פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ג (11 בינואר 2023), שעה 9:30

דיווח פעילות משרד התפוצות לשנת 2022

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אלעזר שטרן – מ"מ היו"ר
בועז ביסמוט
אוהד טל
טטיאנה מזרסקי
גלעד קריב

ציונה קניג-יאיר - מנכ"לית משרד התפוצות

נתי קנטורוביץ'

מנהל אגף התחדשות יהודית, משרד ראש הממשלה

אסף גמזו - מנהל אגף התחדשות יהודית, משרד התפוצות

עמית אפרתי - מנהל אגף בכיר מאבק באנטישמיות וחוסן קהיל, משרד התפוצות

ענבל דסברג - יועצת, משרד התפוצות

מתן בר נוי - יועץ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הציונית העולמית

נריה מאיר - ראש המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכסנדר גולדשנטיין - מנהל המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

יוליה סקין - מנהלת יחידת דוברי רוסית, ההסתדרות הציונית העולמית

אסף גמזו - מנהל אגף התחדשות יהודית, משרד התפוצות

יגאל פלמור - מנהל היחידה לקשרים בין-לאומיים, הסוכנות היהודית

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

בלה לבוביץ' - מנכ"לית ארגון ביתנו העולמי

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

רונן פוקסמן - מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה , ארגון "נפש בנפש"

נטע כ"ץ - מנהל מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף, אופק ישראלי – חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

דב ליפמן - מנכ"ל יד לעולים

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, יד לעולים

מאיר הולץ - מנכ"ל מוזאיק יונייטד

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ברק סלע - סמנכ"ל, מכון ראות

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

חפציבה צנעני


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




דיווח פעילות משרד התפוצות לשנת 2022

עד שיסדרו את המצגת, אני רוצה לפתוח את הדיון. בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-11 בינואר, י"ח בטבת התשפ"ג – דיון על פעילות משרד התפוצות לשנת 2022. בפתח הדברים, שוב, אני חייב להתייחס קצת למה שקורה פה, כי כל יום פה קורים פה עוד ועוד דברים, ויש עוד ועוד אסקלציה מבחינת מצבה של מדינת ישראל, גם נוכח התפוצות. אני רק רוצה לגנות מכל וכל את הקריאה לעצור את ראשי האופוזיציה במדינת ישראל או קריאה של סגן שר לשים עליהם אזיקים בפורמט כזה או אחר.

הוא לא סגן שר.

הוא עוד לא סגן שר – מיועד אן לא מיועד. אני כבר לא יודע. גם בנושא הזה יש לנו פה כל הזמן התפתחויות.

אולי מיועד, אבל לא ראוי.

בינתיים, עד עכשיו מי שאמור היה להיות סגן שר ולא היה מרוצה שודרג לשר. אולי הוא ישודרג לשר.

שר לענייני מעצרים.

אבל זה בכלל לא משנה מה התפקיד. אני באמת אומר: אנחנו פה יכולים להתווכח על הרבה מאוד דברים. המקום גם להתווכח על הדברים האלה זה פה בבניין הזה. המקום גם לקבל את ההחלטות זה כאן. פניה של מדינת ישראל הם כאלה שבהם לכל אחד יש את חופש הביטוי, חופש המחשבה, חופש התנועה וחופש העיסוק, ובמובנים האלה אני חייב לומר שאני מצפה מראש הממשלה לגנות באופן מובהק את האמירות האלה של חברי קואליציה בכירים אצלו, בעיקר, אגב, נוכח הדיון שאנחנו עושים היום. אני לא חושב שיש פה מישהו שרוצה לחיות במדינה שבה האופוזיציה נמצאת תחת איום של מעצר. יש מדינות כאלה. זו לא מדינת ישראל.

נעבור לענייננו. אנחנו מכנסים כאן את הוועדה הזאת, אחרי שנתיים שבהן היא לא התכנסה ובעצם לא היה שום פיקוח פרלמנטרי על פעילות משרד התפוצות. אני שמח שאנחנו מחדשים אותו, אבל בהחלט כשאנחנו מסתכלים גם על הכנסת ה-23 אז היו פה הרבה מאוד ישיבות שעסקו בנושא אנטישמיות ומלחמה באנטישמיות וגם בפעילות בתוך הרשתות החברתיות. חלק נכבד מזה היה או אני כבר לא יודע – כל פעם הזיזו את הדברים האלה ממשרד למשרד, אבל משרד התפוצות עסק בזה לא מעט. גם הסוגיה של חינוך יהודי, שהיא סוגיה שאני חושב שחשוב מאוד לעסוק בה – הסיפור הזה של חינוך יהודי והקשר עם התפוצות קשור בעבותות לעלייה ולקליטה. זה איזשהו תהליך שחייבים לעבור אותו וחייב להיות שם. בסופו של יום, מי שגדל על חינוך יהודי וציוני, אם הוא רוצה להגשים את החינוך זאת אומרת אם החינוך הצליח – הוא עלה לארץ ישראל. "לשנה הבאה בירושלים" זו בסוף האג'נדה.

אני שמח לפתוח את הדיון הזה. לפני כן, מכיוון שחברי הכנסת גם יוצאים ובאים, אז עוד לפני שניתן לך, אם יש מישהו מחברי הכנסת שיש לו הצעה לסדר ורוצה לדבר – אמר לי חבר הכנסת קריב, וגם אם חברת הכנסת מזרסקי תרצה, ואם לא – אז אחר כך במהלך הדיון. בבקשה, חבר הכנסת קריב.

אדוני, בוקר טוב. בוקר לעמיתיי חברי וחברות הכנסת ולכל המוזמנים ולחבר הכנסת לשעבר, ראשית, אני באמת מתנצל שאיאלץ לעבור לדיון בוועדת החוקה, ואני כמובן לא רוצה לקטוע את המצגת באמצע ולכן ביקשתי את רשותך לומר דברים קצרים לפני המצגת.

ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך הן על בחירתך לתפקיד והן על חידוש עבודתה של הוועדה. בעיניי, העובדה שהוועדה הזאת לא כונסה – לא שהיא לא פעלה – לאורך כל הכנסת העשרים-וארבע, זו הייתה תוצאה חמורה מאוד של מה שהתנהל כאן בבית הזה. כיושב-ראש ועדת חוקה, נאלצתי להעביר לוועדת החוקה, כפי שאתה יודע, חלק מתחומי העשייה של ועדת העלייה והקליטה, מכיוון שראינו כיצד הוועדה הזאת לא מכונסת בשעה שאנחנו מתמודדים על גל עלייה ועם מציאות מאוד מורכבת של קורונה שמשפיעה על הקשר עם יהדות התפוצות. בוודאי חבר הכנסת לשעבר ליפמן ידבר על הנושא הזה. טוב שהוועדה חוזרת ומתכנסת. אני מקווה, שהיא באמת תהיה אחת מהוועדות האפקטיביות ביותר והאינטנסיביות ביותר של הכנסת העשרים-וחמש.

ישנו קשר הדוק בין מה שאנחנו דנים בו היום לבין מה שנדון בו עוד מעט בוועדת החוקה, מכיוון שבסופו של דבר הקשר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל מושפע מאוד מערכי היסוד של מדינת ישראל ומהאופן שבו הם ממומשים בהתנהלות השלטונית של הרשויות השונות. אני אומר כבר עכשיו, שלחלק מהמגמות המסתמנות תהיה השפעה דרמטית לא רק על החוסן הדמוקרטי בתוך מדינת ישראל ובחברה הישראלית אלא גם על יכולתה של מדינת ישראל למלא את ייעודה כמדינת הלאום של העם היהודי ולטפח קשרים הדוקים עם כל קהילות העם היהודי. בתוך מערכת השיקולים שאנחנו מצפים שהממשלה הנכנסת תשקול בעניין המהלכים הדרסטיים והקיצוניים שהיא מבקשת לקדם, אני מאוד מקווה שאחד השיקולים יהיה ההשפעה על חוסן היחסים בינינו לבין יהדות העולם.

אני מבקש, עוד לפני המצגת, להודות מקרב לב לצוות משרד התפוצות, לציונה המנכ"לית שעמדה בראש הצוות הזה בשנה וחצי האחרונות וכמובן גם לשר היוצא ד"ר נחמן שי, חברי, השר לשעבר. אחד הדברים שאפיינו את הפעולה של המנכ"לית היוצאת ושל השר שכבר יצא זה היכולת להמשיך בעשייה של קודמיהם – לא רק להמשיך אותה, אלא גם לבסס אותה ולהעמיק אותה, ובאותה העת לפרוץ נתיבים חדשים. האמירה הזו מאוד מאוד חשובה לנוכח דברים שאנחנו רואים בחלק ממשרדי הממשלה, שבהם שרים שנכנסים לתפקידיהם חושבים שהם צריכים לסמן את כניסתם לתפקיד על-ידי ביטול כמעט אוטומטי של מהלכים שנעשו על-ידי קודמיהם. זו לא הייתה הדרך של השר היוצא. זו לא הייתה הדרך של המנכ"לית היוצאת, שגם הקפידה לשמר רציפות תפקודית מהבחינה של צוותי העבודה, בניגוד למנהגים של שרים אחרים ושל מנכ"לים ומנכ"ליות אחרים. היה פה מסר מאוד מאוד ברור: ממשיכים את העשייה הטובה, ומביאים אותה לשיאים חדשים.

בהקשר הזה – ואני מייד מסיים, אדוני – אני לא יכול, למרות האווירה החגיגית ויש הרבה מאוד מה לחגוג, ותכף נראה ודאי במצגת, להתעלם מכך שאחד מהמהלכים הראשונים של השר הנכנס, חברי השר עמיחי שיקלי, היה ביטול של אחת מהתוכניות שהוקמו ויוסדו בכהונה האחרונה – תוכנית שכוונה לאחד מהאתגרים הגדולים ביותר שלנו: טיפוח השיח בין החברה הישראלית לבין חוגים ליברליים בחברה האמריקאית וביהדות ארצות-הברית. זו אחת המשימות החשובות ביותר שלנו. העובדה, שמפעל משותף, מיזם משותף, שעבר את כל הדרגים המקצועיים ואת כל הפרוצדורות המשפטיות ונידון ופותח במשך למעלה משנה, מבוטל באבחת חרב, לטעמי, משיקולים פוליטיים גרידא, זה דבר מאוד מאוד מצער. אני מקווה שזה לא סימן לבאות.

תודה.

אני גם מקווה שהשר ישקול מחדש את החלטתו וילמד לעומק את המיזם שבוטל.

המשפט האחרון – אחת התרומות הגדולות ביותר של השר ושל המנכ"לית הייתה באמת הבנת הקשר העמוק בין סוגיית דמותה היהודית של החברה הישראלית דוברת העברית לבין היכולת שלנו לטפח קשר עם התפוצות. ככול שהיהדות הישראלית תהיה יותר מכילה, יותר סובלנית, יותר פלורליסטית ויותר מקבלת, היכולת שלנו לבנות קשר אמיתי עם יהדות התפוצות תהיה יותר מבוססת. בעניין הזה, הקמת האגף להתחדשות יהודית היא צעד הכרחי גם ביחס למה שמתרחש בתוך הציבור הישראלי היהודי, אבל זה אחד התנאים ההכרחיים להעמקת הקשר עם יהדות התפוצות. אני מקווה מאוד, שהשר הנכנס יטפח את הנבט הצעיר והחשוב הזה. תודה.

המנכ"לית, במהלך ההצגה שלך אני מבקש שתתייחסי באמת לסיפור הזה, שכולנו נחשפנו אליו בתקשורת. מה המיזם? ומה בוטל ומאלו סיבות? בבקשה.

אדוני יושב-הראש, תודה רבה. חבר הכנסת קריב, תודה רבה לך על המילים החמות ועל הפתיחה הזו. אגיד שזה גם מרגש וגם מאוד משמעותי עבורי לשבת כאן כאולי המצגת האחרונה שאני עושה כמנכ"לית משרד התפוצות אחרי כהונה קצרה מאוד אך משמעותית מאוד. שמחתי והייתה לי הזכות לשרת את העם היהודי מתוקף תפקידי זה.

"כשם שעתיד היהדות בגולה תלוי מעכשיו בקיום ישראל, כך תלוי עתיד המדינה, עצם קיומה, ביטחונה ושלומה, וביתר שאת, מילוי ייעודה ההיסטורי – ביהדות העולמית (דוד בן גוריון, ישראל והתפוצה, 1957).]

דמוגרפיה יהודית 2021.)

אני מתחילה בציטוט של בן גוריון, כי אני חושבת שהוא רלוונטי היום כפי שהוא היה רלוונטי כשבן גוריון אמר אותו: "וכשם שעתיד היהדות בגולה תלוי מעכשיו בקיום ישראל, כך תלוי עתיד המדינה, עצם קיומה, ביטחונה ושלומה, וביתר שאת, מילוי ייעודה ההיסטורי – ביהדות העולמית". הנתונים הם כאלה שמצביעים על שמחצית מן העם היהודי לא נמצאת בישראל. מחצית מהעם היהודי פה ומחצית מהעם פזורה ברחבי העולם.

לפי הנתונים שלנו, יותר ממחצית מהעם היהודי בגולה.

זה יכול להיות אפילו קצת יותר. כפי שאדוני רואה, הנתונים האלה הם לגבי 2021. מה שברור הוא שאם אנחנו, כמדינת הלאום של העם היהודי, מרגישים אחראים על יהדות העולם – כך צריך להתייחס לזה ולהבין את המשמעות של משרד התפוצות כמי שמוציא לפועל את האחריות הזאת.

אתגרי העם היהודי.)

האתגרים הגדולים, כפי שאנחנו משרטטים אותם במשרד, הם כמובן: קיום, ביטחון ואנטישמיות; זהות והמשכיות; וקיומה ושגשוגה של המדינה היהודית. בעניין של זהות והמשכיות, אני רוצה לומר שככול שנעמיק את הזהות היהודית הפלורליסטית של כל יהודי ויהודי ונחבר אותו לישראל, כך נדאג ונבטיח את המשך קיומו של העם היהודי. אם אנשים לא יזדהו כיהודים, לא יראו בישראל כבית הלאומי עבורם באשר הם – אנחנו נמצאים בסכנה קיומית למה שנקרא: אזרחי העם היהודי הגלובלי.

קשר עם התפוצות כנכס לאומי.)

אני לא יודעת אם הנתון הכלכלי הזה מוכר לכל מי שיושב ויושבת כאן בתוך החדר, אבל יש לנו כאן נתון די מפתיע: 6.35% מהכלכלה הישראלית הם תוצר של פעילות יהדות התפוצות, כך שיש לנו גם אינטרס כלכלי; לא רק, נקרא לו, אינטרס ציוני, לאומי – גם כלכלי, גם חברתי וגם ביטחוני-מדיני.

מדד עמדות הציבור בישראל כלפי הקשר בין ישראל לתפוצות.)

אי-אפשר להגיד שמשרד התפוצות פועל אך ורק כלפי יהדות התפוצות, כיוון שמדובר במערכת יחסים הדדית, וגם צריך לעשות עבודה כאן, בתוך המדינה, כדי שאזרחי ישראל, שאמרנו שהם כמעט מחצית מהעם היהודי – גם הם יבינו, יפנימו, ירגישו שייכות לעם היהודי הגלובלי. בפניכם הנתונים: קצת מעל חצי ממי שחי במדינת ישראל חושב שזה נכון וחשוב להשקיע בקשר הזה. יש פה, כמובן, ניואנסים. ברור שלא כולם חושבים שצריך לקחת בחשבון את עמדותיה של יהדות התפוצות בהחלטות בנושאי חוץ וביטחון, אבל יש כאן אחוזים די גבוהים, אבל כן יש לנו מעל 60% שחושבים שאנחנו אחראים להמשך הקיום היהודי גם בתפוצות ולא רק בישראל.

חצי מהעם חושב, כמו שאמרתי קודם, שככול נחזק את הזהות היהודית, כך אנחנו נחזק את ביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל.

סוגי השחקנים המרכזיים.)

אנחנו לא עובדים לבד. זה משרד ממשלתי מיוחד במינו. יש לנו כאן שחקנים מרכזיים שהם השותפים שלנו, בין אם זה עולם הפילנתרופיה שכל המיזמים שלו, כל הפרויקטים שלנו, הם בשיתוף העם היהודי גם מבחינה רעיונית וגם מבחינת ההשקעה הכלכלית, בין אם זה בארגונים שפועלים בשטח, בין אם זה בממשל המקומי ובין אם זה בארגוני היהדות המאורגנת, כשחלק מאותם ארגונים מיוצגים כאן בוועדה היום אבל כמובן שיש עשרות ארגונים מחוץ לחדר הזה שהם שותפים שלנו, של הממשלה, בעבודת הקודש שאנחנו עושים.

חזון ומשימה.)

בקצרה מאוד, כי אני מניחה שרובכם מכירים – החזון של המשרד הוא: עם יהודי מאוחד, בעל תחושת גורל משותף וייעוד משותף, שמרכזו ישראל ותפוצותיו בעולם משגשגות, בטוחות וקשורות למורשת היהודית ולישראל. זה חזון ענק, והמשימה מוגדרת כהתערבויות מכוונות כדי לחזק את הזהות היהודית הפלורליסטית ואת הקשר לישראל. איך עושים את זה? זו, כמובן, שאלה מאוד גדולה שאנחנו נדרשנו לה. כמו שחבר הכנסת קריב אמר, אנחנו המשכנו את פועלה של הממשלה הקודמת, ואנחנו פיתחנו נתיבים נוספים, התערבויות מערכתיות נוספות כדי להבטיח שאנחנו עומדים בחזון הגדול הזה.

עקרונות אסטרטגיים.)

אגיד רק כאנקדוטה שבמהלך החודש וחצי הראשונים בתפקיד, בקדנציה, קיבלנו מעל 60 הצעות לפעילויות משותפות עם העולם היהודי. כיוון שכך, יש עקרונות אסטרטגיים שעל פיהם אנחנו עובדים. קודם כול, וכפי שכבר הזכרתי, ואגיד עכשיו בקצת פירוט, אנחנו עובדים אך ורק בשותפות. אין לנו יומרה להניח מה נכון ליהדות התפוצות או איך יהדות התפוצות צריכה לנהוג. אנחנו משתפים פעולה מבחינה רעיונית, עובדים יחד על פיתוח הקונצפטים והתוכניות ומממנים במשותף כל דבר שמשרד התפוצות עושה. כלומר, על כל שקל שממשלת ישראל משקיעה יש שקל מיהדות התפוצות ולפעמים יותר, כדי להבטיח את השותפות כך שהיא תהיה אמיתית.

משרד התפוצות הוא משרד מטה. אנחנו לא מבצעים את הפעילויות בשטח. יש כאן בחדר שותפים שלנו למיזמים השונים, לדוגמא Mosaic. יש לנו ארגוני ביצוע שעושים את העבודה בשטח, בין אם הם יושבים בישראל ובין אם הם יושבים ברחבי העולם.

אנחנו עסוקים לא רק באיך אלא גם במה, ונושא התוכן הוא ראש מעייננו. השר נחמן שי נתן את הדגש, התווה את המדיניות, שבתוך כל תוכנית אנחנו נעבוד ונחזק את הקשר לישראל, בין אם זה בחינוך פורמלי ובין אם זה בחינוך בלתי פורמלי.

קהל היעד שלנו מגוון. כמו שהזכרתי קודם, אנחנו עובדים גם כלפי חברה ישראלית וגם בתפוצות ובגילאים שונים, כדי להבטיח את אותו רצף לאורך החיים של יהודים שחיים בתפוצות. הנחת היסוד שלנו היא שלא ניתן לעשות עבודה חד-פעמית, אלא צריך לעבוד מגיל ילדות ובגרות אל תוך החיים המשפחתיים, כדי להבטיח עבור אנשים שלא חיים במדינת ישראל את שימור וחיזוק הזהות היהודית והחיבור לישראל.

תחומי פעילות עיקריים.)

תחומי הפעילות העיקריים של המשרד הם: חינוך פורמלי, חינוך בלתי פורמלי, חיבור ישראלים פה בישראל לתפוצות, מאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, ועל-פי ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת התחדשנו והקמנו יחידה חדשה שנקראת התחדשות יהודית ומיד אני אפרט עליה.

מיפוי פעילות הממשלה בתחום התפוצות.)

רק כדי לסבר את העין, אלה כלל הפעילויות בשדה בתחום התפוצות. נהוג לחשוב שאנחנו עושים דברים מעטים; קיבלתי הרבה מאוד תגובות מפתיעות. אדוני היו"ר, אנחנו, כמובן, לא נעבור על כל המפה המפוארת הזאת. אני כן מזמינה כל אחד ואחת שהם בשידור הזה או בישיבה הזאת לפנות למשרד התפוצות ולהיחשף לעבודה המורכבת, החשובה והרחבה שנעשית בתוך המשרד.

סיכום פעילות – שנת 2022.)

Mosaic חינוך בלתי פורמלי.)

בחרתי בסיכום פעילות 2022 לציין ארבע מתוך התוכניות, וכמובן שאחר כך אוכל לפרט על דברים נוספים שאתבקש לפרט עליהם. מיזם החינוך הבלתי פורמלי שהוקם לפני שבע שנים נקרא Mosaic. זה חל"צ של מדינת ישראל – חברה לתועלת הציבור. מנהל החל"ץ יושב כאן; מאיר, תרים את היד, למקרה שירצו לפנות אליך בהמשך. הפוקוס של אותו חל"ץ של Mosaic הוא להתמקד בחינוך בלתי פורמלי למטרות שציינתי קודם.

יש כאן שותפויות משמעותיות. יש כאן דגש על צעירים יהודים בגילאים שבין 12 ל-35. יש כאן עבודה רציפה, ותחומי הפעילות הם כפי שהם מפורטים כאן בשקף. אנחנו עסוקים בחינוך סטודנטים במאות קמפוסים ברחבי העולם, כ-400. אנחנו עסוקים בפעילות גלובלית התנדבותית שמחברת יהודים מכל העולם לקונצפט של תיקון עולם, ומחברת בינם. אנחנו עסוקים באוכלוסייה שלמה מאוד חשובה שנקראת: ישראלים שחיים בחו"ל. כדי לסבר את האוזן, מדובר בכמיליון ישראלים שהיום חיים בתפוצות.

סליחה. אני רוצה טיפה לרדת פה לרזולוציה.

בשמחה.

כשאת אומרת "אנחנו עושים חינוך", גם בשקף הבא מדובר על 420,000 תלמידים בבתי ספר יהודיים.

תכף נגיע לחינוך פורמלי. זה הבלתי פורמלי.

מה זה? זה פעם אחת שעה בשבוע? זה כל יום? זה בית ספר? זה סבסוד של חינוך יהודי?

מעולה. בוא וניקח את פעילות הקמפוסים. בפעילות בקמפוסים אנחנו מבצעים את הפעילות שלנו דרך Mosaic דרך שלושה ספקים שונים: אנחנו עובדים יחד עם שלושת הארגונים האלה – חב"ד, "עולמי" ו"הלל עולמי" – שהם בעצם העובדים בשטח שמעבירים את אותם יהודים ויהודיות בתפוצות תוכנית. התוכנית כוללת בין שמונה לעשרה מפגשים, כשבתוך המפגשים האלה הם עסוקים גם בחיזוק היהודית שלהם וגם בחיבור לישראל. זה הקמפוסים.

אוקיי. הבנתי.

מה עם ישראלים?

ישראלים – יש לנו כמה וכמה אפיקי פעולה. צריך להגיד שזה אפיק פעולה יחסית חדש שהתעצם בשנה וחצי האחרונות.

זה יחד עם ה-IAC?

זה קצת יחד עם ה-IAC. זו שותפות חדשה שתושק בכנס ה-IAC בשבוע הבא. זה בעבודה באירופה יחד עם מרכזי ישראלים שמחבר ישראלים לפעילות. זה בארצות-הברית בשיתוף עם ה-IAC, ובמקומות נוספים בעולם יש לנו עוד עבודה רבה לעשות. הכוונה כאן היא למצוא את הפתרון הייחודי שמתאים לקהילות הישראליות והוא לא בהכרח דרך קהילה יהודית. למדנו שהישראלים לא נוטים ללכת לממסדים היהודיים הקיימים. למדנו שהם לא מתחברים – בעיקר לא לבתי כנסת בעיקר, ולא הולכים לחינוך יהודי פורמלי, ולכן לא מוצאים את הקהילתיות שלהם. המענה, שאנחנו מציעים דרך Mosaic, הוא מענה קהילתי אלטרנטיבי שמאפשר להם חיבור לזהות היהודית הישראלית שלהם. אבל, זה לא חופף לפעילויות השונות האחרות. יש כאן ייחודיות מאוד גדולה. כן התחברנו לארגונים שעובדים בשטח כמו מכון קהילות, צוזאמן (Zusummen) וארגונים נוספים שעסוקים בזה. אלה שני פרויקטים קצת יותר לעומק.

אגיד כאן דבר אחרון לגבי הפעילות שלנו בתחום הבלתי פורמלי. התחלנו בתוכנית של סיורי תיכון לישראל, כיוון ששיטת העבודה של מה שנקרא immersive experiences – תהליכים שהם יותר אינטנסיביים של אנשים שמגיעים לישראל, מייצרים זהות יהודית או מחזקים את תחושת השייכות לעם היהודי ולישראל. כמו שעושים ב"תגלית" וב"מסע", פתחנו תוכנית כזו גם עבור תלמידי תיכון בגיל מכונן של התבגרות – תוכנית קצת יותר עמוקה, קצת יותר ארוכה, שמאפשרת להם חיבור לתלמידים ישראליים ומתחילה את התהליך הזה בגיל קצת יותר מוקדם שהוא מכונן.

באיזה גיל?

גיל 16.

סליחה, לא שמעתי. גיל 16 – כיתות י' ו-י"א.

תתחילי להתכנס לסיום, כי אין לנו זמן בלתי מוגבל.

(מקרינה שקף, שכותרתו: Mosaic חינוך בלתי פורמלי – 2022. החלטת ממשלה מס' 1369 – Mosaic שלב ב'.)

רק אגיד לגבי Mosaic דבר אחרון. אני אגיד שהחלטת ממשלה לשלב ב' ב-Mosaic עברה בממשלה הזו – החלטה דרמטית שמאפשרת המשך פעילות בשנים הקרובות, וגם נותנת שם את התקציב שצריך להיות. הדגשים שיהיו עכשיו, בשלב ב', הם גם בנושא בניית קהילות וגם בנושא חדשנות – חדשנות בעולם היהודי, מיזמים חדשים.

Unit-Ed חינוך פורמלי.)

Unit-Ed חינוך פורמלי – 2022.)

לגבי החינוך הפורמלי, צריך להגיד שהבנו שהחינוך הפורמלי בדעיכה. הוא גם עולה הרבה כסף, וגם אין מספיק יהודים ויהודיות שלומדים בחינוך הפורמלי, וגם אלה שלומדים – נושא העברית ונושא החיבור לישראל חלש. הלוא על פניו לא היה צריך את ממשלת ישראל בשביל להתערב בחינוך פורמלי במדינות העולם. כאן הדגש שלנו, הערך המוסף שלנו. בתוך המיזם הזה שנקרא Unit-Ed – זה מיזם משותף של ממשלת ישראל עם מכללת הרצוג – אנחנו עובדים עם בתי ספר ברחבי העולם, כדי ליצור את הרשת הגלובלית של החינוך היהודי, כדי לחזק את הוראת העברית, כדי ליישם תהליכי שינוי בבתי הספר וכדי לחבר את המורים ולהכשיר אותם לעשות עבודה יותר טובה.

אם יורשה לי, אציג שני שקפים נוספים על הפעילות בישראל ועל התחדשות יהודית ובזה אסיים, אדוני היו"ר.

אוקיי. ראיתי שיש לך גם על המאבק באנטישמיות.

יש גם משהו על המאבק באנטישמיות.

אם יורשו לי שלוש דקות. אני מדברת מאוד מאוד מהר.

מינהלת עמ"י – 2022.)

הפוקוס הישראלי הוא לא פחות חשוב, כפי שאמרתי. חיזוק הקשר בתוך ישראל – וכאן אני פונה גם לחבריי בחדר וגם לחברי הכנסת המכובדים לתת פוקוס על העניין הזה: לחבר גם בחינוך הפורמלי את משרד החינוך וגם בשדה הבלתי פורמלי. אנחנו עושים פעולות במסגרת מינהלת עמ"י. זה שיתוף פעולה עם ארגון גשר. זה נכון שאנחנו עובדים בזה. זו רק תחילת הדרך. צריך לעצב את הזהות של הנוער, אני אגיד, ככזה שהם אזרחי העולם היהודי הגלובלי ולא רק אזרחי מדינת ישראל. בזה אסיים את החלק הזה.

מאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי – 2022.)

המאבק באנטישמיות זה תחום שאנחנו עוסקים בו בתוך המשרד. יש לנו את המנדט ואת הסמכות. צריך להגיד – יושב כאן לצדי מנהל אגף בכיר בתחום הזה – שיש לנו על השולחן תוכנית לאומית להקמת רשות למאבק באנטישמיות שתרכז ותתכלל את כל פעילויות הממשלה בתחום הזה. נכון להיום, יש לא מעט עבודה שנעשית במשרדי ממשלה שונים – לא מסונכרנת דיה, ויש הרבה עבודה שצריך לעשות.

צריך להגיד שהשר החדש הכריז שהוא יתכלל את העבודה וגם יעביר את כל תחום ה-BDS לתוך המשרד. אני חושבת שזה מחייב דיון נפרד. לא אוכל על קצה המזלג להגיד ולהביא את עמדתנו המקצועית בתחום הזה.

כן צריך להגיד שאנחנו עובדים בניטור פעילות אנטישמית ברשת ועובדים בחוסן הקהילות היהודיות בחו"ל, כי אנחנו רואים את עצמנו, כממשלה, אחראים על ביטחונן של הקהילות היהודיות באשר הן. כפי שראיתם בשנה האחרונה, יש עלייה דרמטית – וב-29 בינואר אנחנו נציג זאת בישיבת הממשלה – באנטישמיות ובפעולות האלימות בצורה כזו או אחרת נגד הקהילות היהודיות.

מומנטום.)

מומנטום – 2022.)

תעברי. תדלגי, בבקשה.

אגף התחדשות יהודית.)

אני אסיים בלדבר על האגף החדש שהוקם, ואהדהד כאן קצת את דברי חבר הכנסת קריב. האגף להתחדשות יהודית זה אגף שמדבר על כך שכל יהודי ויהודייה במדינת ישראל צריכים להתחבר לזהות היהודית שלהם ושלהן, כדי לאפשר את קיומו של העם היהודי. זה נכון בחוץ-לארץ, וזה נכון בתפוצות. אנחנו רואים שם גיוון מאוד גדול – הרבה יותר מאשר יש בישראל. אנחנו מבינים את החשיבות של לשמר את היהדות גם כדת - - -

זה אגף שמטרתו לעבוד בישראל ולא מחוץ לישראל?

נכון. בין היתר, לחזק את החיבור עם יהדות התפוצות דרך זה, אבל המטרה של האגף הזה, של המינהלת, היא לעבוד כאן בישראל ולחזק את הזהות היהודית הפלורליסטית. להתייחס ליהדות לא רק כדת, אלא גם כתרבות, כסט של ערכים, כמורשת, כדרך חיים. אנחנו מבינים ומכירים בזה, וכך נהגנו במהלך הקדנציה, שיש הרבה דרכים להיות יהודי ויהודייה, ואין תשובה אחת נכונה. אני לא רוצה להגיד שכל התשובות נכונות – אני רוצה להגיד שכל אחד ואחת צריך וצריכה להתחבר ליהדות שלו או שלה על מנת לשמר את זהותו וזהותה היהודית.

אגף התחדשות יהודית – דרכי פעולה.)

בתוך המינהלת הזאת להתחדשות יהודית, שהוקמה כבר לפני חודשים רבים, יהיו מספר אפיקי פעולה שאתם רואים כאן בשקף – ובין היתר: בתי מדרש וקבוצות לימוד, בניית קהילות, חינוך בלתי פורמלי, מחקר ופיתוח – כדי לשמר את זהותם היהודית של אזרחי ואזרחיות המדינה.

לסיכום, אגיד שבעיניי שכמובן יש עוד הרבה דברים שהמשרד עוסק בהם והמשרד עובד בצורה מאוד ייחודית במשרדי הממשלה. אגיד שזה איום אסטרטגי על מדינת ישראל שיהדות התפוצות לא תהיה חלק ממה שקורה במדינת ישראל. אני מאחלת לממשלה הבאה ולאזרחי ישראל שאנחנו נמצא את הדרך הנכונה לשמר ולחזק את הקשר עם יהדות התפוצות. תודה רבה.

תודה. את יכולה לתת התייחסות מפורטת למיזם הזה שבוטל? איזה מיזם זה? באיזה סטטוס זה היה?

כן. המיזם שבוטל על-ידי השר הוא מיזם שמתמקד במנהיגות בכירה ברחבי העולם, כשמטרת המיזם הינה או הייתה לחבר בין קבוצות בכירים על בסיס פרופסיונלי, על בסיס המקצוע שלם, מתוך הנחת יסוד שיש בעיה מאוד גדולה שבכירים בעולם היהודי ברחבי העולם לא מספיק מחוברים לישראל ויש להם השפעה עצומה על מה שקורה בחוץ-לארץ. למשל: יש הרבה מאוד עורכי דין ששותפים בכירים במשרדי עורכי דין בכירים בעולם שלא רואים את עצמם כסוכני שינוי ולא רואים את עצמם כשגרירים לצורך העניין של מדינת ישראל או של העולם היהודי. החיבור על בסיס מקצועי הוא חיבור שיכול לאפשר להם, קודם כול, ללמוד מהידע העצום ומהחדשנות העצומה שיש במדינת ישראל.

הפעילות הזאת הייתה אמורה להיות באמצעות מיזם משותף?

הפעילות הזאת היא באמצעות מיזם משותף, בדומה מאוד לשאר המיזמים המשותפים של המשרד.

עם מי?

עם המכללה החברתית הכלכלית.

באיזה שלב זה היה?

זה היה בשלב אחרי חתימת חוזה, אחרי תחילת המיזם.

זאת אומרת, המיזם כבר החל לפעול?

השאלה היא איך אדוני מגדיר את "החל לפעול"?

האם מי שחתם אתכם על החוזה כבר הוציא הוצאות בגינו?

אני לא יודעת אם הוא הוציא הוצאות בפועל. כבר הייתה ישיבת התנעה. היה מינוי של ועדת היגוי והיו תוכניות לחיבור של המשלחת הראשונה.

בעצם, הפעילות לא התחילה.

באיזה היקף היה המיזם המשותף?

אדוני, 10 מיליון שקלים.

5 מיליון מהממשלה, ו-5 מיליון מהמכללה החברתית כלכלית.

נכון, אמת.

מה הסיבות לביטולו?

אני חושבת שזו שאלה שצריכה להיות מופנית לשר התפוצות.

בסיכום הדיון אני אבקש התייחסות בכתב מהשר לגבי מהן הסיבות לביטול המיזם.

שהוא לא עולה בקנה אחד עם המדיניות של השר.

לא. על פניו דווקא נשמע שזה עולה גם עם מדיניות השר.

שזה לא עולה בקנה אחד עם מדיניות השר.

הוא יצטרך להסביר את זה, כי לי זה נשמע מיזם מאוד נכון – אגב, לא משנה ובלי שום קשר לעמדה פוליטית כזו או אחרת באשר לעולם היהודי.

אדוני היו"ר, אני אגיד שאני חושבת שכל הפעילות של משרד התפוצות, בלי קשר לעמדה פוליטית כזו או אחרת, היא עבודה שניתן לראות אותה בקונצנזוס. קשה לי באמת, כמנכ"לית המשרד – אולי אני כבר לא אובייקטיבית כשאני יושבת בתפקיד הזה מעל 18 חודשים – לראות מישהו במדינת ישראל שחושב שהעבודה שנעשית במשרד התפוצות עבור העם היהודי היא לא עבודה חשובה. נכון שיש פרשנויות שונות על העבודה, ואפשר גם לראות דרכים שונות, וכאמור, אנחנו גם פעלנו באפיקים נוספים וייצרנו התקשרות עם התנועות השונות בארצות-הברית, עם הזרמים השונים. אני מסכימה מאוד עם דברי היושב-ראש, שהמיזמים השונים בתוך המשרד ועם השותפים ברחבי העולם הם מיזמים שכל אזרח במדינת ישראל יכול להתחבר אליהם.

אני לא אומר את עמדתי על המיזם. על פניו, הכותרת "חיבור אנשי מקצוע בעולם עם אנשי מקצוע ישראליים" היא נכונה. אני מניח שלשר יש סיבות טובות על התהליך. אני חושב שנכון לפרט אותן בפני הוועדה. בסדר, אנחנו נבקש את זה ממנו.

אני רוצה התייחסות לנושא האנטישמיות. אולי מנהל האגף לאנטישמיות רוצה להרחיב טיפה בנושא הזה? נשמע כמה דקות, ואז נפתח את הדיון.

בבקשה, עמית. אתה רוצה להגיד כמה מילים?

שלום לוועדה.

אתה חדש בתפקיד, נכון? בהצלחה.

נכון. תודה רבה.

בשנה וחצי האחרונות המשרד המשיך לבסס את יכולות הניטור והמחקר שלו. בשנת 2016 המשרד הקים מערך מאוד מאוד יסודי לניטור של אנטישמיות ברשתות החברתיות.

זו הייתה אחת היוזמות של הוועדה בכנסת העשרים-ושלוש בשיתוף פעולה עם הרשתות. גובש מתווה לפעילות, והבאנו אותם לדיון: טיק-טוק, פייסבוק וטוויטר.

בהחלט. העבודה הזאת ממשיכה ומשתכללת עם הזמן, ואנחנו מטייבים אותה בהתאם להתפתחויות בשטח. התוצרים של המערכת הזו יוצגו גם בפני הממשלה ב-29 בינואר, יום השואה הבין-לאומי, ובעצם אנחנו נחשוף את המגמות המשמעותיות שהתרחשו בהקשר של המאבק באנטישמיות בשנת 2022, כולל המלצות, כמו שאמרה המנכ"לית, להקמת רשות ממשלתית לאומית למאבק באנטישמיות. שוב, אנחנו פיתחנו מאוד את יכולות המחקר שלנו וההנגשה. זה משהו מאוד חשוב לנו – להנגיש גם את הנתונים והמגמות גם לארגונים בין-לאומיים וגם לקהילות יהודיות. כמובן שבתוך הממשלה חשוב מאוד שיכירו.

יש גם אתגר בכל הנוגע למדידה של אנטישמיות ולהצגה של הדברים.

יש מדד ממשלתי לעניין הזה?

אין מדד ממשלתי, אבל זו תופעה שלא פשוט למדוד אותה.

יש ארגון שמוציא. יש ארגון NGO שמוציא מדד כזה.

ADL?

נכון. ADL מודדים בהחלט. אני אומר שיש פרשנויות שונות.

יש כוונה למשרד לעשות מדידה כזו?

בהחלט. אנחנו, בהחלט, עובדים על מדד אנטישמיות שיוכל למדוד בצורה טובה. בסופו של דבר, זה צריך להסתכל גם על מה שקורה ברשת וגם על מה שקורה פיזית. יש פה מגמה. אנחנו, בהחלט, מאוד מאוד רוצים לפצח מדד אנטישמיות שיוכל להוות איזשהו מדד עולמי מוסכם ומקובל.

לכם יש איזשהו איסוף וניטור של אירועים אנטישמיים שקרו?

כן.

אתה יודע להגיד לי "תשמע, במדינה מסוימת בשנת 2022 היו 20% יותר אירועים ממה שהיו באותה מדינה בשנת 2021"?

בהחלט. למשרד יש פלטפורמה אינטרנטית - antisemitism monitoring international center – שאוספת. יש שם צוות שאוסף מכל הקהילות היהודיות את כל האירועים הפיזיים שמתקיימים בהקשר של מאבק באנטישמיות. זה אתר מונגש ופתוח, והוא כולל גם סטטיסטיקות, ניתוחים של מגמות ודוחות שמתורגמים לאנגלית שמוציאות קהילות יהודיות מכל העולם. האתר הזה פתוח. אנחנו השקנו אותו מחדש לפני בערך שבועיים בכנס עיתונות יהודית שקיים המשרד, ובהחלט אנחנו רוצים לשכלל מאוד את היכולות שלו מתוך הבנה שידע פה הוא באמת כוח מאוד מאוד משמעותית במאבק באנטישמיות. זו הזרוע המחקרית שהמשרד פיתח מאוד. כרגע, אנחנו גם עובדים - - -

בפועל, זה לא קרה לפני שנתיים. לא היה שיתוף פעולה מצד הרשתות להסרת תכנים. אם זיהיתם תוכן באחת הרשתות, השאלה היא האם באמת יש שיתוף פעולה ברגע שאתם אומרים כך שמסירים אותו? זה לא קרה לפני שנתיים.

יש שיתוף פעולה ויש כמובן שיח שוטף עם הרשתות החברתיות. אני מסכים שאנחנו - - -

אנחנו נעשה רזולוציה על הנושא הזה קצת יותר לעומק, כולל נתונים וכולל להבין איפה זה עומד.

אולי רק להגיד בעניין הזה, שכמובן ההגדרה של אנטישמיות לא אחידה אצל כולם, ולכן הפרשנות- - -

הכנסת הגדירה.

נכון. לא, אני מתכוונת לרשתות החברתיות.

השאלה היא מה הפעילות שהמשרד עושה וגם איפה מקומו בעניין.

שווה באמת להציג את זה בנפרד – דיון נפרד.

זה דיון שאנחנו נקיים.

אני פותח לדיון, וזה יהיה חבר הכנסת ונציג מבחוץ. אוהד טל, ואחריו – חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גבירתי המנכ"לית. אין ספק שמשרד התפוצות עושה עבודה משמעותית מאוד למען עם ישראל. ישר כוח על כל העשייה. ברשותך, יש לי רשימת שאלות ארוכה, ואנסה להציף את כולן ותעני על כמה שתוכלי. קודם, שאלת הבהרה: נתוני הדמוגרפיה שמובאים בתחילת המצגת – אשמח לדעת על מה הם מתבססים, על איזה מחקר, על איזו עבודה.

הנתונים שהבאנו היום הם של פרופ' דלה פרגולה. אתה צודק, זה לא כתוב למטה.

פרופ' דלה פרגולה משנת 2021.

לצורך העניין, זה שכתוב פה שהאוכלוסייה היהודית בצפון אמריקה גדלה ל-6.8 מיליון יהודים זו הערכה וזה לא נתון מספרי מדיד – נכון?

אני אטען שזה נתון מספרי מדיד. אנחנו עובדים עם הנתונים של דלה-פרגולה, ואנחנו עובדים גם עם הסקרים של ה-Pew. אלה הנתונים של דלה-פרגולה, ווידאתי את זה עם היועצת שלי.

אוקיי, בסדר גמור.

בדברי החזון של המשרד הצגת שאחת המטרות היא: חיזוק היהדות הפלורליסטית. א', אשמח להבין מה זה בעצם אומר, ולמה זו המטרה שהוגדרה.

בחזון לא הגדרתי יהדות פלורליסטית.

כדי שלא יהיה דו-שיח, אני מציע שתיתן את רשימת השאלות, כי אני מניח שיהיו עוד שאלות, ובסוף המנכ"לית תתייחס לכול ביחד.

בסדר גמור. השאלה הבאה: כשדיברת על החזון – נכון שזה לא כתוב כאן, אבל זה מה שהצגת: לצד חיזוק היהדות הפלורליסטית גם את נושא חיזוק הקשר עם ישראל. אני אשמח להבין כיצד הדבר הזה גם כן נעשה. בסופו של דבר, שלושת הארגונים המרכזיים שאתם עובדים אתם – Mosaic, חב"ד עולמי והלל – לא בדיוק ידועים עם אג'נדה ציונית ברורה ומוחלטת. אשמח להבין איך הדבר הזה מנוהל. איך אתם עוקבים או מודדים את האיכות של העבודה שלהם בהקשר של חיזוק הקשר עם מדינת ישראל. אשמח להבין בעניין הזה.

דיברת לגבי האנטישמיות. אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו היא שבהחלט יש הרבה מאוד גופים גם ממשלתיים וגם במוסדות הלאומיים שפועלים בתחומים האלה, והחוסר הוא בתכלול, ובאמת בצד איזושהי אסטרטגיה מסודרת מתואמת איך פותרים את הדבר הזה? – גם כן אשמח לשמוע.

חינוך בלתי פורמלי – כל פעם אני שואל את עצמי למה תנועות הנוער העולמיות הציוניות הן לא חלק מהפעילות של משרד התפוצות. אני לא מצליח להבין את הפער הזה.

הדבר האחרון שלא הבנתי, ולדעתי הוא בשקף האחרון: נושא האגף להתחדשות יהודית פה במדינת ישראל. לא הבנתי את הקשר של התחום הזה לעשיית משרד התפוצות, זאת אומרת לא חסרים אגפים בממשלת ישראל, במשרדים השונים, בחינוך וכו' שעוסקים בתחום של זהות יהודית. מה זה קשור למשרד התפוצות? והאם זו לא עוד דרך לקדם שוב את מה שהצגת בחזון – את היהדות הפלורליסטית כאן בתוך מדינת ישראל? האם זו המטרה האמיתית? מה הסיפור שם? תודה.

תודה.

חבר הכנסת לשעבר ליפמן, ואחריו – חבר הכנסת ביסמוט.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. הוועדה הייתה מאוד חסרה לנו בשנתיים האחרונות במיוחד בתקופת הקורונה, כשלא היה שום מקום ליהדות התפוצות להביע את הקול שלהם על איסור הכניסה לארץ. תודה לחבר הכנסת קריב, שהשתמש בוועדת החוקה כדי שאנחנו נוכל פשוט להביא את הקול הזה.

בארגון שלנו אנחנו עוסקים בתהליך העלייה, אבל בתקופת הקורונה כמויות הפניות שקיבלנו באמת ממאות אלפים בעולם, יהודים, שפשוט רצו להיכנס לארץ – שמענו כעס, שמענו בכי. אני לא נכנס עכשיו להחלטות על בריאות, וזה בסדר. אבל, אפילו לא הייתה מחשבה בתוך הממשלה על הנזק שזה גרם להרגשות של יהדות התפוצות וליחס שלהם למדינת ישראל. אנחנו עזרנו ליותר מ-50,000 להיכנס ולהיות יחד עם העולים, המשפחות.

אני פשוט רוצה שהוועדה וגם המשרד יחשבו על זה שאני לא רק מדבר על נושאים פוליטיים עכשיו, אבל בגלל מה שקרה בקורונה אנשים יהודים בכל התפוצות באמת מרגישים שיש איזה נתק, שיש איזה חוסר מחשבה על הקשר שלהם עם מדינת ישראל. חייבות להיות תוכניות שמיועדות רק לזה, כדי שהם ישמעו שישראל היא כן הבית שלהם וכן המקום שהם יכולים להגיע. לחשוב איך לחזק את זה, כך שהם יחשבו שוב וירגישו שוב שישראל היא כן מקום; אפילו אם הם גרים בחוץ-לארץ ולא עושים עלייה, זה מקום גם בשבילם – איזה סטטוס מיוחד, אני לא יודע, ליהדות התפוצות, שזה גם הבית שלהם פה בארץ. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה. אחריו ישעיהו יחיאלי.

אני מניח שיהיו לנו דיונים מאוד מעניינים הדובר הקודם, חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, זה מתחבר בדיוק למה שאני חושב גם על עבודת המשרד עצמו וגם על הוועדה. יהדות התפוצות – היה לי הרבה מזל, ובמשך שנים ארוכות ביקרתי בהרבה מדינות בחיי וביקרתי בהרבה מאוד קהילות יהודיות. בארצות-הברית לא צריך לטשטש או להתכחש לעובדה שיהודים רבים שם – ישראל מעניינת אותם פחות ופחות. צריך להגיד את האמת. זה לא רק עניין של התבוללות – גם ישראל מעניינת אותם פחות ופחות, ואתה רואה את זה. אתה רואה את זה בדרך שבה הם מצביעים, ואתה רואה את זה בהתנהלות שלהם, וזה בסדר. אתה-יודע, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני לא חי את החיים של אחרים – אני חי את חיי.

זה, בדיוק, לעניין של מדינת ישראל, ואני חושב בקול רם יחד איתך, אדוני היושב-ראש: מה מדינת ישראל, שבהגדרתה היא מדינה יהודית ובטח לא צריכה להתבייש בזה, ואני חושב שגם תוצאות הבחירות הוכיחו שרוב הציבור בישראל גם רוצה בזה, ואנחנו גם לא היינו ואנחנו לא היום, ולדעתי, גם לא נהיה מחר – ואתה יודע זאת טוב ממני – מדינת הלכה, ועדיין יש הלכה יהודית; זה דבר שהוא קיים, וזה דבר שהוא נתון. עד כמה שאני יודע, ההלכה היהודית היא לא איזו חליפה שאתה תופר על-פי מידותיך. זה לא שאתה נכנס לחייט: "בוא ותפור לי הלכה יהודית שאני רוצה". למה אני אומר את כל הדברים האלה?

אני חושב שגם בהלכה היהודית יש פוסקים לכאן ולכאן.

אני גם במתח למה אתה אומר את הדברים האלה.

אני יודע מהן המחשבות שלכם, אבל מה לעשות? אני רוצה להגיד: מה אתה עושה? מהי המדיניות שצריכה להיות כלפי אותו... בקיצור, בצורה הכי ברורה, הכי כנה והכי פתוחה: נניח שהיום יש לך קהילה יהודית בארצות-הברית שהשקפת עולמה היא אחת, ואתה, כמדינת ישראל, בטח אחרי הבחירות האלה, יש לך מדיניות והשקפת עולם אחרת. האם מדינה צריכה להתאים את עצמה לקהילות בחו"ל? זו שאלה שאני שואל.

- - -

חבר הכנסת שטרן, תכף אתן לך את רשות הדיבור. לכן, אני רק אגיד בהקשר הזה - - -

לא ראיתי אותך במניין הבוקר.

- - -

אמרתי שלא ראיתי במניין הבוקר.

רק אם אתה הולך למניין בבוקר, אתה אמור לשאול שאלות שכאלה?

לא.

אסור לך לכבד את - - -? - - -

לא שאלתי אף פעם גם מה ראש הממשלה עושה בשבתות ואם יש דברים שהוא אוכל או לא אוכל. נדבר על זה אחר כך.

אחת הסיבות שלמורת רוחך היא שלפני חודשיים הביסו אותך שוב בבחירות בפעם השנייה.

- - -

אני רק אסיים - - -

סיימת פעמיים.

- - - ציביונה היהודי של המדינה יקרה לו. זה הכול.

אתה כבר סיימת פעמיים.

אני רק אגיד במובן הזה שלדעתי זה היה בן-גוריון שאמר - - -

- - - חבר הכנסת המתוסכל.

לדעתי, זה היה בן-גוריון שאמר - - -

אני מציע שלא - - -

חבר הכנסת שטרן, די.

לא, לא. סליחה, שנייה אחת. אני מציע שתכונות אישיות - - -

- - - רשות הדיבור.

- - - לדבריך.

חבר הכנסת ביסמוט.

תכונות אישיות – אני לא מציע. אם אתה רוצה לדבר על מתוסכל, יש לי עוד כמה דברים להגיד. אני לא מציע שנלך לשם.

לדעתי, היה זה דוד בן-גוריון שאמר, אם אני לא טועה בציטוט, שבית הכנסת שהוא לא הולך אליו בית כנסת - - -

לא, לא אמרנו. זה לא עניין של דת – זה עניין של ציביון יהודי.

סתם אני אומר את זה.

לפני שאתן לישעיהו לדבר, כן אגיד שגם מדיונים שקיימנו לא פעם וגם במשלחות של הכנסת בעולם ונפגשנו עם קהילות שונות, את המדיניות במדינת ישראל קובעים אזרחי ישראל. הם הולכים לקלפי, הם בוחרים ממשלה, ולפעמים בוחרים ממשלה כזו ולפעמים בוחרים ממשלה אחרת. אני לא הייתי קושר בין המדיניות – לממשלות יש אג'נדה, וזה בסדר גמור – לבין החשיבות של הקשר שלנו עם יהדות התפוצות וההבנה שיהדות התפוצות היא בהכרח זהה למה שאנחנו מכירים כאן בישראל. הרבה פעמים, הייתי אומר לחברים שהייתי פוגש שם: יש להם דרך קלה מאוד להשפיע על הממשלה כאן – הם כולם יכולים לעלות לישראל, תהיה להם זכות הצבעה והשפעתם תהיה מוחלטת. אני חושב שהם גם ישרתו שירות צבאי או לאומי, והייתי שמח גם אם כל אזרחי ישראל היו עושים את זה, אבל זה חלק מהדיון שאנחנו עוד יכולים לקיים.

ישעיהו יחיאלי, ואחריו – חבר הכנסת שטרן.

בוקר טוב. את הברכות כבר אמרתי שלשום.

בואו נסכם, שאנחנו כבר בירכנו מספיק ואפשר להתחיל לריב. בבקשה.

שלום לך, המנכ"לית. אני שמח לראות אותך, לאחר שבמשך שנה וחצי לא הצלחתי להיפגש איתך. באתי לכאן להצר על כך, ואני מקווה שמשרד חדש אולי ישנה את הפרדיגמה.

באופן כללי, חדר הוועדה יהיה פתוח לפגישות ומפגשים ככול שניתן, למי שלא פוגש את הממשלה מספיק.

אני מייצג כאן את תוכנית נעל"ה. כשהתמנה השר נחמן שי, פניתי אליו – היכרנו קודם על בסיס אישי – והצעתי לו לקיים דיון .

בוא ונדבר על מה שיהיה.

על מה שיהיה? חשבתי שהדיון הוא על מה שהיה.

השר נחמן שי כבר סיים את כהונתו.

רצוני לומר שלהבנתי משרד התפוצות יכול להיות לו כר נרחב לשיתוף פעולה עם תוכנית נעל"ה, מאחר שמדובר על תוכנית ממלכתית שמציעה לנוער יהודי מכל העולם חלופה לחינוך יהודי יומי חינם במדינת ישראל. הבעיה שלנו בעולם המערבי היא, שאין ידיעה על התוכנית הזאת ופשוט לא יודעים עליה – לא המנהיגות היהודית ולא המנהיגות החינוכית. את הזכרת כאן נתון שפשוט תצילנה אוזנינו לשמוע אותו: מיליון ישראלים שחיים בחו"ל. זה איום ונורא. זה לא משהו שמדווחים עליו כמו עוד איזה נתון.

(היו"ר אלעזר שטרן, 10:22)

את גם הזכרת שרוב הישראלים שחיים בחו"ל אינם לוקחים חלק בחינוך היהודי. המשמעות היא שבעוד שני דורות הם לא יהיו איתנו, פשוט כך. מתוך הפניות לנעל"ה בעולם המערבי, אנחנו יודעים שכ-40%-50% הם ילדי הישראלים. אני חושב שעבורם זו תוכנית הצלה – החיבור לעם היהודי – ואולי יישארו במדינת ישראל לעתיד.

את הזכרת עוד נתון, ואני חושב שהיה טוב אם משרד התפוצות יפרט. כשאת מדברת על 1,500 בתי ספר יהודיים בעולם, כשבכולם ביחד יש 420,000 תלמידים, זאת אומרת ממוצע הילדים בבית ספר הוא 280. אנחנו מדברים על מיליונים. אני אומר בהשערה – אין לי ידיעה – שהרוב החינוך היהודי בעולם מסתיים בכיתה ח' והוא לא מתקיים בשלב התיכון. אני אומר שזו השערה, ואני אשמח מאוד: אספתם נתונים – בואו ותציגו כמה ילדים לומדים בתיכון אחרי כיתה ח', ואני מתכוון לתיכון יהודי יומי, שהוא גם יקר מאוד. אני למדתי בארצות-הברית את המושג tuition crisis לפני 15 שנה ולא עכשיו, כשאנשים שיש להם שלושה ילדים בגיל חינוך לא יכולים לשלוח ילדים לחינוך יהודי, ובגיל שאדם מעצב את זהותו הוא לא בחינוך היהודי כי רוב החינוך היהודי הוא עד כיתה ח'. אני לא בא לפתור בעיות של העם היהודי – זה התפקיד שלכם ושל המוסדות הלאומיים וכו'. אני אומר שמנקודת מבט נעל"ה, לפחות תספרו את הסיפור. יש דבר כזה.

אחת התוכניות היפהפיות שהמשרד שלכם מפעיל היא האימהות שבאות לביקורים בארץ, ואני לא זוכר איך קוראים לזה.

מומנטום.

מומנטום. למה לא לארגן להם יום ביקור בנעל"ה בזמן שהם בארץ ויראו במה מדובר. אני אומר let my people know, ואז אולי let my people go. אבל אם לא יודעים – גם אי-אפשר להתנגד לזה. אנחנו אופציה.

אם אפשר, קצת לקצר.

אין בעיה. אני יכול להפסיק כרגע.

איך שאתה רוצה.

בקיצור, במבט לעתיד, אני רוצה לומר שאני מצפה לדיאלוג מקצועי ערכי – אני כבר קורא לזה תנועת נעל"ה ולא תוכנית נעל"ה אחרי 30 שנה – עם משרד התפוצות. אני מצטער שאת מפסיקה, אבל יש פה רצף ויש פה את אנשי המשרד, אם אפשר יהיה להמשיך לדבר איתם, ואני מקווה שנחדש את הדיאלוג המקצועי והערכי הזה. תודה רבה.

תודה. אני מנצל את הזכות שלי לא כיושב-ראש זמני אלא כמי שניתנה לו גם ככה. אני חושב שהאתגר שמונח לפתח כולנו הוא אתגר משותף. אני קצת מצר, לפחות ממה שאני שמעתי, שחברי חבר הכנסת ביסמוט ישר לקח את זה לקואליציה–אופוזיציה. אני חושב שאפשר להשאיר את זה.

ממש לא, ממש לא, ממש לא, ממש לא.

אוקיי, בסדר, בועז. עוד יותר טוב. אני שמעתי כך, היה נדמה לי.

ממש לא.

טעיתי, טעיתי.

ממש לא.

טעיתי, טעיתי.

אולי כדי להבהיר: אתה נוטה - - -

אז, אמרתי: טעיתי. מה עוד אתה רוצה?

זו לא פעם ראשונה.

רק מה ששמעתי. דיברתי רק על מה ששמעתי.

ישעיהו, אומר מילה קצרה לפני שאגיד את מה שרציתי להגיד: אתה יודע מה אני חושב על תוכנית נעל"ה הרבה מאוד שנים, כמה אני מכיר אותה, כמה אני מוקיר אותה וכמה אני מעריך אותה. אבל, אני מציע שאם אתה מדבר אחרי כל כך הרבה שנים על נעל"ה, לא רק לזרוק את זה על משרד התפוצות. יש תוכניות שהן יותר מצליחות או שהן פחות ושיודעים עליהן או לא. אני מוכן לזרוק את זה על משרד התפוצות, על הסוכנות, על הממשלה וגם על הממשלות, אבל להגיד: רגע, גם אנחנו קצת צריכים לבדוק את עצמנו, אם התמונה היא כמו שאתה אמרת שבאמת היה אפשר לעשות או שהיה אפשר למצב אותו יותר.

אגיד על עצמי. אני גדלתי בתנועה שכל פעם השוותה איפה יש יותר התבוללות, וכל פעם שראינו שאצל האורתודוכסים יש הכי פחות – חגגנו ניצחון; אמרו "תראו, אצל הרפורמים והקונסרבטיבים החינוך וזה וזה וזה – בסוף יש הכי הרבה התבוללות, וניצחנו", במקום להבין שהפסדנו. אני חושב שהאתגר הזה, שחברי ביסמוט תיאר כאן על ההזדהות עם ישראל, זה אתגר משותף. זה לא אתגר שאנחנו יכולים להסתכל עליו כעובדה ולומר: נכון, אני מסכים שפחות ופחות מזדהים עם מדינת ישראל בתוך העולם היהודי. עכשיו, אתם רוצים להתחיל לשאול למה? זה דיון לגבי למה. זה כמה הם תורמים, כמה אנחנו תורמים ומהי המשמעות של ההתנהלות שלנו בכלל, למרות שכמובן מה שאמר יושב-ראש הוועדה זה מאוד מדויק: אזרחי ישראל קובעים מה קורה במדינת ישראל. אבל, אזרחי ישראל לא יכולים, או ממשלת ישראל לצורך העניין, להתעלם מזה שיש לנו אחריות – אחריות – גם כלפי האחים שלנו בתפוצות, ולא משנה אם הם לבושים כמוני או כמו שאמרתי קודם שהם היו בבית כנסת איתי, לא היו בבית כנסת אחר או לא היו בכלל בבית כנסת. אני חושב שלא תמיד לקחנו את הדברים האלה בחשבון בבואנו לקבל החלטות, מדיניות וכל מה שאתם רוצים.

שלא תתבלבלו – גם ב-IAC, והייתי שם כמה פעמים, לא נהנו לשמוע שאני נגד זה שתהיה להם שם זכות הצבעה, אפילו לישראלים שחיים שם. זו העמדה שלי. רוצים להשפיע הכי הרבה? – תבואו לפה. אבל, אנחנו לא בני חורין להימלט מהאחריות הזאת ולהימלט מהבנה שכל החלטה שאנחנו מקבלים בתחום הזה, לאו דווקא החלטות דתיות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם מה זה עושה ליהדות התפוצות. אני בטוח שהוועדה הזאת, בראשות חברי עודד, שמיד אני מפנה לו את המקום, תדע להפיח חיים ביחסים האלה ולהסתכל עליהם באמת-באמת-באמת כאתגר משותף של הקואליציה ושל האופוזיציה. תודה.

(היו"ר עודד פורר, 10:29)

דני ווזנר.

אני דני ווזנר – מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.

רציתי לענות.

אתה רוצה רשות דיבור לדקה?

אני אחזור. שומרים לי על המקום, נכון?

זה המקום היחיד בכנסת שבו לא ייקחו לך את הכיסא.

אני מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. אני רוצה לספר שלפני פחות משנתיים, בזמן הקמת הממשלה הקודמת, דיברו על זה שרוצים לסגור כמה משרדים, והסתובבה בתקשורת איזושהי רשימה של משרדים שרוצים לסגור, ובין היתר היה כתוב שם: משרד התפוצות. אנחנו, בפדרציות, מייד הרמנו טלפון לראשי הגוש, בעיקר לראש האופוזיציה יאיר לפיד, והסברנו לו כמה חשוב לנו המשרד הזה, משרד התפוצות. זה משרד קריטי. זה מין גשר בין חצי העם, כמו שאמרנו, לבין מדינת ישראל וממשלת ישראל. זה משרד מאוד סמלי ועם קשר חשוב ביותר. שמחנו שכמעט באופן מיידי ראש האופוזיציה, לפיד, חזר אלינו, הוא קיבל את הטענות והוריד את המשרד מהרשימה הזאת, ואז כמובן לא סגרו את המשרד והוא המשיך לפעול.

דוגמה לדבר שקרה שהוא מאוד סמלי אבל מאוד מאוד חשוב – כולם זוכרים שקרס בניין בסרפסייד בפלורידה, ואם אני לא טועה, השר דאז שי טס לשם מיד עם צוות של פיקוד העורף. אני לא יודע כמה היה צריך את פיקוד העורף שם, ויש מספיק צוות אמריקאי, אבל זה כל כך סמלי, והתקבל בקהילה המקומית, וזה היה מאוד מאוד חשוב, לראות את השר, לראות את הצוות ולראות את מדינת ישראל שאכפת לה ולמשרדים מהיהודים בחו"ל. זה היה מאוד חשוב. תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת מזרסקי?

לא.

חבר הכנסת סובה.

קודם כול, שמעתי בדרך חלק מהדיון. זה לא הגיוני – זה לוקח 1:40 שעות להגיע מפתח-תקווה. מה קורה? פעם זה היה שעה או 1:10 שעות. טוב שאתה גר ליד ירושלים ומנהל את הוועדה.

הייתי יכול להגיד שתיסע בתחבורה ציבורית, אבל עכשיו השרה רגב ביטלה את הנת"צים, אז ה כבר לא - - -

לך יש פריבילגיה, אתה קרוב לירושלים, ולא כמוני.

קודם כול, אני רוצה להגיד שנושא התפוצות הוא נושא בליבנו ולא רק בישראל ביתנו אלא גם אצל ח"כים שחברים בשדולת העם היהודי. אני רוצה להזכיר פה לנוכחים, שהשדולה הזאת קיימת כבר כמה כנסות, ונדמה לי שגם היושב-ראש היה אחד מראשי השדולה בכנסת העשרים.

אני בטוח שכל פעם שאנחנו עושים נסיעות לחוץ-ארץ ופוגשים את הקהילות היהודיות בכל המדינות – בצרפת, בספרד, בהונגריה וגם בארצות-הברית – יש דבר אחד שהולך ולא משתנה: מדינת ישראל היא לא רק בית של כל יהודי בעולם, היא גם נושאת באחריות על ביטחונם של יהודי התפוצות. זה מתבטא בשיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לבין מדינות שאחראיות על ביטחונם של קהילות יהודיות. ראינו את זה גם אחרי פיגוע בסופרמרקט כשר בצרפת, ונדמה לי שבימים אלה מציינים עשר שנים לפיגוע הקשה הזה. אנחנו רואים את זה גם בארצות-הברית. אנחנו רואים שמדינת ישראל קמה כדי להגן לא רק על אזרחי המדינה, אלא גם לדאוג לביטחונם של היהודים באותן מדינות שבהן הם רוצים להמשיך לחיות בהן ולא מייד עולים לישראל. בעניין הזה, בהחלט יש משמעות גם למסרים שאנחנו מקבלים מהם, ולשם כך יש את הארגונים שאתם עובדים מול היהודים בתפוצות, וחשוב לנו שאתם תעבירו לנו את הצרכים, את המסרים האלה, ואנחנו גם נדע להעביר את זה למקבלי ההחלטות במדינת ישראל.

שוב, אני מברך על הדיון הזה, על העבודה המשותפת ועל כך שהדברים האלה באים לידי ביטוי גם בוועדת העלייה והקליטה. תודה.

תודה רבה.

מנכ"לית משרד התפוצות, כעת תתייחסי קצת לדברים שנאמרו כאן.

אנסה להתייחס לרוב הדברים שנאמרו פה ולשאלות שנשאלו. אתחיל באיך נעשה הקשר עם ישראל – באמצעות אותם ארגונים שחבר הכנסת אוהד טל אמר שאולי הם לא ציוניים. צריך להגיד שאנחנו עם שלושה ארגונים. אנחנו לא יודעים שאף אחד מהארגונים האלה הוא לא ציוני. יכול להיות שהוא לא אקטיבית מדבר על ישראל, כפי שחבר הכנסת היה רוצה, אבל אנחנו לא עובדים עם ארגונים שהם לא ציוניים. ל"הלל עולמי" יש תוכנית מיוחדת, שגרירות לישראל, וחלק מהתוכניות האחרות מטמיעות רכיבים שקשורים לחיבור לישראל. חשוב להגיד את זה לפרוטוקול.

גבירתי המנכ"לית, איך אתם מודדים, שהרי זה מופיע פה במטרה שלך?

אני מגיעה למדידה.

בעניין החינוך הבלתי-פורמלי ותנועות הנוער, אדוני צודק לגמרי. אנחנו עובדים עם תנועות הנוער – לא מספיק. יש לנו עכשיו עבודה, ואני מקווה שהיא תימשך בתקופה הקרובה, לפתח אפיקים נוספים עם תנועות הנוער. זה, בהחלט, אפיק מאוד חשוב.

כל תוכניות משרד התפוצות מוערכות ונמדדות על-ידי חברת בקרה חיצונית, חברת הערכה ומדידה חיצונית. ההערכה, שחבר הכנסת שואל עליה, היא חוברת עבת כרס, ואשמח אם הצוות שלי יעביר את ההערכה לחבר הכנסת. אפשר לראות מדדים אחידים. אנחנו פיתחנו במשרד שיטת מידה אחודה עבור כל התוכניות. כל התוכניות נמדדות על אותם פרמטרים, כדי להבטיח לא רק את יישום המטרות אלא גם שאנחנו נמצאים כל הזמן במעקב אחרי מה צריך לעשות, מה צריך לשנות ומה צריך לשמר. כך שנושא המדינה מטופל – הלוואי על כל משרדי הממשלה שיעשו הערכה ומדידה כמו במשרד התפוצות.

לגבי החינוך הפורמלי ומה שהעלה כאן ישעיהו, קודם כול, אני מאוד מצטערת, לפרוטוקול, שלא נפגשנו עד עכשיו. צריך לומר שרק 15% מיהדות העולם לומדים בחינוך הפורמלי היהודי, זאת אומרת הנתון הוא עוד יותר קשה. 15% מהיהודים ברחבי העולם לומדים בחינוך היהודי. ישעיהו צודק שזה דיון נפרד שאפשר לעשותו על החינוך הפורמלי ולהבין את ההשפעה של הממשלה. אגב, גם משרד החינוך מעורב פה, ואפשר לדבר על ההתערבויות הממשלתיות הנוספות בתחום החינוך הפורמלי.

אני רוצה רגע להעיר בשולי הדברים, הגם שזה בכלל לא היה בשולי הדברים, שבתחילת המלחמה באוקראינה משרד התפוצות התגייס לאירוע הזה ונתן סיוע באמצעות אותם ארגוני שטח שאנחנו עובדים איתם ביום-יום, כדי לתת מענה ראשוני לצרכי החירום שהיו בשטח. עבדנו עם הג'וינט, עבדנו עם חב"ד, ונתנו מענה ליהדות העולם. זה קצת מתחבר לאמירה שאתה אמרת לגבי מה שקרה בסרפסייד. עצם העובדה שממשלת ישראל מתייצבת במצוקה עבור קהילות יהודיות זה משהו שהוא גם תפקיד של משרד התפוצות.

לסיכום.

מאוד קשה פה לעשות סיכום. לסיכום, אגיד: שיתוף הפעולה עם העולם היהודי כל פעם בנושא אחר – אני חושבת שזה עלה כאן מכל דברי חברי הכנסת – הוא העניין המהותי והחשוב. אני מסכימה עם הדברים שאנחנו לא נדון כאן ובטח יוכרע על-ידי הדרג המקצועי לגבי האם יש זכות הצבעה או לא. זה לא המקום הזה על הספקטרום. יש ספקטרום מאוד רחב של שיתופי פעולה.

אין.

אין, ברור שאין וגם ברור שלא יהיה – בסדר? אבל לא זו השאלה. השאלה היא: על הספקטרום הזה שבתוך מערכת היחסים בין ישראל לבין יהדות התפוצות, איפה מדינת ישראל, ממשלת ישראל, בוחרת לייצר את המעורבות של אותן קהילות יהודיות בעולם? הבחירות של משרד התפוצות היו בחירות מקצועיות עד עתה בתחום החינוך הפורמלי, הבלתי-פורמלי, בתחום האנטישמיות ובתחום חיבור החברה הישראלית לתחום זה.

מה שאני כן אגיד לסיום הוא, שזה ברור שהעבודה הזאת לא מסתיימת – היא רק הולכת וגדלה, וכוח-האדם והתקציבים שיש למשרד התפוצות לא מספקים.

אתם מממנים גם אולפני עברית?

אולפן בעברית בישראל?

לא, בחו"ל.

אנחנו לא מממנים אולפן – אנחנו משתתפים ביצירת תוכניות ללימוד עברית בבתי הספר היהודיים. צריך להגיד שזה לא מספיק, ואם יכולה לצאת קריאה להגדלת התקציבים – מאוד אשמח.

תודה רבה לצוות משרד התפוצות שאחראי על כל זה.

עוד לא סיימנו את הדיון. הדיון עוד נמשך.

חבר הכנסת ביסמוט, רצית להגיב לשטרן.

הוא הלך? בסדר, אז לפרוטוקול. הוא בטח יצפה בזה אחר כך. אין שום בעיה, אני אגיד.

הרבה פעמים, לפעמים, פתאום חמש שנים אחר כך מישהו מוציא את הדיון ואומר שזה אמר כך. כאן לפחות יהיה רשום מה ענית לו.

כמו שהוא לא הבין קודם, הוא לא היה מבין הפעם. הוא לא היה מבין גם הפעם.

תתקשר אליו...

רציתי להגיד, וחבל שהוא לפה – אני מניח שאתם כבר הבנתם – שהכוונה הייתה חיובית כלפי הקהילות היהודיות. הרי אני לא צריך לספר פה את הקשר האמיתי והכן, אפילו ברמה של חיבה ואהבה, כלפי יהדות העולם, בלי כל קשר להשקפת עולמם הפוליטית או לרמת הדתיות או החילוניות שלהם. את מי זה באמת מעניין? – מבחינתי, לפחות.

אבל, מה שרציתי להגיד זה בדיוק ההפך. זה ברמה חיובית. זאת אומרת, כאשר יש לך קהילה יהודי, ומה-לעשות, ארצות-הברית ישר עולה לי לראש, כאשר יש לך שם התבוללות, והמספרים מטורפים – הם כל כך גבוהים ומדאיגים גם – מה אתה עושה? אני שואל להפך, ואני אומר עכשיו כמדינה וביחד, זאת אומרת פה באמת אני רוצה להגיד שזה לא ימין או שמאל ושכולנו אוהבים את יהדות העולם וכולנו רוצים שהם יישארו יחד איתנו ושזה לא יהיה איזשהו ענף שמתנתק ברצון מהעץ. להפך, אני רוצה שהענף הזה יישאר על העץ. זו הייתה השאלה שלי: מה עושים?

הערת חבר הכנסת שטרן הייתה מייד "לא ראיתי אותך במניין של הבוקר", כאילו הוא ישר מביא את זה למקום שכביכול אם אתה לא במניין אתה לא יכול להגן על ההלכה או על הצביון היהודי של המדינה. אסביר בעניין הזה: אני משתייך – ואני אומר זאת כאן לפורום המכובד הזה – היה את נאום השבטים. אתם זוכרים את נאום השבטים של הנשיא לשעבר ריבלין?! היו שם ארבעה שבטים. כפי שאתם רואים, אני לא בציונות הדתית, גם אם אני שותף בקרן ביילי. אני לא חילוני, גם אם אני נראה כזה, כי בני הולך עם ציצית לבית ספר. אני גם לא חרדי, למרות החליפה היחסית כהה מאוד שלי. אני לא ערבי, גם אם מוצאי מזרחי. מה נשאר? אנחנו המסורתיים – השבט הנשכח הזה, שהוא שבט די רציני במדינה. לגבי צביונה היהודי של המדינה הזאת, עם כל הכבוד, כשאני מגיע לארצות-הברית ורואה את הרצון הזה לגמרי להתנתק מהדת היהודית, אני חייב להגיד שזה קצת מפריע לי. למרות זאת, אני מאוד רוצה שהענף הזה יישאר בעץ היהודי. רק חבל שהשר שטרן לא פה. אתה רואה איך אני מכבד אותו, למרות שהבוחר רצה שהוא כבר לא יהיה. הייתי אומר דבר נוסף: אם הוא היה קצת קורא ספרים לפעמים, - -

קורא.

אה, הוא קורא. סליחה, חזרתי בי.

תאמין לי, שזה מיותר.

זה מיותר. סליחה, אני חוזר בי. הוא קורא כל יום ספר.

- - הוא היה קורא אצל סטפן צווייג בספר "העולם של אתמול": אותם אלה שכביכול רצו לטשטש עד כמה שאפשר – לאן זה הוביל אותנו. לכן, חשוב לי מאוד גם לדעת, וגם לא כאדם דתי ובטח ובטח למדינה שלנו.

בועז דואג לממוצע של קריאת ספרים בליכוד. זה בסדר גמור.

חבר הכנסת טל.

כיון שבעשר השנים האחרונות אני עוסק יום ולילה בנושא יהדות התפוצות, אני באמת לא מקבל את התשובות שקיבלתי פה מגבירתי המנכ"לית, ומאוד מאוד כואב לי גם לשמוע את התשובות. אני אשמח לשמוע איזה שיתוף פעולה יש היום למשרד עם תנועות הנוער העולמיות. הדבר הזה לא קיים. מזכ"לי תנועות הנוער שולחים לי כל הזמן. מה?

לא מדויק לומר: לא קיים.

אשמח לשמוע. שאלתי את השאלה – לא קיבלתי תשובה.

זמן מוגבל.

איזה שיתופי פעולה יש כדי לחזק את החינוך הבלתי פורמלי בחוץ-לארץ. תנועות הנוער הציוניות העולמיות קיבלו סגירת דלת במשרד התפוצות פעם אחר פעם. אשמח לשמוע התייחסות מסודרת לסוגיה.

איזה תנועות נוער קיבלו סגירת דלת? לא שמעתי את הדברים.

הדלת נטרקה בפני תנועות הנוער העולמיות שפנו למשרד לא מעט פעמים ולא קיבלו מכם מענה. שאלה ראשונה – אשמח לשמוע איזה שיתופי פעולה קיימים עם תנועות הנוער.

שאלה שנייה – חזרת פעם אחר פעם על המטרה לחזק את היהדות הפלורליסטית, ואני שוב רוצה להבין. אם היו מגיעים לפה מנכ"ל או מנכ"לית אחרים והיו אומרים "אנחנו רוצים לחזק את היהדות האורתודוכסית בחוץ-לארץ", הרי הייתה קמה פה צעקה: איזה הדתה? ומה הולך פה? מה פתאום משרד התפוצות לוקח לעצמו למטרה לחזק תנועות דתיות מסוימות? זו המטרה של משרד התפוצות?

השאלה ברורה.

השאלה מאוד ברורה. נתחיל בשאלה השנייה. כשאני אומרת "פלורליסטית" – חשבתי שהבהרתי את זה קודם אבל אחזור ותגידו לי אם זה לא מספיק ברור – אני מדברת על לחזק זהות יהודית גם כדת, גם כתרבות, גם בסט של ערכים וגם כמורשת, גם, גם, גם וגם. עצם העובדה שאנחנו עובדים עם חב"ד ו"עולמי", שני ארגוני שהם דתיים חרדים, ועם "הלל עולמי" שהוא גוף פלורליסטי, זו השתקפות.

ברור.

זה ברור, אבל חבר הכנסת אמר שלא עניתי.

בסדר. הנקודה ברורה.

הנקודה ברורה. זאת אומרת, אנחנו עובדים עם כל הזרמים וכל הסוגים והסוגיות היהודים והיהודיות בעולם. אני אומרת את זה - - -

סליחה, אני ממקד כי אנחנו צריכים לסיים עוד מעט. איפה אתם עובדים עם תנועות הנוער הציוניות העולמיות?

אנחנו עובדים עם תנועת הצופים בהרחבה בארגון Mosaic, ויושב פה מאיר, ותכף אבקש ממנו שישלים את דבריי. אנחנו עובדים איתם בכמה וכמה מדינות.

איזה עוד תנועות?

אני חייבת להגיד שאני המומה מדברי חבר הכנסת. הדלת לא נטרקה בפני אף אחד בשנה וחצי האחרונות.

תבדקי מה הוא היה לפני שהוא היה חבר כנסת.

כיוון שהייתי מזכ"ל בני עקיבא, אני מכיר את הסוגיה היטב. תאמיני לי.

אני מכבדת ומקבלת. אני יכולה להעיד רק על מה שהיה בקדנציה שלי בשנה וחצי האחרונות.

בסדר. הנקודה ברורה.

צר לי שאלה הדברים שנאמרו. בשנה וחצי האחרונות שום דלת לא נטרקה בפני אף אחד ואף אחת. במשרד התפוצות מדיניות הדלת הפתוחה אף הכריחה אותנו לעבוד סביב השעון.

תודה. ישעיהו יחיאלי לא מסכים.

חברת הכנסת מזרסקי.

אני אומר ממש שני משפטים. אני חושבת שצריך לחזק את העבודה המשותפת הבין-משרדית. יש את תוכנית "חפציבה" של משרד החינוך לחינוך פורמלי ובלתי-פורמלי בתפוצות. תגידו את זה. לא ראיתי את זה בדוח שלכם. לא אמרתם, וזה מאוד מאוד חשוב. יש לחזק את תוכנית נעל"ה, שבה באמת מביאים ילדים מ-80 מדינות מהתפוצות.

דיברנו.

כן, דיברתם. אנחנו לפני סיכום. חשוב לעשות עבודה ושיתוף פעולה בין-משרדי, וזה גם מחזק את הקשר שלנו עם התפוצות, עם קהילות יהודיות גם דתיות של כל הזרמים וגם עם הקהילות החילוניות.

תודה רבה.

חברים, אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, הוועדה באמת לא התכנסה הרבה זמן, ואני חושב שגם לך, כמנכ"לית, לא יצא להופיע בפני הוועדה.

נכון.

- - - לכתוב עלון. לא, אני רציתי לפרוטוקול על ההערה לגבי הספר: - -

חבר הכנסת ביסמוט, באמת, די.

- - היושב-ראש לי כתב ספר, ושלו אולי יכול לכתוב עלון.

אתה חייב להגיד את זה?!

זה שהוא קורא ספרים.

שיהיה פשוט בפרוטוקול.

יופי.

פשוט הזלזול - - -

די, די, די. חבר הכנסת סובה, תודה.

אני רוצה לסכם ולעסוק באמת בנושא הזה של התפוצות, שזה נושא שאפשר לקחת אותו למגוון רחב מאוד של כיוונים, למקד וגם לקוות שבממשלה הזאת תהיה עשייה בתחום הזה כי הוא מאוד מאוד חשוב.

זכיתי לכהן כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, ובתקופת כהונתי היה גם מבצע "צוק איתן", מבצע מאוד מאוד ארוך. פה אני רוצה אולי לספר שני סיפורים. סיפור אחד: בערב ראש השנה ביקשתי לארח לארוחת ערב חיילים בודדים, והגיעו שני חיילים, לוחמים כמובן: חייל בודד אחד שעלה מאיטליה, וחייל מקנדה. אני מתחיל לדבר אתם. הבחור שעלה מקנדה היה שייך לחסידות סאטמר, שהיא אנטי-ציונית במובן מובהק, והוא החליט שהוא רוצה לצאת בשאלה. הוא אמר את זה לאביו, כשהם היו באיזשהו כנס בניו-יורק, ואביו פשוט השאיר אותו שם לבד. הבחור לא ידע אנגלית אלא יידיש. הוא אמר: הסתובבתי וחיפשתי בית עם מזוזה, כי ידעתי שאם יש מזוזה אצליח לתקשר. הוא לא בדק אם את המזוזה שם יהודי כזה, יהודי כזה או יהודי אחר. הוא נפל על חבר'ה שקצת מחוברים התנועה הציונית, והם חיברו אותו עם הסוכנות היהודית. מאותו רגע הוא התחיל תהליך והוא עלה לפה בגרעין "צבר" עם תנועת הצופים ושירת בצה"ל. זה היה לפני כמעט עשור, והאמת היא שאני לא יודע מה עלה בגורלו מאז. אבל, זה סיפור עד כמה הקשר הזה והיכולת שלנו, כיהודים – שבסוף אתה יודע, לא משנה איפה אתה, חס וחלילה, שיש איזשהו סממן ויפתחו לך את הדלת. אני מספר את זה, כי אני תמיד אומר – אני חושב שגם נכון להציג את זה כך גם מבחינת תפיסת העולם ואחר כך נתווכח על איך עושים את זה – שמדינת ישראל היא פוליסת הביטוח של העם היהודי. לא הייתה לנו פוליסת ביטוח כזו לפני כמה עשרות שנים. היום, יש פוליסת ביטחון, וזו מדינת ישראל. כל יהודי בעולם מחזיק בכיס את תעודת הביטוח הזאת. יש כאלה שעושים פוליסה מורחבת ויש כאלה שעושים פוליסה יותר מצומצמת, אבל לכולם יש את הפוליסה הזאת בכיס, וזה הקשר בינינו. אנחנו צריכים להבין שלפעמים, בעיקר אם ניקח את ראשית חייה של מדינת ישראל, יהדות התפוצות שילמה הרבה כסף על הפוליסה הזאת ועזרה לנו בהרבה מאוד תהליכים מרכש נשק ואמצעי לחימה ובכלל עד בניית האומה וממשיכה לעזור, ואגב, בין היתר, גם בעלייה. העובדה: אנחנו מקבלים לכאן מדי שנה עשרות אלפי עולים שעברו כבר את החינוך שלהם, את ההכשרה שלהם והרבה מאוד יכולות שלהם ומפנים את זה לטובת מדינת ישראל. תחשבו כמה אנחנו משקיעים, למשל, ברופא – פתאום מגיע אליך רופא עולה. לא שילמת על החינוך שלו ולא על המערכת שלו ולא כלום, וקיבלת רופא במתנה. בשנה האחרונה – הציגו לנו את המספר – קרוב ל-80,000 עולים. תבינו שבשנה האחרונה עלתה למדינת ישראל עיר בסדר-גודל משמעותית. עלתה עיר למדינת ישראל. הפיתוח הכלכלי והיכולת שלנו, באמצעות התפוצות, להתגבר על המשברים האלה עצומה.

אחזור ל"צוק איתן", כי בתחילת המבצע, כשנהרגו חיילינו, הראשונים להיהרג היו חיילים בודדים. יש סיפור אחד על חייל בודד, שהוא בכלל ילד לזוג ישראלים שעזבו את הארץ והוא החליט שהוא עולה – שון כרמלי – סיפור ידוע. הגענו ללוויה שלו, כי אמרו שאף אחד לא יבוא ללוויה, ואי-אפשר היה בכלל להכיל בבית העלמין בחיפה. הבן של נעמי שמר גם כתב שיר על זה. זו דוגמה לחיבור המדהים של עם ישראל עם התפוצות.

לוויה אחרת, שהייתי בה, בהר הרצל, הלוויה של מקס שטיינברג. הוריו לא ידעו. הילד בא לפה. הוא אפילו לא עשה עלייה. הוא הגיע כמתנדב לשרת בצה"ל.

אני מספר את הסיפורים האלה, כי מעבר לכל הדיונים שאנחנו נתווכח כאן – זה עם ציצית, זה בלי ציצית, זה בלי כיפה, וזה עם כיפה, וזה עם כיפה כזו, ויש כיפה יותר גדולה, יש כיפה יותר קטנה ויש שחורה ויש שחורה עם סרט, ויש הרבה מאוד, וכל אחד הוא עם הסממנים שלו – צריך להבין שתעודת הביטוח הזאת שיהודי כל העולם נושאים בכיס, יש לנו אחריות עליה. לנו יש את האחריות לשמור אותה פה. צריך לדאוג שחברת הביטוח הזאת לא תקרוס. לפעמים, יש גם חברות ביטוח שקורסות, וצריך להבין את זה. גם על הקשר הזה – אם מישהו מחזיק את הפוליסה – לדאוג שיהיה לנו שירות לקוחות טוב. צריך להיות כל הזמן. אני חושב שבאמת הדוגמה לגבי פלורידה – המשמעות של הגעה שלנו לשם, כשקורה משהו, זה אומר "חבר'ה, אנחנו פה, אנחנו אתכם בכל מקרה" אפילו בעצם האמירה.

לכן, אני חושב שיש פה למשרד התפוצות תפקיד מאוד חשוב. אבל, חייבים להיות ממוקדים בתפקיד, כי זה תפקיד שמאוד קל להתפזר לכל מיני כיוונים אחרים, וברוך השם במדינת ישראל עוסקים המון. לפחות לשיטתי, האתגר הגדול ביותר של משרד התפוצות הוא החינוך היהודי בתפוצות. אני חושב שזה האתגר הגדול ביותר של מדינת ישראל. כשאנחנו מדברים באמת על שישה מיליון יהודים בארצות-הברית, מיליון ישראלים בארצות-הברית, ישראלים שילדיהם, בגלל שהם לא מחוברים לקהילות, לא מקבלים שום חינוך יהודי what so ever, כי הרבה פעמים זה מאוד מאוד יקר, והמספר שאת הצגת פה שרק 15% מילדי היהודים לומדים בחינוך יהודי – הוא האתגר הגדול ביותר של המשרד. במובנים האלה, אנחנו נקיים בזמן הקרוב דיון רק על זה: איך מדינת ישראל דואגת שהדורות הבאים של העם היהודי לא ילכו לאיבוד? כי מזה זה מתחיל. זה הדבר הראשון.

הדבר השני – אנחנו נקבע גם דיון על נושא הרשתות החברתיות ומשרדי הממשלה שעוסקים באנטישמיות וניתור המאבק באנטישמיות, כולל הסרת תכנים ברשת, כלומר מהי הפעילות שהממשלה עושה, כי לממשלה יש את היכולת לעשות פעילות כזו מול החברות האלה, ובאיזו צורה זה נעשה. תתחילו להכין את עצמכם גם מבחינת איסוף הנתונים, כי אחד הדברים שארצה גם ליישם הוא שלפחות אחת לשנה ממשלת ישראל תציג כאן, בוועדה. אני לא צריך ארגונים, NGOs בעולם, שהם יספרו לי מה המצב. אנחנו, כממשלה, צריכים להגיד: זה נושא שמעניין אותנו.

נושא אחרון – אני מבקש להכין פנייה לשר התפוצות. אני רוצה להבין את ביטול המיזם "מנהיגות בכירה". זה לגיטימי, אבל אני רוצה לדעת ואני חושב שראוי לספר לנו את הסיבות שהובילו לזה ומהן הכוונות להמשך.

עד כאן. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.