומר לי: נדבר על יוקר המחיה. אני פונה לרשות להגבלים עסקיים, אומרים לי: יעילות על תחרות. יש לנו עכשיו כרגע מאות מוסכים שהולכים לסגור את העסקים שלהם כי חברות הביטוח סגרו להם הבאטסה. נותנים יותר הנחה על חלקי חילוף למוסך הסדר ושהוא יוכל לשלם את הרכב החליפי ושיוכל לשלם עמלות לכל מיני אנשים כאלה, ומוסכים שלא בהסדר סוגרים אותם. מדברים על מאות. זה דחוף. הבית בוער עכשיו ואין לנו זמן להתפלפל.

תזמיני אותם ואת נציגי חברות הביטוח לישיבה פנימית. נעשה ישיבה אחרת, לא בוועדה. איגוד לשכות המסחר.

בוקר טוב. אני חושבת שהדיון מדהים והמטרה שלו נעלה. נאמרו פה דברים מצוינים ונכונים. כל מה שתיתנו לעסקים הקטנים יתרום להם. אני מנסה לחשוב מה אפשר להוריד מהם, איך להקל עליהם ממה שהיום כבר מונח על הכתפיים שלהם. הרבה מהמועקה - מגיעה מתחום הצרכנות. רוב העסקים עובדים מול צרכנים פרטיים. מעט עובדים עסק מול עסק.

קודם ציינו שיש מטרה לעודד לעבור למסחר מקוון. הרבה עסקים עובדים כך והמטרה להגדיל את הפלח הזה. אבל למשל יש תקנות ביטול עסקה שחלות רק על ביטול עסקה פרונטלית. כשאני קונה במכר מרחוק הכול פתוח. יש לי 14 יום להחזיר את המוצר, בין אם השתמשתי בו ובין אם נשבר. אין כמעט מגבלה. יש תקנות שהרשות להגנת הצרכן עובדות עליהן עכשיו אבל התקנות מאוד מצומצמות ונוגעות רק למוצרים בתחום הבריאות שזה נהדר אבל יש להרחיב את זה כי אין סיבה שאקנה, למשל, חנוכייה, אזמין אותה באתר מכר מרחוק, ונגמר חנוכה, ויש לי חנוכייה מלאה חלב. אין לי היכן להניח אותה עד שנה הבאה. אני יכולה להחזיר. מה אכפת לי? זכותי. מה העסק יכול לעשות איתה? הוא מפסיד, הצרכן מבסוט. יש לטפל בתקנות לביטול עסקה גם במכר מרחוק, ושיהיו רחבות כנדרש.

יש מאגר חדש, שהקימה הרשות להגנת הצרכן, להגבלת פניות שיווקיות. גם מגבילים את העסק מלשווק את עצמו. יש חוק הספאם שאוסר על מיילים והודעות, פרסומות מסחריות. עכשיו יש התקנות להגבנת פניות שיווקיות לפנות בשיחה למי שעדכן את מספר הטלפון שלו באותו מאגר. המטרה טובה, היא הייתה להקל על עולים חדשים, על אזרחים ותיקים שנפגעו ממקרים מאוד מסוימים, ואז מחילים תקנות על המגזר העסקי כולו. אם מדובר בעסק גדול שיש לו מספר סניפים וצריך להשקיע בהתממשקות לאותו מאגר וזה התממשקות טכנולוגית שצריך להשקיע בה כסף, איכשהו בשביל העסק הגדול, כשזה חל על הרבה סניפים שלו זה קל יותר מאשר עסק קטן.

את מדברת על חוק הגנת הצרכן? יש לו מטרה משל עצמה – להגן על האזרח.

נכון. השאלה איך עושים זאת באופן מידתי שלא פוגע מדי בעסק.

זה כבר חוקק. אני מציע, אני יודע שלכל גוף יש הדברים שמפריעים לו אבל לא נתקדם אם עכשיו את דורשת שנבטל את התיקונים לחוק הגנת הצרכן.

לא. ציינתי תקנות חדשות שיש ליצור. אני מדברת על הנושא של ביטול עסקה ממכר מרחוק.

אני מציע שתכתבי מכתב לוועדה, מה מפריע ביישום לעסקים של התיקונים האלה ונעשה על כך דיון. עכשיו אני לא מציע לעסוק בזה כי זה לא מטרת הדיון.

אשמח. תודה.

אבירם אלון, בבקשה, בזום. מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על האפשרות לדבר בזום. אני רוצה לדבר על שני נושאים – אחד כללי ואחד פרטני. הנושא הכללי, זכויות יוצרים. יש חמישה גופי ארגוני זכויות יוצרים בארץ שמשלמים להם תמלוגים, מרבית העסקים במדינת ישראל, בשל השמעה פומבית. אני בטוח שכל מי שנמצא שם מתחבר למה שאני אומר. אני אדבר פרטנית לגבי זכויות היוצרים לגבינו. לצורך העניין, אולם עם 70 מקומות משלם היום כמו אולם, סליחה, עם 70 אירועים בשנה משלם היום כמו אולם עם 170 אירועים בשנה, למה – כי שיטת החישוב של התמלוגים - מעולם לא בחנו אותה כפי שצריך בכל עסק ועסק. יש צורך לבדוק את זה באופן פרטני, לכל סוג עסק, ובנוסף לבחון את גובה התמלוגים, יש היום נתונים שמדברים על כך שבין פי 3 לפי 27 יותר מכל מדינות העולם, מדינת ישראטל משלמת. לכן חשוב לעסוק בזה. זה נושא אחד ואני בטוח שעוררתי את הדיון לכל השאר.

נושא שני שמאוד אקוטי עבורנו זה הארנונה העסקית. בשונה מכל הנמצא שם - יש לנו עוול היסטורי שלך שנים כשמדובר בארנונה עסקית של אולמות וגני אירועים, אנחנו משלמים פי שניים ושלושה ממלונות שעושים את אותה פעילות כמונו מבחינת אפשרות לקיים אירועי שמחה בשטחם. אנחנו מוגדרים בארנונה תעשייה ושירותים. לצורך העניין מבני תעשייה הם מבנים שככל שהמבנה הולך וגדל כך הארנונה הולכת ומצטמצמת. לעומת זאת באולמות אירועים זה פלאט כלומר מהמטר הראשון אתה משלם כמו 5 דונם האחרונים. יש פה עוול מאוד משמעותי לאולמות אירועים. לסבר את האוזן – נס ציונה משלמים 400 שקל למטר רבוע לאולם אירועים. אלה מחירים שקשה לעמוד בהם ולשרוד אותם. ארחיב כמובן בהמשך, אבל כך על קצה המזלג. ותודה רבה לוועדה.

תודה. טל קאופמן, התאחדות התעשיינים.

כן, יו"ר מועצת מפעלים קטנים ובינוניים. ראשית אני בשם התאחדות התעשיינים ובשם מועצת המפעלים הקטנים והבינוניים רוצה לברך על כינוס ועדת הכלכלה בנושאים אלה.

נאמר פה שכ-64% מכלל חברות התעשייה הייצורית בישראל, אנו מדברים על מפעלים קטנים ובינוניים. לכן יש חשיבות יוצאת דופן לטפל בהם בדיוק ובפרטנות. יש מספר נושאים שהתעשייה הייצורית, המפעלים הקטנים והבינוניים, מתמודדים ביום-יום. ראשית, עלויות הייצור הדי מטורפות בארץ, אם זה המשכורות, דיברו כאן על ארנונה, על חשמל וכו'. מבחינת הארנונה, יש לצמצם כמה שניתן את עליית הארנונה, ובחשמל, שזה בהמון מפעלים, גם אני במפעל שלי תקורה גדול ה מאוד למנוע לחלוטין ובטח לא בגרנדיאנט כזה חיובי את עליית תשלומי החשמל.

כושר הייצוא במפעלים זה אחד הדברים החשובים ביותר מול תחרות בין-לאומית. אנו רוצים שיהיה כמה שיותר ייצוא במדינת ישראל כדי להכניס כמה שיותר מט"ח. כשאנחנו מסתכלים על מפעלים קטנים ובינוניים בארץ שצריכים להתמודד עם מפעלי ענק בעולם, שכמובן ככל שיש לכם יותר מס פרודקשן בעבודה כך עלות הייצור יורדת, אנחנו צריכים להטמיע כמה שיותר תעשייה 4.0. זו תעשייה – יש משרד הכלכלה שעוזר להטמיע במס' פרויקטים לא מעט – דורש כסף. במקום לשלם על ארנונה וחשמל וכל מה שציינתי ושכירות ומבנים יקרים אנו מבקשים שתיתנו לתעשיינים אוויר כדי לפתח את המפעלים שלהם. שיוכלו להתחרות ברמה בין-לאומית. אזרוק את זה כאן – מגפת הקורונה, יכולה להיות קשה מזאת או מלחמה לא עלינו. אני קוראת למדינת ישראל – אנחנו מעין אי. גם ככה רוב הגבולות כאן סגורים. תארו לעצמכם שיסגרו לנו את הים ועוד מס' אופציות ליציאה. אנו חייבים שתהיה לנו כל היכולת לייצר הכול ראשית במדינת ישראל. זה דבר מאוד חשוב.

זה בלתי אפשרי, את יודעת את זה. למה להגיד דברים שאי אפשר לקיים אותם? זה הפך להיות גלובלי. אי אפשר לייצר את כל המוצרים במדינת ישראל. מציע שתתעסקו במה שאפשר ולא במה שאי אפשר.

דבר שני, כמובן התעשיינים היום מתמודדים עם רפורמת הייבוא, שמתגבר בארץ. גם עם זה הם צריכים להתמודד.

הקצאות קרקע ועידוד הקמת מפעלים. ההיצע בקרקעות בארץ – מן הסתם, מדינה קטנה – הולך ויורד, ואם לפני חמש שנים תעשיין קנה קרקע ב-X כסף, היום זה פי חמישה ופי שישה בפרברים. יש גם מקומות בפרברים שהקצו לתעשייה, שפתאום רואים שהולכים לכיוון ההייטק, פתאום לא קומה אחת אלא שתיים, שלוש. אנו מבקשים, להקצות קרקעות מיועדות למפעלים קטנים ובינוניים ולאו דווקא למפעלי הייטק. כלומר מכרזים ספציפיים לעניין.

זה נשמע לי הגיוני.

כשאתה מדבר על הייטק, זה בעיקר משרדים. כשאתה מדבר על מפעלים, הוא צריך גם חצר, מקסימום שתיים, או גלריה. לכן פה צריך להיות מכרזים, כי אם כל העולם מתחרה, הם לא מסוגלים לרכוש את הקרקע.

יש ועדה מצומצמת. תוזמנו אליה באופן ספציפי. לא כולם יחד. לפי נושאים.

היום תעשיין לא יכול לקנות פחות מ-3.5 דונם. זה המינימום. הוא צריך לבנות לפחות כ-2,000 מדבר. אם אנו מדברים על תעשיות קטנות זה השקעה אדירה למינימום.

אנחנו מדברים על עסקים קטנים. עסק קטן לא צריך 100 דונם. הוא צריך משהו קטן.

3.5 זה יותר מדי.

יותר מדי זה מקובל. אמרנו שצריכים מכרזים ספציפיים לעסקים קטנים. נכון. קחו את זה בחשבון כשאתם דנים בעניין. בבקשה.

בנושא של עסקים קטנים ומפעלים קטנים, דיברו קודם – אנחנו רוצים לייצר פה הכול. אסור לייצר פה הכול וגם לא צריך. יש לייצר את הדברים שיש בהם יתרון יחסי. פה יש לתת את הסיוע לאותם מפעלים קטנים, ולנסות למצוא אותם מוצרים שיש בהם יתרון יחסי. כלומר אם מישהו מייצר חולצות, אם הוא רוצה להתחרות מול סין - בחיים לא יצליח.

אבל אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות של המדינה בעניין של העסקים הקטנים. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות של העסקים הקטנים.

צריך ייצור מקומי עם יתרון יחסי. יש לעזור בשיווק למצוא את אותם מוצרים שאפשר לייצר בארץ, שיש בהם יתרון יחסי.

אני סומך על היזם הקטן שיודע מה לעשות. אחרת לא היה מקים את העסק. בוא לא נהיה בעלי הבית שלהם. אנחנו צריכים שאדם שמקים עסק יוכל להרוויח, להשתכר בכבוד, להעסיק את העובדים שגם הם ישתכרו בכבוד. גם ישלמו מיסים למדינה וגם יורידו לנו את יוקר המחיה. זה התפקיד של המדינה, לסייע להם. המילה סיוע אינה פסולה. צריך לסייע לעסקים הקטנים. סוכני הביטוח, בבקשה.

שלום. אני יושב-ראש מחוז בלשכת סוכני הביטוח. לצידי עופר שהוא יושב-ראש מחוז ירושלים. ראשית, אני רוצה לדבר על המסלקה הפנסיונית. אני מדבר בשם כ-5,000 עסקים קטנים ובינוניים, אנשי ביטוח. אני רוצה לספר לכם – כתוצאה מכשל טכנולוגי בשוק הפיתוח והפנסיה, לפני כעשור כפו עלינו גוף מונופולי ששמו המסלקה הפנסיונית. עשר השנים האחרונות שולמו קרוב ל-300 מיליון שקלים לא כמס ישיר; סוג של מס עקיף. הנחיתו עלינו את המונופול הגדול והאימתני הזה. אנו דורשים שאם המדינה כופה עלינו מס כזה, שהיא תממן את הכשל הזה ששמו המסלקה הפנסיונית. זה אחד הדברים, כשאנו מדברים על עלויות, על כמה קשה להתפרנס ולהרוויח כסף, רשות שוק ההון בלי שום דיון מנחיתה עלינו מכה שזה הזמן – אנו מבקשים לתקן את העוול הזה, וכמה שיותר מהר. עופר, בבקשה תמשיך.

רציתי לדבר על נושא ממשק מעסיקים. כל נושא העברת הכספים לחברות ולגופים הפנסיוניים מזה מספר שנים נעשה על ידי ממשק מעסיקים. נכון לעכשיו זה מגודל עשרה עובדים ומעלה. יש פה עלויות גבוהות מאוד לאותם מעסיקים. צריך חשבי שכר מיוחדים, מתפעלים. צריך כמובן תוכנות. זה קיים. העניין הוא, שלפי החוזר האחרון, מ-19.2 זה יחול על מעסיקים משלושה עובדים ומעלה. זה למעשה מס – אני מדבר על כלל האוכלוסייה, לא מדבר על סוכני הביטוח – שהאנשים האלה יצטרכו מהחודש הבא לשלם. אנחנו פנינו בלשכה לנסות לדחות את זה. תנו להתארגן. זה מעמסה. איך להוריד עלויות. בינתיים רשות שוק ההון לא נתנה תשובה. 19.2 זה חודש מעכשיו, זה אוטוטו.

מי אחראי על התקנה הזאת?

שוק ההון. היא כפופה למועצה. אפילו לא כפופה לכנסת. הם מאוד עצמאיים.

דבר אחרון, דיברו פה על סיוע. דבר ראשון, תורידו עלויות. מה שאנחנו משלמים. אני כסוכן ביטוח, משלם אגרה של 965 שקל בשנה פלוס כתאגיד עוד 1,930 שקל ועוד לרשם החברות 1,215 שקל. אני פותח את השנה רק על אגרות. למה צריך גם אגרה כזו, למה אגרה כזאת? הובטח לנו להוריד- - -

על-ידי הרשות הובטח לנו להוריד ב-50% את האגרה הזאת. איפה אתם?

רבותיי, אני רוצה לסכם ואז אנשים יוכלו להמשיך לדבר כמה דקות. קודם כל אני רוצה להקים ועדה. תהיה ועדת משנה לחודש, זו רק ישיבה של ח"כים. יושב-ראש הוועדה, דנינו, קח את זה על עצמך. תוך חודש תציגו לנו מסקנות. כשיביאו את המסקנות נעשה דיון מ-08:00 עד 14:00 כדי לדון בכל העניין הזה. שבו עם האנשים. צריך שיהיו גם מינהל מקרקעי ישראל, גם משרד הכלכלה, החשב הכללי, איגוד הבנקים. כל מי שאתם חושבים. וכל אחד מכם, שיציג בעיות. לא כאלה שמפריעות לסוכני הביטוח לעבודתם אלא בעיות שמפריעות עסק להתקדם הלאה. זה לא ועדה לפתרון בעיות אלא ועדה לקידום העסקים הקטנים. אי אפשר להתעסק בכל הדברים בעולם בוועדה. אני רוצה שלושה ח"כים שהם לא חברים בוועדה שיהיו משקיפים בוועדה המצומצמת הזאת. יוזמנו. אני מציע ששלום ירכז את זה, יהיה היושב-ראש, אלי דלל, דני אילוז, לזימי – היא לא חברת ועדה, ואני רוצה שתהיה, גם ח'טיב יאסין שקשורה למגזר הלא יהודי, שתהיה בוועדה. יש לכם הצעות למישהו שרוצה להיות בוועדה? ולדימיר. אבל צריך חברי ועדה, לא רק משקיפים. רון כץ. יש מישהו שמתנגד?

תודה, יו"ר הוועדה. חשוב.

אז הצבענו על זה. תוך חודש תביאו לנו מסקנות. זה ועדה מצומצמת אד הוק. נמשיך. כנסו לעניין אבל חזק. גם נציג האוצר, תחשוב טוב מה אתה יכול לעשות ולסייע בעניין. אתם רק אוהבים לגבות כסף. תנו גם כסף. בבקשה.

אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. ענף הניקיון כולל בתוכו כ-1,040 חברות, מתוכם 260,000 עובדי ניקיון. החשיבות המכרעת הוכחה בתקופת הקורונה וכולנו מבינים את חשיבותם. יש שני נושאים עיקריים שיש לתת עליהם את הדעת בוועדה הזו. הם אמנם הועלו אבל גם נוגעים אלינו. אחד זה חוק מוסר התשלומים שמכביד ביותר על חברות הניקיון. יש לקחת בחשבון ש-90% מהוצאת החברות הן על כוח אדם. על כך יש להוסיף את הערבות של רשיון קבלן שירות, וכמובן גם את ערבויות הביצוע של המכרזים. יש לקחת בחשבון על שולי רווח זעירים ביותר של אפילו 2%. כל זה מכביד על תזרים מזומנים. האובליגו נותר קובע. יש צורך להחריג את החברות שמספקות שירותים בחוק מוסר תשלומים ולהקדים את המועדים.

גם אני חושב, הנושא של מוסר תשלומים של רשויות השלטון מה שנקרא זה משהו שצריך להיכנס אליו. יש חוקים ואינם מיושמים. איזו סנקציה יש בהם?

יש ריבית, לא מיישמים אותה, ובסופו של דבר החברות מממנות את המשרדים ואת הרשויות. זה אבסורד, שלא נדבר על חברות קטנות.

נושא שני, חסמים במכרזים של המדינה ורשויות. הנושא הזה עלה מול הרשות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בענף הניקיון שניסו לתת את הדעת ולסייע אבל לצערי אין סמכות אכיפה לסוכנות וחייבים לעשות מעשה.

זה נושא מרכזי של המכרזים. לא דיברתי עליו.

בסבב. באמת אין להם שום סמכות?

אין אכיפה.

יש פרדיגמה שחייבים סמכות בשביל לעשות דברים. אז לא. בשביל לעשות דברים צריך לרצות לעבוד. ואז משיגים דברם גם בלי שיש סמכויות רשמיות. יש המון דברים שאנו עושים אותם גם בלי שיש סמכות רשמית. אתה רוצה לתת לי סמכויות – אשמח מאוד. אבל אנחנו יודעים לעשות את הדברים שאנחנו צריכים לעשות אותם גם בלי סמכות רשמית. עדיף, אבל מסתדרים גם בלי זה.

מי בעל הסמכות במשרד?

לא שילמו בזמן שוטף, את מסוגלת לעשות משהו? שום דבר את לא מסוגלת לעשות. לכן צריך להיות מעקב ובקרה, להביא לוועדה - שאתם תביאו דוח לוועדה. הבאתם דוח בשלוש שנים האחרונות דוח על מוסר תשלומים? שום דבר לא הבאתם. תפסיקו לספר סיפורים.

משרד האוצר צריך להגיש את הדוח. חוק מוסר תשלומים הוא חוק עם אכיפה אזרחית. לא נקבעה אכיפה מינהלית ולא פלילית ולא שום דבר.

אבל צריך לדווח עליו.

בסדר גמור.

מה אתם עושים?

אני כל הזמן מתריע.

זה לא מספיק להתריע. קחו עסקים, תגישו תביעות. לא, אתם תגישו. עסק, שניים.

המדינה תשלם בזמן. מה אנחנו דורשים?

בנושא המכרזים – זה מחייב דיון.

הבנו. כל אחד עושה את העבודה שלו. הנושא הזה – חברות הניקיון זה נכון. הם עובדים על תיווך קטן ברווח.

הרבה עסקים כאלה פושטים רגל.

נכון, וכשהם פושטים רגל זה הרבה מאוד עובדים שלא מקבלים את המגיע להם.

האוכלוסיות החלשות במשק. שמרוויחות 4,500 שקל לחודש.

תכניסו את זה לטיפול שלכם והעניין של הסמכויות ומה צריך לעשות כדי שהחוקים יקוימו.

לגבי מכרזים יש הוראת תכ"מ – תקנון כספים ומשק. יש הוראת תכ"מ שמדברת על מכרזים ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים, ששם יש סמכות מפורשת לעבור- - -

היום רוב המכרזים - רק חברות גדולות יכולות לגשת אליהם. גם מבחינת תנאי הסף וגם מבחינת ההשקעה שצריכים להשקיע. איפה המכרזים לעסקים קטנים? למה אי אפשר לחייב רשות מקומית, ממשלת ישראל? שחלק מהמכרזים יהיו רק לעסקים קטנים? מה הבעיה? הם לא יכולים להתחרות. איך יתחרו? תכניסו גם את זה. אנחנו רק מעלים בעיות לוועדה. זו ועדה מצומצמת. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה עכשיו.

אנחנו עובדים הרבה בנושא של מכרזים. יש מכרזים כאלה.

אין חובה.

אז מה?

זה לא מקובל. צריך להיות אחוז מהמכרזים, עסקים קטנים.

34% מהרכש הממשלתי הוא מעסקים קטנים ובינונים בשווי כסף.

כמה עסקים קטנים זוכים במכרזים כאלה? אני מבקש, תגידו לנו מה הנתונים. אתם צריכים להיות מול הממשלה. לא רק לבוא לפה לדבר. אתם צריכים לומר לנו: אלה הנתונים. פה צריך לעשות, פה לא. זה חלק מעבודתכם כארגון גג.

- - - על המכרזים של ענבל.

רוב המוסכים הם קטנים. זה לא העניין.

אנחנו סוקרים כל שבוע מכרזים גם ממשלתיים, גם רשויות מקומיות, גם חברות ממשלתיות. כשאנחנו רואים מכרזים שיש בהם חסמים אנו פונים למשרד הממשלתי ושואלים: למה יש פה חסמים? במשרדי ממשלה יש בהוראת התכ"מ הסמכה לסוכנות לעשות את זה. לכן הדינמיקה היא כזו שאנו פונים בהערות למכרז, ומתקנים אותו. ברוב המקרים מתקנים את המכרז. ברשויות המקומיות אנחנו עושים את זה בלי סמכות. כי הן לא תחת חוק חובת המכרזים. אנחנו עדיין עושים את זה.

זה לא מדויק. תחת חוק אחר. מה זה משנה? תקנות מכרזים של רשויות מקומיות. אני חושב שאחוז מסוים, ברור שאי אפשר על מכרז של 200 מיליון שקל- - -

ברור שיש מכרזים לא נגישים אבל יש עבודה יום-יומית. יש מודעות. להנגיש זה לא רק בתנאי סף. זה הרבה יותר מורכב. להנגיש במאות מידה ולא לדרוש ניסיון שלא רלוונטי.

למשל, כשרשויות מקומיות עושות מכרז שנתי – לוקחות קבלן שייתן להם עבודות לאורך כל השנה בלי לפרסם מכרז על כל עבודה קטנה, אומרים: 10 מיליון שקל, סתם. למה הם לא יכולים לעשות את זה גם לעסקים קטנים? שלא יהיה מכרז על 10 מיליון. שיהיה מכרז על חצי מיליון, על מיליון, ואז עסקים קטנים יהיו חלק מהרשימה שיכולות לקבל את העבודה השוטפת. לא יכול להיות דבר כזה שעסקים קטנים לא יכולים לגשת למכרזים. אין דבר כזה.

אין דבר כזה.

בפועל זה מה שקורה. הם יכולים להיות קבלן משנה של הקבלן שזכה ואז הם מפסידים 6%, 10% מהעבודה.

ברשויות המקומיות מוציאים מכרזים גדולים. אני הורדתי את זה ואז התחרות הרבה יותר גדולה, כי ניגשים יותר.

נכון. ברשויות המקומיות המצב יותר קשה.

בבקשה.

אני מברך את כבוד היושב-ראש על הדיון הזה ועל הבשורה שיצאה מפה היום. יש בשורה שתקום ועדת משנה.

לא. זה לא הבשורה. ועדת המשנה תקום ונדון בזה יום שלם בעוד חודש.

בדיוק. אנחנו צריכים להבין שהחיים של העצמאי כשפותח עסק, אם מגיע לחמש השנים הראשונות שלו, שאז הוא מתחיל להרוויח בקו ישר ומעלה, וברגע הסגירה הם חיים מאוד קשים. הוא תמיד משלם מיסים למדינה כולל השנה הראשונה של השיפוצים של העסק, של האגרות, של לקיחת עובדים. זה הון אדיר. כל עסק שפותח עסק, ומישהו אחר סוגר עסק וצריך לשפץ מחדש – זה הון עצום שנכנס למדינה. שלא נדבר על האוצר שאמר שהוא לא יודע את הנתונים, כמה עצמאים מכניסים למדינת ישראל. ראיתי באינטרנט את אוקטובר, 8 מיליארד שקל מס הכנסה מעצמאים בחודש אחד. אמרתי: ואו, מתוך 33 מיליארד שקל באותו חודש אנחנו שילמו רק מס הכנסה, בלי מע"מ, בלי ביטוח לאומי, שביטוח לאומי זה נושא לעשר ועדות. אבל הנושא הזה מסביר שאנו הפרה החולבת. ואני רואה קדימה אופטימיות בממשלה הזאת, מה שבשנה וחצי בעשרות ועדות שהייתי לא ראיתי. היה בולדוזר מיכאל ביטון שלא היה לו גב. ועכשיו יש גם שר כלכלה שאני סומך עליו וגם יושב-ראש ועדה שאני סומך עליו ואני יודע שייצאו דברים טובים ולא נטחן מים. טחנו מים על החזרי הקורונה ודברים, אבל דברים לא התקדמו. אני מצפה שלא תהיה פוליטיקה. שתהיה עשייה לטובת העצמאיים כי העצמאיים, מחנק האשראי שעומד להצטמצם ב-1.2 עומד לקבור עשרות אלפי עסקים. זה דבר שהוא צו השעה. הם מדברים על 2 מיליארד שקל בשנה הלוואות בערבות מדינה. אני מדבר שיעלו את הסכום הזה וייתנו הלוואות גם לאנשים שבמקום אחר הבנקים לא ייתנו להם. זה הסוד הגדול, לתת למישהו שמעסיק עובדים, למישהו ש-5 שנים בענף, ששילם המון מיסים למדינה, לאנשים האלה תנו הלוואות ולא למי שמילא יכול לקבל הלוואה בשוק החופשי.

ה-2 מיליארד שקל שאמרתי תלוי בביקושים. זה לא מוגבל. מעולם לא סגרנו את דלת הקרן עבור עסק. מעולם עסק לא סורב, שאמרו לו: נגמר הקרן. כמה שיגישו עוד עסקים, ואני קורא לכל העסקים - הקרן פתוחה באינטרנט.

אבל אתם לא מאשרים לכולם בגלל יכולת החזר. אדם מבקש 20 מיליון, תנו לו 5. אתם גם צריכים לקחת בחשבון, לעזור גם לאלה שנכשלים. אדם שנכשל בעסק קטן, גמר את עצמו לעשרים שנה. גם פשיטות רגל. גם פה צריך לראות איך עוזרים. אחרת אדם לא יסתכן בפתיחת עסק. היום אנשים פוחדים לפתוח עסק חדש.

אני מודה לך כבוד היו"ר על הישיבה החשובה הזאת. רוצה גם להודות לנעמי ולתמר מהסוכנות לעסקים קטנים שמאוד עוזרים לנו וליוו אותנו גם בזמן הקורונה, לפני וגם אחרי. הן עושות עבודת קודש. שלושה נושאים שאשמח להציף כדי שייכנסו לדיון בוועדת המשנה: אחת, אמשיך את מה שאמרו מהתאחדות אולמות האירועים – התמלוגים בגין השמעת מוזיקה פומבית בעסקים, מספרות, בתי מלון, אולמות אירועים.

כולם צריכים להרוויח. אנשים ישמיעו את השירים שלהם ולא מגיע להם כלום?

אנחנו בעד לשלם אבל משהו סביר, בהתאם למה שמשלמים בשאר העולם.

שנית, תביעות ייצוגיות קוברות אותנו.

אמרו לי את זה הרבה מאוד מהעסקים הקטנים. ייכנסו לדיון הזה גם כן. דנינו, זה באמת דבר שמפריע - העסקים הקטנים צריכים לשלם לעו"ד 40,000 שקל. מעדיפים כבר לשלם לתביעה הזאת.

ואותם עורכי דין, עשיתי איתו פשרה - פתאום עושים עוד תביעה.

יש כאלה שחיים רק לזה, לתביעות ייצוגיות. זה העסק שלהם.

לא רוצה לומר איזו חיה בטבע זה מזכיר לי.

הנושא השלישי, הוא חדש, מהבוקר התבשרנו שמשרד האוצר רוצה לבטל את הפטור ממע"מ על התיירים. זה קריטי. תיירים שבאים לישראל יש להם פטור ממע"מ לשירותי הסעדה, הסעה.

זה נכון, אגף תקציבים?

אני עוד לא יכולה להתייחס אבל הפטור למע"מ על תיירים מייקר את התיירות לאזרחים. יש פה אבסורד גדול. אנחנו המדינה היחידה בעולם שיש להם כזה פטור. בעולם גובים מיסי תייר – לא נותנים פטורים לתיירים, ומעודדים את התיירות המקומית.

מציע שכל מה שהרווחתם בעניין הזה תנו לעסקים הקטנים. על מה שאתם מרוויחים מביטול הפטור - תנו לעסקים הקטנים. נראה שאתם לא רק מוותרים כדי להרוויח אלא לוקחים למשהו אחר. בבקשה.

שלום, יש לי מוסך כבר 30 שנה. משנה לשנה יותר קשה לנו. חברת הביטוח אונסות אותנו. אין לנו אוויר. אנחנו חושבים לסגור את המוסך. יש לי 5 עובדים מעל 20 שנה במוסך, אז תבין את הרצינות של המוסך הזה. אין לנו אוויר יותר. השתתפות עצמית – 4,000 שקל במוסך רגיל, בהסדר – 500 שקל. אני משווה את זה לפעמים - חברות הביטוח אומרות ללקוח: אם הוא משווה את זה ל-500 אנחנו נוריד לך את ה-500. לא תשלם כלום. משא ומתן של שוק. חברת הביטוח וסוכני הביטוח וחברות הביטוח יותר אומרות ללקוח: לא נכיר בנזק, לא יודעים אם תקבל את הכסף - מפחידים את הלקוח.

חברות ביטוח זה כמו בנקים מבחינת הכוח.

חשבונית שאני מוציא מורידים לי 30% ממנה. למה? ככה הם החליטו. אין לנו אוויר.

אני לא יכול להיכנס פרטנית. נקיים ישיבה בעניין פה בוועדה. הכול ביחד. תודה רבה. בבקשה.

אדוני, שבוע אחר שבוע מקיימים דיון שקשור לעסקים קטנים ואנו מברכים ומודים לאדוני ולכל חברי הכנסת.

יש סוגיה שלא התייחסו פה ואני מבקש שהוועדה המצומצמת תדון בה, הנושא של הנחה בארנונה לעסקים. אם נוכל לקבל נתונים – אם חברי הכנסת יוכלו לקבל – כמה עסקים קטנים משלמים ארנונה בממוצע, של רשויות במדינת ישראל בכלל ובכל רשות פרטנית. ידוע שעסק קטן שהוא בדרך כלל עצמאי קטן, עובד אחד או שניים, הוא משלם ארנונה מאוד גבוהה, והארנונה שהוא משלם לרשות המקומית היא מאוד רווחית בהיבט הזה שהרשות המקומית לא משקיעה בעסק הקטן כפי שמשקיעה בתושב שגר בבית מגורים. ועדת ההנחות של הארנונה יכולה לתת הנחה בארנונה לתושב שגר בבית מגורים שעולה כאמור המון כסף לרשות לעומת העסק הקטן. אם יש מצב כלכלי חריג בשנה קלנדרית, ואם יש מצב של מצב רפואי חריג של תושב שגר בבית מגורים הוא זכאי כל שנה קלנדרית להגיש בקשת הנחה לרשות המקומית.

פעם היו הנחות כמו לתושבים רגילים, גם למסחר ותעשייה ומשרדים, וביטלו את זה כי אמרו שמנצלים את זה במיוחד בערים קטנות, לרעה. מנצלים את זה לרעה. ואז האוצר ביטל את זה במסגרת התקנות. בעיה לחזור לזה כי יצטרכו לממן את הרשויות המקומיות באותה מידה בעניין הזה. לא ניכנס לזה כרגע כי אי אפשר להיכנס לכל נושא. יש הבדל בין ארנונה לסיוע לעסקים שמשלמים ארנונה. בבקשה.

שלום. אנחנו רות וכרמל מהמכון הישראלי לתכנון כלכלי. מכון שמנסה לקדם תחרות, יוזמה וצמיחה במשק הישראלי. בשנים האחרונות אנחנו חוקרות את הנושא של עסקים קטנים ובינוניים. זה נושא פרטי ללא כוונת רווח שמנהלו הוא דרור שטרום. אנו חוקרות את הנושא של עסקים קטנים ובינוניים בעלי 5 עד 99 עובדים. יש לנו מחקר מאוד רחב, אם תרצו לשמוע – נשמח להרחיב, אבל אין לנו זמן אז נגיע ישר לעניין. ראיינו 55 בעלי עסקים מתחומי התעשייה בעיקר בפריפריה, בשיתוף עם קרן דרומה צפונה שתומכת בעסקים כאלה, קטן פרטית. עלינו על בעיות שחזרו על עצמן, בעיות חמורות במגזר הזה ועל פוטנציאל רב שאינו מנוצל. הבעיה הראשונה, החמורה ביותר, היא המחסור החמור בכוח אדם מיומן. השני הוא עומס בירוקרטי ורגולטורי, וחוסר הידע כיצד להתמודד עם הרגולציה, כי מדובר בעסקים קטנים שאין להם צבא של יועצים גדולים כמו לעסקים גדולים. תחרות לא הוגנת – בעיה מאוד קשה בקרב העסקים הללו שעסקים גדולים מנסים לדחוק אותם בנושא של מכרזים, מחנויות, שטחי תצוגה, וגם הנושא של חדשנות. תוכניות הסיוע, כפי שבנויות היום, מאוד מבלבלות את העסקים הקטנים. יש הרבה מאוד תנאים. לא מוצאים את הידיים והרגליים.

למה? אומרים שהכול דרך האינטרנט, צ'יק צ'ק.

הנתונים שלנו מראים אחרת. וגם כשהם כן מקבלים את הסיוע, הם טוענים שהוא לא מספיק מותאם.

מה זה סיוע לא מותאם?

נציג את הפתרונות ואז נענה על שאלות כדי שנספיק. אנחנו מציעות ארבעה פתרונות: ראשית, מעבר לשיטת הוואוצ'רים. מאחר שכלי הסיוע הממשלתיים אינם יעילים – העסקים נותנים להם דירוגים נמוכים, צריך שהממשלה תיתן שובר, ואוצ'ר לעסקים. יוכלו לבחור מכלי סיוע פרטיים שהם הרבה יותר טובים וכך יוכלו לפעול. בנוסף, מימון. כוח האדם זה בעיה קשה. אנשים אמרו לנו שאוטומציה תוכל לעזור, מימון לאוטומציה תיתן למפעל יכולת להתקדם. דבר שני, רשות החדשנות – הקבלה אליה מאוד קשה. בעיקר צריך יועץ בשביל זה ולכן לסבסד יועצים. הרגולציה מאוד מקשה על העסקים הקטנים. התחילו רפורמות בנושאי רגולציה. צריך להמשיך אותם ולעשות עוד רפורמות בגופים הממשלתיים, ובאותו הקשר, להקים מרכז – העסק הקטן יכול לבוא, כל הגופים הרגולטיביים נמצאים שם והוא יכול לפתור את כל הבעיות שלו במקום אחד, בלי להיות מטורטר בין כולם. נשמח לשאלות.

אין לנו זמן לזה. תזמין אותן לוועדה המצומצמת. שרת הכלכלה לשעבר, בבקשה.

תודה. קודם כל, כל הכבוד, היושב-ראש, שאתה מקדיש לזה דיונים. אני שומעת שיש ועדה מיוחדת. בהחלט יישר כוח על זה.

אין פה מי שיושב בחדר שלא מבין את תרומת והשפעת העסקים הקטנים והבינוניים לתרומת הכלכלה הישראלית. בשנה האחרונה, למרות הדברים שנאמרו פה שאיני מקבלת, הייתה צמיחה בתרומה ובהשוואת הצמיחה של העסקים הקטנים בסדר גודל של מעל 9%. העובדה שקיבלנו החלטה אסטרטגית לא לסגור עסקים אף לא ליום אחד בטווח הקורונה היה קריטי. זה כאילו נראה מובן מאליו אך ממש לא. אמרנו לעצמנו – כשנצטרך לחזור חזרה אחרי הקורונה לפעילת, שיהיה מקור תקציבי שיוכל לאפשר למדינה הזאת להתקיים עם הכרה מאוד משמעותית בחשיבותם של העסקים.

לגבי קדימה - אחת, ארנונה עסקית, אני מסכימה לגברי שיש לתכנן את זה אחרת, לתת מענה מותאם בארנונה לעסקים. יש מה לעשות עם זה אני אשמח לתמוך בכל הצעה שתגיע גם מהאופוזיציה. אני מקדמת הצעת חוק שמדברת על בורסה לעסקים קטנים ובינוניים. נכון שתעזור לקדם את הצעת החוק הזו כי היא תיתן מרחב פעולה חשוב לעסקים הקטנים והבינוניים, שאין להם בהשוואה נגיד – שיוכלו להיות מקור משמעותי להשקעה.

אבל במקום זה, קופות הגמל שמממנות את העסקים הגדולים, שיהיה להם אחוז מסוים שיצטרכו לממן עסקים קטנים.

אפשר לדבר על אין סוף הצעות. אני חושבת שלבורסה יש יתרון. מוכנה לשבת איתך ולהראות לך. הסיפור של העדפת מכרזים בפריפריה הוא משמעותי וחשוב, בטח של מכרזים ממשלתיים. אנחנו רואים עסקים קטנים שנאנקים תחת העומס.

מה עם החוק של יצחק רבין שעשה, העדפה לפריפריה? הוא בתוקף?

יש חוק שנותן מענה אבל הוא לא מספק וראינו עסקים קטנים שנאנקים תחת מול אחרים שלא מהפריפריה. גם בעניין הזה נכון לקדם. דיגיטציה – מערך הדיגיטל הלאומי עובד כדי לייצר צמצום חסמים בירוקרטיים. זה נאמר פה. יש להאיץ את זה גם בשנה הקרובה עם התקציבים הייעודיים כדי להוריד עומס מיותר של הרגולציה על העסקים הקטנים. וגם יש להסדיר פעם אחת ולתמיד אף בחוק את נושא המענה במשבר. בעלות השחר עשינו כל מאמץ כדי לראות שהעסקים מקבלים פיצוי, דווקא בגלל שלמדנו ממבצעים ומאירועים משבריים אחרים. יש להגדיר טווחי מקסימום בחוק על האופן שבו יקבל עסק קטן, בינוני, מענה – זו היכולת שלו להתקיים.

מקבלים.

לא בקצב מספק.

עושים משא ומתן משך שנה עם העסקים, ואתה לא מבין, אומרים- - -

תסתכל גם על זה.

אשמח שבעניין הזה של העסקים הקטנים והבינוניים נתעלה משיקולי אופוזיציה קואליציה. אמרתי שאשמח להגיע לוועדה.

מי אחראי על קופות הגמל וקרנות השתלמות? אני מבקש שתשקלו את העניין. שאחוז מסוים ממה שמשקיעים שיהיה גם לעסקים קטנים. זה כמו קרן נוספת. מבקש שהאוצר ישקול זאת ברצינות. אם קופות גמל היום קונות או משקיעות, יש קרנות שהן משקיעות בעסקים – שישקיעו גם בעסקים קטנים. לא יקרה שום דבר אם עסק קטן ישקיעו בו 20% רכישה ויהיו הגב הפיננסי שלו בהרבה מאד דברים. יכול לעזור מאוד לעסקים קטנים. אם לא תחייבו אותם זה לא יקרה. הם מעדיפים להשקיע בחברת מגדל וכו'. בעסקים קטנים לא רוצים. אז יקימו קרן, ישקיעו בה כסף, והקרן הזאת תעשה את זה מול עסקים קטנים.

אפשר לעשות את זה באמצעות תמריצים. אנחנו עשינו מכרז. הקמנו קרן אשראי חוץ בנקאי באמצעות גוף- - -

מה הכי טוב – שיהיה דבר כזה, גם לעסקים קטנים.

הם קרן שעובדת מאוד יפה. אפשר לשכפל אותה.

אין לי בעיה. תשכפלו אותה. תעשו מספר קרנות כאלה – אחת לעסקים כאלה, אחת לכאלה. לפי תחומים.

תודה. תוך חודש תעמוד בזה? תודה רבה, נקבע ישיבה לעוד חודש, כל היום.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25.