פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/01/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת העלייה, והקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ג (16 בינואר 2023), שעה 11:00

עדכון סל קליטה לעולים חדשים, נוכח אתגרי יוקר המחיה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
בועז ביסמוט
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

משה סולומון
שרון ניר

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

אריק אוזן - סמנכ"ל תקציב, תמחיר ותוכני, משרד העלייה והקליטה

שאול מוצפי - מנהל אגף א', תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי, קליטה ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

וורקי קסאי - מנהלת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר אילה אליהו - רכזת מחקר ומידע, הממ"מ, הכנסת

שמעון שמילה - מנהל תוכניות תפעול, הסוכנות היהודית

רוזיטה ברלין - מנהלת מח קליטה עיריית מודיעין מכבים רעות, מרכז השלטון המקומי

מאיר (מריו) לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

אריאל קנדל - מנכ''ל, ארגון קעליטה – עמותות הפועלות למען עולי צרפת

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

תני קרמר - מנהל תכנון ואסטרטגיה, ארגון "נפש בנפש"

יצחק וינר - יועץ לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, יד לעולים

חיים ריין - מנהל תחום סיוע לעולים, יד לעולים

אלקס ריף - מנכ"לית לובי המיליון

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

סופיה טופולב-לוז - מייסדת The Reboot Startup Nation

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אלון דמלה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
עדכון סל קליטה לעולים חדשים, נוכח אתגרי יוקר המחיה

אנחנו מתחילים עכשיו את הדיון הבא בסדר-היום בנושא: עדכון סל הקליטה לעולים חדשים, נוכח אתגרי יוקר המחיה. רשות האוכלוסין, תודה רבה.

תודה רבה.

משרד העלייה והקליטה, מי פה ייתן את הסקירה – אולגה או אריק?

עדכון סל הקליטה, אני אתן את הסקירה.

אוקיי.

רגע, יש את שאול ממשרד השיכון.

סליחה, שלומית?

שאול מוצפי, משרד השיכון.

אז אני פותח את הנושא השני בסדר-היום: עדכון סל קליטה לעולים חדשים, נוכח אתגרי יוקר המחיה. אנחנו נתחיל עם הסבר של משרד העלייה והקליטה, מה העמדה שלהם. אחרי זה נשמע ממשרד השיכון, ואחר כך היועצת המשפטית תיתן לנו את המסגרת לדיון ונפתח אותו. בבקשה, משרד העלייה והקליטה.

שוב, בוקר טוב. שמי אריק אוזן מאגף תכנון, מיון ותקצוב, משרד העלייה והקליטה. סל קליטה ניתן בהתאם לחוק סל קליטה שקבע את הסכום הראשוני בשנת 1995 וקבע גם איך אנחנו מעדכנים אותו משנה לשנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. יש כמה תחנות. בשנים עם מדד יחסית נמוך אנחנו מעדכנים אותו כל 1 בינואר בהתאם לעליית המדד ב-12 החודשים הקודמים. החוק גם קובע שבמידה שהמדד עולה מאז העדכון האחרון ביותר מ-4%, אנחנו צריכים לעדכן אותו באופן מיידי. בשנה שעברה, בשנת 2022, לאור המדד הגבוה, אנחנו אכן עדכנו אותו ב-1 בספטמבר בסך של 4.69% ואנחנו שוב עדכנו אותו ב-1 בינואר האחרון ב-0.56%.

מה הייתה התוספת השקלית לסל הקליטה כתוצאה מזה? מה העדכון?

אין לי אותו פה, אבל זה התבטא בכמה מאות שקלים מתוך כלל סל הקליטה.

בסך הכול הוספתם בעצם עוד כמה מאות שקלים.

כן.

אתה יכול לפרט קצת איך נראה סל הקליטה?

קודם כול, סל הקליטה הוא בהתאם להרכב המשפחה. הוא משתנה אם מדובר בעולה יחיד, אם בזוגות, במשפחות חד-הוריות.

בוא נדבר על משפחה, על זוג עם שני ילדים.

זוג עם שני ילדים יקבל בסך הכול 37,800 שקל עבור שני ההורים, ועבור כל אחד מהילדים תוספת, שמשתנה גם לפי הגיל, בין 7,000 ל-11,000 שקל עבור כל ילד. דהיינו, אנחנו יכולים להגיע למשהו כמו 58,000 שקל.

שזה אמור לתת להם מענה לכל הליך הקליטה שלהם?

הסיוע הזה ניתן במהלך חצי השנה הראשונה בארץ.

שבעצם בחצי השנה הזאת הם אמורים ללמוד אולפן וזה אמור לפנות להם את הזמן ללימודי אולפן, נכון?

נכון מאוד.

איך הם אמורים להתקיים מהבחינה הזאת, מבחינת דיור, כלכלה? מדברים על זוג עם שני ילדים שבממוצע החודשי שלהם הם יגיעו בערך ל-9,000, 10,000 שקלים.

8,000 שקל.

לחצי השנה הראשונה? אתה מדבר רק על חצי השנה הראשונה?

נכון.

מייד אחר כך נגמר האירוע.

נכון. שוב, זה מה שהחוק קובע. אם אנחנו רוצים לעדכן את זה - - -

מה אתם רואים? כמה מהעולים האלה יוצאים לעבוד ולא הולכים לאולפן? באחוזים.

אנחנו מכירים את התופעה. אין לנו את המספרים המדויקים, אם כי יכול להיות גם שיש עולים שמעדיפים מסלולים אחרים ללימוד העברית או, לצערנו, יש גם - - -

כמה עולים לומדים באולפן?

בשנה שעברה באולפני משרד החינוך למדו מעל ל-24,000 עולים.

בשנה שהיו בה 80,000 עולים.

נכון.

כשאתה אומר לומדים באולפני משרד החינוך, זה לא אומר שאלה חבר'ה שהם בחצי שנה הראשונה בארץ. יכול להיות שאלה חבר'ה שגם מעבר.

לפי הידוע לי, העדיפות ניתנה למי שהגיע במהלך אותה שנה. בנוסף אנחנו מדברים שמתוך 74,000 עולים יש גם ילדים שמטבע הדברים הם לא הולכים לאולפן, אלא הם ילמדו בתוך המסגרות. ויש מי שגם בוחר ללכת לאולפנים הפרטיים.

יש גם תור.

כמה הולכים לאולפנים הפרטיים?

בשנה שעברה זה היה בסביבות 5,700 אנשים.

ומה לגבי התור שאומר חבר הכנסת אלקין? יש עולים שלא יכולים להיכנס לאולפן הרי, בגלל התור, נכון?

מעל 3,500 איש ממתינים בתור עדיין.

נכון. התופעה ידועה.

לעמדת משרד הקליטה, האם סל הקליטה מספק?

אנחנו צריכים לבחון.

עד עכשיו לא בחנתם?

לא. אני אומר, קודם כול, אנחנו מדברים על תשלום שהוא על פי חוק, על תשלום שיהיה קשיח, ולזה המדינה תצטרך לתת מענה במאות מיליוני שקלים בשנה.

אריק, סליחה, אתה מכיר אותי כבר. השאלה שלי ברורה. מה היא עמדת המשרד? אגב, יכול להיות שהיא שונה מעמדת אגף התקציבים והממשלה. בסוף המשרד בא ואומר: אנחנו חושבים שצריך להגדיל את סל הקליטה, ויש לנו הצעה כזאת וכזאת. השאלה היא אם יש כזאת, אין כזאת.

כמו שנאמר מקודם, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב דיוני התקציב.

בשנה שעברה בדיוני התקציב, מה הייתה עמדת משרד הקליטה?

אנחנו לא הגדלנו את הסל.

את זה שלא הגדלתם אני יודע. השאלה היא מה הייתה עמדתכם המקצועית?

וגם כבר כמה שנים, עשרות שנים, שאף ממשלה לא חשבה - - -

אני שואל מה העמדה של אנשי משרד העלייה והקליטה שנוגעים בדבר הזה יום-יום.

אנחנו בוחנים כמה חלופות כדי להקל על העולים החדשים להתמודד עם יוקר המחיה. לתת באופן גורף לכלל העולים, בלי שום הבחנה, הגדלה של סיוע שהוא רק למהלך ששת החודשים הראשונים של השהות שלהם כאן בארץ, אנחנו לא סבורים שזה הפתרון הנכון.

מה אתם סבורים שהוא הפתרון הנכון?

אנחנו ביחד עם כל הגורמים המקצועיים בוחנים פתרונות נקודתיים יותר שאנחנו נביא לדיוני התקציב מול משרד האוצר, שיקלו, ככה אנחנו מקווים, על ציבור העולים.

ועד עכשיו אין לכם פתרונות? זאת אומרת, לא באתם בפעמים הקודמות עם פתרונות?

שוב, אנחנו מדברים על תשלום שהוא על פי חוק. אנחנו נמצאים במציאות של היעדר תקציב מדינה. אנחנו לא יכולים להגדיל את סל הקליטה באופן גורף.

תשמע, שוב, אני לא שואל משהו מורכב.

זה כן מורכב.

זה שהתקציב ניתן על פי חוק אני יודע. עכשיו, אתה יכול לבוא ולהגיד: החוק נותן 100 שקל; אנחנו סבורים שנכון לתת 150, אבל אין לנו תקציב; אנחנו סבורים שנכון לתת 140. אגב, גם אפשר לבוא ולהגיד: לא עשינו על זה חשיבה במשרד הקליטה. האם יש עמדה של משרד העלייה והקליטה שאומרת: אנחנו סבורים שצריך להגדיל את סל הקליטה ב-X, אבל יש סיבות למה זה לא גדל. זה בסדר, לגיטימי. אגב, אם תגיד לי גם שאין לך תשובה כזאת, זה גם בסדר.

אין עמדה כזו בשלב זה.

אין עמדה. אין עמדה למשרד העלייה והקליטה. אוקיי.

משרד השיכון, בבקשה.

שלום לכולם. העברנו לכם את הנתונים לגבי הסיוע לאחר סל הקליטה. אנחנו מסייעים לעולים בחמש השנים הראשונות לעלייה שלהם.

לא שומעים אותך ממש.

לא שומעים?

אני לא שומעת.

עכשיו?

עכשיו יותר טוב.

אז אנחנו מסייעים להם בחמש השנים הראשונות לאחר סל הקליטה. הסיוע אומנם לדעתנו נמוך, אבל זה הסיוע שניתן.

אתה יכול לתאר מה הסיוע שניתן?

אנחנו נותנים ליחידים בשנה הראשונה – 223, למשפחות – 402, למשפחות שהם הורים עצמאים – 402.

מגוחך. לא מספיק לאחד.

בשנה השנייה והשלישית זה קצת גודל ל-800 למשפחות. וזה יורד בשנה הרביעית ובשנה החמישית.

יש לי שאלה לעמדת משרד השיכון. האם נכון לתת למשפחה 100 שקלים לחודש סיוע בשכר דירה?

אנחנו חושבים שבאמת הסיוע הוא מאוד נמוך וצריך לעדכן אותו. העלינו את הדרישות האלה בכל דרישה תקציבית בכל שנה.

הרי גם אם היינו לוקחים, ועל זה גם דיברנו קודם - - -

הסכומים מעודכנים 30 שנה אחורה.

עזבו רגע את עדכון הסכומים, עוד לפני עדכון הסכומים. הם היינו לוקחים את כל הסכום הזה כסכום – זו שאלה גם לאגף התקציבים, ותכף אולגה, אני רואה שרוצה להתייחס לזה – ואומרים: בואו נשים את זה בשנתיים הראשונות. מי שכבר חמש שנים בארץ אמור היה לפחות, אם אנחנו היינו נוהגים נכון, אמור היה לסיים אולפן, למצוא מקום עבודה, פרנסה. ואגב, גם אם הוא לא היה עושה את זה, ה-100 שקל שאני נותן לו בשנה החמישית לא משנים לו את החשבון כל כך. עמדת משרד השיכון?

אנחנו מסכימים שהסכום - - -

מה ההשלכות התקציביות של אירוע כזה?

אנחנו בחודש משלמים בערך 15 מיליון שקל.

אין לזה השלכה תקציבית. יש לזה השלכה תזרימית בלבד.

יש לזה.

לא. יש. אבל חד-פעמית. ולהקדים בעצם בכמה שנים, יש לזה השלכה תקציבית חד-פעמית, ואז זה באמת יורד.

הולכת ויורדת, כן. הכי גדולה בשנה הראשונה ואז היא יורדת.

מה ההשלכה התקציבית בשנה הראשונה?

לפי הנתונים שקיימים אצלנו, זה 180 מיליון.

כל העלות של האירוע.

כן, בשנה.

אבל ההשלכה התקציבית של ההקדמה היא לא 180 מיליון. אני מעריך שהיא מתבטאת בכמה עשרות מיליונים בסופו של דבר.

צריך לבדוק את הנתונים. אני לא בטוח.

סביר להניח. צריך לראות את הנתונים.

אולגה דדון ממשרד העלייה והקליטה, בבקשה.

שלום לחברי הוועדה. אני אשמח לחזור לשאלה שהופנתה למשרד השיכון לגבי הסיוע האוטומטי. אנחנו קוראים לו סיוע אוטומטי כי הסיוע ניתן בסיום סל הקליטה החל מחודש השמיני בארץ למשך חמש או שש שנים, בהתאם לקבוצות הזכאים לכל עולה באשר הוא, ללא מבחן הכנסה, ללא צורך בהצגת חוזה שכר דירה. אנחנו לא מדברים על סיוע לזכאים. זה נושא נפרד. לזכאים לדיור ציבורי. סיוע אוטומטי בלבד. אתם קיבלתם את הטבלה התקציבית, את הטבלה, את הסיוע, כמו ששאול פירט אותה.

הסיוע לזכאים דווקא גדל.

מי כמוך יודע והובלת את התהליך הזה. אז כן הסיוע לזכאים גדל בצורה משמעותית, והם לא בתוך הקבוצות. מי שמוכר כזכאי דיור ציבורי יוצא ממעגל מקבלי סיוע אוטומטי ולא נכלל בקבוצה הזאת.

יש רציונל לדרישה להקטין את תקופת קבלת הסיוע בתמורה להגדלת הסיוע החודשי. יש רציונל בדרישה שהובאה בשבוע שעבר בוועדה להקטנת תקופת הסיוע בתמורה להגדלת הסיוע החודשי. שוב, אנחנו נדרשנו לבדוק את הסוגיה מבחינת ההשלכות, גם השפעה על המשפחות מבחינת הקטנת התקופה וגם מבחינת ההשלכות התקציביות, כי כאמור יש השפעה ישירה על תזרים המזומנים בשנתיים הראשונות, כי ההגדלה תהיה משמעותית בשנתיים הראשונות כמובן.

יש פה, אגב, השפעה כפולה על תזרים המזומנים.

כן.

יש לו השפעה על תזרים המזומנים של המדינה, שלהערכתי מדינת ישראל יודעת לספוג את ההשפעה הזאת, מהיכרותי את מצבנו התקציבי. יש פה השפעה דרמטית על תזרים המזומנים של העולים, דרמטית. מבחינת עולה זה מייצר לו תזרים מזומנים שונה לחלוטין בשנתיים הראשונות.

אז אנחנו בהחלט התחלנו לבחון את הנושא, כי אנחנו גם רוצים לפעול מבחינת קיצור התקופה האם זה שנתיים, האם זה שלוש שנים. זה משנה את התמונה כמובן. שנתיים להערכתנו זה מעט מדי. שלושה שנים כנראה שזה זמן יותר סביר, אבל כמובן אז הסיוע יוקטן. אנחנו גם חושבים ובוחנים כרגע לא לעשות סיוע הדרגתי אלא לתת סכום קבוע בחודש, ולא לפי כפי שמופיע כרגע בטבלה. כל זה נמצא על השולחן. אנחנו צריכים גם לבחון - - -

למה הוא לא מוגדר כחלק מסל הקליטה? הרי סל הקליטה כולל את המגורים, אז נכון שהוא ניתן לחצי שנה הראשונה.

נכון.

אבל אין מגבלה שהוא לחצי שנה בחוק. בחוק אין הגבלה על חצי שנה. למה לא לעשות את כל האירוע הזה כסל קליטה? יש סל קליטה, הוא ניתן. הרי גם סל הקליטה לא ניתן בתשלום אחד. והכול יהיה תחת קורת גג אחת. למה הערבוב הזה? צריך את משרד השיכון שייתן את זה, וצריך אתכם שנותנים את סל הקליטה.

יכול להיות שאת זה גם צריך לבחון. הרי לגבי הסיוע האוטומטי הייתה החלטה בנפרד מסל קליטה בתחילת שנות ה-90.

לא. אבל זה נוצר היסטורית.

היסטורי לחלוטין.

בזמנו נדרש חוזה לתשלום הסיוע גם בחמש שנים הראשונות.

נכון.

היום לא נדרש?

לא. היום זה אוטומטי.

היום לא. עכשיו, ברגע שירדו מזה, באמת אין הבדל מסל קליטה. אתה צודק. זה בדיוק כמו מענק הסתגלות לעולים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, שפורמלית הוא לצורך הדיור, אבל אין שום הבדל בינו לבין סל קליטה. ואגב, הוא משולם על ידי משרד הקליטה דווקא, כן, המענק הזה, למרות שהוא לצורכי דיור. הוא פשוט תוספת לסל קליטה מתוך הבנה שיש הוצאות מיוחדות לנושא דיור.

כן, אבל אני רוצה תיקון קטן. כן נעשית בחינה לגבי בעלי דירה. זאת אומרת, בן אדם חייב להיות חסר דירה בשביל לקבל את הסיוע. הזאת הבחינה היחידה שנעשית, וזה בשונה מסל קליטה.

משרד העלייה והקליטה יודע על זה?

יודע. יודע ומקבל דיווח. יש מערך של בדיקות שאנחנו במשרד בודקים לגבי הזכאים.

לא. זו בדיקה שמשרד העלייה - - -

לא. משרד השיכון.

זה אכלוס בדיור הציבורי, זה בעלות, זה רכישה של דירות לאורך חיי - - -

זה רק משרד השיכון.

אבל משרד העלייה והקליטה יכול לבקש ממשרד השיכון את הבדיקה ולתת את התשלום. למה לטרטר את האזרח על שני משרדים?

בדיוק.

לא, לא, לא. האזרח לא מטורטר. האזרח לא מטורטר.

הוא לא מטורטר. הוא מקבל ישירות לחשבון שלו.

בגלל זה הוא נקרא אוטומטי. הוא מקבל ישירות לחשבון. הבדיקה נעשית ללא נוכחות של האזרח וללא צורך לגשת לבדיקה. משרד השיכון יודע לבצע את הבדיקה, ולכן זה מבוצע במשרד השיכון, כי יש להם את הכלים האלה.

זה עובר בממשקים.

הממשק מועבר ממשרד הקליטה למשרד השיכון לצורך בדיקה ולמתן מענה.

זאת אומרת, הסוגיה היא רק תקציבית, איפה יושב הכסף.

הסוגיה היא תקציבית. בהחלט כן.

טוב. אריאל קנדל, בבקשה.

תודה, עודד. אמרת שזה דרמטי. אני חושב שזה סופר דרמטי. גם לפני זה האמת התייחסתם לסיפור של מענק ההסתגלות, אז העניין הוא לא לעשות או ואו. אני אומר שצריך היום לעשות גם וגם. הרי מי שמגיע מרוסיה ומאוקראינה ברור שהוא צריך לקבל מענק הסתגלות, אבל אני חושב שצריך להרחיב את זה להרבה מאוד אנשים היום. יש היום אזורים באירופה שהם לא אזורי מלחמה, אבל הם גם אזורים בסיכון. פעם דיברו על מדינות רווחה ומדינות מצוקה. יש היום סיפור ענק של אזורי מצוקה באירופה שהם לא מדינות מצוקה. אז מי שמכיר את צרפת, לצורך העניין, יש בצרפת אזורים שמאוד עשירים ואזורים שמאוד עניים. ולכן גם הסיפור של מענק ההסתגלות, אני חושב שצריך גם להגיע לאזורי מצוקה באירופה, חוץ מהמדינות שקשורות למלחמה.

בסיפור של הדיור, היו לי שיחות גם עם פרידמן, המנכ"ל היוצא של השיכון וגם עם קודמו יאיר פינס בנושא הזה. המנכ"לים אפילו לא ידעו את זה, שיש בשנה החמישית מענק של 99 שקלים, תתקן אותי אם זה לא נכון. בשנה חמישית 99 שקלים, שזו בדיחה מהלכת, הסיפור הזה. אז עודד, אתה מדבר על שנתיים. אני אומר בכלל תעשו על שנה. זה גם דרמטי בנושא של עידוד עלייה. יש אנשים היום שלא באים לישראל כי הם פשוט יודעים שהם לא יכולים להישאר פה, הם לא יוכלו לגור פה. זה פשוט אי-אפשר לבוא לפה יותר. אז אני אומר, נכון שפה זה לא תרבות הנתמכים ופה זה לא מדינה שאתה צריך לתמוך בכולם במשך עשרות שנים, אבל לתת בשנה הראשונה, מעבר לסל קליטה, את הסיפור הזה לא בשנתיים, נתנו את זה בשנה. לפרוס לשנה את הסיפור הזה. זה גם דרמטי, כמו שהיושב-ראש אמר, בנושא של קליטת העלייה וזה גם דרמטי בנושא של עידוד עלייה. אי-אפשר להישאר ככה.

יש אנשים היום שעוזבים את המדינה בגלל הסיפור הזה. הם חוזרים לצרפת כי בצרפת, למי שלא יודע, יש בצרפת חוק שאומר שלפחות 30% מהשטח חייב להיות דיור ציבורי. יש רשויות בצרפת, עודד, היית נראה לי באזורים האלה, אזורים מאוד מאוד קשים, שזה מגיע ל-80% דיור ציבורי. עכשיו, אף אחד לא אומר שאנשים האלה יגיעו לפה ויקבלו דיור ציבורי. לא חיים בסרט. אבל לבוא ולהגיד להם: טוב, תקבלו בשנה החמישית 99 שקל, זה פשוט בדיחה מהלכת. אז צריך לתקן את זה. אני אפילו אומר יותר. אפילו לא על שנתיים, אלא על שנה. אפילו אפשר גם לתת לאנשים לבחור. מי שירצה לחמש שנים אולי יקבל חמש שנים. מי שרוצה לשנה, יקבל לשנה. אבל להישאר ככה זה פשוט, זה מצב שאפילו המנכ"לים של משרד השיכון שואלים אותי: אתה בטוח שזה נכון? ואני צריך להראות להם באתר של המשרד, אני צריך להראות להם באתר של המשרד שאלה באמת המספרים.

אז הגיע הזמן גם לעדכן את זה. ואני רוצה שוב, כדי שזה לא יישמע שאמרתי את זה בדרך אגב, שגם בקטע של מענק ההסתגלות לחשוב גם על אנשים שלא קשורים לאזורי מלחמה, שגם צריכים לקבל את זה. ואני לא אומר או ואו; אני אומר גם וגם, שיהיה ברור לפרוטוקול.

כרגע אין מענק הסתגלות רק, אריאל. בוא נודה על האמת.

כן, כן. אני עקבתי. אבל עד יום שני הבא אולי יהיה. אולי זה יחזור עד יום שני הבא, ואז יהיה גם לאחרים.

אתה אופטימי מאוד.

אם תרשו לי, רק התייחסות קצרה.

כן, בבקשה, אולגה דדון. מי שרוצה לדבר, שימלא לי פתק, בבקשה.

אני אתייחס בקצרה רק להצעה לגבי שנה. אנחנו בהחלט חושבים שזה לא נכון לשפוך את כל הסיוע בשנה הראשונה.

אבל על מה אתם מתבססים? אני אשמח להבין את זה.

שנייה רגע, אריאל.

ואז בשנה השנייה והשלישית להשאיר את אותו בן אדם בלי שום סיוע, בלי שום דבר, בלי שום יכולת להתמודד. לכן אנחנו חושבים שכן נכון לצמצם את התקופה ולהגדיל את הסיוע, אבל בטח ובטח לא להפסיק אותו מייד אחרי השנה הראשונה כי גם זה לא יעזור.

כן.

כי בשנה השנייה נצטרך להתמודד עם המציאות המורכבת.

תודה. מריו לב, בבקשה.

טוב. קודם לברך אותך, אדוני היושב-ראש. יש לנו הרבה שנים שעבדנו ביחד.

תודה רבה.

ובאמת תמיד הדלת הייתה פתוחה. טוב, אני יושב-ראש מועצת ארגוני עולים. ובאמת אנחנו נמצאים עם העולים בשטח. כמו שאומר אריאל, התלונות מגיעות אלינו, שאנשים לא יכולים לגמור את החודש, שיש אפליה שעולים מאוקראינה ומרוסיה מקבלים את המענק ועולים אחרים לא. והם נפגשים באולפן, נפגשים בפגישות, והם שומעים: כן, אנחנו מקבלים עוד סיוע. אני חושב שאת העולה שבא, כמו שהוא אמר מצרפת, מדרום אמריקה בכלל, לא לדבר על המצב הכלכלי שיש בדרום אמריקה, לא אומר שהעולים באים עם כסף. אנחנו מקבלים משפחות כאן בירושלים, משפחות לפעמים דתיות עם שלושה-ארבעה ילדים, בחורים צעירים עם ילדים שאין להם עם מה לרהט את הבית. אנחנו צריכים להתחיל לרוץ למצוא להם מיטות בגלל שהם ישנים ברצפה. אז כל עזרה שיכולים להוסיף, כל דבר שיכולים לעשות, אני חושב שיהיה מבורך. שום דבר לא מספיק. ואני יודע שהתקציב הוא לא מגומי שאפשר לתת לכל דבר, אבל יש בעיות באולפנים, יש את הילדים באולפנים שלא מקבלים שיעורים בגלל שאין מורים. אז אני חושב הכול זה בעיה של תקציב. אם אנחנו למשל בהתאחדות של אמריקה הלטינית פתחנו אולפנים ברעננה, במרכז קליטה. פתחנו שני אולפנים בשעה 18:00 כשאנשים חוזרים מהעבודה. אז יכולים להיות פתרונות. אז צריכים שיתוף פעולה, צריכים לראות איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד.

תודה.

בבקשה.

סופיה טופולב, בבקשה, Reboot Startup Nation. ואחרייך – זאב גרשינסקי.

כבוד היושב-ראש, אני סופיה טופולב-לוז, מייסדת תנועה חברתית לאומית של מתנדבים. הקמנו בהתחלה של המלחמה, במרץ שנה שעברה. אני מייצגת קהילה מקצועית של 15,000 אנשי מקצוע דוברי רוסית בעיקר בתחום היי-טק אבל לא רק. והמטרה של הארגון שלנו – רק שיהיה לכם רקע, מי שלא מכיר אותנו עדיין – היא לעזור לעולים חדשים לבנות הון חברתי והזדמנויות כלכליות דרך הקליטה לעבודה בתחום שלהם, להמשיך את הקריירה שלהם בישראל ולהשפיע לטובה על מדינת ישראל לאורך זמן ומדור לדור כמובן. אנחנו בקשר יום-יומי עם אלפי עולים ועושים סקרים מדי פעם. וכרגע אני ממש מתרגשת לשמוע מכולם כמה אכפתיות יש בחדר הזה ליכולת של העולה להתקיים בישראל, כלכלית, כי זו ממש שאלה של הישרדות וחיים ומוות הרבה פעמים.

יש נושא אחד שאני חושבת שמאוד קשור לדיון הזה בשאלה של היכולת של העולה להתקיים בישראל כלכלית, וזה המחסומים שקיימים עכשיו במערכת הפיננסית, במערכת הבנקים. קבלת שירות חיונית כמו פתיחת חשבון והעברת כספים. באתי להגיד רק מאוד בקצר, להביא עדכון, שעשינו סקר לפני שבועיים ויש לי נתונים בדוח ממש טריים מהשטח.

את מדברת על כלל העולים או על עולים מרוסיה?

70% היו עולים מהשנה הזאת, שעברה מרוסיה ואוקראינה. הרוב היו מרוסיה, מאוקראינה ומבלארוס. היו גם אנשים מעוד מדינות.

תראו, הרי אני מכיר את הבעיה של פתיחת החשבון לגבי עולים מרוסיה.

כן.

השאלה היא: האם הבעיה הזו נכונה גם לעולים ממדינות המערב?

אני אתייחס. אני אתייחס.

כן, יש להם מלא בעיות.

כן, כן. זה נכון גם, בוודאי בארצות הברית.

יש בעיה של העברת כספים, כן. לא פתיחת חשבון אלא העברת הכסף.

תכף אני אתייחס.

יש הרבה בעיות, אבל הסקר שיש לנו, שאני אשמח בהזדמנות הבאה לשתף איתך ומי עם מי שצריך לשמוע את זה, זה מאות עולים שענו על הסקר ודיווחו על כל מיני בעיות. ואני חושבת שאולי יש סיכוי לעשות ועדה נפרדת על הנושא הזה.

אני מציע שבעניין הזה, מאחר שזה גם לא נושא הדיון, תשלחי לי במייל, בבקשה, לוועדה את כל התוצאות של הסקר, כי זה בהחלט נושא שמעניין. תודה רבה.

אוקיי. תודה.

תודה. בבקשה, זאב. ואחריו – שמעון שמילה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כול כמובן לחזק את חבריי פה.

מנהל תוכנית – סליחה.

סמנכ"ל "נפש בנפש".

סמנכ"ל "נפש בנפש", כן.

שוב, לחזק את מה שהיה אמרו קודמיי לגבי האבסורד של הסיוע בשכר דירה. אני חושב שהסיפור צריך להיות החשיבה על איך העולה חווה את השנה הראשונה שלו בארץ מתוך הבנה שזה אולי המפתח לעידוד עלייה של הרבה אחרים אחריו. והסיפור הזה של החוויה הראשונית שלו בארץ, גם כמו שאריאל אמר, בסוף אנשים שלא מצליחים להתקיים פה בחודשים הראשונים. דיברת על העברות כספים. בנקים מקשים מאוד על פתיחת חשבונות לאזרחים אמריקאים בגלל - - -

ה-FATCA?

בגלל ה-FATCA. ואי-אפשר להעביר היום כספים לחשבונות בישראל עד שאתה לא חתום על ידי שני רואי חשבון – אחד פה, אחד שם – שכל הכספים הם כשרים ומדווחים. כל הדברים האלה מקשים מאוד מאוד על עולים שמגיעים בשנה הראשונה. יש פה בעיות גם בסיוע בשכר דירה, גם בסיפור של משכנתאות שלא רלוונטי בכלל לזכאות לעולים חדשים.

אני חושב שהוועדה צריכה להוביל פה איזשהו מהלך של להסתכל באופן מתוכלל על השנה הראשונה ולהבין שאם אנחנו נצליח גם לאגם את שכר הדירה למשהו שיהיה רציני גם להעלות את סל הקליטה. כן, משרד הקליטה יכול להגיד: אנחנו רוצים להעלות את זה, כי זה חשוב, כי בסוף זה נותן הנחיתה הרכה. העולים של "נפש בנפש" לא הולכים בהכרח לאולפן ומוותרים על העבודה, אלא עושים אולפני ערב או את האולפנים הפרטיים. וצריך לעשות משהו מתוכלל שייתן הרבה הרבה יותר לעולים במיוחד בשנה הראשונה אחרי העלייה, כי זה יצבע להם אחר כך את כל החיים בישראל, וכמובן יעודד עלייה של אחרים. תודה.

תודה רבה. אני רוצה, לפני שאני ממשיך, באמת שהיועצת המשפטית תגיד כמה מילים על החוק כדי למקד לנו גם את הדיון סביב הנושא.

תודה, אדוני. באמת כדאי להחזיר ככה את הדיון למסגרת החקיקתית של הנושא, אז חשוב לי לציין שחוק סל הקליטה, שחשוב שוב גם לציין שהוא נחקק בשנת 1994 ותוקן פעם אחת בלבד מאז בעניין עדכון הסכומים, קובע את הזכאות העקרונית לסל קליטה, אבל הוא לא קובע את הסכומים. הוא רק מסמיך את שר העלייה והקליטה לקבוע בתקנות את התנאים והמבחנים לקבלת סל קליטה. והחוק גם קובע שכל עוד לא נקבעו התקנות, מה בעצם קרה עד היום, הזכאות תיקבע, לרבות הסכומים, בהוראות נוהל של המשרד. וכך בעצם המצב נוהג ומרגע חקיקת החוק ועד היום, נושא של סל הקליטה נקבע בהורות נוהל של המשרד, לא בתקנות. כך שלמעשה גם אין פיקוח פרלמנטרי על התקנת התקנות, לרבות גם על נושא של סכומי הסל. יש איזשהו מנגנון עדכון, הצמדה למדד, כמו שציין נציג משרד העלייה, כך שהסכומים מעודכנים אחת לשנה, אחת לשנתיים. אבל השאלה היא אם באמת נעשתה איזושהי חשיבה מחודשת לגבי הסכומים, האם נעשה עדכון במהלך ה-30 השנים האחרונות מעבר להצמדה למדד. ושוב, כאמור, באמת אין על זה שום פיקוח פרלמנטרי על נושא של קביעת הסכומים.

תודה. שמעון שמילה, ואחריו – יאיר סמוליאנוב.

אז אנחנו ראינו בשנה האחרונה גידול משמעותי בעולים מהמזרח, ואנחנו יודעים שזה בעיקר בשל גורמי דחיפה. ואנחנו יודעים שבסך הכול בסוף בעלייה יש גורמי דחיפה וגורמי משיכה, ואין ספק שסל הקליטה – ואני אומר מפה את עמדת הסוכנות היהודית – סל הקליטה חייב להתעדכן. הוא גורם משמעותי מאוד גם בשיקולים ובחשיבה לעלייה, והוא לא עודכן המון שנים, ובוודאי שכשעושים עידוד עלייה כל נושא הקליטה ואיך אני נקלט ומה אני מקבל בארץ בוודאי שזה אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר בעידוד עלייה.

אני אומר גם שמעבר לאנשים שנקלטים או שמגיעים בקליטה ישירה, יש את התוכניות של הסוכנות היהודית. בשנה זה כ-10,000 איש שנמצאים בתוכניות קליטה של הסוכנות היהודית, אלה בעיקר צעירים ואנשים ממרכזי הקליטה, בוודאי שמצבם טוב יותר, כי שם הם מקבלים שכר קליטה מסובסד ומקבלים כל מיני הטבות. אז הם גם חווים את זה, אבל קצת פחות. שאר האנשים בוודאי שזה נטל מאוד קשה, מאוד כבד. אנחנו רואים את זה. וודאי שעמדתנו החד-משמעית היא צריך לעדכן את הדבר הזה.

תודה רבה. יאיר סמוליאנוב.

שמי יאיר סמוליאנוב, מנהל קליטת העלייה, לובי המיליון. אני אתייחס למשהו אחד קצר, כדי לא לחזור על דברים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אנחנו נדבר גם כאן ביום רביעי בדיון אחר שמתייחס לסוגיית העברית באולפנים וכדומה. ואני רוצה להגיד שאנחנו חייבים להסתכל על סוגיית סל הקליטה ביחד עם העברית ולהגיד שבעיניי כל דיון וכל החלטה שמתייחסת לסל הקליטה חייבת לבוא ולהגיד: אם בן אדם מקבל היום סל קליטה לחצי שנה, אבל תוך חצי שנה הוא לא סיים עדיין את אולפן א', שימשיך לקבל סל קליטה, כי כל המטרה היא שהוא לא יעבוד תוך כדי; בזמן שהוא מקבל סל קליטה, הוא יוכל ללמוד באולפן. ואם הוא לומד באולפן ונאלץ לעבוד תוך כדי כשהוא כבר לא מקבל סל קליטה, אז לא עשינו עם זה כלום. ולכן חשוב בעיניי לבוא ולהגיד: עולה הגיע לארץ, קיבל סל קליטה, הסתיים סל הקליטה, הוא עדיין ממשיך ללמוד באולפן כי היה תור וכדומה, הוא צריך להמשיך לקבל את אותו סל הקליטה.

אגב, האם נשקל שחלק מסל הקליטה יהיה מותנה בהשתתפות באולפן? הרי אם אני לא משתתף באולפן ויצאתי לעבודה או - - -

זה לא שולל זכאות.

אני לא מדבר על שלילת זכאות. או כתוספת. תראו, אם נותן את התוספת, אחר כך יגידו - - - אבל בסוף מה מעודד את העולה גם להשתתף באולפן, לקחת את המאמץ? הרי בכל מקרה, סל הקליטה כנראה לא יצליח להדביק את השכר הממוצע במשק. וסביר להניח – אתם יודעים מה? בואו נלך לעלייה שקל מאוד להסתדר עם השפה שלה בארץ, למרות שגם רוסית כנראה גם בחלק מהמקומות, אבל אנגלית. הרי אחת התופעות היא של עולים דוברי אנגלית בתל אביב שהם לא מדברים עברית. יש פה עולים חמש-שיש שנים בארץ, אתה יכול להסתדר בתל אביב עם אנגלית בלי שום בעיה. עובדים במקצועות טובים. הם בכלל לא יודעים עברית. השאלה היא: איזה עידוד ניתן לעולה כן ללמוד באולפן?

סליחה. אחת מהבעיות היא שהעולה מגיע, והאולפן נפתח בעוד חודשיים. וחודשיים הוא אין לו מה לעשות.

במקרה הטוב.

במקרה הטוב. אז הוא לא עושה כלום.

מתן הפתרונות האלה, חלק ממנו יצטרך להיות בדיון של יום רביעי. אשר אלטשול?

אלטשול, כן.

בבקשה.

רק רציתי להוסיף שהנושא של הסל, מעבר למשמעות הכלכלית, הוא גם מסר והוא גם מסמל את כוונות הממשלה. כלומר, כאשר כל התקציבים עולים ויש תוספות לכל מיני גורמים, עולים גם מקשיבים. והיכולת של המדינה להגיד ליהודי העולם שהם רצויים והמדינה רוצה לקלוט אותם זה לעלות את הסל.

תודה. חברי הכנסת. חבר הכנסת אלקין.

אני חושב, אדוני, שצריך פה לדבר על שתי רמות על הסוגיה הזאת. קודם כול, זה קשור לדיון הקודם שהיה כאן, כי ברור למשל שמענק ההסתגלות, שהוא בפועל חלק מסל הקליטה לאנשים שלא מסוגלים כרגע להוציא את רכושם או את ממונם בסיטואציה המיוחדת שנוצרה, זה משהו שהוא דחוף ביותר להחזיר אותו. דיברנו על זה. אני לא אחזור לקיים את הדיון. רק צריך לזכור שזה כרגע איננו, כן? זאת אומרת שהכלי הזה שהוא בפועל היה סוג של עדכון סל קליטה אומנם רק למול קבוצת עולים מסוימת, אבל ראשית היום זה מרבית העולים ושנית הם באמת היו במצוקה כלכלית. זאת סוגיה אחת.

הסוגיה השנייה שהעלו כאן לדיון, והיא ריכוז של תשלומי סיוע בשכר דירה בפרק זמן קצר יותר עם תשלום משמעותי יותר. אני חושב שזה בהחלט ראוי לבחינה. זה לא כל כך משנה מי משלם את זה, משרד השיכון או משרד הקליטה. זו סוגיה טכנית מבחינת העולה. הוא די אדיש לזה. הסוגיה פה היא באמת השינוי של הנוסחה הקיימת היום. אני לא הייתי הולך לשנה הראשונה. אני חושב שזו שגיאה, כי בסוף כולם - - -

מעט מדי.

זה מעט מדי. גם יש נטייה של שזה ידחוף את האנשים יותר מאוחר לצאת לשוק העבודה ולנצל את כל הסיוע הזה בשנה הראשונה. ואז ראשונה השנייה והשלישית ימצאו את עצמם במצוקה יותר גדולה. אומנם אני נגד פטרונות על אנשים. אני חושב שבסך הכול במסלול של קליטה ישירה אנשים יכולים לקבל החלטות והם אחראים על התוצאות שלהן. אבל זה במסגרת "בפני עיוור לא תשים מכשול", כן? לתת את כל הכסף בשנה הראשונה ולצפות שהם ידעו לפרוס אותו, כי הקושי הוא גדול בשנה הראשונה ואתה באופן טבעי תרצה לנצל אותו אז.

עכשיו יחד עם זה יש נוסחאות ביניים, כן? אפשר למשל להגביל את הסיוע לשלוש שנים במקום לחמש שנים ולרכז אותו שם, כן? בפועל המשמעות של זה היא בעיקר שנתיים וחצי, כן? כי בחצי שנה הראשונה סל הקליטה מכסה את הסיוע הזה, למשל. על זה אנחנו מדברים. אז אתה לוקח את ארבע וחצי שנים ואתה למעשה מקפל אותן לתוך שנתיים וחצי. אז זה יביא לסכומים יותר משמעותיים בדיוק בתקופה שאולי יותר קשה. אפשר גם עדיין לבנות את זה הדרגתי, כן? שבחצי השנה השנייה של שהות בארץ זה יהיה הכי גבוה, אחר כך שנה שנייה פחות, אחר כך שנה שלישית פחות, כדי שבכל זאת העולה בהדרגה יתכונן לסיטואציה שהוא מאבד את הסיוע, אם הוא לא זכאי, של דיור ציבורי או לא זכאים לסיוע בשכר דירה כמו כל אזרח ישראלי במסגרת משרד השיכון. אבל בסופו של דבר הוא כן יקבל לסכומים יותר משמעותיים גם במדרגה הכי נמוכה של השנה שלישית. אני חושב שזה שינוי שנכון לעשות אותו. זה במסגרת שיח בין משרד האוצר למשרד הקליטה. זה נכון שיש לזה עלות תקציבית מסוימת בשנה הראשונה, טיפה פחות בשנה השנייה, אבל אז הוא יתאזן. בסופו של דבר, אני לא חושב שזה מגה אירוע, כן? מבחינת אגף התקציבים מהיכרותי של אירוע מסוג כזה. רק משרד הקליטה צריך מאוד לרצות את זה, כן? בסוף הרי באים עם סל של בקשות והן מצטמצמות.

עכשיו, לגבי השאלה המרכזית שבדיון, והיא גובה של סל הקליטה עצמו. ברור שהוא עומד כרגע על סדר גודל של שתי משכורות מינימום, כן? הרי זה המשמעות החישוב שעשית. זו בערך המשמעות כאשר העולה כמעט ולא מקבל שום סיוע נוסף, כן? בסך הכול אני מניח שהטבות שמקבל מקבל משכורת מינימום הן בערך דומות למה שמקבל - - -

זה בלבד שיש להם שני ילדים. אם אתה עם ילד אחד, אתה בפחות. ואם אתה זוג, אתה לא עם שתי משכורות מינימום.

אם אתה זוג, אתה פחות. כן.

ואם אתה יחיד, אתה לא שורד לבד.

כן.

כן. ולכן כאן באמת סוגיית העדכון רלוונטית. האם זה צריך להיות עדכון גורף או שזה צריך להיות באיזושהי התכתבות עם המדרגות כמו שפעם משרד הקליטה עשה? היום יש הרבה פחות מזה, של ארץ המוצא והמצב הכלכלי כי לא דומה עולה שמגיע עם כסף ועם יכולות השתכרות ממקום אחד לעולה שמגיע ממקום אחר. היום משרד הקליטה יודע להבדיל בהקשר הזה את עולי אתיופיה, טיפה יודע להבדיל את בני מנשה, כן? קבוצות כאלה. אבל פחות או יותר, חוץ ממענק ההסתגלות, שזה אירוע זמני לסיטואציה המיוחדת, אין היום הבדל בגובה סל הקליטה מול השאלה מאיפה בבאת, כן? בפעם היה, אגב. זאת שאלה שאפשר לשקול אותה וגם לפרוס את התוספת בהתאם. אבל ברור שסל הקליטה בגובהו הנוכחי הוא בפועל בנוי על הנחת עבודה שהעולה מביא איתו איזשהו כסף בנוסף למה שהוא מקבל מהמדינה, וזה מפספס את המטרה שלו, כי לא כולם יודעים להעביר.

תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

כן. אני לא מוסיף לזה שעולים חדשים הם אזרחים שלנו, אזרחים חדשים, ומדינת ישראל קולטת אזרחים חדשים ורוצה שהם יהיו אזרחים חזקים, שיפרנסו את עצמם. וסל הקליטה ניתן כדי לסייע וללוות אותם בשלבים הראשונים של קליטתם בארץ. זו תקופה קריטית.

אני מציעה שני דברים. ראשית, להאריך את תקופת סל הקליטה במקביל ללימודים באולפן, לאור הבעיה בהמתנה ללימודי עברית והמתנה לאולפנים, להאריך את תקופת הזכאות לסל הקליטה עד שלא יסיימו את לימודי העברית. והשאלה השנייה שהייתה, גובה הסיוע לשכר דירה – באמת הגיע הזמן לשנות את הנוסחה. וגם עכשיו הסיוע שניתן בשנה השנייה והשלישית הוא יותר גבוה, סכום יותר גבוה מאשר בשנה הראשונה ובשנה השלישית, הרביעית והחמישית. אז צריך לעדכן את הסכומים. סל קליטה אמור להיות תואם את יוקר המחיה. כמו שמתעדכנות הקצבאות של הביטוח הלאומי וסכומים של הבטחת הכנסה, סל הקליטה ודמי קיום שמקבלים עולים חדשים אחרי שישה חודשים בארץ הם נמוכים מאוד, הרבה יותר נמוכים מאשר קצבאות של הביטוח הלאומי. וזה מהווה את היחס של המדינה לאזרחים החדשים שלה. ככה אנחנו רוצים לעודד עלייה וככה אנחנו רואים. זה משתקף בקצבאות המינוריות והעלובות – אני אשתמש במילה הזאת – כלפי האזרחים החדשים שלה.

אז אני מאוד מבקשת לבדוק באמת, או שאם זה לא ברמת החקיקה, אז להשפיע על המשרד להגדיל את הסכומים ולשנות את המדיניות. אולי זה יהיה עדכון אוטומטי או להגביל את זה לשכר המינימום. אבל שזה כן יהיה רשום בחוק.

תודה. אריאל קנדל.

שני דברים קצרים. חבר הכנסת אלקין, "לפני עיוור לא תיתן מכשול", אז אני חושב שאפשר לעזור להם לא להיות עיוורים בכלל. ויש פה דיון כמה צריכה הפריסה הזאת. רק לסבר את האוזן לדיון, לכל הפורום היום, גם תתקן אותי אם אני טועה, כל העזרה הזאת, מדובר על 24,000 שקל מסוף השנה הראשונה עד סוף השנה החמישית. זה בערך הסיפור, אם אני לא טועה, 25,000 שקל. ולכן כשאני אומר גם לפרוס לשנה, זה 2,000 שקל בחודש. אז תעשו חשבון היום כמה זה 2,000 שקל בחודש בשכר דירה ותבינו לבד. אבל מדובר על סכום כולל של 24,000 שקל. וצריך גם שכולם ידעו את זה.

משפחה עם שני ילדים?

תודה. כן, זה סיוע לשכר דירה.

לשכר דירה, כן.

כן. חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה. קודם כול, לדעתי, אני בפעם ראשונה מדבר פה בוועדה. אז אני רוצה לברך אותך על הבחירה.

תודה רבה.

בהצלחה. אני חושב שקודם כול הרבה מאוד שנים לא חווינו את היקפי העלייה כפי שהיו בשנה שעברה, וזה מחייב אותנו לחשיבה מחודשת בכל הנושאים הקשורים גם לסל הקליטה וגם לסיוע בשכר דירה. אני מסכים לחלוטין עם חברתי חברת הכנסת מזרסקי, שצריך להתאים את הסכומים ליוקר המחיה, לשיעורי האינפלציה שהיו כאן בשנה האחרונה ובכלל. ובאופן כללי צריך לראות אם אנחנו נמצאים במקום הנכון מבחינת הסכומים, כי באמת אנחנו מדינה שמושתתת על אתוס של העלייה למרות שלאחרונה זה איכשהו מתחיל להתערער, אבל עדיין אנחנו צריכים לשמור על האתוס הזה ובהקשר הזה גם לעזור לעולים. חלקנו היינו פה עולים לא כזה מזמן, ואנחנו יודעים עד כמה זה משמעותי בחודשים הראשונים, בשנים הראשונות, הסיוע הזה בסל הקליטה, כיצד זה מסייע גם להשתלב בשוק התעסוקה וגם להשתלב בלימודים וגם ללמוד את השפה. ולכן מאוד מאוד חשוב לעשות חשיבה מחודשת גם בעניין המועדים של התשלום וגם במשך התשלום וגם ברמה של הסכומים. תודה רבה.

תודה. מישהו רוצה להוסיף משהו לפני שאני מסכם?

טוב. לפני שאני אסכם בעניין סל הקליטה, אני כן רוצה לחזור למה שעלה בדיון הראשון, וזה מענק ההסתגלות, כי הוא קשור ונוגע גם בסל הקליטה. ממשלת ישראל הנוכחית צריכה להחליט האם היא רוצה לראות כאן עלייה או לא, האם זה אינטרס לאומי או לא. בעיניי, החלטה ברורה. בעיניי, החלטה נוסחה במגילת העצמאות, מופיעה אגב בחוק-יסוד: הלאום, מופיעה בכל האתוס הציוני שעליו גדלנו. אבל אם אנחנו נמצאים בתקופה שהיא שעת רצון שבה למדינת ישראל יכולים להגיע לא 80,000 עולים בשנה, יכולים להגיע גם למעלה מ-100,000 עולים בשנה, והחלון הזה עוד פתוח והוא יכול להיסגר; אנחנו השקענו הרבה מאוד תקציבים כדי לעודד עלייה למדינת ישראל, ונוצרה הזדמנות שבה באמת אפשר להגיע למצב מאוד משמעותי מבחינת העלייה לישראל – זאת החלטה שהממשלה צריכה לקבל. ומענק ההסתגלות הזה הוא חלק מזה, כי אם אנחנו לא מבינים שיש אזורים היום בעולם שנמצאים במצב שבו אנשים עוזבים אותם ואגב עומדת להם בחירה, שלא תחשבו שאין להם בחירה; יש להם אלטרנטיבות; יש מדינות במערב אירופה שמאוד-מאוד רוצות לקלוט את העולים האלה, שיבואו אליהן ולא אלינו; ואם אנחנו לא ניתן להם את המענה כדי שיוכלו להתקיים כאן בכבוד בשלבים הראשונים ולהשתקע כאן – נפסיד אותם.

עכשיו, האינטרס הוא אינטרס בכל הפרמטרים: אינטרס ביטחוני ואינטרס כלכלי. מדינת ישראל הייתה באחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר פעמיים בהיסטוריה שלה. פעם אחת בשנות ה-50 בעלייה הגדולה מצפון אפריקה ופעם השנייה זה בשנות ה-90 בעלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. תדמיינו את ה-20 השנה האחרונות בלי הרופאים, בלי האחיות, בלי המהנדסים, בלי כל הרופאות, המהנדסות, בלי כל הנכס הזה שקיבלנו אותו מוכן, מוכן. תסתכלו היום על המצב של מדינת ישראל במדדים בין-לאומיים של מספר רופאות ורופאים ל-1,000 נפש, של מספר אחיות ואחים ל-1,000 נפש, מה קרה לו בעשר השנים האחרונות כשמתחילים לצאת לפנסיה אלה שעלו לכאן, תבינו מה המשמעות של העלייה למדינת ישראל.

שר האוצר ושר העלייה והקליטה צריכים להחזיר תשובה לוועדה: רוצים, לא רוצים. רוצים, ייקח לנו חודש, חודשיים. אל תספרו לי על הפתרונות בעניין הזה. הפתרונות נמצאים. אגף התקציבים מכיר את הפתרונות האלה מצוין. משרד העלייה והקליטה מכיר את הפתרונות האלה מצוין. הממשלה יודעת למצוא את הפתרון כשהיא רוצה. המצב לא השתנה. מבחינת המלחמה והסטטוס באזורים האלה, המצב מדצמבר לינואר לא השתנה. הוא לא השתנה גם מספטמבר לינואר, כנראה שגם לא ישתנה בפברואר. אגב, יכול להיות שהוא ישתנה בתוך חודש-חודשיים ונמצא את עצמנו חוזרים לסיטואציה אחרת. אבל פה צריכים לחזור וצריכים לחזור עם תשובה לוועדה. הזאת הדרישה שלי: כן או לא. לא צריך מסמכים ארוכים. רוצים, לא רוצים.

מענק ההסתגלות הזה נדרש באופן מוחלט. והעצירה שלו ואי ההרחבה שלו למי שעלה לפה מאז 1 באוגוסט, משמעותו מסר ברור: אנחנו לא רוצים יותר עלייה למדינת ישראל. בעידן שבו מדינת ישראל מקיימת את הצוואה שלה ואת הציווי שקיבלנו מאבות המייסדים, שנהיה פתוחים לעלייה יהודית, בדיוק לעת הזאת. והמשמעות של תשובה שלילית תהיה שתעודת הביטוח הזאת שעליה דיברתי בדיון הקודם שמחזיק כל בן לעם היהודי בכיס – יש צמצום בפוליסה, מה שנקרא, כי מי שמגיע לכאן עכשיו מגיע כי אין ברירה. ואם אנחנו לא יודעים לתת לו את הפתרונות דווקא כשהעולם סוגר עליו, כשהוא לא יכול להביא לפה את הכסף שהוא הרוויח ביושר במדינת האם שלו הרבה פעמים, והוא צריך את תקופת המעבר הזאת. שלא לדבר על כמה מדינת ישראל מרוויחה מהעניין הזה של העלייה. במובן הזה אני מבקש תשובה, מבקש אותה בהקדם, כי יש פעולות שאתם צריכים לעשות כדי לפתור את סוגיה הזאת. זה נכון שלפתור אותה לוקח איזה שבוע-שבועיים של פעולות וחקיקה ותקנות ועניינים ולהביא את זה לוועדת הכספים. כשרוצים אפשר.

בעניין סל הקליטה, הסיטואציה הנוכחית לגבי סל הקליטה היא לא בריאה גם ברמה החוקית וגם ברמה הפרקטית איך שזה עובד. ראשית, אני חושב שזה חלק אולי המרכזי בתקציב משרד העלייה והקליטה, שאין עליו שום פיקוח של הכנסת. העובדה שסל הקליטה והרכבו נקבע בנוהל של משרד העלייה והקליטה, בעיניי, לא עומדת גם במסגרת משפטית ראויה שהייתה צריכה להיות היום. הדבר הזה חייב ומחייב תיקון של חוק סל הקליטה. וצריך להיות שבאמת יש מקום בחוק סל הקליטה לעדכון באמצעות תוספת, והשר מביא אחת לתקופה תיקון לתוספת, יש דיון פה בוועדה ומתקנים. לא צריך לעבור הליך חקיקה אולי בשלוש קריאות, אבל אנחנו כל הזמן תלויים באם השר התקין תקנות שהוא לא התקין, אגב, לפי החוק, וזה נשאר בנוהל. אז אני מבין שזה נוח מצד אחד לממשלה. זה לא נכון מבחינת האופן שבו זה עובד.

ולכן מה שאני מבקש מהיועצת המשפטית ומחברי הוועדה ככל שיסכימו להצטרף אליי להצעת החוק הזאת, אני הולך להגיש, ואני רוצה להגיש הצעת חוק לתיקון חוק סל הקליטה, שיקבע בעצם את הפרמטרים בתוך החוק, ייתן את המסגרת. באותה מסגרת אנחנו כבר נבצע הגדלה ועדכון של הסל הזה במסגרת הנכונה. אני מוכן גם לשיח בהמשך עם משרד העלייה והקליטה כדי שזה יהיה נכון. אבל בסופו של יום הסמכות לבוא לכנסת עם עדכונים תישאר של משרד העלייה והקליטה. תצטרכו לעשות את זה באמצעות תוספת שתעבור אישור של ועדת העלייה והקליטה. וועדת העלייה והקליטה תוכל לדון כל פעם שיש עדכון כזה על סל הקליטה. באותה הזדמנות כבר נתקן את החוק ונקרא למשרד המשרד לעלייה ולקליטה כמו שצריך, ולא משרד הקליטה.

וגם לוועדה.

וגם לוועדה, נתקן שמה שמופיע, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. זה בנושא הזה.

אני אבחן האם נכון להכניס לתוך החוק גם את נושא שכר הדירה. אני לא בטוח שכן או לא, אבל אנחנו במקביל לעניין שכר הדירה בתוך החוק. אני מבקש לחזור אליי עם תשובה בתוך שבוע. אתם מכירים את הנושא הזה. אתם מכירים אותו. אתם מכירים את נושא עדכון שכר הדירה והצמצום שלו לבין שנתיים לשלוש שנים. אני מבקש שתחזרו אליי שבוע הבא עם תשובה לגבי עמדותיכם בעניין הזה. כולל, אגב, תביאו מספרים. תגידו מה המשמעות התקציבית של האירוע הזה. תגידו מה המשמעות לקצר את זה לשנה כפי שביקשו חלק מהנוכחים כאן. מה המשמעות לעשות את זה ולפרוס את זה על שנתיים ומה המשמעות לעשות זה על שלוש שנים. ובואו ניתן את הבשורה הזאת בכסף שקיים. הוא קיים בתוך הנומרטור. בסדר? שם הוא נמצא. יש פה איזשהו Gap תזרימי שצריך לעשות אותו.

אז בשבוע הבא אנחנו נקיים ישיבת מעקב קצרה גם על זה וגם על מענק ההסתגלות. אגב, ככל שתביאו לי תשובות קודם במייל, יכול להיות שנייתר את הישיבה ורק נוציא עדכון. אבל מבחינתי זה נדרש. ואני אעביר היום את הצעת החוק לעניין עדכון סל הקליטה לחברי הוועדה. אני אשמח מי שיצטרף, יצטרף אליי. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:52.