פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



11
ועדת הכספים
03/01/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 23
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ג (03 בינואר 2023), שעה 11:00

קביעת נוהל עבודה לוועדת הכספים לעניין מינוי מנהלים כלליים לכנסת, לנשיא המדינה ולמבקר המדינה

חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
מיכל שיר סגמן

יוסף טייב
משה סולומון
צביקה פוגל

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

אודית קורינלדי סירקיס - היועצת המשפטית לנשיא המדינה, לשכת נשיא המדינה

שירה כהן - ממונה על הייעוץ המשפטי למנהל, לשכת נשיא המדינה

יואל הדר - יועץ משפטי למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

אביב סבג - לשכת יו"ר הכנסת

שלומית ארליך

טמיר כהן

רויטל יפרח



קביעת נוהל עבודה לוועדת הכספים לעניין מינוי מנהלים כלליים לכנסת, לנשיא המדינה ולמבקר המדינה

בוקר טוב. אני פותח את הדיון. היום יום שלישי, י' בטבת, צום י' בטבת התשפ"ג, 3 בינואר 2023.

יום י' בטבת זה אחד הצומות על חורבן הבית, חורבן בית המקדש, בו התחילו את המצור על ירושלים. הרבנות הראשית קבעה את היום הזה גם כיום הקדיש הכללי לנספים בשואה שמקום קבורתם לא ידוע וגם יום מותם. זה יום בעל משמעות גדולה לכול העם היהודי.

"רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבר לו האדם?/ כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם./ והווי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכאן של מצוות./ והווי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עברה כנגד הפסדה./ והסתכל בשלושה דברים, ואי אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין;" זה לעילוי נשמת הנספים בשואה.

אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא: קביעת נוהל עבודה לוועדת הכספים לעניין מינוי מנהלים כללים לכנסת, לנשיא המדינה ולמבקר המדינה.

אנחנו מגישים היום את הבקשה הזאת לנקיטת הנוהל לאחר שהיה בג"ץ אבל האמת שזה גם לפני הבג"ץ זה עלה כאן בעבר, בוועדת הכספים, שיש נוהל. גם היועצת המשפטית לכנסת, שגית, לא פעם דיברה והמליצה על העניין הזה ולכן, אנחנו רוצים לקבוע נוהל שיהיה מסודר וברור בדומה, פחות או יותר, כמו שיש בשאר משרדי הממשלה, שצריך להיות גם במקומות האלה – בכנסת, במבקר המדינה ובנשיא המדינה – זה חיבור של כולם וטוב שזה יהיה, זה ראוי שיהיה וגם שתהיה שקיפות.

לכן, אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הנוהל ולאחר מכן, נראה אם יש הערות.

"הצעה למינוי מועמד

1. הצעה למינוי מועמד למשרת מנכ"ל הכנסת, מנכ"ל לשכת נשיא המדינה ומנכ"ל משרד מבקר המדינה
תוגש לוועדת הכספים על ידי מי שהוסמך לכך לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן –

לגבי מנכ"ל לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה; לגבי מנכ"ל הכנסת – יו"ר הכנסת או מי
שמינה לכך; לגבי מנכ"ל משרד מבקר המדינה – מבקר המדינה או מי שמינה לכך.

2. ההצעה תכלול של שם המועמד, התפקיד אליו הוא מיועד, קורות החיים של המועמד, בצירוף שאלון
חתום על ידי המועמד, לאחר שמולאו כל פרטיו. כמו כן, יצורף מכתב ליו"ר ועדת הכספים אשר כולל
פירוט והנמקה לעניין התאמתו של המועמד לתפקיד.

3. ההצעה תוגש למזכירות ועדת הכספים, והיא תועבר לבדיקת הייעוץ המשפטי לכנסת או לוועדה, לפי
העניין.

ניגוד עניינים

4. לגבי מועמד למשרת מנכ"ל הכנסת – היועצת המשפטית לכנסת תבחן את קיומו של חשש לניגוד עניינים
ביחס למועמד למשרה נוכח ענייניו האישיים של המועמד, עיסוקיו הקודמים וכיוצב'.

5. לגבי מועמד למשרת מנכ"ל לשכת נשיא המדינה - -

תקריאי את זה כבר עם התיקון.

"לגבי מועמד למשרת מנכ"ל לשכת נשיא המדינה – הייעוץ המשפטי ללשכת נשיא המדינה יבחן את קיומו של החשש לניגוד עניינים של המועמד, עיסוקיו הקודמים וכיוצב'." זה שינוי מהנוסח שנמצא בפניכם. לגבי מועמד למשרת מנכ"ל מבקר המדינה – הייעוץ המשפטי למשרד מבקר המדינה יבחן, כאמור, את קיומו של החשש לניגוד עניינים.

אחרי שיח עם הלשכות של בית הנשיא ומבקר המדינה, הגענו למסקנה שנכון יותר שהבחינה הזאת תיעשה על-ידי המשרד של הגורם הממנה, וככול שיהיו להם הערות בעניין, הם יביאו אותן בפני ועדת הכספים שהיא ועדת השירות וגם הוועדה המחליטה.

"6. עמדת הייעוץ המשפטי כאמור בסעיפים 4 ו-5 - -

אני היועץ המשפטי של מבקר המדינה. רק לעשות התאמה שיהיה היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי - -

כן, כן, אין בעיה. "היועץ המשפטי" ו"היועצת המשפטית" נכתוב. אין בעיה. הכול ייעשה בהתאמה.

תודה.

- - "בעניין זה תובא בפני חברי ועדת הכספים בעל פה או בכתב".

מידע משמעתי או פלילי

7. הייעוץ המשפטי כאמור בסעיפים 4-6 יבדוק את הצהרתו של המועמד במסגרת השאלון, ובכלל זה יבדוק
אם התקיים לגביו אחד מאלה: התנהל או מתנהל נגדו הליך משמעתי לפי כל דין; תלוי ועומד נגדו כתב
אישום; מתנהלת נגדו חקירה אך טרם הוחלט על הגשת כתב אישום. כמו כן, הייעוץ המשפטי יבדוק
בהתאם לשאלון המועמד האם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה אחרת המעיבה על
אפשרות מינויו, האם למועמד "עבר פלילי" במובן הרחב לרבות לעניין מעשים המעוררים ספק בדבר
טוהר מידותיו.

הדיון בוועדת הכספים

8. מזכירות הוועדה תעביר לחברי הוועדה את כלל חומרי הרקע לדיון, ובכלל זה את ההצעה למינוי
המועמד, את קורות החיים, וכן את השאלון.

9. הדיון בהצעת המינוי ייקבע על סדר היום בתוך זמן סביר לאחר שחברי הוועדה קיבלו את הממסכים
לדיון.

10. בפתח הדיון בוועדה, מבקש המינוי או מי מטעמו (יו"ר הכנסת, נשיא המדינה או מבקר המדינה, לפי
העניין) - -

אפשר להוריד את הסוגריים.

אז אנחנו נוריד את הסוגריים. - - "יציג בפני חברי הוועדה את בקשתו. כמו כן, הוא יציין מדוע לדעתו ה מועמד מתאים וראוי לתפקיד, מהי הכשירות שלו למשרה, מה ניסיונו המקצועי והניהולי או ניסיון מיוחד אחר ביחס לתפקיד.

11. ככל שנמצא כי קיים חשש לניגוד עניינים או קיים מידע משמעתי או מידע פלילי, הייעוץ המשפטי יביא
את המידע בפני חברי הוועדה. אם קיים חשש לניגוד עניינים על חברי הוועדה - -

סליחה, הערה קטנה – גם פה - -

אנחנו נעשה הכול בהתאמה, נתאים את הכול.

"אם קיים חשש לניגוד עניינים על חברי הוועדה לתת דעתם לעניין, ובכלל זאת לשקול אם הדבר יגרע מיכולתו של המועמד לבצע את התפקיד בהצלחה. במסגרת זו יוכלו חברי הוועדה לבחון אם ניתן להסתפק בהכנת הסדר למניעת ניגוד עניינים בהתאם להצעת הייעוץ המשפטי." גם פה נתאים.

"12. במסגרת הדיון בהצעת המינוי, לוועדה שיקול דעת רחב במסגרתו ישקלו חברי הוועדה האם המועמד
הוא בעל תואר אקדמי במוסד להשכלה גבוהה או בעל השכלה אחרת בתחומים רלוונטיים, את ניסיונו
הניהולי של המועמד או כל ניסיון בכי אחר בתחום עבודת הכנסת, לשכת נשיא המדינה או משרד
מבקר המדינה, לפי העניין, וכן את העשיה שלו בתחומי השירות הציבורי או בתחומים משיקים
בעניינים רלוונטיים לתפקיד.

13. כמו כן, חברי הוועדה רשאים להביא בחשבון קריטריונים נוספים הנוגעים לתכונותיו האישיות של
המועמד, לכישורים החשובים לביצוע התפקיד – הן בהיבט של הרמה המקצועית, והן בהיבט של
הרמה האישית והערכית, ליכולות אחרות של המועמד, ובהן כישורי משא ומתן וכן היכרות עם עבודת
השירות הציבורי, הכל כנדרש לצורך מילוי נאות של התפקיד בהתאם לדרישות המשרה, מהות
התפקיד ומכלול המידע שהובא בפני הוועדה.

14. ככל שהובא בפני הוועדה מידע או חוות דעת המהווה נימוק שלא להמליץ על המועמד לתפקיד, על יו"ר
הוועדה להציג בפני המועמד את המידע או את חוות הדעת ולאפשר למועמד להגיב.

15. בתום הדיון יחליטו חברי הוועדה בהצבעה, בשים לב לקריטריונים ולנתונים שהובאו בפני הוועדה, על
אישור המינוי. המינוי יפורסם ברשומות.

שאלות?

אני היועצת המשפטית של בית הנשיא. הערה קטנה – אם אפשר להוסיף בסעיף 12 או 13 או 14, זה לא משנה לי כל-כך איפה, איזו שהיא התייחסות שהוועדה תשקול באופן משמעותי או תיתן משקל, משהו כזה, לאמור בסעיף 10.

את הנימוקים של מבקש המינוי שגם ימנה אותו. אני חושבת שזה נכון להכניס את זה. אני אגיד שעשינו פה איזה סוג של – הוועדה לא מתפרקת מהסמכות שלה ומעבירה את הסמכות שלה כגורם מכריע או וגם כגורם מייעץ כי החוק מטיל על ועדת הכספים פה שני תפקידים – היא גם ועדת השירות וגם הממשלה, בהקבלה למנכ"ל של משרד ממשלתי ביחס לשלושת הגופים האלה. אז אנחנו משהו שמהלך בין הטיפות, בין ועדת מינויים לבין קריטריונים קשיחים, השארנו לוועדה שיקול דעת יחסית רחב ומצד שני, בסופו של דבר מדובר במשרות אמון של גופים חיצוניים שהוועדה גם מפקחת עליהם, אז חשוב כמובן שהוועדה תיתן תשומת לב ומשקל להנמקה של הגוף הממנה, של הבקשה שלו, של הרצון שלו ואיך שהוא רואה בסופו של דבר את המנכ"ל שלו, שהוא יעבוד איתו. לכן, אני חושבת שהתיקון הזה ראוי ואני גם אומרת שבסופו של דבר, הנוהל הזה הוא גם נוהל להחלה של פרוצדורה ראויה ולהבניית שיקול הדעת של הוועדה אבל הוא גם עדין משאיר לוועדה שיקול דעת יחסית רחב.

עד כמה הנוהל הזה תואם את הנוהל של ועדת המינויים שנמצאת בממשלה?

הוא תואם את הנוהל אבל יש נוהל לוועדת המינויים. למעשה, לקחנו את הנוהל של ועדת המינויים אבל לא העתקנו אותו אחד לאחד. בנושאים של מידע פלילי, משמעתי, ניגודי עניינים – ישנה זהות. בנושא של הקריטריונים יש מעט יותר קשיחות בקריטריונים של ועדת המינויים ואנחנו השארנו פה קצת יותר שיקול דעת.

למשל, יש כישורי סף למנהלים כלליים במשרדי ממשלה, שמועמד כשיר להתמנות כמנהל כללי במשרד ממשלתי בהתקיים שני אלה: הוא צריך להיות בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה שמוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל או מקביל לה בארץ שבה נרכש. - -

זה זהה לשלנו.

אז מדוע החלטתם לא...

לא, ההשכלה זהה, בהשכלה לא ירד - -

אבל אין את זה כתנאי סף.

למה? בסעיף 12 – במסגרת הדיון בהצעת המינוי, לוועדה שיקול דעת רחב במסגרתו ישקלו - -

ישקלו. זה לא באמת. זה חלק - -

זה נכון משום שאני חושבת שוועדת הכספים, אי אפשר להתעלם מזה שהיא מורכבת מחברי כנסת, נבחרי ציבור, שההתבוננות שלהם שונה מנציגי ציבור שיושבים בוועדת מינויים. לא בכדי, לדעתי, החוק הפקיד את ועדת הכספים גם כוועדת השירות וגם כממשלה. זאת אומרת, ההנחה של המחוקק הייתה שלוועדה יש שיקול דעת מעט רחב יותר, ומשכך חשבנו שצריך להשאיר לה את שיקול הדעת אבל להבנות אותו, לא לקבוע תנאי סף קשיחים לצורך העניין אלא לייצר איזו הבנייה כשברור שהוועדה לא תוכל לסטות באופן ניכר ולא להתחשב בשיקולים האלה. היא תצטרך לתת את דעתה גם לבקשה של מבקש המינוי - -

כן, אני מבין את זה. אין לי הערה ספציפית, אני מדבר באופן כללי. אני תוהה, אם אנחנו כבר באים לקבוע את הנוהל כי אין בו ממש, זה תנאים כלליים. האם לא יותר נכון, אם אנחנו כבר באים לקבוע את הנוהל אחרי כל-כך הרבה שנים, להגדיר קריטריונים את תנאי סף יותר קשיחים, גם אם מדובר בנבחרי ציבור.

יפה מאוד. בהמשך לדברים האלה, זה בדיוק מה שרשמתי לעצמי, אני חושב שחופש הפעולה שניתן לוועדה הוא גדול מדי והוא גם לא נותן לנו כלים מספיק טובים כדי בסופו של דבר לאשר את זה. אני הייתי רוצה מאוד שיוגדרו תנאי סף ודרישות תפקיד כדי שנוכל לבחון כל אחד מהמועמדים באמת שהוא עומד בקריטריונים המינימאליים - -

כי מדובר במשרות בכירות.

משרות מאוד בכירות. עם זה שהן משרות אמון, עדין מי שמביא אותן זה ואתו מנהל או אותו בעל תפקיד אבל לדעתי, עדין חלה עלינו החובה לוודא שלפחות ציבורית אותו אדם עומד בתנאי סף ובדרישות.

אבל יש לך את זה. הקריטריונים מופיעים כחלק משיקול הדעת של הוועדה. אני חושבת שמכיוון שמדובר בנוהל חדש, לאורך השנים לא הייתה הבנייה של שיקול הדעת והנוהל הזה מאפשר כרגע הבנייה מסוימת של שיקול דעתה של הוועדה לצד זה שהותרנו באמת שיקול דעת יחסית רחב, אבל כול תנאי הסף שמופיעים בוועדת מינויים מופיעים גם כאן, גם אם בטון אחר או באופן אחר. הם רק לא מופיעים כתנאי סף כי בסופו של דבר, חשבנו שזה פועל לשני הכיוונים – כיוון אחד הוא שיקול הדעת של הוועדה, להשאיר לה בכל זאת פתח לשיקול דעת רחב לצד זה שאנחנו מבנים אותו עם קריטריונים. ומן הצד השני, אנחנו רוצים להתחשב גם בגופים הממנים כי צריך לזכור שמדובר בגופים שהוועדה הזאת גם מפקחת עליהם, ובכל זאת היינו רוצים שאם יש משרת אמון שהם מעוניינים לעבוד איתה, ואולי כדאי גם לשמוע אותם בעניין הזה, שיהיה להם החופש להציע אותה לוועדה ולבקש את האישור שלה בהקשר הזה.

אם קיימים בפועל, בפרסום, תנאי סף ודרישות, כול מה שצריך להוסיף פה - -

לא קיימים בפועל בפרסום תנאי סף. עד היום, לוועדה הזו לא היו תנאי סף ולא הייתה הבנייה של שיקול הדעת. ההליך עבד באופן כזה שהופיע מבקש המינוי, בין אם זה הנשיא המיועד, בין אם זה מבקר המדינה ובין אם זה יו"ר הכנסת. הם הציגו את המועמדים שלהם, הביאו קורות חיים בפני הוועדה. הוועדה שאלה מספר שאלות והתרשמה וקיבלה את ההחלטות שלה בהתאמה.

ועתה, יש פה בכול זאת איזו הבנייה גם עבור הגורם הממנה כי כשהוא יביא את הבקשה, הוא יצטרך להתבונן ולראות האם המועמד שלו עונה על הקריטריונים שמופיעים כאן - -

צביקה, זה מכניס את זה יותר למסגרת.

- - -

לא, אין פרסום. אין פרסום.

זה מנכ"ל. גם במשרדי ממשלה אין פרסום.

צביקה, זה מכניס את זה יותר למסגרת.

חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

אני לא מכיר את זה מלפני כן אז מתוך שאני רואה כאן, יש את סעיפים 12 ו-13, שלכאורה הם באמת מאפשרים צד אחד של מסגור, ומצד שני איזו שהיא פתיחה של הדבר הזה. בסעיף 12 יש באיזו שהיא צורה שיקול דעת רחב שגם אותו ישקלו חברי הוועדה אם המועמד הוא בעל תואר אקדמי ממוסד כזה או אחר. בסעיף 13 הם רשאים להביא בחשבון קריטריונים נוספים שהם לא התארים האלה אלא אולי ניסיון או משהו אחר.

האם סעיף 13 למעשה מבטל את סעיף 12?

הוא לא מבטל, הוא מגיע בנוסף עם קריטריונים נוספים. זה אגב דומה מאוד למה שיש בדרכי פעולתה וסדרי עבודתה של ועדת המינויים בממשלה. גם שם יש: כמו כן, תבחן הוועדה את המועמדים על בסיס אמות המידה הבאות: ניסיון בעשייה דומה לרבות ניסיון וכישורי ניהול, השכלה בתחומים רלוונטיים, עיסוקים בתחומים רלוונטיים, תכונות אישיות לרבות יכולת ייצוגית, יכולת לנהל משא ומתן מול רשויות. זה די דומה דווקא, גם בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת בליאק, למה שיש באמות המידה שקבועות בדרכי עבודתה של ועדת המינויים – גם שם יש סעיף שהוא ממש דומה לסעיף 13 שאתה מפנה אליו, שכמו כן היא תבחן ותוכל להשתמש באמות מידה נוספות לצורך העניין.

בסופו של דבר, כשמדובר במשרת אמון, הוועדה צריכה להתרשם ממנו באופן הוליסטי, האם הוא יוכל להחזיק את כובד המשרה, את כובד האחריות, ולמלא אותה באופן הנכון ביותר, וזה נמצא גם בוועדת מינויים כאמות מידה נוספות כלליות.

למנכ"ל משרד ממשלתי יש תנאי סף כתובים ברורים?

לא.

לא. אז אמרנו שלמנכ"ל משרד יש קריטריונים של ועדת מינויים. הסעיף שהקראתי לך הוא מתוך הקריטריונים של ועדת המינויים. אנחנו לקחנו את הסעיף הזה משם, עשינו לו התאמות שמתאימות לנושא המשרה.

תודה.

אדוני היושב-ראש, ממש עומד לי על קצה הלשון להגיד משהו על רישום פלילי לאור הרכב הממשלה החדשה, אז אני שוקל אם להגיד או לא.

אז בינתיים, עד שתשקול ועד שתחליט, נבקש לשמוע מהיועצת המשפטית של לשכת נשיא המדינה – מה דעתך על העניין של תנאי הסף?

אז קודם כל, אני רוצה לברך על קביעת הנוהל. אני חושבת שבאמת הרבה שנים הוועדה עשתה את עבודתה נאמנה אבל אני מברכת על קביעת נוהל, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת, בסוף יש פה גם הבנייה של שיקול הדעת וגם קביעת סטנדרטים. אין ספק שזה מגבש סטנדרט ראוי, מעלה את הרף. זאת אומרת, יש פה קפיצת מדרגה ביחס למה שהיה מקובל עד כה לאורך כמעט 75 שנים.

אני מאוד מברכת על זה, גם בשם המוסד שלנו, שרוצה שהסטנדרט שלו יהיה מאוד גבוה ביחס למינוי מנכ"ל.

אני גם חושבת שאחרי השינויים שנעשו, כפי שהקריאה אותם עורכת הדין ארליך, אז בגדול אין לנו הערות ואנחנו מקבלים את ההצעה ברוח הזאת.

אודית, מה עמדתך לגבי השאלה שזה יהפוך להיות תנאי סף, למעשה כמו שבהחלטת הממשלה. זה לא מופיע בקריטריונים של ועדת המינויים אבל בהחלטת הממשלה כן רואים בחלק מהדברים תנאי סף. מה עמדתכם לגבי זה? כי אנחנו חשבנו שנכון ללכת באיזה "שביל זהב" ולהשאיר את זה מעט יותר פתוח, כמו שהסברתי.

אני רוצה להגיד שבסוף יש קצת הבדל בין הטכניקה או האופן שבו הדברים נעשים בממשלה לבין האופן שבו זה נעשה כאן. בממשלה יש ועדת מינויים, היא ממליצה לממשלה ואז הממשלה מקבלת החלטה. פה אין ועדת מינויים וכנראה המנגנון של ועדת מינויים, שאני מבינה - -

אנחנו ועדת מינויים בעצם.

אני מבינה שהייעוץ המשפטי של הכנסת שקל את הסיפור של ועדת מינויים. ועדת מינויים של ועדת הכספים זה כנראה משהו מסורבל, מורכב, שלא מותאם כל-כך לעבודה של הכנסת ושל הוועדה.

גם מדובר על שלושה מינויים בסוף.

נכון, נכון.

אבל זה שלושה מינויים שהם מהחשובים ביותר במדינת ישראל.

אבל זה מה שהמחוקק נתן לוועדה. הוועדה לא יכולה להתפרק מהסמכות שלה באיזה שהוא אופן.

זה שלושה מינויים שהם הכי ייצוגיים במדינת ישראל: נשיא המדינה - -

לא, אבל אתה לא בורח בהרבה ממנכ"ל של משרד ממשלתי כי עשו את זה פחות או יותר חופף.

למעט שני הסעיפים שאני שואל: דרישות תפקיד ותנאי סף, אבל אני מקבל את המגמה - - -

תנאי הסף הם כמו מה שיש בדרישות מנכ"ל משרד ממשלתי, ואגב זה - -

הם לא נקראים "תנאי סף", הם נקראים "דרישות תפקיד".

אז כמו שאמרתי, אין לי מה לחזור. אני חושבת שזו קפיצת מדרגה מאוד גדולה, אני חושבת שהמנגנון הוא טיפה שונה, ואני חושבת - -

קפיצת מדרגה אל מול מה שהיה בעבר.

כן, לגמרי אל מול מה שהיה בעבר ולחלוטין נעשתה פה עבודה חשובה. יכול להיות שיהיה אפשר לבחון בהמשך ולראות איך זה עובד. לצורך העניין, אצלנו זה פעם בשבע שנים אבל...

נעבור עוד שלושה נשיאים ונראה.

אני לא יודעת מה התכניות של המנכ"ל שלי...

בכנסת אנחנו לא יכולים להגיד כמה כי את יודעת איך זה הולך אבל זה פעם בארבע שנים.

אפשר יהיה לשקול אולי גם בהמשך שדרוג נוסף אבל ללא ספק, זה שדרוג חשוב ביחס למה שהיה.

היועץ המשפטי ממשרד מבקר המדינה, יואל הדר.

אז אני גם מצטרף למה שאודית אמרה לגבי זה. אני חושב שהיועצת המשפטית של הכנסת עשתה את כול האיזונים הנכונים אחרי שהיא שמעה גם את עמדתנו בעניין הזה, ובסופו של דבר המכלול שהיא הביאה בפניכם זה המכלול הנכון. אני לא הייתי נוגע בזה בעת הזאת, ובהחלט, ככול שאני מסתכל לאחור על כול המנכ"לים שמונו למשרד מבקר המדינה, אני רואה שהכול תואם לדברים האלה.

מה שחשוב אצלנו זה נושא הבדיקה הפרטנית לכול אחד ואחד ולא - - - אלא שאנחנו באמת נעשה את כול הבדיקות הנדרשות כדי שלא נצטרך - - - ולאו דווקא בפני הוועדה. לכן אני באמת חושב שההצעה הזאת היא הצעה טובה.

שאלה ליועצת המשפטית: בסעיף 11 – "ככל שנמצא כי קיים חשש לניגוד עניינים" – אם באים ואומרים שיש פה ניגוד עניינים, אנחנו יכולים גם נגד המלצה שלהם להצביע בעד או הפוך? הפוך כן, השאלה אם נגד ההמלצה שלהם?

ניגוד עניינים הרבה פעמים פתיר באמצעות הסדר ניגוד עניינים. מקום שהוא לא פתיר באמצעות הסדר ניגוד עניינים, זה אמור להיות ניגוד עניינים מאוד-מאוד חריף שכן מעורר שאלות - -

וכאן אנחנו, כנבחרי ציבור, חייבים להפעיל שיקול דעת במקרה הזה.

אני לגמרי מסכימה.

וזה לגמרי במסגרת שיקול הדעת שלנו.

וזה חשוב מאוד שהוא יופעל כאן, חד-משמעית.

גם לגבי רישום פלילי.

לגבי הכול, גם לגבי ניגוד עניינים.

אישום פלילי זה דבר חמור.

מאוד-מאוד חמור. הבג"ץ לא היה בגלל המנכ"לים של מפלגות של השמאל אבל...

מאוד חמור.

לאחר שסיימנו את ההערות וההארות, אפשר לגשת להצבעה.

אנחנו נכניס את התיקונים.

תכניסו את התיקונים אז אפשר להצביע.

מי בעד הנוהל? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הנוהל אושר.

הנוהל התקבל. תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:31.