פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



3
ועדת הכספים
09/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת כספים
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ג (09 בינואר 2023), שעה 12:00

הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2023, בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אחמד טיבי
מיכל שיר סגמן
משה סלומון
יצחק קרויזר
יונתן משריקי
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר

ענת גואטה - יושבת ראש, רשות לניירות ערך

עודד שפירר - מנכ"ל, רשות לניירות ערך

רן ריפולד - חשב, רשות לניירות ערך

נועם כץ - סמנכ"ל, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - יועץ בכיר ליו"ר הרשות, רשות לניירות ערך

אילן פלטו - מנכל, איגוד החברות הציבוריות

ליאור וינשטיין - חוקר, האוניברסיטה העברית

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2023, בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. חבר הכנסת טיבי בבקשה.

מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת. במשך השנה האחרונה עסקנו בנושא נתיחת גופות בשבת במכון אבו כביר. זה נושא כאוב, מאוד חשוב לנו, חבר הכנסת אוסמה סעדי ואני נפגשנו עם הנהלת משרד הבריאות, עם השר חמד עמאר, עם אגף התקציבים ובסופו של דבר הוחלט לעשות פיילוט של שנה אחת. בימים האחרונים הודיע לנו מנהל המכון ד"ר קוגל שהפיילוט הסתיים בנובמבר. הוא חודש למשך חודש והסתיים ב-1 לינואר מבחינתו, הוא הודיע לנו שהתקצוב הסתיים. לכן בשישי השבת האחרונים שתי גופות לא נותחו, מתאונת דרכים ומוות ברכב אילת.

שוחחתי אתך לפני מספר ימים, הזכרתי לך את הפעילות המשותפת שלנו בנושא. שוחחתי עם מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס משה בר סימנטוב ושוחחתי עם אגף התקציבים שהודיעו לי ששום תקציב לא הופסק וזה יחודש, אבל זה על בסיס מיקור חוץ. הזכרתי להם את הפעילות שלנו להקים שלוחה של אבו כביר בנצרת, שלא תפגע בעבודה בשישי שבת באבו כביר ותהיה שלוחה נוספת.

אני רוצה לשמוע ממך אם עשית מגעים בנושא. הזכרתי את השר עמאר, שאוסאמה סעדי ואני נפגשנו אתו במשרד האוצר על הפעילות של אבו כביר בשבת. אז דברנו על 15 מיליון שקלים אבל הוחלט על פיילוט של 3.5 מיליון שאבו כביר אומרים שהסתיימו והם רוצים לחדש. אגף הכספים שלא הפסיקו שום מימון.

אנחנו רוצים שהדבר הזה יימשך בשישי שבת ואין מניעה שנמשיך את המאמצים. אגב, התקיימו מפגשים משולשים עם פרופסור פהד חכים מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, ד"ר קוגל וחבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, כארבעה מפגשים כשהאחרון היה רק לפני שבועיים.

תודה רבה לך חבר הכנסת טיבי. דיברתי עם מנכ"ל משרד הבריאות אתמול, שוחחתי גם עם אגף התקציבים, תמונת המצב בסופו של דבר היא שהמדינה גדלה, מספר התושבים גדל והמכון לרפואה משפטית באבו כביר לא עונה על כל הצרכים של הנפטרים. הצעתי גם במליאת הכנסת וגם בשיחות שהיו לי על העניין הזה, להקים שלוחה של המכון לרפואה משפטית בבית החולים בנצרת, שהוא בית חולים שיכול וצריך לעבוד בשבת. זה גם מקל על המכון לרפואה משפטית וגם נותן דחיפה לבית החולים בנצרת, שגם על זה דברנו בהקשרים שונים ואם מסתכלים על מכלול הדברים, זה הפתרון.

לצערי הרב בשנה שעברה זה לא נעשה והעניין לא התקדם. הפיילוט יימשך. אין בעיה תקציבית, כמו שאמרת, זה נכון. יש בעיה אחת שצריך לקחת בחשבון והיא שאין מספיק רופאים משפטיים כפי שהם קוראים להם. רופאים שנמצאים בתחום של הפתולוגיה והרפואה המשפטית.

זה תחום סגור, הם סגרו את זה ובגלל זה אין לנו מספיק. אפילו בירדן יש להם יותר רופאים מאשר אצלנו בתחום הזה. הם סגרו את הנושא.

חבר הכנסת עמאר, אני מעלה את הדברים, לא הזנחנו את זה, זה נושא שטופל כל הזמן. צריך לפתור את הבעיה ואם יש מחסור ברופאים מהסוג הזה אז גם לזה צריך למצוא פתרון. אין מצב שלא יימצא פתרון. לצערי הרב עד היום לא נעשה מספיק, צריך לראות את מכלול הדברים ואת התמונה כולה. אני משבח אותך, חבר הכנסת טיבי, על הפעילות שלך בנושא, היא חשובה מאוד. נכנס עכשיו שר בריאות חדש עם יכולות גבוהות מבחינת הכישורים שלו, נכנס מנכ"ל שמכיר את המערכת ואני מוכן שנציע להם יחד את הדבר הזה ולהתקדם אתו.

במקביל לנצרת, הכוננויות בשבת לטיפול בגופות של ערבים ימשכו.

רק להזכיר שהייתה העברה תקציבית של משרד הבריאות למכון לפני כשבועיים, העלינו את זה בפניהם, הם אמרו שיש המלצה והם יעבירו את זה לשר הנכנס.

כי אישרנו אז את התקציב לנושא.

אני לא מדבר על התקציב אלא על עצם ההמלצה על בית החולים בנצרת והם אמרו שיעבירו את ההמלצה.

זה ייקח שנתיים שלוש.

זה ייקח יותר משנתיים שלוש, לפחות חמש שנים כי יש מחסור ברופאים. יש במכון באבו כביר רופאים שיכולים לתת את זה בשישי שבת.

מה שחשוב זה עד אז.

עד אז צריך שזה יימשך. זה בר ביצוע. זה מצריך מחשבה, אבל זה פותר בעיה ועושה שכל.

אני רוצה להזים את השמועות הפוליטיות, האם יש מישהו שביקש לסגור את המכון בשבת מפני נתיחת גופות של ערבים?

לא היה ולא נברא.

חשוב שהעמדה שלכם תאמר.

זה פיקוח נפש.

זה לא פיקוח נפש.

אצל הערבים זה פיקוח נפש. אצל הערבים, להחזיק גופה מיום שישי עד יום ראשון זה פיקוח נפש. אצל הערבים ואצל הדרוזים זה פיקוח נפש, טיפלתי בזה כל שבת כשהייתה שם גופה.

אני אגיד למה הוא מתכוון, למשל אם נרצח ערבי בשישי בבוקר ואומרים לו לחכות עד יום ראשון, אז זה יוצר מתיחות בישוב, במשפחה, בין קבוצות שונות וזה מסוכן לפעמים.

ברור לגמרי. חבר הכנסת חמד עמאר מאז שאני יושב-ראש היה סיכום שוועדת כספים לא פוסקת הלכות מה פיקוח נפש ומה לא פיקוח נפש.

אמרתי שאצל הערבים זה פיקוח נפש, לא אמרתי אצל היהודים. גם לערבים יש פיקוח נפש.

אבל אצל הערבים לא צריך פיקוח נפש, הם יכולים לעשות את זה, זה לא נוגע לעניין פיקוח נפש. אני מסכים עם הדברים שהכול יימשך וצריך למצוא לזה פתרון.

צריך למצוא תקציב להתמחויות של רפואה משפטית בנוסף. לצד הכוננויות שדיברנו עליהם שימשכו, יש מחסור במתמחים והתמחויות לגבי העתיד.

אין להם אופק להתקדמות וגם מה שמשלמים להם עכשיו, הם יכולים לעשות את זה בשר"פ וזו אחת הבעיות הגדולות. צריך לעזור למכון.

לכן אנחנו תומכים במכון ורוצים לעזור בתקצוב. זו הסיבה שנפגשנו בזמנו עם השר חמד עמאר.

תודה רבה לך. אני מבקש הודעה אישית. ראיתי את המכתב של ראשי הרשויות נגד ההסכמים בהם ילדים חרדים לא יקבלו את ההשוואה לילדי החינוך הממלכתי. קראתי את המכתב וקשה להאמין: "אנו מתנגדים נחרצות להעברת תקציבי גפ"ן הרשותיים", תקציב הסל הרשותי, העלינו את זה כאן בישיבה. זה לא מגיע לילדים החרדים. מדובר על שני מיליארד שקלים שלא נמצאים בכלל בתקציב של החינוך החרדי. עוד הם כותבים: "לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת". לא הייתה שום בקשה כזאת, אני לא מכיר אותה. להפך, ביקשנו לגבי קבוצות שיתוקצבו רק ב-55%, או ב-75%, בוודאי לא העדפה של אוכלוסייה אחת על פני אחרת.

אחרי זה הם כותבים על הנושא של הבינוי באישור הרשות המקומית, כאילו אפשר לבנות בית ספר ברשות מקומית בלי אישור של הרשות המקומית. הם כותבים על הנושא הזה שיש חסר עצום של מבנים ושל כיתות. אנחנו יודעים, אנחנו חיים בתוך עמנו, הילדים החרדים סובלים עוד יותר מאחרים, אז מה הם רוצים? שלא יבנו?

"לא נסכים ליצירת מסלול עוקף כלפי תושבנו", כאילו הילדים החרדים הם לא תושבים שלהם? לא משלמים שם ארנונה, היטלים, מסים עירוניים ולא שום דבר? עד כאן בסדר, אני עושה מסיבת עיתונאים ואני אעלה את העניין הזה. אבל מה שמפריע לי, שאני רואה את החתימות, אני לא מדבר על רבים שהתקשרו אלי מראשי הערים ואמרו שלא ידעו שזה הנושא, הנושא היה אחר, הכותרת הייתה אחרת, כותרת הייתה "הפקעת סמכויות". יש רשימה ארוכה של ראשי ערים ערביות שחתומים על המכתב הזה. מישהו יכול להסביר לי?

זו סולידריות של ראשי רשויות.

סולידריות? מאה אחוז, אז הסולידריות הזו גם תהיה אתי.

אתה מתנגד ליהודים או לערבים?

אני לא מתנגד לשום דבר. הם באו אלי, יבואו ראשי הרשויות האלה ואני אגיד להם - - -

אני רוצה לדון לכף זכות את ראשי הרשויות הערביות, אולי בגלל שזה היה כתוב בעברית הם לא הבינו את זה? אני לא מאמין שהם נמצאים בתוך הדבר הזה. הרי כשפוגעים בהם אנחנו באים ונלחמים בשביל הזכויות שלהם כמו שנלחמים למען הזכויות שלהם כמו שאנחנו נלחמים למען הזכויות שלנו.

ההסכמים הקואליציוניים לא בדיוק מגלים אמפתיה לערבים.

אבל אתה יודע מה קורה בנושא החינוך.

איפה הטעות של ראשי הרשויות הערביות? אתם, נציגי הציבור הערבי בכנסת, באים לכאן בצדק ומקבלים ממני את מלוא הגיבוי למלחמה בשביל החינוך הערבי שמופלה לרעה וכו'. פתאום אומרים שאתם לא מסכימים לעניין הזה? הם לא מדברים על הסכם קואליציוניים על נושאים שונים אלא על נושא החינוך, מה שאנחנו נלחמים, אנחנו אומרים שגם לערבים מגיע אותו דבר.

אנחנו נלבן את זה יחד.

כדאי שתלבן את זה. אני סומך עליך. אני לא מדבר על היהודים, שזה בכלל - - -

אתה רואה את אותם ראשי רשויות שחתומים פה, עוד פחות משנה יש שנת בחירות, הם יבואו על ארבע לחרדים שיעזרו להם. הרי אנחנו יודעים איך זה הולך, הם יגידו שהם דואגים בעיר שלהם לכל החרדים, כולם בשוויון, הכול בסדר. הם חושבים להשתמש בנו, אנחנו טובים להם בפתקי הצבעה שאנחנו מכניסים לקלפי. אז ראשי הרשויות צריכים להבין שהם צריכים להיות טובים אתנו ארבע וחמש שנים.

דרך אגב, חלק מראשי הרשויות שחתומים פה כתבו שהם בכלל לא קראו את המכתב והם חוזרים בהם.

אני יודע, דברו אתי הרבה.

מה זה לא קראו את המכתב? זה לא תירוץ. ראש רשות שלא קורא מכתב, זה לא תירוץ. אם הוא לא קורא מכתב אז הוא גם לא רואה את הילדים חרדים. זה לא תירוץ. יכול להיות שביבס לא קרא על מה הוא חתם? רק על זה תענה לי.

אני מתכוון להעלות את הדברים האלה. כולנו מכירים את ראשי הרשויות, אנחנו מכירים גם את ביבס שחתום על זה ואת רון חולדאי ואת שי חג'ג'. אנחנו מכירים אותם, הרי הם ארגנו את המכתב הזה, הם לא רוצים שותפות אתנו ואנחנו נכבד את זה. לקחת ילדים שגרים בישוב ולהגיד להם שהם לא יקבלו שום דבר? הם הולכים לבנות בית ספר בלי אישור של הרשות המקומית וזה כתוב בעברית.

אם הם היו מבינים מה שאנחנו מבקשים, שיוסיפו להם תקציב לכיתות בשביל הציבור, שלא יהיו תלויים בהם. הם לא מבינים מה נעשה.

אנחנו עוברים לסדר היום הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2023. ענת גואטה, אני רוצה לברך אותך, את עומדת לסיים את תפקידך ברשות לניירות ערך. חלק מהזמן שהיית בוועדה הייתי באופוזיציה, אבל הייתי חבר בוועדה, גם בעבר כשהייתי היושב-ראש, העבודה שלך הייתה לשם ולתפארת. כשהיית מגיעה לכאן ומביאה תקציב או נושאים שעומדים על סדר היום שעניינה הרשות לניירות ערך, הצגת את הרשות באופן הכי מכובד והכי אטרקטיבי.

אני מצטער על זה שאת עוזבת, אני לא נכנס לשיקולים, אבל אני סמוך ובטוח שכל מה שתעשי את תצליחי מכיוון שהיכולות שלך הן יכולות גבוהות מאוד והכישורים שלך הם טובים מאוד. מאוד נהניתי מהעבודה אתך ואני מברך אותך ברכת הצלחה בכל מה שתעשי, עם הרבה בריאות אושר ונחת.

חבר הכנסת גפני דיבר בשם כל חברי הוועדה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני זוכרת את הישיבה הראשונה שהגעתי הנה, זה היה מאוד בסמוך לכניסה שלי לתפקיד והופעתי בפניך כדי לאשר את תקציב הרשות לשנת 2018, כך שמבחינתי זה כבוד גדול וזכות גדולה לסגור את המעגל הזה. אני חמש שנים בתפקיד, אגב, אני לא עוזבת , הקדנציה שלי הסתיימה ובדרך הטבע מי שמסיים ממשיך הלאה.

חוץ מראש הממשלה נתניהו.

בפתח הדיון על התקציב של הרשות לניירות ערך לשנת 2023, ברשותכם אקח שבע דקות מזמנכם כדי לסקור את פעילות הרשות בשנים האחרונות. גם בגלל שבימים אלה אני מסיימת חמש שנות קדנציה מלאות וגם בגלל שבמידה מסוימת מדובר בסיכום תהליכים שקרו בתקופת כהונתי וחשוב לי לציין אותם כאן בפניכם, אתם, שמאשרים את התקציב שלנו מידי שנה.

חשוב לי לציין בפתח הדברים שכל הפעולות שעשיתי, כולן היו צופות עתיד וכולם נועדו להניח תשתיות ארוכות טווח לשוק ההון בישראל. שנת 2022 הייתה השנה הרביעית והאחרונה ליישום התוכנית האסטרטגית של הרשות לניירות ערך שפורסמה ביוזמתי בתחילת שנת 2019. התוכנית שורטטה באמצעות תהליך חשיבה מאוד רחב ומאוד פתוח שבו לקחו חלק מגוון רחב מאוד של גורמים, רגולטורים פיננסיים, שחקנים מהשוק. הכנסנו פנימה את הנציגים של שוק ההון, אקדמיה ורבים נוספים.

חשוב לי לציין שהיעדים בתוכנית האסטרטגית של רשות לניירות ערך הם יעדים ששלובים זה בזה. הם עובדים יחד. כי טכנולוגיה מנגישה מידע, מוזילה עלויות, מייצרת תחרות, מכניסה שחקנים חדשים פנימה לתוך השוק, מגיעה להרבה מאוד קהלי יעד, כל מי שמחזיק את הדבר הזה. לכן היעדים, כפי שאני אציג אותם, עובדים ביחד ובסופו של דבר הצליחו להגיע גם למקום נכון מבחינתנו.

ביסוד של התוכנית עמדה התפיסה שלפיה שוק הון ציבורי מהווה חלק מהאינטרס הלאומי שלנו כי שוק הון פעיל הוא רכיב הכרחי לפעילות כלכלית, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, פיתוח תעסוקה, הגברת תחרות על הקצאת האשראי במשק וזה למעשה בסופו של דבר הכול. אנחנו לא רוצים שהמדינה שלנו תסתמך רק על תקציב המדינה אלא שתייצר הכנסות ממקורות מגוונים ורבים אחרים.

אז יש לנו בתוכנית ארבעה יעדים מרכזיים, הנושא הוא שמירה על שוק הוגן, זה משהו שמונח כאבן יסוד לרגלינו. הנושא של ביסוס והרחבה של השוק הציבורי. הרשות לניירות ערך מפקחת על השוק הציבורי, בניגוד לשוק הפרטי שהוא שוק שבמהותו אינו מפוקח. קידום של חדשנות טכנולוגית בשוק ההון. עשינו מגוון רחב מאוד של מהלכים כדי לממש את היעד הזה והגברת התחרות בשוק ההון.

בסופו של דבר העקרונות האלה נועדו לקדם חזון של שוק הון מתקדם, מפותח, תחרותי ואטרקטיבי שישרת ויפתח את הכלכלה הישראלית. אנחנו בוחנים כל נושא שאנחנו מקדמים לפי מידת הקורלציה שלו לקידום הכלכלה הישראלית. אנחנו משתדלים לא לעשות פעולות שסותרות את היעד המרכזי הזה.

אני חושבת שהצעד, שאולי ניתן להגדיר אותו כצעד המרכזי ביותר שייצר את השינוי הכי משמעותי בפעילות רשות ניירות ערך בעתיד קשור להפקדה בידי רשות לניירות ערך כרגולטור מוביל ופורץ דרך, את הפיקוח על חברות פינטק, על ענף הפינטק בישראל. אלה חברות שלמעשה עוסקות במתן שירותי מידע פיננסי ובשירותי תשלום.

באופן מסורתי שוק ההון מייצר תחרות ואלטרנטיבה למערכת הבנקאית. השוק מציע מימון ואמצעי גיוס שמתחרים למעשה במערכת הבנקאית בכל מה שקשור לפחות למתן אשראי לעסקים גדולים. בשנים האחרונות הוכר הצורך הדחוף בהגברת התחרות במערכת הבנקאית גם ביתר השירותים הפיננסיים, גם אלה שניתנים לנו, הצרכנים.

חברות פינטק הן חברות בענף ההייטק שעוסקות בטכנולוגיה פיננסית, בשילוב של פתרונות טכנולוגיים על מנת לפתור בעיות פיננסיות או לתת שירותים פיננסיים ובמידה רבה הענף הזה הוא ענף שמחזיק בידו את הכוח לייצר את התחרות הנדרשת.

הצעת החוק לשירותים של החברות לצרכנים בישראל היא חיונית להשלמת הצעדים שננקטו להגברת התחרות במערכת הבנקאי עד כה, בין היתר באמצעות היכולת של אותן חברות להגדיל את היקפי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ליחידים. להגביר הכלה פיננסית של מגזרים שמרוחקים מהשוק הפיננסי באמצעות הנגשה של שירותים פיננסיים לאוכלוסיות מודרות מהערכת הבנקאים כמו המגזר החרדי, המגזר הערבי ולשנות מהיסוד את האופן שבו כולנו צורכים שירותים פיננסיים. השינוי הזה ללא ספק יגדיל את החוסן הלאומי שלנו, יגביר את הרווחה הצרכנית ואת הדמוקרטיזציה של הכסף כערך חברתי.

מה המיוחדות בציבור הערבי בנושא? מה אתם צריכים לעשות כדי שישתלבו בעניין? מה זה שונה מאזרח יהודי?

כל הנושא של שימוש בכסף מזומן, כלכלה שחורה, מעבר לכלכלת מיינסטרים, לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים. בסופו של דבר המטרה שלנו כמדינת ישראל היא למקסם, להביא לאופטימום.

זה לא רק ערבים, זה גם יהודים. מה אתם עושים כדי שזה יקרה אצל הערבים?

ההסדרה שרשות לניירות ערך מקדמת בעולמות הפינטק תסייע לקרב את המגזרים האלה לשוק הפיננסי. תאפשר להם להשתמש באמצעי תשלום - - -

לא הבנתי. את קמה בבוקר, מה עושים כדי שהציבור הערבי ישתלב? מה הכלים המיוחדים שאתם נותנים לציבור הזה?

אחד הפתרונות שחברות פינטק מציעות זה שימוש בארנקים דיגיטאליים. שימוש לגיטימי בארנקים דיגיטאליים באופן תיאורטי יכול לאפשר לאזרחים במגזר החרדי או הערבי - - -

עזבי את החרדים, זה לא מעניין אותי, מה עם הערבים?

אלה שני מגזרים שהכלה פיננסית חשובה להם.

הוא מתכוון שמבחינת החרדים אין בעיה כי אין להם ארנק דיגיטלי.

לפי הנתונים שיש לנו, למעלה מ-50% מחזיקים ארנק דיגיטאלי.

יש גם ראש ממשלה שאין לו ארנק בכלל, אפשר לתת לו ארנק דיגיטאלי.

הוא שואל מה אתם עושים כדי לעודד את זה? יש לכם יותר הסברה? פתחתם מקומות שמלמדים על כך? זו השאלה. מה עושים מבחינה טכנית?

ערבים זה דבר מוגדר. אני מסכים עם זה שאת אומרת שרוצים לשלב אותם. מה אתם כרשות לניירות ערך עושים כדי ליישם את מה שאמרת במגזר הערבי?

המטרה שלנו היא להסדיר את פעילות חברות הפינטק בישראל. חברות הפינטק יודעות לתת מענה לצרכים שונים, למשל יודעים להחליף שימוש במזומן בשימוש באמצעי תשלום דיגיטאליים.

מה שאת אומרת תופס לציבור הכללי. לגבי הציבור הערבי, משתמשים במזומן כתרבות. אם תגידי שהחברות יודעות לעשות את זה, אף אחד לא יודע.

בתקנות שהעברתם של שימוש במזומנים, הם כן הקטינו את השימוש במזומן.

עדיין, עם התקנות, השימוש במזומנים במגזר הערבית הוא יותר מ-80%.

גם הדור הצעיר?

20% מהציבור הערבי משתמש בדיגיטאלי. צריכים להבין ש-50% מהציבור הערבי הוא לא ציבור שנכנסת לו משכורת בסוף החודש. רובם עובדים עם קבלן ומקבלים צ'קים בסוף חודש. אנחנו מכירים את זה ויודעים על זה. טיפלתי בזה גם במשרד האוצר. אנשים לא מקבלים משכורת בראשון לחודש ואז הוא בונה את המשכורת לפי כרטיס האשראי.

היא אומרת שהיא יודעת את הבעיות האלה, מה שאתה אומר הוא נכון. היא אומרת שהיא רוצה לשנות באופן כזה שהתהליך יהיה אחר. אז שאלתי אותה איך עושים את זה?

עד עכשיו לא שמעתי מאף אחד תוכנית מפורטת או אבני דרך לעבודה.

זו בדיוק השאלה. מה את אומרת?

קודם כל אני מאוד מקווה שכאשר תאשרו את תקציב המדינה בקרוב, יגיע לשולחנכם גם חוק שירותי תשלום וכשתאשרו אותו למעשה הרשות תוכל להכניס את הפתרונות האלה לשימוש בשוק ולהנגיש אותו לאזרחים שזקוקים לו. זה הקצה של התהליך הארוך שעברנו בשנים האחרונות. חוץ מזה, חבר הכנסת חמד עמאר יודע, הרשות עשתה הרבה מאמצים בשנים האחרונות בשילוב המגזר הערבי בפעילות של השקעות וגיוס בשוק ההון הישראלי. אנשי עסקים בחברה הערבית נוהגים לגייס את המשאבים שהם זקוקים לפעילות העסקית שלהם ויש חברות מעולות במגזר הערבי שממשיכות ללוות בשיטות המסורתיות של פעם מהמערכת הבנקאית תוך כדי זה שהן למעשה מדירות את עצמן מאלטרנטיבות שקיימות בשוק ההון. אותו כנ"ל לגבי השקעות של ציבור המשקיעים במגזר הערבי, שנחנו פחות רואים אותם בשוק ההון, אז גם שם אנחנו עושים עבודה כדי לראות איך מחברים את הקצוות האלה בצורה טובה יותר.

את יכולה בכל זאת להגיד משפט על החרדים?

אני חושבת שהמגזר החרדי הוא מגזר שיכול גם ליהנות מאוד מהרפורמה הזאת.

החרדים שם, בקטע של המשקיעים - - -

אבל אין להם ארנקים דיגיטאליים.

חרדים משתמשים יותר בכרטיסי אשראי או מזומן?

בכרטיסי אשראי.

הרוב היום בכרטיסי אשראי.

זה ההפך מערבים.

אני לא רואה הבדל בין הציבור החרדי לציבור הכללי. את מכירה הבדלים?

אין לנו בעיה שתשקיעו שם יותר כסף, רק נגיד לכם איפה להשקיע.

אם היה לנו יותר זמן הייתי מציגה את זה יותר.

תגידי בבקשה כמה משפטים בעניין, מחר יגיע לכאן שר האוצר. בבקשה, אני מתנצל על מצב הרוח שיש פה, זה מרוב עצבים.

זה מצב רוח טוב.

מה טוב? קבלת מכתב כזה ויש לך מצב רוח?

אני מחכה למסיבת העיתונאים שלך, לכן יש לי מצב רוח.

אפשר להקריא את המכתב?

לגבי השאלה שלך, פתרונות שהיו יכולים לסייע למגזר החרדי הם למשל האפשרות להשוות באופן דיגיטאלי בין אלטרנטיבות למשכנתא. היום, כדי לדעת מה האפשרות הטובה ביותר בתחום המשכנתאות, אנשים צריכים עדיין ללכת, להשקיע זמן, לעבור תהליך. טכנולוגיה פיננסית יודעת לפתור את הדברים האלה בקליק ובעלי רישיון של רשות לניירות ערך בתחום מתן שירותי מידע פיננסי היו יכולים לסייע גם לציבור במגזר החרדי שרוצה לקחת משכנתא ורוצה לברר מה התנאים האופטימאליים ברגע זה ולממש את ההצעה בלי להשקיע בזה מאמצים רבים מידי.

חוק שירותי מידע פיננסי הושלם בנובמבר 2021 תודות לחבר הכנסת מיכאל ביטון שנמצא אתנו בחדר, מיד אחרי שהוא נכנס לתוקף, ביוני 2022 הרשות כבר נתנה מספר רישיונות ובקרוב ניתן רישיונות נוספים.

כמה רישיונות נתתם ב-2022

קיבלנו את הסמכות ביוני 2022. בחודש ספטמבר נתנו ארבעה רישיונות וניתן בקרוב רישיונות נוספים.

תכננתם כבר בחודש מרס 2022 לתת רישיונות, זה מה שאמרתם בפעם שעברה, השאלה למה זה התעכב?

החוק נכנס לתוקף רק ביוני 2022 לפני חצי שנה. אנחנו עבדנו מאוד מהר ומאד יעיל.

מאז נתתם ארבעה רישיונות.

נתנו מיד ארבעה רישיונות, חברות משמעותיות עם פעילות קיימת שיעשו שינוי בשוק וגם הבאות בעקבותיהן. השלב הבא הוא חוק שירותי תשלום. הוא חוק חשוב מאוד מכיוון שהוא משלים את המודל העסקי של חברות הפינטק ויודע גם לעשות שינוי הרבה יותר משמעותי בשוק התשלומים, שנכון להיום נשלט באופן מלא כמעט על ידי המערכת הבנקאית. לצד זה פעלנו כדי לפתח את שוק ההון המסורתי מכיוון שמדובר בכלי חיוני להתפתחות הכלכלה.

(היו"ר ינון אזולאי, 12:39)

מה הנתח של חברות הפינטק כיום בשוק האשראי?

נמוך מאוד.

בסביבות 5%?

לדעתי אחוזים בודדים. זו הסיבה שצריך להסדיר את השוק הזה, כדי שהם יוכלו להיכנס ולעבוד.

התחום עדיין לא הוסדר?

לא באופן מלא. אחד הדברים שהתמקדנו בהם בתחילת הדרך היה מה שקראנו לו חיבור ענף ההייטק לשוק ההון המקומי. זיהינו בעיה במימון תעשיית ההייטק שלא מתבצעת באופן מגוון ובטח לא על ידי מקורות לוקאליים, אלא בעיקר על ידי גופים זרים וראינו גם נהירה של חברות הייטק ישראליות להנפיק ניירות ערך מחוץ לישראל, נהירה שהמשיכה גם בשנים האחרונות. הרשות נקטה במספר פעולות כדי להביא לכך שהפעילות של חברות ההייטק הישראליות תשתקף באופן מתאים בשוק ההון הישראלי. אפשר לראות שסקטור ההייטק מהווה היום נתח משמעותי הרבה יותר מהיקף החברות שנסחרות בבורסה.

חוץ מזה פעלנו רבות כדי לייצר סביבה בטוחה ואטרקטיבית למשקיעים גלובאליים לבוא ולהשקיע בישראל. היו הרבה תהליכים, בין היתר קידמנו הנפקות פשיטת הצבעה לא אחידה, שזו השיטה שמקובלת בעולם. אפשרנו לתאגידים מדווחים באמצעות הוועדה הזו לדווח רק באנגלית, עד אז היה צריך לדווח רק בעברית ואם רוצים, אז בעוד שפה. עודדנו הנפקות בהובלות של חתמים זרים והשתתפות של משקיעים מחו"ל, קידמנו סטנדרט דיווח מתקדם שמקובל בעולם ונקרא IXBRL תראו את זה ביוזמות חקיקה.

כמה משקיעים מחו"ל יש בארץ באחוזים?

אנחנו לא יודעים. אלה נתונים שלא קיימים ברשותנו. הם קיימים בידי בנק ישראל אבל אנחנו רואים עליה לאור מחקרים שמתפרסמים, עלייה בשיעור ההשקעות של משקיעים גלובאליים בישראל לאורך השנים האחרונות.

אז שיטת IXBRL היא למעשה שיטת דיווח ניטראלית, אנליסט שיושב עכשיו בפראג יכול לראות תוצאות של חברות שמדווחות בישראל בעברית בשפת המקום שלו, זה הופך את העולם לכפר גלובאלי קטן בעולם ההשקעות ושם את ישראל על המפה בצורה יותר טובה. כמו שציינתי קודם, אנחנו בהחלט ראינו במחקרים פומביים שפורסמו בשנים האחרונות גם גידול במספר ההנפקות בהם הייתה השתתפות של משקיעים גלובאליים וגם גידול בנתח ההשקעות של משקיעים גלובאליים בישראל.

אני רוצה לציין את המהלך הגדול שרשות לניירות ערך ניהלה מול עורכת המדדים הגדולה בעולם MSCI במטרה להכניס את שוק ההון הישראלי לממדים הרג'ינאלים של MSCI אירופה. המהלך הזה בסופו של דבר לא צלח. לצערנו החלטת MSCI התקבלה ביום החלה מלחמת רוסיה אוקראינה וישראל קיבלה תשובה שלילית. אני רוצה לומר שאנחנו לא אמרנו נואש והרשות תמשיך במאמצים האלה גם בעתיד במטרה להצליח להיכלל באחד מהמדדים המובילים בעולם.

בנוסף, הרשות משקיעה הרבה מאמצים בפיקוח והסברה בנוגע להשקעות לא מפוקחות. כמו שאתם רואים, יש הרבה אירועים בתקופה האחרונה, במיוחד בתקופה בה היינו בריבית אפס ובה השוק הזה קרץ מאוד למשקיעים ופעילות האכיפה והניטור שלנו אינטנסיבית וצורכת משאבים.

(היו"ר משה גפני, 12:43)

האתגר המורכב ביותר שלנו בעולם ההשקעות הוא כשמדובר בכלי השקעה חדשים ומורכבים כשהציבור מתקשה לנתח אותם וגם משקיעים מתוחכמים לא תמיד מצליחים לעמוד על הסיכונים הרלוונטיים ולהתגונן מפניהם. לכן הכלים המרכזיים להבטחת הוגנות השוק הם גילוי. כלי הגילוי הוא כלי רב עוצמה והוא כלי שמצוי בידי הרשות כדי לקבוע כללים שיביאו לזה שמערך האינטרסים בין הצדדים השונים שקיימים בחברה, למשל בין היזמים לבין המשקיעים, יהיו קרובים ככל האפשר, שהם ישבו באותה סירה. בהתאם לתובנות האלה קבענו כללים להתאמת שוק ההנפקות הראשוני למשקיעים מהציבור וגם קבענו את מערך התמריצים בשוק הSPAC- Special purpose Acquisition Company. זה בעצם כלי השקעה שהיה מאוד פופולארי בארצות הברית ובשווקים נוספים בעולם בכל שנות הגאות. הוא הגיע לישראל בגאות האחרונה בשנת 2021. הרשות תוך כדי תנועה הידקה את הכללים לגבי היכולת להנפיק מכשירי ספאק בשוק הישראלי ובסופו של דבר לא היו הנפקות כאלה בישראל. ההפסדים הכרוכים בהשקעות האלה, שהיו נחלתם של משקיעים בשוק האמריקאי ובמקומות נוספים בעולם, תודה לאל דילגו עלינו.

כלי נוסף שבו עסקנו היה שותפויות המו"פ. על אף שמדובר בשותפויות מחקר ופיתוח, אלה למעשה סוג של "ונצ'ר קפיטל" שמונפקות ומשקיעי ריטייל יכולים להשקיע בהם. השקעה בשותפויות האלה היא השקעה שכרוכה בסיכונים שצריך להבין אותם לעומק ולכן פרסמנו כללים שבמסגרתם אפשר יהיה להנפיק ולהציע את המכשיר הזה. בסופו של דבר הצלחנו להדק את הפיקוח בצורה טובה תוך כדי תקופת הגאות בבורסה על ידי כך שהידקנו את אינטרס היזמים לאינטרס המשקיעים, שאלה מהלכים שהצלחנו לעשות תוך כדי תנועה, גם בהיעדר חקיקה.

נושא נוסף שקשור בהגנת משקיעים בעיני הוא מה שקרוי חברות נטולות זיקה לישראל, שהמאפיין הכללי שלהם הוא למעשה חברות שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים והביאו לישראל פעילות נדל"ן באמצעות הנפקות אג"ח מסוגים שונים. במאה אחוז מהמקרים מדובר בנדל"ן שנמצא מחוץ למדינת ישראל, בעיקר בארצות הברית, ברוקלין ומקומות אחרים. בהנפקות האלה ראינו סיכונים ייחודיים בהם החלטנו לקדם גילוי ייחודי כדי שהמשקיעים יוכלו לתמחר את הסיכון המוגבר בצורה טובה, מה שצמצם את התופעה הזו כמעט לחלוטין.

דבר נוסף הוא מיזמי השקעה לשכירים שחוק ניירות ערך מאפשר אותם. החוק מאפשר להנפיק ניירות ערך שאינם שכירים. אלה ניירות ערך שאי אפשר לפדות אותם, אין בהם נזילות בכלל. לא תמיד הציבור מבין את הסיכון שקיים בהשקעה הזאת וגם שם הצלחנו לצמצם את התופעה בצורה משמעותית.

בשוק ההנפקות הראשוניות אני רוצה לציין את 2020 ואת 2021 שהיו שנים של שגשוג בשוק ההנפקות והצטרפות של תאגידים רבים מאוד ומגוונים מאוד לפעילות בבורסה.

100 תאגידים חדשים בשנה שעברה שהצהרתם שהצטרפו, סך הכול 150?

כמה יש השנה?

השנה זה נעצר.

לא כל הזמן יש חגיגות.

לגמרי? כלום?

כמעט ואין הנפקות חדשות. לא בישראל ולא בעולם. זו מגמה רוחבית, לא רק אצלנו. כרגע תנאי השוק מקשים על קיומם של הנפקות.

אם מדברים על תאגידים, שנה שעברה היו גם רזרבות ואמרתם שתבואו עם הצעה של 30% במקום 15%.

תכף נציג את זה.

אנחנו לא זוכרים שהגעתם עם ה-30% הנחה.

לא מדאיג אתכם שלא מצטרפים חברות חדשות?

הפעילות בבורסה מאופיינת במחזוריות. תקופות של גאות ושפל. אנחנו כרגע נמצאים בתחילתו של סוף המחזור. המחזור הסתיים בשנה האחרונה וכרגע תנאי השוק לא מאפשרים הנפקות חדשות, גם מכיוון שהמשקיעים הפכו ליותר סלקטיביים. אפשר לקבל תשואה יפה על כסף בבנק ומשקיעים עושים את השיקול איפה הם רוצים להקצות את הסיכונים שלהם.

אילן, אתם שותקים על זה?

אני מחכה לתורי.

חשבתי שאתה מרוצה.

ממש לא.

אני אתן לך את רשות הדיבור. מעניין אותי לדעת מכיוון שמה שאומרת ענת זה שבכל העולם זה כך אבל מה שמעניין אותנו זה כאן.

הבעיה שהמחזור בכל העולם היה 12 שנה, אצלנו בערך שנה וחצי.

תחום נוסף בו פעלנו ביתר שאת הוא הנושא של שירותי בורסה ותחום הברוקראז'. אני מזכירה שלמדינת ישראל יש בורסה אחת בעוד שבמרבית מדינות העולם המערבי יש יותר מבורסה אחת ויש תחרות על שירותי בורסה בין שחקנים שונים. ניסינו לקדם הסדרה בעניין הזה ולא צלח.

בין היתר ניסינו לקדם את כל הנושא של רתימת טכנולוגיות חדשות שמאפשרות פעילות בשירותי הבורסה בשיטות הרבה יותר זולות ומהירות. אני רוצה להגיד שאני בטוחה שההתפתחות בתחום הזה תבשיל בעתיד הקרוב כך שהמשקיעים יוכלו ליהנות מתחרות רבה יותר גם בתחום הזה.

אפשר אם כך לראות שחלק מהיוזמות שנקטנו בהם במסגרת יישום התוכנית האסטרטגית הושלמו וחלקן נמצאות בשלבי הבשלה מתקדמים. גם בשנה הקרובה עלינו, הבאה עלינו לטובה, הרשות תמשיך לפעול כדי להשלים יעדים מרכזיים ולכך יידרשו משאבי זמן, כוח אדם ותקציב משמעותיים. אני מבקשת להציג את האתגרים המרכזיים אתם נתמודד בשנת 2023:

הנושא הראשון הוא המשך פיתוח תחומי פיקוח חדשים, בעיקר מתן רישיונות ופיקוח על נותני שירותי מידע פיננסית, תחום הפעילות החדש של הרשות והשלמת החקיקה בתחום שירותי התשלום והפיקוח על אותם נותני שירותי תשלום שייכנסו למעגל השחקנים המפוקחים.

נושא שני הוא רישוי ופיקוח של מגוון בעלי רישיון וגופים שזקוקים להיתר של הרשות כדי לפעול בשוק ההון. יש מגוון רחב מאוד, מאות גופים כאלה, תוך שכלול השוק ופיתוח מכשירי השקעה נוספים ותוך כדי היערכות מתמדת למתן אפשרות למציאות בשוק המשתנה כדי לשמור על ענייניו של ציבור המשקיעים, שזה נושא שתמיד נמצא כנר לרגלינו.

נושא שלישי הוא קידום פרויקטים שהמטרה שלהם הוא ייעול סטנדרט הדיווח וטיוב התוכן שכלול בו, בין היתר באמצעות דיגיטציה ואוטומציה של תהליכי פיקוח שונים וכן ניטור ומעקב שוטף אחרי ההתפתחויות הקשורות - - -

רק אם תוכלי לענות על השאלה שמנקרת במוחנו כל הזמן, אם המצב הוא כזה, למה לא עמדתם במה שאמרתם לוועדה, שתעשו הנחה של 30%?

נעשה.

מה העמדה שלכם על פטור או ניכוי הוצאות הנפקה? הרי אם לא מצטרפת ולו חברה אחת, נהגו בעולם שעושים כל מיני מבצעים שאנשים ירצו להיכנס. אחרת אני לא מבין את זה.

ברשותך, אסיים את דבריי בעוד שתי דקות ואתייחס לכל השאלות שלך. הנושא השלישי שהרשות זקוקה לתקציב עבורו הוא היכולת שלנו לעקוב אחרי התפתחויות בשוק ההון המקומי והגלובאלי. צריך לזכור שאנחנו כל הזמן מקפידים שהארביטראז' בינינו לבין שווקים מתחרים לנו בעולם יהיה קרוב לאפס ככל האפשר. לצורך כך אנחנו צריכים כל הזמן לדעת לאם הולכים השווקים בעולם ולקדם את השוק שלנו לשם במהרה כדי שישראל בסוף תעמוד בשורה הראשונה של השווקים המפותחים בעולם.

הנושא הרביעי הוא השקעת משאבים לפיתוח ואימות של פתרונות טכנולוגיים כדי לנהל ולייעל תיקי ומבצעי חקירה. הרשות גם אמונה על פעילות אכיפה פלילית ומנהלית. אנחנו שואפים לממש את היעדים האלה באופן דיגיטאלי ככל שאפשר וגם המשך פיתוח כלים מתקדמים כדי שנוכל לעקוב באופן רציף ולנתח את פעילות המסחר כדי נוודא שהמסחר בבורסה הוא מסחר תקין והוגן. בין היתר, פרויקט חדש שאנחנו מקדמים להעלות את נתוני המסחר לסביבת ענן.

הנושא החמישי והאחרון הוא השקעה של משאבים בשיתופי פעולה בין לאומיים ובפיתוח עסקי של עסקי הרשות שנועד לסייע להשתלבות של שוק ההון הישראלי בזירה הגלובאלית בצורה הטובה וכן הנושא שציינתי קודם, הפרויקט של MSCI שאנחנו מתכוונים להמשיך בו ביתר שאת כדי ששוק ההון הישראלי ייכלל בעתיד במדדים גלובאליים מובלים.

בשנה הבאה עלינו לטובה הרשות תמשיך לשמור על ניהול קפדני של המשאבים שהופקדו בידינו תוך בחינת הצורך בהוצאה ואפשרות צמצומה בלי לפגוע באיכות התוצאה, כדי לשמור באופן מיטבי על עניינו של ציבור המשקיעים והמשקיעות בשוק ההון.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת. אני סמוכה ובטוחה שהרשות לניירות ערך תמשיך להיות רגולטור שתומך בפיתוח וקידום שוק ההון תוך שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים. לשאלות שלך, הבאנו את נושא ההנחה ונציג אותו מיד.

לפני כן אתן לאילן לדבר ותענו על הכול ביחד. אילן בבקשה.

שלום לכולם, שמי אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. שוק ההון עבר תקופה לא קלה ב-2022 בגלל התפרצות האינפלציה, עליית הריבית, ירידות שערים וגם כמו שנאמר, מספר ההנפקות הצטמצם באופן משמעותי. גדלנו בסך הכול מ-541 חברות ל-548 חברות. נטו הנפקות פחות מחיקות. דרך אגב, גם ב-2021 כשהיו קרוב ל-100 הנפקות, אני חייב להעיר שרוב ההנפקות היו הנפקות מאוד קטנות. מבחינת נפח כספי, לא היה מדובר בהיקפי גיוס כספים גדול אלא הרבה חברות קטנות.

במקביל, כפי שכולנו יודעים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל ממשיכות לצבור כספים בהיקפים אדירים. גם בגלל מה שהיה בעבר פנסיית חובה ופנסיה צוברת ובשנה האחרונה ביטלו את האג"ח המיועד והקרנות מתחילות לקנות בבורסה. זאת אומרת כל שנה יש לנו מצטרפים עשרות מיליארדים של שקלים לשוק שזה הביקוש ולצערי הרב אין להם מספיק היצע, שההיצע הן החברות הציבוריות וההנפקות. בלית ברירה רובם ככולם יוצאים בסופו של דבר להשקעות בחו"ל כי לא מוצאים השקעות בארץ.

אני מאמין שאפשר להגדיל את שוק ההון הישראלי ואת הבורסה בתל אביב, אפילו להגיע ליעד של 1,000 חברות ב-5 השנים הקרובות. זה צריך להיות מורכב מכמה הנפקות חדשות של חברות חדשות, גם הנפקות של חברות ממשלתיות. יש לא מעט חברות ממשלתיות שבמקום לריב אם צריך להפריט אותן או לא להפריט אותן, אפשר גם רק להנפיק אותן. להישאר בשליטה אבל עדיין להנפיק אותן, זה יכול להביא הרבה פעילות לבורסה.

יש לנו גם נושא של רישום כפול. יש היום כ-200 חברות ישראליות שהנפיקו רק בארצות הברית ולא באות לרישום כפול בישראל.

מה צריך לעשות כדי שהם יבואו?

הכנו תוכנית מקיפה מה צריך לעשות.

אין לנו זמן לזה עכשיו, תגיד את עיקרי הדברים.

אחד הדברים זה לעשות הקלה משמעותית במחסומי הסף וברגולציה כדי שיבואו יותר חברות להנפיק בישראל. לצערי הרב, כשאנחנו מסתכלים על תוכנית העבודה ב-2023 של רשות לניירות ערך, כפי שפרטה ענת בכל חמשת הסעיפים, אין אף סעיף שבאמת מתייחס לנושא הזה, איך אנחנו מביאים יותר חברות ישראליות שינפיקו בבורסה. לא צריך להקים ועדות לעניין הזה, יש מספיק ועדות שהיו בעבר ברשות לניירות ערך, עם מספיק המלצות להרבה נושאים שאפשר להקל על החברות הציבוריות ולצערי הרב זה נכלל בתוכנית העבודה. לא רק אני אומר את זה, גם הרשות באותה תוכנית אסטרטגית שענת הכינה ב-2019 - - -

מה צריך לעשות? תגיד אתה. תגיד שלושה דברים מרכזיים.

יש רשימה ארוכה. אחד מהם זה הכרה בהוצאות הנפקה. עד היום היו כמה שנים שהכירו.

מה זה היה? עבר חוק.

זה היה בהוראת שעה שהסתיימה.

מתי היא הסתיימה?

הסתיימה כבר לפני שנתיים.

כמה חברות נכנסו בשנתיים האלה?

היו הנפקות יפות בשנתיים האלה.

צריך להבין, בבורסה אין צעד אחד שאתה אומר אני אעשה אותו והוא זה שיעשה את הכול. אני לא מאלו שאומרים תעשו רק את זה ואז הכול יהיה בסדר. הבורסה זה עניין מאוד מרוכב וצריכים הרבה צעדים גם בתחום הדיווח, המטלות על הדיווח הם מאוד קשות.

ענת, אתם לא סבורים כך?

אתם לא עובדים בשיתוף פעולה?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אילן עובד אתנו בשיתוף פעולה מאוד הדוק. הקצבתם לי 7 דקות, אם הייתם נותנים לי שעה הייתי מציגה את תוכנית העבודה של הרשות לניירות ערך. להגיד שזה לא כלול בתוכנית העבודה של הרשות זה פשוט לא נכון.

הקראת את חמשת הפריטים, זה לא נכלל שם.

היושב-ראש ביקש ממני לצמצם. אבל ברשות לניירות ערך יש מחלקה לפיתוח עסקי. תראו לי עוד רגולטור אחד בישראל או בעולם שיש לו מחלקה לפיתוח עסקי. התפקיד של המחלקה לפיתוח עסקי הוא לוודא כל הזמן שהשוק שלנו הוא שוק אטרקטיבי. הבאנו לאפס את הארביטראז' הרגולטורי ככל שהוא היה בעיני החברות הדואליות. נכון להיום חברה ישראלית שנסחרת בנסד"ק ורוצה להירשם למסחר בתל אביב, כל מה שהיא צריכה לעשות זה להודיע שזה מה שהיא רוצה לעשות. אפס רגולציה. גם את הדיווחים שהם מדווחים דרך ה-edgar files ל-acc הם מדווחים באופן אוטומטי גם אלינו כך שהסיבות למה התאגידים לא עפים - - -

אתם בעד ניכוי הוצאות הנפקה?

אני יודעת שהנושא הזה יקר לליבך, אני חושבת שהוא לא מהותי.

לא יקר לליבי, העברתי הצעת חוק.

אני אומרת לך את האמת, אני חושבת שהוא חסר משמעות מבחינת התאגידים.

למה?

כי זה כסף קטן. זה כלום. עלות של הנפקה עולה מיליוני שקלים, זה פחות אכפת להם אם עוד 10,000 או עוד 20,000 שקל, זה בטל בששים. הסיפור המרכזי הוא - - -

זה לא הרבה כסף?

לא.

מה עלות הנפקה?

תלוי בגודל ההנפקה.

זה לא הרבה כסף, אני מקבל את זה. למה האוצר כל כך מתנגד? הוא גייס חברי כנסת נגד, למה?

כי הוא צריך לשלם.

אבל זה לא הרבה כסף.

זה לא הרבה כסף לחברה ששוקלת האם להנפיק בנדס"ק בלונדון או בתל אביב. כדי שנהפוך את תל אביב לאלטרנטיבה מועדפת, קודם כל זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה. קודם כל זה צריך להיות יעד ממשלתי, נתחיל מזה. האם במדינת ישראל יש אינטרס ששוק ההון שלה יהיה שוק פיננסי מרכזי? אם כן בואו נגיד את זה בקול רם ונעבוד בשביל זה.

מסכים.

עוד נושא שלא ראיתי בתוכנית העבודה זה הנושא של ההתייחסות ל-RIA זה בדיקות עלות תועלת וההשלכות של רגולציה חדשה ובחינה של רגולציה קיימת. בשנה שעברה הוקמה אפילו רשות בנשוא הזה. הגופים הפיננסים הצליחו להתחמק מעולה של הרשות אבל עדיין הם מחויבים להתחיל לקבוע מדיניות ולעשות מדיניות של RIA, לא ראיתי את זה בתוכנית.

אפשר להציג לך את זה בכמה דקות כדי שתנוח דעתך.

נקודה שלישית שכבר הזכרתם אותה זו אותה הנחה של 30% שהובטחה בשנה שעברה ולא התממשה לפי מה שאני מבין בגלל ממשלת המעבר והקושי להעביר. הייתי מצפה שכן יחזירו לחברות את מה שהבטיחו להם, שהם שילמו.

תודה. תשובה לנושא הזה.

קודם כל לגבי ה-RIA נמצא כאן אמיר וסרמן, השקענו בזה רבות ונוכל להציג את זה אבל יותר חשוב שנדבר על ההנחה.

שמי עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך, התוכנית שעברה בוועדה שאתה היית בה יושב-ראש בשנת 2020, דברה על הפחתה שנעשה לתאגידים ל-2021 עד 2023 ב-15%. תוך כדי השנה ראינו שמצטברים אצלנו עודפים גדולים יותר ממה שצפינו לכן יזמנו הגעה לוועדה והגדלה של המתווה של ההפחתה של האגרות. הצענו במקום שלוש שנים של 15%, שלוש שנים של 30%. ניסינו להעביר את זה בשנה האחרונה - - -

מתי יזמתם את זה?

יזמנו א זה ב-2020 וזה היה אמור להיות ב-2023-2021

אבל בסוף 2021 כשבאתם לפה לאשר את התקציב, ביום האחרון של השנה הם באו לפה - - -

הגענו לפה והצענו להעלות את ההפחתה ל-30%. לא הצלחנו להעביר את זה במהלך השנה האחרונה בגלל הכנסת ולכן זה נשאר 15%. הכנסת התפרקה ולא הצלחנו להשלים את הוראת השעה.

באיזה תאריך הכנסת התפרקה?

בסביבות יוני, אבל יש לזה תהליכים ממשלתיים שזה עובר קודם. צריך לעבור אישור באוצר, אחר כך ועדת אגרות בין משרדית.

לא הצלחתם להעביר את זה בממשלה?

לא הצלחנו להעביר את התהליכים בממשלה ואז כשזה כבר עבר, לא הצלחנו להגיע לכנסת. מה שעשינו כפיצוי, זה החזר מלא של מה שרצינו לעשות, במקום לעשות שלוש שנים של 30%, השארנו את ה-15% בשנת 2022, הגדלנו ב-2024-2023 ל-30% והוספנו שנה נוספת של 15% ב-2025. לכן בסופו של דבר יהיו אותם אחוזים שהתחייבנו להם.

מה שאתה אומר שצריך להגיע לכאן סט של תקנות שהפרישה בו תהיה לארבע שנים במקום לשלוש שנים.

כן.

לשלוש שנים, רק באחוזים זה מתפרש אחרת.

הייתי מעדיף שיחזירו לנו את ה-2022.

אנחנו לא יכולים להחזיר רטרואקטיבית, זה בלתי אפשרי. זה היה בהוראת השעה של 2022 ולכן זה לא יעזור.

מתי תביאו את התקנות הללו?

עניין של כמה שבועות. הגבייה היא באוגוסט 2023. עד אוגוסט 2023 אם לא תהיינה תקלות אנחנו בטוח מביאים את זה. לא יהיה מצב שבאוגוסט 2023 לא תהיה הפחתה של 30%.

מה זה ההגדלה של היושב-ראש?

השכר של היושב-ראש הבא יישאר בדיוק אותו דבר כמו השכר של היושב-ראש הנוכחי.

בינתיים, אתה עוד לא יודע מי זה יהיה.

זה לא משנה מי זה יהיה. אנחנו צריכים לפעול על פי התקנות של הממונה על השכר, השכר שלו לא יגדל.

בסדר גמור, אני בעד. למה הכפלתם את זה?

כמו כל שנה של חילופי גברי צריך את הפיצויים ליושב-ראש הנוכחי ותקופת חפיפה, לכן בשנה הספציפית הזו זה עולה ובשנה הבאה אתה תראה שזה בדיוק זהה לשנים קודמות.

תודה. שאלות בבקשה.

יש הגדלה של תקנים, ארבעה תקנים כי הבנו שנוספו 100 חברות, הפעם ביקשתם עוד שני תקנים ובקושי התווספו חברות.

אחד מהתקנים מיועד לנושא שהעלה מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הנושא של ה-RIA. החקיקה הזו מוסיפה לנו הרבה שעות עבודה וצורך לנתח את הדברים בצורה טובה. לכן אנחנו מוסיפים למחלקת הייעוץ המשפטי שלנו אדם נוסף. התקן הנוסף הוא לתחום הערכות המידע.

הצעה שלי, אף פעם אל תוסיף לייעוץ משפטי, רק בוועדת כספים.

התקן השני לטובת מערכות מידע. גדלנו בארגון ולא התרחבנו בנושא מערכות מידע. יש הרבה אתגרים שקשורים להעלאות לענן ואנחנו זקוקים לכוח אדם נוסף.

בקרן למתן הלוואות אישרתם 60, אין דרישה ליותר?

זה כסף שאנחנו שמים לטובת מתן הלוואות לעובדים. עובדים בשירות המדינה מקבלים את זה מהבנק ואנחנו ממנים בעצם את הריבית. זו לא ההלוואה עצמה. הקרן להלוואה יותר גדולה מזה.

כמה מתוך ה-237 עובדים שהיו ב-2022 הם עובדים דרוזים?

אין לנו עובדים דרוזים.

אתה יודע שיש חוק שעבר שמחייב אותכם להעסיק גם עובדים דרוזים.

אני יודע ואנחנו עומלים על זה רבות. אני מאוד אשמח להיעזר בך ובאחרים כדי להרחיב את המעגל הזה. אנחנו לא מצליחים, לא בגלל שאנחנו לא מנסים, אנחנו מנסים רבות אבל לא מגיעים אלינו קורות חיים.

כמה ערבים יש?

ששה. בשנה האחרונה פרסמנו מכרז לבני מיעוטים, שלוש פעמים המכרז הזה נכשל. אנחנו לא מקבלים קורות חיים.

שאלתי בעבר גם על חרדים.

עומדים פחות או יותר על אותו מספר משנה שעברה, בין 20-15, אבל ניכרת עלייה.

זה מה שהיא פתחה ואמרה, שעושים הסברה גם בציבור הערבי וגם בחרדי. אז כל מי שהצליחו להסביר לו לוקחים אותו.

על פניו נראה שיותר חרדים מתעניינים בתחום שוק ההון, הרבה לומדים ראיית חשבון והם עובדים מעולים.

תודה רבה.

אני מבקש לאחל לענת בהצלחה, יצא לנו לעבוד יחד במשרד האוצר. אישה מיוחדת, מנהלת מיוחדת, שעשתה עבודה מעולה. אני רוצה לאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך.

הצלחה גם מאתנו.

גם אני לא הספקתי להודות לענת על התרומה שלה בחמש השנים, כל הכבוד. היא משאירה צוות מעולה שנמצא ברשות ומאחלים לה שתצליח בכל דבר.

תודה רבה. לכולנו.

תקציב לניירות ערך לשנת 2023 כפי שהוצג על ידי יושבת-ראש הרשות לניירות ערך, מי בעד אישור התקציב?

הצבעה

אושר

התקציב אושר. אנחנו מאחלים לך בהצלחה, תצליחי בכל מה שתעשי.

תודה.

תודה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:09.