פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
09/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ג (09 בינואר 2023), שעה 10:00

סקירת מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הגב' ירונה שלום - על פעילות המוסד, לחברי הוועדה

חברי הוועדה: היו"ר ישראל אייכלר
טלי גוטליב
חילי טרופר
אלמוג כהן
יבגני סובה
עאידה תומא סלימאן

דבי ביטון
מיכאל ביטון
סימון דוידסון
משה טור פז
שרון ניר
יסמין פרידמן
אימאן ח'טיב יאסין

המוסד לביטוח לאומי: ירונה שלום - מ"מ מנכ"ל המוסד

לודמילה אליאסיאן - סגן ראש מינהל ומנהלת אגף בכירה גמלאות נכים

מיכל אלנתן - יועצת מנכ"ל

זהבה זלמן - מנהלת קשרי חוץ-מינהל המחקר

מרק טרגין - מנהל רפואי

אוריאל כזום - סמנכ"ל גמלאות מחליפות שכר

אמיר מזר - מנהל תחום בכיר הנהלת ביטוח וגביה

יגאל ברזני - סמנכ"ל ביטוח וגביה

שרון אסיסקוביץ - רפרנט מחקר סיעוד ואימהות

שרית דמרי דבוש - סגנית ליועמ"ש

שלומי מור - משנה ליועמ"ש

ניצה קסיר - סמנכ"ל

רועי ישראל קרת - היועץ המשפטי

מיכאלה כהן - דוברת המוסד

אלעד זכות - יועץ בכיר למנכ"ל

לילי דגן - מנהלת אגף הבטחת הכנסה

נורית יצחק - מנהלת אגף פניות הציבור

מיכל פלשקר - מנהלת תחום

עינבר דוד
דורון יהודה - מנהלת אגף איבה
יו"ר ארגון נכי הפוליו, ארגון הנכים

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

סיגל גורדון



סקירת מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומיהגב' ירונה שלום - על פעילות המוסד לחברי הוועדה

בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבה הראשונה של ועדת העבודה והרווחה, בכנסת העשרים-וחמש. אני שמח לראות את כולכם.

מברוכ, רבי ישראל, שתהיה לך התחלה טובה.

תודה. יש לי הפתעה מאוד נעימה, שאת מיכאל ביטון, לא ראיתי ברשימה והוא אתנו. מקווה שלא תעזוב אותנו.

אני פה ואני אתך.

יש לנו את הכבוד היום לארח את מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הגברת ירונה שלום. סיפרתי עכשיו לגברת ירונה, שהמנהלת של הוועדה לפניות הציבור לפני 20 שנה, שהיום היא מנהלת הוועדה לקליטת העלייה, שלומית אבינוח, הזכירה לי השבוע, שהגברת ירונה הייתה אצלנו מטעם הביטוח הלאומי, בוועדה לפניות הציבור כבר לפני 20 שנה. היא הייתה לפה ולעזרה לכל האנשים המסכנים שבאו לפניות הציבור עם בעיות אישיות מאוד קשות והיא פתרה להם את הבעיה. אני מאוד שמח שהיא הגיעה לדרגת ממלאת מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. היא תציג לנו את הסקירה על הביטוח הלאומי על כל אגפיו. זה חומר העבודה שנצטרך לעבוד במשך הקדנציה הזאת, שנוכל לגעת בפלונטרים ובעיות. יש הרבה נושאים, אני לא יכול לפרט אותם, כמו שנאמר, אי אפשר לפרטם כי רבים הם. אחד הדברים שכבר חשבתי עליו זה העניין של יד מכוונת, התופעה של אדם שזכאי לקצבאות ביטוח לאומי או לסיוע, הוא צריך לעבור דרך חברות שעושות עליו אחוזים. לצערי הגדול הוכח, שבלי החברות האלה, אותו אדם לא יזכה למענה. עם החברות האלה הוא יזכה למענה טוב יותר. בשעתו הייתה הצעה להקים מחלקה שנקראת יד מכוונת, לעזור לאנשים שלא יצטרכו את החברות האלה. אנחנו נרצה במשך התקופה לראות איך משכללים את היד המכוונת, שדינו של אדם שמגיע לוועדות השונות בלי חברה, כאדם שמגיע מטעם החברה.

הגברת ירונה שלום, ממלאת מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה על ההזדמנות להיות כאן. אנחנו בחרנו להציג על קצה המזלג את הביטוח הלאומי. לא עשינו זום אין לגמלאות אלא הלכנו בתפיסה כוללת. אם תרצו שנרחיב על גמלה מסוימת, אנחנו כאן עם כל הנתונים ונדע לענות, אבל בגדול רצינו להראות לכם קודם כל תמונה כוללת. יש לנו איזשהו סרטון, שאנחנו מראים בדרך כלל גם למבוטחים וגם לעובדים החדשים שלנו, שזה מן סרטון שמראה ונותן הסבר. הסרטון מדבר בעד עצמו.

זה איזשהו תקציר שאנחנו בדרך כלל שולחים, אתם תראו אחר כך במצגת, שאנחנו נחלק את כל אירועי החיים ואתם תראו בכל אירוע חיים כיצד משתנות הגמלאות של המוסד.

ברשותכם אתחיל. אחריי ידבר יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח וגביה. יסכם את הנושא אוריאל כזום, שידבר גם קצת על הקורונה וגם על השירות, כמי שאחראי כרגע על השירות.

הארגון הזה מנהל 309 מיליארד שקלים, חלק זה תקבולים, חלק זה הוצאות, ונותן שירות ל-9.5 מיליון תושבי המדינה. זה תאגיד עצמאי שפועל על פי חוק ולכן חלק גדול או בעצם רוב הדברים שרוצים לשנות, נדרש שינוי חקיקה. יש לנו חזון מאוד מפורט שגיבשנו אותו יחד עם העובדים ועם המנהלים ועשינו על זה הרבה מאוד עבודה. בחזון שלנו יש את הנושא של צמצום העוני, שזאת נקודה מאוד מאוד חשובה. רעיון הערבות ההדדית, כמו שגולדה מאיר אמרה וכמו שנאמר כבר קודם בתנ"ך, שלא יהיה יתום נעזב ולא זקן הבוכה על זקנתו, את כל השירות אנחנו מובילים בצורה כזאת שזה יהיה בצורה יזומה. אם פעם היינו פסיביים, היום אנחנו משתדלים להיות פרו אקטיביים ואדבר על זה בהמשך. אנחנו משתדלים ליזום ואנחנו עושים את כל המאמצים לתת את השירות תוך רגישות לכבוד האדם וחתירה מתמדת למצוינות. אנחנו מנסים לבסס אצל העובדים שלנו, תחושת שליחות ואחריות כי אנחנו מאמינים, שאדם שבא לעבודה מתוך שליחות ואחריות, רואה את זה כמצפן לעבודה טובה ומבטיח שהוא גם יסתכל על המבוטח וירצה לתת לו את השירות הכי טוב שיכול להיות.

כמה מילים על מטרות הביטוח הלאומי, אעשה את זה בקצרה, אני מניחה שכולכם מכירים. המטרות העיקריות: התמודדות עם מצבי משבר, נכות, מחלה, איבה, פגיעה בעבודה, חלוקה מחדש של ההכנסות בין שכבות האוכלוסייה, כמובן שמי שמשתכר יותר תורם יותר, מי שמשתכר פחות, נהנה יותר מקצבאות. מניעת צמצום והקלה על עוני – נדבר על זה בהמשך. אנחנו חברה עם פערים רציניים, עם אי שוויון גדול בהכנסות, שצריך לתת עליו את הדעת. השבת אנשים לשוק העבודה. אנחנו כל הזמן אומרים, ביטוח לאומי זה לא רק קצבאות כי אנחנו צריכים לתת לאנשים כלים נוספים ולראות אותם בראיה הוליסטית. מה זה אומר ראיה הוליסטית? זה אומר, שאנחנו דואגים לאנשים שהם נכים, לחזור לשוק העבודה, לחזור לקהילה, להיות שותפים פעילים. ואנחנו חושבים שהגמלאות הן פלטפורמה למוביליות חברתית ואישית.

ביטוח כנגד השלכות כלכליות – כל מיני אירועים מרכזיים שקורים על פני החיים ואתה נאלץ או שמח בעצם שזה ייקרה. לידה זה החלק השמח. דמי פגיעה זה החלק הפחות שמח. ופיזור הכנסות על פני התקופה. כשאתה צעיר ועובד, אתה תורם ומשלם. כשאתה מבוגר, אתה מצפה לקבל ואתה מצפה שהמדינה תדאג לתת לך על כל התקופות ששילמת.

קצת על התקבולים – התקבולים שלנו, כפי שתראו, הם 58.9% גבייה מהציבור. האוצר מקצה לנו 38.3%. יש לנו 7% שהם ריבית על השקעות ויש לנו שיפוי אוצר על כל מיני דברים אחרים, עוד 3.7%.

גמלאות – אני רואה שזה לא עדכני, זאת לא המצגת האחרונה, אז נעשה את זה ברשותכם מהמצגת שלי. קצבת זקנה, יש כמיליון איש שמקבלים, היא הקצבה הגדולה ביותר ומשולמים 35 מיליארד שקלים. קצבת נכות שר"מ וילד נכה היא הקצבה השנייה בגודלה, שניתנת ל-471,000 זכאים ב-22 מיליארד שקל. הקצבה הבאה אחריה זה קצבת סיעוד, עם 302,000 מקבלים ו-14 מיליארד שקלים. כל שאר הגמלאות הן גמלאות נוספות, שנדבר עליהן בהמשך, יש לנו אבטלה, יש לנו ילדים, אימהות, הבטחת הכנסה, שירות מילואים ופש"ר.

אם מסתכלים על התפלגות תשלומי הגמלאות, אפשר לראות בצורה מאוד ברורה, שהגמלה העיקרית שמשולמת היא גמלת אזרח ותיק ושאירים, של 36.44 שקלים. אחריה יש את נכות כללית ונגזרותיה, זה אומר, נכות כללית, שירותים מיוחדים וילד נכה. אחריה יש את גמלת הסיעוד, שזה בעצם המעבר של אנשים מבתי אבות, ההישארות שלהם בקהילה מובטחת דרך קצבת הסיעוד ואנחנו רואים בה חשיבות רבה. שאר הגמלאות, אתם תראו, הן יותר קטנות, יש את הבטחת הכנסה, יש את אימהות ומזונות, יש ילדים, מילואים, אבל יחסית הן יותר קטנות.

מה זה הענקות מטעמי צדק?

תחת גמלת זקנה יש מקרים של הענקות מטעמי צדק של כל מיני גמ"זים, קז"מים, קצבאות שניתנות לאנשים שלא רכשו את הזכויות שלהם, אלא על פי חוק אבל לא בהכרח בצורה של גמלה ביטוחית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה זאת אומרת? עדיין לא הבנתי.

אני מבקש לאפשר את הסקירה באופן רציף, גם לי יש שאלות. יש שם פתקים ועטים, תרשמי, גם אני רושם, אחר כך יהיו שאלות.

אם תרצו, אחר כך, שלומי מור, יתייחס לדברים.

אז ככה, קצת ממעוף הציפור. יש 32 תוכניות סוציאליות שונות. תחשבו על זה, מדינה שהיא לא הרבה שנים, 32 תוכניות סוציאליות שונות. ואני אגיד, שכבר ב-54, התחלנו עם הקצבאות הראשונות שהן קצבאות של נפגעי עבודה, של זקנה, ומאוחר יותר, לאורך כל השנים, התפתחו הגמלאות הנוספות. זאת אומרת, לידה, ילדים, מזונות, הבטחת הכנסה, כל פעם אפשר לעשות סקירה על פי השנים ולראות בצורה מעניינת איך זה התפתח לאט לאט.

יש לנו 4,400 עובדים, 109 מיליארד תקבולים, 115 תשלומי גמלאות, מיליון תביעות בשנה, 500,000 פניות - - -

זה מייצר גירעון המספר הזה?

תיכף נדבר על זה, אנחנו נגיע גם לזה. 500,000 פניות למוקד ו-32 מערכות מחשוב, שזה תואם לתוכניות.

יש גמלאות שהן גמלאות אוצריות ויש גמלאות שהן גמלאות שבעצם אנחנו, השכירים והעצמאיים, משלמים אותן בתלוש השכר שלנו. זאת אומרת, כשמנוכה לנו דמי ביטוח לאומי, החלק שמנוכה, מנוכה לגמלאות האלה. אז אם מסתכלים פה אפשר לראות, שעל זקנה ושאירים, אימהות, נפגעי עבודה, שיקום וכל האחרות, מנוכה לנו כסף בתלוש השכר או בשומה שאנחנו משלמים. ואילו אוצר המדינה, היסטורית, משלם את הגמלאות האחרות שנמצאות בצד הכחול, שזה אומר, מזונות, איבה, ניידות, מילואים, הבטחת הכנסה, פוליו וגזזת, כל הגמלאות האלה ניתנות מאוצר המדינה.

ניסינו לצייר בצורה מהירה כדי שתוכלו לראות את כל התפתחות הגמלאות, את המסלול של הגמלאות, מלידה ועד פטירה. בלידה, לא סתם אומרים, שביטוח לאומי הוא מהעריסה עד הקבר. כי בעצם, בכל שלב בחיים, ביטוח לאומי נכנס ויש חוק שאמור לתת מענה בתקופה הזאת. בלידה יש לנו את מענק הלידה ודמי הלידה. במקרים שאישה נדרשת לשמירת היריון, יש לנו את גמלת שמירת היריון. ילדים, יש לנו את החיסכון לכל ילד שכולכם מכירים. וחלילה, אם יש בעיה עם ילד, יש לנו את קצבת ילד נכה. אם אירע אירוע נכות, יש לנו את גמלת נכות, את שר"מ, שזה שירותים מיוחדים, שירותים למי שנזקק לעזרה ונקבע שהוא נכה. ניידות, עזרה לאנשים שיש להם בעיה בגפיים להתנייד. איבה, גמלה למי שנפגע באירוע איבה. אסירי ציון, אנשים שהגיעו ארצה והיו בעבר בגלות, נגיד כלא או איזשהו אירוע חריג. ושיקום, שזאת אחת הגמלה שמועברת כחוט השני בחלק מהגמלאות, שבעצם זו הדרך שלנו להחזיר אנשים לשוק העבודה ולחיים פעילים בחברה. ולכן יש לנו שיקום מקצועי גם בנכות וגם בנפגעי עבודה.

הגמלאות של גיל העבודה זה אבטלה, שכולכם חוויתם בקורונה. גמלת נפגעי עבודה, שאם חס וחלילה נפגעת בזמן העבודה, תוך כדי ועקב, אתה יכול להיות זכאי לדמי פגיעה ולנכות מהעבודה. אם יצאת למילואים, תהיה זכאי לגמלה. ובמקרה שהמעסיק שלך פשט רגל, אתה זכאי לגמלה בנושא של פשיטות רגל. אנחנו נכנסים לנעליו של המעסיק ומשלמים במקרים האלה פשיטות רגל.

קצבאות משפחה – תחת הקצבאות האלה יש לנו את גמלת הבטחת הכנסה, שבעצם נועדה לצמצם עוני ולצמצם אי שוויון בחברה. זו גמלה שהיא יחסית קטנה ולאורך שנים לא התפתחה ולא נתנה מענה ואנחנו חושבים שכדי לצמצם את העוני, נכון להכניס לה מנגנונים חדשים ולשפר אותה כדי לצמצם את העוני בין שכבות האוכלוסייה. יש את גמלת מזונות, שהיא דומה מאוד להבטחת הכנסה, שהיא נועדה לתת הכנסה לאישה שהתגרשה ויש עמה ילדים.

זקנה – יש לנו שם את גמלת אזרח ותיק ושאירים. אזרח ותיק, כולם מכירים, זו הגמלה שניתנת כשאתה מגיע לגיל זקנה. שאירים – אם חס וחלילה נפטר אחד מבני הזוג אנחנו משלמים קצבת שאירים. בקצבת זקנה יש לנו מרכיב של השלמת הכנסה, שהוא דומה קצת להבטחת הכנסה, רק שבשנים האחרונות הוא עבר שדרוג ובקצבת זקנה הוא עלה יחסית לעומת גמלת הבטחת הכנסה.

בשנה האחרונה, לא בשנים האחרונות.

נכון, בשנה האחרונה, נדייק, תודה. סיעוד – סיעוד היא קצבה שבעצם נועדה להבטיח טיפול בבית למי שמתקשה בחיי היום יום בגיל הזקנה. זה בעצם הדרך של החברה הישראלית להגיד, אנחנו דואגים לקשישים שלנו, משאירים אותם במסגרת הביתית, ומי שבוחר שלא להכניס את ההורה שלו לבית אבות, זו הדרך לעשות את זה. פטירה – יש שתי קצבאות, מענק פטירה ודמי קבורה.

לגבי הוועדות הרפואיות – בשנים האחרונות עשינו הרבה מאוד שינויים כדי לייצר מצב שהמבוטח יהיה במרכז. אנחנו משתדלים לקבל את החומרים מקופות החולים, אנחנו משתדלים לעבוד ישירות גם עם מי שמייצג אותו, אם יש לו עו"ד, יד מכוונת, ולנסות לתת את השירות הכי טוב שאפשר. אנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים בשנים האחרונות, לתת את גמלאות הנכות ללא נוכחות. זאת אומרת, על סמך מסמכים, שהאדם או ילד מגיע לוועדה, הוא לא מגיע לוועדה, אלא על סמך המסמכים אנחנו בעצם נותנים את הגמלה.

ערוצי השירות שלנו – כפי שתיראו, יש לנו ערוצי שירות רבים ורחבים. גם בהמשך אורי ידבר על זה, אנחנו מוצפים בכל הכיוונים עם מיליוני פניות ואנחנו משתדלים לעשות ולתת מענה הכי טוב. יש לנו עוד דרך לעשות אבל בהחלט התקדמנו ואנחנו הולכים לכיוון של חליפה תפורה ללקוח. אז יש לנו פקיד בסניף, יש לנו את אתר הביטוח הלאומי ואתר התשלומים. יש לנו את אתר השירות האישי, שבו אדם יכול לראות את הנתונים הספציפיים שלו. זאת אומרת, לראות אם הוא מזומן לוועדה, הוא ייראה את זה שם. אם יצא לו תשלום, הוא ייראה את זה שם. אם יש לו התכתבות אתנו, הוא ייראה את זה שם. יש לנו את המוקד הטלפוני האנושי, שמאוד שיפרנו אותו. צ'אט אנושי בפייסבוק. מערכת ייצוג לקוחות, שיגאל ברזני יתייחס אליה והצ'אט.

במסגרת הרחבת השירותים והנגשתם, אנחנו מבינים שאנחנו כביטוח לאומי, מצד אחד רוצים לאפשר לכל מי שיכול לפנות אלינו בערוצים הדיגיטליים ולקבל שירות מהיר, מבלי שהוא יצטרך להגיע, לעשות את זה. אז אנחנו בעצם פתחנו את כל הערוצים הדיגיטליים האפשריים. אבל אנחנו באים ואומרים, מי שרוצה את הקשר האישי, מי שצריך לקבל עזרה, חוץ מקבלת קהל אצלנו, בנינו מספר דברים. בנינו מרכזי יד מכוונת, שהיום פרוסים בתשעה מקומות, לצורך סיוע והכנה בוועדות רפואיות. פיתחנו את נושא מחלקה ראשונה. אנשים שהם חולים ומגיעים לבית חולים, העובדת הסוציאלית שנמצאת שם מטעמנו חושבת שהם זכאים לקצבת נכות, מעבירה אלינו מידית את המסמכים, זה מועבר למסלול ירוק. זה אנשים שבדרך כלל תוך שלושה שבועות יקבלו את הגמלה מבלי שהם יצטרכו להגיע. זה היה שירות שהתחלנו אותו לפני מספר שנים, הרחבנו אותו לאחרונה גם לסיעוד ואנחנו מאוד שמחים על זה.

שירות נוסף שחשוב לי כן להדגיש, שירות ייעוד שאנחנו נותנים לאזרחים ותיקים. יש לנו מוקד לאזרחים ותיקים, שהם יכולים להתקשר ולשמוע את כל זכויותיהם. במקרה שהם צריכים הם גם יכולים לקבל עזרה במילוי תביעה, אם יש קושי. אנחנו עובדים מול כל המשרדים במטרה למצות זכויות. אנחנו מעבירים היום רשימות ונתונים לכל מי שאפשר, אם זה להנחות בארנונה, להנחות בחשמל, קופת חולים, איפה שניתן. אתם תראו את המגוון הרחב של הנתונים שאנחנו מעבירים, באישור כמובן של המבוטחים, תראו שאנחנו מנסים לייצר למבוטחים שלנו שירות מלא ולא שירות שבור. זאת אומרת, גם ניתן שירות בחלק מהמשרדים וההכרה אצלנו או הנתונים שיש אצלנו יכולים לעזור, אנחנו עושים הכול כדי לנסות להנגיש את השירותים ולהעביר אותם ישירות למשרדים כדי לספק את הדברים בצורה הכי טובה.

לגבי משרד הפנים, אני רואה שהחץ הוא רק לכיוון ביטוח לאומי, לא הפוך. לפני שנתיים, כשהייתה תוכנית להנפקת כרטיסי מזון, הייתה בעיה, הרבה אנשים טענו, שברשות המקומית אין נתונים לגבי הזכאות של אותם אנשים למשל להשלמת הכנסה, ואז בעצם היה מאפשר להם לקבל את הכרטיס הנטען. השאלה, פתרתם את זה איכשהו או שאתם מתכוונים להעביר את זה גם לרשויות המקומיות?

חבר הכנסת סובה, חשוב שתרשום את זה, דיברתי על זה קודם עם המנכ"לית, זו אחת הנקודות המרכזיות, סנכרון.

שמתי לב סנכרון על החצים, שלא כל החצים הם דו צדדיים.

תרשום לך את זה, אנחנו רוצים תשובה על השאלה הזאת. כי הסנכרון בין הביטוח הלאומי למשרד הפנים הוא הכי חשוב, שעדיין לא קיים. בבקשה.

מערכת הגבייה הגדולה ביותר בהיקפה בישראל. מס הכנסה גובה פי שניים, מבחינת הסכום שהוא גובה. אנחנו גבינו בשנת 2022, 86 מיליארד. שליש, 31%, אנחנו גובים עבור שירותי בריאות, דמי ביטוח בריאות. השאר זה ביטוח לאומי. מול 86 מיליארד אנחנו מקבלים עוד 38 מיליארד מהמדינה כשיפוי על כך שבמשך השנים, משרד האוצר, כמדיניות, רצה להוריד את עלויות התעסוקה במשק והיה צריך להוריד את הביטוח הלאומי, את אחוזי השתתפות המעסיק ואז קיבלנו שיפוי מהאוצר על הסכומים האלה. לאט לאט הסכומים האלה גדלו והגענו היום ל-38 מיליארד, תוספת על ה-86 מיליארד. מהביטוח הלאומי שאנחנו גובים 59 מיליארד, זה בערך 60%. זאת ההתפתחות שהייתה במשך השנים.

יש 303,000 מעסיקים במשק, שהם מעסיקים 4.1 מיליון שכירים. הם מדווחים לנו מדי חודש ומשלמים את דמי הביטוח. 90% מתוך ה-59 מיליארד דמי ביטוח לאומי שאנחנו גובים, 90% מתוך זה נקבע מהשכירים והמעסיקים שלהם שמשלמים את החלק של המעסיק על העסקת העובדים. זה 90% מהגבייה. 10% זה מאנשים עצמאיים ואנשים שלא עובדים.

לא הבנתי, אמרתם 86 מיליארד גבייה, לא 59.

אני אסביר. 86 מיליארד זה ביטוח לאומי וביטוח בריאות. מתוך זה 27 מיליארד אנחנו גובים ביטוח בריאות ומעבירים את הסכום הזה לקופות החולים. באופן שוטף, כל חודש אנחנו גובים ביטוח בריאות, זה מה שאמרתי לכם, 31% מסך כל הגבייה, מתוך ה-86 מיליארד זה 27 מיליארד, את הסכום הזה אנחנו מעבירים מדי חודש לקופות החולים.

אז נשאר לך 59. מתוך 59, כמה אתה מקבל שיפוי מהאוצר?

על ה-59 האלה אנחנו מקבלים בערך 60%, שזה 38 מיליארד תוספת ממשרד האוצר. מבחינת הביטוח הלאומי, היה עדיף שהביטוח הלאומי יגבה את הכול ולא נצטרך שהאוצר כל הזמן יזרים לנו כספים, כדי שלא נהיה בידיים שלהם, שהמערכת הכלכלית של הביטוח הלאומי, מבחינת האיתנות הפיננסית שלה ומבחינה אקטוארית, דמי הביטוח היו צריכים לכסות את התשלומים של הגמלאות.

אז למה זה בעצם?

כי משרד האוצר, כמדיניות שלו, הוא רצה להפחית את עלויות התעסוקה במשק כדי לעודד תעסוקה, הוא אמר לביטוח הלאומי, אנחנו נוריד וניתן לכם את הסכום הזה.

כשרשום שם 1.1 מיליון לא משלמים בעד עצמם, מה זה בעצם?

אני אסביר. זה מה שאמרנו על שכירים במשק, שיש עוד 188,000 אנשים שמדווחים או צריכים לדווח על תעסוקה של משק בית, ויש לנו עוד 704,000 עצמאיים. מאחר ואנחנו גובים במינימום מכל תושבי מדינת ישראל, כל תושבי מדינת ישראל מגיל 18 חייבים לשלם ביטוח לאומי, מגיל 18 עד גיל 67. יש 489,000 איש מבוטחים שהם לא עובדים בכלל והם צריכים לשלם את המינימום.

תן לנו פילוח מי האנשים האלה, חיילים?

לא, לא חיילים. חיילים מבוטחים דרך הצבא. אני אגיד לכם מי אלה, 489,000 זה לא עובדים, זה סטודנטים, בחורי ישיבות ואנשים רגילים שלא עובדים.

ונשים שנקראות עקרות בית.

עקרות הבית פטורות, הן לא פה.

188 זה עקרות הבית?

לא. משק בית זה מי שמעסיק משק בית, עובדות ניקיון וכדומה.

אחרי שמר ברזני יסכם, יכול להיות שנצטרך לקיים הפסקה בקשר לנושא של ועדת עבודה ורווחה, בוועדת הכנסת. בינתיים נמשיך.

יש עוד 1.1 מיליון איש, מגיל 18, כל שנה הביטוח הלאומי עובר על כל תושבי מדינת ישראל מגיל 18, אנחנו בודקים אותם, כל מי שחסר אפילו חודש אחד, בסוף הוא צריך לשלם את הביטוח הלאומי. למשל, אם מישהו עבד 11 חודשים ועבר לעבודה אחרת, בינתיים, באמצע היה לו חודש חסר, אנחנו עוברים על כל תושבי מדינת ישראל ובסוף יוצרים חוב על כל חודש חסר כזה. המערכת כל כך משוכללת ומדויקת - כל מערכת אחרת במדינה, לרוץ על 6 מיליון איש ולהוציא להם דיוק של 99.7% - בגלל שהמערכות שלנו מדויקות ומשוכללות, הן עושות את העבודה נכון ולכן כמעט ולא רואים ריקושטים ממהלך כזה.

יש פה עניין של 1.6 מיליון שלא משלמים?

לא. 1.1 מיליון לא משלמים בעד עצמם. זאת אומרת, שהם חייבים חודש או חודשיים והם נמצאים בתוך מערכת הגבייה. הם נעלמים אחרי שנה-שנתיים כי אנחנו גובים את הכסף הזה ומוציאים אותם ממערכת הגבייה. כל שנה הם מתחלפים.

תודה רבה.

יש עוד כמה שקפים.

בבקשה.

כדי לתת שירות טוב לעצמאים ולמעסיקים, פיתחנו מערכת שנקראת ייצוג לקוחות. כל רו"ח ויועצי המס, כ-7,700 משרדים כאלה, כולם מחוברים לביטוח הלאומי. כל השירות הוא בחינם, זה שירות אינטרנטי, כל מה שהם צריכים לעשות בסניף, הם יכולים לעשות מהמשרד שלהם. כל מה שהם צריכים. הם לא צריכים להגיע לביטוח לאומי, יכולים לעשות הכול, כולל הסדרי תשלומים. אנחנו סומכים עליהם שהם יעבירו לנו את הצ'קים. במעמד שהלקוח שלהם, המבוטח או העצמאי שבא אליהם ומבקש לעשות הסדר, אנחנו סומכים עליהם שהם ייקחו את הצ'קים, ישלחו לביטוח לאומי ובמקום הם יכולים לעשות ביטולי עיקולים. זאת אומרת, כל השירות המלא, כולל הפחתת קנסות, כולל הסדרי תשלומים, כל השירות שהם צריכים, הם יכולים לעשות במערכות שלהם מבלי לבוא לביטוח הלאומי.

בנובמבר 2021 נכנס חוק שחייב את כל המעסיקים במשק לשדר את כל נתוני השכר של כל תושבי מדינת ישראל, שזה 4.1 מיליון שכירים. אבל אם יש חלק שעובדים במקומות אחרים, זה יכול להגיע ל-5 מיליון. המדינה חייבה בחוק, שכולם ישדרו מדי חודש לביטוח הלאומי את כל נתוני השכר. זה פרויקט ענק, עשינו אותו בהצלחה גדולה, והיום, כמעט באופן שוטף, אנחנו מקבלים את כל נתוני השכר של כל המעסיקים במשק לתוך מאגרי הביטוח הלאומי.

יופי. זה המקום לקיים הפסקה כדי שאחרי ההפסקה נתחיל לשמוע מה האזרח מקבל מכם. עד עכשיו שמענו מה אתם לוקחים מאתנו. תודה. אני עושה הפסקה לרבע שעה, ניפגש ב-11 בדיוק.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 11:05.)

אני מחדש את הישיבה עם הסקירה של הביטוח הלאומי. אני רק רוצה להודיע לוועדה, שיש פיצול של ועדת הבריאות מוועדת העבודה והרווחה, על כך יש דיונים בוועדת הכנסת ולכן נאלצנו לצאת לשם, כי ועדת הבריאות עדיין שייכת לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מקווים שבעזרת השם, ועדת העבודה והרווחה וועדת הבריאות, שתיהן יוכלו לצאת לדרך בצורה מסודרת.

בשלב הזה ניתן את זכות הדיבור לכמה מחברי כנסת שביקשו רשות דיבור. בראש וראשונה נאפשר למיודענו, מיכאל ביטון.

תודה רבה, אדוני-היושב ראש. קודם כל, ברכות לתפקיד, לנועם והדרך שאתה פותח ומנהל את הישיבה, מכבד את כולם, כך הבית הזה צריך להיות, היכולת לשיח טוב בין חברי אופוזיציה וקואליציה למען מטרה משותפת.

אני רוצה לדבר גם בשבח הביטוח הלאומי, למרות שתהיה הרבה ביקורת ועוד שאלות ועניינים, אבל אני רוצה להזכיר לבית הזה את חלקו של הביטוח הלאומי בתקופת הקורונה ואת הפעולה הנמרצת והמהירה להעביר לבתי האב בישראל מיליארדים, בזריזות, ביעילות, בכיסוי רחב ובגמישות. את זה הוביל מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שחתום גם על הזזת המערכת של הביטוח הלאומי לזמינות, לדיגיטציה, לפרואקטיביות, לפתרון בעיות. זכיתי לעשות אתו מהלכים בלתי צפויים, למשל, החלטנו שחייל משוחרר, בקורונה, יקבל הבטחת הכנסה, על אף שזה לא היה נהוג. פשוט כי לא היה פתרון לחיילים סדירים שיוצאים ואין להם זכאות לדמי אבטלה והם נשענים על ההורים שלהם. כך תיקנו גם עיוותים לחיילי מילואים, בחישוב המענק שהם זכאים לו על שירות מילואים. להגיד מילה טובה לשפיגלר. אבל הוא לא עשה את זה לבד. כל מי שכאן הם אנשים שלו ושאתו, וירונה, נושאת את הלפיד הזה בתקופה הזאת. אני רוצה לומר לכם שאפו בשם אזרחי מדינת ישראל על תקופת הביטחון. לביטוח הלאומי יש חלק אדיר וזה לא הלך בקלות, היה צריך להיאבק באוצר והיה צריך להציג עמדה עצמאית של הביטוח הלאומי, ללא חשש וללא משוא פנים.

השאלה שאני רוצה לשאול והיא חשובה לי, היא מערכתית. מדי פעם עולים גם בתקשורת וגם בהצגה כאן וגם בוועדות אחרות, שיטת ההתחשבנות והקשר עם האוצר. שבו בעצם האוצר נדרש להעביר כספים לביטוח הלאומי. יש לו גם איזה רצון לשלוט בביטוח הלאומי. אני צריך תשובה כנה, מעשית בימים אלה לשאלות הבאות. אחת, האם בהתחשבנות עם האוצר, הוא עומד בכל חלקו מולכם או שזה מאבק תמידי לדרוש את מה שמגיע לכם? שתיים, האם מערכות היחסים והעבודה בין האוצר לביטוח הלאומי עוסקות בהבטחת היציבות הפיננסית העתידית של הביטוח הלאומי, או שהנושא הזה במאבק? אני רוצה שתגידו לנו בכנות את המצב מול האוצר בסוגית הביטוח הלאומי בתמונת מאקרו.

תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

ראשית, אמשיך להגיד כמה מילים טובות. בשנה האחרונה קידמנו יחד עם שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן והביטוח הלאומי, סוג של מסלול ירוק לנשים שמשתקמות מזנות, שורדות זנות. מעבר לכך שזה שינה את חייהן של שורדות רבות, זה בהחלט מציל חיים המסלול הזה. אז תודה רבה על שיתוף הפעולה, זה באמת מרגש.

רציתי לשאול לגבי המזונות. הרי המזונות היא הקצבה היחידה שלמעשה אתם נותנים את המזונות אבל אתם גם גובים את זה חזרה. רציתי לשאול, מהסכום שניתן לחד הוריות, כמה מתוך זה נגבה בחזרה? והאם יש שיח – כי התחלנו את זה בשנה הקודמת – להעלות את מנגנון הדיסריגרד? כי היום אישה שמקבלת מזונות, זה עדיין נחשב לה כהכנסה, למרות שההכנסה היא של הילדים והיא לא שלה. אני יודעת שזה גדל מ-7 ל-16, אבל האם יש חשיבה להגדיל את זה? אני כן חושבת שצריך להגדיל את זה ומהר.

שאלה אחרונה שלי לגבי תלושי מזון. אנחנו רואים בהסכמים הקואליציוניים שמדובר בעוד מיליארד שקלים לכרטיסי המזון. האם זה יעבור דרך הביטוח הלאומי, כרטיסי המזון?

לא.

הבנתי.

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני, בהצלחה, ועדה חשובה מאוד. לפני מספר דקות סיימתי פגישה עם אישה ירושלמית, אימא לשבעה ילדים, שלדאבונה לא פוגשת אותם בגלל ניכור, שבחרה לעזוב את הבית בגלל שנים של אלימות והיא כיום מתגוררת ביחידה בתוך דירה. מאחר והיא גרה ביחידה מתוך דירה והיא רק בעצם התחילה לשקם את עצמה, הכנסתה היחידה היא 2,400 שקלים. היא לא זכאית, לא להנחות בארנונה, היא לא זכאית לקבל גם סל מזון או כרטיס מזון, מהסיבה, שהילדים לא ברשותה. כפי שברור לנו עכשיו, כנראה תהיה הפרדה בחלק מסלי מזון או הכרטיסים, שזה יעבור למשרד הפנים. נשאלת השאלה, מי ייתן תשובות לנשים שנמצאות בקו העוני, שעושות את מה שהן יכולות לעשות בנושא של פרנסה אבל בסוף אדוני יסכים אתי, שעם 2,400 שקלים אי אפשר להתקיים בכבוד. השאלה, איך ייבחנו הקריטריונים הנוספים? היא מקבלת מהביטוח הלאומי 74 שקלים בגלל שהיא משתכרת 2,400 שקלים. היא לא זכאית אפילו להבטחת הכנסה כי היא לא מגדלת את הילדים.

השאלה ברורה, אישה שמבחינת הביטוח הלאומי היא לא זכאית, איך בכל זאת היא תקבל את התלושים? אנחנו בוועדת הרווחה, נצטרך לדון בזה ונצטרך למצוא דרך שגם מי שלא זכאי לביטוח הלאומי, יוכל לקבל, אם הוא נמצא במצב עוני. זאת השאלה שלך, נכון?

כן. זה משהו שלדעתי חייבת להיות איזה השקה במשרדים.

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב.

שלום חברים, נעים מאוד. אני רוצה להבהיר פה משהו. אני, כאימא לילדה אוטיסטית, עם למעלה מ-180 אחוזי נכות, אני לא אומרת פה תודה לאף אחד. אני לא צריכה להיות אסירת תודה לקבלת שירות, כמו שאזרחי מדינת ישראל לא צריכים להגיד לי תודה על זה שאני עושה את עבודתי. אני מחויבת לעבודתי ואנשי הביטוח הלאומי מחויבים לעבודתם. שיהיה כאן ברור, מסע הסיוט שעובר הורה לילד נכה, או ילד להורים דמנטיים, או ילד להורים שצריכים להיות מושמים במקומות כאלה ואחרים, הוא מסע סיוטי, משפיל ורצוף, תחילה חוסר אונים מוחלט, אי הבנה בלתי נתפסת ואחר כך חוויות שהן לא פחות ממשפילות. לכן אני אומרת כאן, הסכומים האלה, הטפסים האלה, הנראות, שאני כמובן מכבדת כל אדם על עבודתו, אבל אני כאן בשם אזרחי מדינת ישראל ואני כאן בשם דורשי ונצרכי ונזקקי שירות הביטוח הלאומי. יושבים כאן שורה של אנשים שאני מכבדת אותם מאוד, אבל אני יכולה לומר לכם, שמבחינתי, כפי שאני אומרת מאז ומתמיד, אין לי שום כוונה להתנצל על העובדה שהבת שלי לא תתפשט בפני אף אדם, למעט אני, ויהיה רופא ככל שהוא יהא, ויהיה מגדיר נכות ככל שיהיה מגדיר נכות. הגיע הזמן לדבר על מה שהוא חשוב באמת ומה שחשוב באמת זה הביורוקרטיה המקוממת, לרבות הוועדות ששם היחס למבקשי השירות, שהם צריכים לעבור מסכת של שאול, שעל דקות כזאת או דקות אחרת הם מפספסים את הנכות שלהם. על הגדרה כזאת או הגדרה אחרת, שהזכאות שלהם נופלת. ואם הם לא ייקחו עורך דין אז הם לא יצליחו. אז ניקח עוד כל מיני חברות שיקשו על הנכים הקשיות שאני לא מוכנה לקבל אותן. אז אני כאן קודם כל כי אני כל הזמן אזכיר לכם את חובתכם לעשות הכול כדי שדורשי ונזקקי וצרכני הגמלאות הללו יעשו את זה ויקבלו את זה בכבוד. אנחנו לא מקבלים פה מחיאות כפיים סוערות על מה שאנחנו עושים פה, נכון, אדוני היו"ר? לא מקבלים.

היות וזאת ישיבה של סקירה, היה חשוב מאוד שהקול שלך יישמע כחלק מהסקירה. אני יודע, דיברתי גם עם המנכ"לית על הנקודה הזאת של הוועדות הרפואיות. לכן יש לנו כאן כמה שנים שתשבי פה בוועדה.

אני רוצה לומר לכם, שלא צריך שנים. אני חייבת לומר לכם, שאני אשפית הפתרונות והפתרון שאני מכוונת אליו, אדוני היו"ר, שחוות הדעת של גורמי הטיפול השוטף, שזה אומר, הפסיכולוגיות, הרופאים, המטפלות, בתוך המסגרות, הם אלה שיהוו את הבסיס לוועדות הרפואיות. ולביטוח הלאומי יש גורמי חקירה מכאן ועד להודעה חדשה. הצגתי, לא פעם ולא פעמיים, בתפקידי ובכובעי כפליליסטית, מקרים של רמייה. לביטוח הלאומי יש גורמי חקירה, תשקיעו בזה, מי שמרמה אתכם ייתן את הדין וישלם, מה שנקרא עד השקל האחרון וגם ישלם את חובו לחברה בענישה. אחרת, אתם לא תפגעו בכבודם של ילדינו, הורינו וכל מי שנזקק לטובת הביטוח הלאומי. תודה לכם על העבודה, אבל עם כל הכבוד, גם אני לא מחכה למחיאות כפיים סוערות אלא מזכירה לעצמי בוקר בוקר את חובתי לאזרחי מדינת ישראל, שאני כאן בשם הילדים הנכים, הוריהם ובשם המבוגרים שלצדנו, שחיים חיים מושפלים ביותר, בכל הכבוד כמובן למספרים.

תודה רבה.

אדוני, בהמשך לדברים של טלי - - -

סליחה, אני לא מאפשר כרגע רשות דיבור. אתן לך בפעם הבאה, כשתסתיים הסקירה. בבקשה, תמשיכו בסקירה.

אנחנו נמשיך ואחר כך, ברשותכם, נתייחס לכל הדברים שנאמרו פה, יש לנו תשובות לכל. רק אגיד עוד מילה שיגאל לא הספיק להשלים. יש פרויקט שנקרא טופס 100, שבעצם מאפשר לקבל את נתוני השכר היום בצורה ממוכנת וזה יעזור מאוד למבוטחים כי הם לא יידרשו להמציא תלושי שכר. אנחנו באמצע תהליך וכשהתהליך יושלם אנחנו מקווים שזה ייעשה הכול אוטומטית.

תוך כמה זמן את חושבת שזה יהיה?

כיום כבר הגמלאות רואות את זה, אבל עד שזה יוטמע בכל הגמלאות, להערכתי ייקח שנתיים.

טוב, אנחנו פה.

כמה מילים על ההשקעה של הביטוח הלאומי בהשוואה בינלאומית. בתקופת הקורונה הממשלה השקיעה יותר בביטחון הסוציאלי וניתן לראות, שבתקופה הזאת אנחנו היינו מאוד קרובים לממוצע של ה-OECD בנושא השקעה בנושא של ביטחון סוציאלי. ואילו עכשיו, בתקופה שלפני הקורונה ולאחרונה, אנחנו לאט לאט מצטמצמים ובעצם אנחנו חוזרים למקום אחורנית יחסית כשהאחוזים במדינות ה-OECD של השקעה בנושא של ביטחון סוציאלי זה 20% מהתמ"ג, ואילו אצלנו בארץ, שלא בתקופת הקורונה, אנחנו עומדים על השקעה של 16.3% מהתמ"ג. ננסה להתקדם בלי המצגת, אורי ימשיך ונחזור אחר כך לשאלות.

אולי עד שהמצגת תעבוד, ננצל את הזמן לתשובות לשאלות שעלו.

אני מציע שנעזוב את המצגות ונתחיל לענות לשאלות. המנכ"לית אולי תענה לשאלות שהעלו חברי הכנסת. אני רוצה שתענו על השאלה הראשונה, יש בעיה של סנכרון, שזאת אחת הבעיות הקשות בין הביטוח הלאומי לבין משרדי הממשלה. אנחנו בקשר במשך שנים עם דני זקן, מאגף הביטוח והבריאות, למצוא את הזכאות של אותו אדם שהופסקה לו הזכאות, היא בלתי אפשרית בגלל שאין סנכרון בין משרד הפנים לביטוח הלאומי. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, כשהייתי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, הייתה בעיה עם משרד התחבורה. משרד התחבורה לא ידע את הנתונים של משרד הפנים. כל מה שהייתי צריך, שבתוך השולחן בין אנשי משרד התחבורה לבין משרד הפנים, להעביר טלפונים ותוך שבוע סונכרן אגף הרישוי של משרד התחבורה עם משרד הפנים. אני רוצה להגיע עם הביטוח הלאומי למצב הזה, שמשרד הפנים יעביר לכם את כל הנתונים ואתם תסנכרנו אותו וכך יפתרו הרבה הרבה בעיות, שאנשים צריכים להתרוצץ שעות ארוכות וחברות ועו"ד וכל מה שדיברתם. שתהיה אפשרות לפקיד בביטוח הלאומי ללחוץ על כפתור ולקבל ממשרד הפנים את כל הנתונים של האזרח, בתוך כמה זמן את חושבת שאפשר יהיה לעשות את זה?

אני אדבר על העברת מידע. קודם כל, ביטוח לאומי מעביר כל חודש לארבע חברות שמתעסקות עם כל הרשויות, את כל נתוני הקצבאות, כל חודש. כל חודש המידע עובר באופן אוטומטי לחברות שנותנות שירות לרשויות המקומיות. חלק מהרשויות משתמשות במידע באופן אוטומטי וחלק מהרשויות לא משתמשות באופן אוטומטי אלא מבקשות אישורים מהביטוח הלאומי. לאחרונה קיימנו פגישות גם עם משרד הפנים וגם עם יוסי בנישתי, שאחראי על הנושא הזה. קיימנו ישיבות עם מספר גזברים כדי להבין איפה הבעיות. עשינו שני דברים, האחד, יצרנו אישור חדש להטבות, שיהיה ברור יותר. לא רק אישור לקצבאות אלא גם אישור להטבות, שאותו אנחנו מתכננים לשלוח בחודשיים הקרובים לכל האזרחים שזכאים להנחות. אזכיר, זה בנוסף לאישור הראשוני לקצבה, היינו כותבים לכל אחד למה הוא זכאי. אבל מכיוון שעברו שנים ויכול להיות שיש כאלה שהם עדיין לא מודעים או שכחו, אנחנו מתכוונים לשלוח למעל מיליון איש אישורים שבהם כתוב אתה זכאי לנכות, לפיכך אתה זכאי להנחה בחברת חשמל ולהנחה ברשות איקס. המידע עובר באופן אוטומטי. זה דבר אחד, כדי להנגיש את המידע לציבור. מתוכנן גם לצאת מכתב משותף מביטוח לאומי ומשרד הפנים - - -

מתי זה ייקרה להערכתך?

בחודשיים הקרובים. כל מה שאני אומר, אני מקווה שלפני - - -

ממשרד הפנים אליכם הם כן מקבלים?

אני אגיד עוד דבר אחד, חוץ מזה אנחנו מקיימים ישיבות עם ארבע חברות כדי לראות איך המידע יוכל לעבור באופן אוטומטי.

למה צריך חברות?

כי הן חברות שעובדות מול הרשויות.

אה, חברות עירוניות. אבל ממשרד הפנים אליכם, לגבי עובדים זרים, לגבי סיעודיים, לגבי אנשים שנכנסים ויוצאים, כניסות ויציאות - - -

אתה צודק, אנחנו מתחילים לנהל מולם משא ומתן, אנחנו רוצים לעשות את התהליך אוטומטי כמו שעשינו עם מס הכנסה בקטע של ועדות מס הכנסה. אני מקווה שאנחנו נצליח, זה תלוי ברצון הטוב שלהם.

אנחנו נעקוב אחרי זה. זה גם ייקח חודשיים או שאת צריכה הסכמה של משרד הפנים?

אני צריכה הסכמה.

אז נקיים על זה דיון.

אבל אדוני היו"ר, כמו שרשות המיסים יודעת הכול על הכול ומסונכרנת עם כל מה שבא לה וכמה שהיא רוצה ומאיפה שהיא רוצה, כנראה לא צריך קוסם ואפשר לגרום לסנכרוני מידע, להקל על הנכים. מאוד פשוט.

עכשיו תעני על השאלות ששאלו החברים.

אני אשמח לתשובה.

אתחיל לענות מסודר. לגבי מזונות והבטחת הכנסת, אבקש מלילי שתתייחס.

תעני על השאלה של חבר הכנסת ביטון, הוא היה הראשון.

אתייחס לגירעון. ואני כן רוצה להתייחס, ברשותך, חברת הכנסת גוטליב, לנושא של ועדות, ילדים נכים, כי יש לנו אמירה וכל בעיה שיש, נשמח לפתור. לגבי הגירעון, אכן קיים גירעון בביטוח לאומי, אנחנו מעריכים שאם הנושא לא ייפתר, נגיע בעוד כעשור למצב שהוא מצב לא טוב. אנחנו כרגע בביטוח לאומי מכינים תוכנית שאותה אנחנו רוצים להציג גם לשר הרווחה וגם לאוצר, בתקווה שהתוכנית הזאת תיתן פתרון ותיתן מענה לנושא של הגירעון התקציבי. אני מאמינה מאוד גדולה בשיתופי פעולה ולכן אני מעדיפה ללכת, אם אפשר, בשיתוף פעולה. אם תהיה בעיה ולא נצליח לעבוד בשיתוף פעולה עם אוצר, פנים, נוכל לחזור אליכם ותוכלו לעזור לנו בנושא הזה. כרגע אנחנו נוגסים בריבית, את יכולה להגיד מה היקף הגירעון כרגע?

הגירעון האקטוארי של ביטוח לאומי הוא בעצם לא היקף של גירעון אלא באיזה שנה מתאפס ההוצאות לעומת ההכנסות. כמו שירונה ציינה, ישנן ריביות שאנחנו מקבלים מהאוצר, הרי יש הסכם, החל מהקמת הביטוח הלאומי, שכסף עובר מביטוח לאומי לאוצר, השקעה באג"ח לא שכירות ואנחנו מקבלים את ההחזרים. אז לשאלתו של חבר הכנסת ביטון קודם, אנחנו עדיין בעודף ברמה השוטפת בגלל שיש לנו הכנסות מהריביות. גירעון ביטוח לאומי בדרך כלל נהוג לציין שנה שבה מתאפס הכסף. הדוח מפורסם לכול מלפני - - -

רק שאבין את המילה התאפסות, זה כרגע הכנסות גדולות יותר מההוצאות, עבור היתרות יש לך ריבית, ויבוא יום שלא יהיו לך יתרות, זאת אומרת, שההכנסות שלך קטנות יותר ביחס להתחייבויות. וזה בעוד עשור מוערך כמגמה כזאת. אם אנחנו טייס אוטומטי לפי הכללים והקריטריונים היום וגידול טבעי ועוד כמה פרמטרים, בעוד עשור אתה לא עומד בהתחייבויות שלך לציבור.

לזיכרוני, בשנת 2044, מהדוח האקטוארי האחרון זה פורסם שם. אבל כמו שנאמר, נעשים המון שינויי חקיקה שמשנים את זה על בסיס הרבה יותר תכוף משלוש שנים, לכן צריך לבחון את זה בדוח האקטוארי הבא. וכן, דחיית גיל פרישה לנשים, לצורך העניין, משנה מאוד. שינויים בקצבאות הנכים משנים מאוד. שינויים רפואיים בתוחלת החיים, משנים מאוד. לכן יש כביכול חוב של כ-20 מיליארד שקל מהאוצר אבל הם עובדים כרגע - - -

בשוטף שלכם יש לכם משברים תזרימיים בשנת העבודה עצמה?

לא, לא. בשוטף אנחנו מתפקדים בסדר ואם אנחנו נדרשים, אנחנו פונים לאוצר לקבל תוספת.

אז זה לא בעיה.

לא, כרגע לא. אבל אנחנו צריכים להסתכל על עתיד ילדינו כי זה מאוד חשוב.

אני רוצה רגע להתייחס לנושא של ועדות, ילדים נכים ואנשים סיעודיים. חברת הכנסת גוטליב, קודם כל, צר לי היה לשמוע. יחד עם זאת - - -

אני רוצה שיהיה ברור, אני לא פה בשם בעיה ספציפית של הבעיה שלי. אני פה בשם למעלה מ-200,000 ילדים מאותגרים, נכים מורכבים. הסיפור האישי שלי, אני יכולה להוריד גם את התקרה הזאת עבור הילדה שלי, מה עושים אנשים שלא יכולים?

אני רוצה שתשמעי את התשובה.

לי חשוב לתת את העובדות, אלה העובדות שלנו ואני אשמח אם תבדקי אותי. 80% מהאישורים לילדים נכים היום ניתנים, לדעתי כבר כמה שנים, ללא נוכחות. זאת אומרת, רק על סמך האבחונים שאתם מביאים, הילד לא מגיע לוועדה. אז 80% כרגע מהאישורים הם אישורים רק על סמך מסמכים. זו נקודה מאוד חשובה.

ברור. כי אוטיסט לדוגמה, חוות הדעת של המרכז להתפתחות הילד, מספיקה. כי מה לעשות, זה לא שפעת וגם לא עובר.

נכון. ולכן התהליך הולך אוטומטית. אנחנו גם היום פועלים מול המרכזים – לודה תוכל לפרט – של המכון לטיפול בהתפתחות הילד, כדי לקבל את המידע אוטומטי ולקבל אותו בכפיפה שאתם לא תצטרכו להגיע אלינו אלא אנחנו אוטומטית נסדיר את הנושא. זו נקודה חשובה מאוד.

בסיעוד – בסיעוד, 90% מהערכות התלות היום נעשות ללא נוכחות. לא מגיעים לאנשים הביתה, זה איזשהו שינוי שעשינו בקורונה, שינוי מאוד מסיבי.

שימשיך, שלא יהיה הוראת שעה.

לא, זה לא הוראת שעה.

שמעת בשורה, 90% מהאנשים לא יצטרכו להגיע לשם.

אנחנו לומדים ומשתדרגים ובעצם אנחנו עושים את ההחלטה רק על סמך זה.

מהסיעודיים.

כן, סיעודיים. לילדים גם אם היא אמרה ש-80% לא מגיעים.

הילדים הנכים, 80% מהאישורים.

במעבר לגיל 18 - - -

כן, האם אבחון אוטיזם - - -

לא. במעבר לגיל 18 – אני רוצה להסביר, אם אני מפספסת אז לודה תרחיב, זו נקודה חשובה. במעבר מגיל 18 לבגרות בעצם, זו נקודה מאוד חשובה כי אני יודעת שההורים נמצאים בחרדה, לא רק בגלל הקצבה אלא בגלל שהם רוצים לראות את הילד שלהם עצמאי והם רוצים לראות אותו מסתדר בחיים, מה שנקרא, מי שיכול להסתדר בחיים. לא כולם יכולים, לצערנו. קודם כל צריך להסביר, שקצבת ילד נכה וקצבת נכות הם לא עם אותם קריטריונים. קצבת ילד נכה זה בעצם הסיוע והתלות של הילד בזולת. ואילו קצבת נכות זה אחוזים רפואיים שמחושבים לפי אחוזים רפואיים. אם אנחנו יכולים לעשות את המעבר הזה בצורה אוטומטית – לודה תיכף תרחיב – אנחנו עושים את זה. במקרים שאנחנו לא יכולים לעשות את זה בצורה אוטומטית, אנחנו מזמנים את האנשים. לודה, את רוצה להתייחס לזה בכמה מילים?

מה שחשוב לי להגיד, שאנחנו כל הזמן, בלי הפסקה, חושבים איך לשפר ולייעל את תהליכי העבודה ואיך לגרום לכל התהליך הזה להפוך כמה שיותר שקוף לאנשים, במיוחד להורים לילדים נכים. בעצם להגיע למצב שההורה או המשפחה תטפל בבריאות, תתעסק במה שהיא צריכה להתעסק, ובכל הביורוקרטיה אנחנו נתעסק. כשאנחנו מדברים על זה, יש לנו את המחלקה הראשונה, שהיום אנחנו מחוברים כמעט לכל בתי החולים וכמעט לכל המכונים להתפתחות הילד, במטרה לקבל את המידע משם. המשפחה שנמצאת שם בטיפול, מחתימים אותה על הסכמה להעביר מידע לביטוח לאומי. המידע עובר ישירות לביטוח הלאומי.

להגיע למכון להתפתחות הילד זו המתנה של מספר חודשים ארוכים מאוד ואתם יודעים את זה. מה שגורם לילד לפספס ועדות השמה, ועדות אפיון וזאת קטסטרופה.

נכון, חד משמעית. כאשר בעצם התורים במכון להתפתחות הילד הם תורים מאוד עמוסים וגם אנחנו כהורים חשים את זה וחווים את זה. ברגע שהילד הוכר אצלנו, הדבר הכי חשוב, על מה שהזכאות משפיעה, בין אם מדובר בהנחות בעירייה, בחברת החשמל ובכל הגופים האחרים, חשוב שזה יעבור אוטומטית ויהיה כמה שיותר שקוף למשפחה. יש לנו כבר היום תהליכים גם לתג חניה ולכל דבר אחר. יש לנו תהליכים שעוברים באופן מלא, אוטומטית, כמו זכויות לחברת חשמל, הנחות במים, תגי חניה ויש לנו תהליכים ממשרדים אחרים שאנחנו כל הזמן בקשר ואנחנו מאוד רוצים את העזרה שלכם, לקדם את זה מהר ככל שניתן כי אנחנו בהחלט רוצים להעביר את המידע, כדי שכל הביורוקרטיה מסביב תהיה שקופה עד כמה שאפשר.

ולגבי המעבר מילד לנכה לאדם בוגר – כמו שכבר ירונה אמרה, 80% מוועדות שכתוצאה מהן נקבעת זכאות בילד נכה, הן נעשות ללא נכות. לצערי, בנכות כללית אנחנו כרגע לא נמצאים בשיעור כזה גבוה.

אתה מבין, אדוני היו"ר? כשאומרים 80%, זה לא כל הילדים - - -

ילדים – כן.

בבקשה, לדייק את העובדות כי זה לא ככה.

טוב ששאלת כי היא רוצה לדייק.

על ילדים – כן. על בוגרים, בנכות כללית, מכיוון שלבוגרים נקבעים אחוזים, כמו שאמרה ירונה, לצערי, אנחנו עדיין לא באחוזים כאלה גבוהים. יחד עם זאת, הילדים במעבר מילד נכה, יש לנו היום תהליכים אוטומטיים, שאנחנו בעצם פותחים את הבדיקה בצורה אוטומטית. מה שאנחנו יכולים לעשות מבלי לפנות למשפחה, אנחנו עושים את זה תמיד אוטומטית, במיוחד אצל ילדים שרמת התלות שלהם היא גבוהה.

תוכלו בבקשה להעביר לנו את הפירוט, באיזה תחומים המעבר מילד לגיל 18 - - -

אין בעיה, אנחנו נמציא לכם את הנתונים, אין שום בעיה. אם אתם רואים שיש מקומות שפספסנו או שאתם חושבים שיש אפשרות נוספת, נשמח.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת, כל השאלות שאתם מעלים, אני רוצה שהביטוח הלאומי ירשום ויעביר את התשובות לוועדה. גם אם אין לנו מספיק זמן לפרט את זה, יהיו לנו עוד ישיבות בכל מיני נושאים. יש שאלות, כמו שאתה שאלת, שזה פשוט העברת מידע וזה הדבר הכי חשוב.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה להודות למוסד לביטוח לאומי ולמנכ"לית ולכל הצוות שעוסקים במלאכה, שבאו אלינו ברוח טובה וברצון לעזור. זו ישיבה ראשונה של הוועדה, הם יודעים ואנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעזור לביטוח הלאומי, והם יכולים לעזור לנו לעזור לאזרחים ולכן שיתוף הפעולה מאוד חשוב.

מספר הנושאים שאנחנו נעקוב אחריהם, יהיו דיונים המשכיים. קודם כל, נושא הסנכרון במשרד הפנים והרשויות המקומיות, בכל נושאי הביטוח הלאומי, החל מעובדים סיעודיים ועד לשכות הרווחה. בע"ה נקיים על כך ישיבת המשך, גם תחומי סיעוד, עובדים זרים, זכאים לתלושי מזון ועוד, נקיים על כך דיונים.

גם בנושא ניידות, אני מבקש שייכנס, בבקשה.

בהחלט, בשמחה רבה. אנחנו פה, אני מקווה להרבה זמן, כל נושא שיעלה, נקיים על זה דיון ואני מקווה שגם יהיו תוצאות. כיוונת בדיוק לשורה הבאה שהמנהלת הכינה: נמשיך לקיים ישיבות בכל נושא שיקדם את הטיפול באזרחים מול הביטוח הלאומי, גם הטיפול בוועדות הרפואיות, בעיקר לילדים נכים, גם בנושא הבטחת הכנסה, שעלה פה. גם בנושא הקוד האישי, כדי שכל אזרח יוכל להיכנס ולא רק מי שהוא מומחה להיי-טק, כדי לקבל את כל השירותים. כל נושא שמישהו יעלה, נשמח לקבל אותו.

תודה רבה לגברת ירונה שלום ולאנשי צוותה, ניפגש בע"ה בישיבות הבאות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:42.