פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת ה-25
הכנסת
25
ועדת הכספים
04/01/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בטבת התשפ"ג (02 בינואר 2023), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/01/2023
בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975
פרוטוקול
סדר היום
בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975
מוזמנים
¶
דולב פלוס - רפרנטית ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות
רונית בן אדיבה - מנכ"לית בפועל, יועצ חיצונית של החברה, נצר השרון
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
לפני שאנחנו מתחילים את הדיון שלשמו התכנסנו, אני מבקש לומר שהעמדה שלי היא שאסור על-פי ההלכה לעלות להר הבית. אמרתי את זה גם לחבר הכנסת בן גביר. אמרתי לו את זה בעבר, אמרתי לו את זה גם היום. אני חושב שזה לא בסדר.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון זה מקום שיש בו את קודשי הקודשים ואסור לעלות לשם. כדי שיהיה מותר צריכים שלושה נביאים, מה שאין לנו. לכן כל הרבנים הראשיים לדורותיהם, ולא כאלה שמשתייכים לחוג כזה או לחוג אחר. במשך כל השנים היו רבנים מהזרמים השונים ביהדות הדתית וכולם אסרו את זה, אמרו שזה חיוב כרת ואסור לעלות להר הבית.
לכן, כאשר מדובר באיש ציבור שמראה דרך לציבור כולו, זה לא בסדר. אמרתי את זה לבן גביר. אני מכבד אותו, הכול בסדר אבל זה דבר שאסור. העמדה הנוספת שלי שהיא לא עמדה הלכתית, שלא מרוויחים מזה שום דבר. סתם מתגרים בכל העולם ללא סיבה. זה לא נותן לך יותר ריבונות. זה שאתה לא עולה זה בגלל שאתה אומר שזה שלנו. אתה אומר שזה מקום קודש הקודשים. אתה לא אומר שזה לא שלי ולכן אני לא עולה. להיפך, אני אומר שאני נמצא שם. המציאות הזאת של לעלות בשקט עם שמירה כזאת גדולה, אני לא חושב שזה נכון.
על כל פנים, החלק הראשון הוא לא חלק שאני חושב או לא חושב. החלק הראשון הוא החלק ההלכתי הידוע מאז ומתמיד. לא ידעו על שום נושא אחר. לפעמים ביהדות החרדית יש איסור ובציונות הדתית יש היתר. אין, גם בציונות הדתית המוטיב המרכזי של הרבנים הוא שאסור לעלות להר הבית.
אני מדבר כפוליטיקאי, זה מיותר. מה אתה מרוויח מזה? למה אתה צריך להתגרות בכל העולם? לאיזה צורך? בסדר, אני אומר את דעתי. אני מקווה שחבר הכנסת בן גביר, השר בן גביר, ישמע את הדברים שלי והוא שמע את זה ממני קודם גם בטלפון. אני חושב שהוא לא צריך לעשות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני יכול להוסיף משפט לעמדה הנוספת שלך? בשנה האחרונה, לדעתי, היה שיא של יהודים שעלו להר הבית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בסדר. אתה יודע, אני לא נכנס לזה. ברמה העובדתית היה שיא במספר היהודים שעלו להר הבית. זה נעשה בלי אצבע בעין, בלי רעש, בלי פרובוקציות, בלי כותרות. פשוט הממשלה ניהלה את זה כמו שצריך. כנראה יש פה ראש ממשלה שהוא מספיק חלש כדי למנוע את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מתנגד לזה בעיקר מבחינה הלכתית אבל אני גם חושב שזה דבר שעושה נזק ולא מביא תועלת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בתור אחד שבשבוע שעבר קיבל כותרת ב"יתד נאמן", אפרופו מי מדבר נגד מי בתקשורת, אני מתנגד לכותרת שיצאה הבוקר.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אנחנו עוברים לעניין עצמו: בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת נצר השרון בע"מ, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
מי מציג?
דולב פלוס
¶
אני רפרנטית נצר ברשות החברות.
אנחנו מבקשים לאשר תקציב שוטף לשנת 2022 עבור נצר השרון בגובה 8.5 מיליון שקלים. כמו שאמרתי, כהשקעת בעלים לפי סעיף 10.
דולב פלוס
¶
הגשנו את הבקשה ב-2022 אבל זה היה סביב עיתויים של הכניסה של הממשלה החדשה. ביקשו להגיש בקשה חדשה ולכן הבקשה היא לדצמבר. היתה גם בקשה עוד קודם מאזור ספטמבר.
רונית בן אדיבה
¶
אני מנכ"לית בפועל של חברת "נצר השרון". לטובת אלה שלא מכירים את החברה, אני אסביר קצת על החברה.
רונית בן אדיבה
¶
אני אסביר. למעשה, "נצר השרון" היא התעשייה הצבאית לישראל לשעבר. אנחנו באותו ח"פ של תע"ש. בתהליך של הפרטת החברה - - -
רונית בן אדיבה
¶
כן, כן. אני אסביר מי אנחנו ואני אתאר לך. תהליך הפרטת החברה היה באופן שבו המדינה פיצלה את החברה לשתי חברות והקימה חברה חדשה בשם תע"ש מערכות ולימים העבירה אליה את כל הפעילות העסקית, העובדים, ההתחייבויות וכל מה שהיה בר הפרטה. לימים מכרה אותה ל"אלביט" ושנייה לפני ההפרטה הוציאה ממנה עוד חלק של חברת "תומר". בסופו של דבר חברת "תע"ש מערכות" היא זאת שנמכרה לחברת "אלביט".
מה שהותירו בתע"ש היה כל הפעילות השיורית שלא היתה ברת הפרטה, כל מיני התחייבויות שלא ניתן היה להמחות אותן לחברה החדשה.
רונית בן אדיבה
¶
התחייבויות שלא ניתן היה להמחות אותן, אני לא יכולה לפרט את זה.
גם כל הנושא של טיפול בעובדים וגמלאים לשעבר. עד מועד הפיצול, 1.1.2016, זה באחריות "נצר השרון" לטפל בכל העובדים והגמלאים לשעבר. עיקר הפעילות של החברה, הותירו בידינו את כל נושא הטיפול בזיהומים שתע"ש ייצרה במהלך פעילותה במתחמים השונים של תע"ש. "נצר השרון" אמורה לטפל בתחום של חקר ושיקום מים וקרקע וטיפול בכל נושא פינוי והריסה של מבנים וציוד מזהמים בכל אתרי תע"ש הפעילים. אנחנו אחראים על כל אתרי תע"ש מהצפון לדרום. יש אתרים בקרית שמונה, בנצרת עלית, ברמת בקע בנגב.
אלי דלל (הליכוד)
¶
שווי הקרקע שם יגיע ללמעלה מ-50 מיליארד שקלים. אני קצת מכיר את האזור שם. אם אני לוקח את המינימום שבמינימום של יחידת קרקע שזה 1.5 מיליון שקלים, אנחנו מדברים על שווי הקרקע של 50 מיליארד שקלים וזה יכול להגיע גם ל-70 מיליארד שקלים. אנחנו צריכים לעקוב אחרי הפעילות, לאשר כמה שיותר מהר ולהתחיל לבנות שם עיר ואם בישראל. רמת השרון לא רוצה לגדול. צריך פשוט להקים שם עיר, להשית את כל הפיתוח על הקבלנים.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אם היא רוצה, עוד יותר טוב. אני מנסה לומר שעם כמות כזאת של יחידות דיור במצב של היום שהוא מאוד קשה, אנחנו מדברים על-כך שאפשר להקים עיר כמעט מאפס שהיא יכולה להיות בת כ-100,000 תושבים. היא יכולה לפתור לא מעט בעיות של זוגות צעירים ובעיות דיור. לכן, כשאני מסתכל על מה שהוצע פה ואני מכיר טוב את המתחם הזה, כי גם עבדתי יחד עם תע"ש בזמנו. המקום הזה הוא מקום אסטרטגי, קרוב מאוד לדרכי גישה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
מצוין. אני רוצה לומר להם שתבואו כבר עם התקציב. תיראו, התקציב של 8 מיליון שוטף הוא באמת זניח לכל מה שהולכים לעסוק בו. לכן אני מציע שתבואו כבר עם התקציב ל-2023. תתקדמו עם זה, תעשו כמה שיותר מהר.
רונית בן אדיבה
¶
אני רק אשלים את הסקירה שלי לגבי החברה.
החברה היא חברה ממשלתית ביטחונית. אנחנו 100% מוחזקים על-ידי המדינה. החברה מתוקצבת באופן מלא על-ידי המדינה. התקציב שלנו נחלק לשניים. יש תקציב שוטף שבגינו באנו לכאן היום ויש לנו תקציב פרויקטים ואנחנו מתוקצבים על-ידי המדינה על הפרויקטים שלנו.
רונית בן אדיבה
¶
כן, אני כבר אגע בפרויקטים. השרים האחראים עלינו הם שר הביטחון ושר האוצר. למעשה אנחנו לא מהווים זרוע ביצוע של המדינה ואין לנו גם הסכמים עם המדינה. לכן התקצוב שלנו הוא בדרך של הנפקת הון מניות. לכן אנחנו גם כאן, כי כל הנפקת מניות על-פי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות
מחייב לקבל את אישור ועדת הכספים.
אלי דלל (הליכוד)
¶
היתרונות זה הנושא של מהירות ביצוע וקדימות ביצוע. זה מה שצריך להיות מול העיניים שלנו לדעתי.
רונית בן אדיבה
¶
הדברים נדחו מסיבות כאלה ואחרות. אנחנו את הדבר הזה הולכים לתקן השנה. בכוונתנו להגיש תקציב עד מרץ לשנת 2023. אנחנו רוצים גם להגיש תקציב שהוא דו-שנתי. אנחנו לא רואים מקום להגיע לכאן כל שנה ולקבל אישור על 8.5 מיליון.
היו"ר משה גפני
¶
אני נגד תקציב דו-שנתי בכלל וגם במדינה. בהתחלה גם הצבעתי נגד. אני חושב שזה לא בסדר שלא מקבלים תכנית לשנה. פעם אמרנו את זה לשבח והיום לא כל-כך זה שהמדינה היחידה שיש לה תקציב דו- שנתי היא בחריין. זאת המדינה היחידה. לכל המדינות בעולם התקציב הוא חד שנתי.
אני רוצה שתבואו לכאן, אני רוצה לפקח על מה שאתם עושים. כמו שאמר חבר הכנסת דלל, אנחנו רוצים לדעת איך התקדמתם? לאן הלכתם ומה עשיתם במשך הזמן הזה? מי מנהל אתכם?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל, אם תביאו את זה עד מרץ 2023, אז בעצם אתם מקבלים תקציב דו-שנתי, אחד ל-2022 ואחד ל-2023.
אלי דלל (הליכוד)
¶
רונית, אתם תקבלו מאיתנו את מלוא העזרה כי זה חשוב לנו. הוועדה הזאת עוסקת ורוצה לעסוק בתחום פתרונות הדיור. ברגע שאתם באים לפה עם מלאי אדיר כזה, תציבו לכם יעדים. כשאתם באים לפה עם התקציב, הייתי רוצה לדעת באמת מה היעדים שלכם שהיו ב-2022? מה השגתם?
אלי דלל (הליכוד)
¶
מה היעדים ל-2023? אנחנו רוצים לדעת כדי שבסופו של דבר נוכל להבין שאתם באמת עושים את העבודה וכמה שיותר מהר.
רונית בן אדיבה
¶
מבחינה שוטפת אנחנו נמצאים במצב שהוא לא סביר. לכן מאוד חשוב שהיום זה יאושר. אנחנו נתקן את המעוות הזה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
זה שאין לנו ברירה אלא להעביר עכשיו את זה הבנו. אנחנו רוצים להבין איך אתם עומדים ביעדים שלכם? מה היעדים לפעם הבאה? מתי תביאו את התקציב הבא? כמו שהיושב-ראש אמר, לא לשנתיים אלא לשנה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רוצה עוד הערה קטנה, ברשותך. זה נכון 8.5 מיליון שקלים זה סכום לא גבוה, בטח ברמה של הסכומים שאנחנו מאשרים כאן. עדיין, בתור אחד שיודע לקרוא דוחות כספיים, אל תביאו לנו תקציב ברמה כזאת. אני רוצה לראות פירוט יותר מקצועי. 4 מיליון שקל שכר זה נהדר אבל זה לא אומר כלום. מי מקבל? באיזו רמה? מי היועצים? מה זה 170,000 שקלים. עדיין, 170,000 שקלים זה כספי ציבור, אני לא יודע מה זה "אחרות". אני רוצה לקבל פירוט לפחות ברמה הבסיסית ולא ברמה של כיתה א'.
רונית בן אדיבה
¶
קודם כל, אני מקבלת. אנחנו נציג את זה בצורה הרבה יותר מפורטת.
אני אשלים. אנחנו חברת מטה מאוד מצומצמת. אנחנו מונים 10 עובדים וכל הפעילות שלנו נעשית במיקור חוץ.
היו"ר משה גפני
¶
"אנחנו מבקשים מחברי ועדת הכספים לאשר התקציב השוטף לחברה בסך 8.5 מיליון".
מה אתם מבקשים מאיתנו?
שלומית ארליך
¶
אתם מציגים לנו את התקציב השוטף והראיתם לנו טבלאות והראיתם את זה, אבל בעצם הפנייה היא לאישור השקעה בהון מניות.
שלומית ארליך
¶
לא, כי יש פה איזו מידה של הטעיה ולכן שואל היו"ר. במכתב שצרפתם כתבתם אישור תקציב שוטף. בעצם, ה-8.5 מיליון משקפים את התקציב שלכם אבל מה שאתם מבקשים זה לאשר השקעה בהון המניות של החברה.
רונית בן אדיבה
¶
כעיקרון הקוורום זה 3 חברים, שזה המינימום עד מקסימום של 9 חברי דירקטוריון. נכון להיום, מכהנת דירקטורית אחת בלבד והיא מסיימת את כהונתה ב-12.1. זאת אומרת, החברה תיוותר ללא דירקטוריון.
אלי דלל (הליכוד)
¶
זאת לא השאלה, אני אגיד לך למה. הם כרגע חברה שהיא מרכזת פעילות. היא גם לא מבצעת את הפרויקטים. אני חושב שהם צריכים להיות הזרוע שמבצעת את הפרויקטים אבל חייב להיות דירקטוריון פעיל. אם יש רק דירקטורית אחת והיא חייבת לעזוב, זאת אומרת שאין דירקטוריון לחברה, שזאת חברה עם פוטנציאל אדיר להקמת עיר ואם בישראל עם 100,000 תושבים. זה לא הגיוני.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אני לא חושב שלא כדאי. צריך פה לקרוא גם לשר האוצר וגם לשרים שעוסקים בזה לקדם פה כמה שיותר את חברי הדירקטוריון כדי שהחברה תפעל בצורה נאותה.
רונית בן אדיבה
¶
אני אסביר. התקורה השוטפת של 8.5 מיליון באה לשרת את כל הפעילות של החברה שזה ביצוע פרויקטים. אני אסביר בדיוק מה עשינו ומה התכניות שלנו. קודם כל, "תע"ש השרון", כפי שאמרתי, זה אתר הפעילות העיקרי של החברה. שם אנחנו מקדמים מספר פרויקטים במקביל. אנחנו מטפלים במחפורות מלבין. זה מחפורות שהטמינו שם בעבר פסולת משאריות של הייצור. זאת פסולת עם חומרים מסוכנים. אנחנו כבר טיפלנו בזה.
היו"ר משה גפני
¶
תבואו לפה במרץ לאשר תקציב ואני רוצה לדעת כמה דברים. מי יהיה הדירקטוריון? אנחנו לא נוכל להישאר עם חברה אחת בדירקטוריון, זה דבר שנשמע חסר היגיון. אני רוצה לדעת מה התקציב שלכם היום? התקציב של חברת "נצר השרון".
אלי דלל (הליכוד)
¶
אני רוצה לחדד את השאלה, בבקשה. השאלה היא כזאת: אני יודע שיש לכם חלוקה לתקציב השקעות ופרויקטים וחלוקה לתקציב שוטף. נכון?
רונית בן אדיבה
¶
התקציב השוטף הוא 8.5 מיליון שקלים שמוצג בפניכם. תקציב הפרויקטים גם הצגנו כאן בפניכם במכתב ששלחתי. כרגע "נצר השרון" חיה על הסכם בין משרדי משנת 2015, הסכם שנחתם בין רשות החברות הממשלתיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. ההסכם הזה למעשה קבע במתחמי תע"ש הפעילים איזה אתרים נדרש שם לעשות חקר ושיקום של קרקע - -
רונית בן אדיבה
¶
תן לי רק להשלים.
ההסכם הזה מדבר על הסכום שהוקצב לטובת העניין, 153.5 מיליון שקלים. זה התקציב של "נצר השרון" לפרויקטים.
רונית בן אדיבה
¶
תלוי איפה. התחלנו לבצע סקרי קרקע.
על-מנת לקבל את התקציב הזה, אושר אמנם כל התקציב פה בוועדת הכספים. אנחנו חותמים הסכמי מימון מול משרד האוצר והוא זה שבסופו של דבר מעביר לנו את הכספים בהתאם להסכמי המימון. אנחנו חתמנו עד 2022 על שני הסכמי מימון בסך 52 מיליון שקלים ואיתם למעשה ביצענו את הפרויקטים שלנו.
הסכם המימון השלישי על סך של כ-100 מיליון שקלים התעכב והוא נחתם רק ביולי 2022.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למרות הבטחה של המנכ"ל שהיה כאן באוקטובר שעבר שאמר שברבעון הקרוב ייחתם. כלומר, זה באיחור של 8 עד 9 חודשים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היתה פה גם התחייבות אוצרית. הם ישבו פה ואמרו את זה. אני מדבר על כל מי שישב פה בחדר באותו הרכב פחות או יותר ואמרו שזה ייחתם בזמן הקרוב. לצערי זה לא קרה ועכשיו אני שמח שזה קרה.
דולב פלוס
¶
היתה עוד דירקטורית עד ממש לאחרונה. עכשיו כשנכנסה הממשלה החדשה שלחנו מכתב לכל השרים, שאנחנו מצפים למינויים במיוחד במקומות בהם המצב דחוף כמו ב"נצר".
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
ודאי שצריך לקחת מהנבחרת, כי הנבחרת קובעת קריטריונים לדירקטורים. ודאי שצריך לקחת מהנבחרת. השאלה למה לא לקחתם לא למה נבחרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע שראש עיר שהיה ראש רשות, יש לו שני תארים והוא הלך להיבחר לפי הקריטריונים של הנבחרת וגם מנכ"ל של שתי חברות גדולות ממשלתיות. הלך לנבחרת ולא התקבל.
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה, לפני זה.
רשות החברות הממשלתיות, גברת דולב. יש כנסת חדשה, יש ממשלה חדשה. אנחנו לא מתכוונים לעשות את ההנחות האלה. אני ביום אחר, במצב הזה, כפי שאתם באים עם דירקטורית אחת ושאתם הולכים לנבחרת הדירקטורים, אני לא הייתי מאשר את זה. הייתי שולח אתכם חזרה והייתי אומר שתבואו עם תכנית כמו שצריך ותגידו לנו באופן מדויק איפה אתם הולכים לעשות? מה הדד ליין? מתי אתם מסיימים וכל מה שנקבע לעניין הזה.
היות ומדובר בכנסת חדשה, כפי שאמרתי וממשלה חדשה, אני לא רוצה לעכב את זה. אנחנו לא מקבלים את הנושא הזה שיש דירקטורית אחת ושאתם הולכים לחפש בנבחרת הדירקטורים, כשהכול שם פרוטקציות. כולם יודעים, היה פרסום רב בעניין הזה. צריך לחפש דירקטורים שמתאימים לעניין. לא שנמצאים בנבחרת הזאת אלא שמתאימים לנושא של "נצר השרון". זה יכול להיות אפילו חס וחלילה חרדי. יכול לקרות דבר כזה, מה שאין בנבחרת הדירקטורים. אם הוא מתאים והוא מכיר את הנושא הזה והוא מתמחה בזה והוא מנכ"ל של חברה שעוסקת בדברים דומים, אז צריך לקחת אותו. אבל לא לשבת רגל על רגל ולהגיד אנחנו נחפש בנבחרת הזאת.
אנחנו לא מסכימים לזה. תביאו דירקטוריון, תגידו איך הם נבחרו, תגידו מה התקציב, תגידו מה הפרויקטים ותגידו בדיוק כמה זמן זה לוקח, כי הנושא הזה חשוב. זה הכול, זה מה שרציתי להגיד.
ינון, רצית להתייחס.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרתי אולי שאתה רוצה שנעשה כמה דיון על נבחרת הדירקטורים. אתה היושב-ראש, אני לא מחליט.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא שואל למה לפרק ואני טוען שצריך לפרק את זה מהשורש. קודם כל, הייתי רוצה לדעת כמה נציגים יש לציבור החרדי בנבחרת, של הציבור הערבי?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מסכים, זה לא אומר לפרק. צריך קריטריונים מקצועיים. בסופו של דבר האנשים האלה מנהלים חברות ממשלתיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה לא תתקבל לנבחרת הדירקטורים, מובן לי, כי לא למדת ליבה. זה בסדר, אתה לא תתקבל לשם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אבל יש כאלה שהולכים לפי הקריטריונים אחד לאחד, עם ניסיון ועם ותק ועם הכול והם לא מתקבלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אבל אתם רוצים למחוק את הקריטריונים המקצועיים ולהפוך את זה לפוליטי בלבד ולזה אני מתנגד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה העניין, אני רוצה להפוך את הקריטריונים למקצועיים. בדיוק זה מה שאנחנו רוצים לעשות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז בוא נהפוך את זה ביחד. אם אתם חושבים שהקריטריונים לא מספיק מקצועיים אז בואו נדבר על זה. אבל לפרק - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל אתם מציעים היום זה לפרק את נבחרת הדירקטורים ולהפוך את זה לפוליטי לגמרי. ולפתוח את השערים לכל מיני אנשים לא ראויים. לזה אני מתנגד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני מבטיח לך שיש יותר חרדים מיוצאי חבר העמים בנבחרת הדירקטורים. איך אני איתך?
אלי דלל (הליכוד)
¶
אם תיקח את הנבחרת ותבדוק איפה הם גרים, אתה תמצא ש-80%-90% נמצאים במרכז. למה? אני שואל למה?
עוד שאלה. אשתי דירקטורית בחברות גדולות. היא לא צריכה את החברות הממשלתיות. היא חברת דירקטוריון ב"איילון חברה לביטוח". היא מקבלת שם סכומים.
אלי דלל (הליכוד)
¶
לא משנה.
אני אגיד לך דבר פשוט. היא לא התקבלה לנבחרת הדירקטורים, אתה יודע למה? כי היא חברת הליכוד במועצת הסניף בנתניה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה שאמרת עכשיו זה רק מוכיח שאתם רוצים לפתוח את השערים לחברי מרכז הליכוד. זאת הכוונה שלכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לי אין בעיה. בסופו של דבר המטרה שלי להכניס אנשים שינהלו את החברות הממשלתיות בצורה מיטבית. זאת המטרה שלי, אין לי מטרה אחרת.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז, תודה רבה. אני פניתי כמה פעמים על הנושא של נבחרת הדירקטורים. הבאתי דוגמאות של כאלה שפנו אלי, כאלה שעומדים בקריטריונים ומתאימים. הם לא חברי מרכז ליכוד ואפילו לא דתיים. פנו אלי ופניתי לאחראים על זה. לא היו להם תשובות. היה אז רק 500 אז הם אמרו שאין להם יותר מקום. מי החליט?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך נתון אחד. יש היום 1,200,000 עולים מחבר העמים במדינת ישראל. אתם יודעים כמה יש היום עולים במשרות בכירות בשירות הציבורי? תן מספר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש הרבה דברים שהם לא בסדר, אבל בשם זה למחוק קריטריונים מקצועיים, זה גם לא בסדר.
אלי דלל (הליכוד)
¶
לא צריך להוריד סטנדרטים, אני לא מדבר על סטנדרטים. הלוואי ויישארו הסטנדרטים, זה בסדר גמור, אבל לא צריך לפסול בגלל שמישהו נמצא או חבר באיזו סיעה או מפלגה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רציתי לשאול לגבי ה-8.5 מיליון. השנה לא ראיתי את הסעיף של הביטוח וראיתי סעיף של שכר דירה, מה שלא היה בשנה שעברה. נכון?
רונית בן אדיבה
¶
אני התחייבתי לכם בפירוט יתר.
שכר עבודה ונלוות יש שם גידול כתוצאה מכך שקלטנו עובד נוסף. היתה גם הצמדה לממד והיו העלאות שכר ולכן יש גידול בשכר עבודה ונלוות.
אנחנו עד 10 עובדים ובגינם יש שכר עבודה ונלוות. יועצים ונותני שירותים היה אפילו קיטון. במיסי ארנונה יש שני אתרים שאנחנו אחראים לשלם את הארנונה בגינם.
שאלתם אותי על שכר דירה. תמיד היה שכר דירה, גם ב-2021 היה שכר דירה. אנחנו יושבים במתחם של תע"ש ברמת השרון ואנחנו שכרנו מהם מבנה ובגינו אנחנו משלמים. כמו כן, אנחנו משלמים עבור - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שנייה, אני מדבר איתך על שכר הדירה. אני מסתכל על שנה שעברה. אני רואה שהשנה יש לנו 642,00. אני מחפש שכר דירה של שנה שעברה ואני לא מוצא. שנה שעברה היו ביטוחים והשנה אין ביטוחים.
תסבירו לי איפה זה נמצא ואיפה זה נמצא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא יודע, אולי שלחתם לנו טבלה אחרת? אני מסתכל על עמוד 2. בעמוד 2 כתוב שכר דירה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שואל מול שנה שעברה. את לא הבאת לי של שנה שעברה, זה בסדר. אני רואה שהשנה יש פה שכר דירה ושנה שעברה לא היה שכר דירה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יכול להיות רק אמרתי שזה לא כתוב. אני רוצה לדעת למה בשנה שעברה לא הופיע שכר דירה. היא אומרת שגם השנה יש ביטוחים. אני בטוח שיש לה ביטוחים השנה אז למה זה לא מופיע?
רונית בן אדיבה
¶
בטבלה שהצגנו, הטבלה מדברת על עלות שנתית של שנת 2022 ושיעור מסך ההוצאות. אין פה השוואה ל-2021. בטבלה שהצגנו במצגת יש פה השוואה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל כשאת מביאה לי משהו, אני מאמין שאת משקפת לי את הכול, בסדר? אם זה אותו דבר כמו שנה שעברה ורק החתימה שונה וחוץ מזה שזה ממוען ליושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר והשנה זה כבוד חברי ועדת הכספים, לא חשוב.
אני צריך למחות על מה שצריך. אני חייב להגיד את זה. אני מסתכל בהשוואה על הטבלאות. את רוצה לעשות שקיפות, אז תעשי את השקיפות. אין בעיה, את צודקת, גם שנה שעברה היו ביטוחים וגם השנה יש שכר דירה. אבל כשאני מסתכל על הכול, אני רוצה לראות מול העיניים.
רונית בן אדיבה
¶
אתה צודק. אין בעיה, אנחנו נוסיף בפעם הבאה בטבלה הזאת גם את הביצוע לגבי השנה הקודמת ואז יהיה לך קל יותר להשוות בין מה שהיה השנה לשנה קודמת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לתקן את העניין. כדי שלא נגיע למקום הזה עם שאלות. קודם ולדימיר שאל מה זה "אחרות" ולא נאמר שם ביטוחים. כלומר, אם אתם מציגים "אחרות", ביטוחים לא אמורים להיות ב"אחרות". זה אמור להיות בשונות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היה וגם השנה רק שנה שעברה זה לא הופיע והשנה זה לא מופיע. ביטוחים הופיעו בשנה שעברה והשנה לא מופיע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אני מוחה על כבודך. אפשר לכבוד יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני וחברי ועדת הכספים.
רונית בן אדיבה
¶
אני אענה לך. אנחנו מיינו את זה והצגנו את זה בצורה אחרת. כל המידע נמצא פה בטבלאות שהצגנו השנה.
ברשותך, אני כן אענה לך שאנחנו שינינו את צורת ההצגה. בשכר דירה שהיה בתקציב 2022 אנחנו ביקשנו השנה 641,000 שקלים, לעומת ביצוע בשנת 2021 שזה 595,000. היה פה גידול בשכר דירה. כתוצאה מזה - - -
אלי דלל (הליכוד)
¶
גם אני רוצה להצביע.
הדיון הזה מאוד חשוב כי אני מסתכל קדימה. אני חושב שאנחנו צריכים להציב יעדים לחברה הזאת.
אלי דלל (הליכוד)
¶
היעדים צריכים להיות פשוטים כמו בכל חברה שמנוהלת. אחד, דוח רווח והפסד שנתי. דבר נוסף, עד סוף מרץ להביא גם את התכנית ל-2023. דבר נוסף, ברשות החברות, עד סוף מרץ לאכלס את הדירקטוריון, למנות את הדירקטוריון.
אני אומר לכם שאנחנו צריכים לדחוף את החברה הזאת כמה שיותר מהר.
אלי דלל (הליכוד)
¶
עם יעדים לגבי כמה זמן לוקח הסקר, איפה מנקים את הקרקע, איפה הולכים לשווק את הקרקע. בעיניי רוחי אני רואה עיר ואם בישראל, כ-100,000 תושבים תוך 10 שנים. זה מה שצריך לראות, זה העיקר ותצליחו.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני מסכים עם חבר הכנסת דלל ועם החברים האחרים שדיברו על זה ואמרתי את זה קודם.
אבקש מהוועדה לאשר לכם את הבקשה בגלל הנסיבות והעיתוי אבל זאת לא שיטת העבודה של ועדת הכספים, על כל פנים לא בראשותי. אנחנו רוצים להיכנס לתוך עניין. אנחנו רואים בעניין הזה חשיבות בחברה הזאת, עם הפיתוח, עם כל מה שנלווה לעניין, עם הניקוי.
במרץ תבואו לכאן עם אישור של תקציב. על כל הנושאים הללו נרצה תשובות. שתהיינה תשובות, ולא רק מידע ושבאמת יבוצע העניין גם של הפיתוח, סגירת חוזים וכל מה שנלווה. כמו כן דירקטוריון כמו שצריך, כמו בחברה נורמלית ולא שעושים את זה כלאחר יד. אנחנו ועדה קפדנית בעניין הזה. בפעם הבאה אם לא יהיו פתרונות לכל הדברים, לא נאשר.
אנחנו מאשרים את זה עכשיו בגלל המציאות שבה אנחנו חיים.
פנייה לוועדת הכספים בעניין ההשקעה בהון מניות חברת נצר השרון בע"מ, כפי שהוסבר כאן. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
הפנייה אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
פה אחד.
הפנייה אושרה.
תודה רבה, כפוף לכל מה שדיברנו.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:57.