פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



35
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/01/2023


הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ג (25 בינואר 2023), שעה 9:00

חיילים בודדים בשירות ובשחרור

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

משה טור פז

יצחק אוחנה - סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

אורית להב - מנהלת תחום צבא חברה ומענים ביתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שאול מוצפי - מנהל אגף תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

ענבר סיטבון - ראש ענף פרט ותרומות, משרד הביטחון - צה"ל

לי זורע טובים - מפקדת מרכז בודדים, משרד הביטחון - צה"ל

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

נריה מאיר - ראש המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

יעל אייזנר - מנהלת תכנית אימוץ חיילים בודדים בקיבוצים, התנועה הקיבוצית

טלי פיינמסר - מנהלת תוכנית מכאן לחיילים בודדים משוחררים, קרן רש"י

נועם אביטל - מנכ"ל, עמותת "רוח נכונה" - למען חיילים במצוקה

ליאורה רובינשטיין - מנכ"לית המרכז לסיוע לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין

דניאל אהרון - מנכ"ל, אח גדול למען חיילים בודדים

יפה קולניק - מנהלת השירות, האגודה למען החייל

אריאל קנדל - מנכ"ל, ארגון קעליטה – עמותות הפועלות למען עולי צרפת

נעם מאיר - סמנכ"לית וקשרי קהילה, עמותת "רוח נכונה" - למען חיילים במצוקה

הילה סולימני - מנהלת התכנית, תוכנית "כנפיים"

שפרה שחר
תני קרמר
–
–
מנכ״לית, בית חם לכל חייל
מנהל תכנון ואסטרטגיה, ארגון "נפש בנפש"

יצחק עוז - פעיל במחלקה לחיילים בודדים, התנועה הקיבוצית

דליה קאהן - סטודנטית, עמותת "מקום"

איריס זלכה - עמותת "מקום"

מוטי דסקל - רכז תחום צבא, יוצאים לשינוי

שלומית קפלן - מנהלת מדיניות, יוצאים לשינוי

יאיר רן פלד - צופים, גרעין צבר

לוי טבצ'ניקוב - חייל בודד משוחרר

דני זקן - סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה, המוסד לביטוח לאומי

מור אטיאס - עו"ד, סיוע משפטי, משרד המשפטים

שאול רורקה - מנכ"ל, הבית של בנג'י

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.










































חיילים בודדים בשירות ובשחרור

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, 25 בינואר, ג' בשבט תשפ"ג. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, דיון בנושא מערך הסיוע לחיילים בודדים בשירות ובשחרור, בדגש, אני אומר את זה גם כי טיפלו בזה הרבה מאוד, לא בכנסת הקודמת, בזו שלפניה בוועדת המשנה לענייני חיילים בודדים שהייתה בראשות חבר הכנסת קושניר וגם מי שהיה אז יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ביטן.

עשו הרבה מאוד פעילות בנושא הזה ולצערי בכנסת הקודמת כמו שכבר אתם יודעים, לא הייתה ועדת עלייה וקליטה שתייצר את הרציפות ולכן אנחנו חייבים להתיישר חזרה לתוך הנתונים. הוועדה הזו צריכה לחזור ולהיות הכתובת לחיילים הבודדים בשירות ואחרי השירות, זאת אומרת בשלבים שאחרי השחרור כדי לסייע בהרבה מאוד בעיות שמהן הם סובלים.

ישנה הצעת חוק שאמורה להגן על הכספים שמגיעים לחיילים בודדים מפני עיקולים, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-24. יש הצעת חוק כזו שעברה בקריאה ראשונה, הצעת חוק ממשלתית שאנחנו כממשלה הגשנו את זה בכנסת הקודמת. אני אומר את זה לך, איציק, אנחנו ככנסת לא יכולים לבקש דין רציפות על ההצעה הזו. תעביר בבקשה את הבקשה למשרד, שהשר יבקש להחיל דין רציפות על אותה הצעה. זאת הצעה מאוד פשוטה, מאוד קלה ואין סיבה שהיא לא תעבור. אני יכול להגיד לך מהצד של האופוזיציה, היא תעבור בלי פיליבסטר. זה לגבי הנושא הזה.

מעבר לכך אנחנו נרצה לשמוע פה גם את צה"ל ואת ההתייחסות שלו לכל המסלולים הקיימים ולסיוע שניתן, כולל נושא הדיור, כולל נושא הארנונה, אירוח בחגים, סיוע בשכר דירה, חופשות מיוחדות וכמובן הטיפול בין כל נושא העיקולים שסובלים ממנו חיילים בשירות ואחרי השירות.

אני ראיתי גם את מה ששלחתם מאוחר, יש לציין, לוועדה. גם ועדת המשנה טיפלה בזה וגם אנחנו. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה. חיילים בודדים הרי מורכבים מקבוצות שונות של אוכלוסייה. בסוף גם חייל חסר עורף משפחתי צריך לקבל את הטיפול הזה ואנחנו נצפה לקבל גם בנושאים האלה תשובות. זה לא יהיה שאנחנו נהיה באיזושהי נישה.

מכאן אני באמת רוצה לפתוח את הדיון עם סקירה של צה"ל על נושא הטיפול בחיילים הבודדים. אחריהם אני אתן למשרד העלייה והקליטה להתייחס.

בוקר טוב לכולם, אני ראש ענף הפרט והתרומות בצה"ל ואחראית בעצם על כל המדיניות שעוטפת את חיילי החובה בדגש כמובן על החיילים הבודדים. אנחנו רואים כמובן בטיפול בחיילים הבודדים אחריות מרחיבה, חלק מצבא העם שלנו, חלק כמובן מגשר הזהב של היהודים בתפוצות, ומכאן כמובן כל המדיניות שלנו. סך הכול יש לנו 6,973 חיילים בודדים בצה"ל שמשרתים כיום בצה"ל, מתוכם אנחנו רואים 54%, קצת מעל המחצית שהם חיילים בודדים מובהקים. חיילים בודדים מובהקים זה חיילים שעלו בגפם ארצה, ביניהם גם מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), חיילים בודדים שהתייתמו משני הוריהם וחיילים שהוריהם מתגוררים בחו"ל כדרך קבע.

כמחצית, 46% הנותרים הם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, כאלו שאנחנו מבינים שהמשפחה שלהם כבר לא מצליחה להכיל ולהוות עבורם עורף משפחתי תומך בזמן שירותם הצבאי. זה יכול להיות מכל מיני סיבות. כל סיבה כמובן נבחנת לגופו של עניין וכך הם מקבלים את הכרתם כחיילים בודדים.

צריך להגיד שאנחנו מדברים, מתוך 50% חיילים בודדים מובהקים שעולים בגפם יש 88% מהחיילים הבודדים שהם עולים חדשים.

כשאת מתייחסת לעולים חדשים, את מתייחסת לשנתיים בארץ?

בהגדרה שלנו עולה חדש הוא כל מי שתאריך העלייה שלו אחרי גיל 16, עלה לארץ אחרי גיל 16. כך אנחנו בהגדרות של צה"ל מסווגים את העולים החדשים. כפי שאמרתי, מעל 88% מהחיילים הבודדים הם עולים חדשים שעולים אלינו ממעל ל-50 מדינות. המדינות שבעיקר עולים מהן זה אוקראינה ורוסיה ובלארוס וארצות הברית וצרפת, אבל כמובן שאנחנו רואים אפילו מיפן ומהודו וממדינות רבות אחרות. צריך להגיד ש-60% מהחיילים הם באמת ממין זכר ואני חושבת שהיופי הכי גדול זה שרבע מהם הם חיילים בודדים לוחמים שמשרתים ביחידות הקצה המבצעי.

אסקור במעט את הטבות החיילים הבודדים. נתחיל עוד משלב הגיוס לצה"ל. במיטב יש לנו מדורים שלמים שעוסקים בקשר עם עמותות, מכינות עולים, תוכניות רבות. חלקם נמצאים פה, צבר, נעל"ה, סלע, נפש בנפש ועוד ועוד, שבאמת מייצרים תשתית עבור אותם החיילים כדי להיטיב איתם ולהקל איתם בשלב הגיוס. כולנו מבינים שהיעדר השפה, היעדר התרבות, חווים רגע איזשהו קושי שאנחנו צריכים להתגבר עליו ביחד. יש לנו מש"קיות ת"ש בקהילה שמלוות את אותם חיילים עד שנכיר אותם כחיילים בודדים, כך שמהיום הראשון שבו הם התגייסו לצבא הם בעצם יוכרו כחיילים בודדים.

במידה ובאמת אנחנו מזהים חיילים כאלה, אנחנו כצבא יודעים לתת להם טרם הגיוס שלושה חודשי התארגנות. הם יוכלו ללון בבתי החייל. במידה ויבקשו אף נאריך את משך התקופה הזאת לחצי שנה כי באמת אנחנו מבינים שלצד התוכניות שקולטות אותם בארץ, יש לנו צורך ויש להם צורך למקום קבע מובהק שבו אפשר להלין אותם. זה פער שעולה מהם, צריך לומר, כי לא כל התוכניות יודעות בסוף לתת להם פתרון דיור קבוע טרם הגיוס.

אנחנו כמובן נותנים להם טרם הגיוס גם תווי קנייה לרכישת ציוד אישי, וכל מי שלן בבית החייל גם מקבל - - -

איך החייל יודע למצות את הזכויות שלו מול צה"ל?

כפי שאמרתי, יש לנו מערך ת"ש שמטפל בחיילים הללו והקשר שלנו אני חושבת, עם התוכניות הוא קשר מאוד הדוק. לצורך העניין, במשרד העלייה יודעים שאם יש לנו תוכנית מח"ל או בצבר שגם יושבים פה, אם יש איזשהו מקרה של מלש"ב שצריך תמיכה, מעטפת, סיוע, הם יודעים גם לייצר איתנו את הקשר. אנחנו מאותגרים מן הסתם באותם עולים שעולים בגפם בצורה עצמאית אבל יש לנו מוקד עולים במיטב. מוקד העולים מדבר בכל השפות 24/7 בוואטסאפ וזה המענה שאנחנו נותנים בשלב הגיוס.

יש הבדל בין מה שמקבל חייל בודד עולה למה שמקבל חייל בודד בלי עורף משפחתי?

במהלך השירות שלו או בתקופת המלש"ב אתה שואל?

כן.

בשניהם אנחנו יודעים לתת להם את המעטפת אבל כפי שאמרתי, בשלב הגיוס אנחנו נותנים רק פתרון הלנה ותווי קנייה. הוא יקבל את המעטפת מהצבא ביום שהוא יתגייס לצה"ל.

את מדברת על מי שחסר עורף משפחתי.

גם וגם.

ומה קורה ביום אחרי השחרור, הם מקבלים שניהם את אותו הסיוע?

כן, הם מקבלים את אותו הסיוע. הם מקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד הביטחון על סך 1,000 שקלים, לא משנה איזה חייל בודד היית.

אני באמת רגע אסבר את האוזן על שכר החיילים. אנחנו כמובן מדברים על דמי קיום שכולכם מכירים, שעלו בשנים האחרונות. היום לוחם חוד מקבל דמי קיום של 3,048 שקלים ותומך לחימה 1,793 שקלים.

בשנה האחרונה.

כן. אנחנו מדברים על תוספת מענק לבודדים, לא משנה איזה בודד אתה, או מובהק או חסר עורף משפחתי, של 550 שקלים. אנחנו מדברים על תוספת מענק חודשית שאנחנו יודעים לסווג אותה בין הלוחמים לבין תומכי הלחימה. לוחם יקבל עוד תוספת של 431 שקלים על עצם היותו לוחם, ותומך הלחימה 215 שקלים, ותווי קנייה חודשיים. כל חייל בודד יוכל לממש דרך החוגר שלו 150 שקלים בחודש גם להיגיינה וגם כמובן למזון. לכל זה ביחד מצטרפים גם פתרונות הדיור שזה היום מענה שניתן על פי בקשת החייל. יש לו בעצם שלוש חלופות. החלופה הראשונה היא שכר דירה והוצאות אחזקת דירה. אנחנו משלמים 1,351 שקלים לכל חייל שבוחר לשכור דירה.

איפה אפשר לשכור דירה ב-1,351?

איפה שאתה רוצה. סכום ההשתתפות נדון בצבא בימים אלו.

בואו נצא מנקודת הנחה שחייל בודד הוא בודד.

לגמרי.

מה הפתרון שניתן לו מבחינת מגורים? 1,350 שקל זה לא פתרון למגורים.

בגלל זה הוא מסתבך עם חובות ובגלל זה אנחנו צריכים אחר כך לא לעקל לו את המשכורת כי הסכומים הם לא ריאליים. הם יותר טובים ממה שהם היו כשיצאנו לדרך לפני יותר מעשור.

את יודעת להגיד לי כמה חיילים בודדים נשארים ללון בצבא כי אין להם איפה ללון?

אני לא מכירה אלה, אני חייבת לומר. אין לי חיילים כאלה שאין להם פתרון דיור קבע מכובד ונאות. צריך להגיד שיש על זה מעקב ואחריות דיווח.

יש פה מישהו שיידע להגיד אחרת?

אני מהאגודה למען החייל. אנחנו עובדים עם הצבא ממש בהלימה צמודה, ככה שכל חייל שהמפקד מזהה איזושהי בעיה, ישר מועבר לבית החייל, מקבל את המעטפת של הצבא ומקבל את המעטפת שלנו.

מה התנאים בבית החייל?

בית החייל מספק אוכל 24/7, חדרי אוכל פתוחים, פינות קפה, פינות ריענון. אנחנו פתחנו אך לאחרונה אחרי שזה היה תוכנית פרוביזורית. מיסדנו אותה וכל מלש"ב שמגיע לגור אצלנו מקבל סל בשווי 500 שקל שכולל תיק עם כל הציוד היגיינה, זאת בנוסף לכוכבים.

צריך לזכור שזה ארבעה אנשים בחדר, לפעמים גם יותר, וזה טוב למגורים זמניים ולא לאורך זמן.

זה לא בדיוק.

למה לא בדיוק?

יש גם שישה בחדר. גם שמונה.

האגודה למען החייל, אנחנו ממפים כל הזמן את האוכלוסייה ולכן אנחנו משתדלים לשים את המלש"בים ביחד. הם מבקשים להיות ביחד כחלק מאוכלוסייה שהיא דומה והבעיות שלה דומות.

הם מבקשים להיות ארבעה בחדר ולא אחד?

יש לנו חדרים שהם שניים ויש לנו חדרים שהם שלושה.

תעבירו לנו בבקשה מפורט, לוועדה, מסמך עמוד אחד, כמה חדרים יש לחיילים בודדים בבית החייל, כמה הם חדרים עם ארבע מיטות, כמה עם שתיים, כמה עם שש, אם יש יותר, ופריסה איפה הם.

בסדר גמור.

סליחה, אני רק רוצה לתת לצה"ל להמשיך ולסיים.

צריך להגיד גם שאנחנו רואים בסוף באחוזי הביקוש שבאמת הפתרון המועדף על החיילים הוא שכר דירה. חלק מזה כמובן נובע מהרצון לנהל פרטיות.

מה שנטען בישיבות הקודמות, סליחה, פשוט לא היה פה רצף של שנתיים, שכל הזמן אמרו שהחיילים הבודדים לא מעוניינים לגור בפתרונות שהצבא מציע מכל מיני סיבות.

נכון, כי זה מתקן צבאי שיש עליו השגחה. הם לא יכולים להביא את החברה שלהם ללילה. יש הרבה מגבלות.

רוב החיילים הבודדים מעדיפים לגור בשכר דירה חופשי.

אבל זה בדיוק מה שאמרתי, שרוב החיילים רוצים לשכור דירה.

והיו בקשות גם לבדוק את החוזים שנעשו עם בית החייל וגם עם התנועה הקיבוצית. פשוט הכנסת התפזרה ולא נעשה. אנשים פה לא השתנו, אז בואו תציגו כגורמי צבא מה נעשה מבחינת החוזים עם התנועה הקיבוצית, עם בית החייל. נעשתה פעילות של בדיקה, של הקשחת הקריטריונים? מה שנטען, שהחיילים הבודדים גרים בתנאים למגורים שהם קשים ולא מתאימים להם, אז מה נעשה בצבא מאז?

יש פה חייל שהיה חייל בודד, לוי. תגיד את שמך המלא לפרוטוקול.

כבוד היושב-ראש, חברי הוועדה, מכובדיי כולם, לפני שאני אתחיל, גילוי נאות. בכנסת הקודמת הייתי יועץ פרלמנטרי של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אלכס קושניר, אבל אני מופיע פה כיום לא כיועץ פרלמנטרי לשעבר אלא כחייל בודד ולוחם משוחרר, עולה חדש.

רציתי לדבר על כמה דברים מאוד חשובים בעיניי. קודם כל הנושא של סיוע בשכר דירה לחיילים שנמצאים בשירות כיום, כפי שנאמר כאן, זה 1,300 שקל. אתם יודעים את המגמות של מחירי הנדל"ן וגם מחירי שכירות. ב-1,300 שקל לא ניתן כיום לשכור דירה וגם אפילו חדר במקום מכובד. גם זה היה בתקופתי וגם זה כיום. השתחררתי ב-2019, לפני שלוש שנים וזה היה אותו סכום. יוקר המחיה עלה וזה פשוט לא מתאים לפי דעתי, ומשרד הביטחון לדעתי צריך לפעול לקידום הנושא ולהגדלת הסיוע בשכר דירה.

בנוגע לחיילים בודדים משוחררים, בזמנו שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן העביר סוג של מענק הסתגלות לחיילים בודדים, סיוע בשכר דירה במהלך 12 חודשים, 1,000 שקל שמקבלים חיילים בודדים.

לאחרי השחרור.

נכון, חיילים בודדים משוחררים מקבלים בחודש וזה מיועד דווקא לסיוע בשכר דירה. גם 1,000 שקל זה לא מספיק. בעצם כל התהליך של הקליטה באזרחות, כל המענק, הכול הולך לעבור דירה, לקנות דברים שחסרים. עד שהם מסיימים את תהליך הקליטה הם נשארים בלי כלום. עד שהם יוצאים לעבודה הם נשארים בלי כלום ו-1,000 שקל האלה הם בעצם לא באמת תורמים כל כך, כי מחירי השכירות כפי שאמרתי הם גבוהים מאוד.

צריכים גם לומר, הם לא מקבלים כל חודש 1,000 שקל. הם מקבלים את זה רטרואקטיבית בשתי פעימות של 6,000 שקל בדיעבד.

נכון.

חשוב לי להגיד שיש עבודה עכשיו בצבא באמת להרחבת שכר הדירה. אני לא רוצה עדיין לנקוט במספר המדויק אבל אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להעלות את שכר הדירה ואנחנו עובדים על זה כדי שזה יקרה ממש בחודשיים הקרובים. יש לזה כמובן את כל מה שהצבא צריך כדי שזה יקרה.

איזה סכום?

אנחנו מדברים בין 1,700 ל-1,900 שקלים לחייל בשכר דירה, כי כן אנחנו מבינים ש-64% מהחיילים שלנו גרים שם, רוצים לגור שם, וזה לצד כל מה שאנחנו עושים כדי לטפח גם את הבית החם ואת בתי החייל. בתי החייל, אני כלקוח אומרת לכם, עברו בסוף שדרוג מאוד משמעותי. היום בית החייל, חוץ ממקום לשים בו את הראש הוא נותן מעטפת של ליווי ושל מנטורים ושל מישהו שמסתכל עליך כשאתה נמצא לבד. החברותא הזאת, לצד העצמאות ולצד הפרטיות שאתה מאוד רוצה, אני יכולה להגיד לכם, אני מטפלת בחיילים בודדים בוקר, צוהריים וערב. החיילים הבודדים, לעיתים החברותא הזאת היא טובה להם, היא חשובה להם, היא משמעותית להם ועל כן דווקא מגוון הפתרונות והדיוק מה נכון לכל חייל הוא מאוד חשוב.

תבדילי בין חברותא של WeWork שיושבים כדי לשתות קפה ביחד, אבל המשרד שלך הוא בנפרד לבין זה שהמשרד שלך, אתה חולק אותו פתאום עם עוד ארבעה או שישה אנשים.

אני יודעת להפריד את זה.

אני מניח שהחברותא שהם רוצים זה החברותא של הסלון.

אין בתי חייל עם שישה חיילים בחדר. כמו שאמרתי, המלש"בים והחיילים המשוחררים בתמהיל מאוד נכון. צודקת ענבר בכל הנושא הזה שהם מבקשים להיות ביחד. חבר'ה, הם בודדים. הם רוצים את החברה, הם נהנים מהאווירה הזאת של ביחד וזה מאוד חשוב להם.

יש כאלה ויש כאלה. זה מתחלק.

בואי תסכמי רק את הפרק הזה כי אני רוצה לתת לחבר הכנסת טור פז לפני שהוא יוצא.

כן אני אגיד שלצד כל המעטפת הכלכלית והמעטפת שעוסקת בחופשות ובמימון כרטיס טיסה לחו"ל, הרחבנו השנה שנתנו לכל הלוחמים שני מימוני טיסה להורים שלהם ולא אחד, מה שהיה נהוג בשנה החולפת, וכמובן כל האירוח בחגים. לצד כל המענים הללו שהם בסוף מסתכמים באמת במשאבים, צריך להגיד שהחיילים הבודדים זוכים להרבה מאוד פיקוד והרבה מאוד מפקדים שעוסקים בהם.

יש לכם היום, יכול להיות שאין לך את הנתונים, כמה חיילים שהגיעו מהמלחמה, זאת אומרת שהגיעו בגיל גיוס והתגייסו? אולי למשרד הקליטה יש נתון כזה?

מאוקראינה?

ובלארוס גם.

הרי בסופו של יום מי שהגיע מאז חודש מרץ 2022, ואם הוא הגיע סמוך לגיל 18, כנראה שהוא בצבא היום בתהליך כזה או אחר. האם יש לכם התייחסות מיוחדת לאירוע הזה?

אני לא אוחזת בנתון הזה כרגע.

מזה שאת לא אוחזת בנתון הזה אני יכול להניח ולהסיק שאין לכם איזושהי התייחסות מיוחדת לאוכלוסייה הזאת.

צריך להגיד שיש לנו התייחסות מיוחדת למי שהוא חייל בודד והוריו עלו ארצה בעקבות הלחימה באוקראינה/רוסיה, זה כן, אבל חיילים שהתגייסו בזמן השנה האחרונה, הם בודדים.

אוקיי, תיכף אני אתן למשרד העלייה והקליטה.

חבר הכנסת טור פז.

אני אתייחס בקצרה. קודם כל הייתי חייל בודד בעצמי. הייתי ישראלי שההורים שלו יצאו לחו"ל וכל השירות הצבאי שלי היה רובו בדרום לבנון בצנחנים, בעצם עבר כחייל בודד. אין ספק שחלק גדול מהדברים שמוצגים פה הם התקדמות משמעותית ממה שהיה בזמני לפני כ-30 שנה כחייל וקצין.

אני רוצה להתייחס שתי נקודות שאני מלווה היום כנבחר ציבור. קודם כל אני חושב, ואתם יודעים מה, גם כהורה. קודם כל אני חושב, יש סוגיה שלמה של חיילים בודדים חרדים שזה נישה, חסרי עורף משפחתי. אני מברך את צה"ל על השינוי בקריטריון מדצמבר האחרון בסך הכול, שמאפשר. זה בדיוק דוגמה לעבודה החשובה של הכנסת. הנושא של חיילים חרדים בודדים הוא דרמטי והוא יהפוך להיות לעוד הרבה יותר דרמטי אני מקווה, בשנים הבאות, כי אחוז החרדים גדל. אני מקווה שנצליח להביא יותר חרדים לצה"ל. אני מטפל באופן אישי בחרדים שמשרתים בצנחנים ובגבעתי.

אתה מתייחס גם ליוצאים בשאלה?

לא רק. זה נישה בתוך זה. אני מדבר לכל הספקטרום. שוב, אני מלווה את הפלוגות. הייתה לי הזכות להקים את הפלוגות בגבעתי ובצנחנים של חרדים. אני מלווה אותם עד היום. כל נושא חרדים בצה"ל מקבל פה קשב גם גדל ואנחנו נצטרך עוד הרבה יותר. זו נקודה שנייה.

נקודה שלישית שהיא נוגעת לשיח בינך, יו"ר הוועדה, לבין הנציגים פה. אני רוצה לומר כאן משהו. החלק הכי חשוב בליווי חיילים הוא החלק האישי. כמי שיש לו שני חיילים בבית בכל רגע נתון, בקורונה הבן שלי לא היה מגיע לקורס שהיה צריך להיות בו אם אבא שלו לא היה מסיע אותו במוצאי שבת כדי שהוא יחזור בזמן. אבא שלו זה אני. הבת שלי, אם ביום חמישי לא הייתי בא לקחת אותה כשהיא חולה, זה נוגע לדיון אחר שהיה לנו פה השבוע על שירותי הרפואה בצה"ל, אז אף אחד לא היה לוקח אותה.

לחייל בודד אין את העורף המשפחתי הזה. זה אומר שבכל רגע נתון יותר מ-10,000 אנשים, אין להם את הדבר הזה, לכן כשאנחנו עוסקים בצד הכלכלי, זה מסר שלי שאני עוסק בו גם בעולם המילואים כיו"ר השדולה, אני חושב שאנחנו, החברה הישראלית, אנחנו הכנסת, אנחנו צה"ל צריכים להיות הרבה יותר נדיבים ולזכור שגם כשאנחנו עושים עבודה מעולה ונותנים את כל מה שצריך, ושמענו עכשיו מחייל כמה זה לא מספיק, זה עדיין לא מספיק כי אנחנו לא נחליף את ההורים ולכן הכסף רק ישלים את הפער הכלכלי, אבל יש פער שלעולם לא נשלים אותו ולכן אנחנו צריכים להיות נדיבים. זה המסר שלי. תודה.

תודה רבה. לוי, אתה רוצה להשלים משפט?

כבוד היושב-ראש, רציתי להתייחס לנושא של חיילים בודדים יוצאי אוקראינה. אני מכיר המון כי גם אני אחד מהם. בתקופתי כשהייתי אחד היוזמים של המחאה למען חיילים בודדים בתקופת משבר הקורונה, נמצא פה נועם אביטל שגם היה איתי יחד באותו מאבק. אני נמצא בקשר רצוף. חיילים בודדים רבים שהתגייסו לפני תחילת המלחמה וההורים שלהם באו לכאן, הם מאבדים כיום את הסטטוס של חייל בודד בגלל שההורים שלהם מגיעים לכאן, וההורים שמגיעים לכאן בלי שום דבר, רובם בלי כספים ובלי ידע בשפה וצריכים להשתלב פה עכשיו וגם הילדים שלהם שפה יהיו חיילים בודדים.

אנחנו נתייחס לזה בדיון.

מאוד חשוב לשים לזה לב.

תודה. איציק.

אדוני היושב-ראש, אני מברך כתמיד על ועדות שעוסקות בחיילים בודדים. לא הייתי בודד אבל הייתי 26 שנה בצבא וליווינו אותם. צריך להגיד גם את הבשורות וגם מה חסר. בבשורות, אם הייתי יושב פה והייתי מספר לך לפני חמש שנים, היינו במקום אחר גם בהיבט הסינרגיה, גם בהיבט השותפות וגם בהיבט הקצה. אין ספק שהתנאים והדברים השתפרו ואני רוצה לתת רק נקודות שעמלנו עליהן מול צה"ל וגם מול מיטב ורח"ט תומכ"א (ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם) שהיום אתם יודעים שחיילים שעולים רשאים להיבחן בבחינות. למה אני לא מדבר על כסף? אני מדבר גם על מהות. כדי למצות אותו נכון עם יכולות, עם הכול, בסוף כשהוא נבחן לא בשפתו בגלל שחצינו את הרוביקון של מספר חודשים בשהייה כאן, זה פגע בהם מהותית. היום אנחנו אחרי זה. כל אחד יכול להיבחן בשפה שהוא מחליט ולא משנה לוותק והעניין.

דבר נוסף, לכל תהליכי המיון, שיבוץ ומענים, חוץ ממוקד בודדים יש מוקד חיילים עולים במיטב, במרכז השירות שזה דבר מאוד משמעותי גם לארגונים וגם לכל, ואני קורא מפה לעשות על זה איזושהי קפיצת מדרגה. בנוסף, שמנו בגלובל סנטר של הסוכנות, דאגנו שיהיה נקודת קשר של נציג של פניות מבעוד מועד כדי לנטר אותם ולראות איפה הבעיה ואיך אנחנו מסלילים נכון.

דבר שלישי, אנחנו מממנים נציג מיטב באירופה. בניו יורק יש בקונסוליה עד היום ברוך השם ואנחנו מקבלים גם את כל האינפוטים של תהליכי הכנה, חששות, חסמים וכל מה שיש בלי להיכנס לעניין של אוכלוסיות. כמובן 12 הכנות שהן דו-חודשיות, שאנחנו עושים הכנה לנוער עולה לפני השירות.

המכינות הקדם-צבאיות היום זה - - -

המכינות הקדם-צבאיות זה מכינות קדם-צבאיות של האגף חברתי-ביטחוני במשרד הביטחון. מלבד זה אנחנו מפעילים הכנות כי אי אפשר להשהות אותו יתר על המידה, של בין חודש לשלושה חודשים. יושב פה גם אריאל, ואנחנו נרתמים לפי אוכלוסיות לבנות - - -

חייל עולה, כמה מהם באמת עוברים הכנה כזאת וכמה לא? אם אתה יכול להגיד באחוזים או שכולם עוברים הכנה?

לא כולם. א', זה בחירה שלהם כי לא כולם רוצים להיות בהכנה, להכנה, להכנה. שורה תחתונה, יש סדר-גודל של 500 שהם משתתפים בהכנה בכל שנה. חוץ מה-500 צריך לקחת, וזה הכנה משמעותית. זה כאלה בודדים שלא באים במסגרות של גרעינים ותוכניות, אז אותם צריכים גם להוסיף.

חוץ מזה גרעין צבר עובר הכנה.

נכון, בדיוק, אז אותם לא ספרתי.

כמה בשנה מגיעים בגרעין צבר?

400. זה בעניין הזה. כמובן לא אפרט את כל סל הסיוע.

הם לא גדלים, גרעין צבר. אתם כבר עשר שנים על אותו מספר.

אנחנו גם נשארים. זה גם משהו.

יש לי שאלה. איך הם יודעים שיש הכנות ומי מפנה אותם לשם?

הם יודעים שיש הכנות כי אנחנו מפרסמים את זה גם במדיה, גם משרד הביטחון, גם בתוכניות של הסוכנות היהודית.

לא אלה שנמצאים במרכזי קליטה ותוכניות. אלה שהגיעו בקליטה ישירה עם ההורים או שהגיעו לבד כצעירים בגיל 20 למשל. אני מכירה עשרות כאלה שלא קיבלו שום מידע. לא מידע על מבחנים ומה זה דפ"ר. כלום לא קיבלו.

אני ראש המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. חיילי מח"ל נרשמים דרך משרד הביטחון כדי להגיע ולהיות חיילים, לכן המידע קיים אצל משרד הביטחון, האגף הביטחוני-חברתי והוא עובד ביחד עם הסוכנות היהודית ומפנה אותם, נותן להם את האפשרות. יש היום מסגרת בכרמיאל שבעצם מאפשרת להם לעשות את ההכנה. זה לגבי המשבצת של מח"ל.

איפה בכרמיאל?

במרכז הקליטה.

ואלה שהגיעו לא במסגרת תוכניות של הסוכנות, אלה שהגיעו לבד? כשהצעיר מגיע ליועץ קליטה במשרד הקליטה, יועץ הקליטה שאמור לתת לו מידע, הוא מפנה אותו ונותן מידע על הצבא? אני יודעת שלא.

איציק.

יש יועצים בשטח שעושים את הקליטה הראשונית, בין אם הוא עם משפחה ובין אם הוא בודד והם מקבלים את האינפורמציה דרכם.

אני מציע דבר כזה, חברת הכנסת מזרסקי, על כל משהו שנוגע לזה שמישהו פגש יועץ קליטה ולא קיבל, פרטנית נוכל לטפל בזה מול משרד הקליטה.

לא, אבל זה לא מקרה אחד.

צריך ללכת פה מהפרט אל הכלל כי הם יגידו לך, היועצים נותנים. היועצים יושבים, היועצים אמורים לתת את כל המידע.

לא רק זה, אנחנו גם לחיילים משוחררים, אני אגיד, זה הרובד האחרון, כמובן חוץ מהמענקים שאנחנו נותנים, חודשיים בכל תקופת השירות בלי מגבלה של זה, וגם אנחנו מעבירים קובץ. אנחנו היחידים מול צה"ל שיש לנו את הקובץ. אנחנו מעבירים קובץ שלנו, של זכאי כדי שמשרד הבינוי והשיכון לא יצטרך לחפש אותו כדי לתת לו את המענק. פעם היינו מביאים את החיילים אלינו. עד שהוא לא בא, חתם, חידש - - -

היום זה אוטומט.

אוטומט. ביטלנו.

יש לי שאלה בהקשר של התואר. הרי מנהל סטודנטים נותן תואר ראשון או שני לעולה חדש. הרי חייל משוחרר, תוכנית "ממדים ללימודים" שמממנת לו כמעט 75% מהתואר בכל מקרה. השאלה, אם קיבלתי את ה-75% האלה זה מבטל לי את האפשרות למשל להשתמש בזכאות שלי לתואר השני?

לא.

זה פלוס.

עשינו גם הסדרה מול חימ"ש (חינוך משלים) בהיבטים מול הקרן כי רצינו בהסתכלות שלנו, אני מודה, שגם חיילים עולים בודדים ילידי הארץ הזו שאינם עולים, כדי לפנות תקציבים והרי זה לא תקציב בלתי נדלה, לכן הזכות שלי היא 100% מימון לחיילים. סיכמנו שחייל עולה קודם כל נוגע במשרד העלייה והקליטה. לא זכאי? חוזר ממני אליהם עם פתק "לא זכאי".

אבל צריך לזכור שכל זה תופס לשכר לימוד אוניברסיטאי.

סליחה, יש לך הרבה מה להגיד, אני הבנתי את זה וזה בסדר.

יש כאן חצאי אמיתות.

מה שאני מבקש, כי אי אפשר לנהל ככה את הדיון, תרשמי לך את כל חצאי האמיתות וכשתקבלי את רשות הדיבור, תגידי את כולן ביחד.

איציק, השאלה היא כזאת, חייל עלה בגיל 17, התגייס בגיל 18, השתחרר בגיל 21 אחרי שלוש שנים שירות ביחידה קרבית. הוא זכאי ל-75% שכר לימודים "ממדים ללימודים", אמת? אמת. הולך לצבא, מקבל את ה-75% "ממדים ללימודים", איכשהו מסתדר עם ה-25%, למד תואר ראשון. אחרי שלוש שנים בא למשרד העלייה והקליטה ואומר, יש לי זכאות לתואר ראשון או שני. ראשון, השגתי "ממדים ללימודים". הוא זכאי לתואר השני או לא? זה מול משרד הקליטה.

זכאי, לא קיבל ממני.

אוקיי.

אני לא נתקלתי במקרה כזה שמישהו העדיף "ממדים ללימודים" על פני - - - של מינהל הסטודנטים, עולה חדש.

הוא צריך להבין שהוא מפסיד. אם הוא לא לוקח את "ממדים ללימודים" הוא מפסיד כי יש לו זכאות מלאה לתואר במשרד העלייה והקליטה, או ראשון או שני, לכן יש פה איזשהו משהו שצריך להבהיר. אני חושב שגם מינהל הסטודנטים, כשבא אליו חייל, צריך להגיד לו, עדיף לך. אם אתה יכול להתמודד עם ה-25% האלה - - -

זה רק השנה, אדוני. אני אסביר למה השנה. עד כה מי שקיבל מלגת לימודים אחת, הוא גורם ממשלתי לצורך העניין, הקרן, אז הוא לא היה זכאי.

זה מה ששאלתי.

אני מחדד, ברשותך. בגלל שבדיונים הוא מקבל אצלי כנגד התנדבות, אז הם אמרו, אם זה כנגד התנדבות, מבחינתי אנחנו לא סופרים את זה ככפל.

אוקיי, אז זה משהו שחייבים להבהיר אותו לחיילים.

בסדר גמור. אני רוצה את דניאל אהרון.

קודם כל באמת לוי כבר ציין את זה שבאמת יש לדעתי כמה מאות ספורות של חיילים בודדים שאיבדו את הסטטוס שלהם בשנה האחרונה כבודדים. יחד עם זאת הם עדיין צריכים לטפל במשפחה שלהם שנמצאת פה בגלל המלחמה. מה שקורה, שהרבה מהם פונים לאפיקים אחרים כמו חסרי עורף. זה נותן פתרון חלקי. חלקם לא נותן פתרון כי הם לא מקבלים את זה, אז זו סוגיה שצריך להידרש אליה. הדבר הנוסף זה הנושא הכלכלי. אנחנו יכולים להעריף על החיילים הבודדים הרבה מאוד תקציבים והרבה מאוד חוקים ותוספות. השאלה מה הם עושים עם הכסף הזה? איך הם משתמשים בו?

גם אחרי כל התוספות, זה לא שלא היו לנו חיילים בודדים ובעיות כלכליות. צריך להבין שיש הרבה חיילים בודדים שמגיעים ממדינות עולם שלישי או מדינות שיש בהן קושי כלכלי, וכשאימא בבעיה אז הם שולחים את הכסף לחו"ל, לכן צריך מאוד לשים לב על הדגש של מה עושים עם הכסף ולא כמה כסף אנחנו נותנים לחיילים הבודדים, ואיך אנחנו בעצם מוודאים שהחיילים יודעים להשתמש בתקציבים שהם מקבלים בצורה היעילה ביותר.

תודה. אני רוצה לעבור לזום. נמצא איתנו שאול, מנכ"ל הבית של בנג'י. אחריו אני ארצה לשמוע את משרד המשפטים, התייחסות לנושא הסיוע המשפטי.

רציתי לדבר על הנושא הזה של מה שנקרא עזיבת חיילים אחרי השירות שלהם. אני לא ראיתי בשום מקום את האחוזים של חיילים שעושים שירות מלא ועוזבים את המדינה תוך מספר שנים. אני לא צריך להגיד לכולם פה שהנושא הזה של המוח היהודי זה אחד מהמשאבים שיש לנו פה במדינה הזאת, חוץ מאולי קצת גז עכשיו, וזה לא יתכן שאנחנו שנה אחר שנה, ואני אומר את זה באחריות כי בשנה יש אצלנו בבית של בנג'י לא רק בית ל-87 חיילים ותיכף עוד 93, אלא מרכז הכוונה וליווי אחרי הצבא בו מגיעים בשנה 500 חיילים. לצערנו אנחנו מרגישים, הסיבה שאני אומר "מרגישים" כי אין נתון משום משרד ממשלתי, שמראה כמה מהחיילים עוזבים את הארץ.

אנחנו עושים כל מאמץ מצידנו להשאיר אותם בזה שאנחנו נותנים להם הכוונה כמה זמן שהם צריכים. יש כאלה שגם מקבלים הכוונה שלוש-ארבע שנים אחרי הצבא כדי שיהיה להם את היכולת להישאר בארץ אחרי השירות שלהם. אני חושב שזה מכת מדינה. זה חבר'ה שאנחנו צריכים אותם במדינה. זה חבר'ה איכותיים. זה דבר שהייתי שם עליו דגש.

תודה רבה. לפני שאני עובר למשרד המשפטים, איציק, במעונות סטודנטים יש עדיפות לחיילים בודדים משוחררים?

כן. ממה שאנחנו מתנהלים מול האוניברסיטאות, חד משמעי. אלה שבמעונות מקבלים עדיפות, חייל בודד. אני מתייחס לעולים.

אוקיי. מור אטיאס, סיוע משפטי, משרד המשפטים, איתנו?

בוקר טוב.

בואי תספרי לנו מה הסיוע המשפטי שמקבלים העולים שמסובכים בחובות בגלל שאחרי השחרור הם היו צריכים להשלים ל-1,300 שקל שכר דירה תוספות ולא הצליחו לשלם טלפון או השיחות לארצות הברית שעלו להם הרבה.

מור, תספרי גם על החובות הכבדים.

קודם כל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים נותן ייצוג לכלל חיילי צה"ל, לא רק חיילים בודדים. בעצם יש לנו בדיקה שאנחנו בודקים את הזכאות הכלכלית שמבחינת הכנסות ורכוש החייל עומד בתנאי הזכאות. אני יכולה להגיד שבמרבית המקרים הם עומדים ואז הם מקבלים עורך דין שמתמחה בתיקי חיילים וצעירים על כל המורכבויות והמאפיינים הייחודיים שלהם, מאותו מערך חיילים שלנו.

יש לנו את המענה המותאם לאותם צרכים ייחודיים של חיילים. יש לנו קו וואטסאפ לחיילים שהם יכולים לפנות אלינו. אנחנו מתאימים את עצמנו בזמני הראיונות, מגלים גמישות בכל מה שקשור להמצאת מסמכים. ברור לנו שיש כאן איזה שהן הגבלות מובנות מעצם היותם חיילים.

גם לגבי החיילים הבודדים בעצם מדובר באותו מענה. אנחנו תמיד נציע להם שנפנה אותם לתוכנית יתד שבעצם מעניקה ליווי של עובד סוציאלי וליווי כלכלי לצעירים חסרי עורף משפחתי וכלכלי. חיילים בודדים הרבה פעמים עונים על ההגדרה הזו, אז בכפוף להסכמה שלהם אנחנו נפנה אותם לשם. אחרי שאנחנו נבדוק שאין טענות הגנה, שזה קו ההגנה הראשון שלנו, זה גם יבוא לידי ביטוי במסגרת הפניה שלנו לנושים. יש לנו שיתופי פעולה עם כל הנושים הגדולים במשק, בנקים, חברות סלולר וכו' כדי להגיע עבורם לאיזשהו הסדר שהוא מיטבי ומביא בחשבון את הנסיבות האישיות שלהם ואת ההתמודדויות שלהם.

אני חושבת שזה לא רק חיילים בודדים, אבל בכלליות צעירים, החובות שלהם יותר מאופיינים בחובות צרכניים לחברות סלולר. יש גם חובות לבנקים, חריגה ממסגרות, הלוואות שניטלו. אני חושבת שיש אחוז יותר גבוה, אני עם נתונים ספציפיים של תיקים, של ניצול, של זיוף בכל מה שקשור לחיילים בודדים בגלל שהם נדרשים לעצמאות בהתמודדויות היום-יומיות שלהם.

יש לי שתי שאלות שאני רוצה להתמקד בהן, האחת, זה איך החיילים יודעים שאתם קיימים, שהם יכולים להיעזר בסיוע המשפטי הזה? השאלה השנייה, אם הם הסתבכו בצורה כזו או אחרת מול בנקים, איזה הקלה יש להם בזה שהנקודה האדומה הזאת לא מלווה אותם אחר כך עוד שנים ארוכות בחייהם הפיננסיים?

אז קודם כל שאלות מצוינות. לגבי השאלה הראשונה, בעיקרון יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם מערך הת"ש בצה"ל. בכל בסיסי צה"ל יש עלון של הסיוע המשפטי. כל מש"קיות הת"ש מיועדות ומעודכנות על קו הוואטסאפ שלנו ואנחנו מקבלים המון פניות. אנחנו גם מקבלים פניות דרך ארגונים משיקים, גם עמותות, גם זה יכול להיות דרך תוכנית יתד שמלווה, ככה שאנחנו מקבלים כל הזמן פניות שוטפות ואין ספק שכן יודעים להגיע אלינו. אנחנו, אגב, גם נכנסים באופן יזום לכלא 10 אחת לשבועיים בערך, אותו עורך דין ייעודי ממערך החיילים שלנו, כי אנחנו מבינים שחלק מאוד משמעותי מהחיילים שם נמצאים בעצם על רקע של מצב סוציו-אקונומי שמביא אותם בעצם או לעריקות או להתנהלות כזו או אחרת.

מור, סליחה רגע. איציק, לך יש במשרד את כל הטלפונים הניידים של החיילים המשוחררים האלה, נכון?

כן.

למה לא שולחים להם אחת לחצי שנה אחרי השחרור או פעם בשלושה חודשים אחרי השחרור SMS, הסתבכת, אתה זקוק לסיוע משפטי? אתה זכאי.

א', אנחנו עושים את זה.

עם הפניה לסיוע המשפטי של משרד המשפטים?

כן, וגם דרך הערכאה המשפטית שלנו. בנוסף לזה גם לצורך העניין הוצאה לפועל. אנחנו מרושתים איתם פר כל מחוז ומרחב, מי הנציג, שאם נתקלתי בחייל משוחרר וגם חייל רגיל, בא אליי והציג בפניי שהסתבך בחובות, והיה לנו עשרות כאלה בשנה האחרונה שהפנינו אותם והורידו את הריביות ואת הקנסות ואת כל התהליך.

עד כמה שנים בארץ מקבלים SMS כאלה?

משוחררים.

משוחררים, כן. אלה שכמה שנים בארץ? מה הוותק שלהם בארץ? כולם?

כל מי שחייל בודד בהגדרה אצלי והיה זכאי וקיבל ממני סיוע במהלך השירות, עם השחרור או לפני השחרור מקבל ממני חוץ מהסדנאות שאנחנו עושים להם.

מור, אני רוצה שתשלימי רק את השאלה השנייה לגבי הנקודה האדומה.

כל מה שקשור לנתוני אשראי זה בעצם נקודה שהיא קצת בעייתית. אנחנו נמצאים בשיח לגבי זה מול בנק ישראל, כי בעצם גם אם אנחנו נותנים איזשהו מענה, אני שמה בצד רגע התנגדויות לחובות, אבל לצורך העניין גם אם אנחנו נותנים איזשהו מענה ומגיעים להסדר חוב, ברגע שהתיק כבר הגיע להוצאה לפועל, בהתאם להוראות הדין, זה תלוי בסכום התיק ובמספר התיקים, אבל בדרך כלל זה ידווח לפי חוק נתוני אשראי ואז יש לנו את הבעיה הזאת שבעצם חיילים נקלעו לחובות או לא יוכלו לשלם בתקופת השירות הצבאי או קצת אחריו והם נשארים עם אותו כתם פיננסי. אנחנו סבורים שיש מקום לתקן את זה, ליזום איזשהו תיקון חקיקה ואנחנו נמצאים בשיח לגבי הדבר הזה.

הממשלה עובדת על תיקון חקיקה ממשלתית בעניין הזה?

לא שידוע לי כרגע אבל אנחנו כן מקדמים את הסוגיה. היא בהחלט עומדת על הפרק.

איפה אתם מקדמים אותה?

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בשיח מול בנק ישראל. בכלליות יש עניינים שקשורים לכל מה שקשור לנתוני האשראי.

נעשה פנייה לביטן לקיום ועדה משותפת.

אנחנו נשמח להצטרף.

תודה רבה. אריאל.

ברשותך היושב-ראש, נראה לי צריך קצת להרחיב את היריעה פה. אני אשמח אולי שבפעם הבאה נקבל נתונים גם על הנשירה מצה"ל. אני אסביר גם למה אני מתכוון. לפעמים זה בהפוך על הפוך. אני גם הייתי חייל בודד לפני הרבה מאוד שנים. החיילים הבודדים מקבלים הרבה מאוד דברים וצריך לשמר ולשפר ולתת גם מילה טובה גם לצה"ל וגם למשרד הקליטה, לאיציק ולצוות שלו.

יש פה סיפור של חיילים בודדים, לפעמים שיש להם מוטיבציה מאוד גבוהה ושוכחים לדבר על כל אלה שעלו בגיל 11, 12 לארץ כילדים או כנערים. ההורים לא שאלו אותם האם הם רוצים לעלות לארץ. הם אנשים שמגיעים לגיל 18, לא רוצים להתגייס. זה לא שהם לא ציונים, הם פשוט לא רוצים להתגייס. כל הסיפור של האוריינטציה היום הוא כמעט לא קיים. דיברתי גם עם צה"ל וגם עם איציק על זה. נראה לי, עודד, שצריך גם לבקש נתון על כמה מאלה שעלו בגיל 11–12 נושרים מצה"ל.

אני פעם קיבלתי נתון, אני לא יודע לאמת אותו, זה שמועות, של כמעט 20% של צרפתים שעלו לארץ שנושרים מצה"ל, ואני לא אומר בודדים. אלה שעלו בגיל 13–14 ונושרים. למה הם נושרים? כי אף אחד לא מגיע אליהם כמשל"בים ומסביר להם מה יש בצבא, האוריינטציה.

אני יודע שצה"ל מגיע לבתי הספר, אבל אותם החבר'ה בגיל 12–13 לא מבינים שום דבר, הם ישנים בשורה האחרונה בבית ספר, אף אחד לא מתייחס אליהם. זה גם בהמשך לדברים של חברת הכנסת. אין להם שום מושג ואז כל ימי העיון, כל הימים המיוחדים, ימי סיירות, אין להם שום מושג מה זה ואז הם מגיעים לצה"ל והם פשוט נושרים. סליחה שאני אומר את זה ככה, אבל צרפתים שמעו שאפשר להגיע לצבא ולהרביץ, ואני לא ארחיב, אז הם בסוף מסיימים את ימיהם בכלא אחרי שהם נושרים מצה"ל ואף אחד לא רוצה אותם.

אני חושב שצריך פה להרחיב את הסיפור, להביא נתונים על הנשירה. הכנה לצה"ל זה נכון אבל זה אחרי שהם עברו את כל הדברים האלה. אני אומר בגיל 15, 16, 17 לעשות אוריינטציה לכל הילדים האלה, לכל הנערים האלה כדי שלא נגיע למצב שבסוף אני שומע שבחוות השומר בנערי רפול עכשיו פתחו לצרפתים כי יש עכשיו צרפתים בכמויות שנכנסו לכלא.

תודה. שפרה, בבקשה.

אני רוצה לומר רק הערה אחת לגבי מה שדיברנו קודם לגבי הלימודים. צריכים לזכור שכל ה-75% וה-100%, מדובר בשכר לימוד אוניברסיטאי שהוא יפה ונחמד, אבל רוב החבר'ה שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, גם עולים, לצורך העניין עולים יכולים להיות מוחלשים אולי לא כספית אבל מבחינת השפה וכו'. קשה להם מאוד להתקבל למקצועות הליבה באוניברסיטאות ולכן הם בהכרח נאלצים ללכת למכללות ששם שכר הלימוד הוא פי שלושה ופי ארבעה, ואז אנחנו בסיפור אחר לגמרי. צריכים להגיד את זה כי המספרים הגדולים לא מתקבלים לאוניברסיטאות במקצועות הנדרשים בשוק.

צריכים לומר שגם "ממדים ללימודים" וכל האימפקט וכל המלגות, יש בהם הרבה מאוד כשלים. אנשים לא מקבלים את הכסף הזה מראש אלא רק בדיעבד. הם צריכים בינתיים להלוות את הכסף, הם נכנסים שוב לחובות ולכן יש הרבה או שלא יכולים לנצל את זה. גם העניין הזה של שעות התנדבות. אני גם עומדת בראש קרן מלגות. אצלנו אין דרישה כזאת משום שאנחנו חושבים שאם אנשים כבר שירתו שירות משמעותי בצה"ל וגם משרתים במילואים, אז אין שום סיבה לבקש מהם בנוסף או לפרנסה הקשה שיש להם, עוד לדרוש מהם שעות התנדבות כי אז זה לא באמת מלגה, וכל הדברים שנראים לפעמים נורא נחמד, הם הרבה פחות נחמדים בפועל.

אנחנו עכשיו ביקשנו, הכנסנו את זה להסכמים הקואליציוניים פעם ראשונה איזושהי העדפה מתקנת ללוחמים וגם לחיילים בודדים כאשר יהיה להם נקודות זיכוי באוניברסיטאות ולא רק לאלה שלא משרתים. אין לי שום דבר נגד ערבים אבל הם לא משרתים. להם יש העדפה מתקנת. הם יכולים להתקבל למקצועות ליבה באוניברסיטאות עם 400 פסיכומטרי, כאשר לוחם שלחם שלוש שנים בסיירת בצה"ל לא יכול על שתי נקודות שחסר לו בפסיכומטרי, להתקבל לרפואה או למשפטים או למקצועות נדרשים, שזה הזיה ואנחנו מקווים לתקן את זה.

אין פה נציג של המל"ג. צריך לעשות דיון נפרד רק על ההשכלה הגבוהה.

בהחלט. עכשיו אני רוצה לדבר על נושא כאוב אחר שחיילים בודדים נתקלים בו. במקרה, בגלל פניה מאוד דרמטית אלינו, לעמותה לפני יומיים, ביקשתי קצת נתונים ונאמר לי שבערך 500 חיילים בודדים בשנה נפצעים או חולים ונדרשים לאיזושהי תקופת החלמה ארוכה שבה אין להם שום ליווי וקורים שם די הרבה קטסטרופות. גם אני אימא לשני לוחמים. אמנם הילדים שלי כבר מזמן לא בצה"ל, כבר יש לי נכדים, אבל אני זוכרת שאחד מהם שהיה בסיירת, נפצע, ואני זוכרת כמה הוא היה צריך את ההורים שלו בלהסיע, בלהחזיר כי הוא היה פצוע.

השבוע קיבלנו לפחות 12 פניות מבתי חולים. הם לא מגיעים מצה"ל. הם מגיעים או מעובדת סוציאלית של הדסה או מראש מחלקה בהדסה הר הצופים, שחיילים בודדים, הם לא יכולים לשחרר אותם. חיילת בגבס והם לא יכולים לשחרר אותה כי אין מי שייקח אותה. נכון, יש ר"ם 2, אבל עובדה שבסופו של דבר העמותות נדרשות לזה.

אנחנו יכולים לטפל רק במי שפנה אלינו. אנחנו לא יכולים לטפל במי שלא פנה אלינו, והרבה מאוד לא פונים אלינו, אז זה דבר שצריכים אולי לעשות עליו דיון נפרד, צריכים להידרש אליו. החיילים האלה לבד לגמרי.

תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. שמענו על מצוקות של חיילים וחיילות בודדים ובודדות. יחס כלפי החיילים שנמצאים לבד ללא עורף משפחתי, אלה שיוצאים לשאלה, עולים חדשים, חייבים יחס מיוחד. הזכיר חבר הכנסת משה טור פז שהבת שלו הייתה חולה והוא הגיע כדי להסיע אותה למרפאה. לחיילים בודדים אין מישהו שייקח אותם למרפאה ואין מישהו שידאג להם כשרע להם. הוא אמר שהתקיים דיון על בריאות החיילים יחד עם ועדת חוץ וביטחון. אני חושבת שאנחנו צריכים כשתיפתח ותתחיל לעבוד ועדת הבריאות, לעשות דיון מיוחד בכלל על בריאות החיילים ובמיוחד בריאות הנפש של החיילים.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם על בריאות הנפש של החיילים והחיילות שנמצאים לבד בארץ, במיוחד עולים חדשים. המצוקה שלהם הרבה יותר קשה. שמענו על מקרי אובדנות. המספר של מספרי האובדנות עולה. בימים אלה מאושפז חייל בודד שפגע בעצמו.

אני לא צה"ל אבל אני בודק באשר לעולים בודדים. הנתון שאתם אומרים לא נכון.

המקרים של אובדנות בצה"ל, המספר עלה.

את אמרת על חיילים עולים.

המספר של מקרי האובדנות בצה"ל עלה. גם מסבירים סיבות, שאין מספיק כוח אדם, אין מספיק תקציבים. חייל שמאותת סימני מצוקה ואפשר לזהות לפי התנהגות, אפשר לזהות שהוא חייב טיפול ואין לפעמים להנגיש לו ולספק לו את הטיפול, אז שמים השגחה. כששמים להשגיח על חייל שנמצא בסכנת אובדנות, ראינו עכשיו מקרה שנרדם בשמירה ולא שמר מספיק על החייל שהיה במצוקה וראינו מה שקרה. אני רוצה לבקש ממך, אדוני היושב-ראש, ליזום ולהעביר תקציבים לתגבר את המערכת בחיזוק בריאות הנפש בצבא, ולתת הכשרה למפקדים ולקצינים בכל הבסיסים, מה עובר חייל בודד, כי הרבה תלוי במפקד, איך להתייחס לחיילים בודדים ואיך לזהות נורות אדומות ושחייל נמצא במצוקה. תודה.

תודה רבה. ביטוח לאומי, בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם.

תוכל לפרט לנו אם יש חיילים בודדים שחייבים כסף לביטוח לאומי ומה אתם עושים? רק את שמך ותפקידך.

אני סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה בביטוח לאומי.

המצב החוקי היום, שכל חייל שמתגייס, לא משנה מה הסטטוס שלו, חייל בודד או לא חייל בודד, אם הוא מתגייס עד גיל 21 יש לו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, גורף מגיל 18 עד למועד הגיוס. למשל הוא התגייס בגיל 20, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מגיל 18 עד גיל 20. יש מקרים חריגים מאוד שאנשים מתגייסים בין גיל 21 לגיל 22. במצבים כאלה יש לנו הנחיה מנהלתית שגם במקרים כאלה שבנסיבות למשל שמדובר בעולה חדש או שמדובר באדם שהיה אמור להתגייס לצבא ונפצע באזרחות ודחו לו את מועד הגיוס נניח לגיל 21.5, גם במצבים כאלה אנחנו נותנים את הפטור מגיל 18.

המקרים היחידים שבהם אנשים מאבדים למעשה את כל הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי זה כאלה שמתגייסים אחרי גיל 22. ברגע שהם מתגייסים אחרי גיל 22, באמת יש פה בעיה שהם נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי רטרו מגיל 18.

מספר המקרים האלה הוא יחסית מאוד מצומצם. אם אני לוקח גם את האוכלוסייה הזאת שגם נדרשת לשלם דמי ביטוח בגלל שהתגייסה אחרי גיל 22, על פי רוב האוכלוסייה הזאת שאני אומר שהיא מאוד מצומצמת, האוכלוסייה הזאת, אנחנו נוהגים לבטל קנסות והצמדה ולאפשר פריסת תשלומים מאוד משמעותית כדי להקל על האוכלוסייה הזאת.

אנחנו נמצאים בקשר עם כמה עמותות שעוזרות לאוכלוסייה הזאת של חיילים בודדים, עולים חדשים שמתגייסים, ואנחנו מנסים תמיד למצוא באמת פתרונות ממש בדוחק בשביל לעזור לאוכלוסייה הזאת. אני יכול לומר שאין לנו הרבה מקרים כאלה של חיילים שהתגייסו והוטלו עליהם עיקולים או עיקולי משכורות או סנקציות כאלה. מעט מאוד מקרים כאלו.

עכשיו אני ארצה שתתייחס רק לשאלות שלי. אחד, מה קורה לגבי חייל שבתקופת השירות הצבאי הוא גם עובד כי יש לו היתר תעסוקה פרטי בתקופת השירות הצבאי? שניים, מה קורה עם חיילים עולים שמתגייסים אחרי גיל 22? הרי אם עלה בחור בגיל 22, הוא מתגייס כעבור כמה זמן. איך זה הולך, איציק?

יש לו שנת שהייה שנה להתארגן, להגיד אם מתאים, נשאר פה, לא נשאר.

לדעתי עד גיל 27 הוא חייב בגיוס.

לא, שינינו אדוני.

עד כמה היום?

חייל עולה, בהגיעו עד 22 פחות יום, חייב בגיוס.

זאת אומרת שאם הוא עלה בגיל 21.5, הוא בגיל 22.5 מתגייס.

לא, הוא לא חייב כי הוא יכול להקדים. הוא יכול להגיד מוכן אני, אבל אתה צודק, יש לו את הזמן עד שהוא עולה גם בקובץ.

השאלה השלישית היא כמה עיקולים הטלתם על מי שמוגדר חייל בודד או שחייל בודד משוחרר? בדרך כלל העיקול מוטל אחרי השחרור, לא במהלך הצבא. בדרך כלל הוא נתקל בבעיה הזאת שלושה, ארבעה, חמישה חודשים אחרי הצבא.

לשאלה הראשונה לגבי חייל שהוא סדיר ועובד במקביל כעובד שכיר, מעבר לעניין הזה שאין פה שום מניעה חוקית, בגלל שבתקופה שהוא חייל הוא מקבל את שירותי הבריאות מהצבא, אז הוא לא חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מהמשכורת שלו, אלא רק חייב בדמי ביטוח לאומי, ככה שהנטו שלו יותר גבוה מעובד שכיר רגיל.

לא שאלתי איך נראה הנטו שלו. הוא חייב בביטוח לאומי.

הוא חייב בביטוח לאומי מהמשכורת. המעסיק חייב לנכות ממנו. רק אמרתי שהנטו שלו יותר גבוה בגלל שהוא פטור מדמי ביטוח בריאות.

חשוב להכיר עוד פטור שקיים בחוק הביטוח הלאומי. כל עולה חדש, יש לו פטור מתשלום דמי ביטוח למשך 12 חודשים מיום העלייה, אז אם נתתם קודם את הדוגמה של עולה חדש בגיל 21.5 שהתגייס בגיל 22.5, לפי הדוגמה הזאת הוא לא ישלם בגלל ביטוח לאומי בגלל שיש לו את הפטור של שנה ממועד העלייה.

ומה הוא יעשה במהלך השירות הצבאי, ישלם או לא ישלם ביטוח לאומי?

בכל מקרה מי שנמצא בשירות סדיר, אין לו שום חובת תשלום דמי ביטוח לאומי. הצבא הוא זה שבעצם משלם את הביטוח הלאומי בגינו.

מה קורה אם יש תאונת עבודה בזמן שהוא משרת?

ברגע שמדובר בתאונת עבודה, אז פה בגלל שהוא עובד שכיר, זה חוסה תחת הקטגוריה הזאת של השכר שלו כעובד שכיר. זה יהיה הבסיס גם לתשלום.

לכאורה לפי מה שאתה אומר, ביטוח לאומי לא מנהל שום הליכים מול חייל משוחרר.

אנחנו מדברים על חייל סדיר שצבר חובות.

דני, אתה קצת מערבב אותנו. אני מדבר על חייל בודד ששירת כחייל בודד, השתחרר ומוצא את עצמו כעבור שלושה-ארבעה חודשים מתמודד מול ביטוח לאומי עם עיקולים. אנחנו מקבלים תלונות מעמותות שמטפלות עבור החיילים האלה, שעל סכומים באמת זעומים לעיתים, אם זה מהתעסוקה הפרטית שנשאר כי המעסיק לא הפריש או שהוא לא ידע, מוצאים את עצמם עם חובות של לפעמים מאות שקלים, מנהלים נגדם הליך של עיקול, אני חייב לומר מאוד אגרסיבי.

לגבי חייל שהשתחרר מהצבא משירות סדיר או מי שהשלים שירות לאומי-אזרחי, פה יש פטור לחודשיים הראשונים ממועד השחרור, פטור גורף מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בחודשיים הראשונים לאחר השחרור, אבל החל מהחודש השלישי כל אדם שלא עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים, לכן כמו שציינת כנראה שמדובר על אנשים שמיום השחרור שלהם, מספר חודשים הם לא עבדו. בחודשיים הראשונים, אמרתי, יש להם פטור. מהחודש השלישי הם חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי ופה זה גורף לגבי כל האוכלוסייה הקיימת במדינה שלא עובדת. גם לפי חוק הביטוח הלאומי אדם שלא עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים שקבועים בחוק.

כמה הליכים אתם מנהלים, אני שואל את השאלה הזאת בפעם השלישית, מול חיילים בודדים משוחררים?

אין לנו את הנתונים האלה, אנחנו נמציא אותם.

תמציאו אותם בבקשה לוועדה.

בכל מקרה יש אצלנו כרגע עבודת מטה כדי לאפיין במערכת הגבייה שלנו שכל מי שהוא נמצא בקטגוריה של חייל חובה סדיר, שאנחנו נעכב את כל פעולות האכיפה והוצאה לפועל נגדו, אבל לגבי חיילים משוחררים, כמה חיילים משוחררים, יש לגביהם הליך של גביית חוב, אנחנו נמציא לכם את הנתונים האלה.

אני מבקש לקבל את הנתון, כמה חיילים משוחררים שהשתחררו בשנה, אני מדבר שנה מאז השחרור שלהם, יש נגדם הליך של גביית חוב? אני לא יודע אם לביטוח הלאומי יש את הנתון, האם החייל הזה הוגדר כחייל בודד או לא?

אין לנו שום הבחנה כזאת.

הנתון הזה, אתם תצטרכו להכין אותו במיוחד ואני חושב שצריכה להיות הבחנה כזאת.

אנחנו נצטרך לקבל קובץ ממי שמנהל מהצבא.

צריכה להיות הבחנה מול ביטוח לאומי גם בהיבט הזה של הגבייה, בין חייל בודד למי שאינו בודד. הרי אם אנחנו אומרים שאנחנו אחרי השחרור נותנים לחייל בודד עוד 1,000 שקלים מענק, לוקחים בחשבון שאומרים, אנחנו מבינים שהוא ממשיך להיות חייל בודד גם בשנה הראשונה שלו באזרחות, אז גם הביטוח הלאומי צריך לדעת שגם בשנה הראשונה שלו באזרחות הוא חייל בודד. זה נתון מאוד חשוב.

בסדר גמור.

תודה רבה. הילה סולימני.

בוקר טוב, אני מנהלת את תוכנית כנפיים שאני מאמינה שהיו"ר מכיר, תוכנית שמשותפת לסוכנות היהודית, קרן מיראז' ישראל ומשרד העלייה והקליטה, תוכנית שקיימת כבר 16 שנה. ביקשתי לדבר כדי להסביר איך בעצם החיילים הבודדים העולים, אנחנו מטפלים רק בעולים, יודעים בעצם מה מגיע להם לקראת השחרור, בהכנה שלהם ובליווי אחרי זה.

התוכנית לקראת השחרור יחד עם צה"ל מקיימת את סדנאות ההכנה לאזרחות שמהשבוע זה ממש קורה עכשיו, הן מופרדות בין העולים לחסרי העורף על מנת לדייק את התכנים. הסדנאות מתקיימות שלושה חודשים לפני השחרור מצה"ל, השנה פעם ראשונה בפריסה ארצית, חיפה, באר שבע ורחובות, דיוק של תכנים, ארבעה ימים של סדנה שמגיעים לשם גם מינהל הסטודנטים, גם האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים ועוד גופים גם של המדינה אבל גם אנחנו כ"כנפיים" שנותנים להם את כל המידע בארבעה ימים, מה מגיע להם מהרגע שהם משוחררים.

כולם משתתפים?

אני כבר אגיד. השנה עתידים להשתחרר 1,300 חיילים בודדים עולים. אני כבר אומרת מראש שלצערי אנחנו לא מגיעים לכולם ואנחנו גם יודעים למה. אנחנו מגיעים כל שנה בערך ל-1,000 כי יש לנו את קורס נתיב שקורה לקראת סוף השירות. יש גם מפקדים שלצערי לא יכולים לשחרר, לא כי הם לא רוצים אלא כי יש בכל זאת יחידה שצריכה לתפקד, גדוד וכו', אבל זה נושא שאנחנו מכירים יחד עם מרכז הבודדים. המרכז מוציא להם את הזימונים, מוודא הגעה.

בסוף יכולים להצטרף ל"כנפיים" מי שלא היה בסדנה, ולהצטרף זה בעצם לייעוץ אישי שכולל תעסוקתי, מה אני עומד לעשות ביום של אחרי, ייעוץ כלכלי. היועץ הכלכלי שלנו, צביקה, מטפל בכל מי שמגיע אלינו אחרי השחרור, לעבור על שכר דירה, לוי בוגר שלנו, פלאפונים מול ארגונים, כל מה שקשור בעולם הכלכלי, אבחון תעסוקתי מותאם תרבות. בעצם התוכנית מטפלת בכ-1,000. גם מי שלא השתתף בסדנה מתקבלים. כל היתר יכולים להצטרף לשלב של הייעוצים.

יתרה מכך, בגלל שעלה הנושא של ברה"ן, אני אגיד שבמהלך השירות הצבאי חיילים בודדים עולים, אם הם עתידים להשתחרר על פרופיל 21 יש לנו שיתוף פעולה כבר שנה שנייה עם ברה"ן. ברגע שחייל בודד עולה חותם ומסכים בטופס ויתור סודיות, רק העולים עוברים אלינו והם מקבלים במיידי מטפל, פסיכולוג, עובד סוציאלי. אנחנו מפעילים את זה במיידי ואנחנו בשיתוף פעולה הדוק איתם.

פצועים אנחנו מקבלים ישר מצה"ל. קוראים לנו. אנחנו יודעים להטיס את ההורים. זו תוכנית שהיא משותפת לסוכנות, למשרד העלייה והקליטה. אנחנו יודעים להטיס לפה הורים. עובדת סוציאלית שלנו מגיעה לפצוע, מגיעה איתו לדיור שצריך ואנחנו נותנים גם מענק להורים אם צריך וגם לו מענק הסתגלות. אנחנו יודעים לתת את המעטפת הזו. שוב אני אומרת, אנחנו לא מגיעים לכולם, לא כי אנחנו לא יכולים ולא רוצים אלא כי המערך לא מאפשר לנו.

מילה אחרונה זה שיתוף הפעולה החשוב עם עלייה וקליטה. ביום שהם משתחררים הם מגיעים לקהילת הבוגרים שלנו שזה איציק דאג להקים לפני חמש שנים. הם מגיעים, מקבלים סדנאות העשרה אחר הצוהריים פעם בשבוע ברחבי הארץ, סדנאות שבחוץ יעלו להם כסף, אם זה ספורט, לימודי בישול, צורפות, הכול בחינם. משרד העלייה והקליטה דואג להם להיות ביחד. תודה.

תודה רבה. נועם אביטל.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה על הישיבה, כייף לחזור לדיונים הללו בנושאים החשובים. אני מגיע גם כחייל בודד משוחרר בעצמי שעבר את החוויות האלה, ואני רוצה להציע הצעה לוועדה. היושב-ראש דיבר על מקרים קשים, כאלה שנשארים לגור בבסיס, כאלה שהמצב איתם חמור, בעיות כלכליות. אני רוצה להציע הצעה, שנעלה כמה חיילים בודדים. כרגע הם עריקים, נמצאים במאסר או במעצר. יש אותם בדוח אחד, אפשר להוציא את זה. לדעתי זה נתון שאפשר להוציא אותו כל יום. אני מכיר את הנתונים מלפני שבועיים.

אתם יודעים לתת לנו את הנתון הזה?

כמובן.

אלו המקרים החריגים בדרך כלל ולפי זה נוכל להבין את ההתקדמות של הוועדה ושל התוכניות, כי ברגע שהמספר הזה ירד, נוכל להבין שאנחנו בקצב טוב כי שם נמצאים המקרים החריגים ובהם אנחנו כעמותה נתקלים, בהמון סוגי בעיות, ואני מציע שנתעסק בזה.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות בנושא חוק חייל בודד משוחרר, אז עם חבר הכנסת אלכס קושניר התחלנו להניע את זה. אני חושב שכדבר התחלתי שלא מחייב חוק אפשר בשנה הראשונה לכל חייל בודד משוחרר לתת אוטובוסים ונסיעות בחינם ברכבות כדי להתחיל לנוע עוד לפני שמדברים על שכר ועל שכר דירה ועל דברים כאלה, דברים שיכולים לעזור בצעדים הראשונים. שווה לבחון גם את זה.

יישר כוח, מכירה אותך כבר כמה שנים. אתה זוכר? היית אצלי בכרמיאל.

יש לכם הערכה של העלות של הדבר הזה?

כן, יש לי הצעת חוק כתובה, אני אוכל להעביר.

לא את הצעת החוק, הערכת העלות בערך.

אני לא יודע את הבערך.

אתה יודע, לוי, להגיד?

חבר הכנסת פורר, אני יודע שכל הצעת החוק של קליטת חיילים בודדים משוחררים סוכמה עם אגף התקציבים של משרד האוצר בשנה שעברה.

הצעת החוק של חבר הכנסת קושניר?

נכון. זה הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון), הטבות חיילים בודדים. זה ממש סט של גם סיוע משפטי, גם סיוע פיננסי, הכול, וזה סוכם עם אגף התקציבים של משרד האוצר.

אתה יודע להגיד את האומדן התקציבי?

אני לא זוכר את זה. צריך לבדוק את זה.

תבדוק את זה ותעביר לי גם את - - -

זה היה צריך להיכנס לתקציב 2023.

תודה רבה. מוטי דסקל.

שלום, אני יוצא החברה החרדית. אני רכז תחום יוצאים מהצבא ויוצאים לשינוי. אני מגיע לכאן גם כן מרקע אישי. אני חייל בודד הייתי, הוכרתי באיזשהו שלב. לפני עשור כשהתגייסתי ב-2013 זה היה מאבקים כלפי הגיוס של חרדים. התגייסתי ולא הוכרתי כחייל בודד. לקח הרבה מאוד זמן לצבא כדי שיכירו בי כבודד. בסופו של דבר הוכרתי כבודד.

דיברו כאן לא מעט על חיילים בודדים עולים. כמעט מחצית מהחיילים הבודדים הם חסרי עורף משפחתי ומעט מאוד התייחסות כלפיהם, שזה חשוב. אני חייב להגיד, בעקבות הטיפול של הוועדה, בשנה האחרונה היה מדיניות עדכנית לבוגרי המגזר החרדי, שיכירו בהם על אף בעייתיות שיש עם הקשר עם ההורים. מידי פעם נפגשים עם אחד מההורים או קשר קלוש, אבל בסופו של דבר לא מהווה עורף משפחתי. נעשתה כאן מדיניות. עדיין אין לנו דרך לבדוק את המדיניות, אם היא השפיעה או לא השפיעה.

יש לי שאלה. אתם כעמותה או עמותת הלל שמטפלת ביוצאים בשאלה, הרי חייל בודד עולה מקבל מעטפת של משרד ושל כל הסיפור הזה. למעט העמותות שלכם יש עוד סיוע? המוסדות הלאומיים למשל לוקחים חלק בעניין הזה? ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית?

לא משהו שאני יודע לענות.

תוכנית יתד.

יתד, משרד הרווחה. מבחינת ציונות יש פה סיפור ציוני מאוד חשוב.

אני רוצה לומר שבעקבות פעילות הוועדה המדיניות קרתה. אם אנחנו דיברנו ב-2019 על 15% מתוך החיילים יוצאי החברה החרדית שהוכרו כבודדים, מספר נמוך, אני מאמין שזה עלה. אנחנו לא יודעים להגיד את זה. אנחנו אמורים לבקש את הנתונים בתקופה הקרובה.

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו נוסף שלא דובר כאן. לאחרונה הוספה דרגה נוספת של זכאי סיוע. זכאי סיוע זה סוג של דרגת ביניים מתחת לבודד. אני רק רוצה שיוודאו את זה שזה לא מגיע על חשבון המדיניות שנעשתה לחיילים חרדים.

תודה רבה. יעל אייזנר.

תודה רבה. אני מהתנועה הקיבוצית, אם מישהו פה עוד לא מכיר אותי. כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת מזרסקי, תודה רבה על האכפתיות ועל תשומת הלב. יש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו. אני מאוד מתרגשת שחזרנו להתכנס כאן. יש לנו הרבה נושאים על הפרק.

מדברים פה רבות על ההיבטים הכלכליים של החזקת חייל, כסף לשכר דירה, כסף אחרי השחרור. נכון, כסף מניע את העולם. אני לא חושבת אחרת למרות שאני קיבוצניקית. יחד עם זה, חייל/ת צעירים בודדים זקוקים למעטפת שהיא הרבה מעבר לכסף. אני גאה לעמוד בראש תוכנית ש-10% מהחיילים הבודדים בצה"ל בוחרים בה. לא לכל אחד זה מתאים לגור בעיר. לא לכל אחד מתאים בגיל יותר בוגר לגור עם שותפים. בקיבוץ כל חייל או חיילת מקבלים חדר לבד, מקלחת ושירותים ומטבחון בחדר ואת כל השירותים שהקיבוץ יכול להעניק.

אני מאוד גאה ומודה ומוקירה תודה ענקית לחבר הכנסת אלכס קושניר שהעלה את הנושא של סדר-היום בוועדה הקודמת. אני אשמח שכל אחד מכם יבוא לביקור.

כמה חיילים בודדים אצלכם?

זה נע בין 600 ל-700. זה תלוי גרעיני צבר בתקופות שהם מגיעים, אבל זה בכל זאת 10% מהחיילים בצה"ל.

אין לכם מקום ליותר?

ככל שהצבא יפנה חיילים, יהיה מקום ליותר.

10% מהחיילים הבודדים.

הבודדים, כן. אני רוצה לומר שאנחנו מכניסים מידי שנה קיבוצים חדשים בדגש על קיבוצי המרכז. אנחנו יודעים שהפריפריה היא מאתגרת.

זה לא אטרקטיבי לחיילים הבודדים.

תלוי למי. 10% מהחיילים הבודדים בוחרים קיבוץ. אנחנו באופן כללי לא אטרקטיביים. רק 1% מאוכלוסיית המדינה בוחרים בחיי קיבוץ, אז אם 10% מהחיילים ביחס לאחוזינו באוכלוסייה - - -

לא בהכרח בוחרים. גם קשה מאוד להתקבל לחיי קיבוץ.

זה גם נכון. יחד עם זה אני לא נולדתי בקיבוץ, אז זה בסדר. מעבר להציג את עצמי ואת התוכנית שאני מאוד גאה בתנאים שהולכים ומשתפרים מידי שנה, ואתם מוזמנים כל אחד ואחת מכם לראות, החיילים בוכים מרוב התרגשות כשהם רואים את החדר שמחכה להם. המפקדים לא מפסיקים להלל. אתם מוזמנים. איציק, שותפי ואני נשמח.

בדרך כלל הם בוכים כי המזגן לא עובד.

אני לא מכניסה חייל למקום שלא הייתי שמה את הילדים שלי, ויש לי שלושה ילדים שכולם אחרי צבא. איציק השותף שלי ואני נמצאים בכל קליטה של חייל בקיבוץ בקצווי הארץ כדי לוודא שהוא יקבל את התנאים הכי טובים שיש, אז אם למישהו יש טענות, אני הכתובת. הטלפון שלי בגוגל. חיילים בודדים בקיבוצים, הראשונה שעולה זה אני, 24/7 כולל בשישי-שבת וחג.

אני רוצה להעלות שני נושאים שהם לאו דווקא אנחנו, הם לא התנועה הקיבוצית. היות ולא לכל חייל בודד מתאפשר להגיע לפני הגיוס לבית החייל, ולא לכל חייל בודד זה מתאים לגור בבית החייל, אני חושבת שהמדינה מחויבת לחבר'ה האלה. שלושה חודשים לפני הגיוס אנחנו יודעים להביא אותם להתגייס. בואו נדע גם לממן להם את פתרון הדיור לא רק בבית החייל.

הדבר השני, אני רוצה לדבר על משהו שהוא מאוד כואב לי וזה הנושא של שחרור טרם זמנם כשהם משתחררים על מצב רפואי או מצב נפשי. אנחנו עובדים היטב בשיתוף פעולה מרגש עם תוכנית יתד. יחד עם זה חיילים בודדים, גם אחרים, משוחררים מהיום להיום, ובשונה מחיילים בודדים שיש להם אבא ואימא, שם אין מי שיקלוט אותם. זה נכון שיש 1,000 שקלים מהקרן להכוונת חיילים משוחררים, אבל כשחיילת בדיכאון ולא יוצאת מהחדר שלה, הדבר האחרון שהיא תעשה זה לרוץ אחרי כספים מהקרן. אני חושבת שהמחויבות של הצבא לחיילים בודדים היא לממן שלושה חודשים כשהשחרור הוא טרם זמנו על רקע רפואי או נפשי.

אני רוצה לספר לכם שיש לנו בתנועה הקיבוצית תוכנית חדשה לעולים חדשים, שהנציגה שלה לא נמצאת כאן כי היא בניכר להביא עוד עולים חדשים, תוכנית בשם "חמסה" שהיא לזכרו של צביקה לוי, איש עתיר זכויות ומעשים בארץ שזכיתי להמשיך דרכו. התוכנית מדברת על רצף של ליווי של העולה מיום הנחיתה בארץ לאולפן ועד חמש שנים מיום העלייה, על איזשהו רצף שבו הוא לא הולך לאיבוד בתקופת ביניים. סיים אולפן, רגע, מה עושים עכשיו חצי שנה עד הגיוס? רגע, מה עושים ביום שאחרי השחרור? אלא רצף שלם. זה קורה ומתרחש בתנועה הקיבוצית. זה בראשית הדרך. התוכנית רק בת שנה אבל התפיסה הזאת שיידעו הורים יהודים בניכר שמישהו מלווה ברצף היא תפיסה נכונה.

תודה רבה. התנועה הקיבוצית, אני חייב לומר, יש לי הרבה מאוד מחלוקות בדברים אחרים. התחום של קליטת עלייה, הרבה מאוד זכויות, עושים עבודה מצוינת כולל פרויקט "בית ראשון במולדת" ששמחתי להחיות אותו בזמנו.

דב ליפמן. בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש. שני נושאים שלא עלו כבר בדיון אבל אני חושב, הם חשובים וגם יכולים להיות חלק מהחוק וגם בטיפול הוועדה. דבר ראשון זה הסדרת מעמד חיילים בודדים ממח"ל אחרי השירות. הם לא עולים, הם לא אזרחים. לפי התוכנית הם אמורים לחזור הביתה אבל מה שקורה במשך השירות, הם אוהבים את הארץ, יש ציונות והם רוצים להישאר פה לעבוד, ללמוד, לעשות משהו ואין להם שום מעמד בכלל.

למה לא לעשות עלייה?

הם צריכים קצת זמן ללמוד אם הם יכולים לחיות פה, אם הם רוצים להיות פה. לחשוב על איזה סטטוס מיוחד שנותן להם יכולת לעבוד, ללמוד כדי שהם יוכלו לבחון אם הם רוצים לעשות עלייה. זה דבר ראשון שיכול להיות חלק.

הסטטוס היחידי שאני חושב עליו שהוא רלוונטי זה לאפשר להם להיכנס לתוך תוכנית "מסע". מהשחרור לתוך תוכנית "מסע" כי מה שאתה מתאר הוא בעצם פלוס-מינוס תוכנית "מסע".

זה יכול להיות מדהים. זה רעיון מדהים.

יכול להיות ששווה באמת להעלות את הסוגיה הזאת בפני תוכנית "מסע".

אוקיי, זה דבר ראשון, לחשוב על איזה רעיון.

דבר שני זה בנוגע למשפחות. אני בקשר עם עמותה בשם family of lone soldiers. זה עלה בעצם מהסיפור של מקס שטיינברג ב-2014 שהפעם הראשונה שהם שמעו משהו מצה"ל זה היה דפיקה על הדלת. אני יודע שיש איזה רצון לשפר את המצב, שיש איזה משהו רשמי.

אין היום קשר רשמי של הצבא עם משפחות לוחמי המח"ל?

קשר רשמי שמתבטא במה?

לא יודע, עדכון, מה קורה עם הילד?

הם יכולים לדבר איתנו.

לא, לא, אבל אין משהו רשמי.

איך הם יכולים לדבר אתכם?

קודם כל מרכז הבודדים זמין 24/7 גם להורים מחו"ל, גם לכל העמותות, לחיילים הבודדים.

אבל איפה הם מכירים אתכם בכלל?

אנחנו מפיצים את דרכי התקשורת. אנחנו שולחים אגרות בחגים גם להורים. אין מבחינתנו כצה"ל הבדלה בין מח"ל לבין עולה לבין חסר עורף משפחתי. הם כולם מקבלים את אותן הזכויות, את אותן ההטבות והם לא נבדלים.

את אומרת שכאשר חייל או חיילת נכנס לצבא, מצה"ל יש משהו רשמי שיש קשר עם המשפחות בחוץ לארץ? אם יש שיפור זה מעולה.

אני אגיד, זה בקורונה התחיל להתקדם אבל אנחנו היום מקיימים בכל החטיבות הסדירות, בבא"חים, בבסיסי ההכשרות זום שמתורגם באופן מקוון מיידי בכל השפות עם ההורים. נותנים מידע, נותנים כלים, נותנים זכויות, עונים על שאלות. הם מרגישים באמת מחוברים. המפקד, הם רואים אותו בזום. זה כלי שאנחנו נתחיל לחייב אותו לכל המפקדים.

אשמח לעקוב אחרי זה.

גם יש קשר עם הקונסוליות. יש לנו את האנשים בקונסוליות. המשפחות פונים אליהם והם פונים אלינו.

נריה מאיר.

לתת רק מענה לדבר הזה. יש פה באמת לקונה. יש פה ואקום בנושא הזה של חיילי מח"ל, כי הרי מח"ל הם מגיעים כל שנה כמתנדבי חוץ לארץ. הם נמצאים פה בצבא ואחר כך הם צריכים לבחור האם לעלות לישראל או לא. לפי נתונים של משרד הביטחון, 50% מהם עולים אבל זה קצת משקר, כי כאשר משרד הביטחון - - -

מי מרכז את התוכנית הזו? איך בחור מלוס אנג'לס מחליט שהוא מתגייס?

האגף הביטחוני-חברתי.

איפה הוא פוגש את אודי דרור? אני בחור בן 17 בלוס אנג'לס.

היום הפנייה לצבא היא דרך האתרים שלIDF או דרך חבר מביא חבר, שמגיעים ונמצאים בתוך השירות.

לא ענית לי. בחור אמריקאי בן 17 מלוס אנג'לס, מה הוא עושה?

דרך האינטרנט, גוגל. ממלא טפסים, אודי דרור עובר על זה. בהנחה ואודי דרור מקבל אותו, הוא מועבר לצה"ל וצה"ל מתחיל איתו בעצם את כל פתיחת הרשומה ואת התהליך.

ומלווה אותו עד השחרור?

כן. הקשר הוא עם אודי דרור.

דב, תיפגש בבקשה עם אודי דרור כדי לייצר את הפלטפורמה של מעבר מתוכנית מח"ל לתוכנית "מסע" בשחרור. אודי יידע לעשות את זה מול הצינורות הממשלתיים הרלוונטיים. איפה זה אצלכם ב"כנפיים"?

הם מועברים על ידי מרכז בודדים כמו כל חייל בודד עולה, מקבלים זימון לסדנאות, לייעוצים. הם אצלנו.

אם הם רוצים להישאר בארץ, החוק מחייב אותם השלמת שירות יותר ארוך.

השלמת שירות, נכון.

שמח"ל זה שנה וחודשיים.

אנחנו בנינו תוכנית בהסתדרות הציונית העולמית עכשיו לחיילים בודדים שחוזרים. 90%-80% מהחיילים האמריקאים שבאים מצפון אמריקה חוזרים לארצות המוצא שלהם. הם לצערנו לא עולים.

כמה?

בין 70% ל-80% של מח"ל לא עולים. אנחנו בעצם זיהינו שהחיילים האלה ששירתו בצנחנים או בגולני, הם עברו מחיילים בודדים לאנשים בודדים, כי כל החברים שלהם כבר התקדמו בקולג'. הם חוו כאן חוויות משמעותיות ואין מי שמוביל אותם, לכן פתחנו עכשיו פיילוט במרילנד, ואדוני, אני מזמין אותך בביקור הבא בארצות הברית, אם זה יסתייע, אז תפגוש את הקבוצה הראשונה שהקמנו. אנחנו בעצם נותנים להם ליווי לחיים שלהם שם בצעדים הראשונים שלהם. אחד, אומרים להם תודה ונותנים להם ליווי כי הרי הם תרמו פה במדינה. שניים, משתמשים בהם כשגרירים של הסברה ישראלית בתוך הקמפוסים, ואנחנו נשמח לעשות פה שיתופי פעולה עם העמותות.

תודה רבה. אורית להב.

שלום, אני מנהלת תחום ביתד במשרד הרווחה. באופן עקרוני תוכנית יתד שייכת למשרד הרווחה, מובלת על ידי משרד הרווחה והג'וינט-אשלים, תוכנית לאומית ואנחנו בקשר בערך עם כולם פה. אני אגיד שאנחנו בעיקר מלווים את חסרי העורף המשפחתי. יש לנו את תוכנית "ניצוץ" שהיא תוכנית ברשויות המקומיות, שמלווים חיילים וחיילים בודדים וגם חיילים לא בודדים, גם בשלב המלש"ב וגם בשלב השירות וגם בשלב אחריו. כמובן שהיינו שמחים תמיד לעוד תקנים כדי שזה יהיה פרוס, כי המרחק בין הצבא שפרוס לבין הרשויות המקומיות שזה הדרך של משרד הרווחה, יש עדיין פער.

שני דברים שרציתי להעלות. אחד, דיברתם לפני כן על הנושא של החובות. גם בתוכנית יתד, גם בשיתוף פעולה כמובן עם הסיוע המשפטי, יש תוכנית לעניין של החובות. אני חושבת שאחד הנושאים המרכזיים, זה לא לוועדה הזאת אבל אם יש לכם השפעה על ועדות אחרות, אני חושבת שזה הנושא של החובות לשוק האפור, שזה נושא שדרוש בו חקיקה. אני אומרת את זה כאן. זו אחת הבעיות העיקריות. לא נאמר פה על ידי אנשים, אבל זה מה שאנחנו רואים אותם באופן קבוע.

הנושא השני זה הנושא של חיילים משוחררים בחירום. אנחנו פותחים ממש בימים הקרובים, כבר קיימות הדירות. זה דירות חHרומיות שיתנו מענה גם נפשי, אבל זה מענה חלקי וקטן מאוד שבעצם אנחנו משקיעים בו. נדרש רצף של מענים לחיילים בודדים משוחררים שאין להם מענה. נעשתה עבודה על ידי הצבא, עבודה יפה מאוד גם על ידי מרכז בודדים שהוא מרכז מרשים ביותר. אני חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות, בוודאי בתחום של המעבר הזה. אנחנו פותחים את הדירות האלה. אני אומר בכנות שאנחנו צריכים הרבה יותר מזה. אלה הנושאים שרציתי להעלות.

תודה רבה. תני קרמר.

תודה רבה, אני מ"נפש בנפש". אני רוצה לגעת בכמה נקודות. לגבי הסיוע בשחרור, אני רוצה להציע לבחון את האופציה של לתת פתרון של דברים שלא עולים למדינה כסף ישיר, שזו לא הוצאה אלא הורדה של הכנסה. אני רוצה לדבר על פטור מתשלום ארנונה שכרגע עומד על ארבעה חודשים מהשחרור לחיילים בודדים עולים. אנחנו ביקשנו עוד ב-2017 ממשרד הפנים לבחון את זה להארכה לשנה. אנחנו עדיין ממתינים למענה. זה יכול להיות משהו שזה טוב ושווה לחייל.

לגבי העברת מידע לחייל, אנחנו מקיימים פעם בשנה ביחד עם מדור בודדים יום סידורים לחיילים בודדים עולים בבית החייל.

מצוין. למה אתם עושים אותו רק פעם בשנה?

דווקא השנה יהיה אותו פעמיים.

אנחנו עובדים על לעשות את זה יותר מפעם בשנה. זה בשיתוף פעולה מלא עם הצבא שבו מורידים הנחיה לשחרר את כל החיילים הבודדים עולים. השנה הגיעו יותר מ-2,500 חיילים בודדים - - -

אתם עושים את זה רק בתל אביב, נכון?

בבית החייל, נכון.

למה לא לעשות את זה בשלושה מוקדים, באר שבע, חיפה, תל אביב למשל, ירושלים?

בצורה סימולטנית זה לא אפשרי מבחינה לוגיסטית.

הייתי שם השנה, מיזם מדהים.

מיזם מצוין, אני מכיר אותו.

משרדי הממשלה בסוף נדרשים להגיע ביום אחד מרוכז לתת את המענה.

כל משרדי הממשלה יצליחו להגיע שלוש פעמים בשנה.

אנחנו נבחן את הפריסה הארצית.

יש לכם בקשה פה, זה גם אליכם וגם לצה"ל. הוועדה תעמוד לשירותכם ולסיוע מול משרדי הממשלה האחרים. היום סידורים הזה צריך לקרות לפחות פעמיים בשנה בתל אביב, פעמיים בשנה בחיפה, פעמיים בשנה בירושלים, פעמיים שנה בבאר שבע. איכשהו צריך לראות איך מייצרים את הפריסה הזאת, אז היא גם הרבה יותר נוחה.

לגבי היום סידורים, כמו שאמרתם, אתם מכירים את זה פה. לגבי כל המידע לקראת השחרור, אם זה הוצאה לפועל, אם זה בנק ישראל, אם זה חברת חשמל, ביטוח לאומי. זה עוד דרך שאנחנו יכולים להגיע לחיילים הבודדים לוודא שיש להם את המידע הנדרש לקראת השחרור.

לגבי ערבי הורים, זה שיתוף פעולה ביחד עם לי, ערבי הורים שאנחנו עושים כמעט פעם בשבוע עם מפקדי הבא"חים ואנחנו מקבלים פידבק מעולה מכל ההורים של החיילים הבודדים ופונים אלינו ומבקשים עוד ועוד, אז זה באמת יוזמה מבורכת.

דבר אחרון, אנחנו מדברים פה הרבה על חיילים בודדים עולים שזה דבר מבורך. יש פה עוד אוכלוסייה שלא מתייחסים אליה, שזה בנות שירות בודדות עולות.

דווקא עלה רבות למען בנות שירות.

אני רוצה לוודא שאנחנו ממשיכים באותו קו. זה אוכלוסייה שבאה ולא מחויבת בשום דבר. היא מקבלת פטור על רקע דתי ולא חייבת לעשות שירות לאומי כמו ישראליות, אבל הן בוחרות לעשות את זה, עושות את זה במקומות מאוד חשובים ואנחנו צריכים לעשות פה שוויון.

מוגדרות תחת אותם תנאים.

שזה לא קיים כרגע וצריך להמשיך להילחם שזה יקרה.

ברור. תודה רבה.

ממה שאני פוגשת יש בעיית מגורים לא פעם לשירות לאומי בודדות. הן מגיעות אליי איכשהו.

תודה רבה. ליאורה רובינשטיין.

שלום, אני מנכ"לית מייקל לוין חיילים בודדים משתי האוכלוסיות, גם עולים וגם חסרי עורף. אני חושבת שבאמת הוועדה מבורכת. אני אומר שני דברים, אחד לגבי מתנדבי חו"ל, מח"ל. הייתי שמחה אם נצליח לקדם את הסיפור של ויזת עבודה בתקופה שהם מגיעים לכאן. זו בעיה מאוד קשה. לא כולם מגיעים עם כספים. כמו שנאמר פה, אין להם איפה ללון הרבה מאוד פעמים. אם הם יוכלו לעבוד בתקופה הזאת עד המכינה ועד הגיוס שלהם, זה יוכל מאוד לעזור להם להתארגן.

יש הרבה חיילים בודדים שבזמן השירות עובדים. זכותו של כל חייל לקבל היתר עבודה פרטי היום. כמעט לא צריך להראות איזשהו צורך כלכלי, אם הוא משרת בקריה. חייל שהוא מח"ל, מסיים את יום העבודה שלו, אין לו לאן ללכת, הוא רוצה קצת לעבוד עם חברים שלו, מלצרות או לחסוך קצת כסף, הוא לא יכול כי אין לו בעצם ויזת עבודה.

חיילי מח"ל, אין להם?

אין להם אישור עבודה כי אין להם אישור לעבוד. במעמד שלהם הם לא מוכרים.

צה"ל?

אנחנו נותנים להם לעבוד.

הם יכולים לתת להם אבל אסור למעסיק.

זה רשות האוכלוסין?

כן. צריך לבדוק את זה. אין להם יכולת לעבוד. זו סוגיה שעולה כל הזמן והמעמד שלהם הוא בעייתי. אני חושבת שזה הזמן לאפשר להם איזשהו פתרון זמני של ויזת עבודה, סטודנט, הכרה בתקופה הזאת, שלושה חודשים לפני שהם מגיעים ועד - - -

ברור.

אני רוצה לומר שהיה פה קצת ערבוב בעיניי בין חסרי העורף לעולים, גם בנתונים, גם בסוגיית החובות. ישנם העולים בטח מחבר העמים לשעבר, שאנחנו רואים אותם עם קשיים ועם חובות, אבל מרבית החיילים שאנחנו רואים עם חובות זה דווקא חסרי עורף, ואני חושבת ששווה לבקש נתונים שהם קצת מופרדים. גם בהטבות, ההטבות שמקבל חייל משוחרר עולה אינם דומים כי יש למשרד הקליטה עוד הטבות שהחייל החסר עורף אינו מקבל, לא ממשרד הבינוי ולא ממשרדים אחרים. הגיע הזמן באמת לעשות פה צדק גם לחיילים חסרי העורף המשפחתי למרות שאנחנו בוועדת העלייה והקליטה, אבל אם אתה כבר מרים את הכפפה, אני אשמח שאתה תוביל את זה.

יום הסידורים שצוין פה, אני בהחלט מחזקת אותו. זה יום מדהים. פעמיים בשנה זה מעולה. גם קיבלתי בשורה היום, שהחל מהשנה זה יהיה גם לחיילים חסרי עורף כי עד השנה זה היה רק לחיילים עולים. גם חסרי עורף זקוקים. אנחנו נשמח מאוד לראות גם את חסרי העורף בתוך יום הסידורים הזה.

תודה רבה. אני אגיד שמבחינת הוועדה אין הבחנה במובנים של מה שאנחנו רוצים לעסוק בהם, וכן אנחנו ננסה להרחיב ככל הניתן.

אני רוצה לסכם את הדיון. עלו פה המון נקודות. אגב, רואים עד כמה הייתה נחוצה הוועדה הזו בשנתיים שהיא לא התכנסה, אבל אנחנו ננסה להדביק את הפער.

ראשית, אנחנו נבצע מעקב על התקדמות החקיקה להגנה על משכורות חייל בודד מעיקול. אני כבר אומר לנציג משרד הקליטה, אני אוציא בעניין הזה גם מכתב לשר, אבל זה נראה לי בסיסי שהשר ידרוש במסגרת דין רציפות להחיל דין רציפות על החקיקה הזו.

בנושא הדיור, האגודה למען החייל מתבקשת לשלוח נתונים עם חלוקת המיטות והחדרים בפריסה ארצית, כמה יש, איפה יש שתי מיטות, איפה יש ארבע מיטות, איפה יש שש מיטות. אנחנו גם נמצא את ההזדמנות לבקר באחד המתקנים שלכם.

שכר דירה, אני רוצה לברך את צה"ל על האמירה שבקרוב תהיה בשורה שהמענק לשכר דירה יועלה מ-1,300 ל-1,700 עד 1,900. אני מקווה שהבשורה הזו תהפוך לפורמלית באופן המוקדם ביותר, ועדיין אני חושב שהצבא צריך להיערך פה גם קצת אחרת בדומה למעונות סטודנטים, ולשדרג את מה שקיים היום, כי גם 1,700–1,900, בשוק הפרטי זה כמעט בלתי אפשרי להסתדר עם זה. יצא לי לחנוך מעונות סטודנטים בשדרות בתנאים באמת מדהימים, ופרויקטים כאלה לחיילים בודדים. בסוף זה לא צריך להיות חדר שהוא בא בסוף שבוע כל פעם לחדר אחר.

סליחה שאני מפריעה לך, אבל יש שני פרויקטים כאלה מאוד גדולים גם באוקספורד בבאר שבע וגם בית פלדמן שעכשיו הוא כבר לא מאויש. יש עליו תוכנית ממש לבנות קמפוס לחיילים בודדים, סוג של "מלרוז פלייס".

בית פלדמן בנתניה?

כן.

מה התוכנית?

אנחנו בדיוק עושים דרישה מבצעית כדי להתאים באמת משהו שהוא קצת אחר, שהוא לא בית חייל מה שאנחנו רגילים, אלא משהו שהוא קצת יותר מותאם.

יש כבר מתחם כזה שפועל בפורמט הזה? מה זה בבאר שבע?

יש שם בניין דירות של חיילים בודדים שהוא יותר חדשני.

הוא כבר פועל?

כן, הוא כבר פועל.

כן, תוכנית בשם אוקספורד שפועלת בבאר שבע.

כשאנחנו נקיים את הישיבה שלנו בבאר שבע, אנחנו נבקר גם שם.

צריך לומר, אתה דיברת עכשיו על מיטה שמתחלפת. זה ממש לא המצב היום. לכל חייל יש את המיטה הקבועה שלו, את החדר הקבוע. הוא לא נודד בין מיטות. זה ממש לא המצב.

אוקיי.

חבר הכנסת פורר, אני מזמינה את כולם אלינו לסיור היכרות. כך נדע את העובדות.

תודה. לגבי תיקון חקיקה לנושא חובות ואשראי, כדי שלא תישאר הנקודה האדומה הזאת, צריך ליזום יחד עם ועדת הכלכלה דיון משותף סביב הנושא הזה.

פנייה למוסד לביטוח לאומי, הליכי עיקול כנגד חיילים בודדים משוחררים, גביית חובות. את כל הנתונים האלה כולל ההבחנה. גם כאן אני אומר את זה למוסד לביטוח לאומי, ככל שיש לכם נתונים שאתם צריכים מרשויות אחרות ויש לכם בעיה להשיג, תגידו לנו, אז אנחנו נדע לדרוש אותם מהצבא. ככל שישנה בעיה, נא להגיד לנו, לא שנגלה את זה כשנעשה דיון ואז בדיון עוד פעם יגידו שיש בעיה.

על נושא ההשכלה הגבוהה אנחנו נצטרך לקיים דיון נפרד בפני עצמו. יש פה הרבה מאוד סוגיות שהן קריטיות גם ביכולת של החיילים האלה להשתלב.

חוק חיילים משוחררים, החוק שכבר היה עליו סיכום עם אגף תקציבים, אני מסתכל פה על הנציג של משרד הקליטה. בסופו של דבר משרד הקליטה צריך לייצר תוכנית קליטה לחייל הבודד המשוחרר, ברמה הזאת, ובתוך החקיקה הזאת צריך להיכנס גם באמת החייל חסר עורף משפחתי, ולא שלא תהיה הבחנה ביניהם, ובנות שירות לאומי. אנחנו נגיש את החוק הזה מחדש אבל עדיין פה צריכה להיות יוזמה של משרד הקליטה במובנים האלה.

דבר אחרון, פנייה לשר הפנים, רשות האוכלוסין. תכינו לי על מנת שיהיה היתר עבודה למתנדבי מח"ל.

זה גם יכול להיות אחרי השירות, להרחיב את זה.

אני לא יודע לכמה זמן יתנו לאחרי השירות. לאחרי השירות הפתרון הוא תוכנית "מסע", כי בסוף צריך לזכור, מדובר באנשים שהם לא אזרחי ישראל. הם אמרו, אנחנו רוצים להתנדב שירות לאומי, ואז אתה לא רוצה להתחיל לייצר פה מצב שזה נפרץ.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:46.