פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



3
ועדת הכספים
10/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ג (10 בינואר 2023), שעה 11:30

גל הפיטורים הנרחב במשק

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
מיכל שיר סגמן

נעמה לזימי
חנוך מלביצקי
יונתן משריקי
יצחק פינדרוס
עאידה תומא סלימאן

נעה שוקרון
-
רפרנטית תעשיה ומסחר באג"ת, משרד האוצר

תאיר איפרגן
-
מנכ"לית זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה – זרוע העבודה

משה יפרח
-
סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

ששי שדה
-
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

אדם בלומנברג
-
סמנכ"ל אגף הכלכלה ויועץ כלכלי ליו"ר ההסתדרות החדשה

דובי אמיתי
-
יו"ר נשיאות המגזר העסקי

שלומית ארליך; תמר בנתורה

טמיר כהן

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
גל הפיטורים הנרחב במשק

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. בסעיף הזה אנחנו עוסקים בגל הפיטורים הנרחב במשק. אנחנו עדים לתופעה של פיטורין נרחבים במשק. אני מקווה שהמציאות תהיה יותר טובה אבל נצטרך לברר את העניין הזה. חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש לקיים את הדיון בעניין הזה.

ינון, כנראה אין בעיה של פיטורים כי בדיון הקודם האולם היה מלא. עכשיו כולם הלכו לעבוד. כנראה, אין בעיה.

ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, האמת, מיכאל, הרמת לי. כשאני מסתכל פה בסופו של דבר נשארנו מעט אחרי דיון כזה.

מעט חברי כנסת ומעט אנשים.

מה הבעיה בדיון כזה? קודם היו עצמאים שנפגעו. אבל המפוטרים במשק, לצערי, אנחנו לא רואים את המלחמה שלהם. למה? כי עתידים לפטר אותם, כי יש כאלה שכבר מפוטרים. ואנחנו נשארים פה לבד, לצערי. אבל תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שנענית לקיים את הדיון הזה כי הוא דיון חשוב. הדיון הוא לא רק על מי שפוטרו אלא גם על צפי הפיטורים העתידי במשק. אנחנו מדברים על אלפי עובדים שאמורים, לצערי, להיות מפוטרים השנה: עובדי מפעל המלט הרטוב שאתה מכיר את הסיפור שם. גם ליווית אותם, אם אתה זוכר, בעבר.

הם היו פה דיונים.

אז הודיעו ל-55 עובדים על סיום העסקתם. אנחנו מדברים על חברות הייטק מאוד גדולות, מדברים על חברת הפיננסים גולדמן-זקס שמתכננת לפטר כ-4,000 עובדים בזמן הקרוב - -

יש נפילה בהייטק עכשיו.

נכון. אבל כל זה מביא אותנו לאלפי פיטורי עובדים. אתה יודע, חלק מהבעיה במדינה שהשקיעו בהייטק, וכשיש נפילה בהייטק ופתאום הולכים. זה לא חבר'ה עם משכורות של 1,000 שקל – זה חבר'ה שהיו עם משכורות טובות וזה היה העתיד של מדינת ישראל, ופתאום הולכים הביתה וקשה למצוא להם עבודה אחרת.

אנחנו מדברים על עובדי מפעל אוסם שאומרים שגם הם נמצאים בתהליך של פיטורי עובדים. אני לא יודע, אוסם רק מעלים מחירים, אולי בגלל שלא מכרו מספיק פסטה השנה. אני לא יודע מה קרה שפתאום הם הולכים לפטר עובדים. גם סודה סטרים. הרשימה ארוכה פה וזה חוצה מגזרים. היה פה כבר דיון על פיטורי העובדים בדואר ישראל.

יש שם יהודים, ערבים, דתיים, שאינם דתיים, חרדים – כולם נמצאים שם. הבעיה היא מערכתית. אם המדינה לא תכין תכנית עכשיו כשזה כבר מתחיל להיות מאוחר אנחנו נראה את האבטלה גואה פה גם בלי קורונה. לא יהיה לאותם אנשים איך להחזיר את ההלוואות שיש להם. מדברים על המשכנתה שעלתה, מדברים על יוקר המחיה. בסופו של דבר מה שיקרה זה שיבואו לקחת הלוואות והבנק לא ייתן הלוואה. ילכו לשוק האפור, והוא מחכה להם בזרועות פתוחות. לאחר מכן כשאין הוא יודע לקחת את הרכבים שלהם, מחלטים אותם, ואחר כך האנשים האלה נעלמים מחיינו, לצערי. בסופו של דבר הם לוקחים את החיים של אותם אנשים. אנחנו נגיע לתוהו ובוהו, ואנחנו ממש בדרך לשם, ולצערי, המצב רק הולך ומידרדר במהירות רבה. לכן הדיון הזה חשוב אבל לא כדיון סרק. זה דיון כדי לדעת האם בכלל קיימת תכנית מגרה בעניין הזה ומהי תכנית המגרה; ואם לא אז צריך לקיים עוד דיון בעוד חודש כדי לראות מה תכנית המגרה שלהם כי פיטורי העובדים שבדרך החלו, ופיטורי העובדים במסה מאוד גדולה גם בדרך לשם. תודה רבה לך, אדוני.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אני רוצה שהוא ידבר לפניי. הוא ביקש יפה, והוא מהפריפריה.

אז מה אתה אומר שאין לך דיאלוג עם הישראלים 20 שנה. תסתכל איזה דיאלוג יש לך.

הוא אמר שעם גפני ואיתי יש לו, אבל גם איתך, נראה לי. אתה גם נחשב.

אני לא יודע. אנחנו צריכים לדבר על זה.

רק למען הפרוטוקול – חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש, חבר הכנסת ביקש - -

יוזם, יוזם.

יזמנו.

הוא מכבד אותך, ואני גם כן מכבד אותך.

בגלל שאתה מירוחם, רק שתדע.

זאת אפליה מתקנת.


אדוני היושב-ראש, יוזמי הדיון, חבר הכנסת טיבי ואזולאי, יזמתם דיון דרמטי. אין לו רייטינג באולם אחרי הדיון הסוער הקודם. אבל אולי זה זמן שאפשר לומר דברים יותר מעשיים, יותר עמוקים. לדעתי, אנחנו מתקרבים לתקופה פחות טובה בביטחון התעסוקתי בישראל. ראינו כמה סנוניות של פיטורים שעסקנו בהם גם בלהבים, גם בסודה-סטרים, גם בדברים שאתה מציג. לי יש רק הצעה אחת מעשית כי פה זה ועדת כספים: אנחנו צריכים להטיל על הממשלה להציג לנו בתקציב הקרוב לא כמה מאות מיליונים בקרן להשקעות הון לעידוד מפעלים – ממש 3-2 מיליארד זמינים בתקציב, בין יבוצעו או לא, להציל מפעלים ולהראות מנגנוני סיוע מהירים ופשוטים בסמכות שר. ואם צריך חקיקה לתת לשר סמכות. מפעל שתפקד, שידע לעבוד והוא במשבר, והוא צריך הזרמה של 20% מהפעילות השנתית שלו, של 10% - להעמיד שם שלושה מיליארד שקל כקרן סיוע לעסקים מכל הסוגים: מהעסק הקטן לעסק הגדול ומנגנוני ביצוע מהירים. המבחן שלנו בתקציב המדינה הקרוב הוא להעמיד את הכסף הזה. למה? כי אחרי זה יתחילו בעיות ונבוא ונשאל ויגידו, אין תקציב, אין סעיף, אין שיטה ולא יודעים לתת. ההזדמנות שלנו בחוק ההסדרים בתקציב המדינה זה גם חקיקה שתאפשר סיוע מהיר ואפקטיבי בסמכויות גבוהות של שר האוצר.

בזמנו שר האוצר בייגה שוחט – ואתה ואני גם נאבקנו על מפעלים אחרים, על פניציה – ראה שנגב קרמיקה בשנת 2000 נסגר ותוך יומיים הוא נתן חמישה מיליון שקל. הדבר הזה נתן למפעל הזה 20 שנות עבודה. המהירות והיכולת להגיב – לא אגדות – בכסף זמין וסמכויות שר בחקיקה בחוק ההסדרים הקרוב.

נראה לי שיש 3-2 מיליארד האלה. אתה חושב שאין?

אני לא חושב שיש 3-2 מיליארד ואני לא חושב שהמנגנון מהיר כך שתוך יומיים אפשר לתת כסף.

המדינה ערוכה?

ידענו בקורונה לתת תוך יומיים כסף. שר אוצר בישראל צריך לקבל סמכויות לסיוע למפעל עם ועדה ותוך יומיים לתת כסף. זה המבחן שלנו.

תודה רבה. הסיפור של כסף של מפעלים – היה לי על זה סיפור שלם בחצור הגלילית. אמרו, אין כסף - -

פרי גליל – אני עוקב אחריך. עזרת והצלת.

10.3 מיליון שקל שהציל את המפעל והגדיל אותו עם הכספים.

ותמך בחקלאות.

הרבה עובדים מטובא זנגריה.

עיירות פיתוח.

חבר הכנסת אחמד טיבי מיוזמי הדיון, בבקשה.

תודה רבה, מכובדי היושב-ראש, כשפניתי לוועדה ואליך, חבר הכנסת גפני, כתבתי שאני מבקש לקיים ישיבה בעניין פיטורין במפעל סודה-סטרים.

נכון.

כ-120 עובדים מתוך 1,600 עובדים במפעל ברחבי הנגב ואזור ירושלים קיבלו זימונים לשימוע לפני פיטורין. העובדים סיפרו לתקשורת שהם בהלם, לא יודעים מה לעשות. נשים, אימהות, בעלי משפחות שנמצאים שם שנים, לא יום-יומיים, ולכן הם בדד-לוק. הוועדה הזאת עמדה לצד מפעלים קורסים תמיד, ואתה בראש הוועדה. רק לפני תקופה קיימנו דיון על מפעל "להבים" בצפון, ועכשיו גם לגבי סודה-סטרים שנמצא בנגב. אני שותף להצעה להקים קרן של מיליארדי שקלים לסיוע לעסקים בסכנת קריסה או פיטורים המוניים כי אחרת גם בגלל המצב הכלכלי הגלובלי וגם בגלל המצב הכלכלי כאן בארץ אלפי עובדים ימצאו את עצמם ברחוב. זאת קריסה כלכלית ופגיעה באנשים שעובדים. אלה אנשים עובדים, הם לא נטל על אף אחד – הם עובדים בצורה מכובדת ורוצים להביא פרנסה לבית. לכן, מכובדי, רבותיי חברי הכנסת, ביקשתי את הדיון הזה.

תודה רבה. דובי אמיתי, בבקשה.

תודה. הגעתי בעיקר לדיון הזה, ואני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ינון אזולאי כי אחד הדברים החשובים - -

למה לינון אזולאי ספציפית? לא הבנתי.

מיכאל ביטון פרגן לך קודם – לא דיברתי.

אני רוצה דיאלוג עם כלל החברה הישראלית.

אפשר לחלק את הקרדיט לכולם.

דובי אמיתי, למען הסדר הטוב: שני חברי כנסת הגישו בקשה לדיון בעניין הזה: חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת אחמד טיבי.

ינון יותר נחמד, זה אני מסכים.

אני חושב שאתה נחמד מאוד. לא נתת לי להשלים, זה בסדר. אז אני באמת רוצה להודות לשניכם.

מי שמזהה מגמות – זה נכון. המגמה כרגע מאוד ברורה: אנחנו לקראת תהליך של התרסקות. אני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש – אנחנו שמענו לא מזמן את שר האוצר בכבודו – ואני מאוד מעריך אותו – והוא אמר שהוא הולך להגיש תקציב שיתבסס על מגמות פיסקליות שכרגע עד היום במגזר העסקי לא ראינו. מה שראינו זאת מדיניות מוניטרית, העלאת הריבית שמשפיעה עלינו בצורה דרמטית. לא ראינו שום פעולה של הממשלה הקודמת ולא הזאת שמטפלת במחוללי האינפלציה. אז מה קורה היום בעסקים? קורה דבר אחד ברור: אם אני לא יכול לשלוט בעלויות החשמל ולא יכול לשלוט בעלויות הדלק, הבלו והפחם, ולא יכול לשלוט בכוח האדם – ויושב לידי ידיד אמת, סמנכ"ל ההסתדרות – אנחנו מבינים שרוצים לפרוץ את כל נושא הסכמי השכר או המסגרת. שכר המינימום הולך לעלות באפריל והארנונה שמושפעת מהסכמי השכר, ומה נשאר לנו, המעסיקים? איפה נשאר לנו להתייעל או לחסוך? אך ורק בכוח אדם. לא תהיה לנו ברירה – אם אנחנו במגזר העסקי לא נקבל תשובות של הקפאת מחירים והורדת חלק גדול מהעלויות והתשומות שלנו לא תהיה לנו ברירה, והמגמה תהיה מאוד ברורה, לצערי – ניאלץ להיכנס לגל פיטורים.

אתה אמרת שאתה רוצה שיהיה שולחן עגול.

אני מגיע לזה.

דיברתי עם שר האוצר. זה צריך ללכת לכיוון הזה כיוון שהתקציב יגיע לפה. אתה יודע, זאת ועדה מאוד חברתית. היא לא תיתן יד לפיטורי עובדים ואני לא חושב שזאת המגמה של שר האוצר. לכן אתם צריכים לשבת יחד.

זה בדיוק אחד הדברים שאני מתכוון להתייחס אליו.

בבקשה, בקצרה.

לפני שאני עובר ל"בקצרה" – יושבת פה מנכ"לית זרוע העבודה שאנחנו עובדים יחד קרוב לשנתיים ויושבת פה נציגת אגף תקציבים נועה שוקרון. בשנתיים האחרונות ובעיקר בשנה וחצי האחרונה עסקנו יחד עם ההסתדרות במסגרת מנהלת המעסיקים שהקמנו שזה משהו חדש שכנראה עדיין לא הגיע לשולחן הזה. במשך שנה וחצי החזרנו לתעסוקה עשרות אלפים של אנשים בהכשרות מקצועיות עם טיוב נכון למשק הישראלי. זאת הייתה המשימה שלנו. אנחנו לא הולכים לפיטורים לפני שהגענו לקצה גבול היכולת. לכן אם אנחנו רוצים להמשיך במגמה של חזרה לתעסוקה מלאה וטיוב כוח אדם אנושי למקומות הנכונים. בסופו של יום נצטרך להגיע לעסקת חבילה אמיתית. זה השולחן העגול שעליו דיברת.

ואני פונה אליך אישית עם היכולות שיש לך כיושב-ראש ולוועדה הנכבדה הזאת. אני גם קורא בהזדמנות הזאת להסתדרות. אני שומע את הרוחות הלא נעימות. שלושת השחקנים הכי חשובים: הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים שכרגע אני מייצג אותם – להיכנס לשולחן העגול, להיכנס לעסקת חבילה כדי שנוכל להוביל לצמיחה במשק ולעצור את הגל שמטריד אותי מאוד. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן ואחריה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים מצד אחד את גל הפיטורים אבל אנחנו גם מבינים שיש לא מעט חברות יציבות שבכל זאת מפטרות. אומרים – עליית ריבית, קשה לנו, כבד לנו וכולי. אני חוששת מסוג של אפקט. הרי בכלכלה כשיש תחזיות קשות אנחנו רואים את החברות היציבות יותר שאין להן כרגע לחץ כלכלי משחררות כבר מראש אנשים. לדעתי, צריך לתת על זה ספציפית את הדעת מאחר שאנחנו יודעים שלפעמים אפקט דומינו בכלכלה עלול להוביל לתוצאות לא פחות חמורות מאשר עסק שנמצא כרגע בלחץ כלכלי שהריביות מקשות עליו ומעלות לו את ההוצאות. לכן בתכנית של האוצר הייתי רוצה התייחסות איך בולמים, קודם כול, את האפקט הפסיכולוגי של המשק, של הכלכלה ולייצר סוג של כדור הרגעה, שזה משהו מאוד חשוב. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו היינו עדים בשנתיים האחרונות בעקבות גל הקורונה וגם במהלך גל הקורונה לסגירת עסקים, לרוב עסקים קטנים והפסדיים. בעקבות זאת יש אוכלוסיות שנפגעו ופוטרו מהעבודה, ואני חייבת לציין שהראשונות שפוטרו בשיעורים גבוהים יותר הן הנשים. זאת סוגיה שצריך לקחת אותה בחשבון. אלה עובדות ואני יכולה להביא לך גם נתונים לגבי זה וגם לגבי פיטורים לא כדין בתקופה שנשים יצאו לחל"ת ולא החזירו אותן, והיה צריך חתימה של השר. בשנה היה ממוצע של 1,000 מקרים כאלה. באחת השנים של הקורונה זה היה 11,000. זה אומר דרשני ולבדוק מה באמת קורה.

לצערי הרב, לכאורה היינו אמורים אחרי חזרת המשק לתפקוד שאנשים יחזרו לחיים רגילים אבל פתאום אנחנו רואים גל פיטורין דווקא בתחום ההייטק. לכאורה היינו מצפים שדווקא במדינת ישראל התחום הזה יפרוץ ויקלוט יותר אנשים. לדעתי, הסוגיה הזאת קשורה להרבה גורמים. נדבר בכלל על הנושא של פיטורים ובעיקר על עסקים ונושא של ריביות גבוהות שהבנקים קובעים והעסקים לא יכולים לעמוד בהם, ובסופו של יום מה שנשאר לבעלי העסקים זה המשאב האנושי, כוח האדם, לפטר חלק ולהעמיס על אחרים, ובלית ברירה האחרים ימשיכו לעבוד. כי אין להם ברירה והם רואים שיש גל פיטורים וימשיכו לסבול ולעשות את העבודה, וזה בכלל לא ראוי ולא אנושי.

לכן, כבודו, צריך שהוועדה תבקש תכנית סדורה של הרשויות הרלוונטיות – מה התכנית שלהם כדי להתמודד עם הפיטורים האלה? אם אני אדבר ספציפית על החברה הערבית, המצב הוא גרוע לפני כן ועכשיו עוד יותר. יש לנו בעיה יותר ספציפית שגברים בגיל 55 ומעלה הם יותר מובטלים. למה? כי רובם עובדים בעבודות שחורות, ואז מגיעים למצב בריאותי שהם לא יכולים לעשות את העבודה הזאת ואז מפטרים אותם או הם מתפטרים כי אין להם יכולת אחרת. השאלה גם בסוגיה הזאת איך מראש אנחנו כרשויות, כמדינה, כמחוקקים מפקירים פלח כזה ולא נותנים מענה, ובסופו של יום הם יהיו גם נטל על על עצמם, גם על החברה, והתוצר שייצא משם הוא רק תוצר שלילי. לכן צריך לתת גם פתרון לסוגיה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לצערי, לא הייתי בתחילת הדיון אבל אני אנסה להתייחס בכל זאת. אנחנו חיים היום בעידן אחר. פעם ההורים שלי, לא משנה באיזו מדינה, עבדו באותו מקום 30-20 שנה אחרי סיום הלימודים ועד היציאה לגמלאות. עכשיו אנשים משנים את מקום העבודה בממוצע כל שלוש או חמש שנים, וזה עוד הולך להשתנות. יש גם מקצועות נעלמים. כל זה אנחנו מכירים וזה חלק מהבעיה.

יש, כמובן, אני לא רוצה כל כך להיכנס לזה אבל יש סיבות מיוחדות לגל הפיטורים בהייטק. זה גם קשור לעליית הריבית במשק. בכלל, תחום ההייטק הוא תחום יחסית - -

אנחנו דיברנו על זה. ההייטק נפגע מאוד.

זה תנודתי לא רק אצלנו אלא גם בעולם. זאת בעיה כי אנשים שנפלטים אין להם תמיד היכולת להתנייד בין מקומות העבודה. כאן האתגר – גם האתגר של העובדים עצמם וגם האתגר שלנו כנבחרי ציבור וכממשלה.

המטרה צריכה להיות שקודם כול במערכת החינוך לתת מההתחלה את הכלים הנדרשים לאנשים כדי להשתלב בשוק העבודה, ולא רק להשתלב אלא גם להתנייד בין מקומות העבודה. זה אתגר מאוד גדול. לדעתי, יש משמעות מאוד גדולה לזרוע העבודה ולמערכת ההכשרות המקצועיות, בייחוד בגילאים יותר מתקדמים – 40, 45, 50 - אנשים שנפלטים ממקום עבודה מאוד קשה להם להשתלב מחדש. כאן לזרוע העבודה ולקורסים להכשרה מקצועית יש משמעות רבה.

בשולי הדברים, לדעתי, המעבר של זרוע העבודה ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה זה טעות כי זה מסמן את האנשים כנתמכים ולא כמי שרוצה לחזור לשוק העבודה. גם לסמנטיקה יש משמעות, ואני אשמח לתהות על כך ובקדנציה הקרובה נעקוב אחרי זה.

אני אומר גם כיושב-ראש שדולת התעשייה בקדנציה הקודמת וגם כנראה בקדנציה הזאת יחד עם ידידי אלי דלאל: אנחנו צריכים לתמוך בעסקים המקומיים ובתעשייה המקומית כי זה מכפיל כוח מאוד משמעותי בשוק העבודה ובתעסוקה. תודה רבה.

תודה רבה. תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה. עדיין.

בינתיים.

אתם אמורים לעבוד למשרד הרווחה?

זה אפילו יותר דרמטי. לפי ההסכמים הקואליציוניים לא כל הזרוע עוברת, אלא מפצלים את זרוע העבודה. חציה אמורה להישאר במשרד הכלכלה והתעשייה וחציה למשרד הרווחה.

זה מרמלה דרומה?

לא. זה לפי אגפים.

זה האצבעות בכף היד והכתף.

מה שהיא אומרת חשוב. אני רוצה לדעת.

לפי אגפים, אדוני היושב-ראש.

כלומר?

אני אגיד מילה על זרוע העבודה. זרוע העבודה היא במבנה של משרד ממשלתי מלא – 900 עובדים, תקציב של 3.6 מיליארד שקל, יש 11 אגפים בכירים ברמה של סמנכ"לים שעוסקים במדיניות שוק התעסוקה. שלושה אגפים: האגף להכשרה מקצועית, מ"ט – ההנדסאים והטכנאים ומנהל אוכלוסיות שמטפל בשילוב אוכלוסיות יעד: חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות בתוך שוק העבודה – שלושת האגפים האלה, לפי ההסכמים הקואליציוניים אמורים לעבור למשרד הרווחה. שאר היחידות שהן יחידות רגולציה, חקיקה, מדיניות שוק העבודה, עובדים זרים, שכר מינימום, זכויות עובדים אמורות להישאר במשרד הכלכלה והתעשייה.

מה אתה מסתכל עליי ככה? פשוט מדברים פה על פיטורי עובדים ורוצים לסדר לכמה עובדים שעכשיו פיטרו אותם. איפה הבעיה?

פה סוגרים הסכמים קואליציוניים, הרב גפני?

לא, לא. אני רק שאלתי אותה איך זה הולך להתחלק כי תהיה הרבה תשומת לב מהוועדה כאן לפעילות הזאת של זרוע העבודה.

בגלל שאתה כל כך מוטרד - - - מינתה שר מיוחד לדבר הזה.

איזה שר?

יואב בן צור הולך להיות שר מיוחד על שלושת האגפים של זרוע העבודה.

אני לא מבין בפוליטיקה.

אבל חסר לנו עכשיו שר במשרד הכלכלה שיהיה אחראי על האגפים שנשארו.

הרב גפני, זה כמו שעכשיו ירצו להכניס אותך לשר במשרד ראש הממשלה שהוא חבר בקבינט. זה סתם מסובך מדי, נכון?

מי השר האחראי על האגפים שנשארו במשרד הכלכלה?

אני מבקש שאת הסוגיות הקואליציוניות תסגרו במקום אחר.

אז תגיד את זה בלשכה של השר במשרד למורשת ירושלים.

אין מורשת ירושלים. פיצלתם את זה.

הוא גם הסתבך.

פיצלתם את המורשת מבירת הנצח של העם היהודי.

אם אתה יכול להגיד לו את זה באתר במירון אנחנו נשמח.

רבותיי, החלק האמנותי הסתיים. בבקשה. כפי ששמעת, אנחנו התכנסנו, לפי הבקשה של חברים שמרגישים – וזאת גם ההרגשה שלי – שאנחנו הולכים לגל פיטורים. אני רוצה לדעת האם יש לכם תכניות כדי להתמודד עם זה.

סודה-סטרים, למשל, והמערכת כולה. האם יש היתכנות לעשיית קרן כפי שאמר חבר הכנסת ביטון, כדי לעזור למפעלים שלא יקרסו בעקבות גל הפיטורים הזה. אני עברתי את זה כאן בוועדה עם פרי גליל. היה חסר למעלה מעשרה מיליון שקל. השרים אמרו: אין לנו כסף לעניין הזה. לפי הקריטריונים נגמר הסיפור, ואני נלחמתי על זה שהכסף הזה יגיע וזה הציל לא רק את פרי גליל אלא גם את חצור הגלילית. האם יש לכם תכניות כאלה? האם אתם בעניין? בבקשה.

רק תוספת: יש גם עידוד השקעות במפעלים. איך זה מתחבר אליכם?

אני אתחיל בנתונים ואחר כך אגיד כמה מילים על זרוע העבודה ואולי איזה שחקן חסר בחדר. אנחנו רואים היחלשות או האטה מסוימת בנתונים המקרו כלכליים, יושב-ראש הוועדה. ועדיין, אני חייבת להגיד ששיעור העבודה הוא 4.1%. הוא נמוך גם בהשוואה היסטורית. היקף המשרות הפנויות במשק - -

אבל השיעור הזה הוא לא בכל הערים. יש ערים של 8%, 10%, 20%.

נכון. אני אתייחס לכול.

מיכאל, היא צודקת.

לא, הממוצע הורג את הכאב. כשהממוצע - - - הכאב לא נראה. יש ערים עם 10%, 20% אבטלה.

אבל אמרת בהתחלה שזה ועדת כספים. צריך להיות עם עיניים פקוחות. אנחנו מדברים על הנושא הכלכלי.

המציאות היא שהיו שנים הרבה יותר קשות - -

כן, מסכים.

- - אנחנו רק חוששים ולכן הנושא הזה עולה לדיון.

והחלשים ביותר כי הממוצע לא מוודא - -

לא בגלל החלשים.

מיכאל, תן ליושב-ראש לסיים את דבריו.

אתה צודק. אני אשתוק.

אנחנו התכנסנו לא בגלל שהמצב הוא קטסטרופה, היו שנים הרבה יותר קשות. אנחנו התכנסנו בגלל המגמה. אנחנו לא יודעים לאן המגמה הולכת. האבטלה שעליה אנחנו מדברים יכולה לעצור ולרדת, והיא יכולה, חלילה, לעלות. אנחנו צריכים לקיים את הדיון הזה עכשיו. לכן אני רוצה לדעת מה אתם הולכים לעשות.

אז עוד מילה אחת. אתה צודק – אני מדברת בנתונים מקרו-כלכליים ובסוף יש אזורים מורכבים יותר או פחות – אנחנו גם יודעים להצביע עליהם. ובכל זאת היקף המשרות הפנויות היום במשק עומד על 141,000 – זה הגבוה ביותר בכל הזמנים; היה 150,000 בחודשים האחרונים. אז גם פה אנחנו רואים מעט ירידה, ועדיין מדובר, בטח בהשוואה ל-2019 לפני הקורונה בהיקף משרות פנויות גבוהות מאוד. אחד הענפים, מקום שני בסדר, עם היקף המשרות הפנויות הכי גבוה הוא ההייטק. זאת אומרת מול כל מה שאמרנו בנתונים אנחנו רואים האטה והיחלשות, ועדיין הנתונים המקרו-כלכליים הם טובים. אתה צודק, יושב-ראש הוועדה, יש איזושהי מגמה. היקף המשרות הפנויות בענף ההייטק הוא עדיין מהגבוהים במידע ותקשורת.

איך את מסבירה את הפיטורים בהייטק? אין לכם סנכרון? אי אפשר לפנות לשם?

זה לא שאין סנכרון, זה מה שאני מנסה להסביר. אנחנו קוראים על מפעל או על חברה שמפטרים אבל כשמסתכלים על כל הנתונים של שוק העבודה עדיין בנתונים מקרו-כלכליים היקף המשרות הפנויות בענף מידע ותקשורת, הוא ההייטק, הוא גבוה.

אני שואל למה אין קליטה.

יש קליטה.

אם יש קליטה זה לא צריך להיות ככה.

יש קליטה.

אולי לא הבנתי. אם יש פיטורים – את אומרת שזה עדיין - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז למה מפטרים?

אין בעיה שיפטרו כי אני מבין שבאותה חברה יש בה בעיה. אין בעיה. אבל, למשל, באמדוקס פיטרו 100 עובדים ואפשר להגיד להם, תלכו לאלביט שבה יש משרות פנויות. אתם עושים את זה?

כן, זה קורה. תכף נדבר על הכלים.

אז השאלה כמה פיטורי עובדים היו בצד אחד של ההייטק וכמה משרות פנויות יש בצד השני של ההייטק.

אני אתייחס. אני רכזת תעסוקה באגף תקציבים.

בבקשה.

לעניין הדיון הזה ספציפית הנתון הרלוונטי הוא סך המועסקים בענף פחות המשרות הפנויות. בעצם אם ענף ההייטק גדל במספר המועסקים בו מחודש לחודש – ואלה הנתונים גם בחודשים האחרונים – ענף ההייטק גדל במספר המועסקים – המשמעות היא שגם אם יש חברות שפיטרו האנשים האלה מצאו עבודה ועוד באותו ענף שהוא ענף - - -

זה מה שאני שואל. אם את אומרת לי שהם מסודרים אז אני יודע שבהייטק אין לנו בעיה. כי הזעקה היא לא מפה.

המגמה ברורה.

כשיש המגמה הזאת שעליה אנחנו מצביעים שיכולה להיות האטה יש שני דברים, יושב-ראש הוועדה: מהלך אחד הוא מול החברה או מול המפעל שאמור להיסגר. זה קצת הכלים שדיברו עליהם חברי הכנסת – האם ובאיזה אופן מסייעים למפעל עצמו. השחקן שחסר פה בחדר הוא משרד הכלכלה והתעשייה כי אצלו יושבים הכלים לסיוע למפעלים ולחברות דרך מרכז השקעות, דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הוא לא כאן בחדר. אני ממליצה להזמין אותו לדיונים הבאים. זרוע העבודה לא עוסקת בצד הזה. לזרוע העבודה אין הכלים לסייע למפעלים או לחברות עצמן.

איפה אנחנו נכנסים לתמונה? אם כלו כל הקצין ואכן בוצעו הפיטורים עצמם - -

קצת מסובך מה שאת אומרת. הרי אנחנו מדברים על אותו דבר. את במשרד הכלכלה נכון להיום. מה את רוצה שנעשה? שאנחנו נביא את כל האגפים של משרד הכלכלה?

לא את כל האגפים. א', את מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. אני רק אומרת שמשרד הכלכלה והתעשייה בנוי - -

אתם לא אומרים להם שצריך - -

אנחנו גם מזמינים את השר.

לא חשוב.

אני לא נכנסת את מי - -

אבל אני נכנס.

אבל, יושב-ראש הוועדה, אני לא יודעת מי הזמין את מי. אני אומרת לך שכשמסתכלים על מפעל או חברה במשבר יש שני שחקנים שבאים יחד לתת מענה: שחקן אחד הוא משרד הכלכלה והתעשייה שבו יש מספר אגפים כמו רשות ההשקעות, הסוכנות לעסקים קטנים, שלהם הכלים, התמריצים והתכניות לסייע למפעל. זרוע העבודה נכנסת כשהיא צריכה לתת פתרון לעובד בין הוא פוטר או בין המפעל אומר שכדי להמשיך להתקיים הוא צריך קרן השקעות כדי לתמוך בו אבל גם לשדרג לו את העובד מבחינה טכנולוגית.

אתם נכנסתם לבעיה שעתידה לקרות במפעל "להבים" בנהרייה?

נכון. נכנסנו.

ומה ראיתם?

עשינו מיפוי של כל העובדים שהם בפוטנציאל להיות מפוטרים. כל עוד יש ניסיונות לשקם את המפעל עצמו ולעזור לחברה עצמה בשדרוג טכנולוגי ובכל מיני פתרונות - -

יש שם ארבעה קונים שרוצים לקנות את המפעל. מי במדינת ישראל מטפל בזה?

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.

הוא היה פה בישיבה הקודמת. אבל אני הייתי בטוח שאת תגידי לנו.

אז אני אגיד לך מה כן לעובדים.

לשקם את המפעל. אנחנו הרי רוצים - -

אבל, אדוני היושב-ראש, גם אם אני רוצה אין לי הכלים להגיד לך איך לעזור למפעל עצמו. לזה חסר מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.

טוב. זה מה שנקרא רגולציה מסובכת.

ברגע שמחליטים לסייע למפעל או לחברה אני נכנסת בשני מהלכים: מהלך אחד שבו אני נכנסת הוא לסייע לאותם עובדים לשמר אותם באותו מפעל בדרך של שדרוג העובדים הקיימים בהכשרות ובהסבות מקצועיות. לזה יש לנו מערך הכשרות.

יש לי שאלה אלייך: את הרי מטפלת בעובדים. בהפסקה של העבודה שלך את לא שואלת את מנכ"ל המשרד שלכם האם צריך לטפל בעובדים או שהוא מוצא פתרון למפעל? את לא שואלת אותו?

בטח שכן. זה שיח משולש.

אז את יכולה להגיד לי מה אמר לך מנכ"ל משרד הכלכלה?

על מי, על "להבים"? מנכ"ל "להבים"?

מנכ"ל משרד הכלכלה. מה הוא אמר לך בהפסקה על "להבים"?

חבר הכנסת גפני, אני לא רוצה להיות בפוזיציה שבה אני אומרת מה משרד הכלכלה והתעשייה עושה. אני לא מנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה.

לא, הוא שאל מה הוא אמר לך, לא מה הוא עושה.

מה זה מה הוא אמר לי? על "להבים"? שיש ניסיונות - -

השאלה היא פשוטה - -

זה לא כזה מסובך.

אני אפשט את זה. חברי הכנסת העלו את הבעיה של פיטורי עובדים במשק. אחת הבעיות שקיימנו עליה דיון זה מפעל "להבים" בנהרייה.

נכון. אני הייתי בדיון הזה.

מדובר על כך שבעוד שנה יפוטרו, לפי התכנית הזאת, 980 עובדים. ואז את נכנסת לעניין לטפל בכל עובד.

נכון.

אבל את – ככה אני חושב – מתוך סקרנות האם את צריכה לטפל בזה או לא, את צריכה לברר האם המפעל ייסגר או לא. מי מופקד על זה? מנכ"ל משרד הכלכלה.

נכון.

אני שואל אותך האם בהפסקה של העבודה שלך שאלת אותו מה המצב עם המפעל הזה - -

בוודאי, בוודאי ששאלתי.

ומה הוא ענה?

שהם עדיין מנהלים שיח עם הנהלת המפעל בניסיון להציל את המפעל.

הפסקה זה בדרך כלל אוף דה רקורד. מה שאלת אותו און דה רקורד?

זה באמת האירוע.

בבקשה, גברת איפרגן.

יש שלושה ערוצים שאנחנו פועלים בהם: ערוץ אחד הוא ערוץ ההכשרות המקצועיות וההסבות המקצועיות. שם אנחנו מפעילים מערך מאוד רחב עם הרבה מאוד פעילות ברחבי הארץ של כ-300 מוסדות שמבצעים הכשרות מקצועיות. זה עבר שדרוג ורפורמה משמעותית בשנה וחצי האחרונות. יש הרבה יותר הכשרות עם מעסיקים בקצה. כך הוקמה מנהלת המעסיקים שהתייחס אליה יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי. במהלך הזה רק בשנה האחרונה הכשרנו 19,000 עובדים מסובסדים – יש גם כאלה שהם לא מסובסדים – במימון ממשלתי להכשרות עם מעסיק בקצה. זה מהלך מיוחד של הקמת מנהלת המעסיקים. לא קרן המעגלים, היא נסגרה. יש 19,000 הכשרות עם מעסיק בקצה שזה אומר מחויבות להשמה. זה מהלך אחד שאנחנו עושים.

לבד מזה יש לזרוע העבודה כ-60 מרכזי הכוון שפזורים בכל רחבי הארץ, בעיקר מפתחות בחברה החרדית, ריאנים בחברה הערבית, ויש לנו 12 מרכזי הזדמנות משותפים יחד עם משרד הרווחה. אליהם יכולים להגיע מחפשי עבודה, דורשי עבודה. גם הרבה מאוד עבודה שאנחנו עושים בתוך הקהילה כדי לגרום להם להגיע לאותם מרכזים ולקבל אבחון והכוון אל מול ההשכלה הקיימת או אל מול הפערים והפניה להכשרות. השינוי המשמעותי שנעשה הוא שההפניה להכשרות יהיו עם מעסיק בקצה. זה שלושת הכלים והתשתיות הקיימים בזרוע העבודה.

מאה אחוז.

עוד דבר אחד – הדבר הזה קורה גם עם שירות התעסוקה. כלומר זרוע העבודה מקצה תקציב לשירות התעסוקה לשוברים להכשרה. כשהמובטל מגיע ללשכת התעסוקה הוא מקבל גם שם אחרי אבחון והכוון שובר במימון ממשלתי לבצע את ההכשרה. זאת הדרך שלנו לטפל בעובדים. כשיש משבר מאוד ספציפי כמו "להבים" אז אנחנו נכנסים פיזית למפעל, עושים מיפוי של העובדים הקיימים. מבינים השכלה, גיל, היקף המשרות הפנויות באותו אזור וניסיון לחבר מעסיק לעובד ולקדם הכשרות בין on the job training ובין בהכשרות ישירות.

תודה רבה. חבר הכנסת עאידה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס נקודתית יותר לעבודה של הכשרות ושל הניסיון להחזיר אנשים לשוק העבודה או לשדרג את התעסוקה שלהם. היה לנו פרסום והיו גם כמה ישיבות בנושא.

אנחנו יודעים שהיום גברים ערבים, במיוחד אחרי הקורונה, לא הצליחו לחזור לשוק העבודה לפחות כמו נשים ערביות וכמו האוכלוסייה באופן כללי. הייתה תכנית שהקדשתם - - -

אמרת לי. אין הגברים הערבים – לכן הם לא הגיעו, לא חזרו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דיברתי על חלק מזה.

למה דווקא הגברים הערבים?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גברים מעל גיל 55.

חלק מזה הוא שהם מגיעים לגיל מסוים אחרי עבודות מאוד שוחקות והם צריכים הכשרות והסבות מקצועיות. גם לא עושים פוקוס על הקבוצה הזאת ולא נותנים לה את המענים האמיתיים במרכזים שאתם מדברים עליהם, וצריך לשכלל שם את העבודה.

היה פרסום על התכנית שהייתה לכם לסוג של הסבה מקצועית שנותנים מענק לאנשים שיוצאים לקבל הכשרה מקצועית ש-87% מהמענקים האלה ניתנו לנשים חרדיות. אמנם שיעור הנשים החרדיות העובדות הוא גבוה יותר אפילו מנשים יהודיות באופן כללי. במקביל רק 14% מהאוכלוסייה הערבית קיבלו את זה. אחד הטיעונים היה שלא היו מספיק בקשות מהצד הערבי. הגיע הזמן לחשוב בצורה אחרת כאשר מנגישים את השירותים האלה – מה אתם הולכים לעשות בעניין הזה כשאתם מחדשים את התכנית הזאת.

את מדברת על דמי קיום במהלך ההכשרה.

כן, דמי קיום.

קודם כול כל מיצוי הזכויות של האוכלוסייה הערבית מול כלים אחרים שקיימים בזרוע זה אתגר מאוד משמעותי, וזה אחד המהלכים שאנחנו עושים עם הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית – איך לכלים הקיימים יש מיצוי וניצול מיטבי. אנחנו בודקים עכשיו את כל הנתונים של דמי הקיום והמלגות. אחד המהלכים המשמעותיים שעשינו – קודם כול היעדים שהצבנו לאותם מרכזי ריאן זה לתת דגש גדול יותר לתעסוקת נשים ערביות מאשר גברים ערבים כי בנתונים המקרו כלכליים הנשים הערביות הן עדיין בשיעור השתתפות הרבה יותר נמוך.

נכון.

את היחס הזה סידרנו בעדכון החדש שעשינו למרכזים ושינינו מעט את היעדים. להגיד להם, זה כבר לא 80% נשים ו-20% גברים, אלא 60%, 40%. עדיין שיעור תעסוקת נשים הוא הרבה יותר נמוך, ובקרב הגברים אנחנו גם רואים התאוששות ניכרת ברבעון האחרון. שינינו שם את היחס ולכן המרכזים פועלים הרבה יותר באיתור ובחיפוש אותם גברים. זה, אגב, גם בגילים של חסרי מעש – צעירים וגם מבוגרים - -

עד גיל 25 ומעל גיל 50.

נכון. יש החלטת ממשלה שלמה לטיפול בחסרי מעש. זה מהלך שאנחנו עושים גם עם המשרד לשוויון חברתי. ואז בכך ששינינו את היעדים המרכזים אמורים להביא לכך שיותר גברים יופנו להכשרה, וכשהם יופנו להכשרה הם בהכרח יקבלו את דמי הקיום ואת הבוסט. זאת אומרת מלכתחילה הם פעלו פחות בערוץ של הפניות גברים להכשרות מקצועיות.

(היו"ר ינון אזולאי, 12:42)

לפני שיצאנו לבחירות היה דיבור על דמי קיום לצעירים שלא עבדו בעבר. האם החלטתם בסופו של דבר שעד גיל - - - מקבלים דמי קיום?

לא, אין הגבלה של הגיל. אנחנו מגבילים בהיקף ההכשרה. זאת אומרת עובדים לכל הפחות 15 שעות בשבוע ו-200 שעות הכשרה - -

תודה.

סליחה רגע, אני רק אגיד שככל שיש לך יותר ילדים ובטח ביישובים של דירוג סוציו-אקונומי 4-1 זה עוד תנאי.

אז דמי הקיום יותר גבוהים.

אני מקווה שבכך נצליח להראות שינוי בנתונים.

תודה. אדם בלומנברג, ההסתדרות החדשה, בבקשה.

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות. תודה רבה לך, קודם כול, על כינוס הישיבה והוועדה. אני מתחבר לאמירה שלך שאנחנו נמצאים כרגע בתקופה של אי ודאות. חלק מזה זה הצעדים למניעת האינפלציה והעלאות הריבית שיכולות להכניס אותנו בעתיד הקרוב למיתון ומשם לגלי אבטלה יותר גדולים. אני חייב לומר שאנחנו, לפחות, במקומות המאורגנים לא מזהים איזשהו גל כרגע. יש לנו כמה אירועים נקודתיים שאנחנו מטפלים בהם, בין השאר בטכנולוגיית "להבים" בסיוע יושב-ראש הוועדה. בהמשך לאמירות קודמות אני רוצה לומר שאין פה אירוע של מצוקה כלכלית בטכנולוגיית "להבים", יש פה אירוע עסקי של Pratt & Whitney שרוצה להעתיק את הטכנולוגיה ואת המידע שלה לארצות-הברית, וכל הניסיונות לחבר את זה למצוקה לתקציבית לא קשורים לזה.

אנחנו מסתכלים על זה כך שבסופו של דבר 900 עובדים יהיו בחוץ. אגב, אנחנו גם יודעים שאתה צודק כי גם הציעו להם לקנות והם מסרבים.

נכון.

בצד השני אני רוצה להתייחס לעוד מקום עבודה שהתייחסת אליו – מלט הרטוב. לצערי, הייתי צריך להיות בשיחות משא ומתן ולראות את העובדים האלה בתהליך לקראת סיום, וזה מאוד כואב. אבל, כן, הכתובת הייתה על הקיר בהקשר של תעשיית המלט בישראל. אני מזכיר שהמשק פתח לייבוא את המלט. יש לנו מחירי היצף של המלט התורכי. היום זה מלט הרטוב ומחר זה יהיה גם מפעל נשר.

סליחה שאני מפסיק אותך. היה פה דיון בנושא הזה שיזמתי אותי והתרענו על זה. כולם ישבו סביב השולחן וגם דיברנו על המחצבות ועל המלט של הייבוא. אנחנו התרענו ואמרנו שזה יביא לפיטורי עובדים, והנה זה מגיע.

אז יש יכולת לשר הכלכלה להטיל מס היצף על תעשיית המלט מכיוון שהמלט התורכי נמכר פה במחירים יותר נמוכים מאשר הוא נמכר אפילו בתורכיה. מנסים להרוס פה את התעשייה הישראלית. אז אל תתפלאו שאחרי שמפעל "נשר" ייסגר המחירים יעלו ב-40% או 50%.

נכון. המחירים יעלו חזרה.

בסוף בראייה הכלכלית ארוכת הטווח אנחנו גם הורסים תעשייה ישראלית וגם בסוף זה לא מתגלגל למחירים לצרכן.

בגלל שהמקומות מאורגנים יש פחות פיטורים ופחות דברים שמגיעים אליכם כי האצבע לא קלה על ההדק במקומות המאורגנים ויש פרטנר. גם לנו יש מקורות שאנחנו יודעים להכניס את היד לכיס. עשינו את זה גם באל על וגם במחלבות רמת הגולן בשנים האחרונות. נתנו הלוואות ועזרנו להחזיר את הפעילות ולייצר תכניות הבראה.

אוסם, למשל?

עם אוסם אנחנו נמצאים בתיחום האירוע. זה אירוע שירד ממאות לעשרות ואני מקווה שייגמר בעובדים בודדים, אם בכלל.

סודה-סטרים?

סודה-סטרים לא מאוגדת, ולכן, לצערי, אני לא יכול להתערב שם. אבל בכל מקום שאנחנו יכולים אנחנו מתערבים.

חשוב לי להגיד שאנחנו נמצאים במהלך אסטרטגי משותף עם זרוע העבודה ועם נשיאות המגזר העסקי זה שנתיים. זרוע העבודה עוברת תהליך עמוק מתוך הבנה של צרכי המעסיק וגם העובדים בשנים האחרונות. כרגע היא נמצאת תחת קורת גג של התעשייה וגם של התעסוקה יחד. לדעתי, זה הבית הנכון, ובתוך התהליך האסטרטגי הזה חשוב מאוד שזרוע העבודה לא תפוצל כדי להמשיך את התהליך הזה. כי גם הפיטורים – כמו שב-91' היו לנו גלי אבטלה וב-2001 וב-2002 היו לנו גלי אבטלה וכמו בגל של הקורונה לפני שנתיים – גם יגיע עוד גל אבטלה. ואז נגיע לדיון בוועדת הכספים ויגידו, איפה המוכנות? איפה התכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח? אז יש תהליך, יש מגמה. אסור להרוס את המגמה הזאת.

אבל כן צריכה להיות תכנית מגרה עם כסף. על זה דיברנו, וזה גם מה שמיכאל אומר – שימו 3-2 מיליארד דולר, לא משנה כמה. אולי גם ההסתדרות תהיה שותפה לזה ותגיד כמה צריך כדי לשים בצד. כדי שאם, חלילה, מפעל נופל יהיה בשביל לשקם אותו ולעזור לו כדי שהעובדים האלה לא ילכו הביתה.

יש לנו גוף כזה. זה הקרן לסיוע למפעלים במצוקה שנמצא במשרד הכלכלה והתעשייה. לצערי, יש לו היקפי ניצול ושימוש מאוד נמוכים, ואפשר להתלבש על התשתית הזאת.

כמה יש בו?

אני לא יודע. זה צריך לשאול את מנכ"ל משרד הכלכלה. אבל יש שם תקציב שהוא, לצערי, בתת-ניצול. אנחנו נמצאים בוועד המנהל יחד עם נשיאות - - -

היושב-ראש, זה שזרוע העבודה הגיעו אני נותן להם שאפו.

אבל זה שמשרד הכלכלה לא הגיע - -

אני מקווה שגם התפקוד שלהם לא ייפגע במעבר; שזה יהיה מעבר חלק. אבל האוצר, משרד הכלכלה, הקרן לעידוד השקעות ועוד גופים רבים שאמורים לתמוך בעולם העסקי כשהוא במשבר לא הגיעו.

האוצר הגיע. נועה שוקרון פה.

נועה שוקרון פה, סליחה. האוצר פה. אז שיגידו גם מה בכוונתם לעשות בתחום בחוק ההסדרים, בתקציבים וכמה כסף יש בסעיפים האלה.

תודה, חבר הכנסת ביטון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צריך להגיש תכנית סדורה לוועדה מה התכנית לכל הדברים שהועלו בפני כל הגורמים האלה.

חבר הכנסת אזולאי, אז אולי אם אפשר לסיים בשני משפטים.

בבקשה.

יש לנו הפלטפורמה הזאת, יש היום שולחן עגול שקוראים לו מינהלת המעסקים ופיתוח ההון האנושי. גם זרוע העבודה נמצאת שם, גם המעסיקים, גם העובדים וגם משרד האוצר. אנחנו יושבים ביחד, אנחנו יכולים לנהל תהליך כזה, אנחנו בעיצומו של תהליך, וחשוב שהממשלה תאמץ את המסקנות, ונוכל לייצר תכנית אסטרטגית ארוכת טווח יחד.

תודה רבה. חבר הכנסת דלל, בבקשה.

פיטורים זה לא דבר שקורה ביום אחד. בתפיסה שלנו אנחנו מנסים לבדוק הוזלת המחירים, אנחנו מדברים על יוקר המחיה. יש לנו פה תעשייה. אין ספק שאנחנו צריכים לשמור על התעשייה שלנו כי כשמדברים על יוקר המחיה ועל פתיחת התחרות לייבוא נוצר מצב שבמדיה מסוימת אנחנו פוגעים גם בתעשייה המקומית. לכן תפקיד המדינה הוא ליצור איזון בין הייבוא הזול לבין הייצור המקומי שצריך להיות הרבה יותר חכם, הרבה יותר מפותח, הרבה יותר עם ייחודיות מסוימת כדי שהתעשייה תהיה חכמה. גם ב-low tech אתה יכול להיות חכם. אתה יכול לייצר מוצרים שהם שונים ולהיכנס לנישות שונות לחלוטין. לכן תפקיד המדינה הוא לא לעסוק רק בפיטורים באותו רגע שהמפעל נסגר. תפקיד המדינה צריך להיות, קודם כול – להוריד את המחירים, יוקר המחיה, ייבוא, תחרות – הכול בריא. דרך אגב, גם אני הייתי במפעל שהתחרות בו הייתה גדולה מאוד. אני לא יכולתי להתחרות מול ייבוא מסין או מרומניה כאשר עלות הייצור שלי הייתה פי שניים מהייבוא. אבל הסבתי את המוצרים למוצרים חכמים יותר ואז יכולתי להתחרות. לכן תפקיד המדינה צריך ללכת קצת אחורה, לעשות את זה יחד עם התאחדות התעשיינים ויחד עם לשכת המסחר, יחד עם המועצות המקומיות ועם אזורי התעשייה. עוד קדימה לראות מה הבעיות, לתת את הכלים.

לפני כמה חודשים דיברו על נושא החקלאות. גם בחקלאות יש מוצרים חכמים. לדוגמה, עגבניות שרי זה ייצור ישראלי. עגבנייה רגילה נמכרת ב-5 שקלים ועגבניית שרי נמכרת ב-20 שקלים, וקונים אותה. אותו דבר צריך לעשות גם לגבי התעשייה.

אם אפשר לקצר, חבר הכנסת דלל.

מה שאני מנסה לומר, חברים, זה שאנחנו צריכים ללכת צעד אחורה, לבחון את המפעלים ולראות מה הבעיות שלהם ואיך אפשר להסב ולטפל בבעיות של מפעלים, להיכנס למוצרים חכמים יותר כדי להתחרות גם בנושא של יוקר המחיה מול תחרות חו"ל, ייבוא.

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה.

אני שומע את הדיון, ומצד שני גם דיברתי עם מכרים וחברים מענף הבנייה, החקלאות והסיעוד, ושם יש מחסור בידיים עובדות וכל הזמן רוצים עוד ועוד מכסות ייבוא. אז מצד אחד אנחנו מייבאים כוח עבודה ומצד שני אנחנו מנסים לפתור פה בעיות תעסוקה. אני לא חושב שזה לפורום המקצועי, אלא יותר לפורום שלנו. אנחנו חברי הכנסת צריכים לתת את הדעת בצורה רצינית מתי שמים לדבר הזה סוף. בסוף לא כולם במדינת ישראל יוכלו לעבוד בהייטק ולא כולם יוכלו להיות מנהלים, וצריך לראות מתי לדבר הזה עושים ניתוב מושכל למה שהמדינה צריכה במקום לייצר פתרונות מלאכותיים לענפים שהם אולי פחות רלוונטיים.

תודה רבה. ששי שדה, ההסתדרות הלאומית, בבקשה.

תודה. ראשית אני מבקש לברך את חברי הכנסת ואת הוועדה על היוזמה. זה לא ברור שיש יוזמה כזאת שרואים משבר עוד לפני שאנחנו מגישים את הבקשות. זה בהחלט ראוי להערכה, וחבל שיש פה פחות אנשים ממה שחשבנו. מי שמסתכל על הנתונים רואה שברבעון האחרון של שנת 2022 התאפיין במגמת פיטורים די רחבה. אנחנו מדברים על 7,000 מפוטרים בהייטק, ולדעתי, פי שניים בתעשייה או בכל התחומים האחרים. זה מאפיין גם בפיננסים, לא רק בתעשייה ובהייטק. אנחנו רואים שזה נוגע בכל סוגי האוכלוסייה.

אנחנו צריכים לתת דגש לשני דברים עיקריים: ראשית, המשק נמצא על סף מיתון וברגע שיש מפוטרים, לא רק המפוטרים עצמם מקטינים את הצריכה, אלא גם מעגלים שניים ושלישיים, והקטנת הצריכה תגדיל את המיתון, והמיתון יגדיל את מספר המפוטרים. לכן שמחתי לשמוע אתכם אומרים שצריך להקים ועדות עשייה ושולחנות עבודה. צריכים להקים את השולחנות האלה ולחשוב בדיוק איך אנחנו מכינים את המשק לקראת גל פיטורים נוסף. גם הריבית צפויה לעלות ולעבור 4%, הוצאות המימון של המפעלים יגדלו. אנחנו רואים מאפיינים חדשים שאנחנו לא רגילים לראות אותם, אלה לא פיטורים רוחביים. אלה לא פיטורים רוחביים. אנחנו רואים גם מפעלים חזקים כמו "אוסם" ו"להבים" שמבקשים לפטר עובדים. יש לכך לא מעט סיבות שאנחנו צריכים לראות מהן, לבדוק אותן ולהיכנס לפרטי פרטים ולנסות לטפל בהן ולעצור את גל הפיטורים הזה.

(היו"ר משה גפני, 12:54)

מצד שני מי שכן מפוטר – אנחנו יודעים למצוא לו הרבה פתרונות. כפי שאמרו פה זרוע העבודה אנחנו יודעים על לא מעט מקומות שאנחנו צריכים לשלב עובדים בהם, צריך לעשות הכשרות; צריך לתת דגש גם על יוצאי אקדמיה שמסיימים את הלימודים שלהם, איך משלבים אותם בעבודה. בהחלט צוות עבודה יעיל ואפקטיבי, לא של דיבורים, שיודע להביא פתרונות הוא בהחלט נדרש כאן. אני אשמח אם הוועדה תקים אותו כמה שיותר מהר, ואנחנו בטח נרצה לקחת בו חלק. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, משה יפרח. אם אפשר במשפט כי אנחנו חייבים לסיים את הדיון.

אני סמנכ"ל שירות תעסוקה. אני פחות אתייחס לפתרונות איך למנוע פיטורים – יש הגופים שאחראים לזה. רק לשאלתך, חבר הכנסת אזולאי, אומרים שאנחנו נמצאים כבר באיזשהו גל, ואם אנחנו בשירות התעסוקה מסתכלים על תמונת המצב נכון להיום אנחנו רואים שיש פחות מצטרפים חדשים לשירות תעסוקה. זה אולי מפתיע אנשים מסוימים אבל אנחנו כן מבינים שיש מעבר של אנשים בין מקומות עבודה. זאת אומרת יכול להיות שמספר המפוטרים הוא גדול אבל הם מוצאים עבודה אז מבחינתנו המצב הוא טוב. אז, קודם כול, יש ירידה במספר המצטרפים, ואולי בתמהיל של המצטרפים יש עלייה קטנה, מינורית בתפקידי ההייטק. אבל היא ממש מינורית. מבחינתנו בסופו של דבר ככל שאנשים עוברים בין עבודות זה בסדר, פחות מצטרפים אלינו.

לכשיגיע – ואני מקווה שלא יגיע מצב של פיטורים או גלים של פיטורים או מפעלים שסוגרים ומפטרים לא מעט עובדים – יש לנו תהליך עבודה מול אותם מפעלים של ליווי מפוטרים שאנחנו מנסים למנוע מהם להגיע אלינו לשירות התעסוקה. אנחנו מגיעים כבר לחצרות המפעלים, נותנים להם מענה ומנסים לאתר להם מקומות עבודה, כי כמו שאמרה פה תאיר, יש לא מעט משרות פנויות. אנחנו מנסים למנוע מהם להגיע ולהתחיל לקבל אבטלה ולנסות לאתר להם מקומות עבודה תוך כדי שהם נמצאים אצל המעסיק שמתעתד לפטר אותם. יש לא מעט כלים.

תודה רבה. תאיר, אני רוצה תכנית מה קורה אם, חלילה. אם הכול בסדר, אז הכול בסדר. אם המצב נשאר סביר אז נשאר סביר, אז את עושה את עבודתך - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל המצב הקיים עדיין לא סביר ולא בסדר.

אנחנו לא נמצאים במצב של קטסטרופה. אפשר לטפל בזה וצריך לטפל בזה. זאת העמדה שלנו ואנחנו שומעים את זה גם ממנה ואנחנו מבקשים ממנה לטפל בעניין. אני אומר: מה עושים עם המצב הזה אם תהיה קריסה של מפעלים? האם אנחנו עוזרים להם? חבר הכנסת ביטון, מה קורה אם מפעל נופל ולפעמים מאות ולפעמים אלפי עובדים נשארים בלי עבודה וצריך איזושהי קרן שתעזור למפעלים מהסוג הזה. אם יש בפריפריה או אפילו ביישוב ערבי יש איזה מפעל קורס – המדינה לא יכולה לעמוד מהצד מכיוון שזה הרבה מאוד עובדים שנשארים בלי תעסוקה, משפחות שנמצאות במצוקה. האם יש תכנית כזאת? הולך להגיע תקציב – האם בתקציב הזה תהיה תשובה לעניין של מפעלים שנמצאים בקריסה שאנחנו נוכל לעזור להם. אני מבקש שתגידו לי האם אתם הולכים לתכנית כזאת?

חבר הכנסת ינון אזולאי, זה מה שהתכוונת בהצעה לסדר?

חד וחלק. אנחנו רוצים לדעת לקראת מה אנחנו הולכים.

משרד האוצר יתייחס לדיוני התקציב. אני רק אגיד שאנחנו נבנה מערך משולב שבו נציג לך גם את החלק של משרד הכלכלה על הכלים לסיוע למפעל וגם את החלק של זרוע העבודה לסיוע - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף עוד משהו בסוגיה הזאת. הכול טוב ויפה לגבי מפעלים אבל יש לנו סיטואציה בתוך החברה הערבית שדיברנו עליה, לגבי צעירים בגיל עבודה 25 ומטה ו-55 ומעלה. יש תכנית גם לגביהם? אני מבקשת תכנית לתקצוב.

אני לא אמשיך. אני רוצה תכנית לגבי המגזר הערבי כפי שהעלתה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אני מבקש על הנושא הזה תכנית.

יש תכניות קיימות.

בסדר. תודה רבה, רבותיי. הפסקה שלוש דקות ולאחר מכן אנחנו דנים בנושא של מינוי מנכ"ל הכנסת.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.