פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
23/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, א' בשבט התשפ"ג (23 בינואר 2023), שעה 10:00

תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים – דוח ביניים מיוחד

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
חילי טרופר
משה סעדה

אורנה ברביבאי
משה טור פז
שרון ניר

תא"ל (מיל') איתן דהן - מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

ד"ר אביחי לויט - סגן מנהל אגף א' לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

ירדנה דורון - מנהלת האגף לביקורת משהב"ט, משרד מבקר המדינה

אנטה גולומב עוז - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

יאיר סבן - יועץ בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

שי ספיר - מנהל הניו מדינה משרד מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

תא"ל פיני בן מויאל - רח"ט לוגיסטיקה, משרד הביטחון - צה"ל

סא"ל ד"ר מרינה קמינסקי - מר"פ מז"י, משרד הביטחון - צה"ל

סא"ל אבי שאול - ר' מנהלת מזון, משרד הביטחון - צה"ל

רס"ן ירין נר - קמב"ץ אט"ל, משרד הביטחון - צה"ל

סא"ל סבג ראובן אבישג - ר' עתכ"א מילואים, משרד הביטחון - צה"ל

גיל ברגר - מלווה של דו"צ, משרד הביטחון - צה"ל

חנה דייני - ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

אסף סנדרוביץ - עו"ד, חבר עמותת המילואים, העמותה למען משרתי המילואים

ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי- INSS

גיא לוי - יועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת מיקי לוי

גלעד קרן

פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה
מיטל אליהו – סגנית מנהלת

אורי פנסירר

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים – דוח ביניים מיוחד

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. על שולחננו מונח דוח מבקר המדינה לגבי תנאי מחייה ותשתיות החיילים בשרות חובה ובמילואים. האמת היא שעברנו על הדוח הזה עוד בתפקידי הקודם. הוועדה לא התכנסה במשך שנה וחצי, יש איזשהו צבר של דוחות של מבקר המדינה שאנחנו בפיגור רציני מאוד. אנחנו מנסים לצמצם את הפערים ועל פי המלצת מבקר המדינה, עשינו את סדר העדיפויות מה חשוב ומה פחות חשוב. יכול להיות שזה ישתנה בהמשך.

זה היום השני או השלישי שהוועדה מקיימת את הדיון, ובהמלצה של כמעט כולם, הדוח הזה מונח על השולחן לדיון בוועדה. אני כבר מקדים ואומר: תודה רבה לכל מי שטרח והגיע כדי לדון בנושא הזה.

בבקשה אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. שמי איתן דהן, מנהל חטיבה שעוסקת בתחומי הביטחון. נמצאים איתי פה ירדנה, מנהלת האגף שביצעה את הביקורת; אביחי, סגנה; אנטה שהייתה חלק מצוות הביקורת. ויושב איתנו פה גם יאיר, מלשכת מבקר המדינה.

אציג את דוח הביקורת בנושא תנאי המחייה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים. צריך לומר כבר בפתיח שהדוח הזה נעשה ברקע של דוח רחב יותר שנערך במשך כשנה שעוסק באותו תחום, רק שכמות המחנות, הבסיסים והמפגשים שהוא עשה, הם בעשרות מונים גדולים ממה שאנחנו ראינו בביקורת הזו. הביקורת הזו היא בעצם רצונו של מבקר המדינה לרדת לשטח בעצמו, לגעת בדברים, לחוש אותם, כחלק מתהליך ביקורת רחב. בעקבות זה יצא הדוח שמופיע בפניך.

(הצגת מצגת)

אפשר לראות את מועד הביקורת באוגוסט. בסך הכול המדיניות של ביקורות פתע היא יחסית חדשה במבקר המדינה. צה"ל עודכן במדיניות ועודכן שלושה ימים לפני הביקורת שאנחנו הולכים לקיים את הביקורת עצמה. במהלך הביקורת נבחנו תנאי המחייה בבסיס האימון החטיבתי של חטיבה 900, וכמו כן נבחנו נושאים נוספים, כגון: טיפול רפואי, הסתכלנו גם על הממשק של החיילים עם המפקדים. מבקר המדינה קיים פגישות עם מפקדים, אנחנו השתתפנו בשיחות, כך שהיה מגע בלתי אמצעי עם מפקדים ועם חיילים.

גדוד המילואים שבו עסקנו הוא גדוד מחטיבה בצפון. צריך להגיד שהתקופה היא התקופה שבה נערכו פיגועים דרך קו התפר ויצאו החוצה. צה"ל, כתוצאה מהעניין הזה, מקיים תהליך של תגבור סדר כוחות משמעותי באזור יהודה ושומרון. צריך להגיד שהתגבור הזה – לאחר מכן גם גורמי צה"ל יתייחסו – ברובו ממשיך גם היום, כך שהדברים מבחינתנו בהסתכלות רלוונטיים לכל התקופה. לאחר הביקורת, קיימתי פגישות אישיות – עם סגן הרמטכ"ל, עם ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) ועם מפקד זרוע היבשה, דנו בדוח הביקורת, וכפי שהתרשמתי, בסך הכול יש רצון ויש דברים שהצבא קידם בנושא. יוצגו פה הדברים לאחר שאנחנו נציג את העיקרים.

אדוני היושב-ראש, מה שאתה רואה בשקף בפניך, אלה נתוני מפתח מרכזיים, נתונים מרכזיים שריכזנו. אפשר לראות שלקחנו מספר שאלונים מתקופות שונות, וראינו שבין 42% ל-80% זה שיעור הלוחמים שסימנו בשאלונים – לקחנו שאלונים ממרץ 2020 ועד נובמבר 2021 – אלה פלוגות שונות ששביעות רצונן מאיכות המזון בבסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) כפיר היא נמוכה. אפשר לראות פה נתון נוסף, גם בשיעור הלוחמים שסימנו בשאלונים על אותה תקופה, על שביעות הרצון מהתשתיות של השירותים והמקלחות בתוך בסיס האימון החטיבתי. צריך לזכור שהבסיס הזה נמצא בבקעה, אוגוסט הוא גם חודש חם מאוד בבקעה. אנחנו מכירים את המצב שם. מצאנו לא מעט פערים בכל הסוגיה של שתייה ומים קרים, הנושא הזה עלה בצורה בולטת גם מהלוחמים.

כל סוגיית הטיפול הרפואי, נציג אותה טיפה יותר בפירוט. העניין הזה של הטיפול הרפואי עלה באופן בולט, לוחות הזמנים מרגע שחייל מבקש לראות רופא, דרך אגב, או אורתופד או רופא שיניים או רופא אחר – לוקח זמן.

כל הסוגיה של מנת הבשר היומית, בעיקר ללוחמים – דרך אגב, אפשר לראות שלוחמים מבינים בתחומים של חלבון ודברים אחרים, שזה דבר יפה מאוד, והם מתייחסים לזה – הם טוענים שזה לא מספיק להם. אני יכול להגיד שבפגישות שלי שעשיתי גם אט"ל, אני מבין שנעשו פעולות בעניין הזה. אבל זה מה שעלה מהלוחמים.

בסוגיית המילואים, צריך להגיד שעדיין ההתייצבות למילואים היא אתגר. אני חושב שזה נושא משמעותי, הגם שהוא מופיע פה רק ברובריקה אחת, אני חושב שלנושא הזה צריך לתת קשב משמעותי, בעיקר לעולם המילואים, הערכה כלפיו והרצון שלהם לבוא ולשרת.

אפשר להסביר מה זה 42%- 80%?

לקחנו שתי תקופות, ובחלק מהתקופות זה כך ובחלק מהתקופות כך. על מנת להציג את זה בצורה הוגנת, שמנו גם את זה וגם את זה.

מכאן אני רוצה לעבור לכמה ליקויים שעלו. א', זה כל הסוגיה של תנאי מחייה ותשתיות. אדוני היושב-ראש, גם משיחה קיימנו עם הלוחמים, אבל לא רק משיחה, גם מסיורים, בנוסף לשיחה גם הלכנו ותחקרנו ובדקנו את השאלונים שמילאו החיילים חודשים ושנים אחורה, כדי לראות שלא רק מהפגישה ומהשיחה אנחנו מתרשמים, אלא מה באמת גם החיילים אומרים על התשתיות בהסתכלות לאחור. אפשר לראות את המחסור במתחמים מוצללים, תקלות במזגנים במגורים, פערים בתקציב לתיקון מזגנים ובעיות שעלו בסוגיה של אזורים מוצללים בתוך הפלוגות. אני מזכיר שוב, בסיס בבקעה בחום. אפשר לראות את הגרף מצד שמאל, שמציין את שביעות הרצון מחלק מהתשתיות, בעיקר שירותים ומקלחות. אלה החיילים שסימנו ששביעות הרצון שלה גבוהה, אלה שלא סימנו, זה בעצם מתחת לזה.

ההמלצה המרכזית שלנו בעניין הזה הייתה שצריך לראות שהבא"ח עם שיתוף זרוע היבשה ידרשו לליקויים האלה ויתנו מענה. כמובן שלא רק בהסתכלות על הבא"ח, אלא בהסתכלות יותר רחבה גם על בסיסים אחרים. צריך להגיד שבהסתכלות כאן, כשהסתובבנו במגורים, בסך הכול המצב היה תקין. הסתובבנו בחדרי אוכל והמצב היה תקין. המג"ד גם ציין על כספים שהושקעו במטבח, באולם ספורט ובמבנים נוספים שנמצאים בתוך בסיס האימון החיילי.

בשקף הזה אפשר לראות מספר תמונות. לא צריך לראות ולהתרשם מהכול, הם בסך הכול מעבירים את המסרים. אפשר לראות בתשתיות מצד ימין בשקף, תשתיות שהם רעועות, ולמטה תשתיות שהם בסך הכול טובות, כלומר, בהיבט של חדרי אוכל והטיפול, אפשר לראות איפה כן מטופל ואיפה פחות מטופל.

לפני שנעבור לנושא הרפואה, חשוב לתת דוגמאות בהיבט הסוגיה החשובה של המים; דיברנו עם חיילים, ירדנו ממש גם לעמדות השמירה ולמקומות נוספים. הם מציינים שהמים במימייה רותחים, בברז רותחים, בכל מקום שהם פוגשים את המים, המים רותחים. זה נושא שמחייב טיפול ואני מניח שתהיה פה התייחסות לעניין הזה.

בסוגיה הרפואית, אפשר לראות מהשיחה עם הלוחמים ועם המפקדים וגם עם מפקד הבא"ח, ראינו שהמענה הרפואי לחייל לא מספיק טוב. זה לא שחייל אחד דיבר על זה, כמעט כל החיילים דיברו ואני יכול לתת דוגמאות מחייל שאומר: תראו, אני מפסיד מלא ימי הכשרה. אני יכול להגיד שהצבא למשל, מהפגישה שלי עם ראש אט"ל, הקים תשתית רפואה מצוינת בבסיס של הנדסה קרבית בדרום והוא נותן שרות לכל המרחב. אם אני לא מדייק, הצבא יתקן אותי אחר כך. אורתופדים, רופאים שיורדים מהמרכז לשם, ואז חייל ליד איילת, אם יש לו בעיה אורתופדית, הוא לא נוסע לתל אביב ולא מפסיד יומיים-שלושה ימי אימון ואז כמובן החייל מתוסכל. פה בבקעה זה עוד לא נמצא, צריך למצוא מענה לעניין הזה. יש למשל חייל שמציין שיש לו בעיה ברגל שלושה חודשים, חייל מציין בעיה בכתף, חייל עם בעיה רפואית בשיניים שמחכה זמן רב, ואפשר לתת עוד דוגמאות כאלה ואחרות.

נושא נוסף שזיהיתי כפער ושוחחתי עליו עם המג"ד, שאלתי למה רופא לא מגיע לשטח לפגוש את החיילים בתוך המטווחים? מגיע מהאמבולנס, פותח דלת אחורית ומטפל בחייל. אני חושב שזה נושא שצריך גם לעשות אותו כדי לתגבר את הזמינות של הרופאים בצורה טובה יותר.

חלק מהבעיות שעלו כאן הם בעיות פיקוד, כלומר, מפקדים שלא מפנים בזמן, לא מוצאים אותם להפניה בזמן, לא מקבלים אותם, וחלק העלו כעניינים שהם עניינים רפואיים.

החיילים מציינים שבעיקר כמות הבשר, צריך להגיד שבנושאים האחרים הם לא ציינו פערים, אפילו אמרו שיש מספיק ואף יותר. בכל סוגיית מנות הבשר והחלבון, הדבר הזה הוא בעייתי. גם נושא היגיינה, בעיקר כשמורידים אוכל לשטח – האוכל לא מגיע נקי, לא מגיע מספיק טוב. חיילים מציינים שזה פוגע להם לפעמים בכשירות הרפואית שלהם, פוגע בימי אימון. דרך אגב, צריך להגיד שוב שהחיילים, אמנם חלקם חצי שנה בצבא וקצת יותר, אבל מדברים בצורה בוגרת מאוד על ההיבט הזה שחשוב להם להתאמן. הם לא באו ממקום שאומר: טוב, אני חולה, אני לא מרגיש טוב אלא הם אומרים – אני מפסיד ימי אימון, אני פחות כשיר, זה פוגע לי ברצון להיות לוחם טוב יותר.

בשקף מצד שמאל אפשר לראות את שביעות הרצון של הלוחמים מאיכות המזון. שוב, אפשר לראות פה את התקופות כשהלכו אחורה בשנים. מצד שמאל – מרץ 2020, מצד ימין – נובמבר 2021. אפשר לראות בצבע צהוב את הטירונות ובצבע ירוק את האימון המתקדם, אפשר לראות ששביעות הרצון לא מספקת. יש תקופה ב-2020 שהיא קצת יותר טובה, אבל פה אפשר לראות את הפערים, ואפשר לצטט אמירות של חיילים בעניין הזה. חייל שאומר: אני רוצה עוד מנת בשר, אני לא מצליח לקבל. ודברים נוספים.

עד כאן לגבי בא"ח כפיר. כמובן נציין גם מספר דברים חיוביים שעלו בנושא הממשק עם המפקדים. אסיים את עולם המילואים וניגע בהסתכלות, כי היו גם דברים יפים שראינו בהיבט של היחס מפקד-פקוד בבא"ח.

לגבי גדוד המילואים של החטיבה בצפון, שם הוא מקיים את המילואים שלו, יש אמירות שהן לא דווקא קשורות לעולם הביקורת, לא נפרט אותם פה בגלל ענייני סיווג, אבל בהיבטים המבצעיים אומר הגדוד: רגע, אני גדוד צפוני, למה אתם נותנים לי לעשות פה תעסוקה מבצעית, תנו לי לעשות בצפון, במקום שאותו אני מכיר, שאותו אני רוצה ללמוד, שאני רוצה להתחכך איתו, אני רוצה להיות מוכן – תנו לי לעשות בצפון. יש אתגרים, אני מכיר אותם בצה"ל, בהיבטים מבצעיים, שיבוצי גדודים וכולי. אבל המג"ד אומר את העניין הזה.

אני רוצה לצטט שני משפטים וחצי שאומר המג"ד: אין משהו שדוחף את האנשים להגיע למילואים. המדינה לא תומכת. התקשרו אלי כי אמרו שאין אנשים, אז באתי. חסרה תמיכה בעורף – אומר אחד החיילים. חייל נוסף אומר: אשתי בהריון בבית עם שלושה ילדים, ועכשיו אוגוסט וחופשה ואני פה, המעסיק עושה לי פרצוף כשאני יוצא למילואים, זה פשוט לא נתפס. יש עוד דוגמאות שעלו עם עולם המילואים. זה נושא שמחייב הסתכלות מערכתית, ולא רק בצה"ל, זה צה"ל, משרד הביטחון, המדינה חייבת להסתכל על הדבר הזה, ולתת לו מענה. אנחנו יודעים שלא הרבה אנשים עושים מילואים. ומי שעושה, בוודאי הלוחמים, נכון לתת להם את כל התמיכה והמעטפת הנדרשת.

בהיבט של תנאי המחייה, צריך להזכיר שאנחנו נמצאים עדיין במבצע שובר גלים ביהודה ושומרון. משיחה עם המג"ד עולים כמה דברים: א', בסוגיית המזון הייתה בעיה בתקופה הראשונה של התעסוקה. יש שם מטבח אחד שאמור לתת מענה לגדוד אחד והמטבח הזה נתן מענה לשני גדודים. הדבר הזה הטיל עומס והוא פוגע מיד גם באיכות המזון שניתנת לאנשי המילואים. אנשי המילואים באים מהבית, ואני יודע שזאת גם המדיניות בצבא, הם מגיעים ואומרים: חבר'ה, אני באתי, תנו לי לעבוד, שהכול מסביב יהיה תקין, אני רוצה לבוא לעשות מילואים יעילים, מועילים ותורמים ולחזור הביתה עם תחושת סיפוק. בחלק מהדברים עלו פה פערים.

רכבים מבצעיים, עלה שיש פערים. אגב, הפער הזה הוא לא רק בגדוד המילואים הנוכחי, יש פער יותר רחב בעניין הזה. ובציוד נוסף של חלק מהנשקים שלא נבדקו בצורה מספיק טובה ולא היו כשירים, בעיקר נשקים מחלקתיים. נושא נוסף – ציוד חובשים, ועוד חלק מהדברים שמפורטים בדוח הביקורת.

ערך השירות במילואים. אפשר לראות פה את העניין שמגיעים לשלושה שבועות בקיץ לתקופה מאוד משמעותית. התייחסתי לעניין הזה ואני חושב שנדרשת פעולה רחבה ומשמעותית של הצבא, של משרד הביטחון, בשיתוף משרדי ממשלה. זה שולחן מצוין והזדמנות ואני ממליץ מאוד לעסוק בעניין הזה בכלל הרמות.

שקף אחרון, אמרתי שאגע גם בדברים חיוביים, אני חושב שהיו גם דברים טובים. בביקור שמבקר המדינה קיים בבא"ח כפיר, העלו החיילים והמפקדים נושאים חשובים כמו: הכשרת הלוחם, ערך השירות במילואים, רפואה, מזון, תנאי מחייה ותשתיות. לחיוב יצוין היחס הקשוב והאכפתי של גורמי הת"ש בבא"ח כפיר ושל סגל הפיקוד המשמש דוגמה אישית ללוחמים וכן תשתיות מסוימות ששופרו. אני אומר את זה כי עלה שם בצורה בולטת, כפי שעלו דברים אחרים, צריך להגיד פה שאפו למפקדים בעניין הזה שהחיילים מעריכים מאוד. כמובן עלו תלונות מצד מפקדים וחיילים בתחומים שפירטתי וציינתי.

זהו, עד כאן אלה עיקרי הדברים שלנו.

תודה רבה. יש לי שאלה לגבי ממצאי הדוח הזה, האם הם תקפים או תואמים את הממצאים של הדוח הרחב יותר?

בחלקם כן. ירדנה, את רוצה להתייחס?

בחלק מהתחומים של תנאי מחייה ותשתיות, אכן יש תאימות מלאה. מצאנו במסגרת הדוח המלא מקומות, מוצבים, מחנות אימונים ומחנות הכשרה ששם חלק מהדברים היו פחות בסדר, וחלק מהמקומות שהשקיעו בהם כספים והיו תקינים. לא בדקנו במסגרת הדוח המלא את איכות המזון, כי זה לא היה חלק מהדוח. בדוח המלא עיקר הביקורת התייחסה לתנאי מחייה ותשתיות.

ברשותך אוסיף משפט לעניין הזה. הגם שזה לא ליבו של דוח הביקורת הזה, זה גם לא ליבו של דוח הביקורת הגדול, אבל ההסקה היא ברורה מאוד: בא"ח 900 הוא בא"ח של לוחמים, אני יכול לתת עוד דוגמאות של גבעתי, של בסיסים נוספים שמצב התשתיות של המחנות האלה אינו מספק, ובוודאי ביחס לתשתיות של תומכי הלחימה בצה"ל. ההשקעה הרבה שנעשתה במודיעין, בתקשוב, בקריית ההדרכה ובמקומות נוספים, הייתה צריכה להיות לפחות שווה להשקעה שהייתה אמורה להיות בבסיסי הלוחמים. חבל שזה לא קרה, אני לוקח לצבא את הדברים, ישבתי עם ראש אט"ל, וראש אט"ל ציין שיש שינוי של המדיניות בנושא הזה וזה מבורך מאוד, דיברנו על זה גם בפגישה הקודמת.

תודה רבה. אני מעביר לך את רשות הדיבור, לפני חברי הכנסת אפילו. תת אלוף פיני בן מויאל, ראש חטיבת לוגיסטיקה, בבקשה וברוך הבא.

תודה, אשמח אם תתנו לי רגע לרוץ, ניגע במיקרו ונלך למאקרו. חשוב מאוד שתבינו את ההקשרים. אנחנו מברכים על הביקורת, בגדול יש פה מעט מאוד דברים שהפתיעו אותנו, וצריך לומר שזה תפס אותנו באמצע תהליך. הצטלבות של שני רכיבים משמעותיים – א', זה תהליך שמוביל ראש אט"ל האלוף מישל ינקו, החל מכניסתו לתפקיד, מינואר, שנקרא: איכות וחווית השירות. אני אראה שזה נוגע בכל הרכיבים ואפילו יותר, הגם מתוך הבנה שהיינו לא טובים בהם. לדוגמה: רפואה, מזון, היסעים. אני אתן ממש נקודות, ולא בכול אנחנו עדיין מושלמים. חלק מהרכיבים הם רכיבים רב שנתיים, כמו שדובר פה על הבא"חים, ולכן אגע מהדוח ואלך ואסתכל על כלל צה"ל.

ברשותכם, נמצאים פה נציגים שיודעים לתת מענה על המזון, אבי, גם לעולמות הרפואה, גם לעולמות כוח אדם. אשתדל להיות מהיר.

(הצגת מצגת)

אלה הרכיבים שנגעו בביקורת, כמו שאמרתי זה תופס אותנו מצד אחד בתהליך של איכות וחווית השירות, ומצד שני שובר גלים. מיד אראה את היקפי הכוחות שגדלו בפיקוד המרכז. אפשר לראות גם בבא"ח כפיר וגם בסיפור ציוד המילואים. ארוץ מהתחלה ועד הסוף.

בעולמות הרפואה, בממצאי הדוח, אפשר לראות פה שהמענה בגדול אינו משביע רצון. אנשים מחכים הרבה מאוד זמן. אני אומר פה בהגינות, אם תשאל אותי לגבי ינואר, אני אראה לכם מדידות על כלל צה"ל, זה המצב בכלל צה"ל. כשצה"ל עומד בפני החלטה אם הוא מפריט את שירותי הרפואה שלו או מחזיר אותם בחזרה. עבודה של ראש אט"ל יחד עם הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי) עד לרמטכ"ל להפוך את זה, ולהגיד: חבר'ה, אנחנו משנים מודל ולוקחים אחריות על האירוע הרפואי. מיד אראה בשקף למטה, מהרפואה במספרים, מה נעשה בבא"ח 900, ואיזה תוכנית נבנתה לכלל צה"ל בעולמות הרפואה עם דאטא.

ביחס לגיל האוכלוסייה, כמות מפגשי רופא-חולה בצה"ל הם לא הגיוניים – 2.6 מיליון אנשים נפגשים. אפשר לראות פה מבדיקות מעבדה, טיפולי שיניים, טיפולי פיזיותרפיה, זה רק כדי לקבל אמת מידה. פתחנו מוקד חדש שמאפשר לחייל להתקשר – 1.2 מיליון פניות ביממה ומיד אראה גם את התהליך הדיגיטלי.

מה שקרה בבא"ח כפיר - - -

רק הבהרה, 2.6 מיליון זה לא 2.6 מיליון חיילים.

מפגשי רופא-חייל. זאת אומרת שחייל יכול לפגוש כמה פעמים.

כן.

אין לנו 2.6 מיליון חיילים.

מה קרה בבא"ח כפיר? הסיפור הוא שתוגבר כוח האדם הרפואי ורופאים וגם תוגברו אמצעי התשתיות. מיד מרינה תדבר על העניין הרפואי. לפני מרינה אדבר על שלושה דברים: א', היום אם חייל רוצה להזמין תור, פעם הוא היה הולך למישהו והיה מזמין אותו בתור בטלפון, כשלוחם מקבל עדיפות מוחלטת, גם על הפניה וגם על מרשמים בטלפון. בנינו קפסולת רפואה מרחוק, אתם יכולים לראות אותה בשקף למטה, היא יושבת בתוך הבסיס ומאפשרת להנגיש שירותי רפואה מתקדמים לחייל על מנת שלא יצא את הבסיס. משמע, רופא מומחה בהיבטי עור, גסטרו, הרבה מאוד רכיבים שפעם היה צריך בשביל זה לצאת מהבסיס, זה מונגש לתוך הבסיס. ויש הרבה מאוד רכיבים דיגיטליים.

אני רוצה שמרינה תדבר ספציפית מה נעשה בבא"ח. מרינה, בבקשה.

שלום לכולם, שמי ד"ר מרינה קמיניסקי, ואני מומחית לרפואת המשפחה ומזה כארבע שנים הרופאה הראשית בזרוע היבשה. ראשית לגבי תשתית, המרפאה בבא"ח היא בסטנדרט בין-לאומי, חדרים ממוזגים, מחולקת למספר מוקדים כמו חדרי טיפול, חדרי פגישה עם חובש ואחות, מכון פיזיוטרפיה משופר, רפואה לטיפולי שיניים משופר עם טכנולוגיות ויכולת טיפול מתקדמים שקיימים ברפואה המודרנית, גם באזרחות בכל קופת חולים וגם בצבא. כל חייל בהגעה וקליטה, בהגעה של מחזור, קלטנו, הגיע מלשכת הגיוס, עובר לטכנולוגיה MEDICLICK ורפואת זימון תורים בכף היד. מה זה נותן לו? קודם כל זה נותן שקיפות מלאה מבחינת תורים הפזורים בכל הארץ – אורתופדיה, עור, מומחים בכל התחומים, כל מה שבא לו, וכן זימון תור לרופא היחידה שניתן לעשות גם בכף יד. זמני המתנה עם דאטא מתקדמת ורפואה בשבילך.

צריך לומר פה בהגינות, אנחנו לא היינו בדבר הזה בינואר, אראה לכם איך יצאנו לתהליך. מרינה מדברת על המצב היום.

כל תהליך שאני מדברת עליו – את זמני ההמתנה ניתן ללמוד באופן ממוחשב, כלומר, זה לא מספר באוויר, זה מספר שחייל פונה לרופא. כמו שאתם רואים בשקף, עמודה מס' 1, אנחנו רואים שהוא פונה עם בקשה. לדוגמה: אני רוצה בדיקות דם לבירור אנמיה. תגובת הזמן שלי, של רופא היחידה, ניתנת תוך פחות מ-20 שעות. לא קיים סטנדרט כזה בשום קופת חולים במדינת ישראל. 18.5 שעות. אנחנו לא עוברים 24 שעות לתגובה לחייל. חייל מקבל הפנייה ממוחשבת, הוא לא צריך להדפיס, הוא לא צריך לחכות, הוא מגיע למרפאה שהוא מעוניין לעשות – דרך אגב, בדיקות דם יש לי גם שם – עושה את הבדיקה, תוך 24 שעות כבר מקבל תשובה וזימון במידה ויש צורך להסברים. בדיקה תקינה? החייל מקבל הודעה: הבדיקה שלך תקינה או אתה מוזמן.

ניתן לראות מעקב כלל ארצי על זמינות רפואת מומחים בפריסה ארצית. 19 יום לקבלת אורתופד או מומחה בתחום אחר – לא קיים. אם אני מתקשרת לכוכבית 2700, לקופת חולים כללית, האורתופד הקרוב שאני אראה זה לפחות לעוד חצי שנה. ואם אני צריכה תחום כמו כף רגל או כף יד, זה לפחות שנה. מרפאת כאב שאני נותנת לחייל בתוך 21 יום – שנה או שנתיים המתנה באזרחות.

19, זה ממוצע– נכון?

19 זה ממוצע. אני לא עוברת 25 יום בכל תחום שהוא תת תחום.

אראה מיד S.L.A ברור שיש לכל צה"ל על הרפואה כרגע. שוב צריך לומר שזה משתנה, אנחנו מיד נראה נתונים על כלל צה"ל ואנחנו עובדים בזה. חבר'ה, זאת עבודה כל שבוע.

עם הקמת הרפואה הדיגיטלית, כל יום אני יכולה למדוד את עצמי לגבי יכולות התפוקה שלי. עם הקמת הרפואה בכף היד ודאטא על התפוקות שלי ועל המרפאה, אני יכולה וגם העליתי את כמות המפגשים של מטופל תוך רבעון כמעט ל-1,000. כלומר, אני גמישה עם האנשים שזקוקים עכשיו. לדוגמה, חייל כתב: אני רוצה תור. אני רואה כמה ממתינים לי בחוץ יותר מ-24 שעות או פחות, אני גמישה עם שעות העבודה. אני חייבת להגיד שמרפאה זמינה 24/7, חייל דחוף נבדק באותו יום, חייל שרוצה לראות רופא נבדק תוך 24 שעות, כך שאני יכולה תמיד לשפר את זמני ההמתנה.

לגבי רפואת שיניים – מכון מתקדם עם שיננית זמינה בתוך הבסיס. זמינות רפואה קיימת ושימו לב, כל חייל שדורך והגיע ליחידה, מקצה לקצה, 100% מהחיילים שמגיעים נבדקים בכל מחזור ביום הקליטה תוך 24 שעות חייל נבדק, כל חייל ב-100% בדיקה והכול ממוחשב, זאת לא סתם המצאה. החייל יוצא ומקבל תוכנית שירות. המצב הסוציו-אקונומי בשנים האחרונות מצביע לנו שהחיילים מגיעים עם תחלואה נרחבת ברפואת השיניים, דרגה 3,4, זה כמעט 90% מהחיילים. מה זה אומר לי? זה חייל שמצריך טיפול מתקדם לטווח זמן ארוך עד שהוא מסיים הכשרה. והמשימה שלי היא לצמצם את התחלואה מ 3-4, – שזה לא רק סתימה, זה לא רק סתימה אחת, אלה טיפולים מתקדמים, זה מיני השתלות, זה טיפולי שורש מורכבים – חייל תוך הכשרה של חצי שנה, יוצא מסודר ולא מצריך להתקדם עם הטיפול. מה זה אומר? שאני צמצמתי את התחלואה מ-3,4 ל-1,2 ב-90% מהחיילים.

בנוסף, אני נותנת שירותי אנדודונטיה ושיקום במסגרת המחנה עצמו. חייל לא צריך, לא תל השומר ולא מקום אחר, יש מומחים בתחום שמגיעים אחת לרבעון ומטפלים בחיילים שעברו את הטיפול מ-3,4 ל-1,2, בנוסף גם טיפולי אנדודונטיה. שירות כזה לא קיים בקופת חולים.

אם אלך למאקרו, אז ברפואה בצה"ל יש את שלושת המעגלים: מטופל; מפקד, מטפל. אפשר לראות פה איכות, זמינות, שירותיות וגם חוסן יחידה. בהגינות נאמר שעד לפני עשרה חודשים היינו עיוורים, לא ידענו להגיד כמה זמן לוקח לחייל להמתין. היום אני יודע להגיד באיזה מרפאה, כמה זמן לוקח לחייל מהרגע שהוא מבקש לראות רופא ראשוני, עד שהוא פוגש אותו. איפה שזה חורג מה-S.L.A – שזה service level agreement בנורמות שירות שלנו, אנחנו כל שבוע עושים הערכת מצב, אנשים באים לתת הסברים על זה, זאת עבודה. אפשר לראות פה בשקף, הגיע ראש אט"ל למסקנה שכל מה שקשור ל-50,000 משרתי הערבה, הם יוצאים להפניות משיזפון, סיירים, בה"ד 1, בהל"ץ, יוצאים לארבע קצוות תבל בשביל לראות רופא עור. לקחנו את הנושא ותוך שלושה חודשים,הקמנו מרפאה אזורית בערבה המאפשרת לחייל להזמין תור. יש הסעה ייעודית, שאטל, שבאה לאסוף אותו. חוות הדעת של החיילים הן פנומנאליות, מעל 80%. זה כולל כל היכולות, הנגשנו אותם לתוך המרחב: דימות, אורתופדיה, בית מרקחת - - -

כמה מרכזים כאלה יש?

יש לנו שלושה מרכזים גדולים – צפון, מרכז, דרום. פתחנו אחד בערבה. יש החלטה ללכת על עוד אחד באזור יהודה ושומרון בשביל להנגיש את הרפואה שם. כרגע אנחנו בוחנים אם לפתוח אחד נוסף ברמת הגולן. הבנו שאנחנו צריכים להנגיש שרותי רפואה מתקדמים. יש אחד שעובד פנומנאלית. להנגיש רפואה מתקדמת, יש רפואה ראשונית, יש רפואה שניונית, יש לנו 12 קפסולות פרוסות, עד סוף השנה נהיה עם 22 קפסולות פרוסות עם היכולות הכי מתקדמות שיש היום. יושב רופא בקצה אחד, יושב חייל בקצה שני, זה מחובר למרפאה, הוא בודק אותו מרחוק, יוצא לו מרשם, ובזה נגמר האירוע. הנגשה של יכולות דימות שזה אומר אולטרה סאונד לרמת הגדוד, רכש של אמצעים.

בשקף הבא רואים תוכנית גרנדיוזית – מעל 100 מיליון שקל על תוכנית שמדברת על בריאות הנפש, הנגשה של בדיקות דם, רפואת שיניים, הסכמי תרופות, כוח אדם רפואי. בכל מרפאה שמנו היום מנהלת שירות שהיא אזרחית עובדת צה"ל, שהתפקיד שלה זה לאתר את אותו חייל שמסתבך ולא יודע לאן ללכת. היא מלווה אותו ורואה שהוא יוצא מקצה לקצה, היא גם מבצעת מעקבי היריון. שיפצנו כ-100 מרפאות ביחידות הקצה, באותו סטנדרט מקצה לקצה בכלל צה"ל. מיקדנו את השנה, שנת 2023, כשנת בריאות הנפש.

דיברנו על אזור יהודה ושומרון, היכולת לקבל תרופות בפריסה ארצית, רפואה מרחוק, הקמנו מוקד לרפואה דחופה. היו לנו תורים במוצאי שבת בביקור רופא, היום חייל יכול לדבר עם רובוט שמשחרר אותו מלהגיע. רובוט עם AI מתקדם.

הרובוט נותן גימלים?

הוא גם נותן גימלים. הוא יודע לנטר בין דברים שמחייבים הפנייה לרפואה דחופה לדברים אחרים – הוא רואה את ההיסטוריה הרפואית. הדבר הזה מתנהל מרחוק וזה עובד מעולה. אפשר לראות פה את חווית המטופל לגבי הקפסולות, רפואה מרחוק – אנשים מרוצים מאוד, מגיעים, מקבלים שירות מצוין. יש פה תוכנית שהיא מרחיקת לכת.

דיברתי על מנהלות שירות, ניידות שירות, שירותי דימות, מעקבי הריון. יש פה אירוע, אני אומר לכם, הוא בסדר גודל רביעי. פעם אחת צה"ל אומר: אנחנו לוקחים אחריות, ויתרנו על היכולת לצאת להפרטה. יש את הסטנדרט הנדרש, אתה יכול לראות פה מרופא נשים, רופא עור, אורתופד. אתה רואה בכלל צה"ל איך התחלנו את התהליך, בצד שמאל רואים מה היו זמני ההמתנה לרופאים מומחים בצה"ל, מ-29 יום לרופא נשים, 40 יום לרופא עור, באמצע אתם יכולים לראות את הסטנדרט שאנחנו הגדרנו, ראש אט"ל הגדיר יחד עם קצין הרפואה הראשי, כל מה שחורג מהסטנדרט קופץ לנו במערכות, רואים איפה אנחנו נמצאים ביחס למה שקבענו. אפשר לראות בגרף שבחלק מהמקומות אנחנו עדיין לא שם. ברופא עור, עדיין 23 ימים כשאנחנו רוצים שזה יהיה 21 יום. ב-א.ק.ג, 26 יום במקום 21 יום.

הדבר המשמעותי שאפשר לראות שאנחנו עוסקים בו עכשיו זה נושא בריאות הנפש, בעיקר בשער הכניסה. אני לא יודע אם בריאות הנפש זו המילה הנכונה, אבל היום, היקף הטיפול בפסיכולוגים בקרב בני הנוער הוא הרבה יותר גבוה. הבנות שלי שתיהן חוו סיוע, וגם אני, והיום זה הרבה יותר נפוץ. ולכן כשאנשים מגיעים לשער הכניסה, יש היקף הרבה יותר גדול של אנשים – לא יודע אם לקרוא לזה סוג של פסיכולוג – ומרבית הילדים של החברים שלי מטופלים ומקבלים עזרה. ולכן מיקדנו את האירוע הזה, בין אם יכולת דיגיטלית וסיוע מרחוק ובין אם יכולת לאפשר למלש"בים – מועמדים לשירות – לקצר את זמן ההמתנה. אפשר לראות גם הפרדה בין לוחמים לתומכי לחימה לחיילים עורפיים. וזאת המשימה המשמעותית ביותר שלנו בשנת 2023.

מלשב"ים זה לטיפול?

משלב"ים זה חברה שמועמדים לשירות ביטחון. יש הרבה מאוד שעונים בשאלון שלהם על כל מיני סוגיות ומצריכים בירור. לא בהכרח יש להם סיוע, לא טיפול, הם צריכים לעבור תהליך שמישהו צריך לראות את התיק שלהם ולמיין אותם. זה מייצר צביר גדול מאוד של אנשים.

אם אני סוכם את הרפואה בקצרה, אפשר לראות בצד ימין את מרפא ערבה, את הקפסולות, את הרחבת המענה בביקור רופא – פעם חייל היה מחכה שמונה שעות במוצאי שבת. שינו את הפקודות שמי שמקבל גימלים ביום שבת, לא משנה באיזו שעה, זה כולל את יום ראשון. הם היו באים במוצאי שבת כי הם רצו שזה יהיה עד יום ראשון בערב.

הרחבת המענה בסניפי ביקור רופא – זה השתפר דרמטית. שיפצנו 117 מרפאות בכלל צה"ל. יש 50 מנהלות שירות והגדרנו את הסטנדרטים. חוות דעת למשרתים, בסך הכול אפשר לראות אותם, שביעות הרצון גדלה מ-40% ל-62%. זה עדיין לא במקום שאנחנו רוצים להיות, אבל אנחנו על המסילה. אפשר לראות אפילו את הסגמנט התקשורתי שאנחנו מעודדים, כולל מערכת חכמה. לדוגמה, אימא כותבת עכשיו ברשת החברתית שיש בעיה לבן שלה, זה קופץ לנו אוטומטית. בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מדבר עם שתי חיילות, אחת משיזפון ואחת שמשרתת בצריפין שהייתה להן בעיה בהסעות הביתה. וכבר נתנו מענה לשיזפון ביום חמישי הבא עלינו לטובה, וקו 155, שאתמול הייתה כתבה בערוץ 2, מצאתי את עצמי אתמול בערב מדבר עם החיילת שצילמה את הסרטון. היא הייתה נורא מבוהלת, אמרתי לי: אל תיבהלי, אני לא רוצה לדעת מה השם שלך, תספרי לי - - -

אבל איפה המפקדים?

לא, רגע, יש פה עניין, חלילה, אנחנו לא מבטלים את המפקדים. יש פה עניין של להבין – ותכף אראה לכם את תוכנית ההיסעים – את הבעיה מהעיניים של הלקוח ואז לסדר את זה דרך היחידה.

סליחה, בקשר לרפואה, הצגת פה מצגת עם הרבה שינויים ושיפורים, מה לגבי היקף הרופאים? איך הצלחתם להתגבר ולהגביר את הזמינות? העסקתם יותר רופאים? יש הרי מחסור.

הוא אמר שזה רופא מרחוק.

חוץ מהרובוטים.

א', קנינו אלפי שעות, הגדלנו את היקף השעות והיועצים בצורה אקספוננציאלית. סביר להניח שחייל צה"ל יקבל שירות ממומחה שהוא מומחה עולמי והוא אפילו לא יודע את זה. החייל בא ופוגש מילואימניק או בשעות קנויות, בצורה אקספוננציאלית. גם רופאים במרפאות – ויכולה לדבר על זה ד"ר מרינה – הגדלנו באופן אדיר. המקום היחיד שבו אנחנו מבינים שגם אם נגדיל זה לא יסדר את המענה, זה באירוע ברה"ן (בריאות הנפש). פה אנחנו מבינים שטכנולוגיות מרחוק, כולל חבירה למובילים בעולם בתחום הזה על מנת להנגיש את היכולת לקבל ברה"ן מרחוק לחיילי צה"ל. לגבי האירוע הזה, קבלו אמת מידה: כל יום חמישי מתבצעת הערכת מצב בראשות ראש אט"ל, עוברים על הדאטא הזה יחידה-יחידה ואם יש אנומליה באחת היחידות, עושים הערכת מצב, זה נקרא הערכת מצב איכות וחווית השירות, היא קורית כל שבוע. אני מזמין אתכם להצטרף ולראות איך זה נראה. זה מדהים בעיני.

הסיפור המשמעותי הוא שבפעם הראשונה יש לנו דאטא. לפני שנה, היית שואל אותי: כמה זמן מחכה חייל לרופא? לא הייתי יודע להגיד. היום יש לנו דאטא, אומר שוב, לא מושלם, זה נוסע. להערכתי במעלה השנה נראה שיפור דרמטי. אבל אנחנו מודדים את עצמנו כל שבוע. ואיפה שצריך לעשות התאמות, כולל הערכת מצב על "רפואה בשבילך" שראיתם במצגת שהאלוף שלי מקיים פעם בחודש עם כל המר"פים (מפקד רפואה פיקודי) ופורום חשיבה איך לשפר את המענה.

לפני שאתה עובר למזון, אני מתנצל, אבל חברת הכנסת ברביבאי צריכה ללכת לוועדת כלכלה.

אני רוצה לשמוע. אני אמתין עוד, תודה.

בבקשה. חשבתי שאת כבר רוצה ללכת.

בנושא המזון, כמו שדיברתי על נושא הרפואה, זהו אירוע עצום. אתם מכירים אותו.

נסתכל רגע מה קורה בב"אח 900: דיברו על כך שההיגיינה לא ברמה טובה, שהמזון אינו משביע. אתם שמעתם פה את הדברים וגם את המלצות המבקר. אפשר לראות פה את היקף המטבחים, 377 מטבחים בצה"ל, 500,000 ארוחות כל יום, 190,000 מתכלכלים. יש פה את כל הנתונים. חבר'ה, זה חתיכת מפעל.

איך אנחנו מייצרים בדבר הזה סדר? זה אירוע אסטרטגי ואדבר עליו בסוף. איך מייצרים סדר שיאפשר לנו לייצר מוצר קצה, שהוא זהה בכל המקומות. זה האירוע.

מה קרה בב"אח 900? כחלק ממהפכת המזון שמוביל אותה קצין הלוגיסטיקה הראשי, יושב איתי כאן אבי שאול, שהוא מוביל את התחום הזה, הוא עובד בזה יום וליל. הגדלנו את מנת החלבון. יש תוכנית שנקראת "מהפכה במטבח", שאומרת: אנחנו נותנים לחיילים לוחמים והכשרות מנות בשר מוגדלות ואף שתי מנות ביום.

סידרנו את הסטנדרט להזנה בשטח, אם פעם הייתה יורדת איזה חמגשית, מי שחווה את החוויה הנוראית הזאת, חמגשית שעד שהיא מגיעה לשטח, זה נהיה מיקס אחד גדול של עניינים. המשאית שאתם רואים בשקף למעלה נבנתה עבור 13 בא"חים, ביניהם גם ב"אח 900. המשאית מאורגנת באופן כזה שהיא מאפשרת להוריד את האוכל בסטנדרט גבוה למטה. האוכל לא מתערבב. בנוסף, גם לשפר את חווית הסועד בשטח. יחידות היו מושכות, היום אנחנו דוחפים את זה להם לשטח.

המשאיות כבר שם?

בוודאי, ממזמן. זה מאחורינו. כל מה שקשור לתנאי היגיינה מתקשר למה שדובר פה על המילואים ואגע בזה בהמשך, אבל זה היה לפרק זמן קצוב ונבנה מטבח חדש. גדוד המילואים בדרך כלל עובד עם מטבח אחד. שיפצנו את חדר האוכל ביקיר ובמגן דן. יצאנו למכרז הדברה ואנחנו עושים ביקורות מערכתיות על הדבר הזה.

חבר'ה, זה מה שקרה בתחום המזון בשנה האחרונה. הקמנו מינהל מזון. שמנו 80 טרקלינים במוצבי קצה. הרעיון המסדר שלהם אומר את הדבר הבא: אתה חייל לוחם, אני לא רוצה לכייל אותך לשלוש ארוחות ביום שאם אתה לא אוכל אותם, אתה בבעיה. יש לך מתקן, שיש בו מכל טוב, שאתה יכול לגשת אליו מתי שאתה רוצה, ולהכין לעצמך לאכול.

והמש"ק לוגיסטיקה בבסיס?

איזה מש"ק לוגיסטיקה?

של היחידה הזאת. אמרת חייל לוחם.

גם יכול. כל מי שמשרת במוצב. זה מוצבי קצה פלוגתיים שבהם יש חיילים לוחמים. חוות הדעת של החיילים על הדבר הזה הן פנומנאליות. יש 80 כאלה שמפוזרים ועובדים בכלל צה"ל. עשינו הפקת לקחים. קראנו לזה "טרקלין 2.0", שמענו את הלוחמים והם אמרו לנו: הבאתם לנו ופל בלגי, אנחנו רוצים משהו אחר – זה ברמה הזאת. עכשיו אנחנו בונים את טרקלינים 2.0, שהרעיון המסדר בו הוא פשוט מאוד: אתה יכול לרדת בכל נקודת זמן, שתיים בלילה חזרת מסיור, יהיו לך מכונות, תעביר כרטיס, תיקח כמה שאתה רוצה. יש לך ביטחון תזונתי. הדבר הזה עובד בצורה מצוינת, אפשר לראות את זה פה במצגת בכלל הזרועות, כולל חיל האוויר.

ארוחות הבוקר והערב – שיננו אותם, בדגש על 39,000 לוחמים. כשאני אומר לוחם, זה כל מי שמרשת באותה יחידה.

יחידות לוחמות?

יחידות לוחמות. זה כולל את מש"ק הלוגיסטיקה ואת מש"קית הת"ש. ואפשר לראות פה את הסטנדרט, מארוחת הבוקר, דרך ארוחה "ים תיכונית", אפשר לראות את שביעות הרצון שהיא 86%. גם על זה אנחנו לומדים ומשתפרים. בחלק מהמקומות זה גם לא קורה. אני אומר את זה פה, אנחנו עובדים בזה כל שבוע.

ארוחות צוהריים מוגדלות – כאן בשקף אפשר לראות, זה בדיוק מה שאמרו החיילים הלוחמים, יש פה המבורגר, חליף טבעוני ושווארמה שמקבלים פעם בשבוע. אפשר לראות את שביעות הרצון, זה הולך ליחידות הכשרה, לבא"חים ולגד"סרים. יצאנו עם זה, עכשיו אנחנו בתהליך של הפקת לקחים, לא הכול מושלם, שביעות הרצון טובה, יש דברים שצריך להסדיר אותם ברמה ארוכת טווח. 130 חדרי אוכל בכלל צה"ל בסטנדרט אחיד – מה"בוצ'ר" לריצוף, לתקרה. גם באווירת הסועד כשחייל מגיע, הוא ירגיש אווירה הרבה יותר טובה.

צליאק – מדובר באירוע ענק, זה לסדר את דמי הכלכלה, את גיוון הפריטים, לראות שבסוף משבצים אותם ביחידות ספציפיות ולא מפזרים אותם על כל הצבא, ואז אפשר לתת להם מענה הרבה יותר טוב. הרחבנו את המענה ביחידות, העברנו להסעדה והקמנו קהילה. רק לפני שבועיים עלתה איזושהי טענה באיזו קבוצת פייסבוק, אני ואבי מנהלים שיח כל הזמן איך לשפר את הדבר הזה.

חבר'ה, קריית ההדרכה, מי שמכיר את עולם המזון, היה לנו סטנדרט נמוך מאוד-מאוד במשך שנים וזה התיישר. כולל ביקורת שלנו, כולל סטנדרט הרבה יותר גבוה, כולל תוספות, כולל סידור עם הקבלן, ולמרות כל מה שאני מראה פה, שלא ישתמע לרגע שאנחנו באיזה "מבסוטיזם" או שנחים על זרי הדפנה, זאת עבודה. בחלק מהמקומות, איך אמר הרבי מלובאביץ': אני תמיד שמח, אבל אף פעם לא מרוצה, זאת הדירקטיבה, אנחנו מודדים את עצמנו.

אפשר לראות בשקף הבא את מה שקראנו לו "מהפכה במטבח". קבלו אמת מידה: בכל המוצבים הפלוגתיים שמנו נגדים. הייתה מגיעה פלוגה, אין לה טבח, אז מי מבשל? הרס"פ. ואז אתה מוצא סיר של פתיתים על שולחן קק"ל וזאת ארוחת צוהריים. שמנו נגדים במוצבי קצה וסידרנו את ארוחות הבוקר והערב, והטרקלינים, וחדרי האוכל, ומודל ההזנה בשטח, ויש גם מענה לאנשי המילואים, יש פה את כל התהליך. אתם יכולים לראות בצד שמאל שאנחנו מודדים את עצמנו, עד כמה חיילים מתלוננים עלינו בתקשורת, כמה חיילים מצייצים. אפשר לראות איך היינו בהתחלה, הסיגמנט התקשורתי במזון היה 72% שלילי, היום אנחנו עומדים על 80% חיובי ו-20% שלילי. ואת כל השלילי אנחנו מנטרים כל הזמן, ומנסים לטפל. ברקע, עובדים על עבודה אסטרטגית בתחום המזון – איך לייצר מצב שבו עוברים לתפריטים סדורים, בחלק מהמקומות מפעלי מזון בראייה הוליסטית. ואפשר לראות פה את העלייה בשביעות הרצון מ-45% ל-65%. וחבר'ה, בואו נסדר לכם את אמות המידה, בסוף מדובר בצה"ל. במקומות שיש עכשיו איזושהי אנומליה, מגיעה יחידה, לא רוצה לציין את שמה, עד לאלוף שלי, ראש אט"ל, ומסיימים לאנשים תפקיד, כולל מפקד החטיבה. זה קרה אך לפני חודש. זאת עבודה. אנחנו על המסילה.

אולי קצת התייחסות לנושא תשתיות, בעיקר המוצבים ביהודה ושומרון?

תנאי מחייה ותשתיות, בסעיף 4, קודם כל שנקבל אמת מידה, צה"ל במבצע שובר גלים הכפיל את הסד"כ שלו. יש בית שיש לו תפוסה, ועכשיו הוא מכפיל את התפוסה וזה לאורך זמן. מה שעשינו פה הוא שפעם ראשונה נתנו – מה שנקרא, פעולה דחופה מעצור – מענה. בחלק מהמקומות נתנו שכירויות, אוהלים מתנפחים, טכנולוגיות חדשות וכולי.

אני רוצה להראות שלושה דברים, אני רוצה להראות מה קרה בבא"ח 900, יש לנו שישה בא"חים בצה"ל, יש שלושה במצב מעולה, שלושה במצב פחות. על שניים מתוך השלושה יש תוכנית אסטרטגית שנקראת "מהלכי שוה"ם" – שיווק והעתקת מחנות. בדרך כלל התוכנית עבדה על מרחבים במרכז הארץ, כשפינתה מחנות במרכז הארץ ובנתה – וכמו שאמר פה איתן ובצדק, מי נהנה מזה? חיילים עורפיים. ראש אט"ל באומץ רב, ביחד עם מפקד זרוע היבשה, הגיעו להחלטה שזה נגמר. ואנחנו מפנים עכשיו משאבים לבא"חים. שני בא"חים נמצאים עכשיו על המסילה לשיווק והעתקת מחנות. זה במשא ומתן ולא נכנס לזה. משרד האוצר נמצא בתוך הסיפור הזה. זה אמור להביא היקפים גדולים מאוד של כסף לשני הבא"חים האלה בעתיד הקרוב.

איזה בא"חים?

קציעות והר קדם. גבעתי ונח"ל, ערד וקציעות.

בא"ח 900 קיבל את המענה הבא: מתקני הצללה, 70 מזגנים, תאורה, תשתיות, אפשר לראות את כל מה שכתוב בשקף. אגב, זה לא קשור לביקורת, אלא זה תוכנן מבעוד מועד. בשנת 2023 בא"ח 900 אמור לקבל מענה בסביבות 50 מיליון שקל בתוכנית זרועית. תוכנית שאומרת שכל שנה נוגעים בבא"ח אחד. כל שנה נוגעים ביחידת הכשרה אחת. אנחנו עכשיו עושים עבודה על 460 ועל בה"ד 1. שנה הבאה נוגעים בבהל"ג. יש תוכנית רב שנתית.

האם היקפי ההשקעה בתשתית הם בהלימה למה שצריך? לא. כן יש כוונה ב"תר"ש+1" שממש עכשיו אנחנו עובדים עליו, להכניס אלמנט הרבה יותר גבוה של תשתיות, בדגש על יחידות לוחמות.

"קו המגע" – פרויקט שהתחלנו לפני שלוש שנים. הרעיון המסדר שלו פשוט מאוד: 105 מוצבי קצה בצה"ל, לוקחים אותם ועושים להם extreme makeover. אנחנו נופלים על מוצב, מפרקים אותו מצד לצד, החל מהש"ג, כבישים, החלפת מבנים. אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מוביל את הפרויקט. רתמנו את כלל השחקנים, את אכ"א, את אגף תקשוב, את הפיקודים המרחביים וגם את אג"ת ואת היועכ"ל. יש סטנדרט איך זה נראה ובמה נוגעים.

שקף הבא, בתמונה רואים איך פעם היו נראים מבנים. יש פה מבנים יבילים שלדעתי הם משנות ה-50. כשאתה מרים את המבנה היביל מתפרקת לו הרצפה. בנינו תוכנית שהיא תוכנית רב שנתית שמדברת על מצב שאנחנו כל שנה לוקחים על פי מודל את המוצבים שהמצב שלהם הוא הגרוע ביותר בהתחלה, נופלים עליהם, מסדרים אותם מצד לצד. ובמהלך של חמש שנים מסיימים את כל המוצבים בצה"ל ואז חוזר חלילה.

בתמונה מוצב באחד הפיקודים, במבט מהאוויר אתה יכול לראות איך הוא נראה ואיך הוא היה נראה לפני זה. זה אומר שמכינים מבנים, אנחנו בונים אותם בעצמנו, במקום אחורי. באים, מרימים מבנה ישן, מחברים מבנה חדש. מסדרים את כל המתקנים.

בשקף אפשר לראות, מכבישים, מעברי דרך, נוגעים במטבחים, בחדרי האוכל, בתשתיות המטבח, במגורי החיילים, במזגנים. עד עכשיו סיימנו 42 מוצבים מתוך 105, כשאלה היו המוצבים במצב הגרוע ביותר. אבל אנחנו בשנתיים-שלוש הקרובות, מטפלים, לדוגמה, מתוך המוצבים שמטפלים בהם ב-2023, בפיקוד המרכז, כמעט עשרה מהם אלה מוצבים שקולטים מילואימניקים, זה בליין הקרוב, ולכן מנהלים את זה באופן דיפרנציאלי. יש פה 115 מוצבים. תשאל עכשיו ביחידות קצה, מה הבשורה הכי משמעותית? זה זה. מה אני רוצה להגיד? יש פה תוכנית רב שנתית, היא מתוקצבת, היא בשיתוף פעולה, מביאה אפקט גבוה מאוד. זה אומר שהיקף המוצבים שלנו הוא פחות או יותר 50% במצב טוב, היתר במצב בינוני-טוב, אבל אנחנו ממש עושים ניתוח לכל מוצב. אפשר לראות פה תמונות ממה שנעשה והאפקט המצרפי הוא אפקט מצוין.

זה מה שהשקענו בפיקוד מרכז עם שובר גלים, קרוב ל-40 מיליון שקלים שהושקעו בשביל לספוג את קליטת הסד"כ ומיד הנחנו את התשתית למענה לחורף. זה קרה, אתם מכירים את האירוע הזה, הוצאה של יחידות משכירויות, בחלק מהמקומות היו לנו גדודי מילואים שבישלו שני גדודים במטבח אחד. עשינו הפרדה. וגם הסדרת קו התפר, יש לנו מוצב שאנחנו חונכים עוד שלושה שבועות. ובאזור דרום הר חברון ותיאום עם פיקוד המרכז, בגלל שינוי הפרופיל בפיקוד, הדבר הסתדר לדעתי בשלושה חודשים, הוא כבר מסתדר, אבל הוא בצורה הדרגתית כי יש פה גדילה משמעותית של הסד"כ.

בשקף הזה – זו האסטרטגיה של התשתיות ביבשה. אפשר לראות איך אנחנו נוגעים כל שנה בבא"ח אחד ובבה"ד אחד. מחנות אימונים, יש לנו 50-50, 50 במצב מעולה, 50 במצב פחות טוב. גם על זה יש תקציב וברגע שיאושר תקציב מדינה נוכל לצאת לעבודה. לצערי כרגע אנחנו לא יכולים. ויש לכם פה ממש תוכנית, בצד שמאל רואים מה מתוכנן בבא"ח כפיר ב-2023, 35 מיליון שקלים השקעה.

ציוד – השקף מתייחס בעיקר לאנשי המילואים. בנינו תוכנית שנקראת "בטעם טוב", בנינו ליין שאומר שכל איש מילואים שמגיע לתעסוקה, מחליפים לו את הנעליים, נותנים לו מדים חדשים, הגדוד מקבל שני כלי רכב. זה 400 זוגות מדים, תגבור תקצוב מזון, תגבור תקציב ציוד וערכת קליטה. זה לא היה בגדודים שהגיעו לתגבור שובר גלים אלא בגדודים שנכנסים תעסוקה מבצעית. עד עכשיו נתנו מענה ל-86 גדודים ו-39 פלוגות. תגברנו בהסעדה. אפשר לראות את הדבר הזה בשקף.

שקף הבא, צה"ל יצא לרכש מידי של רכבי מיגון, זה דובר פה. הבאנו כמות גדולה מאוד של טנדרים בשביל לתת מענה לגדודי המילואים שנכנסים עכשיו לתעסוקה בפיקוד המרכז. ראש אט"ל עסק בזה אישית עם מפקד הזרוע והגיעו עד סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון.

היסעים – אתם זוכרים את התמונות של חיילים שמתפוצצים על תחנות מרכזיות? אנחנו בעבודה על זה, גם פה יש לנו מדי פעם באגים. מיליון נוסעים פחות ביחס ל-2019 בתחבורה ציבורית.

בשקף הבא – הקמנו חניונים ויש שתי אפליקציות שרצות ברקע, אחת חוסכת לא מעט כסף שאותו אנו משקיעים בהיסעים ללוחמים. 190 מיליון שקל בשנה הקודמת עבור הסעת לוחמים עד הבית באמצעות אפליקציית שאטל. יש לנו מה להשתפר בזה, אבל בסך הכול המצב הוא הרבה יותר טוב ממה שיצאנו, אתם יכולים לראות את שביעות הרצון.

כל הדבר הזה יושב על מחלקה שהוקמה אצלנו שנקראת איכות וחווית שירות, ממש כמו באזרחות, יחידה שמנטרת, בודקת ומדברת עם האנשים; מבצעת הערכות מצב שבועיות, ניהול של הדבר הזה, מוקדי שירות.

בשקף הזה אתם רואים את הדברים שאנחנו הולכים לגעת בהם ב-2023: לסדר את אסטרטגיית המזון; בהיסעים אנחנו ממשיכים לעבוד; ברפואה ראית, מענה באזור יהודה ושומרון, בריאות הנפש, שער הכניסה לצה"ל; בינוי ותשתיות, אנחנו נמשיך בפרויקט קו המגע וניכנס לתר"ש (תוכנית רב שנתית) של הבא"חים, וגם מתחילים לטפל בציוד והלבשה של החיילים. יש פה עבודה אסטרטגית שאנחנו עובדים עליה שנה. אנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים ללכת. ולדעתי האלוף, מישל ינקו, מוביל פה לא פחות ממהפכה בשנה האחרונה ואני גאה להיות חלק ממנה. האם הכול מצוין? עדיין לא. האם יש מה לעשות? בוודאי. דברים על הביקורת? למדנו ממנה המון, ונמשיך להשתפר.

תודה רבה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת, אחד היועצים שלי, גיא, הוא מ"פ במילואים. הוא הולך חמש-שש פעמים בשנה. תמיד יש לו איזשהו סיפור. ואני רוצה להתייחס לעניין הזה שבעבר – אחוז אחד מילואים, לא ניכנס למספרים – גם בצבא היה איזשהו טיפול בהכרה חברתית במדינת ישראל. נתנו להם אפשרויות כאלה. אני סתם אומר, אזרח ותיק, יש לו איזשהם פריווילגיות, צריך לאמץ עוד פעם את מערך המילואים, לעשות משהו. אני זוכר את זה, מילואים, מילואים, מילואים, כולנו היינו חשופים, פתאום זה נעלם. צריך איזושהי עבודה להכרה חברתית ולפיצוי כלל חברתי. אני לא מצפה לתשובה, אני רק זורק את זה, זה מפריע לי, מפריע לי מאוד. הילדים שלי עושים מילואים, לפחות אחד עם היום. גיא הולך כל הזמן. משהו. שמתי את זה, אני לא יודע אם יש לכם תשובות. זה מפריע, מאוד מפריע לי כאזרח במדינת ישראל.

חברת הכנסת ברביבאי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל זה מרשים מאוד מה שהוצג כאן. טוב עשה צה"ל שבחר להתייחס לעניין בכללותו ולא רק ספציפית לבא"ח כפיר. הייתי קצינת שלישות פיקוד מרכז כשהוחלט על הקמת חטיבת כפיר, וחלק מההתלבטויות היו האם צה"ל יוכל להכיל עוד בא"ח באופן מיטיבי לחיילים. אין לי ספק שיש הערות והנקודות שעלו כאן הן חשובות, אבל אני רוצה להסתכל על זה קצת בתמונה יותר רחבה, ובצדק אמרת ודיברת היושב-ראש, על הנושא בהקשרים של צבא-חברה, האופן שבו מתייחסים למערך המילואים, אבל זה נכון בכלל. אנחנו רואים סדר גודל של 50% מהמלש"בים שלא מתגייסים.

גם האופן שהחברה מתייחסת לצה"ל.

לגמרי. אנחנו רואים את נתוני אמון הציבור בצבא. ואני חושבת שכשמסתכלים על זה, הממשק של אזרח מול הצבא מתחיל קודם כל באופן שבו הצבא מקבל את פניו. וזה לא עניין של מה בכך להגיד: אנחנו מתעסקים עכשיו במשימה האופרטיבית המבצעית ושאר הדברים נסתדר תוך כדי תנועה. הרבה מאוד לאורך השנים לא קיבלו מענה מלא. נכנס עכשיו רמטכ"ל חדש לתפקיד. טוב יעשה אם יאמץ את התוכנית הזו של אט"ל. לא דיברתם פה במונחים של תקציב, אבל שיושקע תקציב, שתהיה לו ודאות, זה קצת קשה כשאין תקציב למדינה להבטיח ודאות לנושא הספציפי הזה, אבל צריך להיות תקציב צבוע שייתן מענה.

פיני, היית הוגן להגיד שאתה מציג את מה שנעשה, אבל אתה יודע שיש פערים עוד הרבה יותר גדולים. והציבור, מגלה אפס סובלנות לפער בזה שאין ארוחה חמה, שרופא לא בדק את החייל או החיילת בזמן. גם אם הצגת תוכנית נפלאה, בסוף, זה נגמר על הפרט האחד שהחיילת או החייל שלא קיבלו מענה – בריאותי או תזונתי או ברמה ההיגיינית. אני חושבת שלפי מה שתיארת פה בנושא הרפואה, זה נראה שזה באמת נמצא במקום שזה תופס תאוצה, הטכנולוגיה גם עוזרת וטוב שכך. מזון, לדעתי עדיין יש פער באופן של הפניות שמגיעות אלי; ובעיקר התשתיות, ואם לא ייעשה פעם אחת ולתמיד, תיעשה עבודה מתוקצבת שפותרת את הבעיות.

גם במינוי כקצינת שלישות פיקוד מרכז לא היה מוצב שלא הייתי בו, וחלק מהמוצבים נראים אותו דבר גם בחלוף הרבה מאוד שנים. צריך לעשות כל מאמץ כשחייל כשמגיע, יש לו את התנאים ההכרחיים, לא רוצה להגיד מנמליים, הסבירים לתפקוד. ולמרות שנאמר פה: לוחמים, לוחמים, לוחמים, בסוף אני רוצה לדבר על זה שכל חייל באשר הוא, בוודאי יחידות לוחמות, יש מדרג זה נכון, לא דומה חייל שמשרת בקריה שהולך הביתה כל יום לחייל או חיילת במוצב, אבל צריך לעשות כל מענה כדי לצמצם את הפער. זה יחזק את אמון הציבור וזה יאפשר למי שכן מתגייס, להוקיר בתחושת ההוקרה והאופן שבו החברה מתייחסת ובוודאי הצבא מתייחס לשירות שהוא מבצע, באופן שנכון שכחברה נתייחס.

תודה על העבודה ויישר כוח גם לראש אט"ל, באמת מרשים.

תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר.

תודה אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך כי אני חושבת שלהחזיר את הנושא החשוב מאוד הזה לקדמת הבמה, שזה באמת נושא בעל הקשר הרבה יותר רחב, זה נושא שעוסק בצבא, במיקומו בחברה הישראלית, זה לא נוגע רק לתשתיות, שזה בעצם מזון, רפואה וכל הדברים החשובים שאנחנו מדברים עליהם שהם בסוף קובעים את התוצאה. זה נושא שמדבר בסוף על איך אנחנו יודעים להבטיח את מי שמבטיח את שלומנו ואת קיומנו, וזה נושא חשוב מאוד.

לדעתי הביקורת הזו דקרה בדיוק בנקודות החשובות, ואני שמחה על העבודה שמתבצעת בצבא. אבל אני רוצה להגיד דבר אחד בהקשר הרחב יותר: מסתכלים על 2050 ורואים שאחד מתוך שניים יתגייסו. מסתכלים על אנשי המילואים ומבינים שאלה שהולכים להיות מילואימניקים ולשרת בצבא זה לא רוב העם, זה לצערי אחוזים שהולכים ופוחתים, וזה אלה שלפעמים מכונים גם הפראיירים. ואני אומרת שבסוף זה גורם לנו, למי שיושב כאן, ובטח לרשויות הצבא, שהם קובעי התוצאה, להבין שכל הנושא הזה שזה הקיום, בסדר? אל מול דברים מאוד-מאוד חשובים שהצבא עושה בתקציב שלו שזה התעצמות ומוכנות, וזה ברור לי שזה הכי חשוב – אבל הנושא של הקיום חייב לקבל פוקוס - - -

שינינו את הנושא הזה, זה לא נקרא יותר קיום, זה נקרא איכות וחווית השירות.

איכות וחווית השירות, אני מקבלת וזה מעולה, ואני חושבת שבאמת עושים פה עבודה מדהימה. אני חושבת שהנושא הזה צריך לקבל זרקור ומשנה תוקף. היות ואני מכירה היטב את הצבא, ואני יודעת שהתשתיות במוצבים, ואני מסתכלת ואני רואה לנגד עיני עכשיו את המוצבים ביהודה ושומרון שכולנו מכירים אותם וזוכרים אותם היטב ואני מבינה שזה קשה מאוד לתחזק את זה. צריך להבין שהסיפור של תחזוקת הנושא לא יכול עוד להסתפק בתושייתו של המפקד – שאף גם המבקר ציין פה שהמפקד תמיד, זה ציינו לטובת המפקד. חייבים לעשות משהו שהוא יותר מטפל בתשתיות בצורה ראויה, מטפל בנושא של תשתיות, תזונה ורפואה לחייל.

אני רוצה להדגיש את קובעי התוצאה, את 39,000 האלה שהדגשת אותם. בסוף, הלוחמים ואנשי המילואים הלוחמים וכמובן כל המעטפת שתומכת אותם, הם האנשים שימשיכו להגיע ולעשות. דווקא זה יוצר עלינו חובת יתר לתת להם את כל מה שמגיע להם, כי הם גם פחות יקטרו, הם פחות יספרו, ואנחנו צריכים להיות אלה שעושים מאמץ להגיע אליהם, ומגיעים אליהם, ונותנים להם את כל המעטפת הראויה.

תודה רבה. ובאמת יישר כוח על העבודה המדהימה הזו. אני באמת יודעת שראש אט"ל ואתם שלוחו ושגריריו עושים עבודה שהיא ממנפת, אבל צריך תמיד להשיג את התחנה הבאה קודם לכן לפני שזה מתפרץ עלינו ברשתות ובכל מיני מקומות כאלה. תודה לכם.

בהמשך להערה של אחד מתוך שניים ב-2050, זו בעיה של יושבי הבית הזה. הם עושים את העבודה, אנחנו לא עושים את העבודה. בבקשה, חבר הכנסת טור פז.

תודה רבה על ההצגה המרשימה. אני רוצה לגעת בשתי נקודות. ראשית, סגן אלוף קמינסקי, עדיין, גם בשבועות אלה, מגיעות אלינו תלונות של חיילים בנושא רפואה בצה"ל. זה נושא ארוך שנים שכולנו, גם אני כמשרת הרבה מאוד שנים, נתקלנו בו. עדיין בעיקר ההתייחסות היא למענה המידי. כלומר, מה קורה לחייל או לחיילת שעכשיו התפרץ אירוע, מה יודעים המפקדים לתת. אתן דוגמה מהשבועות האחרונים: חיילת מעיר הבה"דים, לא מבסיס נידח אי שם, מתפרצת לה מחלת עור, היא מגיעה לבית חולים סורוקה שזה קרוב, המפקדת משאירה אותה לבד ועוזבת. אחר כך מסתבר שנתנו לה את הטיפול הלא נכון ביחידה. שורה של אירועים. נכון, הצבא גדול, עם הרבה מאוד אתגרים, אבל עדיין התלונות שמגיעות בתחום הזה, עדיין ממשיכות להגיע אלינו לנבחרי הציבור. אני מקווה ומאמין שמה שראינו כאן הוא תהליך שנראה את התוצאות שלו גם כמו שהם מגיעות אלינו.

אדוני היושב-ראש, נקודה שנייה, והיא אולי הנתון שהוצג פה והוא אולי הנתון המדאיג ביותר: אם יש משהו שאנחנו לא יכולים להשלים איתו, זה אחוזי ההתייצבות של המילואים. כשהייתי מג"ד במילואים ומשרת 23, 27 שנים במילואים, הנתון שמוצג פה שחוזר על עצמו בדוחות – גם לי יש יועץ שמשרת היום כקצין במילואים – 70% התייצבות, זה נתון משברי. אומר עכשיו משפט קשה, הגשתי עליו גם בקשה דחופה לדיון, השבוע - - -

כמה בסיבוב האחרון שהיית?

הממוצע בגדוד, בחטיבה היה 50%.

50%, יפה. הנתון הזה חופף לנתונים שאני מכיר מגדודי המילואים, כולל הגדוד שפיקדתי עליו, ששם המצב הוא יותר טוב. אנחנו מקבלים כאן דיווחים מהשנה האחרונה, כיושב-ראש שדולת המילואים בכנסת הקודמת, שוב ושוב, אחוזי ההתייצבות למילואים, בעיקר של החיילים הצעירים בשנות ה-20 שהם רוב מניין גדודי המילואים היום, הם בירידה, שלא לומר בצלילה. כיושב-ראש גם של שדולת הסטודנטים, השורה התחתונה היא מה שאנשי המילואים והמפקדים באים אלינו ואומרים: אנחנו לא יודעים לתת לחייל המילואים היום מעטפת, לא באזרחות ולא בצבא. זה אומר שבסוף מי שמגיע, הוא גם עושה יותר ימי מילואים כי הוא מחפה. הגעתי למצב שקציני מילואים אומרים לי: אני עושה משמרות של חיילים כי שחררתי או ברחו לי החיילים שלא הגיעו. זה משבר אמיתי, הוא לא קודם, הוא עכשיו. בקיץ האחרון ביקשתי מיושב-ראש שדולת המילואים השני, יואב קיש, היום שר החינוך, לקיים דיון דחוף בעניין, לצערי משיקולים פוליטיים נבחר לא לעשות את זה. היום הקואליציה, אז הייתה האופוזיציה, בחרה לא להביא את הנושא הזה לכנסת. אנחנו כאן בכנסת חייבים לתת את דעתנו על הנושא הזה.

תקימו שדולה.

היא כבר בהקמה. אתה יודע שאני יושב-ראש שדולת המילואים ויושב-ראש שדולת הסטודנטים, זה פוגש אותי משניהם. חברים, אנחנו פוגשים כרגע בצה"ל שבמשבר הזה, ככל שאני מתרשם, עוד לא שם.

תודה רבה. לפני שאחזיר את רשות הדיבור לצד הזה יש עוד שביקשו לדבר. העמותה למען משרתי המילואים, עו"ד אסף, בבקשה.

שלום, שמי אסף סנדרוביץ' מהעמותה למען משרתי המילואים. אני רוצה להתייחס בדברי לשתי נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה, ערך שירות המילואים, והנקודה השנייה היא השרות הפיזי של המילואים.

אנחנו מבינים היום שלבוא למילואים זה לא דבר פשוט, זה דבר קשה מאוד. ואנחנו רואים את זה מהדוח שהסביבה מאוד מאתגרת אותנו. אם בעבר תעסוקה מבצעית הייתה פעם בשלוש שנים, היום, מאז מבצע שובר גלים, אנחנו יורדים לפעם בשנתיים וגם פעם בשנה. הדבר הזה יוצר עומס על המ"פ, על המג"ד, בחיים האזרחיים שלו. וכשאני אומר על החיים האזרחיים שלו, זה בא בבית וגם בעבודה. אמר פה חייל מילואים: המעסיק עושה לי פרצוף כשאני יוצא למילואים. והמעסיקים היום – לא יודע אם אתם יודעים את זה – מסבסדים את צה"ל. במה אני מתכוון שהם מסבסדים? היום חייל המילואים כשהוא יוצא למילואים, כשהמעסיק משלם לו, הוא משלם לו את שכר הברוטו ולא באמת את ההוצאות האמיתיות שיוצאות לו מהכיס לממן את החייל המילואים ועל זה אנחנו כעמותה נעבוד.

דבר נוסף שאנחנו עובדים עליו זה הנושא של התעסוקות המבצעיות. היום בחוק המילואים תעסוקה מבצעית היא פעם בשלוש שנים. הצבא עומד לבקש להוריד את זה לשנתיים. ואנחנו דורשים פה מהצבא שייתן מענה עוטף ופתרונות שהדבר הזה לא רק יפגע, אלא יוריד את כמות אנשי המילואים כפי שעלה פה מחברי הכנסת.

הערך השני שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא של השירות הפיזי. אמרנו שאיש מילואים שאומר כך: כל כך קשה לי להגיע למילואים, בבית כועסים עלי, בעבודה עושים לי פרצוף, אז עד שאני מגיע למילואים וכל הסביבה אומרת לי – מה אתה מגיע מילואים? אני עושה 100 ימי מילואים בממוצע בשנה ואני שומע את זה בסביבתי: מה, אתה עדיין הולך למילואים? אז כן, אני עדיין הולך למילואים. אבל יש כאלה אנשים שהולכים למילואים ואז פוגשים תנאים לא ראויים ואנחנו רואים את זה בדוח. זה יכול לבוא בהיבט ההיגיינה, זה יכול לבוא לידי ביטוי במזון, וכשאני אומר מזון זה איכות, כמות והשירותים. אנחנו חייבים לשים על זה דגש ולוודא שאיש המילואים שמגיע למילואים מקבל את כל המעטפת הנכונה.

אני לא יודע אם אתם זוכרים מה היה בבה"ד 16 בצריפין של פיקוד העורף לפני שנתיים-שלוש, שמענו דברים איומים שקורים שם לחיילי מילואים, אם זה עכברים ואם זה תשתיות והיגיינה. הדבר הזה נפתר בזה שהם עברו לבסיס אחר. אנחנו מבקשים שהצבא ייתן על זה את המענה, ושאיש המילואים לא יגיד לעצמו: גם קשה להגיע למילואים וגם אני פוגש תנאים לא ראויים. אני שומע אנשי מילואים שאומרים: אני מרגיש שמזלזלים בי. אנחנו לא רוצים שזה יהיה כי אנחנו רוצים לעלות את כמות אנשי המילואים שמגיעים.

לסיום, דיברתי על ערך השירות של המילואים, דיברתי על השירות הפיזי, ומשפט אחרון: אנחנו חייבים להבין, אין למדינת ישראל עוד כזאת אוכלוסייה שתורמת בכאלו היקפים מבחינה אישית ומשפחתית כפי שתורמים אנשי המילואים. חשוב לזכור את זה.

תודה רבה לך. הדברים שנאמרו כאן לגבי כוח אדם אנשי מילואים בכלל, בהחלט נותנים איזשהו מבט חיובי לעתיד. שמענו את זה על שיפור מקצה לקצה, זה היה מרשים מאוד. אני מקווה שזה יבוא גם לידי ביטוי. יהיה מעניין מאוד לקבל ממך בעוד שנה, חצי שנה, מכתב כדי לראות איזשהו רקע כללי מה קורה, לא דברים ספציפיים, איזה מייל. אני אודה לך.

אפשר להתייחס?

בבקשה, רק הציגי עצמך.

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון למחקרי ביטחון לאומי-INSS. בהמשך לדברים שאמרה פה חברת הכנסת ברביבאי, אני מתעסקת הרבה בעניינים של צבא וחברה, אני רוצה לקשר את זה טיפה לסיפור של אמון הציבור.

אנחנו שואלים הרבה פעמים על אמון הציבור ככלל, אבל כשאנחנו שואלים ויורדים למטה לבדוק איפה בדיוק הציבור מטיל ספק או מביע אמון נמוך יותר, הסיפור בטיפול בפרט תמיד תופס מקום מאוד משמעותי. פחות משליש הציבור, ובגילוי נאות אני מסתמכת על הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה – דיברת על הטיפול בבעיות נפשיות: פחות מ-20% מהציבור חושב שהטיפול בבעיות הנפשיות היא משביעת רצון. זה כמובן לא אומר שמה שהציבור חושב זה בהלימה מלאה לשטח, אבל אני חושבת שצריך לקחת את זה לתשומת הלב.

אתה דיברת על הסגמנט התקשורתי, ולא סתם דיברת עליו, אנחנו יודעים שהיום בעידן הרשתות והטוויטר, גם כתבים צבאיים וגם כל מיני אנשים מטעם, שהיום הגישה אליהם היא הרבה-הרבה יותר קלה ממה שהיה פעם, ולכן כל זבוב במרק הופך להיות ציוץ בטוויטר. אני מעלה את זה כי בשיחות שלי עם חיילים ומפקדים, ואולי בהמשך למה שאמר פה חבר הכנסת טור פז, הסיפור של הליך הטיפול בתלונה, נאמר פעם ועוד פעם במפורש שכאשר צחי דבוש מצייץ, הטיפול בתלונה הוא מידי, וכאשר התלונה עוברת למפקד, לפעמים משך הטיפול הוא פי כמה וכמה. אני חושב שאם הצבא רוצה ובצדק הוא רוצה, שהבעיות יטופלו בפנים ולא יצאו החוצה, למרות שהתקשורת היא כמובן כלי סופר משמעותי במדינה דמוקרטית, גם בפיקוח על הצבא, אבל צריך לקחת לתשומת הלב את העניינים האלה גם.

ואחרי שאמרתי את כל זה, ואני אומרת את זה בשיא הזהירות, אנחנו יודעים שמדד האמון עלה לאחרונה, ואנחנו אף פעם כמובן לא יודעים להצביע על אירוע חד פעמי שמוריד או מעלה אמון, אבל בעיני, איך שאני עוקבת, הסיפור של הטיפול בפרט, כשהציבור רואה שהצבא נוקט צעדים וזה לא תמיד נשאר, גם התהליך שעשיתם פה, הוא סופר מרשים. אני חושבת שהציבור רואה את זה, ואם אני צריכה לייחס את העלייה באמון, היא לפחות בחלקה קשורה לדבר הזה.

תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור לצד שלכם.

אומר בקצרה כמה מילים ואתן לכם רגע להתייחס. א', לגבי מה שנאמר פה על היכולת לתקשר עם הפרט – אנחנו עובדים על זה. אנחנו הולכים לפרסונליזציה, אומרים לפרט: אנחנו רואים אותך, אתה חשוב לנו, וזה לא משנה לנו אם אתה איש מילואים או סדיר. איך לא שוברים את הפוש, הרמטכ"ל הקודם והנכנס, אז יש ארכיטקטורה שלמה, זה נקרא "צ 360". זה מאפשר לחייל להקליד: אין לי מים חמים. יש ארכיטקטורה שלמה לטיפול, אנחנו על זה.

הדבר השני, אמון הציבור בצה"ל עלה קצת וגם ציינו שזה בגלל. האם אנחנו מרוצים? לא, לא מרוצים. אנחנו ממשיכים לעבוד על זה. וכשאתה יוצא למסע במרחב שלא היית בו קודם, לפעמים אתה נופל, לפעמים אתה לומד, לפעמים זה מצליח, אבל זה מסע, ואנחנו שם. כבוד היושב-ראש, כל מה שהוצג פה מתוקצב ובתמיכה מלאה, בטח של אביב כוכבי הרמטכ"ל היוצא, ובטח הרצי הלוי הרמטכ"ל הנכנס, וכמובן סגנו. זה אושר בכל הרמות. ולכשיהיה תקציב מדינה, זה כבר מקושר ונוסע.

אנחנו אוהבים את חיילי צה"ל - - -

מה שאתה אומר זה שזה כבר מונח בבסיס התקציב.

בוודאי. אני באמת רואה בזה חלק משמעותי בתפקיד שלי. אנחנו אוהבים את אנשי המילואים שלנו, מעריכים אותם מאוד. אני יכול להגיד לך שאנחנו עובדים עליהם ביתר שאת. בגלל שהיום גם הזמן, גם ההגעה, גם הסטנדרט, וכן, למול שובר גלים באירוע ספציפי, היה שם קושי, הוא התיישר, בעדיפות למילואים.

זהו, אני בעיקר רוצה להודות לוועדה, גם על הדברים העניינים ובטח למבקר המדינה שאנחנו עובדים איתו בשותפות, בטח עם איתן. אנחנו בדרך. אנחנו לא מרוצים, ולא מבסוטים, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. ובעיקר רואים למול עניינו את חיילי המילואים והסדיר. וכמו שנאמר פה, בסוף יש עוד איזה אירוע ועוד איזה אירוע, אנחנו לומדים מזה.

שלום לכולם, אבישג, ראש ענף מילואים של צה"ל. הוועדה עוסקת בכל עולמות המילואים ולכן לא ארחיב על הכול, ואפשר להרחיב במידה ונדרש. ניתן רגע נקודה: מיוני האחרון, מהחלטת ממשלה אחרונה, כשעשינו ביחד עם חבר הכנסת טור פז, נעשו מספר תהליכים משמעותיים עבור משרתי המילואים – גם למפקדים וגם למשרתים הלוחמים; הטבות, הגדלה של תגמולים, כל זה על מנת להבין שאנחנו צריכים לתת מענה לעומס המתגבר. צריך להגיד את זה בצורה ברורה: העומס בשובר גלים למשרתי המילואים גדל. יש גדודים שעשר שנים לא עשו תעסוקה מבצעית ונקראו לשירות מילואים. חלק מהדברים האלה הם תוצאה של כשאתה מגדיל עומס אז האחוזים הם משהו שאפשר לראות אותו.

אנחנו עושים פעולות, אנחנו ערים לתחושה ולשיח. אנחנו עושים פעולות משמעותיות, יש לנו תוכנית גדולה שנקראת "תר"ש תנופה למילואים" שמושקעים בה תקציבים משמעותיים, שבאה לתת מענה של הטבות ותגמול למשרתי המילואים ולמפקדים. מעטפת משפחתית שנתנו - - - לשובר גלים בדמות עשרה מופעים, סופר לנד, לונה פארק, הטבות, קאמרי, לכל המשפחות של משרתי המילואים שעשו תעסוקה מבצעית. וכן, אנחנו נמצאים בקיומה של עבודת מטה גדולה שנוגעת לכל נושא המעסיקים וכל נושא הסטודנטים. לגבי הסטודנטים כבר התחילו להבשיל דברים, לא מזמן עבר נושא השיפוי ב-20% למי שעלה לו השכר טרם ביצוע שירות המילואים. זה נוגע באוכלוסייה שמשתכרת פחות.

נגע פה חברי אסף – שאנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה וערים לכל מה שהוא מעלה – על נושא הצו. כרגע המצב הוא כמו שהוא, כרגע לא הפעלנו גדוד שהוא פחות מפעם בשלוש שנים. נציג את זה בצורה מסודרת לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו מצמצמים את זה רק לסד"כ הכרחי, ממוקד, רלוונטי למשימה המבצעית בצורה מדויקת. זה יוצג כמובן להחלטת ועדת חוץ וביטחון. כך שכרגע צה"ל לא התקדם עם זה.

אגיד משהו על מה שעלה כאן בנושא אוגוסט. הצבא שם לנגד עיניו את המשרת ולכן בסוף אוגוסט, מרגע שהקייטנות מפסיקות, מ-18, 20 באוגוסט – אין תעסוקות מבצעיות למשרתי מילואים. חדלנו את זה מהגרף, העברנו את זה לסדיר, על מנת לתת מענה, על מנת להבין. וכן התחשבות מרבית לסטודנטים ומשרתים שיש להם בחינות וכולי. תודה ולמדתי.

רק בעניין הברה"ן, אנחנו כבר ב-1 במרץ מקימים מוקד, מרכזים אליו, בשביל לטפל במלש"בים, ואנחנו על זה בעדיפות ראשונה ב-2023.

שמי ירין נר, אני משרת חמישה חודשים בתפקיד. לפני חמישה חודשים הייתי קצין הלוגיסטיקה של חטיבת כפיר ולפני כן הייתי קצין הלוגיסטיקה של בא"ח כפיר. אני מכיר מצוין את שתי היחידות שדיברתם עליהם פה ארוכות, אני מכיר את כל התשתיות ואת הכול.

אני חייב להגיד דבר אחד: כל מה שראיתם פה – הכול בשטח. ואת זה ראיתי בתור קצין לוגיסטיקה של החטיבה. כל מה שראיתם פה הוא פיזית בשטח, וזה לא יופיע על המצגת, זה קורה בשטח. אני שמח להגיד את זה כחלק מהארגון הזה, ולא משנה איפה אני נמצא היום, אבל זה הכול קיים בשטח.

לגבי אנשי המילואים, אני יכול להגיד לכולכם פה שכל קצין, מפקד, מסתכל על איש מילואים כשהוא רואה אותו בסוג של חרדת קודש. הוא לא יותר חשוב מכולם, אבל כן, נגיד שהוא ראשון בין שווים. אנחנו מבינים את המורכבות של איש מילואים. הייתי בחטיבה מרחבית בנימין, אני אומר את זה עכשיו בכובע של קצין לוגיסטיקה של חטיבה מרחבית שקולטת אליו גדודי מילואים ואני אומר את זה גם כקצין לוגיסטיקה של חטיבת כפיר שקיבלה עליה את המשימה של שובר גלים, ואותו מוצב יקיר, זה היה כשאני הייתי קצין לוגיסטיקה של חטיבת כפיר. ואני חייב להגיד לכם שהעיסוק באנשי מילואים לא פוסק בצבא ואני לא בא להגן על אף אחד, ויש לנו הרבה מה להשתפר, אבל כל מה שראיתם פה זה רץ ונוסע וקורה. אנחנו מקווים להשתפר כל הזמן. וכארגון צבאי, אנחנו מתאימים את עצמנו לדור החדש, יש פה הרבה דרישות חדשות וזה ארגון גדול. וכל מה שאתם רואים פה, התהליך הזה של איכות וחווית השירות, אני יכול להגיד לכם אחרי 15 שנה כקצין לוגיסטיקה – יש אור בקצה המנהרה כי יש תהליך. יש פה רגע חזונות ויש אנשים שחולמים על איך זה צריך להיראות בקצה. וכמו שראש החטיבה אמר פה: יש דאטא היום, אז יש על מה להתבסס ויש עם מה להתווכח ומה להגיד מה היעד. אם עד היום הייתי אומר שאני פחות אופטימי, היום אני יכול להגיד שאני יותר אופטימי מהמצב בצה"ל. תודה.

אנחנו צריכים לעבוד ולהשתפר.

בבקשה.

תודה כבוד היושב-ראש, שמי חנה דייני, אני נציגה של המוסד לביטוח לאומי. כל הזמן עולה על הפרק הנושא של פיצוי למעסיקים, וכמו שאסף אמר, המעסיקים עושים פרצופים וכולי. מה שקורה היום בשטח הוא שהמעסיקים ממש סופגים על חשבונם את התנאים הסוציאליים שהם משלמים וכולי, וזה באמת מפריע. כעובדי ביטוח לאומי, אנחנו רואים בזה שליחות, ממש שליחות לטפל בחיילי המילואים. מהיום למחר אנחנו משלמים את התגמולים. אבל שוב, הם די ממורמרים כי המעסיקים באמת, והפיצוי הזה בגובה 30%, זה כל פעם עולה ויורד, עולה ויורד, וזה שוב על הפרק. צריכים לתת את הדעת על זה. כמו שנתנו פיצוי לעצמאים, תחשבו גם על פיצוי למעסיקים שכל חייל מילואים יצא בהרגשה טובה ולא באמת המעסיק יעשה לו פרצופים וידחה לו – זה ממש לא נעים.

אני מתנצל, אני איש של מספרים, כמה כסף?

כמה כסף? את זה צה"ל יכול לענות.

אבל את כנציגת ביטוח לאומי, תגידי כמה כסף?

אנחנו הצנרת של משרד הביטחון.

כמה אתם גובים מהמעסיקים?

אנחנו גובים הפרשות סוציאליות שהמעסיק ודמי ביטוח שהמעסיק משלם. אני לא יכולה להצביע על סכומים מדויקים. זה קבוע לפי מדרגות המס של כל אחד וההכנסה שלו.

זה ברור לי שההכנסה היא מדורגת, כל אחד על פי ההכנסה שלו. אני חוכך בדעתי רגע אחד, באמת, אנחנו דורשים מכולם, מהחברה, להתייחס יפה, ואת המעסיקים אנחנו עושים נו-נו-נו. לא רק שחסר כוח אדם היום בכל התחומים, הוא מאבד את איש המילואים שלו, הוא גם נדרש לשלם את - -

הוא סופג את כל ההטבות הסוציאלית.

- - ההטבות הסוציאליות של האיש עצמו. זה עושה שכל שהמדינה צריכה לשאת בנטל הזה.

יישר כוח על החשיבה. זה מה שאני יכולה להגיד.

צריך לחשוב על העניין הזה, לקבל נתונים מביטוח לאומי, לראות איך מעבירים את התקציב הזה מול צה"ל או ישירות, התחשבנות של המדינה מול ביטוח לאומי. כסגן שר אוצר לשעבר, יש התחשבנויות שוטפות בין האוצר לבין ביטוח לאומי. לעניות דעתי, כדי שהמעסיק יוציא את איש המילואים בנפש חפצה, צריכה המדינה לשאת בנטל הזה ולא המעסיק עצמו. קינלי, תרים את זה.

אני מתחבר לזה, אני רוצה לומר יותר מזה, אני פוגש מחר את יושב-ראש שדולת המילואים, ואני אומר משהו שאולי יישמע פה מוזר לאנשים: אנחנו צריכים להפוך את המילואים לפריווילגיה. מה זה פריווילגיה? שזה ישתלם לאנשים לצאת למילואים.

אבל הוא לא משתלם למעסיק ואז הוא מפטר אותו.

גם וגם. אתן דוגמה: כשהייתי מ"מ צעיר במילואים, היה לי חייל שהיה וטרינר. הוא היה מגיע לכל המילואים. הכינוי שלו היה ג'מוס, תסלחו לי אבל זה סיפור אמיתי, הוא וטרינר מבוקש עד היום. שאלתי אותו: ג'מוס, למה אתה בא לכל המילואים? הוא אמר לי: אסביר לך, אני מנתח. אתה משחרר אותי לכמה שעות לעשות את הניתוחים שלי, אז אני גם לא מפסיד על המילואים וכשאני יוצא למילואים אני מרוויח. אני יוצא מרווח כלכלית. אין הרבה כאלה במילואים, אבל מי שמכיר את עולם המילואים מבפנים כמוני, יש כמה תחומים כאלה. אנחנו, כשאני אומר אנחנו הכוונה גם לכנסת ישראל וגם הצבא, וגם העמותות, צריכים להפוך את המילואים לפריווילגיה, כי רק אחוז אחד עושה, זה לא ישתנה. לצערנו העול יגדל, אנחנו יודעים את התחזיות, אבישג אמרה פה דברים חיוביים מאוד, אבל אנחנו יודעים לאן אנחנו עלולים להגיע. בסוף העול ייפול על אותם כמה עשרות אלפים שאנחנו צריכים אותם. ואז יש את המעסיקים שלהם ויש אותם ויש את המשפחות שלהם. אנחנו צריכים להפוך מילואים לפריווילגיה ולא לעול. וזה עדיין עול כי זה עדיין מסוכן. אני איבדתי חייל בהיתקלות במילואים, אין דבר יותר נורא מזה, אני לא מאחל לאף אחד מכם לאבד חיים של בחור בן 34 עם שלושה ילדים ואישה ומה זה עושה למשפחה עד היום.

מכיוון שאתה גם מתעסק בשדולה, וגם הנושא הזה עלה, אין שום הגיון, צריך את הנושא הזה להוריד מעל כתפיהם של המעסיקים. זה לא הגיוני, זה לא עושה שכל. ואם אתה מצמצם, חלקם הם עובדי מדינה, אז אין שום בעיה, מהמילואימניקים, מה נשאר? המגזר הפרטי. המגזר הציבורי ממילא יש מי שנושא בנטל, המגזר הפרטי – צריך למצוא לזה פתרון, צריך להגיש הצעת חוק, צריך לבוא במשא ומתן מול האוצר. אני מוכן גם להתגייס לזה. אבל מכיוון שאתה עושה גם את השדולה וגם את זה, בוא תרים את זה.

בסדר גמור.

בדגש על המעסיקים הקטנים.

אמרתי, מעסיקים פרטיים. ברגע שהוא מעסיק פרטי, זה כולל את הכול מכל. גם אם יש לו מפעל של 180 עובדים עם מהנדסים, גם אם יש לו בית ספק לנהיגה. בסדר?

ממש בקצרה, א' – בעידן של הרשתות החברתיות, הקצוות תופסים נפח משמעותי איך שנראים דברים. יש פה עבודה מרשימה ויפה מאוד, אבל בסוף, חייל אחד שלא תופס את האוטובוס שפיני התעסק איזה דקה באוטובוסים האלה, אז מצלם את עצמו וזה מה שיוצא. ולכן זה המבחן האמיתי. אני חושב שלצבא צריכה להיות היכולת – אמר פיני, פרסונליזציה, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים – לאתר את הפרט ולתת לו מענה. אחרת הפרט יצביע, הגם שנשקיע מאות מיליוני שקלים, ולא יהיה מענה לפחות בתחושה של חלק מהדברים.

לגבי המייל שביקשת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתכננים ביקורת מעקב בעניין. אנחנו נסתכל על הדברים המרשימים שנעשים פה בהסתכלות קדימה.

בנושא הרפואי הסוגיה של הפיקוד היא סוגיה חשובה. ראינו מעט תלונות על איכות הטיפול, כלומר, כשהוא כבר פגש את הרופא, לא ראינו בעיה באיכות הטיפול. כן בציר הזה של מפקד, החיבור הזה, הוא חיבור חשוב מאוד. על המילואים – לא אוסיף מילה על מה שנאמר, זה חשוב מאוד. תודה.

תודה רבה. אני פונה אליכם, דווקא אליך ראש החטיבה. הפתרונות השוטפים שניתנו בעקבות הביקורת ועם תכנון מקדים, גם בתחום הרפואה וגם בתחום הלוגיסטיקה, בהחלט מרשימים – 42 בסיסים מתוך 105. לכן יש לך עוד למה לשאוף, אתה לא הולך כנראה לשום מקום, אנחנו נסמוך עליך שאתה תוציא את זה אל הפועל. אני לא יודע להצביע כרגע מה הוועדה או מה מבקר המדינה יכולים לסייע בידך מבחינת לחץ בעולם התוכן שלך. אבל איך אמרת: ראש אט"ל דוחף וזה הבייבי שלו, אז נראה לי שזה מטופל בידיים טובות.

אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה כי זה הילדים שלנו, כי זה החברים שלנו, כי זה בני המשפחה שלנו וזה הביטחון שלנו. תודה רבה על כל האכפתיות והעשייה. משרד מבקר המדינה ימשיך לעשות ביקורת. אנחנו ננסה לטפל בתשלומי הביטוח הלאומי של המשרתים עצמם. זה לא צריך להיות הרבה להערכתי, אבל נראה מה ניתן לעשות עם זה. תודה רבה שבאתם ותודה רבה על העשייה, בפירוש זה מוערך.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:28.