פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



48
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
10/01/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ג (10 בינואר 2023), שעה 10:30

השקת פעילות הוועדה לכנסת ה-25

חברי הוועדה: אימאן ח'טיב יאסין
מירב כהן
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

קארין אלהרר
סימון דוידסון
לימון סון הר מלך
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

איילת רזין בית אור - מנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

אושרה פרידמן - סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

סיגל אבנון סוויצקי - יועצת מנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה

גילי ורון - מנהלת המערך המשפטי, ויצ"ו

רמה ענב - יו"ר קידום מעמד האישה, ויצ"ו

גלי עציון - מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

מורן זר - מייסדת, קואליציית ארגוני הנשים והשוויון

אורית סוליציאנו - מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיה אוברבאום - מנהלת תחום קשרי ממשל וקידום מדיניות, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

יעל שרר - מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית

ליאת קליין - מנהלת מחלקת דת ומדינה, קול"ך – פורום נשים דתיות

שרון בריק-דשן - מנכ"לית, קול"ך – פורום נשים דתיות

נעמה זרביב - מנהלת, עמותת שוברות שוויון

מזי אבידוב שאול - מנכ"לית, עמותת כ"ן – כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל

אורית להב - מנכ"לית, מבוי סתום למען מסורבות גט ועגונות

עינת ברזילי - דוברת, קול האישה

מורן שמואלוף - יו"ר, פורום מקדמות שוויון מגדרי

מיקי רויטמן - חברת ועד מנהל, אסל"י – ארגון סרט לבן ישראלי

עדי וימר - מנכ"לית, אל הלב

הדס בן אליהו - מנהלת 'יודעת' – מרכז ידע נשים ומגדר, מכון ון ליר בישראל

טל נעים בן אליהו - עוזר מחקר, מכון ון ליר בישראל

עידית ליפובצקי - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

רונית לב-ארי - מנהלת מרכז ידע, עמותת בית רות בישראל

תמר שוורץ - מנכ"לית, רוח נשית

ד"ר מירב שמואלי - מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית

חיה מנע - עו"ד, להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לילי הלפרין - ראש המרכז, מרכז אמת לסובלנות

צילית יעקובסון - יו"ר, עמותת בת מלך – מקלטים לנשים דתיות

אורלי טובולסקי חדד - סמנכ"לית קשרי קהילה, עמותת בת מלך – מקלטים לנשים דתיות

אלה גור אריה - מנכ"לית משותפת, עבודה שווה – מקדמות יחד שוק עבודה שוויוני

מיכל מטס-ליטמנוביץ - מנכ"לית, עבודה שווה – מקדמות יחד שוק עבודה שוויוני

מאיה הלר - אל"מ במיל', יו"ר הוועד המנהל, פורום דבורה – נשים במדיניות וביטחון לאומי

פרופ' שלוה וייל - ראש התצפית הישראלית על רצח נשים, האוניברסיטה העברית בירושלים

עדי אגסי שפיר - חברת ועד מנהל, בונות אלטרנטיבה

רחל מלקאי - מנכ"לית, נשים אתיופיות מעצימות

ספי מזרחי - מנהלת לקידום מעמד האישה ומנהלת משאבי אנוש, מרכז השלטון המקומי בישראל

רותי יהושוע - מרצה מנחה ליום משפחות, עמותה לצדק חברתי בישראל

ד"ר אודליה דיין-גבאי - מנכ"לית ומייסדת, המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי

ענת טהון אשכנזי - מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מעין קוקיה - תלמידה בכיתה י"ב, תיכון ליד האוניברסיטה בירושלים

דני גיגי - מנכ"ל, פורום הדיור הציבורי

טל הוכמן - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

רחל סויסה - נשים עושות שלום

ענת מימון
עדן ישראלי

דלית אזולאי

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



השקת פעילות הוועדה לכנסת ה-25

בוקר טוב. איזה מרגש להיות הזה, אתם לא מבינים ומבינות. אני בדיוק מחלימה משפעת, ואמרתי, אין סיכוי, את לא מוותרת על הדבר הזה. לקחתי את כל תרופות הסבתא האפשריות, אצלנו זה חריף מאוד, ואיכשהו זה עבד ואני כאן.

אז בוקר טוב לכולכם, למנהלת הוועדה דלית, לצוות, לעוה"ד איילת רזין, למנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, כמובן לחברי וחברות הכנסת – תודה שאתם כאן בנוכחות יפה, ארגונים, עמותות, נשים שפועלות. כבוד גדול לי לפתוח את פעילות הוועדה בכנסת הנוכחית, בתקווה ובתפילה גדולה שזה יהיה בסימן של התקדמות, בסימן של העצמה, בסימן של פחות מאבקים ויותר הצלחות, כפי שאנחנו בדרך כלל נוכחנו לדעת שקורה בוועדה הזאת. אנחנו בתקופה מורכבת, תקופה לא פשוטה, המצריכה מכל אחד ואחת מאיתנו להיות עם יד על הדופק, להיות נחושים, חדים וברורים.


אני יכולה לומר לכם, שאומנם אני יושבת-ראש ועדה מטעם האופוזיציה, אבל אני אשתף פעולה עם כל שר ושרה שירצו לקדם זכויות נשים ומגדר. ואנחנו נילחם, ואני אלחם בכל שר או שרה בממשלה שינסו לפגוע בזכויות נשים או בזכויות מיעוטים או להט"ב. להזכיר – הוועדה הזאת דנה גם בשוויון מגדרי. וזה לא יהיה לבד, זה יהיה איתכם.

בשבוע האחרון קיבלתי הרבה הודעות, ורבות כתבו לי: אנחנו איתך, מצדדייך, מלפנייך, מאחוריך, אבל האמירה הייתה: אנחנו איתך. חשבתי על זה. בדרך כלל, כשגברים שולחיםלחבר הודעה על איזה מינוי, הם אומרים: אנחנו אחריך. שימו לב, נשים שפרצו דרך לאורך ההיסטוריה בשרשרת האנושית ונאבקו את מאבקן של נשים, אם אנחנו נצטרך לדמיין אותן, הן תמיד אחת לצד השנייה מחזיקות ידיים. אחריך, זה כביכול, אנחנו לא יודעים לאן ללכת, אנחנו אחריך. נשים יודעות בדיוק לאן הן רוצות להגיע. נשים יודעות בדיוק מה מגיע להן ואיזה זכויות צריכות להיות להן.

וכשניתחתי את המילים שחזרו על עצמן: אנחנו איתך, אין לי ספק שנעמוד כולנו, חברות כנסת מכל סיעות הבית, ונמצאת כאן חברת הכנסת קארין אלהרר, מוותיקות הבית. אני זוכרת תקופות של הכנסת ה-19 והכנסת ה-20, שנשים מכל סיעות הבית הצליחו לקדם ביתר שאת חוקים משמעותיים, וזו הייתה תקופה של קפיצת מדרגה. ולכן, גם במובן הזה, מעבר לקריאה שלי לממשלה שמתווספת למכתב שהוצאתי למנות מנכ"ליות ומשנות למנכ"ל, לא כי הם עושים טובה. איילת יכולה לספר איזה - - - רחב מאוד של נשים מקצועניות שיכולות היום לאייש את התפקידים. ולצערי, כרגע ראיתי רק מינוי אחד של אישה. זה מביש. לדעתי, בממשלה היוצאת היו למעלה מ-10 נשים מנכ"ליות, אם לא מנכ"ליות במחצית מהמשרדים. וזה לא מאוחר, ובראש ובראשונה, אני קוראת לראש הממשלה לבוא ולבקש כמי שמנהל אותם, כמי שהשרים כפופים לו והשרות כפופות לו - - -


בוקר טוב ליושבת-ראש היוצאת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

מעכשיו את יושבת-ראש הוועדה.

אני אמשיך להגיד את זה. אם אנחנו לא נפרגן אחת לשנייה, זו תהיה בעיה. נכון?

ואני קוראת לראש הממשלה. ראש הממשלה לא צריך לחכות שהייעוץ המשפטי או הוועדה שלנו תקרא לו לדאוג לייצוג של נשים. לצד זה, אני חייבת לומר משהו אחר. אני לא הייתי שותפה למתקפה שהייתה על עו"ד אוסנת מארק. הרבה מאוד עורכות-דין מונו. אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב. אני לא חושבת שזה מתפקידנו, בטח כנשים, לתקוף אותן.

עכשיו ברמת טיפה יותר אישית. לאורך השנים עסקתי יותר במאבק בהפליה וגזענות,
וכמי שמשתייכת לכמה מעגלי זהות שמופלים – אישה, שחורה, יהודייה – אני יכולה לומר לכם שמה שתפס אותי הכי חזק זה המאבקים סביב צבע העור שלי, וזה לא נתן לי מקום לראות את המאבקים שעשיתי עוד לפני שידעתי כל מה שקשור לנשים. אני גדלתי תחת צילן של נשים מאוד חזקות, ואני מקדישה להן את הישיבה הזאת, נותנת להן את הכבוד. נשים שיחפות עשו מסע מאוד קשה, כשרבות מהן היו בהריון. אימי ואחותי הבכורה, שתיהן היו בהריון כשהן עשו את המסע לארץ. קברו באתיופיה ילדים. ארבעה אחים שלי נקברו שם. עשו את הדרך, בתוך מחנה הפליטים היו צריכות להסתיר אותנו מתחת לשמלות, שחס וחלילה לא יבואו לחפש ילדה ולנצל אותה מינית.

נשים שהגיעו לארץ ולא ראו אותן, נשים שעבדו בעבודת כפיים, בניקיון וכעובדות קבלן. נשים שכל הזמן עקפו אותן בתור ועקפו אותן בחיים, ולא התייאשו. נשים שהן עולות חדשות, שלא ידעו את השפה ולא בהכרח יכלו לקבל את כל הסיוע שנדרש להן או למצות את הזכויות שלהן. נשים שנאלצו להיאבק על דברים שלא תמיד קשורים לנשים, כדי להגן על הילדים שלהן כי הם סבלו מאלימות משטרתית. לצערי, אין כאן היום ייצוג של 'אימהות על המשמר', אבל הן תבואנה בהמשך.

נשים שעל אף ולמרות הכול, החזיקו את הבתים ודאגו שהבתים לא יקרסו, שהצליחו לגדל עורכי דין ועורכות דין, רואי חשבון, אנשים שהגיעו והצליחו לפרוץ את כל הדרך קדימה. נשים שהגיעו ממערכת חברתית פטריארכלית, נשים, שלצערי, מייצגות חתך אוכלוסייה של נשים שסובלות מאלימות, נשים שהצליחו לנצח את כל האתגרים. ואני מאוד מקווה שבכנסת הנוכחית, לצד המאבקים שלנו לקידום מעמד האישה בחלונות הגבוהים וייצוג בקבלת ההחלטות, בכל שולחנות קבלת ההחלטות, אנחנו לא נשכח את מי שזקוקות שניתן להן יד ושיצעדו איתנו, כמו שאמרתי, ביחד, באותה שורה, מתוך זה שאנחנו אחראיות על זה שלא ינצלו אותן, לא בעבודה ושלא ינצלו אותן בשום מקום.

כמובן, המשך המאבק החשוב ביותר – המאבק על החיים, המאבק נגד אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. יש בזה התקדמות ואנחנו רואים אותה. אין לי ספק שאת כל הדברים האלה אנחנו נצליח לעשות מתוך מקום של גיוון וסולידריות, כי אסור שהמאבק הפמיניסטי יישאר מאבק של נשים שיכולות להרשות לעצמן. אז תודה לכל אחת ואחת שקמה כל בוקר ועושה את המאבק בשביל כולנו. וביחד נדאג גם לגוון וגם לשנס מותניים. כמו שאמרתי, אנחנו בתקופה מורכבת ושלא ינסו אותנו, שהממשלה הזאת לא תנסה אותנו, ואנחנו נצטרך לעבוד הרבה יותר בצמוד.

כנהוג בבית זה, אני מעבירה את זכות הדיבור לחברי הכנסת בהתאם לסדר הגעתם. חה"כ קארין אלהרר, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כל, זו ההזדמנות לברך אותך על תפקידך, ואני מאחלת לך
הצלחה גדולה וקדנציה קצרה, במובן זה שנחזור מהר לממשלה.

אמרת בדברי הפתיחה שלך שאת זוכרת עוד ימים שבהם קואליציה ואופוזיציה שיתפו פעולה. אני כבר מודיעה לך, גברתי, יהיה קושי הפעם משתי סיבות. הראשונה, אין כמעט נשים בקואליציה וגם הנשים שקיימות, לא כולן מחויבות לעיקרון. אני בעד קידום שיתופי פעולה. למרבה הצער, אני רואה את יוזמות החקיקה שמתעתדות להגיע מכיוונה של הממשלה, ואני מבינה שאחד הדברים שיקרו כתוצאה מהחקיקה הזו, היא למרבה הצער גם פגיעה בזכויות נשים.

כשמדברים על פסקת התגברות, כשמדברים על סילוק יועמ"שים מקצועיים, כשמדברים על ביטול עילת הסבירות, כל הדברים האלה בהכרח יובילו לפגיעה בנשים כי צריך לזכור שבסוף היה זה בית המשפט
שהוביל לקידום זכויות נשים. ואסור לנו להתעלם מזה. זה לא מאבק של אליטה משפטית, זה מאבק של אזרחיות ואזרחים. ואני אומרת לך, גברתי – תהיה כאן חומה בצורה בנושא הזה, גם מהוועדה הזאת וגם מוועדות אחרות, וגם מהחברות כאן ומהחברים בארגוני החברה האזרחית. יש לנו חובה לא בשביל עצמנו, אלא בשביל הבנות שלנו, בשביל דור העתיד. אסור לנו לעזוב, אסור לנו להיות רפים במאבק הזה. זה מאבק על דמותה של המדינה וזה מאבק על הזכויות של כולנו.

תודה רבה, חה"כ אלהרר. חה"כ יואב סגלוביץ', בבקשה. ואז ניתן למי מהארגונים, שניים-שניים.

קודם כל, בוקר טוב לכולם ותודה לכל מי שהגיע. ופנינה, שיהיה לך הרבה מאוד הצלחה.

תודה.

הגיעו לוועדה ויהיו פה כל מיני נושאים, כי זה לא רק מעמד האישה אלא גם סיפור של מגדר ודברים נוספים. ולדעתי, צריכים להיות מאוד ברורים בהקשר הזה; אנחנו נמצאים במאבק. נקודה. על כל הרוחב, על כל האורך, ואין פה סיפורים. לא סתם לא נמצא פה אף נציג של הקואליציה. אפשר לדבר במילים גבוהות על הרבה מאוד דברים, אבל המצב הוא נמוך, הוא לא גבוה. והמאבק הזה הוא על זכויות במרחב הציבורי, הוא על דברים שנאמרו כבר. זה לא דברים תיאורטיים. יש כוונת מכוון.

יש כוונת מכוון בחוק האיזוק האלקטרוני, שתהיה לו התנגדות עזה. בינתיים עוד לא הוחל דין רציפות. ומאבק על חוק אלימות כלכלית של מירב כהן, שיושבת פה לצדי והיא עבדה עליו. יהיה מאבק בכל החזיתות, ואי אפשר להפריד את המאבקים האלה.

אני מגיע מוועדת החוקה, ואומנם לא על זה מדברים, שם מדברים על נורבגים, שבדים ואינדיאנים.

קודם כל ג'ובים. אחרי זה היתר.

אבל הסיפור הגדול הוא לפתחנו, והדברים הם ברורים. אסור לטשטוש את המציאות ולספר לעצמנו סיפור שהוא לא נכון. אחרי שאמרתי את הפתיח הזה, שאנחנו נמצאים במאבק, אז במאבק כמו במאבק, ביום ראשון הפגנה – תגיעו. ארגונים, תתארגנו ותגיעו, כי זה על הסיפור הזה, זה לא על סיפור אחר.

דבר נוסף אני רוצה להגיד לגבי הוועדה עצמה. אני מסתכל פה מסביב, ואחרי תקופה שבדקו אם אני מתאים להיות בוועדה הזאת, אני גם חבר דרך קבע בוועדה לאורך כמה זמן.

אני שמחה ומברכת.

אבל אני אומר את זה כאן ברצינות לגמרי. אם אני לוקח על עצמי משהו שאני, לפחות באופן אישי, לא הצלחתי בו, וזה שיהיו יותר גברים בוועדה הזאת. ואת זה אני מבטיח למי שנמצא פה מהארגונים, גם לחברות שלי פה בוועדה. לוועדה, כפי שאתם יודעים, לאו דווקא חברים צריכים להגיע, אלא יש משמעות לעניין שזה לא משהו של 50% מהאוכלוסייה, זה משהו של 100% מהאוכלוסייה. ובעניין הזה אני חושב שכולנו נצטרך לעשות מאמץ.

הוועדה הזאת עוסקת בנושא של מגדר, היא לא צריכה להיות ועדה מגדרית, היא לא ועדה של נשים. היא ועדה חברתית כמו כל ועדות הכנסת, ובקטע הספציפי הזה אני מבטיח שאעשה את כל המאמצים להביא את חבריי הטובים שנמצאים פה בכנסת הזאת, להיות שותפים לעניין, כי לכולנו יש בנות זוג, בנות, ילדות, אימהות

אני תמיד אומרת, אנחנו האימהות איך שהוא קלקלנו כי אנחנו מגדלות אתכם לא - - -

אז בהקשר הזה, אני לוקח על עצמי לצבוע את זה בצבע הרבה יותר רחב. ושוב, אני מודה לכל הארגונים המצוינים שפועלים כל הזמן. ואני אעשה כל מה שאני יכול ואיפה שאני יכול לסייע בעניין. תודה רבה.

תודה, חה"כ סגלוביץ'. עוה"ד איילת רזין בית אור, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה. ואני רוצה לברך את סגניתך, אושרה פרידמן, שנמצאת איתנו כאן.

תודה רבה לשותפים ולשותפות גם בכנסת וגם בארגונים. יש פה נציגות מרשימה מאוד, והיא
שמה את הנושא על סדר היום.

חה"כ פנינה תמנו-שטה, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, אני מברכת אותך על כניסתך לתפקיד החשוב הזה. אני יודעת שנושא הוועדה הוא בנפשך, הוא חשוב לך אישית ופעלת בשותפות תמיד, גם בתפקיד הקודם שלי, לקדם את הנושא, ובפרט את הנושא של מאבק באלימות. אני שמחה על השותפות שצפויה לנו, ואני לרשותך, אני וכל הצוות שלי שרובו נמצא פה היום.

הרשות לקידום מעמד האישה הוקמה מכוח חוק הרשות לקידום מעמד האישה בממשלה ה-27, ממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1998. לפי חוק הרשות, תפקידיה הם: קידום נשים ושוויון מגדרי, קידום פעילות למניעת אלימות מגדרית, קידום החינוך, החקיקה והאכיפה בתחומים האלה, תיאום בין הגופים המטפלים בקידום מעמד האישה בהיבטים שונים, ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים והמידע הנדרשים להשגת המטרות שפורטו.

מכוח הסמכות שלנו, אני רואה את תפקידנו ברשות להיות קול ופה עבור נשים בכל המגזרים, בכל העמדות החברתיות, בהתאם לצורכיהן השונים והמגוונים. תפקידנו לפעול מתוך הממשלה, לזהות חסמים, להאיר נקודות נסתרות וחשוכות, לוודא שהממשלה על חלקיה השונים ערה לאתגרים הללו ומתייחסת אליהם. בתוך כך אנחנו שמות דגש מרכזי על הקשר עם הנשים בשטח, עם ארגוני החברה האזרחית וכלל השותפים והשותפות שמציפים את הסוגיות השונות הדורשות מענה.

כמו כן, אנחנו רואות חשיבות רבה באיסוף נתונים על ידי הממשלה, נתונים שבעזרתם ניתן לשקף מציאות, לשקף גם את העשייה הממשלתית, ובהמשך לכך לתת שם למגמות ולתופעות, לדייק ולשפר את המענים הניתנים לתושבות ותושבי המדינה בכל תחומי החיים.

למרות שישנן מחלוקות בהרבה נושאים, בקרב הציבור וגם בתוך הבית הזה, מעמד האישה שכולל בתוכו מאבק באלימות נגד נשים, חתירה לשוויון הזדמנויות, להעסקה איכותית ומתגמלת, לביטחון אישי ועוד היבטים שאפרט בהמשך – כל אלו נושאים רלוונטיים, חלקם אקוטיים, לכל הנשים בישראל, בכל המגזרים ובכל הקשת הפוליטית. ולכן הם מצע לתיקון עולם ולעשייה משמעותית עבור כל חברי וחברות הכנסת, ללא הבדלי מפלגות ומחנות.

בתקופה הלא-ארוכה שאני מכהנת כראש הרשות, וגם בתפקידי הקודם באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ראיתי שוב ושוב את המחויבות של נבחרי ציבור לנושאים האלה. אני מקווה ומצפה שגם בכנסת הזו נזכה לשיתוף פעולה ומחויבות של חברות וחברי הכנסת, לקידום והגנה על אוכלוסיות הנשים, הנערות והילדות בישראל, מתוך ההבנה הברורה ששוויון הוא תנאי לחברה בריאה ומשגשגת, וששוויון הוא אחד המרכיבים של חוסן לאומי. ולכן, פגיעה בשוויון היא פגיעה בחוסן לאומי.

בהתאם למדד המגדר שפורסם בשבוע שעבר על ידי מכון ון ליר, אי השוויון המגדרי בישראל מצטמצם בשיעור ממוצע של 1% לשנה מאז 2004. קצב איטי מדי, כואב, שמלמד על העבודה הרבה שעוד לפנינו. אני מאחלת לכולנו שנמצא את הדרך לעבודה משותפת לשינוי פני המציאות.

תודה רבה, איילת. אנחנו נאפשר גם לעו"ד ענת טהון אשכנזי מהמכון לדמוקרטיה, בבקשה.

בוקר טוב, שמי עו"ד ענת טהון אשכנזי, אני מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. ולפני כן הייתי מנכ"לית עמותת 'איתך משפטניות למען צדק חברתי'.

קודם כל, אני מברכת אותך על הכהונה שלך. אני חושבת שהציפייה שלנו ממך היא מרובה, ואני בטוחה שאת תעמדי בה. יש הרבה מאוד משימות שעומדות לפנינו, ואני ואנחנו כולנו גם איתך וגם מאחוריך, ומכל כיוון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך, חה"כ עאידה תומא סלימאן על כהונה - - -

מגיע לה. היא עבדה קשה. זה לא כמו בממשלה, שיש טקס חילופים. אז אני עושה לך את זה ככה.

טוב, אני לא ידעתי מה קורה בממשלה.

אני חושבת שהמקום של הוועדה לארגוני החברה האזרחית היה כאות ומופת לוועדות בכנסת, ואני בטוחה שכך גם ימשיך בכהונתך, חה"כ פנינה תמנו-שטה. עד פה הברכות והחגיגיות.

אני רוצה לפתוח בדאגה עמוקה שיש לי ביחס לרפורמות המשפטיות שהונחו על פתחם של ועדות הכנסת על ידי הממשלה. אני מאמינה שכלל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל ייזוקו מהרפורמות המשפטיות השונות, קרי: פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, הפוליטיזציה המוחלטת שהולכת להיות בשירות הציבורי, ושינוי דרך הוועדה לבחירת שופטים. אבל ברור וידוע שהראשונות להיפגע הן נשים, נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. רק מתוך ההסכמים הקואליציוניים ברור שהחקיקה שעומדת לפתחנו, כלומר, שינוי חוק האפליה וההפרדה המגדרית, שינוי הסמכויות של בית הדין הרבני, ובעתיד יכול להגיע גם שינוי במנגנוני הפלה, אלה רק דוגמאות ראשונות לכך שאם תהיה פסקת התגברות, אז בית המשפט העליון לא יוכל, כפי שעשה עד כה וכפי שציינה חה"כ אלהרר, להגן על זכויות הנשים ולחזק את החקיקה המגדרית. ואלה רק הדברים שעומדים לפתחנו.

לצד זאת, ביטול עילת הסבירות, וגם זכות העמידה בפני הגישה לערכאות של כל ארגוני החברה האזרחית עלולה להיות מצומצמת, זכות הגישה שלהם לייצג את האוכלוסיות השונות שלאו דווקא יש בידן את הכוח ואת היכולת לפנות לבג"ץ, עלולה להוות פגיעה אנושה בזכויותיהן של נשים. וכמובן, שינוי המינוי בשירות הציבורי, ביטול נבחרת הדירקטורים, הפיכה של קשת רחבה של תפקידים בשירות הציבורי לתפקידים פוליטיים ולא תפקידים מקצועיים, עלולים לכרסם באופן משמעותי בהישגים של כולנו ביחס לייצוג ויעדים שכולנו נלחמות בשיניים כדי לממש אותם, ויש עוד כברת דרך. אבל אם תהיה פוליטיזציה של התפקידים הבכירים בשירות הציבורי עלולה להיות פגיעה גם בחקיקה ובפסיקות השונות שעד היום הביאו אותנו לרף ייצוג מינימלי. וכמובן, הפגיעה תהיה בנשים ממגוון הקבוצות, בדגש על נשים מקבוצות מופלות.

באשר לרפורמות המשפטיות יש כמובן פגיעה, אבל יש דברים נוספים ואני אגע רק בשתי נקודות נוספות שבהן עלולה להיות פגיעה. דה-לגיטימציה של החברה האזרחית שאנחנו רואים בה כרסום, ועלולה להיות פגיעה במכרזים בחברה אזרחית - - -

וצריך לומר ביושר שבכל מה שקשור לקידום זכויות נשים במדינת ישראל, ובכלל בעולם, לרוב, התנועות החברתיות והחברה האזרחית הן שחוללו את השינוי, גם אם היו כאן החלטות משמעותיות לאורך ההיסטוריה של הכנסת.

וזה כמובן יפגע בעבודה של ארגוני הנשים.

והדבר האחרון שעולה כבר מתוך ההסכמים הקואליציוניים, הוא פגיעה בתקציבי תוכנית החומש שעלולה להוות פגיעה משמעותית בתקציבים שאמורים לקדם נשים ערביות. ואני חושבת שגם זה צריך לעמוד לפתח העבודה של הוועדה הזו.

אני רוצה לסיים ולומר, שמתוך הסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך ניכרת התנגדות משמעותית של הציבור, ובעיקר של ציבור הנשים, לכל היוזמות השונות. אפשר לראות באופן מובהק שלא רק שהציבור מתנגד, אלא שנשים מתנגדות באופן מיוחד; מתנגדות לביטול עילת הסבירות ומתנגדות לרפורמות השונות, ואף מוטרדות בפסקת ההתגברות באופן ניכר ביחס לגברים. ולכן חשוב לדעת שהציבור איתנו בהתנגדות לרפורמות המשפטיות, ואני חושבת שזה צריך להיות רוח גבית להתנגדות לרפורמות האלו, ולהבנה שיש בהן איום ממשי על הזכויות של נשים במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה, ענת. חה"כ מירב כהן, בבקשה.

תודה. קודם כל, ברכות. פנינה, אני בטוחה שתעשי את התפקיד על הצד הטוב ביותר ותביאי את כל הנשמה לאירוע הזה.

תודה.

אנחנו מותקפות מהרבה כיוונים, אבל כשאני מסתכלת על הממשלה וגם על הכנסת, ועל תת ייצוג של נשים, אני חושבת שזה משהו שצריך להטריד אותנו, בעיקר ברשות המבצעת, שם זה בוטה במיוחד.

אחרי השנים שהיו לי בתוך הממשלה, אני יכולה להגיד שלנוכחות של נשים יש משמעות גדולה מאוד סביב שולחן מקבלי ההחלטות. לא חשבתי ככה לפני, לא הבנתי עד כמה זה קריטי עד שהייתי שם. אבל כשנמצאים שמבינים איך מתקבלות המון החלטות, ואם אין כסף לנושא המגדרי אז הוא פשוט נופל בין הכיסאות. זה מאוד פשוט. וזה באמת משפיע על כל תחומי החיים.

ראינו את זה מאוד חזק בקורונה כשלא היו מספיק נשים בקבינט, ולפעמים התקבלו החלטות לא הגיוניות, כמו לסגור גנים ולהשאיר מקומות עבודה פתוחים. ונפגענו מזה קשות, עד עכשיו לא התאוששנו. וזה בא לידי ביטוי במערכת הבריאות בשאלות כמו איזו תרופה מכניסים לסל התרופות הציבורי ואיזה לא. וזה בא לידי ביטוי בתחבורה ציבורית ואיך מתכננים אותה, כי רוב המשתמשים הן משתמשות למעשה, וזה לא מותאם לצרכים. אז כשיש נוכחות נשית סביב השולחן, ההחלטות מתקבלות אחרת. אז צריכה להיות נוכחות נשית וגם נשים עם משקפיים מגדריות. זאת אומרת, זה לא עוזר לנו כשיש נשים שתפיסת העולם שלהם היא בדיוק הפוכה, שכל המטרה שלהן זה להרתיע אנשים מלהגיש תלונה על הטרדות מיניות. זה לא מקדם אותנו.

אני בעצם אומרת שהנשים המועטות שנמצאות כרגע סביב השולחן, יש עליהן אחריות גדולה מאוד לייצג אותנו – ואנחנו מיוצגות שם בחסר – והנוכחות היא דרסטית. יש פה את הצוות מהרשות לקידום מעמד האישה, וכשאני ישבתי בוועדת שרים לענייני חקיקה הכנסנו יועצת לענייני מגדר לוועדת שרים לחקיקה, שנותנת את דעתה ואת ההשקפה המקצועית שלה על חוקים שאולי באוטומט אף אחד לא חשב שהם בהכרח קשורים לנשים. אבל הם כן קשורים לנשים, כי כשמשנים את התנאים ברישיון לנשיאת נשק, זה גם קשור לנשים. ואם אין שם אשת מקצוע שזו הפרספקטיבה שלה, אז זה פשוט מפוספס. זה לא מפוספס כי למישהו יש תמיד כוונה רעה. פשוט לא חושבים על זה. כי מה לעשות, גבר – ואני מעריכה אותך על זה שאתה כאן, אבל אין מה לעשות, גבר לא מכיר את החוויות שאנחנו חוות. גם אם יש לו כוונה טובה, הוא לא יכול לדעת מה זה ללכת לראיון עבודה בחודש תשיעי או להסתובב בלילה בחוץ.

חוץ מיואב. יואב יודע.

כן, יואב יודע. הוא מיוחד במינו.

עכשיו הוא לא ייעדר אף פעם מהוועדה.

ולכן אין תחליף לנוכחות נשית סביב השולחן, ואחרי שהייתי שם אני יודעת לומר עד כמה זה קריטי. ולכן אני גם פונה לשרות, ומדגישה את כובד האחריות שיש עליהן כי הן מעטות והן צריכות על אחת כמה וכמה לשים את הנושא הזה בפוקוס שלהן.

ומצידנו נאמר שבאמת בכל מקום שבו זה יקדם נשים גם אנחנו כאופוזיציה נהיה ענייניות. תביאו את חוק האיזוק – אנחנו נהיה בעד. תביאו את האמנה הבין-לאומית למיגור האלימות – אנחנו נהיה בעד. תביאו את חוק אלימות כלכלית – אנחנו נהיה בעד. אנחנו נהיה אופוזיציה עם כאבי בטן, כי כואבת לנו הבטן כשיש נשים שנאנסות, נרצחות או מופלות לרעה. אז זה מסר שהוא חשוב מאוד בעיניי.

ואמירה אחת אחרונה לכל החברות בארגונים שנמצאות כאן. אסור לעשות הפרד ומשול. בסוף הדברים קשורים מאוד אחד לשני. המאבק של קהילת הלהט"ב קשור מאוד למאבק של הנשים, הוא קשור מאוד למאבק של המיעוטים, הוא קשור מאוד לזכויות אדם במדינת ישראל. ואנחנו נמצאים בימים שאני מודה, אני בהלם מהם. אלה באמת ימים לא פשוטים, ואני מקווה מאוד שנצליח לבלום לפחות חלק מהתוכניות. אבל אלה ימים שבעצם יכולים להחריב את העצמאות של בית המשפט שלנו, ולפגוע מאוד בזכויות אדם במדינת ישראל. ותזכרו שבזכות בית משפט נמנעו דברים כמו הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ובית המשפט הוא זה שפסק שצריך שכר שוויוני לגבר ואישה שעושים בדיוק את אותו העבודה.

בג"ץ אליס מילר ועוד הרבה.

ובג"ץ קבע שנשים יכולות להגיע לכל תפקיד בצבא. ואנחנו חייבות להגן עליו, אנחנו חייבות להגן עליו ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה. אנחנו בעת קריטית, אז זה הזמן לאחד כוחות. כל אחת תבחר את הדרך שמתאים לה לבטא את זה. אני כמובן אגיע להפגנה במוצאי שבת, אבל אני חושבת שהדברים שלובים זה בזה. ויש לנו שעת כושר לפעול ביחד כדי למנוע אסון גדול. תודה.

תודה. חה"כ עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה, פנינה. קודם כל, בירכתי אותך כשנבחרת באותה ישיבה, ואני שוב מברכת אותך על התפקיד, ואני יודעת שאת מקבלת על עצמך אחריות. כולם מברכים על התפקיד כאילו זה פריבילגיה שניתנת. אני חושבת שקיבלת על עצמך תפקיד שהוא מהחשובים ביותר בתקופה הזו.

אני תמיד האמנתי שהוועדה הזו היא ועדה שאחראית על 52% מאזרחי מדינת ישראל, היא אחראית גם כן על החברה בכללותה, לא רק על הנשים כי בעצם הוועדה הזו צריכה לנווט וצריכה לפקח שהממשלה וכל הגורמים חותרים ומנסים להגיע לבניית חברה יותר שוויונית, יותר מגינה על זכויות אדם, ואת קיבלת על עצמך תפקיד – תאמיני לי, מהניסיון שלי אני יודעת כמה שהוא קשה.

אבל אני מסתכלת על החדר ואני בטוחה שכולם מבינים את כובד האחריות. כולן הגיעו היום. מחזה שלצערי הרב בשנתיים האחרונות לא ראינו אותו הרבה בוועדה. הגיעו ארגוני נשים, אבל היום אני רואה שיותר ויותר ארגוני החברה האזרחית מבינות את הצורך בללכד שורות ולהיות לצד הוועדה, ולהפוך שוב את הוועדה לגורם מאוד מכריע בתוך הבניין הזה.

אנחנו מול מתקפה קשה מאוד. ראינו ניצנים של המתקפה הזו גם כשנאבקנו על זה שנעביר את חוק האזיקון האלקטרוני ביום האחרון של הכנסת הקודמת. אני עדיין זוכרת כמה זה היה קשה לשכנע, ואני כולי תקווה שלא יהיה לנו אותו קושי עכשיו. אני כבר פניתי וביקשתי כיוזמת של החוק להחיל דין רציפות. בואו נראה מה יהיה. אני מאוד מקווה שכולן מבינות שזה לא עניין האזיקון האלקטרוני, וזה לא רק הצעת החוק שהעברנו ושבמקור שלה הייתה הצעת חוק שלך, פנינה, בעניין הדירה המשותפת. ואת אמרת, אני שרה היום ולא יכולה לקדם את החוק, קחו אותו, תקדמו אותו, תעשו, ונלחמת מתוך ועדת שרים. אני עדיין זוכרת את זה, וכולנו צריכות לזכור את זה. עכשיו אנחנו צריכות להיאבק שהוא יקבל דין רציפות.

אבל אני הקשבתי, ותודה לענת על המילים הטובות. הקשבתי לי לסקירה שעשתה ענת. מחכה לנו עבודה מאוד קשה ומחכה לנו מאבק די רציני. והייתי רוצה לראות עוד ח"כים שנמצאים, בנוסף ליואב. תמיד אנחנו שמחות לראות את יואב בוועדה, וחה"כ סגלוביץ' עבד למען המטרה גם כשהוא היה סגן שר. לכן אני לא אוהבת לספור ראשים של נשים ולהגיד שכל אישה בהיותה אישה מייצגת נשים. יש לפעמים גברים שמייצגים אותנו הרבה יותר טוב, כי יש להם את העקרונות ויש להם את המוסר ויש להם את ההבנה.

מה שנכון נכון.

אז אני רוצה להגיד לך, אומנם לא אהיה חברה בוועדה שלך, אבל תמיד אהיה מגויסת לצידך ולצד כל חברי וחברות הוועדה ולצד החברה האזרחית. זאת מערכה שלא נוטשים אותה בגלל שהחלפתי כסא ובגלל שאני לא יושבת בכיסא היושבת-ראש. זה בנשמה שלי, אני אמשיך להיות שותפה. אני מאוד מקווה שכולנו מבינות שיש הרבה דברים שאנחנו חולקות עליהן, והרבה דברים שגם חלקנו עליהם בעבר. אבל במאבק הזה על זכויות אדם, על זכויות נשים, על הדמוקרטיה, על השוויון, אני מקווה מאוד שכולנו מאוחדות, ותמיד נמצא את הדרך כדי לעשות את העבודה. תודה לכולם, ובהצלחה, פנינה.

תודה, חברת הכנסת עאידה. מורן זר, מי שמייצגת את קואליציית ארגוני הנשים והשוויון. ואם יש טייטל מדויק יותר, אתן מוזמנות להגיד לי כדי שלאט-לאט אני אלמד את השמות.

הי, אני מייצגת אבל אני חושבת שכמעט כולן פה מסביב לשולחן, ומייסדת 'בונות אלטרנטיבה'.

את מייצגת את הקואליציה?

כן. בהמשך לכל מה שאמרתן, אני אפתח בברכות. נראה לי שהולכת להיות לך עבודה לא פשוטה.

זה בסדר. כל חיי התמודדתי עם דברים לא פשוטים. נגזר עליי.

עם הקמת הקואליציה פה במשכן, הבנו שגם אנחנו צריכות להתאגד והקמנו את קואליציית ארגוני הנשים והשוויון. תוך זמן קצר הצטרפו מעל 50 ארגונים, הרבה מהן יושבות פה מסביב לשולחן.
ביקשתי מהן לעבור בוורוד, ורק חלק עשו מה שביקשתי.

לא צייתניות. לא ביקשו ממני.

אנחנו צריכות לעבוד פה על המשמעת.

אפשר להתווכח על זה.

ניסינו. עברנו על כל הצבעים, על כל הפאלטה.

לכולנו ברור שזו העת לשלב כוחות, לבנות אמון ולהתחיל לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה. אם יתממשו ולו חצי מהדברים שהוצהר עליהם בהסכמים הקואליציוניים, זכויות נשים ייפגעו כפי שלא נפגעו מעולם. אנחנו נהיה שם כדי להיאבק בזה, ואנחנו מקוות שהוועדה הזו, ואת היושבת-ראש חה"כ פנינה תמנו-שטה, תצטרפו אלינו למאבק הזה.

אנחנו נתמקד בשלושה תחומים במלוא הכוח וללא פשרה: 1) אנחנו נהיה שם כדי לדאוג לייצוג שלנו; 2) להמשיך להיאבק כדי שהמלחמה באלימות נגד נשים תימשך; 3) אנחנו נהיה שם, פה ובכל מקום שתאושר או תקודם אפליית נשים והדרת נשים.

כל אחד מהיושבות פה בחדר או מהארגונים שחברו יחד עוסקת בתחום אחר. אנחנו נשמע הרבה מאד מהנציגות. כל אחת שומרת על זכויות נשים בתחום ספציפי. אבל בכל הנושאים שמניתי עכשיו, אנחנו נתייצב יחד וניאבק, ורק התחלנו. תודה.

תודה רבה, מורן. וממורן למורן שמואלוף, מפורום מקדמות שוויון מגדרי. גילוי נאות, גם אני נמצאת שם בקבוצת ווטסאפ.

בקבוצת ווטסאפ, בפורום, עושה, הולכת לצדנו.

אם נמצאת שם רות רזניק, אז מי אני שאל אהיה שם?

נכון. קודם כל, ברכות, את שוברת תקרות זכוכית אחת אחרי השנייה, אז זה, בעיניי, מעמד מרגש מאוד. וגם בגלל שחברת פורום סוף כל סוף יושבת בשולחן הזה.

פורום מקדמות שוויון מגדרי כבר כמעט 7 שנים מאחד פה את רוב הנשים המקסימות שנמצאות פה; מנכ"ליות של ארגוני הנשים ויועצות לקידום מעמד האישה, כמובן שאיילת ואושרה המדהימות. והמטרה שלנו תמיד הייתה לעשות שיתופי פעולה. אחד הדברים שחָרַתִּי על דגלי בפורום הזה זה לשים מגדר מעל פוליטיקה, וגם אסור לדבר בו פוליטיקה. ואני חושבת שההנחה השגויה שמגדר הוא נכון לצד מסוים של המפה הפוליטית, זה לא נכון. אני חושבת שאני אחת הנשים שמוכיחות את זה, ונמצאת כאן כבר חה"כ סון הר מלך. ואני מקווה מאוד שתוסיפי עוד חברים וחברות.

תודה על הדברים האלה. הדיוק הזה חשוב עבורי.

יצרתי קשר בשנים האחרונות עם הרבה ממי שמונו להיות שרים היום, ואני יכולה להגיד שאני כבר התחלתי בשיתופי הפעולה האלה למען כולכם, בלי הבדלים כאלה ואחרים, וממש לא מעניין אותי מה כל אחת כאן שמה בקלפי. הנשים שלמענן אנחנו נאבקות שמות את כולם בקלפי. ואני מקווה מאוד שגם את – כי אני מכירה אותך ואנחנו פחות או יותר גם חולקות את אותה אג'נדה – כן תבואי ממקום של לשים מגדר מעל פוליטיקה כאן בוועדה הזאת.

אומרים כאן, כולן לצידך – אני באמת לצידך. איפה שצריך לעשות שיתופי פעולה, קשרים, קישור ותיאומים, וכן גם הארגונים – אני בשבילכם. אז בבקשה, לא לשים את זה רק בצד מסוים של הדברים. אני מבינה, דרך אגב, גם את החששות. הסירו דאגה מלבכן. אני סומכת על האישה הזאת שעכשיו יושבת כראש הוועדה שלא תיתן לפגוע בזכויות של נשים או מגדר באופן כללי.

תודה, מורן. בסוף, זה לא עניין של לא לערב פוליטיקה, אלא מישהו דייק אותי בפעם הקודמת –
לא לערב יותר מפלגתיות. בסוף הכול פוליטי, אנחנו בבית פוליטי, המהלכים הם פוליטיים.

אבל פנינה, את צריכה לדאוג שלכל אישה יהיה נעים פה.

אני מסכימה איתך. אני רוצה את הקול של הקואליציה כאן. אני רוצה ואמרתי את זה כשפתחתי את המאבק הזה בשותפות עם כל סיעות הבית. לצד זה, צריך גם אומץ לב של חברות הקואליציה וחברי הקואליציה, כשהם רואים שקווים נחצים ולא נוכל לקבל את הסעד בסוף מבית המשפט העליון, ובטח לא ביושבו כבג"ץ. אנחנו מבינים את ההשלכות של הרפורמות הנוכחיות. ואני אומרת לך את זה, לימור, עם יד על הלב, כמי שמתעסקת הרבה שנים בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים – זה כבשת הרש של אנשים שנפגעים מגזענות, בין אם זה נשים, בין אם זה יוצאי אתיופיה, ערבים, להט"ב.

זה כמובן מעבר לרפורמה שהשיק שר המשפטים - - -

- - -

אני תיכף נותנת לך. אני לא רוצה שתרגישי אי נוחות. אני גם לא אעצור אותך, את תוכלי לדבר כמה שאת רוצה.

לצד זה צריך אומץ לב. תדאגו, כנשים, שנשאיר לבנות שלנו להן עתיד טוב יותר ולא ניקח אותן אחורה. אנחנו לא ניקח אותן אחורה. אני אומרת לך, מי שחושב שמה פתאום, באיזו מציאות – תפתחו טלוויזיה, תראו מה קורה באיראן, תראו מה קורה במקומות אחרים. זו מציאות שקיימת. העולם הזה שם, העולם הזה מוטרף. מה לעשות? בהרבה מקומות אנחנו רואים את זה.

אנחנו כמו איראן?

בבקשה, חה"כ לימור. קודם כל, אני רוצה להודות לך שהגעת לכאן. אני באופן אישי אדבר עם – או שעדיין לא נתנו לנו את שמות חברי הוועדה מטעם הקואליציה, אבל אנחנו נדבר איתם. המטרה שלנו היא שיגיעו לכאן כמה שיותר. בבקשה.

אני אגיד את האמת; אני פה כי אני מאוד מעריכה אותך כאישה וכאישה שנאבקת בצורה כנה לטובת נשים ושוויון. לא בטוח שאני מסכימה עם כל היושבות פה ושאני מיישרת את דעותיי עם דעותיכן. אם אנחנו רוצים לקדם את מעמד האישה, בוודאי בכנסת הזאת, אנחנו מוכרחים לנסות לדבר מעל הפוליטיקה. אני יושבת פה, - - - מייצגת קול אחד ואני לא חושבת שיש פה עוד מישהו שמייצג את הקול - - - אה, אולי שם.

זה לא משנה. את אמרת קודם, וקודם כל שנתחיל לדבר.

אני אומרת באופן אישי, אני לא מזוכיסטית, לא סובלת מכאלה מקומות שאני צריכה לשבת. אני מאמינה מאוד בכוחן של נשים. במשך שני עשורים עבדתי רק עם נשים, מתוך האמונה הזאת, כי אני מאמינה בכוח הנשי לפעול בתוך המציאות. ולכן אני רוצה לראות יותר נשים בהנהגה, אבל מהעמדה הנכונה. לא מהעמדה שאומרת: אני רוצה להיות כמו.

מה העמדה הנכונה? מה העמדה הנכונה?

שנייה, אני אגיד לך. תקשיבי. עכשיו אני מדברת, אז תקשיבו. אני יודעת שזה לא מוצא חן בעינייך, אבל את תצטרכי להקשיב.

אני מבקשת לא להתפרץ לדברי חברי הכנסת.

מהעמדה שאומרת שלאישה יש ייחודיות ויש לה יכולות, ובזה שאנחנו מנסות להיות כמו, בהרבה מקומות, אנחנו בסוף מייצרות דווקא הנצחה של הנחיתות הנשית שלנו. אני לא צריכה לדבר כמו, ואני לא צריכה להיראות כמו ולא להתלבש כמו, ואפילו כאישה דתייה לא לקיים מצוות כמו. ובמקומות האלה, כשאנחנו לא נדע למצוא את האיזון, אנחנו נלך לאיבוד. אני בכלל בחיים שלי מאמינה באיזון של דברים.

לימור, נראה לי שהרבה שותפות דווקא לעמדה הזאת. אנחנו לא רוצות להיות כמו. אנחנו רוצות להביא את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו, עם המנהיגוּת שלנו. ועם כמה שאני חזקה, הרבה פעמים את יכולה למצוא אותי בוכה. ובסדר, המנהיגוּת שלי יכולה להיות בכיינית, עם קצת דמעות. והכול טוב, שיקבלו את זה.

מעולה, מדהים, נפלא. בעיניי, דווקא היכולת הזאת והיכולות הרגשיות הן היתרון שלנו.

זה שהרבה פעמים ההגדרה הזאת מבלבלת מאוד, כי אולי את מבינה את הניואנסים, אבל אני אומרת לך שהדבר הזה לא תמיד מובן בציבוריות.

כן, אבל לימור, אנחנו בתקופה שבה רוצים לעשות שינוי, שהממשלה רוצה, למשל, לעגן הפרדת נשים בחוק.

אני מסכימה איתך.

מי צריך לערבב דת והלכה עם חוק?

לא דת והלכה. אבל הרבה פעמים בשביל לקדם משהו, אנחנו מוזילים משהו אחר. אני אימא ל-10 ילדים, ואני רואה איזה תגובות אני מקבלת מנשים על עצם היותי אימא. תגובות שאני חושבת שזה מקומות שזה הלך לאיבוד. את מבינה? כשנשים מוזילות את התפקיד הזה, כשנשים בעצמן לא מבינות את התפקיד הזה.

אני מאמינה בנשים מנהיגות, אני מאמינה ביכולות הנהגה, אני מאמינה שנשים יכולות לשנות מציאות פי כמה וכמה יותר טוב מגברים. אני מאמינה בזה בכל נפשי ומאודי. אני מכירה ביכולות והאיכויות הנשיות. אני רק אומרת, אם הדיונים הולכים לשם, אז ברור שאני אהיה שם ואני אתמוך בך, ואהיה לצידך. אבל צריך לא לאבד את זה, לשמור על האיזונים במקומות האלה. ואני מקווה שנדע לעשות את זה.

בסך הכול, מדברייך אני שומעת שאת מגויסת למאבק.

לגמרי.

יכול להיות שלא על הכול נסכים. גם את זה צריך להבין. אני חושבת שמדינת ישראל נמצאת במקום שהיא נמצאת גם כי אנחנו, הפוליטיקאים, לא יודעים לדבר אחד עם השני.

נכון.

אמרתי לכם, רק אתמול החלמתי. ישבתי בבית, ראיתי את הדיון והצעקות שהיו שם: חלאה, יא אפס, יא מחבל. אולי צריך להוציא את המצלמות מהכנסת כדי שפוליטיקאים יתחילו להיות בני אדם. אנחנו הפסקנו לדבר.

אני אומרת לך, המאבק הוא לא להתגייס עבורי ולא להתגייס עבור הנשים כאן. זה עבור הבנות שלנו. הבנות שלנו תבחרנה לאן הן רוצות ללכת בצבא, לאן הן רוצות להיכנס לקבל שירות, הבנות שלנו צריכות לבחור. וזה בדיוק המאבק.

על זה אני מסכימה איתך.

ואתם תצטרכו לעמוד באומץ מול שרים שאין להם מושג, או שיש להם מושג, ונוח להם לחיות במערכת כזאת שמצמצמת נשים, ולהילחם את המאבק הזה. אולי לכם יש חובה אפילו יותר מאשר חברות הכנסת שבאופוזיציה.

נכון. ועדיין, מאוד יכול להיות שאנחנו נמצא את עצמנו, בתוך הניואנסים, מתווכחות על הניואנסים. יכול להיות שאנחנו נשב שם ויהיה לנו דיון על זה. אני לא חושבת שאני מאמינה פחות או מוקירה ומעריכה פחות יכולות ואיכויות נשיות מכל אישה אחרת שיושבת פה. ועם זאת, אני מבקשת שיהיה דיון ענייני ואמיתי בינינו, ולכן אני מתעקשת שלא תהיה פה פוליטיזציה. לכן אני מתעקשת שהנשים פה לא יכניסו את זה, כי הייתה פה נואמת אחת שכל מה שהיא דיברה היה פוליטיזציה. היא לא דיברה מילה אחת שלא הייתה פוליטיזציה, אבל היא דיברה נגד הפוליטיזציה.

וזה בסדר, זכותה לומר את דעתה. תודה, חה"כ הר מלך, שאת כאן. את עדיין לא חברה קבועה בוועדה, נכון? אין לכם נציגות? יש כמה מפלגות שוויתרו לחלוטין על הנציגות כאן. נבדוק מדוע. אחת מהמפלגות הייתה עם הדגל של נשים, אז זה בכלל מפתיע אותי.

אל"מ מאיה הלר מפורום דבורה, בבקשה.

בוקר טוב. אני מצטרפת לברכות שהושמעו. אני מאיה הלר, יו"ר הוועד המנהל של פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי.

אני לא אחזור על כל החששות שנשמעו בעקבות הרפורמות שצפויות להיכנס בעקבות ההסכמים הקואליציוניים, מכיוון שהדברים ידועים ונאמרו כאן על ידי כל הדוברים לפניי. אני כן ארצה לדבר דווקא על הוועדה הזו, ואני גם שמחה שראש הרשות לקידום מעמד האישה נמצאת כאן כי הדברים בעצם מכוונים לכל מי שיכול לשמוע ולשנות.

אני תוהה מה אתם שמתם לעצמכם כיעדים של הוועדה, של הרשות, מה האסטרטגיה שלכם להילחם ברפורמות שצפויות להיכנס. איך אתם מתכוונים למדוד הצלחה? האם בכלל שמתם מדדים להצלחה? נכון שזו רק ההתחלה. אני אומרת את הדברים גם כמחשבה וגם אני מקווה שכבר התחלתם לחשוב על העניין הזה.

אני מגבשת את זה יחד איתכם, ולא בכדי. אני גם מקשיבה ויהיה פה תהליך. אני רוצה מאוד שהמיקוד וההתנקזות ליעדים שלנו, ואיך אנחנו נמדוד אותם ומה הדגלים בפסגה שאנחנו רוצים להשיג, זה יהיה בשיתוף יחד איתכם. כמובן שיש את הדברים שחשובים לי ברמה האישית. למשל, לליבי קרוב מאוד כל הנושא של הוצאת ילדים מהבית, מאימהות שהן מתמודדות נפש, ועוד דברים. זה יהיה חלק מזה, אבל את שאר הדברים הגדולים אני רוצה לגבש יחד איתכם.

אז אני אדבר על כמה יעדים שאולי כדאי לחשוב עליהם גם בתחומים שהוועדה פחות התעסקה בהם בשנים האחרונות. למשל, דברים שנוגעים לנו, בפורום דבורה. מה עמדתכם, למשל, לגבי הקולות שנשמעים בנוגע לביטול יחידת יוהל"ם?

אני אשמח לשמוע יותר את דעתך, מאשר שאלות. אני אומרת את זה ברצינות, כי אם לא, הכול בסדר, אנחנו נעביר את רשות הדיבור למישהי אחרת. אני מכבדת את המעמד שלך, ואני מכירה את הפעילות שלכם. אני מבקשת לכווץ את הדברים.

בסדר. אנחנו מאוד מוטרדות מהקולות שנשמעים בנוגע לביטול יחידת יוהל"ם, בנוגע לביטול השירות המשותף, בטח בגדודים מעורבים, אבל בכלל, של חיילות, של לוחמות. אנחנו, כמובן, בעד פתיחת תפקידים לחיילות בכל מקום שהן יכולות לתרום בו. אני אזכיר שלפי חוק שירות ביטחון, כל התפקידים אמורים להיות פתוחים בפני חיילות, אלא אם מדובר בתפקיד שממהותו ומאופיו יש הצדקה לסגור את התפקיד. ואנחנו נשמח, כמובן, שהקול הזה יישמע גם במקומות אחרים.

הנה, כבר נתת לי רעיון לדיון חשוב. אני חושבת שלפורום שלכם יש השפעה מאוד חשובה על בכירי מערכת הביטחון, מעבר לפוליטיקאים. ואנחנו נצטרך לעשות כאן מהלך בדברים שאת מעלה, למשל, הניסיון לסגור ולהצר את הצעדים של היוהל"ם.

בהקשר הזה, ברשותך, אני ארצה להתייחס גם לזווית נוספת. למשל, לפי ההסכמים הקואליציוניים צפוי לעבור חוק הרב הצבאי הראשי. אנחנו מאוד חוששות מההשפעה שלו על שירות הנשים בצה"ל, ואני יכולה לחשוב על כל מיני דוגמאות. למשל, שמישהו יחליט שחדרי האוכל הצבאיים גם יהיו בהפרדה, שגם שם תהיה הדרת נשים, כי, לצורך העניין, בערב שבת שירת נשים תפריע למישהו. זאת אומרת, יש פה גם היבטים גדולים מאוד וגם נקודתיים מאוד. צריך לחשוב על המשמעויות של הדברים האלה, על שירות הנשים בפרט.

אנחנו מוטרדות, למשל, מהאפשרות לקיים החלטות ממשלה שכבר עברו. למשל, קיימת החלטת ממשלה שמדברת על מינוי של 40% נשים בדירקטוריונים של רשויות ממשלתיות. מי אמור לאכוף את החלטות הממשלה האלה? מי אמור לקדם את ייצוג הנשים השוויוני בשולחן קבלת ההחלטות במוקדי ההשפעה. אלה דברים שאנחנו מאוד מוטרדים מהם.

וכדי לא לגדול הרבה זמן, אני אומר שגם השם של הוועדה הוא שם שמטריד. למה צריך לקדם את מעמד האישה? למה לא צריך לקדם שוויון לנשים?

חשבתי על זה השבוע.

אני חושבת שגם המינוחים האלה הם משמעותיים מאוד, וצריך לחשוב גם עליהם.

תודה רבה, אל"מ במילואים מאיה הלר. אנחנו שמחות שאת כאן. אני אאפשר גם לחברי כנסת, ואני רואה שחברי כנסת נוספים הצטרפו אלינו. חה"כ דוידסון וחה"כ שיר, תודה שהצטרפתם. חה"כ מטי הרכבי, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הוועדה. אני חברה בוועדה, ואני שמחה מאוד על החברוּת. אני רוצה לומר שלכל היושבים בחדר הזה אחריות כבדה מאוד, כי כל אחת בפני עצמה כנראה לא צריכה - - -

צריכות. צריכות. גם אני הרבה פעמים מרגישה שאני צריכה, ואני תמיד מחפשת את הנשים סביבי, מימיני, משמאלי, מאחוריי ומלפניי.

אז אני יכולה לומר שבתחנות חיי, באופן אישי, ידעתי להתמודד. אם היה אי שוויון בתעסוקה, בשכר, אז ידעתי להתמודד באופן אישי. אבל ככל שהייתי יותר בתפקידים ציבוריים או בתפקידים מובילים, הבנתי, ובעיקר כראש רשות כשהייתי במיעוט – כשאני נבחרתי כראש רשות היינו 2%, וגם עכשיו בכנסת אנחנו לא רבּות. עם התפקיד הציבורי וההבנה שאנחנו מנהיגות אזרחיות, אני מבינה את כובד האחריות, ובעצם לוקחת יותר ויותר תפקידים פעילים מתוך רצון להסביר לעולם שאנחנו שוות ולנו זכות הבחירה להיות מה שאנחנו רוצות, ולא לאף אחד אחר. אני חושבת שזו המהות של היותנו מנהיגות אזרחיות.

בבית הזה אנחנו צריכים להשתדל מאוד למצוא את הדברים המשותפים בין כל המפלגות. יש הרבה משותף, ויש גם שונה. אבל בואו נתחיל מהמשותף, וזה ייתן לנו עבודה להרבה זמן. ואחר כך גם נוכל להתמודד עם השונה. אנחנו צריכות להיות זהירות כלפי מגזרים שונים גם בתוך המגזר שלנו, ולהיות מספיק רגישות להבין ולא להתבלבל לרגע, לנו זכות הבחירה ואנחנו שוות בפני כולן. אסור לנו, כמובן, להתנצל על מי שאנחנו ומה שאנחנו, על מה שאנחנו רוצות להיות ובאיזה צומתי קבלת החלטות אנחנו רוצות להיות.

אז מצד אחד, אנחנו צריכות להתחיל הכי חזק ולהגביר. ומצד שני, לזכור שיש הרבה מאוד גופים סביב השולחן, ושנתחיל מהמשותף ויש הרבה מאוד משותף שנסכים עליו, למען קידום.

נכון. אמרנו שהרבה מאוד ארגונים הגיעו לכאן, וממש לא כולם מאותו צד פוליטי של המפה. את זה צריך לחדד ולהבהיר.

נכון.

ולכן, הדברים שלך, חה"כ מטי, הדברים שלך גם מצטרפים למה שלימור אמרה. אני חושבת שאם כך היו מתנהלים פני הדברים, אולי לא היינו במקום הזה שמדברים על מלחמת אחים.

אין לי ספק שאם נשים היו מנהלות את העולם, אז היינו במצב הרבה יותר טוב. זה ברור לכולנו.

לחלוטין. נציגת שדולת הנשים, בבקשה.

תודה רבה. אני טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים.

איפה המנכ"לית?

המנכ"לית נאלצה להיות בהלוויה היום. היא מאוד רצתה להשתתף.

או-קיי. והמנכ"לית המקורית בחופשת לידה, היא חברה טובה.

נכון.

דבר ראשון, אני רוצה לברך אותך על המינוי. אנחנו מאוד שמחות שאת איתנו וכמו שנאמר קודם, אנחנו מאחורייך, לצידך ואיתך, צועדות בדרך הזאת.

תודה.

אני חושבת שיש פה הסכמה רחבה על הרבה נושאים שחשוב שיגיעו לפתחה של הוועדה, אם זה שוק תעסוקה שוויוני, הגנה על זכויות נשים בעבודה, סגירת פערי שכר, צמצום סגרגציה בשוק התעסוקה של מקצועות צווארון ורוד. זאת אומרת, יש לנו הרבה נושאים. מלבד זה ישנו גם נושא אלימות מגדרית ואלימות כלפי נשים. וכפי שנאמר קודם, על ייצוג נשים בצה"ל, אנחנו בשדולת הנשים כבר 40 שנה מתעסקות בנושאים האלה, ויש לנו עוד דרך ארוכה.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם. אני לא חושבת שהדברים שנאמרו הם פוליטיזציה. אני חושבת שאנחנו מגיעות ממקום דואג על זכויות נשים. ואני חושבת שפה בוועדה זה בדיוק המקום לדבר על זה. כשאנחנו מדברות על שינויי חקיקה, רפורמות משפטיות ודברים גדולים – זה המקום לדבר על זכוכית המגדלת המגדרית, ואיפה זה פוגש אותנו, הנשים, בכל שכבות האוכלוסייה ומכל המגזרים. חשוב שנדבר על זה ועל איך אנחנו עלולות להיפגע במאבק הזה. זה המקום שלנו לשלב ידיים, ולאפשר לכל אישה או ילדה להיות בכל מקום שהיא חפצה בו, ולא במקום אחר. תודה.

תודה רבה, טל. חה"כ מיכל שיר, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. ראשית, ברכות. את יושבת-ראש של ועדה כל כך חשובה, ואני חושבת שבתקופה היא אפילו הופכת להיות סוג של ועדת חירום, שאמורה ממש לפעול בסוג של מתכונת חירום, לא פחות.

אני הולכת להגיד משהו שיישמע רדיקלי להרבה מאוד אנשים. בחודשים האחרונים הפרק הראשון של 'סיפורה של שפחה' כל הזמן עובר לי ברפפיטיביות בראש, בשלב שבו יושבות שתי חברות בסטארבקס-קפה, מסתכלות על הרחוב ורואות את חיי היום-יום שלהן. ופתאום הן רואות כל מיני דברים קטנים שקורים, קורים ברחוב, שומעות ברדיו, והן כל הזמן אומרות: לי זה לא יקרה. אבא שלי, עליו השלום, היה חוגג 100 שנים במאי הקרוב אם הוא היה בחיים, והוא תמיד היה אומר לי: מיכל, תמיד תזכרי ותוציאי לעצמך מהראש את המשפט: לי זה לא יקרה, אין דבר כזה, לי זה לא יקרה. אלה מילים שבאות מבן-אדם בן 100 היום.

ולכן, כשאנחנו רואים חברים שנמצאים בצומת קבלת ההחלטות במדינת ישראל, סגני שרים, שרים, חברי כנסת, שכחלק מהראייה הפוליטית שלהם, גם אם הם לא מתכוונים לפגוע, גם אם הם באמת רואים את זה לטובה, לא כי הם רוצים להקטין, לרמוס או להרוס משהו – זאת אומרת, אני לא חושבת שזה נובע מתוך רוע או התרסה, אלא מתוך תפיסת עולם מסוימת מאוד – והם נמצאים בתוך צומת קבלת ההחלטות שהולכת בוודאות לקחת זכויות מנשים, אבל גרוע מכך, לייצר כאן תרבות שהיא מסוכנת. זאת אומרת, גם אם הצעת חוק מסוימת, כמו הפרדת מגדרית במרחב הציבורי, לאו דווקא תעבור בכנסת הנוכחית, היא עלתה על ידי קואליציה, על ידי אנשים שנמצאים כאן ומכתיבים כאן את סדר-היום הציבורי, וזה יוצר תרבות שהיא מסוכנת, מה שלוקח את כל דיוני הוועדה הזו בשנים האחרונות כמה צעדים אחורנית. ולכן אני אומרת שאנחנו נכנסים לסוג של מתכונת חירום.

תודה, מיכל. אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בבקשה. איבדתי את הדוח, אני צריכה אותו בחזרה. אמרת ששם גזרתם פעולות עבודה.

בקצרה, אני מצטרפת לברכות. את מנהיגה כאן ספינה חשובה מאוד, עם זרקור של אור משמעותי מאוד. ואנחנו צריכות אותך ואנחנו צריכות את כל חברות וחברי הכנסת שכאן ושהלכו, וצריך להבחין בין המילים פוליטי למפלגתי. המאבק למען זכויות נפגעות ונפגעי עבירות מין הוא לא מאבק מפלגתי, אבל הוא סוגיה פוליטית. זה פוליטי לדרוש שמי שנפגעו, והרוב נפגעות ונפגעים בילדות, יוכלו לממש חיים בריאים.

נכון, זה פוליטי ולא צריך שזה יהיה מפלגתי.

דובר כאן קודם על מגפת הקורונה. אנחנו עוסקות במגפה שהייתה, במגפה שתהיה, שנפתחת היום הרבה יותר, אבל יש לנו המון עבודה. אז אני מברכת את כולכן, ואנחנו צריכות אתכן למאבק הזה.

אני מודאגת, ואני מקווה שכל הדברים שהתקדמנו בהם, למשל, לקדם את המלצות ועדת ברלינר שדיברה על שיפור מערכת אכיפת החוק והקמת יחידות ייעודיות במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט, כדי לתת טיפול טוב יותר לנפגעי עבירות מין – הדבר הזה צריך לקרות, וצריך אותך ואת הוועדה שלך כדי לעשות רגולציה.

אנחנו נדאג שזה יקרה, במיוחד כשהדוח הזה הגיע גם לוועדת שרים לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. וגם שם עלו דברים כמו לחשוב על ילדה שמגיעה להעיד בבית-משפט, שעורך דין יכול להשתלח בה ולהציק לה, עם כל זה שהיא גייסה את כל הכוחות להגיע. אני חושבת שזה ברור מאליו. ואני רוצה להאמין שבעניין הזה והדברים שמתקדמים, בלי קשר לרפורמה המשפטית – בעניינים האלה שהם כל כך חשובים אני רוצה להאמין שגם לשרים יש מספיק שום שכל להבין שחייבים לקדם, להעביר ולדאוג שזה קורה. תודה רבה.

רגע, עוד דבר שהוא קריטי וחלה התקדמות בו בממשלה הקודמת אבל צריך לקדם. כשאנחנו נאבקות למען זכויות של נפגעות ונפגעים, יש גם את עולם בריאות הנפש. מערכת המשפט זה דבר אחד, אבל בלי לתת סיוע מדינתי וטיפולים – אנחנו לא רוצים שהנשים האלו יקרסו. יש שיפור במה שקרה ויש תקציבים, אבל יש המון דברים שצריך לעקוב אחריהם. למשל, אם קופות החולים שקיבלו כסף ממשרד הבריאות למתן טיפולים לנפגעות ולנפגעים, אם הדבר הזה קורה בשטח. אני לא יודעת איך זה קורה.

הוועדה תהיה לכם לבית בשביל זה, ותהיה ישיבת עבודה ספציפית על הדברים האלה. נזמין את הפקידים הרלוונטיים, את משרתי הציבור הרלוונטיים שייתנו תשובות, נעקוב אחרי תקציבים. אתם מכירים את העבודה. זוהי בסוף העבודה של הכנסת. מעבר להעלות לסדר-יומה של החברה הישראלית ושל הכנסת עניינים ציבוריים, התפקיד שלנו הוא לפקח, לעקוב ולדאוג שזה קורה.

בסוף, בוועדה הזאת יש לנו רוב שהוא לא יהיה לעומתי. אני רוצה להאמין שכל חברי הוועדה, בין אם זה אופוזיציה או קואליציה, יהיו כאן כדי לסייע להעביר את הדברים האלה. יש לנו כאן רוב ואנחנו נביא את מי שצריך, ובעזרת השם, גם במטרה להיאבק על חוקים.

תודה רבה ובהצלחה.

תודה. חה"כ דוידסון, בבקשה.

תודה. בוקר טוב. קודם כל, זכיתם. פנינה, את האדם הנכון, פייטרית אמיתית.

אני קלטתי למה מפרגנים לאתיופיות פה, בבית הזה. כי אנחנו לא מסמיקות.

לא מסמיקות. חשבתי, לא מספיקות. לא הבנתי.

לא מסמיקות.

אני יכול להגיד לך משהו שתסמיקי, אבל אני לא אעשה את זה פה. זה משהו מהקמפיין של הבחירות. זה לא קשור.

אמרתי לחה"כ מיכל שיר שיש פה אנרגיה אחרת לגמרי. באנו מוועדת הכספים, חדר מלא אגו, צרחות, דיון כזה עם המון אגו, ואתה מגיע לפה, ופתאום הכול יורד לקרקע. ומיכל אמרה לי, זה חדר מלא נשים, זה משהו אחר. אז חשוב היה להגיע לפה. אני, קודם כל, אבא לשלוש בנות מדהימות, והבת הבכורה שלי – אפרופו צבא – היא קצינה בחיל האוויר, סרן בקבע. לפני שבוע ימים דיברתי על זה שבעה ימים כל יום – יצא מכתב של הבכירים ברבנות הציונית, בנושא של סמוטריץ'. המכתב יצא, וזה פורסם גם בעיתון. והם אמרו שהם מציעים לבנות לא להגיע לצבא, אלא לשירות לאומי, בגלל שהם קיבלו נתונים שאחת מתוך ארבע נשים בצבא מוטרדות מינית.

אני התפוצצתי מהמכתב הזה. זה הגיע אליי דרך הבת שלי, מהצבא והקצינות. ולמה זה כל כך הרגיז אותי? אני מכיר את השקפת העולם שלהם, אבל להגיד שבגלל שמטרידים בנות בצבא אנחנו רוצים שהן לא יהיו בצבא – זו הזיה מוחלטת. במקום לטפל באותם מטרידים, באותם עבריינים, באותם אנשים שעושים את זה, אומרים לבנות, אל תלכו לצבא, לכו לשירות לאומי, שהוא לא פחות חשוב. אני לא נגד, אני בעד. אבל האמירה הזאת לא נכונה.

אני הגעתי מעולם הספורט, וחשוב לי להגיד לך, פנינה, וקבלו נתון כדי שתבינו – במדינת ישראל רשומות באיגודים של הספורט הישראלי 20% נשים מתוך כל הספורטאים. אתן 51% או 52% מהמדינה, אבל בספורט ברשומות רק 20%. ומעל גיל 16 רשומות 9% בלבד מכל הספורטאים בארץ. נשים בספורט זה כוח. וכשאני פעלתי לשוויון בנושא של נבחרת ישראל נשים מול נבחרת ישראל גברים, אז זה עשה הד גדול כי זה - - - לנשים, ומהר מאוד הצלחנו לעשות את זה. אבל תבינו שההפליה בספורט הנשי היא הרבה יותר חמורה ממה שאתם חושבים.

והנתון הבא שאני אתן לכם, וחשוב מאוד שזה יהיה על השולחן ותבינו אותו, שנעשה מחקר בארצות-הברית, הוא יצא לפני שנה; לקחו 100 מנכ"ליות של חברות בכירות מאוד בארצות-הברית, מהבכירות ביותר. 92 נשים מתוכן אלה נשים שהגיעו מעולמות הספורט, שהיו ספורטאיות הישגיות, שהגיעו מהקולג'ים וכדומה. זאת אומרת, יש השלכה ויש איזשהו איזון בין נשים שהן חזקות שנמצאות בספורט מול נשים שאחר כך מגיעות להצלחה. אז זה נושא שנטפל בו בנפרד.

תודה. אז קודם כל התחלתי בצורה שונה שבגלל שאתה נכנסת לאולם.

ועכשיו, במעבר חד, אעבור אלייך. גם אותך אני רוצה לברך. אני מכירה אותך כבר כמה שנים, ומאוד שמחה שאת בתפקיד הזה. אנחנו רואות אותך, יחד איתנו, שומרת סף. אני חושבת שהתפקיד של הוועדה חשוב מתמיד בימים אלה, שנאמרות אמירות מדאיגות מאוד לנשים, לבנות שלנו, לאימהות שלנו, לכולן. ואני מאחלת לך הרבה הצלחה. הצלחתך – הצלחתנו, בשנים הקשות והמאתגרות, כנראה, שלפנינו.

תודה. נקווה שלא.

ועכשיו אני אגיד מילה על האתגרים שאנחנו רואות ברוח נשית. אני מצטערת שחה"כ הר מלך יצאה. אני מצטרפת לאמירתה, שאין כאן ימין ושמאל. אנחנו עוסקות לשיקום תעסוקתי-כלכלי של נפגעות אלימות. גם בנושא אלימות ובשיקום תעסוקתי אין ימין ושמאל. אני רוצה לספר למי שלא יודע או יודעת, שנשים נפגעות אלימות הן גם מצביעות ימין וגם מצביעות שמאל. זה באמת חותך כל שכבות האוכלוסייה.

ישנם שלושה דברים שאנחנו מנסות לקדם, ושלצערי נתקעים שוב ושוב. האחד, הוזכר קודם חוק האלימות הכלכלית. אגב, הוא לא רשום בלשון מגדרית. כל מי שנפגע או נפגעה מאלימות כלכלית יוכלו להגיש תביעה אזרחית. מה כל כך קשה בזה? מה כל כך ימין ושמאל? מה כל כך מאיים? אני לא מצליחה להבין. רק שבע שנים אנחנו מנסות לקדם את זה. אני מאוד מקווה שנוכל בכנסת הקרובה, ואני אשמח אם יהיה דיון על זה בוועדה שלך.

הדבר השני, קיזוז קצבת המזונות – אישה שלא מקבלת את קצבת המזונות עבור ילדיה, לא עבורה. ולצערי, כל גבר שני גרוש לא משלם מזונות.

עוול, עוול לנשים הללו.

הקצבה מקוזזת. בעבר קוזזה ב-60%, נלחמנו, זה ירד ל-25%. אנחנו טוענות שגם ה-25% האלה מיותרים. זה גם לא מעודד נשים לצאת לעבוד. הן יוצאות לעבוד ב"שחור", וכמובן שאנחנו נגד זה, זה גם העלמת הכנסות מהמדינה וגם העסקה פוגענית.

זה חונה אצל שר הרווחה?

שוב ושוב התדפקנו על כל דלת. ד"ר מירב שמואלי יושבת לצידי, היא מנהלת קידום מדיניות, והיא תוכל להגיד על זה עוד מילה, אם זה מעניין. בעינינו, זה חשוב כמובן.

והדבר השלישי – הכנסת הנושא של שיקום תעסוקתי כלכלי כרצף אינטגרלי בשיקום נשים נפגעות אלימות. היום יש מקלטים. ואם האישה צריכה לברוח על חייה, היום יש מרכזים למניעת אלימות תודות למשרד הרווחה. 170 מרכזים בכל הארץ, זו פריסה יפה, אבל מדובר או בטיפול חירום או בטיפול רגשי. מה עם שיקום תעסוקתי? שנייה אחרי שהיא יוצאת ממעגל האלימות, כותנתה לעורה, הרבה פעמים היא מוחלשת מאוד, אין לה מיומנויות של התנהלות כלכלית, כי אסרו עליה, כמובן, ולא כי יש פגיעה קוגניטיבית, חלילה, או כי היא לא יכולה בגלל שהיא אישה. וכאן אנחנו נכנסות לתמונה. אבל אנחנו טיפה בים. אנחנו כמה מאות, מקסימום 1,000 בשנה, ויש 800,000 נפגעות אלימות בישראל. אז אנחנו חושבות שזה צריך להיכנס כחלק אינטגרלי בשיקום נשים נפגעות אלימות.

אגב, אם אישה יוצאת ממעגל האלימות והיא תלויה כלכלית, יש לה 66% סיכוי לחזור למעגל האלימות. אבל אם אישה היא עצמאית כלכלית כשהיא יוצאת ממעגל האלימות, אז הסיכוי שלה לחזור למעגל האלימות הוא 0.01%. אני חושבת שרק זה לבד, לא מקצועית, לא מוסרית, רק כלכלית – אני אומרת את זה בלשון סגי נהור, כמובן – אפילו רק מהשיקול הכלכלי כדאי להשקיע בשיקום תעסוקתי-כלכלי של נפגעות אלימות. תודה ובהצלחה.

תודה, תמר, על הדברים החשובים. בהחלט נקיים על זה דיון. אני חושבת שזה עוול שחייבים כבר לתקן אותו. זה הרבה שנים. ואני מאמינה שיש עם מי לעבוד. אנחנו לא רק תוקפים את הממשלה הזאת. נכנס שר רווחה שהוא מעולה, בעיניי, והוא גם חבר טוב, שעסק בבית הזה לא אחת בנושאים החברתיים ובנושאים האלה, ולדעתי כולכם נחשפתם אליו. כשנקיים כאן את הדיון, נבקש ממנו להגיע ולסייע בדבר הזה. אולי נצליח לפרוץ את נושא הקיזוז של המזונות כי זה דבר שהוא בלתי אפשרי. יש לזה השלכות תקציביות, כמובן, אבל הממשלה יודעת להתמודד עם הדברים האלה כשהיא רוצה.

ד"ר אודליה דיין גבאי, מנכ"לית ומייסדת המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי, בבקשה. במילה גם אומר שהיא הייתה היועצת הראשונה שלי, המיתולוגית, כשנכנסתי לבית הזה בגיל 31. כיף לראות אותך כאן, ולראות שמאז את עושה רבות בכל מה שקשור למאבק בזנות ועוד.

אני שמחה מאוד להיות פה, ואני שמחה מאוד לראות אותך, חה"כ פנינה תמנו-שטה, כיושבת-ראש הוועדה. אנחנו כבר מעל עשור במאבקים משותפים ביחד. ואני בטוחה שאת תעשי, כמו שאת עושה בכל דבר שאת נוגעת בו, ולא תראי בעיניים, כמו שאני יודעת שאת עושה ואני שמחה שאנחנו פה.

אני ד"ר אודליה דיין גבאי, ואני מייסדת המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי, ובכובע המקצועי אני גם מרצה וחוקרת באוניברסיטה העברית בירושלים ובעוד מוסדות. יש לי שני דברים חשובים בגלל שהזמן קצר.

כדי לקדם שוויון מגדרי, אחד הדברים המשמעותיים הוא, קודם כל, להבין מה זה אומר, ולא ברמה שטחית. מגדר זה לא ורוד וכחול. זה הרבה-הרבה מעבר לזה. והשיח לא יכול להישאר ברמה השטחית הזאת. אני נמצאת בשטח גם ברמת ההכשרות לארגונים וסטודנטים, במשטרה וכן הלאה, והרבה פעמים אנחנו רואים טעויות שנובעות לא מכוונה רעה, אלא מחוסר ידע.

אני חושבת שאחד הדברים המשמעותיים זה להנחיל את הידע הזה, את ההכשרות המגדריות המקצועיות האלה, בכל מקום, וכמובן, לא רק בגוש דן, אלא בכל הארץ, מאילת ועד הצפון, בבתי משפט ובכל מקום אפשרי - -

באוניברסיטאות.

- - כדי להבין שהשיח שנמצא פה, בבית, הוא לחלוטין לא עניין של נשים. זה לא עניין של נשים. צריכים להיות כאן כמה שיותר חברי כנסת גברים כדי שהם יבינו שזה לחלוטין לא רק עניין של נשים, ורק ככה הדברים באמת יתקדמו וזה יונחל שזה באמת ערכי יסוד שיצליחו לכונן כאן חברה בריאה. זה לא עניין של נשים.

הדבר השני – אני גם בקואליציה לקידום חוק איסור צריכת זנות, שקידמנו שנים אחורה וגם את חתומה עליו. יחד עם זאת, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה.

ראיתי שפתחו מועדוני חשפנות בתל אביב, מה שהצלחנו למגר. אגב, דווקא עם זה עוצמה יהודית וסמוטריץ' יתחברו מאוד, לדעתי.

נכון. קודם כל, חוק איסור צריכת זנות זו דוגמה מצוינת לאיך אנחנו יכולות לשתף פעולה לא משנה מאיזו מפלגה ומה הדעה הפוליטית. ונכון, יש כל מיני דעות, וזה בסדר גמור. אבל ברגע שאנחנו שמות את המטרה המשותפת הזאת לטובת הנשים, ואת השמירה על הזכויות שלהן, אז דברים זזים. אני חושבת שזה אחד הדברים המשמעותיים.

הלאפ דאנס נאסר כבר לפני שלוש שנים בהחלטה של הפרקליטות והמשטרה, ועדיין זה קורה. ולפי מה שאני יודעת מהשטח, יש שלושה מועדונים שעובדים בתל אביב, אחד בעפולה ואחד באילת. המחוקק צריך להוציא קול ברור מאוד, שזו חשפנות וזה פשוט מסווה.

יש חוק. זה בניגוד לחוק, וצריך שהמשטרה תאכוף את זה ותוציא צווי סגירה. ואנחנו נקיים על זה דיון ממש-ממש בקרוב, כי זה מתחיל כמו פטריות אחר הגשם - - -

אני רוצה לסיים בזה – ברגע שאנחנו נותנות את הלגיטימציה הזאת ולא קמות על הרגליים האחוריות שלנו, וכל פעם שיש את הביטויים האלו של זנות ואנחנו לא ממגרות את זה ולא אומרות פה אמירה משמעותית מאוד, אנחנו בעצם נותנות לגיטימציה לפגיעות מיניות. וברגע שאנחנו מאפשרות דבר כזה, אנחנו פשוט מחזיקות איזשהו ציר דמיוני שכביכול יש איזה שהן נשים בקצה אחד שהן הנשים ה"נורמטיביות", במרכאות כפולות, מול הנשים שנמצאות בקצה השני, שלהן מותר לעשות מה שאסור לעשות לנשים בקצה האחד. וזה דבר שאסור שיתקיים, בטח לא כשאנחנו רוצות לקדם שוויון מגדרי. תודה.

תודה רבה, ד"ר דיין גבאי. חה"כ ח'טיב יאסין, תודה שאתה כאן. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב. צוהריים טובים לכולם. הבוקר מזמן התחיל אצלי. אני מברכת אותך, חברתי, על המעמד הזה.

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואני בטוחה שנצליח ביחד להביא לשולחן הזה לא רק סוגיות, אלא גם להצליח לקבל החלטות ולצאת מהמקום של לדבר את הדברים, למקום של לעשות את הדברים. אז שיהיה בהצלחה לכולנו. כמובן, תודה ענקית לכל הנשים העוסקות במלאכה ביום-יום. וכן מקומם שהאולם מלא רק בנשים. תודה, חה"כ דוידסון, שאתה כאן.

נזכיר שהיה גם חבר הכנסת סגלוביץ'. ובפעם הבאה גם נגוון בארגונים.

זה כל האבות לבנות. גם לסגלוביץ' יש בנות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני כן מאמינה שזה עניין חברתי, ולא עניין נשי. ומצטערת שלא הייתי מהתחלה. הייתי בוועדת הכספים, שם הדברים סוערים. ועכשיו יש עוד דיון על גל פיטורים רחב, ולצערי הרב, הנשים הן הנפגעות - - -

גל פיטורים איפה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במדינה, יש גל פיטורים נרחב בתקופה האחרונה.

אה, חשבתי שהממשלה שמפטרת - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה סיפור אחר. אני כן רוצה להתייחס לנקודה ספציפית, שהיא חשובה מאוד, לדעתי. אם אנחנו מדברות על מעמד נשים בתוך החברה, כל חברה שהיא, אני חסידה של הנושא הכלכלי. ככל שהמעמד הכלכלי של הנשים גבוה יותר ויש להן יותר עצמאות כלכלית, נשים יכולות לפרוץ למעגלים ולמרחבים יותר מאפשרים חיים טובים ובטוחים יותר. מהמקום הזה אני חייבת להתייחס ספציפית גם לכל הסוגיות הקשורות בנשים בחברה הערבית ובסוגיה של תעסוקת נשים, של האפשרויות לתעסוקת נשים, של האלימות כלפי נשים, של התוצרים של הקורונה בשנתיים האחרונות שהשליכו בצורה קשה מאוד על הפרנסה ועל היכולת לפרנס את המשפחה, ועל היכולת של נשים להתקדם ולהתפתח ברמה האישית, המקצועית וגם החברתית.

ולכן אני חושבת שיש הרבה נושאים שצריך להביא אותם לסדר-היום. אני לא יודעת אם יש אפשרות שנעשה ישיבת עבודה של החברים והחברות בוועדה, כדי לשים על השולחן סדר עדיפות לנושאים הבוערים שאנחנו צריכים וצריכות לטפל בהם.

אני רוצה להביא בשורה אחת שהייתי רוצה שהיא תהיה מעניינת גם לגברים וגם לנשים. אבל לצערי, אנחנו עדיין בחלוקה המגדרית המסורתית שהנשים הן הכתובת לכל מה שקורה וקשור לילדים. בקשר למימון של נקודות זכאות של ההורים למימון בצהרונים, התבשרנו על החלטה שממשיכים את ההוראה עד לסוף שנת השנה הנוכחית. בינתיים יש אישור לחודשיים הקרובים, בתקווה שיהיה תקציב, ככה אמרו.

מה שניתן בפגישת עבודה בינינו, חברי הכנסת - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, אבל זה משהו שכבר יש בו החלטה. בהצלחה לכולנו, ואני כאן לרשותכם. אני מצטערת שאני צריכה לחזור לוועדת הכספים, כי יש דיון חשוב מאוד בסוגיה שחשובה לנו כנשים, לאור גל הפיטורים שהוא הכי גבוה אצל נשים.

תודה, חה"כ ח'טיב. יש לנו הרבה עבודה ואנחנו נפעל יחד.

מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן, בבקשה. רק אחת מכן תוכל לדבר. יש לנו חצי שעה לסיום, ואני רוצה לשמוע כמה שיותר ארגונים ופעילות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת-ראש, אפשר משפט אחד לפני שאני יוצאת?

כשאני אומרת שאין זמן?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אלה נושאים חשובים מאוד שקשורים לנשים, ואני מקווה שכן נצליח לעבוד עליהן. אלה שתי הצעות חוק שקשורות לנשים, ואמור לחול עליהם דין רציפות, בקשר לחופשת לידה וגם בקשר לנפגעי עבירות, ובמיוחד עבירות מין.

ואיפה הדיון בהם? זה לא פה בוועדה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. נתגייס לנושא.

אנחנו מודעות. צוות הוועדה מיומן מאוד, גם היועצת המשפטית. הם מרכזים לי כל מה שקשור לדין רציפות של הצעות חוק שעברו בקריאה ראשונה, וגם לא נידונות כאן. אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. אנחנו לוקחים את זה כאחריות, וזה לא משנה אם זה נידון בוועדות אחרות. ואת מוזמנת להעביר אלינו בכל מקרה, כדי שנוודא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אעביר למנהלת הוועדה. תודה.

עמותת כ"ן, בבקשה.

אני ד"ר מזל מזי אבידוב שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן, ואיתי יושבת-ראש העמותה עו"ד אורית רישפי לביא.

לאור המצב הנוכחי ובהתחשב בניסיון שלנו כגוף מייעץ לאו"ם, והידיעה שבמדינות שיש בהן שוויון מגדרי יש חקיקות, ובמציאות כזאת של כנסת שאנחנו מוטרדות מאוד ממנה, אנחנו חושבות שזאת הזדמנות מצוינת לחדש קואליציות של ח"כיות וח"כים - - -

וגם ארגונים. בתקופה שאנחנו נמצאות בה, זו קואליציה של כולנו, גם במהלכים וגם אם נצטרך לצאת לרחובות או לעשות מהלכים. אני עדיין לא יודעת באיזו פלטפורמה. תציעו הצעות. אבל אנחנו נצטרך להיות יד אחת כחומה בצורה.

יש לנו כמה הצעות אופרטיביות. הדבר הראשון, להקים את פורום הח"כיות לשוויון מגדרי, שכבר פעל בכנסת ה-20 ועוד לפני כן, והעביר חקיקות כקואליציית ארגונים. הדבר השני, כמי שנבחרו כ-visionary partners של קרן נשות הדסה אנחנו הולכות להוביל את האקסלרטור 50:50 עד 2030, ואנחנו קוראות מפה גם לארגונים להצטרף אלינו וגם לחברות בהייטק בתחום היזמות והחדשנות.

יש פה מיוזמות 50:50? יעל?

היא לא פה.

והדבר האחרון שאנחנו מובילות, וגם פה חלק מתוך הארגונים כבר הצטרפו אלינו, זה מקומיות 2023, קואליציה שהובלנו ב-2018 להגדלת ייצוג הנשים במרחב הציבורי ברשויות המקומיות. אנחנו חושבות שזה צריך לבוא מהשטח, וכמובן שכחלק מתוך האקסלרטור וכחלק מתוך הפעילות שלנו חשוב מאוד לעשות את מה שצריך, וזה ניטור החלטות הממשלה. גם ניטור החלטות ממשלה שכבר נעשו, כי אנחנו יודעות שיש הרבה מאוד חקיקות שעברו אבל לא מיושמות. ואנחנו, גם כקואליציית הארגונים וגם כארגון, צריכות לדאוג לזה.

הייתי ממליץ לכם לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים של הליכוד עם עוצמה יהודית, הציונות הדתית ומפלגת נעם, ולראות מה קורה שם, כי הם נתקוף את זה לפני, זה ילך מהר מאוד.

נכון. המחאה שכבר התחלנו ואנחנו מובילות אותה נקראת: מילים יוצרות מציאות.

אבל איפה תהיה המחאה? אני רוצה לומר בכנות, לא מזמן עברתי בלב תל-אביב, ואי אפשר להמשיך לעשות את המחאות האלה בלב תל-אביב. זה פשוט לא מגיע לעם. אנחנו לא מדברות את השפה של כולם. חבר'ה, אנחנו חייבים לגייס את כלל הנשים, לדבר בשפה שלהן, להסביר להן מה זה אומר. זה שנצעק: סכנה לדמוקרטיה, סכנה לדמוקרטיה, אבל לא נסביר את עצמנו ונגיע כל פעם לכיכר רבין או לכיכר מלכי ישראל, איך שלא תרצו לקרוא לזה, אנחנו עושות שגיאה. ולכן כדאי להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה, כי אני רואה בזה מצב של הידרדרות במדרון חלקלק מהיר.

אחת הפעולות שאנחנו עושות זה להקים רשת משפיעות בכל הארץ. היא כבר קיימת בכל אזורי הצפון, המרכז והדרום, כי אנחנו חושבות שזה נושא שהוא רלוונטי לכל הנשים האקטיביסטיות בכל הארץ ובכל התחומים, כולל עבודה שאנחנו עושות בחברות מגוונות – שתי קבוצות של 'השמיעי את קולך' שעשינו השנה בחברה האתיופית, קבוצה אחת בחברה החרדית וקבוצה אחת בחברה הערבית, כי אנחנו מבינות ששוויון מגדרי זה שוויון חברתי, וזה המסר שחשוב לנו להעביר.

תודה, מזל. אני רוצה לאפשר לגברת רחל מלקאי. היא גם חברה אישית, אני גם גאה בה מאוד, היא ראש העמותה של נשים יוצאות אתיופיה, נשים אתיופיות מעצימות זו את זו. כשאני מחפשת נחמה אני נכנסת לקבוצה, 17,000 נשים רציניות. אז תודה שאת כאן.

תודה רבה. לא התכוונתי לדבר, אבל אני אעשה את זה קצר. אני שומעת פה הרבה שיח על העניין של כמה צריך להילחם במגדר בצבא, וכולי. אבל אל נשכח שיש פה נושא שהוא לא יותר לא יותר חשוב, אני מאמינה שהוא חשוב כמו כל הנושאים שאתם מדברים עליהם, וזה גזענות על רקע עור. זה משהו שאנחנו מנסות לקדם. זה כבר לא בעניין של מגדר. יש את העניין של את אישה אתיופית – קודם כל, את אתיופית ואחרי זה את אישה. אז יש לנו הרבה נושאים לדבר עליהם. זה נושא שהייתי רוצה להביא לפה לשולחן. זה מה שיש להגיד, ולהבא אני אביא נושאים יותר - - -

מצוין, אז אנחנו נדאג לעשות דיונים גם על הרקע הזה, של נשים שסובלות מכפל אפליה, בין אם זה בין אם זה על רקע של צבע עור ובין אם זה על רקע דת, מוצא עדתי, נטייה מינית או מתמודדות נפש.

פנינה, תודה רבה על הרוח הגבית. לך וגם לאושרה פרידמן.

בשמחה רבה. עו"ד צילית יעקובסון, יו"ר עמותת בת מלך, בבקשה.

צוהריים טובים, אני אעשה את זה קצר. אני מצטרפת לברכות. ההצלחה שלך היא הצלחה של כולנו, אז אנחנו איתך.
אני כאן כדי להשמיע את קולן של נשים שהקול שלהן למעשה לא נשמע פעמיים, פעם אחת מעצם היותן בתוך מערכות אלימות, מערכות אלימות מכל הסוגים, כאשר השקופות הן הקשות. קולן לא נשמע, וזה גם לא נראה. ומעבר לזה, הן מושתקות פעם שנייה מעצם היותן חיות בתוך קהילות שהן סגורות יותר, החומות גבוהות יותר. וכדי לתת להן מענה צריך לראות אותן, צריך לשמוע אותן צריך להבין את האתגרים, צריך להבין את החסמים. והדברים האלה הם לא מובנים מאליהם. ולכן, בכל ישיבה שתהיה כאן, בכל נושא שיעלה כאן, צריך להבין את המורכבויות, צריך להבין את הרגישות, צריך להבין את האיזונים.
ואני אסיים, חברת הכנסת פנינה, עם מה שאת התחלת. הן צריכות שמישהי תבין את המורכבויות, תזהה את הרגישות, תזהה את החסמים, תדבר בשפה הנכונה והמתאימה, שתהיה שם ותגיד: אני איתך. אז אני מודה על האפשרות, ואנחנו כאן.

את יכולה להסביר שוב איזו עמותה מייצגת?

סליחה, חשבתי שזה ברור. עמותת בת מלך היא עמותה שפועלת בתוך המגזר הדתי והחרדי, לטיפול ומניעה של אלימות במשפחה. אנחנו מפעילים, בשיתוף הרווחה, כמובן, את שני המקלטים היחידים שנותנים מענה לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. מעבר לזה, קו סיוע שפועל 24 שעות ביממה, מחלקה משפטית, והרבה מאוד עשייה של הנעת תהליכים בתוך הקהילות שלנו. חינוך, הסברה, העלאת מודעות, ושוב, תוך הבנת המורכבות, הרגישות, החסמים שייחודיים. כדי להגיע לנשים האלה צריך לדבר בשפה, צריך לרתום.

אני תמיד אומרת, דיברנו על איזונים – אנחנו לא נאבקים בחברה, אני לא נאבקת במגזר ממנו אני מגיעה, מתוך המגזר הדתי והחרדי. אנחנו נאבקים בתופעה. ומהמקום הזה אנחנו רותמים את הקהילה, מובילי דעת קהל, רבנים, רבניות, תקשורת. הדרך היא לא פשוטה. אבל אנחנו נמצאים בתוך תהליך לרתום את הקהילה לייצר את השינוי.

תודה רבה. עו"ד ליאת קליין, מנהלת מחלקת דת ומדינה קולך. ולאחר מכן, נעמה זרביב משוברות שוויון.

אני ליאת קליין, מנהלת מרכז כדת וכדין, שעוסק בתיקון יחסי דת ומדינה, ומרכז את הפעילות המשפטית גם של נאמני תורה ועבודה וגם של פורום קולך, שאליו שרון תתייחס בנפרד.

רק אחת מכן תדבר. אני לא אפלה פה ארגונים.

אבל זה כובעים שונים.

זה לא משנה, כי הייתה פה גם בקשה של עמותת כ"ן. אם אתן מאותו ארגון, הכובע לא משנה. לכן תחליטו.

לא, זה שני ארגונים שעובדים ביחד, אבל יש היבטים שונים לכל ארגון.

טוב, בקצרה כי יהיה לנו עוד הרבה זמן לדון.

סבבה. רבע משפט. גילוי נאות – אני גם יושבת-ראש ועדת קרן החילוט של סחר בבני-אדם והחזקה בתנאי עבדות. זה הקשר אחר, אבל לשם הגילוי הנאות.

אני אגיד ממש בכמה משפטים, אבל לפני זה אני חייבת להצטרף לברכות. פנינה, אנחנו מכירות דרך ארוכה, עוד מהימים שלי במרכזי הסיוע, ואני מאוד שמחה באופן אישי על המינוי, ומברכת, כמובן.

תודה.

בכמה משפטים אני אגיד שהממשלה הנוכחית ומפלגות הקואליציה שמו במוקד את העיסוק ביחסי דת ומדינה בכנסת הזאת. יש לזה הרבה מאוד השלכות רוחב, אבל יש לזה גם השפעה מאוד ישירה על נשים. יש כל מיני סוגיות שעומדות בצומת הזה, גם ייצוג של נשים במוסדות הדת, והייצוג של נשים מוחרג באופן מיוחד במדינת ישראל מחוק שיווי זכויות האישה. אני רצה בשביל המהירות, אבל יש הרבה מאוד היבטים גם לנשים כחברות וכממונות במועצות הדתיות. היו הרבה מאוד הישגים בהקשר זה בממשלה היוצאת, בימיה של הממשלה היוצאת. היינו רוצות שזה יימשך.

יש חשש שיכולים לפטר אותן עכשיו?

בוודאי, וזה שווה דיון ממש גם על הייצוג.

אולי אפשר להוציא כבר עכשיו צו מניעה.

ממש נשמח לדבר על זה. אולי גם שרון תרחיב. אני ממש רצה.

כמה מונו? תשע?

כיום יש 130 מועצות דתיות בישראל. צריך לדבר על זה, על כל ההיבט של ייצוג שם ועל כל ההשלכות של זה, זה שווה דיון נפרד. וכן, זו סכנה ממש אמיתית כי זה מינוי של שר, ולחלקן אנחנו יודעות, באופן אישי, שזה יכול לקרות.

למרות שהשר שנכנס הוא שר רציני מאוד.

נכון, אבל זה שווה דיון. ונוכל להרחיב אחר כך.

מלכיאלי?

מלכיאלי.

זה נוגע בכל מיני היבטים של מינויים, של ג'ובים. ולכן, בעדינות אני רק מרמזת פה.

בסיפור של מקוואות, יש שם הרבה מאוד השלכות על הטובלות, על הבלניות, על איתור של נשים באלימות במסגרת הזאת. יש שם הרבה מאוד עבודה. שווה לדבר גם על זה. הנהגה נשית דתית בקהילה – שווה לדבר על זה. גם ישיבות הלכה, רבניות בקהילה, ובכלל על התפקיד של הנהגה דתית בקהילה למניעת אלימות. תופעת האלימות, גם בהקשרים המיוחדים מאוד של אלימות במשפחה, של פגיעות מיניות – שווה לדבר על זה ויש הרבה מאוד עשייה בהקשר הזה. סוגיות של הדרת נשים, סוגיות של עוזרות משפטיות, הרחבת התקן של עוזרות משפטיות.

אני אתאם פגישות עבודה, אז אל תנסי לדחוף את הכול.

כן, כן. אני סתם זורקת. גם בשביל כולם פה, של השומעים שישמעו, אבל כמובן שנפנה אלייך גם באופן אישי.

הזכירו פה סוגיות של נשים בכלל ונשים דתיות בצבא, עוזרות משפטיות בבתי הדין. הרבה מאוד סוגיות יש על הצומת הזאת. אבל אני כן אומרת את זה כי הכנסת הזאת כן מדברת על התחומים האלה כנושא מרכזי, שזה הרבה מאוד צמתים מיוחדים להיבטים של נשים. והייתי מאוד רוצה שזה יזכה למקום מיוחד דווקא בחדר הזה, דווקא בוועדה הזאת ודווקא איתך. תודה רבה.

בעזרת השם. תודה רבה. נעמה זרביב, משוברות שוויון, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני מברכת אותך ואני מאמינה שבוועדה הזאת קולנו כן יישמע, לאור קצת דברים שנשמעו פה. דיברת גם על גיוון, אז אני מצפה שקולן של נשים ימניות שמרניות יישמע כאן גם.

אל תדאגי. אני באה מבית של שש אחיות ואח אחד. כל היתר חרד"ליות, חרדיות, דתיות, מה שאת לא רוצה, עד שמגיעים אליי. הקול שלהן יישמע. הוא נשמע בבית, והוא יישמע גם פה.

גם אני שש אחיות ואח אחד. ואת התחלת עם אימהות חזקות, אז התחברנו ישר. זה בסדר. אבל חשוב לי להגיד כי היה פה איזשהו - - - גדול מאוד על המשפט, צריך למנוע אסון, עשרות נשים תיפגענה, התרבות מסוכנת. אז אני מזכירה שאת הממשלה הזאת בחרו גם נשים, ולא מעט נשים, נשים שכן רוצות את השינויים האלה, נשים שבחסות בית המשפט הדירו. מי שדווקא היה מודר – ואנשים דיברו פה על חוק האפליה – זה לגמרי נשים דתיות וחרדיות, שבחסות בית המשפט לא נתנו להן להמשיך ללמוד באקדמיה בהפרדה, זה אומניות דתיות שביטלו להן אירועים כי לא הרשו להן אירועים בהפרדה, אלה נשים דתיות וחרדיות.

אם יש פה ציבור שהיה מודר בשנה האחרונה באופן בולט ונחרץ, ולכן משנים את חוק הפליית מוצרים ושירותים, ומאפשרים שם, אני מקווה שזה יקרה, הפרדה בין גברים לנשים שרוצות בכך. אני חושבת שזה אל"ף-בי"ת. וכמובן, גם בשאר התחומים אני באמת מקווה שקולנו יישמע, ואני מודה על הדבר - - -

את מאמינה שצריך לעשות הפרדה בחוק?

הלוואי שלא היה צריך, אבל החוק הוא זה שיצר את ההפרדה. מה קרה בשנה האחרונה? אומנויות דתיות – ביטלו להן. תיאטרון ירושלים ביטל הופעה של שמיניסטיות שרצו לעשות - - -

את לוקחת אירוע נקודתי.

לא, לא, לא. לא נקודתי. לא היו פה איזונים. כל פעם שהייתה הפרדה, אמרו, אוי, אוי, אוי, הידרדרות, הידרדרות, בואו נעצור עוד. היו פה דיבורים בוועדה, והנגלה האחרונה הייתה, בואו נביא פקחים לבדוק איפה הן עושות הופעה נפרדת. בנות באוניברסיטה העברית לא יכולות לשים מחיצה כשהן רוצות – חמש בנות – לרקוד ליד. למי זה מפריע?

כל הסיפור הזה שאנחנו צריכות להתנצל שאנחנו רוצות אירוע בהפרדה, בשבילי זה התקדמות. התחלתי פה בוועדה לפני שלוש שנים, כשניסיתי להסביר ששנים רציתי לרקוד בכיכר, וכשבאו ושמו מחיצה, אמרתי, איזה כיף, גם אני יכולה. אצלי זו התקדמות שמכבדים את הלכה שלי, ואני חלק שווה זכויות במדינה הזאת. אז מי שהיה פה מקופח, ומי שהיה פה מודר, ומי שהיה פה רדוף בשנה האחרונה זה בדיוק נשים דתיות וחרדיות - - -

אני לא יכולה להתווכח עם ההרגשה שלך - - -

זו לא הרגשה. זה עובדות.

עניינים הלכתיים אינם צריכים להיקבע בחוק. יתירה מזה, כרגע כל התהליך הזה של לקחת עניינים הלכתיים ולהכניס אותם בחוק, עושה חילול שם השם ומרחיק ציבורים שלמים. כמי שגדלה באולפנה וכמי שמאמינה שצריך לתת לציבורים – אגב, גם ההלכה הנהוגה במדינת ישראל, כולל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שדיבר על כך, וגם בחוק אנחנו יודעים מה הם האיזונים שנדרשים כדי שציבור יוכל לעשות אירועים בהפרדה.

ייתכן שהייתה גם פגיעה בזכויות של נשים דתיות - - -

רמיסה, רמיסה של - - -

ייתכן, ועדיין, לצד זה, הניסיון להכניס את זה בחוק זה לשפוך את התינוק עם המים.

זה לא להכניס. זה לתקן את החוק הקיים.

זה לא לתקן. איני מסכימה איתך.

בחוק הקיים היום, בשנה וחצי האחרונות וקצת לפני כן, נשים דתיות עוברות פה רדיפה. זה לא מקרה אחד ולא שניים.

נעמה יקרה, איני מסכימה איתך ועדיין דעתך תישמע פה לאורך כל הקדנציה. אני מבטיחה לאפשר לך להשמיע את קולך, גם אם הקול שלך הוא לא נכון, בעיניי, ולא בהכרח מייצג את הדתיות.

יפה. אבל לי יש תנועת נשים, כמות אדירה של נשים ימניות, דתיות, חילוניות, שהמשותף לכולן זה שמרנות. ואני שמחה שהקול הזה יישמע פה יותר, שפה לא יכבו לנו מיקרופונים.

בשמחה. ואני כמעט בטוחה שאם נעשה סקר בקרב תלמידות אולפנה, הדור הצעיר של הנשים הדתיות, בטח של הציונות הדתית – אני לא מדברת על החרדיות – אנחנו נדע שהן הרבה יותר ליברליות והרבה יותר רוצות - - -

הבנות שגדלו - - -

אבל נעמה, לא נכנסים לדברים שלי.

סליחה.

אני מקשיבה לך, ואת לא נכנסת לדברים שלי.

קיבלתי.

תודה. ואני יכולה להגיד לך שלא בטוח שאת משמיעה את הקול שלהן, אז להיות בצניעות. כולנו בכלל צריכות להיות בצניעות, לא לחשוב שאנחנו משמעות את הקול של כל הנשים בחברה הישראלית. תודה רבה לך.

שרון בריק-דשן, מנכ"לית קולך, בבקשה. אנחנו מתכתבות ואני גרועה בשמות. לא להיפגע ממני. לפעמים יש לי טמפרמנט טיפה חריג מהקהילה שבה גדלתי, אבל לא להיפגע ממני.

מרוקאית.

השתדלתי לא לומר.

מעבר לברכות, אני רוצה להתחבר לשלושה דברים ששמעתי בפתיחה שלך. הדבר הראשון היה כשדיברת על הנשים שהלכו בדרך הארוכה במסע, ומעבר להיותן חלק מהקהילה שהולכת, נשים יחפות שחלקן בהריון, חלקן קברו את התינוקות שלהן, תוך כדי עוד משימות ואתגרים כשהן חלק מהקהילה. הדבר השני, כשדיברת על הנשים שהולכות יחד, יד ביד, בטח כשמפלסות דרך. והדבר השלישי, כשאמרת שהמאבק הפמיניסטי צריך להיות לא רק של מי שיכולות להרשות לעצמן.

אני מייצגת את ארגון קולך, שכבר 25 שנה עוסק בעולם הפמיניסטי ובעולם הדתי, במפגש שבהרבה מקומות נראה תמוה, אבל זאת הליבה של החיים שלנו ושל תפיסת החיים שלנו. שני הדברים האלה שאולי הם מנוגדים, מבחינתנו, אבל מחויבים להיות משותפים ומכווני הדרך שלנו.

בצד אחד, ארגון קולך מנסה לצמצם את המקומות שבהם יש פגיעה, כדוגמת הפליה, אלימות, הדרה, או פגיעה בשם הדת או מה שקורה בתוך בתי הדין הרבניים. ובצד השני, לקדם מעורבות של נשים בעולם הדתי, בריטואלים, בקהילות, בבתי הכנסת, ולאפשר קידום של נשים גם מבחינת הייצוג שלהן בצומתי ההשפעה בחברה הדתית, ובוודאי שגם ההנהגה הנשית התורנית. אלו הן שתי התנועות.

אני רוצה לשים על השולחן את הסוגיה של הרב טאו. המקרה הוא מקרה קלאסי, ולא הראשון שקולך מתערבת בו בשני העשורים האחרונים. מדובר בדמות רבנית בעלת סמכות, בעלת מוטת השפעה אדירה, שחשודה כרגע בפגיעה חמורה מאוד באישה, נערה, ילדה. מתנהלת כרגע חקירה משטרתית, ודרך אגב, כל הפרסומים שהיו דרך כאן 11 היו פייק ניוז. החקירה ממשיכה, אנשים ממשיכים להגיע ולהתייצב לחקירות. ויש מסע גדול של כוחות להשתקה ולמניעה של הצגת עדויות, לחצים כלכליים וחרמות.

הדברים האלה מתנהלים לכולנו מתחת לאף, ואנחנו לא יוצאים לרחובות לצרוח. אני חושבת שזה משהו שבוודאי צריך להעסיק אותנו, לא רק בפרשה הספציפית הזאת אלא גם בפרשות נוספות – איך אנחנו כחברה יכולות להבטיח לכל אישה לצאת, להתלונן. אני שמה בצד בסימן שאלה את שאלות ההתיישנות, ואגב, בסיפור הזה אין רק סיפורים של התיישנות. אבל איך לאפשר לאישה לא לפחד ולצאת, ולשים את הדברים שלה על השולחן, ולדעת שהמדינה כמדינה תפעל בכל הכלים שלה כדי לפתוח את הדבר ולחקור אותו כמו שצריך.

תודה רבה.

אני רוצה להוסיף, וחשוב מאוד שכולן תדענה, שהשליח, הנציג של הרב טאו – אבי מעוז – יושב פה בכנסת. היום הוא סגן שר, והוא קיבל לידיו סמכויות רבות בחינוך.

לא רבות.

2.3 מיליארד ש"ח זה הרבה מאוד כסף לאדם כזה.

זה לא 2.3.

2.2, בסדר?

זה לא משנה מה, אבל הוא קיבל סמכויות, ומבחינתי, הן רבות. הוא יושב פה בבניין הזה, והוא הנציג של הרב טאו. את מגינה עליו? לא הבנתי.

אני מגינה על האמת. אני לא מגינה עליו - - - ואני נגדו.

אז אני לא רוצה לספר דברים אחרים, אבל האמת הרבה יותר גדולה.

רק נדבר אמת בוועדה.

אדם שקורא למישהו מהקהילה הלהט"בית: אדם חולה שצריך ללכת לאשפוז - - -

- - -

אז אל תדברי בכלל. אז אל תדברי בכלל.

לא, לא. לא לצעוק אחד על השני.

על אבי מעוז לא צריך להגן.

רבותיי, אנחנו נאפשר לדבר, אבל גם לא נתפרץ לדברים של חברי הכנסת. מה לעשות, יש להם זכויות יתר בבית הזה. כשהם יעצבנו אתכם, תגידו לי ואני אצעק עליהם בחזרה.

אנחנו נאריך בחצי שעה, כי אני רוצה לאפשר לכולן לדבר. זה לא פשוט ואני יודעת שרבות עשו מאמץ כדי להגיע. אני רוצה לעבור לרותי. רותי ואני פגשנו אחת את השנייה לפני כמה שנים, ולא מזמן נפגשנו באקראי – ואני לא מאמינה במקריות – והיא סיפרה לי על המאבק שלה ועל הסיפור האישי שלה, ועל מאבקן שבאות מאוכלוסיות מוחלשות, ונשים שחלקן גם מתמודדות נפש שנלקחו מהן הילדים, ושם בעצם החיבור שלי עם רותי. ספרי קצת על הפעילות שלך, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני מברכת אותך ואני אגיד משפט אחד קטן בקשר אלייך. לפני הרבה שנים ישבתי פה בוועדה, ואני מאוד סומכת עלייך, דיברתי ומישהו קטע אותי, ואז היא אמרה, תקשיבו לה רגע עד הסוף. ומאותו רגע הרמתי את השרביט של עצמי, רק בגלל משפט אחד קטן לא ויתרתי במהלך החיים שלי להשמיע את הקול הזה.

קוראים לי רותי יהושוע, ואני אימא ל-7 ילדים. ילד אחד נמסר לאימוץ. אני פעילה חברתית מעל 37 שנה במדינת ישראל בכל הכובעים שאני אומר לכם, ואת הכובעים האלה ואת תעודות הזהות האלה חוויתי בעצמי. ילדה בסיכון ללא סיכוי, עוני והדרה חברתית כילדה, פגיעות מיניות, אבא שלוקח אותך לחברים, עובדים סוציאליים, רופאים, אנשים שחוויתי מולם בגוף שלי הזה פגיעות מיניות מאוד מאוד קשות.

אבל אני לא בכובע הזה פה היום. אפשר לדבר היום על עוני, אפשר לדבר היום על אונס, אפשר לדבר על הכול. על דבר אחד לא מדברים, ואני החלטתי לדבר עליו לפני ארבע שנים. זה הילד שנלקח ונמסר לאימוץ. פחדתי לדבר על זה, ואני בין האנשים הראשונים שהקים והשמיע את הקול הזה של אם ביולוגית.

יש לי כמעט 50 נשים שעוברות חוויות מאוד מאוד קשות בגלל שנלקח מהן ילד. ותקשיבו,
הבן שלי בן 37 שנה, אני רוצה להגיד לכם, 30 שנה חיכיתי ליד הדלת, כל שנה שמתי עוגה של יום הולדת, עברתי חוויות נפשיות קשות, שילמתי מחיר על בשרי, אבל לא ויתרתי. אני פה בשביל כל אותן נשים שהן לא רק שקופות, אלא אין את הקול הזה במדינת ישראל.

אתם יודעים איך אמא מקבלת היום הודעה מהשירות למען הילד שהילד פתח את התיק, אחרי 30 שנה או 40 שנה או 70 שנה? יש כאלה שהולכות ככה לקבר בלי לראות את הילד. אין זכויות לאימהות האלה. אתם יודעים איך? אני מקבלת טלפון כאילו נפגשנו אתמול בבית קפה – היי, שלום, גברת יהושע? גברת חנה? גברת כהן? הילד שלך פתח את התיק. אני כבר נשואה עם ילדים, אני רצתי אחריכם שנים, אני שילמתי מחיר, אני סגרתי את הדלת הזאת כי שילמתי עליה בבית חולים פסיכיאטרי, כמה חודשים הייתי מאושפזת בבתי חולים. ואני מקבלת טלפון אכזרי, בלי לדעת מי אני, אולי בעלי ירצח אותי? אולי הוא לא יודע?

לאותן נשים שאני מדברת עליהן יש סיפורים קשים. מי שלא ראה את הסרט אימהות אבודות, זה הזמן וכדאי לכם לראות. סרט שהוקרן פעם ראשונה במדינת ישראל על ידי ארבע נשים, ואני אחת מהן, שהסכימו לפתוח את הפה ולהגיד שאנחנו אימהות ביולוגיות, ושיפסיקו להסתכל עלינו בסטיגמה. אני לא מכירה אף אימא בעולם שתקום בבוקר ותגיד, אני לא רוצה את הילד הזה. אין דבר כזה. יש פגיעות נפשיות. יש חוקים במדינת ישראל. יש דלתות סגורות במערכת הרווחה ובשירות למען הילד.

שתדעו לכם, יש ארגון אחד במדינת ישראל, קוראים לו משפחתא. הוא מתעסק במשולש. בארבע השנים האלה אני הכנסתי את האימהות הביולוגיות בשביל להשמיע את קולן. תכתבו 'רותי יהושע' בגוגל ותראו כמה דברים נעשים, ואימהות רועדות מפחד. אני מקבלת טלפונים: רותי, אני בת 80, מתי אני אראה אותה? מתי אני אראה אותו?

רותי, תודה רבה לך. את מעוררת השראה.

תודה רבה לכם. אני ממש רעדתי.

כל הכבוד שלא ויתרת על הקול הזה, ושאת לא מוותרת ושאת עוזרת לנשים.

ואני אמשיך, ואני לא מתכוונת ללכת מהעולם עד שהקול הזה יישמע. ולא רק זה, שייפתחו דלתות. ועוד דבר קטן ואחרון. יש תוכנית במדינת ישראל, בדיוק קיבלתי אותה הבוקר – התוכנית הלאומית של ילדים בסיכון. אתם יודעים שהילדים האלה שלקחו מאתנו שבאו מילדים בסיכון, לא נמצאים באף תוכנית במדינת ישראל? אבל הילדים האלה דופקים לנו בדלת, לא כולם, דופקים לנו בדלת וגומרים על הנפש שלנו. תודה רבה.

תודה, רותי. מיקי רוטמן מארגון אסל"י, בבקשה.

שלום, אני חברת ועד מנהל בארגון אסל"י – ארגון סרט לבן ישראלי. זה ארגון של גברים - - -

אז למה אישה מייצגת אותו?

לצערי, חבריי לא יכלו להגיע היום וביקשו ממני להגיע. זה הארגון היחיד שאני מוכנה להיות בו עלה תאנה. זה ארגון של גברים שנלחמים באלימות נגד נשים.

כמה הוא מונה?

יש לנו קרוב ל-100 חברים בארגון היום, וזה נחמד מאוד. הארגון עושה הדרכות וסדנאות לילדים, לנערים ולגברים, במטרה למנוע את האלימות.

המיקוד הוא אלימות?

המיקוד הוא אלימות ומניעת אלימות, והמיקוד הוא מניעת אלימות נגד נשים וילדים. הרעיון הוא לעבוד לפני שהאלימות מגיעה לחזית, אלא לפנות לגברים וילדים בכדי למגר את האלימות.

הכול מתחיל בחינוך, מהגיל הרך. הכול צריך להתחיל בחינוך, במערכות החינוך, לדבר עם הילדים על זה מבלי לחשוש ומבלי לפחד. צריך לדבר איתם, צריך כל הזמן לדבר איתם על זה.

זה מה שאנחנו עושים. אנחנו פועלים במסגרת הזאת, ואנחנו נשמח מאוד אם תהיה ועדה בנושא מניעה. תודה רבה.

תודה. עו"ד גלי עציון מנעמ"ת, מה התפקיד?

אני מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה. כבר נפגשנו, ואני אגיד משהו שחשבתי אם להגיד או לא כדי שתדעו כמה אני ותיקה. זה היה בתחילת הדרך, אבל אודליה מופיעה אצלי כאודליה של פנינה תמנו-שטה.

עברתי קצת מהפכים מאז, ולכן אני אומרת שאני האופטימית הכי פסימית שיש, או הפסימית הכי אופטימית שיש. אני מברכת אותך על התפקיד והוא תפקיד חשוב, ואני חושבת שאת האישה הנכונה לתפקיד. הייתי מברכת אותך שתהיה תקופה משעממת, אבל, לצערי, כמו שאנחנו רואות כאן, זה כנראה לא יהיה.

איך שהוא כל המשברים, לא משנה מה אני עושה, באים אחריי, כמו במשרד העלייה והקליטה, ישר מלחמות, בלגאן, 120,000 עולים חדשים. זה כבוד גדול.

כן, אז גם פה אני חוששת שלא תהיה תקופה משעממת בכלל.

נעמ"ת, כמו שאתם יודעים, זה גוף שמתעסק בהרבה מאוד נושאים, והעלו פה הרבה מאוד נושאים שאנחנו מתעסקים בהם ולא אחזור עליהם.

אגב, לא מזמן הייתי בסיור עם היו"רית, ובעקבות הסיור אנחנו הגדלנו את המענק לנשים שיוצאות ממקלט לעולות חדשות ל-6,000 שקל.

אני יודעת את זה ואני מברכת על זה, ואני רוצה להגיד עוד משהו בהקשר הזה בהמשך למה שאמרה תמר מרוח נשית. אחוזי החזרה של נשים במקלטים למקלטים הם עצומים, והסיבה העיקרית היא הסיבה הכלכלית. אחרי תקופה ארוכה של שישה חודשים ולפעמים שמונה חודשים שבה הן היו עטופות ומוגנות, הן יוצאות החוצה למדבר אכזר. בתוך המקלט הן מקבלות הבטחת הכנסה באופן אוטומטי, וכשהן יוצאות הן לא מקבלות. אם הן ימצאו עבודה אז ישר תרד להן הקצבה. והסיכוי שהן יחזרו לגורם הפוגע שממנו הם ברחו הוא גדול מאוד. ואפילו בראייה כלכלית של המדינה - - -

על כמה נשים בשנה אנחנו מדברות?

מעט מאוד.

אז אפשר הרי לסדר לכל אישה כזאת דיור ציבורי, למי שאין לה.

לגמרי.

אפשר לעשות פה חבילת סיוע.

וגם להאריך את תקופת הבטחת ההכנסה, ולתת להן הזדמנות להשתלב בעבודה.

אני רוצה להזכיר את הדוח החשוב מאוד של לא אחרת מהמועצה לביטחון לאומי, ואיילת רזין הייתה חברה בצוות הזה, ודיבר על החשיבות של שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות. ראינו את זה בתקופת הקורונה. אנחנו בנעמ"ת בכובע שלנו כמפעילות מעונות, ראינו איך התקבלו החלטות שלא היה להם שום חיבור למציאות. הבדיחה בינינו הייתה שבשלב הבא אנחנו נחליף חיתולים בזום. החלטות חסרות היגיון ממש. זה דוח חשוב מאוד, לא אנחנו, אלא של הגורם הכי מקצועי בממשלה.

המל"ל?

דוח של המל"ל. הייתה החלטת ממשלה שקיבלה את הדו"ח. אני לא יודעתי אם זה ימשיך לממשלה הזאת, אבל בכל מקרה בטוח שצריך לעשות דיון בדוח הזה.

רשמנו.

אני רוצה להזכיר את כל עובדות הצווארון הוורוד, את כל אלה שהתחלנו לטפל בהן לא בהצלחה יתרה, אלה שבלעדיהן כל העולם הזה לא יכול להתקיים; נשות צוותי הוראה, עובדות סוציאליות שמצבן השתפר בעקבות מאבק אמיץ, אבל עדיין כל הגורמים רואים אותן כמובן מאליו, והשכר שלהן הוא מזעזע. ענף מעונות היום קורס, בין השאר, בגלל חוסר התייחסות לתנאי העובדות.

כמובן, אנחנו חייבות להמשיך להתעסק בנושא מיגור האלימות במשפחה. התחלנו בכנסת הקודמת את נושא האיזוק האלקטרוני שהוא קריטי, קריטי, קריטי. אני חושבת שזה חוצה מגדרים. ישבה פה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואמרה שצריך לתת יותר כבוד לנושא האימהוּת, אז אני רוצה להגיד בנימה אישית – אני פה כאישה, אבל אני פה גם כאימא לארבעה ילדים. ואני פה כי אני אימא לארבעה ילדים, ואני לוקחת את התפקיד הזה ברצינות, ואני רוצה לדאוג שלילדים שלי יהיה עולם קצת יותר טוב.

עוד מילה אחת ואחרונה. דיברה פה נעמה זרביב משוברות שוויון, וזה לא בשנה האחרונה. שנים רבות אחורה נשים סובלות מהדרה במרחב הציבורי, נערות גורשו מאוטובוסים או גורשו לאחורי האוטובוס כי הן היו נשים. עם כל הכבוד, המרחב הציבורי עדיין סגור לנשים וצריך יותר לפתוח אותו, ולא לסגור אותו חזרה. תודה.

תודה רבה. פרופ' שלוה וייל, ראש התצפית הישראלית על רצח נשים. שלוה, ברוכה הבאה. אני מכירה אותך מגלגולים אחרים.

אני נכנסתי לתחום של רצח נשים בישראל בעקבות מחקריי על יהודי אתיופיה בישראל. ברכות לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שתצליח בכל מה שהיא תעשה.

תודה, בעזרת השם.

בתקופה שאני התחלתי לחקור את הנושא ב-2010, שליש מכל המקרים של נרצחות בישראל היו יוצאות אתיופיה. השנה לא היה אף מקרה.

ברוך השם, ושימשיך כך.

ברוך השם.

אבל 50% הן נשים ערביות.

שנת 2022 זה השיא של כל השיאים של נרצחות בישראל. אני מדברת לא עבור נשים שהקול שלהן מושתק. אני מדברת בקול של נשים שאין להן קול, שהן נרצחו. 24 נשים בישראל נרצחו ב-2022 בגלל שהן נשים. כמובן, עוד נשים נרצחו בשוד ובאירועים פליליים.

אבל 24 על רקע מגדרי.

כן. אפשר למנוע רצח נשים בישראל. הקהילה האתיופית בישראל הוכיחה שזה אפשרי. הם הכניסו תוכניות מניעה, הם פנו לקסים שלהם, למנהיגים שלהם.

חלק מהתוכנית שלי כיושבת-ראש הועדה זה לפנות למנהיגוּת הגברית במגזר הערבי ולהכניס אותם לתמונה, מתוך מקום שהם מובילים את המאבק הזה בתוך האוכלוסייה שלהם.

מרכזי הסיוע – דיברנו על התאמה תרבותית, התאמה תרבותית לא ממקום פטרנליסטי או פטרוני, אלא אנחנו חייבים להוביל את התהליך הזה עם הקהילות עצמן.

יפה מאוד. אני מבקשת דיון כאן בוועדה על רצח נשים בישראל. היה דיון בעבר, אבל על סודות. זה לא אותו דבר. הייתי בוועדה הזאת הרבה פעמים. אני רוצה דיון על רצח נשים בישראל. 50% מהרציחות השנה היו ממה שנקרא המגזר הערבי. במאמר שכתבתי ביום ראשון ב'הארץ' אני פירטתי את הנושא. ערביי ישראל או פלסטינאים, או איך שנקרא להם, מהווים 21% מהאוכלוסייה בישראל, אבל מחצית מהנרצחות הן ערביות. משהו לא בסדר. אנחנו צריכים לטפל בזה, ולטפל בזה מהר. זה מגפה כמו קורונה. ואנחנו דורשים מימון לטפל במגפה, כמו שטיפלנו במגפת הקורונה. תודה רבה.

תודה רבה. אורית להב, מנכ"לית מבוי סתום.

צוהריים טובים. אני רוצה להודות לך ולאחל לך הצלחה רבה בתפקיד.

כמו שחה"כ דוידסון סיפר על נשים שמוטרדות בצבא, אז אצלי אחת העובדות במשרד סיפרה לי שהבת שלה מתבגרת. הן גרות במרכז העיר ירושלים, והיא מוטרדת אחת לכמה ימים, ברחוב, באוטובוס. עד שלכל אישה לא יהיה את המרחב הציבורי הבטוח, אז אנחנו רחוקות מאוד משוויון. אבל לא באתי לדבר על זה. באתי לדבר על נשים עגונות ומסורבות גט.

אני מנכ"לית של ארגון מבוי סתום, שעוזר לנשים עגונות, מעניק להן סיוע משפטי, סיוע רגשי, ונלחם למען הזכות של כל אישה להתגרש. ההפליה הממוסדת הכי קשה שקיימת היום בחוק היא בנושא הזה של נשים עגונות ומסורבות גט.

למרות שהיו תקופות של קפיצה אדירה בתחום עם חה"כ לשעבר עליזה לביא, חברתי, והצלחתן לעשות - - -

נכון, והייתה לי הזכות להיות העוזרת הפרלמנטרית שלה במשך כמה שנים, אז אני כמובן יודעת על כל העבודה שלה בתחום. אבל כל הפתרונות שמדברים עליהם מדברים רק על צמצום התופעה, ולא על מיגור מלא שלה. ויש לנו פה בעיה קשה בזכויות. בכל מדינה מערבית אחרת לנשים יש זכות להתגרש, הן לא תלויות בגבר שישחרר אותן. ורק אצלנו הזכות הזאת נרמסת ברגל גסה כבר עשרות שנים. ועד שלא יהיה פה שינוי משמעותי בתפיסה, אנחנו נמשיך לראות נשים שנאבקות עבור החופש הכל-כך בסיסי הזה.

ברמת הצרכים המיידיים והדחופים בנושא הזה, אנחנו צריכות, קודם כל, לפעול להצעת חוק להפקעת קידושין במקרים של אלימות חמורה. אנחנו יודעות שגברים, גם כשהם שמנסים לרצוח את הנשים שלהן - - -

אנחנו נקיים דיון ספציפי על זה וגם פגישת עבודה.

בסדר גמור.

אנחנו נעשה את זה מסודר. עכשיו לי יותר חשוב גם להכיר אתכן. אין הרבה הזדמנויות שכולן יושבות. אז מי שעומדת לדבר, נא להשתדל להישאר ברמת המאקרו, כי למיקרו נשאיר זמן, בתקווה שלא הרבה זמן כמו שחה"כ אלהרר בירכה אותי. ועדיין אנחנו נמצא את הזמן לצלול לתוך הנושאים החשובים הללו.

תודה רבה.

עו"ד גילי ורון מוויצ"ו, בבקשה.

צוהריים טובים. נעים מאוד, אני מנהלת את המערך המשפטי בוויצ"ו.

למה העומדות בראש הארגונים לא הגיעו?

הן נמצאות כאן גם.

אה, שלום. אני שמחה שאת כאן.

אני מצטרפת, כמובן, גם לברכות. גם ברכת הצלחה לך וגם ברכת הערכה רבה לחה"כ עאידה תומא סלימאן, חברה יקרה שהלכה איתנו דרך ארוכה ואני בטוחה שתמשיך.

ויצ"ו פעלה למען קידום נשים עוד מלפני קום המדינה ותמשיך לפעול למען קידום נשים כי זו המחויבות שלנו לנשים ולחברה הישראלית. אנחנו שואפות, כמובן, לעשות את זה בשיתוף פעולה עם כל ממשלה, מאתגרת ככל שתהיה, והממשלה הזו אכן מאתגרת מאוד.

מפאת קוצר הזמן, אני רוצה לגעת בארבעה נושאים רק ברמת המאקרו. אני אצטרף לנושא של מקצועות הצווארון הוורוד, וחברתי אפרת רותם מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים תרחיב – קמפיין שוויצ"ו הובילה במרץ האחרון במסגרת יום האישה. זה נושא שדנו בו כאן במסגרת הוועדה הזו, ולא יכול להיות מורד מהשולחן. זה נושא שאני חושבת שיש לו וחייב להיות לו קונצנזוס רחב, כי הוא נוגע לכולנו בכל אספקט של החיים.

אגב, ראינו שכשיש מאבק שמובל על ידי נשים – למשל, המאבק של המורים, זה שהשרה היוצאת יפעת שאשא-ביטון יחד עם יפה בן-דוד, יו"ר ראש הסתדרות המורים, הצליחו להוביל ולהשיג במאבקן – זה מורגש.

גם העובדות הסוציאליות שעשו את זה קודם לכן.

בוודאי. ענבל, ויש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות והן היו מפגינות.

אפרת תרחיב על זה. אבל כן, זה עובדות סוציאליות, זה מורות, זה מרפאות בעיסוק, זה כל התחומים שיש בהן רוב נשי.

אני רוצה בקצרה להזכיר את תיקון 18 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון שהובלנו כאן במסגרת הוועדה ושענת מימון מכירה היטב. זה חוק שנכנס לתוקף 15 באוגוסט האחרון, ולא מיושם. וזה חוק שלפתחה של הוועדה הזו לפקח עליו.

אנחנו נקיים על זה דיון.

נושא נוסף שאנחנו מובילות בשיתוף פעולה עם הקליניקות המשפטיות במכללה למנהל הוא נושא אלימות טכנולוגית. הצעת חוק שיזמנו וכתבנו יחד, וגם כאן במסגרת הוועדה הזאת קיימנו דיון חשוב ביוני האחרון.

למה את מתכוונת כשאת אומרת אלימות טכנולוגית?

אני מתכוונת לכל מופעי האלימות שהטכנולוגיה מסייעת להוציא אותן לפועל. יש לנו הצעת חוק כתובה, וכמו שאמרתי, היא נדונה כאן במסגרת הוועדה ביוני האחרון. זה נושא שגם אותו אפשר למסגר באופנים רבים. היה אתמול יום מצוין בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה, שעסק גם הוא בסופה הטכנולוגית והדגיש והדגים את הרלוונטיות של הנושא הזה.

משפט אחרון, בבקשה. אני רוצה לאפשר לעוד נשים.

הנושא האחרון הוא הנושא של ילדים חשופים לאלימות שגם לו יש ממשק לנושאים רבים שעלו כאן והועלו מזוויות שונות. זה נושא שאנחנו בוויצ"ו עוסקות בו רבות, בשלל אספקטים, וגם עליו אנחנו נשמח לקיים דיון ספציפי. תודה רבה והמון הצלחה.

תודה רבה. מיכל מטס-ליטמנוביץ, מנכ"לית עבודה שווה, בבקשה.

כבוד יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, חברות וחברי כנסת נכבדים, חברות וחברים יקרים, אני מיכל מטס-ליטמנוביץ, מייסדת ומנכ"לית שותפה של עבודה שווה, לקידום שוויון מגדרי בשוק התעסוקה והתו השווה לארגונים.

אני מבקשת ממך ובטוחה שכך תעשי, לסייע בהעברת תקציבים מגדריים, להוביל ולסייע בחקיקה למען שוויון מגדרי, וחשוב לא פחות, לוודא שישנה אכיפה; לפעול ולקדם על מנת שיהיה ייצוג שוויוני של נשים גם בקרב נושאי תפקידים במשרדי ממשלה, בחברות ממשלתיות ציבוריות ופרטיות. אני מבקשת ממך, ואף מפצירה בכל הנוכחות והנוכחים כאן וגם מחוץ לוועדה החשובה הזו, לעבוד בשיתוף. חברי וחברות קואליציה ואופוזיציה מכל הקשת הפוליטית, המטרה חשובה יותר מכל מפלגה.

אני מבקשת גם שנמשיך יחד את יוזמת משרד הכלכלה והשרה לשעבר אורנה ברביבאי, בהקשר לפורום הרב-מגזרי לתעסוקת נשים. חשוב מאוד שנמשיך את היוזמה הברוכה הזאת.

אני דיברתי השבוע עם מנהלת זרוע עבודה, תאיר איפרגן, איך שנכנסתי לתפקיד. אני בטוחה שאנחנו נדע יחד איתה למצות זכויות, להוביל מהלכים, כמובן, בתיאום עם השר הרלוונטי, שר הכלכלה הנכנס.

כי התבצע כבר לא מעט, וזה רק להמשיך בעצם את הדרך. ואני כאן לסייע גם לך וגם לכולכם, יחד עם לא מעט אנשים טובים ונשים טובות בתחילת ואמצע הדרך. עבודה רבה עוד לפנינו, אז תודה רבה.

תודה. עו"ד חיה מנע, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו מכירות הרבה שנים, מהפעילות בלשכת עורכי הדין, מהחטיבה החברתית, ואני יודעת שהנושאים החברתיים הם בדמך ובנפשך. ואני בטוחה שהמינוי הזה מתאים לך ושאת תעשי דברים טובים בוועדה.

אני חברה מתמידה בישיבות האלה של הוועדה כבר הרבה מאוד שנים. התחלתי עם עאידה תומא סלימאן, ואחר כך עם עודד פורר, ועכשיו איתך. וגם בעבר, כמובן, השתתפתי בישיבות נוספות כאשר המטרה שעומדת בפניי תמיד היא להשמיע את קולן של הנשים העצמאיות בישראל.

דיברו כאן על מצב של חופש כלכלי, דיברו כאן על עצמאות, על חוסן נפשי, על היעדר אלימות, על הרבה דברים שאנחנו שואפות ושואפים עבור הנשים. וזה מתחיל ונגמר בביטחון עצמי, באפשרות להתפרנס, להיות עצמאית, והכל קשור. אישה עצמאית, אישה שמתפרנסת, שיש לה יכולות כספיות נפרדות משל בן הזוג שלה, שיש לה עסק, שיש לה הערכה עצמית וביטחון עצמי, יהיה לה כוח ועוצמה לעזור גם לנשים אחרות. אלימות ואלימות כלכלית הן נגע שהוא בכל רמות האוכלוסייה ובכל הבתים, לצערי. אי אפשר לשים את האצבע, אבל עדיין זה מקטין את הסבירות שהאישה הזאת תישאר באותו מקום פוגע כי היא יודעת שיש לה אפשרות בחוץ גם בזכות עצמה.

לכן, צריך להבין שלעובדה שאין היום רשת ביטחון סוציאלית לנשים עצמאיות, כפי שאין גם לגברים עצמאים – אבל אישה מלכתחילה מגיעה ממקום שהוא הרבה יותר קשה, מקום שהיא הרבה יותר זקוקה לרשת ביטחון סוציאלית. אני אתן לכם דוגמה אחת של משהו שאני רוצה לקדם ומקדמת הרבה מאוד זמן זה הנושא של טיפולי פוריות. אנחנו מדינה שמעודדת ילודה, מעודדת רצון שנשים יביאו ילדים וכמה שיותר, ויש נשים שלא יכולות ללדת. אם היא שכירה אז יש לה אפשרות לקבל טיפולי פוריות, ויכירו לה בכך, זה לא ייחשב לה כימי היעדרות מהעבודה. יש לה 40 ימים בשנה. זה לא קיים לגבי עצמאית.

קחו לכם דוגמה של אישה עצמאית שעוברת טיפולי פוריות ומעסיקה עבודת שכירה שעוברת טיפולי פוריות, רק לאחת מהן יכירו. אחת מהן תצטרך למצוא מחליפה בעסק העצמאי שלה, וגם לממן את העובדה הזאת שהיא רוצה להביא ילדים לעולם. זו הפליה. אני לא מכירה דרך אחרת לכנות את הדברים האלה, וזו דוגמה הכי קיצונית שאני יכולה להביא, אבל יש דוגמאות נוספות.

וזה עולם ומלואו בשביל אותן נשים שרוצות להביא ילדים לעולם.

נכון. אני רק רוצה לומר כמה דברים ממש קטנים.

קודם כל, העניין הוא שיש הרבה מאוד הצעות חוק שניסינו לקדם במהלך השנים בלהב. חלקן עברו, כמו הכרה בעובדה שנשים אחרי לידה יכולות לקבל דמי לידה, ולא ישללו מהן אם הן מבקרות בעסק שלהן. אבל יש דברים כמו העלאת גיל פרישה לפנסיה, שהתחשבו בכולן, בדקו איך זה משפיע גם על עקרות בית, ולגבי עצמאיות, לא בדקו איך זה משפיע עליהן. כמובן שלאישה עצמאית הרבה פעמים אין פנסיה או שיש לה פנסיה הרבה יותר נמוכה משל שכירה.

המסר שלי היום צריך להיות מאוד חשוב. אני מבקשת שבכל דיון שבו בוחנים השפעה של חוק או מעלים סוגיה, תבחנו גם לגבי נשים עצמאיות.

אז אני רוצה לבקש ממך משהו. אני בטוחה שזה קיים, אבל תרכזי לנו את כל הנקודות, החסמים והאתגרים שיש לנשים עצמאיות, ואנחנו ניקח את זה וגם אם נדע לעבוד עם הנקודות שתעלו. גם אם לא נשיג את ה-100%, אנחנו נמקד ונראה איך אנחנו עושים ביחד עם להב.

וממש בקצרה, פנינה - - -

אני לא יכולה, לא יכולה. אני מבקשת, זה פשוט בא על חשבון מישהי אחרת. ד"ר הדס בן אליהו עדיין כאן? רציתי שהיא תסכם עם המדד, אבל אנחנו ביום כזה שהתגלגל ולא הצלחנו לתת ביטוי לכולם. אבל נעשה דיוני עבודה, כמו שאמרנו.

עובדת סוציאלית אפרת רותם מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, בבקשה. ואני מבקשת שניצור קשר עם ד"ר הדס על המדד, ואני אאפשר להם כי זה יצא רק בשבוע האחרון הוא מדד חשוב ביותר.

צוהריים טובים, אני עובדת סוציאלית ועו"ד אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. יושבת לידי עובדת סוציאלית טלי הרן, פעילה באיגוד. היתרון והחיסרון בלסכם את הדיון זה שכל הברכות כבר נאמרו, וזה נשמע כמו כללי הטקס, אבל בלב מלא ואמיתי אני רוצה לברך אותך, היושבת-הראש, על המינוי והמון הצלחה.

תודה רבה.

הוועדה הזאת לאורך השנים הייתה תמיד בית עבורנו, העובדות הסוציאליות, עבור השירותים החברתיים בישראל.

כך היא תמשיך להיות, גם אם יהיו דברים שאנחנו נתווכח עליהם.

חד משמעית.

הדבר שהכי חשוב לי להציף היום זה את מה שאמרו קודמותיי גלי עציון וגילי ורון בנושא הצווארון הוורוד. יש משבר חוצה מקצועות, והמאפיין המשותף של כולם הוא שהם מקצועות נשיים; אם זה סייעות, גננות, מורות, אחיות, קלינאיות תקשורת, וכמובן עובדות סוציאליות שעליהן אני יודעת להעיד בצורה הרבה יותר מעמיקה. בכולם יש מגמה מדאיגה מאוד של נטישה. היא הואצה בצורה קיצונית בגלל הקורונה. בעבודה סוציאלית, למשל, בין 2019 ל-2021, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גידול של פי 1.5 במשרות הפנויות במשק. זאת אומרת, משרות שכבר קיימות ואף אחת לא מוכנה להגיע ולאייש אותן.

זה קשור להרבה סיבות. זה קשור לשכר, זה קשור לעומסים. למשל, בעבודה סוציאלית העומסים הם כל כך קיצוניים שלפי סקר שעשינו באפריל האחרון, לעובדת סוציאלית שעובדת עם נשים נפגעות אלימות במשפחה, יש 9 דקות ו-50 שניות בשבוע לאישה.

כמה תיקים בממוצע? אני זוכרת שזה היה 250, ואחר כך זה עלה ליותר.

זה משתנה. זה משתנה לפי רשויות ולפי תחומים. לא במקרה, ככל שהרשות מצב כלכלי מוחלש יותר, ככה העומס גדול יותר. והתוצאה היא שנשים נפגעות פעמיים. נשים נפגעות כשהן עובדות במקצוע והן צריכות להידרש לעבוד בתנאי העסקה לא סבירים, ונשים נפגעות גם כשהן צריכות לצרוך את השירותים. אם אין גננת בגן, הנפגעת הראשונה היא האימא שהאחריות על הטיפול בילד היא עליה. אם אין שירות ציבורי שיודע לתת מענה לנשים במצבי מצוקה ובצומתי משבר בחיים לנשים מוחלשות – מי שיש לה כסף תמצא את השירות הפרטי שגדל וצומח, ומי שאין לה נשארת בשירות הציבורי שקורס. ושוב, הנשים הן הנפגעות הראשיות. ולאחר מכן, כמובן, גם הילדים שנפגעים כתוצאה מאותה פגיעה בנשים שלא מקבלות את הטיפול. תודה רבה.

תודה רבה. שני דוברים אחרונים. הגענו לסוף. רחל סוויסה, מנשים עושות שלום. ולאחר מכן נאפשר לדני גיגי, אם זה רלוונטי.

רק מילה על דיור ציבורי.

בסדר גמור. ועדי אגסי, אחרונה חביבה.

אני חייבת לצאת.

עדי, זו בחירה שלך.

יש לי ילד להוציא מהגן. מה לעשות?

באיזו שעה את צריכה להוציא אותו?

ב-13:15.

אז אנחנו ניתן לעדי להיות לפני שניכם. בבקשה, עדי.

נעים מאוד. אני מייצגת את ארגון בונות אלטרנטיבה. הי פנינה, אני מאוד שמחה שקיבלת את התפקיד הזה. אני אציין שפנינה הייתה המנטורית שלי בעבר, בבית הספר לפוליטיקה.

מנטורית גרועה, אבל תודה שאת מפרגנת.

מנטורית נהדרת, והנה אני כאן. אני גם מחזיקה עט של בית הספר לפוליטיקה. אני אדבר בגדול על קבוצת בונות אלטרנטיבה.

אנחנו קבוצת לחץ אקטיביסטית של נשים בכירות במשק ובחברה הישראלית. אנחנו פועלות ביחד כדי לקדם גם שוויון מגדרי וקידום נשים וגם מאבק באלימות נגד נשים. יש הרבה חברות ארגונים כאן שהן חברות בבונות אלטרנטיבה, ואנחנו התחלנו אחרי האונס של הנאנסת באילת, מי שזוכר, שם התחיל הזעם. ומאז אנחנו פועלות ביחד לתמוך בהרבה מאוד מאבקים ולקדם מאבקים. למשל, המאבק לשכר שווה שעשינו יחד עם מיכל, השוואת תנאי נבחרת הנשים בכדורגל לתנאי נבחרת הגברים, החמרת ענישה בהרבה מאוד מקרים, כמו האונס במלונית הקורונה והאונס שביצע יובל כרמי, השחרור המוקדם של אלון קסטיאל, ועוד הרבה מאוד מקרים; פתיחת הערר של התיק של אייל גולן, גם זה מאבק שלקחנו בו חלק.

כבר עלו כאן כל ההצעות שהקואליציה הנוכחית מתחילה להעלות. ציינתי פה כמה מקרים של החמרת ענישה של פוגעים מיניים, למשל, כל ענישה קלה של פגיעה מינית, זה אחד הנושאים הבעייתיים במדינת ישראל. יש לנו היום מפלגה בקואליציה ששמה לה למטרה להילחם בתלונות שווא, לדוגמה, ומאידך, היא מוציאה הצעת חוק להחמיר ענישה של פוגעים מיניים כשמדובר בפגיעה על רקע לאומני בלבד. אבל אם זה לא על רקע לאומני, אז לא צריך להחמיר, זה בסדר. מה שמראה לנו שבעצם מה שאכפת להם זה לא הנפגעות, אלא הרקע שממנו זה מגיע, או כמו שאמרה מישהי: אם מישהו אונס אותך, תקווי שהוא ערבי כדי שהוא יקבל עונש חמור.

אז אנחנו מבינות כאן כמה המאבק שלנו ביחד עכשיו הרבה יותר חשוב. הרמנו לאחרונה את קואליציית ארגוני הנשים שמורן דיברה עליה קודם. אנחנו נפעל ביחד ללא קשר לשיוך פוליטי כזה או אחר, או מגזרי כזה או אחר. המאבק שלנו ביחד חשוב מאוד. מיכל שיר גם דיברה על זה קודם. ההצעות שעולות, גם אם הן לא יעברו, בסופו של דבר, הן כן יוצרות שיח מרכזי ומגיעות לשיח המרכזי, וזה נותן אווירה מסוימת, וחייבים להילחם בזה, כל אחת מהמקום שלה, ולדבר היטב נגד כל הניסיונות האלה להפחית אותנו. זה לא משנה מאיפה הגענו ומה המגדר שלנו, אנחנו זכאיות לאותן זכויות כמו כל אחד אחר, בין אם אנחנו מהמפלגה זו או אחרת, או מהמגזר הזה או השני. ואני מקווה שנצליח לעבוד יחד בשיתוף פעולה גם בקדנציה הזו ונקדם יחד מאבקים טובים.

תודה רבה לך, עדי. אמרת אמירה מצמררת מאוד שפוגשת אותי בהרבה מאוד מקומות. לפעמים כשנרצח ילד, והשבוע נרצח ילד בן 15, אני ישבתי ופשוט התפללתי שזה יפתח את המהדורות, וזה לא פתח. ובעיניי, זה רק כי הוא ילד אתיופי. אם זה היה ילד אחר בן 15 שנדקר מתחת לבניין שלו, ואם מסתכלים עליו היטב רואים בייבי-פייס – ילד שאיבד את חייו. וזה מתחבר בדיוק למה שאמרת על הענישה.

ככתבת משפט לשעבר, כמי שישבה רבות בדיונים, לא בגלל העבודה, פשוט כי היה לי חשוב מאוד לראות את הפערים בגזרי הדין – זה היה מטלטל. זה מטלטל וזה ממשיך לטלטל. ואנחנו צריכות לדאוג שההפליה שקיימת במקומות אחרים לא תפגע בזכויות נשים, אבל בסוף אם אנחנו קושרים הכול, שוויון הוא שוויון. ואם יש הפליה כלפי נשים, היא תפגע בסוף בהפליה כלפי שחורים, ואם כלפי שחורים, אז גם כלפי להט"ב ואחרים, וזה מעגל אחד גדול של יכולת לראות צדק ויכולת לראות שוויון, ושהכול בסופו של דבר קשור זה בזה.

רונית לב-ארי היקרה, שמובילה הרבה שנים מאבקים חשובים, מעמותת בית רות לנערות, בבקשה.

תודה רבה. כמובן, אני מצטרפת לברכות. אני שמחה מאוד על המינוי שלך, וכששמעתי הרגשתי שזה מינוי נהדר.

אני מאוד מקווה שהוועדה תיתן מקום לנושא של נערות וצעירות בסיכון. בתקופת הקדנציה של חה"כ פורר כיושב-ראש הוועדה, הייתה ועדת משנה לנושא של נערות וצעירות בסיכון. ואיך שהוא זה קצת התמסמס, כי הבנתי שוועדת משנה זה לא משהו שהוא קבוע ונשאר. אולי היושבת-ראש תחליט - - -

או שנקים ועדת משנה או שנדון בה בעצמנו.

בדיוק. לנושא של נערות בכלל, ונערות בסיכון בפרט, מכל המגוון של התרבויות והמגזרים, אני חושבת שהוועדה הזו היא אכסניה חשובה מאוד, גם לנשים צעירות בסיכון, ובעיקר אימהות צעירות בסיכון, ורותי דיברה קודם על המורכבות. אלה נושאים חשובים מאוד. אני מקווה ואני בטוחה שאת תיתני להם מקום.

נרים את הכפפה בעניין הזה. זה נושא חשוב מאוד. תודה ששמת את זה על השולחן, ובהחלט ניתן לזה מענה בוועדה, בין אם בוועדת משנה ובין אם כאן במליאה העיקרית.

רחל סוויסה, מנשים עושות שלום, בבקשה.

תודה רבה.

תודה לך. ובכלל תודה לכולכן שהמתנתן בסבלנות. זה לא מובן מאליו. ויתרה מכך, אני חייבת לומר עוד דבר מעודד מאוד. בפעם ראשונה נכנסתי לכנסת ב-2013, ופתאום שלמעגל של האקטיביזם עבור
זכויות נשים נכנסו הרבה מאוד נשים צעירות והרבה מאוד פרצופים חדשים. וזה מצוין. בבקשה, רחל, וסליחה שקטעתי אותך פעמיים.

יושבת-ראש נכבדה, קודם כל, ברכות על המינוי ואיחולי הצלחה.

אני מייצגת את נשים עושות שלום, תנועה של 47,000 נשים, וגם כמה גברים, מכל שדרות החברה. מטרת התנועה כינון הסכם עם הפלסטינים בהשתתפות מלאה ושוויונית של נשים בכל שלבי התהליך, בהתאם להחלטה 1325 של מועצת הביטחון שישראל אימצה, דרך אגב, אבל לא מיישמת, כפי שאנחנו דורשות גם השתתפות נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ובאלה המדיניות-ביטחוניות בפרט.

אני מזכירה את הבחירות למועצות המקומיות שיתקיימו מתי שהוא בסתיו. ומאוד חשוב שכולנו נהיה מודעות לזה וגם נקדם נשים לעניין של המועצות המקומיות. ראינו היום בבוקר דוגמה של אישה שהייתה ראש מועצה מקומית, וכיום היא חברת כנסת. מצטערת, אני לא זוכרת את שמה.

מטי צרפתי הרכבי.

אני מתכוונת לעשות דיון שבו נזמין את כל המנכ"לים של כל המפלגות. כפי שאתם יודעים, הקשר במערכת הבחירות בין המפלגות הארציות להתמודדות המוניציפלית היא מימון. אני חושב שצריך לקרוא למפלגות שנמצאות כאן בבית הזה, לדעת לעמוד מאחורי נשים, נשים שיש להן מסוגלות, כישורים ורוצות לרוץ, ולדעת לתת להן את הדחיפה הנכונה. זה מתחיל כבר עכשיו בשלבים האלה שכולם מנהלים משאים-ומתנים.

לבסוף, אני רוצה לומר שיותר מנשמח להמשיך לשתף פעולה עם הוועדה, כמובן, ועם ארגונים שנציגותיהן יושבות כאן, והכול בהתאם לעניין. האתגרים רבים, ורק בשילוב ידיים נצליח. תודה.

תודה, רחל. דני, הגענו אליך. בבקשה, ואז אני אסכם.

אני דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. האמת היא שלא התכוונתי לדבר. באתי להקשיב ושמעתי שדיברו על הדיור הציבורי.

קודם כל, הוועדה הזאת הייתה בית בשבילנו, ואני מקווה שהיא תמשיך להיות בית בשביל המאבק של הדיור הציבורי. תמיד היה פה קשב וממש רצון לסייע. אני רוצה להגיד שני דברים, שלדעתי, הם על סדר היום והם חשובים ממש.

מאבק הדיור הציבורי הוא מאבק של נאבקות, והרבה מאוד הן נשים הסובלות מההזנחה של הדיור הציבורי בישראל. נתנו פה את מקרי הקצה של נשים שסובלות מאלימות, ואני חושב שזה מפוצץ פשוט שבמדינת ישראל עד היום אין קריטריון זכאות לאישה שסובלת מאלימות. זאת אומרת, היום אישה שסובלת מאלימות לא זכאית לדיור ציבורי כאישה שסובלת מאלימות. זאת אומרת, אם היא רוצה לצאת מהבית שלה בגלל שהיא סובלת מאלימות, אין לה לאיפה ללכת, אין פתרון.

הפתרון היחידי שמקצה המדינה לנשים שסובלות מאלימות, על פי דוח של הכנסת שיצא לפני כ-8 חודשים, זה 700 עד 1,200 שקלים שניתנים לה כדי שתלך ותמצא דירה בשכירות. רוב הנשים האלה גם לא מוצאות דירה בשכירות, כי אין דירות בשכירות ב-700 עד 1,200 שקל, ואז הכסף הזה הולך לאיבוד.

אבל זה רק הקצה. הבעיה הגדולה היא קריטריונים לזכאות, שהם פוגעניים כלפי נשים. נשים שמקבלות מזונות לא זכאיות לדיור ציבורי. נשים שיש להן שני ילדים לא זכאות לדיור ציבורי. אומרים להן, תעשי עוד ילד.

מה זאת אומרת?

לא. יש קריטריונים. זה לא בהכרח שנשים שמקבלות מזונות לא זכאיות.

במדינת ישראל אישה שמקבלת מזונות לא זכאית, בהגדרה, לדיור ציבורי. היא לא יכולה לקבל דיור ציבורי.

מה?! בגלל מזונות היא לא יכולה להיות זכאית?

כן, חד-משמעית. וזה הגיע גם לבית המשפט.

זה לא משהו שידעתי. אגב, יש הרבה מאוד דירות ריקות. אני אומרת לך את זה כשרת העלייה והקליטה לשעבר.

נכון.

הלכנו למהלך של שיפוץ לא מעט דירות לצורך קליטה מסיבית של עולים חדשים, שפשוט לא היה להן דורש.

הזנחה פושעת.

לא, לא. אני אומרת לך את זה כדי שתעשה עם זה משהו. לא כדי שתגיד שזה הזנחה פושעת. זה נכון לא במרכז הארץ, אבל הפריפריה נהדרת, וצריך לראות איך מזרזים את איוש המקומות, במקום להגיד שלא מוצאים מי שרוצה לגור. אני לא מאמינה בדבר הזה. אני פשוט לא מאמינה בדבר הזה. תודה רבה לך.

לסיכום, אני רוצה להודות לכם על כנס מעורר השראה בתקופה של דאגה גדולה. אני חושבת שהתקופה הזאת מעמידה את כולנו במבחן ביכולת לשמור על הרצף ההיסטורי בהתקדמות מעמד האישה וזכויות נשים במדינת ישראל, אבל לא רק – גם בהבנה וביכולת שלנו לשתף פעולה אחת עם השנייה מבלי שאנחנו בודקות מאיזה צד של המתרס אנחנו; הבנה ועמידה במבחן היכולות שלנו ואיך היכולות שלנו יבואו לידי ביטוי בפעולות מול הממשלה, מול מקבלי ההחלטות, מול חקיקה, מול מציאות, ובטח מול היכולת שלנו לראות את הנשים שזקוקות לנו. יש הרבה עבודה.

אני ישבתי בבית ודאגתי כי לא ידעתי איזה דיונים – ככה אני, קודם כל, אני נלחמת, אחר כך משיגה, ואז אומרת, יואו, עכשיו איזה דיון אני אעשה ואיפה. ופתאום אני קולטת שיש פה חדר שכל החוכמה נמצאת בו, ופה יש הרבה מאוד חוכמה. יש כל כך הרבה עבודה, דלית היקרה וכל צוות הוועדה. ואם 20% מהדברים שאמרנו נצליח לעשות, זו תהיה הזכות של כל אחת ואחד מאיתנו. אז מפה אנחנו יוצאות לעבודה.

הוועדה הזאת היא הבית שלכם. אני אומרת לכם, וזה לא יהיה רק דיונים בוועדה. בסוף אנחנו לא נסתפק בדיבורים. אנחנו נצטרך גם לדעת לשלב כוחות בכמה וכמה חזיתות וזירות.

תודה רבה לכם ותעקבו אחרי סדר-היום. הכול כאן נגיש מאוד, וגם אני מונגשת על ידי דלית בכל מה שצריך. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.