פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת ה-25
הכנסת
144
ועדת החוקה חוק ומשפט
16/01/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ג (16 בינואר 2023), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/01/2023
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט נושא הישיבה: סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות)
פרוטוקול
סדר היום
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט. נושא הישיבה: סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
משה סעדה – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
אברהם בצלאל
טלי גוטליב
מתן כהנא
עופר כסיף
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
יוליה מלינובסקי
יואב סגלוביץ'
אריאל קלנר
יצחק קרויזר
גלעד קריב
חברי הכנסת
¶
ינון אזולאי
דבי ביטון
ולדימיר בליאק
מירב בן ארי
אורנה ברביבאי
ניסים ואטורי
בועז טופורובסקי
משה טור פז
מתן כהנא
מירב כהן
אופיר כץ
עופר כסיף
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
מטי צרפתי הרכבי
גדעון סער
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
גלעד קריב
אפרת רייטן
מיכל שיר סגמן
נאור שירי
אלעזר שטרן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
שר המשפטים יריב לוין
גיל לימון - משנה ליועמ"ש ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים
רועי שיינדרוף - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
יחיאל חיליק מרציק - המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים
אורן פונו - ממונה בכיר ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
הדר ביינארט - מתמחה, משרד המשפטים
ענת מאור - יו"ר עמותת ליל"ך, חברת כנסת לשעבר
שמעון שטרית - שר המשפטים לשעבר, קתדרה למשפט ציבורי ובינלאומי ע"ש גרינבלט, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
זהבה גלאון - נשיאת זולת, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
עאיד בדיר - מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
אתי לבני - ח"כ לשעבר, עו"ד, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
גבי לסקי - ח"כ לשעבר, עו"ד, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
אלעד גיל - עמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית, תכלית – המכון למדיניות ישראלית
מלי בלוך פולישוק - צוות ממשל, חכ"ל, נשים עושות שלום
אפרים גליקסברג - מזכיר הלשכה לשעבר, לשכת הארגונים העצמאיים לישראל
מרדכי קרמניצר - פרופ', עמית מחקר בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
טליה איינהורן - פרופ', חברה קבועה באקדמיה הבינ"ל למשפט השוואתי
פיטר סמיט - חבר, המשמר החברתי
שמעון נטף - יועץ מקצועי ליו"ר הוועדה
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט נושא הישיבה: סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. בוקר טוב רבותיי, בוקר טוב חברי הכנסת, בוקר טוב האורחים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום כ"ג בטבת התשפ"ג. נושא הדיון היום ציון במשפט תיפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נושא הישיבה הזאת, סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות.
ברוך השם, תודה לחברי הכנסת על הנוכחות. הגיעו אלינו גם חברי כנסת לשעבר, גם השר לשעבר שמעון שטרית. אדוני היועץ המשפטי לוועדה וצוות הייעוץ המשפטי, מנהל הוועדה וצוות הניהול של הוועדה – ברוכים הבאים לכולם.
סדרנים, אני מבקש לשמור על השקט בחדר הוועדה ולהזכיר לכולם שגם אם הם לא יושבים ליד הממשלה, קולם נשמע, תרתי משמע.
נתחיל בעזרת השם בדיון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בשבוע שעבר הפצנו מטעם יושב-ראש הוועדה, למקרה שלמישהו היה ספק, למרות ההדגשה בקו תחתון - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - וב-Bold. האמת חשבתי, חברת הכנסת קארין אלהרר, חשבתי לפתוח את הישיבה במצגת, שבה נלמד אנשים לזהות טקסט מודגש עם קו תחתי, אבל חשבתי שלאור - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת הרצנו, אם תרצה לשאול שאלה, אתה תמתין לתורך. ואם אתה תתפרץ ותשאל שאלה, בוודאי אם תשאל שאלה ארוכה, אני אקרא אותך לסדר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
זו שאלה שהיא רלוונטית לתחילת הדיון. אני באמת רוצה להבין, על בסיס מה הדיון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אל תכריח אותי לקרוא אותך לסדר פעם שלישית, ואני מודיע לך שהפעם הזאת, בניגוד לישיבה הקודמת, מי שיצא, יישאר בחוץ עד סוף הישיבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה לקוות שכל אמירה של כל אחד מהנוכחים כאן תהיה רלוונטית לדיון. תן לי בבקשה לדבר ואל תקטע אותי. אני רוצה לקוות שכל אמירה של כל אחד מהנוכחים פה תהיה רלוונטית לדיון, ואם אתה תשתלט על המיקרופון ותצעק את שאלתך שוב ושוב תוך כדי הפרעה לקיום הדיון, אני אקרא אותך לסדר. אתה בקריאה שנייה כרגע. בפעם הבאה שזה יקרה, זה יהיה שלישית, ואתה לא תהיה בדיון, זה הכול, וזה יהיה מאוד חבל. תודה רבה. כמובן לכל אחד ואחד מכם תהיה אפשרות גם בתורו, ובמידת הצורך אני לא אגביל, כשיהיה מומחה, לשאול אותו שאלות - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו לא מתקשים. אנחנו ממש לא מתקשים, חבר הכנסת רוטמן. אנחנו מבינים היטב מה קורה כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה יכול להמתין לתורך לדבר. אם נרשמת, אתה יכול להמתין לתורך לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אל תכריח אותי לקרוא אותך בקריאה שלישית בתחילת הדיון. אתה יכול להירשם לדבר, ואתה תקבל את כל זמן הדיבור הנדרש לך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נתחיל היום בדיון בשאלה, שאפשר לקרוא לה "מעט אתנחתא בטרם הדיון על חוק-יסוד: השפיטה". אנחנו יודעים שהתפרסמו נוסחים, הם אומנם לא נוסחים רשמיים, וגם אני אינני יודע מה מעמד הנוסחים שהתפרסמו בפרסומים עיתונאיים מטעם משרד המשפטים. אני יודע שהם בהחלט משקפים את עמדת השר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אין להם מעמד משפטי. זה לא תזכיר חוק. זה הגיגים של שר המשפטים. כבודו במקומו מונח. זה לא קשור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זה פייק מסמכים. זה פשוט פייק אחד גדול. יש לי הצעה, כשלא מתווכחים, בואו לא נתווכח.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היושב-ראש, מדוע מוציאים עכשיו בהמשך להנחיה שלך את כל היועצים המקצועיים? יש מספיק מקום פה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוליה, אני מנסה להגיד. הנוסח שעליו אנחנו נדון היום איננו עוסק בסוגיות הכלולות בחוק-יסוד: השפיטה, הוא עוסק בשתי שאלות: מונופול הייעוץ ומונופול הייעוץ של הייעוץ המשפטי לממשלה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
בליאק, אתה לועג לספרים? לא מתאים. אתה לועג לספרים? איש ספר כמוך לועג לספרים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אני מבקש לא להפריע. הנוסח הופץ ביום רביעי בערב, כדי שיעמוד בפניכם מוקדם ככל הניתן. אני רוצה להגיד בנימה אישית, ופה אני רוצה לפנות לחברת הכנסת קארין אלהרר ספציפית. לצערי חבר הכנסת גלעד קריב איננו פה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרגע הגיע. אני רואה בהתנהלות של שניכם ספציפית, אבל גם של שאר חברי האופוזיציה שהצטרפו אליכם חוסר תום לב קיצוני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ביום רביעי, במהלך הדיון, כאשר אני אמרתי שננהל השבוע דיונים באופן עקרוני ללא נוסח, כך הצעתי. זו הייתה הצעתי כיושב-ראש הוועדה, במהלך הדיון נזף בי, ממש נזף בי, ואני כשגלעד מדבר אני תמיד מקשיב, על כך שאין נוסח, ופה זה לא דיונים עקרוניים, ואנחנו רוצים דיון אגב נוסח. מאוחר יותר באותו יום קיבלתי מכתב חתום על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר, כולל איום בהחרמת הדיונים אם לא יוצג נוסח. מיד גייסתי את כל צוות לשכתי ואמרתי: אנחנו זורקים הכול מהידיים. יש פה שני חברי ועדה מכובדים, שניהם משפטנים, שניהם משפטנים שאני מכיר ומוקיר, שביקשו שיהיה נוסח להתייחסות, כי קשה להם. אני חייב לומר שיש עוד כמה שבגלל שהם דיברו איתי באופן אישי ולא שלחו מכתב פומבי או דיברו בחדר הוועדה, אלא פנו אליי באופן אישי, אני לא מזכיר את שמם - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אין בעיה, תגיש הצעת חוק פרטית. זה הנוהל. זו הצעה שנחזית כהצעה של הוועדה, והיא לא הצעה של הוועדה. להצעת חוק פרטית יש נתיב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לא. אני מסביר לציבור שאתה מטעה כרגע בדברים שלך. זאת הצעת חוק פרטית. תלך, תבקש פטור מחובת הנחה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בקיום הדיון אתה מוציא אותי החוצה. לא יכול להיות הדבר הזה. תפסיקו כבר לדרוס את הדמוקרטיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא צריך עזרה. אני באמצע דבריי, ומי שיקטע אותי באמצע דבריי, בוודאי בנאום הפתיחה, אני אקרא אותו לסדר, ואני הזהרתי על זה מראש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. כשיגיע תורך.
מאחר ששני חברי הוועדה הנכבדים באמת, ללא טיפת ציניות, ביקשו זאת ממני ויש עוד חברי ועדה שפנו אליי בשקט וביקשו ממני את זה בשקט, ולכן אני לא מזכיר את שמם בפומבי, רק מי שדיבר בפומבי אני מתייחס אליו בפומבי, וביקשו נוסח, מיד התגייסתי להוציא נוסח, כולל מצע לדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אענה לזה, ובזה אני אסיים. ובגלל שהתייחסתי אליהם אישית, אני אבקש מהם התייחסות בקצרה למה שאמרתי. סעיף 80, ואולי לזה, אם ירצו להתייחס היועצים המשפטיים ויבקשו, נראה מתי נעשה זאת. סעיף 80 לתקנון הכנסת, והחלטת הררי שאליה התייחסתי גם בדבריי הראשונים בוועדה בקשר ולמנגנון ולהליך שאנחנו ניצור, והחלטה יותר מעודכנת אפילו בעניין חוקי-יסוד מ-2006 של הכנסת, לוועדת החוקה של הכנסת יש סמכות ליזום הצעות חוק מטעמה. ההליך שבו אנחנו נמצאים, גם אם אנחנו מדברים בעניין חוק-יסוד: השפיטה שיידון בהמשך וגם בעניין חוק-היסוד הזה הוא הליך שבו אנחנו דנים בשאלה האם ברצוננו כוועדה לקדם הצעה לתיקון החוק. זו מסגרת הדיון שבה אנחנו נמצאים. אם הוועדה תחליט בסופו של דבר לדחות את הצעתי כיושב-ראש, ולא לקדם את ההצעה הזאת כהצעה מטעם הוועדה, ההצעה לא תקודם. זה בידיים של הוועדה. אם הוועדה תחליט לקבל את הצעתי, ולקדם אותה כהצעת חוק, היא תבוא כהצעת חוק מטעם הוועדה, בהתאם לסמכות שבתקנון הכנסת. עד כאן.
אני אבקש גם מגלעד וגם מקארין, שהתייחסתי אליהם בדבריי, אבל אני מבקש בקצרה. זה לא יבוא על חשבון זמן הדיבור שלכם בהתאם לרישום. בבקשה, קארין ראשונה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, עושה רושם שאתה מאוד נלהב להעביר הצעת חוק. אני עשר שנים בבית הזה, לא היה דבר כזה. בא יושב-ראש ועדה מאוד נלהב, חדור מטרה, מביא בפעם השנייה הצעת חוק שנייה מטעם הוועדה שאומרת: אני עוקף את הפרוצדורה, עוקף או הצעת חוק פרטית או תזכיר ממשלתי, מביא את זה לדיון בוועדה, שולח מייל – סליחה שלא קראתי את הכותרת – שנחזה להיות בדיוק כמו מסמך רגיל של ועדת החוקה, שמסביר איך אמורים לקדם את הצעת החוק, מביא משפט משווה, אגב לא מדויק בעליל, זה ממש מטעה את חברי הוועדה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני מדברת בשמי, אני לא מדברת בשמך.
אין לי שום דבר נגד שמעון נטף, אני בטוחה שאתה אדם מקסים - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
כל הכבוד. גם לי היו יועצים כשהייתי יושבת-ראש ועדה, מעולם הם לא ישבו מסביב לשולחן עם שם תג "יועץ מקצועי ליושב-ראש הוועדה". לא היה דבר כזה, שמחה.
אני באה ואומרת לך את הדבר הבא: כשמביאים הצעת חוק מטעם ועדה, זה אמור להיות בסוג של קונצנזוס. זה הנוהג, בטח הצעת חוק-יסוד. אין שום סיבה לחוק-יסוד בעניין הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
זה לא לגופו. אני מחזירה את כולנו, בוודאי ותיקי הבית זוכרים, ל-2016. ב-2016 הביאה השרה דאז איילת שקד הצעת חוק ברוח דומה. זה לא היה בחוק-יסוד. גם אמיר אוחנה, יושב-ראש הכנסת הביא הצעת חוק דומה - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני בכלל לא נכנסת למהות. אני רק באה ואומרת שאי-אפשר להתנהל בצורה כזאת, ככה לא מחוקקים. אתה רוצה לחוקק, תעבור את הפרוצדורה הנכונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. אני גם מבקש שתשמור בבקשה על מסגרת זמנים כי כאמור זה לא בא על חשבון, לא מה שדיברת בפעם הקודמת ולא מה שאתה רוצה לדבר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני לא אתייחס לגופה של הצעה, כפי שביקשת, אדוני היושב-ראש. האמת היא שיש משהו חיובי באירוע, כי אתה הרי ידוע כשמרן, אולטרה שמרן, ואתה אדם שמעריך מאוד את המסורת, ואתה בימים האחרונים מתגלה כרפורמטור דרמטי - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - אני אפילו שוקל להעניק לך הסמכה לאור החיבה היתרה שלך לרפורמות, רק שבמקרה שלנו אתה מבצע רפורמות במנהגים מקודשים של הבית הזה, דורס אותם ברגל גסה ופורם את היריעה המנהגית שנרקמה אט-אט לאיך מתנהל הבית הזה.
קיימת כאן בשבוע שעבר דיון שהקצית לו שעה, למרות שהיית יכול להקצות לו יותר זמן. הקפדת לעשות דיון של שעה, כשבמהלכו 40 דקות הוקדשו לדברי הפתיחה שלך ולדבריו של שר המשפטים, כך שלמעט שני חברי הכנסת שעכשיו מדברים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
שניים או שלושה חברי כנסת. עשרות חברי כנסת שרצו לדבר לא יכלו להגיב לדברי שר המשפטים, שדרך אגב לא נמצא כאן כרגע. זאת הייתה ההתחלה. זה המשיך לכותרת שערורייתית שאתה נותן לדיון, שאתה מייעד אותו להיות דיון של הוועדה בהצעת חוק של הוועדה, "מחזירים את הצדק למערכת המשפט", ואתה מתעקש על כותרת של דיון שמשקפת עמדה שלך או עמדה של הקואליציה, ולא תהליך מסודר של חקיקה. אני לא זוכר כותרת מן הסוג הזה של רצף דיונים.
באנו ואמרנו לך שאנחנו בהחלט מכירים בזכות של היושב-ראש לקיים דיון עקרוני בנושא מסוים, אבל כשיושב-ראש ועדה מודיע שמטרת התהליך היא בסופו של דבר חקיקה קונקרטית, מן הראוי שהוא יהיה שקוף והוא יניח בתחילת התהליך את הצעת החוק.
הדברים האלה כוונו כדי שאולי כבודו יחזור למנהגים הטובים של הבית הזה ויבין איך מנהלים שיג ושיח עם הגורמים המקצועיים, שלא מכריעים, לא באים בנעלי היושב-ראש, אבל יש פה נוהג חשוב מאוד של היוועצות, של התדיינות, של מתן זכות תגובה, בייחוד בוועדה הזאת, שבה הייעוץ המשפטי משחק תפקיד מאוד חשוב.
הבקשה שלנו הייתה שתארגן מחדש את תהליך הדיונים והחקיקה. התוצאה הייתה שרק הוספת חטא על פשע. באישון לילה, ללא תיאום אמיתי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, תוך עקיפה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, והבאת ייעוץ מקצועי, שעליו כביכול אתה מסתמך – לכולנו יש עוזרים ולכולנו יש יועצים משפטיים - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - אף פעם לא חשבנו, לא אני, אבל גם לא קודמיי מהגוש שלך, לייצר מצג שבו הייעוץ המקצועי של לשכתך בא במקום תהליך מסודר של היוועצות עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. מעולם לא הונח כאן נוסח שעתיד להיות נוסח של הוועדה, שאין עליו תגובה בכתב של הייעוץ המשפטי, אחרי שהם קיבלו זמן לעשות את זה.
כל הסיפור הזה זה פסאדה של הזמנה לדיאלוג, כאשר הכול מתוכנן לתהליך של דריסת הייצוג של האופוזיציה כאן בוועדה. והציבור לא קונה את הפייק היוועצות הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה מצחיק שהשתמשת בביטוי "תום לב" לגבינו. כל האירוע כולו גם משולל תום לב וגם נוגד את תקנת הציבור.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, שאלתי שאלה את הייעוץ המשפטי ולא קיבלתי תשובה. אני מבקש שתאפשר להם לענות לי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
רק שאלה. אם היועצים הפרלמנטריים שלי לא כאן, מדוע יועץ פרלמנטרי שלך כאן? הוצאת את היועץ הפרלמנטרי שלי, יש לך גם עדיפות בנוכחות של ייעוץ פרלמנטרי? הוצאת את שלי – תוציא את שלך. ואם לא, תכניס את היועץ הפרלמנטרי שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יכול לתת הוראות שנוגדות את הבטיחות לאנשי המשמר. אני לא מבין מה אתה רוצה. אתה רוצה שאני יורה לסדרנים לפעול בניגוד לבטיחות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי, אתם לא מקשיבים. אנחנו כרגע בהשלמת זכויות הדיבור של האנשים שנרשמו לדיבור - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת קארין אלהרר, תני לי לסיים משפט. אנחנו כרגע בהשלמת זכויות הדיבור של אנשים שנרשמו לדבר ביום רביעי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין את הרצון שלך להתייחסות לדברים שאירעו ביום חמישי, או ביום שישי, או ביום ראשון, או ביום שני, היום, אבל אני רוצה לעמוד גם בהבטחה שלי לאנשים שממתינים מיום רביעי לדבר על מה שקרה ביום רביעי.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אדוני, אני חושב שהרפורמה הזאת במערכת המשפט, והשבת האיזונים בין הרשויות הנבחרות זה דבר קריטי גם לדמוקרטיה וגם ישיב אולי איזו יכולת שהתנוונה פה אצל ציבורים שלמים, שהתרגלו להפסיד בבחירות, אבל להמשיך לנהל את המדינה באמצעות המנגנונים הבלתי נבחרים - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
- - ובראשם בג"ץ ומערכת המשפט, שהם מעל הרשויות הנבחרות. הם שמו את עצמם, בגניבה.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
קודם כול אני מתייחס לרפורמה בכללותה, ואחר כך אם תרצי, אני אתייחס לייעוץ המשפטי, שגם זו תופעה ומוטציה שצמחה לה - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אפרת והחברים, אני באמת באתי לשמוע אתכם. למרות שאני בא עם דעות מגובשות, אבל אני כן בא לשמוע אתכם. אני חושב שהיכולת הזאת לשכנע היא יסוד היסודות של הדמוקרטיה, שבה באים משני הצדדים - - -
(היו"ר שמחה רוטמן, 09:59)
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לכן השאלה שלי הייתה מאוד קונקרטית. כשאמרת "להחזיר", רציתי לדעת למתי. מתי הייעוץ המשפטי לא היה מחייב? תן לי את התאריך.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
ב-1988, אם אני לא טועה, הפכו את הייעוץ המשפטי למחייב. אבל אני מוכן לשמוע - - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אני אומר לכם דבר כזה: בדמוקרטיה משכנעים. עצם הניוון שבו אפשר להפסיד בשכנוע, אבל כל פעם מחדש לבוא ולהגיע לעתירות לבג"ץ – אני תיכף גם אדבר על המערכת המשפטית בכללותה – שעוקפות ומונעות וקושרות ידיים ורגליים לרשות המבצעת - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אין בעיה, אז שאי-אפשר יהיה להגיע לבג"ץ בכלל. עדיף שאי-אפשר יהיה להגיע לבג"ץ - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את מזומנת להעיר הערותייך לאופן ניהול הדיון שלי, לא על חשבון זמנו של חבר הכנסת קלנר.
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
אני רק אסיים. אני חושב שכל הנושא של הכפפת הרשויות הנבחרות לרשות בלתי נבחרת ולגופים בלתי נבחרים, פוגעת בשיח הדמוקרטי, פוגעת בשיח של השכנוע - -
אריאל קלנר (הליכוד)
¶
- - וכמובן היא גם פוגעת בסופו של דבר בביטוי של הרוב, שרוצה לבטא כאן מדינה לאומית, יהודית, ציונית, וכל פעם מחדש - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
גם בארצות-הברית הגדולה בוחר הנשיא. מה זה משנה? גם שמחה רוטמן ישב בוועדה עכשיו ובחר שופטים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, מדוע אנחנו לא שומעים את הייעוץ המשפטי? זה עניין מהותי פרוצדורלי. לפני שאנחנו נכנסים למהות של הדיון זו סוגיה חשובה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת בליאק, שמעתי אותך. חברת הכנסת קארין אלהרר, שמעתי, ואני אקבל את ההחלטה בהתאם לסמכותי. אם תפריעו לקיים - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ביקשתי לוודא את סדר הדיון. סיימת את הדברים, נתת לי שתי קריאות, אתה כבר 20 דקות אחרי, ועדיין אין סדר דיון, אין סדר דוברים. אני לא מבין מה הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אמרתי ולא הקשבת. אמרתי שסדר הדיון כרגע הוא לתת לחברי הכנסת שביקשו לדבר ביום רביעי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עכשיו דיבר חבר הכנסת קלנר. רשימת הדוברים הבאה בתור: חברת הכנסת דבי ביטון, ואחריה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', הבנתי את השאלה שלך אחרי שאמרת אותה, אתה לא צריך לתפוס את המיקרופון לעשר דקות. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כנראה. בעיקרון זה סדר הדוברים הקרובים. בדיון בשבוע שעבר ביקשו גם מאנשים שאינם חברי ועדה, שתורם יישמר, והסכמתי כבר בשבוע שעבר, אתה פשוט לא זוכר את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שמעתי אותך. באמת האשמה מאוד חריפה שמאשימים אותי שאני נותן זכות ביטוי וחופש ביטוי לחברי אופוזיציה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. מאחר ששלושת הדוברים הקרובים הם דבי ביטון, מטי צרפתי ונאור שירי, ומבין ריסי עיניהם של אלה שנרשמו אני רואה שהם מעוניינים בכל זאת לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי לפני שהם ידברו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ולכן אני אשמח לאפשר ליועצת המשפטית לכנסת להתייחס לסוגיות לפני הדוברים הבאים. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק.
שגית אפיק
¶
תודה. אני אתייחס לסוגיה של הצעת חוק פרטית לעומת הצעה מטעם ועדה. הצעה מטעם ועדה היא אכן מנגנון שמופיע בתקנון הכנסת, וועדת החוקה היא אחת משלוש ועדות שרשאית לחוקק הצעה מטעם ועדה.
המשמעות של הצעה מטעם ועדה היא למעשה דילוג על הליך של הכנה לקריאה הראשונה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, ולמעשה זה מדמה את ההצעה שמגיעה מטעם הוועדה להצעת חוק ממשלתית.
בהתאם לתקנון אי-אפשר לעשות את זה ביחס לכל נושא ולכל חוק. בוועדת החוקה האפשרות לעשות הצעת חוק מטעם ועדה שמורה לתיקונים של חוקי-יסוד.
אני לא בטוחה שההסדר שבפניכם הוא הסדר שמקומו בחוק-יסוד, ושמהטעם הזה נכון להתקדם בו בהצעה מטעם ועדה. אני מניחה שהעניין הזה יתברר לאורך הדיונים, והיועץ המשפטי לוועדה יחווה את דעתו ככל שהדיונים יתפתחו בנושא הזה.
התנאי השני, כשאנחנו מסתכלים על הצעות מטעם ועדה שעלו כאן לאורך השנים, אפשר לומר: א', שהן לא היו רבות, זה לא הליך שהכנסת נוהגת לעשות, ודרך המלך בכנסת היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת בדרך כלל. הצעות חוק מטעם ועדה הן באמת, כפי שנאמר כאן, לעתים היו סוג של קונצנזוס שהיה בכנסת ורצו לחוקק את זה בדרך של הצעת חוק מטעם ועדה, וזה התאים גם לנושאים שהופיעו בתקנון הכנסת ביחס לאותו עניין, או ביחס לנושאים שעוסקים בענייני הכנסת, שהכנסת נדרשת אליהם ורוצה למצוא ביחס אליהם איזה פתרון.
אני חושבת שהצעת חוק שעוסקת בייעוץ המשפטי לממשלה ולא בעניינים הקשורים ישירות לעבודת הכנסת ולכנסת, גם היא מעוררת שאלות האם מקומה באמת בהצעה מטעם ועדה.
ביחס למקומות הישיבה, ראיתי כאן קודם את חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שהייתה חברה בוועדת הכספים, ואולי את זוכרת בשנת 2001 בוועדת הכספים, לייעוץ המשפטי לוועדה לא היה מקום ליד היושב-ראש. בשלב מסוים שאלתי את היושב-ראש האם זה בגלל שהייעוץ המשפטי הוא אישה, והוא אמר לי: לא, לא, לייעוץ המשפטי יש כבר חוק, בחוק הכנסת יש תיקון שקבע את מעמדו של הייעוץ המשפטי של הכנסת, ודאי חשוב שהוא ישב לצדו של יושב-ראש הוועדה.
אני חושבת שבכנסת יש עניין של דברים שמקובלים לאורך השנים, יש עניין של כבוד שלאורך השנים נשמר, ודרכים כאלה ואחרות שהכנסת התנהלה לפיהן בהסכמות בין כלל סיעות הבית. אני מקווה שהכללים האלה יישמרו גם בדיונים כאן. אני חושבת שזה חשוב מאוד.
גם הדרך הפרוצדורלית להעברת החקיקה הזאת, מכיוון שהחקיקה הזאת היא כבדת משקל ובעלת משמעויות רבות, נראה לי שההליך הפרוצדורלי לצורך העניין הוא בעל חשיבות רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
את אומרת - - - מוחלטת לדרך שבה הוא מביא את הדברים. מה זה אומר? אמרת ונגמר וממשיכים הלאה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
דברים יוצאים מגדר השגרה. אני חושבת שצריך להסביר את זה כאן. צריך להסביר את הדברים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
ככה זה כשנציג פורום קהלת כותב את ההצעה. זה מה שקורה כשנציג קהלת עם אינטרסים עלומים כותב הצעה ולא הוועדה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
ברוב קשב הקשבנו לה. השאלה היא מה המשמעות של אמירה של יועצת משפטית, שכמו שהיא נאמרת, בניגוד אלייך, היא נשמעת וממשיכים הלאה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת סגלוביץ', אתה רוצה לפני שהיא מתייחסת? אתה רוצה גם להעלות שאלה קצרה? בשמחה. תכבדו את זה שאני נותן לכם שאלה עם משפט קצר, עם סימן שאלה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שמעתי את יושב-ראש הוועדה, שמעתי את היועצת המשפטית, ולדעתי הדרך הנכונה, וזה מה שאני חושב שצריך לעשות, וצריך להגיד את זה בקול רם – הדרך הנכונה בהליך הזה, אחרי שקראתי את מכתבך, הולכת להליך של הצעת חוק פרטית, מבקשים פטור מחובת הנחה, ואז ברור לכולם שזאת דעתו בצורה מסודרת. אפשר לעשות את זה, יש רוב לוועדה. לעשות הליכי מעקף, אני חושב שצריך לקבל תשובה ברורה מה ההליך הראוי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קשוב מאוד, אני רק רוצה שהיא תוכל לענות, וביקשתי שיהיו שאלות קצרות. חבר הכנסת, שר המשפטים לשעבר, גדעון סער.
גדעון סער (המחנה הממלכתי)
¶
שאלה נגזרת מדברי היועצת המשפטית, בהנחה שהבנתי אותם. אם הכותרת "חוק-יסוד" נועדה לתת סמכות לוועדה, מקום שאין לה סמכות לפי התקנון, האם בכלל ניתן לקיים את הדיון בהצעת חוק? בדרך הזאת אני אפילו שם בסוגריים את הסוגיה איך עוסקים בנושא של הרשות המבצעת, יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, בעקיפת הממשלה? הרי לכל דבר אפשר להמציא את הכותרת "חוק-יסוד". חוק-יסוד בעבר לא הסדיר את הסוגיה הזאת, ואז כל דבר שנקרא לו "חוק-יסוד", בעצם זה שנתנו לו את הכותרת הזאת, נקיים סמכות שאיננה קיימת. השאלה שלי, האם הוועדה קנתה בכלל סמכות להגיש הצעת חוק לקריאה הראשונה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לי יש שאלה משפטית מאוד בסיסית סביב כל ההליך כולו. אני מניחה שלא תהיה לכם תשובה מידית, אבל הייתי רוצה, גור ושגית, היועצים המשפטיים, שתידרשו לסוגיה הזאת.
בעצם יש לנו הליך שהוא מעין שינוי שיטת משטר. החבילה כולה, מינוי שופטים פוליטיים, התגברות ב-61, ביטול עילת סבירות, הגבלה על מינוי שופטים, הגבלה על ביטול חוקים. לפי ההצעה של השר יריב, נדהמתי לגלות את זה אתמול, מספיק שכותרתו תהיה חוק-יסוד, ולגביו בית משפט בכלל לא יוכל לפסול. אני חוזרת על מה שאמרתי, בתקשורת כל הזמן אומרים שבתי המשפט יוכלו בתנאים מסוימים לפסול, אבל דווקא בחוקי-יסוד שדנים בזכויות, בשוויון, באפליה, ברגע שיש את המילה "חוק-יסוד", בית המשפט מחוץ לתמונה, ואין לנו ביקורת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זוהי החבילה. והיום אנחנו מתחילים בצרור הראשון בכל הטוב הזה, ברישיון פרוטקציונרי רק לפוליטיקאים להתעלם מן החוק.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבססת את השאלה. והשאלה שלי היא, מאיפה הסמכות של הרשות המחוקקת, כנסת ישראל, להעביר חקיקה כזאת ברוב של 61, והאם במקור אי-אפשר להגיד שיש כאן חקיקה שסותרת את יסודות המשטר, שסותרת את מגילת העצמאות, בצורה שדורשת רוב הרבה-הרבה יותר גדול?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב תשובה לדבר הזה. אני מבקש תשובה של היועצת המשפטית לשאלה, האם רפורמה שלנו נוגדת את עקרונות היסוד של המדינה ואנחנו לא מוסמכים לחוקק אותה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
למה אני מעלה את השאלה הזאת? כי קפץ לי סעיף 9א בחוק-יסוד: הכנסת. מה אומר סעיף 9א בחוק-יסוד: הכנסת? שאם מגיעים חברי הכנסת ברוב של 61 וקובעים שמעכשיו אין במדינת ישראל עשר שנים בחירות – אין בחירות. שלטון הרוב. אין יותר בחירות – האם מותר? בא המחוקק ואמר: לא, אפילו דחייה של הבחירות הם צריכים להראות סיבות מאוד מאוד חריגות וברוב של 80 חברי כנסת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה שלי אם מה שאנחנו עושים כאן, שהוא הרבה-הרבה יותר עמוק מהסעיף של דחיית בחירות, והחוק מטבע הדברים לא התייחס אליו, כי לא עלתה בדעתו סיטואציה כל כך מופרעת שבאה הממשלה ומבטלת את הדמוקרטיה, ולכן השאלה שלי - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ולכן השאלה שלי היא, מהי הסמכות של הרשות המחוקקת ברוב רגיל של 61 לעשות מהלך כזה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת, ניצלת אותה כל כך הרבה, אז נדבר עליה בהמשך. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. שאלה ליועצת, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני שומרת זכות דיבור לאחר כך. שאלה – למה לאותו חומר שקיבלנו ביום רביעי לא צורפה חוות דעת משפטית או סקירה משפטית של הוועדה? והאם היו לזה תקדימים בעבר?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גם אני פונה בשאלה ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. קראתי את מכתבך, ראיתי בו, למרות הנימוס והכבוד שנתת בו, הרבה מאוד ביקורת חריפה ותקיפה מאוד על הדרך שבה הוצגה ההצעה הזאת לתיקון חוק-יסוד: הממשלה. בין היתר, אני רואה שאת כותבת כאן על חוסר האובייקטיביות ועל כך שהמצע לדיון אינו משקף במדויק לדעתכם את המצב המשפטי הנוהג במדינת ישראל וכהנה וכהנה. ואני שואלת אותך, היועצת המשפטית של הכנסת, שאמורה לייצג את כלל חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה, ובמקום הזה שבו את אמונה על החוק, איך אני אמורה להתנהג עכשיו ולנהוג בישיבות כאלה, כשאני יודעת שזה עקף את הייעוץ המשפטי של הוועדה, דבר שהוא באמת חריג - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מה כל כך הקפיץ אותך? שאלתי שאלה את היועצת המשפטית, מה האסון? אתה לא רוצה לשמוע את האמת?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא לשאלה שלך. אני עונה לך למה קטעתי אותך. קטעתי אותך כי נתתי מחוץ לתור, כדי שיהיו שאלות קצרות ליועצת המשפטית שהיא תוכל להתייחס, ועשית אקספוזיציה של עשר דקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
חבל, יכולתי כבר לסיים מזמן את השאלה. נגררת פה לדיון מיותר. השאלה היא ברורה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת רייטן, אני מבקש, ומהדוברים הבאים אחרייך, מאחר שאתם לוקחים את זמן הדיבור של חבריכם, אנא תתנהגו בנימוס כלפי חבריכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מאה אחוז. אני אזכיר לך את השאלות הארוכות שלך בוועדות, והיית בלחץ שמישהו רק קטע אותך. אז עם כל הכבוד, תנהג באותו כבוד כפי שאנחנו נהגנו בך. שמחה, שכחת.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ישבת על כיסא היושב-ראש ושכחת איך להתנהג בכבוד, אז אני מסיימת את השאלה - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - אתה רוצה אחרי זה לזרוק אותי, אתה מוזמן לזרוק אותי, כבר התרגלתי לכוחנות ולאלימות שלכם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
כוחנות ואלימות של שמחה? די נו באמת. עכשיו הגזמתם. כוחנות ואלימות של שמחה? מילא אני, אבל הוא?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
חנוך. מי שזרק אותי החוצה, מבחינתי זו כוחנות. מי שסגר לי מיקרופונים, כן זה כוחנות ואלימות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני בחיים לא עשיתי את זה. שנה וחצי היינו פה, לא עשינו את זה מעולם. אז בוא, טול קורה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
איך עליי לנהוג, היועצת המשפטית? האם כבר עכשיו מבחינתי אני צריכה לסייג את כל מה שהונח כאן על השולחן מבחינת התהליך והפרוצדורה? מבחינת התוכן כתבת שזה לא מדויק, כתבת שזה לא משקף.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ולכן השאלה שלי, ואני מסיימת, איך עליי לנהוג ביועצים חיצוניים – אגב, הבנתי שהוא בא מפורום קהלת - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - מה אני צריכה לעשות עם יועצים חיצוניים שגם קיבלו תשלום, שאני לא יודעת מאיפה וממה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
- - - אני מציעה לך לא להגיד "תלמדי". לא להגיד את הדברים האלה, לא מתאים לך.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
זה יכול להיות בקולגיאליות ובכבוד אחד לשני. שיכרון הכוח הזה לא יחזיק לאורך זמן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
גברתי היועצת המשפטית לכנסת, אני מרגיש כאילו זה המשך של הצעות החוק הקודמות, ששמו לנו הצעת חוק ואמרו לנו: דונו בה. אני לא יודע איזו הצעת חוק זו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני לא יודע, גברתי היועצת המשפטית, אם זו הצעת חוק פרטית, אם זו הצעת חוק עם תזכיר חוק ממשלתי. אין פה את חוות-הדעת - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ביקשתי לדעת בתחילת הדיון הזה במה אנחנו עוסקים היום, אז הוצאתי החוצה. עכשיו כשנכנסתי חזרה פנימה, הבנתי מהדברים שלך, גברתי היועצת המשפטית, שהדרך שבה היושב-ראש נוהג היא לא דרך המלך, והתעלמו ממך, וכאילו ממשיכים בדיון. אני רוצה להבין ממך איך אנחנו צריכים להתנהל מול הצעת חוק, שאין לנו מושג מה המעמד שלה, שלא קיבלנו את חוות-הדעת שלכם, אני לא יודע איך לקרוא - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני לא יודע מה ייצור הכלאיים הזה, המסמך שנשלח לחברי הכנסת. סדר הדיון לא ברור לי. האם אנחנו מדברים על מה שנשלח אלינו או על מה שנידון בפעם הקודמת? מה קורה פה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ואני אשמח לקבל - - - איך אנחנו אמורים לנהוג למול חוסר הסדר הזה, למול העובדה שבכל פעם כשאני שואל שאלות ואני פשוט נזרק החוצה פעם אחר פעם אחר פעם?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת הרצנו, שאלתך ברורה. שים לב שאפילו הצלחת לשאול אותה בלי להיזרק החוצה. שים לב. איך זה? כי חיכית לתורך ושאלת. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי של הכנסת, של הוועדה, באיזה תעוזה אתם מעיזים לנסח מכתב ליושב-ראש הוועדה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שמעת אותי. אמרתי שגם הגישה שרוצה - - - לייעוץ המשפטי, שיש גישה. אמרתי את זה בקול ברור.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אולי שווה להעביר את זה לאולם ירושלים או לאולם נגב, כדי לאפשר לכולם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת הרצנו, חזרת לפה לא בגלל שהיועצת המשפטית אמרה, אלא שאני הבהרתי לך שהצעות בנוגע לאופן ניהול הדיון שייאמרו וייזעקו במיקרופון כדי לסתום את הפה לכולם, יגרמו להוצאתך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חברת הכנסת וחברי הכנסת, קחו אוויר, אני אשאל בסגנון שלי, ותשאלו אתם את השאלות המנומסות שלכם שאין מאחוריהן כלום לפעמים, אז בכל הכבוד השאלה שלי מאוד ברורה. באיזו תעוזה אתם כותבים במכתב ליושב-ראש הוועדה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - וכותבים ליושב-ראש הוועדה, דבר אחד, על חוסר האובייקטיביות שלו, שאתם תצטרכו להדגים על מה אתם מדברים, ואיך אתם יכולים לומר על חוסר האובייקטיביות - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
באיזו תעוזה הייעוץ המשפטי מתייחס ליושב-ראש הוועדה, אגב על ניסיונו, על למדנותו, על ידענותו - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איך אתם מעיזים לרשום ליושב-ראש הוועדה, לא פחות ולא יותר, שהמצב המשפטי שהוא הביא, לא פחות ולא יותר, לא מדויק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת לזימי, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית.
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מחדר הוועדה)
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני קוראת לייעוץ המשפטי להראות לי אמירה אחת בפנייה של יושב-ראש הוועדה, שיש בה משהו שהוא לא מדויק בהתייחס לפסיקה. משהוא אחד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם אתם רוצים שאני אתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי, הוא חייב להיות מכבד, ענייני ומתייחס לכל תג ומה שאומר היושב-ראש.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ייעוץ משפטי שיגיד מה שאני רוצה, גם אם זה לא חוקי ומושחת. ברור. ברור. ברור.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
את רוצה שיכתבו לך חוות-דעת בדיוק מה שאת רוצה, גם אם זה לא חוקי, העיקר שזה ישרת אותך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין את רצונכם. אני מכבד כל חבר כנסת, אני מבקש שתכבדו את עצמכם ותכבדו את הדיון. אני מבקש, ואני משאיר לשיקול דעתכם, כי בסופו של דבר אני מכבד בעיקר את חברי הכנסת ואת חברי הוועדה שמנצלים את הזמן בצורה נכונה. שאלתך נשאלה בשבע וריאציות שונות קודם, חברת הכנסת ברביבאי, אנא, תני ליועצת המשפטית לענות כדי שנוכל להמשיך בדיון. אם את רוצה לשאול את אותה שאלה בצורה חוזרת, אני מבטיח לך שיהיה מספיק זמן דיון כדי שתוכלי להציג את שאלתך ואת אמירותייך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אגיד, לפני שאני אתן ליועצת המשפטית לענות, ובאמת אני סקרן לשאלה, האם מותר לנו לקבל החלטות בנוגע לסדרי השלטון?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הם לא מגנים עליך. הם לא מגנים עליך, אתה חי בסרט. הם לא מגנים עליך, אין לך מושג. הם הגנו עליך? הם הגנו על חוק דרעי? אני הגנתי על חוק דרעי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא בא לעזור לך ולא בעזור לה. אני בא לשים את הדבר הנכון פה. לא יכול להיות - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אוני היושב-ראש, אני מבקשת עוד שאלה אחת, ואני לא אפריע בשאלות. אני מבקשת לשאול את הייעוץ המשפטי, האם אין לכם ניגוד עניינים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא נתתי לך זכות לשאול שאלה. חברת הכנסת ברביבאי ביקשה לשאול שאלה וויתרה על זכותה, ואת לקחת לעצמך את רשות הדיבור בלי רשות, ועל זה אני קורא לסדר כשמישהו עושה את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נתתי לך זמן לשאול את השאלה. אני מבטיח לכם, יועצים משפטיים, למרות טענות הכזב שנאמרו פה במהלך חלק מהשאלות, יועצים משפטיים הולכים ללוות את כל דיוני הוועדה, תאמינו או לא, ואפילו ישבו, אומנם לשמאלי, אבל עבורכם הם יושבים לימיני - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היושב-ראש, הטענה היחידה היא שאחרי החקיקה שלך מהיום, אתה תוכל להביא שכירי חרב פרטיים ולא עובדי כנסת שיש להם ניסיון של עשרות שנים בפרשנות החוק. זה ההבדל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
חנוך, פשוט צריך להבין על מה אנחנו דנים היום, ועל זה אנחנו דנים היום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת הרצנו, אני עכשיו מדבר, ואני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית, ואני מבקש שלא תקטעו אותי. למרות ההערות שנאמרו, המחלוקות שישנן, בין עם חברי כנסת, ומותר, תאמינו או לא, גם לחלוק על הייעוץ המשפטי, ואני בטוח שגם היועצת המשפטית תסכים איתי, לרבות לעניין השאלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם מותר. להפך, אני מעודד ומבקש. ולמען הסר ספק, ושזה גם ייאמר: אני לא רק מבקש, אני אפילו דורש, ואני חושב שיש לי את הסמכות לדרוש התייחסות, וגם כתבתי את זה במכתבי – התייחסות של הייעוץ המשפטי לכל הצעת חוק שתגיע לפה לוועדה, כמה שיותר יסודי, כמה שיותר טוב, כמה שיותר מהר כמובן, אבל גם זה בגבולות האפשר - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - ואנחנו נדון ונתייחס לכל נקודה שיעלה הייעוץ המשפטי בכובד ראש, עם המחלוקות שמותר שיהיו. אבל בסופו של דבר ההכרעה, למיטב ידיעתי, ואולי גם לזה תתייחס היועצת המשפטית – ההכרעה בסופו של דבר היא שלנו, חברי הוועדה וחברי הכנסת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אז מה המשמעות של החוות-דעת שלה כלפיך אם היא אומרת לך באופן מפורש שזה נראה לה לא נכון ולא תקין ולא חוקי?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי, אולי אני פה מוטה, כי אני בוגר דיונים ארוכים עד מפרכים שניהל פה יושב-ראש הוועדה לפניי, ואני נהניתי מכל רגע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מוכן לתת לכל אחד את כל זמן הדיבור הנדרש לכל אחת מהסוגיות, ובלבד שתכבדו זה את זכותו של זה לדבר, ובלבד שתדברו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שאם אתם לא מסוגלים לנהל דיון בצורה מכובדת, ואתם מנהלים דיוני צד תוך כדי, ואתם לא נותנים ליועצת המשפטית, או לי, או לחברים אחרים שלכם לדבר, אני אוציא אתכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. זו הצעה לסדר שאני שוקל בהחלט לקבל בחיוב. לכן אני כבר עכשיו מבטיח לכל הצעת חוק שאני אבקש לקדם מטעם הוועדה, על פי סמכות הוועדה, לפי סעיף 80 לתקנון, אחד מהסעיפים הראשונים שנדון בו לגופו ולא בסבב צעקות, הוא השאלה האם אכן מדובר בחוק שראוי להידון כהצעה מטעם ועדה או בדרכים אחרות. אנחנו נדון גם בנושאים הללו. גם בנושא הזה יש דעות לכאן ולכאן, גם משפטיות וגם שנוגעות להליכי החקיקה וטיב הדיונים בהם, וגם בהם בסופו של דבר הוועדה תקבל החלטה בהצבעה דמוקרטית, כאשר היא תחליט האם מתקדמים בדרך א' או בדרך ב'.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק מזכיר את מספר חוקי-היסוד – אני רק זוכר דיון שהתקיים פה לשאלה האם נעגן את השוויון בחוק-יסוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, אז תתייחס בזמנך. חבר הכנסת גלעד קריב אמר שבגלל שהממשלה לא מתקדמת בחוק-יסוד: החקיקה ובקידום השוויון בחוק-היסוד, הוא יקדם אותו מטעם הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הביא את כולנו פה לדיון בנושא, והיו עוד חוקי-יסוד אחרים. אני חייב לומר שלא היה קונצנזוס, לא על עצם העניין וגם לא על כותרת הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בדיוק. זו הבעיה. היועצת המשפטית. אני מבקש באופן אישי שייאמר, ולו לטובת הפרוטוקול, האם לכנסת ישראל יש סמכות לקבוע את ההסדרים הראשוניים?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
כל מה שנאמר פה מתוך רצון להפחיד היועצת המשפטית, זה רק הפרומו למה שאתם רוצים לעשות לכל היועצים המשפטיים.
שגית אפיק
¶
אני אתחיל משאלתה של חברת הכנסת אפרת רייטן ביחס למכתב שלי ולמצע לדיון. ליושב-ראש ועדה יש סמכויות עודפות על חברי ועדה, במובן הזה שהוא רשאי לקבוע את סדר-היום, את מה שיעלה בו, וגם הוא רשאי לקבוע האם להצביע על נושא מסוים שנמצא על שולחנה של הוועדה.
יושב-ראש הוועדה קבע למעשה את הנושא הזה לדיון. ככל שהנושא הזה יקודם כהצעת חוק, בין מטעם ועדה, בין כהצעת חוק פרטית, כמובן עבודת הוועדה נעשית בהתאם לנוסח. הנוסח שהועבר אליכם ביום רביעי - - -
שגית אפיק
¶
- - ללשכה המשפטית, והן מקודמות בהליך כזה או אחר.
ליושב-ראש ועדה יש סמכות להחליט שהוא מקיים דיון על נושא שבסופו של דבר יגיע להצבעה כהצעת חוק. אם כהצעת חוק מטעם ועדה בהתאם להוראות התקנון, שמאפשרות לוועדת החוקה לעשות דיון ולהצביע על הצעה מטעם ועדה, כשמדובר בחוקי-יסוד, או כהצעת חוק פרטית.
מבחינתנו הנוסח שהוגש ביחד עם המצע לדיון והפירוט לגביו, וכפי שכתבתי במכתבי, אנחנו לא הספקנו בלוחות-הזמנים שהיו להתייחס אליו, ולהעביר אליכם מסמך הכנה, כפי שנהוג לעשות מטעם הייעוץ המשפטי בכלל הוועדות, ובפרט בוועדה הזאת, שניתנים מסמכי הכנה משפטיים, שמסייעים מאוד להליך הדיונים כאן.
שגית אפיק
¶
בדיוק. לא הספקנו להכין. אני מניחה שצוות הייעוץ המשפטי לוועדה עובד על מסך כזה. אני מעריכה שהם גם יעבירו לכם מסמך כזה בהמשך הדיונים.
שגית אפיק
¶
אני חושבת שהמכתב שלי היה ברור. בואו נבחין בין מצע לדיון שמביא יושב-ראש הוועדה, וזו סמכותו, ומותר לו לבטא את עמדתו ולהביא אותה, בין בעל פה ובין בכתב, במקרה הזה הוא עשה את זה גם בכתב וגם בעל פה, וזה בסדר, וזו הסמכות שלו - - -
שגית אפיק
¶
אני מתייחסת כרגע למצע לדיון מול מסמך הכנה. אני עדיין לא מתייחסת לנוסח. תיכף אני אחזור לנושא. אמרתי ביחס לנוסח לבין מסמך הכנה. מסמך הכנה משפטי יינתן מטעם הייעוץ המשפטי. אני מניחה שהוא יהיה מסמך הכנה שיבטא את כלל הדעות, את כלל ההשקפות, ויהיה אובייקטיבי, כפי שמחייב תפקידנו בחוק.
ביחס לנוסח המוצע. הנוסח המוצע – שוב, ליושב-ראש הוועדה יש סמכות להניח על שולחנה של הוועדה נוסח שהוא מבקש לקיים את הדיונים ביחס אליו. על מנת שהנוסח הזה יהפוך ויבשיל להיות הצעת חוק, בין כהצעה מטעם ועדה ובין כהצעת חוק פרטית, הוא צריך לעבור מסלולים שונים.
לצורך העניין, נכון לעכשיו, מבקש יושב-ראש הוועדה לכנס את הנוסח הזה ולהפוך אותו להצעת חוק מטעם הוועדה. לשם כך, כמו שהסברתי קודם, נדרשים תנאים טכניים מקדמיים שקבועים בתקנון, לעניין חוק-היסוד.
ותשובה לחבר הכנסת גדעון סער, לשיטתי הפרשנות הנכונה לתקנון היא שכאשר כתוב "חוק-יסוד" זה לא עניין של כותרת או צורה או ניסוח מסוים, אלא זה עניין של מהות. ההסדר המהותי צריך להיות כזה שמתאים לחוק-יסוד. השאלה האם הסדר בדבר יועצים משפטיים לממשלה מתאים לחוק-יסוד, זו שאלה שתבוא לפתח הוועדה הזאת.
שגית אפיק
¶
זו שאלה שתצטרכו לדון בה. שוב, בלוחות-הזמנים האלה גם אנחנו לומדים את הנוסח, גם אנחנו לומדים את ההסדר, ואנחנו נגבש את העמדה עם התפתחות הדיונים, ונאמר אותה בבירור. לא נתחמק מתשובה בשאלה הזאת.
שגית אפיק
¶
זה לגבי העניין הזה. לחברת הכנסת טלי גוטליב, התפקיד של הייעוץ המשפטי לכנסת קבוע בחוק הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איך אפשר לפגוע בו בצורה כזאת, במכתב, עוד בטרם גיבוש עמדה, כפי שאנחנו שומעים? זו התמיהה שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני אומר ברמה האישית, אני באמת לא מרגיש שאני צריך הגנה מפני הייעוץ המשפטי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מגנה עליך באופן אישי, זה לא קשור. זה לא עליך פרסונלית, זה עלינו כקבוצה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - וגם לא באופן אישי, אני לא מרגיש שאני זקוק להגנה מהיועצת המשפטית לכנסת או מהיועץ המשפטי לוועדה. אני באמת אומר: זה בזכותה וברשותה של היועצת המשפטית לענות כהבנתה - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה לא פרסונלי. זה לעצם העובדה שפונים ליושב-ראש ועדה שהוא מוסד וכותבים כך מבלי שגיבשו בכלל עמדה. הם עוד לא גיבשו עמדה על החוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שוב, היועצת המשפטית תחליט כיצד היא מתייחסת. אני רק אומר: אני לא מרגיש שאני זקוק להגנה.
שגית אפיק
¶
כשנחקק חוק הכנסת, בדיונים שנעשו ביחס אליו, המטרה של מיסוד ייעוץ משפטי לכנסת הייתה לחזק את עצמאותה של הכנסת במובן הזה שלחברי הכנסת יהיה ייעוץ משפטי אובייקטיבי, ענייני, שיחזק את המעמד של הכנסת, לא רק בתוך הבית הזה, אלא גם ביחס לרשות המבצעת ולרשות השופטת.
באותם ימים שהדבר נחקק, אחד המשפטים שנאמרו, וציטטתי לכם אותו בדפי המידע שחילקנו לכם מטעם הלשכה המשפטית, היו דבריו של הנשיא לשעבר, חבר הכנסת לשעבר, רובי ריבלין, שאמר שייתכן שהיועץ המשפטי לעתים יטעה, אבל במקום שבו יש מרכבת כוחות פוליטיים, שכל אחד מהם מושך זה לכיוונו של זה, חשוב שיהיה אדם אחד בבית הזה שאפשר לפנות אליו ולדעת שהוא ללא פניות, שהוא ייתן את הייעוץ המשפטי האובייקטיבי, ישמור על כללי המשחק, וגם אם לעתים הוא ייתן לנו פרשנות משפטית כזאת או אחרת, אנחנו נדע שהיא באה מהמקום הנקי ביותר, הענייני ביותר, והאובייקטיבי ביותר. זו העבודה שלנו.
הרבה מסמכים יונחו בפניכם בדיונים בוועדה הזאת, בוועדות הכנסת בכלל, כשלצד המסמך הזה בסופו של דבר כתוב מי בעל האינטרס שכתב את המסמך, ואתם למעשה יודעים לקרוא את אותו מסמך בעיניים מסננות ולהוציא מתוכו את מה שנראה לכם שנכון ומה שלא. במסמכים שלנו אנחנו נשתדל כמובן לתת את העמדה המלאה, המקיפה, שנותנת את ההתייחסות לכלל העמדות, לכלל הסוגיות. ובהקשר של הפערים שאנחנו רואים לעומת מסמכים אחרים, גם לזה אנחנו ניתן התייחסות במסמכים שאנחנו נוציא לקראת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
המשך הדיונים. תודה. תודה רבה ליועצת המשפטית. אני רק אציין, מאחר שנאמרו גם המילים "בעל אינטרס", ברור שמסמך שמגיע מטעמי משקף את עמדתי ואת תפיסת עולמי. היועץ המקצועי לא המשפטי, שכך הוא הציג את עצמו, למרות שהוא בוודאי ראוי להיות גם יועץ משפטי, עקב ניסיונו המשפטי – היועץ המקצועי שלי - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - עו"ד שמעון נטף הכין את המצע לדיון, וזה נכתב וצוין לבקשתי. אומנם הוא עבד בעבר בפורום קהלת, אבל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי. רבותיי חברי הכנסת, אינני זקוק לעזרה, לא מצד ימין ולא מצד שמאל, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, רק ציינתי שהוא מועסק כדת וכדין כיועץ הפרלמנטרי שלי, הוא עובד עבורי כמו כל יועץ פרלמנטרי של כל חבר כנסת. למען הגילוי הנאות ולמען ההבהרה, את נוסח החוק כתבתי בעצמי, ולכן כתוב בו "מטעם יושב-ראש הוועדה", אבל דבר שהוא השתתף בהכנתו והייתה לו תרומה משמעותית כתבתי וציינתי שהוא נתן, כי אני אוהב לתת קרדיט גם לעוזריי הנאמנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. רק שיהיה לאנשים את אשר אל מול פניהם. היועצת המשפטית ביקשה להוסיף עוד כמה מילים בעניין ניגוד העניינים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי נתתי ליועצת המשפטית, אתה רוצה שהיא תענה במקומי? זו שאלה אליי, לא ליועצת המשפטית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי, סדר הדיון עכשיו יהיה כזה. היועצת המשפטית ביקשה להוסיף התייחסות לשאלת ניגוד העניינים. לאחר התייחסותה של היועצת המשפטית, נצא להפסקה קצרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, הדיון נקבע שלא יהיה ספק לאף אחד, כולל לא לצופים בבית, למרות שהבנתי שהאתר קרס, כנראה עקב עומס קריאות הביניים של האופוזיציה...
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היושב-ראש, האם אפשר לפטור את היועצת המשפטית מלהתייחס לניגוד העניינים של עצמה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הגענו למצב ששגית צריכה להסביר? אנחנו לא בפריימריז של הליכוד פה, אנחנו לא צריכים לבזות את היועצת המשפטית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
טלי, אולי תסבירי את ניגוד העניינים שלך בתור חברת ליכוד עם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום, קצת יותר הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני ממש מתפלא עלייך, חברת הכנסת פרקש, שבדיון שעוסק במעמדם של יועצים משפטיים, שבו אני מואשם בחוסר תום לב, אמרתי את זה בהתחלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - - בחוסר תום לב, בדריסה או ברמיסה או בהתעלמות או לא יודע במה מול היועצים המשפטיים. כאשר מבקשת ממני היועצת המשפטית לכנסת להתייחס לסוגיה, כשלא הגבלתי אותה לא בזמן דיבור ולא בנושאים, ואני אומר שאני אתן לה לדבר, ואת מבקשת שאני לא אתן לה לדבר, בעיניי זו הזיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא צריך שתעמדי, כי אני מסכים. היא תתייחס לדברים כרצונה. לאחר שהיא תסיים להתייחס לדברים אנחנו נצא להפסקה של רבע שעה ולאחר מכן נחזור.
לכל עניין זכויות הביטוי והדיבור, כבר עכשיו נקבע בלו"ז, ומבחינתי אנחנו בדיון אחד ממושך, גם היום, גם מחר וגם ביום רביעי, ככל שיהיה צורך, לא יהיה אדם שזכותו לדבר תקופח. אני מבטיח לכם, לכל אחד מחברי הכנסת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
היכן שר המשפטים? חברי הכנסת אמורים להגיב לנאומו. אני זכיתי לזה. שר המשפטים לא פה לשמוע.
שגית אפיק
¶
אני אתייחס לשאלת ניגוד העניינים בשני מישורים. במישור הראשון, אני אתייחס במובן הצר ביותר של ניגוד עניינים לנושא. להבנתי, נכון לעכשיו הצעת החוק עוסקת בייעוץ המשפטי לממשלה ולא בייעוץ המשפטי לכנסת, ולכן אנחנו רשאים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק ולהשיב את כל תשובותינו ולתת את עמדתנו באופן המלא ביותר, הברור ביותר, ואין כל ניגוד עניינים, גם לא במובן הצר ביותר - - -
שגית אפיק
¶
אני מיד אתייחס גם לזה. כמי שנותנת ייעוץ משפטי גם לוועדת האתיקה מעת לעת יש לי שיחות לא מעטות עם רבים מכם ביחס לשאלת ניגודי העניינים בנושאים כאלה ואחרים. אתם יודעים שאני תמיד אומרת לכם שהפתרון והתרופה בכנסת לניגוד עניינים הם גילוי נאות. אני חושבת שאין צורך לומר שנציגי היועץ המשפטי לממשלה הם אפילו לא צריכים לעשות גילוי נאות, מכיוון שהם נציגי היועצת המשפטית לממשלה, וכאשר הם נותנים את עמדתם, עמדתם ככל הנראה נובעת גם מכובעם כנציגי היועצת המשפטית לממשלה אבל גם בכובעם כפקידי ציבור נאמנים שמגיעים לבית הזה, בין היתר כדי לתת את העמדה המשפטית המקצועית שלהם באופן האובייקטיבי ביותר והנקי ביותר.
ככל שנשאלת שאלת ניגוד העניינים, הרי שהגילוי הנאות נעשה ולו רק באמצעות השלט שנמצא על השולחן, ואנחנו יודעים שמדובר בנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.
ובמישור השלישי והאחרון, אני אחזור שוב על הדברים. גם היועצת המשפטית לממשלה ונציגיה, גם הייעוץ המשפטי לכנסת, על כלל נציגיו, אנחנו פקידי ציבור, אנחנו עושים את העבודה שלנו ללא מורא, מכוח התפקיד שניתן לנו בחוק. ואם אנחנו נחוש שאנחנו נמצאים בניגוד עניינים ביחס לעניין מסוים, אנחנו נעשה גילוי נאות ביחס לנושא.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
תודה על התשובה. אני שואלת אותך, היועצת המשפטית של הכנסת, בימים הקשים האלה, שאנחנו כולנו מאותגרים בזה שהייעוץ המשפטי צריך להיות בכלל מחוץ לשיקול הדעת של הפוליטיקאי, והוא יבחר לאמץ את מה שהוא רוצה. אני שואלת אותך, הוצאת מכתב מאוד ברור ומנומק. מה המשמעות שלנו, כחברי כנסת, ששומעים, קוראים היטב-היטב את מה שכתבת, ובכל זאת יש התעלמות מוחלטת ממה שכתבת? לתשובה שלך יש משמעות מאוד גדולה לכל תהליך הריסוק של מערכת המשפט. משום שאם יש יועצת משפטית לכנסת, ואני מכבדת אותך מאוד על תפקידך הרם, ופוליטיקאי, יהיה בכיר אשר יהיה, שמתעלם לחלוטין ממה שאת כותבת, זה רק הפרומו למה - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רוצה להוסיף ולחדד אולי. תודה וקודם כול אני רוצה לצאת כאן באופן נחרץ נגד ההתלהמות כלפי הייעוץ המשפטי, דבר שקורה פעם אחרי פעם אחרי פעם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
הוא תומך ארגון טרור. הוא תומך ארגון טרור. האיש הזה מדבר פה כשהוא עומד עם דגל של ארגון טרור. הוא מצטלם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
מעולם לא עמדתי עם דגל של תנועת החירות. איך אפשר להאשים אותי שאני תומך בטרור?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב מכוח תפקידי לשבת פה. אתה לא. מפריע לך שהוא מדבר, אתה מוזמן לצאת. לא בכעס. צא ותחזור כשהוא יסיים לדבר, זה בסדר גמור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
קודם כול, אני אומר שוב, שההאשמה המרומזת או המפורשת של אנשי המקצוע והייעוץ המשפטי או בכל מקום אחר, כאילו הם סובלים מניגוד עניינים, או שהם "מזייפים", היא האשמה בלתי נסבלת שנשמעת שוב ושוב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעובדי הציבור. אני יוצא באופן נחרץ נגד זה. מותר להעביר ביקורת, גם לי יש ביקורת. יש הבדל בין ביקורת לבין התלהמות. זה דבר אחד.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
לגבי השאלה שאני רוצה להפנות ליועצת המשפטית של הכנסת. כבוד היושב-ראש, אני אודה לך - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בחוק הכנסת, בסעיף 17(א)(2) נאמר שהתפקיד של היועץ המשפטי לכנסת – "ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם". זה לשון החוק "יפעל להבטחת תקינותם". ואני שואל את היועצת המשפטית, לאור מה שכתבת, במיוחד בסעיף 7 למכתבך, ששם כתוב שהמסלול הראוי מסוג זה הוא בדרך של הגשת הצעת חוק פרטית וכן הלאה, האם בשורה התחתונה את יכולה לומר שההליך עד כה היה לא תקין? כן או לא? אם הוא לא תקין, צריך לתקן. אם את אומרת שהוא תקין, צריך לחשוב הלאה. השאלה בשורה התחתונה, האם ההליך לאור הדברים שקראתי כרגע הוא בכלל תקין?
שגית אפיק
¶
התשובה זהה למעשה לשניכם בעיניי. אני לא חושבת שאפשר כבר עכשיו לדבר על התוצאה ולומר שהתעלמו מהעמדה שהצגתי. הצגתי עמדה מסוימת. כמו שאמרתי, העמדה תיבחן לאורך ההליך, ובסופו של דבר הוועדה וגם אנחנו – תתקבל החלטה באשר לשאלת המסלול הנכון. נכון לרגע זה אנחנו סבורים שהראוי הוא לעשות את זה בדרך מסוימת.
שגית אפיק
¶
נכון לרגע זה קשה לדבר על הליך, אתם בתחילת הדרך. הליך חקיקה הוא דבר שמתרחשים בו הרבה דברים. עוברים על נוסח, מקיימים דיון, שומעים את כלל הדעות. בהרצאות שאני נותנת על הליכי חקיקה אני אומרת שזה פלא שבסוף שנה יש לנו כ-120 הצעות חוק שעוברות במליאה, משום שזו דרך חתחתים להעביר הצעת חוק, בין כהצעה פרטית, בין כהצעת ממשלה ובין כהצעת ועדה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
יש הצעת חוק עומדת. כתוב למעלה "הצעת חוק". יש נתיב פרוצדורלי. אפשר או אי-אפשר?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתם כתבתם "אינה משקפת במדויק את המצב המשפטי". אז איך אתם מסכימים שזה יהיה פה על השולחן?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היועצת המשפטית מנסה לדבר, אתם מתפרצים לתוך דבריה. לפני שנייה נתתם נאומים נמלצים על כמה צריך לכבד אותה, ואתם צודקים לחלוטין, עד כמה צריך לתת לה להשמיע את דבריה. התחייבתי פה ב-open mike, ומי שחושב שאני לא אעשה את זה בצורה נכונה, יהיה מוזמן להעיר לי, ואני מבטיח גם לתקן אם יהיה צורך. לא ייתכן שתתקפו אותה, לא ייתכן שתקיפו אותה בשאלות ולא תתנו לה לענות. אני מבקש שתתנו לה את הזכות לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה לא. סיימת ונתתי לה את זכות הדיבור לענות לך, ועכשיו כולם מתחילים בשיח. תנו ליועצת המשפטית לסיים את דבריה. אני לא מבין את העניין הזה.
שגית אפיק
¶
חברת הכנסת אפרת רייטן, אמרתי גם קודם ואני אומר שוב: הדבר כתבנו עליו שאיננו מדויק בעינינו הוא מסמך ההכנה, המצע לדיון, להבדיל מהנוסח שמונח בפניכם. כשם שמונחים בפניכם מסמכים רבים מטעם פורומים רבים.
שגית אפיק
¶
בסדר. אמרתי שמותר ליושב-ראש לבטא את עמדתו בעל פה ובכתב, וזה מה שהוא עשה במהלך הדיון. הנוסח לעומת זאת הוא הדבר שתקיימו ביחס אליו דיונים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אם משהו נולד בחטא, ואת רואה שהוא מתחיל עקום, את מחכה שהוא יעשה את כל הדרך עד לקצה או שבבסיס השאלה לדרך את אומרת שזה לא תקין ושאת מצפה שזה יתנהל באופן שונה? מה המהות?
אורנה ברביבאי (יש עתיד)
¶
אני שואלת, מה המשמעות שהיא כותבת משהו והיא לא עומדת מאחוריו כשהיא נותנת לכל התהליך להתקדם?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש אנשים, אולי בכל צדדי הבית הזה, שהיו מאוד רוצים להכתיב איזה תשובה הם יקבלו אצלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רגע. אתה שאלת אותה במפורש, האם ההליך תקין. היא ענתה במפורש למיטב זיכרוני שמוקדם בכלל לדבר על הליך תקין או לא תקין, כי אנחנו רק בתחילת הדרך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רגע. אני כבר אומר, אם למישהו יש ספק, לאחר שהיא תסיים את דבריה, אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה. אחרי שאנחנו נחזור מההפסקה, אני מקווה ששר המשפטים יהיה פה, ואנחנו נעשה אולי איזה ריץ'-רץ' של דובר ודובר מקצועי, כדי שנתחיל להתקדם בדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היועצת המשפטית תסיים את דבריה. למרות הרצון שלכם לשאול שוב ושוב שאלות הבהרה, עד שתקבלו את התשובה שאתם רוצים, אני לא אתן לזה לקרות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מבינה שמי שמתנהג פה בחוצפה, מקבל זכות. בסוף ההליך, שגית, אם תהיו סבורים שזה לא הדרך, מה האמצעים, מה הכלים שלכם, כייעוץ משפטי של הכנסת, למנוע או לא למנוע?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
היה תורי. זה לא סבב חדש. זה לא סבב חדש. זה היה בזמן הדיבור שלי, ואני רוצה שנייה אחת, כי אולי לא הייתי בהיר מספיק.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
שגית, אולי לא הייתי בהיר בשאלה לגבי הליך תקין. יש הליך מסוים של חקיקה של חוק פרטי, יש הליך אחר של חקיקה של חוק מטעם ועדה. יש כבר ראשית של הליך. אם את טוענת, וכך הבנתי, שמדובר פה בהצעת חוק דה-פקטו פרטית, אז ההליך צריך להיות שונה. אי-אפשר להתחיל אפילו. אי-אפשר לחכות לשלב מאוחר.
שגית אפיק
¶
אני אתחיל בשאלתך. אם בסוף הדיונים שתקיימו כאן ובטרם הצבעה נאמר את עמדתנו ונסבור שההצעה הזאת לא מתאימה להיות הצעה מטעם ועדה, נאמר את הדברים בצורה הכי בהירה שיש.
מה הכלים?
שגית אפיק
¶
לא. יש כלים. הכלים בסופו של דבר הם החלטה בהצבעה בוועדה כיצד להתנהל. ככל שיושב-ראש הוועדה יקבל את עמדתנו, ייתכן שהוא ישקול ללכת בהליך חקיקה אחר, כגון הצעת חוק פרטית או בדרך אחרת שימצא לנכון. ככל שתתקבל כאן החלטה אחרת, להתקדם בהליך הזה באמצעות הצעה מטעם ועדה, אני חושבת שלעמדתנו המשפטית בסופו של דבר יש משקל שיישקל במעלה הדרך ביחס להצעת החוק הזאת. זאת המשמעות.
שגית אפיק
¶
זו משמעות הדברים. אני יכולה לומר לכם, כמי שנתנה ייעוץ כאן על פרוצדורות לא מעט בוועדות כאלה ואחרות, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתת לכם את מלוא הכלים, אתם רשאים לקבל את עצתנו, אתם רשאים שלא לקבל את עצתנו. ההכרעה אצלכם נעשית בהצבעה, ולכן בסופו של דיון אנחנו נאמר את עמדתנו, ואתם תקבלו את החלטתכם באמצעות הצבעה, ומשם יתקדם ההליך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. היה קצת מעט מענה לאנשים ששאלו אותי מדוע אני מקיים דיון נרחב כל כך בפרוצדורה, עוד לפני שאנחנו מתחילים את הדיון המהותי, כי אני חושב שהדיון בשאלה גם של מעמד הייעוץ המשפטי, של הכבוד שרוחשים לו, ואני חושב שהייעוץ המשפטי של הכנסת בהקשר הזה הוא דוגמה מופלאה. למעשה כפי ששמעתם פה את היועצת המשפטית, ואני חושב שעמדתה בהחלט משקפת – היא לא צריכה ציונים ממני, אבל אני חושב שעמדתה בהחלט משקפת גם את המצב המשפטי. בסופו של דבר היא אומרת את עמדתה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה. והדבר הזה נבחן במעלה הדרך, לפעמים על ידי בית משפט, לפעמים לא על ידי בית משפט, תלוי באיזה פרוצדורה מדובר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה. אני חושב שלמרות שליועצת המשפטית של הכנסת, למיטב ידיעתי, אולי פספסתי, אין כלים לכפות את עמדתה על הכנסת או על ועדותיה, אני לא חושב שהדבר פוגע. להפך, אני אישית חושב שהדבר מחזק את מעמדה ואת מעמד עצותיה בצורה הרבה יותר חזקה ממה שהיה קורה אם היא הייתה מחזיקה איזה שוט ביד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותי, אנחנו נצא להפסקה. הוועדה תתכנס ב-11:30 בחזרה. אנחנו יוצאים להפסקה. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:33.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברוכים השבים לישיבת ועדת החוקה. חזרנו מההפסקה, רבותיי. אני לא אחזור על כל התודות של הפעם הקודמת, אבל אני מודה לשר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, על שהצטרף אלינו. סדר הדוברים וסדר-הדיון כך יהיה: זה לא יהיה בדיוק סוג של ריץ'-רץ', מאחר שהמומחים שידברו הם ידברו מן הסתם פרק זמן מעט יותר ארוך מחברי הכנסת, ואנחנו נשתדל לתת לכל אחד, בהתאם לצורך ולאפשרות את זמן הדיבור הראוי. אנחנו נפתח בדובר, נעבור לחבר כנסת, ואז נחזור לדובר מקרב אנשי המקצוע שהגיעו, ונשתדל להספיק. אני מבטיח לשמור על זכותם של כל המבקשים לדבר לכל אורך הדיונים. יש לנו גם מחר יום דיונים מלא, יש ביום רביעי. לא לדאוג, אני מבטיח זאת כאן לפרוטוקול, לא יהיה מצב שיצא חוק או הצעת חוק או חשיבה על הצעת חוק מטעם הוועדה מבלי שכל אחד מהאנשים, בוודאי מחברי הכנסת וחברי הוועדה, המעוניינים לדבר, ישמיע את עמדתו בפירוט ובהרחבה ככל הניתן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תאמינו לי – אני לא יכול לחזור על זה שוב, ואם צריך אני אחזור על זה שוב – אני אקשיב, ולא רק אני, כי בסופו של דבר ההחלטה היא לא רק שלי. אני באמת רוצה לציין את שר המשפטים שבא לפה, וברשות השר אני אגיד שהדבר הראשון שהוא אמר לי, הוא אמר לי: אני לא באתי לתת נאום, אני באתי להקשיב. אני חושב שההליך הזה של ההקשבה ושל השיח הוא חשוב מאוד לטובת התוצר הסופי. אנחנו מתייחסים אליו במלוא הרצינות, הזמנו לפה את טובי המומחים כדי להקשיב להם. אף אחד לא ישמע ממני, כמי שעוסק בתחום של המשפט החוקתי והמינהלי הרבה שנים, כאילו הסוגיות שהוצגו פה הן פעוטות, הן לא דורשות דיון, הן לא כבדות משקל, ואפילו לא שכל החוכמה בנושא הזה נמצאת אצלי. אני לפחות בא לפה להקשיב, אני מקווה שגם חבריי לקואליציה ולאופוזיציה יצטרפו אליי בהקשבה. הרוח שאני מקבל אומרת שכן. חברת הכנסת דבי ביטון תדבר ואז אני מקווה שפרופ' דניאל פרידמן, שביקש לעלות בזום, נוכל לאפשר לו, אם לא, נעבור לדובר אחר. חברת הכנסת דבי ביטון, ואחרי המומחה שידבר – מטי צרפתי.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
תודה, כבוד היושב-ראש. אני חייבת לציין, כמי שעבדה כעורכת דין במשך 14 שנים, שאני קצת מוטרדת, משום שהתחושה שלי שתפקיד היועצים מאבד ממהותו.
אני אתחיל קודם כול עם זה שנורא מטריד אותי שאין את הפרוצדורה המתבקשת. בסך הכול ברגע שאין פרוצדורה, התחושה היא שרוצים לרכז פה איזה החלטה שבמחי יד תמחק את סמכותם של היועצים המשפטיים, ואם אני ארצה להנגיש את זה לציבור, לאחד מן היישוב, בגדול מה שנאמר כאן: יועצים נחמדים, שבו, תלמדו את החומר, אבל לא בטוח שזה בכלל משהו שאני רוצה ליישם או לקבל, ההחלטה תהיה החלטה של חברי הממשלה או הכנסת בלבד, וזה מאוד מטריד אותי.
אני גם מזכירה שהתפקיד של היועצים המשפטיים זה גם להגן עלינו. זה חלק מהתפקיד שלהם. ברגע שהם מביאים ייעוץ, הם מביאים את האג'נדה ומסבירים, אני לא חושבת שנכנסים לכאן שיקולים זרים. אני מאמינה שזה לא קורה. מהלך הרוח שאני שומעת, עולה תחושה שבשיקולים שלהם יש שיקולים זרים.
אני אומרת לך באופן אישי שאני דוחה על הסף התנהגות של שיקולים זרים. אני חושבת שכאשר מדובר בדיון משפטי חשוב – הרי לא כולנו, חברי הכנסת, מגיעים מעולם המשפט – יש ליועץ המשפטי חשיבות מאוד מאוד כבדה ואחריות לעניין הייעוץ שלו.
אם הוא בא ואומר
¶
יש עם זה בעיה, זה סותר, זו החלטה שעלולה לפגוע, אני חושבת שזה צריך להישאר במהות התפקיד של היועץ המשפטי, ואנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים ושקולים בנושא הזה.
בגדול, אולי לא צריכים יועצים משפטיים? זה מטריד אותי. אז מה המעמד שלהם? אוקיי, הבאנו להם, לא מתאים לנו, בא לנו משהו אחר, אז סבבה קראנו. מאוד מאוד מטריד אותי, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שגם אם רוצים לעשות איזה שינוי, או יש חשש שנכנסים לשם איזה שיקולים זרים, אז נשים איזה מנגנון שיבקר אותם מעבר, אבל לבוא ולקחת להם את הסמכות שלהם, וזה לא לקחת, שאנחנו נחליט שאנחנו מתעלמים או לא מקבלים אותה, אני חושבת שיש חשש מאוד כבד.
עולה כאן הצעה חשובה מאוד, תיישם אותה בפרוצדורה המקובלת. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פרופ' דניאל פרידמן שר המשפטים לשעבר נמצא על הקו. אני אשמח שנשמע ממנו את דבריו בנושא. נבקש כמובן, גם בגלל שזה בזום וגם בגלל מעמדו של הדובר – צריך לכבד כל דובר – להשתדל לא לדבר פה בחדר הוועדה בזמן שהוא מדבר, כי לא נוכל לשמוע, ואני גם מניח שהוא לא ישמע כל אמירה שנאמרת כאן בחדר הישיבה. פרופ' דניאל פרידמן שר המשפטים לשעבר, בבקשה.
דניאל פרידמן
¶
שלום. שלום לכולם. כמה הערות על המסמך שראיתי. דבר אחד, אני חושב שבכל זאת צריכים להתייחס ליועצים המשפטיים בכבוד, גם אם אני חושב שהממשלה בסופו של דבר חופשית שלא לקבל את עמדתם.
העמדה הישנה לפני שהיא בוטלה בפסק דין ובהלכה של דרעי-פנחסי, הלכה שלי עצמי לא נראית, הייתה שחוות-דעת היועץ המשפטי מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת, אבל היא איננה מחייבת את הממשלה. זאת אומרת, הייתי מצפה שיינתן ביטוי לעניין הזה שחוות-דעת היועץ המשפטי מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת, אבל הממשלה ושריה חופשיים שלא לקבל את עמדתו. וגם כאן הייתי שוקל איזה אפשרות, איך הדבר הזה נעשה? זאת אומרת, האם כל שר בפני עצמו מחליט שהוא לא רוצה וזהו או שמא הוא צריך להתייעץ עם שר המשפטים, לקבל גם את אישור ראש הממשלה? בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה של הממשלה, גם אם היא לא מוכרחה להיות עמדת היועץ המשפטי. לעניין הזה אני חושב שראוי שתהיה איזה התייחסות.
מצד אחר אני חושב שזה בהחלט נכון, הממשלה והשרים, יהיה להם יועץ משפטי שמבטא את עמדתם האמיתית. הרעיון שבית המשפט קבע, שלראש הממשלה ולממשלה אין זכות לטיעון בפני בית משפט, אלא אם הם מקבלים רשות מהיועץ המשפטי, זה לדעתי דבר לא נכון. ובהחלט צריך לקבוע שהקביעה הזאת שלממשלה ולשריה יש זכות לייעוץ משפטי שישמיע את דעתם האמיתית ולא דעה אחרת של יועץ משפטי וכו', גם זה צריך לבוא לידי ביטוי ולמצוא ניסוח כזה או בניסוח אחר, אבל הכרחי להכיר בכך שיש לממשלה ולשריה זכות. כשמוגשת עתירה נגדם, הם רוצים להשיב עליה, לא יכול להיות שיועץ משפטי או איזה פקיד, בכיר ככל שיהיה, וככל שאנחנו מייחסים משקל לעמדתו, יאמר: לא, אני לא מרשה לך, יש לי זכות לסתום את פיך. זה דבר שאני חושב שהיום גם חלק מהשופטים לא מקבלים את זה. לא כולם, אבל חלק.
עניין אחר נוגע לאפשרות שאיזה רשות ברשות המבצעת – נניח החלטת היועץ המשפטי לדעתי צריכה לחייב אותה – האם היא יכולה להשתחרר מהאפשרות הזאת באישור הממשלה? זאת אומרת, קודם כול אנחנו יוצאים מנקודת מוצא שעמדת היועץ המשפטי מחייבת את דרגי הביניים, את כל הדרגים עד לממשלה עצמה. והשאלה, האם במקרה כזה, דרג ביניים כזה, יכול לפנות לממשלה או לשר הנוגע בדבר ולהגיד: העמדה שמציגים נראית לי עמדה לא נכונה, יש לי טענות כאלה וכאלה כנגדה, האם אני אוכל להשתחרר מכך והאם הממשלה תוכל לתת לי את השחרור הזה.
בכל מקרה צריכה להיות נקודת המוצא, כשמסתכלים על עמדת היועץ המשפטי, שהממשלה בפרוצדורה מסוימת יכולה להחליט שהיא אותה לא מחייבת. ושוב אני חוזר, כל דרגי הביניים, כל הדרגים האחרים, כפופים, צריכים לדעתי לקבל את עמדת היועץ המשפטי, רק צריך לבחון את האפשרות אם במקרים מסוימים הם יוכלו לקבל פטור מכך או בנקודה נוספת שקשורה בזה, האם הם יוכלו לקבל פטור מהאפשרות שהיועץ המשפטי ייצג אותם כנגד רצונם. זאת אומרת, יש להם עמדה שונה, מוגשת עתירה נגדם, היועץ המשפטי רוצה לומר: העותר צודק, אין לכם בכלל זכות דיבור, אני אבוא לבית המשפט ואני אומר שהיועץ צודק, שוב גם כאן אני חושב שיכולה להיות אפשרות שהם יפנו לשר הממונה שימצא דרך מבחינת הממשלה לתת להם את האישור לייצוג נפרד בפני בית המשפט, כאשר שוב נקודת המוצא היא שלכאורה החלטת היועץ המשפטי או עמדת היועץ המשפטי בשאלות משפטיות – אני מדגיש, בשאלות משפטיות – מחייבת את דרגי הביניים עד לדרג העליון של שרים וראש הממשלה והממשלה כולה. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. מאחר שהשתמשת פעם אחת בממשלה כולה ופעם אחת בשרים, אני מנסה להבין. כמובן אנחנו בשלב מבחינתי של טרום נוסח, והפרדת בין ייעוץ וייצוג, או שמבחינתך אין הבדל? זה אותו דבר ייעוץ וייצוג, אותו דבר ממשלתה במליאתה ושרים, או שאתה מזהה רשויות מתחת לשר? איפה אתה מעביר את הקו?
דניאל פרידמן
¶
קודם כול, רשויות מתחת לשר. לגבי שר צריכה להיות פרוצדורה פנים-ממשלתית. השאלה אם מספיק ששר יקבל אישור שר המשפטים, אבל למשל לא יכול להיות ששר במשרד אחד אומר עמדה X ושר במשרד שני אומר עמדה Y. בסופו של דבר צריכה להיות איזה פרוצדורה של החלטת ממשלה כאשר הממשלה מחליטה, או כאשר השר מבקש או הוא אומר: אני במקרה הזה לא רוצה לקבל את עמדת היועץ המשפטי. למשל יכולה להיות גישה שאומרת: במקרה כזה תקבל את אישור ראש הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא גם התייחס לזה, למרות שזה לא בנוסח שנמצא כרגע מולנו על עניין המינוי. יכול להיות שעוד נחזור לזה. יש לי הצעה, רבותיי, אני מציע שכאשר לחברי כנסת יש שאלה למומחה, אני מציע שנרכז אותה ונעשה אפילו סבב. אני אגיד את האמת, אני קצת חושש ומפחד לאור הנטייה של חלק מהחברים פה, כשאומרים להם לשאול שאלה, שזה נאום עם אקספוזיציה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סביר להניח שהדיונים האלה זה רק התחלה, אז חשוב לנו לנצל את ההזדמנות שיהיה פה שר המשפטים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברשות פרופ' פרידמן, אני אבקש שנרכז שאלות, אפילו בכתב, שעלו מדבריך, ונעביר. ככל שתרצה להעלות תשובות, או היום או בהמשך הימים - - -
משה סעדה (הליכוד)
¶
פרופ' פרידמן, שאלה לי אליך. מה עמדתך לגבי מינוי יועצים משפטיים במשרדים השונים כמשרת אמון?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם הדרג המקצועי, להבדיל מהשר, כן כפוף לייעוץ המשפטי והשר לא, מה קורה לדרג המקצועי כשיש ניגוד בין עמדת הייעוץ המשפטי שלא כפוף אליו לעמדת השר שכפוף לשניהם? אחד כפוף ליועץ המשפטי ואחד לא.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
ציינת אולי לעשות נוהג שצריך לשאול ראש ממשלה לפני שלא שומעים ליועץ משפטי או חושבים אחרת. בתור מי שיש לו קצת ניסיון במשרדי הממשלה, וגם לך, צריך פה איזה מידיות, זאת אומרת, אי-אפשר שכל דבר ייעצר ותהיה ועדה. איך זה מתיישב עם הסיפור של המידיות ולאפשר משילות לאותו שר לקדם את המדיניות שלו?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השר לשעבר פרידמן, יש לי שאלה. במה שונה ההצעה הזאת מהצעה דומה שתבוא במקומה עם אותו היגיון ושתגיד שכאשר שר יבוא הוא יביא איתו חשב למשרד, בכנסת הזאת ראש ועדה יביא יועץ משפטי משלו? בואו נביא גם דרגים מסמנכ"לים ומעלה לכל שר. מה ההבדל ואיפה הגבולות מבחינתך בהצעה הזאת? אני לצערי לא רואה שום הבדל, ויש פה פרימה מאוד גדולה של מקצוענות ודרגים מקצועיים בממשלה. תודה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אני רוצה שהשר לשעבר יגיד איפה הגבול עובר, בהנחה שהיועץ המשפטי החליט ובחוות-דעת שלו הוא באמת מציין פגיעה בקהילה, באיזה הצעת חוק. עד כמה השר רשאי לעשות, להימנע, או להתעלם מהחלטתו? מי מפקח על זה מעבר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אספנו את השאלות. אני חוזר עליהן בקצרה. ח"כ סעדה שאל לגבי מינוי יועצים משפטיים למשרדים במשרות אמון. חבר הכנסת שטרן שאל איך לדעתך כדאי להתמודד כאשר הדרג המקצועי עומד אל מול שתי הוראות, האחת של היועץ המשפטי והאחת מהשר הממונה עליו או הממשלה אם הממשלה החליטה אחרת. חנוך דיבר על המנגנון הממשלתי שהצעת. לא ירדנו לפרטיו כמובן, אבל אם יש לך רעיונות או הצעות איך לאזן בין הצורך בהכרעה ומנגנון הכרעה מקובל לבין היעילות והמהירות. וחברת הכנסת דבי ביטון שאלה האם יש לאמירה שלך לגבי עצמאות שיקול הדעת של הממשלה או של השר אל מול היועץ המשפטי, האם גם כאשר מדובר בפגיעה בחוק, או פגיעה במיעוט, או פגיעה בקבוצה, שזקוקה לייעוץ המשפטי להבנתה. אלו השאלות שנשאלו. אני אשמח אם תוכל להתייחס אליהן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אקדים ואומר שלדעתי תזכיר החוק הראשון שהוגש בנושא הזה ועוסק בסוגיות האלה בהרחבה מטעם הממשלה, הוגש כאשר השר פרידמן היה שר המשפטים. אם הוא צריך, הוא כמובן יוזמן מתי שהוא רוצה להציג עמדה נוספת.
דניאל פרידמן
¶
קודם כול, אני לא תומך ברעיון שהיועצים המשפטיים יהיו במשרת אמון. אני לא רוצה להגדיר את המשרות האלה ואת הגידול בהיקף של מינויים פוליטיים, אני לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להתקדם או אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזאת או למפלגה אחרת.
אני לא חושב שאדם שנמצא במפלגה פסול מסיבה כלשהי, אבל גם לא יכול להיות המצב ההפוך. אני חושב שזה לא נכון. אמרתי גם בהתחלה שאני חושב שצריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים, ולצאת מנקודת המבט הזאת, גם כאשר לא מקבלים את דעתם, ואני חושב שהממשלה לא צריכה לקבל את דעתם. לכן בנקודה הזאת אני לא בעד יועצים משפטיים כמשרות אמון.
הצורך הזה יורד במידה רבה כאשר מביאים בחשבון שבסופו של דבר הממשלה לא חייבת לקבל את עמדתם, אבל חייבים לזכור שזה צריך להיות היוצא מן הכלל, זה לא דבר שכל יום היועץ המשפטי אומר והשר אומר ההפך. ברור שדבר כזה לא יכול לפעול. ההנחה היא שבדרך כלל העמדה מתקבלת. המקרים היוצאים מן הכלל שחשובים לממשלה – לא.
אם אנחנו מדברים איך הדבר הזה פועל בדרגי הביניים, שוב ההנחה היא שברוב המקרים אין מחלוקת, ברוב המקרים השר לא יבוא ויגיד שהיועץ המשפטי אמר ככה, אז אני אומר ההפך. זה ברגיל לא יקרה.
דניאל פרידמן
¶
בשיטה שלנו, השיטה הישראלית, הכלל הוא שלאנשים שיש סמכות בדרגי ביניים, הם עצמאים בהפעלת הסמכות. זאת אומרת, אם יש רשות שנותנת רישיונות, אז היא נותנת את הרישיונות, היא לא באה לבקש רשות מהשר, והשר גם לא יכול לתת לה הוראות. הרשויות הן עצמאיות. הרשות הזאת, אם היא מקבלת הסבר או הודעה, חוות-דעת של היועץ המשפטי שאומרת שבמקרה כזה אתה, הרשות המוסמכת, תפעיל את שיקול דעתך, אבל אתה לא יכול להפלות בין פלוני לבין אלמוני, הוא שייך לקבוצה כזאת, הוא שייך לקבוצה אחרת, אתה תקבע את הכלל ותחיל אותו בצורה שווה על שניהם.
הרשות כאן היא עצמאית, אבל היא צריכה לקבל את ההוראה הזאת של היועץ המשפטי. אם עכשיו היא רוצה לחלוק, תלך לממשלה.
דניאל פרידמן
¶
אני לא יודע מה זה עוקף. בסופו של דבר צריך לזכור שבשיטה שלנו לרשויות השונות, רשות ניירות ערך למשל, רשות שנותנת רישיונות, רישיונות נהיגה – הרשויות האלה הן עצמאיות. רק מה, הן צריכות לפעול - - -
דניאל פרידמן
¶
בסופו של דבר, אם הממשלה לא מקבלת את עמדת היועץ המשפטי, צריך לזכור שהמילה האחרונה, בין אם היא מקבלת ובין אם היא לא מקבלת, העמדה האחרונה היא של בית המשפט.
דניאל פרידמן
¶
בין אם הממשלה מקבלת את עמדת היועץ המשפטי, שלדעתי זה המקרה הרגיל, וכך זה יהיה בדרך כלל, ובין אם היא לא מקבלת, בסופו של דבר החלטה סופית היא של בית המשפט.
דניאל פרידמן
¶
ניקח דוגמה, אדם רוצה להישאר במדינת ישראל ורוצים לגרש אותו. היועץ המשפטי חושב שלא צריך, הממשלה חושבת שצריך. הוא יכול עדיין לפנות לבית המשפט, וההליך המשפטי יקבע סופית את העניין הזה. אותו דבר גם כשהיועץ המשפטי מקבל את עמדת הממשלה, הוא אומר: אני אגן עליה. זה לא אומר שבית המשפט יקבל אותה. כשאנחנו אומרים שהממשלה לא חייבת לקבל את עמדת היועץ המשפטי בשאלה המשפטית, עדיין התשובה הסופית היא בבית המשפט. נכון שהחוק, אבל החוק הוא כללי, הוא לא מדבר על ראובן שיוכל להישאר במדינה או שמעון שיגורש, החוק קובע עקרונות כללים, וזה חוק-היסוד. ועל בסיס החוק הזה, בית המשפט יוכל לפסוק בסופו של דבר, והמילה האחרונה היא בכל זאת שלו.
מה שהיה עד עכשיו שהיועץ המשפטי יכול היה לבוא לבית המשפט ולומר: אתה בכלל לא תשמע את ראש הממשלה. זו בעיניי עמדה שאי-אפשר לקבל, וטוב שהחוק יקבל אותה. ראש הממשלה – הממשלה יכולה לבוא ולהגיד: עמדתי שאיש זה וזה צריך להישאר או לא צריך להישאר כאן, צריך לקבל רישיון או לא צריך לקבל רישיון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני לא מצליחה להבין, הדיון כרגע הוא ביחס לדברי השר מהדיון הקודם או ביחס למומחים. אני לא מצליחה להבין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שהיה אפשר את החלק הראשון של דיוננו, שהתקיים במשך שעה וחצי, אם הייתם מכבדים את הנוכחים ואת הדוברים - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני חושבת, אדוני היושב-ראש, יש פה שר המשפטים, וצריך לראות את הרפורמה הזאת כמכלול, עדיף לנו כרגע לשאול אותו, לראות את עמדתנו, להבין את המצב. אנחנו מבינים שהדיונים יהיו פה ארוכים, אז אחר כך נשמע את כל המומחים, את כל בעלי העמדה והדעה. כרגע אני רוצה לנצל את ההזדמנות ששר המשפטים פה. האם זה מקובל?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שבשתי ההצעות שהצעתם יש היגיון ויש טעם, לכן אני עושה את זה בצורת הריץ'-רץ'. אני נותן למומחה לדבר, ואני נותן לחבר כנסת לפי התור לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נראה לי שהוא מוטרד מהעניין, אבל זה כמובן כפוף לשיקול דעתו המוחלט. אנחנו מאמינים בהפרדת רשויות. חברת הכנסת מטי צרפתי פה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי. חברת הכנסת מטי צרפתי – התייחסות, ונעבור אחר כך לפרופ' שמעון שטרית, השר לשעבר שמעון שטרית.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, הושבעתי ב-15 בנובמבר לכנסת ישראל, ובמשך חודשיים היה לי שיעור מעמיק. ומה שלמדתי בחודשיים האלה שיש כאן רשות אחת שעושה חקיקות דורסניות במשך חודשיים בלי שום בלמים ואיזונים, לא של הרשות המחוקקת ובטח לא של הרשות השופטת.
שמעתי את מסיבת העיתונאים על הרפורמה של השר הלוין, שנאמר בה שזה מה שנאמר לבוחר. כל השבת חיפשתי אמירות סדורות של הרפורמה הזאת לבוחר, לא מצאתי. הלכתי וניסיתי למצוא מצע לליכוד, שבו הוא מדבר על הרפורמה המשפטית, האני מאמין בנושא של המשפט, גם שם לא מצאתי. לא מצאתי שום מצע של הליכוד שלפיו יוכלו הבוחרים לדעת על הרפורמה המדוברת. להפך, מצאתי התבטאויות שלא יהיה שינוי, שהכול יישאר אותו דבר. ראש הממשלה נתניהו בהיותו ראש ממשלה אמר שלא יפעלו לשנות את בית המשפט, את הסמכויות.
בהיעדר חוקה אנחנו נדרשים בזהירות יתרה ובהתייחסות לחוקי-היסוד שלנו בחרדת קודש, ולא בחיפזון ובדורסנות לשנות אותם.
שוב, בחודשיים האלה אני לא מוצאת שום הפרדת רשויות, אני רואה רק רשות אחת, הרשות המבצעת, שקובעת את סדר-היום, קובעת את החקיקות, אומרת לכנסת על מה להצביע. החיפזון הזה יהיה בעוכרי כל רפורמה, כי תתחלף הממשלה, ואז שוב יחזירו את הדבר לקדמותו. כשהדברים לא נעשים בהסכמה ציבורית רחבה, דינם בסוף להתבטל, אלא אם כן בסוף באמת לא תהיה דמוקרטיה ולא תהיה אפשרות לחזור אחורה.
אני רוצה לציין שפורסמו תזכירי חוק. מדברים פה על ההליך ועל המינהל. קראתי תזכירי חוק שאומרים מפורשות מה כוונת השר, מה כוונת יושב-ראש הוועדה - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
קיבלתי תזכירי חוק, אני אשלח לאדוני אם הוא ירצה. הם קיימים בניסיון למינימום הידברות. אני לא חושבת שיש כאן שיח ענייני ומעמיק. אני לא חושבת שהקואליציה באה באמת בלב חפץ ובאוזן כרויה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני ממש לא מרגישה כך.
אני רוצה לשאול באמת, איך אנחנו מבטיחים לעצמנו, כאזרחים במדינה היהודית הדמוקרטית שלנו, את הפרדת הרשויות, את הפיקוח, את הבקרה? איפה שומרי הסף? אני באה כראש רשות, אני לא יכולה לבחור את היועץ המשפטי כראש רשות, יש מכרז, מכרז דרקוני עם מדיניות סגורה. יש שומרי סף, יש לי ביקורת של משרד הפנים, יש לי גם מבקרת פנים, ודעת היועץ המשפטי מאוד נחשבת ברשויות מקומיות, אז אולי גם שם יהיו יועצים משפטיים מטעם? אולי גם שם אפשר להוסיף מאסר בפועל, בכדי שאני גם אוכל לגנוב?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לא. בראשי רשויות כתוב מאסר, אולי נשנה את זה ל"בפועל" שגם נוכל גם ברשויות המקומיות - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
רק לומר שזה אותו דין. אני באמת שואלת איפה הבלמים והאיזונים? אין לנו לא בית משפט שיש לו סמכות לבטל, לא יועץ משפטי שדעתו נחשבת, לא כנסת שיכולה לחוקק בצורה אובייקטיבית, לא ועדות שבאמת שומעות. אנא אנו באים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. פרופ' שמעון שטרית, השר לשעבר, בכבוד. נשמח לשמוע את דבריך. אחריך ידבר – חבר הכנסת נאור שירי.
שמעון שטרית
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על ההזמנה. זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני מתייחס בדבריי לא רק לנושא שעכשיו נדון בעניין מעמד הייעוץ המשפטי, אלא לכותרת הכללית שנקראת "ציון במשפט תיפדה", כשברקע הצעות של שר המשפטים שהוצגו בפנינו.
אני צריך לעשות פתיח קצר, והפתיח הוא משום שאני במהלך הפעילות המחקרית והמדעית שלי, וגם במסגרת תפקידיי הממלכתיים, תמכתי בעבר בשינויים במערכת השפיטה, וגם לקחתי חלק בכמה ניסיונות לשינויים חוקתיים, ורוב הספרים שכתבתי, קרוב ל-30, עוסקים בנושא של משפט ציבורי ומערכת השפיטה, כולל הסכמה לגבי שינויים במהלך השנים.
אני רוצה להזכיר שזה לא היה פיזית בחדר הזה, אבל במוסד הזה, כשהתקבלו חוקי הזכויות ב-1992, חוק חופש העיסוק וחוק כבוד האדם, כאיש אקדמיה לקחתי חלק בתהליך שכבר הזכרת, אדוני היושב-ראש, כשמיכאל איתן עמד בראש הוועדה לנסות להגיע לחוקה בהסכמה רחבה, ואכן הוכן מסמך מאוד מפורט והוגש לכנסת, וב-2006 קיבלה הכנסת החלטה להשלים את החוקה.
אחר כך הייתה עבודה גדולה של חבר הכנסת פרופ' בן ששון כיושב-ראש ועדת החוקה, לא התגבש על ידיהם מסמך בטעות. אני הצעתי לו, אבל הוא לא עשה את זה. הוא היה צריך להיות פה היום, אני מבין שהוא התעכב באיזה טיסה. בעידן פרופ' פרידמן, ששמענו עכשיו, הועלו מספר הצעות לשינויים במערכת השפיטה, רק אחת מהן הושלמה, וזאת המכונה "חוק הקדנציות לנשיאים" או "קציבת תקופת כהונה לנשיאי בתי המשפט של שבע שנים". תמכתי בחקיקה הזאת.
בכתיבה המדעית, בימים כתיקונם, כשהדיון היה בכל נושא בנפרד, תמכתי בשינויים בהזדמנויות שונות, והמשכתי לתמוך בהם בכתיבה המדעית. חברתי, פרופ' איינהורן, אפילו עשתה לי פרסומת באחד מהשידורים המשותפים, וציטטה ספר שיצא בגרמניה על המשפט הישראלי. אז אני מודה לה שהיא נותנת לי קרדיט.
אבל דווקא מנקודת מוצא של פתיחות להצעות לשינויים משמעותיים בכמה היבטים שבהם תמכתי בעבר, כיום, אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, אני חייב לומר שלאחר שלמדתי גם את ההצעה בעניין הייעוץ המשפטי – אני אגיד עליה מילה קצרה – וגם את ההצעות בכללותן, שהועלו על ידי שר המשפטים, לא אוכל לתמוך בהצעות הללו.
הטעם לכך שאנחנו לא נמצאים בימים תיקונם כפי שבעבר נמצאנו, ולכן תמכתי בסעיף זה, או בפריט זה. אנחנו נמצאים היום, בימים האלה, במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת, חובקת כל מבחינת הרפורמות המוצעות, באווירה של עימות ואולי אפילו באווירה של עוינות כלפי הרשות השופטת וכלפי מערכת המשפט בכלל. והשאלה היא, מה המידה או מה המבחן של שיפוט הצעות מהסוג הזה?
כל אחת מההצעות בנפרד, אני מודה, ראויה לדיון מעמיק, ראויה לדיון מסודר. אם היו מונחות אחת לאחת על פני תקופה באופן הדרגתי, סביר מאוד שחלק מההצעות הייתי יכול לקבל בשתי ידיי, עם תיקונים כאלה ואחרים. אבל העובדה שהוגשו לנו, לחברה הישראלית, לכנסת, לוועדה הנכבדה הזאת סדרת הצעות ביחד, בחבילה אחת ובו-זמנית, ושכולן מכוונות רק לכיוון אחד, להגדיל את כוח הממשלה, לצמצם את סמכות בתי המשפט, לצמצם את התפקיד השיפוטי בחברה, וגם לקצץ בכנפיים של המערכת המשפטית בכלל, זה מעלה בעיניי את החשש שאין כאן רק כוונה לשינוי ותיקון, אלא גם כוונה מערכתית להחליש ולערער את האיזונים שהתקיימו במדינת ישראל עשורים רבים עד כה, והתיקונים מתייחסים גם להיבטים מוסדיים, כמו מינוי שופטים, ביקורת שיפוטית, דרישת קוורום גם בכנסת מצד אחד, וגם דרישת קוורום של בית המשפט, וגם בהיבטים מהותיים כמו ביטול הסבירות ורוב מיוחד לפסילה של חוקים.
הנמענים של הרפורמות הם המערכת המשפטית בכללותה, כמו היועצים המשפטיים, בהמשך יהיה גם היועץ המשפטי לממשלה ומערכת התביעה, ככה הוצג העניין שזה רק שלב ראשון, והנמענים הם גם המערכת השיפוטית, כמו בית המשפט והרשות השופטת.
יש הבדל גדול בין מוסדות והסדרים שקיימים על פני עשרות ומאות שנים, שמתפקדים במסגרת של משטר יציב, שאז הסדרים מסוימים יכולים להתקבל. למשל בדברי ההסבר להצעות הזכירו את - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מניח שמה שלא הונח בחומרי הרקע, רוב הציבור, ודאי רוב הציבור בבית – אולי חברי כנסת מכירים – לא ראו, אז הם לא ידעו למה אתה מתכוון. אני ממליץ, לשיקול דעתך כמובן, להתייחס לנושא של הייעוץ.
שמעון שטרית
¶
אני אגיד במילה אחת. הרבה מוסדות שמוזכרים בהסברים הללו קיימים במשך עשרות רבות של שנים, הם מתפקדים, ואי-אפשר לקחת אותם כדוגמה, גם אי-אפשר לקחת את השינויים שהיו גם באנגליה. לכן אני חושב שהנהגת הסדרים, שינויים יסודיים שמגמתם למעשה להעניק שליטה כמעט מוחלטת של הממשלה לרשות השופטת, גם במינוי וגם בהגבלת שיקול הדעת, הם לדעתי מעלים חשש של בעייתיות גדולה.
אני ברשותכם רוצה לצטט מתוך כללי הר הצופים של הארגון הבין-לאומי לעצמאות שיפוטית, שאני עומד בראשו 40 שנה. כללי הר הצופים גובשו ב-2008, והם רביזיה של הקוד של ניו-דלהי, שהתקבל ב-1982, והשנה התווסף לו סעיף שהוא מאוד רלוונטי למבחנים שאני מזכיר, כדי להגיד למה הגעתי למסקנה שקשה לי לתמוך.
אחד הסעיפים שהוסף, סעיף 1.3a נאמר כך: אם אני מקבל סיטואציות ספציפיות כדי לחרוג מהכלל האוניברסלי, החוק חייב להיות מסויג. אין לקבל חקיקה או החלטות שיפוטיות, כאשר הן נבחנות בזהירות, וכשבוחנים אותן בזהירות ובהקפדה מגלים שהמניעים הדומיננטיים, מגמתם לפגוע בעצמאות השיפוטית. אם הבחינה הזהירה והרצינית היא כזאת, זאת צריכה להיות המסקנה.
לדעתי אם אנחנו מסתכלים על המכלול של ההצעות האלה, אני לא מדבר על כוונות סובייקטיביות, אני מדבר עכשיו על מה שיש לפנינו במכלול, לי נראה שיש חשש גדול שהתוצאה תהיה פגיעה קשה אם ההצעות האלה יישארו כפי שהן בלי תיקון, זה יהיה פגיעה קשה במה שאני קורא לו "תרבות העצמאות השיפוטית".
תרבות העצמאות השיפוטית מורכבת לא רק ממה שהחוק קובע, לא רק ממה שהשופטים קובעים. תרבות העצמאות השיפוטית כוללת גם את גורמי השפיטה שנמצאים מסביב, כגון סעיף שמעניק הגנה חוקתית לעצמאות השיפוטית, הגנה בהקשר - - -
שמעון שטרית
¶
קיים אצלנו בעצמאות של השופט היחיד, שאין עליו מרות הדין. אבל אם אנחנו עכשיו הולכים לעשות שינויים שיפגעו במעמד המוסדי של בית המשפט, לפי ההגדרות המקובלות של עצמאות שיפוטית, שכוללות עצמאות אישית, עצמאות מהותית של היחיד, אבל גם עצמאות קיבוצית קולקטיבית של המערכת בכללותה, אם יהיו צעדים שיפגעו ויחלישו, זה ישפיע בסופו של דבר גם על זה. לכן נדמה לי שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בעניין הזה, להבטיח את תרבות העצמאות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני כמעט מתפתה בכל זאת לעסוק בשאלת העצמאות השיפוטית ועצמאות השפיטה ודרכי מינוי השופטים, אבל זה גם חורג ממסגרת הדיון היום, וגם צפויים לנו דיונים רבים בנושא, ואני אוודא גם עם מנהל הוועדה שאתה תוזמן אליהם ותשמיע. חבל שנחזור על הדברים שוב. אני מבטיח שנחזור.
שמעון שטרית
¶
כבר אני אתייחס להצעה שמונחת על סדר-יומנו. אני רק רוצה לומר שכאשר דיברתי על הנמענים העיקריים של הרפורמות, אני יכול להציע כמה הצעות שהן אלטרנטיביות.
שמעון שטרית
¶
לא על שפיטה. חוק-יסוד: החקיקה למשל, היה צריך סוף-סוף להתחיל להתקדם איתו ולהשלים אותו. הונחו הצעות למיניהן. השלמת חוקי זכויות האדם, גם זה. חיזוק הכנסת – הכנסת מאוד חלשה לעומת הממשלה. למעשה יש הרבה גורמים מקצועיים שחושבים שאצלנו יש שליטה מוחלטת כמעט של הרשות המבצעת בכנסת, ואולי אנחנו צריכים לחשוב על אמצעים. אבל אני רק נותן דוגמאות.
הטיעון שאנחנו קודם כול צריכים לטפל ברשות השופטת בגלל ירידה באמון הציבורי, אני רוצה להגיד לכם שבסקר האחרון יצא שבית המשפט העליון – 42% לעומת שהיו 80%, וזה מאוד מדאיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין ספק, ואני רק אעיר לך שאנחנו כל כך היינו מודאגים מהמגמה של השנה וחצי האחרונות של ירידת האמון בממשלה, שהלכנו לבחירות, וקיבלנו את האמון בחזרה מהעם, כדי לוודא שיש אמון בממשלה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יש לי שאלות לשר המשפטים. אני רוצה לנצל את זה שהוא פה. אנחנו נקיים את הדיונים האלה לעומקם, אבל הוא לא יהיה איתנו כל הזמן פה. אי-אפשר ככה. זה לא סדר נכון מה שקורה פה עכשיו.
שמעון שטרית
¶
אני רוצה מילה אחת להגיד על מה שאני מציע, בכל הכבוד לוועדה הזאת. אני מציע לוועדה הזאת לשקול את ההמלצות הבאות, ההמלצות שלי לגבי הסוגיה הכללית: האחת, לחתור בהמשך למסורת שהייתה בבית הזה להסכמה רחבה. זה קריטי וחשוב מהרבה סיבות; השנייה, אם תתקבלנה החלטות משמעותיות חוקתיות, ראוי לשקול ללכת לתחולה דחויה לכנסת הבאה, כמו שעשינו בחוק-יסוד: הממשלה (בחירה ישירה), החוק שהנהיג בחירות ישירות, זה התקבל ב-1992 והופעל ב-1996. זה רעיון חשוב. גם בהצעות הנוכחיות יש הבדלים לגבי מתי מותר לכנסת לעשות את ה-overruling, את ה-override.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו מתייחסים לשפיטה עדיין. פרופ' שטרית, אני מבטיח לך שכאשר נגיע לדון בשפיטה, יהיה לך פרק זמן נרחב.
שמעון שטרית
¶
הדבר השלישי, ראוי וכדאי לעשות פיצול של הנושאים ולדון בהם בנחת.
רק שלוש הערות קצרות לעניין של הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי הוא חלק אינטגרלי מהתפיסה של תפקיד הממסד המשפטי בכל מדינה. בכל מדינה נגיד שאתה צריך לקבל החלטה, ניקח דוגמה של חקירה בעקבות אירוע צבאי, את מי אתה פוגש ראשון? אתה פוגש את האיש שהוא ממונה לתת עצות בצד המשפטי לאנשים שהיום מפעילים. היום אין פעולה צבאית בלי שיש בקרה ובדיקה האם יש פגיעה למשל בגורמים לא מעורבים. אנחנו יודעים את העניין של המידתיות. אם אנחנו מתחילים להחליש את המערכת של הייעוץ המשפטי, מלכתחילה אנחנו מחלישים את יכולתנו מבחינת הביטחון של מדינת ישראל, מפקדיה, חייליה, שלא לדבר על היבטים נוספים.
לגבי העניין של הייצוג. הרי יש שלושה מרכיבים בהצעה: האחת, האם חוות הדעת מחייבת כן או לא, השנייה, מי ייצג, והשלישית, המינוי האישי.
שמעון שטרית
¶
מה שחשוב לדעת שמשרדי הממשלה היום מתואמים. כשצריך לקבל החלטה איך לייצג, הם צריכים ביחד לשבת ולקבל החלטה. מה יהיה למשל אם יהיו כמה מינויים אישיים של כמה משרדים והעניין נוגע לכמה משרדים? נגיד עניין הנכים, פגשתי פה את נציגי הנכים, שיש להם עכשיו עתירה בבג"ץ בעניין ההורדה של הטבות מסוימות, לנכים יש משרד הרווחה, יש גם משרד האוצר, ויש מחלוקת. אם זה בשיטה שלנו, יש מערכת מתואמת. מה יהיה כאשר לכל אחד יהיה את הנציג שלו? זאת אומרת, יש לנו כאן בעיה גם מעשית - - -
שמעון שטרית
¶
אני לא ממליץ ללכת על המודל הזה, אבל אם הולכים עליו, צריך בדקדקנות לבדוק אותו עד תומו, כדי שלא יהיה מצב של כאוס מבחינה משפטית, וזה ישפיע על היעילות ועל המשילות, כפי שכולם מדברים בשבחה ובצדק. גם את זה צריך לשקול. תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תן לנו לשאול שאלות את שר המשפטים. הוא פה. נשמע את המומחים האלה בהמשך בלי שום בעיה, או שאתה מתחייב ששר המשפטים יושב איתנו בכל דיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יכול להתחייב, אבל אני יכול להגיד ששאלות לשר המשפטים, יש הזדמנויות רבות גם פה. אני מניח שזה לא הדיון האחרון שהוא יגיע לפה. אני כן רוצה להיצמד לדרך הדיון שדיברנו עליה והצהרנו עליה. אני רק אגיד בהקשר לדבריו של פרופ' שטרית, ויכול להיות שהדבר הזה נוגע לכל המומחים, ואני מקווה שתקבל את בקשתי. השאלה איזה רפורמות יובאו, באיזה קצב ומה יהיה עוד, היא שאלה שבסופו של דבר נתונה להכרעתם של נבחרי הציבור. אני כן מקווה שגם אם נדחה את הצעתך בנוגע לרפורמה זו או אחרת, תמשיך לתרום לנו מעצותיך הטובות, וכך אני פונה גם לשאר המומחים. בהינתן שדחינו את ההצעה וכן נביא קבוצה של דברים כמכלול, כיצד הרפורמות והרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות ישתלבו אלו עם אלו, יביאו לצמצום הפגיעה שאתה רואה, או להגשמת המטרה שאני ואחרים רואים, אבל זה לא משנה – לפחות מצדי, אני בטוח מצדך – מתוך האכפתיות לתוצר הסופי, גם אם אנחנו כן רוצים לעשות כמה תיקונים ושינויים ביחד וגם אם אנחנו דוחים את חוק-יסוד: החקיקה והצעות אחרות שדיברת עליהן להמשך. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה שנקרא "תודה על העצה, הצעתך לא נתקבלה". אני אמשיך את מה שחברת הכנסת הרכבי פתחה בו ואמרה. גם אני חבר כנסת חדש. אני חייב להגיד לכם, אני בכלל מבולבל ממה שקורה פה. קודם כול, על הפרוצדורה. אנחנו דנים למען הדיון? אנחנו דנים בהצעת חוק? מי הגיש את הצעת החוק?
יושב פה שר המשפטים, אז אני לא מבין, זו הצעת חוק משפטית? אגב, ביום רביעי כשישבנו ושמענו את הדעה שלך, זה לא התייחס לדברים שנשטחו פה היום בפנינו. אם אתה יושב פה, הייתי שמח לשמוע את דעתך על הצעת החוק, שהיא לא הצעת חוק, היא הצעה לדיון, שהיא לא פרטית, היא לא ממשלתית, היא נוסחה על ידי X, או Y, על דעת יושב-ראש הוועדה.
אין לי השכלה משפטית, ואני לא מתיימר לתת פה את הנימוקים, ואני בטוח שיעשה את זה טוב ממני כל מי שיושב סביב השולחן, אבל אני מרגיש שאו שזה כמה רימוני עשן, או שכל העסק הזה תחת פצמ"רים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא יודע, מהשירות הצבאי, מהמציאות. עזוב, אני לא אתייחס לזה. אתה תחזור לספר, סעדה.
אני כבר לא יודע. עכשיו שמעתי שיש הצעת חוק שרוצים לקדם שפיזור הכנסת יהיה באמצעות 70 חברי כנסת. אני לא מבין מה הולך. אני אנסה לדבר קצת לעצם העניין.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הליכוד. הליכוד חתומים על זה. עזבו, אני לא נכנס לזה. אני באמת לא מבין מה מהות הדיון. מי שרוצה להתייחס פה לסעיפים עצמם, הסעיפים האלה מקובלים? הם באו כהצעת חוק? הם מקובלים על הרשות המבצעת שהיא גם הרשות המחוקקת? אם כבר אנחנו מתייחסים לעניין, היא בין הרשויות המבצעות החזקות ביותר בעולם המערבי. מה שאתם באים לעשות זה לחזק רשות שהיא חזקה, ואני חווה את זה על בשרי, אומנם רק חודש וחצי-חודשיים, אבל אני חווה את זה. הרשות המבצעת במדינת ישראל היא הרשות בין החזקות בעולם המערבי, ואני לא הולך לעשות פה את ההשוואות. זו דעתי רק מהחוויה האישית שלי פה.
אני אנסה לדבר פה באופן כללי על כל נושא העצה המשפטית, שזה כחוט השני חוזר בכל הסעיפים הקטנים (א) עד (ו). מעין איזה עוץ לי גוץ לי, יושבים חבר'ה ונותנים לנו עצות. למשל אני מבקש את עצת חברי לגבי איזה טלוויזיה לקנות. פיחות במעמד – טלי לא פה? יופי, אני יכול להזכיר את השם שלה - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
חברת הכנסת גוטליב אמרה בהערת אגב. היא אמרה: מה זאת אומרת, היועצים המשפטיים עובדים אצלי. זה מראה את הקונספטואליות השגויה בהבנה בעיניי מה זה יועץ משפטי. היועץ המשפטי או היועצת המשפטית סובלים מתדמית בכלל לא נכונה. למה? כי במינוח השם שלהם, כאילו יועץ. אני יכול להבין את הקורלציה, זה עצה, הוא מייעץ לנו. דיברה פה גם השרה לשעבר פרקש על ההבנה של מה זה יועץ משפטי במונח הכספי, הגזברים למשל - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה בדיוק היחס שלכם לייעוץ משפטי. מבחינתכם יועץ תדמית ויועץ משפטי זה היינו הך. זה הסלוגן שלך, יועץ משפטי הוא יועץ תדמית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הם סובלים מראש מהתרגום הקלוקל שלך, שזה רק נותן עצות, כמו איזה אתר להשוואת טלוויזיות. נראה מה יותר טוב במה שיגידו לנו, או מתיישב יותר עם הדעה שלנו, זה מה שזורם וזה מה נקבל.
בעיניי אתם כבר מזמן באירוע טרללת מתמשך, אבל זה כבר אמרתי כמה וכמה פעמים, החל מהחוק של בן גביר.
אני רוצה לחדש לחברת הכנסת טלי גוטליב, היועצים המשפטיים, כמו כל מי שעובד בעולם הציבורי, כמונו, אנחנו עובדים אצל הציבור, וטובת הציבור צריכה להיות בראש ובראשונה כשאנחנו קמים בבוקר. זה נכון לנבחרי הציבור, זה נכון לדרג הפקידותי באשר הוא – גם עם המילה "פקיד" יש לי בעיה, אבל הם עובדים אצל הציבור, לכן הציבור צריך לעניין אותם. החוק צריך לעניין אותם, ולא אצל מי הם עובדים.
דיבר פה גם שר המשפטים לשעבר שבא וציין ואמר והדגיש את הנושא הזה, שאנחנו לא רוצים שמשרתי הציבור יהיו חייבים בדין כלפי המעסיק שלהם, כלפי הפוליטיקאים, כי המעסיק שלהם הוא הציבור, וטובת הציבור צריכה להיות בראש העניין שלהם.
אני בכלל אומר, למה אתם צריכים את סעיפים קטנים (א) עד (ו). תמחקו את זה. למה צריך יועץ משפטי במשרדים? הרי גם ככה אתם לא מתייחסים אליו. "ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, מוסמכים לקבוע את עמדת משרדם", נקודה. זהו. תודה רבה, סיימתם. תודה רבה לכל הייעוץ המשפטי, תוותרו על הדרגים, תוותרו על - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
וואטאבאוטיזם עוד מעט. תן לי בבקשה לסיים. התאפקתי פה אחרי שתי קריאות של שתיים וחצי דקות, תאמין לי זה היה לי הדבר הכי קשה בעולם. ישבתי, סתמתי את הפה, למרות כל ה - - - שלכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני באמת לא מבין למה אתם צריכים את כל התקנים האלה. בואו נוותר על זה. תוותרו על הייעוץ המשפטי, מה אתם צריכים את זה? זה כמובן במובן של הייעול לצמצום הביורוקרטיה, שאתם יכולים להכניס גם את זה לחקיקה.
אני רוצה לסיום, כי כבר הדגשנו שאני לא יודע על מה הדיון פה, ואין פה איזה דיון קונקרטי בסעיפים - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש נוסח, אז זה הצעת חוק? אז היא פרטית? היא בפטור מחובת הנחה? היא ממשלתית? אין לי מושג.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה נהדר. שר המשפטים מכבד את הוועדה כשהוא מצטרף לדיון בהצעת חוק של יושב-ראש הוועדה. כל הכבוד לשר המשפטים, את זה עוד לא ראיתי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תודה. תודה רבה. אני אסיים את הדברים שלי, ואני רוצה לחדד משהו. שמעתי את הרעיון שלך, יושב-ראש הוועדה, עם שאול אמסטרדמסקי בנוגע לשר הטבעות, אנחנו לא בדיון מהותי - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
באופן כללי על ההבנה של שמרנות מול מילת הגנאי החדשה שאתם המצאתם, כשקידמה הפכה להיות מילת גנאי, אבל אחרי זה נדבר על פרוגרס ואיך היא הפכה להיות מילת גנאי אצל העם היהודי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נבקש לקבוע דיון אחרי המליאה. עשר דקות אחרי סיום המליאה, עם הקרנה של ה- extended edition לכבודו של חבר הכנסת שירי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
קודם כול, אני אשמח. אתה לא מאיים עליי. אני ממש אוהב את הסדרה. אני רוצה רק לעבור איתך, כי אתה ציינת את הקידמה אל מול השמרנות, אווטאר, אני לא אכנס לאווטאר, אווטאר 2, זה באמת extended edition לכל הדיון המהותי הזה בהצעת החוק. אני רוצה שנייה לעבור איתך ולהראות לך - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא. סליחה. אני אסיים. תאמין לי זה פחות דקה. מורגות' זה כל העניין של העצמאות אל מול העריצות. והסרט בכלל מדבר על פרט מול חברה, על שימור הסביבה אל מול תעשייה הרסנית, ועל כיבוש והבחנה בין טוב לרע. ראית? זה היה ממש קצר. יש לי עוד הרבה, אבל אתה לא תיתן לי לדבר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סבבה. אני רק רוצה להבהיר לך שכמו שטעית בפרשנות של סרט שהוא די פשוט, סרט די פשוט להבנה של מה זה טוב, מה זה רע, עצמאות, פרט – כל הדברים האלה, אני חושב שיש גם טעות ברצון שלך בנוסח הפשוט או הפרטי, אני לא יודע מה זה, להבין את התיקונים שצריך לעשות במערכת המשפט.
ואני רק מזכיר שהתיקונים האלה, אף אחד לא מדבר פה בשום סעיף, גם מה שפורסם בטלוויזיה במסיבת עיתונאים, גם מה שהוצאתם כתזכירים – אף אחד לא מדבר על הצרכים האמיתיים במערכת המשפט. על העומס הבלתי נסבל שיש על מערכת המשפט, אתם פשוט לא מדברים על זה, העומס על השופטים, על העבודה שיש לשופטים, על זה שאזרח נכנס לבית משפט ויוצא אחרי חמש שנים עם הכרעת דין. על זה אתם לא מדברים, אתם מדברים על משהו שהוא כתוצאה משיכרון כוח שיש לכם, ואני מבקש ממך להבהיר לנו על מה אנחנו מדברים פה, ואם כן, אני גם אשמח להתייחסות של שר המשפטים שיושב פה לגבי הסעיפים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כפי שהובהר, גם בתחילת הדיון וגם במה שנשלח לפני הדיון, הדיון שלנו, למקרה שלא היה ברור, הוא על סמכות הממשלה בענייניה המשפטיים. הבאנו נוסח, יש גם הצעה לדיון. אתה מוזמן להתייחס. אני אשקול לכתוב בסעיף קטן (ב) "ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, למעט שר הטבעות", כדי שיהיה לך ברור על מה אנחנו מדברים - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - נראה לי שזה יבהיר את הטעון הבהרה למי שלא הבין. אנחנו לא מדברים על שר הטבעות, אלא על נושא מאוד מאוד רציני. מאחר שמחר או מוחרתיים שוב תקבל זכות דיבור, אני אשמח אולי במסגרת עבודת ההכנה שתעשה עם עצמך, תבדוק באיזה מדינה אחרת התרגום עבד כמו שצריך, והעצה מחייבת, ואז אולי נוכל לבדוק, יהיה לנו איזה מחקר השוואתי באיזה מדינה בעולם הצעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נעשה סקירה השוואתית, ואני חושב שתפקידך כיושב-ראש הוועדה לערוך לנו סקירה השוואתית דרך הממ"מ של הכנסת ולראות איך אנחנו מיישבים את הסתירות הפנימיות שלך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. בבקשה, זכות הדיבור שלך. אחריך תדבר אורית פרקש.
גיל לימון
¶
תודה רבה, מכובדי שר המשפטים, יושב-ראש הוועדה, אני מתכבד להציג בפני הוועדה הנכבדה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בשאלות שעל סדר-יומה של הוועדה – סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות. מדובר בנושא עקרוני וחשוב.
השתתפותנו בדיון היום מבטאת את חובתנו, בתור הייעוץ המשפטי לממשלה, לסייע לשר המשפטים ולממשלה בכללותה, לוועדה זו ולוועדות אחרות של הכנסת, לעצב הסדרים מאוזנים וראויים בנושאים המשטריים העקרוניים והבסיסיים ביותר המונחים על סדר-ומן של הממשלה ושל הכנסת, ולספק התייחסות מקיפה ככל הניתן לקשיים שעלולים להיות כרוכים בהצעות שעומדות לדיון.
אנו תקווה שיהיה רצון אמיתי לקיים שיח ענייני ופתוח ביחס לרפורמות כאלה ואחרות שנוגעות לגופי החוק והמשפט, באופן שהולם את חשיבות הנושא ומתוך חשיבה מעמיקה וראייה ארוכת טווח.
עוד בטרם אפנה להתייחס למצע לדיון ולנוסח הצעת החוק שהופצו מטעם יושב-ראש הוועדה, אבקש להתייחס לנושא מנקודת מבט רחבה יותר, שמביאה בחשבון את מכלול ההצעות שעומדות על סדר היום הציבורי בימים אלה – מינוי יועצים משפטיים כמשרות אמון, ביטול המעמד המחייב של חוות-דעת היועץ המשפטי, ביטול בלעדיות הייצוג בערכאות על-ידי פרקליטות המדינה, הרחבת ההשפעה הפוליטית בהליכי מינוי שופטים, התגברות על פסיקת בית המשפט העליון ברוב פרלמנטרי רגיל וביטול עילת הסבירות. מדובר במכלול אחד שיש לבחון אותו ציבורית ומשפטית יחד.
גיל לימון
¶
נקודת מבט זו מגלה כי הנושא שבו אנו דנים היום הוא חוליה אחת מתוך רצף של מהלכים שתוצאתם המצטברת עלולה להיות קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית.
אכן, השאלה שעומדת למעשה על הפרק אינה מתייחסת לתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא לכפיפותה של הממשלה, על שריה וכל זרועותיה לשלטון החוק.
כפיפות זו היא מושכלת יסוד, העומדת בבסיס שיטת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל עוד משנותיה הראשונות של המדינה.
כפי שפסק השופט חשין האב, באחד מפסקי הדין הראשונים שמצאתי, שמוזכר בו המונח "שלטון החוק" – פרשת אלדד שייב, משנת 1950: "מדינתנו מושתתת על שלטון החוק ולא על שלטון אישים". וב"אישים" הוא התכוון לדוד בן גוריון.
במשך השנים, התפתחו במדינת ישראל מנגנונים שונים להבטחת שלטון החוק בפעולתה של הרשות המבצעת. חלקם – כמו הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה – הם פנימיים לרשות המבצעת. אחרים – כמו הרשות השופטת – הם חיצוניים לרשות המבצעת, בהתאם לעיקרון הפרדת הרשויות.
היה וצבר ההצעות שהזכרתי יהפוך למציאות, המנגנונים הללו עלולים להפוך לכלי חלול. למראית עין של שלטון החוק.
וזוהי למעשה הנקודה המרכזית שחשוב לי להבהיר: אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק בנוסחן הקיים, הממשלה ושריה יפסיקו בפועל להיות כפופים לדין.
הסיבה לכך היא שבשיטתנו הפרלמנטרית, הממשלה משפיעה בצורה כמעט מוחלטת על הקואליציה בכנסת, ועל כן היא יכולה לחוקק בהתאם לרצונותיה, בוודאי כאשר היא נשענת על רוב פרלמנטרי מוצק; הממשלה גם יכולה לתקן בקלות את חקיקת היסוד, ולפי אחת ההצעות, במקרה זה לא תהיה עליה ביקורת שיפוטית כלל; בהתאם להצעה שעומדת בפנינו היום, הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה ותסתייע בעורכי דין פרטיים אשר יגבו אותה היה והחלטותיה ייתקפו בהליכים משפטיים; במקרה שבו גורם כלשהו יבקש לאתגר את קביעותיה של הממשלה, התיק ינותב למערכת משפטית שאת שופטיו – לפי הצעה אחרת שעלתה – הרשות המבצעת תמנה; אותה רשות מבצעת תוכל גם לעקוף את קביעותיה של המערכת המשפטית הזו, באמצעות הרוב הפרלמנטרי הנתון לה בכנסת, בדרך של פסקת התגברות שדורשת רוב רגיל.
אין צורך בהסברים מורכבים אודות דמוקרטיה כדי להבין זאת: מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני עדיין מנסה תוך כדי שהוא מדבר להבין איך זה מתיישב עם החלטות ממשלה, אבל אני רוצה שאף אחד לא יפריע לו. בבקשה.
גיל לימון
¶
עתה ברשותכם אני מבקש להסביר מעט יותר לעומק את הדברים בהתאם להצעה שעל הפרק.
מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרוס בכל משרדי הממשלה, רשויות המדינה, גופי הביטחון, ויחידות הסמך, הוא קו ההגנה הראשון על שלטון החוק בפעילותה של הרשות המבצעת.
תפקידו הוא להעמיד לרשותם של גופי הממשלה את הכלים המשפטיים להגשמת מדיניותם, תוך עמידה בהוראות הדין.
מדובר בתפקיד כפול – קידום מדיניות הממשלה, ושמירת סף מפני הפרה של החוק.
ביסוד התפקיד הכפול עומדת התפיסה לפיה רשויות השלטון במדינת ישראל מבקשות לפעול על פי החוק ובגבולותיו. הייעוץ המשפטי לממשלה מסייע להן בכך.
מדי יום ביומו, רשויות המנהל במדינת ישראל מקבלות מאות ואלפי החלטות, בליווי של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה – ניהול כוח-האדם הממשלתי, עריכת מכרזים, קידום החלטות ממשלה, ניסוח חקיקה, התקנת חקיקת משנה, מתן וביטול רישיונות וזיכיונות, הענקת וביטול היתרים, קידום הליכי תכנון ובניה, ועוד ועוד.
הייעוץ המשפטי לממשלה פועל להבטיח שההחלטות הללו מתקבלות בסמכות, בהליך מנהלי תקין, תוך שמירה על טוהר המידות והגנה על זכויות האדם.
הדבר נעשה באמצעות ליווי שוטף של עבודת משרדי הממשלה, תוך היכרות קרובה של היועצים המשפטיים עם מטרות המשרד וצרכיו, ועם עובדיו ומנהליו.
בזכות מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה – המתנהלת כתף אל כתף עם גורמי הביצוע – ההחלטות המתקבלות זוכות למעטפת הגנה המאפשרת להן לעמוד היטב גם בהליכים משפטיים ולצאת מהכוח אל הפועל, כפי שאסביר בהמשך כשאתייחס לנושא הייצוג.
היכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו בהבטחת שלטון החוק בעבודת הרשות המבצעת נשענת על שני מרכיבים עיקריים: היותו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עצמאי, מקצועי וא-פוליטי, והמעמד המחייב של חוות-הדעת המשפטית של היועץ המשפטי, המבטאת עבור המשרד הממשלתי את הדין, אלא אם בית משפט מוסמך קבע אחרת.
המעמד המחייב של חוות-הדעת המשפטית נובע מכך שהיועץ המשפטי של המשרד משמש זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה במשרד הממשלתי, אשר כפוף לה מבחינה מקצועית.
אם השר חולק על חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, הוא יכול להשיג על כך בפני היועצת המשפטית לממשלה.
התפיסה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הממשלה, וחוות-דעתו מחייבת את כלל רשויותיה, מעוגנת בשורה ארוכה של פסקי דין.
הרציונל שעומד בבסיס התפיסה הזאת הוא שמבחינה מוסדית, האורגן הממשלתי שאמון על פירוש המצב המשפטי הקיים עבור כל הממשלה, הוא היועץ המשפטי לממשלה.
אפשר להזכיר בהקשר הזה את פרשת פנחסי; פרשת חוות השקמים; פרשת לביא; פרשת גרמן.
גיל לימון
¶
אני אשמח לענות על כל שאלה.
ורק כדי לסבר את האוזן אצטט מפרשת גרמן בה נקבע, ואני מצטט: "הדין הוא כי על הממשלה ורשויותיה לקיים את חוות-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. וליתר דיוק: עמדתן של הרשויות (להבדילה מדעתם האישית של האישים המכהנים בהן) בשאלות משפטיות נקבעת, כעניין מוסדי, על ידי היועץ המשפטי לממשלה".
תפיסה זו אף עוגנה בדוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, דוח אברמוביץ', שהמלצותיו אושרו על ידי הממשלה בהחלטה 4528, מה-1 במרץ 2009.
הצעת החוק שהונחה בפני הוועדה תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק בפעולתם של משרדי הממשלה.
לפי ההצעה, השר הוא שיקבע את העמדה המשפטית ביחס לפעולות משרדו או רשויות המנהל הנתונות לאחריותו; חוות-הדעת המשפטית, המכונה בהצעה בשם "עצה", לא תחייב את השר; והוא יהיה רשאי לדחותה.
משמעות הדברים היא ברורה. אם שר ירצה להשתמש במשאבי המשרד לצורך קידומו האישי במסגרת קמפיין בחירות והיועץ המשפטי יבקש לאסור זאת – השר יוכל להתעלם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא נכון. חלים עליו כללים והוראות אחרות. זה לא מה שזה אומר, החוק חל עליו, חוק מבקר המדינה שבודק את זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חלים עליהם כללים והוראות חוק. חלים עלינו כללים והוראות חוק ואנחנו לא מחפשים לברוח מההוראות הללו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים. חברים. דיבר פה קודם פרופ' פרידמן, הוא אמר דברים אחרים, ידברו אחרי עו"ד גיל לימון דוברים אחרים, גם הם יגידו דברים אחרים. מותר לשמוע - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הוא לא דיבר מילה על זה שאנחנו נפר חוק ברגל גסה, ואנחנו ניקח כסף לקמפיין בלי שמותר לנו, או כל דוגמה קיצונית והזויה אחרת.
גיל לימון
¶
אם שר הכלכלה יבקש להיטיב עם מפעל מסוים השייך לקרוב משפחתו, והיועצת המשפטית של משרדו תקבע כי הדבר מנוגד להסדר ניגוד העניינים שלו, השר יוכל להגיד לה – שמעתי את עצתך, אבל אני מחליט להתעלם.
אם שר השיכון יבקש לשווק קרקעות באופן המפלה לרעה קבוצה מסוימת, והיועצת המשפטית של משרדו תסביר כי הדבר מנוגד לחוק ולפסיקה, הוא יוכל להתעלם מה"עצה".
החוק והפסיקה ייחשבו להמלצות, כך גם הסדרי ניגוד עניינים, הנחיות של יועצים משפטיים בהתאם לדיני המכרזים - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא יכול להיות שהוא רציני. לא קיים הסכם ניגוד עניינים לאיזה מישהו שאנחנו לא מזכירים את שמו פה? לא קיים. הוא לא רציני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת קלנר, בבקשה. תאמינו לי שכמעט כל משפט שעו"ד גיל לימון, לא רק שאני לא מסכים איתו, אני גם יודע למה הוא שגוי, ועדיין אני מקשיב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מוכן להקשיב ומוכן לשמוע גם עמדות שאני לא מסכים איתן, ואני חושב שאם אני יכול לסבול את זה, גם אתם יכולים.
גיל לימון
¶
תודה רבה, אדוני.
החוק והפסיקה ייחשבו להמלצות, כך גם הסדרי ניגוד העניינים, הנחיות של יועצים משפטיים לפעול בהתאם לדיני המכרזים, הנחיות לחלוקת תמיכות ממשלתיות ולהקצאת נכסי הציבור באופן שוויוני - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אצלנו הכול בסדר, טלי. מי שהייתה עורכת דין פרטית בנושאים פליליים, לא מתאים לה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת טלי גוטליב, אל תגיבי בבקשה, כי את בתוך שנייה בקריאה השלישית. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תפסיקי בבקשה לפנות לחברת הכנסת טלי גוטליב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציע שתחזרי מהביטוי הזה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, א', אני מציע שתחזרי בך מהביטוי הזה, ואני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
גיל לימון
¶
תודה רבה, אדוני.
החוק והפסיקה ייחשבו להמלצות, כך גם הסדרי ניגוד העניינים, הנחיות של יועצים משפטיים לפעול בהתאם לדיני המכרזים, הנחיות לחלוקת תמיכות ממשלתיות ולהקצאת נכסי הציבור באופן שוויוני, כללי מנהל תקין בגיוס כוח-אדם לשירות המדינה, הנחיות למינויים בחברות ממשלתיות, איסור הפליה והעדפת מקורבים, וכן הלאה.
אינני מבקש לטעון כי שרי הממשלה יבחרו בהכרח להתעלם מהייעוץ המשפטי שניתן להם. למעשה, בשגרת העבודה של הייעוץ המשפטי לממשלה, הרוב המכריע של החלטות השרים מתקבלות בשיתוף עם היועצים המשפטיים של המשרדים, המשולבים בעבודת המשרד ומוצאים מתוקף תפקידם פתרונות משפטיים שיגשימו את מדיניות השר.
הקושי מתעורר באותם מקרי קצה שבהם מדיניות השר או דרך הפעולה בה הוא מבקש לנקוט אינה חוקית לפי חוות-דעתו המשפטית של היועץ המשפטי.
או אז, בהתאם להסדר המוצע, הברירה תהיה בידיו של השר אם לקיים את חוות-הדעת או לקבוע בעצמו ועבור עצמו את הדין.
ופה טמון קושי נוסף שקיים בהצעה – כיצד השר יקבע לעצמו את הדין? האם השר יתעמק בניתוח המשפטי, יקרא את התקדימים, את דברי ההסבר לחקיקה ואת הספרות הרלוונטית? האם הוא יבחן חוות-דעת קודמות של הייעוץ המשפטי של המשרד? האם יפנה להיוועץ ביועצת המשפטית לממשלה?
לפי נוסח ההצעה לפחות, התשובה לכך היא בשלילה, שכן היא קובעת שהשר יקבע על פי רצונו את המצב המשפטי.
ואם השר מוסמך, בשמה של המשילות והיותו נבחר הציבור, לקבוע עבור עצמו את הדין, מדוע שלא יהיה מוסמך לבוא גם בנעליהם של בעלי תפקיד אחרים במשרד, פרט ליועץ המשפטי?
באותה מידה, אפשר לקבוע ששר התחבורה יהיה מוסמך לקבוע לפי רצונו אם כביש הוא בטיחותי; או ששר האוצר יהיה מוסמך לקבוע לפי רצונו את גובה מדד המחירים לצרכן; והשרה להגנת הסביבה תהיה מוסמכת לקבוע לפי רצונה אם מפעל הוא מזהם וכן הלאה.
גיל לימון
¶
תודה רבה. הייעוץ המשפטי לממשלה מורכב מאנשי מקצוע, בעלי ניסיון רב, היכרות עם עבודת הממשלה ועם התקדימים המחייבים, עמוד שדרה ערכי ומקצועי, ויכולת קבלת החלטות משפטיות באופן ענייני ונטול פניות, המבוסס על ראיית האינטרס הציבורי הרחב. כל אלה יהיו חסרים כאשר חוות-דעתם תהיה בגדר עצה לא מחייבת.
ועוד קושי הגלום בהצעה נוגע למצבים בהם מעורבים מספר שרים, החלוקים ביניהם בנוגע למצב המשפטי.
כך, למשל, שר האנרגיה מבקש למנות את מקורבו לתפקיד יושב-ראש דירקטוריון של חברה מסוימת, ושר האוצר – שנדרש אף הוא לחתום על המינוי – סבור שהדבר אינו חוקי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני כן אשתמש בזכות היושב-ראש ואשאל אותך שאלה תוך כדי. אני אשאיר לך כמה זמן שאתה צריך. מה דעתך למשל על תרחיש שבו היועץ המשפטי לממשלה אומר לשר הממונה עליו: אתה יכול למנות לתפקיד שבסמכותך, למנות את מי שאתה רוצה, אבל הבן אדם היחיד שסביר הוא מקורבי? אחד בכל שירות המדינה. האם תרחיש כזה בעיניך יכול להיות? והאם בעיניך בתרחיש שכזה מי ישמור עלינו - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - פשוט בגלל שעלה – אני מקשיב קשב רב לדבריו של עו"ד גיל לימון, ומאחר שהוא דיבר על סיטואציה שבא במינוי יועדף אדם פלוני על אלמוני, בגלל שיקולי השר, שאלתי מה במנגנון שהוא מציע יגן עלינו מפני תרחיש שבו מועדף אדם פלוני על אלמוני משיקולי היועץ המשפטי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חס וחלילה. אני מבקש מאדוני לחדד את השאלה. האם לשיטת אדוני זה תרחיש נדיר מאוד או שכיח מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה זוכר את מני מזוז שמיארה רצתה למנות אותו למינוי קבע בממשלת מעבר בניגוד להמלצת בג"ץ? אני מזכירה לך.
גיל לימון
¶
קודם כול, כמובן הבנתי את שאלתך. השאלה כמובן לא מתייחסת לסיטואציה שדיברתי עליה, שיש שני שרים שכל אחד מהם - - -
גיל לימון
¶
קודם כול, עובדתית, אני לא רוצה להיכנס לפרטים של אירוע ולגופו של אדם. אני חושב שזה לא נכון.
גיל לימון
¶
הייתה שאלה, זו הייתה שאלה של מינוי. היועץ המשפטי לממשלה באותו מקרה, אגב הוא דיבר על תהליך, הוא סבר שמינוי של מילוי מקום בתפקיד בכיר של גורם שהוא בעל סמכות של אכיפת חוק, נכון מבחינה משפטית שהשר הממונה יקבל את המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה וייתן לה משקל ניכר.
גיל לימון
¶
באותו מקרה אני שומע פעם אחר פעם שהוצע שם אחד. עובדתית זה לא נכון, כי הוצעו מספר שמות. מאחר שהשר שהיה שר משפטים הוא יושב-ראש הכנסת גם תוכל לשאול אותו בעניין לאחר מכן. הוצעו מספר שמות, ובסופו של דבר השר בחר אדם אחר, שהיועץ המשפטי לממשלה לא המליץ עליו, ואותו אדם באמת כיהן כממלא-מקום פרקליט המדינה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, מאחר שאותו אדם שהיה אז שר משפטים היום הוא יושב-ראש הכנסת, ואותו אדם שייצג אותו בהליך הוא יושב-ראש הוועדה, אני יודע שהוצע מלכתחילה שם אחד בלבד, ורק בשלב יותר מאוחר, אחרי שהשר דחה את השם הגיעו עוד שמות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אז למה בהצגה של השאלה לא אמרת שאחרי שאמרו ליועץ המשפטי את הבעיה, הוא קיבל את העמדה והציג מספר שמות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת קריב, אני בכלל לא מבין, כי אני שאלתי שאלה היפותטית, הוא פשוט לקח למקרה פרקטי, אז נאלצתי להתייחס לזה.
גיל לימון
¶
לטובת המאזינים שהצטרפו זה עתה, אני אחזור על הרעיון שדיברתי עליו.
דיברתי על קושי נוסף שגלום בהצעה, בנוגע למצבים שבהם מעורבים מספר שרים החלוקים ביניהם בנוגע למצב המשפטי. הבאתי דוגמה אחת, אני אביא עוד שתי דוגמאות.
למשל שר החוץ מבקש שהמדינה תחתום על אמנה בין-לאומית מסוימת בתקופת בחירות, ושרת הפנים סבורה שדיני הבחירות אוסרים על כך. או ששר השיכון מבקש לממן הקמת שכונה חדשה בשטחי יהודה והשומרון, ושר הביטחון מתנגד לכך משום שהדבר כרוך בפגיעה בקניין פרטי.
הענקת הסמכות לכל שר לקבוע לעצמו את הדין תוביל לעמדות משפטיות סותרות בתוך הממשלה.
גיל לימון
¶
במצב הקיים, היועץ המשפטי לממשלה הוא שמכריע במחלוקות משפטיות בין המשרדים. מי יכריע במחלוקות המשפטיות האלה לפי הצעת החוק? בית המשפט? האם כך נראית משילות? ומה אם לא יתקיים הליך משפטי?
הוודאות הקיימת בשיטתנו המשפטית, הנובעת מכך שהיועץ המשפטי לממשלה – המהווה אוטוריטה מקצועית, עצמאית, א-פוליטית ונטולת פניות, הוא המכריע במחלוקות משפטיות בין משרדי הממשלה, תיעלם.
אבקש לציין בקצרה מספר משמעויות נוספות של הפיכת חוות-דעת היועץ המשפטי לבלתי מחייבת עבור הממשלה והשרים: ראשית, במצב המשפטי הקיים, נקודת המוצא בהליכים משפטיים המתנהלים נגד המדינה היא שהפעולה המינהלית נעשתה כדין ועל הטוען אחרת מוטל הנטל לשכנע. זוהי "חזקת תקינות המנהל", אשר מבוססת, בין היתר, גם על כך שהפעולה המינהלית נעשתה על יסוד חוות-דעת משפטית מייעוץ משפטי ציבורי, מקצועי ועצמאי בשיקול דעתו, וגם בעל מוניטין בעיני בית המשפט. הדבר מביא לכך שמעטים הם פסקי הדין שפוסלים פעולה מינהלית או מתערבים בה.
שינוי מהותו של הייעוץ המשפטי לממשלה ברוח ההצעות שעל הפרק עלול להביא לכך שחזקה זו לא תעמוד עוד, שכן הרציונלים שבבסיס הנחת תקינות המנהל נחלשים, מקום בו הפעולה המנהלית לא נבחנה על ידי ייעוץ משפטי ציבורי שמעייניו ותמריציו נתונים לטובת שלטון החוק ואינטרס הציבור.
הדבר משמעותי במיוחד בתיקים ביטחוניים, המהווים כיום כשליש מהעתירות המתנהלות בבג"ץ. בהליכים אלו, כיום כמעט תמיד העותרים מסכימים שבית המשפט יראה את החומרים החסויים שעליהם התבססה המדינה בהחלטתה במעמד צד אחד בלבד – גורמי הביטחון והפרקליטות, שכן על פי פסיקת בג"ץ, אם יסרבו העותרים לכך – חזקת תקינות המינהל תביא לדחייתן של עתירתם. במצב המשפטי הקיים כאשר המדינה מצהירה שיש חומר סודי שתומך בטענותיה הגלויות, נקודת המוצא היא שמדובר בטענה נכונה, שנבדקה מקצועית ומשפטית.
אם לא תהיה חזקת תקינות – העותרים ודאי יסרבו שיוצג חומר סודי במעמד צד אחד, המדינה לא תוכל להציג את המידע רק בפני בית המשפט, והתוצאה תהיה הפוכה – המדינה לא תוכל לשכנע את בית המשפט שאכן שקיימת סכנה ביטחונית והעתירה תתקבל. החלשתה של חזקת תקינות המנהל תביא אפוא לפגיעה בביטחון המדינה.
שנית, החלשת גופי המשפט, בהם גם הייעוץ המשפטי לממשלה, עלולה להוביל לפגיעה כלכלית, למשל, בשל רתיעה של שחקנים כלכליים מהתמודדות במכרזים, שהייעוץ המשפטי המלווה אותם עלול לסגת לנוכח החלטת השר שלא לשעות לחוות-דעתו. מערכת שלטונית שמאבדת את אמון השחקנים הכלכליים המקומיים והבין-לאומיים בכך שהיא פועלת לפי הדין, תתקשה לכרות חוזים עם גורמים פרטיים, לנהל מכרזים, ליטול הלוואות, ולשמור על דירוג אשראי גבוה.
שלישית, היכולת של המדינה להתמודד עם הליכים בזירה הבין-לאומית תיפגע, שכן נציגיה של המדינה בהליכים אלו לא יוכלו עוד להסתמך בטענותיהם לדחיית ההליכים על קיומה של מערכת משפטית עצמאית, המחזיקה בסמכות להבטיח את פעולתם של כוחות הצבא בלחימה בהתאם לדין.
כעת, אבקש להתייחס לקביעה בהצעת החוק לפיה לא רק שהשר יקבע לעצמו את העמדה המשפטית, אלא גם שכל שר יוכל לקבוע את העמדה שתוצג בשם משרדו בהליך משפטי, ואת הגורם שייצג אותו בהליך זה, כולל ייצוג בידי עורך דין פרטי.
קביעה זו בהצעת החוק פועלת לפורר לגורמים את הייצוג המשפטי של הממשלה בערכאות - - -
היו"ר משה סעדה
¶
טלי. טלי. אחרי שהוא יסיים אני אאפשר את כל השאלות, ויש פה הרבה שאלות, ואני גם אאפשר לשר להשיב על הדברים ששמענו.
היו"ר משה סעדה
¶
אני אאפשר לכולם לשאול שאלות, כי יש פה הרבה אי-דיוקים בלשון המעטה. אני אאפשר גם לשר להשיב בצורה מסודרת.
גיל לימון
¶
תודה רבה, אדוני.
קביעה זו בהצעת החוק פועלת לפורר לגורמים את הייצוג המשפטי של הממשלה בערכאות על ידי פיזורו בידי עורכי דין פרטיים. כל שר ועורך הדין שלו. כל משרד ממשלתי ועורך הדין שלו. כל רשות מנהלית ועורך הדין שלה. וכל עורכי הדין הללו אינם מחויבים לאינטרס הציבורי הרחב, אלא לאינטרס של הגורם שמשלם את שכר הטרחה שלהם.
הדבר עלול מבחינה מעשית ליצור כאוס ממשלתי מוחלט, המהווה ההיפך הגמור מתפיסת המשילות, תוך פגיעה קשה ביכולתה של הממשלה לקבל החלטת מדיניות ולהביאה לידי ביצועה בפועל.
זאת לדעת, שפרקליטות המדינה מייצגת את משרדי הממשלה בכ-21,000 הליכים משפטיים אזרחיים ומנהליים מידי שנה בכל תחומי המשפט.
הפרקליטות מייצגת את המדינה בקידום רפורמות, בהגנה על מכרזים, בשחרור תכניות ותמ"ליות לטובת פתרון משבר הדיור, בהפשרת קרקעות להקמת תשתיות, בהגנה על חיילי צה"ל הנתבעים בגין פעולות מלחמתיות, בסכסוכים חוזיים מורכבים ובאכיפת תשלום המיסים.
הפרקליטות הגישה בשנת 2022 תביעות יזומות בשם המדינה בסכום של כ-2.5 מיליארד שקלים.
האם מישהו באמת מעלה על דעתו ברצינות שאת 21,000 ההליכים הללו – הנפתחים מידי שנה בכל הארץ בכל הערכאות – אפשר לנהל בתפזורת, כשכל שר בוחר את התיקים שלו ואת הייצוג שלו בכל תיק ותיק?
היו"ר משה סעדה
¶
רק תדייק. לא דובר על החלפת הפרקליטות, זה היועצים המשפטיים. אתה לוקח את זה למקום אחר. תדייק בבקשה.
גיל לימון
¶
בסדר גמור.
ואיך תיראה התנהלות המשרדים, כשהממשלה תאבד את הראיה הרוחבית שבאה לידי ביטוי בכך שהייצוג בתיקי המדינה נתון בידי גוף אחד?
איך תיראה התנהלות המשרדים כשעורך דין של שר אחד יטען כי מכרז ממשלתי, או חוזה ממשלתי או סוג של החלטה ממשלתית, אמור להתפרש באופן אחד, ועורך דין של שר אחר יבחר לטעון טיעון הפוך?
כיצד תיראה "המשילות", כאשר בסכסוכים משפטיים מורכבים בהם מספר משרדי ממשלה מקדמים אינטרסים שונים ומנוגדים, יגיע כל משרד עם עורך הדין שלו לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שיכריע בסופו של יום בסכסוך הפנים מדינתי, שבין משרדי הממשלה?
כך, לדוגמה, בסכסוך קיבוצי של עובדי מערכת הבריאות, יגיע עורך דין אחד בשם הממונה על השכר ואחר בשם משרד הבריאות, הם יתכתשו זה נגד זה אל מול ארגון העובדים; בסכסוך הנוגע לכריית מחצבים – משרד הכלכלה יגיע עם עורך דין משלו, משרד האוצר עם עורך דין משלו, רשות מקרקעי ישראל עם עורך דין משלה והמשרד להגנת הסביבה עם עורך דין משלו, וכולם יתכתשו אלה מול אלה מול הצד שכנגד באולם בית המשפט, במקום לדבר בקול אחד שאותו מתכלל פרקליט בשם הממשלה.
והדוגמאות הן רבות מספור – בסכסוך על קיצור המשמרות של המתמחים ברפואה יגיעו עורכי דינם של שר האוצר, שר הכלכלה ושר הבריאות; בתיק נזיקין ביחס לאסון מירון יגיעו עורכי הדין של המשרד לשירותי דת, המשטרה והמשרד לביטחון הפנים; ובתיק העוסק במשבר החלפת העוברים באסותא יגיעו עורכי הדין של משרד הבריאות, משרד הרווחה ורשות אוכלוסין. כל אחד בשם האינטרס האישי של השר ששכר את שירותיו.
על כך אמר בית המשפט העליון באחת הפרשות, ואני מצטט: "אילולא היועץ המשפטי לממשלה, במצב של מחלוקת בין שרים – מצב לא שכיח במדינתנו – כל שר היה שוטח את טענותיו בפני בית המשפט שהיה הופך, שלא בטובתו, לבורר בין משרדי הממשלה השונים".
ועוד חשוב לומר – הפרקליטות מייצגת את הממשלה, אך היא גם מייצגת את האינטרס הציבורי, ולא פעם מול המדינה עומד אזרח שנפגע שלא כדין מפעולות הממשלה.
לפיכך, חובתה של המדינה להבטיח כי הייצוג המשפטי ישים לנגד עיניו לא רק את האינטרס "הממשלתי" אלא גם את זכויותיו של "הצד שכנגד".
כלומר, נדרש להבטיח כי מייצגיה של המדינה בהליכים משפטיים יהיו גם "שומרי סף" וידעו לזהות כשלים בפעילותה.
כך, למשל, כאשר פרקליטות המדינה מזהה כשל בפעילות משרד השיכון ובעקבות זאת המדינה חוזרת בה מסירובה להעניק לאזרח דירה בדיור הציבורי; או כאשר הפרקליטות מודיעה לבית המשפט שהמדינה תשתלם פיצוי לאזרח שנעצר שלא כחוק; או כאשר הפרקליטות מודיעה לבית המשפט שיש לבטל צו אשפוז פסיכיאטרי שניתן שלא כדין; או כשמתברר שהחלטה של ועדת מכרזים נעשתה תוך פגיעה בשוויון. מדובר באינטרס ציבורי רחב.
אכן, בדומה לכלל בדבר המעמד המחייב של חוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה, גם הכלל בדבר ייצוג המדינה בערכאות שיפוטיות באמצעות אנשי פרקליטות המדינה, המהווים באי-כוח היועץ המשפטי לממשלה, מעוגן היטב בפסיקת בית המשפט.
כדי לסבר את האוזן אזכיר ציטוט אחד, מתוך פרשת אדם טבע ודין, שם נקבע, ואני מצטט: "יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה".
ציטוט זה מבטא את הקשר ההדוק בין המעמד המחייב של חוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה לבין בלעדיות הייצוג בערכאות.
עוד חשוב להדגיש כי כבר במצב המשפטי הקיים, קיימת אפשרות לשר שאיננו מקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה או לממשלה כולה, להציג בפני בית המשפט עמדה סותרת, בנוסף לעמדת היועצת.
בדוח ועדת שמגר נקבע, ואני מצטט: "עקרון החוקיות והסדר הטוב מחייבים כי מקרים של ייצוג נפרד יהיו נדירים וחריגים. ממשלה המחליטה להעמיד נושא להכרעה שיפוטית בניגוד לחוות-דעתו של היועץ המשפטי פוגעת בוודאות המשפטית ובאמון הציבור ביועץ המשפטי".
בשנים האחרונות, היו מספר מקרים שבהם היועצת המשפטית לממשלה וקודמיה בתפקיד התירו לממשלה או לשר משרי הממשלה להציג עמדה נפרדת בהליכים משפטיים. לעיתים, הדבר נעשה באמצעות הצגת העמדה בגוף תגובת המדינה, ולעיתים באמצעות ייצוג נפרד מלא של עורך דין חיצוני. אגב, הדוגמה האחרונה זה מהעתירה נגד מינויו של השר דרעי, שבה ראש הממשלה יוצג באמצעות ייצוג נפרד.
באופן כללי ניתן לומר שהמדיניות הקיימת בנושא מרחיבה יותר מאשר הייתה בשנים עברו, מתוך הבנה בדבר החשיבות כי תוצג בפני בית המשפט עמדתם של הממשלה ושל חבריה, גם אם בחרו לפעול בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
אולם, אל מול התפתחות הדרגתית ומדודה זו, השומרת ככלל על העיקרון לפיו ייצוג נפרד הוא דבר חריג, הצעת החוק שלפנינו תגרום כאמור לפירוק מוחלט של מערך הייצוג המשפטי של המדינה בהליכים משפטיים, ועל כן, יש בה כדי לפגוע בערובה חשובה לשלטון החוק.
לסיכום הדברים, נדמה שקיים פער כמעט בלתי ניתן להבנה בין הבעיה שהצעת החוק מבקשת כביכול להתמודד עמה לבין המציאות בשטח.
רק לעתים רחוקות קובע הייעוץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה מלקדם מדיניות מסוימת של הדרג הפוליטי. ובמקרים נדירים עוד יותר לא מתאפשר לדרג הפוליטי לייצג את עמדתו בבית המשפט, כאשר ברוב המכריע של המקרים עמדת הדרג הפוליטי מוצגת באופן אפקטיבי כזה או אחר בפני בית המשפט.
מעבר לכך, משילות אין משמעה אפשרויות פעולה בלתי-מוגבלות, שכן – כפי שפתחתי ואמרתי –הממשלה כפופה בפעולתה לעקרון שלטון החוק.
הן הכלל בדבר חוות-דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה והן הכלל בדבר בלעדיות הייצוג בערכאות מבקשים לשמור על שלטון החוק ברשויות השלטון, ולמנוע מצב שבו רשויות המדינה השונות יפעלו על בסיס ייעוץ משפטי שאיננו עצמאי ובלתי תלוי, אשר "נתפר למידותיה" של הרשות המזמינה, ועל כן לא מטיל עליה, בפועל, את מגבלות החוק והמשפט.
שינוי הכללים האמורים ללא מתן מענה חלופי ומשמעותי לקשיים שתיארתי, יפגע קשות באפשרות להבטיח כי הפעילות של כלל הרשויות הממשלתיות היא בהתאם לדין.
כאשר בוחנים את ההצעה שהונחה בפני הוועדה, אין מנוס מהמסקנה כי חברי הוועדה מתבקשים למעשה לדון בשאלה – האם נכון שהממשלה תפסיק להיות כפופה לחוק.
לדעתנו, לדעת היועצת המשפטית לממשלה, התשובה לשאלה זו הינה ברורה. התשובה היא – לא. תודה רבה, אדוני.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
לא. לא שאלות, לא מדובר בשאלות. מדובר בדברים שיש לחברי הכנסת להגיד. לא רק שאלות.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני מכבד את כולם ושמח תמיד להשיב לכולם, וככה אני משתדל לעשות, אבל תראו, מכובדיי, אני חושב שאין דוגמה מאלפת יותר לצורך ברפורמות שאני מביא מאשר מה ששמענו כאן עכשיו. ואני רוצה להתחיל בתהליך.
מופיע כאן המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מציג עמדה משפטית בסוגיה מאוד חשובה, שנוגעת לעניין, נדמה לי, שאין חולק, נמצא בליבת הסמכויות של משרדי. מתי אתם חושבים שאני שמעתי או יכולתי לקרוא בפעם הראשונה את חוות-הדעת הזאת? מתי? תאמינו או לא, עכשיו. פעם ראשונה. ואני שואל אותך חברתי, השרה לשעבר, אורית פרקש הכהן, השרה המצוינת, האם יכול להיות? האם זה ייתכן שיועץ משפטי של משרדך או יועץ משפטי כלשהו יבוא - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה אם היה להם זמן להתכונן. זה פורסם רק ביום רביעי, השר. לא נותנים להם זמן לעבוד.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתה מטעה עכשיו. יש לך יועץ משפטי של הכנסת, זה משהו אחד. יש לך יועץ משפטי לממשלה, זה משהו אחר. אתה לא רוצה לדבר איתה.
היו"ר משה סעדה
¶
או לפחות קרוב לשעתיים בשקט והקשבתי בסבלנות לכל מה שנאמר פה, לא הוצאתי מילה. אני מבקש שתכבדו אותי ותאפשרו לי להתייחס ולומר את הדברים.
אני חושב שאת היית שרה מצוינת, ולא היית מעלה בדעתך, ולא היית מסכימה ובצדק, שיועץ משפטי של משרדך או כל יועץ משפטי אחר יבוא ויציג עמדה בנושא שהוא בסמכות משרדך, בלי שאפילו הביא אותה קודם בפנייך, כלי שאת יודעת בכלל מה הוא אומר.
אני רוצה לומר לך, אדוני שר המשפטים לשעבר, שאני מאוד מאוד מכבד, פרופ' שטרית, יש איזה פרלמנט בעולם שיכול היה להתרחש בו אירוע כזה? אחד כזה? אין אף אחד.
אבל אני אגיד לכם דבר יותר חמור - - -
היו"ר משה סעדה
¶
חבר הכנסת קריב, ביקשתי שתהיה כאן, כי חשבתי שחשוב שתשמע את הדברים, אבל תן לי לדבר. שמעתי אותך רוב קשב, לא הפרעתי לך בפעם הקודמת.
אני אגיד לכם דבר יותר מדהים מזה. מילא, נכון, יכול להיות, אני באמת קצת עסוק, היה קשה לתפוס אותי. תשמעו דבר מדהים. אתמול אחר הצוהריים התקיימה בלשכתי ישיבה ביוזמתה של היועצת המשפטית לממשלה, בהשתתפותה ובהשתתפות כל המשנים שלה, למעט אחד שלא יכול היה להגיע, לרבות עו"ד גיל לימון. אתם חושבים שמישהו בישיבה הזאת אמר לי דבר וחצי דבר על מה שעומד להיאמר פה? כלום. אתם חושבים שמישהו בישיבה הזאת שאל? אולי ישמעו את דעתי? אולי יש לי משהו לומר? אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים להגיד לפני שהוא מופיע בוועדת החוקה? אולי ייתן לי צ'אנס לפחות להגיד, שישמעו וגם יתחשבו? אתה יודע מה, לא יתחשבו בדעתי, לפחות ישקלו אותה – מה פתאום.
יותר מזה, אמרתי לאחד המשנים שהיה אצלי בפגישה בלשכת השר, אמרתי לו: אתה יודע, כשנכנסתי ללשכת שר המשפטים שמתי לב מיד לדבר אחד, שבלשכה הזאת, בניגוד ללשכות אחרות שהייתי בהן, אין עציץ, אין עציצים, אין פה צמחים. אמרתי שאני יודע למה, כי העציץ יושב מולך. כך זה נתפס. וזה דבר שלא יעלה על הדעת. ואני לא חושב שיש כאן אדם אחד, גם מי שחולק על הרפורמה שאני מציע מכול וכול, שיכול לקבל דבר כזה. וזה מראה על כשל עמוק, עמוק, עמוק - -
שר המשפטים יריב לוין
¶
חבר הכנסת כסיף, אתה יודע, אמרת דברים מאוד קשים על הדוכן כשהייתי יושב-ראש הכנסת, אף פעם לא הפרעתי, אז תן לי את האפשרות לומר את הדברים עד הסוף. אני חושב שראוי שהם יישמעו.
יותר מזה, אני פרסמתי תוכנית, כפי שאיש ציבור צריך לעשות. הלכתי לציבור, הנחתי בפניו את מה שאני מאמין בו ואת השקפת עולמי, ואז פניתי וביקשתי מהייעוץ המשפטי לממשלה, שיבוא ויסייע בידי כדי להוציא לציבור תזכיר מסודר להערות הציבור של התוכנית שהכנתי. מאחר שזה עניין שמצריך התייחסות ומאמץ, הגשתי מראש, לא רעיונות אבסטרקטיים, אלא תזכיר מסודר, ערוך כמו תזכיר חוק, עם הצעת חוק, עם דברי הסבר ועם הכול, כדי להקל עליה את המלאכה כמה שאפשר, מאז מסבירים לי ללא הפסקה שהנושא הוא מורכב, הנושא הוא מעמיק, הוא מצריך לימוד והוא מצריך כל כך הרבה השקעת משאבים, עד כדי כך שייקח שבועות ארוכים עד שאזכה, אם בכלל, לראות את התזכיר הזה.
כשאני ביקשתי שהייעוץ המשפטי יציב את זה בראש סדר העדיפויות שלו, לפני כל נושא אחר, וישקיע בזה את כל המאמץ, כי הוא הרי אמור לסייע לי, כמו ששמעתי עכשיו מעו"ד לימון, לממש את מדיניותי, מסתבר שיש דברים יותר חשובים: לנסוע לחיפה לכנס כדי לנאום נגד השר, או למחוא כפיים ביציע לנאומים האלה, להכין חוות-דעת מאחורי גבו של השר בלי שיראה אותן כדי להציג אותן באופן כזה שהוא יעמוד – איך אומרים? לא הייתי רוצה להיות מופתע, כי לא היה צריך להיות נביא גדול לנחש מה ייכתב, אבל לפחות לשמוע אותן פעם ראשונה כאן. אני חושב שאלה דברים שלא יעלו על הדעת.
אני רוצה להתייחס גם לגוף חוות-הדעת. מכיוון שאדוני היועץ המשפטי, אני מצטער שאני אומר את זה, ואני אומר את זה בכאב גדול, זאת חוות-דעת שנכתבת מפוזיציה ולא ממקום נקי.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני מייצג השקפת עולם, אני לא מתיימר להיות עכשיו, לא שומר המוסר ולא שומר שום דבר אחר. אני צריך לייצג את מה שאני מאמין בו ומה שמאמין ציבור הבוחרים שהצביע עבורי, ואני צריך להשתדל לעשות את הדברים - - -
שר המשפטים יריב לוין
¶
צריך להשתדל לעשות את הדברים תוך התחשבות ותוך שמיעה גם של עמדות שאינן העמדות שאני שותף להן, ולכן הגעתי גם לישיבה הקודמת, גם לישיבה הזאת, לא כדי לדבר, אלא כדי לשמוע. וישבתי כאן ושמעתי, ואמשיך גם לעשות את זה.
אני רוצה להתייחס לגוף חוות-הדעת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני רק מוכן לומר לנו אם לפני מסיבת העיתונאים שהציג רפורמות אדירות היה איזה תהליך?
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני אענה לך. קודם כול, במסיבת העיתונאים הצגתי תוכנית שאני עובד עליה למעלה מ-20 שנה עם שורה ארוכה של אנשי אקדמיה - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
למה היא לא מופיעה באתר הליכוד? הרי זה היה צריך להיות אבן הראשה של הקמפיין. למה לא הצגתם לבוחרים?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
כי הציבור ידע. השאלה, מה הוא ידע? שמרמים אותו? יש אינטרסים אישיים מאחורי כל הדבר הזה.
שר המשפטים יריב לוין
¶
חבר הכנסת קריב, אני מצטער שאתה לא מכבד אותי ואת זכותי לדבר כפי שאני כיבדתי אותך - -
שר המשפטים יריב לוין
¶
- - ואני בכל זאת אענה לך, כדי שלא יהיה לך ספק. לא היה צריך להתאמץ כדי לחפש ולראות את הצעות החוק שלי, משום שרבות מהן הוגשו כאן בכנסת על ידי לאורך שנים ארוכות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ובציוציו של נתניהו שלא נגעו בענייני מערכת המשפט? הוא נשאל שאלות קונקרטיות, שבוע לפני הבחירות הוא סירב לענות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
שלך, אדוני. איפה היה ראש הממשלה? יום לפני השבעת הממשלה לא ידענו אם אתה שר המשפטים.
היו"ר משה סעדה
¶
חברת הכנסת מלינובסקי זו פעם שנייה שלך. אם תמשיכי, נוציא אותך. אם את רוצה לצאת, את יכולה לצאת לבד.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בסדר גמור. אני אסבול את זה בסבלנות. אני לא אוהבת שעושים עליי סיבוב.
(היו"ר שמחה רוטמן, 13:22)
שר המשפטים יריב לוין
¶
חבל. חבל שאין יכולת, אין יכולת הכי בסיסית להקשיב לדברים גם אם יש חילוקי דעות.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני אמשיך ואומר: אני חושב שחוות-הדעת הזאת רוויה בדוגמאות, סליחה על הביטוי, פשוט דמגוגיות, ובהתעלם מדבר אחד פשוט, אם שר יפעל בניגוד לחוות-דעת משפטית, וחוות-הדעת הזאת תתברר בסופו של דבר כחוות-דעת נכונה, הוא יישא בכל האחריות, כולל העובדה שיוכלו ללכת לבית משפט, כדי להוציא צו נגד פעולותיו, יוכלו ללכת לבית משפט כדי לבטל החלטה שלו אם הייתה בלתי חוקית או הייתה נגועה בניגוד עניינים – כל הדברים האלה הרי קיימים, הם לא השתנו בשום דבר. ואתה יודע את זה היטב, לא פחות טוב ממני. ולכן התיאור שתיארת כאן, אין לו דבר וחצי דבר עם המציאות. מה שיש בו זה בדיוק המצב שקורה עכשיו, ששר בממשלה רוצה לקדם מדיניות, בעיני היועץ המשפטי זה לא מוצא חן, ומה שהוא עושה, זה פשוט מסכל את היכולת שלי להביא הצעת חוק לשולחן הכנסת על ידי סחבת ועל ידי פעולות אחרות שאתם עושים. זאת האמת הפשוטה.
יותר מזה, הצעת החוק אגב לא מדברת, והיא לא הצעת חוק שלי, אבל אני קראתי אותה – אני לא רואה שהיא מדברת על כך שאי-אפשר יהיה לקבל ייעוץ. ההפך הגמור, אני לא מכיר שום שר שלא ירצה לקבל ייעוץ. הטענה היא רק אחת, שבסופו של דבר הוא ישמע את הייעוץ, והייעוץ הוא ייעוץ. ואחרי שישמע ייעוץ, יצטרך לקבל החלטות.
שר המשפטים יריב לוין
¶
עו"ד לימון, אני חייב לומר לך שעל דבר אחד, לפחות עד הבוקר הזה, לא הייתה לי מחלוקת, שבייעוץ המשפטי לממשלה יושבים אנשים בעלי רמה משפטית גבוהה מאוד וידע עצום, ויש לי המון מה ללמוד מכם, אבל אתם הסברתם לי – אני חייב לומר, הסבירה לי היועצת המשפטית לממשלה שהסיבה העיקרית שבגללה היא לא יכולה להגיש תזכיר במהירות זו העובדה שנדרש מחקר של משפט משווה בנושאים השונים. כך היא הסבירה לי. זה לא חשוב שאנחנו הבאנו מחקרים שלמים על משפט משווה, והנחתי אותם על השולחן. והינה בחוות-הדעת שהבאת כאן אין שום מילה, אפילו לא אחת, על משפט משווה, מה קיים בעולם.
איך ייתכן שיוצאת משולחנו של הייעוץ המשפטי לממשלה חוות-דעת לוועדה בסוגיה כזאת בלי מילה אחת על משפט משווה, בניגוד לכללים שלכם, בניגוד למה שאתם עומדים עליו ביחס לתזכיר שאני ביקשתי שיפורסם? ואני אגיד לכם למה זה לא קורה. אתם יודעים למה? כי אין למה להשוות, כי אין שום מדינה בעולם שיכול להתרחש בה מה שקרה עכשיו. שמערך הייעוץ המשפטי מתנהל באופן הזה, שהיועץ הוא המחליט והוא הקובע והוא המכתיב, והשר, אם עושים לו טובה, אולי ניתן לו שמישהו ייצג אותו בבית משפט. אגב, היחיד. לכל טרוריסט, ובצדק, מגיע ייצוג משפטי, לכל אדם שעשה את המעשה הפלילי הנורא ביותר מגיע ייעוץ משפטי, ולכל אדם שטוען את הטענה האבסורדית ביותר מגיע ייצוג משפטי, רק שר צריך לעמוד כעני בפתח לייעוץ המשפטי לממשלה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
איך שרים אחרים הסתדרו? איך שרים הסתדרו 75 שנה? אולי אתה לא בסדר? אולי אתה לא יודע לעשות את זה? אתה מאשים את הרצפה שהיא עקומה, נו באמת. הכול לא בסדר, כולם מפריעים לך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
שמעתי את זה לפני 25 שנה, כשעליתי ארצה אמרו לי: סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות.
שר המשפטים יריב לוין
¶
תני לי לסיים. אני לא מדבר באוויר, אני מתייחס לגוף הדברים שנאמרו, לגוף חוות-הדעת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא. דבר איתנו. אל תאשים פה פקיד. דבר איתנו בגובה העיניים. הוא בסך הכול עובד מדינה. על תעשה לו פוליטיקה.
שר המשפטים יריב לוין
¶
חברת הכנסת מלינובסקי, כנראה לא שמעת את הדברים שאמרתי בתחילת הדרך. הרי לו הייעוץ המשפטי לממשלה היה טורח לדבר איתי לפני הישיבה, ולהציג לי את הדברים לפני הישיבה, יכול להיות שלא הייתי צריך להשמיע את ההערות שלי עכשיו. אולי היו נותנים לי הזדמנות להציע למשל להביא קצת משפט משווה, שהיה מאיר את עינינו, ואולי אם היו הולכים לבדוק את המשפט המשווה, היו באים עם חוות-דעת אחרת. אולי. ניסיתי, תאמיני לי. איך אמרתי קודם? אני שמעתי את זה פה בפעם הראשונה, מה לעשות.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני מבקש לומר עוד שני דברים אחרונים. יש לי עוד מה לומר, אבל אני אסתפק בזה. שמענו את התיאור הדרמטי על השרים המגיעים זה עם עורך דינו של זה לבית המשפט. סליחה, מי שהיה שר יודע שיש לממשלה תקנון עבודה, ובמקום שיש מחלוקת בין שרים, יש מי שמכריע. ואני אדהים אתכם בעניין הזה, שלפחות לפי מה שקובע תקנון עבודת הממשלה, אנחנו לא שונים משאר העולם, כי מי שמכריע זה לא היועץ המשפטי לממשלה, זה ראש הממשלה. ואם יש מחלוקת בין שרים, יכריע בה ראש הממשלה. אבל לא על זה אנחנו מדברים, עו"ד לימון, אנחנו מדברים על מצב שבו על דעת הממשלה ועל דעת ראש הממשלה, עמדתו של השר היא שונה מעמדת הייעוץ המשפטי, ורוצים כולם בממשלה שעמדתו תובא בפני בית משפט, ואתם לא מאפשרים את זה. וזה דבר שלא יעלה על הדעת.
והנקודה האחרונה, ונדמה לי שהיא עומדת מעל כל האירוע שאנחנו דנים בו על כל היבטיו. יש משפט אחד שאמרת, שאולי מגלם את הכול, אני לא בטוח שאפילו אמרת אותו מתוך מודעות אמיתית. אמרת שהייעוץ המשפטי פועל מתוך ראיית האינטרס הציבורי, אז אני רוצה לעדכן את הייעוץ המשפטי לממשלה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. בדמוקרטיה האינטרס הציבורי מיוצג פה, בשולחן הזה, באולם המליאה על ידי חברי הכנסת שנבחרו על ידי הציבור, תהא דעתם אשר תהא. אני מגיע לכאן, יכולתי לשמוע מומחים גם בלשכתי – אני מגיע לכאן כי אני רוצה לשמוע את נציגי הציבור מכל הקשת הפוליטית, כי אני חושב שזאת חובתי, לשמוע את עמדת הציבור. אתם בכל הכבוד לא עומדים מעל מי שהציבור בחר. אף אחד לא שמכם לקבוע מהו האינטרס הציבורי.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אמרתי לך, ואני אחזור בפעם השלישית, חברת הכנסת מלינובסקי, אם היו מציגים בפניי ושומעים את עמדתי, לא הייתי צריך לעשות את זה כאן - -
שר המשפטים יריב לוין
¶
- - אבל מסתבר שכאשר עשו איתי ישיבה אתמול, זה היה כדי לסמן וי ביומן שהייתה ישיבה, לא באמת כדי לדבר איתי על מה שהולך לקרות פה, אז אין לי ברירה. אני מתנצל. הינה, אני מתנצל בפני עו"ד לימון, אין לי שום כוונה לתקוף אותך ברמה האישית, שלא תהיינה אי-הבנות. יש לי טענות קשות מאוד אליך ברמה המקצועית. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, ואני אומר את זה בהכירי את היכולות שלך. לו הייתי חושב שעומד בפניי אדם שאיננו מבין על מה אני מדבר, אז אולי הייתי - - -.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אתה לא מערבב את האישי. חברים בואו, הוא מדבר פה על עובד ציבור, על ד"ר לימון, הוא עובד ציבור. מדובר בשר המשפטים, מה שהוא רוצה לעשות בדלת סגורה, שיעשה בדלת סגורה. זה לא מכובד.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אמרתי את דעתי על דברי השר לוין, שהם לא מכובדים, הם לא מכבדים, ושיתבייש, זה הכול.
שר המשפטים יריב לוין
¶
חבר הכנסת כסיף, דווקא אתה צריך להיות הרבה יותר רגיש, אני חושב, מכולם כאן לדברים שאני אומר, כי אתה - - -
שר המשפטים יריב לוין
¶
אתה יודע שעמדתי במבחנים מאוד קשים כדי לשמור על זכותך לבטא את עמדותיך, כך שאני לא מדבר מבפה אל החוץ.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני חושב שההקפדה על כך שתישמע עמדת נבחרי הציבור וכלל הציבור, והכרעה מהו האינטרס הציבורי, תתקבל פה ולא במקום אחר, באיזה לשכה של מישהו בעל ידע משפטי, מצוין ככל שיהיה.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אני חושב שזה אינטרס משותף של כולם, לא חשוב באיזה מקום נמצא כל אחד, כי אני חושב שכולנו רוצים שתהיה כאן דמוקרטיה, שאנשים לא ילכו לקלפי ויגלו שסמכות ההחלטה נמצאת בכלל אצל מישהו אחר. אני לא חושב שמישהו רוצה את הדבר הזה.
אני רוצה לסיים במשפט אחד לך, עו"ד גיל לימון, אבל באמת זו לא טענה אישית, כי אני חושב שאתה פשוט שיקפת את התפיסה המוסדית שלכם בצורה הכי נקייה שיכולה להיות, והבאת את כל האבסורד הזה שחייבים לתקן אותו על השולחן בשיא העוצמה.
אני באמת באמת חושב שאתם צריכים לעשות חשבון נפש מסוים, לשאול את עצמכם, האם כך זה צריך להתנהל? האם אפשר להסכים שדברים יתנהלו באופן הזה? האם אלה צריכים להיות היחסים שבין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה? אני מאוד מאוד מקווה שלפחות מכאן ולהבא, השר לפחות במקרה של שר המשפטים, יהיה לו לפחות איזה צל של מושג מה מתרחש ומה אמור להיות מובא לשולחן הכנסת בעניינים הנוגעים למשרדו, לא תוך כדי הישיבה, אלא אם אפשר קצת לפניה. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה, אדוני שר המשפטים. אני רק אעיר, שמעתי חלק מהדברים מרחוק, וחלק מהדברים כאשר כבר הגעתי. אני מציע שהדבר ייבדק אולי לישיבות הבאות מצד הייעוץ המשפטי, כיצד הצגת עמדה מטעם הממשלה, שמנוגדת לעמדת הממשלה ולהחלטות הממשלה, עולה בקנה אחד עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה? אני לא צריך תשובה כרגע, יהיו עוד הזדמנויות. חברת הכנסת אורית פרקש, ואחריה – חברת הכנסת לשעבר זהבה גלון, ואז נמשיך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
באמת תודה רבה, היושב-ראש, ושר המשפטים, תודה שכיבדת אותנו בנוכחותך, וכמו שאתה יודע אני גם חושבת שהיית שר מצוין. כשר התיירות הגעתי אליך ללשכה, ובאתי ללמוד ממך, ולמדתי המון. אני חושבת שאתה שר ביצועי, שהעשייה חשובה לו, ודווקא בגלל זה אני רוצה להעלות את ההערות שלי לפרק שנמצא כאן היום בוועדה.
מה שקרה כאן עכשיו עם הייעוץ המשפטי לממשלה, השר, בעיקר מעציב אותי, כי בסוף יש כאן איזה אירוע, ואני בחיי המקצועיים פעם ישבתי בצד הזה, והיום אני יושבת בצד הזה, ואני רוצה להגיד לך שאין לאירוע שקרה עכשיו הצדקה, או מצדיק משהו בבניית מודל שיכול לקלקל את כל המערכת כולה. כדי להיות שר מצוין צריך מערכת פקידים טובה ומקצועית, וגם אמרת שיש שם אנשים עם ידע חריג מבחינה מקצועית. תראה את הערך שיש לייעוץ משפטי בכנסת ותבין. לכן אני רוצה להתייחס לגופם של דברים.
הפרק הזה בסדרה שמכונה "רפורמה משפטית" מכילה שני אלמנטים: האחד, מה מעמדה של חוות-דעת משפטית; והשנייה, הזכות של שר לייצג את עצמו בהליך משפטי. אני הייתי מבקשת שנפריד בין שתי הסוגיות האלה.
אני נוטה לחשוב שצריך לקבל את תיקון המנגנון של הייצוג בבתי משפט, וכאשר שר, בנסיבות כמובן, ובעיקר כאשר אין הסכמה עם הדרג של הייעוץ המשפטי, יוכל לייצג את עצמו, כמו שראינו במקרים לאחרונה. אבל כשאני מסתכלת על הפרק הראשון, אדוני השר, תראה מה כתוב שם, אני רוצה להקריא לך את הדברים: הממשלה תקבע את עמדתה המשפטית בדרך כלל. "עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורה." אני בכלל לא מבינה מה זה אומר בעברית. (ד) "עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, לא תחייב אותם, ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורם." (ה) "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה."
אני יודעת מאיפה אתה בא. אתה הסברת. בפה מלא הסברת. אמרת: אני מרגיש שאין ייעוץ משפטי שיגבה אותי. אני לא צריך לבקש טובות, אני צריך יועץ משפטי שיהיה יועץ משפטי שייתן לי את השירות שלו אני זקוק בשביל ליישם את המדיניות שלי. אבל מה כתוב פה? זה לא מה שכתוב פה. מה שכתוב פה זה רישיון לשחיתות.
אני רוצה להחזיר את עצמי במנהרת הזמן שלושה שבועות אחורה, נגיד שאני שרה במשרד החדשנות. אני קוראת ליועץ המשפטי, אני אומרת לו: יש תחתיי רשות חדשנות שיש לה רק 5 מיליארד שקלים, אני רוצה 300 מיליון מתוך זה לתת דווקא לראש עיר שהצביע לי, שעזר לי, שעשה לי, שיכול לקדם אותי פוליטית. יבוא יועץ משפטי ויגיד לי: את לא יכולה. זו אפליה. זה ניגוד עניינים. זה לא עבר תהליך. מה עם הקריטריונים? צריך לבדוק אם זה מועיל לכל הציבור. עצות טובות שדרך אגב הרבה פעמים מובילות להחלטה יותר טובה. אבל איך אנחנו נהיה בעולם החדש אחרי הצעת החוק הזאת?
אי-אפשר לנתק מהקונטקסט הכללי, היועץ המשפטי כבר לא יהיה חלק מהמערך של משרד המשפטים, אלא הוא יהיה אדם, ואני מדגישה פה עם אלף קווים תחתונים, במשרת אמון. דרך אגב, זה יכול להיות עורך דין מצוין שאני מכירה מהשוק הפרטי, שאני מביאה, והוא ייתן לי עצה, ואני אוכל גם להחליף אותו בכל רגע נתון, מה שדרך אגב ישפיע על משקלו הסגולי בעבודה, ואז יש הסעיף הזה.
מה מפריע לי? אתה בתור שר ביצועי, אנחנו מייצרים פה כאוס טוטלי. נניח שאני שומעת לפי המשפט הזה את היועץ, ואני אומרת לו: שמעתי אותך, שמעתי את עצתך, עצתך לא התקבלה, ואני עכשיו אחלק את הכסף כראות עיניי, נגיד – זה לא מדויק עם רשות שהיא סטטוטורית, אבל נגיד, וזה לא שונה מאגף או מתקציב אחר וכו' – מתחיל פה מחול שדים.
אני קיבלתי את ההחלטה, תיאורטית הייעוץ המשפטי הרגיל של משרד המשפטים וכל גופי הממשלה, תיאורטית בכלל לא יודעים על ההחלטה הזאת. מי יודע על ההחלטה הזאת? יש לי יועץ משפטי של עצמי, ואז צריך מישהו מהציבור לראות את ההחלטה הזאת כדי ללכת לבית המשפט. בית המשפט על פי הרפורמה השנייה בחוקי-יסוד בכלל אסור לו לנגוע, אז אם זה שוויון ואפליה, וזכויות מיעוטים, וזכות חופש עיסוק וזכות קניין, הוא בכלל מחוץ לדלת, לאזרח בכלל אין מה לדפוק. ייקח אותו הסדרן, יגיד לו: אין לך עם מי לדבר.
משה סעדה (הליכוד)
¶
כל ההפחדות וכל השיח הזה הוא לא קשור למציאות. זה התחיל עם גיל לימון וממשיך עם אחרים. כמה אפשר?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שר המשפטים, חוק אחרי שהוא נחקק, וכל הספר כולו יוצא לאור, הוא באמת כבר לא בשליטתך. כשספר החוקים יוצא לדרך, יש לו חיים משלו. אנחנו נצטרך להסתכל לאמת בעיניים, ומחר זה לא יהיה שר כמו יריב, זה יהיה שר אחר.
ואיך זה עובד? מה עושה הדרג המקצועי במשרד? מה עושה החשב של המשרד? דרך אגב הוא אחראי על חלוקת כספים נאותה ועל חוק מכרזים, אולי גם אותו נחליף ונשים אותו במשרת אמון? העובדים של המשרד, מה הם עושים? הם יכולים להעיר? הם יכולים לא להעיר? הם חשופים לאחריות? האם המנגנון הזה יוצר יותר שחיתות, פחות שחיתות?
ברמה המשפטית נטו יצרנו מנגנון שהכול מתנקז לבתי משפט, ואותם בתי משפט שכבר כורעים תחת העומס, ולכן חצי מחוסר התפקוד שלהם, יהיו עוד טענות כלפיהם, כי הכול יתנקז אליהם לבתי המשפט, והינה הממשלה העבירה את כל הבעיות לבתי המשפט.
למה צריך את הסעיפים האלה? גם במודלים אחרים במדינות אחרות, אין סעיף שאומר ששר לא יהיה חייב להקשיב לעצה משפטית. פשוט עדיף שהחוק ישתוק, כמו שקורה עכשיו למשל. בא היועץ המשפטי - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
סליחה. בכמה ישיבות ממשלה הייתי איתך ביחד, שר המשפטים, בממשלת הליכוד? בא ייעוץ משפטי ואומר על חוסר נחת שלו ממשהו - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
נכון, היית יושב-ראש הכנסת, אבל הייתי אתכם בממשלה, והיו מספיק פעמים ששרים אומרים: זה עולה כדי אי-חוקיות? ויועץ משפטי אומר: לא, זה לא אי-חוקיות. ואז ממשיכים ועובדים, וממשיכים ועושים. אבל אין כאן סייג, אין כאן חריג. אם בא יועץ משפטי ואומר לו "זה גניבה". מותר? אנחנו מכשירים עבריינים בחסות החוק.
אנחנו עושים היום פה רישיון צ'ופר, מתנה לשרים. דרך אגב זה רק לשרים, זה אקסקלוסיבי, זה לשרים ולממשלה, לקבל רישיון להתעלם מעצה משפטית. בכל נושא, בכל דבר, בלי סייג, בלי פגם.
אני חושבת שזה לא מקרי. אדם כמו שר המשפטים לשעבר פרידמן, השר יריב לוין, אי-אפשר לחשוד בשר פרידמן בחיבה יתרה למערכת המשפט או למשרד המשפטים כפי שהם, וכששאלנו אותו על הצעת החוק הזאת הוא אמר דברים מאוד ברורים: אני מתנגד למשרות אמון של יועצים משפטיים - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוא אמר: מה זאת אומרת להתעלם מעצה משפטית? מכל עצה משפטית? איך תסדיר את הבלגן מבחינת המחלוקות? איך תסדר את זה בין שרים?
דרך אגב, האם אתה חושב שראש הממשלה במדינת ישראל, הדבר האחרון שחסר לו זה כל היום לשבת ולהכריע במחלוקות של פרשנות משפטית? הרי תיק מגיע לבג"ץ, מחלקת בג"צים אוספת את הדעות מכולם, והרבה פעמים זה עולה למעלה ומגבשים עמדה משותפת לממשלה.
מה אני מנסה להגיד לך? ברמה הניהולית גרידא, ברמה האקזקוטיבית גרידא, מעבר לנושא האמון בשלטון החוק, שדיברתי עליו, אני חושבת שיש כאן משהו שניהולית הוא לא יעבוד. אם היום כל גוף עסקי יודע למשל שכאשר הוא, מה שנקרא, מצפצף על כספי ציבור, מצפצף על האינטרס הציבורי, הוא יצטרך לדבר בקול אחד עם משרד המשפטים, עם מחלקת בג"צים, עם היועץ המשפטי, הוא אומר: שווה לי לצאת למלחמה הזאת, עכשיו הוא ידע שהכול בלגן אחד שלם. בוקה ומבולקה. יהיה יועץ משפטי אחד, בהליך מסוים יבוא היועץ המשפטי לממשלה ויגיד עמדה שסותרת את הממשלה, הוא יגיד: אמרנו לו שזה לא חוקי, והוא המשיך כשזה לא חוקי.
אני חוששת שהדבר הזה יהפוך מהגנה, למשהו שיחשוף את הדרג האקזקוטיבי. אני חושבת שהבעיה העיקרית של הניסוח הזה, ואני מדברת על הכוונה שלך, היא כוונה אחרת. זה ייצר מצב שמבחינה ניהולית יש כאוס, מבחינת שחיתות בוודאי נקבל פה הרבה שחיתות, והרפורמה, שר המשפטים צריכה להתעסק בזכויות נאשמים, צריכה להתעסק בפיקוח הדוק על חקירות, על עוד הרבה מאוד ברים.
מה שהיה כאן בתחילת הדיון זו דוגמה למשפט Bad cases make bad law, זה לא קשור לכלום. אני חושבת שאי-אפשר להתעלם מהדבר הזה.
אני חושבת שהחוק הזה, כפי שהוא מנוסח כרגע, לא זו הכוונה. הוא כתוב בצורה שהוא כאילו פתאום נותן היתר לעבור על החוק. אני מקווה שכולם מסכימים שזו לא הכוונה, ופשוט צריך למחוק את כל הסעיפים האלה. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היא התייחסה לנוסח. למדתי מהטובים ביותר, גלעד, לנצל את זכות היושב-ראש להתייחס. אני מקווה שזה מותר לי. אולי אני אבקש חוות-דעת של הייעוץ המשפטי אם מותר לי לדבר...
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני אתעלם ממנה או שלא. אני רק אעיר שאין פה מילה, למרות האמירות שאמר עו"ד גיל לימון ולמרות האמירות שאת אמרת – אין פה מילה שמתירה לעבור על החוק. יש פה אמירה שבעיניי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - - בעיניי היא כמעט טריוויאלית, שעצה משפטית של יועץ משפטי איננה החוק, אלא פרשנות. פרשנות אפשרית, אולי פרשנות טובה, אולי פרשנות שכדאי כ-good practice להקשיב לה, אבל היא לא החוק.
מה ששמענו פה מראה לפחות – אני אפילו לא מתייחס להחלטות הממשלה שעסקו בנושא ולפסקי הדין שעסקו בנושא, שפשוט התעלמו מהם, כולל אמירות של שופטי בג"ץ, כולל שופטי בג"ץ שנמצאים היום במערכת, שאמרו ליועץ המשפטי: הלו, התבלבלת, אתה יועץ ואתה לא החוק – שבכל זאת כנראה את השורות האלה בפסקי הדין לא קראו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
המטרה שלנו היא שגם יקראו וגם יבינו, ויהיה לנו שלטון של החוק ולא שלטון של אנשים, או יהיה לנו The rule of law ולא The role of lawyers. זה דבר, על פניו, שכל מי שאי פעם היה שר בממשלה אמור להסכים לו.
אני מקווה שתצטרפי את וחברייך אליי למסע הניסוח, כדי שהכוונה הזאת אכן תצא אל הפועל, אבל את העיקרון הזה אנחנו צריכים לקבוע דווקא לאור הניסיון, ואני חושב שניסיון שצברו גם אנשים בשנה וחצי האחרונות, שאינם היום חלק מהממשלה, שיכול ללמד אותנו כמה וכמה דברים על התנהלות של יועצים משפטיים ששכחו שעצתם היא חשובה, היא יכולה בהחלט לסייע, אבל היא רק עצה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, בבקשה. אני רק מפנה את תשומת ליבך ואת ליבנו לשעון. אני מקווה שאני אצליח להכניס עוד דובר אחד אחרייך במידת האפשר. בשעה 14:00 אנחנו חייבים לסיים בגלל ישיבות סיעה.
זהבה גלאון
¶
תודה רבה, אדוני. אני יושבת כאן בישיבה היום, לצדי סביב השולחן חברי כנסת לשעבר שהתגייסו להופיע בוועדות הכנסת מעכשיו לאורך החודשים הקרובים, חברי כנסת מהימין, מהמרכז, מהשמאל, מכל עברי הדעה והדעת, כדי לבוא ולפעול נגד המהפכה המשטרית שאתם מנסים לקדם כאן.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הוועדה: זה שאתה קורא לשם הדיון "ציון במשפט תיפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט", ואתה משתמש בדברים של הנביא ישעיהו, זה לא הופך את ביזת הדמוקרטיה למשהו יהודי. זה משהו אנטי יהודי. אין צדק במערכת המשפט? אבל כנראה שמי שאמון על הצדק זה השר שיושב לצדך.
אני מכירה את השר לוין הרבה שנים. אני רוצה לספר לחברי הוועדה, אני חושבת שקרוב לשני עשורים התעמתנו בזירה הציבורית, בזירה הפרלמנטרית, בזירה התקשורתית, בנוגע לרפורמות שהשר מבקש לקדם. ישבתי עם השר שנים, שנים בוועדות, בוועדת החוקה שנים, מעולם לא ראיתי – אני חושבת, אני אומרת את זה כמעט באחריות מלאה – שמקיימים דיון כזה, על מה שנקרא "טרום נוסח", וששר משפטים גורר את הייעוץ המשפטי לממשלה כמו סחבה בשוק. לא ראיתי התנהלות כזאת. מה זה צריך להיות? מה זה הדיבור הזה – זה לא אישי, זה מקצועי, אדוני השר – כמו שאומרים "ברבאק"? סלח לי על הביטוי הלא פרלמנטרי.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
מה זו הייתה היועצת המשפטית הזאת? מה זו הייתה נישאת העליון הזאת? הם קופצים לתוך המגרש הפוליטי.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
- - - לשלוט מיעוט קיצוני. עם ישראל הראה לכם את דרכו מחוץ לכנסת. אתם סיימתם לשלוט. סיימתם.
זהבה גלאון
¶
אדוני היושב-ראש, השר לוין הזיל דמעות תנין – איך עשו לי את זה? ישבו איתי אתמול בישיבה. אני תוהה איך חשה נשיאת בית המשפט העליון ערב לפני הדיון בבג"ץ דרעי, כששר המשפטים באבחת גרזן מבקש להוריד את הכורת על כל שיטת - - -
ניסים ואטורי (הליכוד)
¶
סליחה, אדוני היושב-ראש, יש פה נשים מבוגרות קצת, והן מקללות חברי כנסת, זה לא מקובל.
ניסים ואטורי (הליכוד)
¶
מה זה הדבר הזה? את מדברת על השר, מבקשת ממנו שיכבד, ואת לא מכבדת. כל הדברים שלכם דמגוגיה.
זהבה גלאון
¶
אדוני היושב-ראש, שר המשפטים לשעבר פרידמן התייחס לסוגיה שכתבתי כאן. אני רוצה רגע לצטט אותה ולצטט את דבריו של היושב-ראש. אני לא רוצה להתייחס כרגע לגופה של ההצעה על מינוי היועצים המשפטיים, ואני אתקתק אותה כמו שאמרת, כי לוח-הזמנים קצר, צריך להסתכל על ההצעה כחולייה במכלול. אנחנו מדברים כאן על חולייה במכלול, לרסק את כל שיטת האיזונים והבלמים במערכת המשפט הישראלית.
מונחות כאן על שולחן הוועדה גם חוות-הדעת של מכון זולת, שלנו, של פורום המרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, של הרבה מאוד ארגונים שיושבים כאן סביב השולחן. אני מציעה לחברי כנסת להסתכל ולעבור עליהן בקפידה, כי העמדה שתוצג בניירות האלה, לפחות ממה שאני ראיתי, שונה מאוד מהעמדה שהציג שר המשפטים.
אני רוצה לתת דוגמה אחת, ובזה לסיים, אדוני. השר פרידמן אמר שאם יקבלו את עמדת היועץ המשפטי, והוא יאמר לא לגרש אדם, אז הוא עדיין יוכל לפנות לבית המשפט, ואז יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת רוטמן, אמר "ללא ספק". אני מצטטת.
זהבה גלאון
¶
אני רוצה להזכיר, לך, חבר הכנסת רוטמן, יש את חוק-יסוד: ההגירה בדרך, לשלול בכלל נגישות לערכאות, ויש שופטים שימונו על ידי הממשלה, ובכלל עוד מעט תהיה עילת הסבירות. מה זו ההצגה הזאת?
זהבה גלאון
¶
אדוני היושב-ראש, תרשה לי. מה זו ההצגה הזאת? מה שאתם רוצים לעשות זה פשוט לחסל כאן את כל המשטר הדמוקרטי. אתם עושים כאן מהפכה משטרית.
זהבה גלאון
¶
לא. ממש לא הפיכה. זו לא הפיכה משפטית, זו מהפכה משטרית. זה מה שאתם רוצים לעשות.
אני אומרת לך, אדוני השר, ואתה יודע שאנחנו מכירים הרבה שנים, אם אתה מרשה לעצמך לדבר באופן הזה לנציג, פקיד, פקיד בכיר, יועץ משפטי, דוקטור – אם אתה מרשה לעצמך, אתה לא סופר אף אחד, אז מה הפלא שמתייחסים אליך כמו עציץ?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פרופ' קרמניצר, אתה בעזרת השם תהיה אחרון הדוברים להיום. אם אתה תצטרך כמובן עוד זמן מחר, אז תוכל לפתוח, או בכל זמן שתבקש כשנמשיך לדון בנושא.
שר המשפטים יריב לוין
¶
אם מותר לי להעיר הערה אחת, אני זכיתי ללמוד אצל פרופ' קרמניצר, אז אם יש טענות אליי, אפשר לבוא אליו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זו דוגמה טובה שהביטוי "אין הקפדן מלמד" לא תמיד נכונה, כנראה היו צריכים להקפיד יותר בלימודיך.
מרדכי קרמניצר
¶
זה לא לגמרי הוגן, כי אם אני אחראי זה משא כבד מנשוא. אני רוצה להגיד משהו על ההליך. נראה לי שדי ברור ממה שאמרה היועצת המשפטית לכנסת, שההליך שמתקיים כאן הוא הליך על העוקם. מדובר בהצעת חוק פרטית, ולא בשום דבר אחר. זה לא מתאים למשהו שנעשה וניזום בוועדה. זה פשוט לא זה. זה לא מתאים לזה מבחינת הנוהג, מבחינת האופן שבו מתייחסים למוסד הזה, למשהו שקורה בתוך ועדה. וזה לא טוב שבדברים כל כך חשובים ויסודיים ומרכזיים לא מקפידים על הפרוצדורה המקובלת בבית הזה, בבית החשוב הזה, לכן חשוב לעלות על המסלול.
העניין לא מתנהל על המסלול מתחילתו. שר המשפטים, עם כל הכבוד, לא היה צריך להתחיל את המסע במסיבת עיתונאים, הוא היה צריך לבוא למשרד, לפגוש את אנשי הייעוץ והחקיקה, להציג את משנתו, ולהגיד: אני רוצה עכשיו לשמוע אתכם. בשלב הזה לשמוע אתכם, אולי הם היו משכנעים אותו שיש אלמנטים מסוימים בדברים שלו, שלא צריכים להיות מוצגים, שהם מוטעים. ככה היה צריך להתחיל העניין הזה.
אני לא מבין, מה הבהילות? הממשלה הזאת חוששת שבתוך כמה חודשים היא תיעלם כגוף השולט בישראל? אתם לא חוששים מזה. זה ייקח כמה שזה ייקח. לא עושים דבר כזה בבהילות. אם ייעוץ וחקיקה אומרים שהם צריכים שלושה שבועות, ארבעה שבועות, חודשיים, צריך לתת להם את הזמן הזה ולא לנשוף בעורפם. זו תוצאה של החיפזון הזה שאתה לא קיבלת את חוות-הדעת של היועצת המשפטית, שהם היו צריכים לכתוב אותה בקצב זמנים בלתי סביר. כל המערכת נכנסת לבולמוס שהוא לא מתאים.
אנחנו עוסקים כאן בשינוי משטרי יסודי, ואנחנו, כאזרחים, רשאים לדעת מה כל החבילה, לא בכל פעם שיזרקו לנו משהו נוסף. אתם מדברים על שלב א'. אנחנו זכאים לדעת, כאנשים שמבינים עניין, מהו שלב ב' ומהו שלב ג'. זו זכותנו לדעת. לא הגיוני לעסוק ביועץ המשפטי לממשלה בהיבט אחד ולא לעסוק בו בכל החבילה, כולל המינויים שזה דבר קריטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי שאלת הבהרה. אני כמובן אתן לך להשלים את דבריך, וכמו שאמרתי גם בהמשך, אבל אני באמת מנסה להבין. אני מכבד מאוד את דעתך, ואני גם מכבד את דעתו של פרופ' שטרית שדיבר לפניך. שניכם מתנגדים לרפורמה, כל אחד מכיוונו הוא, אבל אתה אומר: תביאו לי חבילה שלמה, תביאו לי הכול, תגידו לי כל מה שאתם מתכננים לעשות בבת אחת, והוא אומר: תביאו לי אחד-אחד ואל תביאו לי הכול ביחד. נניח שאני רוצה לצאת ראש משני הפרופסורים שפה, מה אני עושה?
מרדכי קרמניצר
¶
ברור שאי-אפשר לדון בכל בבת אחת, אבל הדיון בפרטים בכל פרק מושפע באופן קריטי מהתמונה הכללית. הדיון צריך להיות נושא-נושא. נושא היועץ המשפטי צריך להיות נושא עם העניין הזה שאתם מדברים עליו בהצעה הזאת, אבל גם עם העניינים האחרים שאתם רוצים לעשות ליועץ המשפטי. לא יכול להיות שיהיו חתיכות-חתיכות. אנחנו צריכים לדעת מה התוכניות של הממשלה.
מרדכי קרמניצר
¶
- - את כל המכלול הזה אנחנו צריכים לדעת, ואז נדון בו.
משום שאין ממש זמן כרגע, אני רוצה כן להגיד משהו - - -
מרדכי קרמניצר
¶
אני מודה לך. אני רוצה להגיד משהו על משפט משווה. משפט משווה זה לא איזה דבר שכאשר אתה מוצא משהו שמוצא חן בעיניך, אתה לוקח, וכשאתה לא מוצא משהו שמוצא חן בעיניך אתה לא לוקח. יש מושג שקוראים לו "Cherry picking", כשאתה בוחר דברים יפים משיטות שונות. אסור להפוך את ה-Cherry picking ל-Garbage picking. הרבה פעמים כל מיני הצעות בנויות על משהו שמצאנו באיזה מדינה. קנדה, מצאנו קנדה, קנדה מדינה מכובדת, אפשר לקחת משם. אני מודיע לכם שבשיטה הזאת אפשר לאסוף דוגמאות רעות מכל מיני שיטות ולהחריב את השיטה שלנו. ככה לא עושים משפט משווה.
מרדכי קרמניצר
¶
משפט אחרון. זה יהיה פתיח לדברים הבאים שלי. אי-אפשר לעשות משפט משווה ברצינות בלי להכיר את התרבות הפוליטית במדינה שאליה מסתכלים. זה נתון קריטי. לכן להסתכל על הסעיפים זו הטעיה רבתי. צריך לבחון את התרבות הפוליטית והתרבות המשפטית, ורק אז לעשות משפט משווה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה, וכמובן, כמו שאמרתי, נשמור על זכותך לדבר בהמשך הדיונים. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:01.