פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



24
הוועדה לענייני ביקורת המדינה


16/01/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה לביקורת המדינה
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ג (16 בינואר 2023), שעה 12:00

הגנה על קטינים במרחב המקוון – דוח ביקורת מיוחד

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אל הואשלה
טלי גוטליב

מירב בן ארי
מיכל שיר סגמן

ישי וקנין - מנכ"ל משרד מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

שלי הרוש - מפקדת יחידת 105, משטרת ישראל

אילן מלכה - קצין הנחיה ובקרה 105, ביחידת אח"מ, משטרת ישראל

עופר מסינג - רמ"ח נוער ומשפחה, משטרת ישראל

צביה אנג'ל - רמ"ד מחשוב אג"מ, משטרת ישראל

נאוה כהן אביגדור - ראש אגף א', המטה הלאומי להגנה על ילדים ב, המשרד לביטחון לאומי

אלון דרי - סגן מפקד יחידת צור וק. אג"מ, שב"ס

גיל חמו - קרימינולוג וק. תכניות פיקוח, שב"ס

אדורה אלעיס - מ"מ מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים, משרד החינוך

יסמין פנינה ליסמן - נציגת משרד החינוך במוקד 105 המטה הלאומי להגנה, משרד החינוך

דודי כהן - המבקר הפנימי, משרד החינוך

קרן רוט איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול, משרד החינוך

אילן אביטן - מנהל תחום רווחה - עו""ס ארצי מוקד מאו""ר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יאיר וולף - מנהל האגף המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי

טליה פרץ - יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

עדי נעמת - מנהלת תחום השתתפות ילדים ונוער, המועצה לשלום הילד

רויטל אבו דגה - מנהלת לשכה, הנהגת ההורים הארצית

מירב חיון - חברת הנהגה, הנהגת ההורים הארצית

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

אתי בן-שמחון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הגנה על קטינים במרחב המקוון – דוח ביקורת מיוחד

צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון הראשון של הוועדה לביקורת המדינה. לצערי, בשנתיים שחלפו, הוועדה הזו הייתה משותקת בניגוד לחוק. זו הוועדה היחידה שמחויבת תחת חוק לעבוד. אבל חבל שאין כאן חברי כנסת מהאופוזיציה, אז אני אגיד את זה. בגלל אופוזיציה חסרת אחריות – קואליציה דהיום, אופוזיציה לשעבר, הוועדות לא עבדו כמו שצריך, וזה חבל. הדבר הזה פגע בציבור, ולא אפשר לקיים דיונים על דוחות חשובים מאוד של מבקר המדינה כדי לטפל בליקויים שעליהם הוא הצביע. מטבע הדברים, נוצר פקק, ואנחנו נעשה מאמץ בוועדה לדון ברוב הדוחות הללו, ובאלה שיבואו, ולא נאפשר לדוחות האלה להעלות אבק, נטפל בליקויים כמיטב יכולתנו. נעשה דיוני מעקב אחר מבוקרים כדי להניע אותם לפעולה.

אני יכול להגיד שבתפקידי הקודם, בהעדר הוועדה לביקורת המדינה, מבקר המדינה היה מגיע אליי כדי לתת או למסור את הדוחות ליושב-ראש הכנסת. מצאנו תחליף לא הולם, חלקי לוועדה עצמה, ודנו בדוחות שהוגשו לי, לא הנחנו אותם על המדף, והכרחתי חלק מהמשרדים, כולל המנכ"לים לעשות מעשה. זה לא מושלם, אבל זה היה משהו. אתמול, בפעם הראשונה, ערכתי ביקור עם מבקר המדינה וראשי המשרד כדי להבין מקרוב איך עובד המשרד הזה, איך הוא בנוי ואיך אפשר לסייע למבקר בטיפול, בדוחות שהוא מגיש. שוב, מחובתנו שהם לא יעלו אבק על המדף. שמח לפגוש את ראשי המשרד, התרשמתי לטובה. זה נושא מטוסים ענק. גם בתפקידי הקודם, אני לא ידעתי מה הגודל, ומהו מרחב המחיה של משרד מבקר המדינה, זה היה מאוד מרשים. מאוד הערכתי. גיליתי שמשרד מבקר המדינה מאוד מוערך בעולם. המערכת הזאת מאוד מוערכת, וצריך לשמור עליה. הצבתי מספר דיונים בשבוע זה, ולאור בקשות של גופים מבוקרים, הסכמתי לדחות אותם בשבוע. אם הייתם שואלים אותי, זה רק כדי להושיט יד לשלום כדי שיבואו הנה, אבל אלה דוחות שהוגשו לפני חצי שנה, אז מי עשה בהם מה? הוגשו והושארו על המדף? זה חבל מאוד. דווקא מהמשטרה מצאתי נכונות לבוא לכאן, ולנסות לתת תשובות בנושא שאנחנו נדון בו היום.

אני יכול להגיד שאני כסבא, וכאזרח במדינה הזו, יש חשיבות עליונה לנושא של הילדים שלנו במרחב המקוון - הם פגיעים, זה לא דבר פשוט, זה לא דבר של מה בכך. כולנו יודעים שהילדים האלה חיים בתוך המרחב הזה שעות רבות. אנחנו כמבוגרים צריכים להיות עם היד על הדופק, להבין מה מתרחש שם, כדי למנוע פגיעה בילדים שלנו. הילדים הם של כולנו בסופו של דבר. יש כאן חברי כנסת, יש כאן מוזמנים עם ילדים. הנושא הזה חשוב, ויש לו חשיבות מהמעלה הראשונה.

לאחר דברי פתיחה, אני מתכבד לפתוח את דיוני הוועדה. אני רוצה לברך את כל אלה שהואילו ובאו. אני מבקש לתת למשרד מבקר המדינה אפשרות לפתוח ולהציג. אחר-כך, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מכבד אותנו בנוכחותו, אם ירצה להוסיף, גם נאפשר. בבקשה.

אני אפתח ברשותך, היושב-ראש, בכמה מילים. ראשית, ברכות גם על הקמת הוועדה, וגם על התכנסותה, וגם על בחירת הנושא הראשון לדיון בוועדה, נושא שהוא בהחלט משמעותי וראוי. הביקורת הזאת עם פרסומה, זכתה להד מאוד משמעותי גם בקרב הציבור, גם בקרב הרבה גורמים מהמגזר השלישי שעוסקים בנושא. בראייה משרדית, מכיוון שהבנו שהנושא הזה גם מאוד רגיש וגם מאוד מערכתי, שילבנו פה זרועות של שתי חטיבות, גם החטיבה שאחראית על כל גורמי האכיפה, וגם החטיבה שאחראית על נושא חברה ורווחה שמרכזת את משרד החינוך בשילוב של שני אגפים, תחת ניהולו של יובל בביקורת הזו. אני שמח שהתכנסנו כאן. עשינו מאמץ מאוד גדול – כך בתוך 20 דקות להציג את עיקרי הדוח. הדוח באמת היה מאוד מקיף מאוד מערכתי. אני אעביר את רשות הדיבור ליובל, הוא מנהל חטיבת ביקורת למשרדי ממשלה ומוסדות שלטון. בבקשה, יובל.

אני מתנצל יובל שאני מפריע לך. חברים, מסביב לשולחן יש אנשים ממוצעים ואינטליגנטיים, אבל קצר, קולע, אחרת לא נספיק, בפרט לכל אלה שהגיעו. בבקשה.

אני אגש ישר לעניין. הדוח כולל שתי נדבכים. אחד עוסק במענה הלאומי לכל הנושא של הגנה על קטינים ברשתות. השני עוסק בפעילות של משרד החינוך, הפעילות הפדגוגית החינוכית כדי להתמודד עם הנושא הזה. ניגשנו לנושא מתוך הבנה עמוקה לסיכונים שגלומים בנושא, ושל ההתפתחות שלו מדי חודש ושנה בהיקפי החשיפה ורמת הסיכון שהולכת וגדלה. אני אומר במשפט אחד, אנחנו מדברים על ביקורת שנשענת גם על עבודת ביקורת רגילה של המשרד, אבל מעבר לכך, סקרים שהופצו לכלל מנהלי בתי הספר בישראל. סקר הורים שנשען על מדגם מייצג. אנחנו מדברים על עבודה של ניתוח נתונים במוקד 105 במשטרת ישראל. אנחנו ערכנו שיח חוצה מגזרים גם עם משרדי הממשלה, גם עם האקדמיה, וגם עם החברה האזרחית, ואנחנו נשענים פה גם על עבודה במישור הבין-לאומי כדי לראות השוואה.

רק כדי לתת נתון פותח – 85% מבני הנוער, מחזיקים היום טלפון חכם. ממוצע שעות של ילד בטלפון – ארבע שעות בממוצע ביום, זה נתון שמתחרה כמעט עם שעות השהות בבית-הספר. אין ספק שהרשת היא מקור להזדמנויות, אבל אנחנו נמצאים פה על מערך סיכונים נרחב, פרטיות, התחזות, שיימינג, פגיעה מינית, הטרדה, סמים, הימורים התחזות, חשיפה לחומרים פוגעניים, סחיטה, הפצת סרטונים ברשת. אנחנו מדברים פה על מערך סיכונים רחב ומשמעותי. הדוח כולל עשרות של ממצאים, אנחנו נציג פה רק את העיקריים והנבחרים שביניהם, ואולי נפתח עם הנושא של מדיניות לאומית. יש ועדת היגוי שעוסקת בנושא הזה על-פי החלטת ממשלה משנת 2016. הוועדה נכון לסיום הביקורת טרם גיבשה מדיניות לאומית בנושא. הנושא הזה מחייב מדיניות לאומית כי הוא למעשה מפגע של משרדי ממשלה שונים, שורה של משרדי ממשלה שעוסקים בנושא - תקשורת, בריאות, רווחה, משפטים, משטרת ישראל, מערכת החינוך על כל נגזרותיה. הורים. מטה לאומי 105, מגזר שלישי, מכלול כזה – מהניסיון שלנו בביקורת המדינה, ללא ועדת היגוי שמגבשת מדיניות כוללת, לא יכול לצאת לדרך כמו שצריך.

מי אמור להקים את הוועדה, יובל?

יש ועדה. היא הוקמה, אבל היא עדיין לא הגיעה לתוכנית לאומית מאושרת ומסוכמת. אגב, להבנתנו, תוכנית כזאת צריכה מאחר והממשלה הקימה את הוועדה, לחזור לממשלה לתיקוף, ואז יציאה לדרך.

אתם עוקבים אחר הפעילות שלה?

נכון לעכשיו, קיבלנו דיווח שהם ידונו בכך בוועדת ההיגוי הקרובה. אני לא יודע מה הסטטוס נכון להיום, ראוי לברר אותו פה היום.

אני עובר לנקודה השנייה, והיא נוגעת לתיקוף תרחיש הייחוס. מדובר במכלול איומים רחב, מניתי רק את חלקם קודם לכן, בלי תרחיש ייחוס, ובלי מיקוד, ובלי תעדוף, לא יהיה ניתן להתקדם קדימה. הגדרת איום הייחוס היא תנאי, ואכן, נעשתה עבודה מתוך הבנה בחשיבות בכך, וגובשה הצעה בנושא הזה, אבל נכון לסיום הביקורת, תוקפה ולא אושרה על-ידי משרדי הממשלה שחברים בה המטה הממשלתי. בלי תוכנית מאושרת, איום ייחוס מאושר - אתה למעשה לא יכול לעבוד עם תעדוף, עם תחומי אחריות, עם דרכי פעולה, עם תקצוב, עם שורה של דברים.

רק שנדע כמה זמן עבר מאז?

אוקטובר 2021. שנה וחצי.

זה לא הרבה זמן.

אני עובר לנתון הבא. הוא מדבר על הפניות למוקד 105. אין ספק שמוקד 105, זה עוגן חשוב, פעיל, משמעותי בכל הנושא של הגנה על ילדים ברשת. 70% מהילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת, לא דיווחו על כך לאיש. זה הנתון שכרגע מוצג בדוח. 41% מבני הנוער, ו-51% מההורים, לא מכירים את מוקד 105, הוא בהחלט עמוד שדרה בטיפול בנושא הזה. אנחנו מציינים שני ממצאים שנוגעים למוקד. המוקד היום עובד על פנייה טלפונית. פנייה טלפונית זה לא כלי תקשורת שמדבר לנערה בת 12, או לנער בן 10. חייבים לעבור לאמצעי תקשורת אחרים שהם רלבנטיים. אנחנו יודעים שהמוקד עובד על הדברים האלה, לא ידוע לנו מהו סטטוס הפעולה על הכנסת מערכת חדשה שתיתן מענה בנושא. המענה בשפה הערבית – אחד מכל עשרה פונים, הוא שייך לחברה הערבית. לא היו במוקד שוטרים דוברי השפה הערבית. אנחנו יודעים שהמוקד משקיע מאמץ כדי לגייס לנושא הזה, אבל זהו פער שצריך לתת לו מענה.

נמשיך קדימה. נדבר על הארכת פעילות המוקד בהיבט האכפתי. בפועל מצאנו ששיעור הסגירה של תיקים בתחנות המשטרה זהה לשיעור הסגירה של תיקים אשר הופנו מהמוקד. זו לא הייתה הכוונה בקו הזינוק. המוקד היה אמור להיות כוח שיביא חומרים, שיביא לאכיפה אפקטיבית. הנתון הזה שמגיע לתוצאה שווה בין תחנת משטרה ברחבי הארץ, לבין החומר שהגיע מהמוקד, להבנתנו, מחייב בחינה, וזה מה שאנחנו המלצנו קדימה. אנחנו יודעים שהמוקד מנסה לאייש תפקיד שיעקוב אחר תיקים שהופנו ממנו החוצה, יכול להיות שאויש כבר ללא תפקיד שיעקוב אחר החומר הזה. אנחנו יודעים את העומסים שיש בתחנות, והיכולת שתיק התאדה במעלה הדרך, ולא יגיע לאכיפה אפקטיבית.

היבטי אכיפה. אנחנו מדברים במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין בשנים 70% מהתיקים נסגרו. עבירות מין במרחב המקוון 51% נסגרו. אנחנו מכירים את המגבלות של אנונימיות, זו לא מטריה פשוטה. יחד עם זאת, אין מה לעשות. וחטיבת הסייבר, צריכים להעמיד כלים לילדים האלה. אנחנו כמשרד מבקר המדינה על כלל האתגרים שיש לה. פה אנחנו מדברים זה אתגר שצריך להיות ראשון במעלה. אין ספק, צריכים הרבה יותר גבוהים.

אני עובר קדימה – היבטי אכיפה. אנחנו מדברים על 2,602 תיקי חקירה שנפתחו בגין עבירות במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין בשנים 18-21'. 70% מהתיקים נסגרו. 1,216 תיקי חקירה שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון, בין 16 ל-21 – 51% נסגרו. אנחנו מכירים את המגבלות של אנונימיות, של ניסוך, של הצפנה. זו לא מטריה פשוטה. יחד עם זאת, אין מה לעשות. בניין הכוח של משטרת ישראל וחטיבת הסייבר, צריכים להעמיד כלים כדי לתת את ההגנות המיטביות לילדים האלה. אנחנו כמשרד מבקר המדינה, רואים את משטרת ישראל על כלל האתגרים שיש לה. פה אנחנו מדברים על ילדים וילדות, זה אתגר שצריך להיות ראשון במעלה, אין ספק. נתוני האכיפה צריכים לעמוד על יעדים הרבה יותר גבוהים.

אני עובר קדימה על הטיפול המשטרתי ברשימת חשודים. אנחנו נחשפנו לרשימה שגובשה במשטרת ישראל של 190 חשודים לפדופיליה ברשת. זו רשימה רגישה מאוד. זו רשימה שבמובן מסוים גם הישג של משטרת ישראל במובן זה שהיא הגיעה לתוצאה הזאת. יחד עם זאת, אנחנו ראינו שהטיפול ב-31 חשודים שסווגו ברשימה ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר לא היה טיפול ב-31 הללו. מרגע שמשטרת ישראל במסמך שלה, סיווגה 31 אנשים ברמת סיווג כזו, הייתה חייבת להיות עם מעקב ומתן מענה פרטני לכל ה-31 האלה. גם בעניין הזה קצין פיקוח ובקרה זה תפקיד חשוב שחייב לעקוב. אי-אפשר שיישארו עשרות כאלה, גם אם נותנים אחוז כזה או אחר. יש אינדיקציה כבר והם לא מטופלים ברמה מודיעינית וברמה פרטנית.

חוק הסרטונים מינואר 2013, דיבר על זה שהפצת סרטונים אינטימיים ברשת ללא הסכמת האדם המופיע בהם, היא עבירה של הטרדה מינית, שהעונש בגינה הוא עד חמש שנים. אנחנו רואים ש-25% מהקורבנות בתיקים על חוק הסרטונים הם קטינים. אנחנו רואים ש-60% מהתיקים, נסגרו בעילת עבריין לא נודע. שוב, אנחנו חוזרים לנושא של בניין הכוח וכלים טכנולוגיים. זה בעייתי, ברגע שיש לנו כבר סרטון שעלה, אנחנו כבר יודעים שיש לנו עבירה. אנחנו יודעים שיש כבר נפגע. זה צריך להיות תיק שצריך להגיע לרמת מיצוי גבוהה יותר. שוב, אנחנו לא פה באצבע מאשימה, כי אנחנו גם מכירים את המגבלות הקיימות, אבל זו פעולה שצריך לקדם אותה, ובד בבד גם להגביר את המודעות לחוק הסרטונים. בני הנוער לא מספיק מודעים לשינוי הזה שנעשה כבר לפני כמעט עשור.

אני עובר לתחנות המשטרה, ויש פערים בתחנות המשטרה. אם תחנת המשטרה לא יודעת להתמודד, או לא מצליחה להתמודד עם תיקים ועם חומרים, אנחנו לא נגיע לאכיפה. נושא פריקת הראיות בתחנת משטרה הוא תנאי להצלחה באכיפה. אנחנו רואים שיש למשטרת ישראל עומס אדיר בתחנות בפריקת ראיות. היום, ניהול חקירה בלי פריקת ראיות, בין אם זה מצלמה בפיצוציה, ובין אם זו פריקה מהטלפון, אין שום התכנות להמשך הפעולה. יש פער מאוד גדול גם של תקנים. כל נושא תקני הזית, התקנים של משטרת ישראל, יש פערים בנושא הזה, וזה משפיע בסוף על התיקים שאנחנו מדברים עליהם. חוקרים גם לא מספיק בקיאים בטכנולוגיה. וחוקר שהוא לא בקיא בטכנולוגיה, ובנושא הזה של העבירה שנעשית ברשת, מוגבל ביכולת שלו לתת מענה.

אני עובר במהירות על ממצאי משרד החינוך. סיימנו את החלק של משטרת ישראל. משרד החינוך – משרד החינוך הפעיל פורום פנים משרדי לקידום מדיניות כלל משרדית. הפורום הזה בתקופה של הביקורת, לא פעל באופן הכולל שלו. יש במשרד החינוך את שפ"י, שבהחלט מובילה את הנושא הזה. אבל אם לא רותמים את כל המערך של משרד החינוך, המערך הזה כולל שורה ארוכה של גופים. אם אתה נשאר רק עם שפ"י שהוא גוף מטה חשוב וטוב, אבל אם הוא לא ירתום את כולם בוועדה מסודרת, לא יהיה ניתן להתקדם עם הנושא הזה.

אני ממשיך קדימה. אין תוכנית מערכתית רב שנתית. בתקופת הביקורת, התכנית המערכתית הרב-שנתית לתכנון ההתנהלות המיטבית לתלמידים ברשת הייתה תוכנית חדשה. אני מדבר על שנת 2020, נכון להיום צריך לברר אם היא אושרה. נכון לסיום הביקורת, עדיין לא אושרה התוכנית הזאת. שוב, משטרה בלי תוכנית, משרד חינוך בלי תוכנית, אין לאן להתקדם בעניין הזה. תוכנית, זה אישור. בלי אישור אין תקציב. בלי אישור אין תקן. בלי אישור, אין מתווה פעולה. ביוני 2022, קיבלנו דיווח על תיקון ליקויים, שמשרד החינוך יפרסם בקרוב את עיקרי התוכנית. חשוב לשמוע מה הסטטוס של הנושא הזה.

אני עובר קדימה – הערכת יעילות תוכניות וביצוע מחקר מלווה. לא בוצע מחקר מלווה והארכה לתוכנית של חיים ברשת, ושיעורי כישורי חיים, אותה תוכנית קודמת שהייתה עד שנת 2021. אנחנו חושבים שהנדבך הזה הוא נדבך מאוד חשוב. בלי ללוות את התוכניות האלה במחקר והערכה, אתה לא יודע בעצם אם פגעת או לא פגעת. זוהי נקודה שבראייתנו היא חשובה. אני מתקרב לסיום. יישום דיווחים על פגיעות מקוונות. אנחנו רואים שהמחוזות אוספים בדרכים שונות נתונים על פגיעות בילדים בבתי הספר, אבל הנתונים האלה לא מגיעים בצורה שיטתית ומסודרת למטה משרד החינוך. מטה משרד החינוך שמוביל מדיניות, ולא יושב עם נתונים עדכניים, רבעוניים, חצי שנתיים, שנתיים, על מה קורה בתחום הזה בבתי-הספר, המטה הזה לא יכול במערכת כל-כך מבוזרת לגבש מדיניות על בסיס נתונים, הדבר הזה בראייתנו הוא חשוב ביותר. פה נדרשת מערכת איסוף נתונים ממוחשבת. אני יודע שמשרד החינוך בכיוון הזה. יהיה נכון לשמוע מה המצב.

יש לנו תת דיווח של תלמידים על פגיעות ברשת, והימצאות במצב סיכון. בנושא הזה אנחנו מבוססים גם על סקר תלמידים, וגם על שיחה עם מועצת התלמידים בישראל. שמענו קצת הרמת גבה על עצם זה שקיימנו את השיח הזה. בראייתנו, מועצת התלמידים אלה נציגים, יש לתת להם את המקום שלהם ואמירותיהם חשובות בעינינו. ולכן, החליט מבקר המדינה שבמסגרת הביקורת גם נפגש איתם. כמו שאמרתי, אנחנו מבוססים גם על סקר, ויותר מ-50% מקרב תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, אינם רואים בגורמי בתי הספר כתובת שאליה יפנו במקרה של אלימות דיגיטלית. אני לא יודע לבסס אמפירי את הנתון הזה. אבל וואנס, זה כרגע מה שמונח, צריך להתייחס לזה ברצינות. יכול להיות שגם עומד מאחורי זה קו מסוים של תלמידים, ואנחנו הבאנו שורה של ציטוטים שרלבנטיים לנושא הזה.

בסוף, לאחר שלא מנענו, נותרו אירועים עם תלמידים פגועים או פוגעים, והפוגעים גם הם חשובים וצריך לתת להם קשב. שליש מהמנהלים העריכו שהטיפול שניתן לפוגעים ולנפגעים הוא במידה בינונית ומטה. זה נתון גם משמעותי, שליש מהמנהלים בשאלונים שהם חתומים עליהם כתבו לנו את התשובה הזו, וזה מחייב בחינה של התוכניות טיפול שקיימות, ואני יודע שגם הפרקטיקות של הפנייה לשירותים פסיכולוגיים חינוכיים ברשות המקומית, והשענות על כל מיני מענים לאומיים ללא מעקב, אי-אפשר לדעת גם לאן זה מגיע בקו הסיום והאם הטפול הושלם.

אומר מילה על פיתוח מקצועי של מורים. רק כשליש מהמנהלים סבורים שלמורים יש מיומנויות דיגיטליות שמספקות כדי לסייע לתלמידים להשתמש באופן מיטבי ברשת. מורה שלא שולט בתחום הזה ובעולם הזה, הוא לא מורה שיכול לתת את המענה. אני יודע שכרגע בוחנים הכשרות של מורים בנושא.

סיכום. אני אומר בשורה של דברים. איום, ייחוס מתוקף, גיבוש מדיניות לאומית שמכוונת לפעולה מערכתית. תוכנית מערכתית רב שנתית גם בתחום של בט"פ, גם בתחום הממשלתי, וגם בתחום של מערכת החינוך. ניתור פגיעות שיטתי ואיכותי. הרחבת נתיבי הדיווח עבור הילדים. נתיבי דיווח אפקטיביים. מיצוי הליכי חקירה, ותוכניות טיפול לנפגעים ופוגעים. בשורה התחתונה, אלה הנדבכים שבלעדיים לא יהיה ניתן להעמיד את ההגנה שאנחנו מחויבים לתת כלפי הילדים שלנו, הנכדים שלנו וכו'.

תודה רבה, יובל, על הסקירה המאוד רחבה.

חבריי הכנסת, אני מציע שנשמע קודם את משטרת ישראל ואת משרד החינוך, אלא אם כן, זה בוער לכם להגיד משהו.

בבקשה, חברת הכנסת שיר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני באמת מברכת אותך על בחירת הנושא הזה כדיון ראשון לוועדה סופר חשוב. כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, בקדנציה הקודמת כשראיתי שבאמת אין את הוועדה לביקורת המדינה, ופורסם הדוח, אנחנו ערכנו דיון גם בנושא הזה. התמונה היא תמונה קשה בכל מה שנוגע לילדי ישראל, לא רק ברשת, לא רק פגיעות ברשת, ילדי ישראל לא נמצאים במקום טוב כמעט בכל מקום שבו אנחנו נשים את האצבע, כי ילדים הם לא רק חינוך, ילדים הם כל מערכות המדינה.

ניגשה אליי אחרי הדיון, ילדה בת 15, ואמרה לי - אני לא מבינה. אני מבינה יותר טוב ממך, או מכל אחד מהמבוגרים שיושבים פה סביב השולחן ברשתות. עד שאת תלמדי את מה שאני יודעת, כבר התחלף דור, אז מה אתם עכשיו נכנסים לי? ואז הסברתי לה. אמרתי לה יש לי שאלה, כשהיית קטנה, ההורים שלך לימדו אותך לחצות את הכביש. והם לימדו אותך להסתכל ימינה ושמאלה. והם אמרו לך שיש אדום – באדום עומדים. בירוק נוסעים. המדינה גם סידרה לך תאורת רחוב, ככה שתוכלי ללכת בבטחה ברחוב, ולא לדאוג שמישהו יתקוף אותך. היו גם ניידות שפזורות ברחבי הרחוב בתוך העולם הזה שאנחנו חיים בו. אבל בתוך הרשת, הדברים האלה לא קיימים. המדינה צריכה להבין שמדובר בעולם מקביל שרק הולך וגדל, ותופס לא פחות מזמן המציאות שאנחנו חיים בו פה בעולם הפיזי, יש את העולם הווירטואלי, והוא תופס תאוצה מטורפת. יש שם רחובות, יש שם כבישים סואנים. יש שם אנשים טובים, ויש שם אנשים רעים. אבל זה עולם, ואף אחד פעם אחת לא מלמד את הילדים האלה לחצות את הכביש. פעם שנייה, המדינה נמצאת מאחור בעולם, זה לא שהעולם מתקדם, גם העולם לא לגמרי הבין את הדבר הזה. אבל מדינת ישראל גם עצמה ברמת חקיקה, לא נמצאת במקום שהוא נכון עדיין להיות פה. לא שמנו תאורת רחוב ברחובות חשוכים בתוך עולם וירטואלי. לא פיזרנו מספיק ניידות, כי 105, עושים עבודה מדהימה, מדהימה - אין להם כוח אדם, אין להם תקציב. כמה שוטרים אתה יכול לפזר באותה סימטה חשוכה ברשת? זה לא הגיוני.

אנחנו יכולים לעבור עוד כמה דוחות של המבקר, ולשבת פה, ועד שאנחנו נפתור את הדברים, הטכנולוגיה שועטת קדימה. שועטת, היא לא עוצרת, כדי שאנחנו נחשוב על איזושהי חקיקה ותקצוב נכון. צריך קודם כל להבין שהנחת התשתית של התאורה במעבר חצייה, ולפזר ניידות בעולם הווירטואלי הזה, הוא לא פחות חשוב מאשר בעולם הפיזי, ושם הם נמצאים. הצוות שלי מורכב מחבר'ה בני 26. יש אצלי מתמחים בני 17, כי בני 26 שלי כבר לא מבינים את העולמות הווירטואליים החדשים. הם תיכף הופכים להיות הדינוזאורים בני 17 האלה. העולם שועט קדימה, אנחנו לא נמצאים בזירה הזו בכלל. לשמחתי, מה שכן הספקנו לעשות בקדנציה הקודמת בוועדה לזכויות הילד, זה כן בפעם הראשונה להקים גורם שהוא מתאם ומתכלל לילדי ישראל שתמיד יהיו עיניים ממשלתיות שיבחנו את הכשלים, ויראו איך אפשר לפתור אותם ברמת החקיקה, שזה אמור להיות גוף שהוא קל משקל שאמור מהר לפתור דברים. אבל, אדוני היושב-ראש, אין ועדה בנושא. אין משרד ממשלתי שעוסק בנושא הזה. אף אחד לא לגמרי מבין באותו עולם וירטואלי שבני ה-17 שלי תיכף כבר לא רלבנטיים אליו. אנחנו צריכים להבין את גודל האירוע. זה לא מסתכם בפדופילים. זה לא מסתכם רק בפגיעה ברשת, זה סימפטום. אתה רוצה לפתור את הבעיה? בוא נפתור את הבעיה ונקיים על זה דיון אמיתי. תודה רבה.

תודה רבה.

הייתה לי הזכות באוקטובר האחרון להתמנות לפיקוד על יחידה 105. הייתי בעברי בכוח שהקים את מה שקוראים לו - יחידה 105. ביחד עם מפקד היחידה הראשונה, מוניתי להיות ראש מפלג חקירות בתחילתה של היחידה, וחזרתי עכשיו להיות בראש היחידה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה. יש חשיבות מאוד גדולה, ואני מודה מאוד לנציגי משרד מבקר המדינה שדיברנו איתם קודם עוד לפני שנכנסנו לחדר הדיונים. הביקורת מאוד מעמיקה ביחידה, שבהכרח סייעה ליחידה למקד את הפעילות שלה, לייעל את הפעילות שלה, להשיג תקציבים ותקנים, ומערכות חדשניות שמאוד מסייעות לנו כיום בשגרת העבודה, ועדיין הדרך עוד ארוכה. יש לנו עוד הרבה מה לעשות, ואני אפרט מה עשינו מאז, אז אני מודה לנציגים שלנו.

אני חייבת להציג את הכוח. ביחס ליחידות "להב", היחידה שלנו היא שונה. יש לנו מערך אזרחי מאוד גדול בתוך היחידה שכפופים לי כמפקדת יחידה מספר משרדי ממשלה. אז יש לצידי את ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי, ד"ר נאוה כהן אביגדור. יש את אדורה אליעס, שמונתה לאחרונה כראש תחום חינוך במטה הלאומי ביחידה. יש את יסמין ליסמן, שהיא מפקחת משרד החינוך, שהיא חלק מדסק השותפויות בתוך מוקד 105. יש לנו את אילן אביטן, נציג משרד הרווחה במוקד. יש פה את רמ"ד מחשוב צביה, השותפה שלנו לקידום המערכות הטכנולוגיות שכבר מספקות לנו מענה, ולפניות המקוונות שאני אפרט לגביהן. יש את רפ"ק אילן מלכה, שמונה להיות קצין פיקוח ובקרה, בהמשך לתובנות שהפקנו מתוך הדוח וכבר מכהן בתפקידו. וכמובן את עמיתי, ראש מחלקת נוער, עופר מסינג, בחטיבת החקירות במטה הארצי.

לגבי בניין הכוח, אני מדברת על שינויים מינוריים, אבל בהיבטים המשטרתיים הם מאוד חשובים למקד את העשייה שלנו. אז מבחינת בניין הכוח – בוויסות שעשינו בכפוף להנחייתו של ראש "להב", אנחנו קידמנו התייצבות של שלושה קציני משטרה, קציני יח"מ ומוקד 105, מה שמאפשר פיקוח ובקרה הדוק בנוגע לכלל האירועים שנכנסים למוקד, ומטופלים על-ידי המוקד. לרבות, המשך הטיפול הן על ידי הדסק האזרחי, והן על-ידי יחידות המשטרה. קיבלנו תקני סטודנט, ואנחנו בהליכי גיוס מאוד מואצים, כדי להביא סטודנטים שיסייעו לנו במוקד. וגיוס מתוגבר של מתנדבים אזרחים במוקד 105, שכבר התחילו לעבוד ולגבות את הפעילות שלנו. נאוה, עוד מעט תציין את הפעילות של "אבירי הרשת", שכבר החלה, שזה מתנדבים של המשרד לביטחון לאומי.

בנוגע להפניית האירועים ליחידות החוקרות. אז באמת, בהמשך לדוח מבקר המדינה, אנחנו עברנו לעבוד במערכת הפלא. זו מערכת לניהול תיקי חקירה בכלל משטרת ישראל. כלומר, אירוע שיש בו עבירה פלילית שאנחנו מחליטים שעבר את הרף, וראוי שינוהל במסגרת יחידות חוקרות, או בתוך 105, או מחוצה לה, הוא מופנה באמצעות מערכת הפלא כתיק חקירה, מה שמאפשר פיקוח ובקרה הדוק של קצין הפיקוח אל מול כלל היחידות החוקרות.

אנחנו פועלים כדי למסד את שיתופי הפעולה המאוד מאוד משמעותיים שלנו, לא רק כלפי קציני האח"מ במחוזות, אלא אל מול קציני האח"מ בתחנות המשטרה. באירועים חמורים שאנחנו צריכים לתת נרחב יותר, אנחנו פועלים גם אל מול קציני נפגעי עבירה במחוזות המשטרה, על מנת שילוו את ההליך הטיפולי, ואת ההליך כלפי קורבנות העבירה שלא פחות חשוב בתיקים שלנו מההיבט האכפתי.

בנוגע לניהול האירועים, שודרגנו במערכת מוקד חדשה, שבהכרח מספקת לנו כלי הרבה יותר יעיל ואפקטיבי לנהל את האירועים שלנו, ועדיין אנחנו פועלים אל מול גורמיה. צביה, הנציגה שמסייעת לנו מאוד בנושא הזה כדי לקדם גם את היכולת שלנו להליכי פיקוח ובקרה, וניהול של המערכת באופן שיתואם לתפיסת ההפעלה המחודשת שקיימנו במוקד.

פניות מקוונות. אנחנו פועלים, וכבר בחודשים הקרובים הופצה הדרישה המבצעית המפורטת, זה כבר נכנס לתוכנית העבודה כבר עכשיו. בחודשים הקרובים תהיה אפשרות לפנות אלינו גם באמצעות טופס מקוון. נכון, זה לא המענה המיטבי שאנחנו מצפים לו, אבל זה מענה חלקי שייצא כבר בחודשים הקרובים. צביה תדבר לגבי לוחות הזמנים.

לגבי הוואטסאפ, בסיוע של מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הם הסכימו לבוא איתנו בהתקשרות. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לאור העובדה שאין כרגע תקציבים להניע את הפעילות אל מול וואטסאפ, בהקדם. פה זה מסר בינלאומי. זאת אומרת, אין משטרה בעולם, ולאור העובדה שאנחנו קצת משטרה בעיניים שונות שהיא בשיתוף פעולה של מערכים אזרחיים בתוך יחידה משטרתית, וואטסאפ הסכימו לבוא איתנו בהתקשרות. ואני מאוד רוצה להאמין שלקראת או בפתיחת שנת הלימודים הבאה, ככל שיאושר תקציב המדינה, ויוקצה תקציב לאירוע הזה, אנחנו נצליח לצאת למענה מהיר בנושא. נאוה תרחיב בנוגע לאפליקציה. אנחנו רוצים לפתח אפליקציה ייעודית, בשתף עם משרד החינוך שתהווה מקור, ידע גם לתלמידים, וגם להורי התלמידים, וגם לצוותי החינוך. גם פה אנחנו נשמח לקדם את זה עוד בשנה הנוכחית. דוברי ערבית - היום התייצבה סטודנטית ראשונה דובר ערבית במוקד 105, ובתחילת חודש התייצב שוטר דובר ערבית במוקד. מעבר לזה, הקמנו קבוצות של שוטרים בתוך יחידות "להב" דוברי ערבית, ובתוך היחידה, יש לנו גם ביחידה עצמה דוברת ערבית, מתגברת אותנו בהליך מאוד מהיר וזריז, באמצעות קבוצת וואטסאפ, הם עונים ועולים איתנו לשיחות ואירועים שנקלטים במוקד, כדי לספק לנו מענה מהיר בשפה הערבית במסגרת אירוע שנקלט במוקד.

אני מאוד מסכימה עם היכרות עם המוקד, וחוק הסרטונים, פעילות מאוד נרחבת שנאוה תציג אותה בנוגע למוקד, אפילו הגענו לפסטיגל השנה, ועשינו קמפיין במסגרת הפסטיגל, כדי להגיע גם להורים וגם לכלל ילדי ישראל שבחרו להגיע להופעות הפסטיגל. גם שם היה קמפיין להכיר אותנו ואת השירות שאנחנו מספקים לציבור. בנוגע לרשימת החשודים – 190 החשודים, עשה פה עבודה מאוד משמעותית, רפ"ק אילן מלכה, ביחד נצ"מ אתי בצר, שמונתה כפרוייקטורית לנושא הזה, ועשו עבודת ביקורת מאוד מעמיקה גם אל מול יחידה 105, וגם אל מול היחידות החוקרות, אני מניחה שאם אילן ירצה, הוא יקדם את זה.

אני מתחברת לזה, שאנחנו נשמח מאוד לקדם, וכל הזמן אנחנו פועלים בראש מאוד יצירתי איך לא להגיע רק לפן האכפתי, ואיך להגיע לכל הורה ישראל, ולכל צוותי החינוך, ולכל ילדי ישראל בראש ובראשונה, בהיבטים של מודעות ומניעה וקידום אוריינות מידע בעולם דיגיטלי שמאוד חשוב שנספק את זה. אני מדברת על זה לא רק בתור מפקדת יחידה 105, אלא בתור אמא לשלוש בנות בגילאים שונים שמלוות אותי החל מתחילת הפעילות שלי ביחידה ועד היום. מאוד חשוב להשקיע בפעולות המניעה, גם פה, נאוה מקדמת המון פעילויות שהיא תרחיב לגביהן, ביחד עם השותפים המרכזיים גם ברווחה וגם בחינוך איך להגיע לכל ילדי ישראל ולקדם את המניעה, ואת האוריינות מידע. יש בהכרח חסם לילדי ישראל. הם מאוד מיומנים, הרבה יותר מאיתנו בעולם הדיגיטלי. יש להם אוריינות דיגיטלית מאוד גבוהה אל מול פער באוריינות מידע להבין את הסכנות של הרשת, ולהבין שהעולם הווירטואלי הוא לא בהכרח מה שמסופק להם ברשת, ואנחנו רואים את הפער הזה בתיקי חקירה.

אני חייבת להיות אופטימית, ביחס לאיך שאני זוכרת את תיקי החקירה כראש מפלג חקירות בתחילתה של הדרך. נכון להיום, יש לנו הרבה קורבנות עבירה, לכאורה קורבנות עבירה שאנחנו מגיעים אליהם בשלבי החקירה, ועדיין אנחנו נתקלים בתופעה מאוד חיובית של קורבנות עבירה שאומרים לחשוד – אתה פדופיל, אנחנו בוחרים לא לקיים איתך את הקשר, ומעדכנים את ההורים. נמנעת פגיעה מאוד משמעותית באותם קטינים, גם את זה אנחנו מנסים להוציא החוצה בעולם התרבותי, כדי להביא לידיעת ההורים את המשמעות המאוד גדולה על האירועים האלה. אבל בהכרח אנחנו רואים שיש גם תופעה כזאת שהיא חיובית מאוד. ככל הנראה, אני רוצה להאמין מכלל הפעילות שאנחנו עושים, גם באגף בתוך היחידה פנימה, ובטח, ובטח באמצעות השותפים המרכזיים שלנו במשרדי הממשלה השותפים.

יש פה נציגים של משרד החינוך? כן.

האם תוכלי לתת לנו את הנתונים של 2022, לפחות של האכיפה, כמה תיקים נסגרו. המבקר ציין נתונים.

אנחנו התחלנו לעבוד עם מערכת הפלא, תיקי חקירה החל מספטמבר האחרון. והחל מספטמבר האחרון נפתחו 113 תיקים. אני מניחה שאת תמונת המצב לגבי התיקים שנפתחו, זה לא התפקיד שלי, זה תפקיד של קצין פיקוח ובקרה בחטיבת החקירות.

בבקשה.

אני ראש המערך האזרחי ב-105, אני עובדת המשרד לביטחון לאומי. כמה שאמרת, יש הרבה מה להגיד, אני אנסה להתמקד בדברים נוספים על מה שנאמר כאן. ככל שנצטרך להשלים, אני אשמח להשלים. עלה פה הנושא של פניות מקוונות. אני רוצה להוסיף, ככל שנצליח להגיע לקו וואטסאפ, זאת תהיה פעם ראשונה בעולם שגוף אכיפה יוכל להשתמש בשירות הזה, וזה באמת רק בגלל המבנה הייחודי של 105 שכולל את המשרדים האזרחיים. לגבי הפנייה המקוונת שהיא נדרשת, ועל כך אין עוררין, ואין חולק. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד, שגם בסקרים שאנחנו עשינו, אנחנו עדיין מבינים שבמצב של פגיעה כזאת כמו האירועים שמגיעים ל-105, עדיין הקול האנושי, השיח הטלפוני הוא חשוב, ורוב הילדים מציינים שהם היו רוצים לדבר עם מישהו, שוב, זה צריך להיות בנוסף. לגבי הנושא של אפליקציה מתוך הבנה שאנחנו צריכים לתת מענה גם של טופס מקוון, גם של קו וואטסאפ, אנחנו גם עובדים על נושא של אפליקציה ייעודית של 105, שהציבור והילדים יוכלו להשתמש בה ללא תשלום כמובן.

רק בעברית?

אני יכולה להגיד לך שכל הפעילויות של 105 הן בעברית, בערבית ובשפות נוספות. אנחנו מטה שיש לו אתר בעברית, אתר בערבית, אתר באנגלית, כל החומרים באופן קבוע מתורגמים לערבית, הכול פתוח לכלל הציבור. יחד עם זאת, אנחנו פועלים בכל הרשתות החברתיות. אנחנו פועלים בפייסבוק, באינסטגרם, בטלגרם, ויש לנו ערוץ חדש, ואת כל הפעילויות אנחנו מקפידים לעשות גם בשפה הערבית. רק בדצמבר, סוף שנה קודמת, עשינו כנס מקוון לחברה הערבית – 10,000 היו שותפים, רק 4,000 עלו דרך הפייסבוק המשטרתי שהעביר את זה בלייב. הבאנו נתונים, הבאנו נציגים מהחברה הערבית. בכלל, קהלי היעד שלנו והקטע של חברה ערבית ועוד קבוצות נוספות, אם זה קהילה להט"בית, אם זה ילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתת מענה רב תרבותי בכל ההיבטים.

אנחנו לא רק עושים את מה שעשינו. ושוב, כדי לקצר, אני רוצה לתת לכם ממש בשתי מילים על שני פרויקטים חדשים שאנחנו יוצאים איתם לדרך שהם גם חלוצים. עלה פה הנושא של אבירי הרשת. ב-1 בספטמבר, יצאנו במהלך שבו בתוך 105, יושבים מתנגדים של המשרד לאומי, ומנתרים את המידע הגלוי ברשת. זאת אומרת, אנחנו לא מסתפקים רק בעובדה שאפשר לפנות ל-105. אנחנו יוזמים ניתור של מידע גלוי ברשת כדי לאתר מצוקות. המתנדבים, זה פרויקט אזרחי בתוך 105. ולכן, ככל שאנחנו מאתרים אירועי חרום, או אירועים פליליים, זה עובר ישירות ל-105 למוקד. ככל שמדובר בפגיעות אזרחיות, אנחנו שם כדי לתת מענה לייצר שיח בטוח, להחיל את האירועים האזרחיים להפנות לסיוע ולעזרה. יש לנו היום כרגע למעלה מ-40 מתנדבים, באמת, אנשים משכמם ומעלה שמגיעים, אם זה מחברות היי-טק, ואם זה מעורכי דין ממשרד המשפטים שמתנדבים, ואנשים מפורומים של הורים. באמת, מיטב האנשים מגיעים להתנדב ולהיות שם עבור הילדים באופן יזום.

פרויקט נוסף, שעכשיו בשלבים של פיילוט, ואני רוצה לציין אותו, הוא נושא של טיפול און-ליין, אנחנו קוראים לזה מרכז טוב, וזה שיתוף פעולה ראשוני של קרנות הביטוח הלאומי.

משפט לסיכום.

אגיד משפט ארוך. באמת, פה יש משהו שהוא חלוצי שהמדינה תממן – טיפול מקוון לילדים פוגעים ונפגעים ולהוריהם ללא עלות. המשפט הארוך שלי אומר, שאנחנו בפברואר יוצאים עם קורס הורות מקוון לכלל ההורים בעברית, ולאחר מכן, מתורגם לערבית ללא עלויות. כל הורה במדינת ישראל יוכל להיכנס לאתר של ישראל דיגיטלית ולעבור קורס כזה. הדבר האחרון זה הנושא של החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת. לא היה כזה דבר. בפברואר 2021, לראשונה, ועכשיו בפברואר 2023, הפעם השלישית, המטה הלאומי 105, מוביל חודש לאומי עם מאות פעילויות בכל הארץ בנושא של הגנה על ילדים ברשת. השנה לראשונה הצטרף לזה ותומך בזה מרכז השלטון המקומי, שהוציא מכתב לכל ראשי הרשויות במדינת ישראל, להצטרף לחודש הזה. פה הקריאה האחרונה שלי, דרכך אולי, יושב-ראש הוועדה, נבחר צבע כחול כצבע לאומי, להאיר ביום האינטרנט הבטוח הבינלאומי ב-7 בפברואר 2023, מבנה ציבור בצבע כחול, ומהלך שבו תלמידי הספר, הורים, גורמי מקצוע, הציבור כולו ילבש חולצה בצבע כחול, להעביר את המסר של הגנה על ילדים ברשת. ואם הכנסת תוכל להאיר את מבנה הכנסת בכחול ביום הזה, זו תהיה השלמה מדהימה והלוואי שנצליח.

אנחנו נבדוק אם הקימו את הוועדה לזכויות הילד, ומי היושב-ראש שלה. אלי דלל.

רק לגבי ועדת ההיגוי. אני אגיד שמיום ההקמה של 105, יש ועדת היגוי, בראשה עומד מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כרגע. היינו משרד לביטחון פנים, עכשיו ביטחון לאומי. המנכ"ל של המשרד שמוביל את 105, הוא יו"ר הוועדה, היא מתכנסת אחת לחצי שנה.

מה עם התכנית הלאומית? המבקר, הערה ראשונה שלו הייתה שאין תוכנית לאומית.

התוכנית הלאומית אושרה ותוקפה תוכנית מניעה לאומית שאנחנו מובילים אותה יחד עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי. אנחנו פועלים ביחד בכל הרשויות. עכשיו לקראת חודש פברואר, יש שילוב ידיים בנושא הזה בכל הרשויות, ויהיה גם קמפיין של מטה הסברה לאומי שנרתם לנושא, משקיע חצי מיליון שקלים בקמפיין של הדבר הזה. אבל כל הפעילויות של 105 הן פעילויות ברמה הלאומית. הגוף שנמצא בשטח זו הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, העבודה היא מולם ואיתם.

הנושא של התוכנית הלאומית זה נדבך יסודי, בלי זה אי-אפשר להמשיך. האם אושרה ותוקפה תוכנית לאומית או תוכנית מניעה, זה שני דברים שונים. תוכנית מניעה, אמורה לתת כלים נוספים למניעה, זה נגזרת, זה נדבך חשוב, אני לא מזלזל בו, אבל הוא נגזרת. תוכנית לאומית, לשם כיוונה ממשלת ישראל. אני שואל האם יש היום תוכנית לאומית מאושרת שמאגמת את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים, מערכת החינוך. הזכרת אפילו ביטוח לאומי. יש פה שורה ארוכה של גורמים.

אז קודם כל, הפעילות שלנו היא רחבה הרבה יותר מרק מניעה. אתם יודעים ש-105 יושבים בו משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים ומשרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי והמשטרה. זאת אומרת, זה גופים משמעותיים שעובדים כל הזמן ביחד ברמה הלאומית. הכותרת שאמרתי היא תוכנית המניעה הלאומית, אבל היא כוללת פעילויות של הסברה ושל העלאת המודעות, והכול ברמה הלאומית.

זה יפה. זה שילוב כוחות מה שנקרא במוקד של 105. האם יש תוכנית קבועה מחייבת שאנחנו צריכים לעמוד ביעדים שלה? זה מה שיובל שואל.

אגב, אני שואל את השאלה מתוך סיוע לכם. הרי היינו אצלכם. אני שומע בצליל, בניסיונות להשיג את פרויקט וואטסאפ, ופה עוד פרויקט הסברה, אני לא רוצה להגיד אפילו בתנאים מסוימים אתם מקוששים פרויקטים. הממשלה היא זו שיצאה לדרך. ממשלה קבעה את קו הזינוק בהחלטת ממשלה. ממשלה צריכה לגבות באופן מלא תוכנית לאומית, זה מילותיה, זה לא המילים שלנו.

נכון. אני לא חושבת שזה נכון להגיד שאנחנו "מקוששים" פרויקטים. המילה
"מקוששים", ממש לא מתאימה. אנחנו עושים פרויקטים פורצי דרך גם ברמה הלאומית. ואם אני מקריאה "ועדת ההיגוי תתווה את המדיניות הלאומית בנושא ההתמודדות עם תופעות לאומית ופשיעה ברשת האינטרנט, ואת סדרי העדיפויות בנושא, ותאשר את תפיסת ההפעלה, תוכניות העבודה והתקציב ליישומה". זה מה שקורה. אנחנו עובדים לפי תוכניות עבודה קבועות, סדורות, שתוכנית עבודה כוללת את כל הפעילות גם של החינוך, גם של הרווחה, של הבריאות, גם שלנו. וההחלטה הייתה שמדיניות הלאומית תתווה ועדת ההיגוי של 105.

יש מסמך מדיניות של ועדת ההיגוי שמפרט כל מה שהקראת – מדיניות, סדרי עדיפויות?

בהחלט. כל חצי שנה יש - - -

באמת, כל מה שאמרתם מרשים מאוד – 105 הפעולות שאתם עושים, והניסיונות להקים את הקשר דרך וואטסאפ. יש תוכנית כתובה מחייבת, או כל אחד אוסף מהגורן ומהיקב? כי דרך נשמע את משרד החינוך, ואז התברר שיש שני מסלולים נפרדים, במקום תוכנית מתכללת, מה שיובל ממבקר המדינה, ראש החטיבה מבקש?

תוכניות העבודה הסדורות שלנו, והמאושרות, הן התווייה של מדיניות השר.

מי עשה את תוכנית העבודה של משרד הרווחה? משרד הרווחה עשה לעצמו תוכנית עבודה, זה בסדר.

לא. בתוך 105, יש תוכנית עבודה כוללת שכוללת את הפעילות של משרד הרווחה, ואת הפעילות של החינוך, הכול מאוגד בתוכנית שמאושרת שמשקפת את מדיניות השר.

ועדת ההיגוי כוללת נציגים של כל המשרדים נכון? מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי הוא היושב-ראש.

הוא היושב-ראש, ויושבים שם נציגים הבכירים של כל המשרדים הרלבנטיים, ושל משטרת ישראל.

הם אישרו את התוכנית הזאת שאת מדברת עליה?

כן. זו תוכנית של 105.

נשמח לקבל את הנתונים. מישהו הצטרך לעבוד מול משרד מבקר המדינה, ומול הוועדה, אנחנו נעבוד מולו. מה שבעיניי חשוב, זו הוועדה הבין-משרדית, שהיא לא תקבל החלטות, ולא תקום, ולא תתכלל את כל המשרדים, כל אחד יעבוד בנפרד. הם עובדים יפה, הם עבדו קשה. 105 צובר עור וגידים, אבל - - -

אנחנו מטה בין-משרדי. אנחנו כוללים את כל המשרדים. אני מרכזת ועדת ההיגוי. הוועדה פועלת, יש לה פרוטוקולים, יש לה החלטות, היא קובעת מדיניות, אנחנו פועלים על-פי זה. אם בתוך 105, יושבים כל חמישה משרדי ממשלה ומשטרת ישראל, זה בין-משרדי.

נאוה, אנחנו פה בשבילך. תמצאו לנו את התוכנית פעם אחת כדי שנלמד אותה ונדע, כי ביקורת המדינה לסייע במעקב שלנו כדי שנראה את היעדים, נראה את לוחות הזמנים, נראה את התקצוב, ואז נוכל לראות אם אפשר להתקדם קדימה.

נעביר את התוכנית, וגם את התוכנית של המניעה, וגם את 2023.

- - -

הם גרו שם. אבל זה רק צד אחד. יש לי הצעה. אנחנו נחבר אותך עם יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. מה שביקשת את יום זכויות הילד, ראוי שיהיה אירוע גדול באודיטוריום, אם הוא ירצה לעשות, אם לא, בוועדה עצמה. הנושא הזה הוא כל כך נושא חשוב, זה יכול להיות מתוכלל.

יש ערוץ מיוחד פה בכנסת. ובכלל, אנחנו היינו מוועדת בט"פ, כי הכול משטרה, זו יחידה משטרתית. כל הכבוד לזכויות הילד. קודם כול, זו יחידה משטרתית 105.

אבל דווקא כאן הייתי שם את כל המטמון שלי בזכויות הילד.

כן. ברשותך, אדוני היושב-ראש, קודם כל אני הייתי ב-105. לפני הכול, בהצלחה, אדוני היושב-ראש. היום הראשון שלך.

תודה רבה.

כמובן, שבירכתי בהכתרה שלך. אני חברה בוועדה הזאת. אני חושבת שהוועדה הזאת מאוד חשובה. ביקרתי ב-105, ליוויתי את העבודה שהם עושים יחד עם משרדי הממשלה. צריך להגיד שכל משרד ממשלתי יש שם את המקום שלו, וכמובן, עבודה חשובה ופורצת דרך בעיקר בתחום. אני חושבת שהבעיה היא קצת יותר מורכבת. ב-105, אין מענה כיום ל-18, 19 פלוס - אין. למדינת ישראל אין מענה. זאת אומרת, אם יש צעירה בת 18, בת 19, זה גם מה שדיברנו בביקור עם נאוה. אם המדינה צריכה להתכנס למשהו, ובטח במשרד מבקר המדינה, מה הפתרון שהמדינה מציעה? איך מרחיבים את 105 לצעירים עד גיל 25? כי במשרד הרווחה יש את הקטינים, ויש צעירים. זאת אומרת, כמה מסגרות לצעירים חסרי בית. אז יש מסגרות עד גיל 18, למי שמכיר את התחום. התחום שאנחנו הכנסנו בכנסת ה-20, זה הצעירים – 18-25, כי אם עדיין אותה צעירה בת 19, אדוני היושב-ראש, היא מתקשרת למשטרה, היא כאילו בסדר, החוקר מנסה, אבל זה לא כמו 105, שהם אול-אין ביחד עם משרדי הממשלה. צריך לזכור, כשהיא תכניס את ה-18 פלוס, אז משרד החינוך עדיין באירוע, משרד הרווחה עדיין באירוע, הצבא. לדעתי, אם יש משהו שאנחנו צריכים לדבר עליו, זה מה המענה שמדינת ישראל היום נותנת לצעירים שנפגעים ברשת, כי כיום אין לה. אין לה, וחשבנו איך להרחיב. כמובן שצריך לזכור שזה עניין של תקציב, אבל גם סדרי עדיפויות. אדוני, בתור יושב-ראש, תפנה למי שאחראי שיגיד מה המענה שאפשר לתת, והאם הוא חושב על זה, כי לדעתי זה דרמטי.

דבר שני, כשהייתי בביקור, ראיתי מקרה מאוד מעניין עם שיתוף פעולה בינלאומי. אני לא יודעת אם בדקתם את זה, כי הרבה פעמים בגלל שזה באון-ליין, היה שם פדופיל שבכלל עובד מחו"ל, לא שמעתי התייחסות. אולי כן בדקתם, ואולי בתוכנית שלך תבדוק איך בעצם אנחנו עובדים מול התשתיות הבינלאומית, מהאינטרפול שראיתי שהיה שיתוף פעולה על אותם פדופילים, כי בסוף הרשת הרבה פעמים הוא לא פעיל פה בכלל. אז בגלל שזה לימיטלס, אני קוראת לזה, צריך לבוא וגם לבחון את שיתוף הפעולה הבינלאומי. דבר שלישי, יש כאן יום מיוחד של הרשת, של האלימות ברשת.

ב-7 בפברואר.

זה ממש או-טו-טו. אז לדעתי, קודם כל צריך להתלבש פה על שני ח"כים שאולי כבר פתחו את השדולה. כן, אדוני צודק, זה זכויות הילד, אבל בט"פ חייב להיות באירוע הזה, כי זו יחידה משטרתית, ויש מפקדת שזו שלי. צריך לקיים דיון בוועדה שלו. אני גם קיימתי דיון אצלי. אבל מעבר לזה, אני מציעה כבר עכשיו, נאווה ושלי, לפנות למנכ"ל משרד הבט"פ, זה לאומי. לא משנה, שר לביטחון הלאומי. לפנות בפנייה שלכם רשמית לגבי תחילת פברואר, לבקש מיושבי ראש ועדות בכנסת, מכולם, לקיים דיונים גם בוועדת החינוך, וגם בוועדת הרווחה, וכל מי שרלבנטי, לקיים דיון על היום הזה של המוגנות ברשת. תודה.

בבקשה, ואליד.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רציתי לשאול בהקשר של החברה הערבית. אני מסתכל בקצרה על הדוח. הבנתי שאתם מכניסים עוד סטודנטית היום, ועוד שוטר אחד. חשוב לקחת את הדברים האלה בצורה יותר רצינית מהכיוון של החברה הערבית. התכנים ברשת שאנחנו רואים אותם כל יום נחשפים אליהם, תכנים מאוד קשים. אני בטוח שאתם לא רואים את הכול, חשוב מאוד להיחשף גם לתכנים אחרים, לא רק תכנים מיניים או דברים כאלה. אנחנו רואים גם מבחינת הפשיעה, והחברה בכלל בחברה הערבית. אנחנו רוצים גם בנושא הזה לקחת אותו בחשבון. זה הזמן גם להיכנס ולדבר עם האוכלוסייה. אני בא מהמגזר הבדואי, ואנחנו כל יום רואים את התכנים האלה ברשת. חשוב מאוד לדבר עם אנשי החינוך, עם מנהלי בתי הספר. אנחנו רוצים שהם ישתפו פעולה במיוחד עם מוקד 105. אני גם חושב שמוקד 105, לא חשוף בחברה הערבית. זו הפעם הראשונה שאני נחשף למוקד 105, אני חבר כנסת. אנחנו לא שמענו על המוקד הזה. אנשים לא יודעים עליו. גם שאלתי את היועצים שלי אם הם שמעו על מוקד 105, הם לא חשופים למוקד 105. המוקדים הם 100, 101, אלה המוקדים שאנחנו חשופים אליהם.

חבר הכנסת ואליד. אני מכיר אותך, אתה בחור חרוץ מאוד, שהעוזרים שלך יתאמו ביקור אצלם. תסגור את הפינות האלה, זה מאוד חשוב מה שאמרת. גם בנושאי הפשיעה, אתם יכולים להעביר כל מיני נושאים אליהם.

אנחנו שמנו את זה יעד מרכזי לשנה הנוכחית. אנחנו יוצאים בפיילוט עם מספר בתי ספר מאוד משמעותיים כדי להריץ פיילוט בחברה הערבית, וגם תוכנית המניעה והדוברות מכוונות לחברה הערבית אל מול הערוצים שרלבנטיים לבני הנוער של החברה הערבית.

בפברואר תהיה הרצאה לכל החברה הערבית, הרצאה מכוונת להורים בחברה הערבית.

צהריים טובים, ניצב משנה עופר מסינג, ראש מחלקת נוער ומשפחה במשטרת ישראל. אני רוצה לא חלילה להוריד את הזרקור מ-105. אבל צריך לזכור ש-105 הוא צינור נוסף, מרכזי אומנם, אבל לא היחיד, אפילו לא בטוח שהעיקרי לתלונות שקשורות לפגיעות ברשת במשטרת ישראל, חלק לא מבוטל באמת מגיעים או מגיעות לתחנות המשטרה וליחידות משטרה. בזה אתחיל. כולנו מודעים לעובדה שפארק השעשועים או פארק המשחקים המודרני של בני הנוער והקטינים הוא הרשת. במובן הזה אנחנו עושים מהלכים שונים שעדיין לא הבשילו אבל קשורים ליכולות התחנות לדבר בכלל בשפה שהיא קלה באופן יחסי ל-105, אבל היא קשה מאוד ביחידות השטח לדבר בשפה שבה מדברים בני הנוער והצעירים, שפה של הרשת. זאת אומרת, הכרה של רשתות חברתיות והבנה מה נעשה בהם ומה יכול להיעשות בהם.

באופן עקרוני, אנחנו משתדלים באמצעות קציני הנוער במחוזות שלנו לקיים איזשהו בסיס של ידע. רק היום פורסם כתב אישום שהוגש נגד פדופיל שפגע ב-10 בנות, תחילתו ב-105, אבל המשכו בתחנת יפו. אני אומר את דעתי, אבל בעצם דעתה של המשטרה, אנחנו נמצאים בכל מה שקשור ברשת בחוסר משמעותי מאוד בכוח אדם ומשאבים. בלעדי צמצום חלק מהפער הזה, אנחנו לא נוכל לתת טיפול מושלם במקרים שבהם יש עבירות, שבהם מתגלות עבירות ברשת, לא נוכל לתת טיפול מושלם. גם אחרי שנקבל, וגם התקנים שקיימים כעת, דיבר יובל על מחלקי הזיט, לא די בכך שהתקנים לא מספיקים, אנחנו גם לא מצליחים לאייש אותם. וכאשר אנחנו צריכים לאייש אותם בחבר'ה צעירים שבקיאים ברשת, כמו שאדוני יודע, חולף זמן לא ארוך, והם מוצאים את עצמם בחלק מהמקרים מחוץ למערכת המשטרתית במקומות שמתגמלים אותם הרבה יותר טוב.

אנחנו עושים באופן איטי בדיקה קבועה לגבי תפיסות העולם שלנו. סיפור הפלא, זה בעצם הכניסה למערכת הפלא שנותנת לנו ביקורת מצוינת, הובל על ידי 105, על-ידי אילן, ישנה מבחינתנו את בסיס המידע, וייתן לנו אפשרות וכלים טובים הרבה יותר.

אני רוצה לומר בעדינות. בשלב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו לא ערוכים לתת פתרון מוחלט ומיטבי, ולא יהיה מנוס באמת בתגבור גם במשאבים ובכוח אדם. ברשותכם אני אתן לאילן, לתת לכם מספר נתונים, נתונים שאותם ביקשתם. שיהיה לכולנו בהצלחה.

תודה.

צהריים טובים, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, ובכלל הנציגים ושאר המשרדים, אני רב פקד אילן מלכה, אני קצין הנחיה ובקרה של 105. זכיתי, אדוני היושב-ראש, לשרת ביחידה 105 בהקמתה, יחד עם שלי הרוש שהייתה המפקדת שלי. והיום אני מטעם חטיבת החקירות החייל של ניצב משנה עופר מסינג, ראש מחלקת נוער ומשפחה. אנחנו מובילים יחד עם שלי 105, שינויים מאוד משמעותיים, כמו שצוין כאן קודם, אני לא אחזור, אבל אתן קצת נתונים. כל הנושא של פתיחת תיקי פלא במערכת המשטרתית, החקירתית ב-105, במוקד, זה משנה את כל התמונה. ניתן מאוד בקלות עכשיו לפקח ולבקר על התיקים האלה הן בהיבט של 105, מה נעשה, ובהמשך, בהעברת השרביט ליחידות הנוער ויחידות החקירה הפרוסות בשטח. לכן אני חושב שזו התחלה של שינוי מאוד משמעותי שיניב גם תוצאות. מה הכוונה?

אם קודם עסקינן ב-70% מכלל התיקים שנסגרים, אז אנחנו, בעזרת השם, בעקבות השינויים האלה אנחנו נראה גם שיפור משמעותי בירידה בנתון הזה. אין לי ספק, כי ברגע שאנחנו מגבירים, ואנחנו מכירים את זה בכל תחום בחיים, תחום הפיקוח והבקרה, אז באופן אוטומטי כאשר השטח יבין שיש פיקוח ובקרה הדוק על הנושא הזה, וזה נושא הכי רגיש, ואני מרשה לעצמי אפילו לשתף אתכם. קודם דיברה כאן חברת הכנסת מיכל שיר, על הנושא הזה. אני יכול לומר לכם בתור אב, ולא בכובע של קצין משטרה, הבת שלי נפלה לחרם בשנה שעברה, שכלל גם במרשתת באינסטגרם, ונאלצנו בסופו של יום להעביר אותה בית-ספר. ילדה בת 11. אני יכול לומר לכם, אין מי שמכיר את זה יותר וכואב יותר ממני ומאשתי, שהיינו צריכים לשמוע את הבכי מאחורי הדלת יום ויום ואנחנו חסרי אונים מה אנחנו עושים. בסופו של דבר, פניתי ל-105, הילדה בעצמה פנתה ל-105, אזרה אומץ. אני ביקשתי ממנה ליצור קשר. ברוך השם, נעשו דברים, ועשינו שינויים ואנחנו אחרי זה.

חרם זה עבירה פלילית?

לא פונים ל-105 רק בעבירות פליליות. אנחנו מספקים מענה גם לאירועים שהם ברף האזרחי לחלוטין באמצעות המשרדים השותפים.

הסיבה שהזכרתי את המקרה האישי שלי, בשביל לעורר מודעות – אף אחד לא חסין כאן. יש לנו ילדים, יש לנו נכדים. ציינו כאן את השעות שבני הנוער וילדים מבלים במרשתת. אני רואה את זה בבית הילדה כל הזמן מחוברת, ואנחנו רואים את זה, זה חלק מהמציאות. זה רק יילך והתגבר, אין ספק. ולכן אנחנו צריכים לדבר על הדברים האלה.

אני רוצה לגעת בכמה ליקויים שהועלו כאן בדוח המבקר. קודם כל, מדובר בדוח מאוד מקיף, מקצועי וחיוני ומלמד. אישית, אני חדש בתפקיד הזה, זה תפקיד חדש בכלל במשטרת ישראל, אני מקיים את התפקיד הזה קרוב לשמונה חודשים. למדתי המון מהדוח, עושה הרבה שכל, איפה נקודות החולשה של משטרת ישראל, ואיפה אנחנו יכולים להשתפר. קודם כל אני מברך אתכם ומודה לכם על הדוח הזה.

דבר שני, בנושא של פדופילים ברשת. הרשימה של ה-31. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים מטעם הרגישות, יש עניינים מודיעיניים אני לא רוצה לפרט. אבל כן אני יכול לומר שבדקנו את העניינים האלה, את הרשימה הזו, וכפי ששלי אמרה, ניצב משנה אתי בצר שהיא הפרוייקטורית של הנושא של 105 בימים אלה יחד איתי, והגענו למסקנות מתוך 31 פדופילים, אז כך – 23 מהחשודים נפתחו תיקי חקירה בפלא, בגין מידע מודיעיני או תלונה. 11 מהחשודים בעצמם הם קטינים. בעת ביצוע העבירה או כיום עדיין, לרוב העבירות שמיוחס לאותם קטינים, מדובר בהפצת תמונות ולא בפדופיליה, זו הבדיקה שאנחנו ערכנו. וגם שמונה חשודים שנגדם לא נפתחו תיקי פלא, מדובר במידע מודיעיני שלא הבשיל לחקירה, אז זה כן טופל.

אני בא ואומר, לא כצעקתה הרשימה הזאת נכון שהמשטרה היא זו שהציפה, אבל גם מפה אנחנו למדים. קיבלנו תובנות על האופן שאנחנו הכנו את הרשימה לעתיד, כי מי כמוכם מכירים את המושג פדופיליה לא בהכרח יש שווה ערך למילה הזאת באזרחות הרפואית אפילו למשטרה, ואנחנו צריכים לעשות את החיבורים האלה כדי לדעת על מה אנחנו מדברים כשאנחנו משתמשים במילים מפוצצות כמו המילה פדופיליה, אנחנו צריכים לדייק. זה משהו שאנחנו צריכים לעשות בתוך הבית, וזו אחת התובנות שלנו.

בנושא נתונים, מאז פתיחת הנושא של תיקי פלא במוקד 105, יש לנו בהחלט כפי שנאמר קרוב ל- 120 תיקים שנפתחו. אני יכול לומר לכם ש-60% מכלל התיקים הם עדיין בחקירה. חלק לא מבוטל בפרקליטות, ואנחנו עדיין כל הזמן עם אצבע על הדופק. מאז שהכנסנו את הנושא הזה לפלא מה-1 לספטמבר, כל הזמן יש בקרות, הנחיות בתיקים, מעקב. אנחנו פונים ליחידות, אני, לאחרונה, פניתי ליחידה מה קורה עם התיק הזה? למה החשוד לא נחקר על העבירה ההיא ובתיק ההוא, ומה מתקדם? מתי מצמידים את התיק לחוקר, וכל הזמן יש פיקוח ובקרה הרבה יותר קל לעשות את העבודה שלנו. יש כאן נציגה, סגן ניצב צביה אנג'ל, שרק היום בבוקר לכאן שוחחנו בטלפון איך אנחנו מקדמים את נושא הממשק שיחבר בין מערכת המוקדים ב-105, לבין מערכת הפלא של החקירות, כדי שיהיה עוד יותר קל, ועוד יותר חיבור. המטרה היא ברמה הטכנולוגית להשתפר, להשתדרג כל הזמן למען הילדים, למען הילדים שלנו, הנכדים שלנו, כמו שנאמר כאן. אנחנו עושים את המיטב. ליחידה 105 אין אח ורע, אדוני היושב-ראש, ליחידה הזו. יחידה מצויינת. וכפי שהמפקד שלי, ניצב משנה מסינג, השכיל את הנושא הזה, שאנחנו חייבים לחזק את התחנות. זה לא מספיק 105. 105 לא יכולה לבצע את המלאכה הזאת לבדה, זה בלתי אפשרי. אנחנו חייבים לחזק את התחנות. יש כיום כמעט כ-90 תחנות פרוסות יחד עם יחידות נוער ביחידות המרכזיות במחוזות, כפי שנצ"מ מסינג, דיבר על תקנים, על משאבים טכנולוגיים. אנחנו צריכים אמצעים. אנחנו צריכים עוד שוטרים. אנחנו מנסים עכשיו להקים פרויקט חדש שנקרא "ענב"ר" – עבריינות נוער ברשת. זה פיילוט שטרם קיבל אישור פיקוד. אבל אנחנו מנסים להריץ את זה במחוז תל-אביב. בסופו של יום, יכולים לשנות פה את הדברים על פני השטח. כפי שנאמר, רוב התלונות מוגשות באמצעות התחנות. אם יש לי שני שחקני טניס, שחקן מצוין כמו 105, הוא מצטיין בטניס, אבל השחקן השני הוא חלש, הוא פחות טוב, אז נעביר את הכדור מעל הרשת תרתי משמע? תודה רבה אדוני.

תודה רבה. נראה לי שאני לא אוכל לפתור את בעיות חוסר כוח האדם. לאורך כל שנותיי זקנתי בעניין הזה, אני לא זוכר מצב כזה. כמה תיקים תקועים בפרקליטות?

לא תקועים, הם בטיפול. אנחנו מדברים מה-1 בספטמבר, מאז שפתחנו את הפיילוט הזה, זה עדיין סביר ביותר, תיקים – עבירות פשע, פשיעה, זה זמן סביר. אנחנו כל הזמן מפקחים כדי שלא נגיע לתיקים האלה במידה ומדובר בקטינים להתיישנות, כפי שידוע כעבור שנה, או בכלל כדי שיהיה אפקטיבי.

תוכל להעביר את הנתונים האלה למבקר המדינה?

אין שום בעיה. יש לי אותם כאן, אני אעביר אותם.

כולל כמה כתבי אישום הוגשו מאז תום הביקורת. אנחנו מדברים על זמן ממושך, והאכיפה מסתכמת בכתב אישום.

תחליפו טלפונים בבקשה.

יש מישהו בפרקליטות שמרכז את הדברים?

105 עובדת מול מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה, זו הפרקליטות שמלווה אותנו. אני חייבת להגיד שהתיקים מטופלים בקצב מאוד מהיר, שתף מאוד הדוק בתיקים, וגזרי דין מאוד חמורים. בהיבט של צה"ל, אני חייבת לציין, זה עלה קודם על הפרק. יש לנו שתף מצוין עם צה"ל, והיוהל"נית של צה"ל תגיע עוד החודש לביקור ביחידה 105. גם למסרים שאנחנו רוצים להנחיל ל-18 פלוס לחיילי הקבע. אנחנו מדברים על מניעת עבירות ברשת, וקידום הדוברות וההסברה ביחד איתם. חברה ערבית ציינתי שזה יעד מרכזי. חקירות ביחידות חוקרות, אנחנו מודעים לפער שיש בתחנות, ולקושי שיש בתחנות. יחידה 105, קשובה מאוד ליחידות החוקרות. עיקר התיקים שאנחנו מפנים מתוך המוקד, אנחנו משתדלים להפנות עם העשרה כולל איתור חשודים. ככל שמתאשר, כל הצווים אנחנו מוציאים במסגרת מוקד 105, כדי לעזור ולספק מענים גם לפער בתחנות, ולעזור להם לקדם את התיקים שלנו במסגרת היחידות החוקרות.

תודה רבה.

משרד החינוך בבקשה.

צהריים טובים, אני ממלאת מקום מנהלת אגף סיוע ומניעה, אגף שבעצם אמון על פיתוח תוכניות במגוון של תחומים, תוכניות ומדיניות. נמצאות איתי פה נציגות נוספות ממשרד החינוך, שליוו את תהליך הביקורת. אני כן רוצה לציין שמערכת החינוך רואה בנושא הזה של התנהלות מיטיבה ברשת, ושמירה ומוגנות גם ברשת של ילדי ישראל כיעד מאוד מרכזי, כמענה לביקורת המדינה, בהמשך להערות של ביקורת המדינה, נבנתה תוכנית מערכתית למשרד חינוך, תוכנית שמאושרת, מוכרת, ובהמשך לזה גם הוקם שולחן משרדי שמאגם את כל השותפים, את אגפי הגיל, את האגפים הרלבנטיים לתחום הזה כדי להיות שותפים, וכדי שהתוכניות יעברו את גבולות שפ"י, שרות פסיכולוגי ייעוצי. התוכנית כוללת מספר רכיבים, היא כוללת את רכיב ההסברה שמאוד מתכתב עם הדברים שנאווה אמרה. בתוך זה, אנחנו הכנסנו, בתוך תוכנית כישורי חיים החדשה הכוחות שבדרך, הכנסנו רכיב שעוסק ברשת לאורך השנים, זאת אומרת, מ-א' עד י"ב, ילדי ישראל, יש רכיב שמתייחס ברשת, חמישה שיעורים שהם הצטרכו לעבור אותם. כל שכבת גיל בהתאם למאפיינים, בהתאם לאתגרים המתאימים ששם אנחנו גם מפתחים מיומנויות של התנהלות ברשת, ושמירה על פרטיות, של פיתוח אמפתיה ברשת, של פנייה לעזרה.

זה שיעורי חובה?

כן. זה שיעורי חובה. זה חלק מהרכיבים של התוכנית, וכמו שאמרתי, זה נכנס כרכיב חובה מ-א'-י"ב, חמישה שיעורים במהלך הלימודים. רכיב נוסף שנכנס לתוך התוכנית המערכתית, וגם הכשרה לצוותי חינוך. אתם ציינתם פה את הפער הדיגיטלי שבין צוותים חינוכיים.

סליחה שאני מפריע לך. אני צולל לדוח מבקר המדינה, שם כתוב 70% ממנהלי בתי הספר דיווחו שבבתי-הספר שלהם אין תוכניות המיועדות לטיפול בתלמידים פגועים ברשת.

אתה מדבר על טיפול. הוא ציין 30% מהמנהלים. אתה מדבר על מענה טיפולי. בחוזר מנכ"ל יש הנחיות מאוד מדויקות איך מטפלים באירועי פגיעה. אנחנו עושים כן עבודה להגביר את הידע ואת המודעות של צוותי חינוך איך מטפלים ומה נכון לעשות. אבל יש בהחלט מדיניות שמחנה את המנהלים ואת בתי הספר, ואת הצוותים המקצועיים איך לפעול באירוע פגיעה לא רק ברשת, בכל אירוע פגיעה שקורה מכל סוג שהוא, יש בוודאי הנחיות וכללים שמנחים את הצוותים החינוכיים. אז לשאלתך. כדי לצמצם את הפערים – אנחנו עושים הכשרות לאנשי מקצוע של שפ"י, שזה היועצים החינוכיים והפסיכולוגיים. אנחנו עושים הכשרות לצוותי חינוך. בשבוע הבא, לקראת שבוע לאומי לגישה בטוחה, אנחנו מציינים כנס לאנשי מקצועי, כנס מקוון שאליו אנחנו מזמינים את כל אנשי המקצוע כדי לייצר שותפויות. אנחנו מנחים את בתי הספר לייצר שותפות בתוך בתי הספר בהתייחסות לתכנים האלה.

דבר נוסף, אנחנו פועלים עם מנהיגות נוער. אתם ציינת את מועצת התלמידים והנוער הארצי. יש פה נציגה שתתייחס לדברים שהם מובילים. בנוסף לזה, יש לנו גם תוכניות שמפעילים בני נוער שמונחים על-ידי הצוותים החינוכיים, זה נקרא עמיתים ומשפיעים, ובפורומים נוספים של מנהיגות נוער, שהמטרה שלהם להעביר את השיעורים, ולהעביר את המסרים בגובה העיניים בנוער עם נוער. פעילות נוספת, היא פעילות עם הורים. אנחנו עובדים עם הנהגת הורים ארצית כדי לחדד את המסרים, וכדי להגיע להורים. בנוסף לזה, אנחנו מדמים הרצאות להורים. זה כבר שנה שנייה שמדי שני בערב באופן מקוון, אנחנו פונים להורים בהתאם לכללי היעד השונים, לשלבי גיל השונים, למגזרים שונים, לחברה הערבית, לחברה הדתית, ואנחנו מעבירים תכנים רלבנטיים, בין היתר, גם תכנים שקשורים ברשת, ומה התפקיד של ההורה ברשת. אנחנו מקיימים במהלך הזמן הקרוב גם הרצאות בשיתוף פעולה עם מוקד 105, דברים מאוד מחוברים יחד עם המוקד. אנחנו עושים שיתופי פעולה. דבר נוסף, כפי שציינתם בתחילת הדרך לשאלה שלך, איך אנחנו מגבירים את הידע ואת המודעות ל-105, ואיך אנחנו מנחים את הצוותים לטפל באירועי חירום. זאת אומרת, אנחנו עובדים על שני צירים. פעם אחת – פרו-אקטיבי, להגביר את הידע והמודעות להתנהלות ברשת. פעם שנייה, מה קורה כאשר נער או נערה נפגעים ברשת, מהם הכלים שעומדים לרשות הצוות החינוכי, לטפל בילד, לטפל במערך המשפחתי, בוודאי במעגלי הפגיעה הנוספים. נמצאת פה אדורה, שתוסיף את נקודת המבט שלה מ-105.

אני מנהלת תחום חינוך ב-105. זה חודש ראשון שלי בתפקיד. מתחילת הקמתו של המוקד, נתתי מענה טלפונים לכלל ילדי ישראל. טיפלתי בפוגעים ונפגעים. בחודש האחרון, מי שהייתה קודמתי בתפקיד תמי עזבה לתפקיד אחר, ואני מוניתי לתפקיד מנהלת תחום. אז אני שמחה לייצג את שני הבתים, גם את 105, ואת משרד החינוך. מבחינת משרד החינוך במטה הלאומי, הוא מקצה חמש מפקחות ושני תקנים של סטודנטים למתן מענה ריאקטיבי לאירועי פגיעה שמגיעים למוקד. דסק חינוך מטפל ב-90% מהאירועים שמגיעים לדסק השותפויות. כל האירועים שמגיעים למוקד, הם מסווגים או אזרחים, או משולבים פלילים אזרחים. אז גם באירועים שהם אזרחים נטו, שזה חרמות, בריונות, שזה ברף הנמוך שלא נחשב לעבירה פלילית, דסק חינוך מטפל. וגם באירועים שהם משולבים שיש אלמנטים גם פליליים, אם זה פגיעות מיניות, אם זה אובדנות. אנחנו גם נכנסים לתמונה. ובעצם, מה שאנחנו מפתחים, ויש לנו המון תובנות וידע מכורח זה שאנחנו מטפלות קו ראשון באירועים. את הידע שאנחנו מקבלים מתוך המטה הלאומי, אנחנו מתרגמים למיומנויות לתוך משרד החינוך. בעצם, שקרן אמרה שיש חמש שיעורים לאורך השנה שתלמידי ישראל מקבלים, זה על סמך פניות למוקד, שאנחנו מבינים שצריך לחזק את כל הנושא לפנייה לעזרה, שילדים לא יישארו לבד בעת מצוקה, זה דברים שאנחנו מכניסים לתוכניות הלימודים.

בביקורת המדינה התייחסו לחוק הסרטונים, שילדים לא מכירים את חוק הסרטונים. בעקבות זאת, כל הילדים היום מקבלים שיעור מכיתה ז' ומעלה לגבי חוק הסרטונים, הסברה מה זה חוק הסרטונים. גם אנחנו נותנים כלים לילדים שהם בעצמם יכולים לפנות באופן עצמאי לאפליקציות. אנחנו גם מעצימים את הילדים להיות נבונים ברשת, לא רק לפנות, אלא גם לדווח בתוך האפליקציות עצמן.

יש לומדה מהמשרד לביטחון לאומי, באמת, ככה פיתחנו ביחד איתם את הלומדה של חוק הסרטונים שאנחנו גם מטמיעים בתוך כישורי חיים, בתוכנית כוחות שבדרך. אנחנו הולכים עם מהלך משותף עם מטה 105 ומשטרת ישראל. אנחנו עושים הרצאות לחטיבות הביניים, החלטנו על חטיבות הביניים, כי אנחנו מבינים שרוב הפגיעות לפי הנתונים של המטה הלאומי, רוב הפגיעות קורות מגיל 12-14, אז התמקמנו בחטיבות הביניים. בשנה שעברה קיבלנו 3,000 הרצאות שניתנו על-ידי שוטרים ואזרחים. נציגות משרד החינוך במטה הלאומי כשירות את השוטרים, זה מהלך מאוד יפה ומגיעים לבית הספר. יש רישום נפלא גם בחברה הערבית, אנחנו מגיעים לכולם. אני בעצמי הולכת איפה שצריך בחברה הערבית, הגעתי לחורה, הגעתי לצפון, הגעתי לכל המקומות. גם אנחנו נותנים מענה. כלל ההורים במדינת ישראל קיבלו אס.אם.אס גם בתחילת שנה, גם בסוף שנה, וגם לקראת שבוע הגלישה הבטוחה לגבי מוקד ופנייה ל-105, אנחנו עובדים עם ההורים גם בשפה הערבית וגם בשפה העברית. האס.אם.אס יצא בשתי שפות. אנחנו גם קיימנו בעקבות הדוח הרצאות לכלל מנהלי בתי הספר בכל המחוזות, והנגשנו את מוקד 105. אנחנו עושים הרבה, ועדיין יש עוד צריך בלהנגיש את מוקד 105 גם למנהלים, וגם כמו שראינו לחברי כנסת בכל הרמות עדיין יש צורך להנגיש את המוקד. אנחנו נותנים הרצאות להורים. בימי שני בערב יש הרצאות להורים דרך משרד החינוך. השנה גם הכנסנו, וגם שנה שעברה הכנסנו הרצאות. אני העברתי גם בשפה הערבית בנושא פגיעות מיניות ברשת, גם בעברית היה כל הנושא של סחיטות מיניות, נושא כאוב שאנחנו פוגשים אותו בכלל החברה וגם בחברה הערבית.

לגבי גיל הטיפול, אנחנו נותנים במערכת החינוך מענה עד גיל 21 בחינוך המיוחד, אז חשוב להדגיש את זה. זו הזדמנות להגיד שיש פה שותפות רבה עם כל המשרדים, עם המשטרה. זה מהלך מאוד חשוב שאנחנו באים לשטח ורואים את השותפות שלנו ביחד גם אזרחים וגם שוטרים והעבודה עוד רבה. תודה לכם.

אנחנו בהחלט שמחים על רשימת הפעילויות האלה. זה באמת מערך תשומות כבד. אני רוצה לשאול שתי שאלות. האם יש איזשהם יעדים כמותיים ששם משרד החינוך בנושא הזה. והאם יש מחקר מלווה שיעשה הערכה עוד שנה, עוד שנתיים, האם כל התשומות הכבדות כפי שזה נשמע, מביא לתוצאות כמותיות? שאלה שנייה, האם יש פעילות גם במגזר החרדי? גם שם יש הרבה פערים.

אני לא ציינתי, אבל הכוחות שבדרך באמת מותאמת לחברות השונות. אז יש גם התייחסות לאוכלוסייה החרדית, לאוכלוסייה של החמ"ד, לחברה הערבית. אנחנו נותנים מענה לכל אחת מהאוכלוסיות בהתאמה תרבותית כמובן.

זה שוב מחבר אותי לשאלה – יעדים כמותיים, שנדע לבדוק איפה אנחנו עוד שנה ושנתיים. אני מדבר על יעדים, על כמות פגיעות, על תת דיווח של תלמידים. על מודעות ל-105, הערכת המנהלים את המצב שעמו מתמודדים. האם שמו יעדים, והאם יש מחקר מלווה שיידע לספר איפה אנחנו מול היעדים האלה.

לגבי הכוחות שבדרך, זה לא ספציפי לגבי הרשת. אבל כן יש מחקר הערכה מלווה שיבדוק את מידת ההשפעה של התוכנית "הכוחות שבדרך", על כל הרכיבים שלה. לגבי ניתור, פיתחנו עם רמה את ספר אקלים שמתייחס גם להיבטים של הרשת. דרך זה אנחנו מקבלים מדדים על מה קורה עם הילדים, גם מבחינת החשיפה שלהם לאירועי פגיעה וגם פרמטרים נוספים.

נשמח לקבל את זה.

עוד הפעם. תחליפו טלפונים בין המשרדים. יש לי בקשה גם מהנהגת ההורים.

אני נציגת משרד החינוך, מפקחת במוקד 195. אני רוצה לומר שבתחום החינוך קיימת נציגה רפרנטית מטעמנו שעושה עבודה לאורך השנה עם המגזר החרדי. היא פוגשת את המפקחים במגזר, ומבצעת גם עבודת הטמעה והנגשה של מוקד 105, וכמובן, פעולות הסברה ומניעה, על מנת שבאמת אותם מפקחים של המגזר הזה יעשו את המשך העבודה בבתי הספר שלהם.

אני שמח שאמרת את זה. זה פער שאני אפילו לא העזתי לשאול אותו.

אני מנהל תחום משרד הרווחה והביטחון החברתי במטה הלאומי. יש לנו צוות של חמש עובדות סוציאליות מחוזיות במטה. בין שלל הפעילויות שאנחנו עושים, אנחנו עושים עבודה מואצת מול החברה החרדית להיכנס בכל מיני קבוצות של שיח, לימודים, מחנכים, ועדות רבנים ועוד. ב-1 לפברואר, יש לנו יום למידה שאנחנו עושים במטה הלאומי יחד עם הנציגים של החברה החרדית. בנוסף לזה, אני מוביל את התחום של מתן מענה לאוכלוסייה של ילדים עם צרכים מיוחדים להתייחס למורכבות של שימוש הילדים האלה בתוך הרשתות החברתיות, והפגיעות הגדולה שאנחנו מוצאים באירועים של פגיעה בילדים, ושני הדברים האלה הם בהחלט נכנסים לתוכנית העבודה שלנו כמשרד, וביחד בתוך המטה הלאומי עם שאר השותפים. תודה.

תודה רבה.

הגב' חיון מהנהגת ההורים הארצית. בבקשה, שלוש דקות.

כבוד היושב-ראש, אני שמחה לברך באמת את הוועדה. אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב. כל נושא המוגנות של הילדים שלנו, ובכלל, שהמערכת זקוקה לה, ומערכת החינוך זקוקה לה, מוגנות ברשת, כפי שאתם שמים לב, זה נושא שהוא הכי מטופל. כפי שאנחנו רואים בדוח המבקר, יש נושאים שמטופלים ויש נושאים שהם פחות. אנחנו כהורים וכיו"רים שנמצאים ומבקרים בבתי הספר ממש על בסיס קבוע, באים ואומרים בצורה מאוד פשוטה, הנושא הזה צריך להיות מדובר למול הילדים שלנו ברמה היומיומית, ממש כחלק ממערכת השעות שלהם בבית-הספר. נאמר כאן, שהתוכנית פועלת מגיל חטיבת הביניים, אז לא, הילדים שלנו מחליפים טלפונים כבר מהגיל היסודי.

אני רגע לוקחת אתכם לנתונים של דוח המבקר, ואני הלכתי לדוח המקוצר. 85.5% מהתלמידים בכיתות ו' עד י"ב, הם בעלי טלפון נייד וחכם. כלומר, כיתות ו', זה גיל יסודי. היום כבר בכיתות ה' מחזיקים טלפון, ולכן אנחנו מבינים שהצורך הוא כבר טיפול בגילאי היסודי. כשאנחנו מדברים על חלק מההכנסה לתוך מערכת החינוך זה לא - - - זה ממש צריך להיות מקצוע חובה. כל מי שעוסק וכל מי שמבין במוגנות של הילדים שלנו, מבינים שזה צריך להיות שם, בדיוק כמו שיעור מחשבים, או כמו אומנות, או כמו חינוך גופני. אנחנו מבינים שהילדים שלנו תחלואת הקורונה קידמה את כל הנושא. כל קידמת הטכנולוגיה קידמה אותה בצעדי ענק, ואנחנו אלה שצועדים למעשה.

נאמר קודם על זה שהדוח נעשה לפני שנה וחצי וזה לא הרבה זמן, בממד של ההתקדמות של התכנים שמובאים ברשת, המון מובאים במהלך היום כמויות של תכנים לא פשוטים שהילדים שלנו נחשפים אליהם. הילדים שלנו צמודים למכשירים כבר בגיל צעיר, ומשתמשים ברשתות החברתיות, בבלוגים, במשחקים, באתרי הטיק-טוק. אני לא רוצה להגיד לכם עם איזה אתגרים הם מגיעים הן למסדרונות בית הספר, הן לכיתות, והן למרחב החברתי שהם פוגשים בו אחר-כך בשעות אחר-הצהריים. אני רוצה להתייחס לשני החלקים שהתייחס אליהם דוח המבקר. אני חייבת להגיד קודם כל גילוי נאות, אני שותפה בכל מה שקורה במוקד 105. חלק מהישיבות ומשיתוף ההורים בכל מה שקשור גם בהפצה של התכנים שלהם, ובחשיבה שלהם. אני גם מתנדבת באבירי רשת. אגב, מיזם נפלא. אני חייבת להגיד ש-105 עושה עבודה נפלאה עם הילדים שלנו, אבל זה לא מספיק. ולמה זה לא מספיק? וזה גם משהו שאנחנו מדברים עליו לא פעם ולא פעמיים, אנחנו תמיד אומרים ש-105, לא מספיק מפורסם. לא מספיק ידוע לציבור, ולכן, אנחנו גם רואים את זה בדוחות. ההורים בכלל לא מכירים את זה. הילדים, לא מכירים את זה. אנחנו צריכים להביא עוד חשיפה, ולא מספיקה החשיפה שאנחנו עושים היום במרחבים, שאנחנו עושים באמצעים של מוקד 105 משתמש בהם. אנחנו חייבים להבין שכל מהלך שהמוקד עושה, או בכלל מנסים לעשות כמו להיכנס לוואטסאפ, כמו לפתח אפליקציה, ולפתח אתר, הילדים רצים קדימה ונפגעים על הדרך. חייבים להבין כאן במדינה הזו, שזה חייב להיות מהיר, החלטות מהירות, ובטח בכל נושא המניעה, ההסברה והטיפול.

אני רוצה להתייחס למשרד החינוך. כשאני ראיתי את הנתונים, לצערי מאוד, אבל אני לא מופתעת, סליחה, משרד החינוך, שאני מאוד מעריכה אגב את כל המאמצים שלו, ואת כל מה שהוא עושה לטובת הילדים שלנו. אבל יש הרבה תוכניות, והרבה תוכניות באמת כמו שנאמר כאן "לקושש" תוכניות, לא הייתי משתמשת בזה, אבל כן סוג של "פלסטרים". הילדים נפגעים בצורה לא פשוטה. אין שום כלי להתמודד עם ילדים שפוגעים ברשת ונפגעים ברשת. אין מספיק כוח אדם בבתי-הספר כדי לטפל בכל משהו שקשור בנפגעי רשת. אני לא חושבת שהם בכלל יודעים איך להתעסק או איך לטפל בילדים שנפגעים ברשת. זה משהו שאנחנו מדברים עליו מדי יום, בכל ישיבה, או בכל ועדה שאנחנו נפגשים בה, בטח ובטח המוגנות להנהגת הורים ארצית. אנחנו דורשים לא אחת אנשים שיוכשרו לטובת המוגנים. לטובת המוגנות של הילדים שלנו. כלומר, צוותי מוגנות ייעודיים שיידעו ויהיו מוכשרים לטפל בילדים שלנו, בין אם זו המוגנות החברתית הפיזית הקיימת במרחב הבית-ספרי, ובין אם זה מוגנות ברשת. חייבים להיות אנשים מקצועיים שיטפלו בזה. והמניעה והסברה, זה דבר חשוב יותר, לא פחות מהטיפול כמובן. אבל חשוב מאוד בכל הנושא של הטיפול במוגנות. תודה רבה.

תודה רבה.

המועצה לשלום הילד. בבקשה.

תודה על הדיון החשוב הזה בפתח עבודת הוועדה. אנחנו במועצה לשלום הילד, מזהים את הנושא הזה כנושא קריטי היום עבור ילדים וילדות. יש לנו היכרות עם הנושא גם דרך פניות פרטניות שאנחנו מטפלים, פגיעות מין ברשת, בריונות, סחטנות, פגיעה בפרטיות, וגם אנחנו מדברים דרך תוכנית פרלמנט הנוער עם נוער באופן ישיר. היה לי עצוב לשמוע שאמרת יובל שהייתה הרמת גבה על השיתוף של הנוער בדוח. הם המומחים הכי טובים לחיים שלהם, ובמיוחד אנחנו כמבוגרים צריכים לבוא עם המון ענווה לנושא הזה. אין ספק שהמרחב הדיגיטלי היום הוא בלתי נפרד מהחיים של ילדים ונוער, אפילו ההבחנה הזאת שאנחנו מדברים על המרחב הדיגיטלי, כי לא חיים את זה ככה, בעיקר לנו כמבוגרים. אני רוצה להדגיש, מעבר לפגיעות עצמן, השימוש עצמו ברשת, היום יש מחקרים וכבר יודעים את זה, שהשימוש לא רק במצבי קיצון ופגיעה גורם לפגיעה בדימוי עצמי, בריאות הנפש, עלייה בדיכאונות, חרדות, בדידות גדולה, והן אלה שנדרשים בסופו של דבר להתמודד עם כל ההשפעות החמורות האלה, ודיי לבד, ומתמודדים באמת במציאות שלא היינו יכולים לדמיין, זה לא עלה פה. יש לפנינו תופעות כמו של פגיעות מין - - - - יש תופעות כאלה והן קורות.

דוח מבקר המדינה מאוד חשוב שיצא. הוא חושף את רשת ההגנה המחוררת שאנחנו כבר רואים נתונים, ורואים מהשטח, ואנחנו גם שומעים עליה מבני ובנות הנוער. אנחנו במועצה לשלום הילד, הוצאנו דוח מקיף, דוח יישום של זכויות ילדים ונוער. הקדשנו פרק שלם על הנושא הזה של הרשת של הסביבה הדיגיטלית גם מבחינת הפרטיות ומוגנות, בסוף הדברים שלובים זה בזה. אנחנו נשמח גם להעביר את זה ליו"ר הוועדה וגם לנוכחים האחרים. אגיד בקצרה, גם שם אנחנו הדגשנו את הצורך בטיוב הרגולציה הקיימת, ויצירת מענים מותאמים חדשים למה שקורה היום. וכמובן, לצד הגברה של אכיפה שהיא יצירתית, שהיא נמצאת באמת באותם מוקדים שילדים ונוער נמצאים בהם. לצד כל זאת, פה אני אגיד מה הנוער אמר, יש באמת, וזה עלה פה, הצורך לשלב בכלים משלימים, כי לא די באמת ברגולציה, ולא די באכיפה בתוכניות בבתי הספר, ומהנוער עצמו עלה, לא מספיק להם חמישה שיעורים בנושא הזה.

הם צמאים לתוכנית שתהיה מגילאי היסודי לאורך שנים שבעצם, גם תיתן להם את החוסן. גם היכרות עם תופעות שונות, זיהוי, הגשת עזרה ראשונה, ולא תמיד פונים לעזרה. זאת אומרת, החשיבות היא גדולה גם עבורם, והרבה פעמים הם אומרים, למרות שאולי אפשר לחשוב שבעידן דיגיטלי הם מחפשים רק מידע ברשת. אז גם צריך את הכלים הנגישים ברשת. אבל גם באמת שיהיו אנשי מקצוע שהם יכולים לדבר איתם שמבינים. לא מורות בבית ספר. הרבה פעמים אומרים – המורה מדברת איתי על פייסבוק, אבל אני בכלל בטיק-טוק ובאינסטגרם. אז גם את זה צריך להבין שמתכללים את הנושא הזה, חשוב לראות אותו במבט הרחב שלו.

לסיכום, אנחנו בלב מהפכה. גם הנוער אמר לא, אל תביאו לנו את האנשים שיגידו לנו למה ומה להיזהר. בואו ונבין איך אפשר להבנות את זה. איך בסוף אנחנו שמשתמשים השימוש לנו יהיה מתיר. נדרשת, כמו שעלה פה, תוכנית שמשלבת את כל ההיבטים האלה גם של רגולציה, גם של אכיפה, וגם של הכלים המשלימים. אני מקווה גם שהוועדה תמשיך ותקדם את הנושא החשוב הזה.

אני יכולה לדייק משהו שעלה בעקבות ההערות גם של הנהגת ההורים. קודם כל ציינתי שתוכנית ה"כוחות שבדרך" פועלת מ-א' עד י"ב וגם בגני הילדים. הסיפור של הרשת שם, חלק מתוכנית, וכל הרעיון של התוכנית זה לפתח מיומנויות, לפתח כוחות וחוסן בכל הדברים, וזה לא רק הרשת. בסופו של דבר, גם הרשת שזור בהרבה מאוד דברים, כמו שאדורה סיפרה על חוק הסרטונים, הוא נמצא בתוך שיעורים שמפתחים מיניות בריאה, ומניעת פגיעה, הדברים לא מנותקים. הרשת חלק אינטגרלי מכל המארג של החיים, וזה גם נכנס תחת התחום של "הכוחות שבדרך", שמכוונת לבוגר עם מיומנויות וגם חוסן, עם עמוד שדרה להתמודד בכלל בכל אתגרי החיים ברשת וגם מחוץ לרשת. זה היה חשוב לחזק את זה.

תודה רבה.

נמצאת כאן נציגת מועצת התלמידים טליה פרץ.

אני מבאר-שבע. אני בת 16, ואני נציגת הנוער. אני מגיעה ממועצת התלמידים והנוער הארצית. גוף שמייצג את כלל בני הנוער בארץ מכל האוכלוסיות, מכל הקהילות, מכל המגזרים. הגוף שנמצא שם בשביל הנוער מכל הבחינות וחושף אותם ועובד למענם. מה שקרה בשנים האחרונות זה שהנוער צועק לעזרה. הנוער מחכה לקבל כלים. הנוער רוצה שיעזרו לו, ובשביל זה, אני חושבת שאנחנו נמצאים כאן. בשנים האחרונות אנחנו הגברנו את הפעילות שלנו בנושא. בגלל זה אני כל כך שמחה להיות כאן, ואני מברכת על היוזמה, חבר הכנסת מיקי לוי.

אני רוצה לספר על הפעילות שלנו. בשנה שעברה הובלנו כנס כאן עם מאיר יצחק הלוי בנושא של בריונות ברשת. אנחנו בקשר ישיר ורציף עם מוקד 105 עם פורום הנוער, אם זה קשר חודשי, שבועי. בעיקר, חודש פברואר שם אנחנו נכנסים למסגרות הלימוד. נכנסים לכיתות. מובילים יחד פרויקטים רחבים. ובאמת, לאורך כל השנה, יחד עם המועצות הבית-ספריות אנחנו נמצאים בתוכנית להגנת הפרטיות. אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם הנהגת ההורים, והכול כדי שבאמת התופעה המזעזעת הזו באמת תיפתר. דגש אנחנו שמים השנה הדרישה בחוזר מנכ"ל לפתוח ועדה שתעסוק בכל הנושאים האלה של בריונות ברשת, יחד עם מורה לתקשוב, יועצת, רכזת חברתית ותלמיד שיהיה בכל ועדה דגש, שיהיה באמת תלמיד כדי לפעול למען הנוער צריך נוער. בשביל זה אנחנו כאן. באמת, צריך לפעול. זה לא כל כך קורה. המטרה השנה להכשיר מורים. להכשיר אנשי חינוך שיידעו לתת את הכלים האלה לתלמידים. השיח בשיעורי החינוך שקורה אחד, שתיים, שלוש, והמורים לא יודעים כל כך להתמודד עם זה כי הם לא עברו את ההכשרה. הם עדיין לא בראש במאה אחוז של התלמידים והנוער. אנחנו יודעים שזה אף פעם לא יקרה במאה אחוז, אבל צריך לעשות איזושהי הכשרה בסיסית שהם יידעו להתמודד איתה. שהם יידעו שיש להם למי לפנות מעבר לגורמים מקצועיים.

אני אסכם בקצרה. בנוסף לכל הפעילות שלנו בחודש פברואר, שאנחנו שם שמים בעיקר את הדגש יחד עם המוקד. אנחנו מקיימים את שבוע אהבת חינם. עברנו תקופה לא פשוטה, אנחנו רוצים לחבר את הנוער. אנחנו רוצים לכבד את המדינה. זה שבוע שקורה ב-12 למרץ. אחד מהמרכיבים העיקריים זה להתמודד עם הרשתות החברתיות בצורה טובה, כי בסופו של דבר, זה כלי. לא קורים שם רק דברים רעים, אלא זה אמצעי לשימוש. אפשר לעשות איתו כל כך הרבה דברים טובים, ודרכו אנחנו רוצים לחבר את הנוער, ולעשות בעצם הפוך על הפוך, במקום שזה יהיה כלי לדעת ולחבר אותם, ולהכשיר אותם להשתמש בזה. גם הדברים הטובים – להכיר אחד את השני, לשתף אותם. אני שמחה מאוד להיות פה. ואני מקווה מהדברים שנאמרו, ונאמרו פה המון דברים חשובים. ויש פה כל כך הרבה אנשי מקצוע, אני מזמינה אתכם שנבוא ונעשה שיתוף פעולה. ונוציא מהדבר הדבר, שסוף סוף נעשה סטופ מהתופעה האיומה. אני יודעת שזה לא קורה ברגע. אבל בואו נתחיל לפעול. בואו נתעורר. במיוחד אחרי הקורונה, התופעה הזאת רק ממשיכה וגדלה. וזהו. בואו נלך ביחד....

תודה רבה, טליה. נראה לי שהדברים שלך יכולים לסכם את מה שאני רוצה לסכם. כל כך חשוב. וההיעדרות שלך היום מהלימודים כל כך מוצדקת. בואי וקבלי מאיתנו אישור להיעדרות שלך....

בבקשה, מנכ"ל משרד מבקר המדינה.

אני חושב שהדיון היה חשוב. עצם ההתכנסות סביב שולחן אחד ולדבר על הנושא שהוא בהחלט מאוד מהותי, ובהחלט חלה עלינו חובה מוסרית להגן על הקטינים. אני שמח שלפחות כל הגופים שהיו מבוקרים בביקורת הזאת, ראו בדוח הזה כדוח מאוד משמעותי. זו גם הזדמנות להודות לאנשים שנמצאים פה מאחור שזה צוות הביקורת - שמעון, כרמל, חזי, יפעת ושירה, שבעצם ביצעו את הביקורת בשטח שבהחלט דוח מאוד משמעותי מבחינתנו. אני חושב שאחד מהדברים המאוד חשובים להבין דרך דוח הביקורת הזאת, שאם פעם במנגנונים שלנו כהורים, ההבנה שלנו שצריך לדאוג לילדים שבעיקר מחוץ לבית, היום אני חושב שלא פחות חשוב להבין שהסכנות בתוך הבית, ובתוך הבית, שלכאורה נתפס כמבצר שלנו, הם הרבה יותר גדולות לעתים וצריך לתת על זה את הדעת בנושא הזה.

אני חושב שמתוך הביקורת אנחנו מבינים שהסיפור של קיומה של תוכנית לאומית שבעצם מתכללת את כל הגורמים, המימוש של התוכנית, והאפקטיבית של התוכנית זה הדבר שבעצם הוא הדבר שמבחינתנו אנחנו רואים בו כתרומה של ביקורת משמעותית. ויש פה גם איזושהי סוגיה שמנוגדת לדפוסים שלנו בחיים, שאם אנחנו מבינים שכלל שאתה יותר בוגר, יש לך יותר מיומנות, יותר ניסיון, יותר חכמת חיים, דווקא פה, המנגנון הוא הפוך – ככל שאתה עולה בגיל, אתה יותר מתרחק מהמיומנות והכול, וזה דבר שהוא בעצם מנוגד לדברים האלה.

לסיכום, אני אומר, שדווקא הסתכלות על כל הדבר הזה כמנגנון אחד מפעילות הסברה, הכרת הסכנה, הכרת המנגנונים הקיימים, המענים להורים ולילדים, פעילות המניעה, הנגישות של הגופים באמת לאותם אלה שנדרשים לקבל את השירות, ובסופו של דבר, פעילות הטיפול, האכיפה, והענישה הם בעצם ייצרו את השלם לטיפול. אני מקווה שבעזרת הדוח שלנו, ובעזרת ההתייחסות המאוד רצינית של הגופים, הנושא הזה מאוד התקדם. אני רואה בראיית צופה פני העתיד, נראה מתי נכון מבחינתנו לנגוע שוב בנושא בביקורת מעקב כזאת או אחרת, כדי לראות איך הנושא התקדם לאור הדברים שהוצגו בדיון. תודה רבה, לך היושב-ראש ולמשתתפים. תודה.

תודה רבה.

כמה מילים לסיכום. נעשו פה תוכניות רבות. בסך הכול, בהמשך לדוח שנכתב על-ידי מבקר המדינה, התרשמתי לטובה. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהכול מתנקז ל-105. כל אחד הולך באיזושהי דרך נפרדת – משרד החינוך, משרד הרווחה, פעולות נהדרות. בסוף זה מתנקז לשם. אני מברך על זה, ואני לא בטוח שזו הדרך בהתאם למה שנכתב על-ידי מבקר המדינה. חסרה כאן היד של הוועדה הבין-משרדית לתוכנית מתכללת. אני מברך אתכם כל אחד על העשייה שלו, אבל אין איזה איגוד כוחות. אני חושב שאיכשהו צריך לראות ולעקוב אחר התוכנית הבין-משרדית. אחרי הוועדה שאמורה לבוא ולהתכנס. אם בתוך ארבעה חודשים, חמישה חודשים, הוועדה לא תתכנס, הוועדה לא תמציא תוכנית, אני אזמין את הוועדה לכאן הבין-משרדית, כדי לבצע מעקב. לא יכול להיות שהפעולות שלכם, החומרים שלכם, התוצרים שלכם יהיו כזה – לא נעים לי להגיד באוויר, כי אתם עושים, זו עשייה, אבל אין יד מתכללת, ואין יד מכוונת בין-משרדית. כשיש איגוד כוחות יש גם תקציבים. יש גם שיתופי פעולה בין-משרדיים. ולכן אני רואה בזה חשיבות בלתי רגילה בעניין הזה. התרשמתי.

אני שמח שלקחתי את הדוח הראשון הזה לפתוח את דיוני הוועדה בשנה הזו לאחר הבחירות, אין ראוי מזה, כי זה ילדינו.

אני רוצה להודות לאנשי המשטרה – פעילות מרשימה בכל קנה מידה. לאנשי משרד החינוך, תודה רבה לכם על האיכפתיות. בסופו של דבר, זה הילדים שלנו. תודה רבה לאנשי משרד מבקר המדינה, על דוח כל כך עמוק, כל כך רחב שמאיר לנו את הדרך. אנחנו יכולים לקחת את אבני הדרך שאתם קבעתם כדי לקבוע את ההמשך. אנחנו נהיה בקשר אתכם. בקשר לנושא של התכנסות של הוועדה. אם נצטרך נעשה פה דיון של חצי שעה, שעה, פעם נוספת כדי לראות מה הוועדה הבין-משרדית עושה, כי אצלם הכי קל להתברבר ולמסמס את העסק, הם לא בשליטה שלנו. אם צריך נזמין אותם. שוב, תודה רבה לכולם. צהריים טובים. תודה רבה על העשייה, לא פשוט.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.