פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ג (09 בינואר 2023), שעה 11:00

זמני ההמתנה הארוכים להנפקת דרכונים וגובה האגרות לדרכונים זמניים

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
אליהו רביבו – מ"מ היו"ר
אברהם בצלאל
שלום דנינו
מתן כהנא
חנוך דב מלביצקי
יוליה מלינובסקי
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה

ואליד אל הואשלה
מיכאל ביטון
סימון דוידסון
יוראי להב הרצנו
יאסר חוג'ראת
אימאן ח'טיב יאסין

סגן שר הפנים משה ארבל
יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אורן אריאב - מנהל אגף מערכות מידע, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עירית ויסבלום - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אלי לוי - ראש אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

סבין חדד - מנהל אגף דוברות והסברה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

רבקה לפינר - סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

מוטי רפואה - מנהל תחום בכיר ייצור במדפיס הממשלתי, המדפיס הממשלתי

אבשלום מורג - סגן מנהל המדפיס הממשלתי, המדפיס הממשלתי

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

מור אבלה - מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

אלי נכט - נשיא הסיוע הממשלתי לעולים

אליהו יצחק - פעיל חברתי

תומר רוזנר, גלעד קרן

לאה קריכלי

שלומית יוסף

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

נושא >> זמני ההמתנה הארוכים להנפקת דרכונים וגובה האגרות לדרכונים זמניים

בוקר טוב לכולם, חברי הוועדה, שיהיה לנו בהצלחה בעזרת השם, שנצליח בעזרת השם לקדם דברים טובים למען עם ישראל. הוועדה הזאת היא ועדה חשובה, כמו שאמרתי בבחירה שלי, היא נוגעת בחיי היום-יום של התושבים. אני חושב שהדיון היום הוא אחד ההוכחות הראשונות לעניין הזה. אני מקווה שיהיה לנו שיתוף פעולה וענייניות, כמו שהייתי רגיל בוועדה הקודמת שהייתי, בוועדת חוקה, בימים לא קלים בכלל, בקורונה. אבל עם הרבה חילוקי דעות היה גם המון שיתוף פעולה והמון הפריה הדדית שהייתה חשובה מאוד. בוקר טוב לצוות הוועדה, לצוותים המשפטיים ולצוותים שאינם משפטיים. בוקר טוב לסגן שר הפנים ידידי עו"ד משה ארבל.

אני רוצה ברשותכם לפתוח במשהו שלא נוגע לדיון הזה, אבל אני יכול להרשות לעצמי גם כוועדת הפנים וגם כראש עיר לשעבר. יצא אתמול מכתב, שלאחר מכן יצאו הבהרות כאלו ואחרות, של ראשי רשויות – לא כל ראשי הרשויות, אני משבח את אלה שלמדו שצריך גם לקרוא לפני שחותמים על מכתב – אבל יצא מכתב שמבחינתי אני בטוח ומקווה ששגגה יצאה מתחת ידי הכותבים, מכתב של השלטון המקומי בהתייחסות לכל מיני הסכמים קואליציוניים שהתוצאה שלהם היא לכאורה תוספת תקצוב כזה או אחר לילדים מהמגזר החרדי. אגב, זה לא רק המגזר החרדי, כי יש שם מוכר שאינו רשמי, שיש גם מגזרים אחרים שחלקם לומדים שם.

גם הפטור.

גם הפטור, נכון, גני ילדים. אני רוצה לומר לאחיי ראשי הערים. הייתי ראש עיר והייתי מעורב מאוד בשלטון המקומי, במאבקים משותפים. אבל אין דבר כזה אצל ראש עיר ילד שהוא רשמי וילד שהוא פחות רשמי וילד שהוא מוכר שאינו רשמי או ילד פטור. ראש עיר הוא אבא של כל התושבים שלו. אין תושב שהוא תושב טוב כי הוא עולה פחות כסף ומכניס יותר כסף, אין ילד שהוא ילד של ראש העיר ואחר שהוא לא ילד של ראש העיר, אין דבר כזה. תגידו לי: בזכות מה אתה אומר את זה? אז אגיד לכם בזכות מה. הייתי ראש עיר בבני ברק, לפני כ-15 שנה, ובבני ברק היו שכונות כמו פרדס כץ ששם חלק גדול מהתושבים היו תושבים שאינם חרדים. לא רק שאינם חרדים, אלא מסורתיים או דתיים לאומיים או חילוניים, והיו הרבה באופן יחסי. ואני יכול לומר, אמרתי את זה אז ואני אומר גם היום, מבחינתי ההתייחסות לילדים הללו הייתה בדיוק כמו ההתייחסות לילדים חרדים. לא היה מצב כזה שהשקעתי יותר בילד שהוא מהמגזר שלי, או ילד שלומד כמו שאני חושב שהוא צריך ללמוד, או פחות מילד אחר. אני זוכר גם יותר מזה, הייתה תנופת פיתוח מאוד גדולה בעיר, ויש שתי שכונות מצוקה, בדרום העיר ובצפון העיר. בדרום העיר זה נקרא נווה אחיעזר, שיכון ו', של שכונה מימי "אנו באנו" עם הרכבות הללו, ושכונת פרדס כץ שהיא גם שכונת מצוקה, שגם התאפיינה בהרבה מצוקות שנגרמו עקב המצוקה הכלכלית שהייתה שם כל השנים. גם הייתה מאופיינת עם הרבה מאוד בעיות חברתיות כאלה ואחרות. בזמנו כשהבאתי להפיכה של כבישים ומדרכות, ועשיתי הרבה מאוד כאלה, גם הרבה בזכות הרכבת הקלה. אני חייב להודות להם היום.

תודה להם מחר.

אודה להם מחר. וגם בזכות כל מיני פרויקטים. וכשעשיתי את הפרויקטים האלה הקפדתי, ואפשר לבדוק אותי, שבשתי השכונות האלה עבודות הפיתוח ייעשו בו-זמנית. שלא יהיה מצב שמטפלים במצוקה שכביכול קרובה לליבו של ראש העיר. אין דבר כזה. אי אפשר לחשבן ילד או לחשבן אזרח כמה הוא מעמיס על המחלקה הסוציאלית, אם הוא חלילה בא מבית של מצוקה או בית של עבריינות או בית כזה או אחר. ראש עיר הוא אבא של כולם, אלה שלומדים בבית ספר כזה ובבית ספר אחר. ולכן אני דוחה מכל וכל את הניסוח. אני בטוח שאנחנו נקבל עוד הבהרה ברורה יותר מהמרכז לשלטון המקומי, מידידיי ראשי הערים, על הטעות והשגגה הזאת. זאת שגגה בסיסית במהות של ראש עיר, ולכן אני מקווה בעזרת השם שלא יישנו דברים מהסוג הזה.

מה הם טענו, אדוני היושב-ראש?

הם טענו שהם ראו בהסכמים הקואליציוניים שיש כל מיני השוואות של חינוך, בין היתר חוק נהרי, שחוק נהרי אומר רק דבר אחד: ילד שלומד במוסד של משרד החינוך, משרד החינוך מתקצב ברובו הגדול. על מרכיב מסוים יש מצ'ינג בין המדינה לבין הרשות המקומית. ילדים שלומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים או מוסדות פטור לא מקבלים את זה מהרשות. אני אומר דבר אחד, ואת זה אני אומר לגופו של עניין, אני לא בא לבקש שראשי רשויות ישקיעו כסף מקופתם במקום המדינה. אבל אותם כללים שחלים על ילד, כמו על כל תיק סוציאלי – בתיק סוציאלי גם יש מצ'ינג של 25% מדינה ו-75%. אז תיק סוציאלי של מישהו שהוא מדבר בשפה מסוימת או לא למד במוסד מסוים או לומד במוסד אחר, אני אתן לו או לא אתן לו? אין דבר כזה. ההשקעה של עיר ומשאבים של העיר צריכים להתחלק לכולם בשווה. אם המדינה לא נותנת את הכסף, לא ראש העיר צריך לתת במקום המדינה. במפורש לא.

גם אם אין פיקוח של המדינה.

יש פיקוח.

איך אהבתי את המילה שוויון עכשיו. אפשר קצת יותר להרחיב? באופן שוויוני, שוויוני. הדגש על שוויוני.

יוליה, בוקר טוב גם לך. אני מדבר על שוויוני, כן. מבחינתי שוויוני זה כל ילד שלומד בבית ספר שמדינת ישראל מכירה בו ויש לו מעמד חוקי כזה או אחר, לא משנה איזה, אם הוא רשמי לגמרי או מוכר שאינו רשמי או פטור, אבל הוא לא התארגנות בבית. אז פה אני לא אומר שהרשויות המקומיות צריכות להשקיע בילדים החרדים יותר מילד אחר. אני אומר רק דבר אחד, ובזה אני מסיים. מה זה ראש עיר שיש לו כסף ומשקיע? אגב, את יודעת כמוני, ודיברנו על זה לא פעם, שאחת הבעיות שיש בין הפריפריה לבין הערים החזקות, שהערים החזקות נותנות הרבה יותר בחינוך, בלי קשר לחרדים. זאת אומרת שנוצרים במדינת ישראל שני סוגי ילדים, ילד שמשקיעים בו יותר וילד שמשקיעים בו פחות. בגלל שהעיר היא בפריפריה, אין לה ים, אין לה מלונות, אין לה ארנונה עסקית רחבה כי היא נמצאת בפריפריה. לכן אני אומר, אותם ראשי רשויות, בטח אלה שחתמו על המכתב, שביניהם זה ראש עיריית תל אביב ידידי הטוב וראשי רשויות אחרות, שהארנונה שלהם היא לא ירושה מסבתא שלהם, הם לא הביאו את זה מהבית. הארנונה שלהם זה כספי ציבור של משאבים עסקיים או תיירותיים של המדינה הזאת. מאיפה ראש עיר נותן את המצ'ינג שלו? מקופת העירייה. ברגע שאתה יודע להשקיע על ילד 20 שקל, כל ילד צריך לקבל 20 שקל, מה שאתה משקיע. משרד החינוך זה סיפור אחר, לא ביקשתי. כי ראיתי במכתב משהו שהם אולי לא הבינו, שכביכול דרשנו שאם המדינה לא נותנת שהם ייתנו. לא דרשנו ולא אדרוש את זה. הייתי ראש עיר, אני יודע מה זה. אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד, שכאשר אני ניהלתי גני ילדים בבני ברק, והיו לי 250 גני ילדים בעיר בני ברק, והייתי אחר כך בהסכם אברהם וברוך השם עיריית בני ברק מאז מיוצבת כלכלית, אבל 10 מיליון שקל בשנה עלו לי רק הגנים בגלל התקצוב השונה בין ילד חרדי בבני ברק בגילאי הגיל הרך. בגן של הגננת ברכה היו ילדים חרדים שהמדינה השקיעה בהם 10,000 שקל, ובגן של הגננת הדר בעיר אחרת לומדים אותו דבר, אין לימודי ליבה, הוא מקבל 18,000 שקלים. ואני כעירייה הייתי צריך להשלים את זה, כי אני צריך לשלם משכורות לעובדים. אני ראש עיר, אני מחויב לשלם לפי הסכמים קיבוציים וכו'. אם תרצו אפשר לעשות על זה דיון ארוך יותר, אני הוצאתי את הדברים מליבי בגלל שאני אוהב את השלטון המקומי, אוהב את חבריי ראשי הערים, תומך בהם בהרבה מאוד דברים, וההיסטוריה שלי גם בכנסת היא גלויה לכל. מה שאנחנו עושים בכנסת בסוף מופיע, אי אפשר לברוח מזה וגם לא צריך לברוח מזה. אבל לצאת בהגדרה כזאת – זה כואב, זה פוגע, זה משפיל. יש לנו חילוקי דעות בכל מיני דברים, נכון, אבל זה לא אומר שילד אחד שווה פחות מילד שני, שתושב אחד שווה פחות מתושב שני, ואני מקווה שהדבר הזה יתוקן. תודה רבה על ההקשבה.

ברשותך, היושב-ראש, יש לי הערה בנדון לגבי החברה הערבית. אני חושב שאם יש קריאה שכולם יהיו שוויוניים בפני התקצוב, הכדור הוא לא במגרש של ראשי רשויות, במיוחד חלשות, בחברה הערבית. שהמדינה תפתח סל שוויוני לכל ילד בישראל וכך יהיה אפשר להתמודד. אצלכם זה זרמים ואידיאולוגיה שהביאה למוכר שאינו רשמי, אבל בחברה הערבית בשנים האחרונות התפתח עסק מסחרי של הפרטת מערכת החינוך בעיקר בגני ילדים ובבתי ספר תיכוניים לכל מיני רשתות ועמותות, ומצד אחר לבוא ולבקש מהרשויות המקומיות לתקצב את ההפרש בתקצוב?

לא ביקשתי, אז לא הבנת מה שאני אומר.

בלי להיכנס לוויכוח האידיאולוגי בתוך העניין הזה, שהמדינה תפתח סל שוויוני לכל ילד במערכת החינוך בישראל, שכולם יקבלו אותו דבר.

אני מסכים איתך בפה מלא. אני מדגיש, אני דיברתי על החלק הרשותי, לא החלק של המדינה. זה בוודאי חייב להיות שוויוני. תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל גם החלק הרשותי, ברשותך כבוד היושב-ראש, וזה מה שהתכוון אליו חבר הכנסת יוסף, ישנן רשויות מוחלשות, לא חלשות, ואין להן היכולת לשלם את המצ'ינג, ואז לבוא ולהגיד שהם חייבים לשלם – הם לא יכולים לשלם. אני חושבת שזאת בושה וחרפה שהחינוך של הילדים שלנו צריך להיות בהסכמים קואליציוניים. זה צריך להיות בחוק.

מה שביקשנו בהסכם הקואליציוני הוא שיפעלו לפי החוק ויעשו לפי החוק. החוק מדבר על 75% שלא קיימו אותו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, אני לא מדברת ספציפית על ההסכם הקואליציוני הספציפי, אני מדברת בכללי. זה לא אמור להיות בהסכמים קואליציוניים, זה אמור להיות מבוסס בחוק חינוך חינם חובה לכולם, עם כל התוכניות.

את בוודאי זוכרת שכאשר את היית בקואליציה ביחד עם יוליה ועוד אחרים, טיפלת בנושא של שעות טיפוח והדברים הללו שבמוכשר לא מקבלים וברגיל כן מקבלים. כשדיברת על זה, הרי דיברנו על הנתונים ביחד כי בסוף זה פוגע בשני המגזרים הללו. אבל לקחתי לעצמי את הפריבילגיה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. רק משפט אחד.

אבל אני מפסיד עוד יום בלי דרכון.

נכון.

למה צריך דרכון? ארץ זבת חלב ודבש. מה יש לנו לחפש במקום אחר?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות הסדרה בכל הנושא של המצ'ינג בין הרשויות. רשויות עשירות לא צריכות, לרשויות מוחלשות צריך לאפשר להתקיים. כי מה אנחנו עושים? אנחנו מוסיפים שנים על גבי שנים שאותם מוחלשים יישארו מוחלשים.

אני מבטיח לך שיהיו דיונים בעניין הזה. אני גם מבטיח לך, בהיכרותי עם שר הפנים וסגנו, שהנושא הזה של רשויות מוחלשות קרוב לליבם, למרות שיש פה תפר של משרד החינוך וזה לא רק משרד הפנים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה חינוך, רווחה, הרבה דברים.

אני בטוח שאנחנו נטפל בדברים האלה. כל נושא הדיפרנציאליות – דיברנו עליו בזמנו כשאני הייתי ראש עיר ומיכאל ביטון ידידינו היה ראש עיר, אנחנו ניסינו לקדם את זה ביחד. הייתה התקדמות מאז, אבל התקדמות קטנה מאוד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז אולי יש הזדמנות עכשיו לעשות, לא לדבר.

יש לנו קדנציה לדבר ולעשות. בבקשה, חבר הכנסת רביבו.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי לברך אותך שוב בהצלחה מרובה. אבקש לדעת האם יש כאן נציג של השלטון המקומי, האם הוא נוכח בדיון.

למה הוא צריך להיות?

לא הוזמן.

אני סבור שכאשר נוגעים בנושא כל כך מורכב - - -

דרכונים? זה לא הדיון.

זה לא הדיון, ובכל זאת אדוני היושב-ראש פתח בזה. כשפותחים בנושא מסוים, מן הראוי וההוגן שהנציגים של מי שמדברים עליהם יהיו נוכחים בדיון, כדי שיוכלו להגן על עמדתם. כך אני סבור.

יש מנהגים בכנסת שאתה תלמד אותם, ויש דבר שנקרא הצעות לסדר. היום אני לא אעשה את זה, כי כולנו רוצים לצלול לעניין עצמו. אבל הצעות לסדר בדרך כלל אלה נושאים שחברי הכנסת מעלים בנושאים שונים. כל ראשי הוועדות מכבדים את זה. יש גם פריבילגיה ליושב-ראש לפעמים כשלוחץ לו משהו בבטן לבוא בבוקר ולנצל את המיקרופון הראשון שהוא יושב מולו. זו פריבילגיה של ראשי ועדות. זה בוודאי לא דיון וזה בוודאי לא משהו שמחייב כרגע את התשובה. גם לא ביקשתי תשובה, כי גם אמרתי שאני מקווה שהדברים בשגגה. הנושא הזה עוד יידון וידובר, ואני מקווה שלא יצטרכו הרבה לדבר על העניין הזה. לכן אין פה עניין של לזמן אותם לעניין הזה. חשבתי שאתה שואל למה לא הזמינו אותם לנושא הדרכונים, אבל זו החלטה של הצוות המקצועי ואני מקבל את זה. ברשותך, ניכנס עכשיו לנושא הדרכונים, כי עם ישראל כולו מחכה לעניין הזה. אם אתה רוצה בכל מקרה להעיר, אתה יכול להעיר.

כן, ברשותך. עם ישראל היה שמח שנתחיל את הדיון גם בזה, ואני מכבד את גישתו ואת הזכות של יושב-ראש הוועדה. ועדיין אני מבקש רק להבהיר נקודה שהיא אקוטית. אתה היית ראש עיר מצוין ומסור, ואתה יודע מה המשמעויות שממשלה מעבירה החלטות שבחלקן הן פופוליסטיות, כשראשי ערים אמורים להתמודד עם העלות התקציבית. מה שחותמי המכתב חתמו, הם הבהירו שהם מבקשים שהממשלה תבהיר שאין בהחלטה ובהסכמים האלה חבות על הרשויות לפני שהממשלה מכניסה את היד לכיס ומתקצבת את ההחלטות. מעבר לכך, צר לי שאנחנו עדיין נמצאים במצב שבו אוכלוסייה כמו המגזר החרדי עדיין צריכה לקבל הגדרות בהסכמים קואליציוניים לשיפוי לצרכים שלהם, ואני מייחל לכך שנגיע למצב שכמו שלא נכנסים להסכמים קואליציוניים נושאים נוספים לשאר האוכלוסייה, כך נושא כלל האוכלוסיות המגדריות והמוחלשות לא יצטרכו לקבל סעיפים מוגדרים. כי אז זה מצמצם את החבות של המדינה כלפיהם. אלה הן הנקודות שביקשתי להבהיר.

אגב, אני יודע ממקור ראשון שהבהרה בנושא הגיעה גם אליך. התקשורת אולי לא צלחה מספיק, אבל הבהרה הגיעה אליך. רוב חותמי המכתב בשם השלטון המקומי הבהירו שאם חלילה וחס משתמע מכך שיש כוונה לפגוע באוכלוסייה כזאת או אחרת, בוודאי במגזר החרדי, אז הם ימשכו את חתימתם מהמכתב.

לכן אמרתי שהניסוח היה לא מוצלח, אפילו פוגע, ואני לא בטוח שהם התכוונו לזה.

עכשיו נשמח לעסוק בנושא הדרכונים ותעודות הזהות, ואנחנו דרוכים לכך.

שוב, בוקר טוב לכולם. הנושא שאנחנו נמצאים בו, גברתי מנהלת הוועדה, אני רואה אותו כדיון פתיחה. כמו שאני תמיד אוהב להציע לאחרים וגם לעצמי, אנחנו גם נעשה דיוני מעקב בדיקה להמשך. דיון הפתיחה הזה מגיע כי לצערנו הרב בשנתיים האחרונות, בעקבות הקורונה כנראה, כמו שהיה גם במקומות אחרים אבל אני לא בטוח שעד כדי כך זה הגיע למקומות אחרים, יש דבר בלתי מתקבל על הדעת, והוא קורה לצערנו הרב עד היום, למרות שהיו כמה דיונים, ומיד אתייחס לדיון האחרון שהיה. לא יכול להיות שאנשים יחכו חצי שנה או כמה חודשים לתור.

חצי שנה זה טוב. זה תור עם מעכרים.

ואחר כך שישה שבועות להנפקה. זה פשוט לא יכול לקרות במדינה נורמלית. אי אפשר לשלול מאנשים את הזכות להוציא דרכון. אגב, זה גם משליך על תעודות זהות, שכאלה שצריכים להנפיק תעודות זהות לצרכים שונים כאלה ואחרים, והפקק הוא פקק וסותם גם את הדבר הזה, ולא יכול להיות שזה יקרה. דבר נוסף שלא יכול שיקרה הוא שהמדינה עוד תרוויח כסף על הכאוס הזה. אני לא יודע אם נמצא פה נציג של האוצר.

אגב להבא, אדוני היושב-ראש, אני חושב שראוי שהנציגים שמגיעים יקבלו גם מעמד כדי שנדע למי אנחנו פונים.

הם מציגים את עצמם.

אבל אהבתי את הרעיון. אבל אתה תכיר אותם כל כך טוב, שתגיד שאין צורך בשלט.

אני לא מתכוון אליכם אישית כמובן, אבל בסוף המדינה גם מרוויחה פה כסף, כי נפתח מסלול שנקרא זמני.

זה מסלול מופלא.

מה זה מופלא? מדהים אפילו, שפוגע באנשים פעמיים. גם כי הדרכון הזמני הוא לשנתיים ולא יותר. היה גם בזמנו שאפשר היה להנפיק אותו רק לשנה ושינו את זה לשנתיים, שזה דבר אחד. יש דבר שני שהוא עוד יותר מכניס כסף למדינה, שנקרא הדרכונים הזמניים שאתה עושה בנמל התעופה בן גוריון.

שהיום עלה המחיר שלהם, דרך אגב.

המחיר עלה על הכול.

גם את הזמני לשנתיים וגם את הזמני בנתב"ג, שהם עוקפים את התור של השישה חודשים.

זה עוקף את התור של השישה חודשים, אבל מישהו גם מרוויח פה כסף על הדבר הזה. ותחשבו על משפחה שצריכה לצאת מהארץ עם חמישה-שישה ילדים, אפילו עם שלושה ילדים, כמה העלות של הדבר הזה. אין לזה שום הצדקה. לא יכול להיות שלמדינה יש בעיה בתפעול של דבר, ומצד שני גם גובה על זה כסף וגם מצמידים את זה למדד. זה דבר שלא יעלה על הדעת שהוא יקרה, ואנחנו נצטרך לצלול לתוך העניין, לראות רעיונות ודברים שצריך לעשות. אני יודע בשיחות שהיו לי קודם ששר הפנים וסגן השר מתנפלים על העניין הזה. אני לא מצפה היום לתשובות של מה עשיתם, וגם לא לתשובות מלאות מה תעשו, אלא אם יש כיוונים חלקיים ולתת את האינפוט שלנו לעניין הזה. אבל אני מודיע שאנחנו נעשה ישיבה בעוד כחודש פלוס ונעקוב אחרי הדברים לראות שזה מתקדם.

אגב, הזכירו את זה קודם, כל המצב הזה הפך להיות פתח לשחיתות. האנשים החברמנים מסתדרים. וזה עוד דבר, שאנשים מגיעים מהמרכז לצפון וסותמים גם את הלשכות לתושבי הערים הללו, כי הרי יש איזו פריסה שאמורה הייתה להיות בעניין הזה.

זה לעידוד התיירות.

זה תיירות פנים ללא דרכון. הדבר הזה לא יכול לקרות.

דבר נוסף, שאני כבר אומר אותו ויעלו עוד נושאים נוספים, ואני אאפשר כמובן לכולם להעלות את הנושאים, הדבר הזה שיש התור האוטומטי, שבכלל צריך לבחון אותו. ביקשתי גם מאנשי הממ"מ שנמצאים כאן, שאני מוכרח להתנצל בפניהם שלא המתנתי לכל תוצאות העבודה שלהם בעניין הזה, כי היה חשוב לי להעלות את הדברים ולהציף אותם לדיון הציבורי ולתת את הפוש למשרד הפנים להביא את הפתרונות. אבל אחד הדברים שביקשתי לבדוק זה האם הנושא הזה של הזמנת תורים הוא דבר נכון או לא. כי מצד אחד הוא נראה דבר נחמד מאוד, ידידותי מאוד. אבל הייתי מנהל הרבה שנים בעירייה, לא רק כראש עיר, ואני יודע דבר אחד, שבדברים הללו אתה הרי לא מתכנן את היום שיהיה עמוס. אתה מתכנן כך וכך פגישות ביום, מספיק ש-10% או 15% לא מגיעים ולא מודיעים לך שהם לא מגיעים, הנה יצרת לך כמה כיסי אוויר שיכולת לקבל עוד 10 או 20 אנשים. ומה קורה היום? כששאלתי בלשכות אמרו: אם אנחנו רואים שיש לנו אפשרות, אנחנו קוראים לאנשים. מי קורא? איך קוראים? יש כאלה שכנראה דואגים לקרוא להם. לכן הנושא הזה לא יכול להמשיך, חייב להיות כאן טיפול מעמיק, חייבת להיות כאן השקעה של המדינה כדי קודם כל לסגור את הפער ולהגיע למצב נורמלי, ואז גם נבחן באמת. כי אני חושב כהצעה ראשונית שלי לבטל את התור האוטומטי הזה ולהגיד לאנשים לבוא. אפשר לנסות לעשות אולי בעיר גושים או אזורים שכל יום אזור אחר כדי שלאט לאט נקבל איזון. כי נשמע בוודאי כל מיני דברים שיגידו שהיו לחצים בכל מיני לשכות ובאו הרבה אנשים והיו מריבות. אני לא יודע כמה שעות משקיעים בזה. אני יודע רק דבר אחד, שבדיון הקודם היו כמה נושאים שעלו, חלקם טופלו וחלקם לא טופלו. מה שטופל זה הארכת תוקף לדרכון הזמני משנה לשנתיים, שזו הייתה החלטה בדיון הקודם, שניתן יהיה להנפיק דרכון זמני פעמיים ולא רק פעם אחת כמו שהיה קודם. שוב, זה כאילו הטבה אבל זו לא הטבה. זה לשלם שלוש פעמים, כי בסוף אתה צריך את הדרכון הקבוע. פתיחה מיידית של סניף בסמוך לקניון איילון להנפקת דרכונים שיופעל עד 22:00, ועלות הנפקת דרכון כזה תעמוד על למה 400 שקלים בלבד. אלה דרכונים זמניים, למה 400 שקלים? אני מבין שהסניף הזה גם נסגר. אמר לי היועץ המשפטי שבאתר הוא עדיין קיים.

דבר נוסף שהיה בישיבה הקודמת, הגברת קצב הייצור של הדרכונים הקבועים במפעל לייצור דרכונים יתוגבר במשמרת נוספת וכך הזמן לקבלת הדרכון יצומצם משישה שבועות לשלושה שבועות. לא קרה.

המפעל הוא פרטי או שייך למדינה?

מיד נברר את כל הדברים האלה. אני כרגע בכותרות ומיד נגיע לחדשות בהרחבה.

דבר אחרון, קיצור התורים בלשכות. זו הייתה החלטה בישיבה הקודמת שנערכה פה בחודש מאי: בחודשים הקרובים ייקלטו עוד 100 עובדים נוספים על 20 העובדים שנקלטו לאחרונה, שיצטרפו ל-600 העובדים הקיימים בהם. אנחנו נבחן מה בוצע, מה לא בוצע. המספרים שאני שומע הם אחרים לגמרי, שחלקם הלכו גם לנושא אחר. זאת אומרת שהוא קשור ולא קשור. את כל הדברים האלה נרצה לבדוק כאן, להעלות את הרעיונות, להעלות את הדברים. ואני אתן לחברי הכנסת להציג את הדברים. אבל לפני כן, ידידי סגן שר הפנים, דברי פתיחה שלך. אתה תהיה איתנו כל הדיון.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר >
בהחלט. תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. אני רוצה להודות לך מקרב לב על הדיון החשוב הזה. למרות שיכולנו גם כחברים וגם כחברי קואליציה למצוא דרכים ותירוצים והתחמקויות ולבקש שתדחה את הדיון, ביקשתי מהיושב-ראש לא לדחות את הדיון ולקיים אותו, כי יש לנו כחברי ממשלה חובה לתת דין וחשבון לציבור ולומר את הדברים הללו באופן הכי ברור ומובהק.

גם שלא הספקת אפילו לחמם את הכיסא.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר >
נכון מאוד. ואני באמת רואה בוועדות הכנסת, בפרט בוועדת הפנים – בתפקידי הקודם-קודם הייתי ראש מטה שר הפנים – כלי מרכזי מאוד, בפרט שהיושב-ראש שלה הוא מנוסה וכפי שהוא ציין הוא גם איש שלטון מקומי. הוועדה היא כלי משמעותי מאוד כדי לשים לנו את הזרקור בדיוק על הנושאים שבהם אנחנו צריכים להתמקד, לכוון אותנו בצורה הנכונה יותר, המיטבית יותר, כדי להביא לציבור את מה שהוא זקוק לו ומה שהוא ראוי לקבל.

לפני שאכנס למציאות שאנחנו נמצאים בה עכשיו, אשתף אתכם בקצת היסטוריה. כפי שציינתי, בתפקידי הקודם-קודם כראש מטה שר הפנים, אותו שר פנים שמכהן היום, אחד הדברים המרכזיים ביותר שהיו מבחינתו משימת-על היה מתן שירות לאזרחי מדינת ישראל כולה, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בלי שום הבדל. היו גורמים בתוך המשרד שהזהירו אותו מפני סכנות חמורות ביטחוניות על פתיחת לשכות ברשויות ערביות. הוא לא קיבל את המלצתם, פתח לשכות ברשויות ערביות, כי אזרחי ישראל, גם אם הם ערבים, הם אזרחי ישראל וצריכים לקבל שירות כמו כולם. קידם תהליכים משמעותיים רבים מאוד לשיפור השירות. בהנחייתו הוצב בלשכת השר מסך שנתן לו כל רגע נתון נתוני אמת למצב העומסים בלשכות. שימו לב כמה זה היה קריטי בעבורו. הוא היה מקבל נתוני אמת להבין מה קורה, איפה ישנם עומסים. נמצא פה גם יועץ השר, ראש המטה, רובי שמש. הוא היה מקבל בזמן אמת בכל רגע נתון להבין איפה יש עומסים, איפה יש כשלים. בנוסף הוא יזם ביקורי פתע בלשכות. אני זוכר ביקור עבודה בחיפה, בלי שום תיאום, בלי שום הודעה מראש. אני גם מודיע לעובדי הלשכות, תתכוננו גם לביקורי פתע בקדנציה הזאת. שר הפנים הולך לבקר בלשכות. אבל צריכים להבין שכל האירוע הזה הוא אירוע מורכב.

החוק הביומטרי עבר כאן בקריאה שלישית בכנסת ב-27 בפברואר 2017. החוק הביומטרי הוא חוק משמעותי מאוד שמבטיח לכל אחד מאזרחי ישראל שמקבל תעודה שהתיעוד שלו יהיה תיעוד בלתי ניתן לזיוף, תיעוד כזה שלא יוכלו אחר כך להשתמש בדרכון או בתעודת הזהות שלו ולפתוח חשבונות בנקים וליצור התחייבויות. הדברים האלה הם חשובים מאוד גם ברמה האישית לכל אזרח, גם ברמה הביטחונית. ברגע שהכנסת העבירה את החוק הזה, במקביל היה גם תהליך להעלאת שכרם של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה לכלל המטות גם בלשכות. היה הסכם קיבוצי חדש כדי שיביא לידי ביטוי את העומסים שהתהליך הזה יוצר להם.

מנכ"ל הרשות באותה תקופה היה פרופ' שלמה מור יוסף. הוא מונה ביוני 2017. יוני זה תאריך שמאוד מעורר ביקושים לקראת אוגוסט. אוגוסט זה תאריך שבו בדרך כלל אנשים יוצאים לחופשות, מתעוררים הרבה מאוד ביקושים. נרכשו טכנולוגיות, הוכפלו משמרות. הגענו למצב שאנשים הזמינו תור באפליקציה, ותעודות זהות ודרכונים הגיעו תוך 10 ימים. זו הייתה הנחיית השר, זה מה שבוצע. בפועל זה היה, הדברים הללו קרו. אחרי שהשר אריה דרעי עזב את המשרד, למרות שכן אפשר היה להאריך על פי החלטת הממשלה לפרופ' שלמה מור יוסף את תפקידו, באופן לגיטימי וחוקי הגיעה שרה חדשה והחליטה למנות באוגוסט 2021 את עו"ד תומר מוסקוביץ' למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. להזכיר לכולם, המינוי שלו היה באוגוסט 2021 כאשר באותה תקופה, בין יוני לאוקטובר 2021, כבר היו מאומתים חצי מיליון ישראלים בקורונה. זאת אומרת, כניסתו לתפקיד הייתה בעיצומו של משבר הקורונה. זה לא היה משהו שהוא בלתי ידוע, בלתי צפוי. היה צורך להיערך. בזמן הקורונה כמובן השמים היו סגורים. אך טבעי הדבר שכששמים סגורים אנשים לא רצים לחדש דרכונים וייווצר איזשהו צוואר בקבוק בעתיד, כמו שאנחנו חווים אותו עכשיו. הסוגיות הללו של תוספת כוח אדם, טכנולוגיה – הדברים הללו היו כנראה פחות בסדר העדיפויות של המנכ"ל והשרה הקודמת.

לא נכון. הייתה תוספת תקציב לרשות, אני בעצמי טיפלתי.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

היו דברים חשובים אחרים שהם טיפלו בהם בסוגיות שונות של שמירה על גבולות המדינה.

זה עבר בוועדת הכספים.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

יחד עם זאת השיחות של השר עם ראשי המנהלים מיד עם כניסתו לתפקידו הראו לו מציאות של קושי גדול מאוד בניהול בכמה וכמה תחומים בתהליכי קבלת החלטות. ובהמשך גם נציגי רשות האוכלוסין כן יציגו בפני הוועדה את הנתונים ועד כמה הם קשים. אנחנו לא מתכוונים לומר כאן שהמצב הוא אוטופי. ולכן יחד עם הצורך במציאת פתרון יעיל ומהיר, מתוך הבנה של האירוע הזה, של הקושי הגדול הזה, מתכוון שר הפנים בימים הקרובים ממש לצרף פרויקטורים שיתעסקו בנושא הספציפי הזה של ייעול שירות הלקוחות. אזרחי ישראל זכאים כזכות יסוד לחופש תנועה. אזרח שאין לו חופש תנועה ומנוע ממנו לצאת מהארץ בגלל שהתור שלו לדרכון הוא בעוד למעלה מחצי שנה, זה מצב בלתי נסבל שפוגע בזכויות יסוד של אזרחים. המצב הזה שאזרחי ישראל צריכים לשלם הרבה מאוד כסף ולקבל דרכונים זמניים גם פוגע בתכלית חקיקת החוק הביומטרי. כשאנחנו מפיצים כמויות גדולות מאוד של דרכונים זמניים, אנחנו ממלאים את המדינה בתיעוד שהוא לא בטוח, תיעוד שהוא לא מוגן, הוא לא מגן גם על בעל התיעוד וגם הוא פוגע באינטרסים הלאומיים והביטחוניים של המדינה. וכן, אני רוצה באמת להודות ליו"ר הוועדה. בזכות אותו לחץ של קיום הדיון היום התקיימו כמה ישיבות במשרד הפנים בלשכת השר, ואני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת ולידיעת היושב-ראש כי בהמשך לדיון שהתקיים גם אתמול ודיון שהתקיים גם הבוקר, הוציא הבוקר שר הפנים מכתב למנכ"ל משרד הפנים – שימו לב, לא למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אלא למנכ"ל משרד הפנים – ואני אקרא אותו בפניכם. מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעברו. מינויו אושר בממשלה רק אתמול, ורק כדי שהציבור יבין עד כמה הנושא הזה חשוב ומשמעותי מבחינת השר, יום למחרת מינויו למנכ"ל משרד הפנים, חרף משימות רבות מאוד שמונחות לו על השולחן, חתם השר הבוקר על מכתב מינוי לביצוע בדיקה על התנהלות רשות האוכלוסין וההגירה, וכך כותב השר: לאור בחינת הנתונים והמציאות של התנהלות הרשות במהלך השנה האחרונה והכשלים המתמשכים בהתנהלותה והספקת השירותים החיוניים על ידה לתושבי המדינה, ובשים לב לחובה המוטלת על שר הפנים להבטיח את ניהולה המיטבי של רשות האוכלוסין וההגירה והספקת השירותים הנדרשים והמתחייבים על ידה, אבקשך לבצע בדיקה מקיפה על התנהלותה של רשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת זאת ובלא לפגוע מכלליות הדברים אבקשך לבחון בין היתר את הכשלים הנוגעים למילוי תפקידיה הבסיסיים ביותר של הרשות בכל הנוגע להנפקת ולחידוש דרכונים ותעודות זהות לאזרחים ישראלים, כשלים אשר פוגעים קשות ומזה תקופה ארוכה בתושבי המדינה ובאמון הציבור במשרד הפנים וברשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת הבדיקה הנך מתבקש לבחון את התנהלות הרשות, הכשלים בהתנהלותה במכלול תחומי פעולתה והסיבות לקיומם והפתרונות המוצעים הנדרשים לצורך מתן מענה, לרבות בתחומים הניהוליים והתקציביים. הנך מתבקש להגיש את ממצאי הבדיקה והמלצותיך בתום תקופה שלא תעלה על עשרה ימים. בכבוד רב, אריה מכלוף דרעי, שר הפנים.

זה רק מביא לידיעתכם, עשרה ימים. אין כאן עכשיו מריחות ואין כאן ועדה כדי להקים ועדה. אני מציע לאדוני היושב-ראש כן לקיים דיון מעקב, לא לוותר לנו, לעמוד על המשמר כדי שאנחנו נבטיח את החובה שלנו לאזרחי מדינת ישראל כולם, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, אזרחי ישראל ללא שום הבדל, שמגיעה להם הזכות הזאת. הם משלמים עליה אגרה, הם לא עושים טובה לאף אחד, ואנחנו נעמוד על כך שמה שמגיע לאזרחי ישראל יתקבל ויתבצע. כן, אדוני היושב-ראש, אין לי ספק שקיום הדיון במועד הזה, מבלי לתת הנחות לא לחברים ולא לחברים בקואליציה, מביא אותנו להתכנס סביב ההחלטות החשובות הללו כדי לתת מענה מיידי מיטבי לאזרחי ישראל כולם. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני סגן השר. נשמע כמובן את אנשי מנהל האוכלוסין גם על הפתרונות, גם על הדברים, ובהחלט אנחנו מצפים כולם ואנחנו נעקוב ביחד ונעזור במה שצריך. ואם יש דברים שצריכים חקיקה, ויכול להיות שיש דברים שצריכים חקיקה בנושא של תשלום, נכון?

תשלום זה תקנות.

אנחנו עומדים לרשות המשרד, כמובן מפקחים על המשרד. השורה התחתונה גם של הדברים שלך, ידידי, וגם הדברים שלנו, ואנחנו נשמע את זה מכולם, היא שהנושא הזה חייב להיפתר ומהר מאוד. אני אאפשר לחברי הכנסת לדבר, ואני מציע לשאול שאלות, להצביע על נקודות. לא נתחרה זה בזה מי יגיד שזה אסון יותר גדול, כולנו יודעים שזה משהו שלא מתקבל על הדעת. לכן אני מבקש מאנשי המקצוע שנמצאים כאן לרשום את הדברים ולתת תשובות מפורטות לאחר מכן.

אולי קודם האוצר יכול להציג את בסיס החישוב של דמי חידוש הדרכון ותעודת הזהות.

אני חושב שאחר כך עדיף. אני יכול להגיד לך דבר אחד, שלבסיס החישוב אין בסיס. על זה אני יכול להמר ולקחת את האפשרות שמישהו יתבע אותי לדיבה על זה. בטח לא במספרים האלה. יש לו בסיס, אבל הוא צנוע מאוד לעומת מה שמשלמים.

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

יש לי שלושה נושאים. ראשית זה הספסרות בתורים. בשבוע שעבר דווח בחדשות 12 שאנשים משלמים סכומים גבוהים שיכולים להגיע גם עד 1,500 שקלים לקנות תור, ואני תוהה איך זה אפשרי. כשאני מזמין תור באינטרנט הוא רשום על שמי. האם אתם מאשרים לאנשים להעביר את התור שרשום על שמי, תחת תעודת הזהות שלי, לאנשים אחרים שהם אינם בני משפחה שלי? אתם הרי מודעים לכך שיש ספסרות. אין דרך טכנולוגית או בירוקרטית למנוע את המכירה של אותם תורים? איך זה מתבצע ולמה זה מתבצע?

דבר שני הוא עלויות הדרכון הזמני. לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן, אבל אם אנחנו לוקחים את עלות ההוצאה של דרכונים זמניים למשפחה ממוצעת בישראל של שני הורים ושלושה ילדים, אנחנו מגיעים למעל 1,500 שקלים. אם תרצו שנדייק אז 1,535 שקלים.

יותר. המחירים עלו.

אז קל וחומר. כמו שיושב-ראש הוועדה אמר, כשאני רוצה להוציא דרכון זמני, ייתכן שאני לא יכול להוציא אלא דרכון זמני כי התורים הרגילים הם של למעלה מחצי שנה. איזו פעולה עושים בדרכונים הזמניים שלא עושים בהוצאת הדרכונים הקבועים?

זה לא אותו דבר, זה ביומטרי.

האם אורכי הזמנים שדרושים בשביל להוציא דרכון זמני ארוכים או פחותים מאשר הוצאת דרכון קבוע? למה לא פשוט לאפשר להפוך את התורים הזמניים לקבועים? כי ממילא הם כמעט בלתי נמנעים, כי מעטים הישראלים שיודעים לתכנן חצי שנה מראש את הנסיעה שלהם לחו"ל.

הדבר האחרון, האם אתם מרגישים שמיציתם את כל השירותים שניתן להעביר לדיגיטלי? האם ברגע שיש לי דרכון ביומטרי אני יכול להזמין את הדרכון הביומטרי הבא שלי באמצעות קליק בדיגיטל, או שאני עדיין צריך להגיע לרשות? האם יש מיצוי של כל השירותים שניתן לקבל מהמדינה בהוצאת תעודות, בהנפקת אישורים בדיגיטל, מבלי צורך להטריח את עצמו ולהגיע למשרדים של רשות האוכלוסין, בוודאי שבדרכונים. אני מבין את הצורך להגיע כשעוברים מדרכון רגיל לדרכון ביומטרי, אבל בשאר התעודות וגם כשיש לי דרכון ביומטרי, האם בפעם הבאה שאני אחדש אותו האם אוכל לעשות את זה בלחיצת קליק או שאני עדיין צריך להגיע, ואם כן אז למה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

כבוד היושב-ראש, אני חושב שזה אחד הדיונים הכי חשובים שגם נוגעים לכולם, ערבים ויהודים, בלי הבדל, וזה כשל שנמשך יותר משנה וחצי. לצערי הרב כשקורה דבר כזה ואנשים סובלים ויש קושי להנפיק דרכונים במשך תקופה ארוכה, וזה לוקח חצי שנה ושמונה חודשים ותשעה חודשים, ואני יודע שבמגזר הבדואי לפעמים זה מגיע לשנה גם בגלל בעיית הדואר ובעיה בכתובות, במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים. לכן השאלה, אם הכשל הזה והשערורייה נמשכים למעלה משנה או שנה וחצי, מה עשיתם ברשות האוכלוסין וההגירה בכדי לצמצם ולהקל על הסבל שקיים בהנפקת הדרכונים. יש דברים מאוד בסיסיים בכל משרד שנותן שירות כשיש מצוקה לתת את השירות, הוא בודק את עצמו, נותן פתרונות. במשך שנה וחצי התופעה הולכת ומחמירה ולא רואים פתרון. מה עשיתם בשנה וחצי בצורה מפורטת בכדי להקל על הסבל ולהקל על התופעה שמכבידה על הנפקת דרכונים?

דבר שני הוא לגבי דרכון ביומטרי שאתם מנפיקים. נודע לי שאחד הקשיים הוא שמנפיקים את הדרכונים הביומטריים בירושלים במרכז אחד. אני לא יודע אם זה במכונה אחת, כמה מכונות קיימות. ואם הדבר הוא רק במקום אחד, למה לא לעשות פריסה ולפזר את האפשרות להנפיק דרכון ביומטרי בכל הלשכות והרשויות של האוכלוסין בארץ?

השאלה השלישית, לגבי החברה הערבית בכלל והחברה הערבית הבדואית בנגב בפרט. בנגב חיים כ-350,000 תושבים, ומבחינת רשות האוכלוסין וההגירה יש רק לשכה אחת קטנה ברהט שלא יכולה לספק את השירות ל-350,000 תושבים בנגב. אני מבקש שיהיה גם מעקב אחרי הפתרונות וההתקדמות בהצעות שהם מציעים לנו, ולכן בפתרונות שמציעים, ולכן אני מציע בצורה הכי ברורה שיהיה גם פתרון לחברה הבדואית בנגב. בחברה הערבית הבדואית בנגב יש הציר הראשי אחרי רהט, שזה כביש 31 שמתחיל ביישוב לאקיה, חורה, סעואה, כוחלה, מכחול, כסייפה ואלבת. בציר הזה יש כמעט 150,000 תושבים שאין אף אפשרות אלא ללכת לרהט או לבאר שבע וזה מקשה על האנשים, ולכן בציר הזה של כביש 31 ביישובים שהזכרתי צריך לקחת נקודה מרכזית ולפתוח עוד לשכת אוכלוסין והגירה במקום הזה, במיוחד להנפקת דרכונים וגם תעודות זהות. הציר השני הוא ציר 25, שמתחיל בשגב שלום. גם בציר הזה יש 90,000-80,000 תושבים שחיים שם. צריך להיות בנקודה מרכזית, שאני מציע שתהיה ביישוב אבו תלול. גם הרשות המקומית יכולה להציע מקום לפתוח רשות אוכלוסין והגירה שתיתן מענה.

דבר נוסף, אני חושב שכל הקטע של דרכונים זמניים זה לעשות כסף על גב האנשים, וזה צריך להיפסק.

תודה רבה. אתה נתת שמות של ערים או כפרים או מקומות. יש גם ערים אחרות, ואני מסכים עם מה שאתה אומר, כי צריך לאפיין מקומות שאין בהם כיסוי על האזור.

הצעתי שני מקומות. אני מדבר על 280,000-270,000 תושבים שאין להם אף מענה ברשות האוכלוסין וההגירה.

לכן אני אומר, צריך באמת לאפיין ולמצוא מקומות כאלה שאין להם כיסוי. יש גם ערים נוספות שזה קיים. בבאר שבע יש משהו יחסית קטן מאוד להיקף של באר שבע והסביבה. אתה נתת פרוגרמה של בעיה, זאת אומרת איפה הבעיה במקומות שבהם אין כיסוי. אלה ערים כמו אלעד שאין לה כיסוי, ואז כל אנשי אלעד מגיעים לבני ברק ובבני ברק הופך להיות צפוף.

אני בעד להנגיש את השירות לכלל אזרחי ישראל. אני דיברתי על המקום שבאתי ממנו, אבל אני בעד להנגיש את השירות לכל אזרחי מדינת ישראל.

מאחר שאני היושב-ראש, אני צריך לדבר באופן כללי. אני מייצג את הציבור שלי, החרדי, ואתה מייצג את הציבור שלך, וזה בסדר גמור. זו לא עבירה, הפוך, זו זכות גדולה. אבל אני אומר שאולי בהזדמנות אחרי שקצת תורידו את הלהבות של העניין וימצאו את הפתרונות, צריך לעשות בדיקה אחת ולתמיד לראות האם יש כיסוי נכון של הלשכות על אזורים טריטוריאליים שיכול להיות שבהם יש פספוס.

חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה.

כמה הערות. אחת, משכי הזמן להמתנה לתור זה חצי שנה, וההנפקה של הדרכון עצמו זה שישה שבועות. בעשור הקודם ביישוב שלנו למשל, היית מגיע לפקידה במועצה המקומית, ושם היא מקצרת את זמן ההמתנה לתור. אני מבין שעכשיו עם הביומטרי לא צריך מכשור מתוחכם של מצלמה, כיסא ולהסדיר את זה. ואז זה מוריד דרמטית את זמן ההמתנה.

הפוך, הם עוד מחמירים יותר בזה. זאת אחת השאלות שאני אשאל אותם בהמשך, למה אי אפשר לעשות את זה כמו בחוץ לארץ, לשלוח תמונה במייל.

אני אומר, גם בשיטה הקיימת זה לא מסובך להכניס לפקידה בעיריות או במועצות את אותו כיסא ומצלמה. ואז אנחנו מקצרים את השישה חודשים של המתנה.

אומר היועץ המשפטי שבעיר מודיעין, עירו של חיים ביבס ידידי שהזכרנו קודם, בעירייה עושים את זה.

כך אני מבין.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

זה עובדי רשות האוכלוסין וההגירה. בזמן שהשר סילבן שלום היה שר הפנים היה לו סיכום עם אגף תקציבים באוצר שבמספר רשויות מקומיות בישראל הם הקצו את המשאב של המקום והוא הקצה את התקנים, ובהסכם הזה פתחנו כמה וכמה לשכות, גם באום אל-פאחם, במבנה העירייה, אבל העובדים הם לא עובדי עירייה, הם עובדי רשות האוכלוסין וההגירה שהם מבצעים על פי חוק. עובד עירייה לא מוסמך לעשות את זה.

אדוני סגן השר, אני מבקש לדייק את דבריך. בעבר ברשויות מקומיות, בכל רשות שבחרה בכך היה עובד ייעודי שהוא עובד רשותי, שכל תפקידו היה לקבל את פניות הציבור. חידוש תעודת זהות היה מתבצע במקום, הנפקת תעודת זהות או דרכון היה נאסף באותו משרד. היו שתי פעימות. במהלך היום החומר שנצבר היה נוסע למשרד הפנים הקרוב, ומשם היו ממשיכים את הטיפול. זה לא נכון שמדובר בעובדים של משרד הפנים, כי אז הרווחנו רק את השטח שבו אנחנו יכולים להכיל את המבקשים. לשם אני מבקש שנחתור.

עוד שתי הערות קצרות. תעודת זהות, אולי זה לא קשור לדרכון, אבל זה חשוב מאוד. היום כשמנפיקים את תעודת הזהות הביומטרית, בעצם משאירים את הספח כספח, ואז בעצם לא פתרנו את הבעיה של ללכת עם כרטיס אחד שמאגד את כל הפרטים. כי מה הועילו חכמים בתקנתם אם אתה עכשיו צריך עם הכרטיס ללכת עם הספח? הספח הוא מאוד מרכזי בתקשורת עם משרדי ממשלה. שואלים תהליך הנפקה, תראה לנו ילדים לטובת מס הכנסה ואחרים. אז פה צריך להסדיר שכבר הביומטרי יכיל הכול. זה נראה ממש לא הגיוני.

יש לך שינוי עם ילדים, יש לך שינוי עם כתובת שלך.

אז אתה מעדכן, כמו שאתה מעדכן את הפתק.

אתה מדבר עם הצ'יפ, לא עם הפתק.

בדיוק. שאלה אינפורמטיבית בנושא של התמחור, רק לשאול את האוצר כמה כסף נכנס למדינה מתעשיית הדרכונים.

הדרכונים הזמניים.

בכלל, הדרכונים הרגילים והזמניים. כמה כסף נכנס, שנבין את סדר הגודל.

האם לאוצר יש תשובה או שתכינו לסוף?

תאפשר לנו לשאול שאלות ואחר כך ישיבו על הכול ביחד.

טוב. חבר הכנסת אברהם בצלאל.

אדוני היושב-ראש, דבר ראשון ברכות. אני שמח מאוד שאתה פותח את הוועדה בדיון החשוב הזה. לכל החבר'ה באופוזיציה שאמרו: חודשיים לא עשיתם כלום ומה אתם הולכים לעשות? אז לראות בשבוע הזה ועדות שעובדות.

אתה רוצה להתחיל פוליטיקה? היה כזה נחמד עד עכשיו.

אין לי פה שום עניין בפוליטיקה. אני אומר ברצינות, לראות יושב-ראש ועדה שלא נותן הנחה לא לשר ולא לסגן שר ולא לכל החברים פה. הם נכנסו רק לפני כמה ימים והם כבר מביאים לוועדה חשובה כזאת נושא כזה חשוב. אז בסך הכול ברכות ליושב-ראש, לא שום דבר פוליטי.

דוידסון, כשאתה היית בהתחלה גם היית כך, הייתה לך התמימות הזאת.

עברתי לאופוזיציה, לא מזהים אותי.

תן לו לעבור את התהליך. הוא איש שיודע גם להתווכח, הוא יודע גם לעשות הרבה מאוד דברים.

הוא איש מקסים.

עיריית ירושלים תעיד על כך. אבל הוא בא ונהנה קצת, אז למה להרוס את ההנאה?

אני נהנה שאנחנו רצים מוועדה לוועדה לדברים חשובים ודנים בדברים שנוגעים לציבור.

יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה, מה קרה בשנה וחצי האחרונות? הייתי סגן ראש עיריית ירושלים לא שנה אחת ולא שנתיים. בשנה וחצי האחרונות אני מקבל בלי סוף תלונות מאנשים על אורך התורים. אני מנסה להבין מה קרה, מה השתנה שפתאום אנחנו מגיעים לכל כך הרבה חודשים שאנשים ממתינים, שהכי קצת זה חצי שנה וכל הזמן צריך להפעיל אנשים על תורים הומניטריים כאלה ואחרים, אנשים שצריכים לנסוע דחוף וכדומה. אנשי הציבור בפרט חשים את זה בכל עיר ועיר.

דבר שני, אני חושב שחסרה הסברה. לדוגמה, מתקשר אליי בחור שהתחתן, הוא צריך לעשות שינוי אז הוא צריך לדעת האם הוא יכול לא להגיש את זה ישירות, בגלל שהוא לא משנה את השם, והאישה שכן צריכה לשנות את השם צריכה כן לבוא. אני חושב שהדברים האלה חסרים בהסברה ואני רוצה לדעת מה אתם עושים בשביל זה במשרד הפנים.

דבר שלישי, דווקא כאדם שמגיע מהרשות, אנחנו בסוף מסתכלים איך מנגישים כמה שיותר את בניין עיריית ירושלים כדוגמה או בניין משרד הפנים, רשות האוכלוסין הגדולה. בכל עיר יש המקום הגדול, ובסוף צריך להנגיש לציבור עצמו את השירותים. אני בעיריית ירושלים לקחתי על עצמי שבכל מתנ"ס ומנהל קהילתי יש הנגשה. אם אדם צריך להגיש טפסים לעירייה, לרשום את הילד שלו לגן, שיהיה מונגש כמה שיותר. אני חושב שבהרבה מהדברים לא צריכים להגיע עד רשות האוכלוסין עצמה. לפעמים אדם מגיע וקובע תור בשביל שינוי קטן או ספח. צריך לדעת איך עושים את המקסימום שאנשים לא יגיעו למקום הזה, ואני רוצה לדעת מה עשיתם בעניין, מה אתם חושבים לעשות. אשמח מאוד. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

ברכות ליושב-ראש הוועדה. אני רוצה לברך את חברי וידידי משה ארבל על התפקיד.

תודה רבה.

אני מכיר אותו מקרוב ואני בטוח שהדברים ילכו בכיוון הנכון ויימצאו פתרונות לסוגיה הזאת ולסוגיות אחרות בתוך משרד הפנים. גם אני רוצה לאחל לחברי ווליד טאהא, שהוא הנציג שלנו בוועדה, החלמה מהירה. הוא עבר ניתוח לב. שיחזור לתפקד ויהיה חבר שלנו בוועדה.

אני רוצה להצטרף לאיחולי החלמה לווליד, היושב-ראש הקודם. אנחנו מאחלים לו כולם רפואה שלמה.

רפואה שלמה. ווליד הוא היחיד פה שבטוח יש לו לב.

תודה רבה, אדוני, גם אני אוהב אותך.

גם אני בא מהמועדון של השלטון המקומי. גם אני הייתי ראש מועצה מקומית בעברי. אהבתי את המשפט של היושב-ראש בפתיחה שאמרת שאת ההשקעה של המשאבים בעיר צריך לחלק באופן שוויוני לכל תושביה. הבקשה שלי והדרישה שלי מהממשלה, שבמשאבים של הממשלה תהיה חלוקה שוויונית לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין.

אני איש מדע ורציתי לשמוע נתונים. מה מספר הבקשות שלשכות האוכלוסין מקבלות ביום, בחודש, ומה היכולת של הלשכות להנפיק דרכונים? השאלה היא מה החסם. נכון שהייתה קורונה ואנשים לא הגיעו לעשות דרכונים והיה סגר, אנשים חיכו כי לא רצו. אנחנו שנה אחרי האירוע, והשאלה מה הבעיה, מה החסם, מה הגורם המגביל להנפיק דרכונים בזמן הנכון. אני מצדד במה שנאמר כאן, אני אתן לזה כותרת, הנגשת השירות. הנגשת השירות צריכה להיות לכל האזרחים, ובמיוחד בחברה הערבית גם בנגב וגם בצפון. מה שנאמר כאן, זה אחד הרעיונות שאדם או נציג של לשכת האוכלוסין יכול להגיע למועצות מקומיות של מעל 10,000 תושבים פעם בשבוע ויעשה את העבודה שם. אני מכיר מה שנאמר כאן, שנניח הייתה פקידה אצלנו בביר אל-מכסור שהייתה אוספת את כל הבקשות, לוקחת אותן ללשכה בנצרת ושם מנפיקה את הדרכונים ואת תעודות הזהות.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

הפעולות האלה הסתיימו כבר לפני 13 שנה. מכיוון שיש החוק הביומטרי שעבר כאן בכנסת, אין אפשרות פיסית היום לבצע את התהליכים האלה של מסירת מסמכים.

צריך לחשוב עם ראש פתוח.

בעניין הזה דובר בישיבה הקודמת שיש הקשה עצמית, שאמורים להיות מתקנים או מכונות למי שכבר יש תיעוד ביומטרי.

אלה דברים לא מסובכים. יש טביעת אצבע ויש המצלמה.

היועץ המשפטי אומר שהודיעו בישיבה הקודמת שתוך כמה שבועות יחליפו מתקנים כאלה. אני לא זכיתי לראות מתקן כזה, אולי מישהו אחר שיגיד.

צריך לחשוב על הנגשת השירות, איך לעשות את זה עם אנשי המקצוע. חשוב שתהיה הנגשה לשירות.

לגבי כל הנושא של התורים, אולי צריך לבטל את התורים הדיגיטליים. כי חלק מהאוכלוסייה שלנו ושלכם לדעתי גם לא יודעים להשתמש בכל הטכנולוגיה הזאת והם מעדיפים להגיע פיסית בשביל לקבל את השירות, ואז אולי זה חוסך מכל המעכרים וכל האנשים שמתחילים לעשות עסקים בכל הנושא הזה. תודה.

תודה רבה. אני חושב שזו אחת הנקודות שעובר לעשייתן. פשוט להפסיק את התורים, לעשות את זה באיזושהי צורה חכמה בו זמנית בכל המקומות כדי שלא יבואו למקום אחד.

משפט אחרון, אני רוצה להודות לנאיף הינו. זה אחד האנשים שעוזר להרבה אנשים להנפיק דרכונים במקרים חריגים. זה אדם שמגיעה לו באמת תודה.

תעביר אחר כך טלפון שלו.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צהריים טובים לכולם. אני מברכת אותך, כבוד היושב-ראש. אתה תמשיך לראות חלק מאתנו או כולנו כאן ברע"מ כממלאים את מקומו של חברנו ווליד טאהא עד שיחזור אינשאללה בבריאות טובה ובבריאות שלמה. וזו הזדמנות גם להגיד לו תודה על ניהול הוועדה בשנה שעברה. משה, נאחל לך הרבה הצלחה וכן לראות את כל האזרחים, במיוחד אלה השקופים שפעמים רבות לא רואים אותם והם הכי צריכים.

לגבי הסוגיה בעניין הנידון. אני תוהה על המחיר הגבוה. אפילו לגבי דרכון רגיל זו עדיין הוצאה מאוד גדולה. אם נדבר על משפחה, במיוחד בכל הקטע של ביומטרי, יש משפחות שיש להם דרכונים והם צריכים להחליף את כל הדרכונים בבת אחת, וזו באמת מכה רצינית.

דבר שני שאני רוצה לשים על השולחן, ודיברתי על זה בוועדת הכספים ואני מפנה את זה לאנשי המקצוע מהמשרד הרלוונטי, לגבי העולים לרגל למכה. פתאום מתחילים לבקש מהם דרכון ביומטרי בעת הרישום. ולא לדבר על זה שלחלק גדול מהם יש דרכון שהוא עדיין בתוקף, ואז הם צריכים לעשות גם דרכון ביומטרי, לשלם עליו למרות שהדרכון שלהם עדיין בתוקף, וגם להילחם כדי להשיג דרכון בזמן שיכולים להירשם. אני חושבת שישנם מקרים מיוחדים שצריך לדאוג לתוכניות מיוחדות. זה לא שבא לי עכשיו לטוס לחו"ל. יש זמנים מוגדרים, במיוחד לנו הערבים פה בארץ, שהם מוקצבים כדי לעלות לרגל או לעלות לעומרה. ולכן צריך גם בתקופה הזאת לאפשר תוכנית מיוחדת ולעשות תהליך זריז, מיוחד, ולקחת בחשבון שיש לנו כל שנה כמה אלפים שעולים לרגל וצריך לדאוג לסוגיה הזאת.

דבר נוסף שאני רוצה להדגיש אותו זה החלוקה מבחינת הלשכות שנמצאות ביישובים. הרי כל הלשכות הממשלתיות הן בזכות המיסים שהאזרח משלם, אז למה אם אני נמצאת ביישוב מרוחק בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית אני אצטרך עוד יותר לגשת למרכז מסוים כדי להוציא דרכון או תעודת זהות שהיא מחויבת? זה לא משהו שהוא פריבילגיה כזאת או אחרת. ולכן אני חושבת שאפשר לחשוב על פתרונות שהם מעשיים ולא עלויות שאני לא יודעת כמה הן מיותרות או יקרות.

הייתה התייחסות כאן לחלק שדיברתי עכשיו, כאילו הייתה אפשרות לעשות את זה בתוך הרשויות. אבל אף אחד לא אומר שצריך לעשות את זה על גבם ושיהיה עוד נטל על הרשות. אלה לא עובדים של הרשות המקומית אלא של משרד הפנים או רשות האוכלוסין. צריך גם לדאוג לדבר הזה. כי יש לנו רשויות שהן בקושי מתקיימות, והרבה רשויות נמצאות בגירעונות. אז לא לעשות פתרון שיביא עוד בעיה מהצד השני.

הסוגיה של תעודות זהות שהן דיגיטליות או ביומטריות, אני חושבת שאפשר להציע פתרון, אבל ייתכן שהוא פוגע בזכויות היסוד של הפרט. למשל, אפשר לעשות את הכרטיס של תעודת הזהות משהו כמו כרטיס נטען שיש בו כל הנתונים, אבל זה בעייתי. זה חושף את כל הנתונים של האדם בכל מקום.

זה לא נושא הדיון כרגע. אני רוצה להתקדם עם עוד נציג של רע"מ, ואליד אל הואשלה.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי, אני מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני גם מודה לסגן השר ידידי משה ארבל על הפתיחה שלו בכל הנושא של מתן שירות לאזרח. אני חושב שצריך לשים דגש על זה וצריך שכולנו נעבוד על מנת שנשנה את כל מה שקורה בלשכת האוכלוסין וההגירה בשנתיים האחרונות. אני נכחתי כאן כמנהל סיעה בדיונים שנערכו בוועדה הקודמת גם בנושא הזה, וגם הפקידים של משרד הפנים הגיעו לכאן והבטיחו לעבוד על כך שכל הנושא הזה יתקצר ויהיו פתרונות לכל הנושא הבעייתי הזה.

אנחנו רואים, כבוד היושב-ראש, שבנתב"ג מנפיקים דרכונים בצורה מאוד מהירה, ואני מציע שהנושא הזה גם יעבור למקומות אחרים בגליל. כמו שמנפיקים בצורה מאוד מהירה, תוך 24 שעות, בנתב"ג שאנחנו נמצא פתרון בתקופה הקרובה על מנת לעזור גם לסטודנטים שמגיעים לחו"ל, גם לאנשים שעולים למכה, לעשות אולי פיילוט בנגב, במרכז ובגליל. הייתה הצעה לשרה הקודמת – אני לא יודע אם היא יושמה או לא – לעשות מטה שינפיק בצורה מהירה ברמת גן או באזור אחר. אבל צריך פתרון מיידי על מנת לתת לאנשים שירות בתקופה הזאת עד שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין ימצא פתרון קבוע לכל הסגה הזאת.

אדוני סגן השר, בנגב יש רשות אוכלוסין בבאר שבע, ברהט ובדימונה. התורים מעל חצי שנה, כמו שהזכרת וכמו שהזכיר היושב-ראש. אני אפנה אליך בצורה מסודרת על מנת לבדוק אפשרות לפתוח בנגב המזרחי, אזור ערד, כסייפה וערערה, לשכה, וגם באזור הדרומי, אזור שגב שלום. גם שם יש המון אנשים וצריך לפתוח שם נקודה ולעזור לאנשים שרוצים למצוא פתרון. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני מאחר לוועדת הכספים, אשמח לשאול כמה שאלות ולקבל את התשובות כשאני עוד נמצא.

לא, אז מה אתנו? בוא נרכז את זה ביחד. זה לא עובד ככה.

אשמח בבקשה לדעת כמה דרכונים מונפקים בשנה, כמה תעודות זהות מונפקות בשנה. אני מבקש לדעת מהם השלבים להנפקת דרכון וכמה זמן לוקח כל שלב.

אין דבר כזה שלב.

מה זאת אומרת?

אתה לא מכיר את הנפקת הדרכון? אני עשיתי את החוק הזה.

אז אני מבטיח לך שאת לא מכירה. אם זה מה שאת אומרת, את לא מכירה. הגשת בקשה היא במקום אחד, הוא נוסע לטופס טיולים שעובר כמה תחנות. אלה שלבים. כל תחנה זה שלב, זה לוקח זמן. אני מבקש לדעת איפה זה נופל בדרך, כי בלתי מתקבל על הדעת שאם אדם רוצה לנסוע לארצות הברית הוא צריך לתכנן את עצמו שנה וחצי קודם, כי הוא צריך עוד להמתין לקבל ויזה. הוא צריך להתקבל בשגרירות. בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו חיים היום בעולם מודרני שאדם שמעוניין לנסוע לחו"ל קונה כרטיס בדרך למטוס אפילו ועולה. אפשר לחכות חודש, חודשיים. לא יכול להיות ששנה וחצי אדם שרוצה לנסוע לארצות הברית לא מקבל ויזה. אני הסברתי לך את האינטרפרטציה של השיהוי.

זו לא אחריות שלנו, עד כמה שאני יודע.

ויזה זה לא נושא הדיון.

השאלה הבאה, מה המניע שבעטיו אתם לא מאפשרים לרשויות החפצות בכך להקדיש מקום ועובד כדי לייעל לפחות את הגשת הבקשות להנפקת תעודות זהות ודרכונים לכל הפחות.

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, ברכות לידידי עו"ד משה ארבל על התפקיד המאתגר. אני בטוח שתצליח בו. אני מכיר אותך היטב. דרך אגב, כשהגעתי לכנסת בלי שידעת היית המנטור שלי ואת כל השאלות שהיו לי הפניתי אליך. תודה.

יש לי שלוש שאלות, אבל אתחיל אותן בכותרת. אנחנו מדינה מתקדמת, אחת המדינות המתקדמות בעולם בכל נושא ההייטק, וכך מגדירים אותנו ורואים אותנו בכל העולם, ובכל פעם אני מגיע לדיון, וזה לא רק פה במשרד הפנים אלא בכל משרד אחר, ואני מבין שאנחנו לא נמצאים שם בכל הנושא של שירותים לציבור. כשאני מגיע לנושא הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו, זו פשוט הזיה. כל חברי הכנסת מקבלים עשרות ומאות של פניות ציבור בנושא הזה של דרכונים ותעודות הזהות. אנשים שצריכים לקחת יום חופש מהעבודה ולנסוע לצפון הארץ ולכל מיני מקומות, ואני לא ארחיב בנושא הזה.

אני רוצה לשאול שלוש שאלות. אחת, אני כיושב-ראש קבוצת הידידות מול המדינות הבלטיות גיליתי בשנה שעברה שהמדינה המתקדמת בעולם בנושא של אונליין זאת אסטוניה, מדינה של שני מיליון תושבים שהיא הרבה מאוד אחרינו בכל הנושא של כלכלה וכספים, וגיליתי שאנחנו צריכים ללמוד מהם. ללמוד מה הם עושים. באסטוניה, אדוני היושב-ראש, אתה עושה רישיון עסק, אתה לא צריך להגיע לאף מקום. אנשים לא יוצאים מהבית. כל שירות מהמדינה הם מקבלים אונליין. ראיתי שאתם מהנהנים בראש כי אתם מסכימים איתי, אתם מכירים את הנושא הזה. השאלה שלי היא האם אנחנו לומדים ממה שקורה במדינה הקטנטונת הזאת, אסטוניה, ואיך זה יכול להגיע אלינו. איך אנחנו יכולים להגיע למצב הזה שנהיה חצי מאסטוניה, לא מאה אחוז אסטוניה. אז אני מבין שבחברה הערבית והחרדית צריכים להגיע פיסית למקום כדי לדבר עם מישהו, אבל רוב הציבור הישראלי לא צריך לעשות את זה והשאלה שלי אם לומדים.

דבר שני, נושא של המעכרים. כשאני שומע את השם מעכרים אני רועד. אני מבין שכבר יש מאות מיליונים של שוק שחור במדינת ישראל, שוק שחור שפוגע בסוף בנו האזרחים שמשלמים את המיסים, ומעלים לנו את המיסים כי הכסף של המעכרים מסתובב בכסף שחור. האם מטפלים בזה? האם מנסים לעצור את זה? האם עוצרים אותם? האם יש אכיפה בכלל בנושא הזה? כי מעכרים זה דבר מאוד מאוד מסוכן.

הנושא האחרון, רישיון נהיגה. פעם אחת עשיתי אותו, בפעם השנייה, השלישית והרביעית אני פשוט משלם מה שצריך לשלם ואני מקבל אותו הביתה. למה אנחנו צריכים להגיע למקומות מסוימים כדי לקבל חידוש דרכון וחידוש של תעודת זהות? למה אי אפשר לעשות כך שזה מגיע אלינו הביתה דרך האונליין?

משפט אחרון למשה ארבל. דיברתם פה על הנושא של המצ'ינג. זה נושא ענק, ואני בעולמות שלי שטיפלתי בנושא של מתקני ספורט אומר שהרבה מאוד שהכספים שצבועים לבניית מתקני ספורט לא נבנים כי אין האפשרות לשלם מצ'ינג למוחלשים, והעשירים ביותר לא מקבלים שקל. כי זה למ"ס 6 בכסף מהמדינה, אז גם הילדים בסביון שהעיר היא עשירה אבל העירייה היא מאוד מאוד ענייה. צריכים לעשות דיון בנושא המצ'ינג וחד וחלק לסיים את הנושא הזה. גם לילדים החרדים וגם לערבים וגם לילדים מסביון מגיע אולם ספורט שייבנה יחד עם בית ספר ובריכת שחייה ומגרש כדורגל, והכסף לא מגיע בגלל הנושא של המצ'ינג וגורם לנו בסוף לא לקדם הרבה מאוד דברים לילדים שלנו. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חוקקתי את החוק הביומטרי, אז כנראה אני בין הבודדים שבכלל יודעים מה זה. לדעתי גם אתה, היינו באותה ועדה. החוק הביומטרי היה פריצת דרך במדינת ישראל. האמת היא שאז התחננו לשר הפנים אריה דרעי לא להפעיל אותו באופן מיידי, כי היה קיץ והיה ברור שזה יגרום לעומס ולבעיות. הוא התעקש ובסוף זה גרם לעומס ובעיות. אני זוכרת ששלמה מור יוסף בא אלי ללשכה בשאלה מה עושים, כי הייתי המון בתוך הסיפור הזה. יש לי רומן מתמשך עם רשות האוכלוסין וההגירה.

מה עשינו כשזה התחיל? קודם כל לא היו תורים, לא היה צריך להזמין תורים, מי שבא ברוך הבא. פתחנו לשכות בלי קשר לאזור, כל אחד מגיע לאן שהוא יכול להגיע. גם הגדלנו את השעות, כי יש שעות שרשות האוכלוסין עובדת יותר שעות, פחות שעות. למרות שעכשיו לדעתי גם את זה כבר פתחתם. זאת אומרת, עשינו פעולות כדי להקל על אזרחים כי בדיוק היה קיץ. אגב, יש ועדה מיוחדת לחוק הביומטרי, צריך להקים אותה. יש ועדה מיוחדת ששר הפנים חייב לבוא לשם לדעתי פעם בשנה ולתת דיווח. כי זה לא סתם ביומטרי, זה מאגר, זה נכס לאומי. זה מאוד רגיש וצריך לראות מה קורה שם עם הגנה על המאגר. כי צריך להבין, זה תווי פנים וזה גם טביעת אצבעות של כל אזרחי ישראל. כנ"ל זה גם תעודות זהות. זה הפך להיות לסיוט. כבר דובר על זה המון, אז לא אחזור על עצמי.

דבר נוסף, סיפור התורים. אני תמיד שואלת את עצמי, אדוני היושב-ראש, איך אדם חרדי בן 70 שלא מחובר לאינטרנט בכלל מסוגל להזמין כזה תור. אני לא מצליחה להבין.

גם חרדי בן 70 שגר בתל אביב לא מסוגל. גם אם יש לו אינטרנט.

יש לנו שני מיליון אזרחי מדינת ישראל שעברית היא לא שפת האם שלהם, בוא נתחיל מזה. יש לנו אוכלוסיות שלא מחוברות לאינטרנט. זאת אומרת, הסיפור הזה של זימון תורים – ניסיתי עכשיו לעזור למישהו להזמין תור, הסתבכתי חבל לכם על הזמן. זה פשוט סיוט, גם לאדם שדי שולט. אני מאמינה שצריך לבטל את כל התורים האלה. זה הפך להיות לכלי נוח לרשות האוכלוסין, אבל זה לא נוח לאזרחים.

אני עוברת מדי פעם על יד רשות האוכלוסין בחולון. נכון, לאה? גם את גרה שם ואת רואה את זה. אנשים עומדים בחוץ כאילו עדר, כאילו אנחנו לא שווים כלום, כאילו אנחנו לא אזרחים. כשאתה עומד שם בתור, סליחה, אתה רוצה לשירותים, לא נותנים לך להיכנס. יש האבטחה, אתה בגדר של פושע רק כדי להיכנס לשם. זה משהו שהוא בלתי נסבל. זה לא היה ככה.

זה בכל הארץ כך, גם בהרצליה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם בסכנין.

אני מדברת עכשיו על יחס. חברים, יחס כלפי האזרח, היום הגעה לרשות האוכלוסין וההגירה זה פשוט סיוט מתמשך. אתה מרגיש אזרח סוג ב'. זה לא הוגן. צריך לפתוח את זה. בסוף עובדי רשות האוכלוסין וההגירה לא עושים טובה, הם משרתים ונותנים שירות. למרות שבזמן האחרון אני שומעת: מה אתם רוצים? אנחנו פה קורסים. לא, עובדי רשות האוכלוסין בכל ההיבטים נותנים שירות. גם כשהם מקבלים עולים חדשים, גם כשהם מנפיקים דרכון, גם כשהם מנפיקים תעודת זהות, הם נותנים שירות, הם לא עושים טובה.

זו רפורמה שצריך לחשוב עליה. הרבה לשכות נמצאות במקומות שהם לא ראויים, הם קטנים. אחת הבעיות בחולון, לדוגמה, היא שהמקום מאוד קטן. העיר גדלה, האזור גדל והלשכה נשארה אותו דבר. זו אחת הבעיות.

בואי נפצל, יוליה. מעבר לסניף הזה לפתוח עוד נציגות באותה רשות.

זה לא עובד בדיוק כך.

מה הרעיון שלך?

קודם כל, כמובן דיגיטציה, מה שדיבר פה חבר הכנסת סימון דוידסון, זה חד משמעית. האוכלוסיות שמסוגלות לעשות את זה דרך האינטרנט – כמה שיותר להקל, יותר טוב. אנחנו צריכים לחשוב על לשכות מחוזיות, ושזה יהיה עם כוח אדם ראוי, עם עמדות גדולות, עם שעות פתיחה שייתנו אולי מענה. יכול להיות שזה שיש לשכה קטנה בחולון זה לא פתרון. כי דרכון אתה צריך פעם בעשר שנים, הבעיה זה ילדים עד גיל 18 שזה חמש שנים. העניין הוא החידוש, שזה לא יהיה מצב שאתה עושה מחדש.

לגבי עיריות, שלא תהיה אי הבנה, עובדי רשות האוכלוסין וההגירה במודיעין נותנים שירות רק לתושבי מודיעין. זה היה ההסדר. כך זה עובד בעיריות. זאת אומרת שהיום אני לא יכולה להזמין שם תור, כי זה רק לתושבי מודיעין. פעם היה דבר כזה, שיכולת להגיע בשבע בבוקר ולחכות. בעצם אתה אומר: לא הזמנתי תור, אני יכול לעמוד בחוץ ולחכות, ואם יש חור מכניסים אותי. זה מה שהיה נהוג, שבאיזשהו שלב כל מי שמגיע מקבל שירות. גם זה לא עובד עכשיו. אבל גם לאזרחים יש אחריות. לא שעוד יומיים אתה נוסע ופתאום אתה מגלה שאין לך דרכון. גם לאזרחים יש אחריות לבדוק את הדרכונים שלהם. כשרציתי להזמין דרכון לילדים שלי הזמנתי בחורף, אז יש תעריף יותר נמוך, זה חוסך כסף, ולא הייתה לי שום נסיעה.

כשיהיו פתרונות אני מציע שהם ילוו גם בהסברה לאנשים, לעודד אותם להתעורר קודם. אבל אני לא אעשה את זה היום.

למה בחורף זה זול יותר?

זה חצי מחיר.

לעודד להגיע לא בשעות הפיק.

כשהעסק עובד בשנים רגילות, זה עבד נכון, שאנשים יבואו בחורף ולא לפני נסיעה.

זה לא רק דרכונים, זה לא רק תעודות זהות. אני מקבלת המון תלונות מאזרחים שעכשיו מגיעים לארץ, עולים חדשים, שכוח האדם בלשכות לא מכיר את הנהלים של עצמם, וזה חוזר על עצמו כל פעם.

יש תופעה של עולים חדשים שהגיעו ותוך ימים ספורים, לא יודע איך, כבר באים להנפיק דרכון. החוק לא מאפשר את זה, החוק אומר שלושה חודשים.

שאלה יהיו הצרות שלנו, שהעולים החדשים יהיו הצרות שלך. בגלל העולים החדשים הם קורסים ולא מסוגלים לעבוד, זו הבעיה של אזרחי ישראל.

זה חלק מהטיעונים שאמרו לי, אגב.

אנחנו אשמים בהכול. כשאנחנו עובדים ומשלמים מיסים, הכול בסדר. כשאנחנו צריכים אישור, פה אנחנו בעיה.

כולם משלמים מיסים.

די עם השטויות האלה. רצית שוויון, שיהיה שוויון עד הסוף. גם בנטל, גם בביטחון, בהכול.

אדוני היועץ המשפטי, אני רוצה כמה דברים כהשלכה מהדיון הקודם וכמה הערות ושאלות שלך.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתחיל בברכות לאדוני היושב-ראש ולכל חברי הוועדה, שתהיה דרך צלחה לוועדה הזאת. וברוכות מיוחדות לסגן השר. עלה והצלח בתפקידך.

לגבי הנושא הספציפי, אני אעבור לפי סדר התהליך של הנפקת דרכון ואשאל את השאלות. נתחיל מהמידע שמוסרת הרשות באתר האינטרנט שלה. ביקשתי גם ממנהלת הוועדה להציג את הדברים. האתר פשוט מוסר מידע לא נכון, שלא לומר מוטעה, וכפועל יוצא מכך אף מטעה. למשל לגבי הדרכונים הזמניים נאמר רק שבנסיבות מאוד חריגות אפשר להנפיק דרכון זמני, בוודאי ובוודאי בנתב"ג. שיעורי הסכומים שמצוינים באתר לא נכונים. גם לגבי 28 הלשכות שאפשר להנפיק בהן דרכון זמני, נאמר שצריך להנפיק בלשכה שמקום מגוריך משויך אליו. אתה אמור לנחש לאיזו לשכה אתה שייך. אם אתה גר נניח ברמת אביב, אתה לא יודע אם אתה שייך ללשכת תל אביב, ללשכת רמת גן, ללשכת הרצליה. זה לא ברור, אי אפשר לדעת לאיזו לשכה אתה שייך. אנשים לא יודעים, ולא אחת אני מפנה אותם לאנשי משרד הפנים כדי לברר, כי אני בעצמי גם לא יכול לתת להם את המענה. זה לגבי המידע באתר שהוא שגוי ואף מטעה. הדוגמה הבולטת ביותר, לגבי מרכז ההנפקה ליד קניון איילון, מבחינת האתר הוא עדיין קיים.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

במהלך הדיון התווספה הודעה מעדכנת שהמקום סגור. הוועדה עובדת, אתה רואה.

כל מה שנשפר אנחנו רוצים. אני רק אומר, זו רק דוגמה בולטת לזה שחייבים לשים את הדגש גם על הנושא הזה של המידע באתר.

לגבי הזמנת התורים, התוכנה להזמנת התורים או החברה שהמשרד קשור איתה להזמנת התורים יוצרת מצב של הזמנת תורים מסורבלת ומיושנת. אתה צריך להזמין את התור, לעבור לשכה אחרי לשכה לראות איפה יש מקום פנוי, במקום שהמערכת תעשה את העבודה בשבילך ותגיד לך: המקום הפנוי הקרוב ביותר הוא אומנם בלשכת קצרין, אבל אם תוותר עליו אז המקום הפנוי הבא הוא בלשכה הזאת והזאת, כדי שתוכל לקבל ולא לעבור 51 לשכות כדי למצוא איפה יש תור.

יזמים זריזים מצאו לזה פתרון די פשוט והציעו אותו לציבור ביישומונים שונים חינם אין כסף, אבל משום מה משרד הפנים מצא לנכון לחסום את אותן אפשרויות ולא ברור למה. אני לא מדבר על אנשים שמציעים את הדברים בתשלום או בשכר, אלא אפשרויות שהוצעו לכלל הציבור בחינם ומשרד הפנים מצא לנכון לחסום אותם ולא לאפשר להם לעזור לציבור להשיג תורים.

פה יש בעייתיות, כי יכול להיות שהם רק מתחילים בחינם.

אבל משרד הפנים יכול לעשות את זה בעצמו. אם אדם פרטי עשה את זה, אז גם משרד הפנים יכול לעשות את זה בעצמו.

צריך האקר טוב.

לא צריך האקר, זה תיקון קטן. בכל מקרה, זה כמובן לגבי הזמנת התורים, מעבר למה שהיושב-ראש וחברי הוועדה אמרו לגבי הצורך לשקול בכלל לבטל את נושא הזמנת התורים.

השלב הבא שצריך לעשות זה לשלם אגרה. מעבר לדברים שכבר נאמרו, אני רוצה להזכיר לוועדה הנכבדה שיש לנו הבטחה שלטונית של שרת הפנים הקודמת במליאת הכנסת, לשאלתו של חבר הכנסת מקלב, שיבוצע הן החזר למי שהנפיק דרכון זמני בגלל שמשרד הפנים לא עמד בלוח הזמנים ולא הספיק לשלוח לו את הדרכון שהוא הלך לעשות, והן לגבי אלה שהנפיקו דרכונים זמניים בכל התקופה הנוכחית, שהם לא ישלמו אגרה עבור הנפקת הדרכון הקבוע. הייתה הבטחה מפורשת של שרת הפנים בעניין הזה, הבטחה שלטונית.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

למה אתה מחייך כשאתה אומר את זה?

נדמה לי שפה אמרו שצריך חקיקה.

צריך לתקן את התקנות, בוודאי. אם כי לדעתי, ואני הצגתי את עמדתי הזאת בפני הגורמים המקצועיים במשרד הפנים, אפשר להשתמש גם בתקנות הקיימות כדי לסייע לתושבים. אני לא ארחיב את הדיבור בעניין הזה.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

אני מבקש שעמדתך הזאת תוגש לנו בכתב.

בסדר, אנחנו נדבר על זה. בכל מקרה, צריך לקדם את העניין הזה.

אנחנו נארח את פגישת הפסגה הזאת אצלנו.

כשמגיעים ללשכות, לגבי מכסת התורים. מסתבר, לפחות כך נטען, שמשרד הפנים, לפחות שלכות רשות האוכלוסין פועלות עדיין בנוהל קורונה, כך שמכסת התורים שאפשר להנפיק היא מחצית ממכסת התורים.

נכון או לא נכון בשלב הזה?

לגמרי לא נכון. אין שום קשר למציאות.

מאיפה אתה מביא את זה, תומר?

הצעתי ליושב-ראש הוועדה לעשות תרגיל, לבחור לשכה, לבחור תאריך, שנראה כמה תורים הונפקו לאותו יום באותה לשכה.

יש רק שאלה פשוטה. איך יכול להיות שעשינו השנה יותר תורים ממה שנעשה אי פעם במדינת ישראל ואנחנו עובדים בחצי כוח? אז תסביר לנו את זה ונמשיך.

זה גם תלוי בביקוש והיצע.

בדיוק.

אני מדבר על 2019. ב-2019 זה היה הפיק הגדול ביותר שהיה לרשות האוכלוסין בהיסטוריה של המדינה. אנחנו השנה עשינו כ-15% או 20% יותר, ועכשיו אומר העורך דין הנכבד שאנחנו עובדים בחצי כוח. אז שיסביר איך.

אני ביקשתי נתונים, אמרתי שכך נטען, ואם יש לכם נתונים אחרים. אפשר לעשות את הבדיקה שאני הצעתי.

מי טען את זה?

באופן אקראי, כמה תורים הונפקו בלשכת חדרה ל-15 בפברואר. כמה תורים הונפקו, כי אני לא יכול עכשיו להנפיק תור ל-15 בפברואר.

אפשר לדעת עכשיו תוך כדי דיון?

כן. ללשכה ספציפית, ביום ספציפי, וכמה עובדים יש שם. בואו נראה.

מה עם ההצעה שלו? הוא שאל שאלה, אתם לא עונים. אתם רק מסתכלים עלינו. הוא שאל אתכם שאלה – יש דרך כרגע? מישהו מכם יכול להעלות מצב נתון?

אני בודק אם אפשר.

אנחנו ממתינים, תודה.

בוודאי שאפשר.

נשמעו טענות בציבור, אני לא בדקתי אותן, שאנשים שנקבעו להם תורים והגיעו ללשכות מצאו את הלשכות ריקות, שעובדים מחכים לאנשים ואין אנשים. אני לא בדקתי את הנקודה הזאת.

גם אני קיבלתי טענות כאלה.

גם עמוס וגם ריק?

יש מקרים כאלה ויש מקרים כאלה. זאת אומרת שהוויסות הוא לא נכון.

אני מנהל חטיבה בהסתדרות. עלה פה משהו ואני רוצה קצת למקד אתכם. הוא שאל כמה תורים יש.

יש לך מידע?

לא, כי אני לא קשור להנהלה, אני קשור לעובדים. העובדים אמרו לי שיש תור אחד ולפעמים מגיעים חמישה אנשים על התור הזה.

זה לא נכון כי זה לא אפשרי.

אז הם הולכים הביתה. מור, אף אחד מאתנו לא מאשים בסוף את העובד הספציפי. יש כאן בעיה ארגונית, יש כאן בעיה של כוח אדם ויכול להיות שיש בעיות שנוצרו. כשאני הייתי ראש עיר אני התנגדתי לכל מיני דברים אוטומטיים, מענה אוטומטי בטלפון, כי בסוף האוטומטי הזה יש חיים. ואני אומר לך בידיעה שיש מקומות שאנשים לא מגיעים ויש חורים כאלה שבמקרה הטוב נכנסים לשם - - -

אבל אסור בגלל זה, אדוני היושב-ראש, לבטל את הטכנולוגיה, את זימון התורים. אפשר לגבות את זה בטלפונים.

כרגע לדעתי הדבר הנכון לתקופה. המענה הטלפוני צריך לעבוד ברמה רגילה, כשהעסק עובד רגיל, לא ברמת גל צונאמי שעוד לא נגמר. חייבים לגמור את הגל הזה.

אם תנסה עכשיו לעשות מענה טלפוני ולהתקשר למרכז שירות, אין מענה.

נאפשר לתומר לסיים, כי הוא צריך ללכת.

אני כמובן מתנצל על זה שאני צריך ללכת.

נקודה נוספת, לגבי חידוש דרכונים. לא אחזור על זה. אפשר למצוא לזה פתרון טכנולוגי שלאו דווקא מחייב הגעה, אבל צריך לבדוק את העניין הזה.

לגבי הגורם שמנפיק את הדרכונים, המדינה קשורה באמצעותה המדפיס הממשלתי למפעל פרטי שעושה את העבודה הזאת.

מה המעמד של המדפיס הממשלתי בעניין הזה? הבנתי שזה נמצא במתחם של המדפיס הממשלתי.

השאלה אם אפשר לעשות תחרות עם מפעל נוסף.

זה לא ריאלי כרגע.

אני אבשלום, אני סגן מנהל המדפיס הממשלתי.

מי מתפעל את המפעל שלכם? אתם?

אנחנו, כן.

בכל מקרה, הייתה התחייבות בישיבות הקודמות לתגבר את הכמות.

זה זכיין?

תעודת זהות זה זכיין, הדרכונים זה עובדי מדינה.

זה לא המידע שנמסר לוועדה בישיבות הקודמות. בישיבות הקודמות נמסר לוועדה שמי שמבצע את הנפקת הדרכונים זה מפעל פרטי.

היה זכיין לזה.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

אני מבקש להוציא את הפרוטוקול מהדיון הקודם ולראות מי העובד שנתן מידע שגוי. אם הוא נתן מידע שגוי זה חמור מאוד.

היה גם סיפור עם הזכיין הזה.

אבל זה לא חשוב עכשיו.

זה חשוב מאוד. מכל מקום, הייתה התחייבות לתגבר את המשמרות של הנפקת הדרכונים ולקצר את לוח הזמנים, וכפי שאנחנו שומעים המצב הזה לא קרה, וגם על זה צריך לקבל תשובות.

התוספת של כוח האדם הייתה או לא הייתה? האם נוספו 100 או לא?

זה על הלשכות. אבל במפעל דובר על משמרות.

אדוני היושב-ראש, אשמח אם תוכל לזמן סיור באזור.

נקודה אחרונה שיכולה גם היא לקצר מעט את הדברים, כפי שנהוג בהנפקת אשרות לארצות הברית, כשאתה מנפיק אשרה לארצות הברית השגרירות שולחת לך את ההשראה עם שליח הביתה. אין שום סיבה שהמדינה לא תשקול לפחות לייעל את השירות ולא להסתמך על שירותי דואר ישראל ותמצא את הדרך להחיש את מסירת התעודות.

פה אני מוחה. אני הזמנתי דרך הדואר, הכול בסדר. עשיתי דרכונים לילדים והכול בסדר.

לאחרונה נולדה לי נכדה, וחודש קודם קיבלתי מכתב ברכה על החתונה של הזוג הצעיר.

אני מתנצל שאני חייב לעזוב לוועדת ביקורת המדינה. ממנים יושב-ראש.

לך תמנה את היושב-ראש ותאחל לו בהצלחה, ואם תספיק לחזור אז תחזור.

ידברו קודם אנשי ממשלה ואחר כך אנשים מבחוץ.

בינתיים יש מצב לבדוק כמה תורים יש ב-15 בפברואר בחדרה.

הם בודקים, יוליה.

אני מכבד את הפקידים, את אנשי המקצוע, ואנחנו לא באים פה ברמה האישית על אף אחד. אנחנו רוצים להיטיב, אנחנו רוצים למצוא את הדרך לעשות את זה כמה שיותר מהר, לגמור את הקרייסס הזה ואז לעבור לאיזשהו מצב סביר ונורמלי, עם חידושים אולי. אני מתאר לעצמי שמשרד הפנים יעשה את זה. בואו כרגע נלמד את הבעיה, נשמע את הפתרונות ונשמע את התשובות לשאלות.

יואל ליפובצקי, מנהל מינהל אוכלוסין, בבקשה.

צהריים טובים לכולם. אני אגע בכמה דברים וכמובן אענה גם על כל השאלות, ותוך כדי יש עוד בעלי מקצוע שאפנה אליהם כדי שהם יתייחסו לנקודות שלהם.

לפני הקורונה קיבלנו שבחים בלי סוף, בטח כולכם זוכרים. כמעט לא חיכו לתור יותר מכמה ימים, שבוע מקסימום, התעודות הגיעו תוך שבוע לכתובת, והיום אנחנו במקום אחר, ומיד נסביר למה הגענו לזה. אני רק רוצה להגיד שעובדי המינהל וכל הלשכות – אני חושב שאנחנו המשרד היחיד הממשלתי שעובד חמישה ימים בקבלת קהל בשבוע, מראשון עד חמישי, יש כמה לשכות שעובדות גם בשישי באופן מצומצם, ובין פעמיים לשלוש אחר הצהריים. לא חושב שיש עוד משרד ממשלתי שכולו עובד כל הזמן בקבלת קהל, והעובדים מנסים לתת שירות כמה שרק אפשר, כמה שיותר טוב.

אבל משבר פותרים בעזרת כלים שהם לא קונבנציונאליים. כי ברגע שתעצור את הגל הזה הם יוכלו לחזור לחיי עבודה נורמליים של עובד.

אני מסכים איתך לחלוטין. אנחנו מתמודדים כרגע עם נתונים של כוח אדם. עקרונית לא קיבלנו תוספת כוח אדם, קיבלנו משהו קטן. טכנולוגיות לצערי עוד לא נכנסו, ואנחנו ממשיכים לתת שירות, אנחנו כעובדים, באותם הנתונים כמו שהיו לפני הקורונה, לצערי.

שאלתם על דרכונים זמניים. כמובן המדינה, כמו שאמר היושב-ראש, לא רוצה לעודד דרכונים זמניים, רוצה לעודד דרכון שאי אפשר לזייף אותו, שלכל אחד תהיה הזהות שלו. ברגע שהתחילו התורים הארוכים שרת הפנים ביקשה שנמצא פתרון לתת דרכון, זאת אומרת שלא יקרה שאזרח לא יוצא לחו"ל בגלל שאין לו דרכון, וזה למעשה הפתרון. היו הדרכונים הזמניים שניתנו בשלב מסוים בבני ברק, היה שם מתקן שקבעו תור של שבוע, שבועיים, תלוי כמה זמן לקח, אבל קיבלו את הדרכון במקום. זה היה על ידי עובדי מינהל אכיפה. מנכ"ל הרשות החליט שהעובדים יחזרו לעבודתם באכיפה ובעצם נתנו פתרון של 28 לשכות בארץ שאפשר לבוא ללא תור ולקבל את הדרכון תוך כמה ימים. הוא לא במקום, כי אם נעשה אותו במקום נקבל הרבה פחות לקוחות.

באותה לשכה שאתה מזמין דרך האינטרנט?

לביומטרי אתה מזמין תור, לדרכון רגיל אתה פשוט מתייצב על פי אזור מגורים.

זאת אומרת, זה דאבל.

זה לא דאבל, כי הגשת הבקשה של הדרכון הרגיל היא הרבה יותר קצרה.

יותר מהר להפיק את הזמני?

בוודאי.

הגשת הבקשה, כשאתה מגיע לפקיד ומגיש לו את הטופס, את התשלום ושתי תמונות. הייצור שלו הוא יותר ארוך, כי היום הייצור של הביומטרי, כמו שאתה יודע, מתבצע במפעל ולא על ידי עובדי הלשכות. את הייצור של הזמני עושים אותו אחרי קבלת קהל כדי לחסוך.

מי עושה אותו?

העובדים בלשכה עושים את הדרכון הזמני היום במקום, לאחר קבלת קהל, כדי לקבל כמה שיותר אנשים.

אופן הטיפול בדרכון הזמני זהה לאופן הטיפול בדרכון הקודם.

כי לא היה ביומטרי.

זה לא מדויק. תבדיל בין מה שעושים בשעות קבלת קהל למה שעושים אחרי קבלת קהל.

אבל אתה מבין דבר אחד, שיש לך איקס עובדים, והרעיון של לעשות זמני הוא רעיון כביכול שהיה נצרך מאוד. זה היה צריך להיות לתקופה קצרה מאוד כדי לסגור את הפער. אבל מה שקורה בפועל הוא שיש לך על אותם עובדים שני סוגי פעילויות. הרי העובדים האלה לא נשארים יותר זמן, הם מקבלים פחות קהל לדרכונים הרגילים, לביומטרי הרגיל. זאת אומרת, נכון שנתת להם זמני בינתיים ופתרת להם את הבעיה הזמנית, אבל יצרת עומס שלא ייגמר. אתם במו ידיכם גורמים לכך שהבעיה הזאת לא תיגמר. אלא אם כן יבואו אלף עובדים זרים ויעשו את זה.

אתה צודק במה שאתה אומר, כי האזרחים האלה יחזרו אלינו בעוד שנה וחצי.

אותה נציגה שאמורה להנפיק בסוף יום העבודה שלך, יכלה לקבל מישהו לביומטרי.

לא, כי התהליך של הביומטרי אורך היום כ-12 דקות. התהליך להגשת הבקשה לדרכון רגיל יכול לקחת שלוש או ארבע דקות.

בשביל שמונה דקות אתם עושים, שזו הדלתא?

כשזה אחד או שניים אין בעיה. כשזה מאות ביום, אתה לא יכול לעמוד בזה אם אתה רוצה לתת פתרון לאנשים לצאת מהארץ.

וזמן הייצור בלשכה עצמו?

הוא זמן ייצור אחרי קבלת קהל, אז הוא לא בא על חשבון הזמן של קבלת קהל.

אני אחרי קבלת קהל רוצה שיקבלו עוד ארבע שעות נוספות ותתגמלו את זה כמו שצריך.

מאחר שהדלתא היא שמונה דקות לאדם, בשביל זה אתה מייצר בעיה עבור המון אנשים. אתה אומר שהבעיה היא בשאלון או בתהליך הגשת הבקשה. אין אפשרות להעביר חלק מתהליך מילוי השאלון לדיגיטל לפני שאותו אדם מגיע ללשכה? אותן שמונה דקות של הזדהות, של מילוי פרטים, של כל מה שאתה לא רוצה לייצר. כמו שהיושב-ראש אמר, זה פשוט לא הגיוני. זה לייצר עוד בעיה.

השאלה היא אם היא קיימת. היא לא קיימת, אז אל תיגע בה היום.

אני אגע בטכנולוגיה.

הוא אומר שהליך הייצור של הביומטרי קצר יותר.

אני רוצה לומר שוב, כדי שנבין ונחדד את העניין. הפתרון של הזמני יכול להיות שהיה טוב לתקופה מסוימת כדי להתארגן ולתת פתרון. היום זה הביצה והתרנגולת. אתם מנציחים את התורים לעולמי עד. המדינה מרוויחה פעמיים. יש פה משהו לא נכון. אני ניהלתי אומנם קיוסק קטן, לא עיר גדולה, אבל אתה רואה את הלקונות, זה לא נכון. כי אני הייתי רוצה לנצל את הזמן שאני משאיר עובדים עד הערב – לאוזני ההסתדרות, אני מקווה שמשלמים להם על זה כמו שצריך, שמתגמלים אותם – כדי להישאר ולעבוד עבודת הדפסה, פקידים שזה לא המקצוע שלהם, זה לא התפקיד שלהם. הם היו יכולים לקבל באותן שלוש שעות לפי החשבון שלך בין 10 ל-15 איש. ותחשוב על כל הארץ. מה יקרה אם יעבדו ימי שישי ויתוגמלו על כך בצורה הכי טובה? ומה יקרה אם יום העבודה ייגמר יותר מאוחר ותבוא משמרת נוספת?

אין להם כוח אדם מספיק לזה.

אל תשכחו שכל זה הוא עוד לפני שהגענו למה קורה אחר במפעל ומה קורה אחר כך עד שהדרכון מגיע. זה לא ייפתר בצורה של עכשיו. אתם חייבים באיזושהי צורה לקבל החלטות דרסטיות לחודש-חודשיים. אין דבר כזה שאתה יכול למלא כזה חסר לאט לאט ובזמניות, כי הזמניות הזאת מצטברת לקבוע.

השאלה למה זה קרה.

(היו"ר אליהו רביבו, 13:13)

אני אגיע לזה, ברשותך. כפי שנאמר פה קודם, בשנת 2022 עשינו עם אותו כוח אדם שהיה לנו הכי הרבה דרכונים ותעודות זהות שעשינו לאורך כל השנים של הביומטרי, וצריך לקחת בחשבון שנכון שזו אותה מצבת כוח אדם, אבל בפועל פחות עובדים עבדו בביומטרי בגלל כמה דברים לא מתוכננים שהיו לנו. הדבר הראשון, העלייה. בדרך כלל היו לנו כ-25,000 עולים בשנה. ברוך השם, יוליה, כולנו בעד עולים, גם אני ואת עולים חדשים לשעבר, לפני הרבה שנים. השנה יש מעל 70,000 כבר.

במצב של היום בן-גוריון כנראה לא היה זוכה לתעודת זהות, הוא היה ממתין חצי שנה. יחד עם גולדה.

כיום אנחנו עם 70,000 עובדים שצורכים מאתנו המון כוח אדם. אם בעבר ה-25,000 שציינתי, שהיום אנחנו כבר בפי שלושה, הגיעו לרוב עם אשרת העולה בדרכון כבר, זאת אומרת אם הוא עשה את כל הליך העלייה ברוסיה אז כבר ברוסיה הוא עבר את כל הבדיקות של נתיב, הגיע לנתב"ג לישראל עם אשרת עולה בדרכון, הגיע לסניף בנתב"ג של משרד הקליטה, ובמשרד הקליטה קיבל סל קליטה, מספר זהות ותעודת זהות זמנית. ואז הם לא באו ללשכות ויכולנו להקדיש את כל כוח האדם הזה לביומטריה. מה שקרה בעלייה הזאת שהרוב באים כתיירים, כשהם באים כתיירים לארץ הבדיקות שלהם הרבה יותר ארוכות ומתבצעות גם על ידי עובדי הרשות שבחו"ל מתבצעות על ידי נתיב.

יש לך נתון מספרי?

70,000 השנה.

לא כל 70,000 העולים הגיעו על אשרת תייר, נכון?

חלק גדול אשרת תייר.

אשמח לדעת, זה נתון שהוא מעניין. ומה ארצות המוצא.

רוסיה, בלרוס, אוקראינה.

מה שעשינו כדי לנסות ולתת לעולים האלה את השירות הכי טוב שאנחנו יכולים, הקמנו ביחד עם משרד הקליטה ונתיב 13 מרכזי קליטה ב-13 ערים שונים בארץ. אנחנו שולחים לשם עובדים מהלשכות שביום-יום צריכים לעשות שירות ביומטרי. כל יום יש לנו בין 50 ל-60 עובדים, חצי מהם במרכזי קליטה. החצי השני, שקודם ציינתי שבאים עם אשרת עולה, כשפרצה הקורונה משרד הקליטה החליט שהוא מפסיק לתת את תעודות הזהות לעולים בנתב"ג, לצערי. הניסיונות שלנו לשכנע אותם לעשות את זה לא צלחו.

לרקדן רע הרצפה עקומה. מצאת אשם בכל הבעיות, העולים החדשים.

לא האשמתי. העולים האלה, שבעבר היו מקבלים את תעודת הזמנית כבר בנתב"ג, היום מגיעים ללשכות, וזה מה שנוגע לפה שהם גם תופסים עוד זמן שירות של אזרחים שהיו צריכים לקבל ביומטרי ובעבר לא נתנו את זה.

לפני שאתה עובר לסעיף הבא, אני מודה לך על ההסבר המנומק. נשמח לדעת האם ביצעתם פעולות השמה לקליטת עובדים ייעודיים לצורך אותו פרויקט נקודתי. הוא אומנם מאוד משמעותי, אבל הוא גם נקודתי.

הוא נקודתי כבר שנה. העובדים ששלחנו לשם הם עובדים שלנו מתוך הלשכות.

זאת אומרת שלא ביצעתם פעולות השמה לקלוט עובדים ייעודיים. לצורך העניין, לתפוס סטודנטים או מכללה, לבקש מספר עובדים מסוים למקום מסוים, והם יודעים לטפל אך ורק במי שהיו מטופלים אז בנתב"ג והתחילו תהליך מקדים עוד לפני שהגיעו לארץ.

הטיפול בעולים הוא טיפול מורכב.

והוא היה מסתיים בנתב"ג.

מי שהגיע עם אשרת עולה, נכון. הם מגיעים היום ללשכות שלנו ונותנים להם את השירות, כי זה חלק מהתפקיד שלנו.

(היו"ר יעקב אשר, 13:18)

לפני רבע שעה התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה, שם נוכחתי, והקביעה הייתה לאגף התקציבים, פנייה של עודד פורר, לנסות לממן 15 תקנים נוספים עבור רשות האוכלוסין וההגירה לטובת נתב"ג. זה משהו שקרה לפני חמש דקות.

אני שמח.

מגיע עולה, שייתנו לו את תעודת הזהות, לא דרכון. לא לשלוח אותו ללשכות שזה יוסיף על העומס כשכל עם ישראל נמצא שם בגלל הדרכונים, והוא רק הגיע לארץ והוא עדיין לא יודע איך ללכת למשרד הפנים.

הוא הסביר שמשרד הקליטה הפסיק את הנוהג הזה. אנחנו נדון בזה בלי נדר בהמשך.

אבל הוא חייב לחדש את הנוהג הזה עכשיו ולדון בזה אחר כך. כי כרגע אנחנו צריכים להוריד עומסים מהלשכות, נקודה.

לכל הפחות לקבוע מקום ייעודי לא על חשבון כוח האדם הקיים, שהוא זה שיטפל בהנפקת תעודות הזהות לעולים החדשים.

זה לא רק עולים, זה כולם.

אנחנו מדברים על תעודות זהות, יוליה. רק חרדים מותר להגיד, עולים אסור להגיד בכלל?

מותר, אבל עם המילה שוויון. ביחד.

אני רוצה להשלים משהו עם כוח האדם. מנכ"ל הרשות ביקש תוספת כוח אדם ל-2022 לטובת העולים ולטובת המצב בלשכות. קיבלנו תקציב ל-100 תקנים, 20 מתוכם להקים בהרצליה כמו שהיה את אלבר שאנשים יכלו לקבל דרכון זמני במקום. הוצאנו כבר כמה מכרזים במשך כמה חודשים. תתפלאו, שלושה אנשים הגיעו בינתיים.

מה זה שלושה אנשים? חברות?

לא. שלושה אנשים באו לוועדה. ביקשנו לגייס 20 עובדים למרכז הזה כדי שזה לא יהיה בלשכות, שאנשים יעברו למקום מסוים ויקבלו במקום. בינתיים הצלחנו לגייס רק שלושה עובדים. מה-80 הנוספים שקיבלנו ללשכות ולעולים בגלל כמות כוח האדם שאנחנו משקיעים בזה, בינתיים הצלחנו לגייס רק 46. כל השאר נמצאים בהליך כזה או אחר של מכרזים.

מתוך ה-46 שגייסתם כמה עובדים לצורך העניין הזה וכמה בנושא העולים?

אמרתי קודם, סך הכול לעולים יש כל יום בין 50 ל-60 עובדים גם במרכזי קליטה וגם בלשכות.

מהתוספת?

לא, מה שקיים.

אני מבקש לסבר את אוזניכם, בגלל שדיברת על הרצליה. כהכנה לדיון המאוד חשוב הזה נפגשתי בין היתר עם ראש עיריית הרצליה מר משה פדלון. חשוב לי שאדוני היושב-ראש ישמע את הנתונים. הוא סיפר לי שהוא בתחנונים לכל מי שרק אפשר לפנות ברשות האוכלוסין ומשרד הפנים כדי שהוא יקצה שטח מתנדבים, עובדים, קפה ועוגה, ללא הגבלת זמן, ללא הגבלת שעות, סביב שעות היממה, בשביל לצמצם את הפערים. פשוט לתת בליץ'. הוא כתב לכם, הוא הבהיר את זה. אני לא יודע אם לך באופן אישי.

אני לא מכיר את הפנייה הזאת, אבל בכל מקרה עובדים שלו לא יכולים לעשות ביומטרי.

אם אני מסכם, אז מתוך 100 העובדים שהובטחו כאן, יצאו מכרזים לכולם ונכנסו רק 46.

ומה עם השלושה?

הם עכשיו עוברים חפיפה באחת הלשכות.

דובר על 100 עובדים לנושא הזה. יש בעיות עם העולים, צריך גם לטפל בקטע הזה. זו הייתה ההצהרה של השרה כאן בוועדה שזה גם לעולים וגם לזה?

אני לא יודע מה השרה הצהירה פה. אני יודע שאנחנו קיבלנו את ה-100.

מה הבעיה בגיוס עובדים? אולי משהו לא נכון?

זה 100 לצורך דרכונים?

לא. היה דיון על דרכונים, אמרו שיביאו 100 עובדים לדרכונים והביאו בסוף 100 תקנים שאוישו רק 46 וחלקם הלכו לעבודה אחרת.

זה לא מה שהוא אמר, אדוני היושב-ראש. יואל אומר שלאור העובדה שיש קצב גידול בעליית עולים, בפרט מחבר העמים, ומכיוון שמשרד הקליטה לא מאפשר הנפקת תעודות זהות מכיוון שאין התג - - -

לא זה מה שהוא אמר. יש 100 עובדים. 80 מתוכם הלכו לדרכונים ו-30 הלכו לעולים, לא?

זה לא מה שהוא אמר.

אז תסביר לנו מהתחלה, לא קלטנו.

ברגע שהתחילה המלחמה והתחילו העולים, לא חיכינו לקבל כוח אדם מהאוצר ואמרנו שלא מטפלים בעולים עד שלא נקבל עכשיו כמה עשרות תקנים. לקחנו עובדים קיימים שנותנים שירות ביומטרי והעברנו לטיפול בעולים. בין 50 ל-60 עובדים ביום מטפלים בעולים.

כמה יש לך בימים רגילים שמטפלים בעולים?

בין 50 ל-60 היום, במצב של היום. לפני זה לא היינו במצב כזה בכלל.

מזל שלא מדובר בחרדים. אם אלה היו חרדים – בגלל החרדים עצרו את כל הדרכונים בארץ. אבל לעולים לא צריך לפתור את הבעיה הזאת בצורה אחרת ומיידית?

בשביל זה ביקשנו מהאוצר תקנים. קיבלנו 100, כפי שאמרתי. בינתיים לא הצלחנו לגייס את העובדים.

הוא אומר שאת כל התקנים שהם קיבלו הם לקחו לצורך זה.

הוא אומר שזה מהקיים. זה חשוב, כי הוא לא הביא עוד תקנים חדשים. מה שהיה קודם, אדוני. זה מהות.

אתם מפרשים אותי לא נכון. בואו נדייק. כשהתחילה המלחמה והתחיל גל העלייה הגדול הזה נתנו תקנים קיימים מתוך הלשכות לטיפול בעולים, כי זה חלק מהדבר שאנחנו צריכים לעשות ומחויבים לעשות אותו. פנינו לאוצר, ובגלל המצב של הדרכונים ושל העולים ביקשנו לקבל עוד כוח אדם כדי לתגבר את הלשכות. כי כרגע אני עם פחות עובדים שעושים ביומטרי, כי מה לעשות, אני לא יכול לעצור את העלייה ולהגיד להם: לא ניתן לכם שירות עד שלא אגייס עובדים.

אתה יכול להודיע לשר האוצר באותו זמן, שהוא יודע גם מה זו עלייה, שאתה לא לוקח את העבודה עם הדרכונים כי אחרת אתה מפוצץ פה את כל המדינה ושיביא תקנים בשביל עלייה.

אני לא יכול להגיד את זה. יכול להיות שיש אחרים שיכולים.

קיבלת 100 תקנים, מה איתם?

קיבלנו 100 תקנים, 80 ללשכות ועוד 20 ללשכה מיוחדת בהרצליה. מתוך ה-80 הצלחנו לגייס 46 ועוד שלושה מתוך 20, וכל השאר נמצאים במכרזים שיהיו בתקופה הקרובה.

מכרזי כוח אדם?

כן, אתה חייב.

כמה זמן לוקח מכרז כזה?

זה יכול לקחת חודש וחצי או חודשיים. כי אתה נותן זמן פרסום ועוד.

למה לא פרסמת 100 תקנים מראש?

כי לא קיבלנו את כל ה-100 בבת אחת. בכל פעם קיבלנו תוספת.

זו נקודה שחבל שלא אמרת אותה. יש פה בסוף אחריות מיניסטריאלית של העניין הזה. אחריות על מה שקרה פה. ואם עמדה כאן שרת הפנים ודיברה על כך שנכניס 100 עובדים, אז זה לא שאתה בא עכשיו לאוצר ומקבל 20 ועוד 30 אחר כך. זה 100 תקנים שיוצאים בו זמנית למכרז על 100 עובדים, ושם יכול להיות שלא היית מקבל 100, היית מקבל 80 או 90 או 70.

יכול להיות שחילקו בכמה יחידות, אני אומרת מה קיבלתי במינהל האוכלוסין.

יש פה כשל אדיר.

למה אי אפשר שיהיה מכרז מאגר?

הכול קורס פה.

הדיון הזה זה הכנה בשבילך, סגן שר הפנים.

יש מה לעשות.

היו עוד כל מיני נושאים נוספים שתוך כדי היינו צריכים לתת שירות חוץ מדרכונים, כמו אישורי עלייה לטיסה בחלק מהזמן, טיפול במומחים, הוראת השעה שכולכם זוכרים אותה וכשלא הייתה הוראת שעה היו אלפי בקשות למעמד. בג"ץ של מסתננים לתת א5 לכמעט 3,000 איש. אני רק רוצה שתבינו שהעובדים בלשכות עסוקים בעוד הרבה דברים, והרבה מהם השנה הזאת באו בבת אחת בו זמנית, דברים שהיו לא צפויים.

אנחנו עובדים, ואורן אחר כך ייגע בזה, בנושא של טכנולוגיות על פיתוח של מכונה להרכשה עצמית. זאת אומרת שתהיה מכונה שמי שיש לו כבר ביומטרי ייגש אליה ויוכל לעשות הרכשה עצמית. מנכ"ל הרשות פנה לממונה על היישומים הביומטריים כדי לבדוק איתו איך אפשר כן לצמצם בירוקרטיה לפחות למי שיש לו כבר דרכון זמני ולמצוא ערוצים אחרים. לדוגמה, דרך סלולר. לדוגמה, לתת תמונות ואז הם יושבו במאגר הביומטרי אחרי שנסרוק אותם ולא נצטרך לראות את האדם פיסית.

אתה מדבר בפעם שנייה?

אמרתי, מי שכבר במאגר, כדי להבטיח את הזהות שלו, כדי לצמצם את האפשרות. אנחנו לגמרי שם. אלה טכנולוגיות שלוקחות זמן. בתחילת פברואר אמורים להתחיל בפיילוט של מכונה כזאת בלשכת קריות. אנחנו נראה שזה עובד, כל המהלך, מקצה לקצה.

זו מכונה שהומצאה פה בארץ?

אבל זה רק למי שכבר יש לו.

כשעושים מלחמה, אתה עושה את זה רב זרועי. אתה מוריד נתח מכאן ונתח מכאן.

אני מנהל האגף הטכנולוגי. המכונות האלה כמעט לא קיימות בעולם, וגם הוורסיה שלנו היא יותר מורכבת. אחד הדברים שמאוד בולטים בדיון הוא שהמורכבויות של החוק הביומטרי לא מוכרות פה לכולם. יש פה המון מכשולים והמון בעייתיות.

מכירים.

אנחנו מכירים

לא כל חברי הכנסת מכירים. האירוע הזה של מכונה שצריכה לעבוד אל מול מאגר ביומטרי ולבדוק גם שם בתוך תהליך, זה אירוע שהוא ייחודי.

אבל למה לא ללכת על דבר שכן קיים במדינות אחרות, שזו לא מכונה ספציפית אלא מעבירים תמונה? זה קיים בעולם.

לצורך העניין סתרת את אחד היסודות של כל הפרויקט הביומטרי שדורש הרכשה פיסית באתר ולא העברה של תמונות. אתר פיסי, להגיע לרשות האוכלוסין וההגירה ולהיות מזוהה שם ורק אז להיות מצולם. גם המכונה נמצאת בתוך האתר שלנו, היא לא יוצאת מתוך גבולות האתר.

אז יתחיל להיות התור גם שם.

המכונות האלה הן בפיילוט.

היה בחוק, אם אני לא טועה, הגעה פיסית פעם ראשונה.

את טועה. צריך להבין שאנחנו לא יכולים להוציא דרכון חוזר בלי שנעשה הרכשה חוזרת, כי למעשה המאגר הביומטרי לא מחזיר מידע חזרה אלינו, ואז גם אם עם עשית דרכון לפני חודש והוא הושחת ועכשיו את עושה חדש, אין לנו איך לשים לך תמונה וטביעות אצבע. אנחנו חייבים שתבואי ותתני לנו אותם, כי זה החוק היום. זה לא חוזר חזרה. לכן היום הפרדיגמה שלפיה אנחנו עובדים זו תפיסת ההפעלה שלנו, שחייבים להגיע למקום. זו לא גזירת גורל, זה נכתב בחוק. זו התורה של העניין הזה. לכן נכון להיום לא ניתן.

ההרגשה שלי בעניין הזה, שאם יש לכם תקנים ואתם לא מצליחים לגייס אנשים – תקנים שווים כסף. כסף זה דבר שאתה יכול גם לתת שעות נוספות, לתת משמרות נוספות ולגייס את העובדים הקיימים ולצ'פר אותם ולתת להם את המוטיבציה לעשות את הדברים הללו. נראה לי כרגע שהדרך היחידה – ותכף נגיע למפעל, להדפסות עצמן, ששם אני בכלל לא מבין את הסיפור – היא להפסיק עם התורים האוטומטיים. אני מבקש שתבדקו את הדבר הזה, אדוני סגן השר.

זה ייבחן במסגרת הוועדה.

במקביל לקחת היום משאבים כספיים שקיימים כבר לרשותכם, של עובדים חדשים. לדעתי גם צריך לסגור את העניין מול משרד הקליטה ולהוציא תקציב מיוחד לעניין הזה ולקחת את כל המשאבים שיש לכם ולתגבר את הלשכות הקיימות בכוח האדם שלהן, עד כמה שניתן. אני לא רוצה שעובדים יעבדו משמרות כפולות, את זה בוודאי לא ייתנו.

הם עושים את זה היום, אדוני, עובדים משמרות כפולות. העובדים נותנים מעל ומעבר ועל כל דבר שאדוני אומר אנחנו מסכימים.

הדברים שאמרתי הם ריאליים?

כל דבר שיהיה שיח אמיתי, אנחנו תמיד בנפש חפצה נדון בזה לחיוב.

לכן אני חושב שזה מה שצריך להיות פה. צריך פה גמישות, לקחת את התקציבים שקיימים ולתגבר את העניין הזה.

לגבי מה שאמרת, היינו במשא ומתן בין הממונה על השכר לבין ההסתדרות. הוסיפו עוד תמריצים לעבוד יותר. לדעתי התמריצים לא מספיק, כי עובדה שהרבה עובדים לא באים עם התמריצים האלה. צריך להגדיל אותם.

אין מכרזים פתוחים של משרדים אחרים או של חברות אחרות שגם בהם צריך איזושהי מומחיות או אבטחה?

כל אחד עובר סיווג ביטחוני.

יכול להיות שאפשר לשאול מחברות.

זה בדיוק מה שאמרתי, מרשות מקומית.

נטילה ביומטרית, לפי החוק רק עובד רשות יכול לבצע.

אין בעיה, ניתן להשאיל לכם עובדים שיעברו סיווג ביטחוני.

אם הם יהיו עובדי רשות האוכלוסין.

אחת השאלות הראשונות ששאלתי, ללמוד מהם התהליכים, מהן התחנות. בטוח שיש שלבים שבהם הסיווג הביטחוני והסינוף אליכם לא מחויב המציאות. הרי אתם עובדים מאוד קשה. אנחנו לא חושבים שאתם לא עובדים קשה. אנחנו גם יודעים שהעובדים עצמם במפגש היום-יומי עם האזרחים כורעים תחת הנטל. אלא מסתבר שמשהו פה עובד לא נכון. לא יכול להיות שנצייר מציאות אוטופית ובמבחן המציאות הכול קורס. אני שואל מה התהליכים שבהם כן ניתן לצוות אליכם אנשים שלא עברו את אותו תהליך של הסיווג.

מה הפתרון?

להביא עובדים אחרים להרכשות? לשנות את החקיקה.

אני לא אמרתי להרכשה, אני ביקשתי ללמוד את השלבים כדי לדעת להוציא את המוץ מן התבן ואתם לא עונים לי על כך, מהם השלבים. ובואו נבחן בבקשה ביחד מה השלבים.

אם היינו מוצאים עכשיו מאה עובדים של משרד הביטחון שהיו בפרויקט מסוים שכרגע נגמר, והם עברו את כל הסיווגים הביטחוניים ויש לנו ההכשרה לזה, אין לך בעיה, חוץ מהחוק שהוא צריך להיות עובד הרשות, נכון?

זה במישור של החוק.

זה שעת חירום. אי אפשר לעבוד בכלים הרגילים, בכלים הקונבנציונליים, אתם חייבים לחשוב מחוץ לקופסא כי אנחנו צריכים לפתור בעיה שאם יתנפלו עליה נכון שלושה-ארבעה חודשים, הגענו חזרה לבלנס.

בתקופת הקורונה פתחו ברמות ובכל מיני מקומות לשכות.

תוך חצי שנה אפשר לחזור למצב יחסית סטנדרטי. אבל זה לא יקרה בדרך הזאת שאתם בודקים עכשיו מכשיר חדש, ועכשיו כדי לקבל עובדים אני צריך להכשיר אותם להכשרות, ואני מתאר לעצמי שגם השכר הוא לא מדהים וכזה שגורם לאנשים לבוא לדבר הזה. ואני לא יודע מה הציעו לעובדים כדי לעבוד שעות נוספות. אם הייתי עובד שלא שווה לי לעבוד שעות נוספות, לא הייתי מסכים לעבוד. אני לא רוצה לעשות את הבדיקה הזאת כאן, זה לא המקום. אבל אתם מנהלים את העסק, אתם נמצאים שם בפנים. ברור שבסוף אתם תלויי אוצר, תלויי תקציב. אבל יש פה משהו שצריך להוציא כרגע מחוץ לקופסא, כמו שבזמן הקורונה היו קופסאות. צריך פה לעשות כרגע תקציב סגור כזה או אחר ופשוט להתפרע בו, זה הכול.

באנו לבקר את סגן השר בתפקידו הרשמי.

הזכרתי אותך הבוקר בעניין חינוך.

אז יהיה תקצוב דיפרנציאלי עכשיו?

על זה דיברתי. סיפרתי להם ששנינו היינו ראשי עיר שניסינו לקדם את זה.

שאלת מה הפתרונות מבחינתנו כגורם מקצועי. אז יש שלושה אפיקים. האחד זה חקיקה, כפי שאמרתי קודם, למצוא את הדרך שלא כל אחד יצטרך כל הרכשה להגיע ללשכה. השני זה כוח אדם. כבר דיברנו עם האוצר לתוספת נוספת. נכון שקשה לגייס, אבל אם נחכה אז זה רק יידחה. לקבל עוד תקציב לעוד כמה לשכות ולפתוח עוד לשכות רק לביומטרי.

מה זה הרכשה?

הרכשה זה הביומטרי. ישר להקים עוד כמה לשכות כאלה רק לביומטרי.

החקיקה היא להגדלה של הזמן?

אנחנו הצענו לבדוק אם יש לך כבר ביומטרי ועכשיו אתה רוצה רק לחדש, תבוא עם התמונות, את התמונות אנחנו נסרוק, הטכנולוגיה של זיהוי פנים התקדמה מאוד בשנים האחרונות, אפשר לסרוק את התמונות ולבדוק את התמונה שלך מול התמונה הקודמת שהייתה במאגר.

למה אני לא יכול לעשות את זה מהבית ולשלוח את זה בסריקה?

זה חלק מהערוצים שאנחנו מנסים למצוא את הפתרונות.

לצורך זה צריך חקיקה?

חייב. זו גם חקיקה ראשית.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

אני מבקש דווקא עכשיו להנחות אתכם. ב-18 במאי התקיים כאן דיון, זו הייתה אחת ההצעות שהצעתם. אני מניח שלא הייתה כנסת וממשלה מתפקדת כדי לקדם. אני מנחה כאן כעת את הייעוץ המשפטי להכין תזכיר חקיקה בנושא הזה. להפיץ תזכיר חקיקה באופן מיידי. יקודם או לא יקודם, במסגרת מכלול השיקולים בוועדת פרץ זה ייבדק, אבל שיהיה תזכיר מוכן.

במצב הקיים עכשיו, האם יש הצעה לשפר ולייעל את התהליך חוץ מכוח אדם, בכוח הקיים? אנחנו במצב חירום, ובמצב חירום צריך לטפל אחרת. כמו שהיה בקורונה, הייתי מנהל מעבדה ונאלצנו לעבוד סביב השעון בשביל לעשות בדיקות, אז התאמנו את עצמנו בכוח האדם הקיים. תעזוב את החקיקה. מבחינה ארגונית אנחנו במצב חירום, לדעתי במצב הקיים צריך לתת פתרונות. לעבוד שתי משמרות, שלוש משמרות. במצב הקיים צריך לנצל את העובדים. במצב חירום אפשר לתת לעובדים לעבוד שישה ימים במקום חמישה ימים.

אמרתי, ניסינו לעשות את זה, יש לנו הסכם קיבוצי, יש אוצר, יש הסתדרות. הגענו לכמה תמריצים. לדעתי האישית התמריצים לא מספיקים. אנחנו חייבים עוד כוח אדם כדי לתת עוד שירות. אם אתה שואל מיידית, חייבים דחוף כמה שיותר כדי לפתוח ולתת שירות של ביומטרי.

אני שואל שאלה אחרת. העובדים שמטפלים בדרכונים הזמניים הם אנשים שמוכשרים גם לביומטרי, נכון?

ברור. זה מה שהם עושים כל היום.

אז למה שלא תגייס אנשים כרגע לא לביומטרי, תגייס את האנשים כרגע לאותו מקטע שאתה צריך ל-15% של הזמניים, אנשים שהם פחות עם הכשרה, שהם פחות עם סיווגי בטיחות.

אמרתי שאנחנו מנסים לגייס 20 כאלה לדרכונים זמניים לתת במקום, כדי לתת להם את השירות בהרצליה, במקום שקיים כבר.

נמצא פה אלי נכט, נשיא מרכז סיוע משפטי לעולים. אתה רוצה להתייחס?

אני אשמח. אני רשמתי לעצמי כמה דברים. לגבי הטכנולוגיה, צריך לעשות שיפורים, אי אפשר לבטל את זה. כי ברגע שמבטלים את הטכנולוגיה, עד כמה שהיא אולי לא עובדת מספיק טוב, אין שליטה על שום סניף, על שום לשכה, כמה אנשים יגיעו באותו יום. יהיה ברדק מטורף שאתה אפילו לא מדמיין. גם אנשים שכרגע נמצאים בחוץ לארץ ומחכים לתור לעלייה, כך הם יודעים שיש להם תור במאי או ביוני, הם יגיעו מחר, כולם פתאום תוך שבוע אתה תראה לשכות מפוצצות, אתה לא תדע מאיפה זה הגיע. זו נקודה אחת.

כשאני מדבר על הטכנולוגיה בעניין הזה, אני לא מבין. למשל, יוליה דיברה על מספר אוכלוסיות שהן לא דוברות עברית. ברשותך, אורן, רק להבין, מה באמת הבעיה לשים לעולים שהאפליקציה הזאת תהיה גם בשפה הרוסית, גם בשפה הערבית? זה לא עולה כלום, זה הרי חמש דקות עבודה. זו רק נקודה לכבוד היושב-ראש, אתה תיקח את זה מכאן. זה מבחינת השיפור של הנושא הזה.

יש בעיה שידועה לכל, ואני יודע שיואל עושה עבודה מדהימה, אני איתו בקשר. ברשות מאוד משתדלים. התפרסם בתקשורת בכל מקום שיש קבוצת טלגרם – אני יודע שהרשות מכירה את העניין הזה – שמוכרים שם תורים, אתה אמרת מעכרים, ב-200-100 דולר. אני אפילו לא מבין איך הם עושים טכנולוגית, זה סיפור אחר. אבל בטוח שיש לנו אמצעים טכנולוגיים לסגור את הקבוצה הזאת. היא לא חוקית. ועד היום אחרי שהיא התפרסמה היא עובדת.

מישהו הגיש תלונה למשטרה על זה?

כן, לדעתי יש חקירה בנושא הזה.

אני שואל אתכם, אתם הייתם צריכים להגיש.

אנחנו בדקנו עם הייעוץ המשפטי שלנו והם אמרו שזה לא משהו פלילי. זה דומה למשל אם אתה רוצה לקבל ויזה לארצות הברית, אז יש חברות שלוקחות כסף כדי לתת את השירות הזה. כמובן שאחר כך נדבר מה אנחנו מנסים כרשות לעשות נגד זה, כי זה כמובן לא מקובל עלינו.

לי אמרו מנהלי הלשכות שהתור שאתה מזמין הוא תור אישי, על שם תעודת הזהות שלך, ואסור לך בשום צורה למכור ולסחור בתור שהוא שלך. אני לא חושב שזה חוקי. אני עורך דין 15 שנה, אבל קטונתי.

בעניין ההדפסה, אתם תגיעו לזה עוד מעט, אבל לא הגיוני ששישה שבועות היום לוקח.

דיברת על נושא המעכרים, הדבר הזה נפתר בקלות מאוד רבה. לדעתי יקבלו החלטה. יושב פה סגן שר הפנים, משה ארבל, אדם מאוד מכובד. לא יכול להיות שכל מי שמגיע ללשכה, לא משנה מה הרחוב, נהגי מוניות, כולם פתאום התחילו להתעסק בנושא הפנים. אם אתה עו"ד ואתה יכול לייצג תייצג, אם אתה מעכר צא החוצה מהלשכה.

עוד דבר אחד שהוא מאוד חשוב לי. הגשנו גם בג"צ בנושא הזה כשאיילת הייתה שרת הפנים נגד משרד הפנים. אני מביא את זה לפתחכם כמובן, אבל לא ייתכן שהאזרחים והעולים החדשים, שאנחנו ארץ של קיבוץ גלויות וכולנו עולים או בני עולים, שמפלים אותם בנושא של לסה-פסה או דרכון. לדעתי הדבר הזה הוא לא נכון. עזבו שזה אותו דבר וזה אזרח וזה אזרח, ואין שום הבדל. אבל עצם העובדה שיש סטיגמה על אדם שהוא עולה חדש והוא מקבל לסה-פסה – כי נאמר בנושא הזה שכביכול יש יותר מורכבויות, שהמדינה צריכה אחר כך להתעסק עם האזרחים האלה. אבל ברגע שאתה מטייל עם תעודת מעבר או שאתה מטייל עם דרכון, אתה אזרח במאה אחוז כמו כל אחד מאתנו שיושב כאן. תודה רבה.

אתה מציג את הנושא של הדפוס?

אנחנו נייצג את עצמנו.

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

רק במשפט אחד. אני מבקש, גם לך יואל, לקרוא מתוך הפרוטוקול ממאי את דבריו של מנכ"ל הרשות, ואני מצטט: ברוך השם העלייה המבורכת הזאת יצרה גם חלק מהבעיה, כי הרבה מאוד עובדים שעשו תורים לדרכונים הוסטו למרכזי הקליטה. זאת אומרת, זה מחזור של הטענה שנטענה פה היום. אגב, בגלל שמספר העולים קצת התמתן אנחנו מחזירים את רובם הגדול ביום ראשון.

לא ניתן לקבל בשום אופן חזרה על אותה טענה כשהייתה התחייבות כאן לוועדה על ידי מנכ"ל הרשות שמחזירים בחזרה את העובדים ביום ראשון ללשכות. אז צריך למצוא הסבר אחר מניח את הדעת כשבאים לוועדה בכנסת.

העלייה המשיכה והמשיכה וחשבו שתהיה ירידה.

מישהו ישן בעלייה. מישהו היה צריך לטפל בעניין של העלייה לא על חשבון הדבר הזה.

אנחנו בינואר.

יש אמרה שאנחנו משום מה לא מדברים עליה בכלל. אתם הפקידות הבכירה, חייבים לצלצל בפעמון כשמשהו עובד לא נכון. אתם לא צריכים לחכות שאנחנו נקרא לכם לכאן כדי שתגידו: אנחנו פונים לאוצר, אנחנו בודקים עוד חלופה. עבר הרבה זמן. הקורונה לא התחילה היום, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה לא התחילה אתמול. אנחנו לא יכולים לחכות שאנחנו נגרום לכם לצלצל בפעמון.

אתה לא גורם לנו לצלצל, אנחנו כבר צלצלנו מזמן. לא חיכינו לדיון בשביל זה.

תנו לי את ההסבר מה קורה מהרגע שזה מגיע אליכם, ולמה שישה שבועות וכמה זה בימים רגילים. תספר לי הכול.

אני אספר הכול. אני מנהל תחום בכיר ייצור. נמצא איתי פה גם אבשלום שהוא סגן המנהל.

אתם עובדי משרד הפנים?

אנחנו עובדי המדפיס הממשלתי. המדפיס הממשלתי הוא יחידת סמך של משרד האוצר. המדפיס הממשלתי הוא מוסד בן 80 שנה, טורקי, אחר כך בריטי ואחר כך הוא הוכרז והוקם באופן רשמי עבור מדינת ישראל, ומאז עוד עובד. להבדיל אלפי הבדלות מייצור גרביים, חלילה, ואני לא מזלזל בייצור גרביים, המדפיס הממשלתי נותן מענה ושירותים לכלל משרדי הממשלה. כל תיעוד ביטחוני שמנופק לאזרחי מדינת ישראל, מספח תעודת זהות, הפקת וייצור הבגרויות עבור תלמידי מדינת ישראל, מבחנים של משרדי ממשלה ותעודות כשרות, נישואין, פסקי חיסונים – הכול מיוצר במדפיס הממשלתי. ידע שנצבר במהלך עשרות שנים. המדפיס הממשלתי יושב על 8,000 מטר רבוע, 6,000 מטר שטחי ייצור ומעסיק 70 עובדים.

70 עובדים, זה הכול?

70 עובדים שמספקים את כל הצרכים של משרדי הממשלה, לרבות יחידות מודיעין של צה"ל, מפות מסווגות.

גם כולל פיקים כשיש פיק מסוים?

אנחנו מייצרים את הכול.

השאלה אם חווית בעבודתך מאז ימי הטורקים פיקים שבהם פתאום אתם עבדתם אותו דבר, זה נכון, ועבדתם טוב ומדויק ויפה, אבל לוח הזמנים מתארך כי אתם לא מספיקים לעשות את הכול.

אני אסביר. יש פה חוסר הבנה לגבי התהליכים ואיך החלוקה הדיכוטומית, איפה העברת המקלות בין המדפיס הממשלתי שהוא משרד האוצר לבין רשות האוכלוסין. המדפיס הממשלתי מייצר את הספרונים, הדרכונים, תעודות מסע. מהרגע שהוא מייצר, הדרכונים עובדים לרשות האוכלוסין, ורשות האוכלוסין עושה את תהליך הפרסוניליזציה, תהליך ההאנשה, ההרכשה. אין קשר בתהליך.

אחרי שהספרון יצא ממך, הגיע ללשכה, לאן הוא מגיע?

מפעל ייצור.

הם מדפיסים את הספרון, ואחר כך מפעל הייצור, אחרי שאתה עושה את ההכשרה, עושה את ההדבקה.

יש פה מפעל אחד. אנחנו מפעל עסקי, אנחנו מפעל יצרני. אנחנו מייצרים את הדרכון, לרבות הדפסה, כריכה וכל התהליכים.

אתם מבלבלים אותי פה היום, ואני לא מתבלבל כל כך מהר.

לכן ביקשתי ממך שנצא לסיור.

יש פה שני חלקים בתהליך. יש החלק של יצירת הספרון, הבלנק הריק, את זה עושה המדפיס הממשלתי.

זה יש בוודאי במחסנים מלאי להרבה שנים.

לפעמים כן, לפעמים לא. אבל בדרך כלל לא הייתה בעיה איתם לאורך כל התקופה.

אלה תשובות דיפלומטיות, אני לא אוהב את זה. כי אם חסר, אז צריך להגיד.

לא היה חסר מעולם.

אז כל הבעיות שיש לנו כרגע לא קשורות לחוברות הנקיות, להלן החוברות שעוד לא נגעו בהן.

נכון. בסוף התהליך, אחרי שהמאגר הביומטרי מאשר את הייצור של הדרכון, אנחנו לוקחים מהמחסנים שלהם אלינו את הדרכונים הריקים ועושים תהליך שקוראים לו פרסונליזציה, האנשה של הדרכון.

איך אתם לוקחים את זה, פיסית?

ספרונים לוקחים פיסית, ודיגיטלית מקבלים את כל הדטה של האדם.

ואתם מעבירים את זה פיסית לאן?

מטר ליד, אנחנו באותו מתחם.

את הפרפורציה אתם עושים?

למה אתה קורא פרפורציה?

כל הניקוב.

לא. יש לנו מדפסות שמדפיסות את דפי הפרטים, את החלקים הביטחוניים, עושים את הלמינציה.

איפה הבעיה כרגע? הגיע אדם, עשה את ההכשרה, העברת את הדברים הדיגיטליים שלו.

ביקשת תהליך. הגענו לתהליך. התהליך מתחיל בזה שאחרי שהאדם התמודד עם זה שאין לו תור, הוא הגיע בסוף ללשכה ועשה הרכשה ביומטרית בלשכה. הרכשה ביומטרית בלשכה מתחילה מתהליך של זיהוי ראשון, אחר כך הרכשה ביומטרית וכל המידע הזה נארז, נשמר והולך למאגר הביומטרי לאישור ואימות.

הולך דרך המחשב?

הכול מחשב. מגיע למאגר הביומטרי, המאגר הביומטרי מאשר או דוחה את הבקשה. הכול דיגיטלי. ברגע שהוא אישר אנחנו מקבלים את ההודעה שהוא אישר, מפיצים את המידע לאחד משני המפעלים, או מפעל תעודות הזהות או מפעל הדרכונים, המפעל מוריד את זה אליו ונכנס לתהליך הייצור.

כמה לוקח השלב הזה שדיברת עד עכשיו, דיגיטלי, מהרגע שאדם עשה את ההרכשה?

מהיום שאדם נמצא בלשכה עד שזה מגיע למפעל זה בין ארבעה לחמישה ימים.

למה? זה הכול דיגיטלי.

נכון. אבל לפני שהדרכון יוצא אל המאגר הביומטרי יש שלב בדיקה בתוך הלשכה, ובתוך המאגר הביומטרי זה גם לוקח סדר גודל של 48 שעות בדרך כלל, בגלל שהמערכות האלה הן לא באמת מחוברות.

עברו ארבעה-חמישה ימים והגיע בשעה טובה ומוצלחת למפעל.

היסטורית, ואנחנו שלחנו את המידע הזה למרכז המידע של הכנסת, אנחנו היינו במצב שלמעשה ביום שכל החבילה הזאת הייתה מגיעה אלינו, בתחילת השנה, היא הייתה גם יוצאת לדואר, או למחרת אם זה היה אחר הצהריים. היום אנחנו עומדים על 25 ימים.

למה?

קודם כל צריך להגיד שהגענו כבר ל-42 יום. זאת אומרת, שישה שבועות זה לא 24 יום. אנחנו מדברים על ימים קלנדריים, לא על ימי עבודה.

מהרגע שאדם היה ועד שזה יצא והגיע למפעל, חמישה ימים ברוטו. מה קורה? למה שזה לא יחזור למצב הקודם?

הסיבה היא שבמהלך השנתיים האלה, ואני חושב שזה העיקר שחסר פה מן הספר, וזה מספר שלא נאמר פה, אנחנו השנה ייצרנו מיליון ו-300 אלף דרכונים. הכמויות שאנחנו מדברים עליהן הן ענקיות. במהלך השנתיים של הקורונה, פחות מחצי מהאנשים במדינת ישראל הגיעו לעשות. כל שנה עושים בין מיליון ו-100 אלף למיליון ו-200 אלף דרכונים. שנתיים אנחנו עשינו בערך מיליון דרכונים במשך שנתיים. זאת אומרת יש מיליון ו-200 אלף איש במדינת ישראל שהיו צריכים להגיע באופן טבעי והם לא הגיעו. זה הפער. כשאתם מדברים על להוסיף כוח אדם, זה לא 1,000 תורים או 2,000 תורים או 10,000 תורים. זה מאות אלפי תורים שחסרים. חסרים פה 700-600 אלף תורים בשביל שהעסק יירגע. ועוד נתון שחשוב מאוד להגיד אותו, נכון להיום, בשנייה הזאת, במערכת שלנו, מוזמנים כבר לאנשים מעל 700,000 תורים. 700,000 איש יושבים ומחכים לתור שלהם בחצי השנה הקרובה.

מה התור המאוחר ביותר שרשום אצלכם?

חצי שנה קדימה בערך.

אז אני רוצה לבשר לכם שאני יודע על אדם שקיבל תור להרבה אחרי.

אולי תמשיך את התיאור של הזמן, כי עצרת בשבוע.

בשנתיים האלה שלא היה ביקוש בכלל, המפעל שמנה בזמנו כמעט 40 עובדים הלך והצטמק, לא היה צריך אותם. לא פיטרנו אף אחד, אנשים התקדמו, אנשים עזבו באופן טבעי והמפעל הגיע היום לחצי מהגודל שלו ממה שהיה ב-2019.

אתה לא עונה לשאלה, אתה מסובב אותנו. אחרי שבוע ימים מאז שהודפס, כמה זמן לוקח מההדפסה עד שזה מגיע? למה זה לוקח עוד שבועיים עד שזה מגיע?

אני לא הדפסתי, אז לא הובנתי. המידע של האדם מגיע אליי אחרי 7-6 ימים, נמצא בתוך מפעל הדרכונים. במפעל הדרכונים יש תור. יש היום 100,000 איש שמחכים במפעל הדרכונים וכל יום עושים 4,000, 5,000 דרכונים, תלוי לפי כמה כוח אדם יש באותו יום, וזה מה שמשתחרר. כל השאר מחכים בתור.

אמרת שביום אחד אפשר היה לסגור את זה, נכון?

לא, אני לא יודע איך אפשר לסגור את זה ביום אחד. כשהתור היה 5000 דרכונים אז היינו גומרים את כל התור בו ביום.

זאת אומרת שפיסית על 5,000 אתה יודע לעשות את זה ביום אחד. כמה מודפסים היום ביום?

אנחנו עדיין עומדים על אותו סדר גודל.

כמה מדפיסים ביום את הסגירה?

בערך 4,500 דרכונים.

כמו שעשית פעם.

אבל זה בגלל שבמשך חצי שנה האחרונה קיבלנו תגבור מהרשות. הרשות גייסה אנשים מתוך הרשות. היו עוד כמעט 20 איש שעבדו.

איפה הם עכשיו?

זה נגמר בנובמבר.

תחזור שוב. אתם קיבלתם תוספת של כוח אדם, הכשרתם אותו.

תגברו אותנו מתוך העובדים של הרשות, אנשים שיש להם עבודה ותפקיד ולקחו אותם בשביל להנפיק. לקחנו אותם והם סייעו לנו והגענו בימים האלה ל-8,000 ו-9,000 דרכונים ביום. בעקבות זה הצלחנו לצמצם את הפער מהמתנה של 40 יום ל-24 יום של עכשיו. אנחנו כרגע בגיוסים של עובדים בשביל להשלים את הפער הזה. עכשיו יש מכרז ל-70 איש, לא יודע כמה מהם יגיעו.

באיזה שלב נמצא המכרז?

המבחנים של הנציבות היו היום.

זה מכרז שיסתיים בעוד שנה. זו בעיה של הנציבות, לא שלך.

זו בעיה שלי.

אבל אתה מבין שזה לא יקרה בחמישה-שישה החודשים הקרובים, נכון? תגיד כן או לא, תפסיק לפחד מעצמך.

אני לא מפחד מעצמי. אני יודע שבשביל לסגור את הפער חייבים לתגבר.

אני שואל שאלה. האם במדפיס הממשלתי, בדבר הכולל, הרי זו כמעט אותה עבודה.

זו ממש לא אותה עבודה, לחלוטין לא.

אני ניהלתי עסק קטן בחיים שלי, היינו בכל מיני משברים, בכל מיני דברים שקורים. יש מצב של משבר, ותסלחו לי שאני אומר את זה, הכול מתנהל פה על מי מנוחות. אנחנו מדברים שהיום מדפיסים 4,000. במשך שנתיים, מאז שפרצה הקורונה, זה תכף שלוש שנים, הרי מישהו יכול היה לחזות שהדבר הזה יגיע. יכול היה לחזות תוך כדי התהליך, לא בהתחלה. אפשר היה להבין שהולך לבוא גל צונאמי, לא מגייסים עובדים? לא פותחים עוד ליין? בכמה משמרות עובדים העובדים אצלכם בבית הדפוס?

כשהיה התגבור עבדנו בשתי משמרות, עכשיו אנחנו במשמרת אחת.

אין אפשרות בקפסיטי שיש לכם כרגע לעבוד שתי משמרות?

זה עניין של עובדים.

אל תכניס אותנו לוויכוח הזה. מעולם לא הייתה בקשה מאתנו, שום דבר. בבקשה אל תגיד.

אני יודע איפה משתמשים בהסתדרות. אני שואל, זה לא אישי, אבל גם הסבלנות שלי פוקעת. האם הצעתם לעובדים שאולי ישמחו לעשות קצת קופה על המחדלים של המדינה?

כן, הצענו, יש עובדים שגם עשו את זה תקופה מסוימת. בנקודת הזמן הזאת, בכוח האדם הקיים, אין מספיק כוח אדם בשביל לקיים שתי משמרות.

מה הסיבה שאתם הפסקתם את קיום המשמרת השנייה? לא קיבלתי שום תשובה.

נמצא פה יושב-ראש ועדת הכלכלה לשעבר, ידידנו ראש עיריית ירוחם האגדי. הוא רוצה לומר בשישים שניות.

ברכות לך, יושב-ראש הוועדה. אין כמוך מתאים להוביל את ועדת הפנים והרשויות המקומיות כראש עיר ותיק עם ניסיון פרלמנטרי. גם ברכות לידידי סגן שר הבריאות והפנים, ארבל, על המשימות החשובות.

המצב של הדרכונים הוא קטסטרופה שלא מתקבלת. אם לא תבינו שאתם יוצאים מהדיון הזה למצב חירום ושהכנסת הולכת לשבת לכם על הווריד כל שבוע שהחרפה הזאת של תורים אין-סופיים בדרכונים חייבת להיגמר, זה המצב.

עצות מעשיות. עובדי משרד הפנים הם אנשי מופת. צריך לציין אותם, במיוחד בדרום אני פוגש אותם. ואגב, הדרום רוצה ומוכן להקים לשכה נוספת. אנשי הדרום של משרד הפנים מבקשים להקים לשכה נוספת בדרום. בדרום קל יותר לגייס עובדים, אין בעיה של זמינות עובדים, והם יכפילו את הקפסיטי. ומי שבמרכז הארץ דחוף לו, ייסע לבאר שבע או דרומה ויעשה דרכון. להפנות עומסים דרומה ולהכפיל את הלשכות בדרום.

דבר נוסף, תאספו פנסיונרים שלכם. יצאו לפנסיה ממשרד הפנים 100-50 אנשים בארבע השנים האחרונות, תגייסו אותם לשלושה חודשים, תעשו מבצע צבאי של שלוש משמרות, תפציצו את הדרכונים ותגמרו עם זה. המדינה הזאת בקורונה תוך שלושה ימים נתנו למיליונים מענקים. תוך שלושה ימים נתנו לאלפי חיילים בודדים כסף לבנק. זה מצב החירום שאתם נמצאים בו. זה נמשך יותר מדי זמן, ולא נראה שזה נגמר.

תודה רבה למיכאל.

אני מנהלת אגף דוברות והסברה ברשות האוכלוסין וההגירה. שמעתי את כל מה שאמרת, אז אשיב על מה ששאלת. קודם כל, ערוצי ההסברה שלנו הם לא רק אתר. אתר זה אחד הערוצים. יש לנו טלגרם, יש לנו כל הרשתות, פייסבוק, אינסטגרם, כל מה שצריך. המידע מגיע לציבור בכל מיני דרכים.

תשובות מדהימות, אבל אלה לא היו השאלות שלי.

אני עונה לעו"ד רוזנר. אין כרגע שום מידע על מרכז לדרכונים זמניים בהרצליה ובבני ברק, למעט שלוש הודעות לעיתונות שיצאו בנושא. בדקנו את זה תוך כדי הדיון. אתה לא יכול למחוק הודעות לעיתונות, כי אלה דברים שקרו. בעקבות ההערה שלך, שכבר העברת אותה גם לפני הדיון, כן כתבנו היום בראש כל הודעה שלתשומת לב הציבור המרכז נסגר בנובמבר.

לגבי ההודעה של לאן אני שייך, אנחנו ועוד איך צירפנו לזה. פיתחנו שירות מיוחד שאדם מכניס את היישוב שבו הוא גר. בדקנו את זה על כל היישובים שאתה יכול לחשוב עליהם, כולל נחושה וכולל מושבים ויישובים. זה בעברית ובערבית באתר הרשות. יצרנו שאלות ותשובות לכל מה שקשור לדרכונים הזמניים. שם כתוב מה קרוב לאזור מגוריי. אני אראה לך מיד בתום הדיון.

מה נשאר לך פתוח בשאלות שלך?

האתר מעודכן יום-יום.

אני מבקש שיבדקו את זה.

בסדר.

כמה דרכונים?

עניתי על זה ואמרתי שהשנה עשינו קרוב ל-900,000 תעודות זהות ומיליון ו-300 אלף דרכונים.

חישוב זריז, כמה ביום?

אני לא יודע.

אני מודיע לכם שישיבת המעקב הבאה לא תהיה בעוד חודש, היא תהיה בדיוק בעוד שבועיים. אני פיניתי בעזרת לאה את יומני לעניין.

שאלה שנייה שחבר הכנסת שאל הייתה לגבי השלבים. אני חושב שתיארתי את כל השלבים. אם צריך, אני יכול להעביר את זה עוד פעם אחר כך בנפרד.

הנקודה האחרונה ששאלת הייתה לגבי הרשויות המקומיות שרוצות לפתוח מקומות. כמו שזה נאמר פה כבר הרבה פעמים, כרגע מבחינת חקיקה יש פה בעיה של סמכויות. עובדי הרשות לא יכולים לעשות את העבודה הזאת.

אני מבקש לבחון את העניין הזה ולהעלות את זה בפני מנכ"ל משרד הפנים.

אני מבקש לדעת מה שונה יום מיומיים. הרי בעבר זה מה שהיה.

הייתה החקיקה הביומטרית, זה מה שקרה.

אומר היועץ המשפטי שאולי לא צריך חקיקה בעניין.

צריך להבחין. יש אפשרות של שר הפנים להסמיך רשויות מקומיות וסמכויות לפי חוק מרשם האוכלוסין. לפי חוק הביומטרי זה צריך להיות עובדי מדינה, זה נכון. אבל ברגע שינתבו חלק מהפעולות האחרות שהם לא ביומטרי לרשויות המקומיות אפשר יהיה להטיל על עובדי הרשות.

כמה תוקף של ביומטרי בחוץ לארץ?

התקן הבין-לאומי זה עשר שנים

שאלתם אולי את האפשרות במקרה הזה, כי כדי לעשות עשר שנים אתה חייב גם לעשות טביעות אצבע, נכון?

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

אתה שולח למאגר וזה גם שונה.

יש העניין של טביעות אצבע במאגר ויש טביעות אצבע בשבב בכל מקרה.

הייתה הבטחה שלטונית של שרת הפנים במליאת הכנסת, לשאלתו של חבר הכנסת מקלב, שהתקבלה החלטה שכוללת שני רכיבים. האחד לגבי פטור לדרכון קבוע ביומטרי למי שעשה דרכון זמני, והחזר לאנשים שנאלצו לעשות דרכון זמני כי הרשות לא עמדה בלוח הזמנים של שישה שבועות להנפיק להם את הדרכון הקבוע.

ברשותכם אענה על זה. באמת הייתה החלטה כזאת ואנחנו כבר חודשים עוסקים בזה.

האם זה הובא לוועדת האגרות?

המחשבה שלנו הייתה, כמו שבשנת 2017 בקיץ היה עומס מאוד כבד וגם אז עשינו מהלך של החזר אגרות לאנשים שהנפיקו את שני סוגי הדרכונים ושילמו פעמיים. עשינו את זה בצורה של החזר. ואז גם עשינו תיקון תקנות, השר דרעי היה אז, גם לאנשים שעוד לא עשו את שני הדרכונים. אבל מי שעשה דרכון אחד ולא הספיק לקבל דרכון שני יבוא ויקבל פטור על הדרכון השני. רצינו לצאת למהלך דומה. לגבי ההחזר שלהבנתנו לא הצריך תיקון תקנות, וכך היה ב-2017, אנחנו מול האוצר כבר חודשים. אנשי האוצר העלו קשיים בכל מיני מישורים, בין היתר הקושי המהותי יותר שהפריע לנו להתקדם זה שאלות לגבי מהו מקור הסמכות של מנכ"ל הרשות להורות על החזר על אגרה.

אותו מקור שהיה ב-2017.

נכון, זה מה שענינו בדיוק. אבל האוצר לא קיבל את זה. בד בבד גם רצינו לפתוח במהלך של לקבוע פטור מאגרה מעכשיו והלאה, ואז היה צריך תיקון תקנות. מיוני אנחנו במצב של ממשלת מעבר. אנחנו כבר מתכוונים להביא בפני השר החדש.

השרה קיבלה את ההחלטה. אני לא מדבר עכשיו על החלטה סופית של השרה שיכול להיות שכן אפשר היה לקבל או אי אפשר היה לקבל. אבל אפשר להפעיל את ועדת האגרות ולקבל את ההחלטה שלה, כי השר לא יכול לקבל החלטה בלי ועדת האגרות. עכשיו הוא יצטרך לחכות כמה חודשים לוועדת אגרות?

ועדת אגרות זה דבר שלוקח מאוד מהר. יכולים בתוך שבוע לראות אותנו.

לא שבוע. אבל אנחנו מנסים לעשות את זה כמה שיותר מהר.

למה לא עשיתם את זה קודם?

כי צריכים להגיש לנו את זה.

ביוני כבר נכנסנו למצב של ממשלת מעבר.

מתי אתם מתכוונים להגיש את הבקשה?

היו דברים חריגים שאושרו על ידי יועצים משפטיים מסוימים בממשלת מעבר. קטסטרופה כזאת, התעללות באזרחים כזאת, למה מחכים?

בכל מקרה הכוונה הייתה שניתן החזר. זה לא שאנחנו אומרים שלא יהיה, אלא שניתן החזר ולכן חשבנו שנפתור את הבעיה של אלה ששילמו מהר יחסית בלי תקנות, אבל בזה האוצר לא זרם איתנו.

מתי תוגש הבקשה?

אנחנו רוצים להציג את זה בפני השר. לדעתי המנכ"ל כבר כתב מכתב כדי שהשר יאשר את זה, ואז ברגע שיהיה האישור של השר נצא למהלך של תיקון תקנות. בגלל שהאוצר עשה לנו קשיים לגבי ההחזר, הוחלט שבתיקון התקנות גם תהיה תקנה של תחולה רטרואקטיבית כדי שאל יקשו על מקור הסמכות וכו', ואז נעשה את ההחזר גם מכוחן של התקנות עם אותו סעיף של תחולה רטרואקטיבית.

אני מציע שבדיון הבא, שכנראה יתקיים בעוד שבועיים, נבוא עם אישור.

האם אדוני סגן השר יוכל להעביר לשר את השאלה האם הוא יהיה מוכן לשקול גם לבקש את הקפאת האגרות?

הנושא הזה בהחלט יעלה על ידי הדרג המקצועי.

מעבר לנושא הספציפי.

וגם יעלו בפניו את העובדה שהשרה הקודמת הבטיחה.

גם את ההבטחה של השרה שהוא חלק אחד. אבל אמר היועץ המשפטי משהו אחר, ואני מצטרף גם לעניין הזה. קודם כל, אני חושב שצריך לבחון בכלל את האגרה הזאת. בטח כרגע עם ההקפאה של ההצמדות. להפנות את זה לשר.

אני רוצה לדבר לגבי ההצמדה. אני חייבת לציין שתהליך ההצמדה נועד כדי לשמור על האגרות בערכן הקבוע. אני חייבת לציין שכאשר הייתה ירידת מדד, האגרות ירדו. זאת אומרת אנחנו רוצים לשמור את האגרות בערך ריאלי. לכן יש הצמדה. הצמדה זה לא משהו שמעלה או מוריד. הוא גם מוריד את האגרות כשיש ירידת מדד.

קודם כל, אפשר הכול. דבר שני, יש גם מצב שאתה מדבר מול אזרחים, אתה צריך גם לבוא בידיים נקיות. אנשים פה משלמים דאבל. כרגע יש תקופה, אז לא ביקשתי לבטל את זה, אני אומר הקפאה של העלייה הזאת עד שתיגמר כל הסאגה הזאת.

יש דבר נוסף שהוא קטסטרופה בפני עצמו. יש השירות בנמל התעופה, שהוא נועד למקרים של אנשים שכחנים ובעייתיים וכו'.

או מקרים הומניטריים.

או מקרים הומניטריים כבדים מאוד. ולכן קבעו בזמנו אגרה גבוהה מאוד. האם אפשר שבמצב של עכשיו המחירים יהיו זהים למה שיש בלשכות? כי היום זה אחד המקומות שבאים ועושים את הדרכון הזמני.

זה יגרום לעשרות אלפים אנשים ביום להגיע לשם כדי להנפיק שם דרכונים והעסק לא יחזיק, זה יקרוס. גם היום מגיעים אנשים. אם נוריד את האגרה, יגיעו - - -

אז לא באותו מחיר, מחיר יותר גבוה. אבל אל המחיר הדרקוני שלוקחים בצדק בימים רגילים.

אני אומר שבמקרים הומניטריים יכולים לקבל פטור.

כמה משלמים היום בשדה?

סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר >

850 בערך. המחיר היה בעבר מעל 1200. זה הגיע לוועדת הכספים וועדת הכספים הפחיתה אותו, ויחד עם זאת לצד ההפחתה, וזה היה בהנחיית השר דרעי בזמנו, כמדומני בשנת 2017, הרבה לפני הקורונה. יש אינטרס למנוע מאנשים להגיע לנתב"ג, צריך גם את זה לקחת בחשבון.

אחרי קורונה יש פוסט קורונה. אנחנו בפוסט-פוסט-פוסט קורונה. וכולם נענשים על זה. חייבים לחשוב מחוץ לקופסא. למשל, אם בנמל התעופה אפשר לתגבר שם יותר, כי שם זה בנוי על 24 שעות ביממה, אז לתגבר יותר ולהוריד את המחיר לא לגמרי כדי שלא יבואו כולם אבל יבואו חלק. להתחיל לפרוס את הפתרונות. אז פה אין עובדים ופה המדפיס לא יכול ופה אין הכשרות.

אין היום מישהו שצריך זמני ולא מקבל.

אני גם רוצה להפעיל בלנס של פחות ללכת על הזמני ויותר לקדש כרגע את הקבוע, להאיץ אותו, להכפיל אותו. כי הזמני הולך להצטבר לכם לפקק של שנה הבאה.

אז לעודד אנשים לבוא לנתב"ג אם נוריד את המחיר.

לא דיברתי רק על נתב"ג עכשיו. הגעתי למדפיס, הגעתי למפעל, הגעתי לפס הייצור. יש לי סיווג ביטחוני, אני מוכן לבוא לעזור לכם. זה לא יאומן. יש משבר, איך מטפלים במשברים? לא ככה.

אבקש לקבל תשובה לגבי הנושא של עולי הרגל, מה שעלה כאן. איך אפשר לטפל בבעיה שלהם. איך אפשר לעזור לאנשים שיש להם כבר דרכונים.

שאלה לשיקול דעת השר באותו הקשר. היום המצב הוא שיש אגרה לתשלום בלשכה, ואגרה הרבה יותר נמוכה לתשלום באינטרנט. נוצר מצב שאנשים מגיעים ללשכה ועושים את זה דרך הטלפון על המקום. זאת אומרת, מי שנדפק, במירכאות כפולות, זה רק אלה שלא יודעים לעשות את זה דרך הטלפון, ואנחנו יודעים מי אלה. אוכלוסיות מוחלשות בדרך כלל, מבוגרים, אנשים מוחלשים שאין סיבה לפגוע בהם.



סגן שר הפנים משה ארבל: << דובר > סגן שר הפנים משה ארבל:

יש כאן רציונל. הרציונל הוא בסוף כמה שפחות התעסקות לפקיד. אתה מעסיק עכשיו פקיד בלקבל כסף מאדם, אתה מושך זמן.

שיהיה אדם שהוא לא צריך להיות פקיד, יכול להיות סתם מתנדב שעוזר לאדם למלא את הפרטים. הרי זה למלא באינטרנט.

הרעיון פה הוא להגיד לאנשים שלא יעסיקו את הפקידים.

יש מישהו מהצוותים המקצועיים שרוצה להוסיף משהו? מישהו שיש לו רעיון?

הזכרת קודם, אנחנו מזמינים כל מי שרוצה לקבוע. רשות האוכלוסין עשו איתנו סיור, אנחנו עובדים במשותף. לפני כמה חודשים סיירנו ביחד. אני מזמין את חברי הוועדה לקבוע ולעשות סיור ולראות איך נראה המפעל.

הייתי מת להתרגש איתך עכשיו על העניין הזה הכללי.

אולי זה יעזור להבין מה השלב ואיפה המעברים, להבין את התהליך.

אבל אתה מסכים איתי שאם באותו מקום, באותו תהליך ובאותו בניין שכרגע הם מייצרים את החלק של הפלאץ', אם באותו מבנה היו כרגע עוד במקום 20 איש היו 50 איש אז זה היה עובד 24/6. היום הוא עובד שמונה שעות ביום. מבחינתי אם אני אחראי על העניין הזה, המפעל הזה עובד 24/6. ויש כבר כוח האדם המתאים לזה. ואז אתה פשוט יותר מכפיל ומגיע ל-15,000 ביום. זה ריאלי? כן. אז כל יום שזה לא קורה זה פשע.

השאלה אם זה תלוי בבני אדם או במכוונת. אולי אפשר לקנות עוד מכונה וכך לפתור את הבעיה. אולי חסרה קיבולת למכונה ואפשר לקנות עוד מכונה.

ראיתי שהוא מהנהן לי בראש, הוא הבין מה שאני שאלתי. אמרתי, אותו מבנה, אותן מכונות. אולי יהיו קצת יותר תקלות, בסדר.

שאלה אחרת, אני צופה פני עתיד. דיונים על התעלות של החורף הייתי עושה בקיץ. אני שואל האם לא כדאי היה לחשוב, כי הרי שנתיים זה לא הלכה למשה מסיני. אז יכול להיות שמשרד האוצר יפסיד קצת כסף, כי לא יהיה עוד סיבוב. אבל לפחות בוא נדחה. אני אומר להם, כי אני רוצה שהם יבואו ויביאו את זה כלפיכם למקבלי ההחלטות. אני הייתי מאריך את השנתיים האלה לשלוש, שלוש וחצי.

לפני שהם ישיבו, בתעודות זהות בוצע מהלך כזה. בדרכונים יש לך בעיה, כי המדינה שמקבלת את האזרח שמגיע עם דרכון שכתוב עליו שהוא פג תוקף, כתוב עליו תאריך שעד התאריך הזה הוא תקף, היא לא תכניס אותו לתחום המדינה. אז אתה שוב צריך לחזור ללשכה. אם אתה רוצה להדביק מדבקות להארכה, אתה חוזר ללשכה.

צריך לבדוק את העניין הזה. אגיד לכם מה אנחנו מרוויחים פה, אנחנו מרוויחים את הגל הבא של הצונאמי, כי אתם כל יום מוציאים הרבה מאוד זמניים והזמניים האלה יבואו לקבוע שלהם. דבר שני, כוח האדם יופנה יותר לביומטרי. תוכלו לחסל את הסאגה הזאת, ואפשר. אני לא מבקש לעצמי, תנו לי חודשיים אנחנו פותרים את זה. אפשר לפתור את זה. נכון, זה גל, אבל גל פותרים בבור גדול שבמכה אחת גומרים אותו ומנסים להגיע לאיזשהו איזון תוך תקופה מסוימת. הבנתי את המספרים, המספרים הם אסטרונומיים, אבל הם עדיין בני שליטה. אם כל המערכת לא תעבוד, כולל עובדים בלשכות, כולל עובדים בבית הדפוס או במדפיס הממשלתי – אגב, אנחנו נבוא לסיור, זה נראה לי דבר מעניין, אבל הסיור לא קשור לקטסטרופה. אני אבוא אחרי הקטסטרופה, כשזה ייגמר. חברים, אתם צריכים לשלוף את כל הנשקים שאתם יכולים ולשים אותם על השולחן על מנכ"ל משרד הפנים בבואו לשבת עם השר ועם סגן השר. תצאו מהקופסא, תביאו את הדברים הכי משוגעים. אפשר למצוא פתרונות. אם אלה יהיו דברים שיהיו תלויים בחקיקה, והחקיקה כנראה תצטרך להיות כאן באיזושהי, צורה, נכון?

אגרות לא. חוקה וכספים.

אני אומר לכם בשמי ובשם יושב-ראש ועדת כספים ובשם יושב-ראש ועדת החוקה, אנחנו נעבוד 24/6 ונחוקק כל מה שצריך כדי להעיף את זה מהר. ועשינו את זה, בקורונה ידענו לעשות את זה. תביאו רעיונות יצירתיים. אם זה לחפש עובדים שיש להם ידע בהדפסה המסוימת הזאת ושיש להם סיווג כזה או אחר. תחפשו רעיונות. זה בלתי אפשרי, זה פצע מדמם שאתמול הוא קפץ עם המדד. המדד נתן לו אתמול פליק למעלה. אז גם הדיון שלנו העלה את זה על סדר היום, אבל גם המדד. לא יכולתי לבקש תזמון יותר טוב שהמדד קפץ אתמול לסיפור של העלייה של המחירים בתוך גל העליות המטורפות שיש כאן.

יש פה מחדלים של משרדי ממשלה שהיו בתקופה הזאת. אני לא רוצה לדבר על כאלה שלא נמצאים כרגע בתפקיד, אבל בטח כאלה שנמצאים עדיין פה. משרד האוצר, עם כל הכבוד, פקידי האוצר עשו פה את הפטנט הקל. היו צריכים לסתום חורים בקליטה, לקחו מכאן. היו צריכים לסתום חורים בעלייה, הלכו לכאן. היו צריכים לתת תקנים, לא נתנו. נתנו בשלבים, לא נתנו במכה אחת. כל הדברים האלה ביחד הם המתכון למה שקרה כאן, ומה שקרה כאן לא יכול להמשיך. אני מודיע לכם, אנחנו נעשה ישיבה. אני לא רוצה לסכם כרגע כי היו לנו שלל של נושאים. אנחנו נסכם רק דבר אחד, עוד שבועיים אני מצפה, אדוני סגן השר, לשמוע תוכנית ככל האפשר. ועד התוכנית היא יותר במקטעים ארוכי טווח, פתרונות משוגעים במירכאות, פתירים, פרקטיים, שאפשר לעשות בשביל לצאת מהקופסא. ואם צריך לצורך העניין הזה לגייס את שר האוצר, אז נגייס אותו. אנחנו יודעים לדבר. כי בסוף אלה תקנים שאתם משתמשים בהם. אתם חוסכים עוד חודש, חודשיים, שלושה, שיעלה להם פחות. מנהלים את האוצר כמו חנות מכולת מפעם עם העיפרון באוזן. אני פונה אליכם, אתם העובדים, אתם בסוף האנשים שנמצאים בשטח וצריכים להביא את הפתרונות. תחשבו מחוץ לקופסא, תעשו כל מה שצריך לעשות כדי לגמור את התופעה הזאת. תודה רבה. ותודה למנהלת הוועדה על הדיון.

צריך לציין את סגן השר שישב לכל אורך הישיבה. זה לא מובן מאליו.

זה לא מובן מאליו. אני מודה לסגן השר שישב איתנו כל הישיבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:32.