פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הכלכלה
23/01/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ג (23 בינואר 2023), שעה 11:30

הסדרת אזורי המסחר והתעשייה בחצור הגלילית.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל

אמנון מרחב - מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

טליה כליפה - ראש ענף מעקב ובקרה, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה קוה - ראשת אגף תקשורת והסברה, משרד הכלכלה והתעשייה

נורית צור רבינו - מנהלת מינהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

עינב פרץ - ממונת מחוז צפון, משרד הפנים

מניה לייקין - יועמ"ש, רשות מקרקעי ישראל

תמיר ברקין - מנהל מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל

ענבר בן שושן - יועמ"ש מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל

שמעון סויסה - ראש המועצה, מועצה מקומית חצור הגלילית

שגב עייש - מנכ"ל, מועצה מקומית חצור הגלילית

נתן ראש - חבר מועצה, מועצה מקומית חצור הגלילית

צביקה בלילתי - קב"ט אחראי על אזור התעשייה, מועצה מקומית חצור הגלילית

אבי גבאי - יועמ"ש, מועצה מקומית חצור הגלילית

ערן לרט - מועצה מקומית חצור הגלילית

אבנר סבג - מהנדס, הוועדה לתכנון ובנייה אצבע הגליל

דוד פרץ - יו"ר, הוועדה לתכנון ובנייה אצבע הגליל

לילך גפני רוזינס - יועמ"ש, הוועדה לתכנון ובנייה אצבע הגליל

קובי מימון - נציג בעלי העסקים, אלקטריק גוונים בע"מ

מוטי מימון - נציג בעלי העסקים, אלקטריק גוונים בע"מ

דותן שרף - נציג בעלי העסקים, מכון אנרג'י כושר

זהר פרג'ון - נציג בעלי העסקים, עולם פגז החי

גילי כהן - נציג בעלי העסקים, רהיטי אחים כהן ראובן ובניו

עידית חנוכה

רונית רבי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הסדרת אזורי המסחר והתעשייה בחצור הגלילית

אני פותח את הישיבה. הנושא על סדר-היום: הסדרת אזורי המסחר והתעשייה בחצור הגלילית. קודם כול, שלא תראה את זה כביקורת, אבל לא הייתם צריכים ללכת לתקשורת. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. אנחנו לא נגד המינהל ולא שום דבר. צריכים אותם גם לפתרון הבעיה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד - לסייע לעיירות פיתוח ולאזורי התעשייה שלהם. ולכן גם קיימתי את הישיבה מהר, אחרי שראש המועצה פנה אליי בעניין הזה, וגם הנציגים של הסוחרים או התעשיינים או בעלי המלאכה שנמצאים שם. נציג המינהל פה, נכון? אני מבקש מראש המועצה להציג את הבעיה ואת הבקשה שלו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מאוד שמח על ההזדמנות שניתנה לנו פה לעשות דיון בכנסת. אנחנו היום, בינואר 2023, מציינים בדיוק 70 שנה אחרי שממשלת ישראל החליטה להקים את חצור הגלילית, זה היה ב-1 בינואר 1953. עברנו כברת דרך ארוכה, מלאה חתחתים, אבל המייסדים של חצור הגלילית הגיעו ועשו עבודת קודש עם המון המון קשיים, ומאז אנחנו באמת עושים מאמצים גדולים. כאשר בשנים האחרונות השאיפה של חצור הגלילית היא להיות עיר ללא תלות כלכלית באף גורם, ואנחנו מתפתחים ומתקדמים ובונים ועושים.

אלא מה? יש אזור תעשייה שהוקם בשנות החמישים מתוך כוונה שהוא יהיה לתעשייה, ומה לעשות, במרוצת השנים, החיים, והמציאות, והקשיים, והחיפוש אחרי פרנסה, הובילו למצב שבו יש לא מעט עסקים שמתנהלים בתחום של עסקים - - -

כמה דונמים כל אזור התעשייה הזה?

כ-300 דונם שכמחציתו עסקים למסחר ושירותים, והיתר הוא תעשייה.

אתה מדבר בפועל.

בפועל.

ומה התב"ע אומרת?

התב"ע אומרת שכל אזור התעשייה הוקם לתעשייה. ולפני כמה שנים מבני תעשייה, שהם הבעלים של החלק הדרומי של אזור התעשייה, הכינו תב"ע, ובעצם הוסיפו שימושים. אנחנו כרגע נמצאים בקושי בחלק הצפוני של אזור התעשייה.

זאת אומרת שעם חלק אין שום בעיה.

עם חלק אין בעיה, ובחלק יש בעיה.

אז למה העירייה לא יוזמת הגשת שינוי תב"ע גם על החלק השני?

תכף אסביר. בשנת 2014 אושרה תוכנית מתאר לחצור, שכוללת באזור התעשייה תוספת לשימושים, מאפשרים לנו לעשות מסחר ושירותים. ב-2019 מדינת ישראל, הוועדה המחוזית, קבעה תוכנית סחר שבתוכה כל האזור שאנחנו מדברים עליו יהיה לאזור של תיירות ומסחר. בשנה שעברה, בהמשך להחלטת ממשלה, המועצה המקומית חצור הגלילית הגישה תוכנית ענקית, שמתכתבת עם אזור התעשייה הוותיק, להפוך אותו לרובע עירוני אינטנסיבי שיש בו גם עסקים ומסחר.

במילים אחרות, מדינת ישראל והגורמים המוסמכים החליטו כבר מזמן שאזור התעשייה הזה יהפוך להיות בתוספת שימושים.

שימושים מעורבים?

בדיוק. אלא מה? בימים האלו ובחודשים הללו אנשי עסקים שנמצאים שם פעלו על מנת לעשות שימוש חורג, וכשהגיעו לקצה שבו מינהל מקרקעי ישראל היה צריך לאשר להם הייתה שם התנגדות, ובעצם כל מה שניסינו לעשות לא צלח.

במילים אחרות, בשבוע-שבועיים האחרונים רוב העסקים שם קיבלו בצורה סיטונאית מכתבים לסגור את העסקים. עסקים שהשקיעו בהם מיליונים. ואני מזכיר לכם, סיימנו רק אתמול את הקורונה, אנחנו נמצאים שם תחת איומים של פרוטקשיין ושריפות עסקים, אנחנו נמצאים בפריפריה. במקום לבוא ולעזור לחצור אנחנו - - -

כמה עסקים קיבלו צווים כאלה?

עשרות עסקים.

עשרות?

בסביבות 20.

אדוני יושב-הראש, אלו לא צווים, אלו רק מכתבי התראה.

הבנתי.

ברשותך, אני רוצה רק להשלים. תראו, מינהל מקרקעי ישראל שיעשה את עבודתו, ואנחנו נעשה את עבודתנו, ובסופו של יום צריך למצוא הסדרה. הרי אם אני כראש רשות הייתי צריך להפעיל את בתי הספר שלי על פי הכללים והתקן כל בתי הספר בחצור הגלילית ובפריפריה היו סגורים. מצאו הסדרה ומאפשרים לנו כל שנה להכשיר עוד בית ספר ועוד בית ספר, בונים הסדרה.

רבותיי, אני שואל שאלה, תגידו לי, רק חצור הגלילית עושה את זה? אני לא רוצה להתחיל לדבר על מה שקורה באזור במדינת ישראל. למה האכיפה הבררנית הזאת? אתם גורמים לאנשים לא לישון בלילה. יש פה אנשים ששמו את מיטב כספם וחייהם על עסקים, שנים שהם מתנהלים שם, ופתאום ביום אחד בהיר עושים מהפך?

תודה. נציג העסקים, אתה מודע לזה ששימוש חורג עולה כסף ברגע שביקשת?

כן.

אין להם בעיה עם זה?

לא, אין להם בעיה לשלם.

נציג המינהל, בבקשה. בדרך כלל באזורי תעשייה בהרבה מאוד מקומות שצמודים למרכזי ערים יש שימושים מעורבים עם הזמן. זה אף פעם לא תופס שהכול זה תעשייה. בדרך כלל הכול מסחר, אבל אם יש תעשייה אז יש גם שימושים מעורבים. יש את זה גם בערים הגדולות, לא רק בערי הפיתוח. אזורי תעשייה שהיו פעם רק תעשייה הפכו להיות עם שימושים מעורבים, וזה חייב את הרשות המקומית ואת הוועדה המחוזית והמקומית לעשות שינוי תב"ע לשימושים מעורבים. למה כאן אתם עומדים על הרגליים האחוריות?

בוקר טוב.

בוקר טוב.

כשאנחנו מקצים את הקרקע לטובת תעשייה אנחנו מקצים אותה בפטור ממכרז, שזאת פריבילגיה גדולה, אנחנו מקצים אותה בהנחת קרקע מאוד גדולה, וסבסוד על הפיתוח בצורה גבוהה.

אבל אתה רואה בהרבה עיירות פיתוח שהמקומות סגורים, שאין תעשייה ואין כלום.

ארחיב טיפה. למטרת תעשייה שתיתן מענה ופרנסה לתושבים שבסביבה. זה הרעיון, על זה היזמים קיבלו את הקרקע.

אבל גם עסק קטן נותן פרנסה לאנשים בסביבה, אתה יודע את זה.

אין לי התנגדות ולא הייתה לנו התנגדות שהתוכנית העתידית של חצור תהפוך את השטח הזה גם לשימושים אחרים, סחירים, מה שנקרא. אבל אנחנו קודם כול אומרים לפי ההחלטות שלנו, כשבן אדם קיבל את הקרקע הוא חייב לעשות תעשייה לפחות בשבע שנים הראשונות לחוזה החכירה שלו, ורק לאחר מכן, והיה והוא רוצה לעשות שינוי ייעוד וניצול – זה נקרא אצלנו שינוי ייעוד בעיקרון – הוא יכול לעשות את המהלך, או שימוש חורג או שינוי ייעוד.

אחרי השבע שנים.

אחרי שבע שנים ותעשייה.

ופה מה המצב?

מעל 20 שנה.

המצב הוא פה שבסך הכול רוב השטח הוא תעשייה. מתוך 44 יזמים בסך הכול 13 הם מבחינתנו כרגע בעייתיים או קיבלו מכתבי התראה כדי לבחון את העניינים.

שהם בתוך השבע שנים?

אני לא בטוח שהם בתוך השבע שנים.

נו, אז זה נוגד את מה שאתה אומר.

זה לא נוגד, זה רק אומר שאנחנו נבחן. מבחינתנו כרגע הם עושים שימושים לא מוסדרים. הם לא עשו שימוש חורג.

בשביל זה הם ביקשו שימוש חורג.

הם לא הגישו שימוש חורג, אף אחד מהיזמים האלו.

לא הגישו?

היזמים האלה לא הגישו.

קודם כול הגישו.

לא הגישו.

סליחה, הוועדה לבניין ערים הגישה שימוש חורג באמצעות חיליק, ואתם פסלתם את זה. אל תגידו שלא הגישו. תגידו את האמת, נו.

מנהל המחוז, נראה לי שאפשר לפתור את הבעיה, זה לא עד כדי כך. מי זה יושב-ראש הוועדה?

הינה הוא, דודו.

אני.

דודו, אתם תתחייבו להגיש תב"ע על המתחם הזה לשימושים מעורבים בחלקים שעליהם מדובר – אני לא מכיר את התב"ע – והמינהל ייתן גרייס, תקופת זמן שהתב"ע הזאת תאושר. בינתיים יהיה שימוש חורג. למה עם זה יש בעיה?

אדוני היושב-ראש, אני אגיד, ואני רוצה להגיד קצת יותר מלמעלה. הקצנו השנה קרוב ל-270 מגרשים למטרת תעשייה ופטור ממכרז.

אבל הדבר הזה הוא משהו ישן.

הקצינו קרקע בפטור ממכרז למטרת תעשייה.

במתחם הזה?

לשלושה מגרשים במתחם הזה. אבל באופן כללי במדינת ישראל הקצינו באזורי עדיפות לאומית בפטור ממכרז, בתיאום עם משרד הכלכלה ועל פי המלצתם, קרוב ל-270 מגרשים למטרת תעשייה.

אתמול קיבלתי בקשה במייל לאשר לאשקלון, שיוצאת מאזור עדיפות, הקצאה של כ-50 מגרשים בפטור ממכרז.

כל הכבוד.

ההחלטות שלנו קובעות, וזאת המדיניות, שלצד מתן הפטור אתה חייב להפעיל את המפעל, התעשייה לשבע שנים, כי המדינה לא תיתן הטבה של מיליונים – הוצאנו מאות מיליונים בשנה.

המבנים המדוברים הם למעלה מ-20 שנה.

- - -

סליחה, אני מבקשת להשלים את הדברים.

תן לה להשלים. אתן לך לדבר, אל תדאג.

שיסגרו את חצור הגלילית?

אנחנו מנסים להגיע לאיזושהי פשרה, אז בשביל מה המריבות? מריבות לא נותנות שום דבר פה.

המדיניות הנוכחית והמתואמת עם משרד הכלכלה, שאנחנו מקצים בפטור ממכרז בפריפריה, בניגוד - - -

הבנתי את הסוגיה. הבנו. פה אני מבין שמדובר במתחם ישן שעברו השבע שנים, אז מה העניין? אני לא מבין את הסיפור של השבע שנים כל הזמן.

יש לנו אזורי תעשייה, שלצערנו למרות כל ההטבות המפליגות שהמדינה נתנה, לא נעשה יום אחד תעשייה או שנעשה שימוש מעורב מההתחלה, בנק הפועלים, חנות לחיות - - -

אבל אתם אישרתם שימוש חורג לבנק הפועלים, ריבונו של עולם. מה, אני לא מבין מה קורה פה.

סליחה, יש לי תביעות - - - בבאר שבע, באופקים, בשלומי, באור עקיבא, אז אכיפה בררנית אין. אנחנו מטפלים או שזה - - -

אמרתי שאני לא מתייחס למה שהיה בוואלה. גם לא מצא חן בעיני הסיפור של וואלה. אני אומר שבגדול מדובר במקום שעברו השבע שנים בו, אז אני לא מבין מה הכלל הזה של השבע שנים.

אני בטוחה שהוועדה לא דנה בעניינו הפרטני של יזם כזה או אחר.

ברור שלא, דנים בכל אזור התעשייה.

אז היזם הפרטני הזה לא עשה שבע שנים תעשייה, הוא עשה שימושים חורגים.

אבל מדובר פה על הרבה מאוד עסקים, לא על משהו ספציפי.

לכן אם רוצים לשנות את מדיניות ההקצאות ולהפסיק הקצאות בפטור ממכרז לתעשייה, שזה יהיה חבל, אבל אי-אפשר לתת ושהוא יעשה - - -

עם כל הכבוד למינהל, אני לא רוצה שבחצור הגלילית כל אזור התעשייה יהיה פיל לבן. זה מה שאת אומרת. אם אנשים יכולים לעשות שם שימושים מעורבים, וזה מקובל בהרבה מקומות במדינה, אני לא יודע מה הכלל של השבע שנים, לא שמעתי עליו אף פעם. בסדר, אני מקבל את זה.

הוא קיים איזה 20 שנה.

בסדר, לא שמעתי אבל מה שאת אומרת מקובל, אני לא מתווכח איתך. אני חושב שבמצב הזה כשמדובר באזור תעשייה ישן של מעל ל-20 שנה אפשר ללכת לקראתם בשימושים המעורבים, בכפוף לזה שבינתיים תהיה תב"ע.

הקציתי לפני חצי שנה, גם לתת לו לעשות שימושים מעורבים?

למי?

הקציתי ליזם.

אני לא יודע מי זה.

רק ליזם הפרטי?

לזה אל תיתני.

אז מבקשים שאתן רק ליזם פרטני?

תבחיני, קודם כול אפשר לעשות בתב"ע שימושים מעורבים כלליים, ואפשר לעשות בתב"ע ספציפיים לפי חלקות. את יודעת את זה.

אז אנחנו לא מוכנים להקצות בפטור ממכרז במצב הזה. צריך לקיים דיון מדיניות – זה לא משפטי, זה עניין של מדיניות – אם רוצים להמשיך להקצות בפטור ממרכז אם זה הולך לשימושים מעורבים. כי במרכז הארץ אנחנו יודעים טוב מאוד לשווק קרקע לתעשייה במכרזים. ואגב, זה הרבה פחות זמן.

באמת שאני לא מבין את ההתעקשות פה. לכמה מה-300 דונם הקצאתם לפני חצי שנה?

הקצינו לשלושה מגרשים.

כמה? מה השטח שלהם?

השטח של המגרש הזה – מה השטח של המגרשים?

שני דונם, שלושה דונם.

אז לשני דונם מתוך 300 הדונם אל תיתנו. מה הבעיה? אני לא מבין. אם זה עושה לכם בעיה עם השבע שנים אז לאלה אל תיתנו. אבל לכל אלה שזה כבר הרבה מאוד שנים תיתנו.

אנחנו לא נשלים למדיניות כזאת.

מה זה?

אנחנו נביא את זה לדיון מחדש.

לא הבנתי מה לא בסדר במה שאמרתי.

אנחנו לא יכולים לתת בפטור ממכרז.

אמרתי שזה מקובל, אני לא מתווכח איתך על זה. את שני הדונם האלה שימו בצד. נתתם לו רק לפני חצי שנה הקלות, אותו תעזבו.

ליזם אחד שמגיע לכנסת אני אתן ולאחרים אני לא אתן?

אני מדבר על כל המתחם, מה זה יזם. מי זה היזם הזה? אתה בעניין הזה? לא הבנתי.

לא.

לא.

אז על מה את מדברת איתי?

יש שם יזמים - - -

באמת שאני לא יודע על מי את מדברת. אני מסכים עם מה שאת אומרת. תהיי רגע פתוחה, יש מתחם של 300 דונם שברובו עברו השבע שנים. אם יש שניים או שלושה מקומות שכל אחד שני דונם שלא עברו, את אלה תשימי בצד, אל תיתני להם שום דבר, לא שימוש חורג ולא קשקוש.

גם הפרטני לא עשה שבע שנים.

אנחנו ככה פועלים.

אז מה הבעיה עם זה? למה?

בגלל שזה אזור תעשייה ישן. מי שעשה שבע שנים תעשייה, ויש הוכחה שהוא עשה שבע שנים תעשייה, יכול - - -

כשעברו שבע שנים.

תעשייה.

תגיד לי, אם המקום היה סגור שבע שנים, אז מה יהיה? אז עכשיו הוא צריך להתחיל את השבע שנים מאפס? אני לא מבין את העניין הזה. תסלח לי, עם כל הכבוד למינהל, שבע שנים זה שבע שנים. אם המקום היה סגור, לא היה שוכר, לא עשה עסק, אז מה אתה רוצה? אני לא מבין. אז עכשיו אתה אומר לו שנספור את השבע שנים מהיום, שיהיה עוד פעם סגור?

לא מהיום.

מה הולך איתכם? אני לא מבין את זה. זה כבר מוגזם.

אם הוא רוצה לחזור לתעשייה ולהשלים את שבע השנים זה דבר מקובל.

מה שאת אומרת לא מקובל. לא נכון. שבע שנים הוא היה סגור, אני לוקח את המקרה הכי קיצוני, לא היה לו שוכר, הוא לא הפעיל, שבע שנים העסק עמד כאבן שאין לה הופכין. עכשיו אתם אומרים לו: לא, על מנת שניתן לך אפשרות לשימוש מעורב אתה תתחיל את השבע שנים מהיום? מאיפה הבאתם את ההחלטה הזאת? אני לא מאמין שיש החלטה כזאת במינהל. מנכ"ל המשרד, בבקשה.

שלום, צוהריים טובים, מאוד נעים לי להופיע עכשיו בוועדה כאן כמנכ"ל חדש.

קודם כול בהצלחה בתפקיד.

תודה רבה. בהצלחה לכולנו. אני רוצה לומר לכם שאני בא עם כובע של יועץ משפטי לשעבר של עיריית ירושלים. הייתי אחר כך גם חמש שנים מנכ"ל העירייה. אז יש לי גם זווית של ייעוץ משפטי. ואני רוצה להביא לכאן גם הצעה פרקטית לפתרון.

קודם כול, אין ספק שאת החוק צריך למלא. זה דבר ראשון. דבר שני, עמדת המשרד היא שיש להמשיך ולעודד הקצאות קרקע בפטור לצורך אזורי תעסוקה.

ההבדל והמשמעות שאני רוצה להביא לכאן לדיון, אדוני היושב-ראש, זאת הצעה פרקטית שאני כיועמ"ש אימצתי גם בירושלים באזור התעשייה תלפיות כשהיו לנו הפרות של שימושים כאלו. אני שומע גם את היועצת המשפטית של המינהל, ואני נוטה להסכים עם רוב דבריה, אבל אני רוצה להציע לך את ההבחנה שלדעתי היא משמעותית. בונים פה אזור תעשייה חדש שממילא הוא יהיה בעצם אזור התעשייה הגדול והמשמעותי של חצור הגלילית, וזה כבר נמצא בהליכי תב"ע מתקדמים שהמינהל גם מקדם אותם. כלומר, האזור הוותיק הישן בייעוד שלו ללונג-רן לא אמור להישאר אזור תעשייה, אלא הוא אמור לעבור באמת שינוי שימוש וייעוד.

נכון.

לכן גם כשאנחנו הולכים לבתי המשפט – והייתי, אני מזכיר, בכובע של אכיפה עירונית בעיר מאוד מורכבת – תמיד שאל אותנו בית המשפט, האם יש סיכוי להכשיר את העבירה? במקרה הספציפי הזה – מאחר שהעמדה של רמ"י ושלנו, של המשרד, ושל הרשות המקומית והוועדה המחוזית, היא להקים אזור תעשייה חלופי וחדש שנמצא כבר בהליכים סטטוטוריים, ראש המועצה יגיד, אני חושב שבמקרה הזה – וזה המקרה היחיד שאנחנו כמשרד נתמוך בו - - -

- - -

גברתי, במחילה, רגע, עד הסוף. אני גם באמת מרשה לעצמי להביא מניסיוני כיועץ משפטי.

זאת אומרת שעמדת המשרד היא כן לשנות ייעוד.

רק בגלל שפה יש חלופה עירונית לאזור תעשייה, שמאושרת גם על ידי רמ"י, לאפשר להכשיר את העבירות האלה, ובלבד שהעבריין ישלם את דמי השימוש הראויים.

ברור.

ישלים את המחיר על פי שומה שרמ"י תקבע גם להקצאה, כי אם הוא קיבל קרקע בייעוד לתעשייה והוא עושה בה עכשיו – אדוני מכיר את הדברים האלה – ייעוד למסחר - -

מה שצריך.

- - אז צריך גם להשלים פערי שומה, ולהקצות כמו שמקובל בבתי המשפט, לאפשר לו שנתיים או שלוש להוציא היתרים כמו שצריך.

זה מה שהצעתי, תקופה מסוימת כדי לשנות את התב"ע.

אם את כל זה חותמים בהסדר, שגם מקבל אישור וגושפנקה משפטית, אז אנחנו רואים בזה, במקרה הייחודי הזה שיש חלופה מאושרת ומוסכמת על הגופים, נסכים לזה.

אדוני המנכ"ל, יש הרבה מאוד אזורי תעשייה שיש בהם כבר תב"ע למסחר, אז המשמעות היא שבכל אזורי התעשייה, כי אנחנו לא עובדים בצורה בררנית.

אמרת קודם מילה נכונה, זאת מדיניות אכיפה. אני גם אימצתי בעיריית ירושלים מדיניות אכיפה, וידענו להגיד אם יש חלופה, ובתי המשפט תמיד אישרו את זה, הלכו איתנו. אם יש לנו חלופה מאושרת.

אני לא מבין, אז מה הפתרון שלך? לסגור את היישוב? מה את רוצה? לסגור את חצור? מה, את רוצה להרוג את החבר'ה האלה, אנשים פה, מה את רוצה לעשות? הרי מה, הם יצאו מפה מסכנים, מה הם יעשו? תשאלי אותם מה הם יעשו. תראי עד לאיפה הם ילכו.

בבאקה אל-גרבייה אתם עושים אכיפה? בכל הכפרים יש אכיפה?

מדברת איתי על תל חצור, תעשייה ,לא תעשייה.

כן. סליחה, יש לנו מדיניות, אנחנו עוסקים בעיקר באכיפה בתחומים בשטחים הפתוחים. רק באכיפה שלכם, באמת, הפכתם את זה למשהו אחר לגמרי, סליחה, עם כל הכבוד.

אתם לא רואים חדשות? טלוויזיה, בשנים האחרונות מה קורה באזור התעשייה?

- - -

את שומעת מה העמדה של משרד הכלכלה, את שומעת מה העמדה של ראש העיר.

אני שומעת את עמדת משרד הכלכלה פעם ראשונה פה, וראוי שזה יהיה בדיון בין המשרדים, כי אנחנו - - -

אין שום בעיה.

האמת שאני פניתי לינקי, שוחחנו לפני הדיון עוד בשבוע שעבר. מאחר שהוא סבר שההצעה שלנו לא מקובלת עליו, אז לא המשכנו בשיח. קבענו שנקיים שיח מטה מול מטה, באופן עקרוני.

אבל אתם צריכים לדבר ולסיים את העניין. אני יודע שכולם רוצים לדבר, אבל אנחנו רוצים למצוא פתרון. אנשים רוצים לדבר בשביל לדבר, אז אין בעיה, דברו ונלך.

אני רוצה לדבר על פתרון.

מה התפקיד שלך?

אני ממונת מחוז צפון מטעם משרד הפנים.

בבקשה, חשוב מה שאת אומרת, נשמע.

אני מלווה את הרשות, מכירה את כל מה שקורה שם, ועובדת גם בשיתוף פעולה עם רמ"י. אני חושבת שהדיון הזה חשוב, ואפשר לפתור אותו בצורה של יישוב סכסוכים אצלנו במחוז. כממונת המחוז יש לי סמכות לעניין הזה. אני מציעה שנשב עם כל הצדדים אצלי במשרד, נעשה את הדיון הזה, כמו שהמנכ"ל אמר.

בבקשה.

אבל זה לא מול הרשות, זה מול היזם. הדיון שלנו לא מול הרשות.

אבל אנחנו נעשה מכיוון שזאת מדיניות.

היא מציעה יישוב סכסוך.

אני מציעה יישוב סכסוך. יש כאן את הוועדה - - -

יישוב סכסוך. אני לא מבין מה, אתם נגד כל העולם. מה הבעיה?

גברתי היועצת המשפטית של רמ"י, אני רוצה להסביר לך. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אני לא מבין. משרד הפנים אומר - - -

את שומעת את המשרד, את שומעת את משרד הפנים, שומעת את ראש המועצה, מה הבעיה לפתוח את הנושא?

בדיון נשב יחד עם הוועדה.

מה אתם רוצים? להרוג אותנו?

אני מציע, כבוד המנכ"ל, שנפסיק את הדיון ועוד שבוע נעשה עוד פעם דיון. בינתיים תנסו למצוא פתרון יחד עם משרדי הממשלה. זה מה שאני רוצה ומציע, אני לא יכול לחייב אתכם. אני יודע את זה, אני פונה לקומון סנס שלכם. בעניין הזה גם לסייע למועצה הזאת, גם לסייע לאנשים, בלי לפגוע בחוק, כמו שהמנכ"ל אמר. בסופו של דבר אנשים מוכנים לשלם את מה שהם צריכים לשלם. אפשר לתת שימוש חורג לשנתיים-שלוש כדי שיפתרו את הבעיה בדרך של תב"ע או בכל דרך אחרת. אז אני מציע שנקבע ישיבה לשבוע הבא לחצי שעה.

רק ביחס לשכירות של הוועדה המקומית? רק להבין, אם ההצעה מתייחסת רק ליזם הפרטני.

לא, איזה יזם פרטני? אני מדבר על כל אזור התעשייה. לא באתי לעזור פה למישהו. אני מדבר באופן כללי על כל העסק שם. אם באמת יש לכם בעיה עם שני דונם מתוך ה-300, אז תוציאו אותו, שימו אותו בצד. אני לא יודע מי זה, זה גם לא מעניין אותי. אז לו אין שבע שנים. אבל לא מקובלת עליי הגישה, גברתי היועצת המשפטית, שאומרת שאם עברו שבע שנים ולא יישמת את זה שבע שנים, כביכול לא הייתה תעשייה, כי לא היה פעיל או משהו, עכשיו נתחיל לספור את זה מאפס. זה לא מקובל, אני מאוד מצטער. זאת פרשנות מרחיקת לכת ליישום של התקנה הזאת שלכם.

זאת המדיניות שלנו במשרד, זה לא עניין של ייעוץ משפטי.

בסדר, מדיניות, אבל את יודעת, יש חריגים לכלל במקומות שרוצים לסייע ליישוב. ראשון לציון, למשל, יש שם אזורי תעשייה שהפכו לשימושים מעורבים עם הזמן.

הם זכו במכרזים. אם אתה מוצא קרקע במכרזים אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה.

אני נותן לך דוגמה. לא נכון, זה לא מדויק. אני לא יודע אם שם זה מינהל. באמת אני לא יודע, לא בדקתי.

אני לא מדברת תכנונית, אני מדברת קניינית.

בגדול יש תמיד שימושים מעורבים, ופתאום מתפתחים אזורי מסחר ייחודיים ליישוב דווקא בשימוש המעורב הזה, ואז משנים את התב"ע לצורך העניין הזה. זה דבר מקובל, אין שום בעיה. מה גם שיש אזור תעשייה שמפתחים ביישוב ושם אפשר להעביר את התעשייה של היישוב, אין שום בעיה.

זה עכשיו דיון סרק מבחינתי. יש את המנכ"ל של המשרד, יש את נציג משרד הפנים, הוועדה המקומית, ראש העיר, המינהל, הם יכולים לשבת לבד ובעוד שבוע נתכנס. ואני מקווה שתביאו פתרון לטובת הציבור, וגם שהמינהל לא יוותר על הדברים שהוא מאמין בהם, אבל עדיין אתם צריכים להבין שיש גם חריגים לכללים האלו.

נכון.

נצטרך לשקול את כל הבקשות.

בסדר, תשקלו, אבל בכיוון חיובי. אי-אפשר על כל דבר להגיד אנחנו לא מוכנים כי יש לנו בעיה.

אישרנו בינתיים 260 הקצאות.

תשקלו מה שאתם רוצים. אני שוב אומר לך, גברתי היועמ"שית, מדובר רק במקרה שיש לך חלופה תכנונית שמקובלת עליכם. עליכם.

אבל כל אזורי התעשייה - - -

לא נכון, לא בכל אזורי התעשייה מדובר על סגירתם ועל שינויי ייעוד שלהם, אז אל תאיימו עלינו.

אני לא מבין את מנהל המרחב. אין לך עמדה? מה, רק היועצת המשפטית היא זאת שקובעת פה? עם כל הכבוד.

קודם כול שאלת את עמדתי, אמרתי את מה שאני יכול להגיד לך.

אדוני, אני מייצגת את עמדת המשרד.

אני מכבד את היועצת המשפטית, אבל אני חושב שאתם צריכים לשקול נושא ייחודי בחצור הגלילית. אני חושב שצריך לסייע לחצור הגלילית. גם אלה שעובדים בעסקים, גם שם יש אנשים שעובדים, מתפרנסים, וזה לא פחות חשוב מתעשייה שמרוויחים שם - - -

יש שם שלושה אולמות שמחות.

השקיעו שם מיליונים.

השקיעו מיליונים. כל אחד השקיע עשרה מיליון שקל, כל אחד מחזיק 40 עובדים.

קודם כול, אם הוא קיבל את הקרקע להקים אולם אירועים אז זה בסדר, אבל כנראה שהוא קיבל את הקרקע לאזור תעשייה.

ברור שהם צריכים שימוש חורג.

את האמת, ראש המועצה צריך לקבל צל"ש, אתה יודע למה? כי הוא הפך את המקומות המתים האלה למסחר. כי צחר זה שני קילומטר מחצור - -

עוברים את הכביש.

- - ושם הקרקע עולה 50,000 שקל, בחצור קרקע עולה 3 מיליון שקל, אז לאיפה אנשים ילכו? לצחר בבנייה שם. זה שני קילומטר ויש שם מפעלים הכי גדולים שיש. פה בחצור אנשים באים להתפרנס. חצור השתדרגה. אנחנו לא באים לבכות, אנחנו רוצים שתיתנו להם רק את המסחר. מה מבקשים אנשים? מה הם מבקשים מכם? מקומות עבודה.

מה קורה עם הפרוטקשיין, כל יום שורפים לנו עסק שם.

הרי תעשייה לא הצליחה בחצור. משנות השמונים לא הצליחה. ניסו, לא הצליחה. כולם הלכו לצחר. מה הם מבקשים? אין.

אין תעשייה בארץ, הכול עבר להודו, סין, ירדן. איזו תעשייה יש?

צריך לתת לראש המועצה צל"ש שהוא ראה את הנולד והביא את המסחר למקום. ואתם אומרים לו: לא, תסגור את חצור.

אנחנו לא אומרים לא.

לכו קיבינימט – זה מה שאתם רוצים להגיד?

לא, לא.

זה מה שאתה אומר לאנשים. מה הוא יעשה מחר? הוא יבוא ליישוב, מה הוא יעשה? לא ארנונה תהיה לו, לא כלום. מה הוא יעשה? הינה, תסביר לי. מה הוא יגיד לאנשים שם?

בניינים של 20 שנה.

ומה עם צווי הפינוי שקיבלנו? יש מלחמה בין יזם אליכם, ואנחנו הדיירים קיבלנו צווי פינוי כמו אחרון העבריינים. אשתי לפני חודשיים הייתה בבית משפט, בת 57, סבתא לשמונה נכדים, איזה סיבה הייתה לה? מה היא עשתה? איזו עבירה? שאנחנו הולכים ומפרנסים? לפני 16 שנה נרצח אחי. אנחנו מחזיקים בעסק שלנו גם את גיסתי וגם את האחייניות שלי, כל העסק מחזיק את כל המשפחה. מה עשינו? מה העבירה שלנו?

מה זה העסק?

פגז עולם החי.

מה זה? מה זה עושה? זה לא תעשייה, נכון?

לא, מסחר. מסחר. אנחנו יודעים שיש בעיה עם היזם, אבל קיבלנו צו פינוי. קיבלנו עכשיו צו פינוי.

ממי?

קיבלנו. ואני רוצה לחדד את זה, בעבר היינו ללא אישור שם, נקנסנו. והפעם כשאמרו לנו שיש דבר כזה, חיה שנקראת שימוש חורג, רצנו, לקחנו שירות משרד שנקרא "שירה הנדסה", עשה לנו את כל ההתאמות, עשה לנו את הכול. הגענו עד מצב שהכול חוקי כדי שבאמת נעמוד הכי בסדר לפני היועצת ולפני כבודם, כי אנחנו אנשי חוק. מה שלא קורה בחוק בצפון. עשינו את כל מה שצריך, והגענו לקטע של האישור. ועכשיו אנחנו בקטע - - -

זהר, הבנו. הם מודעים לבעיות האלה.

אבל שניים רבים והשלישי אוכל אותה.

אני חושב שמשרד הכלכלה ומשרד הפנים, שהם בעצם לטובתם בעניין הזה – תשבו עם המינהל, אני לא צריך לשבת בעניין הזה, ותנסו למצוא פתרון. ההצעה שלך ושל המנכ"ל מקובלת עליי, אין לי שום בעיה איתה. והמינהל צד, אתם יודעים, לא צריך ייקוב הדין את ההר במקרה הזה, באמת שלא. ולכן נעשה ישיבה, מתי? כמה זמן אתם צריכים?

כבוד היושב-ראש, בהקשר למה שאמרת.

אני מבין שכולם רוצים לדבר. שבועיים זה בסדר מבחינתכם?

תן לנו קצת.

אין לנו, יש לנו צו פינוי מהעסקים, אין לנו שבועיים-שלושה.

הם יעכבו את צווי הפינוי האלה.

קיבלנו צו מקבילו. היזם נתן לנו צו פינוי, כי הוא אמר שאתם לא מוכנים לדון בבקשות שלו.

זהר, אם יהיה לכם חודש, יבינו כולם, יהיה גרייס.

אבל קיבלנו מקבילו בגלל - - -

אנחנו לא פותרים בעיה פרטנית.

- - -

אנחנו אמרנו ליזם שהוא יכול לחזור לתעשייה ולהסדיר. אגב, הוא הביע הסכמה לזה.

אני לא יודע מי זה, אבל דברו איתו.

הגיש נגדם תביעות לפינוי מוסכם.

את אומרת את זה באיזה תום לב, את יודעת מה עשיתם? לקחתם אותו ואנסתם אותו, וקרעתם אותו, ואיימתם עליו.

אני לא מוכנה, לא אנסנו ולא שום דבר, עם כל הכבוד.

זה מה שהוא אמר לי.

די, מספיק, חבר'ה, זה לא מלחמת עולם פה, הם צריכים לפתור לכם את הבעיה.

אני רוצה שלילך תדבר.

אני רוצה עכשיו לסכם את העניין, ואחר כך. כמה זמן אתם צריכים?

לפחות שבועיים.

אז תעשי דיון בעוד שבועיים ויום על מנת לפתור את הבעיה. מנכ"ל המשרד, תיכנס לעניין הזה גם כן.

בהחלט.

אני חושב שהתרומה שלכם חשובה פה. ואם אתם צריכים לקבל החלטה במינהל לעניין הזה אז תקבלו. אני לא מאמין שלמנהל המרחב אין סמכות לעניין הזה, אבל אם צריך מעליו.

אלו החלטות של מועצת מקרקעי ישראל.

מה, בדיוק על חצור הגלילית יביאו עכשיו החלטה ספציפית?

על השבע שנים תעשייה, כן.

את רוצה שאני אביא לך כמה החלטות שאתם לא עומדים בהם? את רוצה שאני עכשיו אשים את זה פה בשולחן בכנסת? את רוצה?

אדוני, אתה יכול לעשות - - -

את רוצה שאני אעמוד פה ואני אעמיד אותך?

מה, אתה מאיים עליי? אני לא מבינה. תגיד מה שאתה רוצה להגיד.

תגידי, משרדי מחוז צפון שלך יושב מעל 20 שנה בבית מלון בשימושים של מלונאות.

יש לנו היתר לשימוש חורג - - -

16 שנים לא היה שם היתר, ואת פה מטיפה לנו מוסר.

לכם זה קל להוציא היתר.

זה מלון פרטי, זה לא קשור לעניין.

מלון פרטי לא יכול להיות משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

גם אלו מבנים פרטיים.

אתם רוצים שנציג - - -

על מה את מטיפה לנו? תסתכלי על אנשים פה, הם לא ישנים בלילה.

אתה רוצה שנוציא רשימה של כל עבירות הבנייה?

ואת יושבת אטומה, את לא מבינה את המשמעות.

די.

- - -

יש לה היתר חורג 16 שנה. היא תיתן לנו היתר חורג. תני לנו היתר חורג 16 שנה.

מספיק, מספיק כבר.

תמיר, כל מה שאמרתי מוקלט, ואני עומד מאחורי מה שאני אומר. 16 שנה לא היה לכם היתר.

- - -

ראש המועצה, מספיק. תקשיבו, אתם סתם יורים לעצמכם בראש, זה מה שאתם עושים.

איך איתרתם אותו? לכם קל להשיג אישור כזה, נכון? תספרו לנו איך, גם אנחנו נשיג אישור כזה.

שמעון, בואו נפסיק.

מספיק. די.

תרחמו על המשפחות, תראה מה קורה פה. תרחמו על האנשים פה, אנשים התגרשו בגלל הסיפור הזה.

מספיק עם זה. מה זה נותן לכם כל הדברים האלה? באמת. אתם רוצים לפתור את הבעיה או שאתם רוצים להילחם על הבעיה? נעשה ישיבה. אתם ממשיכים הלאה לבד, אתם לא צריכים אותי. אני מקווה שבישיבה תביאו את הפתרון, כי זה מגיע לאנשים. גם עם כל הסיבות התכנוניות והמשפטיות לדעתי אפשר לפתור את זה. סיימנו מבחינתי את העניין, אבל מישהו רוצה להגיד משהו?

אני רוצה להגיד משהו. אני שמחה מאוד על ההצעה הזאת. אני חושבת שלא ראוי שרשויות מרשויות המדינה יתגוששו ביניהן. לצערי זה המצב כרגע. אני רוצה גם להתחבר לדברים החשובים שאמר המנכ"ל. לוועדה המקומית יש שני כובעים, אחד הוא תכנוני ואחד של אכיפה. מבחינת אכיפה, אכפנו. נגד העסקים הבלתי חוקיים הוגשו כתבי אישום, אני חתומה עליהם.

הכובע השני שלנו הוא כובע של מוסד תכנון שבא לדון בהכשרה גם של עבירות. אנחנו פה נתנו החלטה לאשר שימוש חורג. המינהל בצעד לא שגרתי, ואין מחלוקת שזאת זכותו, הגיש ערר. אני חושבת שאם תצא פה הסכמה, ואני פונה פה גם לחבריי מהמינהל, להקפיא את ההליך הזה, לא להתקדם איתו, מכיוון שזה לא יעשה טוב לאף אחד. בעיקר אם אנחנו פה יוצאים עם איזושהי הבנה של הידברות בפרק זמן של שבועיים.

לא צריך להקפיא, אלא לתת בקשה לוועדת הערר לדחות את הדיון עד שישבו לנסות למצוא פתרון. אין צורך בהקפאה.

זאת הבקשה שלי, לזה אני מתכוונת.

דחיית הדיון, שלא תהיה החלטה של ועדת הערר היא מספקת פה. עוד מישהו רוצה לדבר?

לבקשת היושב-ראש, עד לשבועיים הקרובים אנחנו לא נתנגד לדבר הזה.

בסדר גמור. גם ככה לא עושים מהר דיונים. ועדת הערר אצלכם צ'יק-צ'ק? מה?

אצלנו יש עניין של תגובות, והצטברו כל מיני החלטות.

בסדר, אז תעכבו את הכול, היא אומרת שאין לה בעיה. עוד מישהו?

כבוד היושב-ראש, מבקשים שזה יהיה חודש.

מי מבקש?

אני.

אז שיהיה חודש, מה זה משנה לי. בינתיים הכול מתעכב, נכון? מוסכם שהכול יתעכב. אם הכול מתעכב אז אין בעיה, שיהיה חודש ימים. אז אנחנו נעשה ישיבה בעוד חודש.

מנכ"ל רמ"י, איך אנחנו מתנהגים מול צווי הפינוי שיש לנו? הקטע שאני רוצה להסביר פה לאנשים שגם - - -

זה מול היזם, לא מולנו.

אבל היזם נדרש על ידכם. אבל, תקשיבו, חבר'ה, גם אם אני רציתי או כל אחד מאיתנו פה רצה להעתיק את המקום ואת העסק שלו אין לנו לאן, כי כל אזור התעשייה אלו מבנים מסחריים. גם אם אני רוצה להעביר את העסק ולא להיות עבריין, ולא לבקש שימוש חורג, כי זה עלה לנו כסף. השימוש החורג עלה לנו כסף, הייעוץ המשפטי עלה לנו כסף, ההגעה לפה עולה לנו כסף. רצינו לעשות את הכול על פי חוק. לאן נעבור? אין מבנים מסחריים, יש רק מבני תעשייה.

אנחנו מול היזם נקפיא לחודש. מה שהיזם מחליט - - -

מה שהוא יעשה יעשה, אין לכם שליטה עליו. היא מול היזם מקפיאה את הכול לחודש. אתם תדברו איתו.

מצוין, אז אתם תיידעו אותו, וגם העורך דין שלנו יצטרך לפעול בהתאם לזה. תודה.

סיימנו את הישיבה מבחינתנו. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:11.