פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



27
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ג (17 בינואר 2023), שעה 10:00

מצב המורים ותנאי שכרם באולפנים לעברית לעולים חדשים

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז
נעמה לזימי
יבגני סובה
משה סולומון
לימור סון הר מלך

זאב אלקין
טטיאנה מזרסקי
שרון ניר

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח-אדם בהוראה, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

הדר פוקס - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

סיון גולדשטיין-הבר - מנכל"ית חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - סגנית מנהל, חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עדנה דוד - יו"ר סניף חיפה וסגנית מזכ"לית, הסתדרות המורים

מאיר אסרף - הסתדרות המורים

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, ארגוני עולים

רוינה זסלבסקי - מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית

סוזי עטר - מורה באולפן גורדון בתל אביב, מורים

שרה אלישע - מורה באולפן עולים משה"ח, נציגי אולפנים

ניקולאי ארחירייב - סטודנט, נציגי אולפנים

אורית לוי - מנהלת אולפן, נציגי אולפנים

מאיר זרעיה - יו"ר אולפני קיבוץ

דורית חורש - נציגת מורי אולפנים

אלי נכט - סגן ראש עיריית אשדוד

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה- לובי המליון

אלקס ריף - מנכ"לית לובי המליון

תמי סלע

יהודית גידלי

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


מצב המורים ותנאי שכרם באולפנים לעברית לעולים חדשים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. כ"ג בטבת התשפ"ג, 16.1.23. על סדר-היום: מצב המורים ותנאי שכרם באולפנים לעברית לעולים חדשים.

אני יודע שהנושא הזה עלה מספר פעמים פה בוועדה. לא נכחתי בדיונים הקודמים אבל הופתעתי לראות, שהדבר לא הגיע להבנות. מבחינתי, לימוד השפה העברית הוא דבר ראשון במעלה. מהלך ציוני, אולי הכי ציוני שיכול להיות במדינת ישראל, ודאי במדינת הגירה. אשתף אתכם בתחושות שלי – שיש פה זלזול ישיר בוועדה. אני אומר את זה לכל הצדדים. לא ייתכן שהוועדה יוצאת עם מסקנות מאוד ברורות. היו הבטחות הן מצד האוצר, הן מצד משרד החינוך, הן מצד הסתדרות המורים והן מצד המורים עצמם. אם איני טועה, כבר בינואר שנה שעברה, סוף ינואר, היינו אמורים להיות אחרי האירוע. לצערי משום מה, ואני רוצה לשמוע איך הגענו למצב שאנו נמצאים שנה – מאחר שמסקנות הוועדה היו מאוד ברורות, והדבר לא סודר.

הראשון של המורים עצמם. אבל יש אלמנט הרבה יותר חמור מבחינתי, שעליכם להבין שנפגעים פה לא בצורה עקיפה אלא באופן ישיר אותם תלמידים, אותם עולים שמגיעים ארצה. זה דבר הכרחי. אדם לא יכול להגיע למדינה שבה מהגר, ובמדינת ישראל אנו מדברים – פחות מתחבר למושג מהגרים. אנחנו מדברים על עלייה תרתי משמע. צר לי שאנו מגיעים למצב הזה.

כמובן, הישיבה הזו היא הכרחית. אני רוצה ברשותכם, נתחיל מהממ"מ. תציגו לנו את הנתונים שיש לכם. ברשותכם, אנהל את הישיבה בצורה של גורם מקצועי ומשרדי ממשלה וח"כים. מבחינתי אנו יוצאים מהוועדה הזו עם מסקנה אחת, אומר אותה בתחילת הדיון. ודאי שיהיו התפתחויות במשך הדיון כי אנו פה כדי שהדיון יביא את המסקנות שלו אבל יש לי דעה מאוד ברורה בנושא הזה: אפס סובלנות. הנושא הזה חייב להיפתר. זו נקודת המוצא מבחינתי. אנו יכולים לקחת מסקנות הוועדה האחרונה שדיברה על סוף ינואר, להגיע להבנות, ולשנות את התאריך של השנה. זו התפיסה שלי. זה הכיוון שאני הולך אליו. מי שיכול להתחיל לחשוב איך מתכנס ללוח הזמנים הזה, מעולה. ממ"מ, בבקשה.

תודה. אתן סקירה קצרה על מערכת האולפנים והמורים שבהם. אודה למשרדי החינוך והקליטה שהעבירו לנו נתונים בזמן קצר. עולים לישראל זכאים ללימודי עברית במסגרת תהליך הקליטה שלהם. הלימודים יכולים להיעשות באולפנים ממשלתיים, שזה הנושא שלנו כרגע, או באולפן פרטי במימון משרד הקליטה, ואוצ'רים. פה רואים נתונים מתוך סקר שמשרד הקליטה ערך בקרב עולים שהיו בארץ עד חמש שנים, בסוף שנת 2021. מבין העולים שהשתתפו בסקר, 69% למדו באחת משתי המסגרות הללו או בשתיהן. 26% לא למדו עברית באף מסגרת עברית.

מתוך הלומדים באולפנים או במוסד פרטי אותם 69% - הרוב הגדול למדו באולפנים ממשלתיים וחלק קטן באולפנים פרטיים, לרוב גם יחד עם לימודים באולפן ממשלתי. בשנת 2022 היו לנו, לפי הנתונים של משרד הקליטה, כ-74,000 עולים בישראל, הרוב מרוסיה ומאוקראינה. לימודי העברית – היו 24,000 אולפנים שלומדים במשרד החינוך, 5,717 לומדים באולפנים פרטיים באמצעות ואוצ'רים, ויכול להיות שמי שלמד באמצעות ואוצ'רים למד גם באולפנים פרטיים.

נתמקד בתלמידי האולפנים. הייתה עלייה מאוד גדולה במספר תלמידי האולפן. אם בשנים קודמות היו לנו בין 14,000 ל-20,000 תלמידים בשנה עם עליות ומורדות – ב-2022 24,400 תלמידי אולפן. בסך הכול באותה שנה יש כיום 84 אולפנים ממשלתיים. 1,100 כיתות אולפן. חלקם הגדול בחיפה ובצפון.

המורים באולפנים הם עובדי משרד החינוך כמו גננות, כמו מורים בחינוך היסודי. בשנת הלימודים תשפ"ג יש 533 מורים אחרי שבשנים קודמות צומצם מספרם.

עובדי משרד החינוך – תוכלי להבהיר את זה? לא עובדי מדינה.

המעמד שלהם דומה למורים בחינוך היסודי הרשמי וגננות. האגף להשכלת מבוגרים הוא הגורם במשרד החינוך שאחראי על נושא האולפנים, הלימודים בהם, תוכניות הלימודים, מבחנים וכל הקשור בכך.

כיום יש מספר מאוד גדול של עולים, ואכן אם מסתכלים על ההמתנה לאולפנים, יש לנו 3,677 עולים כרגע, נכון למועד שנמסרו הנתונים, ממתינים לאולפן. רובם במחוז תל אביב והמרכז.

מתוך כמה שמקבלים שירות?

היו 24,000 לומדים באולפנים ב-2022, ויש לנו 3,677 ממתינים לאולפן, באולפני משרד החינוך. בהתאמה לכך רואים שיש מחסור במורים באולפנים, 88 מורים חסרים, ובהתאמה רוב המורים החסרים הם ממחוז תל אביב והמרכז.

במבט עתידי, המורים באולפנים 40% מהם הם מורים ותיקים, הם מעל ותק של מעל 26 שנה בהוראה, כלומר רובם ותיקים מאוד. כמעט 60% - מעל גיל 50. 21% מעל גיל 61. כלומר בשנים הקרובות יפרשו, ייצאו לפנסיה. זה ממש בקצרה. נתונים מלאים ונוספים במסמך שמופיע באתר הוועדה ובאתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

כלומר יש השפעה ישירה בשנים הבאות אם תנאי השכר של המורים נשארים כפי שהם היום, אנו מדברים על ירידה ישירה של 60% מכלל המורים באולפני משרד החינוך?

אפשר לומר ש-60% מהמורים מעל גיל 50 כלומר צפויים לפרוש בשנים הבאות.

הסכם השכר זהה?

מורים באולפנים מועסקים לא באופק חדש כלומר מועסקים בתנאים של מחוץ לרפורמה כמו מורים, גננות, בחינוך המוכר שאינו רשמי החרדי.

העולם הישן של ההוראה לפני אופק ועוז.

משרד החינוך, מעוז ביגרון, מנהל אגף חינוך מבוגרים.

מעוז לא הגיע. אני נציגת המשרד. אני סמנכ"לית, מנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה. הנושא הז מאוד חשוב למשרד החינוך והמשרד מאוד ירצה לקדם את הנושא. בהסכם האחרון הוחלט שהם לא ייכללו בהסכם כי צריך לבנות תוכנית עבודה אחרת ומבנה אחר של עבודה שיותאם לתנאי העבודה של המורים באולפנים. אני מבקשת להעביר מסר בשם שר החינוך – הוא ביקש ממני לומר שזה עתה נכנס לתפקיד. רואה חשיבות מאוד גדולה בנושא. מבקש ללמוד את הדבר הזה ולגבש את המדיניות בנושא ולכן אנו נצטרך להמתין שהשר והמנכ"ל יגבשו את המדיניות בנושא הזה בקרוב.

משרד החינוך היה אמור לגבש את העמדה הזו וביקש לנהל משא ומתן נפרד. כדי לא להתעכב – עברתי על הפרוטוקולים – משרד החינוך ביקש לנהל משא ומתן נפרד למורי אולפן, לא כדי לעכב את התוצאה. מה שיוצא כרגע, שלא נכנסו להסכם הכללי. אנחנו אומרים: חכו עוד קצת. מה שהבאתם בסוף – אני רואה את הנתונים. אנחנו מדברים על כ-70,000 עולים שהגיעו לישראל. מהכלל הנתונים של הממ"מ, 60,000 נמצאים באולפנים. כלומר יש כאלה שלא מקבלים מענה?

יש העולים שממתינים לאולפנים. יש עולים שיכולים ללמוד באמצעות אולפן פרטי. קשה לדעת מבחינת שיעור מדויק כמה מהעולים לא לומדים בכלל. אבל בהחלט יש חוסר התאמה בין מספר הלומדים למספר העולים.

ברשותכם אני רוצה לדייק שיש לנו כ-74,000 עולים שהגיעו אבל חלקם הגדול ילדים, כלומר אנו מדברים על חינוך מבוגרים. שליש מהמספר הזה לא רלוונטי לכתחילה.

כלומר הבעיה הרבה יותר גדולה.

זה אירוע אחר. אפשר לדבר גם עליו אבל כרגע המספרים שאנו מדברים עליהם נמוכים מ-74 לכתחילה.

אבל הם מקבלים מענה במערכת הבית ספרית?

בהחלט.

אני שמח על התשובה של משרד החינוך אך לצערי היא אינה מספקת. אנהל שיח עם השר בנושא. אני מבין שצריך ימי חסד ושהשר צריך להיכנס אבל בסוף לא כל עובדי המשרד התחלפו. אני חושב שהעבודה הזו הייתה צריכה להיעשות ממזמן. לצערי לא נעשתה ולא קיבלתי תשובה למה לא. אפשר להפיל את זה על השר החדש, אפשר להפיל את זה על המנכ"ל החדש. הם צריכים לגבש מדיניות. הנושא הזה היה צריך להיפתר לפני שנה.

אני מבקשת לדייק את הדברים. כן נעשתה עבודה, וכן התקיימו דיונים גם עם הממונה על השכר בנושא. נביא את העמדה המקצועית שלנו בפני השר. נציג אותה, נשמע גם מה תהיה המדיניות שלו, אבל נעשתה עבודה. זה לא שלא נעשתה עבודה.

היכן זה נתקע?

לא נתקע. התחלפה ממשלה.

עד החלפת הממשלה היו שישה חודשים כמעט. זה פרק זמן די ארוך. אני מוסיף על כך – מסקנות הוועדה היו שתוך שישה שבועות הנושא יסודר.

הרבה מהזמן שלנו בחודשים האחרונים הוקדש למשא ומתן הכללי. אבל לאורך כל הדרך כן קיימנו ועשינו דיונים וגיבשנו עמדה בנושא. לא שקדנו על שמרינו בנושא.

אני מבקשת להוסיף. חתמנו על הסכם עבור המורים עם האוצר וכמובן בשותפות משרד החינוך. המזכ"לית אמרה שם מעל כל במה שיש לנו חובה מוסרית להכניס גם את 500 – כל הוועדה כאן דנה בכ-500 מורים. מדובר בסך הכול ב-500 מורים שעושים פה לא פחות מעבודת קודש בהכנסת העולים החדשים שמגיעים למדינת ישראל לחברה. כפי שנאמר פה, השפה היא השער להיכנס למדינה ולחברה. מדובר ב-500 מורים שהאוצר נתן 500 שקלים ואגף הממונה על השכר לא הסכים להכניס אותם באותם תנאים כמו שאר המורים כי הם לא באופק חדש. עמדנו על הרגליים האחוריות. בשום פנים לא הסכמנו שהאוצר יפטור אותם ב-500 שקלים. אנו רואים שמספר העולים גדל, שהכיתות צפופות, מורים אין. אין למצוא מורים גם לאולפנים. רצו לפטור אותם ב-500 שקלים, דבר שהיה הופך את האולפנים למקום שלא יכול לקלוט את העולים כי אין מורים. לכן 500 השקלים שנאמר פה שהציע האוצר זה בטח לא הצעה רלוונטית. יש לנו חובה מוסרית גם כלפי העולים וגם כלפי מוריהם להעניק להם שכר הוגן, ואני אומרת לכבוד ראש הוועדה שבחודש ימים בהם הסתדרות המורים, האוצר ומשרד החינוך יישבו יחד אפשר לצאת להסכם מכבד. נכון, צריך להתאים את שבוע העבודה של המורים באולפנים אבל אין עם זה שום בעיה.

תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות על ניהול הוועדה. ביולי 2021, לפני שנה וחצי, יזמתי דיון פה בוועדת החינוך ונכחתי גם בדיון המשך שיזמתי וביקשתי לקיים באותו נושא – עדכון שכר מורי אולפנים. לא חוזרת על כמה חשוב ללמוד שפה, שזה בסיס קליטת העולים בארץ, שזה בסיס התהליך של הסתגלות. דיברנו ושמענו מילים יפות עכשיו גם מסגנית מזכ"לית הסתדרות המורים. היו הזדמנויות והתחיל תהליך משא ומתן בין הממונה על השכר במשרד החינוך ומשרד האוצר. הודיעו לוועדת החינוך לפני שנה בדיוק, שמתקדמים בתהליך. עד אפריל 22' היו צריכים להודיע מה המסקנות. הסתדרות המורים לא המשיכו את המאבק. כשהייתה הפגנה בקיץ לפני תחילת שנת הלימודים על שכר המורים ועל ההסכם החדש תוספות למורים, מורי אולפנים בדיוק כמו אותם מורים יצאו להפגנות ונלחמו. הם היחידים שלא קיבלו כלום. עכשיו אומרים ששולמה להם תוספת של 500 שקלים, ומנכים אותה בחזרה, בטענה שזה הועבר בטעות – זה חמור עוד יותר.

לפני שנה דיברנו על 450 מורים. מאז נשרו כמה מורים כי לא מסכימים לעבוד בשכר כזה נמוך. לא משלמים שעות שהייה, לא הכנה של שיעורים, והכנת שיעורים לעולים זה הכנה מיוחדת. זה להתאים את החומר לכיתות ובהתאם לגיל התלמידים, בהתאם לארץ מוצאם. אנו יודעים שמורי אולפן זה לא רק מורים לשפה, לדקדוק והרחבת אוצר מילים. זה כרטיס כניסה לחברה הישראלית. דרך מורים באולפנים לומדים איך בכלל החברה מתנהלת בישראל.

אני מאוד מבקשת לזרז את העניין של עדכון שכר, והרבה תלוי גם בהסתדרות המורים. לא מספיק נלחמתם. הם היחידים בין כל הקהילה של המורים ועובדי משרד החינוך שלא קיבלו תוספת.

לא. הם לא באופק חדש.

אפשר למצוא להם מסלול חדש, תעשו להם שם חדש, מסלול חדש בהסכם, ביולי 21' יזמתי דיון. מאז בושה לנו, למדינת ישראל שלא התקדמו. ושני גורמים שאשמים בכך: משרד האוצר והסתדרות המורים.

לא חיכיתי עד שיתקדמו, וקיימתי מפגש עם סמנכ"לית משרד הקליטה סיון גולדשטיין-הבר, עם ד"ר סעדי, שאחראית על השכלת ולימוד שפה של העולים החדשים. דיברנו על אופציות, להרחיב את האופציות ללימוד שפה. נכון, יש מחסור במורי אולפן אז לתת עוד צוות תשתית ללמוד עברית בדרך און ליין. יש שיטות מודרניות שמתאימות גם עם הזמן של העולים החדשים ושיבחרו את השיטה שנוחה להם והקצב שנוח להם. חצי שנה שאיני רואה התקדמות. אמרו שיש תוכנית משותפת שמפתחים אותה משרד החינוך עם משרד הקליטה. פגישת עבודה שלנו התקיימה לפני חצי שנה. איני רואה שום התקדמות בנושא. מבקשת מאוד מיושב-ראש הוועדה לבדוק איך העניין מתקדם. תודה רבה.

אני רוצה להוסיף שאם איני טועה הייתה ישיבה של משרדי החינוך והקליטה שהמליצו להגיע להסכם באופן מיידי בדצמבר 22'. לצערי הדבר לא התקדם. משרד האוצר, בבקשה.

שלום, אני שירה גרוס, רפרנטית חינוך באגף שכר והסכמי עבודה. הדר לידי. אני מודה על הדיון ורואה את המורים והמנהלים שפגשנו אותם בדיונים קודמים ובסיור. אני יכולה לתאר לעצמי את התסכול של כל העוסקים בנושא מחלוף הזמן שעבר ושעדיין לא נמצא פתרון.

האם פגשתם אותם מעבר לכותלי הוועדה?

כן, בסיור שקיימנו באולפן בירושלים במאי, אני חושבת.

אבל לא לגבי המשא ומתן?

את המשא ומתן אנו מנהלים מול הארגון היציג, מול הסתדרות המורים. אני רוצה לעדכן בתהליכים שקרו בשנה האחרונה. הוצאנו תשובה לוועדה לאחר הקריאה שלה אלינו. התשובה שלנו אמרה שהמשא ומתן – מורי אולפנים בזמנו לא תוקצב בנפרד ולכן היה צריך להיכלל בדיונים על המשא ומתן הכללי. אכן כל הצדדים ניסו לעשות זאת אבל צורכי מערכת החינוך הם עצומים. היה משא ומתן מאוד קשה, ויש קבוצות רבות שלא נכללו, אם זה המקצועות הפארא רפואיים שביקשו לקבל מענה מיוחד או היועצות. היו ויתורים מאוד כואבים גם למשרד החינוך, גם לנו וגם להסתדרות המורים.

אבל את מתארת כאן משהו כאילו את מתנצלת על התהליך, ותוקצב ולא תוקצב. תגידי את האמת לוועדה כאן בשולחן – בדיוק הקודם ביקשנו לנהל את המשא ומתן בנפרד, לא לחכות להסכם השכר אלא לדון על ההסכם של הדירוג הזה, של החברות הנכבדות שמלמדות באולפנים, שהן בעלות תואר שני, שהן מורות שההפטרה שדיברה חברת הכנסת קודם אינה הפתרון. יש לחזק את המערך הזה. לא צריך להמתין להסכם השכר. צריך לפתור את זה מיידית ואתם בהסכם השכר הצגתם דרישה שאי אפשר להסכים לה.

אסכם. בתקציב הקודם לא היה לכך תקציב תוספתי לכן ביקשנו להכניס את זה למשא ומתן הכללי. אני מתרשמת שהממשלה מאוד רתומה לכך, וככל שזה יתועדף במסגרת התקציב הבא אנחנו במטה עשינו עבודה וממשיכים לעשות אותה ונהיה ערוכים להכין הסכם ייעודי שמתאים לתנאי ההעסקה של האולפנים וזה יצטרך להיכלל בתקציב הבא ככל שיתועדף על ידי המשרדים.

חבר הכנסת משה טור פז.

אדוני יושב-ראש, קודם כל ברכות לתפקידך – הוועדה הכי חשובה בכנסת. גם תודה לחברתי טטיאנה שעוסקת בנושא הזה שנים והוא מאוד חשוב. בשנה של 74,000 עולים כפי שהייתה לנו, הנושא הוא הזה חשוב שבעתיים. נושא האולפנים במשרד החינוך חשוב אך לא עומד בפני עצמו. הוא קשור להעסקה של אנשים בבתי ספר שאין בהם תלמידים. אני אסביר את המושג. רוב בתי הספר במערכת החינוך יש תלמיד שאחראים עליו. יש מספר סוגים של בתי ספר עם סמלי מוסד שאין בהם תלמיד שהם אחראים עליהם מבוקר עד ערב אלא התלמיד רשום בבית ספר אחר. האולפנים זה סוג אחד. פסגה זוג שני, בתי ספר למחוננים זה סוג שלישי ויש עוד כמה, חוות חקלאיות וכדומה. אנו מציעים שהדיון הזה יהיה בהקשר. אדוני היושב-ראש – אתה מכיר את זה מהמוכר שאינו רשמי, מהדיון הכללי שעוד יגיע לכאן, שמי שנשאר מחוץ לרפורמה, נשאב אחורה בצורה דרמטית בהסכמי השכר.

כולל מורי המכללות.

נכון. אין הכרח לכרוך אותם אבל לפחות כדאי לראות אותם כיחידה. בתי הספר – אני קורא להם בשפה לא מכובסת - שאין להם תלמידים. מצד אחד אין להם תלמידים אז אתה לא בטוח שאתה צריך סוגים שונים של שעות שהייה או שעות פרטניות. מצד שני מן הראוי ששכרם של המורים הללו יקודם גם אם במפתח שכר אחר. אני בטוח שסוניה סמנכ"לית מבינה על מה שאני מדבר. זו הצעתי שנדון בזה כמכלול גם אם יש בו פרטים שונים. תודה.

תודה. הסתדרות המורים, המשנה למנכ"לית, עדנה דוד.

תודה. אני רוצה להוסיף כדי לשים את הדברים במקומם. האוצר במהלך הדיונים שהיו רצה בתוך ההסכם לחשק את שכר מורי האולפנים לתוספת של 500 שקלים עם שקט עד 2026. לכן בשום פנים ואופן המזכ"לית לא הסכימה לחתום על הסכם כזה של מורים שהם אמנם מחוץ לאופק חדש כדי שעד 2026 הדברים יהיו חתומים, סגורים ולא ניתן יהיה לשנות את זה. אני חוזרת - בתוך שישה שבועת ניתן להסדיר את העניין. אנו מדברים על 500 מורים בלבד שעושים עבודה שהיא באמת ראשונה במעלה עבור האנשים שמגיעים למדינת ישראל כשער כניסה לחברה. נכון, זו הציונות ועל כך יש לשלם.

אתם מייצגים על מלא את מורי אולפן ואתם עומדים מול האוצר כדי לנהל את המשא ומתן.

נכון, והאוצר עמד בתוקף על כך שהתוספת שלהם תהיה 500 שקלים בהסכם הזה הנוכחי ושקט עד 2026 ולזה לא יכולנו להסכים.

אחרי שהייתה אי הסכמה מצדכם מה הצעדים שננקטו נעשה עד עכשיו?

היו מספר ישיבות ושיחות יחד עם המזכ"לית אבל מישהו צריך להזיז את העגלה הזאת מבחינת האוצר כי יש הסכם עם שאר המורים, ועם האולפנים זה תקוע.

כלומר לאחר ההתנגדות שלכם בעצם היה נתק טוטאלי?

לא היה נתק. היו שלוש ישיבות בין החינוך לאוצר, ואנחנו יודעים שגם מזה לא יצא דבר עד היום.

אני רוצה להוסיף שאנחנו מדברים על תוספת משמעותית, לא על הלעג לרש שמציעים למורים. ההצעה הנמוכה היא לא הסכומים והדבר שאנו יושבים פה בגללו, שהמורים מצפים לקבלו ושראוי לתת להם. צריך לתת את התגמול האמיתי שנותן גם את ההוקרה וגם את השכר. אלה מורים שעובדים והם תקועים בעולם ישן. לא מקובל.

מסכים. תודה. חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

תודה רבה. אני מברך אותך יושב-ראש הוועדה. זו ועדה חשובה מאוד. אני מגיע מעולם החינוך, גם הפורמלי, גם הבלתי פורמלי. ראשית אני רוצה להודות לממ"מ. ביקשתי נתונים כדי להבין טיפה יותר מהזווית של הכנסת, וקיבלתי וזה מצוין ותואם חלק מהנתונים שהוצגו פה קודם לכן.

אני בסיפור הזה בחודשיים האחרונים. נכנסתי לכנסת וזה הגיע לשולחני. פעמיים מטריד אותי. פעם אחת, כי זה באופן מודע או בלתי מודע – פגיעה בחלשים. מגיעה לפה אוכלוסיית עולים, לכאן לארץ כדי להיקלט פה וקבלת הפנים שלהם היא כזו שאין להם מורים במקרה הפחות טוב; במקרה הטוב, כשמקבלים מורים – הם חמוצי סבר פנים, כלומר התנאים שלהם לא טובים. לכן ממש יצא לי בשבועות האחרונים לדבר עם כל הגופים הרלוונטיים, גם עם המשרדים, גם עם האוצר, גם חינוך, גם קליטה וגם עם ההסתדרות זכיתי להיפגש ולהבין את התמונה. בלי להיכנס להאשמות ולמה זה לא קרה עד עכשיו כי זה לא מעסיק אותי אלא מעסיק אותי מה יקרה מכאן ואילך - נראה שיש פה תמימות דעים שהנושא חשוב ושיש פה עוול שנמשך כל כך הרבה שנים ואני מבין שהוא ממשיך מ-2008 והוא פוגע באוכלוסיות מאוד מסוימות והן קטנות. ההסכם האחרון הוא סביב 4.5 מיליארד, והתמונה של 500 המורים זה סביב 50 מיליון כלומר זה כסף קטן ביחס להסכם כולו והיה ראוי שייפתר כבר בהסכם האחרון ולא לדחות את זה ולא שיהיה בן חורג בהסכם האחרון. אם אנו מסתכלים קדימה, אני מבין שכל הנוגעים בשבר, גם המשרדים וגם ההסתדרות והמורים שמשוועים להכרה, אני מצפה כאן שהתשובות או הדברים שייאמרו, לא ייאמרו רק כתגובה למה שהיה עד עכשיו אלא מה הפעולה שכל משרד עושה פה כדי שהדבר ייפתר לאלתר ולא בעוד שנה אלא ממש מיידית. פגשתי את נציגי המורים. זה קשה לראות את זה. 3,000, 4,000, 5,000 שקלים, זה לא יכול להיות. יתרה מזאת, אותם מורים זה מורים שהולכים ומתבגרים ואין כניסת מורים צעירים. המשמעות שעוד שנתיים, שלוש, כי זו מדינה קולטת עלייה, לא יהיו מורים, ואז אנו פוגעים גם בעתיד. לכן נראה לי שהדבר החשוב ביותר בוועדה, ואני שמח בשיחה המקדימה בינינו, שזה חשוב לך מאוד, יושב-ראש הוועדה, שהפרדיגמה שנסתכל בה לא תהיה של מגננה ושל חשיבה למה זה לא קרה אלא מה כל משרד עושה. גם משרדי האוצר, החינוך, הקליטה וההסתדרות - כל אחד פה היה לו חלק בעובדה שכרגע יש כאן מורים שמקבלים 3,000 שקלים. בואו נראה מה עושים כאן כדי שהדבר ייפתר מיידית. אפשר לעשות זאת לא עוד שנה אלא עכשיו.

יתרה מזאת, כשנגיע להחלטה שמעלים להם, אני מצפה שהיא תהיה החלטה רטרואקטיבית לפחות לתחילת השנה הנוכחית. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

אני רוצה לפתוח ולומר לך הצלחה בוועדה יוסי. אני חברה בוועדת חינוך. כבוד גדול לוועדה. בהצלחה.

איני רוצה לחזור על דברים שנאמרו בעניין חשיבות כמובן מורי ומורות האולפנים. גם צוות הלשכה שלי ישב איתם. אני רוצה לדבר אתכם דווקא באוצר כמובן. 500 מורים בסך הכול. לא ייתכן שכל המאבק עושים על גב של 500 מורים בשכר מעליב. צריך לומר גם לפרוטוקול – יוסי, צריך לא רק לדרוש שיהיה ההסכם והכנסה שלהם והרצף עם שאר המורים אלא תשלום רטרו. הסתדרות המורים – צריך יותר בהחלט, אבל 500 השקלים שהבטיחו כבר מספטמבר צריך להכליל רטרואקטיבית לכשייחתם ההסכם ולתת את זה בנוסף למה שייחתם בהסכם כלומר לא להציע משהו מעליב שפוטר מתשלום, ואז משאיר שכר עוד יותר מעליב, אלא לכשייחתם ההסכם, תממשו כבר את מה שהבטחתם עד מועד החתימה ולהעלאה מכבדת.

אני מכירה את הטריקים האלה של להציע משהו מעליב ולהשאיר הכול מעליב עוד יותר מעליב. אני גם יודעת שלא באמת מעניין אתכם שלא יהיו מורים באולפנים. אני יודעת שחלק מהאסטרטגיה של ייבוש תקציבי היא מה שמוביל אתכם בקו הזה. לכן אני אומרת שצריך להיכנס הכללת התוספת שהאוצר הציע כרטרואקטיבי לכשייחתם ההסכם. אם אכן טוהר כוונותיכם מהימן, לא צריכה להיות עם זה בעיה. אני חושבת שהגיע הזמן שנסתכל על מקצוע ההוראה כמקצוע העתיד שצריך להשקיע בו. זה גם מקצוע שהוא במהותו מצמצם אי שוויון. אי ההבנה שבכל השיח על צמצום אי שוויון תפקיד המורה, מקצוע ההוראה ממלא תפקיד מרכזי באומה ובמדינה זה דבר מחפיר. על אחת כמה וכמה עולים חדשים שזה כרטיס הכניסה שלהם לא רק לחברה הישראלית אלא להתפרנס, כרטיס הכניסה שלהם לחיות בכבוד. כשמפלים 500 מורים זה מקרין לחלוטין על הקהל שעליו הם אמונים. אתם עושים את זה ביודעין. אני חושבת שזה נעשה ביודעיו, יודעת זאת. זאת טקטיקה קבועה של האוצר להשאיר חלקים מאחור, ולא משנה מה ההשלכות לא רק על העובדים אלא השלכות הרוחב. טקטיקה קבועה. לכן יש לומר את הדברים. אמרת כפי שצריך, אבל עוד יותר אגרסיבי. הבטחתם משהו, ניסיתם לתת משהו – תיתנו את זה גם רטרואקטיבי לכשייחתם. להתחיל לחשק את האוצר מול הטקטיקות הבזויות האלה שפוגעות בפרנסה וגם השלכות הרוחב שלהם על פערים חברתיים לא ישוערו. תודה.

אחזור על הדברים. זה נשמע שאנו נלחמים על שכר המורים. בהחלט אנו נלחמים, זה ראוי בעיניי, אבל כאמור יש פה השלכה ישירה גם על העולים עצמם וגם על המשך מציאת מורים בעתיד. אנו פה מאבדים כוח אדם חשוב מאוד, אסטרטגי כדי לגרום לקליטה מיטבית של העולים פה בישראל. זה ישפיע על החינוך, על התעסוקה, על הכשרתם וגם על חלק מהעולים האלה, האם להישאר במדינת ישראל או לא להישאר פה. זה על כתפיכם.

מנכ"לית חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, סיון גולדשטיין, בבקשה.

שלום. תודה רבה לכל המנהלות של האולפנים, מורות האולפנים על שנים של עבודה מאוד איכותית וקשה ובטח בשנה כה מאומצת כמו השנה הנוכחית.

אנו במשרד העלייה והקליטה שותפים כמובן של משרד החינוך אבל אין לנו סמכות או נגיעה לא לשכר מורים ולא להיבטים כאלה. אנו כן שותפים בערך ב-20 מיליון שקלים בשנה לתקציב האולפנים בכל מיני היבטים – מהשתתפות בשכר של המורים דרך תשתית פיזית, סיורים להכרת הארץ, היבטים כאלה ואחרים של הנושא. כפי שנאמר, אנו מפעילים מסלול נוסף – שוברים לאולפנים פרטיים, שמטרתו המקורית הייתה להיות מענה לעולים שמסיבות כאלה ואחרות, אם זה מרחק גיאוגרפי או צרכים של עבודה לא יכולים להיות באולפן המסורתי של חמישה ימים בשבוע, חמש שעות, חמישה חודשים, והשנה המסלול הזה הלך והתעצם בשל העומסים המטורפים שהיו. הגענו למצב שיש המון עולים וכאמור זה נפל לתזמון שלכתחילה היה מורכב מבחינת האולפנים הממשלתיים. אחד המענים המרכזיים שהיו זה הרחבה בלתי נגמרת של מסלול השוברים. ככל שהיה צורך המשכנו להגדיל את התקציב הזה מתוך תקציב המשרד ולנסות לתת דרך זה, לתת מענה לצד יצירת מענים נוספים. אחד מהם – פיתוח קורס דיגיטלי בפלטפורמה ממשלתית, קמפוס IL שאנו במהלכו.

דבר נוסף שעשינו עם משרד החינוך – הקמת ועדה בין משרדית, אליה גם הזמנו בחלק מהמפגשים נציגים גם מהאולפנים עצמם, גם מגופים חברתיים כדי לנסות לראות איך אנו משפרים ומייצרים באופן כללי מניפה רחבה יותר של מענים ללימוד עברית כי ברור לנו שלא כולם צריכים ללמוד בהכרח באותה דרך. חשוב לנו בטח בתקופה של עומסים כאלה שאולפני משרד החינוך ישמשו עבור הקהל הכי נכון ואולי לאחרים שיכולים ללמוד בצורה אחרת או שצריכים עברית רק מדוברת למשל ולא כתיבה וכדומה - לייצר מענים נוספים. חשוב לומר שבתוך מסקנות הוועדה הזו הוצאנו המלצה משותפת של שני המשרדים להגיע להסכם שכר מכבד שמאפשר למורים להישאר ולמורים חדשים להשתלב בהוראה באולפנים הממשלתיים.

יש לך נתונים כמה משתמשים בשוברים? אנחנו יודעים ששובר זה דבר יפה, אבל מצד שני האדם הולך על השיטה שישלם כסף ואז מקבל את ההחזר ולא לכולם יש 10,000 שקל לשלם להיכנס לאולפן פרטי ואז לקבל את השובר ממשרד הקליטה. השאלה כמה באחוזים?

הנתונים הוצגו קודם. לדעתי 5,700 בשנה החולפת שכבר התחילו ללמוד. לא הזכרנו את המספרים של כל מי שנתנו להם אישור עקרוני, איזשהו גו להתחיל ללמוד. נכון שהעולים במסלול הזה – אנו לא בהתקשרות עם האולפנים. אנו מאשרים אותם למאגר. העולים משלמים מכספם ומקבלים מאתנו החזר מהרגע שמתחילים ללמוד של עד 7,500 שקלים.

זה לא בא להחליף את האולפנים של משרד החינוך אלא לתת אפשרות יותר רחבה למי שלא יכול להיכנס במסגרת האולפנים.

עולה יכול ללמוד בשני האולפנים, כלומר לאחר שסיים את אולפן משרד החינוך או את האולפן הפרטי הוא יכול שוב לבקש ללמוד את הרמה הבאה או לחזק לימודיו במסלול השני.

יש שיח עם משרד החינוך לגבי אולפני ערב למשל? כי יש בוקר, יש ערב. אם אתם רואים שיש צורך לתגבר את המורים בעיר מסוימת שקולטת יותר עולים בשנה האחרונה, עד כמה יש למשרד הקליטה השפעה על המורים ששייכים למשרד החינוך? אתם יכולים לומר: פה צריכים תגמור?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך. העולה שפוגש את יועץ הקליטה במרחב, יועץ הקליטה בקשר ישיר עם מנהלות האולפנים, יודע מה אפשרי והיכן. אנו גם יודעים לומר למשרד החינוך: פה יש צורך בפתיחה- - -

אתם מקבלים מענה? משרד החינוך כן מקצה לכם מורים נוספים?

איפה שמשרד החינוך מצליח לפתוח כיתות נוספות הוא עושה זאת, והיכן שלא, האולפנים הפרטיים יודעים לייצר מענים – יש להם יותר גמישות לייצר כיתות במקומות נוספים וגם לאפשר לימודים בזום.

הייתה בשנה האחרונה עלייה מסיבית לישראל. אפשר לקבל נתונים של מספר האולפנים של משרד החינוך שנפתחו בשנה האחרונה בעקבות הביקוש?

שרי סגניתי תמשיך אותי.

יש 88 אולפנים של משרד החינוך שפועלים בכל המסגרות.

האם בשנה האחרונה בעקבות העלייה המסיבית שהייתה, משרד החינוך תגבר ופתח כיתות אולפן נוספות?

משרד החינוך – שוב, כפי שאמרה סיוון - אנו לא מייצגים אותו.

לכן שאלתי את השאלה בנתון ושאלתי את משרד הקליטה או משרד החינוך - למי שיש הנתון.

אלה האולפנים שפועלים לאורך שנים כל השנה ומספר הכיתות בהתאם לאפשרות של משרד החינוך לגייס מורים, הם נותנים.

זו השאלה. כמה נפתחו כיתות חדשות בשנה שקלטנו פי שלושה מהרגיל?

כיתות מלאות, במקום עד 20 תלמידים לומדים 30 ומעלה.

אני מודע לכל זה ולא סתם שאלתי את השאלה. האם למשרד החינוך יש תשובה? ואם לא, אפשר לבדוק. לא חייב לענות עכשיו.

יש 84 אולפנים, כרגע יש 1,098 כיתות פעילות. אני לא יודעת להשוות לשנה שעברה, אבל מבחינת עובדי הוראה באולפנים, בשנה שעברה, כלומר תשפ"ב היו 462 עובדי הוראה – השנה יש לנו 533 עובדי הוראה, כלומר מספר המורים שנמצא באולפנים גדל השנה בגלל הצורך.

אפשר לשאול שאלה, ברשותך? אני יו"ר נציגות המורים. את אומרת שהמספר עלה וזה נכון, אבל לפי המחקר, התקציב של תקנת השכר של משרד החינוך ירד. איך זה עולה בקנה אחד? לפי נתוני הממ"מ.

אשמח להתייחס. בין שנת 2022 ל-2023 התקציב לא ירד ואף עלה כ-500,000 ₪. אנחנו בתקציב המשכי אז אנו ממשיכים אותה פעילות שתוקצבה מ-2022 ולא הייתה שום ירידה בתקנה.

אתם יוצאים מנקודת הנחה שזה ששכר המורים לא שופר זה לא גרם לאי קליטתם של מורים חדשים במערכת? אני רואה שיש תוספת תקציבית ויש מורים נוספים אז הכול בסדר.

תוספת התקציב נובעת מזה שיש התייקרויות במשק. יש מעבר בין שנים, יש כל מיני שינויים שלאו דווקא נובעים מפעילות ספציפית. בתקנה הספציפית שמיועדת לשכר מורי אולפנים לא הייתה ירידה בגובה התקנה בין 2022 ל-2023 וזה על אף שאנו נמצאים בתקציב המשכי.

את מראה את הנתונים הקיימים היום שמראים את המענים לפי הנתונים שהראינו קודם – את המענה שניתן לאותם עולים שעלו השנה לארץ.

אני רוצה לדייק כי עולה שמגיע פונה למשרד העלייה והקליטה ויכול לבקש להגיע לאולפן שוברים או להגיע לאולפן ממשלתי. מי שמבקש להגיע לאולפן ממשלתי ולהמתין לכשתיפתח כיתה, יש לנו היום 3,677. זה המון.

ב-2023 לא ילמדו בכלל.

אני מסכימה אתכם, רק חשוב לי לומר שלא נסגר מסלול השוברים. עושים מאמץ גדול להמשיך אותו ולהגדילו ולכן עולים יכולים לבקש אותו.

זה מסלול חשוב מאוד, אבל הוא עוד יותר מחליש את המוחלשים בתוך המוחלשים, כי מי שעולה חדש והוא ללא מודעות של צריכה של שירות כזה או אחר, הוא לא יודע שצריך לצרוך את זה. גם אם יסבירו לו, קשה לו עם זה. אנחנו עוד יותר מחלישים את המוחלשים בתוך אלה. צריך לראות איך אנחנו נותנים מענה.

יש תמימות דעים שהנושא הזה הוא משמעותי וחשוב. יש פה בקצה אנשים שנפגעים, גם העולים וגם המורים שעושים עבודת קודש. מה שנותר, אדוני היושב-ראש, להפגיש את שלושת המשרדים עם ההסתדרות, ולסגור את זה. יש פה כסף שניתן, 4.5 מיליארד שניתנו עבור ההסכם הקואליציוני. אני לא יודע מה מתוכו כן, לא למורים החדשים. יש פה האוצר והחינוך. להכניס את היד לכיס ולשים סכום לא גדול – 50 מיליון שקלים ואתה פותר בעיה משמעותית גם חברתית אבל גם בעיה היסטורית. מפה ואילך ההשקעה הזו תפתור גם עניין של קליטה, גם עניין של לא להיות בשולי החברה בהמשך. היכולת להיות אדם שלא יהיה נטל על החברה. יש פה המון דברים שעם ההסכמה המאוד רחבה שיש פה מה שנותר זה רק לומר: כולנו רוצים בפתרון וכולנו מוכנים להשקיע, לשים פה כסף - אולי פשרה. בסוף לפתור את העניין הזה מה שיותר מהר.

אין לי ספק שכלל הגורמים רוצים למצוא את הפתרון. כנראה זה סוג הדברים שמבינים מהר ויש להסביר לאט. אנחנו בדרך לשם. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.

קודם כל, בסוף, התגמול שהמורים באולפנים מקבלים מבטא יחס. ואין שום הסבר שיניח את דעתי שההסכמים של משרד החינוך ושל יפה בן דוד הגיעו להסדרים מסוימים, ובאופן מובהק גורעים את מורי האולפנים. זה משהו שאין לו תירוץ. שום דבר. זה לא ייתכן. קראתי את זה ואמרתי: לא ייתכן שזה מופיע כך. במיוחד שאנו יודעים שמורה ותק של 36 שנה מקבל שכר ממוצע של בין 5,000, 6,000 שקל. איזה עולם? מי ירצה להיות מורה באולפן?

המורים של האולפנים, מרגע שהבנו שהדיון הזה עומד להתקיים, התנקזו אליי אותם קולות מהשטח. וזה מדהים. אני מכירה את המורים מהאולפנים מעברי אבל פתאום לראות את הפעילות הזאת, את המסירות. יש שם הרבה מעבר ללמד, ללקלוט. יש שם הרבה מעבר. המורים הללו נותנים את הנשמה שלהם. לכן לא ייתכן ששכרם ייגרע. לא יכול להיות שהם יצטרכו להיות בדילמה הזו. נצטרך לראות איך אנו דואגים להם. מעבר לזה שאנו יודעים, הנתונים שמדברים על למעלה מ-3,000 שמצפים ומייחלים, יש לנו היצע נמוך וביקוש מאוד גבוה, ויש לראות איך אנו מייצרים שם השוואה של זה, כי לא ייתכן. זה הפרונט שלנו. זה הפנים שלנו. הקליטה שלנו צריך להיות בראש סדרי העדיפויות. לא יכול להיות שבתוך הסכם השכר של משרד החינוך מופיע ששכרם כולם נכללים ושום תירוץ לא יכול להצדיק זאת. לא ייתכן. החשיפה שלי באולפן אישי לזה, זה צריך להדיר שינה מעיניו של כל אחד. לא יכול להיות. אני מקווה שנמצא מענה הולם שייתן שכר מכבד ויגדיר את ההערכה שלנו לאנשים האלה ולמסירותם, כי מגיע להם. לא בחסד. בזכות גמורה.

תודה. ברור לכולם, שזה חלון הראווה שלנו. יהודי התפוצות מסתכלים עלינו, ורוצים להבין האם כשיגיעו לישראל מקבלים את המענה ההולם. משרד האוצר אמר קודם שאם באוצר ירצו לתעדף את זה, כמובן זה ייכנס להסדר. אני מקווה מאוד שמבחינת האוצר, הוא גם מבין שמדובר בחלון ראווה שלנו, ושאנו מדינת עלייה. כולנו בני עולים, לא משנה אם זה לפני 70 שנה או לפני שנה. לכן אני מצפה מהאוצר, ממשרד החינוך וממשרד הקליטה לשבת עם המורים, עם ארגון המורים, עם הסתדרות המורים, עם המורים בעצמם ולהתחיל לקדם את הנושא.

שוב אומר – לא ייתכן שהיו מסקנות של הוועדה שתוך שישה שבועות אמורים להגיע לפתרון – ושנה אחרי זה לצערי אין פתרון גם לא באופק. אני שומע את השיח ונשמע כמו שיח חירשים. כל אחד מסתגר בעמדה שלו. איני רואה פה התקדמות.

חבר הכנסת אלקין.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמנם איני חבר ועדת חינוך אבל בגלל שאני גם מכיר את הנושא בעבר – הייתה תקופה שאפילו הייתי אחראי על המחלקה הזו של משרד החינוך וחשוב לי אז הרשיתי לעצמי להשתתף בדיון וברכות לך על מילוי תפקידך.

תודה.

כמה הערות מעשיות כי הדברים המרכזיים נאמרו. קודם כל, הבעיה היא לא כמות האנשים בתור אלא זמן ממוצע שלוקח עד שהאדם מקבל את הזכות לאולפן. הרי מבנה הקליטה בנוי שבחצי שנה ראשונה לעולה יש מימון מלא של ההוצאות שלו באמצעות סל קליטה בדיוק לשם כך – כדי שהוא ילמד באולפן באופן מלא ויקדיש לזה עיקר זמנו. לכן אם הוא מחכה חצי שנה בדיוק כשמגיע תורו, כבר אין לו כסף מהמדינה כדי להתפרנס ולהתקיים מזה, אלא הוא צריך לחפש עבודה, ואז באופן טבעי יש הרבה עולים שכשמגיע התור או שהם באולפן בחצי משרה או הם עוזבים אותו באמצע כי מצאו עבודה ואין להם ברירה. לכן יש פה באג מאוד מהותי. זה לא רק עיכוב בנתינת השירות; זה בפועל מניעת השירות עם כל ההשלכות אחרי זה בכל תהליך הקליטה. לכן זה דרמטי ואקוטי. לא רק כמות האנשים שמחכים אלא כמה זמן מחכים. אם היו מחכים חודש, זה לא נעים אבל עוד אפשר לסבול את זה, אבל כשמחכים חצי שנה, הם בדיוק מפספסים את הזמן שפונה לצורך המטרה הזו. אגב גם מבחינת האוצר זה ניצול לא יעיל בכסף כי אז בשביל אתם משלמים סל קליטה? כל הרעיון של סל קליטה הוא כדי שבחצי השנה הזו ילמדו עברית. לכן לא הגיוני שבגלל הסחבת בחתימה על הסכם שכר, המדינה בפועל מוציאה פה כספים הרבה יותר גדולים שלא משמשים למטרה העיקרית שלשמה הם ניתנו. זו הערה אחת.

הערה שנייה לגבי המשא ומתן ומה אתה יכול לעשות כמי שמוביל את הוועדה הזו. אני קצת עשיתי שיעורי בית לקראת הדיון הזה עם הגורמים המעורבים בדבר. לפי כל מה שאני מבין אפשר לסיים את המשא ומתן הזה בחודש. לא צריך יותר מזה. זה רק שאלה של תשומת לב, סדר עדיפויות כי כולם מבינים שהשכר שיש היום לא מתאים ולא נורמלי, ויש לשנותו. רק צריך להכניס את כולם לחדר עד שייצא עשן לבן. אני מציע לך כיו"ר ועדת חינוך – התהליכים האלה כבר היו בכנסת; זה לא יהיה תקדים – שתיכנס לתוך משא ומתן הזה ותלווה אותו כנציג של הוועדה הזו תוך הקפדה על לוחות הזמנים כך שבעוד חודש יוצג פה בוועדה מוצר מוגמר ושהמשא ומתן יוכל להגיע לסיומו. אחרת זה יכול להיסחב עוד חצי שנה, עוד שנה. זה קבוצה לא גדולה של מורים, זה לא בראש סדר העדיפויות של אף אחד למרות שהנזק המערכתי; אינו רק למורים עצמם אלא לכל תהליך הקליטה למדינת ישראל. אין פה מישהו, סוג של מבוגר אחראי, בגלל שזה כמה גורמים וכל אחד יפיל על השני שמכניס את כולם לחדר ומביא אותם כשצריך לדווח לו ומלווה את זה בצורה צמודה, זה יכול להיות לא להיגמר גם לא תוך חודש ולא תוך חודשיים.

שלישית, גם בהנחה שהמשא ומתן הזה ייגמר בהצלחה תוך חודש – זה לא יפתור את המשבר המיידי כי התקנים קיימים. עד שהם יאוישו, עד יגייסו מורים, זה תהליכים שלוקחים זמן. אנו כרגע בעידן משברי שבנוסף לניהול משא ומתן הזה צריכים לחפש פתרונות נוספים, ואני סבור שהשוברים לא פתרון כי כל הרעיון המרכזי של השוברים – אני חסיד גדול של שוברים; בתקופתי כשר הקליטה זה התחיל לעבוד ואני מאוד בעד זה, אבל כל הרעיון המרכזי שלהם זה או לתת קומה נוספת למי שכבר למד באולפן הבסיסי או הגיע לארץ אחרי שלמד שם והאולפן הבסיסי לא ממלא את הצרכים שלו או למקרים מיוחדים של אנשים שעלו לארץ ומייד מתחילים לעבור או מסיבה זו או אחרת לא יכולים להיכלל באולפן רגיל ומחפשים להם מסגרת ייחודית יותר. ואז השובר הוא חלופי לאולפן. ברוב המקרים שובר לא אמור להיות חליפי לאולפן. לכן מאוד חשוב שאתם ממשיכים את זה במשרד הקליטה אבל זה לא צריך להיות פתרון למחדל המדינה, לכן אני הייתי מחפש, לפחות לשנה הקרובה, כי לדעתי התהליכים של האיוש והפתיחה של כיתות נוספות והכול - למערכת ייקח בין חצי שנה לשנה לעמוד בזה. זה לא יפתור את התור שיש היום. הייתי מציע לחפש פתרונות נוספים כמו לימוד מרחוק ומערכות שקיימות היום בכל מיני גופים שאפשר לאמץ אותם. צריך קצת לצאת מהקופסה כי אנחנו נמצאים בתנאי חירום, ויחש עם ההשלמה של המשא ומתן הזה במקביל לתת פתרון מיידי שלא יצריך מעולה לחכות חצי שנה עד תחילת לימודי עברית שלו ופה זה נושא שגם ועדת החינוך וגם ועדת העלייה והקליטה שאני חבר בה יכולים יחד לשלב ידיים תוך דחיפת מערכת לכניסה מיידית לפתרונות חירום. במצב חירום נוקטים בפתרונות חירום שנותנים מענה עכשיו ולא תיאורטי בעוד שנה לעולים שיבואו בעוד שנה.

ההצעה שלך שזה יהיה תחת משרד החינוך או להפחית את זה?

יש מסגרת מימונית כרגע. משרד החינוך יודע לתת רק אולפנים רגילים דרך משרות. לא יודע מעבר לזה. משרד הקליטה גמיש יותר.

זה לא נכון. אנחנו הראשונים שהצענו – אני נציגה גם במאבק המורים בנציגות המורים. המורים במשרד החינוך עברו השתלמויות ראשונים במתן- - -

ברור לי אבל הם כרגע מלמדים. אם יש להם יכולת ללמד עוד, שילמדו עוד כיתות. בסופו של דבר הרי אנחנו מדברים שחסר מורים – יש יותר תקנים ממורים.

אני מבקש לסיים. אני לקראת סוף דבריי. אני חושב שהמערכת יכולה להכניס בתנאים האלה לימודים מרחוק. יש מערכות קיימות ועובדות בכל מיני גופים. אין לי ספק שגם משרד החינוך יוכל לתרום לזה, אבל איפה הבעיה – חסר כוח אדם. בדיוק בגלל זה נוצר המשבר. לכן יש לראות איך אנו מצליחים להביא למשימה הזו מעבר לכוח עבודה הקיים שהוא לא נותן לנו מענה לכלל מספר העולים במספרים שיש היום, כוחות נוספים באמצעות הוראה מרחוק שיאפשרו לנו להתגבר על הפקק הקיים כיום. פקק של חצי שנה אינו נסבל ואי אפשר לחכות איתו עד להשלמת משא ומתן וכל התהליך הזה.

אני רוצה להתייחס. אני דורית, חברה בנציגות מורי האולפנים. אני פעילה במאבק הזה מאוד. העולים החדשים אינם מעוניינים ללמוד מרחוק. שפה לומדים מקרוב. זה תקשורת. אנשים רוצים ללמוד באולפן. למשרד החינוך יש אפשרות, למורים והאולפנים, יש אפשרות ללמד מרחוק. אנחנו עושים את זה כשנדרשנו לזה בקורונה, ועשינו את זה נפלא. יש לנו מערכי שיעור נפלאים, תוכניות נפלאות ללימוד מרחוק, אבל העולים החדשים לא רוצים ללמוד מרחוק כי שפה לומדים מקרוב. אנשים רוצים לבוא וללמוד באולפן. האולפן זה לא רק שפה כפי שאמרו פה חברי הכנסת לפניי. זה מלמד אותם על החברה ועל התרבות. זה לא רק ללמד אותם לדבר ואת העניינים התחביריים.

לגבי הוואוצ'רים ותוכנית הלימודים של משרד החינוך. במשרד החינוך הושקעו תקציבים ענקיים בכתיבת תוכניות לימודים, בכתיבת מבחנים, ביכולת לבקר את תוכנית הלימודים הזאת ואת הלימודים באולפן. יש מבחנים ואנו המורים – לא חושבת שהתלמידים צריכים לעמוד במבחנים. אנו המורים שצריכים לעמוד ביעדים שלנו. איזו בקרה יש על מה שקורה בוואוצ'רים? כמה תלמידים לומדים בכל כיתה כשנותנים להם ואוצ'ר? בכיתה שלנו במשרד החינוך אנו עומדים בתקנים. כמה תלמידים לומדים בכיתה. מי בודק את היעדים ומי המורים שמתקבלים לשם? במשרד החינוך באולפנים עובדים מורים מקצועיים – ראיתם במחקר – בעלי תואר ראשון, שני. מי הולך ללמד בתנאים יותר גרועים? הרי בוואוצ'רים המורים הם בתנאים יותר גרועים. אלה סטודנטים שאינם מורים. הם בטח לא מורים לשפה. לימוד שפה שנייה זו דיסציפלינה בפני עצמה. לא ייתכן שילמדו אותה מורים שאינם מקצועיים.

אני לרגע לא רוצה להפוך את זה לוויכוח בין השוברים למשרדים הממשלתיים. אני חושבת שאולפני משרד החינוך מצוינים. אנו כמשרד העלייה והקליטה רואים בהם ערך עליון. נותנים את כל הגב שצריך, נותנים למורות אל כל הגב שצריך וחלילה שלא יתפרש אחרת מדבריי. לצד זה, יש לנו סטנדרטים לאולפנים שנכנסים למאגר הפרטי. זה כיתות קטנות של שישה או שמונה תלמדים בהתאם למספר השעות. זה פחות שעות. זה משהו אחר. הוא לא בתחרות ולא בא להחליף. בהחלט יש בקרה על זה, על גודל הכיתות. אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הבין משרדית שעשינו – לייצר סטנדרטיזציה. אנו רוצים לאמץ את מבחני משרד החינוך ואת פדגוגית משרד החינוך ולדרוש אותה גם מהאולפנים הפרטיים. שהמבחן בסופו של דבר יהיה אחד, לא משנה באיזה אופן לומדים עברית. לצד זה ברור לנו – חלילה שלא יתפרש שאני אומרת משהו שמוריד מהחשיבות המאוד גדולה בלתת מקום ולהעצים את המורות של האולפנים הממשלתיים.

שאלה למשרדי הממשלה. בני ובנות שירות זה משהו שיכול לבוא בחשבון?

סייעות, כן.

אני לא מדבר באופן קבוע. כרגע יש לנו בעיה. גם אם נגיע לפתרון תוך חודש ימים והלוואי, ואגב התפרצת לדלת פתוחה כי חלק מהמסקנות היו שאני רוצה לקחת חלק מהנושא ולהניע את התהליך כמה שיותר מהר אז תודה על ההצעה. בסוף אנו צריכים להיות יצירתיים. עולה בדעתי בני ובנות שירות, סטודנטים, כמובן שיעמדו בקריטריונים שמשרד החינוך יקבע, יכול להיות עם הכשרה מהירה מאוד כדי להוביל את התהליך. הייתי רוצה שתיקחו את זה בחשבון – כפתרון זמני. האופן הקבוע אמור להיות שהמורים יקבלו שכר הולם. שמורים בישראל ירצו להיכנס- - -

חבר הכנסת טייב, אנחנו כן מעסיקים באולפנים שלנו סטודנטים ובנות שירות אבל כלימודי עזר בלבד. להכשיר מורה – מורה שנכנס אלינו לאולפן, לא מספיק שנדרש לתואר ראשון, תעודת הוראה, רשיון הוראה כפי שמבקש משרד החינוך; אנחנו גם מכשירים אותו בהשתלמויות פנים ארגוניות שאורכות חודשים רבים. המטריה הזו מורכבת ללמידה.

גם במחיר ש-3,000 עולים יחכו?

אנחנו לא יכולים לשים אותם בפרונט בכיתה.

שלום, אני מנכ"לית עמותת לובי המיליון. זו שדולה חברתית שמקדמת זכויות וצרכים של ישראלים דוברי רוסית. הדור של הילדים מבקש לשפר את מצב העלייה ושל הורינו. אנחנו כבר מפברואר עובדים על הסיפור של העלייה הזו מכל זווית אפשרית. אחד הדברים שקידמנו – נפגשנו עם ראש אכ"א והצפנו את הבעיה הזו. הוא לא ידע שהדבר הזה קורה בכלל. אמר: יש לי מורות חיילות, מלמדות עברית, עכשיו, לתת לכם עשרות. כלומר יש עכשיו 30 לפחות חיילים משוחררים שאפשר לשאוב אותם לשירות מילואים כדי לפתור את המשבר הזה נקודתית.

פלסטר.

אני נולדתי באוקראינה. עליתי לארץ בגיל 5. אני זוכרת א ההורים שלי מהנדסת וחשמלאי לומדים אולפן א' ואולפן ב', מסיימים ולא יודעים עברית. טוב שכל הדיון הזה הוא על שכר אבל הבעיה באולפנים היא הרבה יותר גדולה. 75% מהעלייה הנוכחית הם אקדמאיים. זה יותר גדול משנות ה-90'. זו עלייה אקדמאית. אם רק נעזור לה להיקלט במקצועות שלה תהיה כאן דחיפה במשק של מיליארדים. השקעה כלכלית נטו, מעבר לשליחות ולחשיבות - זו מתנה. זה כסף שנותנים לנו. רק לקחת. אבל מה הבעיה – חוץ מהמחסור במורים שדיברו עליהם, מעל כמעט 100 מורים, יש מחסור בכיתות. כמעט 20 רשויות מקומיות שאין בהן כיתות. גם אם מחר יהיו מורים מלאים יש ריב בין האוצר לרשויות המקומיות למשרדים מי צריך לתקצב עכשיו את הכיתות. אז אין אפילו איפה ללמד. נסגרות כיתות. הרשויות המקומיות לוקחות כיתות לפעמים לצרכים אחרים ואין לאולפנים כיתות.

אנחנו מדברים גם על השיטות, איך לראות שהעולים שמסיימים אולפנים באמת יודעים עברית ברמה גבוהה.

והדבר האחרון, אנחנו יודעים שאולפן מלא לא מתאים לכולם. עשינו סקר בלובי המיליון. חבר הכנסת טייב, אשמח להציג לך את המסקנות – סקר על העולים שהגיעו עכשיו מפברואר עד אוקטובר. כמעט 400 עולים. אנו יודעים בדיוק איפה הבעיות. אולפן מלא לא מתאים לכולם. רק 27% או סיימו או התחילו אולפן מלא. כל היתר בטווח, 23% לא לומדים כי הם רוצים ללמוד עצמאית, 30% צריכים לעבוד במשרה מלאה, אומרים: לא בטוח אסיים. 71% העידו שהם רוצים לעבוד תוך כדי האולפן כלומר אנו בתקופה אחרת, שלא בטוח שהאולפן המלא של חצי שנה מתאים לכולם.

הוועדה הזו צריכה להבין שזה נושא מורכב וגדול יותר. לפלח אותו פר הנושאים ולהבין שצריך טיפול הוליסטי להמון סוגיות שנמצאות.

אני מבקשת לענות לך. היא העלתה נקודה חשובה וגם פה הפתרון הוא המורים, כי העולים מעדיפים יותר ויותר כיתות ערב, כיתות יותר גמישות. איך אתה יכול להעסיק מורה ערב אם אתה נותן לו את השכר המבזה שאתה נותן לו? כאשר אתה לא מתגמל מורה על עבודת ערב, אתה לא מתגמל אותו מראש על עבודה רגילה – בטח לא על עבודת ערב - הוא לא מוכן להגיע. אצלנו באולפן רוב העולים רוצים לימודי ערב בגלל הגמישות הזו. אנו לא יכולים לאפשר את זה. אין לי מי שילמד. וגם לא בנות שירות. גם לא סטודנטים שאני מעסיקה לא מוכנים לבוא בערב. זה קשה מאוד. אבל תמורת התגמול הנכון הם יגיעו. אין לזה ביטוי בשכר שלנו.

מה שיפתור גם בעיית הכיתות והמקום.

בהחלט. זה ניהול הרבה יותר טוב של מקום.

חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות ומברך אותך על הדיון החשוב הזה. שמעתי בקשב רב מתחילת הדיון בדרך לכנסת. למד מהנתון שהוצג בוועדה שכמעט 30% לא נמצאים באולפנים מהעלייה, אני רוצה להסב תשומת ליבך, שכמעט 15,000 עדיין נמצאים בשלב של שינוי מעמד, והנושא הזה רק ילך ויגבר בחודשים הקרובים כשמשרדי הפנים והקליטה יסיימו את התהליך- - -

הבוקר אנחנו עם 6,927 שמחכים לשינוי מעמד.

יש כאלה שצריכים להגיע. זה מהדיון הקודם של ועדת העלייה והקליטה.

שעוד לא בארץ.

אבל הם בעלייה למטוס. אנחנו מדברים על סדר גודל של 15,000 איש תוך חודשיים, חודשיים וחצי מהמדינות הסמוכות בעיקר לרוסיה. זה הנתון שהוצג בוועדת העלייה והקליטה. שני שליש מהם מבוגרים. אנו כנראה הולכים – המלחמה ממשיכה והאירוע הזה הולך כנראה להימשך בחודשים הקרובים. מהנתון שאנו כן רואים, ותסכם את זה בדיון שהבעיה היא גם בשכר וגם בסד"כ. מה קודם למה? אני מודאג מהנתון שבנוסף ל-462 מורים כרגע יש 533, מה שהוצג על ידי משרד החינוך. זה לא פרופורציונלי לכמות העולים. אם אנחנו לוקחים את כמות העולים של שנת 2021, זה היה סביב 22,000 והיום אנחנו מדברים על 75,000, אז בטח זה לא פרופורציונלי וכן צריך לתגבר וכן אתה צריך להוביל את המהלך הזה ולדרוש ממשרד החינוך תשובות, כי יש לו תקציב גדול. אפשר גם להקצות משאבים בתיאום כמובן משרד האוצר.

אני כן מסכים עם הדברים שנאמרו לגבי הפילוח, היעדר הפילוח של האוכלוסייה שמגיעה בשנה האחרונה. יש לא מעט אנשים שיכולים להשתלב כבר בחודשים הקרובים בשוק התעשייה. אני מדבר על עבודות עם השכלה אקדמאית. יש לא מעט אנשים שיכולים לתרום מהידע שלהם כבר אפילו עם רמת עברית לפחות ברמה של אולפן ב'. היום אנשים באים עם אנגלית, אנשים באים גם עם יכולות למידה לפני. זה לא כמו שאנחנו עלינו בשנות ה-90' שהכניסו אותנו למערכת בלי ששמענו שפות נוספות. היום אדם – לא יודע עד כמה התהליך הזה קשה יותר אבל אדם נחשף להרבה דברים מעבר לשפה אז קשה לו להיכנס ולא לשמוע דבר מסביב ואחרי שלושה חודשים לצאת ולהתחיל לדבר כשפת אם. זה לוקח לו זמן יותר. אני מניח שאנשי המקצוע יעידו על כך יותר. לכן אני חושב שכן צריך פה לשמוע מה התרומה של העולים החדשים בהתאם למקצוע. אני לא שמעתי עד עכשיו את פילוח המקצועות – אולי במשרד הקליטה יש הנתונים. אם בא אדם עם תואר שני שהוא מהנדס בניין או יודע לבנות גשרים, אפשר גם להצמיד לו מתורגמן לחברות שזקוקות לאנשים המומחים האלה. יש לנו מחסור בכוח אדם מטורף. יש לנו מחסור בידיים עובדות לא רק במקצועות ללא השכלה אקדמאית אלא גם בהיי טק למשל. יש לא מעט אנשים שממשיכים לעבוד בהיי טק בלי שהם בכלל הלכו לאולפן. היום אתה לא צריך עברית בשביל לעבוד בהיי טק אבל עדיין כדי להשתלב בחברה אתה צריך אולפן ואתה צריך לעשות את זה כבר בחודשים הראשונים. אדם מה שלא יעשה בחצי שנה מאז העלייה, לא יעשה בשנה השנייה והשלישית. פשוט יאבד את הקשר העדין הזה לחברה הישראלית ואחרי שנתיים, שלוש ימצא עצמו בקנדה. לכן אני מסכים עם דברי השר לשעבר אלקין שאמר שמה שלא תעשו בחצי שנה, לא יקרה. צריך לתת לו כלים כדי שישתלב.

בנוסף, מבחינת אולפני הערב, אני יודע שלא מעט עולים חדשים רוצים ללמוד באולפני ערב. פה אני חולק על חבר הכנסת אלקין. אני חושב שלא צריך ללכת לכיוון של למידה מרחוק. כן מפגש עם המורה, עם תלמידים אחרים באולפן – זה מוסיף להווייה הישראלית ולשילוב בחברה הישראלית. אין תחליף לזה. בקורונה לא מעט אנשים ניסו ללמוד מרחוק. זה לא צלח. אני רואה הרבה אנשים שאומרים: סיימתי אולפן בקורונה אבל לא הבנתי בכלל עם מי למדתי. צריך לתגבר את הכיתות, לתגבר את התקנים. אדוני היושב-ראש, אולי לעשות בסגנון של קורונה כשניסו לגייס את מורי הדרך למערכת החינוך – זה גם לא צלח כי היו תנאי סף מאוד גבוהים. אני חושב שצריכה להיות פה תוכנית חירום שאתה כיו"ר הוועדה תהיה בין אלו שיובילו את התוכנית. תדרוש ממשרד החינוך – יש שני שרי חינוך במשרד החינוך, אחד מהם מהסיעה שלך. תדרוש תשובות ברורות יותר, ואם צריך תביא לפה מנכ"ל משרד החינוך. יש שישה במצטבר, במשרד החוץ. במשרד החינוך. מדברים על סגן שר במשרד ראש הממשלה שלקח תקציבים. אנחנו איתך בעניין הזה. פשוט תדרוש תשובות ממשרדי החינוך והאוצר, ואנחנו נדאג לסייע לך מבחינת התוכן אם צריך להביא פה עדויות מהשטח – נביא. כך נוכל גם לתרום לכלכלת ישראל. אולי נציג משרד הכלכלה יבוא לדיון הבא ויגיד מה המקצועות שחסרים בהם אנשים משכילים שכבר מחר יוכלו להשתלב גם עם אולפן מינימלי וכך נוכל לסייע.

חבר הכנסת סובה, אגב, יש באולם עולה חדש רופא. אתה מדבר על מקצועות ותודה לך על זה כי אנחנו גם עם אולפנים טרמינולוגיה ואין לנו גם שם מספיק מורים. רופא שלא הצליח להשתלב- - -

יש אולפנים. יש בתי חולים שמתחזקים את האולפנים לרופאים שעוברים את המבחנים.

ובכל זאת יש תור של רופאים, מורים ופסיכולוגים. תור מוכח.

חשוב מאוד. אגב את המבחן לרופאים עושים בשפה שלהם – באנגלית, ברוסית, בספרדית. נדמה לי גם בצרפתית. כשמשתלבים הולכים לאולפן ששם בדיוק כמוהם, אותם מתמחים, אותם רופאים שהגיעו עם רשיון לעסוק ברפואה. הם צריכים בכל זאת אולפן. אם אין ניסיון ברפואה פחות מ-14 שנה הוא לא יכול להשתלב במערכת הבחירות. הוא חייב לעבור מבחן הסמכה. אבל אם רופא של פחות מחמש שנים ניסיון לא עובר את המבחן – צריך ללמוד את השפה. איך יתקשר עם המטופלים?

אגב חסר גם מורים במערכת החינוך, כך שמעתי, לפחות עשרות פעמים. אתם לא מתארים לעצמכם כמה מורים למתמטיקה ואנגלית עלו בעלייה האחרונה ולא יכולים להשתלב במערכת החינוך כי הם בתור לאולפני מורים.

שימו לב על אולפני ערב. בואו נעשה אולי דיון מעקב בנושא הזה כי אני יודע שיש לא מעט אנשים שרוצים להיות בערב. כשיש ילדים קטנים קשה ללמוד מול המחשב.

בסוף השלב הראשון בתהליך הזה חייב להיות השוואת השכר. לדעתי זה יוביל לזה שנראה בשטח הרבה דברים טובים שקורים. זה הדבר הראשון.

ננהל על זה דיון המשך על מה כדאי ואיך. מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית.

שלום לכולם. אני רוצה להתחיל מזה שההצעה היצירתית שאני רוצה להציע לא באה לפגוע בשום פנים ואופן בנושא החשוב והמרכזי שאנו דנים בו וזה שכר המורים. זה בושה, מביך וחייבים לטפל בזה. כמובן אין תחליף לאולפני משרד החינוך שנותנים את המענה המערכתי והענק. בכל זאת, כפי שציין חבר הכנסת זאב אלקין, הפתרון הזה ייקח זמן. אני חושבת שאנו צריכים כרגע להציע פתרונות יצירתיים. אני רוצה להציע פתרון כזה, שותפים ממשרדי העלייה והקליטה כבר שמעו עליו, ואני חושבת שיכול לעזור.

אנו באגף לשפה וזהות של הסוכנות היהודית כבר עשר שנים עוסקים בפיתוח של גישה אחרת, חדשנית להוראת עברית, שנקראת הוראה הפוכה. אנחנו פיתחנו פלטפורמה, שהיא בעצם לרמה א' ולרמה ב' והתחלות לרמה ג' אם נצטרך בעתיד. אנו מלמדים ככה בחלק מהכיתות שלנו בחו"ל, מדינות של ברית המועצות לשעבר. זה גם שילוב של למידה עצמאית על בסיס הפלטפורמה שכוללת תרגילים אלקטרוניים, הסברים וסרטונים דקדוקיים ולימוד פרונטלי מקוון או לא מקוון בכיתה עם המורה, כי אנו חושבים שאין תחליף ללימודים עם המורה, אך חשבנו, שיש המון נושאים שניתן להוציא מהכיתה, ולהעביר לאחריות התלמיד כמובן בעזרת הפלטפורמה שפיתחנו. כשהמשבר פרץ עשינו פילוט, אנחנו כרגע במהלכו, מתקציב החירום, כספי אוקראינה שנתרמו לסוכנות היהודית. פתחנו 12 כיתות לעולים שנתקעו בהמתנה או לכאלה שהמתינו לשינוי סטטוס והם כרגע לומדים. כיתה אחת מסיימת ונראה לגבי הסטנדרטיזציה – המבחן הוא מבחן הסיום, האם התלמידים בכל שיטה שהיא עוברים את המבחן שעדיף שיהיה כללי ומשותף לכולם ועדיף שיהיה מבחן של משרד החינוך שיקובל גם על ידי המשרד העלייה והקליטה, אחיד לכולם, ואז זו תהיה הסטנדרטיזציה וזה יהיה הרף שיש לשאוף אליו. אם רוב התלמידים עוברים, זה כמובן הפתרון. אני לא מציעה את זה במקום המערכים הקיימים, לא במקום האולפנים ולא במקום השוברים. כיוון שהוצאנו החוצה המון נושאים של הוראת דקדוק ופענוח טקסט ופתרון תרגילים אלקטרוניים כלומר לימוד דקדוק אוטומטי, ומה שנשאר בכיתה זה רק טיפול במיומנויות דיבור והבנת הנשמע יחד עם המורה - זה גם מסייע לנו להכשיר הרבה יותר מהר את המורים שהם יותר בתפקיד המנחים. שוב, זה פתרון אד הוק כדי לצמצם את התור המטורף של ממתינים בצורה מהירה. לא פשוט לנו, אבל אנו מוכנים לקחת על עצמנו אלף תלמידים. זה דורש פתיחת כשישים כיתות. כיון שזו הוראה מקוונת, וכל זה בערך פי חמישה יותר זול מעלות השובר פר תלמיד. זה גם פי שלושה בערך זול יותר- - -

אבל בעברית, לא בלועזית...

חלק מהמונחים האלה מוכרים לציבור הרחב באנגלית.

כשאני פוגש את העולים החדשים היום ושואלים אותי: איך עברת והשתלבת, אני נותן עצה אחת ללימודי השפה: קחו את הסרטים הישנים של הילדים שמדובבים. שימו דיוידי ישן של סרט ילדים מדובב עם כתוביות. כך עבדתי בקולנוע, שלושה-ארבעה חודשים מאז עליתי ארצה. הייתי סדרן בקולנוע וביקשתי לשים אותי באולמות הקטנים ששם היו סרטי ילדים בדיבוב והיית רואה גם כתוביות, גם שומע את השפה. אחרי כמה חודשים הצלחתי לקרוא את שתי הכתוביות. זה הכי טוב. גם מתרגל את הילד מבחינת השפה וגם ההורה – זה קשה מאוד לעולה חדש לשמוע את הדיבוב של סרטי ילדים. זה קשה. עזבו את העיתון. קחו את זה, תצפו עם הילדים, ותראו איך זה משפר את ההבנה. זו העצה האישית שלי מהניסיון האישי שלי.

תודה. מאיר, ראיתי את הרצון שלך להתפרץ. בכל זאת התאפקת. אני יכול להבין את הצורך שאנו רוצים להתקדם ולעשות טוב יותר, אבל אני רוצה לומר חד משמעית: זה לא בא להחליף את מורי האולפן. הצורך שיהיו קיימים מורי אולפן – זה שזה יכול לתת מענה נקודתי ספציפי כדי לצמצם בינתיים את הפערים עד שנגיע בחודש הקרוב, אני מקווה, להסכמים מול מורי האולפן, יכול להיות שזה משהו שצריך להילקח בחשבון. מבחינתי, זה לא בא להחליף. נושא מורי האולפן חשוב מאוד. הנושא של הפגישה הפרונטלית, גם אם דרך זום מול מורה שמבין ויכול לתרגל - הוא חשוב ולא בא על חשבון.

גם אצלנו יש חלק פרונטלי.

השיטה של הלימוד באולפנים ללימוד עברית היא שיטה מובילה עולמית. במדינות העולם העתיקו את השיטה הזו. רק שלא נותנים מספיק שעות. 1,600 שעות. צריך להוסיף שעות.

אורית לוי, מנהלת אולפן, בבקשה.

שלום, אני מנהלת אולפן כלנית באשקלון, מנהלת חדשה. לפני כן הייתי מורה באולפנים שונים. יושבת לצידי עמיתתי שרה אלישע, מורה מובילה, מסורה, מקצועית ו-וותיקה באולפן שלי. תסתכלו עליה. כשמדברים על המורים – אלה המורים. אני לא ישנה בלילה. יש פה הרבה יראי שמיים שמתפללים כל יום תפילת שמונה עשרה, קיבוץ גלויות. אני שואלת, האם אתם מבינים מה אתם קוראים? האם אתם מתכוונים לזה? כי הייתי פה לפני שנה בוועדת החינוך. התשובה היא שאני ממש לא בטוחה. יש לי כמה שאלות והערות ביניים לדברים שעלו פה.

ראשית, אני מדברת בשם כולם, רוצה להשמיע קולם וזעקתם של 533 מורים, אבל מעבר לזה, הנפגעים הם אותם לקוחות שלנו, 3,600 עולים שממתינים. יש פה מספר שהתפספס. יש עולים שכן לומדים, אבל לומדים רק יומיים בשבוע מתוך חמישה. יש לי כיתה כזו. אני נפגשת עם העולים, ואני מייצגת את מדינת ישראל ומתביישת להיכנס לכיתה ושיראו אותי. כי בכניסה האחרונה לכיתה שואל אותי תלמיד: מתי אנחנו נלמד חמישה ימים כמו אחינו בכיתות המקבילות? מה אפשר לענות לתלמיד כזה? תגידו לי אתם. אני אומרת לו: זה בטיפול. מה אני יכולה לומר מעבר לזה? אתם אומרים שאין מורים? יש שיטות יצירתיות ומצאתי ואני מראיינת מורים בשבתון. מורים ראויים, שמגישים לבגרות בלשון. יום חמישי האחרון, יום השפה העברית, 100 שנים למותו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה, וזה היה התאריך של הבגרות בלשון. התפנו עכשיו המון מורים שמתמחים בלשון. הם באים אליי. מאוד אוהבים את העבודה, מתרשמים. אני אומרת: תבואו. אין טוב ממראה עיניים. שואלים אותי בטלפון מה תנאי השכר. אני לא עונה להם בתקווה שהם יבואו, יתאהבו כמוני ויישארו. בסוף הם גם מגיעים לשאלה הזו. הם בורחים לי אחד-אחד.

כמה מורים יש לך באולפן? וכמה כיתות?

עשרה מורים, עשר כיתות. הפתרון מאוד פשוט – מדברים, מדברים. הכישלון הוא יתום ויש פה כישלון. יש פה מחדל של 15 שנה. צפינו את המשבר הזה, זעקנו אותו. עשינו הפגנות, יצאנו לרחובות. היינו בעיתונות. מעבר למה שעשינו איני יודעת מה אפשר לעשות. יש כיתות שלומדות רק יומיים בשבוע. המספרים הללו לא עלו פה.

אפשר מייד להכניס את מורי האולפנים לאופק חדש, וזה פותר מיידית את הבעיה שיש. יש פה משבר. כל עוד לא ניכנס לאופק חדש, תמיד נישאר בנים חורגים במשרד החינוך.

לא יהיה שייבשו אתכם.

יש בית ספר למצוינות, מחוננים. הם נכנסו השנה לאופק חדש. יש בית ספר לתלמידים מצוינים ואם הם נכנסו לאופק חדש והתאימו את אופק חדש אליהם – אפשר להתאים את אופק חדש אלינו. אתמול בלילה הייתי בכיתת ערב. יושבים שם 33 תלמידים כמו סרדינים, יושבים אחד על השני. גם אם אני עוצרת את זה ב-30, בהתחלה אמרתי עד 25, אחר כך עד 30, ואחד יושב על השני, ואני מסבירה להם ואומרת: אנחנו כיתה קטנה, אבל אנחנו כמו ארץ ישראל – קטנה ויש מקום לכולם. אם אלכס לא ייכנס עכשיו, יצטרך לחכות שנה לאולפן הבא.

לא כל מי שיודע עברית יודע להנחיל את השפה כשפה זרה.

לגבי ההישגים שלנו, יש מבחן חיצוני שהוא כמו מבחן בגרות. מי שכותב אותו ובודק אותו ומשגיח במבחן זה גוף חיצוני. יש מבחן גם בדיבור וגם בכתיבה. ההישגים מרשימים. לא מזמן היה סקר – וכדאי שחברי הוועדה יקראו את זה.

אני רוצה להוסיף. 24,000 עולים נתנו להם שירות לעומת 10,000 פחות שנה קודמת, לפי המחקר, באותו מספר מורים. איך עשינו את זה? עם 35 תלמידים? אגב הייתה גם למידה מרחוק בנוסף לפרונטלי. מי עושה את זה?

ב-1.9 תהיה בעיה ממש גדולה, כי ההסכם החדש נחתם אחרי ה-1.9. המורים הצעירים שעובדים אצלנו היום מבינים שלא רק שלא היינו באופק והיה פער שכר של 33% פלוס, עתה כשהוסיפו מינימום אלף שקלים לכל מורה בחינוך הפורמלי ויש להם אחריות לפרנס את הילדים, את הבתים שלהם, יש משכנתא, יוקר המחיה, אינפלציה – הם צריכים לחם לפני הכול. הם יעזבו אותנו.

הרעיון ברור. בבקשה.

אני באולפנים 31 שנים, בעלת תואר ראשון. עבדתי עם אתיופים, עם אנשי הייטק, עם עולי אוקראינה, רוסיה, בעלייה של ארגנטינה בזמנה. האולפן הוא כמו בית חם לעולים החדשים מעבר לשפה. המורה בשבילם היא עובדת סוציאלית, היא אחות, היא מכוונת. אני במקצועי גם מנחת הורים. הם באים אליי עם הבעיות שלהם. החינוך באוקראינה הוא לא כמו החינוך בישראל, והילד לא רוצה ללכת לבית הספר והם עם הנוקשות שלהם ואני מסבירה להם שזה לא הולך כך. זה לא מחליף את זה, לא הלימוד בזום ולא הלמידה מרחוק. עד היום יש לי קשר עם הורים ותלמידים שבאים ובקשר איתי ובאים לאבי שיחיה ואומרים לו: מה שלום המורה שרה? מתקשרים אליי. זה קשר שלא נמחק.

חשיבות האולפנים מאוד גבוהה. אנו מגיעים איתם להישגים מאוד-מאוד גבוהים. הם מגיעים לכיתה, אם זה יוצאי אתיופיה או פנסיונרים ששום דבר, ואנו מתחילים מאני ומגיעים להישגים של חיבורים ברמה גבוהה – מה דעתך, על כל דבר, ברמה מאוד-מאוד גבוהה, בכתיבה ודיבור, שלא מביישת מבחן בגרות. בעיניי זה תפקיד מאוד חשוב. ציונות לשמה. זה הראי שלנו. אני רואה לפעמים נערים שיורדים לפשע. אני אומרת: הקליטה פה לא הייתה טובה. אם לא התקבלו לאולפנים או לא למדו כפי שצריך. לא יודעת. יש לשים דגש על האולפנים ולתת מענה. לא ייתכן שאני 30 שנות ותק עם תואר ראשון אקבל משכורת של 7,000 שקלים. אני מתביישת בזה. לא יכולה לגמור את החודש. ראיתי 7,000 שקלים – לא יכולה.

אני מקווה שהגורמים הרלוונטיים מבינים שיושבת פה מורה שהיא נמצאת שם ודאי לא בשביל הכסף עם אידיאולוגיה וציונות גבוהה מאוד. אנחנו מעריכים את זה מאוד.

בערב כולי עם התלמידים, אם זה שהם שולחים לי הקלטות של דיבורים של מצבים ואני שולחת להם, מבחנים שאני בודקת, חיבור שאני בודקת ומתקנת. ושוב, זה לא נגמר באולפן. הרבה מהשעות שלי הפרטיות.

אין ספק. תודה רבה על העשייה שלך ונהיה פה בשביל להוביל את המאבק הזה עד פתרונו. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל ברכות לך על התפקיד. גם אני לא חלק מהוועדה אבל הנושא הזה מאוד קרוב לליבי ואני שמחה שאני מדברת אחרי שרה המורה כי אני חושבת שקודם כל יש להבין שלא מדובר פה בדיון בשכר של מורים. מדובר פה על חינוך וקליטה מיטבית של עולים חדשים. מה לא ברור פה? זה הדבר הכי משמעותי שיכול להיות. אנחנו מדינה של עולים. מה שכחנו? איפה אנחנו מתבלבלים? שנות ה-50' זה אבא שלי שעלה ממרוקו, שנות ה-70' היו עולים חדשים, שנות ה-90' עולים חדשים, ועכשיו הייתה עלייה מסיבית. כך יש להתייחס לדברים. אחת שיש עלייה מסיבית ובכלל, כולנו צריכים לשים בקדמת הבמה את המפעל הזה שהוא מפעל ציונות במלוא מובן המלילה. זה אולי מפעל הציונות הגדול ביותר שהיה בהיסטוריה, מפעל העלייה והקליטה. מכאן צריך לגזור.

נכון שמשרד החינוך יוביל הסתכלות בראייה רחבה על חינוך עולים חדשים. לא רק שפה כי ברור שזה לא רק שפה. אולפן זה שפה, תרבות, קליטה ואופציות לקליטה והשתלבות אחרי זה התעסוקה בחברה הישראלית. זה צריך להיות המשמעות של אולפן, ואני כל כך שמחה שהסברת את זה. זה בית. לכן מי שיושבת פה לצידי וכל החברות שלה וגם העולים החדשים שממתינים 3,000, 4,000 עולים בפתח ולא מקבלים את הלימודים האלה – זה פשוט לקחת ולהגיד: אנחנו עושים פאוזה לתהליך שמתקדם וזורם מאליו. במקום לזרום בנתיב הקריטי הוא סוטה הצידה ומוביל אותנו למקומות לא נכונים. אנחנו צריכים לשים על ראש שמחתנו את באי ביתנו, אלה שהולכים להיות חלק מהחברה הישראלית. כך יש להסתכל על הדברים. לכן אדוני אתה צריך לקחת את זה לכיוון כפי שהצהרת של מהלך חירום שיוביל אותו משרד החינוך כי זה באמת חינוך וכמובן כל השותפים. גם משרד האוצר. צריך חד משמעית להעלות את השכר למורים מהאולפנים, לייצב אותם. לא צריך לחזר בפתח. עשרות שנים יש לנו מורים באולפנים השארנו אותם מאחור. זה נראה לי דבר לא תקין בעליל. לא הוגן ובטח לא מביא לידי ביטוי קליטת עלייה מיטבית. תודה.

תודה. עמותת הילה, יד לעולים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ארגון יד לעולים מנסה לדאוג לעולים. אחד מהדברים שנודע לנו עכשיו, שהמדינה רוצה להשקיע מיליוני שקלים בעידוד עלייה. כשפנו אלינו, אמרנו: עזבו עידוד עלייה כרגע. בואו נעזור לעולים שנמצאים כאן בארץ, כי אחד הדברים שאפשר לעודד עלייה זה שדואגים לקליטה מוצלחת, ואחד הכלים לקליטה מוצלחת זה כמובן אולפן ורכישת שפה. הרבה מהמספרים מהממ"מ לא מגיעים אפילו להירשם כי שומעים שיש תור אז בכלל לא מגיעים.

הפתרון יחסית פשוט, וזה לא הוצג – זה לא להשוות את השכר של מורי אולפן אלא לגרום להטבות שכר. ברגע שזה מקצוע מועדף, יעמדו בתור כדי להיות מורים באולפן, ותוך שבועות ספורים ימלאו את שורות המורים מכל מיני מקומות בחברה. שאנשים דוברי עברית יעברו הכשרה, אפשר לעשות הכשרה מהירה למורי אולפן ותוך כמה חודשים הדבר פתור. מי שרוכש שפה בתקופה הראשונה של העלייה שלו תהיה לו עלייה מוצלחת. מי שלא רוכש שפה, אנו מכירים עולים שגוררים בעיות שפה שנים רבות עד יומם האחרון. ניתן לפתור את הבעיה. לכן אני מבין את מה שמדובר פה, בעיות בירוקרטיות. זה לא יבוא מהסתדרות המורים כי הם חייבים להשוות את השכר וחלילה שהשכר של אולפנים יעלה על שכר מורים בתיכון אבל לאור הנאמר פה, השלב הבא הוא לא שהאולפנים יהיו בדיוק כפי שהם עכשיו אלא שהמורות המצוינות האלה יעבירו בשעות לא רגילות, באזורים שאי אפשר למלא כיתה. לכן דורש תוספת תקציבית ותוספת הטבות למורים כדי שזה יצליח. אם זה יצליח זה לא רק הצלחת המורים ושיהיה להם כסף אלא גם יגרום לכך שכל מערך הקליטה כפי שאמר חבר הכנסת אלקין – כל מערכת הקליטה בנויה על כך שיש אולפן בחצי השנה הראשונה, ומעבר לזה, אם אנו בונים מערך של אולפן לקראת דור העתיד, התוספת שהאוצר תצטרך להקצות לזה יחזור לאוצר בכפל כפליים. תודה.

בבקשה.

אשר, מורי אופק חדש אחרי 36 שנות ותק, זה דומה קצת לשרה - יודע כמה אמור לקבל לפי ההסכם החדש? 16,600 לא כולל כל החינוך וכל התוספות. כמה שרה מקבלת? והיא אותו דבר.

לפחות את זה. אנחנו לא נגד.

זה בדיוק מה שאני אומרת. יש לי פה תלוש. 5,000 שקל, מורה חדש, שנה ראשונה. מי שרוצה - אעביר. שנה ראשונה, מורה חדשה, אופק חדש, בטבלאות - 9,000. יש דרמטי מזה? לא יודעת.

תודה רבה. הדברים ברורים ונאמרו. בבקשה.

שלום רב. שמי ניקולאי ארחירייב. אני עולה חדש מרוסיה. עליתי ארצה לפני שנה וארבעה חודשים. אני רופא, דוקטור. אתחיל את הסטאז' שלי בבית חולים תל השומר בחודש מרס.

לפני שעליתי לא ידעתי עברית בכלל. לא ידעתי אותיות, לא ידעתי אף מילה. אנשים דיברו אליי ברחוב – לא הבנתי. המשפט האהוב עליי היה: אני לא מדבר עברית. סליחה. כפי שאתם רואים כעת, אני מדבר עברית בצורה כמעט שוטפת בפניכם. השגתי את התוצאות האלה 100% הודות ובזכות אולפן העברית. מחווייתי, המורים שלנו לימדו אותי בתשוקה והשקיעו בנו ככל הניתן. אני לא יכול אפילו לדמיין כמה קשה ללמד את האנשים המבוגרים, כי המוח שלהם הרבה פחות גמיש והרבה פחות מסוגל לקלוט את המידע בהשוואה לילדים ולבני נוער. מלבד זאת מדינתנו, כי כמובן זו מדינת העולים. בתקופה האחרונה עולים לארץ יותר ויותר אנשים מרוסיה ואוקראינה, והמורים לעברית פחות ופחות מעוניינים לעבוד באולפנים. לימודי העברית עזרו לי להיקלט ועכשיו ארגיש בארץ ישראל כמו בבית.

אני רוצה לבנות את הקריירה שלי כאן בלי שום ספק. אני סבור שאם תעזרו למורים של אולפנים, תשקיעו בעתיד המדינה.

(מחיאות כפיים)

רופא למה?

בינתיים רופא כללי. רוצה להתמחות בכירורגיית ילדים.

בהצלחה. הרשמת אותנו עם השפה. שיבא זה אחד מבתי החולים הטובים בעולם. בהצלחה ומאחלים שתיקלט שם. אנו שמחים שבאים למדינת ישראל רופאים. אני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש נתון שמאז 1990 עלו לישראל 44,000 רופאים. זה גרם גם שמדינת ישראל לא השקיעה כמעט בלימודי הרפואה ולקחו רופאים מוכנים אבל גם בשנים האחרונות מגיעים רופאים. אנו שמחים ומאחל לך שתשלב במערכת הבריאות הישראלית.

בהחלט יש לעשות שינוי דיסקט, בסוף זו השקעה לטווח ארוך. אנחנו מקבלים כוח אדם מוכן. מדינות העולם כבר השקיעו בהם, נכנסו לאוניברסיטה, באפס השקעה. מקבלים מוצר מוגמר. בוא רק ניתן לו את הדחיפה, נכניס אותו לחברה הישראלית, ניתן לו את השפה העברית, ניתן לו את הפלטפורמה המתאימה ונכניס אותם בחינוך, בתעסוקה. זה להיות חכמי חלם לא להשקיע בזה. צר לי שהגענו לזה.

לובי המיליון, בבקשה.

אלקס דיברה קודם כל, אבל יש שתי נקודות בקצרה שחשוב לי לומר. אחת, אנו צריכים להפסיק לחזור על המספר של 3,600 ממתינים כי הרבה אנשים מבינים שיש המתנה באולפנים ואומרים: אני מבין שצריך לחכות חודשיים, שלושה ארבעה באולפן – פשוט לא נרשם לאולפן. אנשים מבינים שאין היום אולפני ערב, אולפני בוקר אני לא יכול כי צריך לעבוד, אני לא נרשם לאולפן. אם נצא מהוועדה הזאת ונגיד: יש 3,600 ממתינים – צריך לסגור את הפער הזה – זה לא יעזור גם כי יש המון אנשים שלא נרשמים בכלל להמתנה, וגם כי פעם אחרונה שבדקתי כל חודש ממשיכים להגיע – כשאני פתחתי הבוקר גוגל, כתבתי: האם עדיין יש מלחמה באוקראינה? התשובה היא שכן. לכן כמות העולים תמשיך להגיע, ולכן הפער הזה רק יגדל.

נקודה שנייה, אולפנים, אגף לחינוך מבוגרים, מעל גיל 18, רוב השיח שאנו מדברים פה – בגדול, אנו מדברים על אנשים בגילאי העבודה. לאנשים קשישים מעל 60 עד 65 המצב הרבה יותר מורכב. משיחות שלי בין היתר עם משרד החינוך, רשימות ההמתנה לא מכניסות לקטגוריה בכלל את הקשישים ואת אנשי גיל הזהב כי הם במצב אחר. בסוף אנשים שלומדים באולפן חמישה ימים בשבוע והולכים ללמוד שפה זה משהו אחד. אנשים בגילאי 65, 70 שיש להם בעזרת השם עד 120, עוד 10, 20, 30 שנה לחיות פה לא יכולים ללמוד באותה מתכונת. כיום ככל הידוע לי רוב הקשישים כשמגיעים לרשויות המקומיות, והם פונים לרשות לקליטת עלייה ברשות המקומית עצמה, אומרים להם: האנשים בגיל העבודה נמצאים בתעדוף גבוה יותר, ולכן תיכנסו לרשימת המתנה נמוכה יותר או לא תלמדו בכלל באולפן. אין מורים לדבר הזה. יש מחסור במורים שמתעסקים באולפנים הרגילים, חמישה ימים בשבוע, האולפנים המלאים. בכל הקשור לאולפנים למבוגרים הפער הרבה יותר גדול ואנו לא מגיעים אליו בכלל.

תודה רבה. בבקשה.

תודה. מאיר זרעיה, יושב-ראש אולפני קיבוץ. הדיון הזה מאוד חשוב ואני רואה אותו בראייה רחבה. מדינת ישראל משקיעה בהבאת עולים הרבה כסף ומשאבים. כשהם בארץ, את החוליה הכי חשובה, שזה לימוד השפה, אנו לא נותנים את תשומת הלב הראויה.

שמעתי את דבריך בפתיחה, ואני שמח על הקו הזה אבל אסור שבסיום הדיון הזה נהיה נחמדים כי אם שנה אחרי דיון קודם לא קרה דבר, סימן שכל אחד מתעסק בעניין שלו. הלחצים הפוליטיים גורמים שזה נדחק. יש להודות – מורי האולפן אין להם קבוצת לחץ משמעותית כמו קבוצות אחרות. האשמה גם על הארגון. הארגון ידע לשים את זה כשביתה כוללת. יכלו לומר: אנו משביתים את האולפן. לא שאני בעד זה אבל אנו יודעים איך הדברים הולכים.

אם איני טועה, מורי אולפן לקחו חלק בשביתה.

אבל יפה בן דוד הייתה יכולה לומר לאוצר: לא – עד שהנושא לא נסגר. היא לא אמרה את זה.

לא הסכימה כדי- - -

יש גרירת רגליים עכשיו.

לא היו יכולים לפתוח את שנת הלימודים ללא מורים בכלל. מה שהיה במערכת החינוך ונפסק תודות להסכם זה הדימום של מורים מכלל מערכת החינוך לכל תלמידי מדינת ישראל. אף אחד לא אמר שלא יהיה סכסוך עבודה. כרגע היו מספר פגישות בין האוצר לחינוך שלא יצא מהם כלום.

אני רוצה להתחבר להצעה האופרטיבית של חבר הכנסת אלקין שאתה כיושב-ראש, תיקח פיקוד עם לוח זמנים - חודש, חודש וחצי, חודשיים, כי ועדת קליטת עסוקה באלף דברים, חינוך – עסוקה. אם אין מישהו שהוא על זה חזק עם לוח זמנים ומחייב את האנשים לתת דין וחשבון אליך - לא יקרה. נשב פה עוד שנה או שנתיים – לא יקרה דבר.

על ניצול משאבים, אני יכול להעיד על הדברים שאני אחראי עליהם, אני אחראי על 6 אולפני קיבוץ בארץ, אולפן דתי, אקדמי ועוד 4 בצפון – אין ניצול של המשאבים. אני יכול בתוכניות שלי לקלוט 500 עולים, ואני קולט רק 200. למה? בעיות תקציב. אומרים לי: יותר זול לשים אותם במקום אחר ולא בקיבוץ. אנו יודעים שבקיבוץ זה הקליטה המיטבית לעולה הצעיר. תודה.

תודה. אלי נכט, סגן ראש עיריית אשדוד, בבקשה.

נאמר רבות על הנושא של עלייה והקליטה. לא אחזור על הדברים. קודם כל, אין לנו בעיה במדינת ישראל בנושא של עלייה. יש לנו בעיה בנושא של קליטה. כולם רוצים לעלות, יש מספיק אנשים שמגיעים. אנחנו לא יודעים לקלוט אותם, ואחרי זה באים בטענות לאותם אלה שעוזבים את הארץ ומספרים לאותם אנשים שהנה הם מנצלים את המדינה ועוזבים. אדם לא יכול להישאר בארץ בלי פרנסה. אחד הדברים שקשורים לפרנסה שלו זה כמובן השפה. אני כמי שעוסק גם בתחום התעסוקה, גם בתחום הקליטה אצלי בעיר, אנשים שאני רוצה לתת להם עבודה, מספר העבודות שאני יכול להביא להם נורא מוגבל ומצומצם בגלל קשיי השפה. התור לאולפן מאוד ארוך. היום פתחנו אולפן – לקחתי כסף ממקום אחר. אתמול בערב באה אליי שכנה מהדו משפחתי שלי שתפסה אותי בכניסה לבית ואמרה: פרשתי לפנסיה. יש לי כמה שעות טובות שאני יכולה להקדיש ורוצה לתרום. האם אני יכולה להיכנס? כלומר יש המון עובדים, אנשים שנמצאים בגיל הפרישה, שיש להם כל היכולות וכל הזמן. חלקם אף ברמת התנדבות או בשכר יחסית מצומצם. איני רוצה לפגוע בכל אלה – מורים שרוצים לקבל שכר הוגן וראוי - זה דבר מכובד ביותר אבל ההרגשה שלי מניסיון של 32 שנה בארץ שזה לא יקרה מחר, ואנחנו צריכים פתרון למחר, אז הפתרון למחר – אפשר להשתמש באנשים עם המון ניסיון ויכולות שכרגע נמצאים בגיל הפנסיה או לקראתו, ולשלב אותם באולפנים הקיימים כמעט בעלות מזערית שהם גם מרגישים שהם תורמים לחברה. הם מרגישים שיש להם מה לעשות ביום-יום, וכך לטפל בעולים. זה אחת מההצעות האופרטיביות של מה ניתן לעשות כדי לתת מענה. היום פתחתי אולפן חדש עם אותה אישה. אני מציע, כשיש התוכנית לטווח ארוך, ודיברו פה על ההצעה של זאב לגבי חודש וחצי, חודשיים, אבל כבר מחר ניתן לפתוח עוד 5, 6 אולפנים. יש המקום הפיזי לזה. מה שחסר לזה – טיפה יוזמה וממש מעט כסף. תודה רבה.

תודה רבה. ברשותכם, מדינת ישראל היא כאמור מדינה שקולטת עלייה. בשנה האחרונה 22', מעל 74,000 עולים בעיקר מרוסיה ואוקראינה. אני מקווה ש-2023 תביא עולים לפחות באותה כמות, מכלל מדינות העולם. צרפת ביניהם – ניגוד אינטרסים מובהק.

שמענו את הכאב גם של המורים, גם של המנהלים. אני מקבל ללשכתי מאות פניות של אנשים גם בהמתנה, אנשים שלא מצליחים להיכנס לתהליך, אנשים ששואלים עצמם: האם עשיתי נכון להגיע בפרק זמן כזה לישראל? שאלות לגיטימיות מצד אחד, אני חושב, וכואבות מצד שני. אני מצפה מכלל הגורמים סביב השולחן - לא עשיתי את הדיון הזה כדי לעשות וי ולהיפגש עוד שנה. אמרתי זאת בתחילת דבריי. גם איני חושב, למרות שייתכן שזה חלק מהסיבה, אבל לא חושב שזו הסיבה שיש כזו כמות של עולים שעוזבים. יכול להיות שחלק מהסיבה. מסכים בהחלט.

משרד העלייה והקליטה שמשתתף בתקציב האולפנים בכ-20 מיליון שקל כפי שנאמר, טיולים, לימודי מורשת וכו', המשרד עובד על לימוד עברית מרחוק, קמפוס בלמידה מרחוק. זה דבר חשוב אבל לא צריך לבוא בשום אופן על חשבון הלימודים הקיימים. כל פתרון שיימצא לטווח הקצר לא בא על חשבון המורים. לא נרדים על ידי כך את הפרשייה. היא פרשייה כואבת.

אני רוצה להגיע למסקנות. קודם כל, תודה לכל המשתתפים. אנו שמחים שמדינת ישראל ממשיכה להיות מדינה קולטת עלייה למרות תקופת הקורונה ולמרות כל מה שקורה בעולם ולמרות הקושי באולפנים והקושי בהכרת התארים. ממה שנאמר פה בוועדה, אין למדינת ישראל קיום בלי קליטת עולים. זה בר ברור וחד. כלל משרדי הממשלה מסכימים עם זה.

הוועדה קובעת שהעולים החדשים ראויים וזכאים ללימוד עברית עם הגעתם ארצה. אין סיבה שעולה יחכה חצי שנה. חבר הכנסת אלקין הבהיר זאת בצורה ברורה ביותר. סל הקליטה נועד כדי שיוכלו להיכנס ולהיקלט בחברה הישראלית. אין סיבה שעולה יחכה חצי שנה במקרה הטוב.

אני מכיר עולים שבגלל היעדר שפה החליטו לעבוד בטלמרקטינג בשפה שבה הם באים. אנו מדברים על עולים עם רקע אקדמאי ועם הכשרה ברורה, רופאים, עורכי דין, אחיות. זה דבר הזוי ולא מתקבל על הדעת.

הוועדה קובעת שמורים באולפן זכאים לשכר ראוי כיתר המורים בישראל לפחות. הוועדה לא מובכנה לקבל את הודעת שר החינוך כי עתה נכנס לתפקידו והוא לומד את הנושא. הבעיה הייתה לצערי כבר בעבר. הפתרון היה צריך להימצא לפני שנה. זלזול גמור בוועדה, בעבודתנו הפרלמנטרית, בוועדה כמפקחת על עבודת המשרדים. הוועדה לא מוכנה לחכות, חד משמעית אני אומר את זה. מדובר בסך הכול בכ-500 מורים. יש לזה השלכות רוחב מיידיות, גם על עידוד עלייה לישראל, גם על קליטת עולים לישראל ואיני יכול לתת לזה יד. לכן אני קובע שתוך חודש ימים הוועדה דורשת ממשרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, ממשרד האוצר, נציגות המורים למצוא פתרון מיידי. תוספת השכר שתיקבע יש לתת אותה למורים רטרואקטיבית. אני מזמין אתכם כבר השבוע בלשכתי כלל הגורמים כדי להתחיל את המשא ומתן. לא אומר שזה יהיה ברגע אחד אבל אנחנו חייבים להתחיל. אני רוצה ודורש שנגיע למסקנות ולתשובות ברורות תוך חודש ימים.

מעבר לכך הוועדה קוראת למצוא פתרונות נוספים להגדלת מספר המורים באולפנים. אנו מציעים להשתמש בסטודנטים, בבנות שירות, בפנסיונרים כסיוע נוסף למורי אולפנים לפחות לטווח מיידי. מציעים גם לקדם ולקבל תוכנית למידה מרחוק בהתייעצות עם כלל הגורמים כדי לראות איך אנו מובילים את הנושאשל למידת השפה העברית. בסוף אנו בשנת 2023 וצריכים להביא את הדבר קדימה. יכול להיות שהדבר יתרום בעתיד ללמידת השפה העברית טרום עלייה לישראל כדי שאחר כך יוכלו להעלות את הרמה, אולי שיגיעו לפה ברמה א' ולהתחיל בשלב ב' ולתת להם מייד אחרי חצי שנה להיכנס לעולם העבודה ולעבוד במקצועות שעבדו בעבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.