פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
09/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ג (09 בינואר 2023), שעה 10:30

דיווח פעילות משרד העלייה והקליטה לשנת 2022 - בהשתתפות מנכ"לית משרד העלייה והקליטה הגב' דגנית סנקר לנגה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
בועז ביסמוט
יוסף טייב
אוהד טל

ולדימיר בליאק
יבגני סובה
טטיאנה מזרסקי

דגנית סנקר לנגה - מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, משרד העלייה והקליטה

דוד דרסלי אבטה - משנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

שיר גלילי - רמ"ט לשכת מנכ"לית, משרד העלייה והקליטה

ד"ר שרי פייר - סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

ליאור אליסיאן - רפרנט מחשוב מחוז י"ם, משרד העלייה והקליטה

יסמין בן עמרם - מנהלת פרויקטים - צו השעה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א, קליטה ועלייה באג"ת, משרד האוצר

רינה דביר - רח"ט האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

עובדיה בן נון - מנהל אגף לשכות, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ד"ר אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

ד"ר נתי קנטורוביץ' - ראש תחום מידע ומחקר, נתיב

מתן בר נוי - יועץ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הציונית העולמית

דב ליפמן - מנכ"ל יד לעולים, יד לעולים

חיים ריין - מנהל תחום סיוע לעולים, יד לעולים

אילה לאוב וולטוך - מנהלת תוכניות ופיתוח, יד לעולים

אשר אלטשול - מנהל קשרי ממשל, יד לעולים

אריאל קנדל - מנכ''ל, ארגון קעליטה, עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה, עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

אליהו שאול - מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל", מועצת ארגוני עולים

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

עקיבא לם - ראש תחום ממשל - המרכז למדיניות הגירה, המרכז למדיניות הגירה

ארקדי פומרנץ - ראש עיריית מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי

אלי נכט - סגן ראש עיריית אשדוד

אמיר דור - מנהל קליטה עיריית ת"א, מרכז השלטון המקומי

פיני גלינקביץ' - מנהל קליטה, ירושלים

אלוירה קוליחמן - חברת מועצה לוד, ממונה על הקליטה, מרכז השלטון המקומי

מרינה פיסצנקר - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

ד"ר מורן בצר תייר - מנכ"לית כפר הנוער רמת הדסה סאלד

יאיר סמוליאנוב - מנהל מדיניות קליטת עלייה - לובי המיליון

חניתה חפץ - לוביסטית, מייצגת את פורום כפרי הנוער

גסטון אריאל סיידמן - עיתונאי "ידיעות מזרח התיכון", עיתונאים

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


דיווח פעילות משרד העלייה והקליטה לשנת 2022

בוקר טוב לכולם. היום ה-9 בינואר 2023, ט"ז בטבת התשפ"ג. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אחרי הרבה מאוד זמן שהיא לא התכנסה. הוועדה הזו לא התכנסה קרוב לשנתיים בגלל התנהלות שהייתה פה בבניין בקדנציה הקודמת. אני גם שמח לראות כאן הרבה מאוד פרצופים מוכרים מהממשלה, מהשלטון המקומי, מהארגונים הציוניים. תיכף נשמע את כולם וניתן לכולם לדבר.

אני חייב לפתוח קצת במה שמונח היום במדינת ישראל על שולחננו, וזה תהליך שאותי הוא מאוד מטריד. אני חושב שהוא צריך להטריד את כל אזרחי ישראל. כשאנחנו מדברים על עלייה וקליטה אז גם במובן הזה. חלק מהעלייה היא עלייה מבריחה כי אנשים בורחים ממדינות שהם לא רוצים לחיות בהן. לפעמים בגלל השלטון שקיים שם, ולפעמים בגלל העובדה שאין שם את החופש שהם היו רוצים שיהיה להם. אבל לא מעט מהעלייה שמגיעה לפה היום היא עלייה מבחירה.

אני רוצה להתחיל דווקא במה שמונח היום על שולחן הכנסת, הממשלה והמדינה, ובדיונים שמתנהלים בתקשורת כרגע, ולהביא ציטוט דווקא של מנחם בגין מדיון שהתקיים בכנסת: "הדמגוג – כל עוד שיש לו רוב, רוצה להבטיח לעצמו ולו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר הוא יהיה רוב הוא ייתן את אותן הזכויות למיעוט. זה ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים.". עד כאן הציטוט של בגין.

מדינת ישראל היא מדינה שאין בה הפרדת רשויות אמיתית. אנחנו מדברים על דמוקרטיה והשיעור הראשון שכולם מכירים זה השיעור של הפרדת הרשויות: כנסת, ממשלה, רשות שופטת. בפועל, יש הפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והמבצעת כי הממשלה היא בבואה של הכנסת. היא סוג של ועד פועל שנבחר והוא הוועד הפועל שמנהל את העניינים. הכנסת בעצם עושה דברה של הממשלה. הרוב והמיעוט כאן ברורים. המשמעת הקואליציונית ברורה. לממשלה יש סמכויות להביא חקיקה לכנסת. היא גם מעבירה אותה במשמעת קואליציונית. אין באמת הפרדה קונסטיטוציונית, חוקתית, ברורה, בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. ולא די לממשלה הזו שהיא שולטת ברשות המחוקקת כמעט באופן מוחלט לחלוטין, כולל קיצור הליכי חקיקה כשהיא רוצה, היא עכשיו גם רוצה לשלוט לגמרי ברשות השופטת באופן מוחלט שעל פיו הממשלה, כלומר, מבחינת הרוב הפוליטי הקיים, הוא גם הרוב שימנה את השופטים. ומאותו רגע שהדבר הזה יקרה, אנחנו נחיה במדינה שבה הרשות המבצעת שולטת גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת. ומי שלא מבין את המשמעות של זה, לצערי, יבין אותה מהר מאוד אחרי שזה יקרה. כי התהליך הזה עבורנו, עבור אזרחי ישראל, כנסת ישראל, חברי כנסת, הוא אזעקת אמת. כשאנחנו מדברים, ונדבר פה עוד מעט על העלייה מבחירה, הסיבה שאנשים רוצים לבוא ולחיות בישראל היא, בין היתר, ואם לא הסיבה המרכזית, היא שהיא מדינה חופשית. הדבר הזה הוא אפילו לא תהליך זוחל. כי השלב הבא הוא שמינוי השופטים יהיה באמצעות חלוקת השלל הפוליטית. יש רוב, הוא מרכיב את הממשלה. הוא מחלק שלל פוליטי. כמו שהוא ממנה מינויים ברשות המבצעת, הוא ימנה מינויים ברשות השופטת בגלל הרוב המוחלט שלו.

אסיים בדברים שאמר מנחם בגין באותו דיון שהתקיים אז על חוקה כאן בכנסת:"...שמבחינה זו השמיע אזהרה אחד מגדולי הוגי הדעות המילטון שאמר: ריכוז כל הסמכויות: התחיקתית, המבצעת והמשפטית באותן הידיים, בין שהן ידיו של איש אחד, בין שהן ידיים של מעטים, ובין שהן ידיים של רבים, בין שהוא בא בירושה, ובין כתוצאה של מינוי עצמי, ובין בעקבות בחירות, בכל המקרים האלה, ריכוז כזה אפשר לציינו, בצדק, כעצם ההגדרה של עריצות.". מה המצב אצלנו? אומר מנחם בגין: "הממשלה - יותר משהכנסת מפקחת עליה, היא מפקחת על הרוב שבתוכה. על פי חוקי החירום יש לממשלה גם סמכויות משפטיות. אם תיקחו את כל הגורמים האלה יחד הרי בחשבון סופי תבואו לידי מסקנה שאליה הגיע המילטון. אף אם יש רוב, והרוב נבחר, אלא שקיים ריכוז כל הסמכויות: התחיקתית, המבצעת והמשפטית, הרי זה כעצם ההגדרה של העריצות.".

מה שרוצים כעת זה להוסיף עוד את הסמכות המשפטית לרשות המבצעת. אנחנו, מבחינתנו, בעניין הזה נילחם כל עוד נוכל כדי למנוע את השינוי המשטרי הזה במדינת ישראל. כדי שיהדות התפוצות והעם היהודי, שעדיין רובו לא חי בארץ ישראל, יבוא לכאן, למדינה חופשית, שבה אנחנו עם חופשי. עד כאן דברי הפתיחה שלי.

מכאן אפשר לעבור לנושא העלייה והקליטה. נפתח בכמה מצגות. הייתה התרגשות גדולה בקרב כל הגופים על כך שאנחנו מתכנסים שוב אחרי תקופה ארוכה. ניתן גם למשרד העלייה והקליטה וגם לסוכנות היהודית וגם למרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג את הדברים. קצרו, בבקשה, במצגות כדי שנוכל לקיים כאן באמת דיון ולא רק מצגת. נמצאת איתנו מנכ"לית משרד העלייה והקליטה. נשמע תחילה את מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בבקשה.

שלום. אני אילה אליהו ממרכז המחקר של הכנסת. התבקשנו להכין מחקר על ההיערכות לקליטת העולים בעקבות המלחמה. נערכנו לזה מראש. לצערנו, לא קיבלנו את הנתונים ממשרד העלייה והקליטה בזמן, וגם את הנתונים מרשות האוכלוסין קיבלנו באיחור. ולכן, הכנו מחקר על העולים ועל האזרחים שאינם עולים שהגיעו לישראל בתקופת הלחימה.

אתם יכולים לראות כאן את הנתונים על העולים שהגיעו מרוסיה ואוקראינה מתחילת הלחימה, אפילו טיפה לפני. אתם יכולים לראות שיש פה מגמה של גידול גדול מהעלייה מאוקראינה החל מחודש מרץ, ואחר כך מגמה של התמתנות. גם מרוסיה גידול גדול החל מחודש מרץ, כשמגמת העלייה מתגברת אפילו בחודשים האחרונים. בסך הכול, לפני נתוני רשות האוכלוסין, הגיעו כ-57,000 עולים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, שזה בערך פי חמישה ממה שהיו בשנה הקודמת. אנחנו יכלים לראות שכ-32% מהם לא היו בארץ ב-4 בינואר . כלומר, לפני כמה ימים. זאת אומרת, כ-32% יצאו מהארץ. אנחנו לא יודעים אם זה לטווח קצר או ארוך.

הם לא היו בינואר. יכול להיות שהם נסעו לחופשת סוף שנה והם נרשמים אצלך כלא בארץ.

כן.

האם ידוע כמה הם שהו בארץ לפני שהם עזבו?

זה נתון שביקשנו ממשרד העלייה ולא קיבלנו.

אני לא חושב שלמשרד העלייה יש אותו.

גם לרשות האוכלוסין וגם לנו. כל נתון שתרצי.

בניגוד לעבר, כשכל עולה היה מגיע עם אשרת עלייה מחו"ל, בעקבות הלחימה התאפשר להגיע ללא אשרת עלייה ולקבל אותה בארץ בלשכות משרד העלייה.

לא. את מציינת פה עולים. זה אנשים שכבר קיבלו את אשרת העלייה, בין אם זה פה ובין אם הם עלו עם אשרת עלייה.

נכון, זה כולל אלה שהגיעו עם האשרה מחו"ל ואלה שעשו את שינוי המעמד בארץ. היה גידול גדול בפניות גם בחו"ל וגם בארץ. לפי נתיב מדובר בעלייה של כ-300% בביקוש מחו"ל, וכ-2,500% בשינוי מעמד בארץ, כי כמעט ולא היו עושים את זה לפני כן. העולים התפזרו על פני רשויות מקומיות שונות בישראל, כאשר האזורים העיקריים בהם התיישבו העולים הם: חיפה, ראשון לציון, תל אביב נתניה והשרון. ויש אזורים מסוימים שאנחנו רואים שבהם התיישבו בעיקר עולים מרוסיה, למשל, בתל אביב. כ-90% מהעולים שהגיעו הם דווקא עולים מרוסיה.

נעבור לאזרחים שאינם עולים. אנחנו רואים שמתחילת המלחמה הגיעו 138,000 אזרחים שאינם עולים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס.

אינם עולים וגם אינם טועני זכאות? מה זאת אומרת "אינם עולים"?

פליטים.

זה לפי נתוני רשות האוכלוסין. חלקם הגיעו כתיירים כי לא הייתה להם אשרת עלייה והם עשו שינוי מעמד.

אבל את רואה שכמעט 80% מהם כבר עזבו.

בהחלט. 77% כבר לא נמצאים בארץ נכון ללפני כמה ימים.

הגיעו על אשרת תייר. מבחינתך, יכול להיות שהם בכלל תיירים.

כלומר, 65% מהאוקראינים עזבו?

כן.

כאלה שהגיעו לכאן כתיירים.

השאלה היא לאן הם עזבו.

אנחנו לא יודעים לאן הם עזבו.

יכול להיות שמתוך אלה שנשארו יש טועני עלייה שנמצאים בהליך של הוצאת אשרת עלייה.

כן.

אני מניח שגם את הנתון הזה אפשר להוציא.

האם אלה שנכנסו לא כעולים ועשו את התהליך פה, נספרים ב-41,000 מאוקראינה?

חלקם נספרו.

כלומר, זה גם וגם.

תיכף נראה את הניתוח של משרד העלייה.

המספר הוא הרבה יותר גדול. כי חלק התאזרחו פה בתהליך העלייה וירדו מ-41,000. יש 26,000 שעזבו, ואלה שלא זה ולא זה, אולי חלקם עדיין בתהליך עלייה. הרבה יותר קטן.

הממשלה החליטה לסייע לאזרחי אוקראינה שאינם עולים באמצעות משרד הרווחה ומינהלת "צו השעה", שנתנה סיוע בכל מיני תחומים כמו: חינוך ודיור. אבל העובדה שהם באו לזמן קצר, ואנחנו לא יודעים לכמה זמן הם באו, הקשתה לתת סיוע כמו שצריך בתעסוקה, בדיור ובחינוך. למשל, איך משבצים ילדים לכיתות חינוך. משרד הרווחה אולי יוכל להרחיב על זה. אנחנו מקווים שבפעם הבאה נקבל נתונים בזמן כך שיתאפשר לנו להכין מסמך עבור הוועדה.

תודה רבה. דגנית, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת. אנחנו מתרגשים מאוד משום שלא היינו בחדר הזה קרוב לשנתיים, וגם אמרתי לך זאת. אבל גם, ובעיקר, כי אנחנו שמחים שבחרת להתחיל עם פעילות המשרד בשנה שהייתה באמת יוצאת מגדר הרגיל ולא הייתה כמותה בעשרים השנים האחרונות. אולי אפילו אגיד שלא הייתה כמותה מעולם. אנסה לשרטט פה חלק מהדברים במצגת קצרה.

בשנים רגילות אנחנו יודעים לתאר שיש סדר גודל של 30,000 עולים בממוצע. את השנה הזו אנחנו חתמנו עם כ-74,500 עולים חדשים, שאינם טועני זכאות. חבר הכנסת אלקין, שאלת קודם מבחינת טועני הזכאות. הם נמצאים פה למטה. אנחנו נראה אחרי זה שיש לנו עליהם עוד תוספת של כ-7,000 אנשים שעדיין מטופלים פה במרחבים השונים.

אילה, השקף הזה קצת דומה לשקף שלך. אתם בוודאי יכולים לראות שהעלייה בחודשים האחרונים היא בעיקרה עלייה מרוסיה ופחות עלייה מאוקראינה.

אני כן בחרתי לנסות ולהראות גם את יתר העליות בשנה הזו, בדגש על צרפת וארצות הברית. אנחנו רואים ירידות חדות במספרים. צריך לומר זאת כאן. צריך שהדבר הזה לא יטשטש לנו מתחת למספר הגדול הזה של רוסיה ואוקראינה.

את יכולה להסביר?

אנחנו סבורים שעיקר הפער קשור ביוקר המחיה ובמשבר הדיור פה במדינת ישראל. גם נושאים אחרים כמו הכנסת כספים למדינת ישראל. לא המקום פה להרחיב. אבל אני סבורה שחלק מהאתגרים שאנחנו משרטטים לעצמנו זה גם להתבונן על יתר העולם, בדגש על צרפת וארצות הברית.

יש שם שני נתוני מעניינים. את רואה עלייה משמעותית גם מבריטניה ומארגנטינה. בבריטניה ממש עלייה של 26%.

נכון, ואנחנו מברכים עליה. אבל עדיין זה מספר סופר קטנים. זה נכון שארגנטינה מככבת בראש העליות. אנחנו יודעים להגיד שיש שם משבר כלכלי מתמשך.

השאלה היא האם אנחנו עושים בבריטניה איזושהי פעילות כדי להפוך את העלייה של ה-26% הזו לעלייה של 50% או 100%? אולי הסוכנות היהודית יתייחסו לזה.

נתייחס לזה. זה בהחלט נכון להתבונן על האתגר הזה.

איך את עושה את החיבור בין יוקר המחיה לנתונים האלה? מאיפה החיבור הזה?

אנחנו רואים את זה, אנחנו שומעים את העולים. יש לנו גם סקרים פנימיים שאנחנו עושים בתוך המשרד. אנחנו רואים שמגיעים עכשיו, למשל, טועני זכאות והם אומרים: תני לנו לנסוע ולחיות בטורקיה חודש עד שיגיע לנו סל הקליטה כי אנחנו לא יכול להחזיק את עצמנו כלכלית פה. אנחנו ממש חשים ויודעים לאחוז בדבר הזה.

אדוני היושב-ראש, הירידה במספר העולים היא בגלל יוקר המחיה של הממשלה שלכם, לא בגלל הבעיה בדמוקרטיה. ראה איזה פלא. מדהים.

יוקר המחיה לא נולד פה בעיקר בשנה האחרונה.

אין לכם אחריות לשום דבר.

לא.

ברור.

ביקשתם סקירה שמתייחסת לשנה הזו. בשנה הזו היו לנו שני מבצעים עיקרים: המבצע הראשון הוא "צור ישראל" - מבצע להעלאת יהודי אתיופיה. זו החלטת ממשלה שנייה. בהחלטת הממשלה הראשונה כבר הגיעו לכאן כ-2,000 איש. בהחלטת הממשלה הנוכחית, ואנחנו נמצאים בדיוק באמצע שלה, הבאנו בערך 1,500, ויגיעו בערך עוד 1,500, זו החלטה ממשלה שמחייבת פתיחה והיערכות של מרכזי קליטה, קליטה בחינוך. אני לא רואה פה את נציגי משרד החינוך.

לא הוזמנו לדיון. נעשה דיון נפרד.

כן. בסך הכול, עדכון אחרי שנתיים. נתעדכן איפה אנחנו עומדים.

בסדר גמור. אנחנו יודעים, ואני מניחה שגם הסוכנות תתייחס לזה, לראות איך העלייה הזו מתחדשת אי שם בתחילת פברואר עד להשלמת כל המהלך וכל החלטת הממשלה הנוכחית.

איפה שלושה מרכזי הקליטה הנוספים בהם אתם נמצאים בתהליכי הפעלה?

באר שבע, הוד וערד. כשאני באה להסתכל על המבצע הזה, שאנחנו מכנים אותו "עולים הביתה", של יהודי רוסיה, אוקראינה ובלארוס, אנחנו יודעים להגיד שהגיעו בשנה הנוכחית כ-66,000 אנשים. אם תסתכלו על הצד הימני של הטבלה, ה-29,000 האלה זה אנשים שידענו לעבוד איתם. זה תהליך שהכרנו של אנשים שטופלו על ידי הסוכנות היהודית או על ידי אחרים בחו"ל. ידענו שהם מגיעים עם אשרת עלייה, עם הכנה מסוימת. בחלק מהמקרים מגיעים אפילו עם אולפן עברית. לעומת זאת, השנה אנחנו נתקלנו באתגר חדש לחלוטין, שמופיע פה בצד השמאלי של הטבלה, שהוא באמת אותם טועני זכאות שפשוט הגיעו. לקחו מטוס, שניים-שלושה קונקשנים ונחתו פה בשדה התעופה. אנחנו נדרשו לשרטט עבורם תהליכי עבודה חדשים, ראייה חדשה וסיוע חדש. לגבי ה-37,000 – הצלחנו, כמובן ביחד עם נתיב ורשות האוכלוסין, כבר לשנות מעמד לכ-30,000 מתוכם. יש לנו בקנה עוד כ-7,000 אנשים שממתינים לטיפול שלנו. הם ממתינים להגיע למשרד העלייה והקליטה, והם ממתינים ששם הם ייבדקו על ידי קונסול של נתיב שיאשר או יסרב אותם. מייד אחר כך הם יעברו לבדיקה של רשות האוכלוסין, ומייד אחר כך יקבלו תעודת זהות, שהיא זו שתאפשר להם את ההטבות הכספיות.

כמה זמן לוקח היום תהליך כזה?

סדר גודל של בין חודש לחודשיים. לפעמים קצת יותר. למשל, בתל אביב.

זה פחות ממה שהיה בתקופת השיא של המלחמה כשידעתם לכווץ את זה לשבועיים-שלושה.

נכון מאוד. אנחנו כינינו את המקומות One Stop Shop. אגב, חשוב לי שתדעו שזה קורה בתוך המרחבים שלנו, שהם עמוסים ממילא לכתחילה. שמתי לכם פה קצת תמונות. אגב, הפחות מפחידות. סביב אסתר המלכה 6 יש תור של אנשים שעומדים. עובדי משרד העלייה והקליטה המסורים והנהלת משרד העלייה והקליטה עושים הכול בשביל להתמודד עם הסוגיה הזו, ואראה חלק מהמאמצים. אנחנו פרוסים היום ב-12 נקודות. למבצע הזה שותפים כל מי שנמצא פה בחדר: רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, ארגוני חברה אזרחית, "אופק ישראלי". לדוגמה, אחד מהמרכזים נמצא בתוך "נפש בנפש", שהוא ארגון שמתמחה בכלל בעולים מצפון אמריקה.

דגנית, אם ידענו לעשות משהו בשבועיים, למה אנחנו עושים היום זאת בחודשיים? מה חסר כדי לחזור לאותם לוחות זמנים שהיו קודם?

חסרים לנו יותר קונסולים של נתיב, שלא ניתן להכשיר אותם.

אבל הם היו.

אבל זה היה כמות אחרות שונות לחלוטין.

מה קרה לקונסולים של נתיב? בזמנו אמרנו בדיון בקבינט עלייה וקליטה להחזיר פנסיונרים.

הם החזירו, הם עשו את כל הפעולות האלה.

הצלחנו לקצר אז את התורים משמעותית.

האם הבעיה היא אצלכם או במשרד הפנים? אני שומע שיש בעיה במשרד הפנים.

זה תהליך משולב.

אי אפשר לתת תעודת עולה לפני תעודת זהות. האם הבעיה היא במשרד הפנים או לא במשרד הפנים? אנחנו שומעים שהעיכוב הוא דווקא במשרד הפנים, לא בנתיב.

העיכוב הוא בשרשרת. נתיב הוא התחנה הראשונה. יש שם צוואר, ויש גם עיכוב נוסף ברשות האוכלוסין. חברים, אני מניחה על השולחן את הדבר הבא. אי אפשר לקבל עם אותו כוח אדם פי שניים וחצי עולים. צריך להגיד את זה ולהניח את זה כאן.

חבר הכנסת אלקין שואל: אם ידענו לכווץ את זה לשבועיים, למה עכשיו זה עלה לחודשיים? מה קרה עם כוח האדם?

כי זה לא אותן כמויות.

היו פחות טועני זכאות מרוסיה בהתחלה. בהתחלה טיפלנו רק מאוקראינה. הכמות הגדולה של טועני הזכאות היא מרוסיה, וזה שינה את המאזן כרגע.

אבל גם מאוקראינה הגיעו אז הרבה שהשלימו את התהליך פה.

בתחילת המבצע הזה היינו בערך עם שליש טועני זכאות ושני שליש עם אשרות עלייה. כשפוטין הכריז על הגיוס בספטמבר, המגמה הזו התהפכה. אנחנו הגענו למצב של שני שליש טועני זכאות ושליש עם אשרת עלייה. הדבר הזה כמובן משליך.

האם כוח האדם של הקונסולים של העלייה לא צומצם?

הוא הורחב, לא צומצם. אני מציעה שנתיב יתייחסו. המאמץ הזה הוא באמת מאוד קשה. אנחנו ניסינו להתמודד איתו בכמה וכמה אופנים. לאו דווקא רק ללכת לקלאסיקה של הוספת כוח אדם. אנחנו מדברים על מנגנונים של הרחבה. לדוגמה, איך אנחנו מייצרים פלטפורמה דיגיטלית של טועני זכאות, שהם בכלל בלי תעודת זהות, כך שהם יוכלו לעשות זימון תורים ב-My Visit, ואיך אנחנו יוצרים מצב שלא נכנס אדם אחד ומזמין 500 תורים. אנחנו עובדים על כל הדברים האלה, כולל הקמה של Back Office אצלנו בתוך המשרדים, כולל תהליכים של עבודה מרחוק שאנחנו רוציםאותם, כולל סיוע.

שקף 12 שלך מראה את שני המסלולים. אנחנו נרד אחר כך לרזולוציה של נושא התעסוקה, אנחנו צריכים להסתכל פה קצת במאקרו. כדאי שתציגי את שני המסלולים.

עד שנת 2022 אנחנו הכרנו רק את המסלול שנמצא שם למעלה. וכמו שאמרתי, עולים מגיעים עם אשרה. עברו הכנה מנטלית, עברית, עוד בחו"ל. מגיעים ונקלטים אך ורק בקהילה, בבתים שהם שוכרים מראש, בפתרונות אצל קרובי משפחה. גילינו בסקרים שעשינו ש-70% נמצאים אצל קרובי משפחה. הם מגיעים ללשכה לקבל טיפול עומק. אדם יושב שעה וחצי מול עולה ומקבל אותו. ואז הוא מתחיל את כל סל הזכאויות שלו שנמשך בחלק מהמקרים גם קרוב לעשר שנים. השנה אנחנו נדרשנו לייצר מסלול נוסף. כאמור, בחלק מהמקרים הוא אפילו גדול יותר ממסלול הקליטה הראשון, שמחייב אותנו לבדיקות העקרוניות האלה. בסקר שעשינו במהלך חודש יוני: 84% מרוצים מהקליטה שלהם בנתב"ג, שגם היא שונה. היום טוען זכאות מזוהה על ידי נתיב עובר עם צמיד כחול בנתב"ג, עולה לדסק 23. מקבל מונית, מקבל ביטוח בריאות, ומקבל תור לקונסול כבר כשהוא נמצא שם. היינו עסוקים גם בפתרונות דיור, בין בדיור ציבורי ובין במלונות. עד היום אירחנו כ-10,000 אנשים במלונות. מי שמאושר, מתחיל את התהליך הרגיל שמשורטט למעלה.

תציגי את התקציב ואז נעבור לסוכנות.

אני יודעת שזה לא דיוני תקציב. אין מה לעשות, התקציב מניע את כולנו. אפשר לראות פה מה קרה לתקציב הגמיש של משרד העלייה והקליטה לאורך שנים ביחס לכמות המטופלים שלו. צריך לזכור, אנחנו לא מטפלים רק במי שנחת הרגע מהמטוס. אנחנו רואים אותם בעצימות גבוהה בשנה הראשונה, בשלוש השנים האחרונות, וכמובן גם בעשר. אפשר לראות פה מהי המגמה. כמובן שנושא תקציב המשכי בתחילת שנה ועד אישור תקציב יגזור עלינו הרבה מאוד גזרות, ולא זה הזמן להיכנס אליהן. אבל אנחנו מנסים גם שם לצמצם את הפגיעות.

תציגי את האתגרים שלכם.

בראש ובראשונה, פערי תקציב וכוח אדם. אנחנו אומנם קיבלנו עשרות משרות זמניות, וזה המקום באמת להודות לאגף התקציבים על הדבר הזה. אנחנו עדיין בפערי תקציב מאוד מאוד משמעותיים. אנחנו כבר שרטטנו. שר העלייה והקליטה הנכנס, חבר הכנסת אופיר סופר, כבר במסגרת המשא ומתן הקואליציוני שרטט את האתגרים בהיבטי כוח אדם ותקציב. נושא שינוי מעמד וטועני זכאות ימשיך ללוות אותנו תקופה, ואני סבורה שאנחנו נצטרך לנהל אותו בדרך שתאפשר לנו להסתכל עד מעבר לקצה האף ביחד. כמו שאמרתי, זה משולש.

דגנית, כשאת עוברת עכשיו לאחד חלקי שתים-עשרה, כמה מהתקציב הגמיש שלך, שעבד לטובת הפעולות האלה, בכלל יהיה? אני הרי מניח שהוא לא בבסיס.

בגדול, אני לא מתוקצבת על הפעולות האלה. אנחנו כן מנסים להסתייע קצת בשול שוליים בהחלטת ממשלה של ה-90 מיליון. אבל זה ממש בשול שוליים.

האם סל הקליטה המוגדל יישאר? הרי הייתה הגדלה של סל קליטה לעולים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס מרגע פתיחת המלחמה.

אני לא הצגתי את זה כאן מפאת קוצר הזמן. לא היה סל קליטה מוגדל. היה מענק נמלטים, שאנחנו עדיין ממשיכים לשלם לעולי אוקראינה ולא נעצור אותו.

הוא שולם גם לעולים מרוסיה ובלארוס.

לא, הוא לא שולם. נמלטים לא שולם לעולים מרוסיה. רק לאוקראינה. אבל כן שילמנו הסתגלות. אולי לזה אתה מתכוון? לסיוע בשכר דירה?

סיוע בשכר דירה. הרי הוא לא היה מותנה באמת בשכר דירה, הוא היה כמו תוספת - - -

נכון. הוא נעצר ב-1 בינואר לחלוטין, למעט מי שכבר נכנס והתשלומים שלו - - -

זו שאלה טובה לאגף התקציבים. האם אתה כבר מוכן לענות עליה?

אני אסיים. עליית החירום ומאפייניה היא התמודדות שונה לחלוטין, והיא תחייב אותנו בכל המישורים. יש עוד נושא שאנחנו הולכים להתעסק בו, וגם הוא חשוב מאוד בכל הדיונים של הוועדה הזו, והוא מיצוב העלייה במרחב הציבורי והחברתי.

חד משמעית. נוכח המתקפות של הממשלה על העלייה.

אנחנו ננסה יחד עם השר הנכנס להתמודד עם כל האתגרים האלה בשנה הזו ובשנים שיבואו אחריה. תודה רבה.

מענק ההסתגלות הזה - כמה כסף זה בהיקף שנתי?

זה מאות מיליונים.

לא, לאדם.

זה יעלה כמה אלפי שקלים לאדם.

סביב 3,000 שקלים.

לחודש.

כי עשרות אלפים פשוט הפסיקו לקבל בינואר.

לכן, אני מנסה להבין על איזה סכום אנחנו מדברים עבור עולה. זה די דרמה, אדוני היושב-ראש, שכדאי לשים עליה זרקור. זה פשוט ככה התאדה בראשון בינואר למרות שהמלחמה עוד נמשכת והעולים מגיעים ושום דבר לא השתנה מבחינת התנאים.

מי שהגיע לפני מרץ ממשיך לקבל, נכון? עשיתם שם הפרדה.

נכון. מי שהגיע עד אוגוסט מקבל 12 חודש, ומי שהגיע אחרי אוגוסט והקופה כבר התרוקנה בשלב הזה קיבל 3,000 שקל בערך עד דצמבר. מהראשון בינואר, כל מי שנכנס לא מקבל את המענק הזה. ראוי לומר, אף עולה מאף מדינה לא מקבל את המענק הזה. מי שעלה במאי, מקבל עד מאי. מי שעלה באוקטובר קיבל עד דצמבר ונגמר.

לא, עד ראשון בינואר. נגמר. זאת אומרת שמה-1 בינואר, כל העולים או אלה שנכנסו מספטמבר והלאה או אלה שעולים עכשיו, לא מקבלים.

נכון. כמו כל יתר העולים. ראוי להגיד את זה.

דניאל, לשלוח אותם אליך?

דניאל בלנגה, רפרנט קליטה וביטוח לאומי באגף תקציבים. כמו שסיפרה פה מנכ"לית המשרד, המשרד לאורך שנת 2022, לאור העלייה הגדולה, קיבל תוספות מאוד משמעותיות לתקציבו, גם בשביל מענקי הסתגלות, גם בשביל סל קליטה, וגם בשביל כל מיני מענים גמישים של המשרד, כולל תוספות משמעותיות של כוח אדם. כרגע נכנסנו לתקופה של תקציב המשכי, שלפי חוק הוא תקציב יותר מרוסן ומצומצם. כרגע אנחנו בפתחו של דיון ומשא ומתן תקציבי מול המשרד. אנחנו נראה את דרישות המשרד לעומת הצרכים. כשהממשלה תחליט על המסגרות - - -

דניאל, אלו תשובות שאני מכיר. תרשום לך. בשבוע הבא נקיים על זה דיון. תבוא בבקשה עם תשובה משר האוצר מה הפתרון שהוא הולך לתת לזה עד לאישור התקציב. התקציב יאושר בתסריט האופטימי שלכם בסוף חודש מאי. כשרוצים, הממשלה יודעת לתת פתרונות. לבוא ולהגיד: אנחנו לא רוצים לתת פתרון, זו גם תשובה. אבל תצטרכו לתת פה תשובה בשבוע הבא, בסדר?

בסדר גמור.

הסוכנות היהודית, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך על המינוי ליושב-ראש הוועדה, ולברך על עצם ההתכנסות. לאורך כל השנה הזו, שהיא עם מספר עולים הכי גדול ב-23 השנים האחרונות, הוועדה הזו לא התכנסה. אני גם מזכיר תמיד ששמה של הוועדה הוא: ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. מרבית העם היהודי נמצא בתפוצות, ולמעלה משנתיים הוועדה הזו לא התכנסה. אני רואה את כמות האנשים שנמצאת בחדר. אני נמצא פה הרבה מאוד שנים ואני לא חושב שראיתי כמות כזו של אנשים פה.

היו, היו.

זה פשוט ממחיש את החשיבות של הוועדה הזו. גם הכמות הנכבדה של חברי כנסת שהגיעה לכאן היום מעידה על כך. אני רוצה לברך אותך ואת הוועדה, ואני מצפה להרבה מאוד דיונים פוריים בשנים הקרובות.

תודה רבה.

שי פלבר, הסוכנות היהודית. נעים מאוד. ברשותכם, אני אתרכז בעלייה מרוסיה ואוקראינה, ואחר כך, אם נרצה, נרחיב לנושאים נוספים. אפשר לעבור על מספרי העולים, ראינו אותם קודם. אני רוצה שתראו את נתוני העלייה מאוקראינה ורוסיה. כמות שיחות הטלפון, פתיחות תיקים והתעניינות בעלייה. חשוב להגיד שלאור המצב הרחבנו את הגלובל סנטר שלנו. אנחנו נמצאים היום כבר על עשרים עובדים. חבר הכנסת אלקין, אם תתקשר היום, יענו לך תוך 45 שניות. תנסה אותנו, בבקשה.

אני רואה שאתם עדיין בטראומה מהניסוי הזה.

הפקנו לקחים, הפקת לקחים חשובה. אנחנו גם פתחנו Call Center ברוסיה עצמה. בנוסף לגלובל, שעונה מהארץ, יש אפשרות היום למי שמתקשר מתוך רוסיה עצמה לקבל מענה בתוך רוסיה. הקמנו Call Center עם 14 נציגים לאור המצב בו אנחנו נמצאים.

בואו נדבר על ה-GO /NO GO כי זו נקודה קריטית, וקודם התעניינתם. עבדנו ב- GO /NO GO באוקראינה. בשיא המלחמה הגיעו למעלה מ-4,000 עולים שאושרו על ידי הסוכנות היהודית ב- GO /NO GO. הפורמט הזה הועתק לרוסיה ביחד עם נתיב לאור זמני ההמתנה המשמעותיים וכדי לתת לאנשים אפשרות להגיע לפה כטועני זכאות. התהליך היום הוא שנתיב עושים את הבדיקה הראשונה אצלם באופן דיגיטלי. אנחנו מקבלים מהם כל יום קובץ עם מועמדי עלייה שאושרו ופונים אליהם לאישור.

ואיך מתבצעת הפנייה לנתיב בשלב הקודם למה שאמרת?

הם פונים אליי, אני מפנה אותם לנתיב לתהליך GO /NO GO.

יש אתר מסודר והם נכנסים דרך האתר. זה מקוון.

באופן דיגיטלי פונים לנתיב או שאני מפנה אליהם. כל מי שמקבל אישור ב-GO /NO GO, מקבל אישור טיסה אוטומטית על חשבוננו. צריך להגיד פה תודה רבה למשרד האוצר בהקשר הזה. הצלחנו יחד איתם, משרד החוץ ואל על להגדיל את כמות הטיסות היום מרוסיה כך שהיום אין מחסור בטיסות. כל מי שרוצה לעלות, יודע להגיע, לשמחתנו הרבה.

האם אתה יודע להגיד כמה מאלה שקיבלו GO גם הוציאו אשרת עלייה?

לא. אני יודע להגיד לך כמה הטסתי לארץ ומפה הם עוברים לטיפול ב-One Stop Shop.

נתי, כמות המסורבים היא משהו כמו 4%, למיטב ידיעתי. זה נתוני נתיב.

אפילו פחות.

אני יכול להגיד שבגלגול הקודם מרוסיה היו לנו 7,000 עולים ב-GO /NO GO. היום אנחנו עומדים על כמעט 3,500.

אני מבקש ריכוז נתון: כמה עולים שקיבלו GO וגם סיימו את התהליך וקיבלו אשרה.

פה בארץ. אין בעיה. נעשה זאת יחד עם המשרד.

הוא קיבל GO, הוא הגיע לישראל. האם הוא הוציא את האשרה, כן או לא? חשוב לדעת.

אני יכול להגיד שאצלנו יש מקום ל-10,000 מרוסיה בלבד שעברו את תהליך ה-GO.

שי, אני רוצה להבין את התהליך. כמה זמן ממוצע המתנה ל-GO נתיב כיום מרוסיה, וכמה זמן ממוצע המתנה לטיסה אחר כך ברגע שקיבלו - - -?

נתי יוכל להגיד לך לגבי המתנה בנתיב של ה-GO. זה מאוד קצר.

זה מאוד קצר. בהתחלה זה לקח באמת כמה שבועות, היום בעיקרון תוך שבוע מי שמגיש נבדק ומקבל אישור.

וכמה זמן המתנה לטיסה?

טיסה יכולה להיות היום בין שבוע לעשרה ימים כי הטיסות הוגדלו בצורה משמעותית.

כלומר, מי שרוצה לעלות היום, הוא יכול בגדול תוך שלושה שבועות.

אם זה היה אשרת עולה זה היה יותר קל. להגיע לארץ, לא לעלות.

יכול להיכנס לארץ במעמד GO.

אבל ייקח לו פה זמן לשנות מעמד. זה העניין.

הדבר המשמעותי - כל מי שנכנס לארץ מקבל ביטוח בריאות באופן אוטומטי. אתגר קטן לפתחנו הוא שאנחנו מבחינה תקציבית כרגע מכוסים במספר מסוים של עולים. אנחנו בדיון עם משרד האוצר ומשרד הבריאות על מנת להרחיב את זה. אבל זה מתקיים. וכמובן המלונות וכל מה שצריך.

אני רוצה להגיד מה עשינו לפני, אבל בעיקר מה אנחנו עדיין עושים כעת. בשיא המלחמה, כמו שאתם יודעים, הפעלנו מעל 18 מלונות בכל רחבי עוטף אוקראינה, מולדובה, עם הקרן לידידות, פולין, רומניה והונגריה. היום אנחנו ממוקדים בפולין, מולדובה ובהונגריה בלבד כי מספרי העולים הם כ-300 – 400. כל מי שרוצה היום לעלות מאוקראינה מגיע אלינו למלונות. הקונסולים של נתיב מגיעים לשם, עושים את הבדיקות והטסה באמצעות אשרת עלייה. אלו המספרים כרגע. יש לנו עדיין צוות חינוכי שעובד ופועל בכל המלונות הללו. מבחינתנו, המאמץ נמשך. אומנם לא בהיקפים, אבל אנחנו לו כל הזמן ערוכים.

אין עדיין פעילות בתוך אוקראינה עצמה, נכון?

יש. לפני עשרה ימים עשינו סמינר הכנה לעלייה ראשון ביחד עם "אופק ישראלי" באוז'הורד, ואנחנו מתחילים עכשיו להגביר בעוטף מערב אוקראינה כי זה האזור הבטוח יותר. אנחנו עושים את הקו החם ופעולות אחרות. פתחנו גם קו מיוחד לבעלי מוגבלויות, חירשים ואילמים וכו'.

מאיפה התקציב לכל הפעילות הזו?

כל זה נעשה מתקציבי הסוכנות היהודית ותרומות. קיבלנו סיוע גם מהמשרד באמצעות "אופק ישראלי" לחלק מהדברים.

כמה זה מתקציב ממשלה? כמה זה מתקציב תרומות?

90% מתקציב תרומות. הסיוע של משרד העלייה והקליטה באמצעות "אופק" הוא בעיקר בגלובל סנטר. כל הפעילות בחו"ל והטיסות, מעל 60 מיליון דולר, מתרומה של תורמים יהודים ולא רק מהסוכנות היהודית.

נכון לומר שגם ביטוח הבריאות.

נכון, הבריאות והביטוחים הרפואיים זה משרד הבריאות. משרד הבריאות משלם על כל מה שקורה בארץ, אבל את כל מה שקורה בחו"ל, מעל 60 מיליון דולר, נכון להיום, הסוכנות היהודית.

האם יש ביטוח בריאות מיידי לכל מי שמגיע במסלול GO?

כן, לחודש. ביקשנו כרגע ממשרד הבריאות להאריך את זה כי זמני ההמתנה יותר ארוכים.

ומה יקרה בראשון בינואר?

זה לא קשור כי הביטוח הרפואי הוא מתקציב נפרד. משרד הבריאות נתן לנו את המשימה הזו.

אבל הוא קיים בתקציב?

כן. קיבלנו מכסה ל-9,000 עולים כרגע, ואנחנו בחצי.

היינו בבודפשט שבהונגריה. המנגנון הזה של בדיקה קונסולרית של פליטי אוקראינה עבד בבודפשט מצוין. למה אי אפשר להחיל את המערך הזה על אותם אנשים שממתינים במדינות הסמוכות לרוסיה: אזרבייג'ן, גיאורגיה, מדינות בלטיות? למה אי אפשר לקחת את המודל שעבד מצוין בחודש מרץ? אנחנו, כמה חברי כנסת, ביקרנו והתרשמנו. הסוכנות פעלו מצוין. אני חייב להגיד פה מילה טובה. לקחתם בית מלון, הבאתם לשם קונסולים. עשיתם שם את כל הבדיקות. ואז האדם מגיע לפה ולא מחכה שלושה חודשים לרשות האוכלוסין בשביל לקבל שינוי מעמד. אני לא מבין. אנחנו כבר כמה חודשים באירוע הזה.

מבחינתנו, העולים שמגיעים כרגע משלוש מדינות עיקריות: אוזבקיסטן, גיאורגיה וגם מקזחסטן. אנחנו מקבלים את העולים שם. המשרדים שלנו מכינים אותם. אנחנו תמיד מעדכנים את נתיב מראש והם שולחים את הקונסולים הניידים. אני מניח שזה עניין של כוח אדם אצל נתיב. היינו ודאי שמחים לקבל קונסולים קבועים, אבל השמיכה כרגע מאוד קצרה.

יש שם קונסולים קבועים.

אבל הם מגיעים אחת ל-, כשצריך, ובעיקר לקזחסטן. חשוב להגיד שהסוכנות היהודית לקחה על עצמה בתיאום עם משרד הקליטה ורשות ההגירה והאוכלוסין. פעם היו שישה קונסולים בנתב"ג. אנחנו היום עושים את בדיקות GO /NO GO בנתב"ג יחד עם קונסול אחד מנתיב, כדי לשחרר קונסולים שיגיעו ל-One Stop Shop.

קודם כול, ההליכים המשפטיים ברוסיה ובאוקראינה עדיין עומדים לפתחנו. לא ארחיב. אנחנו מבינים שרוב העולים שהגיעו מאוקראינה ומרוסיה הם אנשים שלא תכננו את עלייתם. הם הגיעו לכאן באופן בהול ומהיר ויש פה צורך בהשקעה בתוכניות קליטה חדשות מול כמויות העולים. כסוכנות היהודית, אנחנו היום מילאנו את כל המיטות האפשרויות במרכזי הקליטה. למי שמכיר, גם לקחנו את ניצנה. אני חושב שזה אתגר משמעותי שנמצא לפתחנו. יש לנו את העניין של איך אנחנו פועלים בתוך אוקראינה. אנחנו חזרנו לפעילות. מפעילים אולפני עברית כרגע יחד עם "אופק ישראלי". פעם ראשונה התחלנו לפעול בסובב אוקראינה. אנחנו עושים סמינרי הכנה לעלייה לאוקראינים שעזבו את אוקראינה. מיפינו את הקהילות הללו בווינה, בבודפשט, בגרמניה, ושם זה יש יותר אתגר, ואנחנו פועלים משם. מבחינתנו, האתגר המרכזי להתמודדות יחד זה הקליטה, תוכניות קליטה והשפה.

תודה. נתיב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. אני חייב לציין את שיתוף הפעולה המלא גם מצד משרד העלייה והקליטה, גם מצד שותפנו בסוכנות היהודיות, כי באמת מדובר פה במשהו תקדימי, שלא היה לפחות שני עשורים, אם לא יותר. כי מבחינת עבודה, וזה הוזכר פה, לפחות כאן בארץ, בממוצע התמודדנו מידי שנה עם כ-1,000 משני מעמד, את 2022 אנחנו סוגרים עם מעל 30,000 אנשים שעברו שינוי מעמד כאן בארץ. לצורך זה גם הגדלנו את מספר הקונסולים שעובדים כאן. הוזכר כאן גם גיוס מילואים. בקיצור, כל מי שהיה גויס ועובד.

מה האתגרים שלכם לשנה הקרובה?

לשנה הקרובה זה באמת לטפל בתורים שנצברו פה בארץ במתחמי ה- .One Stop Shop כבר פנינו מספר פעמים ואמרנו שהקונסולים שלנו מוכנים לעבוד הרבה מעבר לשעות הרגילות. זה בדיוק מה שהיה בתקופת הפליטים מאוקראינה, טיפול בפליטים היהודים, כשעבדנו עד השעה עשר-אחת עשרה בלילה.

האם העובדה שאתם נכנסים לשנה ללא תקציב, תשפיע על זה מבחינת היכולת שלכם להעמיד קונסולים נוספים ולהמשיך אפילו את הפעילות כמו שהיא הייתה?

כמובן. חלק מהתקנים שקיבלנו, קיבלנו תקני חירום לשנה אחת בלבד.

מתי הם מסתיימים?

הם מסתיימים במהלך המחצית הראשונה של 2023.

תן לנו סדר גודל של תוספת. כמה זה?

הכפלנו את כמות הקונסולים. למיטב זכרוני, קיבלנו כ-25 קונסולים נוספים.

קיבלתם אותם בסביבות מרץ לשנה אז בעוד חודש וחצי הם כבר לא יהיו.

נכון. חלקם לחו"ל, אבל רובם פועלים פה בארץ.

דניאל מאגף התקציבים, תוסיף את זה להתייחסות שתצטרך להביא ביום שני.

במקביל, אנחנו פיתחנו מערכת של דוחות מקוונים. כלומר, מי שמגיע היום לטיפול הקונסולרי לא צריך למלא את השאלון ידנית. הוא יכול למלא אותו מראש. זה דבר שבאמת מקצר זמנים, מקצר תהליכים, והוא גם יאפשר לקבל יותר אנשים. תודה.

תודה רבה. רשות האוכלוסין, בבקשה.

בוקר טוב. שמי עובדיה בן נון. למעשה, מה-24 בפברואר אנחנו שולחים עובדים לכל הנקודות שאנחנו מקבלים ביום חמישי שבהם תהיה קליטה. אנחנו שולחים כ- 25 – 30 עובדים. במקום שאנחנו לא מצליחים להדביק את הפערים, אנחנו מזמינים את העולים החדשים בזמנים שהם לא קבלת קהל ועושים מבצעים מרוכזים כדי לגמור את מתן תעודת הזהות. חשוב להדגיש שבעבר כל עולה חדש שהגיע לנתב"ג, קיבל תעודת זהות כבר שם. אבל לאור העלייה הגדולה הזו, זה קורה אצלנו. בנוסף, כל העולים שמגיעים עם אשרת עולה, שגם הם לא מקבלים תעודת זהות בנתב"ג, באים אלינו בדלת האחורית. לא באמצעות 13 המרכזים. למעשה, אנחנו בקושי עומדים בדבר הזה. אל תשכחו שיש את הסיפור של האזרחים הישראלים עם כל התורים שאין לדרכונים.

גם העולים הם אזרחים ישראלים.

בוודאי, אני לא אומר שלא. רק לפני שבוע קיבלנו קליטה של 30 עובדים זמניים. אני מקווה שזה יעזור לקבל את האנשים באותו יום שהם באים.

כמה בדיקות של קונסולים של נתיב לא מתקבלות על-ידי נציגים של רשות האוכלוסין וההגירה? האם תוכל לתת לנו מספרים? אנחנו יודעים שיש אנשים נתקלים גם בבירור ובשאלות הנוספות על ידי של נציגי רשות האוכלוסין וההגירה. האם אתה יכול לתת לי פה מספרים ביחס לכלל האנשים העולים שמגיעים?

אני לא יודע להגיד לך מי מסורב בנתיב בשלב הראשון.

לא, לא בנתיב. מי שמקבל אישור בנתיב ומסורב על-ידי משרד הפנים והם מחכים. יש לכך סיבות.

לרוב, כל האנשים מקבלים באותו יום. לגבי אלה שיש לגביהם בירורים - בכל מקום יש לנו מנהל שלנו. הוא שולח אותו ללשכה ותוך שבוע הוא מקבל - - -

כמה מקרים כאלה יש? האם אתה יכול לתת לי מספרים?

לא יודע.

מי יכול לתת לי?

אני מבקש שתשלחו זאת לוועדה. בשבוע הבא תביאו לנו לדיון כמה.

אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה כי יש לא מעט אנשים שמגיעים ללא מסמכים, ויכול להיות שמבחינת נתיב זה מספיק. לדוגמה, אדם שבני משפחתו או שההורים שלו עלו והוא מגיע ללא אשרת עולה. המסמכים נמצאים במחשבי נתיב, אבל הוא לא יכול להגיש מסמכים ואישור על מצב משפחתי, וזאת כשיש תעודת נישואין, יש רישום בדרכון הזר על הנישואין, אבל משרד הפנים מבקש אישור על מצב משפחתי, למשל. מבחינת נתיב, זה לא מעניין. מבחינת נתיב, הוא יודע שיש לו זכאות לעלייה. אבל האישור הזה לוקח זמן, כמה שבועות.

או שדורשים אפוסטיל.

לא, דווקא את האפוסטיל הורדנו.

הורדנו ועדיין מקבלים תלונות.

אדם ברח מהגיוס או מהמלחמה והוא לא חשב על אישור מצב משפחתי. אנחנו יודעים שיש מקרים בהם אתם מתעקשים על הדבר הזה כשיש חותמת בדרכון וגם אישור נישואין.

רונית, תתייחסו לעניין הזה של האפוסטיל כי אנחנו הורדנו את הדרישה הזו ועדיין מגיעות תלונות אלינו, לחברי הכנסת, על אנשים שדורשים מהם את האפוסטיל בלשכות.

רונית אליאן, מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין. לגבי מצב אישי - ב-28 בנובמבר הורדנו במפורש הנחיה ללשכות שמי שלא יכול להמציא מצב אישי נוכחי, יוכל להצהיר לגבי מצבו הנוכחי. קרי, הבקשה הזו התייתרה. משכך, אם יש מקרים פרטניים, אשמח לדעת אותם. לגבי אפוסטיל גם מאוקראינה וגם מרוסיה - אנחנו ייתרנו את הבקשה הזו להחתמת מסמכים מקוריים בחותמת האפוסטיל ופטרנו מתעודת יושר. ההנחיה הזו היא כבר מספר חודשים. שוב, אם יש מקרים פרטניים, אנחנו יותר מנשמח לענות עליהם.

זה חל גם על מקרי אימוץ וכאלה?

תעודות יושר ומסמכים מקוריים. לגבי אימוץ - זה נושא מאוד עדין וחשוב מבחינה חוקית במדינת המוצא ובמדינת ישראל. יש מצבים שאנחנו כן דורשים או מבקשים איזשהם פסקי דין כדי לאמת את האימוצים. אני חייבת לציין שלא היו לנו הרבה מקרים כאלו. במצבים האלה יש אולי אופציה שאנחנו נבקש פסקי דין או דברים מעבר לאישור אימוץ.

בהקשר לדבריו של עובדיה - ברשותך, דגנית, אחדד את נושא קבלת תעודות זהות בנתב"ג. קודם דיברת על חוויית העולה וש-84% היו מרוצים מהשירות שניתן בנתב"ג. אני חושבת שאם תינתן גם תעודת הזהות הזמנית בנתב"ג - - -

אז תבואו ותיתנו אותה. העובדים שלי עסוקים בדברים אחרים. פשוט תנו אותה.

רגע, רגע. לפני הקורונה משרד הקליטה כן - - -

לפני הקורונה עשינו פיילוט לתקופה קצרה. הפיילוט הזה מחייב עוד הרבה מאוד עובדים. אני כרגע שקועה במאמצים אחרים, כמו שתיארתי כאן. אם אתם רוצים לתת תעודות זהות בנתב"ג אז אני פותחת לכם ליין ייצור. תשימו את האנשים, אני אתן להם.

הנה, נפתרה הבעיה.

לי אין פתרון לזה.

אנחנו ביקשנו מהאוצר לקבל עוד 15 עובדים באופן קבוע בשתי משמרות בנתב"ג. לא אישרו לנו.

העובדים שלנו, שמתגברים במשרדי הקליטה, באים על חשבון העובדים בלשכות מינהל האוכלוסין. אני חושבת שמן הראוי לתת לזה פתרון כדי להעלות את אחוזי שביעות הרצון של העולים.

אז תנו לזה פתרון, אני ממש בעד.

אם תקבלו 15 תקנים, אפילו זמניים, לטובת הסיפור הזה של נתב"ג ל-2023, אתם תציבו אותם בנתב"ג?

כן, יישבו בנתב"ג.

דניאל, יש לך עוד משהו.

האם יש לכם כוח אדם לזה? שלא תגידו שאתם צריכים לעשות הכשרה של שנה? יש היום אנשים שיכולים להיכנס?

גם היום, כשקיבלתי את ה-30, יש אנשים מוכשרים כבר במשרדי העלייה והקליטה. נקבל את האנשים האלה, ניקח אותם ללשכות, ונשים אנשים מוכשרים בנתב"ג.

הנה, יש פה משימה לשר הקליטה.

לא הבנתי.

אמרתי, נקבל 15 אנשים ל - - -

אתה תקבל תקנים, לא אנשים.

אחרי שנקבל את התקנים, אנחנו נכשיר אותם אצלנו. אבל נשלח מוכשרים מתוך הלשכה, כמו שהיום אנחנו שולחים.

לא צריך לחכות להכשרה.

בסדר גמור. תודה. משרד הרווחה, בבקשה.

יסמין בן עמרם, אני ראש מינהלת "צו השעה" של משרד הרווחה. אנחנו אמונים על הטיפול באזרחי אוקראינה שנכנסו לארץ כחוק החל מיום פריצת המלחמה ואינם זכאי עלייה או מעמד אחר בישראל. כלומר, שוהים בישראל באשרת תייר, שכרגע כל חודש מוארכת על ידי משרד הפנים לחודש נוסף.

כמה כאלה יש?

אילה ציינה קודם. יש לי נתונים קצת יותר מעודכנים כי הם מאתמול. כרגע נמצאים בארץ 15,177 אנשים באוכלוסייה שציינתי ששוהים בישראל באשרת תיירת.

חלקם יכולים להיות גם תיירים באמת.

נכון.

האם את יודעת להגיד כמה מהם עם אשרה שהוארכה?

לא, כי זה נורא קשה להבדיל. יש אנשים שנכנסים לכמה ימים, שבוע, חודש, ויש אנשים שכבר שוהים כאן מפברואר באופן רצוף.

אז כמה יש מפברואר באופן רצוף וכמה פחות? זו השאלה המעניינת.

אין לי כרגע את הנתונים. יש גם הרבה שמגיעים, שוהים בישראל כמה חודשים, חוזרים.

תעבירו לנו, בבקשה, את הנתון כמה שוהים כאן מפברואר.

בסדר גמור, נעביר. הפנייה לקבלת סיוע ממינהלת "צו השעה" היא בטופס מקוון. קיבלנו מעל 26,000 פניות מתחילת הפעילות, ממרץ. זה כולל פניות כפולות. בערך 15,000 מתוכן הם מזוהים וזכאים לסיוע, וכרגע כ-8,000 מתוכם נמצאים בארץ. הסיוע שלנו ניתן באופן ארצי ומרוכז על ידי משרד הרווחה ולא דרך רשויות מקומיות. הוא נוגע בעיקר לסיוע במזון, שוברי מזון, סיוע נפשי ותמיכה רגשית לנפגעי טראומה, בסיוע רפואי ובסיוע של ארגוני חברה אזרחית.

כל זה רק למי שהגיע מאוקראינה, לא למי שהגיע מרוסיה.

נכון. יש לנו חיבורים להרבה ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בגיוס תרומות וציוד ומענים גמישים שלנו קצת יותר קשה לספק.

תודה רבה. אני פותח עכשיו את הדיון. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הדיון. השולחן הזה היה באמת חסר תקופה די ארוכה. אני מודה לכל הגופים שהציגו כאן את הפעילות. הייתי רוצה למקד את תשומת הלב שלנו בהמשך לכמה בעיות שאני רואה כאן במהלך הדיון. קודם כול, כמובן ההפסקה הטכנית הזו של מענק ההסתגלות. אני חושב שהיא בעייתית מאוד. לא במקרה הוחלט על ידי הממשלה הקודמת שהוא הכרחי. דאגנו להאריך אותו גם בהזדמנויות המורכבות למרות תקופת הבחירות והבעיות שהיו. לכן, הכרחי לדאוג לו. המלחמה עדיין נמשכת. אנשים עדיין צריכים לצאת בלי כל יכולת למכור את הנכסים שם או לממש אותם. גם מי שיוצא היום מרוסיה בנוהל חירום וגם לאור המצב הכלכלי ובהתנהלות מול הבנקים ברוסיה הרבה פעמים עולה בלי שום יכולת לממש את מה שיש לו. לכן, קריטי שמענק ההסתגלות, שנועד לתת סיוע בנושא הדיור, לא ייפסק. אני מציע לוועדה, כבר במסקנות שלה היום, להוציא על זה קול מאוד מאוד ברור ופנייה לממשלה בבקשה בדחיפות לאשר את הארכת המענק. ידענו לעשות את זה בתקופת בחירות, אין סיבה לא לעשות את זה ברגע שהוקמה הממשלה הקבועה.

שנית, כמובן לוח הזמנים של תהליך בדיקת מעמד עולה בארץ, גם לאלה שעברו את המסלול הירוק, את מסלול GO/ No Go. אני חושב שחודשיים זה הרבה מדי. כדאי לשבור את הראש איך אנחנו מתקרבים יותר ללוחות הזמנים שהיו. בסך הכול, אנשים נשארים פה. הרי כל הרעיון של המסלול GO/ No Go היה לזה שאנשים באים, נשארים אצל חברים או קרובי משפחה או בפתרונות למקרי חירום שהמדינה יצרה עבורם, ותוך שבועיים-שלושה מקבלים תשובה ואז מקבלים תעודת עולה ומקבלים את כל הסיוע כעולה. הארכת התהליך לחודשיים פוגעת ברעיון הזה של המסלול GO/ No Go. לא כל אחד יכול להתקיים פה חודשיים ולא לכולם יש קרובי משפחה או חברים שמוכנים לפרנס אותו חודשיים. זו סוגיה מאוד מאוד משמעותית שצריך לתת עליה את הדעת.

הסוגיה השלישית, שעדיין לא נגענו בה, אבל לפי מה שאני יודע היא הופכת ליותר ויותר אקוטית לאור מספר העולים זה סוגיית האולפנים. יש פקק ענק בתור לאולפנים. לפי מה שאני שומע, זה לוקח חודשים.

נקיים על זה דיון נפרד.

זה חוטא לעצם הרעיון הבסיסי של סל קליטה שנועד לזה שאדם יפנה לעצמו זמן ללימוד באולפן דווקא בחודשים שסל הקליטה מכסה לו את דמי הקיום בארץ. אנשים נכנסים פה למצב שעד שהגיע התור שלהם לאולפן, אין להם כבר יכולת לפרנס את עצמם והם נאלצים לקטוע את הלימודים באולפנים. בעיניי, אחרי שעברנו את הפקקים בתהליכי העלייה, זה כרגע הקושי בשרשרת שאולי הכי זועק לשמיים. צריך לתת גם על זה את הדעת.

סיימנו צוות בין משרדי עם משרד החינוך.

אנחנו נעשה על זה דיון בנפרד.

אבל חשוב לעשות זאת דחוף כי כרגע זו אולי הבעיה הזועקת ביותר. זה קשור לחינוך, לקליטה וכמובן לאוצר.

נעשה בהקדם. תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. ישעיהו יחיאלי, בבקשה.

תודה רבה. אני כמובן מצטרף לכל המברכים. גם אנחנו סבלנו מהבצורת שהייתה פה כשנתיים בחדר הזה. לא הספקנו לציין פה, ועדיין לא מאוחר, בישיבה נפרדת, את העובדה שתוכנית נעל"ה הגיעה לשנתה ה-30. ולאו מילתא זוטרתא. זו כבר עובדה שיש לה ערך בארץ ובמערכת החינוך.

אנחנו עוסקים במשרד הקליטה. מבחינתי, אציין שתוכנית נעל"ה עובדת בשיתוף פעולה מצוין עם משרד הקליטה בכל הרמות. החל משלב עידוד העלייה באמצעות הרחבת המנדט של חברת "אופק ישראלי" לעסוק בגילאי תיכון, וכן הלאה בסיוע לתלמידי נעל"ה שמחליטים להישאר בארץ ולהקים פה משפחות או להביא את משפחותיהם איתם. אני רוצה לציין את התרומה שלנו בהקשר של מלחמת רוסיה-אוקראינה, וגם להצביע על בעייתיות מסוימת שקשורה בה. אנחנו התבקשנו וקלטנו לתוך נעל"ה באמצע שנת הלימודים כ-350 ילדים. רובם באו לפה לבד, וחלקם עם שקיות ניילון ביד. יושבת לימיני מורן, מנהלת אחד מכפרי הנוער שלנו ברמת הדסה. הם ממש קלטו ילדים כמו שהיה פעם. מה שנקרא: קליטה בזמן מלחמה. חלק מהילדים האלה באו לכאן עם בן משפחה. בדרך כלל, אימא. הרבה פעמים עם דודה או משהו אחר. זה היה פתרון מצוין לילדים שבאים לארץ בגיל ההתבגרות לבד או עם משפחה. היכולת שלהם להשתלב בתוך מערכת החינוך בגיל הזה, לא אגיד שהיא מועדת לכישלון, אבל היא מאוד מאוד בעייתית. משרד החינוך אפשר לקלוט בכיתות נעל"ה גם ילדים שהוריהם עלו או שהאימא שלהם עלתה. הכנסנו אלינו את הילדים האלה בלי שום מיון והכנה. נדמה לי ששי הזכיר שרבים מהעולים מגיעים מבלי שזה היה בתוכנית שלהם. אותו דבר חל על הילדים. ילדים מוצאים עצמם פתאום במדינה אחרת ובצורך ללמוד שפה אחרת, מבלי שהם תכננו דבר כזה, וזה מביא איתו לא מעט התמודדויות.

צוין פה הפקק בנתיב והילדים האלה הם אחד הקורבנות שלו. הם כאילו האחרונים בשרשרת. חלק מהילדים הגיעו לפה ללא דרכונים. כולם עברו GO ולכן הם פה, אבל כרגע כדי להאריך את שהותם בארץ וכדי לאפשר להם לצאת לבקר את ההורים שלהם במדינה שלישית, הם הופכים לאסירי ציון בישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת סובה, בבקשה.

תודה רבה, חברי היושב-ראש עודד פורר. אני מצטרף לברכות. אני מברך אותך גם על הדיון הזה ועל ניהול הוועדה. מספיק להיכנס לקבוצות טלגרם של עולים חדשים מרוסיה וגם של אלו שמחכים לשינוי מעמד, בשביל להבין באיזה עומק האנשים האלה נמצאים מבחינת הבעיות. ראשית, כשאין לך תעודות זהות אף אחד לא מדבר איתך. אף אחד לא מתייחס אליך, ולא משכיר לך דירה. שמעתי מדגנית לגבי My Visit. אני ניסיתי להיכנס ל-My Visit ללא תעודת זהות, ואני לא מצליח להבין. אני לא יודע איך אני עושה את זה.

צריך מספר מזהה. כל - - - מקבל.

מספר מזהה שהוא דומה לתעודת זהות? אנשים לא מבינים את זה. הם אומרים: אנחנו לא מצליחים להבין איך אנחנו נכנסים בלי המספר הזה. כבר טוב שאני שומע פה פתרון. אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אלקין. זו תהיה בעיה קשה מאוד לעשרות אלפי אנשים שנשארים ביום אחד בלי מענק ההסתגלות הזה שהוא בשווי 3,000 שקל למשפחה. חברים, גם כך מחירי השכירות הם בשמיים. זה כסף שנותן להם לפחות בשנה הראשונה קצת סיוע. כי בשנה הראשונה מאז שאתה מקבל תעודות עולה, מגיעה לך הנחה גם בתשלומי הארנונה. אבל אתם צריכים להבין שעשרות אלפי אנשים כרגע פשוט נכנסים לאתרי החדשות ורואים אם יש ידיעה על כך שהממשלה האריכה את מענק ההסתגלות. אנחנו צריכים לשקול להחיל את המודל של מתן אשרת עולה במדינות הסמוכות לרוסיה כי המלחמה כנראה לא הולכת להסתיים בחודשים הקרובים, ואני אומר זאת בזהירות רבה. אנחנו שומעים כל מיני פרסומים על סגירת גבולות ועל גיוס נוסף. זה גורם להרבה הרבה אנשים לשקול להגיע לישראל ולממש את זכותם לעלות, ואנחנו צריכים להיערך לכך כפי שהממשלה נערכה לפני עשרה חודשים. אני חושב שנעשו הרבה פעולות שבזכותן הרבה אנשים נקלטו ומצאו עצמם כבר בכלכלה ובחברה הישראלית. אני חושב שהוועדה צריכה לעקוב אחרי הדברים האלה.

תודה רבה. אלוירה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ראשית, אני רוצה לברך על הכינוס המאוד מאוד חשוב ומשמעותי הזה. ברכות על התפקיד. אני רוצה להתייחס מהפן של הרשויות המקומיות. אנחנו כרשות מקומית מתמודדים עם מספר אתגרים בקליטת עלייה, אם זה תקנים של פרויקטורים, ואם זה העמסה כלכלית על הרשויות המקומיות. הממשלה לא בדיוק יודעת לתת מענה. אני מדברת על אולפנים, בעיקר לילדים. זה אתגר מאוד מאוד גדול. סל השעות שמקבלים ממשרד החינוך הוא לא מספיק. הילדים נמצאים במשבר. הם נמצאים בכיתות והם נאלצים להיעזר בילדים שדוברים שתי שפות. זו שרשרת שגוררת גם את הילדים שנמצאים בכיתות, ואני מדברת על ותיקים או צברים שמדברים את השפה הרוסית. יהיו פה השלכות מאוד מאוד רציניות. אני מדברת על דירות קלט, על ציוד בסיסי. כאמור, העלייה הזו היא לא מתוכננת. אנשים מגיעים לפעמים עם תיק גב של 8 ק"ג ואין בו כלום. אנחנו מתמודדים עם רכישת ציוד בסיסי, עם אכלוס של אותם העולים בדירות קלט, שהממשלה לא מתקצבת והרשות חייבת להיכנס לנעליים. זה מאוד מאוד מכביד, במיוחד על רשויות שמצב הסוציו-אקונומי שלהם הוא 4 - 5.

תודה. לגבי הרשויות המקומיות – בזמנו כינסנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל קבינט נגב-גליל בנושא עלייה וקליטה לנגב ולגליל. תקצבנו יחד עם משרד העלייה והקליטה 22 מיליון שקלים לטובת רשויות מקומיות בנגב ובגליל. אולי יש פה כמה רשויות מהנגב והגליל שיוכלו להתייחס לזה. אני רואה את ראש עיריית מעלות כאן. התקצוב הזה נתן אספקט משמעותי. אבל הממשלה תצטרך להתייחס לזה ברמת כלל מדינת ישראל. גם ראינו לאן העולים הגיעו מבחינת מספרים. בסופו של דבר, רוב העולים הגיעו דווקא לערים שהן במרכז הארץ, וצריך לסייע כאן.

חבר הכנסת טל, בבקשה. מוותר. חבר הכנסת לשעבר ליפמן, בבקשה.

תודה רבה וברכות ליושב-ראש. אנחנו ציפינו ליום הזה כבר שנתיים, ואנחנו מאוד שמחים שאתה בתפקיד. אני פה כמנכ"ל יד לעולים. נמצאים פה גם הצוות: חיים אילה ואשר. אנחנו בפעילות שנה וחצי ויש לנו פניות מעשרות אלפי עולים מכל העולם שצריכים עזרה גם בתהליך העלייה וגם בקליטה, כולל צוות דוברי רוסית ואוקראינית. עשינו המון בתחום הזה. אני רוצה להודות לארגונים ולארגוני הממשלה שמשתפים פעולה איתנו. חשוב לציין שהירידה בעלייה מכל העולם היא לא בגלל חוסר עידוד עלייה, ואני גם ראיתי בהסכם הקואליציוני תקציבים לעידוד עלייה, אלא היא בגלל בעיות ואתגרים וקשיים בקליטה. יש לנו רשימה של נושאים מכל העולים שפונים אלינו. כולי תקווה שנוכל לעבוד דרך הוועדה על רפורמות, על שינויים במדיניות ועל חקיקה, על מנת לשפר את המצב פה בארץ כדי שהעולים שכבר פה יוכלו להצליח בקליטה שלהם. דווקא זה יעודד יותר עלייה מכל העולם. אנחנו כמובן נשב עם כבוד היושב-ראש. כבר דיברנו על הבעיות באולפנים ועל בעיות בתעסוקה, וישנם נושאים אחרים.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. קודם כול, סליחה על האיחור. אני יושב-ראש ועדה במקום אחר.

חברי הכנסת פה עוברים בין הוועדות, הם לא מאחרים. אין צורך להתנצל. יש כמה דיונים במקביל.

נגיד את הדברים כהווייתם: איחרנו אבל הייתה לזה סיבה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות: ראשית, כיו"ר ועדת החינוך, נושא האולפנים.

אנחנו נקיים דיון בנושא האולפנים כבר בשבוע הבא. אני אשמח שתיקח בו חלק.

יפה מאוד. אנחנו כנראה מתכוונים לדבר בוועדת החינוך על שכר מורי האולפן אז אולי נעשה ועדה משותפת. אנחנו נדבר על זה.

בסוף זו הסוגיה.

נתאם ועדה משותפת.

אני רוצה, קודם כול, לברך את עובדי המשרד ואת השרה היוצאת על העבודה הנהדרת שנעשתה בקליטתם של עשרות אלפי עולים בשנה האחרונה, למרות שהוועדה הזו, לצערי, לא נפתחה. אני חושב שהיה מקום לפתוח, אבל לא זה המקום להאריך בכך. קודם כול, אני שמח. אני חושב שזו אחת הוועדות החשובות בכנסת, כפי שאמרת בישיבת הפתיחה של הוועדה בשבוע שעבר. אם יש ועדה ציונית בכנסת אז זו הוועדה הזו. לכן, אני חושב שאין פה קואליציה ואופוזיציה. אנחנו צריכים יחד להוביל את הסיפור הזה ולדאוג לעולים. וכמו שאמר חבר הכנסת לשעבר, אני רואה שיש המון כסף בעידוד עלייה. אני חושב שצריך באמת למקד ולראות איך אנחנו מקדמים באמת תוכניות עם אסטרטגיה, תוכניות רב שנתיות, בתעסוקה, בחינוך ובדיור לקליטת עולים בישראל. אני מקווה שנצליח לקדם זאת מול משרד הקליטה.

לגבי דיור – יש איזשהו החזר דיור שפרוס כרגע על חמש שנים. ביקשנו גם בכנסת ה-23 וגם בכנסת ה-24 לצמצם את הסיפור הזה לשנה הראשונה. אין לזה השלכות תקציביות מעבר למאזן השנתי של המשרד. אני חושב שברצון טוב אפשר לקדם את זה של השר ומנכ"ל המשרד, וגם של שר השיכון. וכבר התחלתי מגעים מול שר השיכון כדי להוביל באמת את הדבר הזה. אני חושב שאין סיבה ואין לכך שום אפקטיביות שעולה אחרי חמש שנים מקבל החזר של 90 שקל בחודש, כשאתה יכול לתת לו את הפול הראשוני עם מסה של אולפנים. להוביל את הדבר הזה בצורה מסודרת בשנה הראשונה כדי באמת להוביל להצלחה.

חד משמעית, אנחנו גם על זה נעשה.

יהיו לנו עוד הרבה נושאים לדבר עליהם. שוב, אני מברך אותך על כינוס הוועדה.

תודה רבה. אלי נכט, בבקשה.

יום טוב לכולם. אני מאוד מאוד שמח על כינוס הוועדה, ואני מאוד מאוד שמח שעודד עומד בראשה, וגם כל הגורמים החשובים שפועלים בעניין. יש לי הרבה מה להגיד, אבל אעשה זאת בקצרה. אני התחלתי את ההליך שלי עם העלייה יחד עם יושב-ראש הסוכנות דאז. נסענו לאוקראינה. אחרי זה עם שר התפוצות. ראינו מה קורה גם בפולין. עסקנו המון בתחום הזה. יש מספר עניינים שמאוד מאוד חשוב לציין אותם: ראשית, עודד, יש תוכניות לעלייה שנמצאות בסכנת סגירה ומגרשים אותם. למשל, מסע אופק פמילי. זו תוכנית שפועלת עשרים שנה, ואצלנו באשדוד שלוש שנים. מדובר במשפחות איכותיות צעירות שרוצות להגיע. הן עוברות מספר חודשים, ואחרי זה נקלטות בדרך כלל בערים. זה עוד סוג של קליטה. הנקודה השנייה שחשוב מאוד מאוד לציין זה כל נושא הבירוקרטיה, ודובר על כך המון. אני רוצה לחדד מספר דברים. זה לא עניין כרגע של להפנות אצבעות כלפי מישהו. אם אדם מגיע באופן נורמלי, אולי תוך שבעה-שמונה חודשים הוא מקבל תעודת זהות. לא תוך חודשיים. אלו התאריכים האמיתיים. לא לספר סיפורים. לא חודשיים, לא כלום. ואם תרצו, ברשותך ארשום לך כמה זמן הדבר הזה נמצא בכל תחנה. במשך שבעה-שמונה חודשים אדם צריך לחיות. ועכשיו עוצרים לו את המענקים, שגם איתם אי אפשר לחיות.

אני לא קופצת, אבל זה פשוט לא נכון.

אספר לך אחרי זה. אנחנו קולטים מאות ואלפים כאלה. אל תגידי: לא נכון.

זה לא שבעה חודשים.

אבל לא רק את במערכת.

אבל עד תעודת זהות. מה שחשוב זה נקודת תעודת הזהות. זה לא שבעה חודשים.

ברשותך, לא הפרעתי לך. יש לי הרבה מה להעיר, אבל הקשבתי. אדם נמצא בארץ והוא צריך לחכות חודשיים. את יודעת מה? חודשיים, לא שבעה חודשים. הוא צריך לחיות ממשהו. הוא מגיע לבנק אבל לא פותחים לו חשבון בנק. אם כבר פותחים לו חשבון בנק, לא נותנים לו להעביר כסף. אם נותנים לו להעביר כסף, לא נותנים לו צ'קים. צריך להבין את המהלך שאדם עובר כשהוא מגיע לשכירות. אנחנו מדברים פה במאקרו, אבל במיקרו האדם לא יכול לשכור דירה, לא יכול למצוא מגורים, לא יכול למצוא כסף להתקיים במדינה, וזו הבעיה. וגם כשהוא מחכה. זה גורם לזה שאנשים בסוף מצביעים ברגליים ועוזבים את המדינה. ואז באים כל מיני פוליטיקאים, עיתונאים, ומספרים לנו שאותם אנשים הגיעו רק בשביל הדרכון ותעודת הזהות ושהם מנצלים אותנו כאשר אין שום ניצול. גברתי המנכ"לית, אי אפשר לנצל את משרד הקליטה כשהאדם אפילו לא נמצא פיזית בישראל. אי אפשר למשוך כספים, אין שום ניצול. הוא עוזב כי הוא פשוט לא יכול להתקיים. כפי שנאמר פה, הבעיה היא בקליטה.

אני רק רוצה לסכם. לפני שעושים שיימינג לעלייה, נתיב יחד עם משרד הפנים עשו דבר נהדר בנושא המרכזים המהירים האלה. אסור לסגור אותם. שמעתי קולות של כל מיני אנשים שנכנסו כרגע לתפקידים בממשלה לצמצם את אותם מרכזים. אסור לתת לדבר הזה לקרות. כמו כן, צריך לטפל בנושא שמאפשר לאנשים להתקיים, גם אם יש תור ארוך, כל עוד הם נמצאים כאן. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ביסמוט.

כמובן אחרי כל הברכות שמגיעות לוועדה הזו ולך, כבוד היושב-ראש, אגיע לעיקר. אני והדובר הקודם לא מתואמים. למדתי משהו פה הבוקר על ה-GO /NO GO. דווקא אותי מסקרן עניין ה-Go Back. יש לנו GO /NO GO, ויש Go Back, לצערנו הרב. יש גם כאלה שלא נשארים. אתה אמרת כעת שייתכן שזה בגלל בעיות בירוקרטיות ובגלל זה שאנחנו לא מקילים, ובגלל בעיות בחיי היום יום ברמת המיקרו ולא ברמת המאקרו, ושכולנו רוצים שיגיעו לכאן כמה שיותר ולהקל כמה שיותר. אני מקווה שהוועדה שלנו תהיה כמה שיותר ארוכה, ומאוד מעניין אותי לדעת מה הסיבות האמיתיות לכך שאנשים חוזרים אחורה. צריך לראות אם באמת המדינה פה יכולה לעשות יותר כדי לתקן. אולי יש סיבות אחרות שחשוב מאוד לדעת אותן.

אני רואה את הנתונים כאן, וזה גם מתחבר ל- Go Back. המספרים הם באמת מרשימים בשנה – 57,000. אבל הפוטנציאל הוא עצום, ואתה מסכים איתי. אני מאוד אשמח שבאחת הישיבות נבין מדוע. כלומר, האם שם לא כול כך גרוע כמו שאומרים, או שמא פה לא כול כך קל כמו שאנחנו סבורים?

לפעמים זה שני הדברים יחד.

יכול להיות. הכי קל למחוא כפיים ולברך על עבודתנו, אבל אני חושב שהמספרים יכולים להיות טובים בהרבה. כמובן שאני מתנצל. אנחנו חברים פה בכמה ועדות במקביל. תודה לכל אחד ואחת שיושב כאן. איזה כיף לכם. זו זכות לעמול בדבר הזה. אני בכמה ועדות. אם יש ועדה שמתנהלת בנינוחות, למרות שהיא מקצועית מאוד ומגשימה הרבה מאוד הישגים, אז זו הוועדה הזו. זה קצת מחבר בינינו, זו המטרה שלשמה אנחנו כאן.

לפני שנהייתי חבר כנסת, הייתי עיתונאי, כולל עורך עיתון. אני חושב שמכל הדברים שעשיתי בחיים שלי בעיתונות, ועשיתי הרבה, זה היה כיסוי מבצע שלמה במשך 40 יום שם, וזה היה במאי 1991. זה לראות את ההרקולסים ואת הטייסים. אנחנו עוד לפני שברית המועצות מתפרקת, זה היה בדצמבר. אחד הדברים המדהימים היה לראות טייסים סובייטים מוחאים כפיים לטייסים הישראלים שמביאים עולים לארץ. לכן, איזה כיף לכל אחד ואחת מכם. אני עשיתי את זה חודש בחיי, אתם עושים את זה כל בוקר. צריך באמת למחוא לכם כפיים. תודה רבה.

תודה רבה. ארקדי פומרנץ, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ארקדי פומרנץ, ראש עיריית מעלות-תרשיחא. ראשית, אני באמת שמח שהוועדה, ברוך השם, מתקיימת. מזמן כבר לא היינו כאן. אני שמח גם לראות כאן המון המון משרדים. אני לא אגע בהרבה נושאים שכבר עלו כאן. חשוב לי להגיד כמה דברים על רשויות פריפריאליות. אני מסכים עם ידידי וחברי אלי שמרכזים לקליטת עלייה הם מאוד חשובים. אני לא רוצה שנדבר על מרכז לקליטה עלייה בפורמט שהיה פעם, כשזה היה נראה כמו איזה מעברה. אני אביא דוגמה ממעלות-תרשיחא. יש לנו קריית חינוך, למשל. לפני כשנה דיברנו גם עם משדר הבינוי והשיכון וגם עם הסוכנות היהודית. אני שמח שהסוכנות היהודית היא פרטנר מדהים בעניין זה ושהם כן מוכנים להכשיר בניינים לטובת קליטת עלייה. לדעתי, צריך כאן שיתוף פעולה גם של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, כדי שנוכל לעשות סוג של מרכז לעולים שהוא מושך ומזמין.

הייתי רוצה להעלות כמה נקודות, שאולי לא קשורות כרגע לוועדה, אבל הן חשובות בכלל לכל משרד הקליטה והעלייה: ראשית, רגולציה. אני מדבר בכובע של ראש רשות. כשאני בונה את התקציב, אני תמיד צריך לקחת סיכון שבשנה הבאה פרויקט כזה או אחר ימשיך להתקיים. ברגע שפרויקט מסוים לא מאושר כי הגיעו פחות אליי עולים לעיר, למשל, אני מוצא את עצמי עם חור בתקציב שאותו צריך למלא. אני רוצה לבקש שתחשבו על זה שתקציב משרד הקליטה ייתן כסף, לא בדיעבד, על הפרויקטים אלא יגיד לנו איזה פרויקט מגיע לעיר קדימה כדי שאנחנו ברשויות נוכל להיות מתוקצבים כמו שצריך.

יש ערים איתנות ויש ערים שהן פחות איתנות. יש דיור שאפשר לקלוט בו עלייה. יש הרבה רשויות, גם בגליל ובצפון, שאין להן בעיה ויש להשכרה או לכל מיני דברים כאלה. לנו אין. חשוב מאוד לגרום לעולה שמגיע לארץ לרצות להגיע לגליל ולנגב. אני חושב שהרבה מהיושבים כאן ישמחו שאנחנו נוכל לייהד את הגליל והנגב, שמהם יש היום בריחה.

יש פה איזושהי הצעה שפעם הייתה. אני מדבר על הגליל אבל יש כאלה שבטח יגידו גם לנגב. עולה שמגיע לארץ יוכל לקבל הטבה נוספת כשהוא יגיע לגליל. גם מפעל לקליטת עלייה בגליל. כך נוכל גם לפתח את הפריפריה בגליל וגם מפעלים יוכלו לקבל עובדים חדשים וטובים. תודה רבה לכולם. נשמח להשתתף בוועדות האלה בתדירות יתר גבוהה.

תודה רבה. בהקשר הזה אני אגיד למשרד העלייה והקליטה, שמתקצב את הרשויות באמצעות נוהל תמיכות: תשתמשו גם בקולות קוראים כמו שעושים במשרד לפיתוח נגב-גליל. קול קורא מאפשר לתת תקציב קדימה. ואז יש פרויקט והרשות יודעת שהיא קיבלה עליו תקציב והיא יוצאת לדרך. אני מכיר את הבעיות הבירוקרטיות במשרד הקליטה.

יאיר, בבקשה.

תודה. יאיר סמוליאנוב, מנהל תחום קליטת עלייה בעמותת "לובי המיליון", שהיא עמותה שפועלת בשנתיים האחרונות למען ישראלים דוברי רוסית בישראל מול מקבלי ההחלטות. אני מצטרף לכל ברכות גם על הוועדה, ואני מאחל לך הצלחה בתפקידך החשוב כיושב-ראש הוועדה.

אני אדבר ממש בקצרה כי אני בטוח שאחרי שנסיים את האירוע החגיגי הזה נגיע כאן לוועדות נוספות, ואולי גם לוועדה משותפת עם ועדת החינוך, כפי שדיברתם. לפני חודש עשינו בלובי מחקר על העולים החדשים. נשמח לשלוח את המחקר למי שירצה, וגם להציג אותו בוועדה כאן במפגשים אחרים. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות ספציפיות במחקר הזה: ראשית, 83% מהעולים החדשים שהגיעו מפברואר האחרון מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, העידו שיש להם כאן משפחה וחברים קרובים. הדבר הזה מסמן המון על השייכות שלהם. גם לסיבה שהם בחרו לעלות, בין היתר. וגם דיברנו כאן על מגורים ועל הנגב והגליל. מן הסתם אנשים רוצים לעלות למקומות בהם יש להם חברים, משפחה וכד'. הנתון השני הוא חשוב לא פחות. 92% מהאנשים שנשאלו בסקר, שנעשה יחד עם אוניברסיטת בר אילן ומכון מדגם, אמרו שהם רואים בישראל את הבית הלאומי שלהם להמשך חייהם. 45% מהם אמרו שיש כוכבית קטנה והיא קשורה לשאלה עד כמה הקליטה שלהם בישראל תהיה טובה ויעילה.

אנחנו מדברים ומברכים המון על המספרים הגדולים של העולים, וזה מאוד משמח. יש לי משפחה רחוקה שעלתה, וחברים שהגיעו. זה באמת מאוד מרגש ומשמח לחגוג יחד את הנובי גוד עם משפחה רחוקה. אבל אני חייב להגיד שאנחנו מדברים המון על זה שעולה בישראל הוא לא עולה רק אחרי חצי שנה או שנה אלא הוא עולה במשך 10 - 12 שנים, בהתאם להטבות והזכאויות שיש לו. צריך לזכור גם את הדברים האלה. צריך לדבר על העולה לא רק בחצי השנה הראשונה אלא גם מה קורה איתו בשנה-שנתיים שאחרי. דיברו פה על האולפנים. יש את סוגיית הבנקים, יש את העניין הזה שילדים מגיעים לבתי הספר ומקבלים שעות מאוד מצומצמות בכיתות, יש את סוגיית התעסוקה. הרבה מהעולים שמגיעים הם אקדמאים אבל הם לא מצליחים תעסוקה. אני אומר את זה כי חשוב לשים דגש על זה שאנחנו אוהבים לדבר, ודיברנו פה הרבה, על סוגיית GO /NO GO ועל מה קורה עד שהוא מקבל את תעודת הזהות וכד'. צריך לזכור שגם שנה-שנתיים-שלוש יש לנו עדיין קשיי שפה. הוא עדיין צריך הנגשה שפתית כלשהי, יש לו עדיין בעיות נפשיות, חרדה וכד'. תודה רבה.

תודה רבה. שי פלבר, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדבריו של ראש עיריית מעלות. אנחנו רואים ביקוש אדיר של משפחות צעירות וצעירים לקליטה בארץ ואין לנו מספיק מסגרות. איתרנו במעלות את קריית החינוך. הבאנו אומדן שיפוץ – 18 מיליון שקל. אנחנו כסוכנות היינו מוכנים להעמיד 5 מיליון שקל לטובת העניין הזה. אשמח אם המשרדים הנוספים יתגייסו יחד איתנו. זו הזדמנת נהדרת לקליטה עלייה ולחיזוק הפריפריה.

זה בדיוק מה שאמרתי. תודה לסוכנות היהודית. ובעזרת השם, אם תהיה פה עזרה של שיכון ובינוי ואוצר, אנחנו באמת נוכל להפריח.

תודה רבה. אריאל קנדל, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, שאלת על בריטניה ועל הפוטנציאל. המספרים לכאורה נמוכים גם ממערב אירופה. דיברו פה על יוקר המחיה ועל הפוטנציאל. אני מציע שנעשה פה דיון דחוף גם על הפוטנציאל. עודד, לא בטוח שאתה יודע. אבל בקורונה הגיעו לסוכנות היהודית כ-10,000 ראשי בת אב בצרפת שרצו לעשות עלייה, ובסוף הם לא כול כך באו. השאלה היא למה.

אני גם מציע לעשות שינוי פרדיגמה. כל הזמן מדברים פה על עידוד עלייה. אני חושב שהכלים להצגת הדברים קיימים, אם זה במשרד, בסוכנות ובאופק. אבל בעיניי זה לא נקרא עידוד עלייה. זה מה שנקרא: החנות מוכנה, אבל השאלה היא מה יש על המדפים. אולי כדאי להכניס פה איזה אלמנט חדש של תמריצים או אלמנטים של קליטה כדי שכל הפוטנציאל הזה לא ייעלם לנו. אני באמת מבקש שבקרוב יהיה דיון על הפוטנציאל של כל היהודים בעולם שרוצים לבוא אבל לא באים כנראה בגלל שהם פשוט לא יכולים להגיע לפה.

תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. קודם כול, אני מברכת אותך, עודד, על תפקידך כיושב-ראש הוועדה. אני גם מברכת על פתיחת פעילות הוועדה. חיכינו לזה כמעט שנתיים. שיהיה בשעה טובה.

תודה רבה.

אני מכירה יותר ממחצית הנוכחים מפעילות קודמת. אני שמחה מאוד שיש כאן נציגים מרשויות מקומיות שקולטות עולות בערים, ביישובים, בקליטה ישירה, וגם במסגרת תוכניות, וגם תוכניות של הסוכנות היהודית. ברכות לכולם.

אני כן רוצה לבקש, גם מהמשרד וגם מהוועדה, לחזק את הרשויות המקומיות, את העובדים והיועצים שמלווים את העולים, ולתת להם הכשרה נוספת. אני מקבלת פניות מעולים מיישובים שונים מרחבי הארץ. אני רואה שיש רשויות שכן מעניקות לעולים מידע רב למיצוי זכויות מלא וליווי, והן יכולות להוות דוגמה ומופת איך צריך ללוות, אבל יש רשויות שפחות מצליחות עם הדבר הזה כי היועצים הם פחות מוכשרים והם לא מקבלים הכשרה בליווי עולים. לא כל אדם טוב בעל אזרחות ישראלית יודע ללוות עולים. יש לתת למלווים כלים מקצועיים. ליווי עולים הוא באמת מקצוע. בנוסף, דברו כאן קודם על ההמתנה ארוכה לאולפני עברית. זו בעיה מוכרת. ידוע לי שיהיה דיון.

כן, אנחנו נקיים על זה דיון נפרד.

בעיה נוספת נוגעת לכך שאנשים מקבלים סל קליטה רק במשך שישה חודשים ראשונים בארץ. במידה והם לא מסיימים את לימודי העברית תוך חצי שנה, אין להם עדיין שפה וכלים. הם אחרי שישה חודשים מתחילים לקבל דמי הבטחת הכנסה ממשרד הקליטה. עד 12 חודשים. הסכום הזה של קצבה שהם מקבלים ממשרד הקליטה הוא אפילו הרבה יותר נמוך מהבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי. אי אפשר להתקיים בכבוד, ולהתקיים בכלל, מהכסף הזה ומדמי הקיום. הסיוע המזערי בשכר הדירה לא מכסה את הוצאות המשפחות. עולים חדשים נאלצים לוותר על לימודי עברית וללכת לעבוד כדי שיהיו להם אמצעים לקיום. אני מבקשת לקחת את זה בחשבון. אני גם מתכוונת להגיש הצעת חוק בנושא.

תודה רבה. מרינה פיסצנקר, מנהלת מחלקת קליטה באשקלון, בבקשה.

שלום, חברים. קודם כול, אני רוצה לברך ולהצטרף לכל הברכות על חזרתנו לוועדה החשובה הזו, ולך, חבר הכנסת עודד פורר, באופן אישי.

תודה רבה.

נאמרו כבר הרבה ולכן אקצר. אני רוצה לדבר על שני דברים: קודם כול, משרד הפנים. אנחנו הצלחנו לפתור את בעיית תעודת הזהות הראשונה. זה באמת עובד היום כמו שעון. אחת לשבוע עולים חדשים מתקבלים. באמת המון תודה לכם על הגיוס הזה. כל מי שיש לו מקרים קצת יותר מורכבים והם נאלצים לחכות לתור למחלקת אשרות, זה לוקח המון זמן. עד חודשיים. הילדים לא נמצאים במסגרות. חלק מהילדים אפילו לא מקבלים טיפול רפואי במקרה הצורך. אנחנו מאוד מאוד נשמח אם אפשר יהיה לזרז את העניין הזה, ובטח כל הרשויות יצטרפו לכך.

שנית, אני רוצה להתייחס לסגירת כל התוכניות המקצועיות שהיו באשקלון, החל מתוכניות ההייטק וכלה בתוכניות אחיות. יש לנו באשקלון בית ספר לאחיות שהוא אחד מהטובים בארץ, ואנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר. אולי הפתרון הזה הוא הכשרת מבנים אחרים לטובת מרכזי קליטה, ולמרכז קליטה באשקלון בפרט. תודה רבה.

זה לא נסגר, זה פשוט עבר למקומות אחרים.

תודה רבה. ד"ר מורן בצר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש הוועדה, אני מצטרפת לכל הברכות שנאמרו פה. כנציגת פורום כפרי הנוער, אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לנו להציג את המצב בכפרים. כפרי הנוער השנה, בעיקר בפברואר, כשקלטנו את החברים והחברות הצעירים מאוקראינה, מתגייסים מאז ומתמיד לצד המדינה ונקראים לדגל בכל פעם שקוראים לנו. רק בשנה האחרונה, בשיתוף פעולה ובארגון של מינהלת נעל"ה היקרה, הסוכנות, משרד החינוך, ובכלל המדינה, קלטנו נערים ונערות שנמלטו מאימי המלחמה. זה הרגע להודות לכולם פה על הסיוע, גם אם הזמני והחד פעמי, בכל הצרכים הרגשיים. מדובר בנוער שחווה טראומה. וכמו שאמרו פה לפניי, אי אפשר להסתפק רק בתמיכה חד פעמית כי הטראומה והפוסט טראומה ממשיכים.

חברים רבים פה ציינו את הבעיה בקליטה, לא בעלייה. חשוב לי לספר שבכפרי הנוער, בקרב חניכי ובוגר נעל"ה, וגם אחרים מצרפת, אתיופיה וכד', אנחנו עומדים בהצלחה מאוד גדולה במספר הנשארים בארץ. אני יכולה לתת דוגמה מהכפר רמת הדסה, אותו אני מנהלת. בשנתיים האחרונות 100% מבוגרנו בוחרים להישאר במדינת ישראל. חלקם מביאים את המשפחות שלהם לחיות במדינה. מה שנעשה בכפרי הנוער הוא דבר ציוני ומרשים לטובת המדינה.

כדי להמשיך ולהצליח במשימה הלאומית הזו, אנו זקוקים למשאבים. אני יודעת שאתה, אדוני היושב-ראש, מכיר אותנו מקרוב, ותודה על כך. אני מקווה מאוד שהמדינה תמשיך ותתמוך בכפרי הנוער, ותאפשר לנו את העשייה הציונית הזו. תודה.

תודה רבה. אליהו שאול, מועצת ארגונים עולים, בבקשה.

מועצת ארגוני עולים מאגדת 19 ארגוני עולים, בעיקר התאחדויות עולים, אשר מטפלים ועוזרים לקליטת העולים, בעיקר קליטה חברתית, אינסטרומנטלית, בשפתם ותרבותם. יש פה דיון מאוד מעניין, ואני מברך את היושב-ראש, שהוא באמת איש מקצוע שיודע ומכיר את נושא העלייה. יש חברי כנסת מכובדים שבהחלט מכירים ומציגים את בעיות הקליטה מרוסיה, אוקראינה וכל האזור הזה. לא צריך לשכוח שיש עולים שמגיעים גם מתפוצות אחרות. אני מברך את המנכ"לית שהזכירה גם את המספרים והנתונים של העליות האחרות. גם ארגנטינה בתקופה האחרונה. אנחנו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ואנחנו מכירים את הנתונים. יש פה מאמץ ענק לקליטת עולים מרוסיה ואוקראינה, אבל שוכחים שלפעמים העלייה הזו לא רואה את החשיבות של העלייה האחרת. אני רק רוצה לתת את הדוגמה של משרד הפנים ותעודת זהות. פניתי לרשות האוכלוסין. ברגע שלא מקבלים תעודות זהות בשדה התעופה, אנשים שעברו את כל התהליך בסוכנות היהודית והגיעו עם אשרה צריכים להזמין תור ולהגיע ללשכות. זה לפעמים לוקח חודשיים-שלושה וארבעה חודשים, וזה תוקע אותם. אני מדבר עולים מהמערב. אנחנו מכירים מקרים של עולים מהמערב שהיו צריכים להזמין למשפחות רבות אוטובוס ואיתו להגיע לאילת כדי להשיג תעודת זהות. ולכן, הפנייה העיקרית היא לפתרון בנתב"ג לא רק לעולים מרוסיה אלא גם לעולי המערב.

משרד העלייה והקליטה, ארגוני העולים היו תמיד נשארים בסוף, גם בתקציב וגם בסיוע. כשיש דווקא תחומים שהם לא בפוקוס אז ארגון העולים הוא זה שהרבה פעמים מטפל. נצטרך לתת פה מענה גם לדברים האלה.

דני ווזנר, בבקשה.

תודה. דני ווזנר, פדרציות יהודיות בצפון אמריקה. קודם כול, אני כמובן מצטרף לברכות ליושב-ראש ולוועדה. חלפו שנתיים וכבר התגעגענו. כשמדובר בעלייה, במיוחד בזמן מלחמה, וגם על אחריות ליהדות התפוצות, אנחנו ביהדות צפון אמריקה רואים ומבינים שזה לא רק אחריות של מדינת ישראל אלא גם של יהדות העולם, ובעיקר יהדות צפון אמריקה. אנחנו לוקחים חלק ולוקחים אחריות. וכפי שאמר שי, רוב התקציב של הסוכנות בעניין הזה, ובכלל, בא מתרומות. החלק הגדול בעיקר מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. בנוסף למאות מיליונים שאנחנו מגייסים כל שנה, אנחנו מאז 24 בפברואר הצלחנו לגייס יותר מ-70 מיליון דולר רק לצורכיהם של הפליטים והעולים ושל העלייה של יהדות מרוסיה ואוקראינה. נמשיך לפעול בעניין. תודה.

תודה. אנחנו גם נקיים ביום רביעי דיון על משרד התפוצות, שגם עליו אמונה הוועדה הזו. שם נעסוק יותר בהרחבה גם בקשר הזה מול הקהילות.

לפני שאני סוגר את הדיון, האם יש מישהו מהרשויות המקומיות שרצה לדבר אולי ולא רשמתי אותו?

קודם כול, אני חושב שזה המקום, דווקא בדיון הראשון, להודות לכל עובדי ועובדות משרד העלייה והקליטה. יש יותר עובדות במשרד הזה מעובדים.

נכון, 80%.

זו באמת הייתה שנה מאוד מאוד מאתגרת לכם, וגם לשרה היוצאת. ישבנו יחד בקבינט עלייה וקליטה, עם השר לשעבר אלקין, ואני ושר האוצר. מדינת ישראל עמדה בפני אתגר מאוד לא סטנדרטי בשנה האחרונה, שמציב בפנינו אתגרים נוספים. ביניהם גם חיזוק מעמד העלייה במדינת ישראל וההבנה של החשיבות שלה בקרב שאר אזרחי ישראל. עבדתם באמת לילות כימים סביב השעון. בסך הכול, עם כל הבעיות, יש הרבה דברים טובים שאפשר להצביע עליהם, וצריך להגיד את זה. וכמובן גם לעובדי ועובדות הסוכנות היהודית. תמיד אמרתי שהם בסוף חלק מהזרוע הארוכה הזו של מדינת ישראל כדי לתת פתרונות. וגם כל שאר משרדי הממשלה כמו משרד הפנים. ואם לא אמרתי מישהו, אז שלא ייפגע. בסוף זה משימה לאומית, זה לא איזה ביזנס של משרד העלייה והקליטה בלבד. היה חשוב לי להגיד זאת בפתיח.

ראשית, אני מבקש להכין לי פנייה רשמית משותפת לשר העלייה והקליטה ולשר האוצר להמשיך את מענק העולים כבר בשנת 2023. במובנים האלה זו פנייה תקציבית. אני כבר אומר לדניאל, נציג אגף התקציבים. ביום שני בשבוע הבא נתחיל את הדיון עם מעקב על הנושא הזה, ותיכף אפרט את הנושאים הנוספים שעלו כאן בהקשר הזה. פנייה נוספת, שגם היא משותפת לשר העלייה והקליטה יחד עם שר הפנים, זה קיצור הליך הבדיקה מחודשיים לזמן קצר יותר.

אתה צריך גם נתיב, זה חלק משמעותי.

סגן השר אבי מעוז הוא זה שאחראי על נתיב עכשיו. יפה, יהיה מעניין. אבי מעוז עסק בעלייה וקליטה הרבה מאוד שנים. במובנים האלה, אנחנו נוציא לכם פנייה רשמית.

אם רוצים לתת תשובה של לא, אז אפשר לתת אותה מהר.

חודשיים זה לא סביר. זה לא נכון. אגב, זה גם מטיל בסופו של דבר על הממשלה עוד משימות ובעיות. כי האנשים האלה בסוף נופלים על מישהו. מישהו צריך לטפל בהם ולתת פה פתרונות. הפתרון הטוב ביותר הוא באמת לתת את האשרה. היעד שלנו הוא מחודשים לשבועיים. אפשר להגיע ליעד של שבועיים, צריך רק למצוא את הקונסטרוקציה המתאימה כדי לעשות את זה.

אני מבקש מהסוכנות היהודית להעביר לנו לשבוע הבא נתונים. שיהיה לכם שיתוף פעולה מלשכת האוכלוסין או ממשרד העלייה הקליטה. אני רוצה לדעת מרגע שהתחיל ה-GO /NO GO , כמה עולים קיבלו GO, וכמה השלימו את המהלך. במספרים, לא בערך.

בסדר גמור.

אגף תקציבים – כמו שאמרתי, זה המשך מתן מענק ההסתגלות. תוספת של 15 תקנים לרשות האוכלוסין כדי לתת את תעודות הזהות בנתב"ג. פה כבר מדובר בעולים במובנים האלה. והמשך ההגדלה של תקני קונסולים לנתיב לטובת עניין העלייה. אגב, כל זה קשור בבקשות שדיברתי קודם. אלו דברים שתצטרכו לתת עליהם מענה לפני אישור תקציב המדינה. זה בדיוק מה שמתאים לוועדת החריגים ולכל המנגנונים שהם מצאו כדי להתגבר על תקופות של תקציב המשכי.

רשות האוכלוסין, אנחנו מבקשים לקבל נתונים על המקרים שהוכרו על ידי נתיב וסורבו על ידי רשות האוכלוסין. גם אותו דבר: מספרים, משך טיפול, מה התקופות האלה.

משרד הרווחה, ביקשתי ממך נתונים לגבי הפליטים. כמה מהם נשארו פה מפברואר ולא יצאו. שיהיו לנו איזושהי חלוקה כדי לטייב את המספרים ולא שיהיו סתם מספרים. שוהים כאן על אשרת תייר – יכול להיות שחלק ששהו וחזרו.

וגם אם יש שיוך לקרובי משפחה. יש כאלה שהם לא זכאי עלייה אבל הם נניח דור רביעי. השאלה אם יש גם כאלה שמנסים לעבור. הם כרגע נמצאים כתייר כי אין להם מעמד, אבל עדיין נמצאים פה כי אין להם לאן לחזור כי יש מלחמה. שיעבירו נתונים כאלה, אם יש. זה חשוב. יש אנשים שהם מקרבה ראשונה אבל לא זכאי עלייה. לא התכוונתי ממשרד הרווחה, התכוונתי אם יש לרשות האוכלוסין דבר כזה. נניח מישהו נכנס לישראל ויש לו קרובי משפחה, אבל הוא לא זכאי כי הוא מדור רביעי, אז עדיין הוא יכול להיות פה במסגרת ה-90 יום. השאלה היא האם אפשר להאריך את זה כפי שעשו אז במלחמה לפליטים מאוקראינה. האריכו להם את הוויזה אוטומטית בכמה חודשים. אם יש דרגה ראשונה בארץ אז אולי להאריך להם את זה בכמה חודשים.

זה נושא שנעשה עליו דיון נפרד. לסיכום, בשבוע הבא נעשה ישיבת מעקב על זה. חבר הכנסת טייב, אנחנו צריכים לתאם את זה מולך, ברשותך. אני רוצה לעשות ישיבה משותפת בשבוע הבא של ועדת חינוך וועדת העלייה והקליטה רק על נושא האולפנים. המנהלות יתאמו זאת ביניהן.

סגור.

עודד, היה פה נתון אחד שפספסנו. אני רק רוצה לוודא. היה רשום במצגת של משרד הקליטה שיש 6,900 איש, אם אני לא טועה - - -

אלי, כל המצגות נמצאות באתר. אפשר יהיה לעבור עליהן. אם תרצה שאלות הבהרה - - -

לא הבהרה. יש 7,000 איש פה בארץ שמחכים לקבלת מעמד. האם זה נכון?

אתה מבין נכון.

זו האינדיקציה הכי טובה לכל מה שאנחנו מדברים כרגע.

תודה. אנחנו נתראה כאן ביום רביעי. בשעה 09:30 יהיה דיון על משרד התפוצות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.