פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
5
ועדת הכלכלה
16/01/2023
06/02/2023
09:45
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ג (16 בינואר 2023), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/01/2023
המגמה המתמשכת של עליה במחירי מוצרי המזון והשפעתה על יוקר המחייה
פרוטוקול
סדר היום
המגמה המתמשכת של עלייה במחירי מוצרי המזון והשפעתה על יוקר המחיה
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אברהם בצלאל
אלי דלל
בועז טופורובסקי
אוהד טל
אלון שוסטר
מוזמנים
¶
ינון אלרועי - משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה
מיכל כהן - ממונה, רשות התחרות
אוריאל סיטרואן - כלכלן ראשי (מינוי זמני) וראש מחלקת שווקים, רשות התחרות
ד"ר זיוה חממא - מנהלת היחידה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות
גלית בן-נאים - מנהלת תחום בכירה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר
אורי צוק-בר - סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות
רותם דרייפוס - מרכזת בכירה (תקצוב-עיזבונות), משרד הרווחה והביטחון החברתי
ד"ר דליה שיליאן - מנהלת אגף מחקר ופיתוח, כלכלית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
ד"ר רון תומר - נשיא, התאחדות התעשיינים
דודי מנביץ' - יושב-ראש, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
ליאור כוכבי - ראש תחום רגולציה וקשרי ממשל , התאחדות התעשיינים
אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר
איתן יוחננוף - בעלים של רשת יוחננוף, רשתות שיווק
עוז יוסף - בעלים של רשת יוחננוף, רשתות שיווק
רמי לוי - מנכ"ל ובעלים רמי לוי שיווק השקמה, רשתות שיווק
גל שולמן - מנהל תחום מותג פרטי שופר סל, רשתות שיווק
ליריק מאירי - יועצת משפטית אלקטרה , רשתות שיווק
נופר טל - היועצת המשפטית, ויקטורי רשת סופרמרקטים, רשתות שיווק
לילך דחוח - קצינת ציות, שופרסל, רשתות שיווק
ערן מאירי - היועץ המשפטי, שופרסל, רשתות שיווק
אייל טואג - בעל העסק, לומיטו מעדני הבשר, יצרני ויבואני מזון ומשקאות
איל ליברמן - סמנכ"ל שרשרת אספקה - אוסם, יצרני ויבואני מזון ומשקאות
יעל נבו - סמנכ"לית בכירה ויועמ"ש, חברת שטראוס, יצרני ויבואני מזון ומשקאות
דרור שטרום - מנכ"ל, המכון הישראלי לתכנון כלכלי
לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99 הלובי הציבורי
ברוך שניר - מנהל מחלקת כלכלה מלאכה ותעשייה, התאחדות המלאכה והתעשייה
צחי יצחק בן עיון - יושב-ראש, ענף העצמאים, התאחדות המלאכה והתעשייה
אריאל ברזילי - ראש אגף כלכלה, התנועה למען איכות השלטון בישראל
אברהם דניאל - יושב-ראש, התאחדות החקלאים החדשה
אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
איציק שניידר - מנכ"ל, מועצת החלב, מועצות ייצור ושיווק
אלי גורנו - סמנכ"ל, מועצת החלב, מועצות ייצור ושיווק
ליאור שמחה - מנכ"ל, התאחדות מגדלי בקר
עמי מגן - מנכ״ל הדסה נעורים, כפרי הנוער והפנימיות בישראל
שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות, הברים, המועדונים ובתי הקפה בישראל
אלי שלום סתוי - יושב-ראש, פורום מזון ומכולות
ד"ר דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
איתן ברושי - חכ"ל
עדן קוגן
–
עשתה מחקר על מזונות ללא גלוטן לצליאקים
יונתן גלנטז מאירי - עשה מחקר על מזונות ללא גלוטן לצליאקים
עינב קרנר - גלי צה"ל
בת חן רוטנברג - רכזת בכירה, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
המגמה המתמשכת של עלייה במחירי מוצרי המזון והשפעתה על יוקר המחיה
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם. בהצלחה לוועדה הזאת, זה דיון ראשון של הוועדה. היום הדיון הוא כללי. אנחנו נקיים מספר דיונים על הנושא הזה, כך שמי שלא יספיק לדבר היום, שלא ידאג, הוא ידבר בפעם הבאה, ואנחנו גם נחלק את זה לקבוצות. היום זה דיון כללי עם כולם, לאחר מכן נקיים דיון עם קבוצה מסוימת ואחר כך עם קבוצה אחרת, על מנת שנוכל להיכנס לתוך העניין בצורה יותר רצינית. על סדר-היום: המגמה המתמשכת של עלייה במחירי מוצרי המזון והשפעתה על יוקר המחיה. כל מי שמדבר, אני מבקש שיגיד את שמו, אנחנו צריכים את זה לפרוטוקול.
אני רוצה לומר לכם, שתדעו, כמו שאז איחדתי את כל הכנסת בנושא קצבת הנכות והעלינו אותה ל-4,000 שקלים – הנה בחודש ינואר היא מגיעה סוף סוף – וגם הצמדתי את זה למדד השכר, בניגוד לעמדת האוצר, אנחנו נעשה את זה גם במקרה הזה. הממשלה, עם כל הכבוד לה, וגם כל הגורמים הפרטיים, אם אנחנו נשתכנע שצריך לעשות מעשה, אנחנו נעשה אותו. שתדעו. כמו שעשינו אז, נאחד את כולם לצורך מטרה משותפת, לטובת האזרח הישראלי והצרכן הישראלי.
אני רוצה להגיד שאני לא מאשים אף אחד בשום דבר. ברור לי שהממשלה צריכה לשים יד בכיס, ברור לי שהיצרנים ומי שמוכר מוצרים צריך להרוויח, אף אחד לא צריך להפסיד, אבל מצד שני אנחנו צריכים גם לדאוג לצרכן הישראלי ולראות איך אנחנו עושים את זה בצורה טובה, לטובת כולם. חבר הכנסת דלל, בבקשה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
בוקר טוב. אני רוצה לפרגן לך, להגיד לך בהצלחה, דוד ביטן. אני חושב שחשוב מאוד שאתה נמצא כיושב-ראש ועדת כלכלה, אתה ידוע כבולדוזר שיכול להזיז דברים. נושא יוקר המחיה הוא מאוד מאוד חשוב. צריך למצוא את הסיבות וצריך לראות את היצרנים, צריך לראות את המשווקים, את התחרות, צריך באמת לבחון את הדברים על בסיס עובדות ולראות מה נוכל לעשות כדי שבסופו של דבר תושבי המדינה, אזרחי המדינה, יוכלו ליהנות ממחירים נוחים יותר וטובים יותר. ובהצלחה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, לכל הנוכחים כאן. האמת, יש לי חיבה מסוימת לוועדה הזאת, באמת צוות מקצועי, לא צריך גם את העדות שלי בנושא הזה בסוגיה הזאת ספציפית, אבל בוועדה הזאת כן מתרחשים ויש דיונים על הדברים המהותיים של היום-יום שלנו.
הסוגיה של יוקר המחיה היא סוגיה שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות, במיוחד בשנה הזאת אנחנו רואים עלייה מאוד מאוד גדולה במחירים, אנשים שכורעים תחת עול העוני לא יכולים להמשיך את היום שלהם ואפילו דברים בסיסיים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם ולהתקיים.
אני לא רוצה יותר מדי לפרט בסיטואציה ובמציאות הקשה ומי האוכלוסייה הכי נפגעת מיוקר המחיה.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
כל האוכלוסיות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון. זה חוצה מגזרים אבל ישנן אוכלוסיות שקשה להן יותר מהאחרים, ואם אנחנו נסתכל גם בדוח של הביטוח הלאומי וגם בדוח האלטרנטיבי של עמותת לתת, אנחנו יודעים שישנם שלושה מגזרים ש"מככבים", לצערי הרב, במובן השלילי – האוכלוסייה הערבית, האזרחים הוותיקים, החרדים, ואין ספק שיש עוד אחרים – ומה שבאמת עוד יותר קשה, שישנן משפחות שיש בהן שני מפרנסים ועדיין הם חיים מתחת לקו העוני.
אני חושבת שכדי להתגבר על הסוגיה הזאת צריך לבוא עם תוכנית סדורה וגם יש צורך בחקיקה, גם מבחינת הקצבאות וגם באותו זמן לתת יד לפתרונות להעלות את רמת החיים של אותם אנשים על ידי מתן כלים ומיומנויות כדי שהם יצאו מהמקום הזה.
אין ספק שהמצב עגום מדי, ואני בטוחה שתוכל – מהמקום שלך וגם מהרקע שלך – לדעת איך באמת לצאת מהמקום הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. שתדעי, אנחנו לא נוכל לפתור את בעיית העוני בסוגיות האלה כרגע. זאת בעיה אחרת שצריך לפתור אבל לא במסגרת הזאת לדעתי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל אין ספק שהמסגרת הזאת, כבודו, יש לה אמירה וחשיבות.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש לזה חשיבות גם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
במיוחד בנושא של חקיקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש לזה חשיבות, אבל לא נוכל לפתור את הבעיה הזאת בוועדה הזאת. זאת הכוונה שלי. חבר הכנסת אברהם בצלאל.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
יושב-ראש הוועדה, אני מאוד שמח שהנושא הראשון שלקחת על עצמך בוועדה בקדנציה הזאת זה יוקר המחיה. כולנו מרגישים את זה. גם אנחנו, שברוך השם מרוויחים סביר, אפשר לקרוא לזה, אתה מרגיש את זה בכיס.
דוח העוני התפרסם רק לפני כמה ימים, שר האוצר היוצא אמר שהכניסו הרבה כסף למדינה, מתגאים שהכניסו כל כך הרבה כסף למדינה, והגירעון והגירעון, אבל אני רואה שבשנה האחרונה יש מאות אלפים שנכנסו לגל העוני, אם זה ילדים ואם זה אנשים מבוגרים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
במיוחד ילדים ומבוגרים.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
ילדים ומבוגרים אלה שתי האוכלוסיות שמאוד מאוד נפגעו מזה, אז אני אומר, מה עשו בשביל יוקר המחיה? הייתי בטוח שנראה לפחות איזה קיטון, לצערי הרב יש רק גידול. אני באמת שמח שיושבים ומדברים על זה פה.
יש לי שני נושאים קטנים, מעניין אותי מה עושים איתם. אחת הדוגמאות זה הנושא של הקפה השחור. דנו בזה ב-2003, רצו להכריז על זה כמונופול. היום יש את עלית, היום הרי כמעט כל בית שני צורך את הקפה השחור. ב-2007 זה עלה בבית המשפט אבל החליטו שלא עשו בדיקה מספיק מעמיקה לגבי קפה ערבי וקפה שחור, אבל ב-15 השנים האחרונות לא שמעתי למה עדיין אין תשובות, למה לא דנו בזה, למה לא עשו עם זה משהו. יש גידול של למעלה מ-50% במחיר הקפה השחור מלפני 15 שנה ועד היום, וסתם מעניין אותי, אם היו מכריזים על זה כמונופול אולי באמת הצרכן היה מרגיש את זה פחות.
דוגמה שנייה היא בנושא הדבש. אני רוצה פעם אחת באמת להבין, אני חדש ואני רוצה להבין איך יכול להיות שיש ב-40 שקלים קילו דבש ויש ב-17 שקלים.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
אני רוצה פעם אחת באמת להבין איך זה שיש כאלה הבדלי מחירים בין קילוגרם כזה או אחר.
רמי לוי
¶
אני אגיד לך את זה בפשטות. מתוך 33 שקלים, 17 שקלים מס. תוריד את ה-17 שקלים מס, נמכור אותו ב-16 שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב שפתרנו את הבעיה של הקפה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו לא נכנסנו למצרכים עצמם אבל יש דברים שהם קשורים לתינוקות, שהם א'-ב'. לחם.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
הבאתי דוגמאות של דברים שהגיע הזמן שצריכים להבין, יוקר המחיה הוא דבר לא נתפס ולהבין מה קרה באמת, מה קרה שיש פערים כאלה גדולים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הלוואי והבעיה שלנו הייתה רק דבש.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
שלום לכם. מה שאני מציע לתחילתו של דיון רציני, מעמיק – קודם כול, מודה על הכנסת הנושא לדיון בוועדה החשובה הזאת – אני מבקש רק לשים לב, יש לנו נטייה, כאשר עוסקים בנושא מסוים, להסתכל על הכול בפריזמה המסוימת, לא רוצה להגיד צרה, של יוקר המחיה.
יוקר המחיה הוא קריטי. אני עצמי חי בצורת חיים שבה אני דואג לכך שאני וחבריי – אני חבר קיבוץ – יהיה לנו בסיס איתן, בסיס נכון, רשת ביטחון. אני מאמין בכך שמדינה צריכה לדאוג לרשת ביטחון עבור כל אזרחיה ואני מעודד אותנו לעסוק בוועדה הזאת בצדק ופחות בצדקה, נשמור את זה למקומות אחרים.
אבל בסוגיה עצמה האינטלקטואלית הזו של מה קורה עם עליית המחירים, אני מבקש לא לשכוח שיש – לצד הצורך לתת תשובות, למתן את עליית המחירים, להקטין את פערי התיווך, לעודד את הייצור המקומי – לא לשכוח שיש לנו כאן מדינה לנהל. אנחנו רוצים את הפריסה הארצית, אנחנו רוצים ייצור מקומי, אנחנו רוצים איזון נכון בין העיקרון, חוק יסוד, הפרנסה, היכולת לשנע סחורות מצד אחד של האוקיינוס לצד שני, זה צריך להיות.
ויחד עם זה, יש לנו מאבקים או אתגרי אקלים, יש לנו אתגרים מדיניים ביטחוניים בעולם, יש לנו צורך להרגיש בעצמנו שאנחנו מייצרים את המזון שלנו כאן. אנחנו עומדים היום על 50% קלוריות שמיוצרות עבור האזרח הישראלי בארץ ואנחנו צריכים לדאוג שזה לא יקטן.
בתוך כל הסבך הזה אנחנו צריכים לפעול וכמובן לעסוק בדיוק בשאלה הזו. אני מבקש שהנושא של פערי התיווך יהיה חלק מרכזי. יש לנו נתונים, הייתי אומר קודקסים של נתונים שונים, וראינו ויכוחים גדולים בוועדה הקודמת בין אריות כלכלה ופוליטיקה, ואני מבקש שהוועדה הזו תעסוק בשאלה לאן הולך הכסף, כאשר בפתח החקלאי, פתח השדה או המטע, הוא מקבל בערך – כלל אצבע – שליש או רבע מהעלות של הצרכן בקצה.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אני חושב שבשנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, מה שתרם ליוקר המחיה היו שני אלמנטים של ריבית מאוד גבוהה, כשאני רואה שהנגיד לא עוצר עם העניין הזה. זה מאוד מטריד אותי כי זה גרם למשהו כמו 700, 800, עד 1,000 שקלים למשכנתה של זוגות צעירים. שמעתי את הנגיד אומר שיהיה לנו קשה בהתחלה, ויותר מאוחר יהיה טוב לכולנו. אני לא בטוח שהרבה זוגות יצליחו לסיים את המסע הזה לרגע שיהיה טוב. אז אני לא רוצה להגיד משהו קיצוני אבל אני חושב שצריך לחשוב להוציא את העניין הזה של הריבית מהידיים של הנגיד בלבד. אני חושב שצריך לחזור לעניין הזה שהייתה התייעצות בנושא הזה.
והנדל"ן, אנחנו רואים שזה הריץ 20% יוקר, זה אני חושב אחד מהדברים שהחמירו את הנושא של יוקר המחיה, מעבר לתחרות וחקלאות, שאני תומך בכל פה בכל מה שאמר ידידי שוסטר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא רוצה להפריע לח"כים אבל אנחנו התלבשנו כרגע על מחירי המזון וההשפעה שלהם על יוקר המחיה. ברור שיש עוד דברים שמשפיעים, אז בואו נתמקד בזה לדעתי. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בוקר טוב, אדוני. אין ספק שישנה עליית מחירים מאוד מטרידה ואם מחברים את זה לדוח העוני שפורסם לפני כמה ימים, זה מאוד מטריד ואני כאן על מנת לדבר על כל הנושא הזה, איך מחברים את זה יחד עם המצוקות שיש בחברה הערבית. זה מאוד מטריד, וכחברי כנסת כאן אנחנו חייבים לשמוע מהמנכ"לים של רשתות המזון איך אנחנו מביאים בשורה לאזרחים, לתושבים, בכלל, וגם המקומות. הרשתות שנמצאות בחברה הערבית, איך אנחנו מורידים את המחירים, כשכל הזמן – לפחות בשנתיים האחרונות – אנחנו שומעים רק על עליית מחירים.
אנחנו צריכים לספק נתונים – אני מתכוון לבעלי הרשתות והמנכ"לים – לוועדה איפה בדיוק המחירים עולים, באיזה תחומים, באיזה מוצרים, ואנחנו צריכים לבוא עם תוכנית מסודרת להורדת המחירים בסניפים וברשתות על מנת להקל על האזרחים.
אנחנו רואים בכל מיני מקומות ובכל מיני רשתות וסניפים שמעלים מחירים במקומות אחרים במוצרים מסוימים ומורידים באחרים ויש כל מיני שטיקים וטריקים במחירים, במוצרים האלה. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו מפסיקים להעלות את המחירים, למצוא פתרונות אחרים, לחשוב על האזרחים העניים ולספק פתרונות ותשובות לוועדה. תודה.
מיכל כהן
¶
בוקר טוב. אני אשמח שתעלו את המצגת. אני כן נתבקשתי לדבר על המדיניות שלנו בענייני מיזוגים, גם במקטע רשתות השיווק, במקטע הקמעונאי, וגם במקטע של ייצור ושיווק מזון, מה שאנחנו מכנים מקטע הספקים.
(שקף: מדדי ריכוזיות). אני יכולה לומר שאנחנו, בוודאי בשנה האחרונה, תמיד בדקנו את המיזוגים מאוד בקפדנות, אבל סוגיית יוקר המחיה בשנתיים האחרונות, בטח מאז הקורונה, היא נמצאת באמת בראש סדר העדיפויות שלנו, בעיקר בהקשר של המזון. בדיקות המיזוגים שלנו הן מאוד מאוד קפדניות, וצריך לומר שהנטל להתנגדות למיזוגים הוא נטל לא נמוך, זה לא דבר שבשגרה שרשויות תחרות מתנגדות למיזוגים. בסופו של דבר, הסחירות של נכס, הדינמיות שלו, זה משהו שהוא טוב לכלכלה, הוא חשוב לכולנו, ולכן אנחנו צריכים בעצם להתנגד באמת כשעולה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות. את שאר המיזוגים צריך לאשר.
אני כן רוצה לומר שהקפדנות שלנו, היא מתבטאת בעיקר בבדיקות עומק שאנחנו עושים, ומיזוגים בתחום המזון, בוודאי במקטע הספקים – ואני תיכף אתאר קצת את ההבדלים בין המקטעים – זוכים לבדיקות מאוד מעמיקות. על הרקע הזה אנחנו גם השנה התנגדנו לבקשת מיזוג של שטראוס עם ויילר בתחום הטופו והתחליפים הצמחיים, בקשת מיזוג של כרמל וארזה, בשווקי התירוש והיין לקידוש, במחלבות כפר תבור שביקשו להתמזג עם מחלבות גד, כשבעצם הייתה ביניהם חפיפה אופקית.
הרבה מאוד משאבים מושקעים בבדיקות המיזוגים האלה, למרות שרשות התחרות, אני חייבת לומר בעניין סדרי העדיפויות, זה לא משהו שהיא בוחרת או מחליטה להשקיע בו את הזמן. בקשות מיזוגים הן בקשות שהממונה חייבת לבדוק אותן ובעצם לא אנחנו מחליטים מה יגיע לפתחנו. כל מי שרוצה לעשות עסקת מיזוג במדינת ישראל ועומד ברפים הקבועים בחוק, צריך להגיע לאישור מקדים ברשות התחרות ולכן אני חייבת לומר שמאז הקורונה גם הייתה עלייה מאוד דרמטית בכמות המיזוגים שהגיעו. אנחנו עלינו מפחות מ-200 מיזוגים ל-240 מיזוגים בשנה, לא מעט מהם עסקו גם בתחומים של מזון ואנחנו מאוד שמים על זה דגש.
אני כן אומר שברמת המדיניות יש שני דברים שאני מקפידה עליהם. בסופו של דבר, מיזוג זה דבר שהוא כולל הרבה אי ודאות, אנחנו בעצם מנסים לצפות מה יקרה בעתיד, מה יקרה לתחרות בעתיד כתוצאה מהמיזוג, ולא תמיד יש תשובה חותכת אבל אנחנו מעמיקים את הבדיקות כדי להגיע לבסיס הכי מוצק שניתן. אני חייבת לומר שכשיש עדיין ספק אנחנו תמיד נעמוד על המשמר ונעדיף למנוע מיזוגים שעלולים לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות מאשר שיתחוור לנו בדיעבד שעשינו טעות ופגענו בתחרות, בעיקר בגלל שמיזוג זה מכאן והלאה ואין דרך חזרה. או לפחות, ככל שניסו בעבר לחזור ממיזוגים, זה דבר מאוד מאוד מורכב שאין לו הרבה הצלחות בהיסטוריה הכלכלית, גם של מדינות אחרות ולא רק של ישראל.
אני כן אומר שבמקטע הקמעונאות יש לפחות יותר תחרות – בואו נגיד כך – אם מקטע הספקים הוא מקטע יחסית ריכוזי, מקטע הקמעונאות הוא הרבה פחות ריכוזי. אנחנו רואים הרבה רשתות קמעונאיות, אנחנו מדברים על אזור ה-20 רשתות קמעונאיות.
אני חושבת שהדברים גם עלו פה לגבי סניפים מסוימים. חשוב להגיד שבמקטע הקמעונאות התחרות היא תחרות גיאוגרפית, זאת אומרת בסופו של דבר כל רשת שיווק רואה את המתחרים שלה לפי אזורים גיאוגרפיים, וברור שחנות בצפון היא לא מתחרה לחנות בדרום. אני תיכף אראה נתונים אבל אני כבר אומרת, צריך לקחת אותם בכוכבית כי יש אזורים שמבחינה גיאוגרפית יש בהם המון תחרות ויש אזורים שפשוט מה שרואים הצרכנים שגרים שם, יש פחות תחרות, אבל ברמה הארצית אם אנחנו מסתכלים על הרשתות, יש הרבה רשתות והמקטע הקמעונאי הוא יחסית מקטע תחרותי.
אפשר גם לראות את זה במרווחים. המרווחים במקטע הקמעונאי הם לא מרווחים חריגים לעולם, גם המרווחים הגולמיים וגם התפעוליים. אנחנו מדברים על דברים שכשאנחנו משווים אותם לעולם, הם נמצאים פחות או יותר בממוצע.
(שקף: CR3). CR3 זה מדד אחד של ריכוזיות שמראה את נתח השוק של שלוש רשתות השיווק הגדולות. אנחנו לא יכולים להביא פה נתונים יותר מפולחים רק מבחינת סודות מסחריים. אנחנו עשינו את זה מ-2014, שזה מועד כניסת חוק המזון לתוקף. מ-2014 יש ירידה די עקבית. התחלנו ב-57%. ציר ה-Y הוא לא מאפס אבל התחלנו ב-57%, היום אנחנו ב-49%.
(שקף: מדד HHI). יש עוד מדד ריכוזיות שנקרא מדד HHI שהוא מדד מאוד מקובל בעולם. הערכים של מדד HHI: מעל 2,500 זה ריכוזיות גבוהה, בין 1,500 ל-2,500 ריכוזיות בינונית, ומתחת ל-1,500 זה ריכוזיות נמוכה.
אנחנו רואים גם פה שאנחנו בטווח הירוק, אבל שוב אני אומרת, יש אזורים גיאוגרפיים שבהם אין מספיק רשתות ואין מספיק תחרות. כמובן שאנחנו בודקים את הדברים האלה כשמגיעות לפתחנו בקשות לפתיחת חנות, זה סעיף שיש בחוק המזון, ובמקומות שבהם יש שטחים מסחריים פנויים שאליהם יכולות להיכנס רשתות אחרות, אז אין בעיה גם לפתוח חנויות לרשתות קיימות, אבל במקומות שבהם אין שטחים מסחריים שהם רלוונטיים לחנויות קמעונאיות גדולות – כשאנחנו מדברים על מאות מטרים – במקומות האלה אנחנו נתנגד לפתיחת חנויות. כזאת דוגמה הייתה למשל ברעננה בפתיחת סניף של שופרסל, בסופו של דבר נפתח שם סניף של יוחננוף, שלשמחתנו הוא מגדיל את התחרות באזור.
(שקף: מדד HHI, משקף את מידת הריכוזיות בקרב הספקים הגדולים). אני רוצה לעבור למקטע הספקים, שהוא מקטע שבעינינו, כשאנחנו בודקים את השוק, הוא יותר ריכוזי. כאן אנחנו רואים נתונים של 2020. אנחנו מדברים במדד HHI, כלומר מעל 2,500 זה כבר נחשב אדום, בין 2,500 ל-1,500 זה הצהוב, ומתחת ל-1,500 ירוק.
אלה כמה דוגמאות, אני גם פה רוצה לשים כוכבית. אלה נתונים של סטורנקסט, לפי קטגוריות שחברת סטורנקסט קבעה. בדרך כלל, הניתוח הכלכלי שלנו הוא על שווקים הגבליים, שווקים תחרותיים, שהם יכולים להיות יותר מצומצמים כי גבינה צהובה 28%, היא לא מתחרה לגבינה צהובה 9%, או יכולה לא להתחרות, זה תלוי מה השאלה שאנחנו בודקים. אז כן אנחנו רואים פה שהגבינות הצהובות הן כולן ביחד כי אלה הנתונים שיש ברמה האגרגטיבית, אז גם פה אנחנו שמים כוכבית שזה לא הדבר הכי מדויק אלא איזושהי השלכה לפי הנתונים שיש.
(שקף: מדד HHI משקף את מידת הריכוזיות בקרב הספקים הגדולים). אני מניחה שמתקשים לראות אבל יש את זה מודפס. הצבעוניים הם נתוני 2021, כשהנקודות השחורות הן נתוני 2020. אפשר לראות שברמת העיקרון לא השתנה הרבה במקטע הספקים בין 2020 ל-2021, פחות או יותר אנחנו נמצאים על אותה רמת ריכוזיות, מה שמבחינתנו שם את הבעיה או מפקס את כיוון המאמץ שלנו למקטע הספקים ולצורך להכניס עוד תחרות במקטע הזה.
מיכל כהן
¶
זה בכמה וכמה וריאציות. כמובן, דבר אחד זה ככל שיש איזושהי התנהלות – ועל ספקים גדולים חלות גם המון הוראות של חוק המזון שהן הוראות שנועדו למנוע מראש אפילו, גם אם אין פגיעה תחרותית, עוד לפני שיש פגיעה תחרותית הן נועדו למנוע התנהגות שפוטנציאלית יכולה לפגוע בתחרות, גם אם בשוק מסוים היא לא פוגעת. בעצם חוק המזון, הוא צופה פני עתיד והוא מרחיק את הסכנה.
אנחנו אוכפים עכשיו את חוק המזון בצורה די אינטנסיבית. אנחנו ביקשנו את כל ההסכמים של כל הספקים הגדולים עם כל הקמעונאים הגדולים כדי לוודא שאין הפרות באזור הזה, וכל הפרה שאנחנו מצאנו, היא תזכה לאכיפה. זה מהלך שעכשיו כבר אנחנו די בסיום שלו ועשינו את זה בצורה רוחבית לכל השוק. שוב אני אומרת, הם לאו דווקא פגעו בתחרות אבל המטרה היא להרחיק את היחס בין הקמעונאים הגדולים והספקים הגדולים מאזור הסכנה בכלל. כמובן שאם יש פרקטיקות ואם מגיעות אלינו תלונות של ספקים קטנים – והם כולם נמצאים איתנו בקשר ויודעים לפנות אלינו – אנחנו בודקים אותן לעומק ואם יש מקום אנחנו אוכפים.
זה לא תמיד נוגע למה שקורה דווקא בספקים הקטנים אבל למשל יש תיק אכיפה מאוד משמעותי עם עיצומים מאוד משמעותיים שאנחנו הטלנו על קוקה קולה, שנמצא עכשיו בשלבים הסופיים של הערר שלו, בעצם אנחנו מחכים לפסק דין של בית הדין להגבלים עסקיים, על פרקטיקה שהיא עשתה לטעמנו שמסכנת או דוחקת מתחרים שלה מהמקררים בפיצוציות ובמקומות של מזון מהיר. אז אנחנו גם אוכפים, גם בחוק המזון, גם את חוק התחרות.
אנחנו עכשיו גם מקיימים דיון והוצאנו קול קורא לגבי סדרנות מדפים. בחוק המזון יש הוראה על כך שספק גדול לא יכול לסדר את המדפים אצל קמעונאי גדול. היום יש פטור לקמעונאי שיש לו פלנוגרמה, הספק יכול לסדר את המדפים. אנחנו נמצאים בשלבים אחרונים של הערות הציבור לדיון מחודש בפטור הזה. זה גם אחד מהדברים שאנחנו באמת פנינו לספקים הקטנים כדי לראות ולשמוע את דעתם האם הפטור הזה משרת אותם או פוגע בהם, כדי לעזור להם.
אלי דלל (הליכוד)
¶
את מדברת על מדד או מידת הריכוזיות. ככל שיש יותר ריכוזיות, בעצם המחיר יותר גבוה, וכך הלאה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אם אני מסתכל על הריכוזיות של החלב, בעצם מי שקובע זה רשות החלב, את מחיר החלב שזה חומר גלם. מה המדינה עושה? אומנם אני שואל אותך אבל אני שואל בכלל את מי שנמצא פה מה המדינה עושה כדי שמחיר החלב, שהוא בעצם חומר הגלם של היצרנים, יהיה נמוך יותר. אין ייבוא חלב.
מיכל כהן
¶
אני כן אגיד שתי מילים על שוק החלב. שוק החלב הוא שוק מתוכנן, וכשוק מתוכנן אנחנו צריכים כולנו לקחת בחשבון שזה לא שוק תחרותי. זה שוק שבו באמת המדינה מתכננת, הכמויות מתוכננות, על מגדלים יש גם פטור מתיאום, אז אנחנו כרשות תחרות חושבים שפתיחה לתחרות – כמובן מבוקרת, כמובן בהסדר כולל של השוק הזה – זה דבר שהוא יהיה מבורך.
אלי דלל (הליכוד)
¶
בידי הממשלה, שלא לדבר על מחיר החשמל ודברים נוספים, אבל ברגע שאתה רואה פה את מחיר החלב ואת הריכוזיות בתחום החלב, אתה מבין שיש פה שרשרת של בעיות ויש פה לא מעט גורמים שהם גם אצלנו בממשלה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עוד שאלה בבקשה בסוגיה הזאת. גם במצרכים בסיסיים כמו חלב ועוד דברים, במקומות שהם פריפריה חברתית וגיאוגרפית, שאין שם רשתות מזון גדולות, המחירים שם לרוב הם יותר גבוהים ממקומות אחרים.
מיכל כהן
¶
אמרתי, התחרות שהרשתות רואות היא גיאוגרפית, ובמקום שבו יש סניף של רשת אחת ואין סניפים של רשתות אחרות, כמובן הרשת רוצה למקסם את רווחיה.
נופר טל
¶
היא אמרה שאין רשתות גדולות בכלל.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אין רשתות גדולות, יש חנויות והם מקבלים את זה במחיר יותר גבוה והם גם מוכרים את זה במחיר יותר גבוה.
קריאה
¶
במאה אחוז יותר גבוה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון. השאלה מה האפשרויות, מה הפתרונות לדבר הזה כדי לשמור דווקא על אותם אנשים שהם לרוב עניים.
מיכל כהן
¶
הסמכות שלנו היא למנוע פגיעה בתחרות, זאת הסמכות שלנו. ברגע שאין תחרות כי לרשתות לא משתלם להגיע למקום מסוים, אנחנו לא יכולים להכריח עסק לפעול.
מיכל כהן
¶
אני יכולה לתת דוגמה על חובות שהטילה המדינה. בוודאי, חוק התחרות לא עוסק בזה וזה לא תחרות מיטבית אבל אולי כרפורמות, אפשר לעשות כזה דבר. הדוגמה שאני יכולה לתת זה למשל פריסה של סיבים. המדינה הטילה על בזק וגם על הוט, כמונופולים, חובת פריסה אוניברסלית, כלומר הם היו חייבים להגיע לכל מקום. זה השתנה כי בסופו של דבר זה לא קרה וצריך להבין גם מה הכלכלה מאפשרת, מה הרווחים מאפשרים, ונעשה גם שינוי ונעשתה רפורמה, אבל בכל מקרה המדינה, כחלק מרפורמה וכחלק מחוק, קבעה בעצם איך יגיעו הסיבים לכל מקום בארץ, גם ליישובים מבודדים שלא משתלם לפתוח בהם.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
את יכולה להשפיע על מחירי הקנייה לקמעונאים קטנים? כי זה מה שמגביר בעצם תחרות. זה מה שאמר דוד קודם.
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, אבל בינתיים, הרי אם בדימונה יש רק את ויקטורי ואין משהו אחר, אז ברור שהוא יעלה את המחיר. סתם אמרתי ויקטורי, אל תתפוס אותי במילה.
רמי לוי
¶
אני מסתכל פה על הגבינה הצהובה למשל. אם תורידו את המכסים ותפתחו את השוק באופן חופשי, זה ירד בעשרות אחוזים. זה א'-ב' של העניין.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין אבסולוטי. אנחנו גם צריכים להגן על היצרנים המקומיים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו רוצים להגן על היצרנים אבל אנחנו רוצים גם לתת אפשרות לאזרחים.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה שאני מציע, את צריכה לבוא ולהגיד לנו, אנחנו צריכים לדעת מה את צריכה על מנת להגביר את התחרות, שאין את זה בחוק של היום. את לא חייבת לענות עכשיו, תחשבי על זה, כי הסמכות שלך זה לא רק במיזוגים ודברים מהסוג הזה, עם כל הכבוד. רשות התחרות, כשמה כן היא, היא צריכה לארגן תחרות ולא רק לאשר מיזוג כזה ואחר.
אני חושב שאם הרשתות האחרות לא מוכנות לפתוח במקום שיש רק את זה, צריך לתת סמכות, לחייב אחד מהם – אחד בדימונה, השני בשדרות.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד פעם את תפריעי, אני אוציא אותך, שתדעי, למרות שאני מכיר אותך שנים. בגדול, אנחנו צריכים לקחת את הבעיה ולפתור בעיה בעיה. רק ככה נוכל לפתור את הבעיה של מחירי המזון, אחרת לא נוכל לעשות את זה.
מיכל כהן
¶
אדוני היושב-ראש, אני כן רוצה לומר ואני דווקא אתחבר מאוד למשפט האחרון שלך, לקחת את הדברים ולפתור בעיה בעיה. זה לא שלא חשבנו על זה. אנחנו חושבים על זה הרבה, וכל היום.
אבל אני כן מסכימה, יש הרבה בעיות והבעיות האלה הן בדמות באמת חסמים להגברת התחרות. מכסים זה אכן חסם, שטחים, בעיות סטטוטוריות בלפתוח את החנויות, אלה חסמים בפני חנויות להיפתח. רגולציה, שצריכות לעמוד בה גם רשתות השיווק – אם הדלת נפתחת קדימה או הדלת נפתחת אחורה, או הפרדה שצריך לעשות – כל דבר כזה זה חסם.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אתן לך דוגמה, זה מתחבר למה שהוא אמר. זה נכון שהמינהל חייב להוציא מכרזים כלליים, אבל יכול להיות שאם יש רק סופר אחד ביישוב מסוים, אז יתנו תחרות רק לסופרים האחרים באותה קרקע. זה דבר שאפשר לעשות אותו, זה לא דבר מיוחד. בהתעלם ממה שיועצים משפטיים של המינהל אומרים.
מיכל כהן
¶
אפשר לעשות את זה ובמקומות שבהם אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו עושים או מוכנים לעשות. יש לנו בעצם מיפוי גיאוגרפי של כל הארץ, עם החנויות הקמעונאיות בכל הארץ.
היו"ר דוד ביטן
¶
איפה שאין, אתם, יש לכם סמכות כזאת? למי יש סמכות כזאת להוציא מכרז רק על קרקע מיועדת לסופרים?
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, אבל השאלה אם רמ"י מוכנים. הרי רמ"י, יש להם ייעוץ שהם חייבים לעשות מכרז כללי לכל אחד. בעניין הזה, אם רשות התחרות אומרת שפה היא חייבת, אז יוציאו מכרז ספציפי רק לעניין הזה ואז אני מאמין שכולם יתחרו על זה. למה לא? הוא אומר אין קרקע, זה מה שהוא אומר. רוצה אבל אין קרקע, אז מה לעשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
בואו נראה. וגם באיזה ערים יש סופר אחד ואין תחרות נגיד.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו צריכים לדבר על הכול, כבודו, ולא רק על הערים. ישנם יישובים וכפרים קטנים שגם שם יש הרבה אנשים עניים ולא צריך כל הזמן לחשוב רק על האנשים הגדולים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אנחנו חושבים על הכול. אי אפשר לפתוח בכל יישוב קטן סופרים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנשים לוקחים את האוטו ונוסעים קצת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל מצד שני, כבודו, אפשר לחייב חברות גדולות שהם קמעונאים וספקים, שמחלקים לחנויות ביישובים הקטנים, לחייב אותם לתת מחירים באותם מחירים שהם נותנים לסופרים הגדולים.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר גמור, זה כבר בעיה אחרת, שאני לא מבין איך יכול להיות – אני לא נגד החרדים כמובן, שלא יקפצו לי עכשיו הח"כים החרדים – אבל איך יכול להיות שלחרדים נותנים מחיר שונה, וליישוב הכללי מחיר שונה. זה לא קשור לתחרות.
מיכל כהן
¶
בסופו של דבר חברה, כשהיא מחליטה איך לתמחר היא לוקחת בחשבון את הציבור שלו היא מוכרת ומה בעצם ימקסם את רווחיה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז הגיע הזמן שלרשויות הממשלה יהיה גם say בעניין הזה, לא יכולים להשאיר את זה ככה פתוח ואנשים עניים נהיים יותר עניים, ואנשים עשירים, המדינה גם רוצה לעזור להם ולפתוח להם עוד סופרים. צריך להביא פתרונות לכולם.
מיכל כהן
¶
זה פתרון של פיקוח מחירים. אני יכולה לומר שכשאין כוח קנייה בדרך כלל חברות מורידות את המחיר כדי למקסם את הרווחים שלהן, וזה מה שקורה במגזר החרדי. אנחנו לא רואים עם זה בעיה תחרותית.
מיכל כהן
¶
זה יכול להיות פיקוח מחירים אם רוצים אבל צריך להבין שאם מכריחים חברה שבכל הארץ המחירים שלה יהיו אותו דבר - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא אמרתי את זה אבל מעניין אותי איך זה יכול להיות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לתעדף מקומות שהם פריפריה חברתית.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חייב לזוז לישיבה אחרת. אני רוצה להצטרף בחום להצעה שלך לעסוק בכשלי שוק במקומות שאין תחרות כי לא מספיק כדאי. אז בין תמריצים לבין התניית למשל פיתוח במקום מועדף, לחיוב לעשות מה שאתה הצעת בעצם, אני מציע שנדון בזה בכובד ראש.
מיכל כהן
¶
אני רוצה לומר עוד רעיון, אדוני, בהקשר הזה. אנחנו רואים בעיה למשל בהפצה של ספקים קטנים למקומות רחוקים, אנחנו חושבים שהמדינה גם יכולה לתמוך בדבר הזה ולייצר את רשת האספקה או דברים, באמת אני חושבת שבעניין הזה צריך לתת גם תמריצים כדי להגיע למקומות האלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא פוסלים. אני רוצה לעבור לממ"מ, הנציגה ביקשה לדבר לפני האחרים. בת חן רוטנברג, חוקרת בממ"מ, בבקשה.
בת חן רוטנברג
¶
בוקר טוב. בסקירה כלכלית שהכנו במיוחד עבור הדיון הזה עולות שתי נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה היא שבפריזמה המקומית, אם אנחנו מסתכלים על מדדי המחירים בשנה האחרונה לעומת ממוצע שש השנים האחרונות, אפשר לראות זינוק במדדי המחירים – גם במוצרי המזון, בירקות, במדד המחירים הכללי וגם במדד התפוקות של התעשייה, גם בייצור של המזון וגם בייצור של המשקאות. ראינו שמי שהכי נפגע מהעלייה הזאת זה חמישון ההכנסה הנמוך, כלומר מי שמרוויח פחות הוא זה שנפגע דווקא יותר.
אם נבחר להסתכל בפריזמה של השוואה בין-לאומית, באמת אנחנו רואים שהמדד בישראל עלה פחות מאשר ממוצע מדינות ה-OECD, יכולות להיות לזה כמה סיבות. יכולה להיות סיבה שרמת המחירים פה הייתה גבוהה יותר מלכתחילה ואז העלייה הייתה נמוכה יותר. כשאתה משווה בין-לאומית אתה צריך לראות מה הייתה נקודת ההתחלה שלך של ההשוואה, זה אומנם עלה פה פחות אבל יכול להיות שרמת המחירים הייתה גבוהה יותר.
רמי לוי
¶
בחלק מהדברים היא צודקת. יש פה דברים שמכרו אותם היצרנים הגדולים במחירים גבוהים לאורך כל הדרך.
בת חן רוטנברג
¶
שתי נקודות נוספות שיכולות להיות סיבה להשוואה הנמוכה יחסית זה גם ההסתמכות על הגז הטבעי כתשומת אנרגיה, שמחירו יחסית יציב בשוק הישראלי ולכן עלה פחות, וגם משקל הייבוא מסך התוצר בישראל נמוך מלכתחילה ולכן שרשרת ההשפעה של השיבושים באספקה העולמית והעלייה של מחירי הסחורות, השפיעו קצת פחות בישראל.
אז מצד אחד, רמת מחירי המזון בישראל גבוהה יחסית למדינות המפותחות, בעיקר בענפים שיש בהם ריכוזיות, כמו שראינו – כמו משקאות קלים, חלב וביצים – אבל מאידך, השינוי בעליית המחירים בשנה האחרונה נמוך יחסית למדינות המפותחות.
גלית בן-נאים
¶
כן. אנחנו התמקדנו בספקים. שתי העבודות האחרונות שלנו היו בעניין ספקי המזון הגדולים הפרטיים. כאשר יש טענה שחברות חייבות להעלות מחירים כי עלו מחירי התשומות – ארנונה, שכר עובדים וכדומה – אנחנו מניחים שזה צריך להתבטא בשיעור הרווח שלהם לפני מס, ואז אתה אומר, יש הרעה, אין להם ברירה, הם צריכים להעלות מחירים.
מאחר שיש לנו גישה לנתוני רשות המסים של החברות הפרטיות, אנחנו ניתחנו את שיעור הרווח לפני מס, ומה שראינו זה ששיעור הרווח לפני מס של עשר היבואניות הגדולות בתחום המזון והטואלטיקה עמד ב-2019 על 12.5%, שזה שיעור רווח מאוד גבוה לענף שהוא ברובו תיווך סיטונאי. אם אנחנו מסתכלים על קמעונאים, הרווח שלהם לפני מס הוא 2.5%.
כשאנחנו מסתכלים על זה לאורך 20 שנה – זה מה שניתחנו – אנחנו ראינו שההאצה הגדולה בעליית שיעור הרווח לפני מס שלהם הייתה עם קריסת רשת קלאבמרקט. הייתה לזה גם התייחסות בדוח ועדת טרכטנברג, שבעצם פחתה התחרות בין הקמעונאים ולא היה להם לחץ ללחוץ על הספקים להוריד מחירים, מה שכן רואים אולי היום יותר, ומשם החל לעלות שיעור הרווח לפני מס. צריך להגיד, הוא המשיך לעלות, ואלה יבואנים, כאשר השקל התחזק משמעותית, כלומר הייסוף בשקל לא תורגם להורדת מחירים, ורק ב-2017, זו השנה הראשונה שבה התחלנו לראות מגמה של ירידה בשיעור הרווח לפני מס. הוא עדיין מאוד גבוה, הוא ירד מ-14% ל-12.5% ב-2019, ובינתיים הספקנו לעדכן נתונים ל-2020 והוא שוב חזר לעלות על רקע הקורונה. אנחנו מניחים שהספקים הקטנים התקשו לייבא סחורה לארץ, ואז בעצם שוב התחזקו הספקים הגדולים.
גלית בן-נאים
¶
החיסרון בנתוני רשות המסים זה שהם מתקבלים מאוד באיחור, זה לא כמו דוח רבעוני לבורסה, אז יש לנו רק לחלק מהחברות דוח ל-21'. אנחנו רואים שזה פחות או יותר נשמר ברמה של 2020, לא רואים ירידה, לא רואים רקע לטענות שלהם שאין ברירה אלא להעלות מחירים. כלומר, היית מצפה שנשחק להם שיעור הרווח ואז באמת אין להם ברירה אלא להעלות את המחירים, אחרת ייקלעו להפסדים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
כבוד היושב-ראש, ברשותך, שאלה. השאלה מה השפעת העלאת הריבית על העלאת המחירים בכלל בחודשים האחרונים. אנחנו עדים להעלאה של בנק ישראל של הריבית, וזה ברור שיש השפעה. במה ההשפעה מתבטאת?
גלית בן-נאים
¶
שוב, הטענות להעלאת המחירים, אנחנו את העבודה הזאת בתחילת 2022 עשינו על רקע גל עליות המחירים שכבר אז התכוונו להעלות, ובסוף חזרו מהם אחרי לחץ גם שלנו וגם אולי של התקשורת, אבל כבר אז הם דרשו להעלות מחירים, עוד לפני שהריבית עלתה. הריבית התחילה לעלות באפריל.
צריך להסתכל במובן שזה מעלה את עלויות המימון אבל זה לא ברמה של העליות שאנחנו מדברים עליהן, 20% או משהו כזה, כאשר שוב, כבר מלכתחילה הרווח שלהם לפני מס הוא מאוד גבוה ביחס לענף תיווך סיטונאי, כלומר הם יכולים לספוג עלייה בעלויות המימון.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
האם יש קשר ישיר בין העלאת ריבית לעליית מחירים?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בטח.
גלית בן-נאים
¶
לא, אני מדברת על רווח שורה תחתונה לפני המסים, רווח לפני מס. אין לנו דוחות של 22', מן הסתם, אבל שוב, נלך עוד לפני העלאת הריבית. בינואר 22', כשהיה גל עליות של ספקים שהצהירו שהם הולכים להעלות מחירים, עוד לא עלתה הריבית במשק.
ואני אומרת, יתרה מזאת. כאשר אתה רואה שיעור רווח לפני מס כזה שהוא פי 2.5 מאשר לספקים הקטנים, ומה שהם עושים בעיקר זה יבואנים בלעדיים, כלומר זה לא שהרווחיות שלהם מאוד גבוהה כי הם עלו על איזה פטנט, זה לא הייטק, אז אני אומרת, גם כשיש עלייה בתשומות, והשוק, אם הוא היה תחרותי, אז הם לא היו ישר מתרגמים לעליית מחירים, יש לך איפה לספוג את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש פה נציג של היבואנים? היבואנים, אלה שמעלים עכשיו את כל המחירים. יש נציג שלהם?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היבואנים עסוקים בלספור את הכסף.
היו"ר דוד ביטן
¶
מעלים להם את המחיר, אז גם הם קונים במחיר גבוה. צריכים למכור.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היבואנים עסוקים בלספור את הכסף.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא תמיד הם האשמים, בוא נגדיר את זה ככה, אשמים במירכאות. יש פה נציג של החברות היבואניות? הם לא באו, אז פעם הבאה. חברת דיפלומט נמצאת פה?
היו"ר דוד ביטן
¶
תיכף ניתן לך לדבר, אל תדאגי. אין פה נציג של דיפלומט? ד"ר רון תומר, בבקשה. קצר, לא צריך להאריך יותר מדי.
ד"ר רון תומר
¶
כבוד היושב-ראש, א', ברכות על הישיבה הראשונה. אני כן הבאתי איתי מצגת כי אני רוצה לדבר קצת על נתונים. אנחנו מדברים פה הרבה דברים באוויר ואני חושב שחמש דקות מצגת יעשו סדר לכולנו על מה קורה היום בעולם ומה קורה בארץ.
ד"ר רון תומר
¶
זה חלק ממצגת שדיברה על עליות המחירים בענפי המשק השונים, נתרכז במזון.
(שקף: עליית מחירי חומרי גלם מרכזיים). אומנם הפלדה נכנסה לי בתוך המזון – אף אחד לא אוכל פלדה – אבל אנחנו מראים פה בעצם, כבוד היושב-ראש, שלוש שנים, מה-1 בינואר 2020, שזה גם תחילת הקורונה, מה קרה לעלויות חומרי הגלם בעולם. אנחנו רואים שהתירס עלה ב-70%, החיטה ב-60%, הסויה ב-56%, סוכר – 53%, וכולי.
(שקף: תשומות בשליטת הממשלה – עליית תעריפי מים לתעשייה, חשמל וארנונה). השקף הזה מראה את התשומות בשליטת הממשלה, ואני חייב להגיד מילה טובה. הממשלה הזו שנכנסה, בשבועיים הראשונים עשתה מעשה וזה הפער בעצם בין העליות הצפויות בגרף השחור לבין הכחולות כתוצאה מהחלטת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה למתן את העליות האחרונות, ועדיין, התשומות הכלליות שהן מים, חשמל וארנונה, התייקרו גם בשלוש שנים האחרונות.
(שקף: מדד תשומות המזון של האו"ם גבוה כיום בלמעלה מ-30% בהשוואה לינואר 2020). השקף הזה מציג את מדד תשומות המזון של האו"ם כי אומרים לנו, במידה מסוימת של צדק נקודתי – נכון, המחירים עלו אבל בחודשים האחרונים המחירים ירדו.
אם אדוני יראה מינואר 2020 עד היום, יש לנו עלייה של כ-30% פלוס במחירי תשומות. נכון שאנחנו רואים ירידה של 20% בחודשים האחרונים.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה ההשפעה של מחיר הגז? קראתי מאמר על יוון, שמחיר הגז הוריד את המחירים שם. למה אצלנו אף פעם לא יורד המחיר? זה לא מקזז את העלויות האחרות?
ד"ר רון תומר
¶
מדינת ישראל ניחנה בגז, ואני חייב להגיד מילה טובה לממשלות ישראל לדורותיהן וגם לראש הממשלה הקיים, שנלחם אז במתווה הגז מול סרבני הגז. אם לא היה לנו גז, לא היית רואה עליית חשמל של 10%, היית רואה עליית חשמל של 100% ומחירים שמגיעים לשמים. מזלנו שיש לנו גז ואנחנו משמרים את תעשיית הגז כי היא נותנת לנו עצמאות ויציבות, אבל זה לא חלק מהנושא הזה.
לינור דויטש
¶
בבקשה לא לעוות את העובדות פה. לא ניכנס פה למתווה הגז אבל כמה כסף שהיה יכול לעלות גם הרבה פחות הגז, כמה עלות הפקה וכמה אתה משלם.
היו"ר דוד ביטן
¶
לינור, עם כל הכבוד, אני הייתי בוועדת כלכלה 30 דיונים על מתווה הגז, אז לאט לאט. גם אנחנו מכירים את מתווה הגז, תאמיני לי, ומי היה נגד ומי היה בעד, אבל איך זה לא משפיע על המחירים אצלנו?
ד"ר רון תומר
¶
אז עדיין יש התייקרות של חשמל. תיכף נדבר על המחירים, זה השקפים הבאים, אבל חשוב לי להגיד. כשמדברים על ירידת המחירים שהייתה בחודשים האחרונים, והייתה, אנחנו עדיין ב-30% יותר גבוהים מינואר 2020.
(שקף: מחירי התובלה עדיין לא חזרו לרמת המחירים בתחילת 2020). מילה על מחירי ההובלה. מדברים על כך שמחירי ההובלה ירדו, וזה נכון, השקף הזה לקוח מהמדד העולמי למחירי הובלה. יש לנו ירידה של הובלה בחודשים האחרונים, ועדיין מינואר 20' אנחנו מדברים על עליית תובלה של 15%.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איך יש ירידה במחירים של ההובלה, וממול יש עלייה במחירים לצרכן?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז תורידו גם את המחיר. אתה יודע מה הבעיה במדינת ישראל? אף אחד לא מוריד מחירים. יורדים המכסים, המחירים נשארים. עולה קצת משהו בתשומות, המחירים עולים. למה לא יורדים המחירים?
ד"ר רון תומר
¶
תן לי עוד שתי דקות, אנחנו נראה גם את זה.
(שקף: מחירי המזון ה"ריאליים" נמוכים). השקף הזה מדבר על מחירי המזון בארץ ועל ההתייקרות מול המדד הכללי. זה נלקח על נובמבר, לכן מחירי המדד שאתם מכירים מעכשיו, לא נלקח דצמבר, אבל אנחנו רואים שבעוד שהאינפלציה בישראל נמוכה דרמטית, גם מדד המזון בישראל, מחירי המזון מנובמבר עד נובמבר התייקרו ב-4.8%. למעשה כשלוקחים את ינואר-דצמבר, סכום נמוך יותר, 3.6%, תראה איך זה מול כל העולם, ואני תיכף אתייחס לטענה שאמרו פה כי התחלנו יקר. לא התחלנו יקר, אדוני, אני תיכף אראה את זה גם בעובדות.
המדד בשנה האחרונה – וזה לא נתון שלי, המדד זה נתון שלא אני מייצר אותו – מראה שישראל התייקרה הרבה פחות משאר העולם.
(שקף: למה יקר פה?). אנחנו רוצים להבין למה יקר פה.
ד"ר רון תומר
¶
תן לי לסיים ואני מוכן אהיה גם לענות על כל שאלה אם אתם חושבים שאני טועה כי אנחנו מאוד מנסים לדייק בעובדות.
עינב קרנר
¶
ד"ר רון תומר, ברשותך, אבל אנחנו גם יקרים בפתיחה - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כי מהתחלה זה יקר פה.
ד"ר רון תומר
¶
אני אגיד גם לעינב וגם לכולם, עוד שני שקפים ואני אראה לכם שאנחנו לא יקרים בנקודת הפתיחה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני שואל שאלה פשוטה: למה בישראל, כשהמחירים של התשומות יורדים, אתם לא מורידים את המחיר? למה?
ד"ר רון תומר
¶
אני רוצה להראות את זה בשקף, למה יקר פה. קודם כול, המע"מ. אנחנו יקרים פה במע"מ על מזון. המע"מ על מזון בישראל הוא 17%, החלק הימני מראה איך אנחנו נמצאים מול כל העולם, ואנחנו רואים שהמע"מ הממוצע ב-OECD הוא 9% על מזון, יש כבר 10% פער במע"מ.
דיברנו על חלב. אנחנו מאוד רוצים לשמור על החקלאים ועל הרפתות, זה עניין אסטרטגי למדינת ישראל שתוכל לייצר חלב, אבל השיטה שמסובסדת דרך מחיר המטרה, מחיר המטרה של החלב היום יקר ב-25% יותר.
ד"ר רון תומר
¶
שואל בצדק רמי לוי למה לא נותנים לי יותר מכסות. הסיבה שאנחנו לא נותנים מכסות, ויש הגבלה, כי אנחנו נאלצים לקנות את החלב ביוקר. אם נשנה את השיטה, שהמדינה תסבסד את החקלאי באופן ישיר, שמחיר החלב יהיה מחיר תחרותי מול המדינות שרמי לוי מביא משם גבינות, אפשר יהיה גם להגדיל את המכסות ולהוריד אותן בכלל כי אז נוכל להתחרות במחיר התשומה.
ד"ר רון תומר
¶
אדוני, תן לי לסיים. ולכן אני אומר, בסופו של יום, אדוני, אם נוריד את מחיר המטרה, וזה עוד נקודה אחת, גם מס הסוכר – שכל כך הרבה גועשים בו – תרם לשליש מהתייקרות המחירים בשנה האחרונה, וגם זה העניין.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא ענית על השאלה למה כשהמחירים של התשומות יורדים – אני הבנתי, כשהמחירים עולים אתם מעלים – למה אף פעם המחיר לא יורד? לא יורד אף פעם, זאת עובדה שלא יורד.
ד"ר רון תומר
¶
כבוד היושב-ראש, בואו נלך לשקף הבא ואני אחזור לשקף הזה. (שקף: האם יצרני המזון מפחיתים מחירים כשהעלויות יורדות?) זה השקף שמראה שהמחירים יורדים, אבל אני אסביר אותו, שאדוני יבין מה השקף הזה אומר.
זה שקף שנלקח גם מנתוני הלמ"ס, גם נתוני הממ"מ, שהראו בעצם מה שנקרא את מדד תפוקות התעשייה במזון. הצבע הכחול מראה את המחירים מ-2013 שמכרו יצרני המזון את מוצרי המזון שלהם לקמעונאים, ואנחנו רואים שעל פני תשע שנים הייתה ירידה של 6%.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל עכשיו אנחנו במגמה של עלייה. אל תחזור ל-2013. תדבר על עכשיו. מהשנה שעברה עד השנה אנחנו רואים קפיצה גבוהה.
ד"ר רון תומר
¶
אדוני שאל אותי למה לא הורדנו מחירים. אז הינה נתון הלמ"ס והממ"מ.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו מדברים על עכשיו, לא לפני תשע שנים.
קריאה
¶
הוא לא יוכל לא לעשות את זה.
א אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו רוצים ירידה בלחם, בבשר, בירקות, בפירות.
ד"ר רון תומר
¶
אדוני, ברגע שירד המס, בוא נקבע פגישה חודש אחרי, ואני אומר לך כי דיברתי עם יצרני המזון שלנו. המס הזה הוא שורה שלא קשורה למחיר התמחור, היא תוספת מס. כשזה ירד, מלא יחזור לצרכן. אני אומנם לא יצרן, לא יכול להתחייב בשמם, אבל אני שמעתי מכולם שהמס הזה הוא שקוף. כשהוא עלה, זה עלה; כשהוא ירד, זה ירד. אני אומר את זה עכשיו לציטוט.
אבל אדוני, תראה פה, תשע שנים, מחירי המזון לקמעונאים ירדו. אפשר לשאול למה זה לא הגיע לצרכן, אפשר לשאול שאלות אחרות, אבל כן עשינו את זה. שאלה חברת הכנסת למה השנה אנחנו מעלים מחירים. אנחנו מעלים מחירים השנה – עוד פעם, אנחנו מנסים שלא – אבל הרבה נאלצים היום להעלות מחירים כי אנחנו ראינו שכל תשומות חומרי הגלם עולים.
אם אפשר לחזור לשקף הקודם, שמסביר שבישראל לא יקר פה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא יקר?
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה יודע, אם אני אעשה משאל עם - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא צריך משאל עם. תסתכל לאנשים בעיניים. תסתכל מה יש במקררים, לא צריך לשאול את האנשים.
היו"ר דוד ביטן
¶
תכלס, המחיר עולה כל הזמן, מה אני יכול לעשות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
האמת שמעניין פה אבל אני חייבת לצאת לוועדה של ענייני נשים, ובאמת אני סומכת שתתנו פייט בעניין הזה.
ד"ר רון תומר
¶
אבל אני רוצה להסביר לאדוני כי כדאי שנבין רגע.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא עושה שקפים ומראה פערים. אחד השקפים היה רק נקודה אחת אבל בגרף איך שהוא ציין - - -
ד"ר רון תומר
¶
אדוני, זה יהיה השקף האחרון ואני אומר דבר אחד. מדד המחירים לצרכן בישראל ובאירופה היה דומה. אתם רואים את הכחול והצהוב, אין הבדלים במדד כי המדד מודד באותו מטבע. כשאנחנו מסתכלים על הגרף האפור אנחנו רואים כאילו נפתח פער של 35% מ-2007, שהמחירים באמת יקרים ב-35% לעומת ה-OECD. אבל מה מראה לנו הגרף התכלת למטה? שהמטבע הישראלי, השקל, התחזק ב-32%, זאת אומרת אומר את זה גם הלמ"ס ואומרים את זה כל מי שבודק את זה חיצוני, שהתחזקות המטבע ב-32% היא אחראית על 32% מ-35% של הפער כי אנחנו משווים דברים לא שווים.
מה צריך לעשות?
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, מספיק. אין לנו הרבה זמן, צריך לתת גם לאחרים. אני מבקש ממנהלת הוועדה לקבוע דיון מיוחד בנושא החלב. הבנתי שזאת בעיה, אנחנו נדון בזה.
ד"ר רון תומר
¶
- - ולהיות קשובים למחירים לצרכנים. עשר שנים לא העלינו. בשנה האחרונה העלינו כי אין ברירה, ואנחנו עושים הכול שהאין ברירה הזה יעבור. אם ירצה אדוני אחר כך, נמצא לידי דודי מנביץ', יושב-ראש איגוד המזון, שגם יכול לדבר על נושא מדד הריכוזיות ולהסביר למה אנחנו לא ריכוזיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. לישיבה הזאת, זהו. אני מבקש, לגבי רשתות המזון אנחנו לא נוכל לתת לכולם לדבר בישיבה הזאת. אני יודע שבאתם, אז או שכל אחד ידבר קצר או שתחליטו שניים שידברו בשם כולם אם זה אפשרי.
רמי לוי
¶
הרשת שלי היא חברה ציבורית והיא מדווחת את הרווחיות שלה, היא מדווחת את עלויות התפעול שלה. ואני בא ואומר שאם אנחנו נסתכל באמת ונרצה לנתח למה יקר פה, בטח אי אפשר בשולחן הזה שכל אחד שתיים או שלוש דקות. למשל אם תבוא אליי, שיחה של שעתיים-שלוש, נפרט כל דבר ודבר ואז תבינו איפה באמת אפשר לתקן ושצריך לתקן.
א'-ב' של העניין, שאם אני עובד על רווח גולמי של 21.5%, שזה רשת דיסקאונט, ואם אנחנו נסתכל על רשתות הדיסקאונט בעולם שעובדות בין 23% ל-24%, זאת אומרת שהרווח הגולמי שלי הוא הרבה יותר נמוך מאשר רשתות הדיסקאונט בעולם באופן עקרוני. אם ננתח את זה אז רואים שהרשת שלי באופן אוטומטי, לא זאת הבעיה במדינת ישראל.
רמי לוי
¶
אני אגיע לזה. במדינת ישראל, אם רוצים להוריד את יוקר המחיה זה להוריד את הרגולציה, את המכסים, את המסים. הייתי בצרפת.
רמי לוי
¶
למשל תמחור, סימון מחירים, מייקר בין 1% ל-1.5% את המחיר של המוצר. באף מקום בעולם, תלך לצרפת - - -
רמי לוי
¶
אולי, גם אולי. גם שם הורידו את זה. תלך לצרפת, איפה שאתה אומר שיש את קרפור, ניסיתי לחפש איזה מוצר - - -
רמי לוי
¶
קודם כול, אני רוצה לומר לך שעלויות התפעול שלנו יירדו ובאופן אוטומטי אנחנו נוריד את המחירים. ברגע שעלויות התפעול עולות, באופן אוטומטי גם המחירים עולים.
שתבין. שרת הכלכלה הקודמת הייתה אצלי, כשהיא נבחרה באה אחרי שבוע להבין מה היא צריכה לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה. אחד הדברים שאמרתי לה זה סימון מחירים. היא באה ובדקה ואמרה, אתה צודק. ברגע שהיא רצתה לעשות את זה, אתה יודע מה קרה ולמה היא לא עשתה את זה? כי בא עיתונאי אחד ואיים עליה. הוא מנהל את הדבר הזה, שום דבר אחר.
נופר טל
¶
זה קרה גם כשאמיר אוחנה ניסה לעשות את זה מהליכוד. זה קרה גם כשחברי כנסת מישראל ביתנו ניסו לעשות את זה, איימו עליהם.
רמי לוי
¶
ברגע שיטפלו באמת בצורה הזאת ובצורה האמיתית, אנחנו נוכל להוריד את יוקר המחיה. וכמו שאמרתי, אי אפשר לבוא לכאן שאני אגיד כמה מילים - - -
רמי לוי
¶
מכסים. אני אתן לך דוגמה. אני מוכר דבש ב-33 שקלים לקילו. אם היו מורידים את המכס הייתי מוכר אותו ב-16 שקלים לקילו, זה 50% פחות. גבינה צהובה, שמן זית, שמנים, כל הדברים האלה. הרגולציה בנושא הזה והמכסים, זה יוקר המחיה.
בסופו של דבר, אם אתה מסתכל על הרווח הגולמי שלי ועל הרווח הנקי שלי, שהוא כמעט 2%, תכלס, אתה לא יכול פה לשנות שום דבר. אתה יודע מה, אפילו אם אני אוותר על ה-2%, אתה יכול לבוא להוריד 50% או 40%, שזה באמת ההבדל?
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל מי מבטיח לי שאם אנחנו מגיעים אתכם להבנה – מורידים את זה, את זה ואת זה – זה מוריד את המחיר?
רמי לוי
¶
קודם כול, התחרות בין הרשתות, התחרות שאני יוצר במדינת ישראל והתחרות שיש בין הרשתות, יורידו את המחיר. ואני מבטיח לך שכל אחוז שירד אצלי, ירד באופן אוטומטי. זהו זה, זה מה שאני יכול לעשות.
איתן יוחננוף
¶
לא צריך להבטיח את זה, ככה השוק עובד. לא צריך להבטיח את זה, הינה מיכל פה יכולה להגיד את זה.
מיכל כהן
¶
אני כן אומר, אדוני, שאנחנו בדקנו את זה. לפחות לגבי הטונה אנחנו בדקנו את זה, ירדו המכסים ואנחנו עשינו על זה מחקר וראינו שהתגלגל לציבור אפילו מעל 100% של הירידה כי בעצם זה יצר תחרות, הורדת המחירים הזאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנתי שהתחרות מורידה, אבל איך אני יכול להבטיח מבחינת הרשויות שיהיה להם מה לעשות במקרה שזה לא בא לידי ביטוי? יש היום בחוק משהו לגבי זה?
אוריאל סיטרואן
¶
אוריאל סיטרואן, כלכלן ראשי ברשות לתחרות. כל התאוריות הכלכליות מדברות על זה שאם העלויות יורדות, אפילו אם זה מונופול, זה מתגלגל אבל זה יתגלגל פחות.
אוריאל סיטרואן
¶
הגלגול המלא זה תלוי בגמישויות הביקוש, זאת אומרת כמה הצרכנים רואים תחליף למוצר הזה ומידת התחרות. אלה שני הדברים שישפיעו על גובה הגלגול. זה מאוד מסובך לחשב כמה מתגלגל אבל כמות מסוימת תתגלגל. האם זה יותר ממה שהמדינה תפסיד במכס, זה מאוד תלוי בתחרות. בקמעונאות יש יחסית תחרות, ובטונה ראינו שהציבור הרוויח מזה יותר ממה שהמדינה הפסידה במכס.
נמרוד הגלילי
¶
אין בעיה. אנחנו נשמח להביא רשימה כזאת. אני רוצה ברשותך עוד שני דברים. נמרוד הגלילי, מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר.
מעבר לכל מה שנאמר פה מבחינת הרגולציה המכבידה יש את חוק הפיקדון שהרשתות היום למשל מתמודדות עם ערמות של מכלי משקה, הפכנו לנקודות לאיסוף פסולת. זו פשוט התעסקות מטורפת, היו על זה גם כתבות – ערמות, מחסנים מלאים, אין מקום להתעסק. זה מפגע תברואתי ברשתות.
תהליכי רישוי למרכולים, לאטליזים, לוקחים המון המון זמן, מתעכבים. גם כן, משקיעים בזה המון המון עבודה.
תובענות ייצוגיות סדרתיות וקנטרניות. אני לא אומר, אם יש משהו לא תקין, אין בעיה, אבל זה הפך לספורט הלאומי כל התובענות הייצוגיות האלה.
נמרוד הגלילי
¶
לא. יש גם מחסור גדול מאוד בכוח אדם, ויכול להיות שאם יאפשרו עובדים זרים או עבודה מועדפת ברשתות זה גם יעזור אבל זאת בעיה מאוד קשה. יש פשוט מחסור בכוח אדם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מסבירים לך שאם תעשה פעולות מסוימות אז אנחנו נרוויח, האזרחים, אבל פתאום באופן מפתיע הפעולות שמבקשים ממך זה לעשות את החיים קלים לרשתות המזון.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה חיים קלים, לא הבנתי. הם אומרים מה לדעתם יכול להוריד את המחיר, זו זכותם להגיד את זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כשהם לוקחים מוצר שיש עליו מדבקה, ויש זקן שיודע בדיוק כמה זה עולה, אף אחד לא יסביר לי שיעשו שם מנגנון אוטומטי, והזקן הזה, יהיה לו קל יותר להשוות את המחיר. כן, זה קשה לשים מדבקה על מוצר, זה קשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה יקר, אבל היושב-ראש שאל: כשאני אקל עליך, איך אני אדע שזה התגלגל ללקוח?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אל תפריע לי לדבר בבקשה, אדוני, תן לי לסיים את הדברים. אין תחרות ברשתות המזון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הממונה על ההגבלים עוד חוקרת אירועים של תחרות ברשתות המזון, ותיאומי מחירים, אני מקווה שהיא גם תביא מסקנות וגם תביא אכיפה. לממונה יש סמכות. שאלת איזה כוח יש לרשות התחרות? המחוקק הסמיך אותה לתת קנס של 100 מיליון שקלים לרשת שהפרה תחרות, עדיין לא ניתן הקנס הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן. גם לא ניתן, לא 30 ולא 40. אני אומר לך שביום שזה יינתן לשלוש רשתות, כולם יתאפסו. זה הכלי היחיד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
סליחה, אדוני, אני לא יודע מי זאת אבל היא מפריעה לי, אני מבקש שיוציאו אותה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אל תפריע לי לדבר. אתה הפכת לטייקון. אתה אולי התחלת כאחד שמוזיל מחירים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בבקשה. הבעיה עם רשתות המזון, שהן כבר לא רק רשת מזון. הם יבואנים. הוא מייבא אוכל. הוא שולט, הוא מווסת. כשהוא אומר לך תוזיל לי או תשלוט לי במישהו אחר, זה תן לי חופש להיות יבואן. לא רק שהוא יבואן, יש לו מותג משלו, במותג משלו הוא ממקסם רווחים, לפעמים גם מאה אחוז רווח על עלות הרכישה מול המכירה.
הדבר השני שהוא מספר פה, שיש לו רק 2% רווחים, זה בלוף. הוא מחזיק חברות בת, יש חברות שינוע, חברות אריזה, חברות לוגיסטיקה ברשת המזון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני שמח שאתה קופץ כי כנראה זה הכול אמת. אם לא היה אמת היית שותק, אז תקשיב עד הסוף.
היו"ר דוד ביטן
¶
מיכאל, תעצור. אמרתי שזה דיון כללי ואנחנו נקיים דיון מיוחד על הסופרים, אז לא צריך עכשיו לפתוח את הדיון הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני אסיים בשני משפטים. אתה שאלת את השאלה הכי יפה והכי חכמה, ואני מבסוט עליך. אם אני עשיתי פעולה והיא לא מתגלגלת ללקוח, יש כשל שוק. שוק רשתות המזון לא משוכלל, יש כמה רשתות, חבר חמש רשתות, תקבל את רוב הפעילות העסקית של מזון. זה דבר רע. עוד הרבה מקומות – גם הבנקים לא משוכלל - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
- - ולכן אף אחד לא יספר לך על תחרות, והאירועים של תיאומי מחירים ברשתות המזון הם חוזרים ונשנים. לדעתי, ב-2018 הכניסו אדם מרשתות המזון לכלא על תיאום מחירים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני אומר לך שהסגנון שהוא בא ומדבר זה התנהגות של בעל בית. בכנסת ישראל הוא אורח, הוא ידבר בכבוד לכל חברי הכנסת. הוא לא יפריע להם בדברים. בעל הון לא ינצל את ההון שלו לדבר לא יפה לחברי כנסת. זה הדבר היחיד שדיברתי עליו.
איתן יוחננוף
¶
לא, אני לא פותח שום דיון, אני רוצה להגיד שצריך לראות את המספרים הגדולים ולראות איפה הכסף נמצא, ואפשר לעשות פעולות מהירות שיביאו מזור באמת מיידי, לא משהו שהוא יתגלגל ודיבורים דיבורים, וזה לא ייגמר.
אני אומר לכם שהמע"מ במזון בישראל הוא איננו צודק. הוא איננו צודק, זה לא קיים באף מדינה בעולם. זו הדרך הנכונה ביותר לרדת למטה לאזרחים החלשים ולתת להם את זה ביד ומייד, בלי ללכת לאיבוד. אז אחד זה הנושא הזה.
שנית, מכסים, שזה קטסטרופה במדינת ישראל. שימו לב, קראתם לזה במשך שנים רבות מכסי מגן. אני לא מבין בדיוק על מי הם מגינים, ואנחנו צריכים להתפטר מהתפיסות הישנות האלה וללכת לעולם חדש, לפתוח את העולם לתחרות, לפתוח את השווקים לתחרות ולהביא יותר ויותר קורלציה בין המחירים, בין השוק העולמי לישראלי, ואז אתם תראו באמת שהמחירים פה גם יהיו יותר זולים כי הישראלים מאוד מאוד תחרותיים והתחרות תדבר בעד עצמה ואתם תראו שזה יקרה.
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כול, אני רוצה רק דבר אחד להגיד, זכותם של הסופרים להגיד, שיענו לשאלה. השאלה היא מה לדעתכם יכול להוריד אצלכם את המחיר, לא אצל היצרנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא אמרנו שנקבל את ההמלצות האלה אבל הם צריכים לבוא ולהציג לנו רשימה מה לדעתם, ואנחנו צריכים לשקול את האינטרסים של יוקר המחיה מול האינטרסים האחרים שאנחנו מגינים עליהם, אבל אנחנו חייבים לראות את זה, עם כל הכבוד. בלי זה לא נוריד את המחירים. אז שיחליטו מה יותר חשוב היום, להוריד את המחירים או לעשות דברים אחרים. סיימת? דווקא בטלוויזיה אתה מדבר יותר, מה קרה?
נופר טל
¶
דיברת פה על הספקים הקטנים. ספקים קטנים לא יכולים להיכנס לשוק, הם הרבה פעמים פורסים, הם לא עומדים בנטל הרגולציה. בדיונים שהיו פה בוועדת הבריאות בחוק בריאות הציבור היו המון דברים שאמרו: אז תדרשו מהספק, אז שהספק יתחייב, שייתן ערובות. חבר'ה, זה אומר בקיצור שנעבוד עם שלושה ספקים.
אז מה שנקרא, יד אחת אומרת אנחנו רוצים לעודד את הספקים הקטנים, ויד שנייה אומרת אנחנו חוסמים בפניהם כל אפשרות בכלל לפעול בשוק המזון בישראל.
דבר נוסף, חוק המזון מינואר 2015, מישהו טרח לעשות מחקר אמפירי ולראות איך הושפעו מחירי המזון באופן ריאלי? כל הרגולציה, ושינו מערכות, והינה אומרת פה הממונה על התחרות, בדקנו את ההסכמים. בפועל, האם זה הוריד מחירים? כי אני זוכרת אמירה אחת של רמי לוי באחד הדיונים מול הממונה על התחרות דאז דיוויד גילה, והוא אמר לו: גם אם את הבמבה של אסם אני אחביא במדף זניח ואני אשים בכל הסופר במבה לולו, אנשים ייגשו לאותו מדף ויקנו את אותו מותג.
לכן אני אומרת, אין לזה בכלל עניין של סדר במדף, מי מסדר, והספקים הקטנים מסדרים את המוצרים במדפים. אגב, אני אגלה לכם סוד, הקמעונאים מרוויחים יותר על מוצרים של ספקים קטנים, יש להם אינטרס למכור את המוצרים שלהם.
נופר טל
¶
רק שנייה. יש פה החלטת ממשלה, ועדת שרים, החלטת ממשלה מ-2014 על הפחתת נטל הרגולציה להפחתת יוקר המחיה. כלום לא נעשה.
והדבר האחרון, אדוני, בבקשה, מצגת של כבוד השופטת ד"ר חגית בולמש.
היו"ר דוד ביטן
¶
כיוון שהזכרת לי את הקטנים, דיברתי על זה עם הממונה על התחרות ואנחנו נעשה גם ישיבה על האנשים הקטנים, מה שנקרא – לא על הקונים אלא על הספקים. יש פה נציג של המכולות. נכון?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ביטן, תדע שהייתה רשת שעשתה רשת סודית של 20%, 30% הנחה, והיא עשתה את זה לקבוצות מסוימות.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה שהקונה אצלנו, בניגוד לארצות הברית, לא מנצל את הכוח שיש לו, זה כבר עניין אחר שגם צריך לדבר עליו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בלעדיות. אותה רשת, מחירים שונים. ניצול המיקום, ודווקא לעניים מחיר גבוה יותר.
אלי שלום סתוי
¶
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שבחודש מרס 2010, ערב המחאה החברתית, קיימנו דיון מיוחד פה בוועדת הכלכלה – דרך אגב, שלחתי גם לאדוני סרטון מתוך הדיון – והדיון הזה הוזמן במיוחד על ידי הקמעונאים הקטנים והמוחלשים, בעלי המכולות והמינימרקטים. יש 10,000 בעלי מכולות ומינימרקטים שקונים את המוצרים שלהם בכ-50% יותר יקר מאשר רשתות השיווק, ואתה יכול לראות מאמרים שנכתבו בעיתון שכל מה שאני אומר מדויק. 50% יותר יקר מאשר קונות הרשתות.
אותם בעלי מכולות ומינימרקטים מוכרים לאוכלוסייה הנזקקת בישראל, לאותם אנשים שאין להם רכב, לאותם אנשים שאין להם כרטיס אשראי, לאנשים בכפרים, בקיבוצים, בכפרים הערביים. יש מיליונים.
ד"ר רון תומר
¶
אני אגיד דבר אחד. אנחנו לא יודעים את מחירי המכירה של יצרנים בודדים, לכן אני לא יודע לענות, אבל אני חושב שבסופו של יום יש הרבה דברים - - -
ד"ר רון תומר
¶
כבוד היושב-ראש, אני לא יודע כי אני לא נכנס למחירי המכירה אבל אני יכול להגיד שמצד שני - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
דוד, זה חוזר עוד פעם לנושא של התחרות, האם במסגרת ההבטחה של תחרות יכולים להתערב במחירי הקנייה של הקמעונאים מהסוג הזה.
אלי שלום סתוי
¶
כבוד יושב-ראש הוועדה, הצלחנו לשכנע את ועדת טרכטנברג – יש פה נציג, הנציג של ועדת טרכטנברג יאשר – הצלחנו לשכנע את ועדת טרכטנברג, את משרד הכלכלה, לצאת בתוכנית מיוחדת שבה אנחנו מאגדים את כלל המכולות והמינימרקטים לקבוצה רכישה, מקימים להם מחסן, קונים במחירים של הרשתות ומוכרים יותר זול מהרשתות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אשאל אותך עוד שאלה. מי מבטיח לי שאם – סתם לדוגמה – המחיר אצל אסם ירד אצלכם דרמטית, שאתם תורידו את המחיר?
אלי שלום סתוי
¶
אז אני אומר לך שקמעונאי שמקבל אצלנו דרך המחסן המרכזי של העמותה – עמותה זה גוף ללא מטרות רווח – יקבל סחורה ולא ימכור אותה בזול, אנחנו נפסיק לספק לו.
מיכל כהן
¶
אנחנו נפגשנו עם מר סתוי כמה פעמים, אני חושבת שהוא קיבל גם תמיכה לא מבוטלת מהמדינה כדי להרים את הדבר הזה, ואנחנו בקיאים, לפחות בתוכנית הראשונית אבל היא לא יצאה אל הפועל.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנו את הבעיה. לא צריך להכביר מילים בעניין. הבנו. כשאנחנו נדון בספקים הקטנים, נדון גם בעניין הזה באותה ישיבה. אני מציע שגם רשות התחרות תבוא וגם משרד הכלכלה יבואו לעניין הזה כי לא יכול להיות דבר כזה שהם מקבלים – בצדק, הם קונים הרבה והם גם מוכרים הרבה – אבל גם הקטנים, מגיע להם איזשהו סיוע בעניין הזה כי זה משפיע על המחיר. אדם שיורד, קרוב לבית יש לו מכולת והוא רוצה לקנות מוצר שהוא שכח לקנות אצל רמי לוי נגיד, הוא מקבל את זה בפי 1.5.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם לא מאוגדים. אתה לא יכול להיות אחראי על משהו שלא מאוגד כי אתה לא יכול לקבוע למכולת בבני ברק בכמה למכור. אתה לא יכול.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אין תחרות מספיקה, אני לוקח את הסיפה הזאת. אבל מה, יש לנו הרבה שחקנים – ממשלה, יצרנים, יבואנים, משווקים, קמעונאים, תקנים, משרד הבריאות, רגולציה, כשרות, יש את הנושא של מכסים וכך הלאה, קרקעות, יש פה באמת הרבה מאוד שחקנים.
צריך לחלק את זה לשניים. אחד, הנושא של עלויות. האם באמת, אם אנחנו מורידים עלויות, זה יתגלגל לצרכנים, וצריך לראות האם באמת העלויות האלה, ההורדה שלהן היא נכונה. למשל, אני לא בעד להוריד את הסימון על המוצר. זה כל כך חשוב, ואני רוצה לומר לכם, כשאני רוצה לראות מחירים בקפואים כי שם אין פתקים, אני אף פעם לא מגיע – ואני אקדמאי, מהנדס – לא מגיע לסימון על המוצר כי שם זה מסומן על המקרר בצד. לכן, צריך לראות את הנושא של העלויות.
הנושא הנוסף, שזה לדעתי נמצא אצל הממונה על התחרות, זה נושא התחרות. לצערי, אנחנו אומרים פה תחרות לא מספיק חלה. הנושא הזה הוא בעצם הדבר היחידי שיכול להוזיל מחירים בצורה נאותה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
בין הדברים, אבל פה צריך להיות איזון גם, כי יש לנו גם יצרנים ואנחנו צריכים גם לשמור על התעשייה שלנו באיזושהי צורה.
היו"ר דוד ביטן
¶
גם עליהם צריך לשמור כי אני לא רואה ששומרים עליהם בסופו של דבר. שומרים על כולם, חוץ מאשר עליהם. האוצר שומר על המע"מ, כולם מרוויחים על המכסים ועל הכול, אבל צריך לשמור גם על האזרח הקטן. הוא הולך לקנות בסופו של דבר, אז המחיר בישראל תמיד עולה.
אני לא מקבל את הרפורמות, כל הזמן מדברים על רפורמה בחוק ההסדרים. אתה ראית משהו מהרפורמה?
היו"ר דוד ביטן
¶
נשארים המסים, והמחירים עולים. זה מה שיצא מכל הרפורמות שכל הממשלות עשו. עזוב, זה לא רציני.
היו"ר דוד ביטן
¶
חכי בסבלנות, עם כל הכבוד לגלי צה"ל. אתם כל הזמן מדברים, שכחת את זה? יש לכם שעות על גבי שעות אבל אני אתן לך בסוף דקה. דרור שטרום, לשעבר ממונה על ההגבלים. זה היה אז רשות התחרות?
דרור שטרום
¶
אבל אדוני, מה שקורה כאן בדיון המעניין והתוסס הזה זה בדיוק מה שקרה בעשרות דיונים בנושא הכאוב הזה של יוקר המחיה.
דרור שטרום
¶
מה שקורה זה שזה מתפתח להיות משחק אשמה. היצרנים מאשימים את הרשתות, הרשתות מאשימות את הצרכנים.
דרור שטרום
¶
לכן אני אומר, לא יצא מזה שום דבר כל עוד לא נבין שיש פה ארבע בעיות יסוד שחייבים לגעת בהן ביחד, לא לחוד. אין פה גורם, מגזר אחד שמטפלים בו ובזה נגמר הכול, ואם לא מטפלים בכול ביחד – ותיכף אני אסביר איך לדעתי צריך לטפל, כי קל מאוד לבוא ולהגיד יש בעיית תחרות, בואו נזרוק את זה על הממונה על התחרות.
אני מצטער להגיד. הייתי הממונה על התחרות, הייתי גם שנים קודם יועץ משפטי לרשות התחרות. הפתרון הוא לא ברשות התחרות, מסיבה פשוטה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז מי יעשה תחרות במדינה אם לא אתם? לא הבנתי את הבריחה מאחריות שלכם.
היו"ר דוד ביטן
¶
ביטון, תן לבן אדם לדבר. אמרנו שהיום לא מקבלים שום החלטה, רק שומעים את האנשים. תשמע את האנשים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
להסביר לנו שרשות התחרות לא תהיה זאת שתביא את התחרות? אז מי יביא?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
עם הסמכויות שיש להם ל-100 מיליון שקל קנס, מה הם עוד רוצים, לא הבנתי. ביקשתם מהמחוקק.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן. בשביל מה ביקשתם את זה מהמחוקק? בשביל שזו תהיה אות ריקה בספר החוקים של המדינה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא. מכולות, הם צריכים להיות פה בקדמת השולחן. המכולות הן הכי חשובות.
דרור שטרום
¶
אדוני, יש בעיה אחת עם רשות התחרות וזה שהיא עוסקת בתיקים ספציפיים ואין לה את המברשת הרחבה של חקיקה שיש לבית הזה, ואם רוצים עכשיו לעשות חקיקת חירום – ואני טוען שצריך לעשות חקיקת חירום ליוקר המחיה במזון, ואני אסביר תיכף למה – אם רוצים, זה רק בחקיקה.
יש בעיות שבמקום לשלוח את הממונה על התחרות להוציא עכשיו קביעה ולהתדיין בבתי משפט, עד לבית המשפט העליון, עוד שבע שנים אולי נראה מזה משהו בתיק אחד, במקום זה חייבים לבוא ולטפל בשלוש בעיות יסוד.
אמרנו
¶
ריכוזיות עצומה ביצרנים שרק לאורך השנים, אני מדבר עכשיו – אדוני, הביאו פה כל מיני נתונים, שנתיים אחורה, שנה אחורה, כל אחד בוחר את החלון.
אני מציע לוועדה הנכבדה הזאת שתאמץ את הראייה הקבועה שלה להסתכל 15, 20 שנה אחורה, פתאום אתה רואה את כל ההיסטוריה, ואתה רואה למשל שבניגוד לדברי התאחדות התעשיינים שמדברת על זה שהמחירים במזון ירדו, באיזה קטע - -
ד"ר רון תומר
¶
אדוני, אני מציע שנבדוק כמה עלו הסנדלים מאז הפלמ"ח. נו, באמת. בדקנו עשור אחרון, על מה אנחנו מדברים?
דרור שטרום
¶
- - זאת אומרת, אנחנו מדברים על עלייה של פעם וחצי ממדד המחירים הכללי, שכולל גם את מחירי הדיור. עכשיו שתי מילים על פתרונות.
דרור שטרום
¶
עכשיו לפתרונות, אדוני. חשוב מאוד לדבר על פתרונות, ואני לא אכנס פה לפירוט. הפתרונות הם ברורים. חייבים לטפל בריכוזיות ביצרנים, ואין דרך לטפל בזה כשאדוני לא רואה בכלל את הנתונים של היצרנים כי בעוד שרשתות השיווק משוקפות לציבור ברובן, היצרנים הגדולים לא משוקפים – לא תנובה, לא אסם.
ד"ר רון תומר
¶
אדוני, הכלכלנית הראשית באוצר, שאני מציע להזמין אותה בפעם הבאה, קבעה שאין ריכוזיות כי היא ראתה את הנתונים.
ד"ר רון תומר
¶
אם חברה היא בורסאית או לא בורסאית, יש לכך אלף ואחת סיבות, אני לא נכנס לעניין הזה, אבל הכלכלנית הראשית באוצר, שקבעה וראתה את הנתונים, קבעה שמדד ה-HHI הוא 400. אפשר להזמין אותה.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - כל הנתונים שקשורים לרווחיות שלכם אינם, ואז מפילים את הכול על רשתות השיווק, שהן היחידות שנלחמו.
ד"ר רון תומר
¶
אני לא מפריע לאף אחד, אדוני. אני רק אומר שמחירי המכירה לרשתות המזון ירדו ב-7% בעשור האחרון.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר גמור, אין לי בעיה עם זה. הנושא הזה שהציבור ידע הוא חשוב לנושא התחרות, כן או לא?
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, אז אנחנו נתקן את החוק בעניין הזה, לא יעזור לכם כלום. אתם צריכים לבוא לציבור, כי מה אתם טוענים כל הזמן? אנחנו מפסידים, חייבים להעלות. אז עם כל הכבוד, שגם אתם תהיו - - -, לא רק רשתות השיווק.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא יודע אם תספיק היום. מי פה הנציג מהאוצר? אני לא מבין את זה. אי אפשר להוציא את הנתונים האלה? מבחינה ציבורית אני חושב שזה חשוב. הם כל הזמן טוענים – עלו המחירים פה, עלו פה, עלו פה, אני מעלה את המחיר. אנחנו רוצים לדעת שגם הם יהיו בביקורת ציבורית. כל הסיפור הזה שהם לא בבורסה והם לא חייבים שום דבר, זה לא מעניין אותי.
היו"ר דוד ביטן
¶
סליחה. היועץ המשפטי של הוועדה יבדוק את זה, ואם אנחנו צריכים לתקן את החוק אנחנו נתקן את החוק ולא יעזור לאף אחד שום דבר. הנה כבר אני אומר לכם, אנחנו נעשה את התיקון במשותף בין כל חברי האופוזיציה והקואליציה.
דרור שטרום
¶
כאן יש בעיה קשה של בלעדיות במותגי על, במותגים שהם מונופוליסטיים בשוק. לא יכול להיות שאותו יבואן יחזיק חמישה-שישה-שבעה מונופולים בכיס שלו.
מיכל כהן
¶
זה בסדר וזה על השולחן שלנו, וזה גם נבדק עכשיו. אני רק אומר שרובם המכריע של המוצרים שמיובאים, אין הסדר בלעדיות, זה פשוט היצרן מחליט לעבוד עם יבואן אחד וזה מה שמגיע לארץ, והיצרן, אם אין הסדר כזה, אין לי דרך להכריח את היצרן להביא שני יבואנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
השאלה היא פשוטה. האם מה שאומר שטרום, שזה שיש לו בלעדיות על מוצר מסוים – לא משנה הסיבה – מעלה את המחיר?
מיכל כהן
¶
מה שהכי יעזור, ואני חושבת שגם מר שטרום יסכים איתי, מה שהכי יעזור זה אם יהיה מתחרה שונה לאותו יבואן ולאותם מותגים.
מיכל כהן
¶
נכון שאין. הדבר הזה של הבלעדיות, כשהכוח אצל היצרן, גם אם יהיו פה שניים, בסופו של דבר מי שייקח את הרווח זה יהיה היצרן כי אם אנחנו רוצים לצחצח שיניים רק בקולגייט, זה לא יעזור, זה לא יוזיל את המחיר.
ינון אלרועי
¶
המכנה המשותף בשיח הזה בסופו של דבר בכל מה שעלה פה היום זה גידול שנדרש במספר השחקנים, בכל התחומים, גם בתחום הקמעונאי וגם בתחום של הספקים, שיביא בעצם לגידול בתחרות.
מה שאנחנו עושים ומתכוונים להמשיך בכוח רב זה לפעול להפחתת הנטל הרגולטורי על העסקים, להסיר חסמים בכל שרשרת הערך, מהיצרן לצרכן.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא בסמינריון עכשיו. אני רוצה לדעת בייבוא המקביל, בנושאים ששטרום עכשיו דיבר, עם היבואנים הגדולים האלה, מה אתם עושים כדי לפתח את הייבוא המקביל.
ינון אלרועי
¶
ראשית, אנחנו נמצאים באמצעה של רפורמה מאוד אמביציוזית בנושא הייבוא. אני יכול לומר לך באחריות, שבעצם מאז שהרפורמה הושקה הייתה הפחתה של 40% בבדיקות המשלוח בייבוא, ולעומת זאת חלה עלייה של יותר מפי שלושה במספר המוצרים שמיובאים במסלול ההצהרה. הרפורמה הזאת והפעילות הזאת נדונה בוועדה, גם המנהלת וגם היושב-ראש לשעבר עסקו בזה הרבה מאוד דיונים, ובאמת כמו שאמרתם קודם שלא תמיד רואים איך דברים באים לידי ביטוי, במקרה הזה אנחנו רואים, ועוד לא יבשה הדיו, יש לנו עוד מה לעשות.
ינון אלרועי
¶
קודם כול, אנחנו מייבאים אינפלציה. אני יבואן, קניתי את העט הזאת בדולר בשנה שעברה, והיא מאנגליה, ועכשיו האינפלציה באנגליה היא 10%, אז כבר 1.10 דולר, היא לא תהיה פה יותר זולה. בזכות הרפורמה שאנחנו עשינו והרבה צעדים אחרים, העלייה במחיר תהיה יותר נמוכה. אסור לשכוח את זה.
מצד שני, אני אומר לך ששר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת רואה הכרח בהתאמת הרגולציה הישראלית למקובל בשווקים המתקדמים וחשיבות בהגדלת הפריון של היצרנים הישראלים. זאת מההבנה שחתירה להפחתת החסמים, הקלה על ביצוע עסקים, תאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים למשק, תקטין ריכוזיות עליה דובר כל הזמן, ותגדיל את התחרות במשק וגם על כיסו של הצרכן.
אנחנו כבר רואים, אדוני היושב-ראש, שבזכות הצעדים הגדולים שנעשו, ויש עכשיו רפורמה בתחום המזון שהתחילה ב-1 בינואר - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אל תגיד את המילה רפורמה כשאני יושב, כי רפורמות, מכל מה שעשו במשרדי הממשלה, לא יצא כלום. תכלס, רק מסים ועליית מחירים, זה מה שיצא מזה. אז אל תשתמש במילה רפורמה, אצלי אל תשתמש בזה.
ינון אלרועי
¶
אדוני, אני אתאים את השיח. בוצע מהלך שבו הוסרה רשמיות מ-90 תקני מזון. מה זה אומר? זה אומר שבפועל, משרד הבריאות בעצם איתר רגולציה זרה, שבמסגרתה היום אפשר להביא מוצרים לישראל כמו שהם נמצאים במקומות אחרים, וזה מה שאתה רוצה. אז אנחנו ממשיכים לפעול לעניין הזה.
אני חושב שחשוב מאוד לראות מה קורה בשוק בתחום של הקמעונאים, כמו שאתה אמרת קודם, אנחנו כבר רואים את קרפור שנמצאים פה. הם לא באו סתם, הם באו כי הם מזהים שהיום יותר קל לעשות עסקים. יש את "סבן אילבן".
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. תחרות זה דבר טוב. אבל הוא צודק, אני מקווה שהם לא יתיישרו איתם, אלא שאלה יתיישרו איתם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
שיבוא. דווקא הוא עוד בא. דיפלומט ויוניליוור לא באים בכלל, אלה עצמאים, אתה מבין, הם לא נסחרים בבורסה. הוא, אנחנו רואים מה הוא נותן למי, כמה מענקים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז אני אומר, יש תשובה אחת. הייתה הוראת שעה מפורשת לרשות התחרות, שפג תוקפה כמדומני, שמסמיכה אותה לפעול במקרה שהיא רואה הפרה של ייבוא מקביל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הוראת השעה פגה, ובפברואר 22' כבר שרת הכלכלה אמרה, יחד איתם – שזה אני אומר לדרור – רשות יוזמת חקיקה. רשות מביאה רעיונות, היא לא משאירה את זה.
המשנה, תענה גם על זה. בפברואר 22' הייתם צריכים להביא נוסח תיקון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, עוד לא הגיע. עכשיו יש ואקום. מצד אחד, סמכות אחת נעלמה להם, מצד שני לא הביאו תיקון שנה שלמה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל את יודעת שייבוא מקביל בנושא של הרכב לא הוריד כל כך את המחיר, גם לא בנושא של החלפים.
מיכל כהן
¶
אדוני, ייבוא מקביל בנושא של הרכב, צריכים להראות תעודת מקור מהיצרן ולא יכולים להראות, ויש חסמים שצריך להוריד אותם.
צחי יצחק בן עיון
¶
אדוני, תודה רבה, בהצלחה לך בתפקיד. אני צחי בן עיון, מושבניק ממושב צוריאל בגליל, ואני, אדוני, רוצה לדבר כאן בשם אלפי יצרני מזון קטנים – חקלאים, יצרני מזון חקלאי, אנחנו לא מדברים רק על חקלאות, על מוצרי מזון כחול לבן, אנחנו החיילים של המדינה בכל מקום בארץ.
כשאדוני שאל פה את מי שהחליף אותי בכיסא, את רמי לוי, מה מפריע לו אז הוא התחיל לדבר כמה כואב לו לשים פתק על המחיר של המוצר.
(היו"ר שלום דנינו, 11:20)
ואני רוצה להגיד לך, אדוני, מדברים פה על יוקר מחיה ועל מחירי המזון, ויש פה רשות תחרות שלצערי הרב, רשות התחרות כנראה לא מפחידה מספיק את ענקי השוק. ולמה אני מתכוון? אנחנו בקיץ האחרון מכרנו את האפרסקים שלנו, מכרנו את הנקטרינות שלנו, שעבדנו עליהם 24/7 כל השנה, מכרנו את האפרסקים והנקטרינות בשקל ובשקל וחצי. אני לא רוצה לדבר פה על עלויות הגידול, כמה שזה קשה וכמה שפה אנחנו נלחמים על הקרקעות ולפתח את המדינה, אבל השקל וחצי שאני מכרתי, בסופו של דבר הגיע לצרכן והצרכן קנה את האפרסק שלי ב-14 שקלים וב-20 שקלים.
אז אני מבקש פה מאדוני היושב-ראש, מחברי הכנסת, מרשות התחרות, קודם כול לדאוג להקטנת פערי התיווך. אנחנו יצרני המזון החקלאי במדינת ישראל, הצרכנים מאוד חשובים לנו, אנחנו לא מדברים פה בסיסמאות, לנו אין מגדלים ואין לנו מטוסים ואין לנו שום דבר. פשוט לצמצם את פערי התיווך, לעזור לנו בפירות כדי שנוכל למכור ישירות לצרכן הישראלי.
דבר נוסף אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו מייצרים גם ביצים.
צחי יצחק בן עיון
¶
אני חקלאי קטן ואני צריך את העזרה של המדינה, שתעזור לי לשווק. הרעיון שאנחנו חשבנו עליו זה פשוט לעזור לנו. אחת הבעיות שלנו זה הנושא של הקירור והשינוע. אנחנו, אין לנו כסף לבנות בתי קירור ענק ולקנות משאיות. המדינה צריכה פה לעזור בעניין הזה כדי שהדבר יגיע לצרכן. אם אני קוטף היום בבוקר אפרסק, אני רוצה שהאפרסק הטרי שלי יגיע לעקרת הבית בכפר סבא או בנהריה, ואם מישהו יבוא וייקח את זה ויעזור לי והמדינה תנהל את הדבר הזה, אני אומר לך, אדוני - - -
צחי יצחק בן עיון
¶
אני מדבר דברי אמת פה. כל הקמעונאים פה שיש להם מטוסים ומגדלים, לנו אין מה לאכול כמעט.
צחי יצחק בן עיון
¶
סליחה, אני לא הפרעתי לך, אל תפריעי לי, את דיברת מספיק. ברשות היושב-ראש, הביצה שאני מייצר אותה, הביצה שהיא טרייה, אני מוכר אותה ברוטו ב-42 אגורות, לא משנה שבסוף נשארות לי רק חמש אגורות, אבל למה המדינה ומועצת הלול מונעות ממני למכור לכולם פה ישירות את הביצה? אני רוצה למכור לצרכן מהלול שלי את הביצה. הביצה לא עוברת שום התערבות וטרינרית מאז שהיא באה אליי. מאז שלוקח המשווק את הביצה מהלול למכון שיווק היא לא עוברת שום התערבות. למה שאני לא אמכור ביצים בזול לצרכנים?
(היו"ר דוד ביטן, 11:23)
אז אני רוצה לומר לכם ולאדוני היושב-ראש שעכשיו נכנס. אני רוצה לומר לך, אנחנו יצרנים מהגליל, מהדרום, מהמרכז, מכל מקום. פערי התיווך בחקלאות מחזקים את הקמעונאים, מחזקים את הטייקונים ומחלישים אותנו, היצרנים, יחד עם הצרכנים. אני רוצה למכור את הביצה שלי בזול ישר לצרכן, מונעים ממני, אסור לי למכור מהלול ביצה ישר לצרכן.
כשאני מכרתי את האפרסק, אדוני, בשקל וחצי, בשקל, בשני שקלים מקסימום בעונה האחרונה, אדוני, קנו אותם ב-15 וב-20 שקלים. למה? למה שהמדינה לא תעזור לנו בשינוע ובקירורים כדי שאתם עכשיו תקנו תוצרת יותר זולה? לא צריך לא ייבוא ולא דברים כאלה כדי לחזק פה את הטייקונים.
ואני מבקש ממך, אדוני, דבר נוסף אחרון. בבקשה, אדוני, בוא תבקר אותנו בגליל, בדרום, בוא תבקר את היצרנים הקטנים. נקיים דיון בנושא של ענף ההטלה איך אנחנו מוכרים ישירות לצרכן. תודה רבה, אדוני.
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כול, שיהיה ברור. אנחנו לא באנו לפתור את הבעיות של כל המדינה. אנחנו צריכים להתייחס לנושא שבדיון. לא באנו עכשיו לפתור את הבעיות של כל הגופים במדינה על מנת להוריד או להעלות את המחיר. להתייחס עניינית למה שצריך. כל אחד שמקבל זכות דיבור, ממש דקה, שתיים, לא יותר מזה, אני מבקש.
לינור דויטש
¶
עורכת דין לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99 הלובי הציבורי. כארגון צרכנים יציג אנחנו אלה שיזמנו והובלנו את מרד הפסטה ואת מרד הטונה יחד עם "הצינור" וגיא לרר, וחלק מהנתונים שאנחנו נחשפנו אליהם ועסקנו בהם והסיבה שהלכנו לסיפור של מרד צרכנים היא באמת לראות את נתוני הרווחיות שאינה חשופה לציבור, של מקטע הספקים, שכאן כרגע לא נמצא. אנחנו לא רואים פה, לא את תנובה, לא את אסם, לא את יוניליוור, לא את קוקה קולה, לא את שטראוס עלית.
לינור דויטש
¶
מעולה. נהדר. לא ידעתי שאותם אתם מייצגים, לא מופיע פה תגיות. לא ידעתי, לא שמעתי אתכם עד עכשיו. נפלא, אז כולם פה, כולם יוכלו לשמוע.
לינור דויטש
¶
צעקת מספיק. תורי. תודה. עכשיו לגבי העובדות שהציג פה יושב-ראש התאחדות התעשיינים, עם הנתונים הכאילו שאין עלייה, אין פה הבדלי מחירים, הכול בסדר.
אז קודם כול באמת נדבר על עובדות. דוח מבקר המדינה מראה שמחירי המזון במדינת ישראל גבוהים ב-37% עד 50% יותר מה-OECD. נכון, היה פה משבר. נכון, היו עליות מחירים בשאר העולם. עדיין אנחנו מובילים בהמון על מחירי המזון בשאר העולם.
מה שאתה אמרת אינטואיטיבית, כבוד היושב-ראש, אני אתן לך את זה בנתונים. במשך שמונה שנים, מאז 2012 ועד פרוץ משבר הקורונה, מחירי הסחורות העולמיות היו במגמת ירידה, והשלימו ירידה של כמעט 50%. שקל מזה לא התבטא - - -
לינור דויטש
¶
למה זה קורה? כי יש פה כשל שוק ריכוזי. יש פה מקטע ספקים. כפי שהציגה הממונה על התחרות וכפי שאנחנו יודעים מהנתונים, יש פה ריכוזיות יתר במקטע הספקים, וכשאין תחרות אז קל לגלגל לצרכנים.
לינור דויטש
¶
עוד משפט. אנחנו הלכנו למרד צרכנים כי לא הייתה ברירה אחרת, והצלחנו לעכב ולעכב ולעכב, ובסוף - - -
לינור דויטש
¶
ביטן, סליחה, זה לא מספיק. למה? כי כשיש לך חמישה מגה מונופולים ועוד שתי יבואניות בלעדיות ענקיות, אתה מגיע למצב שהם כולם מעלים מחירים בו זמנית ואין לך יותר. מה תעשה, לא תקנה מזון? אין מצב, הגענו למכסה שאי אפשר. מרד צרכנים הוא פתרון זמני, והפתרון היחיד שיכול לעזור פה זה מעורבות אקטיבית של הממשלה, ואני מאוד שמחה שאתה נכנס לנושא.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא נוכל כרגע. רבותיי, אני צריך לסיים את הישיבה. אנחנו נמשיך את הדיונים, אמרנו את זה.
אבשלום וילן
¶
צריך להבין. כל הנושא של המזון בארץ, יש המון מה לעשות בו והפתרונות ברורים, אבל יש הרבה מאוד כשלי שוק. לדוגמה, כל מדינות העולם כמעט, על מזון, אדוני היושב-ראש, לא לוקחות מע"מ, או מע"מ מופחת באופן דרמטי לעומת המע"מ הרגיל. ישראל, בגלל ההתנגדות ההיסטורית של אגף התקציבים - -
אבשלום וילן
¶
זה אחד. שנית, אין פה מערכת סיטונאית. בכל המדינות הנורמליות יש מערכת סיטונאית בין הרשתות לבין החקלאים. בצרפת יש לך שוק סיטונאי, 30% מהסחורה עוברת בו.
אבשלום וילן
¶
הממשלה החליטה על שוק סיטונאי, ובשלב מסוים התקפלה. לכן אני אומר, אם תהיה מערכת סיטונאית מסודרת, זה כבר לוחץ את המחירים כלפי מטה.
הדבר השלישי, דיברו פה על ענף החלב. המון המון סיפורי בדים. אתה יכול לעבוד מתוכנן ואתה יכול לעבוד חופשי. בסופו של יום, פתחו את החמאה. אתן לך דוגמה. מי התחיל לייבא את החמאה? הרשתות. מחירים ירדו? קדחת.
אבשלום וילן
¶
לכן, אדוני, בארצות הברית החלב לא מתוכנן, בקנדה הוא כן מתוכנן. אין שום הבדל. התכנון בארצות הברית הוא דרך המחלבות, בקנדה הוא דרך המדינה.
אבשלום וילן
¶
בסופו של יום אתה יכול לעבוד בשיטה כזאת או אחרת. דיברו פה על הורדת מכסים. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? אנחנו, אחרי שנה של דיונים הסכמנו למודל. אני נותן לך דוגמה. האוצר התחייב ל-760 מיליון שקלים בשנה לתמוך ביצרנים כדי שהמודל יתאזן, אבל כשראינו את האותיות הקטנות, הם דיברו רק על 150. אתה מכיר את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה ברור שהאוצר גם צריך להכניס יד לכיס. הסיפור הזה שהמחירים יירדו רק בזכות היצרנים והספקים ורשתות השיווק, זה סיפור לא נכון. האוצר חייב גם כן להיות מעורב, אין מה לעשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
בינתיים הם לא מעורבים. מורידים 100 מיליון מפה, מעלים 100 מיליון משם. בסוף הם מאוזנים והציבור משלם.
אבשלום וילן
¶
בסוף, את הגזר והתפוחי אדמה מגדלים בעוטף עזה, ואת התפוחים והאגסים ברמת הגולן ובגליל. צריך גם את זה לזכור, שהלולים בגבול הצפון.
שי ברמן
¶
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. אדוני היושב-ראש, בהצלחה, תודה רבה על זכות הדיבור. אנחנו ענף של 15,000 עסקים קטנים שחשים את יוקר המחיה. בסופו של דבר, מסעדה זה כמו משק בית שהולך לסופר וקונה מהחברות שהזכרתם את שמן ושוכר נכסים, ואנחנו חשים גם את עליות המחירים וגם את הקושי של הלקוחות שלנו שהולך וגדל לעמוד בהוצאה הזאת.
אני רוצה לדבר על שני דברים עיקריים.
שי ברמן
¶
אני אגיד לך נתון, אני מניח שגם עורך דין מיכל כהן תרצה לשמוע. מעל 10 מיליארד שקלים מהעוגה הזאת של ה-31 מיליארד, הולך לשלוש חברות: סיבוס, שמסעידים את עובדי ישראל אצלנו, אנחנו חדרי האוכל שלהם. אתה עכשיו בא עם כרטיס סיבוס לאכול ארוחה עסקית, שם את ה-60 שקלים, מתוך זה 7%, 8%, הולך לסיבוס או לתן-ביס. וולט, מעל 10 מיליארד שקלים, הם עושים את אותו דבר
שי ברמן
¶
המשלוחים של וולט היום זה חמישה-שישה מיליארד שקלים בשנה. העמלה שגובים מאיתנו היא מעל 30%. עכשיו תיקח פה נתון מדהים, אני אומר לך חוזה של וולט איך הוא נראה.
אני עכשיו רוצה למכור אצלי במסעדה יותר זול, שווה לי. אני לא משלם משלוח מעל 30%, שווה לי שתבוא, דוד ביטן, לאכול אצלי במסעדה, זה עולה לי פחות. אסור לי.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא הנושא לדיון עכשיו. זה בסמכות שלנו הנושאים האלה? זה צרכני. נכון? אנחנו נדבר על זה, נעשה משהו מיוחד. זה נכון, שמעתי מהרבה מסעדנים שהסיפור של וולט הוא בעייתי ביותר. זה לא רק הם, יש עוד חברה.
עינב קרנר
¶
שלום, אדוני. עינב קרנר, גלי צה"ל. הייתי רוצה, ברשותך, להתייחס לשתי נקודות שהועלו פה קודם. אחת זה הנושא של ביטול מכסים שיבואו לטובת הצרכנים, ודווקא אני רוצה לקחת את נושא החמאה, הזכירו את זה כאן במעט אבל כן לחדד את העניין.
עד לפני שנה וחצי החמאה הייתה בפיקוח, כשמרבית האוכלוסיות החלשות התבססו על החמאה המפוקחת, 100 גרם ו-200 גרם. הורידו את זה כי אמרו, אנחנו נפתח את השוק לתחרות, תהיה כאן תחרות, המחירים יוזלו וגם תהיה יותר חמאה.
ומה שקרה, בעצם אין כבר חודשים שלמים חמאה. אז נכון שחלק מהיצרנים יאשימו את שומן החלב, אבל תאמין לי, אם אתה תלך לרשתות השיווק אתה תראה את המילקי ואת כל גבינות השמנת כן נמצאים שם כי הרווחים שם הרבה יותר גבוהים מאשר החמאה, שבקושי מרוויחים עליה, וזה משהו שכן צריך לתת עליו את הדעת בעניין הזה, שלא תמיד המכסים, הורדתם מתגלגלת לצרכנים. ראינו את זה אגב גם במכס אפס על הרהיטים, שבעצם חנויות הריהוט העלו מחירים, וגם עם מוצרי חשמל עכשיו, הרבה יבואנים מעלים למרות שהכניסו את התקן האירופי להביא מוצרי חשמל לבנים מאירופה על פי התקן האירופי, גל של עליות מחירים.
איתן יוחננוף
¶
הפוך. זה מה שגרם הפיקוח, דרך אגב, שלא היה כדאי להם למכור אותו, הם העבירו את זה לייצור אחר.
איתן יוחננוף
¶
כשתנובה הייתה מפוקחת לא היה משתלם לה לייצר את זה, היא העבירה את השומנים למקומות יותר כלכליים והפסיקה לייצר חמאה, ומזה נוצר החוסר.
איתן יוחננוף
¶
אותו תהליך בעולם וחסר, אין להשיג סחורה בעולם, ולכן יש חוסר של חמאה והמחיר לא יורד. ביקוש והיצע.
עינב קרנר
¶
הדבר הנוסף, ברשותך, אני דווקא רוצה להפנות אותו לממונה על התחרות. זה מאוד מבורך שרשתות בין-לאומיות מגיעות לארץ – קרפור, ספאר אולי – אבל בעצם שים לב מי מקבל את זה. חברות שכבר שולטות במשק: שופרסל עם ספאר, יינות ביתן שזה אלקטרה מוצרי צריכה ייקחו את קרפור, עכשיו סבן אילבן, אז בעצם אנחנו מכניסים פה שחקנים חדשים לשוק אבל זאת לא באמת תחרות כי זה נשאר באותם מקומות פיזיים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
והיא עשתה שירות אדיר בנושא הירקות והפירות, להראות כמה חקלאי מוכר ואיך זה מגיע למדף.
ד"ר דורית אדלר
¶
ד"ר דורית אדלר, אני נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא וגם מובילת אשכול מערכות המזון, תחת פורום האקלים של נשיא המדינה.
אני רוצה לומר שחבל שלא נתתם לי את זכות הדיבור בהתחלה כדי לומר – הנושא של טיפול ביוקר מחירי המזון הוא קצה קרחון. אנחנו נמצאים כרגע בעיצומם של משברי אקלים מטורפים, וכנראה המצב כרגע הוא הטוב ביותר שיהיה לקראת השנים הבאות.
ד"ר דורית אדלר
¶
אתה יודע שאני יודעת להציג את הדברים כמו שצריך ואולי יותר טוב מכל היושבים פה. אתה אמרת שצריך לדאוג שהממשלה תצטרך להכניס יד לכיס.
נושא של ביטחון תזונתי זה זכות יסוד, מדינת ישראל חתומה על אמנה. אנחנו כמדינה מחליטים שאנחנו נותנים חינוך חינם, אנחנו נותנים משטרה, אנחנו נותנים ביטחון. ביטחון תזונתי הוא לא פחות חשוב, זאת אומרת יש לממשלה כלים מחר בבוקר להוזיל סל מזון בריא בסיסי ובר קיימא. מחר בבוקר.
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, אבל הבעיה, שאני לא רואה עדיין איך מורידים מצד אחד וזה בא לצרכן. על זה לא קיבלתי תשובה, איך מטפלים בזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
דוד, לא תכה אותם בכסף בכיס, את אלה שמרוויחים רווחי שיא, לא תכה אותם בכאב, לא תוריד את המחירים. אין עוד דרך אחרת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא 100 מיליון. 50 מיליון, בוא תיתן. אתה יודע, דיפלומט שילם למנכ"ל 12 מיליון שקל מענקים ורווחים. 12 מיליון שקלים על האוכל.
ד"ר דורית אדלר
¶
זה הדדי. אז אנא, שזה יבוא לידי ביטוי. יש לך את הכלי של פיקוח על המחירים ויש לך את המע"מ הדיפרנציאלי. מע"מ דיפרנציאלי, אומרים פה, חלק ממדינות ה-OECD, בואו נעשה מע"מ – אתה יודע מה, תעשה אותו 5% – אבל מה, תעלה את המע"מ על המזונות המזיקים. הרי בישיבות אחרות יושבים עכשיו, הורידו את המס על המשקאות הממותקים, ויושב שר הבריאות ושר הפנים ובא ואומר, בואו נראה איך אני אתמודד עם יוקר המחיה של 20 מיליארד שקלים שהוא תולדה של המזונות המזיקים.
אם תזמין אותנו אנחנו נפרוס לך תוכנית לאומית איך אתה מוזיל את סל המזון הבריא הבסיסי. תראה, ללא חקיקה זה לא יקרה.
היו"ר דוד ביטן
¶
עזבי את הבעיה. אני לא מוכן שהאוצר, בתרגיל הידוע שלו שהוא מפחית ממקום אחד ונותן למקום שני, אז לא עשינו בזה כלום. הם צריכים לשים יד בכיס. יד בכיס זה אומר לוותר על כסף, זה מה שצריך ולא לתת לנו את זה במקום אחר.
ד"ר דורית אדלר
¶
מה שחשוב לי לומר, שמאחר שמשברי האקלים הולכים להכות בנו יותר ויותר, ומדינת ישראל תלויה בייבוא ממדינות שהסיכון האקלימי שלהן יותר גדול משלנו בחלק מהמקורות, זאת אומרת זה שיהיו עליות מחירים של מזון זה כמעט ודאי. השאלה איך מדינת ישראל מוזילה ומנגישה סל מזון בריא בסיסי ובר קיימא, הוא צריך להיות המצפן.
ד"ר דורית אדלר
¶
להיפך. משבר האקלים הוא כבר פה. ודבר שני, דיברו פה על מחירי החלב. אתם יודעים כמה עולה גיל?
עמי מגן
¶
תודה. עמי מגן, מנהל כפר הנוער הדסה נעורים, מייצג את כפרי הנוער. אני רוצה בדקה בדיוק להוריד ממקרו למיקרו כי כל הגרפים שהתעשיינים מראים של 7%, 8%, אני אראה לך איך התקציב שלי נראה.
רק בשנה וחצי האחרונות, רק בשנה וחצי האחרונות, עליית תקציב המזון – אני משפחה מרובת ילדים של 600 ילדים בכפר – עלה ב-7%, שזה 440,000 שקלים. לא ניגע פה בחשמל, לא ניגע במים, לא ניגע בגז, ניגע אך ורק במזון כי זו ועדה למזון.
הדבר המצחיק, שאנחנו מקבלים את התקציב מהמדינה, אנחנו באים למדינה, המדינה אומרת לנו, מה פתאום. מה פתאום, אין עליות, כמו שאתה אומר אין עליות מחירים. אנחנו מתמודדים ואז אנחנו הולכים, מחפשים תרומות מכל מיני מקומות.
בלי דמגוגיה, ובזה אני אסיים. בושה של דיון שעשיתי אתמול בהנהלה: האם אנחנו מורידים יום של לחמניה או לא? יום של לחמניה בכפר הנוער זה 42,000 שקלים בשנה, זה הביטוי הישיר. זה הביטוי הישיר. אותי לא מעניין המרווחים, לא מעניין המגדלים, הגרפים העקומים. אותי מעניין בסופו של דבר כמה אני קונה בדמי האחזקה, כשהמדינה שמה לי מגבלת מודרכות על הדבר הזה וכל שנה מתמודד עם פחות ופחות. תודה.
ד"ר דליה שיליאן
¶
שלום לכולם, שלום לאדוני היושב-ראש. שמי ד"ר דליה שיליאן ואני הכלכלנית הראשית ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, בנושא הצגת מחירים, הוא תחת חוק הגנת הצרכן, אנחנו אוכפים את זה, אנחנו שמנו על שולחן השר הצעה לשינוי להקלה בנטל הרגולטורי, לצד שמירה על הגנה צרכנית.
ד"ר דליה שיליאן
¶
כן. שר הכלכלה ניר ברקת. כמובן שבדיונים ייעודיים אנחנו נרחיב בעניין הזה.
דבר נוסף, במשפט אחד כי גם דיברו על הביקושים של הצרכן הישראלי, על זה שיש חסד מוכר יותר בזול, על זה שהוא הולך לבמבה שלמטה. אנחנו לא אומרים שזה כל הסיפור אבל אנחנו מנסים גם להנגיש כלים קצת לשנות את ההעדפות. יש פה קשיחות בביקושים, וקצת לתת כלים לצרכן שהוא מגיע למדף הוא ישלח את היד למוצרים תחליפיים שבבדיקות שאנחנו עושים זולים ב-20%, 30%.
ד"ר דליה שיליאן
¶
יש פה נאמנות למותגים, זה סיפור מאוד ארוך. שוב, נשמח להרחיב בישיבות ייעודיות לעניין הזה. תודה רבה.
עדן קוגן
¶
קוראים לי עדן, אני תלמידת כיתה י"ב בליד"ה, זה תיכון ממש קרוב לכאן, ואני חלק מעוד קבוצה, יונתן שגם יושב פה מאחורה והוא אחד מהקבוצה, עשינו חקר בנוגע לפערי מחירים בין מוצרים עם גלוטן לבין מוצרים ללא גלוטן.
אני באופן אישי צליאקית בחצי שנה האחרונה, גיליתי את זה בבום אז זה באמת נושא שקרוב לי ממש ללב. הדבר הראשון ששמתי לב בבית זה שההורים שלי משלמים הרבה יותר כסף נטו כי גיליתי שאני צליאקית וכי אין תרופה קיימת אחרת בשוק בשבילי ובשביל כל האוכלוסייה, שכרגע אנחנו עומדים על 95,000 מכלל מדינת ישראל אזרחים שהם חולי צליאק.
אין לנו שום תרופה בסל חוץ מדיאטה נטולת גלוטן. אז באתי להציג פה נתון שאנחנו עשינו מכלי המחקר. עברנו תצפית, הלכנו לשופרסל, הלכנו ליוחננוף.
איתן יוחננוף
¶
אנחנו חזקים מאוד אתכם. אנחנו עושים המון המון המון, משקיעים בזה המון כדי להוריד לכם מחירים ועושים עבודה נהדרת.
עדן קוגן
¶
נכון. אני אשמח שגם שאר הרשתות החברתיות יבואו באותה יד אליי, ואנחנו גילינו שבפער ממוצע בין 11 המוצרים שאנחנו בחנו – קמח מיוחד בשבילנו, לחם ללא גלוטן, עד לעוגות ועוגיות – אנחנו עומדים על פער של 563% בין למשל קמח שהוא רגיל לבין הקמח שמיועד כדי שאני אוכל להכין את האוכל שלי, או אפילו בלחמים. פה אני מדברת עוד לפני עליית מחירים שעליה אנחנו מדברים, עוד לפני מכס, עוד לפני כלום. זה המחיר ההתחלתי שאני צריכה להתחיל לשלם.
אנחנו לא רואים את זה קורה במדינות אחרות. במדינות אחרות, למשל באירלנד, למשל באיטליה, נותנים 140 יורו למשפחות כדי שאני אוכל לממן את האוכל שלי. אנחנו לא רואים את הבעיה הזאת מטופלת במדינת ישראל למרות שהפער הזה לא קיים רק במדינה אלא הוא קיים בכל מוצרי אירופה כי אנחנו מודעים לכך שבעצם כדי לייצר את האוכל שאני יכולה אני צריכה מקום סטרילי, אני לא יכולה שהאוכל שלי ייגע במקומות אחרים.
איתן יוחננוף
¶
אני רוצה לעזור לה בעניין. אני אגלה לכם נתון מעניין מאוד. הילדה הזאת קיימת בכל בית בישראל.
איתן יוחננוף
¶
כמעט בכל בית. אנחנו זיהינו את זה ובגלל זה לקחנו את זה לאימוץ והורדנו את המחירים בצורה דרסטית.
גל ברנס
¶
גל ברנס, רכז כלכלה וחקלאות באגף תקציבים. אין לי תשובה מראש כי לא קיבלנו את הפנייה אבל לאור העלאת הנושא אנחנו נבחן וכמובן נענה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש מישהו פה שרצה מאוד לדבר? – לא כאלה שמישהו דיבר בשמם – שרצה מאוד לדבר ולא נתתי לו?
היו"ר דוד ביטן
¶
אי אפשר. אנחנו צריכים לסיים. התכוונתי אחד, אבל כולם קפצו. את מי אתה מייצג? אברהם דניאל, התאחדות החקלאים. דקה. עוד מישהו? את מי אתה מייצג?
אברהם דניאל
¶
שלום לכולם. אנחנו משווקים את הירקות לסיטונאים ולרשתות. כל יום מתפרסם מחיר של מועצת הצמחים, שאומרת מה המחיר שנמכר בשוק. איך אנחנו רואים את זה? הרשת או הסיטונאי מפחית מזה בין 30% ל-40% ממחיר המכירה שנמכר בשוק הסיטונאי. אם אתה מסתכל פה על המחירים של הירקות אתה רואה שזה בדיחה.
אברהם דניאל
¶
אתה תראה שזה בדיחה, אבל כשזה מגיע לרשתות, תראה כמה זה עולה. האם הירקות והפירות זה הולך להיות לעשירים בלבד? זאת השאלה שלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אמרנו שאנחנו לגבי רשתות השיווק נעשה דיון מיוחד. כשאנחנו נזמין אותם, נזמין גם אותך.
אברהם דניאל
¶
אוקיי. רק מילה אחת נוספת. מה שאני מנסה להגיד לך, שזה לא יעלה על הדעת שהסיטונאי או הרשת עושה ייבוא והם נהנים ממכס מופחת או בכלל לא, זה לא מתגלגל לצרכן בשום פנים ואופן. ואם אתה תבדוק, ואתה תבדוק עד הסוף, אתה תראה שזה בדיוק מה שאני אומר לך.
מיכל כהן
¶
בדקנו את הנושא הזה. הרשתות הקמעונאיות, הרווח הגולמי הוא ממש מעט מעל הממוצע. אנחנו מדברים על הממוצע של רשתות קמעונאיות ובדקנו צרפת, ספרד, אירלנד - - -
מיכל כהן
¶
רמי לוי דיבר על הרווח הגולמי שלו, אנחנו מדברים על ממוצע של הרשתות הקמעונאיות בארץ. הן מעט מעט, אולי באחוז וחצי יותר גבוה מהממוצע של המדינות שאני דיברתי עליהן. הרווח התפעולי הוא נמוך במעט מהממוצע.
אייל טואג
¶
שלום. שמי אייל טואג, אני חבר בהתאחדות המלאכה והתעשייה, בעלים של עסק יצרני קטן בתחום המזון, יש לי חנות בשר ואוכל מוכן. אני יכול להגיד לכם שכל אחוז הכי קטן שיש בו עליית מחיר בכל דבר, אם זה חשמל שאומרים שהוא עולה ואז אומרים שהוא עולה פחות, אם זה ארנונה ואם זה מים ואם זה מס שילוט ואם זה כשרויות, שרק לסבר את האוזן, 150,000 שקלים בשנה עלות כשרות, עכשיו אנחנו עושים עם זה שינוי, התחלנו לעשות.
כל דבר כזה קטן – תאגיד הווטרינרים שהומצא ונפל עלינו ויש בו הוצאה מיותרת – כל דבר כזה קטן שנופל עלינו כעסק קטן, משפחתי, שמונה כ-12 עובדים, מתוכם שישה בני משפחה, כל דבר כזה הכי קטן בא לידי ביטוי בעלות המוצר שאני צריך לתמחר ללקוח הסופי. וכמו שאמר האדון מהמכולות קודם, מדויק. אנחנו רוכשים מוצרים בהרבה יותר יקר מהסופר שנמצא 300 מטר ממני, סופר של אחד מהחבר'ה שפה.
קשה לנו להתמודד עם המחירים כשאנחנו רוכשים מוצרים. רק הבוקר קיבלתי הודעה מכל ספקי העופות, ובטח יוחננוף מכיר את זה, שביתה של הווטרינרים, אין עופות, והמעט שיש עולה ב-10%, 15%. לכן, צריך להבין שההתמודדות שלנו, העסקים הקטנים, היצרנים הקטנים, היא התמודדות יומיומית עם עליות המחירים וזה בא לידי ביטוי בעליות המחיר ללקוח הסופי.
היו"ר דוד ביטן
¶
רק שתדעי, עדכנו אותי שזה בתוך ההסכמים הקואליציוניים הנושא שלכם. אני לא יודע מה כתוב שם אבל אם זה כבר בתוך ההסכמים אז זה כבר טוב.
היו"ר דוד ביטן
¶
כמו שאמרתי, אנחנו נקיים עוד מספר דיונים עד שנלמד את כל הסוגיה, מה צריך לטפל ומה לא צריך לטפל. אני מקווה שנצליח, בניגוד לעבר, כן לדאוג להפחתת המחירים, מה שלצערי הרב לא עשו, מכל מיני סיבות. ואני לא מחפש אשמים, אני מחפש פתרונות.
אנחנו נקיים מספר ישיבות. אמרנו, ישיבה אחת בנושא רשתות השיווק, ישיבה נוספת בנושא הספקים הקטנים והקמעונאים, בנושא ספקי המזון, בנושא מוצרי החלב, ועוד נושאים שאנחנו נחליט עליהם, נזמין. שלא ייעלבו, לא בכל ישיבה נזמין את כולם. נזמין ייעודי וממוקד למה שאנחנו צריכים. אז יהיו גם ישיבות קצרות של שעה, חצי שעה. נזמין, נדבר על הבעיה ונעבור הלאה, קחו את זה בחשבון. אנחנו רוצים להצליח איפה שאחרים נכשלו, ואני לא מאשים אנשים אחרים. בסופו של דבר אנחנו נאגד אופוזיציה וקואליציה בעניין הזה, אני כבר אומר לכם, ואם צריכים לטפל בממשלה, גם את זה נעשה.
תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:55.