פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/01/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ג (18 בינואר 2023), שעה 9:00

יחס המוסדות האקדמיים לסטודנטים עולים חדשים

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
יבגני סובה
משה סולומון
יוסף עטאונה

ואליד אל הואשלה
אברהם בניהו בצלאל

שרית פני כהן - ממונה מוסדות להכשרת עובדי הוראה-חמ"ד, משרד החינוך

ניצה הלוי כהן - מדריכה ארצית קליטת מורים עולים, משרד החינוך

מירי כהן אדלשטיין - ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, יד לעולים

ולנטינה חומנקו - ממונה על תכניות צעירים, הסוכנות היהודית

פרופ' רוזה אזהרי - יו"ר ור"מ ונשיאת עזריאלי מכללה אקדמית לה, ור"מ

לואיזה משי - פרופ' להנדסת חומרים יועצת הרקטור, אוניברסיטת בן גוריון

פטריק ביתן - עמית מחקר, המרכז הבינתחומי הרצליה

אייל ניצני - סגן ראש מינהל הסטודנטים לעולים, מינהל הסטודנטים

תירא-אל כהן - מנכ"לית מייסדת קדמה התיישבות הצעירים

ולרי קארסנטי - מנהל אקדמית cnef

להבה בלום - עמותת קדמה



משתתפים (באמצעים מקוונים)
דוד מהרט - מנכ"ל, ארגון למען יהודי אתיופיה

מרב אברהמי - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

גמליאל גוטשל - חבר ועד chef

צח בן יהודה

יהודית גידלי

מאיר פרץ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


יחס המוסדות האקדמיים לסטודנטים עולים חדשים

בוקר טוב אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ג, ה-18 בינואר 2023. נושא הדיון: יחס המוסדות האקדמיים לסטודנטים עולים חדשים. ברשותכם אתן סקירה בדבר הצורך של התכנסות הוועדה סביב הנושא הזה. אני מקבל ללשכתי מאות פניות מסטודנטים ומארגונים לגבי היחס של ראשי האוניברסיטאות והמל"ג לעולים עצמם. יש פה שאלה מהותית שאנחנו צריכים להתייחס אליה. האם יש פה מדיניות של המל"ג ביחס שלהם כלפי העולים. זה מתבטא בהמון נקודות, במבחני קבלה לאוניברסיטאות, במלגות, בהכרה בבגרויות. אנחנו שומעים שחלק מהבגרויות מוכרות וחלק מהבגרויות אינן מוכרות. קורדינטורים שנמצאים בתוך המסגרות, בחלק מהמסגרות זה קיים ובחלק מהמסגרות זה לא קיים. חשוב לי שתהיה לנו אחידות ושנבין איפה המל"ג נמצא בנושא והאם קיימת בכלל מדיניות סביב הנושא הזה, ואם היא לא קיימת אז חשוב שיחד נוביל מדיניות בהידברות ובשותפות עם סטודנטים ועם ארגונים. אף אחד לא רוצה לעשות פה דברים חד-צדדיים, להיפך, אנחנו פה בשביל לשפר.

בסוף, כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, העולים ובוודאי הסטודנטים העולים הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל. כשסטודנט מגיע לארץ אזי קל לו יותר להשתלב בחברה הישראלית ואני חושב שזו המטרה שלנו. ראינו את המדיניות הזו מתבצעת יפה מצד המל"ג כלפי המגזר הערבי, הרצון להכניס אותו לתוך האקדמיה ושילוב בתעסוקה, כך גם הדבר מול חלק מהמגזר החרדי – אני חושב שנצטרך לקיים דיון נפרד בנושא זה. נקודה נוספת שארצה להתייחס אליה במשך הדיון היא מדיניות המל"ג לגבי הכרה במוסדות בחו"ל בהם למדו העולים החרדים. יש עולים שלמדו במוסדות חרדיים בחו"ל וכשהם מבקשים ללמוד במסגרות אקדמיות נפרדות, ממה שאני שומע המל"ג לא מוכן להכיר במוסדות בהם הם למדו. התוצאה הישירה היא שאנחנו מכניסים אותם בתוך 15% שהמל"ג קבע בעקבות פסיקת בג"ץ, ואז הם נכנסים לתוך הסיפור הזה ואנחנו מייצרים פה שתי בעיות, האחת היא שאנחנו לוקחים מהאחוזים שהיו אמורים להיות בשביל אותו מגזר חוזר בתשובה שלא למד במסגרות חרדיות בעבר וזה מייצר פקק לאותם העולים שרוצים להיכנס למסגרות האמורות. המכללות והאוניברסיטאות לא נותנות להם להיכנס כי יש לנו פול מלא.

נחשפתי בתחילת השנה לכ-64 סטודנטיות עולות מצרפת שרצות להיכנס למסגרות האמורות ולא התקבלו. האבסורד הגדול הוא שהן כבר היו בתוכנית מסע והמדינה כבר שילמה כ-5,000 דולר פר ראש כדי שהן תסיימנה את התוכנית. הן רוצות להתקבל לאקדמיה והדלתות סגורות. השקענו כסף בעידוד עלייה אבל הפסדנו את העולים כי הם לא יכולים להיכנס. הן חזרו לחו"ל. אני יכול לומר שמי שמגיע לתוכנית מסע וכבר רוצה לעשות את המהלך ולהיכנס לעולם האקדמי, ולא מתקבל וחוזר לחו"ל, סביר להניח שהוא כבר לא יעלה לישראל בשנים הקרובות ואנחנו נקבל אותו כבר עם משפחה והרבה ילדים ואז מדינה תצטרך להשקיע הון עתק בסל קליטה, ברווחה, בחינוך, בהכרה בתארים ועוד. אני חושב שיפה שעה אחת קודם ויש להוביל מדיניות ברורה כי בסוף, כפי שאמרתי, אנחנו מדינת הגירה ואנחנו רוצים את העולים האלו ואת כוח האדם הזה עוד כשהוא צעיר. אשתדל לתת זכות דיבור לכל האורחים, אנחנו לא לחוצים בזמן. נציגי משרד החינוך אשמח לשמוע על המדיניות. שרית כהן, ממונה על מוסדות להכשרת עובדי הוראה בחמ"ד, בבקשה.

שלום, אני רוצה להציג את הנעשה בהכשרת מורים במוסדות האקדמיים – מכללות ובתי ספר לחינוך באוניברסיטאות – אנחנו פועלים בשיתוף עם מינהל הסטודנטים העולים של משרד העלייה והקליטה בצורה מאוד הדוקה. אנחנו מאוד רוצים לקדם את הסטודנטים העולים החדשים בתחומי ההוראה. אני חושבת שיש פריצת דרך בכך שסטודנט עולה לארץ ונהיה מורה במדינת ישראל. לצורך כך יצרנו מעטפת שמסייעת לו בכמה רבדים, גם ברמה האקדמית, גם ברמה החברתית והרגשית, וכן בתהליכי ההסתגלות. בכל מוסד אקדמי דיקאן הסטודנטים או מדריך מטעם מינהל הסטודנטים מלווה ברמה האישית את הסטודנטים הללו. בשלב ההתאקלמות ובשלב ההסתגלות הם מקבלים סיוע אישי והכוונה לגבי בחירת תחום לימודים ומקום לימודים. הם מקבלי מימון מלא של שכר הלימוד למשך ארבע שנים בתנאי שהם ממלאים שעות עבור הקהילה. אם הם עושים זאת במשך שנה שלמה הם מקבלים לא רק את שכר הלימוד אלא מעבר. למשל: שיעורי עזר בסבסוד משמעותי, סיוע כלכלי אישי מעבר לסיוע שתואר, קורס לשיפור השפה העברית. כשסטודנט עולה לישראל הוא נתקל בתחושת בדידות וגם בקשיי שפה. עיקר הסטודנטים מוכוונים ללמד מקצועות שאינם מתבססים על השפה העברית – מתמטיקה ואנגלית – אבל במפורש מנסים לעזור להם לשפר את השפה. בהתחלה הם מאוגדים בקבוצות בתוך עצמם והמוסדות עובדים קשה על מנת לפתוח אותם אל שאר החברה על ידי יצירת מעטפת של טיולים להכרת הארץ ושבתות מאורגנות יחד עם ישראלים.

יש להם הקלות בלימודים, אפשרות להארכת זמן במבחנים ועוד. הם מתקבלים על סמך פסיכומטרי בלבד ועל סמך מבחן יע"ל שדרישת הציון בו היא 110 ברוב המוסדות. ניתנים גם קורסים על מנת לסייע להם לעבור את מבחן יע"ל בו הם צריכים להיבחן על מנת לעמוד ברף האקדמי. מתוך שיח עם מדריכים ודיקאנים עולה שהם באים בצורה פרו-אקטיבית, נפגשים עם הסטודנטים בפגישות אישיות וקבוצתיות. הם מדברים באופן אישי עם ראשי החוגים בנושא העולים החדשים, זו אוכלוסיית סטודנטים שנמצאת במוקד.

יש לנו 280–300 סטודנטים מכל המדינות, גם ממדינות רוסיה ואוקראינה. המוסדות שמים אותם במיקוד של טיפול אישי וקבוצתי. אני חייבת לציין שמינהל הסטודנטים העולים עושה עבודה אישית יוצאת מן הכלל בשיתופי פעולה עם המוסדות האלה. אנחנו מדברים גם על מימון וגם על ראיית הסטודנטים במעטפת רגשית. הם מקבלים ייעוץ פסיכולוגי ללא עלות על מנת לענות לכל הצרכים שלהם. אנחנו לא מחכים שהם יבקשו מאיתנו אלא מזמינים אותם לשיחה, מיידעים אותם לגבי הזכויות שלהם ואחר כך מלווים אותם לכל אורך שנות הלימוד.

תודה רבה. הזכרת את ההקלות בזמן הבחינה. האם זו הוראה מפורשת או שהדבר תלוי בהחלטת ראשי המוסדות. האם הטכניון, לדוגמה, יכול להחליט שהוא לא נותן את ההארכה האמורה?

נושא ההקלות נדון מול דיקאן הסטודנטים באוטונומיה של המוסד. רוב המוסדות שמחים לעזור אבל לא מדובר בחוק או בתקנון. יש הבנה של כל המוסדות והבנה של הקשיים.

ולרי כרסנטי, יושבת-ראש Cnef, בבקשה.

שלום לכולם, תודה עבור זכות הדיבור. אני מנהלת אקדמית ב-Cnef, ארגון שנותן מענה לסטודנטים עולים דוברי צרפתית או כאלו שנמצאים בתהליך עלייה. כל מה שאמרה שרית נכון אבל חלקי ואשמח להוסיף. בשנת 2017 התכנסה ועדת החינוך שהסיכום שלה כדלהלן: "הוועדה קוראת למועצה להשכלה גבוהה לקיים דיון בדבר הכללת העולים החדשים מכלל התפוצות כמקבלי העדפה, כשם שכיום נכללים מגזרים מסוימים – ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה – ולהשיב לוועדה תוך חודש ימים". דבר שני, כנכנסים לאתר המל"ג ומכניסים את המילים: "יוצאי אתיופיה / בני מיעוטים / אנשי פריפריה / חרדים" אז רואים שיש כל מיני החלטות של המל"ג לגבי הקבוצות האמורות וגם תקציבים מות"ת. כשמכניסים את המילה: "עולים", לצערי, מאז 2006 פשוט לא רואים שום תוצאה. הגענו לפה כדי לדעת מה נעשה מאז, בדיוק כמו ששאל יושב-ראש הוועדה. אין כוונתנו לתקוף, אנחנו רוצים לדעת מה נעשה.

תוקפנים בעדינות.

אני?

סיבכת אותה, סימון.

היא לא רוצה להיות עדינה.

זה לא שאני לא רוצה, אני פשוט רוצה לדעת מה נעשה מאז, הארגון שלי וכל הארגונים שמטפלים בסטודנטים עולים. נכון שיש מעטפת אבל זה ממש מינימלי, זה לא מכסה את הצרכים האמיתיים. אנחנו מבקשים שהעולים יוכרו כקבוצה בעלת צרכים מיוחדים כמו שנעשה עם בני מיעוטים, יוצאי אתיופיה, חרדים ועוד. יש כל מיני תוכניות חומש - - -

ברשותך, את מבקשת מדיניות כלפי סטודנטים עולים שתהיה זהה למדיניות כלפי יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה אינם עולים? יש מדיניות מיוחדת ליוצאי אתיופיה שמבדילה אותם משאר העולים?

במה זה מתבטא?

תכף אתן לנציגי משרד הקליטה להסביר.

זה מתבטא, צריך שלכל המוסדות תהיה אותה המדיניות. עבדתי הרבה שנים כאחראית על תוכנית לדוברי צרפתית באוניברסיטה העברית במכינה לתלמידי חו"ל, ראיתי בעצמי כל מיני החלטות לא ברורות לגבי תנאי קבלה, לגבי עזרה, לגבי ליווי. ראיתי את זה גם בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב.

עולה חדש מצרפת שמחזיק בתעודת בגרות צרפתית לא מחויב במכינה קדם אקדמית בישראל, נכון? אבל עולה חדש מאתיופיה, רוסיה או אוקראינה חייב בה. זה כבר לטובתם בעניין הזה.

נכון, אתה צודק.

אז כבר מצאנו משהו לטובתם. תני דוגמא לעוד דברים שאפשר לעזור בהם לסטודנטים העולים. אולי זה דורש תיקון חקיקה, אולי זה דורש התערבות של משרד החינוך.

לגבי המכינה, נכון שהבגרות הצרפתית מוכרת כמו גם הבגרות האמריקאית.

אמריקאי לא מוכר? בתקופתי זה היה.

יבגני, תן לה לסיים.

זה נכון שהם לא צריכים מכינה באופן רשמי אבל זה לא נכון מבחינה אקדמית. אין להם עברית מספקת כדי ללמוד באקדמיה. במוסד האקדמי הלימודים זהים לכולם. מי שרוצה ללמוד משהו מדעי – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – הדברים שנלמדים בצרפת לא זהים לתוכניות הלימוד בארץ. רמת האנגלית גם לא מספקת. יש כל מיני דברים ואני חושבת שדווקא המכינה זה כלי מאוד חשוב על מנת להשתלב באקדמיה, יש צורך במכינה למרות שבגרות מוכרת.

לדברייך אין הבעיה בשפה אלא בתוכן הלימודים.

גם בשפה.

שילוב של שניהם.

זה חשוב באותה המידה. יש כל מיני דוגמאות שהבאתי שאפשר, אם אני חושבת על משהו קודם כל, תתארו לעצמכם שמישהו שמגיע לבד, וזה רוב הסטודנטים, הם לא יכולים באותו הזמן ללמוד ולעבוד כמו שהסטודנטים הישראלים עושים. זה בלתי-אפשרי, מה שלוקח חצי שעה לסטודנט ישראלי לוקח להם שעה או שעה וחצי, הם מתרגמים כל דבר. אם הם רוצים להשקיע בלימודים אי-אפשר. צריך קודם כל דמי קיום, צריך העדפה במעונות סמוכים לקמפוס. לצורך העניין, בגבעה הצרפתית הסמוכה להר הצופים כי אחד מלווה את השני. צריך לחשב את תנאי הקבלה מחדש ושזה יהיה זהה לכל האוניברסיטאות. אני מבינה, עבדתי המון באוניברסיטה העברית, כל אוניברסיטה רשאית לקבוע את תנאי הקבלה שלה אני לא חושבת שזה נכון. אם בגרות צרפתית מוכרת אז יש להכיר בה בכל המוסדות. אם יש צורך במעבר בחינת יע"ל בציון מסוים, ראוי שהרף יהיה זהה. - - - שזו תוכנית במקום בחינת יע"ל ושזה יהיה מוכר על ידי האוניברסיטאות. בתוכנית זו הם לומדים עברית ופתאום זה לא נחשב וחבל. יש צורך במדיניות כוללת.

ולרי, נא לסיים.

כמה סטודנטים עולים מצרפת יש באוניברסיטאות ובאלו מקומות. העלית את סוגית המעונות ועלינו לדעת איפה מרוכזות הבעיות. יש גם שונות בין מוסדות בכמות המעונות. תני לנו קצת נתונים.

בצרפת יש הערכה רבה לטכניון ולכן יש ריכוז גדול בטכניון, באוניברסיטה העברית, בר אילן ואוניברסיטת תל-אביב. אלו המקומות המרכזיים.

כמה סטודנטים עולים מצרפת לומדים לתואר ראשון?

אין לי נתונים.

הדיון הוא לא רק סביב צרפת, זה שהיא מייצגת ודוברת את השפה - - -

ישראל ביתנו החליטה לקבל מנדטים מהצרפתים.

אני יודע מה הוא עושה פה.

היא אמרה שהיא חושבת שסטודנטים מצרפת צריכים לעבור מכינה כי זה יעזור להם להשתלב. בהקשר לשאלה הזאת אני רוצה לדעת. יכול להיות שחלקם הגדול ירצה לעשות זאת. מכינה אקדמית אורכת כשנה ומשרד העלייה מעניק סיוע. השאלה היא אם סטודנטים מצרפת יהיו מוכנים "לבזבז" את השנה הזאת על מכינה ולא לקבל סיוע מהמדינה בשביל להשתלב טוב יותר בלימודים האקדמיים, לכן רציתי להבין על איזה מספר אנחנו מדברים. אם זה 500 ומתוכם 300 לא רוצים אז אנחנו מדברים על 200 אנשים. אני מתעקש על עולי צרפת כי את מדברת עליהם.

וגם יש לי מבטא, אני יודעת.

לא קשור למבטא, ממש לא.

גם ליבגני יש מבטא.

יש עוד מדינה אחרת שלא - - - הנה, זו הסיבה שאנחנו מתעקשים על עולים מצרפת.

אני לא מדברת על דברים שאני לא מכירה. מניסיוני אני יודעת שמי שרוצה להשתלב באוניברסיטה רוצה באופן אוטומטי מכינה והוא לא מרגיש שהוא מבזבז עוד שנה, והוא לא יכול לקבל סיוע. או שהם מקבלים שירות צבאי ואז הם מקבלים מהצבא, או שירות לאומי, אבל לא סטודנטים.

זה בסדר גם אם אין לך מספרים.

נשמח לקבל את המספרים אחר כך מולרי או ממשרד הקליטה, תודה.

מה המספר הכללי של סטודנטים עולים שמתחילים תואר ראשון?

מירי כהן אדלשטיין, ראש מינהל סטודנטים עולים במשרד הקליטה, בבקשה.

שלום לכולם, המינהל לסטודנטים עולים הוא אגף מאוד מיוחד במשרד העלייה והקליטה, הוא הגוף הממשלתי שאמון על עידוד עלייה של צעירים והבאתם ללימודים בישראל. אנחנו מסייעים בכל אספקט של תהליך הקליטה שלהם כאן. בשנה שעברה סייענו ל-5,500 סטודנטים עולים ובעצם, מבחינת החלוקה, אנחנו רואים שבערך רבע מהם הם עולים מארצות הברית, עוד רבע - - - 17% מצרפת – שזה יותר מייצוג יוצאי צרפת בקרב כלל העולים – זה אומר שאנחנו רואים עלייה משמעותית של צעירים דוברי צרפתית ואנחנו מברכים על זה.

איך המספרים מסתדרים, משרד החינוך דיבר על 300 עולים ואת מדברת - - -

אני מדברת על כולם. אנחנו נותנים מלגות שכר לימוד מלאות לכל שנות התואר כאשר התנאי הוא שהם עד שלוש שנים בארץ, לא כולל שירות צבאי או לאומי. כמו שנאמר, מי שחייב במכינת עולים מקבל מימון גם ללימודים במכינה.

ארבע שנים?

אפילו יותר. אם יש סטודנט לרפואה הוא יהיה זכאי גם לשש שנים.

ארבע שנים מלאות באוניברסיטה, לא במכללה.

למה לא במכללה?

אנחנו משלמים שכר לימוד בתעריף ות"ת גם אם מישהו לומד במוסד לא מתוקצב. מדובר בשכר לימוד על פי התעריף הממלכתי. מעבר לשכר הלימוד אנחנו מסייעים גם בקורסים לפטור מלימודי אנגלית ועברית במהלך הלימודים. אנחנו נותנים מעטפת טיפולית נרחבת שכוללת מדריכים שנמצאים בקמפוסים, הכול ממומן על ידי משרד העלייה. המדריכים עובדים עם דיקן הסטודנטים בכל מוסד ומלווים את הסטודנטים ליווי צמוד במהלך התואר, יוצרים גם קבוצת שווים של סטודנטים עולים, עושים המון פעילויות חברתיות, סמינרים ועוד. אנחנו מסבסדים שיעורי עזר יחד עם מוסדות הלימוד. אנחנו מקיימים תוכניות התנדבות, מנהיגות, הכנה לתעסוקה. כמו שאמרו פה, יש לנו ארבע עובדות סוציאליות ברחבי הארץ שמלוות את הסטודנטים. אנחנו מסבסדים אבחונים, טיפולים פסיכולוגיים, ובאמת כל דבר שסטודנט צריך.

עכשיו תגידי גם מגורים.

בחלק מהתוכניות. עוד מעט אגיע לתוכניות ההכנה.

מירי, יש חיילים משוחררים שמקבלים מענק ממדים ללימודים והם לא משתמשים בסיוע.

מלגת ממדים ללימודים היא מלגה חלקית והיא ניתנת בסוף הלימודים, בסביבות אפריל. אנחנו נותנים ראשונים ומי שלא זכאי אצלנו הולך לשם. אצלנו זה 100% שכר לימוד עם כל המעטפת.

הוא יכול לקבל את שתי התמיכות.

הקרן לחיילים משוחררים בוחנת את זה. יכול להיות שהם מקזזים חלק יחסי אבל אני לא רוצה לדבר בשמם. המטרה היא לתת לחיילים משוחררים את הזכויות שמגיעות להם. אני יכולה לספר שמבחינת הקבלה, אנחנו מממנים את שכר הלימוד במכינות העולים שזה שכר לימוד מאוד משמעותי. מההיבט התקציבי, עד עכשיו לא יכולנו לפתוח את זה גם לאוכלוסיות שלא בהכרח חייבות במכינת העולים. אני יכול לספר שאנחנו מבינים את החשיבות, בייחוד היום, בלימודי העברית. אנחנו מגישים את זה כתוכנית במסגרת תקציב 2023/2024 ומאוד מקווים שיעלה בידנו. מהבחינה המקצועית אנחנו רואים את הצורך במימון מכינות עולים גם לאוכלוסייה זו. אספר שמעבר למכינות העולים יש לנו תוכנית שנקראת תק"א בשיתוף עם הסוכנות היהודית, מוסדות אקדמיים ואגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. תוכנית זו מיועדת למי שלא חייב במכינת עולים. מי שלא חייב במכינת עולים, זו תוכנית של סמסטר שמתקיימת ברחבי הארץ והסטודנט יכול לקפוץ בשתי רמות עברית בסמסטר אחד. התוכנית כוללת ייעוץ והכוונה וקורסי הכנה ליע"ל, את זה אנחנו מקיימים גם עבור כלל האוכלוסייה. אם יש סטודנט שצריך קורס הכנה למבחן יעל אנחנו מממנים גם את זה לפני הלימודים כולל ייעוץ והכוונה לבחירת מסלול לימודים של מכונים מקצועיים שהחל מלפני שנה הכנסנו את זה גם בכל השפות. הייעוץ יכול להיות בצרפתית, רוסית, ספרדית ואפילו באמהרית. אנחנו גאים בזה.

זה רק לתואר ראשון?

גם לתואר שני.

מה ראשי התיבות?

תק"א: תוכנית קליטה אקדמית. מעבר לתק"א אנחנו גם מקיימים המון תוכניות ייחודיות. בשנים האחרונות פיתחנו מודל שנקרא: "תוכניות עלייה אקדמיות". הסטודנטים נכנסים ישירות ללימודי תואר. בשנה הראשונה הם לומדים בשפתם קורסי מבואות ובמקביל למודי עברית אינטנסיביים באולפן. החל מהשנה השנייה הם לומדים כבר בעברית. יש לנו תוכנית שכזו באוניברסיטת אריאל, באוניברסיטת בן גוריון – נמצאת איתנו כאן מנהלת התוכנית – וגם במכללת סמי שמעון. אנחנו רוצים לפתח עוד תוכניות שכאלה גם לדוברי צרפתית. אנחנו בקשר עם הסוכנות היהודית בחו"ל לגבי גיוס משתתפים.

הכול נראה מדהים. יש לכם נתונים לגבי מספר הסטודנטים שמפסיקים את התוכנית וחוזרים למדינה שלהם, ומה הסיבות?

עשינו את הבדיקה הזו. חמש שנים לאחר סיום הלימודים 94% נשארים בארץ. חשוב שתבינו שקשה להיות סטודנט בישראל ולכן קיים אגף שנותן את כל התמיכה. המדינה מכירה בקושי הזה ובשביל זה אנחנו נמצאים כאן. מי שצולח את המגבלות ומשתמש בסיוע ונעזר בנו, זה אומר הכול, הישארות של 94% לאחר חמש שנים. מדובר באחוז משמעותי.

צריך לפרסם את התוכניות שדיברת עליהן.

חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

בוקר טוב, זה נראה מדהים ונשמע מדהים. זה הדיון הראשון שלי בוועדה בקדנציה זו. אני רוצה לברך את חבר הכנסת יוסי טייב על דרך שאתה מתחיל עם הצוות המדהים של הוועדה הזו בניהול יהודית.

ברוכים השבים.

ועדה חשובה מאוד, אני אומר לך שזו אחת הוועדות המשמעותיות שיש בכנסת, זה באמת נוגע לילדים שלנו, כולם. לכן כל-כך חשוב לי לחזור לפה. צריך לזכור שזאת ועדת חינוך, תרבות וספורט.

הבנו את הרמז, סימון.

לא, אני אומר, אתם תבינו את זה יותר בעתיד. אני שמח שהגיע חבר כנסת דווקא מהחברה הערבית. אני רוצה לדבר על משהו שחשוב לטפל בו. אנחנו מדברים פה על עולים וזה נפלא לשמוע תוכניות. הנתונים מדהימים וזה מאוד חשוב. מבחינתי, אחרי כל הסיורים והטיפול שעשיתי בחברה הערבית – בעולם של הספורט – גיליתי דבר מטורף. מבחינתי ילד שגדל בחברה הערבית הוא כמו עולה חדש כשהוא מגיע לאקדמיה. חוסר הידע של הילדים בחברה הערבית בשפה העברית מונע מהם להשתלב אחר כך גם במוסדות האקדמיים. רוב הילדים בחברה הערבית לא מצליחים לדבר עברית וראיתי את זה פעם אחר פעם הם מבינים מה אני אומר להם אבל הם לא מצליחים לדבר והדבר הזה הוא נקודה שחייבים לטפל בה. בוועדה הזו צריכים לדון בזה כי זה נושא מאוד חשוב, אחזור על זה שוב ושוב כי צריכים לערוך שינויים בתוכנית הוראת העברית בחברה הערבית. יש לתרגל את השפה, שיהיה להם ביטחון לדבר, כי ילד שלא יודע לדבר יגיע לגיל 18 ולא ירצה ללמוד באקדמיה בשפה העברית כי הוא יתבייש ולא תהיה לו האפשרות לעשות את זה.

אני מסכים עם כל מילה שלך. הגעתי לוועדה הזאת כי היא ועדה חשובה מאוד - - -

אפשר לא להסכים איתך?

היום אני רגוע.

אתה תמיד רגוע.

זה מה שרציתי להגיד ואני מברך אותך, יוסי, ידידי, אני בטוח שתעשה עבודה מדהימה, יש גם צוות מדהים ושיהיה בהצלחה לכולם בוועדה הזו. בואו נעשה דברים טובים.

תודה. מנהל קשרי ממשלה ביד לעולים.

אני בעצמי עולה, בשנת 1972 עליתי לארץ מליטא. אנחנו בארץ כבר 50 שנים ואמא שלי, עדיין כאילו עלתה עכשיו. זה משהו שאי-אפשר לתאר אותו.

אני חייב להגיד שהרוסית שלו טובה אך טעונה שיפור.

אשר, בבקשה.

בתור סטודנט עולה לתואר ראשון ושני אני מברך על ההתייחסות הרצינית שיש לנושא. בגדול, כמו שמירי אמרה, יש הרבה מאוד מלגות והתייחסות אבל לפעמים לא מספיק. יש אוטונומיה לכל מוסד לימודים בהרבה מאוד נושאים כולל ההקלות במבחנים, תנאי קבלה מיוחדים ועוד. זה יוצר מצב שלפעמים זה בסדר ולפעמים יש בעיות מאוד רציניות. יש דוגמא במוסד מסוים עם הגשת מבחנים ועבודות בשפת האם. הרבה פעמים, בתחומים מסוימים שפת האם אינה עקרונית לחוסר העבודה והיה חוסר גמישות מצד המוסד כלפי ציבור העולים. יש מקום לתת הנחייה להקל במקרים שזה לא עקרוני לתוכן הנושא, לתת הקלה בהגשת המבחנים, הארכת זמן וכל מה שדרוש להתאמות עבור העולים. אנחנו לא מדברים על ויתור, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמגיעה עם כישורים רבים אך מדברת שפה אחרת.

חצי שעה יש?

בשנה הראשונה או השנייה. בשנה השלישית יש שהטבה זו מבוטלת. מדובר בעוד נושא שהוא בבחינת אוטונומיה של כל מוסד.

אתה מציע לתת גם הארכת זמן בהגשת עבודה?

אם זה נדרש. אני אומר, לפעמים יש חוסר גמישות.

אלו עוד הקלות?

להגיש את זה בשפת האם.

להגיש את העבודה עצמה בשפת האם?

אנחנו מדברים על תחומים כמו מחשבים כשברור שישנה האפשרות הטכנית. זה לא מכביד על המוסד. הדברים הללו אפשריים וכבר קיימים, לפחות בשנה הראשונה ללימודים. ניתן להתגמש או אפילו - - -

נשמע בהמשך את התייחסות המוסדות.

ניקח לדוגמה את ארצות הברית. כיום המצב בקמפוסים חמור מאוד, מאוד קשה ליהודים, גם מבחינה חברתית כי יש אנטישמיות רבה. בנוסף, מחירי הלימוד בארצות הבריות הם אסטרונומיים ביחס לישראל. יש היום הזדמנות לפנות לסטודנטים יהודיים בארצות הברית, להעלות אותם ארצה, לתת להם את ההטבות כעולים או כתיירים – במקרה שאין החלטה סופית על עלייה – וזו הזדמנות שאין מספיק מודעות אליה. המדינה, מוסדות הלימוד וארגוני העולים לא פונים אליהם מספיק. אנחנו מדברים על ציבור כללי שמתעניין באוניברסיטאות הגדולות בישראל שהן מוסדות לימוד בינלאומיים. בארצות הבריות יש תרבות של לימוד במדינות אחרות וזו הזדמנות שניתן לנצל אותה הרבה יותר מכפי שנעשה היום, תודה רבה.

תודה רבה.

- - - שמאפשרת לעולה חדש להשתמש בוויזה. אני נתקלתי בעולים חדשים ולא ידעתי שעולה חדש שהוא זכאי עלייה אינו חייב לקבל אזרחות.

נכון, אנחנו מטפלים בהרבה מאוד שיש להם קשיים נוראיים במשרד הפנים. זה לוועדה אחרת אבל יש אפשרות גם כן, גם המדינה, משרד החינוך.

השאלה היא איך אפשר להשתמש בהטבות לפני שהוא מקבל אזרחות.

אנחנו מסייעים רק לעולים.

ויזה א1 שונה מ-א5. זה לא מישהו שיש לו זכאות לעלייה, הוא נמצא בארץ, והוא טרם החליט אם לקחת את האזרחות.

אבל גם הוא סטודנט, יש לו ויזה מיוחדת לסטודנט. אנחנו מדברים על אחוזים מזעריים. בארצות הבריות משלמים כ-50,000 דולרים שכר לימוד שנתי במוסד רציני. בארץ משלמים לכל היותר 13,000 שקלים. אפשר לטוס הביתה לכל החגים בהפרש וזה עדיין יצא זול יותר.

תודה רבה. אני מצטרף לקריאת מר אלטשול וקורא לכלל הסטודנטים בעולם לבוא ללמוד בישראל, יש להם פה בית. חבר הכנסת סובה, בבקשה.

חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמח להיות חבר בוועדה זו בגלל חשיבותה לבניית חברת מופת בישראל. אנשים שמתחנכים ואחר כך עוברים לאקדמיה. הדבר חשוב בעיקר כשמדובר בעולים. אני אגיד כמי שעלה ארצה, אין ספק שהתמיכה באקדמאים עולים היא חשובה לאין ערוך. התמיכה הכלכלית חשובה, היא כמעט הדבר המכריע את לשון המאזניים בשאלה אם ללמוד או לא ללמוד. התמיכה משמעותית, צריך לשמר אותה וצריך גם להתאים אותה למוסד הלימוד או לצורך של סטודנט כזה או אחר. המעגל השני הוא מעגל התמיכה האקדמית לימודית. גם אדם שנכנס לתוך מערכת אקדמית, אם אין לו תמיכה, ליווי, וסובלנות לתהליך למידה כפול – שפה ולימוד. הדבר השלישי הוא המעטפת החברתית וגם את זה הזכרתם קודם לכן. שלושת הצירים הללו הם משמעותיים.

יש חשיבות למיפוי וחשיבה מותאמות מקום, מותאמת עלייה, מותאמת אנשים. אי-אפשר להשוות אדם שהגיע ממקום שלומדים בו באקדמיה אל מול אדם שהגיע ממדינה שאין הדבר כך ולתת להם את אותה התמיכה. גם היום יש הבדלים, יש מדינות שונות, יש טווחי זמן שהם חשובים וחשוב לשמר את זה. לא כדי לפגוע באף אחד אלא כדי להיטיב יותר עם מי שצריך יותר תמיכה. הציר השני הוא ההבנה שזה לא מסתיים שם. תהליך הלמידה, אדם סיים תואר ראשון, היכולת שלו לממש את מה שהוא למד, הוא נמצא בפחיתות מול בוגרי אותו התואר שהם ילידי הארץ. יש לראות איך יוצרים מצב שגם אחרי שאדם סיים אנחנו מסייעים לו להשתלב ולהצליח בצורה מיטבית כדי שהדבר יישא פרי. השקעת המדינה חשובה למדינה אבל חשוב שנעזור לכולם גם ברמה האישית. יישר כוח לכל העוסקים במלאכה ונמשיך לקדם בוועדה זו כמה שאפשר גם את עולם האקדמיה.

תודה, חבר הכנסת סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני שמח על הדיון הזה, שמח גם לשמוע נתונים. אנחנו דיברנו על בעיית המעונות בוועדה זו בתקופת הקורונה. אז הייתה בעיה קשה כי הסטודנטים מצאו לפתע שהם לא מסוגלים להמשיך לסיים ואז נשאלה השאלה האם האוניברסיטה יכולה להמשיך לחייב למרות שאין הסכמים. אני חושב שהצלחנו לפתור את הבעיה אבל גילינו בדרך שיש מחסור במעונות, הרבה סטודנטים היו מעדיפים לשלם כ-1,000 שקלים למעונות במקום לשלם 2,500 לדירה שכורה. זה כבר הגיע ל-1,500. אני זוכר ששילמתי 400 שקלים בברודצ'קי בתל-אביב. הייתי סטודנט במכינה בבר-אילן והתחלתי תואר ראשון לפני הצבא. אמרו לי שאין מקומות בבר-אילן, גם בגלל שאמרתי בכנות שאני לא שומר מצוות. כך זה היה ב-98'.

סיפור המעונות מצריך מעקב ויש לבדוק את הנושא הזה. אני חושב שיש לנקוט מדיניות אחידה בכל הקשור במעונות. אנחנו מעדיפים לא לכפות על האקדמיה שום דבר, חופש אקדמי הוא גם חופש בהחלטות שקשורות מסביב. אי-אפשר לדבר על חופש אקדמי אבל לכפות דברים שקשורים במינהלה. יש החלטה עקרונית שצריך פחות להתערב באקדמיה וכך אני חושב שצריך להיות. עם זאת, יש לנסות ולסייע לסטודנטים ולהסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות באקדמיות.

שמחתי לשמוע על תוכנית תק"א. אני חושב שבשנה האחרונה, בעקבות העלייה הגדולה, בעקבות מספרים דמיוניים. ב-2021 ספרנו 21,000 עולים שמתוכם גם מבוגרים. בשנה האחרונה אנחנו מדברים על כ-75,000. זה יימשך, המלחמה לא הולכת להיגמר, יבואו גם אנשים מהמדינות הסמוכות. אנחנו יודעים שקרוב ל-6,000 איש מחכים לשינוי מעמד בארץ ועוד קרוב ל-15,000 יבואו בחודשים הקרובים. הדבר הזה יימשך מבחינת העומס וזה דורש מאיתנו התייחסות שונה. אני חושב שצריך להתייחס ספציפית לכל אוכלוסיית עולים. אם באים עולים מארצות הברית אז יש לטפל בבעיות שלהם. אם באים עכשיו עולים מצרפת, שמעתי כאן שיש כאלו מהם שמעדיפים להשתמש במכינה האקדמית, אז ודאי שצריך לתת לכך התייחסות מיוחדת. אותו הדבר לגבי עולים מחבר המדינות – רוסיה, אוקראינה, בלרוס – התייחסות ספציפית אין פרושה הפלייה, זה לא אומר שאני רוצה לסייע להם דווקא בגלל שהם מדברים רוסית, לא, אני רוצה לעשות אדפטציה לצרכים וגם שהם יתרמו יותר לכלכלה הישראלית, לחברה הישראלית וגם להמשך הלימודים. מה הכוונה? אם אני יודע שבעלייה האחרונה הגיעו לא מעט אקדמאים שיש להם תואר ראשון, יכול להיות שהם לא חלמו להמשיך לתואר שני כי זה לא בראש שלהם, תוכנית תק"א יכולה לתת להם אפשרות להשלים את לימודי השפה וזה גם ייתן להרבה אנשים את האופק. אם ניתן להם אפילו כפיילוט להיכנס לתוכניות האלה אז יכול להיות שבעוד שנה הם ימצאו את עצמם בלימודים לתואר שני כשהם בסך הכול שנתיים בארץ. זה מצוין, יש הרבה אנשים שהגיעו עם מקצועות. מדינת ישראל זכתה באנשים אלו שברחו מהמלחמה או מהגיוס. אנחנו צריכים לנצל את זה ולתת להם את המעטפת. עד עכשיו היינו צריכים להתחרות על האנשים האלה. לאנשים האלה הייתה אופציה להישאר במדינות המוצא או להישאר במדינות המערב ופה הם באים כי אנחנו מדינת ישראל והם זכאים מתוקף חוק השבות. אנחנו לא מדברים על מהגרים שחצו את הגבול. יש להעלות הצעות קונקרטיות, בואו אלינו עם הצעה, נגיש את זה למי שצריך ונוכל ליישם את זה דרך משרד החינוך הוא הקליטה. התעקשתי על הפילוח, רציתי לראות האם אתם שולטים בכל הפרמטרים. צריך לבדוק איך עושים את זה, אולי במחלקות קליטה של המקומות שבהם אנחנו יודעים שיש ערים שקולטות יותר עלייה, אולי בהסברה. תאספו את המידע, תבואו איתו ונראה איך אנחנו מתאימים את התוכניות האלה כי בעיני אנחנו כמדינה רק נרוויח מהידע שיש לאותם עולים וגם ניתן להם דחיפה. אני שמח על זה שאתם מעניקים סיוע בשכר לימוד מעבר למכינה. אני לא זכיתי לזה, קיבלתי מימון לשלוש שנים כולל מכינה. בשנה השלישית שילמתי תשלום מלא. טוב שזה קורה כך היום, אני חושב שזה מכובד ורצוי, תודה.

תודה רבה. מירב אברהמי, סמנכ"ל לעניינים אקדמיים במל"ג, בבקשה.

שלום לכולם, אני מתנצלת על כך שאני מדברת מהזום אך זו הדרך היחידה בה התאפשר לי להשתתף וחשוב היה למל"ג לקחת חלק בדברים. אני רוצה להתייחס לשתי הנקודות המרכזיות. מל"ג לא מתערבת בתנאי הקבלה, זו אוטונומיה של המוסדות. מל"ג לא קובעת תנאי קבלה לאוכלוסיות אחרות וגם לא כלפי העולים. כל מוסד הוא אוטונומי לקבוע את תנאי הקבלה שלו בעצמו. אנחנו יודעים על הדברים שנעשים מצד הדיקאנט, העזרה שניתנת, תוספות הזמן. אני מניחה שנציגת ור"ה תפרט בהמשך יותר גם בנושא זה וגם מירי כהן פירטה על אודות התמיכה הכלכלית שניתנת מעבר לכך. הנקודה השנייה הייתה הנקודה שהתחלתם בה את הדיון והיא נקודת החריגים בציבור החרדי. למל"ג יש הגדרה מיהו חרדי ואחוז החריגים הוא רק 15%. זו החלטה שקיבלה תוקף ב-2020. אפשר לומר שלקראת התוכנית הרב-שנתית הקרובה מל"ג בוחנת את כלל המדיניות שלה כלפי חרדים לרבות התייחסות לשאלת מיהו חרדי ומזה גם נגזר אחוז החריגים, לכן היא תתייחס לנושא הזה כדי לתת מענה גם לסוגיות שעלו בתחילת הדיון.

תודה רבה, חשוב מאוד, אני שמח שאתם הולכים לטפל בסיפור אחוז החריגים מהמגזר החרדי כי לדבר הזה יש השפעה ישירה ואני שמח שאתם לוקחים את זה בחשבון. נציגת אוניברסיטת בן גוריון, מנהלת התוכניות, לואיזה, בבקשה.
לו

תודה רבה על ההזדמנות להציג את התוכנית של אוניברסיטת בן גוריון. לצערי הרב, כל הדוברים הקודמים – לא משנה באיזה נושא הייתה השיחה – לא ציינו את אוניברסיטת בן גוריון, ואני חושבת שזה תוכן העניינים שאני באתי להציג בפניכם היום. אילו היינו לוקחים בחשבון והיינו מכוונים את העולים לאוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטה פריפריאלית, אוניברסיטה שסבלה בשנים האחרונות ממצב ביטחוני לא קל, ירידת סטודנטים דרמטית ביותר וגם תקצוב פחות – שזה לא הנושא שבאתי לטפל בו – אם העולים היו מוכוונים לאוניברסיטת בן גוריון, אני חושבת שגם העולים היו זוכים, גם האוניברסיטה הייתה זוכה וגם מדינת ישראל הייתה זוכה. אז לנו יש מעונות, אנחנו יכולים לעזור, יש לנו אפשרויות, אנחנו מגייסים תרומות מיוחדות וייעודיות לעולים חדשים והמטרה של השיחה שלי כאן היא להציג בפניכם את התוכנית שאני הייתי בין היוזמות שלה ואני מנהלת אותה.

"עולים לאקדמיה" כאשר המחשבה הייתה לקלוט את העולים לא למכינה. אני, להבדיל מואלרי שחושבת שמכינה היא חיונית, חושבת שניתן לחשוב על דרכים אלטרנטיביות. אני לא חושבת שמכינה חיונית לכל העולים. אמנם אנחנו לא מכירים בתעודת בגרות של עולים מאוקראינה, רוסיה ובלארוס, ובכל זאת, ברגע שאנחנו מדברים על מכינה אנחנו מדברים על קורסים קדם אקדמאיים ולימודי עברית וזו שנה שהולכת לאיבוד, בעיני. לעומת זאת, אם הסטודנטים היו נשארים ברוסיה ואוקראינה הם היו הולכים לאוניברסיטה ולומדים את כל המקצועות ולא היו צריכים ללמוד במכינה.

מה התוכנית שלנו מציעה? לקחת את העולים, ללמד אותם עברית בעזרתו של משרד החינוך שאיתו יש לנו שיתוף פעולה נהדר. מדובר באולפן מרמה א'. אנחנו מביאים את העולים החדשים עד לרמה שנחוצה ללימודים באוניברסיטת בן גוריון. אנחנו עושים את זה במהלך שלוש סמסטרים רצופים. בנוסף, אנחנו משתפים פעולה באופן מלא עם משרד הקליטה, מירי, אייל וקרן ועוד המון אנשים טובים שעוזרים לנו. אנחנו נעזרים בהם למטרות פרסום וגם כל העזרה וכל המעטפת הענקית שהסטודנטים מקבלים. מה שחשוב כאן הוא שאנחנו נותנים שישה קורסים אקדמיים ולא קדם אקדמיים. אנחנו מכינים את העולים לכניסה למדעי הטבע ולמדעי ההנדסה. יצרנו קשר עם כל המחלקות של האוניברסיטה. אוטונומיה באוניברסיטה היא גם פנים פקולטה ואפילו בתוך מחלקות, לכן היה צורך לדבר עם כולם וליצור אפיק מעבר מיוחד מהתוכנית ללימודים לתואר ראשון. סטודנטים שלומדים מתמטיקה פיזיקה ותכנות לומדים את זה בשפה הרוסית, ובגלל שהם לומדים את העברית במקביל אז בתום התוכנית הם יכולים להתקבל, במידה שהם עומדים ברף הציונים שכל מחלקה קבעה כציוני סף – ישירות ללימודים, והקורסים שהם למדו מוכרים לטובת תואר ראשון.

אני חושבת שבצורה שכזו אנחנו מכינים אותם כי אנחנו נותנים להם את הקורסים האלו בשפת האם שלהם. מצד שני, אנחנו לא לוקחים מהם את הזמן על מכינה, מצד שלישי אנחנו נותנים להם את העברית, את האפשרות להיקלט בארץ, להיכנס לאחר מכן ללימודים גבוהים בשפה העברית – אנחנו לא מתכוונים ללמד את כל התואר ברוסית – בדמיון שלי אני רואה את התוכנית הזו קיימת בכל השפות. כרגע אנחנו לא עובדים על זה אלא רק התחלנו בשפה הרוסית. אני מקווה שאם תהיה לנו עזרה, אנחנו אוניברסיטה פריפריאלית, אנחנו נזקקים לתקציבים, אנחנו צריכים עזרה שלכם בפרסום של אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטה מצוינת. אני בוגרת של אוניברסיטת בן גוריון ואני גאה מאוד בה. לא הייתה לי שום בעיה לעשות פוסט-דוקטורט, לא הייתה לי שום בעיה לקבל פרס וולף כך שאני חושב שהאוניברסיטה שלנו מצוינת ואשמח אם תפרסמו בקרב העולים מצרפת ומארצות הברית שיבוא אלינו בהמוניהם, ואני – כיועצת הרקטור לענייני עולים – מבטיחה טיפול אישי לכל עולה ועולה.

תודה רבה. אגב, את יכולה לקחת חלק בירידה עלייה בעולם ולשווק את האוניברסיטה. אני חושב שזה דבר מבורך. אין לי ספק שהסוכנות היהודית תשמח לראות את כלל נציגי האוניברסיטאות שיגיעו לירידים בשיתוף עם ארגוני העולים ומשרדי הממשלה ויציגו את התוכניות ואת הרצון לקבל את העולים במוסדות. נציגת ועד ראשי המכללות המתוקצבות, בבקשה.

שלום לכולם, אני מייצגת 24 מכללות מתוקצבות שמפוזרות בארץ, מתל-חי בצפון ועד באר שבע בדרום. במכללות יש כ-850 סטודנטים עולים. אני רוצה להתייחס לשאלה מה ניתן לסטודנטים בכל המוסדות שלנו. עשינו בדיקה ובכל המוסדות יש התאמות אקדמיות ויש תמיכה חברתית ולימודית מעבר לכל העזרה המצוינת שמקבלים מהמינהל. אנחנו מכירים גם את תק"א. יש רצון ויש נכונות לבוא לקראת הסטודנטים העולים ולהעניק להם את כל התמיכה על מנת שיישארו במערכת ולא ינשרו. יש מגוון מאוד רחב של מקצועות במכללות וקשה מאוד ללכת במדיניות אחידה במכללות שמלמדות הנדסה או כאלה שמלמדות אומנות, מדעי החברה, חינוך. יש מגוון מאוד רחב של מסגרות ובכל מסגרת צריך להתאים את התמיכה לתכנים שנלמדים באותה המסגרת. הן מבחינת התייחסות לשפה – מדעי החברה אל מול הנדסה – הן מבחינת המסגרות החברתיות כי לכל מוסד יש אופי משלו.

אני רוצה לדבר על התאמות אקדמיות: המטרה המרכזית של כל המוסדות היא להוציא בוגרים שיוכלו להשתלב היטב בשוק התעסוקה ובמשק הישראלי. לפעמים, לתת התאמות רק כדי להקל על סטודנטים זה לא לטובתם. אני חושבת שצריך לתת את הקרדיט למערכת האקדמית שהיא יודעת מהם הכלים שמסייעים לסטודנטים להתפתח אבל עדיין מקנים להם את היכולת להגיע להרמה שלה שפה ולרמה המקצועית שנדרשת מהם אחר כך בשוק העבודה. לא לחבל בסיכויים שלהם להשתלב אחר כך.

דובר כאן על מכינות לעולים. יש גם שפה מקצועית. גם במקצוע כמו הנדסה, אם מגיע מישהו שמחזיק בתעודת בגרות ריאלית מצרפת הוא עדיין צריך להכיר מושגים דוגמת: "אנך" או-"יתר" וכולי. הוא צריך לעבור את האמת השפה המקצועית כדי שהוא יוכל להשתלב בלימודים האקדמיים ויש לקחת זאת בחשבון. מה בעצם אנחנו צריכים? מהשיחות שהיו לי עם כלל המוסדות שהגוף שלנו מאגד, יש צורך רב במעקב אקדמי אחרי הסטודנטים. המינהל נותן מעטפת שהיא מתאימה לנושאים החברתיים, לנושאים הפסיכולוגיים, רגשיים וכולי. כל הליווי האקדמי חייב להיעשות במוסדות. כיום כל מוסד עושה זאת בהתאם ליכולת התקציבית שלו. לא לכולם ישנה היכולת לתת את התמיכה והליווי לכל סטודנט וסטודנט. אם אנחנו מדברים על הצורך מהבחינה התקציבית אז יותר לתת לאוכלוסייה הזאת. אני תומכת בדברים שנאמרו פה על ידי חברי הכנסת שכמו שיש לנו תוכניות ייעודיות לאוכלוסיות מסוימות אז צריך גם לעשות תוכנית ייעודית לסטודנטים עולים כדי לאפשר לסייע בתמיכה האישית וגם בנושא של הדיור, בהחלט, הנושא של הדיור הוא קריטי. אלו הצרכים שלנו.

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לקשור את הנושא לסטודנטים מהחברה הערבית. אני בא מהמגזר הבדואי, מהדרום, וערכתי ביקור לפני כחודש באוניברסיטת בן גוריון. שמעתי מנשיא האוניברסיטה על נושאים שמקשים על חלק מהסטודנטים ואחד מהם הוא נושא השפה. צריך להתאים את האקדמיה, אדוני היושב-ראש, גם למיעוטים.

נכון, אמרתי זאת בתחילת דבריי.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה נושא מאוד חשוב. אנחנו רואים נשירה מהאוניברסיטאות. הרבה סטודנטים גם עוזבים את הלימודים כי השפה מקשה עליהם ואנחנו צריכים לתת דגש על הנושא הזה, תודה.

חבר הכנסת סימון דוידסון הדגיש מקודם את הנושא של חשיבות למידת השפה העברית כבר במערכת החינוך כדי להקל ולתת להם את האופציה להיכנס.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם לומדים את השפה אבל כשהם מגיעים לאוניברסיטה – הרי כולנו היינו באוניברסיטאות – השפה לא, היא לא כמו השפה שלומדים בבתי הספר התיכוניים.

ברור, לכן יש צורך לחזק את הלמידה. מדריכת תחום קליטת מורים עולים, ניצה הלוי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני מביאה נישה מעט צדדית לוועדה. אני מרכזת את תחום קליטת המורים העולים. השנה אני מרכזת את תחום קליטת המורים העולים מאוקראינה ורוסיה, תחום שנוצר בשל מצב הלחימה. במחלקה שלנו מטפלים בעולים שעברו את הליך שקילת התארים על ידי האגף להערכת תארים אקדמאים ומגיעים למחלקה שלנו. לנו יש ועדה ייעודית שבודקת ומכירה את תעודות ההוראה שלהם מחו"ל. אני רוצה להתמקד, השנה יש לנו 200 מתמחים עולים בשנת הסטאז' שלהם. השנה אנחנו מתמקדים בעולים מצרפת, מארצות הברית ומחבר העמים. בנוסף, יש גם עתודה לקראת השנה הבאה שאני מרכזת אותה. מדובר ב-200 עולים מאוקראינה ומרוסיה, מעט יותר מחצי מהם כבר עברו את הליך שקילת התארים וההכרה בתעודת ההוראה. מה שכן, איך אנחנו מתחברים לכל תחום הלמידה והפיתוח המקצועי. אנחנו מקיימים קורסים ייעודיים בשילוב המכללות, קורס עברית כשפה שנייה. הם עוברים קורס שהוא ברמה קצת יותר גבוהה מרמת האולפנים. בנוסף לזה, גם סדנאות הסטאז' שהמורים העולים שלנו עוברים, הם עוברים סדנאות נפרדות מהמורים הישראלים מכיוון שיש להם סדנה מאוד ייעודית שגם מטפלת וגם נותנת מענה לכל הצרכים הייחודיים והייעודיים שלהם. הן בתהליך ההכשרה והקליטה בבתי הספר והן בהיבט האישי.

השנה אנחנו יוצאים בקולות קוראים למוסדות האקדמאים, אנחנו מעוניינים לפתוח לעולים מאוקראינה ומרוסיה תוכניות התאמה. מדובר בעולים שתעודת ההוראה שלהם הוכרה. אנחנו מעוניינים לפתוח קורסי הכשרה ופיתוח מקצועי שייעדו אותם לתהליך הלמידה וההוראה בארץ. בנוסף אנחנו מעבירים תהליך הסבה להוראה. הגיעו אלינו גם אקדמאים מכנס המתעניינים שערכנו בחודש יולי בשיתוף עם משרד הקליטה. ככלל, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה פורה עם המשרד. כרגע אנחנו בודקים קולות קוראים לגבי קורסי הסבה להוראת אנגלית, להוראת המתמטיקה והמדעים. כמובן, כמו שאמרה מירי, יחד איתם אנחנו דואגים למעטפת. יש לנו גם מדריכים בשפות שונות, מדריכה בתחום הצרפתית שגם ערכה יריד תעסוקה בשנה שעברה בצרפת, לפני הקורונה עשינו גם ברוסיה ואוקראינה. אנחנו גם עושים כנסים, סיורים ועוד על מנת לחזק את הקשר לארץ ולחברה. ב-9 בפברואר נכנס כנס הוקרה למורים מאוקראינה ורוסיה בהר הרצל ובמוזיאון ישראל. במרץ אנחנו עושים למורים העולים המתמחים. כמובן שכל הקורסים שלנו הם ללא תשלום. אנחנו מלווים את המורים והם איתנו כמעט 10 שנים. בין אם זה הענקה של תוספת שעות שהם מקבלים מאיתנו ועוד דברים אחרים, תודה.

תודה רבה. ראש מינהל ור"ה, דבורה מרגוליס, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה, נעים מאוד. התייחסות כללית לדברים שנאמרו פה. כמובן שיש שיתוף פעולה מבורך עם משרד הקליטה, מינהל הסטודנטים שנמצא בקשר על כל אחד מהמוסדות שחברים בור"ה כל תשע אוניברסיטאות המחקר. בכל אחת מהאוניברסיטאות ישנו דיקנאט סטודנטים. לפני הדיון הזה פניתי לפורום דיקני הסטודנטים וביקשתי קצת מידע עדכני מה קורה מבחינת ההתייחסות לעולים. קיבלתי הרבה מאוד חומר. בכל הדיקנאטים יש רכזים ייעודיים, בדרך כלל יותר מאחד כי יש צורך בדוברי שפות שונות. ניתן מענה גם ברמה האקדמית וגם ברמה טכנית כשפה אני פותחת סוגרים ומזכירה שגם בחוק המועצה להשכלה גבוהה וגם בפרקטיקה של הדברים, האוניברסיטאות, המוסדות האקדמיים, אמונים על קביעת תנאי הקבלה ואופן הביצוע של תוכניות הלימוד במהלך הלימודים.

יש שונות בתנאי הקבלה בנושא העברית. השוני הוא בעקבות מה שהאוניברסיטאות חוות במהלך הלימודים. בטכניון העלו לפני כמה שנים את רף הקבלה לעברית אחרי שהם עשו מחקר מקיף ועקבו במשך שלוש שנים אחרי סטודנטים עולים, וגילו שהיעדר עברית מספקת הופך להיות חסם דווקא במקצועות המדויקים וגורם לנשירה של סטודנטים רבים במהלך השנה הראשונה והשנייה. חווית הנשירה היא חוויה נוראית, היא קשה למערכת כי יש אובדן של תקציב, אבל זה ממש שולי. היא חוויה נוראית לסטודנט, היא יוצרת מצוקה נפשית ומצוקה כלכלית כי סטודנטים מתחייבים על כספים וכולי. האוניברסיטאות עושות כל שביכולתן להימנע מתופעות נשירה. אחת הסיבות שיש תנאי קבלה מסוימים היא כדי שסטודנטים יסיימו את שלוש השנים הראשונות של התואר. כמו שנאמר כאן, תואר שני ושלישי מיועד לאנשים שמבינים לאן הם נכנסים ומה הם הולכים לעשות. תואר ראשון, הרבה פעמים נראה כארץ לא ידועה עבור הסטודנטים העולים ועניין השפה הוא קריטי.

אני מזכירה שיש לא רק עברית באוניברסיטאות אלא גם אנגלית. עכשיו יש רפורמה שתעלה עוד יותר את הדרישות לשפה האנגלית אז ברור לחלוטין שעולה שהוא לא ממדינות דוברות אנגלית ייתקל כאן בבעיה כפולה. האוניברסיטאות משקיעות המון משאבים, גם אנושיים וגם בקורסים ובהכנות ובניסיונות לתווך את כל העניין של השפה. יש גם מענה פסיכולוגי ויש מלגות, ליווי אישי ופרטני. יש רצון משמעותי לשלב סטודנטים עולים ולגרום לכך שהם יתחילו וגם יסיימו את התואר עם כל התועלות שזה מביא.

דיברת על העברית ועל הרצון של הטכניון להתמקד בזה. האם המדיניות הזו תקיפה גם כלפי המגזר הערבי ששם אנחנו רואים שיש נשירה ?

כן. יש מבחן יע"ל שבוחן ידע בשפה העברית בקרב תלמידים שלא עברו בחינת בגרות בעברית בתקופת התיכון. כל מי ששפת אמו אינה עברית נדרש למבחן יעל ולמבחן אמיר. מבחן אמיר הוא בעברית ומבחן יע"ל הוא בעברית וזה אחד לחלוטין. ההבדלים בין המוסדות מבורכים כי מוסדות רוצים למשוך אליהם אוכלוסיות שונות ולכן קובעים תנאי קבלה שונים. דוגמה שתעניין אתכם: בונוס עבור חמש יחידות תלמוד ניתן רק באוניברסיטת בר-אילן כי חשוב להם למשוך סטודנטים שמחזיקים בחמש יחידות תלמוד. גם זה שוק, אנחנו מתחרים במכללות והן בנו, כולם רוצים את הסטודנטים הכי טובים וכולם רוצים לשמור על הרמה האקדמית. בשנה האחרונה כל האוניברסיטאות התגייסו לטובת מלגות ייעודיות וסיוע פנימי לקלוט זמנית סטודנטים וחוקרים מרוסיה ואוקראינה. חלק מהם ממש השתלבו ואנחנו מקווים שיישארו כאן, חלק כעולים וחלקם כחוקרים מן החוץ. זה משהו שהאוניברסיטאות משקיעות בו הרבה מאוד משאבים.

מנכ"לית ומייסדת קדמה, תירא-אל כהן, בבקשה.

שלום לכולם, שמי תירא-אל כהן, בכובע אחד אני דוקטורנטית במכון לחקר בן גוריון של אוניברסיטת בן גוריון אבל ברוב הזמן אני מייסדת של קדמה – התיישבות צעירים. אנחנו מובילי כפרי סטודנטים ביישובים בגבולות המדינה. יש לנו מאות סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. הוקמנו אחרי צוק איתן, באוקטובר 2014, כל השנים היו לנו סטודנטים עולים שהצטרפו. ברמה האישית, אני בת לסטודנטים עולים מצרפת. הייתי רוצה להסב את הדיון לפן הקהילתי. לסטודנטים עולים יש מעטפת מדהימה מצד מינהל הסטודנטים. הנטייה של הסטודנטים הוא להתקבץ לפי מוצא – צרפתים עם צרפתים וכולי. יש תשוקה של הסטודנטים הישראלים להתערות בחברה הישראלית ברמה הקהילתית ולצערי היום חסרה המסגרת לעשות את זה. הקבוצות מתאגדות סביב השפות.

אנחנו רואים בכפרי הסטודנטים הזדמנות פז להשתלבות בחברה הישראלית. כפרי הסטודנטים, למי שלא מכיר, מעניקים בית, מלגה – זה יכול להגדיל את מלגת הקיום שהעולה מקבל ממינהל הסטודנטים – וזה יכול להוות דחיפה להשתלבות בחברה הישראלית. הייתה צריכה להגיע איתי אמילי, סטודנטית בכפר הסטודנטים שלנו בניר עוז שבעוטף עזה. אמילי אחרי שירות במג"ב, היא עשתה עלייה מאוסטריה, גרה בכפר הסטודנטים, מצאה בו בית, קהילה, בן זוג. אנחנו רואים את ההשתלבות שלה. יש להם היום מבחן בבן גוריון אז ויתרתי לה. אנחנו רואים אנשים שזה שינה להם את מסלול הקליטה בארץ וזה משפיע מאוד גם על ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית ברמה הקהילתית. הסטודנטים מעודדים אחד את השני ללכת לאוניברסיטה, תומכים אחד בשני בצמתים. אני יודעת שבעבר היה רצון לשלב את כפרי הסטודנטים בקליטת עלייה ואני רוצה להציע להחזיר את זה לדיון. יש פה הזדמנות פז, זה בנפשי ברמה האישית כי ראיתי את הקושי הקהילתי של ההורים שלי בתור ילדה. אני חושבת שיש הזדמנות משמעותית לעשות שינוי ולא רק לשמר את הצרפתים עם הצרפתים והאמריקאים עם האמריקאים. עלינו לשלב את העולים על ידי קליטה אמיתית בחברה הישראלית.

תודה רבה. נציגי משרד הקליטה, האם קיימת מדיניות להשאיר אותם בתוך "גטו", שיישארו ביניהם, או שהרצון הוא שיתאקלמו בחברה הישראלית? אני מתאר לעצמי שמשרד הקליטה חפץ בשילוב מלא, מה אתם עושים כדי שזה יקרה?

אני יכולה לספר שכל הפעילויות החברתיות שלנו פונות לכולם. לפני מספר חודשים ארגנו טיול בדרום והיו שם סטודנטים מכל העולם. יש הזדמנות להכיר עולים מעוד מדינות ועוד קבוצות אוכלוסייה, עדיין, הם מקבלים את אותה קבוצת תמיכה מאנשים שאומנם באו מדינות אחרות אבל הם חווים את אותם הקשיים שלהם. כמובן שאנחנו עושים אחר כך חיבורים גם לצברים, שיתופי פעולה עם אגודות סטודנטים ועוד. אנחנו עושים את זה בזהירות ומצד שני עורכים גם פעילויות בתוך הקבוצות כי הוכח מחקרית שיש גם עוצמה לקבוצה האורגנית מאותה המדינה, לאחר מכן לעולים מכל המדינות ולאחר מכן שילוב עם הצברים.

פטריק ביתן, עמית מחקר במרכז הבין-תחומי בהרצליה, בבקשה.

שלום, אדוני, שמי פטריק עמרם ביתן. בחרתי להיות בדיון הזה כי ראיתי את הכותרת ונזכרתי שאני בעצמי עליתי לארץ מצרפת בשנת 77'. כששמעתי את ולרי שתיראה את הקושי הצלחתי להזדהות ולראות שהרבה דברים לא השתנו ממה שחוויתי כעולה חדש מיד לאחר הבגרות כשבאתי ללמוד תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון. הסיבה שבחרתי בבן גוריון ולא בעברית, והסיבה שוויתרתי על המכינה הייתה מכיוון שרצית להשתלב מהר בחברה הישראלית וכבר אז ידעתי שבבן גוריון יש תמיכה חברתית גם מבחינת העברית. אגב, זה לא הפריע לי לשרת בצה"ל 22 שנים למרות כל הוויתור על המכינה והקושי השפתי.

ולרי דיברה על קשיי שפה. ולרי, מה שלוקח לישראלי חצי שעה לא לוקח שעה וחצי לעולה אלא הרבה יותר. כל הלילות הייתי מתרגם, לוקח מחברות ומתרגם אותן, כותב הרצאות בפונטיקה. כך למדתי עברית. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אציע כמה דברים חשובים. הנושא הכלכלי: כשהייתי בבן-גוריון בשנות ה-70 כל הנושא של המעונות והכלכלה לא היווה קושי מהותי. היום אני פוגש סטודנטים שמתקשים ובוחרים שלא ללמוד באוניברסיטה ואפילו לא לעלות לארץ, מהפחד שלא יהיה מי שיתמוך בהם. עולה חדש שבא ללמוד באוניברסיטה עסוק שלוש שנים ואין לו זמן להיות מלצר, אין לו גם הורים לחזור אליהם בשבת והדבר הזה עולה כסף. מדובר ב-5,500 סטודנטים ציוניים שהם דור העתיד של מדינת ישראל. אני חושב שמשרד האוצר יכול לתת עדיפות.

הדבר השני בא מתחום הדוברות וההסברה – תחום שאני עוסק בו גם ביום-יום – כפי שאמרה ולרי, בצרפת לא יודעים את פעולות מינהל הסטודנטים בישראל. אני חושב שרצוי להשקיע מאמץ הסברתי על מנת לרכך ולעודד את ההורים שישלחו את ההורים שלהם ולא יפחדו מאותם האתגרים שהזכרתי קודם לכן. בנימה אישית, אני מכיר חברים רבים ששואלים באיזו אוניברסיטה ללמוד, אני ממליץ באופן חד-משמעי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בגלל הגישה החברתית שעוזרת לסטודנט להשתלב. לעולה חדש זה מהותי. המלצתי היא שעולה חדש שמגיע לארץ, דווקא להציע לו ללמוד במסגרת קהילתית כמו בן גוריון ולאו דווקא בעיר הגדולה כמו תל-אביב או בבירה כמו בעברית. ומזל טוב לאדוני על הבחירה ליושב-ראש.

תודה רבה, אני מעריך מאוד את הברכות. מרגש לשמוע איך הגעת לשפה העברית. אני חושב שיש לנו הרבה מאוד מה ללמוד וגם לסטודנטים. נציג הארגון למען יהודי אתיופיה, מר דוד מהרט, בבקשה.

שמי דוד מהרט, אני מנכ"ל ארגון למען יהודים יוצאי אתיופיה. אני שמח על כינוס הדיון החשוב. אנחנו עוסקים הרבה בתחום השתלבות בני הקהילה בחברה הישראלית ובמערכת האקדמית, אנחנו מעניקים גם מלגות לסטודנטים בני הקהילה. אני יודע שהדיון עוסק בעולים חדשים ובפעולות שהמוסדות האקדמיים עושים לטובת העניין. אני רוצה לשים משהו על השולחן שאולי יידון בישיבות עתידיות. נושא השתלבותם של בני הקהילה האתיופית באקדמיה היה נתון עד לפני כחמש שנים בידי מינהל הסטודנטים העולים כולל ותיקים יותר ואפילו ילידי הארץ. לפני כארבע שנים הוחלט שהנושא של הוותיקים וילידי הארץ יעבור למועצה להשכלה גבוהה ורק עולים חדשים ממש יטופלו במינהל הסטודנטים. אני מקבל הרבה תגובות של צעירים וצעירות בני הקהילה שהמעבר הזה הוא על פניו מעבר טוב, אבל בפועל יש חוסר נגישות וחוסר התחשבות כלכליות. יש חוסר בפעולות פרואקטיביות של יציאה לשטח ועידוד השתלבות של בני הקהילה באקדמיה. כזכור, רבים מבני הקהילה הם דור ראשון באקדמיה ואני חושב שהדברים הללו פוגעים בהרחבת מספר הסטודנטים בני הקהילה, הן בתארים הראשונים וכן ירידה גדולה בכמות הסטודנטים בני הקהילה שלומדים לתארים מתקדמים יותר. אני חושב שכל העניין הזה, השתלבות בני הקהילה באקדמיה והמעבר של הותיקים יותר ממינהל הסטודנטים למועצה להשכלה גבוהה, עושה רע במובנים מסוימים. רציתי לבקש למקד את הדיון סביב ההליך הזה, לבחון את הדברים הטובים שקרו בכניסה של המועצה להשכלה גבוהה וגם את הדברים הרעים, ואיך אפשר לשפר כדי שמספר הסטודנטים בני הקהילה ימשיך ויגדל, תודה רבה.

תודה, דוד, ההחלטה היא נבונה, בסוף כולנו עולים. ילדי הם בני עולים ואני מצפה שהמל"ג הוא זה שיטפל בהם בהמשך וזה הרצון של כולנו, אין לי ספק שזה גם הרצון שלך. יחד עם זאת, אני יכול להתחבר לנתונים שאתה מביא ואולי נצטרך לעשות דיון סביב הנושא הזה ולהבין מה טוב ומה פחות טוב בזה שהם משתלבים דרך המל"ג ומה הסיבות לכך. אנחנו ניקח את זה לתשומת ליבנו ונכנס דיון סביב הנושא. שאלה לנציגי משרד הקליטה, הדברים אמורים רק לגבי בני הקהילה האתיופית או שזה לכלל העולים?

אני אסביר, ליוצאי אתיופיה הייתה זכאות מורחבת וגם היום זה כך. עולה חדש זכאי לסיוע שלנו למשך שלוש שנים לא כולל שירות צבאי. עולה מאתיופיה זכאי לסיוע עד 15 שנים לא כולל שירות צבאי. בעבר זה היה גם לילדי הארץ שהם ילדים ליהודים יוצאי אתיופיה. כחלק מהחלטת הממשלה לגבי דרך חדשה ליוצאי אתיופיה – תהליכים שהסתיימו ב-2018 בהחלטה לגבי ההשכלה הגבוהה – הוחלט שכל מי שהוא מעל 15 שנים יועבר לטיפול המועצה להשכלה גבוהה ושם יש תוכנית הנגשה ספציפית שנובעת מהכרה בקשיים של אותה אוכלוסייה גם לאחר 18 שנים בארץ. אנחנו מדברים על קשיים ייחודיים. אני יודעת שבמועצה להשכלה גבוהה קיימת ועדת היגוי לתוכנית הזאת, אנחנו חברים בה כמשקיפים. כרגע זה אצלם. ברור, אני מתחברת רגע לשאלה שלך. הרי ברור שכל מי שעבר את תקופת העלייה לפי ההגדרות של משרד העלייה והקליטה הוא אזרחי ישראלי לכל דבר ועניין ולכן מובן שהוא באחריות מדינות ישראל והגופים הרלוונטיים שאחד מהם הוא המל"ג.

אז נצטרך לדון על כך. זה שזה במל"ג זה בסדר אבל יכול להיות שיש לבצע התאמות עבור בני הקהילה שהם ילידי הארץ או שעברו 15 שנות הסיוע האמור. חבר ועדת Cnef, גמליאל גוטשל, בבקשה.

שלום לכולם, רציתי להעלות כמה נקודות. היום יש מעטפת שקיימת עבור צעירים עולים. המעטפת סבירה אבל נקודה אחת לא השתנתה הרבה שנים, יש חוסר ביקורת פנימית ויש הרבה עולים שלא מקבלים את הסיוע בדמות 35 שעות תמיכה על ידי סטודנט יותר בוגר בתחום. לא כולם מקבלים את זה למרות שמקבלים את המימון על ידי משרד הקליטה. חשוב שיהיה מעקב על הכסף הציבורי שעובר ממשרד הקליטה למוסדות. לא כל מוסד משתמש בצורה הנכונה כמו שאמור להיות.

גמליאל, אנא חדד את טענתך. משרד הקליטה מעביר את הכספים האלה למוסדות והמוסדות לא משתמשים כראוי. מה כוונתך?

אני מכיר הרבה סטודנטים באופן אישי שלא מקבלים את שעות החונכות, 35 שעות תמיכה בשנה הראשונה או שלא מודעים שיש אפשרות לתמיכה שכזו כי אין רכז של השעות הללו שיכול לעשות את התיאום בין החונך לחניך או למורה שנותן את שיעורי העזר. לא כולם מקבלים את זה למרות שיש כסף שמגיע עבור זה. הדבר הנוסף, אנחנו רוצים יותר מכסות במסלולים מיוחדים עבור העולים. מכסות למעונות, מכסות לתנאי קבלה במסלול הזה כי זה נכון שהפסיכומטרי זה קשה, יע"ל זה קשה. צריך שפה אבל יש חלופות ואפשר לבחון את הצעירים בצורה אחרת ולא רק על ידי פסיכומטרי. עוד דבר שרציתי להוסיף הוא לגבי העולם החרדי, הרבה מגיעים כחוזרים בתשובה וכדי להתחזק בדת. הם מגיעים על מנת ללמוד בצורה נפרדת ויש רק 10% שיכולים להשתלב. יש צעירים שרוצים ללמוד בתור חרדים, מגיעים לשם וסוגרים בפניהם את הדלתות כי הם לא עונים להגדרת מיהו חרדי. הם מתבוללים בארץ ומדובר באבסורד. אנשים עולים עם רצון ומתבוללים בארץ כי הם לא יכולים להשתלב בתוך הלימודים החרדים. בתור עולים זה גרוע ביותר. יש כאלו שלא מוכרים כחרדים וזה גורם לבעיות. אפשר גם לפרט עוד כל מיני נושאים. אני אומר שהמעטפת היא טובה אבל אם הייתה התייחסות מיוחדת על ידי המל"ג מול העולים החדשים, אנחנו יודעים שזה יתרום הרבה יותר כי בסוף יש הרבה כסף שיכול לעזור - - - שיכולים לקבל סיוע כספי מהות"ת כדי למנות רכז עולים בכל מוסד שיכול להוביל לתמיכה ועזרה עבור העולים, תודה.

תודה רבה. אנחנו נתכנס לקראת סיכום. שמענו את המל"ג מקודם.

אני חייבת לעדכן שלפני מספר חודשים, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה שלחה מכתב ליו"ר ות"ת לגבי הנקודה שהועלתה. זיהינו אותה ושמענו את העולים לא רק מצרפת אלא מכלל המדינות שנוגעות להגדרת 15% חריגים. קיבלנו את התשובה ואנחנו ממתינים לוועדת ההיגוי שלהם כדי לבחון שוב את הנושא. חשוב לדווח לוועדה שגם אנחנו בעלי עניין ועומדים בקשר צמוד איתם. אנחנו דואגים לאותם הסטודנטים העולים כי לא ייתכן שהמדינה משקיעה כל-כך הרבה כסף במסע ובעידוד עלייה ובסופו של דבר אין להם איך להיקלט כאן.

אני מתחבר לדברים שלך. לפני סיכום, שמענו מגמליאל על כסף שמועבר למוסדות אך הסטודנטים לא מקבלים את המענה. האם הכסף הזה מגיע כפול לאותם המוסדות או שזה דיפרנציאלי ואם השתמשת קיבלת, לא התשמשת – לא קיבלת.

יש מנגנון דיפרנציאלי אבל יש בקרה צמודה ואני מזמינה את גמליאל או כל מי ששמע על מקומות שזה לא עובד, בבקשה ליצור איתנו קשר, אנחנו צריכים לדעת מזה. אם לא נדע את זה לא נוכל לעזור. תעזרו לנו לעשות את הבקרה. יש מנהלות מחוזות שיושבות עם כל מוסד אקדמי לפני כל פתיחת שנה, מדברים על הצרכים התקציביים ולפי זה מתקצבים. הרבה פעמים יש קושי של המוסד למצוא חונך שהוא בדיוק מאותו המקצוע של החניך. אם יש בעיות אנחנו מוצאים פתרונות אחרים, אנחנו נותנים שוברי גול לסיוע אקדמי לסטודנטים שאנחנו משקיעים בו הון עתק. יש עוד אלטרנטיבות גם עבור מי שלא מקבל את החונכות. אנחנו מזמינים את הסטודנטים ליצור איתנו קשר לגבי כל מקרה ספציפי שלא מקבל מענה ואנחנו נשמח לפתור, בשביל זה אנחנו כאן.

כבוד היושב-ראש, שמי אייל ניצני, סגנה של מירי במשרד העלייה והקליטה. אני רוצה להזמין את גמליאל שהוא שותף ותיק לעזור לנו. אם הם לא יודעים מספיק, אנחנו עושים הסברות והדרכות בכל הקהילות ובכל הארגונים. תעזרו לנו ותפנו אלינו את הסטודנטים. אנחנו נעזור, ניתן מענה במחוזות ובמטה. אנחנו קשובים ורוצים לעבוד ביחד איתכם. מוזמנים להפנות אותם, כולל לטלפון שלי.

טוב לדעת שיש מענה, אחרת הכול הולך לאיבוד. אף אחד לא יודע על הזכרות לחלק מהתוכניות. חונך חייב להיות שכיר ולא כמו סטודנט.

זה תקצוב לפי שעה.

בשטח החונך הוא לא כזה רציני כי זה כמו פר"ח או לא משנה מה. בסופו של דבר זה לא נותן את מה שאנחנו רוצים. מילה אחרונה, חבר הכנסת אל הואשלה דיבר על למידה בעברית. אני יכולה להגיד שבאוניברסיטה העברית יש תוכנית במיוחד לבני מיעוטים. השנה יש כ-600 צעירים בני 18 שמקבלים מעיריית ירושלים כדי ללמוד עברית. זה מרשים מאוד, מדובר בקבוצה גדולה שצריך לארגן משהו במיוחד בשבילה. שדיברתי על משהו כולל התכוונתי למשהו שמכיר בצרכים, אולי לא של כל אוכלוסייה בתוך העולים אבל משהו יותר מסיבי. זאת הייתה הכוונה שלי.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף בדיון בצורה פיזית או בזום. תודה למינהל הסטודנטים, משרד הקליטה, משרד החינוך והמל"ג. אני חושב שאתם עושי עבודה נהדרת, 5,000 סטודנטים זה לא משהו של מה בכך. אנחנו יכולים לחלום ומי שלא חולם לא עושה. אנחנו יכולים להתפלל שאולי נכפיל את המספר בשנת 2023 ונראה גם את ההתייחסות הספציפית בתקציב 2023 . היו לי שיחות עם השר הנכנס ואין ספק שהוא בולדוזר אמיתי, זכיתם בו והוא יעשה שינויים גדולים. היה לי קשר הדוק גם עם השר היוצא. אני חושב שבשנים האחרונות נכנסים שרים עם מדיניות מאוד ברורה ומובילים את הסיפור הזה של עידוד עלייה וגם של קליטת עלייה, אבל לא פחות של קליטת סטודנטים בישראל. הוועדה מצפה ממדינת ישראל ומהמוסדות להשכלה גבוהה להקל על קליטת הסטודנטים ככל הניתן ולתת להם תמיכה מותאמת. הוועדה קוראת להתייחס לסטודנטים העולים החדשים כקבוצה, אבל גם להתייחס לצורכיהם על פי ארץ מוצאם. אנחנו קוראים לכלל המוסדות להשכלה גבוהה לתת מעונות לסטודנטים עולים, אני חושב שהדבר זה צריך לעלות לסדר היום. הוועדה מבקשת ממשרד העלייה נתונים על הסטודנטים העולים מהמוסדות להשכלה גבוהה ואם אפשר גם לקבל פילוח על המוסדות ועל פי ארץ מוצאם.

מצב הסטודנטים היהודים בקמפוסים בארצות הברית הוא קשה. ישנם גילויי אנטישמיות רבים, כך גם בצרפת. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לקרוא לכלל אותם הסטודנטים ללמוד בישראל, לתת להם את התנאים הנדרשים. ואוסיף, אולי שמשרד הקליטה והחינוך יוציאו הסברה כתובה בשפה המתאימה, אנחנו מדברים על חמש או שש שפות. כל זה כדי שגם בסוכנות היהודית יוכלו להשתמש בזה ולפרסם את הדבר הזה בירידים, שהשליחים של הסוכנות יוכלו להשתמש בזה. אתם צריכים להבין שבארצות הברית, אירופה – בדגש על אוקראינה – תלמידים יהודים מפחדים ללמוד במוסדות בחו"ל. ישנה לפנינו הזדמנות פז להעלות את הצעירים המוכשרים שיקבלו כאן את ההכשרה האקדמית, ייקלטו במערך הצבאי והתעסוקתי בישראל. אולי נכנס שולחן עגול יחד עם המל"ג, משרדי ממשלה, ארגוני עולים. כל זאת כדי להוביל למדיניות מלמעלה. אני לא רוצה להיכנס לתוך המוסדות, אני חושב שהמוסדות צריכים את המרחב שלהם. עלינו להוביל מדיניות ברורה כללית רוחבית. אחר כך תהיה התייחסות ברמת המיקרו. אני חושב ששולחן עגול שכזה וגם ההיכרות בין ארגוני העולים לבין משרדי הממשלה והמל"ג תיטיב עם הסטודנטים העולים, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:46.