פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



44
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/01/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, א' בשבט התשפ"ג (23 בינואר 2023), שעה 11:00

בחינת סוגיות מהותיות על סדר היום של השלטון המקומי

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
חנוך דב מלביצקי
יוסף עטאונה
חוה אתי עטייה
אליהו רביבו
נאור שירי

סימון דוידסון
מטי צרפתי הרכבי

רונן פרץ - מנכ"ל המשרד, משרד הפנים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי

שרון פלוטניצקי - המשרד להגנת הסביבה

שלמה דולברג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מרכז שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

שי רוזנצוויג - ראש מועצת אלפי מנשה, מרכז השלטון המקומי

אייל שמואלי - ראש מועצת כפר ורדים, מרכז השלטון המקומי

יצחק רביץ - ראש מועצת קריית יערים, מרכז השלטון המקומי

בני ביטון - ראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי

שי חג'ג' - יו"ר וראש מועצה אזורית מרחבים, מרכז השלטון האזורי בישראל

אמיר כוכבי - ראש עיריית הוד השרון

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

כרמל שאמה - ראש עיריית רמת גן

חיים רוקח - ראש מועצה אזורית גולן

יאסר ג'בראן - ראש מועצה מקומית כסרא סמיע

חיים מנדל שקד
-
חיים מנדל שקד

שרון רופא אופיר - חברת כנסת לשעבר וסגנית ראש מועצת קריית טבעון

מלי טופצ'יאשוילי - ראש תחום מדיניות תנועה ישראלית

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית חברות הניקיון בישראל

דוד דהן - יו"ר ארגונים חברתיים

תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

תמר פוליבוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בחינת סוגיות מהותיות על סדר היום של השלטון המקומי

שלום בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני מקדם בברכה את ראשי הרשויות, בראשם יושב-ראש מרכז שלטון מקומי שתיכף יגיע, יושב-ראש המועצות האזוריות, ראשי הרשויות, חבריי וידידיי ראשי הרשויות, אני תמיד זוכר מאיפה אני באתי, מנכ"ל משרד הפנים החדש – חדש-ישן, בפנים הוא חדש, אבל אנחנו מכירים אותו ואת יכולותיו, מר רונן פרץ, שתהיה לך בהצלחה גדולה, הרבה עיניים כאן ובכלל נשואות אליך – נציגי משרדי הממשלה השונים שנמצאים כאן, צוות הוועדה כמובן. אני רוצה בתחילת הדברים, היום במקרה או שלא במקרה, אין מקרה אצלנו, זה יום השנה לפטירתו של חבר הכנסת לשעבר, הרב אברהם רביץ יושב-ראש דגל התורה לשעבר. יש פה הרבה אנשים שמכירים ומוקירים את זכרו. איש חכם וישר דרך, שתרם הרבה מאוד גם כאן בכנסת, אבל גם להרבה מאוד הידברות בין הציבורים השונים במדינת ישראל. זכות גדולה מבחינתנו, ויש גם זכות המשכית, שיושב פה גם בנו, ראש מועצת קריית יערים. ככל שהפרידה קשה, בהחלט נעים להיזכר, בטח בשנינותו ובדברים הגדולים שהוא הוביל.

חבריי, אני את רוב החיים הציבוריים שלי עד כה העברתי ברשויות מקומיות, ולא נחתי ישר לתפקיד ראש עיר; עברתי כמעט כל מחלקה שהיא. גם במסגרת תפקידיי, הייתי בתפקידי רוחב ברשות מקומית, בעיריית בני ברק. התחלתי את זה בגיל מאוד מאוד צעיר. מי שאשם בזה קצת זה גם הרב גפני. כשקמה דגל התורה, הוא שיבץ אותי על אזור המרכז, ולאט לאט נשאבנו לתוך העשייה בעיריית בני ברק. אני חושב שבכל תפקידיי, גם כמנהל אגף חינוך, גם כמנכ"ל עירייה, גם כעוזר ראש עיר וגם כעוזר סגן ראש עיר, עברתי את כל המחלקות. תמיד אמרתי שעירייה אפשר ללמוד רק ברגליים, אין דרך אחרת.

עירייה לא מורכבת רק מראש עיר ומחברי מועצה, אלא היא מורכבת מעובדים. ככל שהעובדים רתומים, וככל שהדבר החשוב עבור העובדים זה לתת שירות – אתם יודעים, היום אין כמעט גוף פרטי, שלא עובד על שירות, וגופים פרטיים לא עושים את זה בכדי, כי הם יודעים ששירות טוב ושירות יעיל זה מה שמחזיק את החברה, מגדיל את החברה, הופך אותה לתחרותית יותר ולטובה יותר. אז יש לפעמים הרגשה, שכשאתה נכנס למקומות ציבוריים, אתה עובד כאילו במקום ציבורי – לא יודע, תנאים טובים, יש ועד עובדים, יש הסתדרות והכל בסדר. זאת שליחות, זאת שליחות והרבה מאוד ראשי עיר צמחו גם מתוך העשייה שלהם בעיריות. לכן אני רואה חשיבות גדולה מאוד בנתינת הסיוע לדבר הזה.

אני רוצה לומר לכם בגילוי נאות, שזאת הוועדה שרציתי מההתחלה. כשהתחילו ההסכמים הקואליציוניים, רציתי את הוועדה הזאת, ולא בכדי. אני חושב שיש לנו הרבה אתגרים ביחד, לעשות אותם ולעמוד בהם. אלה תחומים שנוגעים לכל אזרח ואזרח בערים השונות, ולכן החשיבות שלה היא גדולה.

אני רוצה לומר בפתיחה עוד כמה דברים. ראש עיר הוא ראש עיר של כולם, של כל אזרח, של כל ילד. אני אומר את זה לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים. אני הייתי ראש עיר בבני ברק, בתקופתי היה – עדיין יש, קיימות שכונות שהן לאו דווקא חרדיות ולאו דווקא דתיות, בזמנו היה יותר, היום יש שינויים דמוגרפיים כאלה ואחרים שקורים, אבל ידעו כולם בשכונות, כמו פרדס כץ ושכונות אחרות, שגם ראש עיר חרדי הוא ראש עיר שלהם. כשהשקיעו בחינוך, השקיעו אצלם. כשהשקיעו במדרכות ובכבישים – והרבה מאוד השקענו בדברים הללו, גם הרבה מאוד תודות, אפשר לומר את זה כאן לא לפרוטוקול, לרכבת הקלה שעברה גם בבני ברק וכו'. עשינו הרבה מאוד השקעות תשתית, ותמיד הקפדתי שאותו מיעוט שחי בשכונות האלה, ירגיש בדיוק כמו האזרח שמתפלל אתי בבית הכנסת ושילדיו לומדים עם הילדים שלי בבתי הספר. ככה אני רואה את תפקידו של ראש עיר וכך אני רואה את חובתו של ראש עיר. ראש עיר הוא אבא של כולם, הוא לא בוחר את הילדים, לא לפי כישורים, לא לפי מצב כלכלי, לא לפי אורח חיים, בוודאי לא לפי אורח חיים, וכו'.

ולכן מבחינתי, אני חושב שמבחינת כולנו, חייבת להיות שוויוניות בכל השקעה שקיימת בתושב X או בילד X, צריכה להיות גם בתושב Z ובילד Z, ויחד עם זאת, ברור שלא רק ההשקעה הרשותית צריכה להיות ככה, אלא גם התקציבים שמגיעים מהממשלה, ממשרדי הממשלה, צריכים להיות אחידים בעניין הזה. אנחנו לא מצפים מראשי הערים לכסות דברים שהמדינה לא עושה. אנחנו מצפים רק דבר אחד, ואני אומר את זה גם בעקבות הדברים שהיו ומכתבים שלא היו צריכים להיות או כן היו צריכים להיות, הנושא עצמו הוא ברור – השקעה של ראש עיר בתושב, צריכה להיות שווה לכולם. השקעת הממשלה בתושבים – אנחנו צריכים גם לדאוג שתהיה שווה. ראש עיר לא צריך לקחת ממשאביו העירוניים ולכסות על עוולות שקיימות בשלטון המרכזי, בשביל זה אנחנו כאן.

חבריי ראשי הערים, אני רואה חשיבות מאוד בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז השלטון המקומי, עם מרכז המועצות האזוריות, עם ראשי הערים. אני חושב שזה עצם לוח הזמנים של התפקוד שלכם ושל התפקוד שלנו. הנושא הזה של שיתוף פעולה, אני לא אומר אותו היום. גם בשנים שאני כאן בכנסת, והייתי חבר פעיל מאוד בוועדת הפנים שנים רבות, חבר פעיל מאוד בוועדת הכלכלה, ואני חושב שתמיד ייצגתי הרבה מאוד מהאג'נדות ומהדברים של הראשויות המקומיות, כי הסכמתי עמן, כי אני מבין את זה. אני זוכר שישבנו על תיקונים של חוק התכנון והבנייה, או בנושא של הקמת הותמ"ל הראשונה, עוד בזמן שמירי רגב היתה יושבת-ראש כאן בוועדה. תמיד ראיתי יתרון במי שמגיע מהשלטון המקומי, מי שיודע מה זאת תב"ע, מי שיודע מה זאת תמ"א, מי שיודע שבסוף ההחלטות שנעשות כאן בשולחן, עוברות לרשויות המקומיות, עוברות למהנדסי הערים, עוברות לראשי הערים, ואם הן לא פרקטיות, אם הן לא נכונות, אם הן לא מתכתבות עם המציאות, הן רק מסבכות, הן רק גורמות לבעיות, ולדבר הזה יש יתרון.

גם להיות חבר כנסת – אני לא מציע את זה, יאיר רביבו, לך אני לא יכול להציע את זה, כי כבר שלחת את אח שלך קודם, ויש גם כאלה שעשו הפוך, ראש עיריית רמת גן שנמצא כאן, שהתחיל לכנסת וחזר לרשויות המקומיות. אבל אני חושב שמי שבא מהתחום הזה ומגיע לכנסת, יש בזה יתרון גדול. לא שהוא יותר חכם מהאחרים, אלא הוא יותר בעל ניסיון והוא יותר מבין את המטריה, ואני רואה בזה דבר נכון. לכן אני מודיע שיהיה שיתוף פעולה והוא יתעצם. אני אומר את זה לי, ואני אומר את זה לי ואני אומר את זה להנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים ולמשרדי הממשלה. כן, הרשויות המקומיות והאזוריות יהיו חלק בלתי נפרד מהדיונים ומההחלטות, ונשמע אותם לא כאיזשהו אורח, אלא כאלה שצריכים ליישם את הדברים. אלה שאנחנו מטילים עליהם את האחריות, אנחנו לא יכולים לא לתת להם את הסמכות. לכן אני בא ואומר, ששיתוף הפעולה הזה יתרחב. אני לא אומר שכל דבר שהרשויות יגידו זה נכון, ולא לכל דבר נסכים, תמיד יש מקום לפתיחות ולהסתכלות אחרת גם. אני גם לא יכול להסכים כשלפעמים מושכים את החבל יותר מדי, או כשהרשות רוצה לעשות דברים שבסופו של יום יגרמו לכך שיש סוג של תושבים שיהיה רצוי באותה עיר, ותושבים שיהיו פחות רצויים. אני לא מתכוון רק לחרדים או לא חרדים, דתיים או לא דתיים. אני מתכוון לסוגי אוכלוסיות מכל הגוונים. לא יכול להיות שראש עיר ירצה להיות ראש עיר של רשות שתושבי רק עשירים וחזקים. אין דבר כזה, עם ישראל מעורבב והאזרחים של מדינת ישראל שונים, יש אזרחים ערבים, יש אזרחים יהודים, יש אזרחים כאלה ואחרים. צריך לדאוג לכולם. אני מודיע לכם שאפשר לדאוג לכולם, ועכשיו אני אקבל בברכה את חיים ביבס עם הכניסה הקבועה שלו. אני כבר, איך אומרים? משכתי את הדיון עד שהוא יבוא.

אני מבקש מכם, כמובן גם מהנש"מ שנמצא פה ונמצאים פה בכל הוועדות, שלום מירה ונמצאים כאן מכל הוועדות, אבל אני אומר גם לראשי הרשויות, תציפו נושאים עקרוניים, תציפו נושאים בעיתיים, כי ברגע שאנחנו יודעים, אנחנו יודעים לכדרר, והבניין הזה – לא רק החדר הזה – הוא עגול ותמיד אפשר לעשות דברים תוך כדי תנועה, ואנחנו גם נעשה אותם.

הנושאים שאני רואה אותם בחשיבות עליונה, מעבר למה שכבר אמרתי עד עכשיו: עודף הרגולציה, הסיבוך שקיים בהרבה מאוד דברים, שמקשה עליכם את הניהול, כי ניהול לא יכול לבוא כשכל דקה מישהו עוצר אותך עם משהו אחר ואתה לא יכול לתכנן תקציב, כי אתה לא יודע מה הולך לקרות מבחינת ההכנסות שלך בשנים הבאות או בשנה הבאה.

כמו שאמרתי, שינויים בחוקי תכנון ובנייה או בדברים האלה, חייבים להיות פרקטיים ומתכתבים עם המציאות, הם לא יכולים להיות תלושים בגלל איזושהי עמדה של משרד כזה או אחר.

נושא נוסף, שהוא רלוונטי לשנה הזאת, נושא הבחירות וחוק הבחירות לרשויות המקומיות, אני הייתי קורא לזה אפילו חוקי הבחירות – כי חלקם קשורים לאו דווקא לחוק הבחירות עצמו, אלא היסטורית הם יושבים בחוק הבחירות הכללי, כמו נושא התעמולה, באיזה משאבים ראש עיר יכול להשתמש ובאיזה לא. יש חוסר התאמה בדברים האלה בין מה שנופל בבחירות הכלליות. אנחנו נעשה את ההתאמות, ואני כבר אומר לך אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-הראש של המועצות האזוריות, שבימים הקרובים אנחנו נקים צוות משותף של הוועדה ושלכם לקראת הדיונים שיתקיימו, להעלות את הנושאים שיש צורך לתקן בכל מה שקשור לבחירות, להתאים אותם לרשויות מקומיות. יש דברים שמישהו שם איזו פסקה, השאיר אותה שם, ועד היום אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה. אתם יודעים שהחקיקות האלה בדרך כלל יותר ותיקות אפילו מחלק גדול מהאנשים שיושבים כאן.

נושא נוסף, יותר רגיש, כי הרשויות המקומיות לא כולן נגזרת אחת, הנושא של דיפרנציאליות.

המצ'ינג?

המצ'ינג, קוראים לו דיפרנציאליות. לא נמצא כאן אתנו מיכאל ביטון, שהיה פעם ראש עיר, אבל אנחנו הובלנו יחד כמה דברים. אני חושב שהדיפרנציאליות הזאת, שוב בזהירות ובצורה נכונה ובהסתכלות רחבה על כל הרשויות, היא נכונה, אם היא תיעשה בכל התחומים, זאת אומרת שיהיה דבר שבסוף יהיה גם צדק אמיתי, יהיה גם בתחומים של רווחה, שהיום הוא גם קיים במידה מסוימת, גם בחינוך שהיום הוא גם קיים במידה מאוד מסוימת; הוא צריך להיות גם בתרבות, הוא צריך להיות גם בספורט, בדת – אפשר להגיד גם דת, אם אני אומר ספורט, אני יכול להגיד דת ואף אחד לא יעשה לי שום דבר...

גם תרבות.

אמרתי תרבות, התחלתי עם תרבות.

הוא אמר דת, זה כולל את התרבות.

נכון, דת זה חלק מהשירותים, כמו שספורט זה חלק מהשירותים שצריכים לקבל.

אדוני היושב-ראש, אני גיליתי שעשו שדרוג לאולמות, הפכו אותם לבתי כנסת גדולים, אז זה בשני הכיוונים.

אתה אוהב את הפיקנטריה.

במקרה הגעתי לקריית צאנז, אז הלכתי לראות אולם כדורסל גדול ומפואר, והוא כבר לא עבור ספורט.

מצאת את הבעיה, עכשיו אנחנו נפתור אותה.

אותו נושא, שהוא גם נגזרת מהדברים הללו, שאני רואה אותם כחלק אחד, זה נושא עצמאות הרשויות. יש דבר שנקרא עצמאות הרשויות, ואני מאוד בעד, אממה? מה שקרה זה שהעצמאות שנותנים לרשויות מקומיות בדרך כלל, נותנים לרשויות החזקות, העשירות, וממילא אלה שמתנהלות הכי טוב, וזו חוכמה קטנה. אני תמיד אומר, אין אף ראש רשות, שאם יש לו ים ועל הים בתי מלון, הוא ירש את זה מאבא שלו. לא, זו העיר שלו, העיר שלו יושבת על ים, יש בה מלונות ויש בה הכנסה נהדרת, ואם יש ראש רשות שברשות שלו ימצאו נפט, הוא יהיה ראש העיר הכי יעיל בעולם, למה לא? החוכמה היא שכל רשות צריכה לייצר את באר הנפט שלה, זה מה שאני ניסיתי וגם בחסדי ה' הצלחתי לעשות עם מתחם ה-BBC שכולם מכירים היום, מתחמי התעסוקה בבני ברק, שבלעדיהם בני ברק עד היום כנראה היתה נשארת עם ועדה קרואה או עם חשבים מלווים בכל יום. אבל לא יכול להיות מצד שני, שהמדינה תיתן עצמאות לרשויות מקומיות גדולות ולא תיתן לאחרות. צריך לראות איך לעשות את זה, וזה יכול להיות גם קשור לדיפרנציאליות, כי אם אתה עיר שיש לך משאבי טבע, שלא הבאת אותם מהבית, אלא ניתנו לך כשנהיית ראש עיר, יכול להיות שגם במצ'ינג אתה תהיה שונה, אבל מצד שני אתה תהיה יותר עצמאי. אני אומר נקודות, אני לא רוצה לפתוח על זה את הדיון, אלה דברים שנצטרך לעשות אותם בהבנה, בהסכמה, בוויכוחים, אבל אנחנו נעשה אותם.

בנושא הפסולת קבעו היום בכל מיני חקיקות למיניהן, שאינן מתכתבות עם המציאות – בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהדבר הזה יוסדר, כל הנושא של ההטמנה על רבדיה השונים, צמצום ההטמנה מצד אחד, וצמצום התשלום להטמנה מצד שני, שגורם לקריסה של רשויות מקומיות, בגלל שמדינת ישראל בחלק שלה לא עושה מספיק כדי להקים מפעלים שימחזרו בצורה יותר טובה וכדי למנוע הטמנה מיותרת. הנושא הידוע של קרן הניקיון, שאנחנו נטפל בה בקדנציה הזאת, ואם צריך לנקות אותה, ננקה אותה, ואם צריך לשדרג אותה, נשדרג אותה, אבל לא יכול להיות שיהיה גוף ממשלתי שיחליט לא להשתמש בכסף, או אם כן להשתמש בכסף, הוא יחליט למה, בלי שזה יבוא עם קורלציה לאלה שמביאים את הכסף הזה. הרי מי מביא את הכסף הזה של קרן הניקיון? זה לא מגיע מהדוד סם, זה מגיע מהרשויות, מכם, אז הדבר הזה גם יבוא לידי ביטוי.

יש גם נושאים נוספים, שהם לאו דווקא באחריותנו – הנושא של אזורי עדיפות לאומית קשור גם לוועדת הכספים, ולידידי הרב גפני יש כבר הרבה קילומטראז' בעניין הזה. אנחנו נצטרך גם לגעת בדברים האלה.

מה לגבי תמ"אות? התחדשות עירונית?

דיברנו על תכנון ובנייה.

היום זה גם עבר בוועדת הכנסת, אבל אנחנו עשינו כמה שינויים בסמכויות של הוועדה. הוועדה היום לא מטפלת בנושאי ביטחון פנים, במשטרה, וגם לא בחוקים של פיקוח לצערי, למרות שחלק מזה כן היה צריך להיות בוועדה. מצד שני, נוספו נושאים שהיו בוועדות אחרות, שקשורים למשבר הדיור, שקשורים לשיכון, שקשורים למנהל מקרקעי ישראל, להתחדשות עירונית ולכל הדברים האלה, כי בסוף ההיגיון אומר שהכול צריך להתנהל במקום אחד, מפוקח במקום אחד, כדי שהדיונים יהיו יותר נכונים.

אני מודה לכולכם שבאתם. אנחנו נשב פה עוד הרבה. אחת הפעולות שאנו נוקט בהן כיושב-ראש, ועשיתי את זה גם בוועדת החוקה, למרות שהיינו באמצע קורונה, אבל אני אעשה את זה גם כאן וביתר שאת, זה דיוני מעקב אחרי החלטות. יש דיונים מצוינים, מקבלים החלטות, משרדי ממשלה אומרים את שלהם, ואחרי שנה, שנה וחצי, נזכרים שכלום לא נעשה. כבר קבענו עם מנהלת הוועדה, שבדברים האלה יהיה יום בחודש, אולי יומיים, שבאותם ימים נעשה דיוני מעקב של שעה, שעה וחצי, לא יותר, בלי הרבה ברברת, בלי דיבורים. הבטחתם שזה יהיה מוכן, מה קורה עם זה? הדוח הזה היה צריך היה להיות מוכן, ההחלטה הזאת היתה צריכה לעבור, התקנות היו צריכות לעבור? ככה זה בעזרת השם יעבור, ואני מתפלל שתהיה לי סיעתא דשמיא.

אני מכבד את ידידי ורעי, יושב-ראש מרכז שלטון מקומי מר חיים ביבס, עשינו כמה דברים ביחד בשלטון המקומי. אני מכבד אותך בדברי פתיחה, להעלות את הנקודות שלכם, ולאחר מכן יושב-ראש מרכז המועצות האזוריות.

חברים, בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשי הרשויות, אני רוצה לומר שאני מאוד מאוד מרוצה שסוף סוף ראש רשות לשעבר עומד בראשות אחת הוועדות החשובות והמרכזיות כאן. לצד זה, כמובן אני שמח שגם מנכ"ל משרד הפנים החדש רונן פרץ נמצא. כבר אתמול קיימנו ישיבת עבודה, והוא minded לשלטון המקומי, גם בגלל שהוא צמח בבית של אבא שהיה מאוד דומיננטי ומרכזי בשלטון המקומי, אבל גם השנים במשרד ראש הממשלה ללא ספק ייצרו לנו כר עבודה משותף. חברי היועץ המשפטי, מדי פעם אנחנו מתווכחים, אבל זה רק מפרה ומוסיף.

זה ימשיך.

ברור, ברור לחלוטין. ברור לי לחלוטין שאנחנו לא נסכים על חלק מהדברים ועל רוב הדברים כן נסכים, אבל בסופו של דבר, אני שמח על כך שסוף כל סוף יודע מישהו שיודע מה זה שלטון מקומי, יודע מה זאת רשות מקומית, שמבין את הדברים.

יש מספר דברים מרכזיים, שבהם כמובן נצטרך בקדנציה הזו לטפל ולדון יחד עם משרד הפנים ויחד עם הוועדה – אם זה הנושא של הגדלת מענקי איזון, שהוא דבר מאוד מאוד חשוב, לא יכול להיות שכל העולם וכל המדינה גדלה באופן טבעי, רק דבר אחד נשאר תמיד תקוע, מענקי האיזון, כאילו זה לא משהו שצריך לטפל בו. מענקי איזון בסוף מאזנים בין מקומות שבהם אין תעסוקה ואין את הדברים שאתה דיברת עליהם לבין התקציב שלהם, ובכך הם מביאים את התוספת הנדרשת כדי לדחוף את הרשויות; כמובן שלצד זה צריך לקדם תכנית לפיתוח עוגנים כלכליים בעשרה, 20 מוקדים משותפים של פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה, אבל את זה כמובן אנחנו נביא את התכנית שלנו אליך לוועדה ובסיוע של משרד הפנים.

נושא תכנית חומש במגזר הערבי, בסופו של דבר גם תכנית 922, שאנחנו היינו אלה שדחפנו אותה בזמנו יחד עם האוצר ומשרד הפנים, תכנית ההמשך – צריך לדאוג שהיא אכן ממשיכה ולא נעצרת, שיש המשכיות שלטונית לכל דבר ועניין. גם אם אחרים שיחקו משחקים, אנחנו לא משחקים משחקים, כדי להמשיך ולהוביל את סגירת הפערים הנדרשת.

נושא שיפוי הרשויות זה גם נושא שצריך לדון בו. עכשיו קיבלו החלטה לבטל טייס אוטומטי, מה המשמעות? השלטון המקומי זה לא השלטון המרכזי. ב-31 באוקטובר השלטון המקומי מחויב על פי חוק להגיש טיוטת תקציב ולאשר אותה עד סוף שנה; זה אומר שכולנו עם תקציבים מאושרים, וזה אומר שמייצרים פה גירעונות לרשויות, וזה אומר שבסוף צריך לתת את מה שנקרא, כמובן גם בקורונה ידענו שרשויות שמקבלות מענק יקבלו 100%, ורשויות שלא מקבלות מענק בשיפוי של 50%, 60%, 70%, אבל אלה דברים שצריכים להיעשות בתיאום אתנו, יש פה אחריות תקציבית לכל אחד מאתנו.

מדד החוסן הרשותי, יש פה רשויות עם תושבים בסוציו 9, 10 ועם רשות ענייה לגמרי, שלא מצליחה לקיים את עצמה. צריך לדון בזה ולעשות את תיקון העיוותים הנדרש.

בתחום הגנת הסביבה שדיברת עליו ושהוא תחום מרכזי, ישבנו אתמול עם השרה להגנת הסביבה. לכאן שייך גם הנושא של הטיפול בהטמנה ושל היטלי ההטמנה שעולים. במקום לבטל אותם על כך שהמדינה צברה ולא בנתה מתקן קצה אחד, שזה בכלל הייעוד של כל הדבר הזה. הייעוד היה מתקן קצה כדי לייצר את ההפרדה במקור, לייצר את כל הפתרונות ובסוף להוזיל את עלויות ההטמנה. הפכו את זה לקרן סודית של האוצר, שממנה מוציאים כסף ל-1,001 דברים ולא מטפלים בדבר המרכזי והעיקרי, בפסולת. זו תעודת עניות למדינת ישראל, שהמשרד להגנת הסביבה נמצא במקום לא האחרון, אלא הרבה הרבה מעבר למקום האחרון בטיפול ובהתייחסות, והקרן שנועדה לכך – עשו מס עקיף על התושבים כדי לקחת אותה לאוצר כקופה סודית שלהם, ועל זה אנחנו כמובן נמצאים גם בהליך לקראת פנייה לערכאות משפטיות, כמובן לצד טיפול מול המשרד ולתת את הצ'אנס לשרה החדשה לטפל בנושא הזה, וכמובן הקצאת כספי הקרן.

הדבר הנוסף שכן צריך לדון עליו בתחום הבינוי, השיכון, מקרקעי ישראל, תכנון, במדינת ישראל גם השיטה וגם הבנייה עצמה פשטה רגל מזמן. אם לא ניכנס בעובי הקורה לקצר תהליכים – דרך אגב, שלא תטעה, בחלק מהדברים גם הרשויות אשמות. לא יכול להיות שנכנסים לרשות מקומית ונמצאים שם שנים. מגבלת הזמן צריכה לחול על שני הצדדים, גם על הרשות וגם על המדינה. כדי שנסתכל על המטרה המרכזית, לבנות לזוגות צעירים 30% בכל מקום בעלות בלבד. לא יכול להיות שמנהל מקרקעי ישראל הרוויח בשנה שעברה 37 מיליארד שקל, שנה לפני 21 מיליארד שקל, ואפס שקל חזר לטיפול בזוגות צעירים ומחוסרי דיור, אפס שקל. זה פשוט אבסורד אחד גדול של קופה שלמה. זה סיבוב שלם שעושים על הראש של זוגות צעירים בעיקר, ועושים את זה גם האוצר וגם מנהל מקרקעי ישראל, ופה הוועדה תצטרך לומר את דברה. גם את נושא התכנון צריך לקדם מול ועדות, ואם צריך, לייצר ועדה מיוחדת במקומות שבהם זה תקוע על מנת לשחרר את זה.

בתחום הפנים, כל הנושא של ייעול, אכיפה ופיקוח, מצריך יותר סמכויות לרשויות. המשטרה לא מסוגלת לעמוד בעומס שקיים בלאו הכי בגלל 1,001 סיבות, אם זה נושא פיקוח על התלת אופן, הדו אופן, כל הדברים מסביב צריכים לקבל סמכויות.

לצערי, הסמכויות האלה הועברו לוועדה לביטחון לאומי, נכון אדוני היועץ המשפטי?

כן.

אכן כן, אבל אנחנו נהיה מעורבים בזה גם.

וכמובן אנחנו רוצים לממש את הסעיף החשוב בתחום שירותי הדת,25%-75%, כמו שקיים במצ'ינג מול כל פרויקט ממשלתי. ניסו לייצר איזושהי כניסה להפרדה בין הרשויות לבין מחלקות הדת כדי להגיד: רבותי, תעשו מצ'ינג 70%-30%, 40%-60%. לא, שירותי הדת, כמו בתחבורה וכמו בכל דבר, צריכים לקבל את אותו מצ'ינג בדיוק.

זה חלק מהסעיף בהסכם הקואליציוני שלנו.

הדבר האחרון שכן חונה אצלך בסוף, צריך לטפל בנושא של רישוי עסקים, לייצר מקום אחד. לא יכול להיות שאדם שרוצה לפתוח עסק, צריך לעבור בכיבוי ולעבור בבריאות ולעבור אצל כולם. הגיע הזמן להפחתת רגולציה באופן משמעותי, כי בסוף הבירוקרטיה הורגת את הרשויות המקומיות.

על זה כבר היה דיון בוועדה ויש מעקב.

היה פה דיון בשבוע שעבר. קודם כל יש רשויות שהתחילו לעבוד יפה מאוד מול משרדי ממשלה מסוימים, שגם הם עובדים לפי הרפורמה שהיתה, ואגב אני הייתי חלק ממנה, זה היה בתקופת יואב קיש ולאחר מכן גם בקדנציה הקודמת; אממה – ופה אני מנצל את זה כדי לגרום למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולראש הממשלה, אבל אני מצפה יותר מהמנכ"ל שלו, חלק מרכזי מהעניין היה צריך להיות מינוי של ועדת הסדרה, שעומד בראשה נציג משרד ראש ממשלה.

חסר נציג ציבור.

מאחר ואין נציג ציבור כבר כמה חודשים טובים, יותר מכמה חודשים, נכון? שנה. למה זה חשוב? כי חלק גדול מהרגולציה והבירוקרטיה שצריכה לרדת, צריכים להיעשות בהחלטות של הוועדה הזאת, והן לא נעשות.

ועכשיו אי אפשר לעשות בכלל.

ועכשיו אי אפשר לעשות כלום, אז אנחנו קיימנו ישיבה, נתנו להם 21 יום לבשר לנו את הבשורה, ואם הם לא יבשרו לנו את הבשורה הזאת, אנחנו נבשר להם בשורות אחרות. הדבר הזה חייב לעבוד. רישוי עסקים הוא מנוע כלכלי, כמעט מספר אחד במדינת ישראל, בטח לעסקים קטנים ובינוניים, וגם לגדולים. לכן הפסקתי אותך כאן, אנחנו כבר בפנים.

במדינות ה-OECD, כמו שהאוצר אוהב תמיד לצטט, אנחנו במקומות האחרונים בכל הטיפול וביכולת שלנו לקדם עסקים במהירות הנדרשת, גם בנושא רישוי וגם בתכנון. דרך אגב, אני בעד אחריות על אדריכלים, על כל מי שצריך, כאלה שרוצים להגיש היתר, תגישו כמו בארצות הברית, אבל תשחררו - - -

אני גם בעד החמרת ענישה, אם אתה נותן לו את האחריות.

חיים, אני אתן לך נתון שלא תאמין. מספר אחד בעולם זאת אסטוניה, מדינה של פחות משני מיליון תושבים, מספר אחד בעולם.

מכיר, מכיוון שאני עושה איתם כמה דברים בתחום של smart digital city, גם בתחום הזה הם הרבה הרבה יותר מתקדמים, והלוואי עלינו, הלוואי עלינו.

בוא נלמד מהם.

אני חושב שמדינת ישראל יכולה לייצר היום את השינוי הנדרש. צריך רק רצון טוב. יותר טוב שאנשים יוותרו על חלק מהריכוזיות שיש בשלטון המרכזי, אלה הדברים שיביאו את השינוי.

אבל חיים, דווקא כאן יש נושא של רישוי עצמי, שכן נתנו – לא כל הרשויות נרתמו לעניין הזה, וצריך לבדוק למה לא. אם נבדוק את הסיבה, גם לתקן אותה.

מכיוון ששאלת, אני אענה בקצרה. אני הייתי דווקא בדעת מיעוט, בעד אפילו לחייב רישוי עצמי. הכנסנו את זה וולונטרית. בינתיים לא ראיתי אף אדריכל רץ לעשות את זה, למה? כי כל אחד פוחד לקחת את האחריות על עצמו. ברגע שזאת תהיה חובה והם יהיו חייבים לקחת – גם את האחריות, גם את הדברים מסביב, החובה תחול עליהם, ואני אומר לך שבסופו של תהליך כל אחד צריך לקחת על עצמו את האחריות הנדרשת, גם הרשות, אבל גם האדריכלים עצמם. הם לא כל כך שם. זה שהתאחדות הקבלנים, בוני הארץ רוצים, זה בסדר, אבל שיבדקו עם האדריכלים שהם באמת רוצים, אנחנו בעד.

רשמנו זאת לפנינו.

מר שי חג'ג', יושב-ראש השלטון האזורי.

אדוני היושב-ראש, קודם כל ברכות על המפגש הזה, הוא חשוב מאוד, כמובן ראשי הרשויות, חברי הכנסת והמנכ"ל החדש, ברכות, לא יכולנו לקבל מנכ"ל טוב יותר. עם ניסיון כמו שלך, ברכות.

אני אשתדל להתייחס רק למועצות האזוריות, כי אני בהחלט מסכים עם כל מה שחיים אמר, ויש גם הרבה נקודות שקשורות אלינו. הוא דיבר על מדד חוסן רשותי, אז אני אזכיר שהוועדה הזו, ועדת הפנים בראשותו של יואב קיש, קיבלה החלטה להנחות את הלמ"ס לבנות מדד חוסן רשותי. עברו כבר שלוש שנים, ולצערי המדד הזה עוד לא יצא וזה נראה לי מוזר. כשמתייחסים בכל קול קורא למדד סוציו-אקונומי, זה מוריד כל כך הרבה רשויות, שלא יכולות להשתתף בקולות קוראים, בלי קשר בכלל למצב הרשות. צריך להבין שמצב התושבים לא קשור למצב הרשות.

נושא שחשוב לנו מאוד זה יישובים גדולים. במועצות אזוריות יש יישובים גדולים של לפעמים מעל ל-10,000 תושבים, שמי שמנהל אותם זה ועד מתנדב. זה משהו שהוא לא הגיוני. משרד הפנים השכיל בשנתיים האחרונות לתקצב איזשהו תקציב לטובת ניהול יישובים גדולים, אבל אנחנו צריכים שהתקצוב הזה ייכנס לבסיס התקציב. לא יכול להיות שכל שנה נריב עם משרד הפנים כדי לקבל את התקציב הזה, זה צריך להיות בבסיס התקציב ולא משהו תוספתי.

אתה הזכרת לי דבר אחד שלא אמרתי קודם, ואני לוקח לכם גם להנחתות, הנושא של מעמדם של חברי מועצה, ועדים מקומיים ותנאי השירות שלהם, גם זה אחת ולתמיד צריך – אני יודע, אתם מתים על זה, אתם אוהבים את זה.

רק יש בעיה, לרשויות שמקבלות מענק, צריך להעמיד – זה היה 63 מיליון שקל בזמנו, והדבר השני, תפתור את הבעיה של המועצות אזוריות, כי עם כמות חברי המועצה הוא יפשוט רגל בדרך.

אני לא אמרתי לך מה אני הולך לעשות, נכון? אני רק אומר דבר אחד, מדברים על זה כבר שנים. הנושא הזה, נכון לעשות אותו. צריך פעם אחת ולתמיד לסיים אותו ולהחליט מה כן ומה לא, כמובן לא נפיל רשויות בעניין הזה, אבל הדבר הזה הוא נכון וחשוב.

אני זוכר שהייתי סגן ראש עיר הרבה שנים, לפני שהייתי ראש עיר, והייתי חבר מאוד פעיל עוד בזמן עוזי כהן זכרונו לברכה, ואחר כך ייבדלו לחיים ארוכים כל השאר, ותמיד אמרתי להם: גם כשנהייתי ראש עיר, תמכתי בדרישות שלהם, כי אני תמיד זוכר מאיפה באנו. אני לא מדבר על עצמי עכשיו כדי שלא אהיה גאוותן, יש סגנים וממלאי מקום וחברי מועצה, שתורמים תרומה מעולה לרשויות שלהם, לא רק ראשי הערים. ראש עיר חזק וטוב הוא ראש עיר שגם יש לו חברים שרתומים אתו, שלוקחים על עצמם אחריות, ואני מחזיר לך את השידור מה שנקרא.

אני רק אגיד שהאלטרנטיבה לניהול יישוב גדול היא להפוך אותו לרשות מקומית, שתעלה למדינה מאות אלפי שקלים, ולא כדאי לעשות את זה, אבל כן צריך לתת למועצות האזוריות לפחות את הכלים למנות מנכ"ל בשכר שינהל את היישוב הזה, איזשהו גזבר, להתנהל מול הרשות, מול המועצה האזורית, כי אחרת אין לזה הצדקה ואנחנו נצטרך לשחרר את היישובים האלה מהמועצות האזוריות – לא חכם למדינת ישראל.

דבר נוסף זה תקציב לניהול חופי רחצה. במועצות האזוריות, בניגוד לערים, אין לנו אישור להקים לא בית מלון ולא מסעדה על חוף הים, אין אישורים כאלה, ומי שצריך לממן את האחזקה של החוף זה הרשות המקומית, זאת בעצם המועצה האזורית. וכל שנה יש לנו מלחמות עם משרד הפנים ואנחנו מאיימים שלא נפתח את חופי הרחצה, ואז מעבירים תקציב. הנושא של תקציב של ניהול חופי רחצה, צריך להיכנס לתוך תקציב המדינה בבסיס התקציב, זה לא יכול להיות תקציב תוספתי כל שנה מחדש.

יש לנו מועצות אזוריות שיש להן 40 ק"מ של חוף לא מוכרז בכלל. אנשים נכנסים לחוף, טובעים, תובעים את הרשות המקומית, ואנחנו צריכים לשלם להם את הנזק. יש פה איזה לקונה שצריך לטפל בה. דרך אגב, גם הביטוח כל שנה מעלה את הפרמיה וההשתתפות הופכת להיות מיליון שקל לתובע, כבר לא משתלם לעשות את הביטוח.

אנחנו נקיים ישיבה, יש דברים שצריך להתייחס לשלטון המקומי בספציפיות שלו.

אנחנו בעד, ואמרנו את זה. נמצא פה המנכ"ל שלמה. כבר קיימנו דיונים, כולל גם בלונדון, להקים חברת ביטוח של השלטון המקומי. המדינה מצד אחד לא נותנת - - -

יש.

יש סוכנות.

שי, אני רק אחזק אותך, לגבי חופים, חשוב שהמנכ"ל רונן נמצא פה. היה תקציב של 60 מיליון שקל לחופי רחצה ויצא קול קורא, ורק ארבע רשויות זכו בהקמת סוכה מוכרזת, חוף מוכרז, מתוך 12 שהיו צריכות לקבל – רק 4 קיבלו.

שלא לדבר על המצוק שהוא צרה צרורה, שאם המדינה לא תשים כסף רציני לטובת הסיפור הזה, אנשים ייהרגו לנו בחופים כל קיץ.

הערה לגבי מה ששי אמר בנושא הביטוח. בסוף יש פה ניצול ציני של חברות הביטוח, בעיקר של הפריפריה והמגזר. הם מרביצים שם מחירים שאין להם יכולת אלא לשלם, והם מכניסים אותם לגירעונות אדירים, כאשר הכול מתואם. אני חושב שהגיע הזמן שהוועדה תתערב כדי שמשרד האוצר ייתן לנו את האישור להקים חברת ביטוח שלנו, ואז אנחנו נוכל לייצר פול שלנו, דרך אגב, כפי שעשינו עם ועדת החינוך ועם מרגי בזמנו.

אבל איך תהיה הדיפרנציאליות בין חזקות ללא חזקות? זו השאלה.

אדוני היושב-ראש, עשינו את זה עם יושב-ראש ועדת החינוך דאז, עם מרגי. בשום שכל, יצרנו פול של ביטוח תלמידים, שקבע רף שהם לא יכלו לעבור אותו, לא יכלו לשחק את המשחק. אז גם עם התשומות ועם השינויים, הוא טיפה עלה, אבל עדיין הוא מייצר משהו שאפשר לחיות אתו, גם בשאר הביטוחים. אם לא נהיה שם, זאת קטסטרופה מה שקורה, בעיקר בפריפריה ובמגזר.

לשאלתך, כל הרשויות המקומיות הצטרפו.

אבל בסוף כשזה יבוא לידי ביטוי, שתהיה גם את השונות ביניהן, ההשקעה שלהן לא יכולה להיות אותה השקעה.

אדוני היושב-ראש, בתור איש ביטוח שעסק 20 שנה בביטוח, אני מכיר את התחום היטב, ובגלל מה שקורה היום, אני ביקשתי מכל המועצות האזוריות להעביר לי את הפוליסות שלהם כדי לנסות ליצור פוליסה אחת שתכסה את כולן, כי אז יכול להיות שזה ישתלם יותר לחברות הביטוח.

נגיע לזה.

נתקדם.

חבר'ה, יש לנו קדנציה של ארבע שנים ושבעה חודשים – כן דוידסון, ואנחנו ננצל אותה עד תום.

אתה יודע, לפעמים חלומות לא מתגשמים...

מי כמוך יודע לספר את זה, אבל אנחנו על החלום מוסיפים קצת תפילות, ובסוף זה מתגשם.

אתה יודע מה, גם כשאנחנו נהיה בקואליציה, אני משאיר אותך בתפקיד, כי אתה תהיה טוב, יאללה.

אני אעבור לנושא איכות סביבה. דיברו פה על קרן הניקיון. בסוף קרן הניקיון היא של הרשויות המקומיות, אבל הייצוג שלנו בקרן הוא פשוט בדיחה, אין אפילו נציג למועצות האזוריות, שלא לדבר על מה שקורה במרחב הפתוח, שזה הכול אצלנו.

עם ישראל, ברוך הבא מגיע אלינו לנחלים, לשטחים הפתוחים לבלות וליהנות, ואנחנו בסוף היום צריכים לאסוף את כל מה שהוא משאיר, שזה טונות של פסולת, ואף אחד לא משפה את המועצות האזוריות על זה, אף אחד. בסוף זה נגיע למצב שכמו בחופי הים נגיד: אוקי, אנחנו סוגרים את הנחלים ולא נאפשר לעם ישראל להיכנס. זה לא הגיוני, צריך לשבת על העניין הזה למצוא לזה פתרון.

דבר נוסף שהכי כואב לנו זה שאנחנו אחראים על כל המרחב הפתוח. 80% משטח מדינת ישראל זה מועצות אזוריות. כל המשאיות שיורדות מגוש דן, שופכות את הפסולת שלהן, פסולת בניין, בשטחים הפתוחים, אצלנו, במועצה אצלי במרחבים. אני מזמין אתכם לראות, אני כל הזמן עובד עם טרקטור ומשאית לאסוף את מה שזורקים הפירטיים האלה. פשוט מדהים מה שקורה, וזה עולה מיליונים על מיליונים. צריך לשנות את החקיקה ולהפוך את החקיקה שתכאב למי שזורק פסולת במרחב הכפרי או במרחב הפתוח. בסוף אלה המקומות שעם ישראל מבלה בהם, אצלנו. אנחנו רוצים לשמור עליהם ירוקים ונקיים.

צוותי חירום יישובים – במועצות האזוריות זה קריטי. בתור אחד שבא מעוטף עזה, לנהל מלחמה כשיש לך כל כך הרבה יישובים; אם אין לך צוות חירום יישובי, שיודע להתנהל מול הרשות, אי אפשר לנהל את המלחמה. משרד הפנים לא מתקצב את הסעיף הזה, וזה חשוב מאוד.

דבר אחרון ולא פחות חשוב, נשרפו לנו כבר שני יישובים סמוכי יער. צריך לטפל בקווי החיץ שצמודים ליישובים, כי בסוף זה עולה למדינת ישראל הרבה הרבה יותר מיליונים מאשר לטפל בקווי החיץ. אפשר לקחת כסף מקק"ל, אפשר לשתף איתם פעולה, וליצור קווי חיץ, שימנעו חלילה גם הרג של אנשים חלילה. תודה רבה.

אוקי, עכשיו ניתן רשות דיבור לחבר כנסת, ראש רשות ובסוף נציגי ממשלה או אורחים. נתחיל לפי סדר הגעתם של חברי הכנסת. נאור שירי, בבקשה.

אני אתן לסימון.

אני חייב לרוץ לוועדת החינוך. תודה, אדוני היושב-ראש.

מתי סימון? המקום שלי היה מאוד יקר.

אני הייתי שני. תודה אדוני היושב-ראש, יש הרבה מאוד נושאים שצריכים לדון בהם, אבל אני חושב שקרה משהו בתקופת הקורונה. יש לנו זיכרון מאוד מאוד קצר, אבל תקופת הקורונה היתה לפני מספר חודשים לא גדול. הרשויות שנתנו להן לנהל את כל האירוע הזה פעלו בצורה הכי טובה והתוצאות היו הכי טובות. אותו דבר בתי החולים. שכחנו שאנחנו היללנו את הרופאים וקראנו להם מלאכים. הזיכרון נעלם מהר מאוד, אז אנחנו צריכים לחזור לזיכרון הזה ולהבין, שמי שיודע לנהל את האזרחים הכי טוב ביום יום זה המועצות והרשויות.

אני רוצה לגעת בנושא – אמנם הוא קרוב מאוד ללבי, אבל אני בטוח שכל אחד יסכים אתי – של הספורט. הנושא של הספורט הוא איזה ילד חריג, שבמשך 75 שנה במדינת ישראל לא תקצבו אותו כמו שצריך, ובסוף הוא נופל עליכם ראשי הערים וראשי המועצות, כי לדאוג לכל ילד וילדה במדינת ישראל, שיצליחו לצרוך את הנושא הכול כך חשוב הזה לעתיד שלהם, כי בסוף ילד עסוק שנמצא במסגרת ספורטיבית, כולנו יודעים שהוא ילד טוב יותר למדינת ישראל בעתיד. הוא יהיה בצבא יותר טוב, הוא יהיה באקדמיה יותר טוב, ויש נתונים ויש סטטיסטיקות בנושא הזה בכל מקום.

אדוני היושב-ראש, מה שאני מבקש – ואני שמח שחיים ביבס נמצא פה – נושא תקצוב הספורט בסוף נופל על ראשי הערים ועל ראשי המועצות. הכסף שמגיע ממשרד הספורט הוא קטן מאוד, ואני מסתובב בכל הארץ, ויש פה שתי דוגמאות מצוינות.

הכסף שהגיע פעם התכוונת.

הכסף שהגיע פעם ולא מגיע. אני אתן לכם שתי דוגמאות. נמצאים פה גם ראש עיריית לוד וגם ראש עיריית רמת גן, שהייתי אצלם ונפגשתי איתם.

אני רק מתקן אותך, הכסף הוא של התושבים והתושבות, הוא לא כסף של ראשי הערים והרשויות. הכסף הוא שלנו בסוף.

אני מסכים אתך, אבל ברשויות יש ערים שיותר מתקצבות כי הן יכולות ויש ערים שפחות, ולא תמיד המקומות החזקים כביכול – אתמול הייתי באורנית, ישוב שהוא בדרגת למ"ס 8, אבל העירייה ענייה ולא יכולה לעשות שום דבר, לא בתקצוב של מתקני ספורט. נגעת בנושא של המצ'ינג, הזיה אחת גדולה. אין אפשרות לעיר שהיא מעל דרגת למ"ס 6 לקבל שקל קול קורא היום בנושא של ספורט. 52% מבתי הספר במדינת ישראל – אין להם אולם בכלל, בונים בית ספר בלי אולם. מה שחשוב זה הספרייה, וזה חשוב ועוד דברים אחרים, אבל אין אולמות, ודיברנו על זה. הנושא הזה חייב להיפסק ולחזור לשנות התשעים והשמונים כשבנו בתי ספר עם אולם, אחרת נמשיך לגרור את הפער הזה. מי יכול לקיים שיעור ספורט בשעה 12 בצהרים מתחת לכיפת השמים ב-40 מעלות חום? אין אפשרות כזאת. אז זה נופל בסוף על הרשויות. אדוני היושב-ראש, אני יודע שזה לא הדבר הכי חשוב, אבל זה חשוב.

חשוב מאוד.

אתה ציינת את זה, לא משנה אם זה חרדי, דתי, ערבי, יהודי, כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל את האפשרות לעשות פעילות ספורטיבית, כי זה חשוב גם לנושא הבריאות.

גם ספרייה וגם פעילות ספורטיבית.

הכול חשוב, אבל ספריה יש ואולם אין.

נכון.

אין, ואתה מגיע מהעולם החרדי, שם זה לא קיים בכלל.

אגב, אחת הבעיות שקיימות בעניין הזה זה התקצוב של ההרשאות של משרד החינוך, שלא מגיע. תמיד היה מאבק נכון והיינו צריכים לחפש כל מיני רעיונות, נכון ביטון? כל מיני רעיונות עם כל מיני פקידים טובים.

שוברים את הראש איך לעשות את זה.

אבל לדעתי, ברגע שמשרד החינוך יחליט - - -

הצללה למגרש ספורט אין.

גם הצללות זאת בעיה. אם יהיו דברים שייכנסו לתוך הפרוגרמות, יותר נכון לתוך ההרשאות שיהיו חלק מההרשאה - - -

אני מציע לך לעשות שולחן עגול עם משרד החינוך וגורמים אחרים, כי הדבר הזה היה פעם, בנו בתי ספר עם אולמות. זה לא משהו שלא היה אף פעם, ככה עשו כל השנים. זה השתנה ב-1998 לדעתי, פתאום הכול השתנה והשאירו את הכול על ראשי הערים. אתם צריכים לדאוג לנושא הזה, ולא לעזוב את זה. תרשום לך את זה כדי לטפל בזה. תודה.

אגב, גם לאה והיועצים המשפטיים רושמים את הנקודות וגם העוזרים שלי, ואני גם מבקש ממשרדי הממשלה שבסוף ידברו, אם יש נקודות שקשורות אליהם, שיגיבו בהתאם לבקשות הללו.

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד.

גם כרמל ביקש.

אני לא רוצה להיכנס לכל ההיררכיות, כרמל מולי, אני רואה אותו. אנחנו לא רק שכנים, אני גם יליד רמת גן, עוד לפני שהוא חלם להיות ראש עיר.

חברי ממהר לאירוע משפחתי, אז אני אתן לו לומר משפט אחד לפני הכול.

אני ראש מועצת אלפי מנשה. קודם כל תודה רבה אדוני היושב-ראש על המפגש הזה, חשוב מאוד. הרגשה יותר ביתית. אני חייב לומר לך שבקדנציה הראשונה שלי, שעוד לא הסתיימה, לא הרגשתי כל כך רצוי. מספר הפעמים שקבעו אתי גם שרים, גם חברי כנסת בוועדות וביטלו כשכבר הייתי פה היא פשוט שערורייתית. אתם צריכים להזכיר לעצמכם, שאתם צריכים לתת לנו שירות. כמו שאני צריך לספק שירות לתושבים שלי, אני מקבל פה שירות ואף אחד פה לא עושה לי טובה, ולכם אני אומר תודה – תודה לרונן שנכנס לתפקיד ובהצלחה, סומכים עליך.

כל מה שאתה אמרת ושהשלים אותך והוסיף חיים, צריך לעטוף יפה, לארוז ולעשות תכנית עבודה, אני מראש אומר על הכול כן. סיכמתם כבר את הדיון. אנחנו רק יכולים לחזק אתכם, להגיד לכם שאנחנו בגב שלכם. יש פה מקבץ של ראשי רשויות שהוא מייצג. כל ראשי הרשויות, אם יכלו להיות פה, היו מצביעים לכל מה שתגידו, מראש אני אומר.

בהיבט האישי, רשויות עם סוציו גבוה לא צריכות לעשות כלום. אני יצאתי מתכנית הבראה קשוחה מאוד עם חשב מלווה הייתי צריך להוריד במשכורת, כשאני עד היום מוריד, 15% כל חודש, זאת אומרת רבע מיליון ש"ח מהשכר של ראש המועצה, וזה לא הלך לדבר יפה, זה הלך סתם למינוס. אנחנו לא מצליחים לזוז, צריך לעשות פה תיקוני עיוותים ולאט לאט לתת לראשי הרשויות את החכה כדי לצאת מהברוך הזה.

יש דבר אחד שחייב להיות אחרי תכנית הבראה. תכנית הבראה זה כמו ניתוח. אחרי כל ניתוח צריך שיקום, והשיקום צריך לתת כלים.

חכה, חכה, צודק.

ככה עשיתי אצלי לפני הרבה מאוד שנים, וזה הצליח. מאז התחילו קצת לעשות את זה במשרד הפנים בתכניות. זאת לא רק תכנית הבראה לחתוך וללכת, זה לא עובד ככה. אחרי ניתוח, צריך שיקום ועזרה.

אתה יודע, יש גם תור לניתוח, ועד שאתה מגיע אליו, אתה כבר מת, אז צריך לקחת את זה בחשבון.

זה נקרא אבני דרך, שאתה כל פעם מת עד שזה מגיע.

אדוני היו"ר, אני מוכן להיות חלק מכל פורום מקצועי של ראשי רשויות, אשמח להשתתף ולעזור. תודה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, ברכות. רק לפי הסקירה שלך, מבינים כמה אתה מודע בפרטים, והדרך שלנו תהיה קלה.

למעשה, הקדנציה הזאת התבזבזה בוועדת הפנים, כי היה גם משבר לאומי שלא היתה יציבות, גם הקורונה שהסיתה את תשומת הלב, ועכשיו מרגישים, אבל יש בחירות שיש קצת מגבלות, אבל אני חושב שאם נכין עכשיו סט של כלים, אין לי בעיה שגם רוב הדברים – שאני מיד אתמקד בהם בנושאים האישיים – יחולו רק מהקדנציה הבאה, כדי שלא יגידו שאנחנו דואגים לעצמנו, אלא בפעם הבאה. למעשה, כל מה שחיים הזכיר מדבר על המתח בין סמכויות לבין משאבים. לגבי סמכויות, תפילו עלינו כל מה שאתם רוצים, אנחנו קבלן הביצוע של המדינה. הזכיר פה חברי חבר הכנסת דוידסון, בקורונה אנחנו הוכחנו את זה. מה שאתם רוצים נעשה, וכמה שיותר. אף פעם לא תראה ראש רשות שאומר: אני גם ככה עובד קשה, אל תיתן לי עוד פרויקט. מה שאתם רוצים, בכל תחום, בכל נושא, רק משאבים, ה-back to back, השיפוי, הנושא של הגדלת ההכנסות העצמיות - - -

אני רוצה להתמקד, וזה עיקר עיסוקי כיושב-ראש ועדת הפנים, בנושא מעמד ראשי הרשויות והתנאים. יש תחושה שאף פעם אסור לך להתעסק בזה, כי אתם ראשי רשויות, אתם עושים את הקומבינות שלכם, אז למה בכלל שתקבלו שכר ולמה בכלל שתקבלו תנאים? אני חושב שהקורונה באמת עשתה החצנה למעמד ראשי הרשויות, שהם באמת רציניים, חרוצים ומבצעים כל פעולה.

יש פה סדרה של דברים, החל מביטול סנקציות פליליות נגד ראשי ערים, אם זה חיוב אישי, ואם זה כל חוק שאם לא תקיים ראש הרשות פלילי. אגב, לא שמענו את זה בשום סקטור, לא בנבחרי ציבור ולא בפקידים, וכמובן הדגל שאני מוביל זה חוק החסינות שאנחנו עוד נידרש לזה. יסלח לי אדוני, אבל אתה בטח יודע כראש רשות, שראש רשות מתחייב ומאוים יותר מחבר כנסת. לחברי כנסת יש חוק חסינות וראשי ערים כברווז במטווח, אפשר לעצור אותך מתי שרוצים, אפשר לחפש עליך כל חיפוש, אין שום זכויות בסיסיות. אני מזכיר שיום עבודה רגיל שלנו מלווה לפחות ב-150, 200 החלטות של חתימות, של סגירת עסקים, של צווי הריסה. אין מי שמגן עלינו. אני חושב שזה בהחלט נושא שצריך להתייחס אליו, וכנ"ל כל הדברים מסביב.

אדוני, אני אתן דוגמה שקודמיך בתפקיד הסכימו, לא יכול להיות שיש ראש רשות שמקבל 80% שכר וראש רשות של 100% שכר. האם בכנסת יהיה מצב, שחבר כנסת מהקואליציה או מהאופוזיציה בשכר שונה, או סיעה קטנה או סיעה גדולה? אני יכול לתת תזה, ככל שהרשות שלך קטנה יותר, משגעים אותך יותר ואתה עובד קשה.

יש לך פחות כוח אדם - - -

אז בהחלט אני חושב שצריך לעשות סדר בעניין הזה, כנ"ל באבטחה. ראשי רשויות מאוימים. אתה יודע שהרבה ראשי רשויות מאוימים. אדוני היושב-ראש, דע לך שהם מוותרים על אבטחה, מסכנים אותם ואת משפחתם, כי לרוב זה נופל על קופת הרשות, אז אתה אומר: לא נעים לי שעכשיו יראו ששמתי איזה שומר או זקיף, עזוב לא צריך שיהיה. אני חושב שהדבר צריך לקבל - - -

אני גם זכיתי להיות שנה וחצי בתפקידי מאובטח רמה 4, אני חושב, 5 זה הכי גבוה, נכון?

6 הכי גבוה אדוני.

אז הייתי 5, הייתי אחד לפני.

עוד נקודה שכדאי לעשות בה סדר, בהחלט נושא של תגמול לחברי מועצה הוא נושא חשוב שצריך לבוא להתדיינות, וגם הנושא של סגני ראש עיר. אין אחידות במפתח, יש ירושלים שיש לה על כל שלושה ויש בלוד על כל 10. צריכה להיות אחידות, כי בסוף צריך לתת כלים לראש רשות להרכיב את הקואליציה הפוליטית שלו. תודה.

תודה רבה.

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה, ואחר כך חבר הכנסת נאור שירי.

זה מפתח של שלוש לאחד, שלושה ראשי רשויות לחבר כנסת אחד.

שלושה שכל כך מאוחדים, והוא חבר כנסת לשעבר, הוא חכ"ל.

אני אדבר בתמציתיות. קודם כל תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

אם אתה מדבר בתמציתיות, זה אומר שזה יהיה ארוך.

נכון, אבל התרעתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש על זכות הדיבור ועל קיום הדיון החשוב הזה. אני ראשית מסכים עם כל מילה בפתח דבריך לגבי ראש עיר, שהוא אבא של כולם – הוא קודם כל אבא של הילדים שיש להם צרכים מיוחדים או שהם במיעוט, או שהם יותר ביישנים או פחות מה שנקרא יודעים לעמוד על זכויותיהם.

אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו כאן, אבל אני רוצה לגעת בנושאים שנחשבים בנושאים קטנים, אבל ההשפעה להם על איכות החיים בעיר ושל התושבים היא לא פחות מכל הדברים שהשלטון המקומי צילם מגובה לוויין או מתצ"א של מטוס. אחד, הפעלת סירנות על ידי כוחות חירום. אם תבדוק מה מטריד תושבים בערים, אני לא יודע מה קורה במושבים או במועצות אזוריות, אבל בערים צפופות, ברמת גן אנחנו מארחים גם בית חולים, גם תחנת כיבוי אש, גם מד"א. מי שגר על צירים ראשיים, אין לו יום ואין לו לילה. דיברו פה על אחיות או רופאים שעושים משמרות בשיבא ורוצות נניח לישון בבוקר, או בלילה באים מאוחר, הורה שהרדים את התינוק לפני רגע, או אדם מבוגר שלא מרגיש טוב ומתמודד עם מחלה קשה ורוצה שקט. אתה פונה לרשויות החירום, שאומרות לך: אנחנו מחויבים בחוק להפעיל את הסירנה ובעוצמה הזאת. זה לא סביר, זה של פעם, אני בטוח שיש היום אלמנטים, יש גם באירופה דברים בשימוש קל להרחיב את שיקול הדעת של רשויות החירום, כך שאפשר להביא לשיפור אדיר באיכות החיים.

דבר נוסף זה לתת סמכויות גם לרשויות המקומיות לאכוף את הנושא של הפרות שקט. צפצופים - גרתי ארבע שנים באירופה, חזרתי לישראל, השתגעתי. אתה שוכח לרגע איפה היית ולמה התרגלת, ואז זאת פסיכוזה, אתה נוסע בכביש וכל הזמן צפצופים. ברחובות עם מסחר, ברחובות עם פקקים אי אפשר לחית. המשטרה, זה לא בסדר העדיפויות שלה. זה בסמכותה הבלעדית, אבל המקסימום שאנחנו יכולים להגיד זה: אנא התחשבו ואל תצפרו, יש פה אנשים שגם חיים. אלה דברים שלדעתי הוועדה, אם תעסוק בהם, תקדם חקיקה או פרטית או יחד עם הממשלה, וזה יהיה מבורך.

נושא נוסף, כבוד היושב-ראש, קנסות על קבלנים כדי לשמור על איכות החיים. אני לא מדבר על עבירות של תכנון ובנייה, שם יש לנו סמכויות נרחבות. אני מדבר על קבלן שמחליט שהוא יוצק כל הלילה, הוא החליט שהוא יוצק, למה? כי זה חוסך לו כסף, או שהוא מכניס משאיות בבוקר כשאנשים רוצים לצאת בפקקים ורוצים ולפזר את הילדים לבתי הספר. הקנס שרשות מקומית יכולה לתת במקסימום זה 730 שקלים. פרויקט ממוצע ברמת גן הוא בערך 250 מיליון שקלים, רבע מיליארד. תבין שאתה כאילו נותן למישהו שנוסע ברכב ועבר באור אדום לשלם שקל, זו ההרתעה של הקנס. זה כבר מחושב באקסל שלהם, הם צוחקים על זה, הוא אומר לך: תן לי קנס. כלומר, אין לך שום יכולת אכיפה על משהו שהוא כל כך מטריד. זה כל כך שונה מהדוגמה הקודמת שלי. שם לפחות, כבוד היושב-ראש, התושב המסכן מבין שהולכים להציל חיים, ניידת המשטרה, מגן דוד אדום או אמבולנס הולכים להציל חיים. פה מדובר בבעל הון, שמתעלל בציניות בכל כך הרבה אנשים. יציקה בלב שכונת מגורים בהתחדשות עירונית, גורמת לאנשים טרור באותו לילה ולאי תפקוד למחרת באותו יום. כאן אני מבקש להגדיל את הקנסות לערכים ריאליים. לקנס צריכה להיות פרופורציה לאינטרס הכלכלי שהוא רוצה לעמוד מולו.

דבר נוסף שאני לא יודע אם יש אותו בבני ברק, לדעתי אתם פטורים ממנו, זה המדבקות והמודעות של מכירת סמים. זה הפך להיות מכה, נכנס מישהו עם אופנוע לעיר עם ארגז של מודעות.

יש פסקווילים.

לא, תחשוב, הוא נוסע בלילה ומפזר דרך החלון או עם אופנוע עם קסדה עשרות אלפים של עלונים של מכירת סמים דרך הטלגרם.

ברמת גן?

ברמת גן בטוח, אני בטוח שבכל ערי המרכז. צריך להבין שהיכולת להתמודד עם זה היא בלי סמכויות נוספות. אנחנו יושבים על זה מול המשטרה, המשטרה מודעת לזה, אז היא פועלת דרך הסייבר ודרך דברים נוספים. צריך גם לתפוס לא רק את ראש הנחש.

השיטור העירוני, שהוא גם משטרה וגם עירייה, לא יכול להכניס את זה?

אתה כבר לא אחראי על המשטרה, אבל שיאיישו את המצבת, היא ריקה.

עדיין?

בטח, זה ריק – זה ריק, אין עם מי לדבר. אז אומרים לך שצריך את זה למגזר ולקחו לפה והשר התחלף ועכשיו אין חתימה.

אני הייתי ראש העיר הראשון שפתח בבני ברק תחנה בלב העיר. הייתי בין ראשי הרשויות הראשונים עם השיטור העירוני, אבל אני שומע עדיין את הסיפורים האלה.

כן, שמיכת האכיפה היא קצרה, קצרה מאוד.

אם המשרד לביטחון פנים פה, עדיין כל עוד הסמכויות עדיין אצלנו עד שתעבור החקיקה עוד שבועיים, אני אבקש לשמוע אחר כך תשובה בסבב שלכם.

כבוד היושב-ראש, נושא שמאוד כאוב ומכאיב לתושבים, שנשמע קטן מאוד, אבל הנזק שלו הוא אדיר, זה צואת כלבים במדרכות. אתה רוצה להילחם בזה, את כולנו זה מגעיל, את כולנו זה מקומם.

בבני ברק זה - - -

אני אמרתי, יש כמה דברים שהם לא בעיה של בני ברק, אבל אני אומר לך שזו בעיה קשה מאוד מאוד מאוד.

יש כבר הצעת חוק על הדנ"א.

דנ"א התחלנו לבדוק לפני ארבע שנים.

אשמח שתקדמו את זה.

דנ"א? יפה.

נאור, הבנתי שיש איזושהי בעיה של חדירה - - -

אין שום בעיה, שערות של כלב, אל תדאג, הם לא יתלוננו על חדירה לפרטיות.

תסמוך על זה, על המאגר, איפה תשמור במאגר את הדנ"א? חדירה לרשות הפרט. חכה, אתה לא מכיר את כל הדברים האלה, אתה עוד צעיר.

יש איזושהי בעיה של חדירה לרשות הפרט.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על שני המסלולים שיכולים לפתור הבעיה, וחייבים לפתור את הבעיה, של צואת כלבים במדרכות: אחד, הנושא של מאגר הדנ"א, שאנחנו כבר ארבע שנים על זה. העברנו חוק עזר עירוני, אבל בלי החקיקה הראשית שתאפשר את יצירת המאגר הזה, אין לזה משמעות. הדבר השני, ואם מישהו דואג יותר מדי לפרטיות של הכלבים, של הדנ"א שלהם, שייתן לנו לפחות להגדיל את הקנסות, כי בשונה מחניה, אתה צריך לתפוס את רגע העבירה. גם אם תשים מצלמות, זה לא יעזור לך. אתה צריך שהפקח יהיה נוכח בעת ביצוע העבירה על ידי הכלב ובעליו, בעצם זה על ידי בעליו, כי הכלב הוא לא עבריין פה בסיפור. גם הקנס פה 730 שקלים. למה אדם שנוסע בנתיב תחבורה ציבורית יכול לשלם לפעמים עד 2,500 שקלים או 1,000 שקלים? למה אדם שנוגע בנייד שלו בעת נהיגה ישלם כאלה קנסות? הממשלה לא נותנת לנו לגייס פקחים, כי בשכר מינימום אי אפשר לגייס פקחים, עם כמות הפקחים המעטה. זה כואב, כואב, כואב.

הנושא נרשם ויטופל.

תודה רבה לך.

אין לי ניסיון בו כראש עיר, אבל כשאני מסתכל עליך כראש עיר גדולה ובא לכאן לוועדת הפנים, אתה יכול לדבר על דברים גדולים מאוד שמעניינים, ואתה מדבר על מצוקות האזרח, שאפו. אני מעריך וחושב שזה חשוב מאוד.

חבר הכנסת נאור שירי, ואחריו בני ביטון, סגן יושב-ראש מרכז שלטון מקומי.

תודה ובהצלחה בתפקיד. לפי הפתיחה, נראה לי שהולכת להיות ועדה עמוסה בכל טוב. טוב שנתת לראש עיריית רמת גן לדבר, אני רק אתייחס לנושא הדנ"א והמאגר שציינתם. קודם כל, זו הצעת חוק שהגשתי כבר בכנסת הקודמת. הגשתי אותה גם בכנסת הזו. לאה עשתה פרצוף, כי לא הייתי בכנסת הקודמת, אבל הגשתי אותה דרך חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואין שום בעיה ברישום ובמאגר, אני רק אסביר, כי כבר היום קיימים מאגרים של כלבים. כל כלב מסומן בצ'יפ, ולכן המאגר קיים, ואין שום בעיה באבטחת המידע שלו, אבל על זה כבר נדבר בהמשך.

אני דווקא מאוד מתחבר לבעיות הקטנות בחיי היום יום של התושבים ושל התושבות בערים. גם אני צמחתי מתוך השלטון המקומי, הייתי סגן ראש עיריית הוד השרון עד לפני חודשיים. אני קודם כל שמח להיות פה וגם שמח על הפתיחה שלך, יו"ר הוועדה, שמי שצומח מהשלטון המקומי, מכיר את הצורה, הדרך ואיך שהדברים עובדים מהקצה, אני מאוד מתחבר לזה.

אני קצת אבאס את האווירה או לפחות אגיד שיש איזה טעם לפגם בעיניי שיש דיון, בעיניי בנושא מאוד מאוד מהותי כמי שבא מהשלטון המקומי ואנחנו לא מקבלים אפילו כחברי כנסת איזה חומרי רקע לדיון או איזה מצע מסוים, שנוכל להתכונן לפני שבאים לדבר, סתם כדי להבין על מה הולכים לדבר. אני יודע שזאת לא מהות הדיון עכשיו, אבל סתם היה נחמד לדעת. אני שמח שאני מכיר ראש עיר ששלח לי בכלל על מה הולכים לדבר, שזה היה נחמד.

למה? הוא אמר סוגיות - - -

כן, אבל כל אחד והסוגיות שלו, תודה רבה על החידוד.

אני לא התערבתי בסוגיות שיעלו. בתוך הארגונים למיניהם היתה תכתובת שלהם. בישיבה ראשונה אני מעלה את כל הדברים, הדברים נרשמים, ואנחנו לאחר מכן נגיע לכולם.

אפילו את החידוד הזה הייתי שמח לדעת לפני.

תבחן אותי.

הייתי חייב לציין את זה, כי הרגשתי שאני בא לדיון שאני לא יודע על מה הולכים לדבר, כי כל אחד והסוגיות שלו, ותודה לך חוה על ההערה. לראש עיריית רמת גן באופן אמיתי מפריע - - -

ברגע שיש פה גם ראשי ערים, גם ראשי מועצות אזוריות, ראשי ערים קטנות, פריפריה וגדולות, אתה לא יכול - - -

את רואה? את אפילו יודעת מה הולכים לשמוע, אז אני כחבר כנסת, גם מבקש לדעת.

חבר הכנסת שירי.

נאור, גם בחדר בוועדה שלי טעו וחושבים שקוראים לי שירי.

נאור, נאור, חבר הכנסת שירי זה שם משפחה, כמו שאני אשר יעקב, לא יודעים מה המשפחה ומה הפרטי, אז אשר זה משפחה. בגלל השונות, אי אפשר היה לשים את כל הדברים, כי אחרת היו אחרים שהיו מרגישים שהדברים שלהם לא עולים לסדר היום. לכן לא שמנו מטעמנו סדר יום.

בסדר גמור, הערה לפרוטוקול, כמו שלאה אוהבת לומר.

לגופם של הדברים, אני חושב שנאמרו פה כל הדברים, אין לי יותר מדי מה להוסיף. אני רק חוזר ומדגיש את כל הנושא של מעמדם של נבחרי הציבור בכלל בעולם הציבורי במדינת ישראל, ואני לאו דווקא מדבר על ראשי הערים, כל אחד ומצוקותיו, שגם ראש עיריית לוד העלה. יש נבחרי ציבור שהם חברי מועצה, עזבו שלא מקבלים שכר, לא מקבלים בכלל הכשרה, אין להם מעמד ציבורי, אין להם תשובה – ופה המקום להגיד לך בהצלחה מנכ"ל משרד הפנים החדש.

שאגב ביקש לשמוע קודם כל אתכם ואחר כך הוא ידבר.

בסדר גמור.

כיבדתי אותו לדבר בהתחלה, והוא אמר: באתי לשמוע.

כשפונים למשרד הפנים בתצורות השונות שלו, גם ישירות אליך – לא אליך, אלא קודמך בתפקיד – וגם לממונים על המחוז ולא מקבלים תשובה ולא מקבלים מענה ולא מקבלים הכשרה ולא מקבלים ייעוץ משפטי והמון המון דברים שנבחר ציבור במדינת ישראל, או בכלל במדינה מתוקנת צריך לקבל, אני חושב שזה משהו שהוועדה כן צריכה לשים על סדר היום יחד עם עוד 1,001 הבעיות.

אני לא מדבר בשם כל ראשי וראשות העיר במדינת ישראל, אני חושב שאתם צריכים להיות חלק משולחן קבלת ההחלטות. בעיניי, אתם היום חלק משולחן שמקבל הנחתות, ודווקא חבל שיו"ר השלטון המקומי יצא, כי אתם כל הזמן סופגים הנחתות מהשלטון המרכזי. דיבר על זה גם ראש עיריית לוד וגם ראש עיריית רמת גן וידברו על זה אחרים, אתם לא באמת חלק משולחן קבלת ההחלטות, אלא אתם כל הזמן מקבלים את הפקודות. נראה לי שהגיע הזמן, גם שלנו כשלטון מרכזי, להבין שנבחרי הציבור, בטח ראשי הערים במדינת ישראל, הם היחידים שנבחרים באופן אישי, וכדאי שתתייחסו אליהם לא רק בתור פרוטזות, אלא ככאלה שמנהיגים את הציבור. תודה.

תודה רבה.

מר בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן יושב-ראש השלטון המקומי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מנכ"ל משרד הפנים, אגיד לך בהצלחה, יושב-ראש המרכז האזורי, מנכ"ל השלטון המקומי, עמיתיי ראשי הרשויות וחברי הכנסת שנמצאים פה. אני קצת הופתעתי ממה שכרמל אמר, אבל אני חושב שהדברים הקטנים האלה הם בסופו של דבר הדברים החשובים לאזרחים שלנו, אבל אני אתייחס כיושב-ראש פורום ערי הפיתוח וסגן יושב-ראש השלטון המקומי, לדברים שנוגעים הרבה יותר לנו. שימו לב מה קורה בסוציו, העיר דימונה, אני לא בוכה, היא עיר שהתפתחה, עיר בתנופת בנייה. להפתעתי, באחד לחודש אני שומע, שבגלל שהייתי באשכול 4, עליתי לאשכול 5, אני בטוח שאני כבר באשכול 6, אני בעשירון העליון של זה, ואדוני היושב-ראש, לך אני אומר את זה, פתאום הורידו לנו את הטבות המס. הורידו לנו את הטבות המס. סביבי כולם באשכול, נתיבות 3, אופקים 3, ירוחם 3, ערד 3, באר שבע 5, הפכנו להיות איזה מן אי, שבאמת קשה יהיה לנו לקלוט.

אז רגע, מי שמצליח, צריכים להעניש אותו? חיים יושב-ראש מרכז השלטון המקומי גם התייחס לכך שיש כאלה שבאשכול 9 ואשכול 8 שהם רשות ענייה. אני לא רשות ענייה. אני אומר את זה על יד מנכ"ל משרד הפנים. זה נושא שצריך להוריד אותו מסדר היום, ואני על זה. אני הולך בהצעת חוק פרטית של יושב-ראש הקואליציה ושל אלמוג כהן, לא רק למען דימונה, אלא למען כל הרשויות שנפגעו, כי נפגעו גם מרחבים ועוד רשויות אחרות.

נושא חשוב נוסף שהעבירו ככה זה נושא המצ'ינג. שימו לב, היושב-ראש יודע את זה ומכיר את זה.

ודיברתי על זה.

ודיבר על זה, אבל אני רוצה להסביר לכם, רשויות קטנות, שצריכות לעשות 25% מצ'ינג בחינוך וברווחה, מוותרות על התקציב, והתקציב עובר לרשויות החזקות. אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אדוני היושב-ראש, אין יותר מצ'ינג. אני לא רוצה להיכנס לדיפרנציאליות, כי דיברנו על הסוגיה הזאת, ואני לא רוצה לתקוע טריז בנושא השלטון המקומי. אז אם יש רשות חזקה באזור המרכז, בסדר. אני חושב שצריך להיות כסף תוספתי נוסף ממשרד האוצר לטובת משרד הפנים בנושא הזה של המצ'ינג.

גם כסף תוספתי, אם אתה קובע אותו עם קריטריונים, ואתה בודק מה צריכה רשות כזאת ומה צריכה רשות אחרת.

אני מסכים אתך, אדוני היושב-ראש. אני מסכים אתך.

אז תגיע לצדק חלוקתי.

בדיוק, אז אני אגיע לצדק חלוקתי, ודיברת על צדק חלוקתי, ואני אגיע לסיפור של צדק חלוקתי.

בני ידידי, אגב, אני מניח שאתה לוקח בחשבון שצדק חלוקתי בין היתר יכול לפגוע בבקשה בסעיף 1 שלך, אתה מבין את זה?

זה משפט סופר שמאלני היום, צדק חלוקתי.

לא, זה לא שמאלני בכלל. מצד אחד, זה עניין ביטול הטבות המס למי ששדרג את מעמדו באשכולות.

אני אמרתי את זה גם לראש הממשלה ואמרתי את זה גם לשר האוצר, תורידו את הנושא הזה, אני לא רוצה להיכנס לנושא המשילות בנגב ולכל הדברים האלה, תורידו את הנושא הזה של אשכול שמי שצומח צריך להיפגע, להוריד את זה מסדר היום. רשויות ב-9 והן עניות, ואני ב-5 רשות מאוזנת.

לכן יש מקום לחלוקה הדיפרנציאלית.

אני לא רוצה לתקוע טריז בין הרשויות החזקות במרכז הארץ.

למה?

אני אגיד לך למה, אני לא רוצה לקחת מעיריית רמת גן ולא רוצה לקחת מעיריית תל אביב. חיים ואני הובלנו יחד עם שי חג'ג' בקדנציה הקודמת למשרד הפנים ולמשרד האוצר, וצבענו להם כסף תוספתי לדבר הזה. זאת נקודה חשובה, שאנחנו יכולים להתדיין איתה ולדבר עליה.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות זה מענקי האיזון שהעליתם. בנפשנו הדבר הזה. אני מייצג 44 רשויות מקומיות בשלטון המקומי.

אתה יודע מה הבעיה במענקי האיזון? קודם כל השם, מענק – מענק זו מתנה, איזון זה צורך. זה צריך להיות תקציב איזון.

חיים לא אוהב להגיד את זה, אבל אני אומר לך, אני מקווה שב-2024 אני אוותר על מענקי האיזון, אתה יודע למה? אני אלך לדרוש מהקריה למחקר גרעיני, שתיתן שם מדידה ותיתן לי את הארנונה המגיעה לי שם כדין. אני לא רוצה להיות מסכן ולקבל את מענקי האיזון.

נכון.

אתה צודק לחלוטין.

דרשתי את זה, קיבלתי את זה בשלבים.

הנושא האחרון שאני רוצה להעלות, והעלו את זה עמיתיי פה, נושא העברת הסמכויות לשלטון המקומי. די מספיק, אני חייב להגיד שהממשלה הקודמת התחילה במהלך הזה. אני אומר לך, רונן פרץ, אתה מכיר את זה כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אתה מכיר את זה היום כמנכ"ל משרד הפנים. אדוני היושב-ראש, קשה לשרים להתנתק מהעוצמה ומהכוח שלהם, הרי ראינו בשלוש שנים האחרונות מי ניהל את מדינת ישראל, השלטון המקומי והשלטון האזורי ועמיתיי ראשי הרשויות ניהלו את זה – אם זה היה בקורונה, אם זה היה בצוק איתן, ואם זה היה בשומר חומות ובכל הדברים האלה. אנחנו לא רוצים לעמוד כעניים בפתח במשרד הפנים או במשרד האוצר ולבקש תקציבים. יש לי עוד מלא מלא דברים להגיד. אני כל כך מרוצה שהיושב-ראש שלנו הוא ראש רשות לשעבר ויושבים פה גם סגני ראשי ערים. הייתי בטוח שאראה את מיכאל ביטון ואת מאיר כהן, באמת יש היום המון חברי כנסת בכנסת הנוכחית, שבאו מהשלטון המקומי, מכירים מה זה שלטון מקומי. אדוני היושב-ראש, כמו שאמרת, אני מציע להקים צוות משותף שלנו, של השלטון המקומי, השלטון האזורי, שלך ביחד, של משרד הפנים ביחד, ואנחנו נגיע ונעשה מעקב החלטות להחלטות שאנחנו מקבלים; לא כמו בממשלת ישראל, שם 75% מההחלטות לא מתקבלות. תודה רבה לכם.

אני מכיר את התכנית של ביזור סמכויות, ראיתי אותה, היא מאוד רחבה. אנחנו לא נדון בה היום, כי היא כבדה. אני גם רוצה לתת למשרד הפנים להיכנס לתפקיד ולהסתכל על הנושא הזה מהזווית שלו, אבל אנחנו נגיע גם לנושאים הללו – לא יודע אם לכולם, אבל חלקים מהם בוודאי שחייבים לאמץ, ויפה שעה אחת קודם.

חברת הכנסת מטי הרכבי, ואחריה הרב יצחק רביץ. גם היית ראש מועצה?

כן, תודה רבה אדוני, הייתי 12 שנים ראש מועצה אזורית יואב.

אוקי, אז המועדון שלנו מתרחב.

כן, אז אני מאוד מאוד שמחה לנסות לתרום מעט מהסוגיות. אני לא חברה בוועדה, אבל אני חושבת שאני אוכל להעלות מספר סוגיות מטרידות. אני רוצה לפתוח במספר נקודות שקשורות לכל השלטון המקומי, ואחר כך גם לתת את הדעת על המועצות האזוריות. אני רוצה לפתוח בזעקה גדולה על השכר של עובדי הציבור. יש קושי מאוד גדול לגייס כוח אדם איכותי של עובדי ציבור. השכר ברוב המקרים הוא שכר שאנשים טובים לא באים בגללו. אני חושבת שזאת אחת הרפורמות הכי חשובות שצריך לעשות. אי אפשר לגייס כוח אדם איכותי לרשויות המקומיות, זה הדבר הראשון שאני בוחרת לומר.

במיוחד בנושאים המקצועיים.

זה הדבר הראשון שאני בוחרת לומר.

פסיכולוגיות.

לא רק, מנכ"ל, מהנדס. זה ממש מביך.

אם אנחנו רוצים שמהנדסים ייקחו אחריות לרישוי עצמי ולדברים כאלה, אף אחד לא יבוא להתאבד.

לכל התפקידים, נכון. אני מניחה שזה כואב לכולם, ויש כאן תמימות דעים. חייבים לשפר את השכר של עובדי הציבור.

דבר נוסף, אדוני יודע שאין קשר בין דירוג סוציו-אקונומי של רשות לבין תקציבי מדינה.

תני את הדוגמה של יואב, איזה סוציו-אקונומי אתם?

במועצה אזורית יואב הסוציו-אקונומי 8, רשות עם מעט מאוד משאבים. יש עיוות במנגנון של תקציבי האיזון, מענקי האיזון. זה גם לא קשור ליואב, נניח שיואב לא צריכה, צריך לעשות איזשהו עדכון או דיוק, כי הזיקה הזאת בין דירוג סוציו-אקונומי לחוסן רשותי לוקה בחסר.

אני רוצה לקרוא לוועדה הזאת, אדוני, ואני אנסה לקדם דרך חקיקה עידוד ייצוג נשים בשלטון המקומי כחברות מועצה וכראשי רשויות. יש גם צורך בתיקוני חקיקה, אבל גם באמירה – אני חושבת שבכל חברה שנשים נמצאות בצמתי קבלת ההחלטות, ההחלטות יותר מאוזנות ויותר נכונות.

סוגיה שאני חושבת שנוגעת לכולם, אצלנו במועצות האזוריות הרבה, סוגיית הקמינים. אדוני כיושב-ראש הוועדה להגנת הסביבה, סוגיית הקמינים היא סוגיה שכואבת לכולם. חייבים לקדם חקיקה. זה דבר שחייב להיות ברמה הלאומית ולא ברמה המקומית, כי לראשי הרשויות יש קושי.

לגבי סוגיית הנגישות, אלה תקציבי עתק, בטח במרחב כפרי. אנחנו לא מצליחים לעמוד בכל דרישות הנגישות, כי התקציבים מטורפים.

זה הפך להיות פלילי אצלנו על ראש הרשות.

נכון, וזאת סוגיה כואבת מאוד. ככל שמשתדלים, בסוף השמיכה קצרה.

אני גם רוצה לקרוא להרחבת הסמכויות של הוועדות המקומיות. הרבה מאוד מהתכניות יכולות להישאר בסמכות של הוועדה המקומית ולא להגיע לוועדה מחוזית. צריך לעשות דיוק בעולמות התוכן, כי זה מעמיס על ועדות התכנון ברמה המחוזית והלאומית. אפשר לתת יותר סמכויות לוועדות המקומיות.

אני רוצה לקרוא לקיצור לוחות הזמנים של אישור חוקי עזר. זה כואב מאוד פה, המועצה מאשרת חוק עזר ושנים רבות עד שהחוק הזה נכנס לתוקף. אי אפשר לתפקד ככה.

בסדר, הרפורמה המשפטית תפתור את זה עכשיו...

לא, הרפורמה המשפטית לא תפתור את זה, זה ברור.

את יודעת, הייתי יושב-ראש ועדת החוקה. מתברר שבנושא אישורי הקנסות של חוקי העזר, זה בוועדת החוקה, ואני רק מההזדהות שאני יודע כמה זמן הם מחכים מול משרדי הממשלה, אני בזמן הקורונה כינסתי שלוש פעמים את הוועדה כדי להעיף את כל הבקשות של הרשויות – בזמן קורונה, כשהייתי בדיונים מבוקר עד לילה.

אדוני, לצד חוקי העזר, צו עבירות קנס – שנים עד שמאושר, אלה פשוט ייסורים.

מסכים אתך.

אני קראתי בהסכמים הקואליציוניים שתי נקודות, שאני חושבת שהם כן לפתחה של הוועדה הזאת: אחת, תקציבי הרווחה לא יכולים להיות דיפרנציאליים, יש בהסכמים הקואליציוניים איזושהי אמירה שתקציבי הרווחה יהיו דיפרנציאליים, שרשות חזקה תקבל פחות משרד הרווחה.

זה לא מדויק, זה לא יהיה כך.

להבדיל מחינוך - -

בדיוק, פה זה פר תיק.

ברווחה יגדילו את המצ'ינג, ומה שיקרה זה שבסופו של דבר הרשות לא תעשה, ואף אחד לא יכול לכפות - - -

בואו לא נתחיל את הדיון, אבל ברור שזה לא בצורה כזאת.

צריך לתת את הדעת, לא מתוך התרסה.

בדיוק, בדיוק, זאת צריכה להיות חבילה שלמה של דברים.

יש גם סוגיה של שיפוי הארנונה. בהחלטה על הקפאת הארנונה, נאמר לי על ידי אחד מחברי הקואליציה, שהשיפוי דרך מענקי האיזון. יש הרבה מאוד רשויות שכבר אישרו תקציב ולא מקבלות מענק איזון, אז אני חושבת שכן צריך לתת את הדעת שתהיה הבטחה שגם רשויות שלא מקבלות מענק איזון, יהיה מנגנון שיפוי של ארנונה, כי אנחנו נסמכים על העדכון הזה. העדכון של הארנונה הוא רחוק מלהיות העדכון של המדד ושל האינפלציה, ורק שלא ייפגעו עוד רשויות שכבר אישרו תקציב בהתבסס על - - -

זאת סוגיה של השנה הזאת שמחכה לנו, מה שלא היה בשנים קודמות. בשנים הקודמות ההפרש לא היה גדול.

אבל עכשיו זה גם האינפלציה.

חייבים שיהיו קווים מנחים בנושא ועדות גיאוגרפיות, כשממנים ועדה גיאוגרפית, זה נושא כואב. אני על בשרי חוויתי את זה, אבל אני חושבת שזה גורף לכל הוועדות הגיאוגרפיות.

נושא של שיטפונות, הרבה מאוד סביב נחלים ראשיים ושיטפונות שמגיעים לערים דרך המרחב הכפרי לא בכוונה, גם לזה צריך להיות ניהול סיכוני שיטפונות.

הנושא האחרון קשור לניהול המרחב הכפרי. אמר שי ש-80%, 85% משטח המדינה הוא מרחב כפרי. המשאב המוגבל במדינת ישראל הוא משאב הקרקע, אנחנו צריכים להתייחס אליו בחרדת קודש, ולכן אני אומרת שצריך לתת לנו את הכלים לנהל את המרחב. עשרות קילומטרים של דרכים לבנות, כשכל עם ישראל מטייל ברשות קטנה, מועצה אזורית עם מעט תושבים שצריכה לתחזק. לא נתנו את הדעת מספיק על הנושא הזה של ניהול ותחזוקת המרחב הכפרי. גם הנושא של התחדשות עירונית וותמ"לים זו גם נקודה.

דיברנו על זה, תשתדלו לא לחזור על דברים שכבר נאמרו. זה נכון שזה קורה בסוף. תודה רבה.

הרב רביץ בבקשה, ראש מועצת קריית יערים.

כבוד היושב-ראש, קודם כל תודה רבה על דברי הפתיחה בהם העלית את זכרו של אבי זכרונו לברכה, שבאמת היה אדם גדול, כיהן כאן בבית הזה מעל 20 שנה.

שתי נקודות בקצרה. במדינת ישראל יש מעל 30 ועדות מרחביות. כבוד המנכ"ל, אני חושב שמעולם לא נעשתה מחשבה במנהל התכנון, האם זה עובד נכון מבחינה ארגונית וגם מבחינה כלכלית. אני לא בא לתקן את העולם ואני לא בא לנסות לבטל את כל הוועדות המרחביות, אבל חייב משרד הפנים להתכנס לנושא הזה ולבדוק לגופו של עניין כל אחת ואחת מהוועדות המרחביות, האם זה עובד נכון, והאם לא הגיע הזמן והמקום במקומות מסוימים לפרק אותן. קחו למשל את ועדה מרחבית הראל, שכוללת בתוכה את מבשרת, את אבו גוש ואת קריית יערים. אני ישבתי מול מנהל התכנון באין סוף ישיבות והבאנו את כל היועצים הכלכליים שלהם ושלנו, והוכחנו להם שאנחנו נכנסים לגירעון עצום של מיליוני שקלים בחמש שנים הקרובות על בנייה שעתידה להיות בקריית יערים, ופשוט אין עם מי לדבר. אתם מוכרחים לעצור את הדבר הזה ולעשות חשיבה מחודשת, האם הדבר הזה עובד נכון.

מבחינה עירונית, הרי יש לי מחלקת הנדסה, אנחנו עובדים פעמיים, אני משלם למחלקת הנדסה אצלנו, מממן אותה באופן מלא, יש לי מהנדס במשרה מלאה, יש לי בודקי תכניות במשרה מלאה, ובנוסף אני מממן את ועדת הראל. תארו לכם שהיו עושים ועדת חינוך אזורית או מחלקת רווחה אזורית, זה היה עובד נכון? ברור שלא. כשאנחנו יושבים למשל בישיבת היערכות לפתיחת שנת לימודים, יושבים בשולחן מחלקת שפע ומחלקת רווחה, יושבים כולם יחד וכל אחד שם על השולחן את הדברים שחשובים. הם לא שם, ועדת הראל לא נמצאת שם, הוועדה המרחבית לא נמצאת שם. זה עובד לא נכון.

יש כאן משהו דפוק במבנה הארגוני של העסק הזה – תכניות בנייה שנתקעות, חוסר חשיבה וראיית התמונה המלאה מה צורכי היישוב. אני מדבר מדם לבי, כי אנחנו מפסידים הון, אנחנו יישוב ממש קטן וזקוקים לכל אגורה. אין לנו מקורות הכנסה נוספים, ואני מוכרח לומר שארבע שנים מאז שנכנסתי לתפקידי אנחנו גומרים מאוזנים, אדוני המנכ"ל. באמת מהגורן ומהיקר עובדים על הדבר הזה, כי אצלנו זה הדבר הראשון במעלה לא להיכנס לגירעונות, אבל באמת, לאן אנחנו מגיעים? אנחנו מתחננים, אנא מכם יש כאן כסף ששוכב מול העיניים, תביאו אותו לנו.

כבוד חברת הכנסת דיברה על הוועדות הגיאוגרפיות, שיהיה קו מנחה. יש איזשהו קו מנחה, שאני בדקתי גם בוועדה הגיאוגרפית מחוז ירושלים, אבל קראתי פרוטוקולים של ועדות גיאוגרפיות נוספות, ואני רואה שיש איזשהו קו מנחה שאומר שאם אין תכניות בנייה מקודמות בשטח המבוקש, הרשות המבקשת כבר ידה על התחתונה, למה? אני לא מדבר על זה שתוך כדי הוועדה הנושא הזה כבר מגיע לידי ויכוח ולדיון.

למה זו לא השאלה, השאלה אם אותה רשות ממשלתית לא נותנת לבנות ולא יכולה גם להעניש - - -

בקווים המנחים לוועדות הגיאוגרפיות חייבים לשנות את השיטה. קחו את קריית יערים, אנחנו 530 דונם, אנחנו באים בבקשה לקבל אדמות ממטה יהודה שהם 550,000 דונם, אנחנו פסיק מהם.

כשאנחנו רוצים לעשות פעילויות קיץ, אנחנו צריכים ללכת כעני בפתח למטה יהודה, לבקש איזשהו מגרש. כל מי שעולה לירושלים, רואה את העגלה הידועה, יושבים שם רבים מחברי הכנסת לשתות קפה. למה שאנחנו לא נקבל את הארנונה של הדבר הזה? למה לא? כי אין שם תכניות בניין מקודמות? משהו פה לא עובד נכון בחשיבה הבסיסית של הוועדות הגיאוגרפיות. תודה רבה.

תודה רבה.

חברת הכנסת אתי חוה עטייה, בבקשה.

קודם כל אני מברכת על הדיון.

קודם כל רמקול.

אתי, בואי תשבי כאן, יש מקום מיועד לי.

ליד החברים שלי.

טוב לדעת שאנחנו לא חברים שלך.

ברוכה הבאה לוועדה שלנו.

כל ראשי הרשויות חברים שלי. ראשית, אני מברכת על הדיון, ברכות לרונן פרץ וברכות לך אדוני היושב-ראש, אין עוררין שהניסיון שלך והקבלות שלך יובילו את הוועדה בים רמה. אני בטוחה שתעשה מעקבים ויהיו כאן תוצאות ותקדם חקיקה נהדרת. כל אחד כאן דיבר מדם לבו, הציג את כל המצוקות.

אני אתן דוגמה לכך שמתחייב שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. אתמול הייתי בניחום אבלים בדימונה, ואז כמה חברי מרכז, כמה תושבים אמרו לי: אנחנו מאוד כועסים עליך בגלל שהצבעתם נגד הטבת המס, פעלתם נגדנו. אמרתי: האמת היא שהנושא המוניציפלי חדש לי, אני עסקתי יותר בתחום הרווחה והביטוח הלאומי. בדקתי את הסוגיה, ובאמת פה זה לטובתם. אמרתי להם לפנות לראש העיר, שהתנצל, אז צריך להיות שיתוף פעולה בין ראשי הרשויות לביננו. הם השטח, הם מכירים את השטח. אנחנו נציף את הסוגיות. שמענו פה נושאים רבים, עלו פה הרבה מאוד מאוד דברים, אני בטוחה שאתה תמפה אותם לפי סדר העדיפויות, על מה צריך לתת את הדעת. ברור שכל דבר זה תקציבים ומצריך שיתוף פעולה עם משרד הפנים. האם בכוונתך אדוני היושב-ראש להקים ועדות משנה לסייע לך?

עבודת קודש, אני תושבת לוד וגם רמת גן, המשפחה שלי מלוד, זו עיר מעורבת.

מה, אין לך אף אחד בהוד השרון?

יש לי הרבה חברים, והם עושים עבודת קודש. אני עוקבת אחרי הפעילות שלכם.

תודה רבה. אנחנו נשתדל להגיע לכל הנושאים. אל תשכחי שגם יהיו חקיקות שיגיעו וחוק הסדרים שיגיע, אנחנו נדע למצוא את הזמן לדברים האלה בעזרתם השם. אני כן חושב על ועדות משנה, עדיין לא כרגע, בוא נתחיל לרוץ ואז אנחנו נראה.

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון.

תודה, אדוני היושב-ראש, בהצלחה.

מה קורה עם הבולענים?

בסך הכול מטפלים גם בזה, אבל אם תקשיב, נגיע גם לזה.

יעקב, אם היית בהומור, היית אומר לו: עיר חילונית, קורח ועדתו, האדמה פתחה את פיה. אבל אתה רואה, הוא לא אומר לך את זה, הוא מפרגן.

כי הוא ידע שאתה תהיה פה כדי להגיד את זה.

בשביל זה ביקשתי ממך להגיד את זה, אתה לא זוכר?

אמרו באיזושהי סטירה שעכשיו מרוב הבולענים, אפשר לעשות רכבת תחתית בכל המדינה.

מה שהמדינה לא יודעת לעשות לבד, אנחנו נעזור לה.

אני חושב שהדברים שעלו כאן היום, מכובדי יו"ר הוועדה, מראים על פיצול אישיות מאוד דרמטי בתפקידו של ראש הרשות. אנחנו מתעסקים מצד אחד בשקי קקי וגם בדנ"א של כלבים, וגם מצד שני אנחנו מתעסקים בתכנון העיר לשנים הבאות, כדי שהיא תישאר עיר טובה יותר לדורות הבאים. אתה מכיר את פיצול האישיות הזה מקרוב. אני חושב שאם אני אסכם את החוויה שלי כראש עירייה ארבע שנים בתפקיד, אני חושב שהפער בשלטון המרכזי נעוץ בעיקר בניסיון של השלטון המרכזי להיכנס לחיי היום יום של התושבות ושל התושבים שלנו, ניסיון שראינו איך התחיל אתמול והיום כבר נבלע, אפרופו שבת, תרבות, חופש, זה אחד. כשמהצד השני, דווקא בדברים שהם ארוכי טווח ותכנון מהותי שמוביל לשלטון המרכזי, אנחנו כראשי רשויות לא תמיד נמצאים ליד שולחן קבלת ההחלטות, כמו שאמר חבר הכנסת שירי. מצד אחד, זה הניסון להיכנס לחיי היום יום שלנו, ומצד שני חוסר הרצון לראות אותנו סביב שולחן קבלת ההחלטות. אני חושב שזאת אולי הנקודה המרכזית שאני אשמח שהוועדה הזאת תוביל, אני בטוח שגם היתר.

אני אתן כמה דוגמאות, שלדעתי לא עלו לסיפור הזה. הסיפור של תקנים בחופש בשכר. בעולם תעסוקתי שהולך ונהיה בעייתי יותר ויותר, ראשי רשויות לא רשאים לקבוע לא תוספות שכר לסייעות, לא תוספות שכר לבודקות ובודקי תכניות, לא תוספות שכר למהנדסים, כשאנחנו בתחרות לא הגיונית מול החברות הממשלתיות, שמציעות פי כמה וכמה לכל מהנדס ומהנדסת, שהם לוקחים מהרשויות ומשאירים אותנו בלי כוח אדם, אני לא אגיד איכותי, כי מה שיש לנו הוא בהחלט איכותי, אבל בלי כוח אדם מספק באף אחד מהתחומים האלה שאנחנו מדברים עליהם. הנושא הזה חייב לבוא לידי שינוי, כולל בהתייחסות בפקודת העיריות למהות התפקידים. להגדרת התקנים. לא יכול להיות שאני עדיין נדרש לעשות מכרז ולוודא על פי הקריטריונים שליטה במעבד תמלילים ובהפעלת פקסימיליה. אלו דברים שלא תואמים את המציאות שאנחנו חיים בה, ועד שלא נעשה בהם שינויים וניתן לרשויות המקומיות קצת יותר – תחת הרגולציה, תחת הבדיקה, תחת הביקורת, תחת הכול – את הדיפרנציאליות הזאת לכל ראש רשות להחליט איפה הוא משקיע את מה שהוא יכול כדי להביא יותר, אנחנו נישאר מאחור.

יש דברים מהותיים, שאמורים להיות מנוהלים על ידי השלטון המרכזי והם נופלים בשלטון המקומי בין ראשי רשויות, או בין רשויות שונות, ולכן הם לא מצליחים לקבל מענה. נושא שמפריע מאוד לכל אזור השרון והשרון המזרחי הוא שריפות הפסולת, גם בתוך הקו הירוק, גם מחוץ לקו הירוק. אנחנו תחת מעטה בלתי פוסק של עשן מסרטן. אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות, לא מהמשרד להגנת הסביבה, לא ממשרד הביטחון, ולא מאף אחד מהגורמים שאמורים לטפל בסוגיה הזאת. אני אמנם מדברת בשקט, אבל זאת זעקה של מאות אלפי תושבות ותושבים, שנחנקים על בסיס קבוע ממשהו שמוגדר עבירה פלילית ויש כלים לטפל בו, גם בתוך הקו הירוק וגם מחוצה לו.

אני חושב שהנקודה שעלתה של שיטור עירוני, ואתה אמרת שאתה היית הראשון, הפכה ברבות השנים - -

מהראשונים.

- - הפכה ברבות השנים למשהו שראשי רשויות מאוד מאוד רוצים. היית פורץ דרך, אז אולי לא רצו אכיפה, היום אנחנו רוצים, הבעיה שאין ממי לינוק, כי קבלת ההחלטות שם לא תמיד מבוססת על פי צורך ועל פי נתוני משטרת ישראל; אני אגיד מילה גסה, לפעמים זה על פי החלטה פוליטית, איזה ראש רשות מזוהה עם איזה מפלגה, כאילו לתושבות ולתושבים שלנו אכפת עם איזה מפלגה אנחנו מזוהים.

אני אגיד שהדבר הזה בעיקר מפריע, כשאתה העיר היחידה בלי שיטור עירוני, מה שבעצם אומר שכאשר מגיעים אלו שמבצעים את עבירות הפער ורואים ניידות בעיר לידך, בעיר השנייה, בסוף הן יתנקזו אליך.

ולסיום?

חיבור לפרויקטי תשתית המטרו, הניקוז, הדברים האלה מתחברים אחד לשני. המדינה מפריעה כשהיא נותנת לגופי התכנון לקבוע את המדיניות. כך נוצר מצב, שנת"ע שמים תחנת מטרו בתוך תוואי נחל שמציף, למרות שפעם אחר פעם אומרים להם שדי נמאס לי להצטלם בתוך מים עד המותניים ואפשר לפתור את הדבר הזה בהזזת קו, אבל מי שקובע זה הגוף המתכנן ולא המדינה.

על סדר היום גם נושא המועצות הדתיות, ואני אסיים בזה. לא יכול להיות שהחלטות תקציביות בנוגע למועצות דתיות הן החלטות גורפות, שלא מסתכלות דיפרנציאלית כל רשות ורשות, גם במה היא משקיע וגם איך המועצה הדתית שלה מתפקדת. לא יכול להיות שכשהמועצה הדתית שלי נמצאת בפלוס של מיליוני שקלים והעירייה מתאמצת כדי לסיים שנה, אנחנו מקבלים החלטה גורפת שאומרת: עכשיו אתה תעבירו X, למה? ככה.

אתה יודע, לפעמים יש מקומות שהייתי בודק אותם אצלי ברשות, לא קשור לדת, בכלל. אם הייתי פלוס, זה לא תמיד אומרים שמנהלים את העסק מי יודע מה.

אתה צודק לגמרי.

לא עושים כלום, לא עושים כלום.

אתה צודק לגמרי, אבל דווקא בגלל זה אין שום בעיה, גם פה הביקורת צריכה להיות משותפת, ובוודאי לא להעביר להם עוד כסף, אם אנחנו חושבים שהם לא עושים את עבודתם.

מסכים, מסכים.

אנחנו נעבור עכשיו לחבר הכנסת אליהו רביבו.

ראשית, אני רוצה לברך אותך אדוני היושב-ראש על היוזמה לקחת את הדיון הזה למקום הזה, לברך את מנכ"ל משרד הפנים הנבחר, עו"ד פרץ, אני סמוך ובטוח שאתה מגיע עם הרבה אנרגיות וחדור מוטיבציה לבצע את הפעולות הנדרשות מהצד שלך. אדוני היושב-ראש, אנחנו - - -

נו באמת, שרון.

זה ממש לא לעניין.

יש חברי כנסת וראשי רשויות, מה לעשות?

בסדר גמור, לא נותנים להם לשבת פה שעתיים, חוצפה.

מי גברתי?

חברת כנסת לשעבר, שיודעת לכבד את המקום הזה.

בואי בבקשה, אני נותן לך את רשות הדיבור במקומי.

לא, תודה לך.

זה לא מכבד ככה, שרון, ממש לא מכבד ככה.

הייתי ממש לא מכבדת...זה בערך כמו שאתה לא מכבד את ראשי הרשויות שיושבים פה, נכון? כי אם היית מכבד אותם, לא היית מקבל עם הממשלה שלך החלטות מעל לראש שלהם, ואני אומרת לך את זה כסגנית ראש רשות.

תודה רבה לך. רביבו, אתה מוותר על רשות הדיבור שלך?

רביבו, תסיים את מה שיש לך לומר.

ד"ש לליברמן.

זאת כנראה הסיבה שלא רצית - - -

לא, ממש לא, עכשיו הזכרת לי, עכשיו נזכרתי שאת באה בבית מדרשו, תתביישי לך.

הייתי בטוחה שאתה מתנהל אחרת.

עכשיו הזכרת לי. אם את היית חברת כנסת, לא היית נותנת לחכ"ל - - -

סליחה, לא מדברים בעמידה.

אל תעזור לי, לא.

אם את רוצה לקחת חלק בדיון, תשבי ותקבלי זכות דיבור.

גם לא בישיבה, גם לא בישיבה. לא, אני מבקש שתוציא אותה החוצה.

מקבל החלטות - - -

אל תציצי, את לא עושה את זה כמו ליברמן. הוא עושה את זה הרבה יותר טוב. אני מבקש להוציא אותה החוצה.

זאת לא ועדה שפועלת ממניעים פוליטיים, אנחנו לא נכניס את הפוליטיזציה.

די, אתה בבניין הכנסת, אין פה משהו שהוא לא פוליטי, גם אני פוליטי.

היא היתה רשומה, יש חברי כנסת, ומה לעשות, יש פה גם פקידי ממשלה שעוד לא דיברו.

היא הביעה תסכול.

מה לעשות, צריך סבלנות.

אין מקום לתסכול הזה.

אל תעזור לי, אני מתבלבל לבד. אבל בסוף יצא המרצע מהשק. תמשיך כדי שנוכל להמשיך הלאה, בעזרת השם.

אדוני היושב-ראש, אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו הרגולטור בשאיפה תמידית לבקר אחר החלטות ממשלתיות והמשרדים שאמורים לבצע אותן. אחת ההחלטות הבודדות שהן באמת חיוביות, שהממשלה הקודמת השכילה לקבל היא החלטה מספר 675, נובמבר 2021. באוקטובר 2022, כמעט שנה לאחר מכן, ועדה שהוקמה בעקבות כך החליטה לכנס את אותה החלטה, לבצע איזושהי דיאטה, להוריד משהו כמו 20 סעיפים, להשאיר 31 סעיפים, והן היו אמורות להיות מבוצעות. אני מבקש לדעת, אם ישנה תכנית לביצוע אותן החלטות, כי בזמן שאנחנו מדברים על ביזור סמכויות ומעלים עוד הצעות חשובות מאין כמותן, אנחנו לא מתייחסים להחלטות שכבר יש הסכמה לגביהן, שהן אמורות כבר להיות בתכניות עבודה. אנחנו הופכים להיות אנשים שרק מדברים, ולא באמת עוקבים אחר החלטות, כי הן אפילו לא עולות על שולחן הדיונים.

לא היית פה בפתיח.

דיברתי בהתחלה על הרבה דיוני מעקב שאנחנו נעשה.

אני כבר מורגל במעט הדיונים שלקחת בהם חלק. בכל נושא שאתה פותח דיון, אתה אד-הוק מנחה את הגברת לאה היעילה מיד לבצע. מדהים, גם אנחנו עשינו עבודה בזמן הזה ושלחת אותנו לכל מיני רעיונות ואנחנו יצאנו לשטח והכנו שיעורי בית, אבל עדיין אנחנו מקיימים פה דיון שלם בנושא ביזור הסמכויות, ושום החלטה מכל אותה ועדה - - -

אתה מדבר על היום?

לא, אני מדבר על מה שכבר אמור להיות מבוצע.

אבל הדוחה זה הוגש רק באוקטובר 22' עכשיו - - -

אם זה כבר נמצא בתכנית עבודה, הרי הדוח הוגש ב-2022, אבל ההחלטה היא כבר מנובמבר 2021. יש החלטות שבבסיס שלהן היו אמורות להיות מקוימות.

רונן, מה אומר החוק - - -

אני מבקש להזמין אותו לשבת ועל הסחינה תדברו על זה...

שם דווקא אנחנו מוצאים את חוסר ההסכמות שלנו. אדוני היושב-ראש, מנובמבר 2021, עת התקבלה החלטת הממשלה, עד אוקטובר 2022, האם חלק מההחלטות יצאו לביצוע? כי הן לא היו אמורות להיות תלויות דיונים.

אנחנו נקיים דיון בנושא הזה של אותה רפורמה ואנחנו נבחן בדיוק. אמרתי מקודם, שאני רוצה לתת קצת זמן למשרד הפנים ללמוד.

זה מסכם את דבריי, אדוני היושב-ראש. אני מבקש שדיון המעקב סביב אותו נושא ואותה החלטה, עד אז יהיה מספיק זמן להתארגן, אם אפשר לקבל בבקשה תכנית עבודה מסודרת.

תכנית עבודה אנחנו נראה, אבל יש גם דוח של מרכז המחקר והמידע, נמצאת כאן הנציגה.

אני לא נציגה של מרכז המחקר והמידע, של התנועה הישראלית.

אבל יש דוח של מרכז המחקר והמידע בנושא הזה, מאוד מפורט אגב. הנושא של ביזור סמכויות זה משהו ענק, משהו גדול.

אתי, אני אתן לך את זה במשפט אחד.

לא לא, אתה לא נותן.

טוב, אחרי כן.

בדיוק, תזמין אותה בשבת. אנחנו נקיים על זה דיון. תודה רבה לאליהו, שכמו ששמתם לב, יהיה אחד החברים הדומיננטיים אצלנו בוועדה ואנחנו שמחים על כך.

אני אבקש בכל זאת ממנכ"ל משרד הפנים כמה מילים, אחרי ששמע והבין, עם הרבה ברכות של כולנו להצלחה שלך, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש גם על הברכות, אבל גם על כינוס הדיון החשוב הזה ועל ההזדמנות לפגוש ראשי ערים, שהרבה זמן לא פגשתי. אדוני היושב-ראש, צריך לזכור שמשרד הפנים הוא המשרד שאחראי על השלטון המקומי. הוא לא משרד שנועד להיות צינור להעברת מענקי איזון או מענק כזה או אחר; המשמעות שלו היא הרבה יותר גדולה בעיניי. מי שמכיר אותי מראשי הרשויות, יודע ששיטת העבודה שלי לעבוד יחד עם השלטון המקומי, יחד עם ראשי הרשויות עצמם. אני לא חושב שיש ראש רשות שביקש להיפגש או להעלות איזושהי סוגיה ולא קיבל מענה, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות, לא תמיד נסכים על הכול.

נכנסתי לפני שבועיים לתפקידי במשרד הפנים, תפקיד מרתק ומעניין. אין נושא שעלה כאן בישיבה שאני לא מכיר, לא לעומק, אבל כן עומד על השולחן שלי ודורש מחשבה. הדברים שאקדם יהיו בשיתוף השותפים, שהם קודם כל מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, ראשי הרשויות, וכמובן גם הוועדה הזאת. בסופו של דבר, אני מאמין שצריך לעבוד ביחד. אדוני היושב-ראש, אתה מדבר קודם עם חיים ואומר שצריך להקים צוות לגבי הנושא של הבחירות. זה בסדר ומקובל, אבל אל תשכחו - - -

ברור, ברור.

אני חושב שצריך לזכור שאנחנו מדינה שיש בה היום 258 רשויות מקומיות, שאחת לא דומה לשנייה. אנחנו כמשרד צריכים להסתכל באופן כולל על כולן.

נכון.

אחת הסוגיות הראשונות, וזה מענה לבני, שביקשנו לראות במשרד זה הנושא של תקציב נגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. יש לי נגיעה אישית בקטע הזה. אני רואה שבתקציב של עשרות מיליונים, שפנויים היום, שהרשויות לא מממשות, יש קרוב ל-30 או 35 מיליון שקלים, ובני אין שם מצ'ינג. כל רשות יכולה להוציא אותו ולא מוציאה אותו.

ההתחייבות יצאו לפני שבועיים.

לפני שבועיים, מתי ניתן הכסף? ממתי הוא מוקצב? אני אומר לך שיש שם תקציבי משנת 2014.

בפיתוח?

לא, להנגשה. אנחנו כמשרד צריכים לתת איזושהי מעטפת לשלטון המקומי. זה מתחיל בתקצוב, או בייצוג מול משרדים אחרים, אבל זה ממשיך גם לוודא שהכסף שמגיע הוא גם כסף שיוצא. אני לא יודע להגיד את הסכום המדויק, אבל לדעתי אלה הרבה מאוד מיליארדים של תקציבי פיתוח לאורך השנים שלא מומשו, לא מומשו מסיבות כאלה ואחרות.

תעביר אלי רונן...

אמרת שאתה כבר מוותר על התקציבים ב-24'.

מי שלא מתקצב.

אני רואה את תפקידי קודם כל לתת למשרד הפנים את המקום המרכזי שהוא צריך לקבל בשלטון המקומי, להוביל יחד עם הנציגים שלו מול משרדי ממשלה אחרים, אנחנו תמיד נהיה באותו צד של המטבע, לא אחד מול השני. אני מקווה מאוד שבזמן הקרוב אני אוכל לתת תשובות לכל הסוגיות שעלו כאן, בראש ובראשונה עוה"ד רביבו, גם לגבי הנושא של ביזור סמכויות. תודה רבה.

תודה רבה.

חסרים לי קצת ראשי מועצות ערביות, אני תיכף אתן לך לדבר. רציתי גם לומר מילה בעניין שדיבר עליו מקודם חיים, שצריך לקדם את התכניות שהיו במגזר הערבי. אנחנו בעד המשך הקידום שלהן. אגב, אנחנו גם בקדנציה הזאת – ואני אומר את זה ביחד, לא אחד על חשבון השני – גם מקווים שתהיה לנו תכנית חומש, ויש בהסכמים הקואליציוניים תכנית חומש גם למגזר החרדי ולערים החרדיות. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון ולו מסיבה אחת, לא בגלל העדפות כאלה ואחרות, אלא בגלל שאני תמיד אומר שיש קריטריונים שצריך תמיד לתפור לפי המידות, ויש דרך איך לעשות את הדברים הללו, יש ייחודיות במרקמים עירוניים מסוימים, בציבורים מסוימים, חלק בגלל לאום, חלק בגלל תרבות, חלק בגלל דת, כל מיני דברים שיש להם בסוף השלכות.

אני שמח שהגיע עכשיו ראש מועצה מקומית כסרא סמיע, אני אתן לך רשות דיבור ולאחר מכן חבר כנסת, אחד אחד כמו שעשינו.

הלכתי לוועדת החינוך.

שלום, צהרים טובים, אני ראש מועצה מקומית כסרא סמיע.

יש כאן עוד ראשי מועצות מקומיות, נכון? אז נגיע אליכם בעזרת השם.

לפני כמה דקות הייתי בוועדת הכספים בנושא אחר. אני שמח להיות כאן בוועדת הפנים. אני אתמקד במגזר הדרוזי והצ'רקסי. כולם יודעים על החלטת ממשלה 716, ולפני הישיבה הקודמת היתה ישיבה בוועדת הכספים על תקציב המשכי. משום מה המגזר הדרוזי והצ'רקסי נמחק, אין לו זכר ואין לו מקום. הבעיה היחידה היא תכנית חומש, כמו שכבודו הזכיר ודיבר עליו, אבל צריך לדעת איך להתמודד ב-2023. אני יכול להגיד בפורום הזה, שלצערי הרב ברוב הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לא יכולים לבנות תקציב 2023. רונן, אתה שומע?

מה היה ב-22'?

ב-22' היתה תכנית חומש מ-21' עד 23' כולל. ב-21'-22' התקציב היה ואושר וקיבלנו, ומתוך החלטת ממשלה 716, 540 מיליון שקל שאמורים להגיע במסגרת 2023, עד היום שקל אחד לא ראינו ולא נראה.

עוד לא אושר תקציב 23'.

אז צריך לזכור ולהזכיר, שהתקציב הזה מתוך החלטה.

אנחנו עוד לפני דיוני התקציב, אבל זה בסדר גמור.

זה אחד הדברים החשובים, אני יכול להסתפק בנושא הזה.

חבר הכנסת יוסף עטאונה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. גם כבוגר השלטון המקומי ומי ששימש מנהל אגף חינוך 24 שנים במועצה מקומית אורה בדרום, אתמול הייתי בסיור שאני גם מתכוון להמשיך אותו. נפגשתי עם ראשי רשויות בדרום. הייתי במועצה מקומית כסיפה ואחר כך נפגשתי עם ראש מועצת ערערה בנגב, ובתכנית שלי גם להמשיך להיפגש עם כל ראשי הרשויות הבדואיות בדרום כדי ללמוד את המציאות הקשה שם, וגם כדי להביא את המצוקה שלהם לשולחן הוועדה החשובה הזו.

מצוין.

אכן בסיור שערכתי, ואני גם אדבר אתך על זה בהמשך ואנחנו נקיים דיון מאוד מעמיק וחשוב ורציני בעניין, אני רוצה להזכיר לכולם שגם כשמדברים על שלטון מקומי בכלל ועל רשויות מקומיות, הרשויות הערביות במיוחד בנגב ובכלל בארץ הן הכי חלשות וכל הרשויות המקומיות בנגב הן באשכול סוציו-אקונומי 1, שזה הכי חלש חברתית וכלכלית. אין כמעט הכנסה במועצות האלה, וגם כשמבקשים את הגבייה, אכן בשנים האחרונות יש גבייה והיא משמעותית שעוברת את הממוצע הארצי בגבייה, אבל גם בגלל המצב הסוציו-אקונומי הנמוך של האוכלוסייה עצמה, הכסף, הגבייה והסכומים לא מספקים.

לכן אתן רק ראשי פרקים לדיון בהמשך: על כל הנושא של ההכנסות וחלוקת ההכנסה מארנונה צריך לחזור ולקיים דיון על העניין מחדש. כל הנושא של מענקי האיזון וסגירת הפערים דרך משרד הפנים, כל ההתניות שקיימות, לפחות לגבי אשכול 1, צריך לבטל אותן. אני מברך על הרוח שאתה מביא גם לוועדה הזו. יחד אתך אנחנו נביא את הנושאים ונדון בהם לעומק. תודה.

בעזרת השם. רונן, אפשר לשבח אותך בפניך? יושב כאן מנכ"ל חדש במשרד הפנים, מחכה לו הרבה עבודה. הוא יושב ושומע את כולם, לא בא רק כדי לדבר, הפוך.

ברשותך, אנחנו גם מאחלים לך בהצלחה.

אני רוצה לברך אותו ולברך גם את האיש שבחר בו, מבחינתי שר הפנים הרב דרעי. אני מאוד מקווה, אני חושב שאני יכול לומר את זה גם כאן על השולחן, אני מאוד מקווה שהשר דרעי יוכל להמשיך או לחזור לתפקידו כשר הפנים, גם אם יהיה מילוי מקום קצר כזה או אחר, כי אני חושב שהיציבות הזאת נכונה לשלטון המקומי. הכוח שיש לו, היכולות שיש לו והידע שהוא מכיר, לפחות בשם עצמי בוודאי יכול להגיד. אני בטוח שיש הרבה שיצטרפו אתי לעניין הזה.

חיים רוקח, ראש מועצה אזורית גולן.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה בכלל על הפגישה הזאת. אני ארבע שנים בתפקיד ופעם ראשונה שאני יושב בוועדת הפנים ומדברים על הרשויות המקומיות בצורה הזאת. בהצלחה לרונן, הצלחתך היא הצלחתנו וכולנו מברכים.

דיברו על רוב הנושאים, אבל אני אומר בקצרה שאני לא מצליח להבין לדוגמה, איך מענק איזון שלי, שלפני שלוש שנים עמד על 87% הגיע ל-70%, אין לי מושג, ואני גדלתי בכמות התושבים, שלא לדבר על כמות המטיילים שגדלה בערך לארבעה מיליון מטיילים, ואני מפנה את האשפה שלהם על חשבוני ואני משלם למדינת ישראל על ההטמנה של האשפה של עם ישראל, וזה גם נופל עלי ועל התושבים שלי.

דיברו כאן על מצ'ינג. לפני שנה קיבלתי הודעה משמחת, זכיתי באיזה קול קורא בחמישה מגרשי שחבק, מגרש ספורט שאני יכול לשים ביישובים. מאוד שמחתי, רק התברר לי שעל כל אחד אני צריך לשים מצ'ינג של חצי מיליון שקל. אז בסופו של דבר לא קם אפילו מגרש שחבק אחד, כי אין לי את האפשרות לשים שני מיליון שקל בשום צורה שהיא. אני לא מצליח להבין בכלל, איך הם רוצים שאנחנו נעבוד.

כדאי לא לחזור על דברים, כדי שנוכל להגיע לסיום.

בוודאי אדוני. אני אמשיך, אני יודע שזה לא משרד התחבורה, אבל מצב הכבישים שלנו – שיקום תשתיות זה אלף-בית שגם אתם כאן בוועדת הפנים צריכים לדבר בעיקר בתוך היישובים.

אחרון חביב, הגולן משתרע על מיליון ו-200 דונם, בכל רמת הגולן כל מועצה אזורית גולן אין מגרש כדורגל אחד - אחד מגיע לנו? לילדים שלנו גם מגיע? אז אני שואל שאלה פשוטה, שוב פעם, אם נדבר על מצ'ינג, לא יהיה גם מגרש כדורגל. מה שאני מבקש באמת, תחשבו גם על הפריפריה הרחוקה רחוקה רחוקה, ותראו איך אתם עוזרים.

תודה רבה.

חיים מנדל שקד, ראש מועצה מקומית הר אדר, בקצרה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש ומנכ"ל משרד הפנים, בהצלחה, ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו. אני רק רוצה לזעוק את זעקתן של הרשויות המקומיות שהן בסוציו גבוה והן מה שנקרא תושבים עשירים ומועצה ענייה, או תושבים אמידים ומועצה ענייה. אמנם רק ארבע שנים מדברים על זה שיהיה מדד חוסן יישובי, אבל לא קרה עם זה כלום.

היועץ המשפטי לפני שהלך, אמר לי שאחת הישיבות הקרובות יהיו בעניין.

מה שחשוב זה הדחיפות. אדוני היושב-ראש, מה שחשוב לי להדגיש זה הדחיפות של הטיפול בנושא. היום יש מצב שבו משרות סטטוטוריות, שהחוק מחייב אותי למנות, אין להן תקציב. קרן הפיתוח ריקה, כי אין היטל השבחה, אין בנייה חדשה אצלי. קרן הפיתוח היא ריקה, אפס, אתה לא יכול להחזיק את התשתיות, בעיות בטיחות, מתקני משחקים, אתה לא יכול. עם המעט שמשרד הפנים מקצה לנו בשנה למענק פיתוח של כמה מאות אלפי שקלים בודדים, אתה לא מצליח לעשות שום דבר. יש היום מצב שאני סוגר מגרשי משחקים, סוגר מגרשי ספורט.

החבר'ה רוצים שתשמע אותם, שלא יהיה קיפוח.

לא יהיה.

נכון להיום חייבים לבדוק רשות, רשות ולראות מה הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה כדי שתוכל להחזיק את הראש.

הוא הביא דוגמה, הוא נמצא מעבר לקו הירוק, אין לו כמעט בנייה.

אין בנייה, אין היטל השבחה.

אין לו היטל השבחה, אין לו תקציבי פיתוח.

ואין לך כלום לתשתיות.

הבנתי אותך.

אחרון חביב אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, רוצה לדבר?

אני מתחבר לדברים, אנחנו באותה סיטואציה.

יופי, אני מודה לך על כך. יש פה עוד ראש מועצה?

אני חושבת שחשוב מאוד שישמעו את ארגוני החברה האזרחית, אני פה לייצג אותם.

נכון.

כבוד היושב-ראש, ברכות, מנכ"ל משרד הפנים, ברכות על המינוי, אנחנו מקווים מאוד לעבוד בשיתוף פעולה. אני מנהלת מחלקת מדיניות מטעם התנועה הישראלית, אנחנו מייצגים את ארגוני החברה האזרחית ואנחנו פועלים לחיזוק התושבים במרחב המוניציפלי.

אני רוצה להתחבר לדברים שאמרו פה חלק מחברי הכנסת בנושא של החלטה 675 בנושא ביזור סמכויות. אני רוצה להזכיר שבאפריל השנה הוגשו המלצות הוועדה הבין-משרדית, אנחנו גם היינו חלק מההמלצות האלה לביזור הסמכויות. הוועדה המליצה להעביר סמכויות מ-15 משרדי ממשלה שונים אל הרשויות המקומיות.

אנחנו חושבים שהדבר הזה, במיוחד לאחר משבר הקורונה, אנחנו ראינו כמה לרשויות המקומיות יש מקום מאוד מאוד משמעותי ביכולת לנהל את הדברים בצורה הרבה יותר מטיבה מהשלטון המרכזי. אני חושבת שאין עוררין על זה, שצריכות לעבור סמכויות, ואנחנו באמת חושבים שהמלצות הוועדה מאוד מאוד חשובות, ואנחנו מקווים שזה יעלה לדיון פה בוועדה שלנו.

אהבתי כשאמרת "הוועדה שלנו".

מבחינתי זו גם הוועדה שלי.

בסדר גמור, זה שיתוף ציבור.

לגמרי, אנחנו ביחד. אני חושבת שגם תהיה לזה השפעה חיובית בהפחתת המתחים והשסעים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית, שלהם העדפות שונות לגבי ניהול החיים האזרחיים, דבר שאני חושבת שהיום הוא דבר מאוד מאוד חשוב. החברה הישראלית היא שסועה. אני חושבת שהרשויות המקומיות הן מקום שאפשר לאחד בין הקרעים.

אנחנו ערכנו סקר, שגם פרסם השלטון המקומי, שבדק מה מעניין את התושבים, מה הם רוצים. ראינו שרוב מובהק של הציבור תומך במתן סמכויות נוספות לרשויות. זה משהו שגם בא מהאזרחים.

אני רוצה לציין דבר אחרון שלא פחות חשוב מכל הדברים שציינתי עד עכשיו, שלא רק ביזור סמכויות הוא נושא מרכזי בהמלצות הוועדה ובהחלטת הממשלה, גם הנושא של מנגנוני בקרה ומנגנונים דמוקרטיים, שמאוד מאוד חשוב להכניס אותם בהמלצות האלה. ההחלטה קבעה שהסמכויות יבוזרו בצורה הדרגתית, כלומר ככל שעירייה או רשות תראה שהיא פועלת בצורה של מנהל תקין, כך יבוזרו אליה יותר סמכויות; זה מאוד מאוד חשוב, גם כדי למנוע שחיתות. היום פקודת העיריות בסעיף 232 אומרת מה היא רשות איתנה. גם ציינו קודם, שרשות איתנה נמדדת היום במונחים פיננסיים.

לא, גם ניהול תקין.

גם ניהול תקין, אבל לא מספיק. אנחנו רוצים להכניס עוד דברים, גם דברים שקשורים לחברי המועצה ולגמול שלהם, גם דברים שקשורים לעצמאות של שומרי הסף, גם דברים שקשורים לשקיפות. המנגנונים האלה צריכים להיכנס גם כן, זה מאוד מאוד חשוב. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

משרדי ממשלה, נמצא כאן מר אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. אני אומר עוד פעם, זאת אחת הישיבות האחרונות שאני מדבר על הנושאים הללו – לדבר אני יכול, אני מפרגן לוועדה החדשה שתקום, אבל ראית שזה דבר שמאוד הציק.

אני אדייק, כי אני חושב שהנתונים לא מדויקים.

השיטור העירוני לא התקדם מאז - - -?

התקדם, התקדם מאוד. ברשותך וברשות כל ראשי הרשויות וחברי הכנסת, פרויקט שיטור עירוני הוא פרויקט דגל של המשרד לביטחון לאומי. היום יש לנו 80 יחידות מבצעיות, מתוכן שש יחידות במועצות אזוריות, פיילוט מוצלח מאוד שהתחלנו. אנחנו כמובן ב-2024-2023 נרחיב במועצות האזוריות האחרות, ויש לנו עוד תשע יחידות שהן בשלבי הקמה בחברה הערבית, סך הכול נעמוד על 89 יחידות, שזאת בהחלט התקדמות משמעותית. מבחינת תקן מצבה, אצל ראש העיר רמת גן חוסר קטן מאוד גם של פקחים, אבל יש ניידות עובדים.

המדינה מבינה את הצורך האקוטי בעניין הזה.

נכון, ואנחנו מתכננים להרחיב ב-2023 בעוד 20 יחידות.

השאלה במסגרת התכניות הגדולות של עיבוי המשטרה, גם השיטור העירוני הוא חלק מהעניין.

כן כן, גם השיטור העירוני, גם השיטור המועצתי. יש ביקוש ואנחנו נפעל כדי להרחיב את הדבר הזה.

יש עוד דבר אחד שאנחנו גם מקדמים אותו, וזה הנושא של מוקדים רואים ומצלמות, גם בעיר בני ברק אנחנו פועלים וגם ברשויות אחרות. אני חושב שזה פרויקט מוצלח, כולל בחברה הערבית. תזכרו שבחברה הערבית יהיו לנו 21 יחידות שיטור עירוני, מה שלא היה, וגם מערך מצלמות ומוקדים רואים. אנחנו נקדם את זה.

תודה רבה.

המשרד להגנת הסביבה.

שלום לכולם, ברכות לרונן פרץ על המינוי. אני מנהל אגף שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. אני עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הצוותים של משרד הפנים גם בנושא של יצירת תקינה, שתאפשר קליטת כוח אדם איכותי ברשויות, וגם בנושא של אותו מדד לדירוג הרשויות, בהחלט דירוג למ"ס עושה עוול לרשויות מסוימות, ואנחנו צריכים לתקן את הדבר הזה, ואכן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הצוותים של משרד הפנים גם בנושא של האזוריות.

אני רוצה לצטט מדבריה של השרה סילמן, כשהיא נכנסה לתפקיד. היא אמרה: בכוונתי לפעול לשיפור מנגנוני העבודה של המשרד, תוך הידברות עם השלטון המקומי, ולא רק בתחום הפסולת. הרשויות הן הכוח בשטח, הן נמצאות בממשק השוטף והיום יומי מול התושבים והסביבה המקיפה אותן ומשפיעה על איכות חיינו. לכן חשוב שלמשרד להגנת הסביבה יהיו כלים אפקטיביים לעבוד עם הרשויות המקומיות לשיפור מצב הסביבה עבור התושבים.

אנחנו נפעל לפי רוח הדברים האלה. אנחנו פעלנו בעבר ואנחנו נחזק את הקשר עם השלטון המקומי, כדי להתייחס בדיוק לאותו סוגיות שעלו פה.

אבל זה גם הובלה של דברים שאנחנו מצפים להם. באמת מגיעה שרה חדשה עם מרץ, אנחנו מכירים את המרץ שלה. היא דווקא לא ממרצ, אבל יש לה הרבה מרץ. אני חושב שכאשר שמים נושאים על סדר היום, במיוחד של הגנת הסביבה, צריך גם לתת את הטיפול הנכון בהם, ולא רק לצאת ידי חובה במשהו אחד קטן שעושים בשביל איכות הסביבה ובזה זה נגמר. עלה פה הנושא של היטל הטמנה, ועלה פה הנושא של יחידות הקצה של מפעלים, של מחזור, שלא מקבלים את העידוד שהם צריכים. תהיה לנו הרבה עבודה ביחד.

בהחלט.

תודה רבה.

יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה שרוצה להגיב או לומר משהו? אני מבין שלא, אז גברתי מנהלת הוועדה תודה רבה ואחרונת חברי הכנסת שהצליחה להחזיק מעמד עד עכשיו.

אני אשמח אם תינתן לי זכות דיבור קצרה. אני עו"ד, מנכ"לית חברות הניקיון בישראל. קודם כל ברכות ליושב-ראש ולמנכ"ל. אני הגעתי היום כדי לדבר על סוגיה מושתקת, שנוח לעצום כלפיה עיניים. אצל כל ראשי הערים אנחנו יודעים שמנקים את השטחים הציבוריים על ידי עובדים זרים. רוב הישראלים לא מעוניינים לעסוק בעבודת הניקיון, בטח לא לטאטא את הרחובות, ומוצאים גם אלטרנטיביות.

הממשלה הקודמת הטילה מצור על ענף הניקיון, והממשלה הנכנסת, לצערנו, ללא כל היגיון, החליטה לאמץ את המצור ולהמשיכו. הכוונה היא, השרה היוצאת שקד פרסמה ביוני 22' נוהל תיחום גיאוגרפי למסתננים ולמבקשי מקלט, שמונע את המשך העסקתם של העובדים האלה ב-17 ערים מגדרה עד חדרה בענף הניקיון, בעוד שבענפים אחרים, כמו בסיעוד המוסדי, החקלאות, המלונאות והמסעדנים, אותם עובדים ממשיכים לעבוד. הנוהל הזה עתיד להיכנס לתוקף ב-26 לפברואר 23'.

אין סיבה שענף הניקיון יופלה לרעה לעומת ענפים אחרים, כשמחסור כוח האדם בענף הניקיון זועק לשמים. אנחנו במצב של 42,000 עובדי ניקיון – עוד דקה ברשותך, אני ממש מסיימת.

משבר הקורונה עוד מספיק טרי, כדי שנזכור מה היא ההשלכה של סביבה מזוהמת. זו היא קריאה אחרונה לפני התרסקות. אולי אתם לא שמים לב שנקי, אבל לצערי הרב, אני מבטיחה לכם שתשימו לב כשיהיה מזוהם. תודה רבה.

תודה רבה. אם את יכולה בעניין הזה להוציא מכתב, כי אני לא כל כך ער לנקודה הזאת, וכמובן גם למשרדים הרלוונטיים.

אוקי, מאה אחוז.

אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו מאחלים לך בהצלחה רבה, הצלחתך באמת הצלחתנו. תודה רבה וכל הכבוד על הקשב, על הרצון ללמוד, ובעזרת השם נעבוד ביחד, נעשה ונצליח. תודה רבה לכולם, וכמובן לצוות הוועדה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:17.