פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת ה-25
הכנסת
2
הוועדה הזמנית לענייני כספים
28/12/2022
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים
יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ג (28 בדצמבר 2022), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/12/2022
שינויים בתקציב לשנת 2022
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2022
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
חיים ביטון
ולדימיר בליאק
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן
מוזמנים
¶
דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
גד רחמני - רפרנט ממשל, משרד האוצר
תמר צ'ין - רפרנטית בריאות, משרד האוצר
דן נמני - רפרנט ביטחון, משרד האוצר
עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר
טליה ישפה - רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר
נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ותיירות, משרד האוצר
גל אסף - רכז ממשל ומיוחדים, משרד האוצר
גלעד קצב - רפרנט חקלאות, משרד האוצר
תמר לוי בונה - רכזת בט"פ ומשפטים, משרד האוצר
הדר פוקס - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר
ליהי צלאל - רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר
עשהאל צור - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר
ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל בלנגה - רכז הביטוח הלאומי, משרד האוצר
רום בר-אב - אגף התקציבים, משרד האוצר
מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
הלאל חלאילה - רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר
תומר וידמן - אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל צפריר - אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכאל בן דהן - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
אחמד מיעארי - מנהל תחום תקציבים, רשות המים
אברהם שלם - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים
בת חן אילות - מנהלת תחום פרויקטים לאומיים, משרד ראש הממשלה
דרורית שטיינמץ - ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה
חיה עזו יחזקאל - מרכזת תחום בכיר תקציבים, הנהלת בתי המשפט
משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
עדי טור-פז - יועצת מנכ״ל, המשרד לשוויון חברתי
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים, אני מתנצל על העיכובים שיש כל הזמן, שאני צריך לטפל בפניות של הממשלה הנוכחית, עוד מעט היא תהיה הקודמת. לא בטוח שאני עושה נכון, אבל אני עושה את ההעברות האלה, גם אתמול וגם היום ואני רוצה להתחיל בעודפים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא בטוח שאני עושה נכון, אני לא בטוח שאם זה היה בצורה הפוכה, אם אני הייתי הממשלה הקודמת ומישהו מכם היה צריך לנהל את ועדת הכספים שבאמת הייתם עושים את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני אגיד לך, יש לי התלבטות כל הזמן. אני כבר הרבה זמן בהתלבטות הזאת, יש פה דברים שממש לא לרוחי, היה אתמול, העברנו 45 - - -
היו"ר משה גפני
¶
כן, שנעשו בממשלה הקודמת. למה אני צריך לעשות את זה? אני נמצא עכשיו בתפקיד הזה, הכסף יילך לאיבוד. אבל יש לי איזה חוש אחריות כזאת שנולדתי עם זה, שזה לפעמים לרעתי. אני מבין, אי אפשר לעצור את זה, יש פה חלק שלא יקבלו גם משכורות. פה יש לי התלבטות, ביני לבין עצמי, אני לא יודע אם אני עושה נכון. אתמול, אימאן, את העלית את העניין הזה בוולקני במחקר - - -
היו"ר משה גפני
¶
עובדת בדואית.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון, אישה בדואית עם צרכים מיוחדים, היא היחידה.
היו"ר משה גפני
¶
עם צרכים מיוחדים, והיא עוסקת במחקר במכון וולקני ואז היות שזה היה אחרי ההעברה של משרד החקלאות הגשתי רביזיה. הגשתי רביזיה בגלל שאני חושב שמדינת ישראל יכולה להתבייש בדבר כזה, שלוקחים עובדת, אני לא יודעת כמה בדואיות עוסקות - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היא היחידה, שתבין.
היו"ר משה גפני
¶
אבל יותר טוב שאני אגיד את זה מאשר את אומרת. את זה פשוט, אני לא כל כך – ואני חשבתי שזו בושה ואז הגשתי רביזיה על הנושא של משרד החקלאות וביקשתי תשובה. דיברה איתי אתמול נעמה, המנכ"לית של משרד החקלאות, היא גם דיברה איתך, והיא אמרה שהיות שעוסקים במחקרים כאלה שהם מחקרים שקצובים בזמן אז אחרי שנגמר הזמן גם המחקר מפסיק וגם העובדים שמתקבלים על בסיס זמני מפסיקים ואחרי זה מתחיל עוד מחקר. בינתיים יש בעיה מכיוון שהיא באמת טובה, היא אומרת שהיא עובדת מעבדה והיא טובה מאוד והיא תיקח אותה. שאלתי אותה מה יהיה בינתיים, בין המחקר הזה למחקר הזה והיא הבטיחה לי שהיא תמצא לה מקום לפרק הזמן הזה.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שאני שמעתי את הדבר הזה אז אני רוצה להתייעץ איתך ולהגיד שאם אכן אלה הדברים וכך היא אמרה אני מבטל את הרביזיה. היא אומרת שהכסף הזה זה הכסף של המחקרים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז א', אני מאוד מאוד מודה ומעריכה את העשייה שלך ואת החשיבה והרגישות לדברים.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ו-ב', כן, המטרה שלי זה לא לעכב תקציבים וחס וחלילה לעצור תכניות, המטרה שלי, אני רוצה להאמין של כולנו, זה באמת לשרת את האזרחים שלנו. גם אני קיבלתי את ההבטחה הזאת ואני סומכת על נעמה וגם סומכת עליך שאנחנו ביחד נמשיך לעקוב. בינתיים נאשר ונעקוב אחרי הדברים.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. אתמול הגשתי רביזיה על הפנייה של משרד החקלאות, אני מבטל אותה. תודה רבה. זה בסדר מה שהבהרתי על ההתלבטות שלי?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא, בסדר גמור, הבנתי מה ההתלבטות שלך. אתה רוצה לשמוע על מה אנחנו דיברנו? זה סימן מלמעלה, העברתי טלפון של סוכן פנסיוני, כי בכל זאת ח"כים וזה, פתאום אותו סוכן מתקשר לקבוע פגישה, אמרתי: אתה עוקב אחרי הטלפון שלי? אתה מבין? זה משהו לא יאומן, יש פגישת עדכון פעם בשנה-שנתיים, אמרתי: אבל לפני כמה דקות העברתי את הטלפון שלך לחברת כנסת. אז אני בהלם עדיין, גם מהאמירה שלך וגם מהדברים שקרו עכשיו פה בדקה האחרונה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה בגלל שהטלפון שלך לא כשר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ברשותך, כבוד היושב בראש, אנחנו יושבים בוועדת כספים וכל השיחה התחילה ממקום שקופות פנסיוניות מפסידות בצורה נוראית. אנחנו משלמים, ולא רק אנחנו כח"כים, אנשים שנמצאים בקופות האלה וברבעון האחרון אנחנו מקבלים דוחות של הפסדים נוראיים וזה גם דבר שצריך להעסיק אותנו.
עידו חי
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 למשרד המשפטים בסך של שלושה מיליון.
עידו חי
¶
בסך של 3,043,000 ₪ בהוצאה מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מדובר בפרויקטים טכנולוגיים במסגרת התכנית להאצת המשק, פרויקטים ארוכי טווח, התחייבויות שהוקמו בסוף 21' משולמות בפועל ב-22'.
עידו חי
¶
מדובר בסך הכול בפרויקטים מתוך כסף שהוקצה ב-21' וחויב בשנת 21' ועובר ל-22' לפרויקטים טכנולוגיים בתוך משרד המשפטים.
עידו חי
¶
ספציפית בהחלטה 326 של הממשלה היו צעדים רבים לצורך התמודדות המשק עם הקורונה ואחד מהרבדים של התכנית היה האצת המשק וכשמדובר בהאצת המשק הכוונה הייתה לפרויקטים טכנולוגיים, וגם במשרד המשפטים הוקצה סכום לטובת אותם פרויקטים.
עידו חי
¶
אז שוב, אלה פרויקטים טכנולוגיים שמצריכים גם גיוס של כוח אדם, נפרשים על פני תקופה ארוכה, חלק מהם זה גם פיתוח של תשתיות ולא כל הכסף מבוצע ב - - -
אברהם שלם
¶
מדובר על גיוס של בין 20 ל-30 נותני שירות, מדובר על נותני שירות חיצוניים, לא על עובדי משרד, כי הם כולם עובדים טכנולוגיים, בתי תוכנה למיניהם שעבדים דרך מכרז חשכ"ל.
יואב הכט
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 ממסגרת התקציב המיועדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, מדובר ב-85,485,000 ₪ שהוקצו לטובת מענקים, בין היתר מענקים לעסקים ומענקים לעצמאים שלא מומשו בשנת 2021, כדי שיוכלו לשלם אותם ב-2022.
יואב הכט
¶
זה ניתן גם ב-2021, אבל בגלל שהקורונה לא הסתיימה ולא כל ההנחיות שקשורות לקורונה הסתיימו עד סוף 2021 - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתם מדברים איתנו פה על תקציב קורונה, להזכירכם שבוועדה פה כשעשינו העברות אמרתם שאין יותר קופסת קורונה, מה שנקרא, ושאתם מעבירים את הכול, מטמיעים בתכניות, בתקציבים. מה שפה אנחנו רואים בעצם שעוד פעם אנחנו חוזרים לכסף של קופסאות קורונה, וכשאתה מדבר איתי על מענקים לעסקים ומענקים לעידוד תעסוקה, אם אני לא טועה בעידוד תעסוקה היה סדר גודל שבהתחלה התחלנו אותו בשישה מיליארד, הגענו בשורה התחתונה לשניים וחצי מיליארד, משהו כזה. על זה אתה מדבר? זה עידוד תעסוקה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, זה עכשיו, אני מדבר איתך על קופת הקורונה הראשונה ששמתם שם לעידוד תעסוקה. זה הלך וירד. פה הבאת במטרות השינוי כסף שהולך לעידוד תעסוקה. כך אני רואה.
יואב הכט
¶
יש כאן תקציב שנועד גם בשביל תשלום הגדלה של מענקי עבודה ולזה מתייחס המשפט כאן של עידוד תעסוקה, השישה מיליארד זה לא סכום שזכור לי בהקשר של מענקי העבודה, למעשה הסכום של מענקי העובדה, סכום שגדל עם הזמן לאור מימוש הבקשות והוא משולם גם בשנת 2022, שולם סכום של כ-82.5 מיליון שקל עבור הגדלת מענקי עבודה כנגד שנת 2020 ו-2021.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ואתה קראת לזה עסקים, נכון? ואני מסתכל על הפירוט ואני רואה ההוא מהצלב האדום, בית ספר - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ואני רואה שזו קבוצה מאוד מוגדרת של ארגונים. אז מה, הם נפלו בין הכיסאות? הייתה מחשבה שלא מגיע להם כסף? הם תבעו אותנו? מה היה פה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא עסקים, אתה יודע. אולי היית צריך לכתוב מענקי עבודה למלכ"רים או למוסדות - - -
היו"ר משה גפני
¶
מה ששואל חבר הכנסת ביטון, מעניין אותי גם לדעת, אתם מדברים על עסקים שאני מיד רוצה להצביע בעד כמובן, אבל בדברי ההסבר העיקר זה בכלל החזרי מע"מ, לשגרירויות זרות, לדיפלומטים.
יואב הכט
¶
ככלל התכנית הזאת נועדה לתקצוב החזרי מע"מ עבור כל הארגונים שאתם מפורטים בתיאור התכנית, אבל הכספים של הקורונה לא שייכים לשימוש הכללי של התכנית, אלא בגלל שהתכנית הזאת משמשת להחזרי מע"מ בימים כתיקונם השתמשו בתכנית הזאת גם בשביל לשלם מענקים מרשות המסים חזרה לעסקים שונים ולאזרחים, והעסקים שאנחנו מדברים עליהם הם כמובן לא דיפלומטים וארגונים בין לאומיים אלא כל העצמאים במדינה וכל העסקים הקטנים במדינה וכל מי שהיה זכאי לקבל מענקים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, מה שאתה מבקש. אתה אומר שתכנית זו נועדה לתקצב החזרי מע"מ לשגרירויות זרות, לדיפלומטים ולארגונים בין לאומיים אשר כוללים את הצלב האדום, אונר"א ובית הספר האמריקאי. אתה יכול להסביר לי מה זה נוגע למה שאתה מסביר עכשיו?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כי עסקים אין פה. הכותרת של ההעברה זה עסקים, פה אין עסקים. זה בסדר, רק להגיד בשקיפות, ו-ב', מה משותף להם? זה הכול גופים לא ישראליים, מה, שמרתם אותם לסוף? היה ויכוח אם מגיע להם או לא מגיע להם? הם תבעו את הדרישה הזאת ובסוף נעתרתם? אנחנו רוצים בהירות ושקיפות על הדברים הללו.
יואב הכט
¶
כמובן, אני אשמח לחדד. הכספים האלה לא נועדו עבור הארגונים המפורטים בתיאור התכנית, תיאור התכנית מדבר על מה קורה בתכנית בכל שנה, אבל כספי הקורונה הם לא משהו שקורה כל שנה ולכן הם לא משוקפים בתיאור התכנית הכללית, אלא הם משוקפים בסיבות המרכזיות שבגינן אנחנו מבקשים להעביר את העודפים, הכספים האלה הם אך ורק עבור עסקים ועצמאים שנועדו - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני הייתי ממליץ עליך או להיות יועץ משפטי או חבר כנסת, למה אתה כאילו דפקת נאום שאתה מתעקש שלא נבין.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
התכנית זה הכותרת. כשעשו קורונה לא פתחו סעיפים מיוחדים חוץ מקופות הקורונה. עכשיו אמרו: אנחנו רוצים להעביר את הכספים בכל מיני צורות והסתכלו איפה יש סעיפים במסגרות התכניות הקיימות, להוסיף שם כסף.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל אני נאבקתי גם למען עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, זה בסדר, אבל יש פה קבוצת גופים מחוץ לארץ, שבמקרה הגיעה ב-31 בדצמבר?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הם לא היו זכאים? זה התעכב? הייתה אי הבנה אי מגיע להם? פה כתוב בהתאם להסכמים, הם הציגו לכם הסכמים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע, אם היית שואל שאלה למשל של מה חסר פה, תסתכל מה חסר פה, חסר פה למשל את הבע"מים שגם הם מקבלים את החזר המע"מ ואנחנו לא רואים אותם פה, זו שאלה שצריכה להישאל. אבל בסדר, זה סעיף אחר במשרד אחר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אם מישהו חושב שאנחנו נקרא רק את הכותרת, שכתוב בה מענקים לעסקים, כזו כותרת, מי יכול להיות נגד? אבל תגידו באמת למי הולך הכסף ולמה זה עכשיו.
יואב הכט
¶
הכסף הזה לא מיועד בכלל לארגונים המפורטים בתיאור התכנית, כי פירוט התכנית משקף, כמו שחבר הכנסת אזולאי אמר, את הגופים שבדרך כלל משולמים להם החזרי מע"מ גם לפני הקורונה, ובגלל שרשות המסים משלמת החזרים של מסים לארגונים שונים דרך התכנית הזאת מצאנו לנכון לתקצב בתכנית הזאת את המענקים שניתנים מרשות המסים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מיכאל, אם הוא היה משנה את המלל היית אומר: למה בתכנית זו וזו כשראיתי תכנית 130401, תכנית התיאור היא תכנית אחרת, אז הוא בא ושם לך את זה על השולחן ועכשיו רק הסביר לך למה זה ככה. יש גם צד טוב בשקיפות הזאת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבין. אז אתה יש לך ככה, פוטנציאל להיות יועץ משפטי או חבר כנסת והוא דובר של האוצר.
יואב הכט
¶
- - גם מענקים שמשולמים מרשות המסים מגיעים לאזרחים אחרים. לכן משתמשים באותו רכיב בתקציב. זה הקשר הענייני, אין פה שום החזר לגופים האלה מתוך הכסף שאנחנו כאן מדברים עליו בפנייה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
השאלה למה לא עשו תכנית מיוחדת לכל ה - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
וכתוב שהכסף הזה מגיע לאנשים.
היו"ר משה גפני
¶
ינון, מה שאתה אומר זה שהתכנית הזאת, הסעיף שעליו אנחנו מדברים זה סעיף שהתכנית מתקצבת החזרי מע"מ לכל מה שאתם כותבים שם, אבל בפועל מתוך התקנה הזאת אתם רוצים עכשיו כסף להחזר לעסקים.
היו"ר משה גפני
¶
כל הכבוד לכם, מההסבר שלכם, אם היית רביי בחדר אז – טוב, לא חשוב. ככה היית מסביר לתלמידים?
היו"ר משה גפני
¶
אז למה לא לכתוב שזאת התכנית ולא לעשות מזה בצורה הזאת שאתם עושים, שזה ככה נראה, שהעיקר זה הראשון? לכתוב את התכנית באותיות קטנות, ואחרי זה להגיד שהכסף הזה מיועד להחזר לעסקים בגלל הקורונה. היינו מבינים יותר מהר.
יואב הכט
¶
אנחנו נשמח לעבוד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה בשביל לוודא שאנחנו כותבים את הדברים בצורה ברורה מאוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אולי אנחנו צריכים להכניס את אלה שעושים אחרי החוק את הנוסח? מה השם שלהם?
יואב הכט
¶
אם אפשר רק להתייחס גם לשאלה של חבר הכנסת ינון אזולאי, לגבי מסגרת הקורונה. בוודאי שאנחנו מקפידים לשמור על הוראות החוק, חוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה התקציבית שמנחה אותנו להפריד הפרדה מוחלטת בין התקציב שתוקצב במסגרת הקורונה לבין יתר התקציב.
יואב הכט
¶
נכון. יש גם קופסה, במילים האלה, ל-2022, בסכום של כעשרה מיליארד שקל, בחוק כתוב את זה, כאן מדובר בעודפים משנת 2021 ולכן לא מדובר בקופסה של 22', אלא בהגדרה זה מוקצב ב-2021.
היו"ר משה גפני
¶
יש עוד שאלות או שנצביע? צריך לאשר את זה, בגלל שבסוף זה כסף לעסקים בגלל הקורונה. אם אתם חוששים מאונר"א ומהצלב האדום, זה לא שייך אליהם בכלל.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הבקשה מספר 13026? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
יואב הכט
¶
משרד התרבות והספורט. באופן דומה לפנייה הקודמת מדובר בהעברת עודפים משנת 2021 מתוך מסגרת תקציב הקורונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם כשתיגמר הקורונה נראה לי שזה ירדוף אותנו כמה שנים, הקורונה הזאת, רק מהתקציבים שכל פעם מביאים פה.
היו"ר משה גפני
¶
צריך לשנות את זה, משום שזה כבר משרדים שונים, אפילו הוועדות פה שונות. אבל בסדר, לא חשוב, שיהיה מעניין אתכם.
היו"ר משה גפני
¶
אבל לפעמים אנחנו יכולים לדבר איתם, לפעמים יש העברות מעצבנות, אז ככה לפחות יש לך איזה תכנית אמנותית, כותרות.
יואב הכט
¶
מדובר בהעברה של סכום בגובה של 8,119,000 שקל עבור בינוי מתקני ספורט כחלק מתקציב הקורונה. מדובר ביתרת העודפים של סכום של כ-50 מיליון שקל שכבר - - -
יואב הכט
¶
הוחלט להשקיע מתקציב הקורונה במספר רב של פרויקטים, אחד הפרויקטים שהוחלט להשקיע בהם הוא סכום של 50 מיליון שקל עבור בינוי ושיפוץ של מתקני ספורט וזו היתרה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול להסביר לנו מה הקשר? אני בעד שיבנו מתקני ספורט, זה בסדר, זה שצריך להתמודד עם הקורונה, גם בסדר.
היו"ר משה גפני
¶
האם זה נכון שעמדו מבנים ריקים בקורונה ואז הכסף הזה מיועד לשיפוצים של מתקני הספורט האלה?
יואב הכט
¶
למיטב זיכרוני בשלב הזה של השנה, באוגוסט 2020 כבר לא היו מתקנים ריקים לחלוטין, זה כבר היה אחרי שמרבית ההנחיות של הסגרים ה - - -
היו"ר משה גפני
¶
תקשיב לנו, בגלל שאנחנו לא כל כך מבינים. עם כל הכבוד, אנחנו לא מגלומנים שאנחנו עובדי משרד האוצר, אנחנו צריכים להבין, לאט לאט. המתקנים היו ריקים בקורונה ואז באתם ואמרתם שצריך לשפץ אותם, זאת הזדמנות, ולזה מיועד הכסף. למה היום? הרי היום המבנים, אמרת בצדק, המבנים לא ריקים, אז מה קרה בינתיים?
יואב הכט
¶
אני לא סותר אותה, אולי אני זוכר דברים קצת שונה, אבל מה שחשוב לי לחדד זה למה הכסף מועבר משנה לשנה והסיבה היא שמדובר בפרויקט בינוי ושיפוץ וזה פרויקט שלא מתבצע באופן מיידי, מדובר בסכום שכבר חויב ופשוט קצב ההוצאה - - -
יואב הכט
¶
הקשר בין הקורונה לבין המתקנים הוא שבהחלטת ממשלה 326 הייתה הנחיה להקצות מתוך כספי הקורונה 50 מיליון ₪ עבור בינוי מתקני ספורט.
היו"ר משה גפני
¶
מה שמיכל שיר אמרה הבנתי, כי יש בזה היגיון, אבל אם זה לא זה ואתה אומר שמה שהיא אמרה לא נכון, אז מה הקשר בין צריך לשפץ ולבנות את מתקני הספורט, הבנתי, היה את הקורונה וצריך לעזור בנושא של הקורונה, גם הבנתי, מה הקשר?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הווה אומר ככה, כל משרד קיבל כסף פחות או יותר במהלך הקורונה, הוא לא ביצע את כולו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ואמרו שמתוך הכסף הזה שלא בוצע, של ה-50 מיליון שקל של הקורונה, בוא נעשה לו הסבה למשהו אחר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, העניין שמתכנס פה זה דבר מצוין, אבל פה בעצם היה כסף זמין כבר בסוף 21', שמונה מיליון, נכון?
יואב הכט
¶
הוא לא זמין, הוא חויב כבר, אנחנו רק מעבירים את הכסף עד שיבוצע סופית בגלל שהפרויקט מתארך באופן טבעי. מדובר בפרויקט בינוי ולכן לא הכול בוצע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ואז שואל גפני, תמיד, אבל ספציפית על זה, אז ידעת כבר בדצמבר 21' שאתה צריך לגרור שמונה מיליון? כבר ידעת את זה בינואר 22'. בינואר 22' ידעת שלא שולם השמונה מיליון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש איזה רציונל לאוצר שאת הפעולה הזאת הוא עושה בסוף שנה ולא מיד כשהוא יודע שיש?
יואב הכט
¶
זו תשובה שאתם אולי זוכרים שנתתי גם בעבר, בגדול מדיניות העברת העודפים קשורה בדוח הכספי של ממשלת ישראל. הדוח הכספי של ממשלת ישראל מושלם באזור יוני, יולי, אוגוסט, משהו כזה, של כל שנה, ועד לאותו רגע אין דיווח מדויק של היקף העודפים באף אחת מתכניות התקציב.
היו"ר משה גפני
¶
מסוכן מאוד מה שאתה אומר עכשיו, בגלל שאם למשל חתמתם עם קבלן ב-2021 והתשלום עובר גם ל-2022 ואתם צריכים את העודף, בגלל שכבר חתמתם חוזה, ככה הסברתם לנו פה. זאת אומרת יכול להיות מצב שלא תשלמו לקבלן בגלל מדיניות כספית של ממשלת ישראל?
היו"ר משה גפני
¶
חלילה, אז אם זה חלילה אז שואל חבר הכנסת ביטון למה לא עשיתם את העודפים בינואר? למה אתם באים עכשיו יום לפני שהשנה האזרחית מסתיימת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שאלת המשך. ניקח את המקרה הספציפי, קבלן בנה אולם ספורט, יש תכנון, היתר הבנייה הגיע בדצמבר, הביצוע היה בינואר, צריך לגרור שמונה מיליון. יש לממשלה גם חוק מוסר תשלומים לקבלן הזה, שוטף פלוס 30, זאת אומרת בחוזה מולו או העירייה או הממשלה ישלמו מיידית, אתה בסוף, במדיניות הממשלה שלך לחכות לדוח הכספי של הממשלה, דוח ביצוע בפועל ביולי ואז לדון בו, אוגוסט חופש, ספטמבר, הגעת לדצמבר, בכל הזמן הזה כבר שילמת לקבלן כי לא עשית בעיית מוסר תשלומים מולו. אז היה לך איזה מין סעיף צד למימון ביניים עד שתקבל אישור של ועדת כספים לעודפים? כי אתה שילמת לקבלן.
יואב הכט
¶
אז אני אשמח להשלים את התשובה שהתחלתי לתת כדי לתת תמונה יותר מלאה ואולי זה יענה על חלק מהשאלות שנשאלו מאותו רגע. בגלל שאנחנו לא יודעים את המספר המדויק של העודפים אנחנו צריכים להמתין - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, לא הבנת, אני שאלתי על הקבלן הספציפי, על השמונה מיליון. מתי הוא קיבל את הכסף?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
נניח שהוא בונה בינואר ופברואר ומרץ חלק והוא צריך לקבל כסף, אתם אומרים לו להמתין לדצמבר? לא, משלמים לו ואז עושים העברה. אז יש מקור מימון ביניים לתשלומים האלה ואז מסיטים מתקציב לתקציב?
היו"ר משה גפני
¶
יכול להיות שיש בקופת האוצר הרבה כסף שאפשר להשתמש בו בינתיים עד שמאשרים בוועדת הכספים?
היו"ר משה גפני
¶
לא, זה יכול להיות התזה הזאת? שיש כסף ואפשר, מה ששאל חבר הכנסת ביטון, אתם הרי משלמים לקבלן בזמן ואתם רוצים את האישור לעודפים בסוף דצמבר. אז יש כסף.
יואב הכט
¶
בגלל שהדוח הכספי מושלם רק בקיץ של השנה העוקבת אנחנו בדרך כלל מגיעים לכנסת עם בקשה לאישור מרבית העודפים בשלב מוקדם בשנה, מוקדם ככל הניתן ושם רוב התשלום עובר. במקרה שלנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
מישהו מכם זוכר שהיה עודפים בתחילת השנה? אני לא זוכר, אבל בסדר, יכול להיות שאנחנו לא מדברים על אותו דבר.
היו"ר משה גפני
¶
לא תקציב המדינה, זה עודפים. אני לא זוכר דבר כזה, אתה בטוח במה שאתה אומר? לא כדאי לך לבדוק עוד הפעם? אני כבר נמצא פה הרבה שנים, הלוואי שזה היה נכון מה שאתה אומר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זהו, אני לא יודע מה אנחנו עושים פה עכשיו. אני חושב על זה, משפטית יש חוזים, הכול ישולם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אגב, אנחנו לא עכשיו יושבים על משרד התרבות, שלא תתבלבלו, אנחנו רק לוקחים את הקייס סטאדי הזה, זה חל על כל הממשלה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להגיד לך, יואב, העודפים שאתם מביאים לוועדת הכספים ברוב המקרים מגיעים בסוף השנה, ברוב המקרים. אני לא אסכים לדבר כזה, מכיוון שהנה, זו הדוגמה של עודפים שמגיעים בסוף דצמבר, אנחנו נמצאים ממש ביום האחרון, והמציאות היא שמדובר על מתקני ספורט שאתה אמרת, בצדק, שמשלמים לקבלן בזמן, זאת אומרת יכול להיות ששילמו לו בכלל בינואר, או בפברואר. אתם מחכים לסוף השנה עם העודף כדי להעביר את זה בוועדת הכספים, בדרך יכול להיות שאם שר התרבות והספורט יבוא לאגף התקציבים ויגיד: אני צריך כסף בשביל בנייה נוספת או שיפוץ של מתקני ספורט יהיה מי שיגיד לו במשרד האוצר: אם אתה תדרוש יותר מדי לא נביא את העודף לוועדת הכספים? התייעצות סיעתית.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה שחשוב, היושב ראש, נתקדם, אבל שנבנה דרכי עבודה עתידיות אחרות ממה שיש פה היום. שזה יהיה אמיתי, שכשאנחנו מאשרים משהו זה באמת אישור ולא פלומבה.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתם מסכימים אנחנו נעבור להצבעה בגלל שאנחנו כולנו בעד הפנייה הזאת אף על פי שיש כמה דברים שאנחנו – איך אמרת? אנחנו נקבע דרכי עבודה ואני אמרתי את זה כבר בישיבה הקודמת ואני מתכוון לזה. אני מבקש מכם, יואב, אני מבקש שתגידו במשרד שאני מבקש שעודפים יבואו בתחילת השנה. יש פעמים עודפים שאין ברירה, הם צריכים ללכת חודש מאוחר יותר, אני מבין, אבל בסך הכול הכללי המסלול הזה הוא מסלול שלא מקובל עליי. זה לא יכול להיות שאנחנו נשב פה בסוף דצמבר וכל הזמן אומרים לנו: אם אתם לא מעבירים את זה היום אז אין בכלל, המרכב"ה נסגרת, המחשב נסגר.
אני לא אוהב את הדבר הזה ואנחנו לא יכולים לעבוד תחת איומים ולחצים ולכן אני מבקש שתעבירו את זה בתחילת השנה. אני מבקש לבדוק בשנתיים האחרונות פרק זמן כזה כמה הגיעו עודפים במהלך חודשי השנה ואז נראה מה לעשות עם הדבר הזה.
בקשה מספר 19019, מדע, תרבות וספורט. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
תמר צ'ין
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת תקציב 2022 בסך של 288,940,000 ₪ במזומן לתכניות התקציב הבאות אל מול עודפי קורונה לטובת תמיכה בקופות החולים עבור ביצוע בדיקות וחיסוני קורונה. התשלום ניתן בפועל לאחר דיווח כמויות הבדיקות על ידי הקופות והשוואה לנתוני משרד הבריאות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אפשר לשאול שאלה?
היו"ר משה גפני
¶
כן, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה החלוקה בין בתי החולים ורוצה לדעת מה החלק של בתי החולים בנצרת, כי אני יודעת שיש שם בעיה רצינית לגבי התשלום של הקופות.
תמר צ'ין
¶
פה מדובר בעודפים של קורונה משנת 2021 לשנת 2022 על תשלום לקופות החולים על ביצוע חיסונים ובדיקות, אין פה כסף לבתי החולים, זה רק עודפים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
רק של קופות החולים?
תמר צ'ין
¶
נכון, על גל האומיקרון שהתחיל ב - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ומה עם הכסף של בתי החולים?
תמר צ'ין
¶
בתי החולים מתוקצבים באופן שוויוני לפי תקנות החוק.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז לא נתחיל להגיד שוויוני, כי זה בכלל לא שוויוני, נתחיל מהנקודה הזאת, השאלה מה עם הכסף שמשרד הבריאות חייב לבתי חולים, במיוחד אני מדברת על בתי החולים בנצרת. על זה אני שואלת.
תמר צ'ין
¶
כלל התשלומים שמשרד הבריאות מחויב לבתי החולים בשנת 2023 בוצעו כבר בחודש דצמבר, הביצוע של החודש האחרון של השנה, לפי התקנות של חוק ההתחשבנות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
את אומרת שאין כאילו כסף שחייבים, נכון?
תמר צ'ין
¶
ב-1 בחודש בכל חודש המשרד מעביר לכל בתי החולים את הכסף אליו הוא מחויב לפי התקנות של חוק ההתחשבנות והביצוע של חודש דצמבר עבר ב-1 בדצמבר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אבל בדיקות קורונה, יש גם את אלה שעשו שדה, לא מד"א אלא החברות הפרטיות למיניהן, להם שולמו כבר כל הכספים?
תמר צ'ין
¶
להיכרותי כל מה שנפתח שולם. פה מדובר רק בהתחייבויות שיצאו בסוף 21' לקופות החולים על ביצוע בדיקות לפי מספר הבדיקות שהם מבצעים בפועל.
(היו"ר ינון אזולאי)
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שאלה. בזמנו בחוק מוסר התשלומים של הממשלה הוחרגו גופים במשרד הבריאות ובסופו של דבר בתיאום עם ליברמן סיכמתי שהחוק יחול עליהם גם עם איזה פאוזה של שנתיים, לא זוכר מה סיכמנו, שהם ייכנסו כולם למוסר תשלומים. אתם ערוכים לדבר הזה? את יודעת על מה אני מדבר?
תמר צ'ין
¶
משרד הבריאות באמת מתנהל בסדרי גודל קצת אחרים, אבל עודפי הקורונה בשנת 2021 היו גדולים, כי, כמו שאמרתי, היה גל שהתחיל ממש בסוף דצמבר, כך שכל ההתחייבויות התחילו בדצמבר, אבל מרבית התשלומים היו רק בסוף הגל אל מול כמות ביצוע בדיקות וחיסונים בפועל. לכן באמת רואים סכום מאוד גדול של עודפים במשרד הבריאות בקורונה מ-21' ל-22'.
תמר צ'ין
¶
פה זה עבור תשלום לקופות החולים גם על ביצוע חיסונים וגם על ביצוע בדיקות קורונה שהקופות מבצעות.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אגב, בהיערכות לשנה הקרובה מבחינת חיסוני קורונה יש מספיק בקופות החולים, בבתי החולים, מה שצריך?
תמר צ'ין
¶
כרגע לא מוכר מחסור, הרכש המשיך, המשרד ערוך, מבצע גם היערכויות בין הגלים, גם בהיערכות לקראת גלים.
טליה ישפה
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב הקורונה משנת 2021 לשנת 2022 בסך של 146,079,000 בחלוקה לשתי תכניות, תכנית 383002, תכנית מענקי מחקר ופיתוח של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, 31,196,000 ₪, ותכנית 384004, קידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים, 114,883,000 ₪.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לשאול. עוד פעם, רק להבין את הדינמיקה, אז היו יתרות ב-21' ועכשיו נאשר אותן, אבל אלה פעולות שאי אפשר לבצע תוך יום אז הן כבר בוצעו. למשל כתוב כאן מענקי מחקר ופיתוח, קידום יצוא ועידוד, זה בוצע כבר? אז אם זה לא אושר פה איך זה בוצע?
טליה ישפה
¶
המענקים שניתנו בשתי התכניות הללו אלה מענקים רב שנתיים לחברות ולעסקים לתכליות שונות. ספציפית לגבי התכלית של 383002, ששאלת לגביהן, אלה חברות ש - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, זה לא מה ששאלתי. אנחנו מאשרים את זה היום, אבל זו פעולה שאמורים לבצע אותה, מסתמא הפעולה הזו בוצעה בפועל כי עד מחר לא תצליחו לבצע אותה. הפעולה בשטח, הפעילות הזאת. אז אם היא כבר בוצעה מה אנחנו מאשרים? הבנת את השאלה? כי לשנת 2022 נשארו כמה שעות בודדות, נכון? מחר זה ה-1 בינואר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז היינו מאשרים לך את זה ל-23'. אני לא מבין, באמת. אני מצטרף למועדון של גפני. לקח לי זמן להבין מה הוא לא מבין ועכשיו אני הבנתי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול. אני מבין מכל העודפים האלה של הקורונה שממשלת השינוי התמודדה עם הקורונה בצורה כל כך מיטבית שפשוט נשאר הרבה מאוד כסף לצרכים אחרים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא מתאים לך, אתה רואה חשבון. זה כתוב ב-21', ההתמודדות הייתה ב-21'.
היו"ר ינון אזולאי
¶
ולדימיר, אני מבין משהו אחר, שהממשלה הקודמת, לפני ממשלת השינוי, דאגה לכם להרבה כסף, שיהיה לכם מה לעשות ובגלל זה היה טוב, אתה מבין? זה מה שאני מבין, שאנחנו השארנו הרבה כסף.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו נחזור לשאלה הרצינית, תסבירו לי מה המשמעות המעשית של האישור פה. מעבירים תקציב ל-22', עוד כמה שעות נגמרת השנה, מה המשמעות שהעברנו לשנה שנגמרה? מה, זה לסדר את הספרים? יהיה תשלום למישהו בשעות הקרובות? תבקשו בעוד יומיים להעביר ל-23'? למה לא ביקשתם להעביר את 21' ל-23'? יש לנו פה שאלות.
טליה ישפה
¶
המסגרת התקציבית היא מסגרת רב שנתית, המענקים שניתנו לעסקים הם מענקים רב שנתיים שמשולמים לפי אבני דרך ולפי דרישות תשלום בהצעת חשבוניות של העסקים בפועל, לכן יש חלק מסוים מהמענק שמשולם כמה שנים לאחור.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז עכשיו קיבלת אישור מאיתנו לשלם ב-22' יותר. זה מה שביקשת, ביקשת מ-21' לבצע ב-22', זו מהות הבקשה, עד כאן אני איתך? זה מה שכתוב פה, התורה שבכתב, לא התורה שבעל פה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל את לא יכולה לשלם לו ב-22' כי אין לך אישור. באת לוועדת כספים להעביר את זה ל-22' כדי שזה יבוצע ב-22' ו-22' נגמרה, אז מה יבוצע ומתי?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז למה לא כתבתם להעביר ל-23'? הרי למשל למדינה יש התקשרויות תשתיתיות עם חברות 20 שנה קדימה, דרך ארץ, גופים כאלה, הייתם כותבים מ-21' ל-23'? למה כתבתם 22'?
יואב הכט
¶
אנחנו מבקשים העברת עודפים על פי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, אנחנו מבקשים את העברות העודפים מהשנה התקציבית הקודמת לשנה התקציבית הבאה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כדי שיהיה רשום בספרים העודף הזה והוא יירשם בשנה הבאה לביצוע ב-23'? אתה דיברת על ביצוע, שאתה מעביר יתרות לביצוע, יש התחייבויות, אבל הן עוד לא בוצעו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה רישום בדוחות כספיים של ממשלה, העברה רישומית. אין פה שום פעולה, אף אחד לא נפגע מזה שלא נאשר את זה היום.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לא, אם אתה לא מאשר את זה היום זה חוזר לאוצר, הכסף הזה, ואז הם צריכים לראות מה קורה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אז אתה צריך להעביר את זה לרזרבה ומהרזרבה לבקש להעביר את זה עוד פעם, ואז האוצר, ברגע שהוא מחזיק אצלו לא בטוח תקבל את זה.
דרורית שטיינמץ
¶
יש הבחנה בין מנגנון התשלומים למנגנון ההתחייבויות. ברגע שמשרד מקבל את הכסף בתקציב המקור שלו, בבסיס תקציב או בשינויים תקציבים שאתם מאשרים מדי פעם, מתאפשר למשרד להקים התחייבויות בגין אותה פעילות שאתם מאשרים. התשלום הוא לא בהכרח באותה שנה, הוא בשנה עוקבת או בשנים העוקבות הבאות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ברור, ולכן צריך העברה. אבל במקרה דנן לא ברור מתי ישולם הכסף הזה, כי 22' נגמרה. אז את מסכימה איתי שכרגע זה רישומי?
דרורית שטיינמץ
¶
לא אפשרו למשרד, בגלל שההתחייבויות יושבות על אותן תקנות, להקים פעילות חדשה, בפרט שלא התקבלו עודפים.
(היו"ר משה גפני)
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי, בקשה מספר 38025, כלכלה ותעשייה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
נעם שרלו בריגה
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 4,232 אלפי ₪ - - -
נעם שרלו בריגה
¶
העודפים מתחלקים פה לשתי תכניות, תכנית של פעילות המשרד ותכנית שנייה של מועצת הכבלים והלוויין.
היו"ר משה גפני
¶
ינון, בוא נצביע. אתה רוצה להיכנס למשרד התקשורת עכשיו? זה אנחנו הולכים לאשר תכנית של יועז הנדל שיבצע אותה לא יואב קיש - - -
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, בקשה מספר 39004. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
הלאל חלאילה
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בסך של 8,352,000 שקל משנת 2021 ל-2022 לרשות הגז הטבעי. התקציב מיועד לקידום חיבור בתי חולים לגז טבעי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני חייב לשאול. אני מכיר את הנושא הזה, יש חלק מבתי החולים שנותנים להם עידוד לעבור לגז, מה קורה עם בית חולים בצפת, זיו, כבר עברו לגז, חלקם? רובם?
הלאל חלאילה
¶
אז הקול קורא יצאו בו שבעה קווים לחיבור בתי חולים לגז, מתוכם זכו חמישה קווים. מי שאמור להתחבר בקווים האלה זה אסותא תל אביב, תל השומר, בילינסון, גליל מערבי ורמב"ם. חוץ מזה ליתר הקווים יש עוד תכניות.
הלאל חלאילה
¶
במסגרת הקול קורא הזה ספציפית לא היה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא בדרום ולא בצפון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בצפון הוא אומר שיש גליל מערבי ונהריה שם. אבל זה אחד וברמב"ם שהוא מרכזי. אם אנחנו מסתכלים יותר לכיוון נצרת. למשל אסותא תל אביב זה בית חולים פרטי, נכון? זה לא ממשלתי, זה של קופת חולים מכבי, אבל הוא נחשב כבית חולים פרטי. גם הם יכלו לגשת?
הלאל חלאילה
¶
התקציב לא מופנה לבתי החולים עצמם, זה לתשתית, חברות החלוקה הן אלה שניגשו לתשתית ולא בתי החולים עצמם.
הלאל חלאילה
¶
אנחנו במעקב, יש 11 בתי חולים שחתומים על הסכמים עם המדינה, עם חברות החלוקה ליתר דיוק, ביניהם סורוקה, ברזילי, זיו בצפת, גם העמק.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי עוד שאלה קטנה. אדוני, שר התשתיות, יש מפעל בנהריה שמחכה לגז ומפעל בלוד, עשיתם חברות פרטיות, את החלוקה נתתם לחברות פרטיות, את ההולכה נתתם לחברה ממשלתית שכבר הוליכה את הגז והחלוקה לחברות פרטיות ולא הגיע גז למפעל בנהריה ובלוד, איפה זה עומד?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה לא עונה לי על השאלה, יש מפעל בנהריה בלי גז, נתתם לו גז? אתה יודע על מה אני מדבר? אתה לא יודע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אנחנו ניסע ללהבים. רק תדע, הרב גפני, אומרים הפרטה זה קדוש, אז המדינה קבעה ככה. חברה ממשלתית תביא את המוביל הארצי של הגז מהנגב והגליל והיא גמרה וביצעה 100%, חברה ממשלתית נתג"ז ואז היא נתנה שלוש חברות לחלוקה למפעלים ולגופים והם לא ביצעו את עבודתם, חברות פרטיות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חברה ממשלתית 100% ביצוע איכותי וחברות פרטיות בהפרטה, נגב גליל מרכז, והמחיר שונה של הגז. הלקוח נדפק לפי החברה שנפלה עליו.
היו"ר משה גפני
¶
נגיע גם לזה בעזרת ה'. מי בעד אישור הבקשה 54053? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
מוחמד חלאילה
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת 2022 בסך של 39,880,000 ₪ במזומן לתכנית התקציבית 600210 לבניית כיתות לימוד.
מוחמד חלאילה
¶
מדובר ב-630 כיתות שהוקצו בשנת 2020, כרגע העודף המועבר בגלל תת ביצוע ברשויות המקומיות, או האטה בקצב הביצוע הצפוי.
מוחמד חלאילה
¶
הכיתות הוקצו בהתאם לקריטריונים של משרד החינוך, ככל שהוועדה מעוניינת נוכל להעביר את הרשימה המלאה.
היו"ר משה גפני
¶
זאת אומרת שאם יש ילדים שנמצאים במוכר שאינו רשמי והם נמצאים בקרוון, אז הם לא יקודמו?
משה שגיא
¶
הצרכים מועלים על ידי הרשויות, ככל שהרשות המקומית מקצה מתוך המבנים שיש לה למוכש"ר אז היא מקצה, אבל היא זו שדורשת את הכיתות שחסרות.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
כן, זה ככה. רק להזכיר מלפני כמה חודשים כאן בוועדה, על זה קָבַלתי, שזה דבר לא תקין, ואני יכול להגיד שבהסכמים הקואליציוניים אני מקווה שיטופלו, משה, שלא תצטרך להתנצל עוד פעם בוועדה על הנושא הזה.
היו"ר משה גפני
¶
זה בגלל שאני מצפה מפקידי ממשלה, מרשויות מקומיות, ממשרדים, שלא עושים הבחנה בדבר כזה ברור, לא עושים הבחנה בין ילדים, אומרים ההוא יקבל וזה לא יקבל.
היו"ר משה גפני
¶
וההוא יקבל רק אם יישאר משהו, פירורים. אני לא אוהב את זה, לא צריך קואליציה בשביל זה. מי בעד אישור 60010 של משרד החינוך פיתוח? מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
תמר צ'ין
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 26,132,000 ₪ במזומן.
היו"ר משה גפני
¶
עוד הפעם קורונה? כמה שנים יהיה עוד תקציבים בנושא של הקורונה? אנחנו מתפללים שלא יהיה יותר קורונה. מה זה הכסף הזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אבל השאלה שלי למה לא כתבתם פה שזה קורונה? עד שמשהו הוא באמת קורונה אתם לא כותבים קורונה?
תמר צ'ין
¶
אתה צודק, זו טעות סופר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ינון, אתה לא רוצה ללכת הביתה היום?
דניאל שוורץ
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב קורונה משנת התקציב 21' לשנת התקציב 22' בסך של 1,352,745,000 ₪ בחלוקה לתכניות הבאות, תכנית ראשונה רכבות כבדות, 795001, 352 מיליון.
דניאל שוורץ
¶
אני אסביר. ההתחייבות בכל התכניות זה עבור פרויקטי תשתית כאשר כל המזומן תוקצב בשנת הבסיס של 2021 בגין הפרויקטים האלה, כמובן שהביצוע לוקח מספר שנים ולכן התחילו לבצע את כל הפרויקטים כבר בשנת 2021, כבר יצא מזומן משמעותי בגינם, בשנת 2022 הפשירו את הביצוע ועכשיו אנחנו מבקשים את פניית העודפים.
היו"ר משה גפני
¶
סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית, פיצויים למפעילים בגין הפסדים שנגרמו עקב נגיף הקורונה. זה הסיפור? סכומים כאלה?
היו"ר משה גפני
¶
למשל סובסידיה לתחבורה הציבורית, מה זה נוגע לקורונה? למה יש עודף?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנשים לא נסעו.
תומר וידמן
¶
הקורונה גרמה פגיעה בהיקף הנסיעה בתחבורה הציבורית, נחתמו הסכמי פיצויים עם המפעילים השונים, בגלל שהפיצוי מתבסס על הביצוע בכל השנה כמובן שהוא לא היה יכול להיות משולם כולו בשנת 21' ולכן העודף עובר לשנת 22'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, יש לכם גם פיצוי הפוך מהחברות עצמן כאשר לא עומדים בלוחות הזמנים וכאשר אין להם מספיק אוטובוסים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש אם אפשר להעביר לוועדה את הקנסות שקיבלו החברות ואיזה חברות בשנה האחרונה על אי סדר, שהם גם לא הפעילו קווים כמו שצריך, גם בכמויות וגם בזמנים וגם את האזורים, מאיפה זה הגיע, כי אנחנו מקבלים תלונות מכל מיני אזורים. אנחנו נשמח לקבל את הפילוח של זה ואת הכספים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
האם נכון שהתפנו לכם כ-200 מיליון שקל של מימון לתחבורה ציבורית במסגרת הרפורמה החדשה בתחבורה הציבורית? כי במסמך רשמי של משרד ראש הממשלה, שהוכן על ידי האוצר בשיתוף לקראת דיון של בנט, שם נכתב שנחסכו למדינה כ-150 מיליון שקל סבסוד תחבורה ציבורית ברפורמה והשאלה שלי לאן הלך הכסף הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
דווקא אנחנו לא אוהבים רחב, אנחנו אוהבים ממוקד. שאלתי אותך, עשו רפורמה בתחבורה ציבורית, יש מסמך רשמי של רוה"מ עם האוצר, שם כתוב לדעתי 150 מיליון נחסכו ברפורמה הזאת בסבסוד תחבורה ציבורית, איפה ה-150 מיליון הלכו? זה די ממוקד, אני חושב, לא רחב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כי פשוט אמרו לנו שלא יכול להיות שלקחו כסף מאזרחים או מערים או מהתייקרויות, לא יכול להיות שלקחנו כסף ממישהו, אז אתה מסכים איתי שהיו 150 מיליון שנחסכו ברפורמה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
האם היו כספים שנחסכו ברפורמה בגין הרפורמה הזאת של סבסוד תחבורה ציבורית? כן או לא, ואני מזהיר אותך שאתה צריך להיות דובר אמת פה ואנחנו נבדוק את זה אחר כך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, סליחה שאני אומר, אני פעם ראשונה אומר, יכול להיות שאת זה לא לאשר. אם אין תשובות טובות על כסף שנלקח מהחלשים ביותר ואיפה הכסף הזה, יכול להיות שלא צריך לאשר את ההעברה הזאת.
תומר וידמן
¶
למיטב הבנתנו לא נחסך כסף, התעריפים התקזזו בגלל שהורידו תעריפים מסוימים והעלו תעריפים אחרים, כך שבסך הכול הרפורמה הייתה בסכום אפס ולא נחסך כסף. אני לא מכיר את המסמך המדובר, אבל אנחנו כמובן נבדוק שוב. וככל שהתשובות יהיו אחרות - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה אין? הרי הוא לא נעלם מהעולם. מה, זה ביטקוין? מה זה? תסביר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני שואל אותך מה המשמעות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, לא, אנחנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
הוא אמר שהרפורמה בתחבורה הציבורית היא בסכום אפס, אתה העלית במקום אחד, הורדת במקום שני. אין כסף שקיבלו כתוצאה – זו הייתה השאלה שלו, התשובה לא, אין חיסכון של כסף ברפורמה.
דניאל שוורץ
¶
ככה לפחות הרפורמה בוצעה. שוב, אנחנו נבדוק את זה שוב, יכול להיות שהתשובות יהיו אחרות, משרד התחבורה, זה ביצוע בפועל, וכמו שהרפרנט פה אמר - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש דוח של משרד האוצר לראש הממשלה שהרפורמה חסכה 250 מיליון שקל. ככה הוא הראה לי עכשיו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, רפורמה 'דרך שווה', מצגת לראש הממשלה בנוכחות משרד האוצר, המסמך הזה הוא של משרד ראש הממשלה ומחיר הרפורמה, כתוב פה, על פי משרד האוצר החיסכון לתקציב המדינה מצעדים אלו מוערך בכ-250 מיליון שקל לשנה, המשמעות היא שהנטל הכולל על הציבור גדל בסכום זה. מסמך רשמי שלכם.
תומר וידמן
¶
אז אני אסביר. מה שהתחלתי להגיד מקודם, אחוז הסבסוד של התחבורה הציבורית רק גדל, אנחנו עומדים על 80% סבסוד, התעריף הממוצע לנוסע, שזה כולל גם את הנחות הסטודנטים, כל אפשרויות ההנחה, עומד על בערך 3.5 שקלים, ההבדל של מה שעשתה הרפורמה, באמת שינתה את התעריפים לפי קילומטר נסיעה. הנקודה החשובה שצריך להגיד זה שהסבסוד עולה בכל שנה בשנים האחרונות והתקציב לסבסוד עולה, כלומר אם הרפורמה גרמה לחיסכון התקציב חוזר למשרד בהיבט זה שהתקצוב לתחבורה הציבורית רק גדל משנה לשנה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל כתוב כאן, הנטל הכולל על הציבור גדל בסכום זה. הנטל גדל. זאת אומרת מישהו שילם יותר, זה לא סכום אפס.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מסמך רשמי במשרד ראש הממשלה שהוכן על ידי האוצר. יש משהו יותר רשמי מזה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לדעת מה המשמעות המעשית שלא נאשר את זה היום, מה המחיר למדינה ולאזרחים? אם אין מחיר אני לא רוצה לאשר, אני רוצה לדעת מה המחיר. מה המשמעות? רק תגיד.
היו"ר משה גפני
¶
המשמעות של העניין, יהיה עיכוב בביצוע של הרכבות הכבדות, יהיה עיכוב בביצוע של הכבישים הבין עירוניים, יהיה עיכוב בביצוע, אין כסף. יבוא פקיד שיושב במשרד התחבורה ויגיד: אין כסף ומי שאשם בזה זה גפני.
היו"ר משה גפני
¶
במשרד האוצר הם לא מאשרים סעיף 46 וכשאנשים פונים אליהם במשרד האוצר ואומרים להם: למה לא אישרתם לי את סעיף 46? גפני מעכב.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
הרב גפני, אם אפשר רגע. מדברים פה על תחבורה, אני רק מנסה להבין, אני פניתי למשרד התחבורה במכתב בעניין קווים בגבעת זאב שלא מגיעים, מאחרים ופשוט אפשר לומר עושים מה שהם רוצים, והתשובה שקיבלתי היא תשובה פאתטית לחלוטין, שהם מגבים את החברות. התשובה של משרד התחבורה, שהם מגבים את החברות על איחור של נהגים וכו'. הייתי שמח מאוד, אולי ברמה הפרטנית, אם כבר צריכים לתת תשובות לוועדה, אני אפנה אליכם ישירות שתבדקו עם משרד התחבורה את סוג התשובה. כי אם הייתה תשובה נורמטיבית אז זה בסדר, אבל התשובה הייתה תשובה ממש שמראה מה קורה בכל הארץ בעניין הזה. הייתי שמח מאוד גם בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אתה צריך תשובה. אני מבקש, מה שהעלה חבר הכנסת ביטון במסמך הזה שהוא הראה ממשרד ראש הממשלה, אני מבקש תשובה על זה. אני רוצה לדעת מה זה הכסף הזה שנופל כנטל על הציבור. תשובה. אני אבקש מחברי הוועדה לאשר את הפנייה הזאת, את הבקשה, מתוך חוש האחריות שיש לוועדת הכספים בעניין הזה, אבל אני רוצה תשובה ואני רוצה את התשובה בתוך כמה ימים. היום אנחנו ביום רביעי, עד יום חמישי הבא לתת לנו תשובה למסמך שהראה חבר הכנסת מיכאל ביטון. לא תשובות ערטילאיות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ובאחריות נציגי המשרד והאוצר שנוכחים בישיבה הזאת, להביא תשובה מבוססת.
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי. בקשה 79024 משרד התחבורה, מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
בקשה 83024, הוצאות פיתוח אחרות, פיתוח משרד האוצר דיגיטל וסייבר, ירושלים ומורשת. מי מציג את הבקשה?
היו"ר משה גפני
¶
אז בואי שבי ליד השולחן. בגלל שרציתי לא להעביר את זה, אבל מיכאל ביטון שכנע אותי. האם החרדים יצאו מתכנית 'מסע'? ככה אמרו לי.
היו"ר משה גפני
¶
לא חשוב איך אתם קוראים להם, אני רק רוצה לדעת עם החרדים בחוץ. בגלל שפנו אליי אמריקאים ואירופאים ואמרו שלא, הם לא נמצאים עכשיו בתכנית.
בת חן אילות
¶
אתה יכול לראות כמה משתתפים הגיעו כל שנה החל מתשפ"א ללימודי יהדות. זה בתשפ"א, כשהיה קורונה, בשנה שעברה, השנה, ועוד צפויים להגיע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
שאלה שעלתה פה גם בפעם הקודמת, אחד התורמים הגדולים זה כנראה אדלסון, הוא הקטין את התרומה שלו.
בת חן אילות
¶
מאז הקורונה התקציב של פרויקט 'מסע' מתחלק לשניים, יש תקציב בסיס, נקרא לזה, מרגע חתימת ההסכם, ועוד תקציב שמתווסף בהתאם ליכולות מימון, גיוס תרומות וכו' בשלב השני, לכן חילקנו את זה לשניים כשמכל סוגי התכניות בכל שנה יש גם בחלק הזה וגם בחלק הזה כדי שנוכל לאפשר תזרים הרשמה של משתתפים.
היו"ר משה גפני
¶
אגב, את יודעת למה בפרסום שאתם עושים בחוץ לארץ יש שם נערה בת 20 בערך עם תפילין? לא חשוב.
הדר פוקס
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 37,467,000 ₪ במזומן כחלק מהמסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות מובאת להלן. תכנית מספר אחת, 206001, פעילויות מטה מרכזיות, פעולות ושכר, 1,938,000 ₪. תכנית מספר שתיים, 206302, החינוך העצמאי, 1,592,000 ₪. תכנית מספר שלוש, 206303, מעיין החינוך התורני, 109,000 ₪. תכנית מספר ארבע, 206501, שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח, 29,445,000 ₪. תכנית מספר חמש, 206601, המינהל לחינוך התיישבותי, 1,504,000. תכנית מספר שש, 206702, הארכת יום הלימודים, 2,879,000 ₪.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
רק להגיד שני דברים. ראשית, יש בתקשורת הרבה מאוד מלל ודיבורים שקריים וגם הייתי אומר אפילו לא מתורבתים - - -
חיים ביטון (ש"ס)
¶
כולל בורות מלאה של אותם אנשים שאומרים את הדברים ומתיימרים להבין בחינוך. כאן כשאנחנו עם החבר'ה של החינוך מדברים על תוספות אז אתם יודעים שמה שאנחנו מדברים עכשיו על תוספות הם קוראים לזה גירעונות, גירעון של הרשתות, גירעון של זה. אז כאן המקום בפני אנשי המקצוע להגיד שמי שכותב את זה הוא לא רק בור, הוא גם לא מבין בחינוך כלום וגם לא בתקציב כלום. מדובר בסך הכול בהשערה שאיננה נכונה לגבי התקצוב של אותה מערכת ובסוף האוצר מתקן את החוסרים שהוא לא שיער כראוי את ההוצאה שלהם. אז זה המקום לתקן את הדבר הזה. אני לא יודע, הדר, אולי תגידי לי, מה שדיברנו על החוסר של אותם שישה, זה תוספת על ה-109? ברגע שיאושר, יש פה איזה שהוא חוסר.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
הבנתי. הדבר השני פחות רלוונטי, רק הסברתי לציבור שאנשים חושבים שמעבירים פה תוספות או העברות, הם קוראים לזה גירעונות, הם לא מבינים שזה מתוקצב 100% והאוצר פשוט לא עושה אפיון כמו שצריך למחיר השעה או הצורך של הרשתות ובסוף האוצר מתקן את זה. אז פעם אחת שיידעו, אין לרשתות גירעונות, זה פשוט טיפשות לומר את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני כל פעם מסבירים לי במשרד החינוך, נמצא פה גם משה שגיא וגם אנשי משרד האוצר, תקצבו לא נכון. זאת אומרת היה תקצוב בחסר, מה שלא קורה בחינוך הממלכתי, אין דבר כזה, שם משלמים משכורת למורֶה או למורָה ובסדר, פה נותנים את זה, יש תקצוב בחסר אז משלימים את זה בסוף השנה. אתם בכלל עושים את החשבון, אבל דה-מרקר הבין אחרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רגע, רגע. זה נפל לי כמו פרי בשל ליד. בדיוק הכניסו לי איזה מסמך, אני רואה פה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, ראו שלא הכינותי. תכנית 'ניצנים', אני מחזיק פה מכתב של ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, אמנם הוא כתב אותו לראש הממשלה הנכנס, זה עומד עכשיו להסתיים בסוף השנה, אנחנו מדברים על הפריפריה הגיאוגרפית, כלומר הורים יצטרכו לשלם מ-50 שקל ל-300 שקל, מה צריך לעשות כדי שזה ייכנס עכשיו לתוקף שההורים ימשיכו לשלם 50 שקלים ולא 300 שקלים.
הדר פוקס
¶
סבבה. אז התכנית להקלת יוקר המחיה ששר האוצר יצא איתה בתחילת השנה, במסגרתה הגדלנו את הסבסוד בצהרוני 'ניצנים' באשכולות 4 ו-5 ב-250 ₪ לילד, התכנית מראש הוגדרה לשנה והסבסוד המוגדל עתיד להסתיים ב-31 בדצמבר. ככל שהממשלה תחליט לשנות ולהתאים את סדרי העדיפויות שלה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לצורך העניין אם היא תחליט ביום ראשון בישיבת הממשלה הראשונה, לא יודע מתי היא תקרה, בפעם הראשונה שיתכנסו, זה ייכנס במיידי? או שזה ייכנס רק לקראת שנה הבאה?
הדר פוקס
¶
בגדול, בכפוף למקור תקציבי כדי שיוכל לממן את ההגדלה הזאת, זה משהו שיהיה ניתן לבצע כמו שביצעו אותו בתחילת השנה הקודמת. התכנית הרי יצאה לפועל החל ממרץ ולא מתחילת השנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר יש אפשרות בשבוע הבא לצורך העניין, אם מוצאים לזה כמובן מקור תקציבי, לעשות את זה שכבר בשבוע הבא הסיפור של הצהרונים ימשיך וההורים ימשיכו לשלם רק 50 שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה. כשמביאים דבר כזה, מדיניות של שר, אני מבין, הכול בסדר, האוצר מאשר שזה ייפסק בדיוק באמצע שנה להורים? אנחנו נמצאים, אם תסתכלי, בשנה העברית זה כסלו, יש לנו עוד שמונה חודשים לפנינו, אבל ארבעה חודשים אחרינו, כלומר אנחנו נותנים להם ובאמצע שנה מפסיקים להם את זה. הורה שמסתדר מסתכל לשנה הקרובה שלו, הוא רואה מה קורה איתו, הוא יודע למצוא עבודה, יודע את הצפי, יודע את השקט, אנחנו מפסיקים לו את זה עכשיו באמצע, איך אוצר מאשר דבר כזה? אפילו שתגידי שזו שנת תקציב, שבדיוק מסתיימת שנת תקציב, הכול טוב ויפה, אבל ידענו מראש, יכולנו להקציב לזה יותר ולהגיד, אוקיי, מקסימום נעביר את זה לשנה הבאה, אבל זו החלטה, כמו שיש תכנית חומש לחמש שנים ולשנתיים ולארבע. זה מה שצריך להיות.
הדר פוקס
¶
אז חשוב להגיד שבגלל שהתכנית החלה באמצע שנת 2022 לא היה מקור מראש להאריך את זה ל-2023. בהחלטה של משרד החינוך החליטו שעדיף להגדיל את הסבסוד גם בחלק משנת התקציב תשפ"ג ולא מראש להחזיר אותו לקדמותו ולכן כבר מראש כשפורסם הקול קורא הובהר מראש שהתקציב בסוף דצמבר 22' יחזור לקדמותו. שוב, כמו שאני אומרת, ההעדפה הייתה להגדיל את התקציב ולהמשיך אותו מאשר להחזיר אותו לקדמותו עוד טרם נגמרה התכנית. ככל שהממשלה תבחר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה קשור. זה נגמר ב-31 לחודש. לבקש פנייה לממשלה הנכנסת שייקחו את זה, כי אי אפשר להפסיק להורים באמצע. אנחנו אולי נוציא ביחד מכתב בעניין הזה. זה 150 מיליון, אבל זה להורים לצהרונים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להמשיך את מה שינון אמר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני גם רוצה להגיד בסוגיה הזאת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להמשיך את מה שינון אמר, וזיהינו איזה שלושה-ארבעה דברים שבמצב הביניים של ממשלות מתחלפות האזרחים נפגעים, כמו הצהרונים האלה, שאין רציפות ואז אין פתרון, כמו ההתייקרות במס רכבים, כמו מענקים למקבלי שכר נמוך, ההגדלה שהייתה והיא נסגרת, כמו זיכויי מס למשפחות עם ילדים, זיכוי מוגדל שניתן השנה. כל הפעולות האלה נפגעות ב-1 בינואר. ייתכן שאנחנו צריכים לבקש מהממשלה הנכנסת בישיבתה הראשונה, ממש בימים הראשונים של ינואר לאשרר את ההחלטות האלה וכך נייצר רציפות, שהאזרחים לא ייפגעו, על אותם ארבעה-חמישה דברים. זה אתגר לעשות את זה, אבל אם האוצר יירתם והממשלה תרצה אז להביא החלטת ממשלה על הרציפות של סוגיות כאלה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני מסכים איתך.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני רוצה להמשיך את הסוגיה של 'ניצנים' ולשים על השולחן את הבעיה של אוכלוסיות מסוימות שנמצאים לרוב בתוך מועצות אזוריות או בערים שיש שכונות מסוימות שהן ברמה סוציואקונומית מאוד נמוכה והיישוב ברמה סוציואקונומית בממוצע גבוהה, ואז מה שקורה, שאותה אוכלוסייה, ואנחנו מדברים על אלפי ילדים שמחייבים אותם לשלם 300 שקל לחודש או 500 שקל לחודש, לא זוכרת בדיוק כמה, במקום שהם ישלמו 50 שקל לחודש.
היו"ר משה גפני
¶
לשנות את הקריטריון, דיברנו על זה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
את הסוגיה הזאת צריך לשים על השולחן ולדאוג גם בסעיף תקציבי.
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שאמר המבקר על מדד הטיפוח וכל הקריטריונים האלה, הם משוללי היגיון. בסדר, נצטרך לדבר על זה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מבקשים לאשר את 20027 של משרד החינוך. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
יואב הכט
¶
מדובר בפנייה לתקצוב 70,899,000 ₪ בהרשאה להתחייב עבור הסכם מימון עם חברה ממשלתית נצר השרון. בחלק מההסכמות שהושגו גם בוועדת כספים בשנת 2018, זה למעשה חלק מהתולדה של ההסכמים הרב שנתיים של ההסכם ההוא.
שלומית ארליך
¶
הפנייה הזו, רציתי להעיר לגביה, 216 עד 222, זו פנייה שיש בה כריכה של כמה נושאים, מימון מפלגות והרשות לזכויות ניצולי שואה, הכריכה הזו על פי נוהל הוועדה היא כריכה אסורה. נוהל הוועדה קובע ששינוי תקציבי שמוגש לוועדה לא יכלול כריכה בין משרדי ממשלה שונים שלא מן העניין. אנחנו ניסינו להבין ממשרד האוצר האם מדובר בכריכה שהיא מן העניין ולהבנתנו נפלה פה טעות של משרד האוצר ומדובר בכריכה שלא מן העניין. נמצאים פה נציגים שיכולים להסביר. אנחנו ביקשנו לעשות הפרדה של הכריכה ואנחנו מבינים שבעת הזאת למשרד האוצר יש איזה שהוא קושי להביא להפרדה של הכריכה . ואולי תסבירו אתם, משרד האוצר.
תמר לוי בונה
¶
באמת אנחנו מגישים פניות מרובות שימושים כשהמקורות מגיעים ממשרדים רבים, כמו שהיה פה בשבוע שעבר, אם את זוכרת, שיש איזה שהוא קיצוץ רוחבי או שמגיעים מהעודפים. אלה המקומות שבהם נהוג לקחת מקורות מרובים לשימושים מרובים. בפנייה הזאת יש מקור אחד, תחבורה, שהולך לשימושים מרובים. הוועדה ביקשה מאיתנו לפצל, אנחנו הסברנו שבסוף השנה לפצל, יש פה תשומות זמן מאוד מאוד משמעותיות וחשבנו שלא נספיק להגיש את זה בזמן. מה שכן, אנחנו מבינים מה אומרים בוועדה ובמקרים כמו בפנייה הזאת, בניגוד לפנייה שהייתה בשבוע שעבר, שאנחנו חושבים שכך נהוג כן לעשות, אבל בפנייה במאזן הזה שזה רק מקור אחד להרבה שימושים, מבחינתנו זה לא צריך להיות יותר ואנחנו מתחייבים שזו הפנייה האחרונה שאנחנו מגישים בסגנון הזה. בשל לוחות הזמנים חשבנו שיהיה לא נכון לפצל ושלא היינו עומדים בלוחות הזמנים.
היו"ר משה גפני
¶
לפני הפתרון, אני מבקש שיבוא מישהו בכיר במשרד האוצר, שיבוא לכאן ושיתחייב שזו פנייה אחרונה מהסוג הזה. אנחנו לא האסקופה הנדרסת שלכם.
היו"ר משה גפני
¶
הכול טוב ויפה, אני מבקש מישהו בכיר ממשרד האוצר, מאגף התקציבים, שיבוא ויתחייב כאן לחברי הוועדה שזו הפעם האחרונה שמגיעה פנייה כזאת. יש פה סעיף שאני רוצה לאשר אותו ויש סעיף שאני נגדו, לא שזה קורה בפועל, אפילו לא בדקתי, אבל מה אתם עושים פה? בכוונה שאנחנו לא נוכל לממש את העמדה שלנו כשאתם מגישים בקשה. אנחנו מכירים את השיטות האלה, תמציאו כבר משהו חדש, מודרני, כדי לעבוד עלינו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לגבי ההצעה הספציפית הזאת, עד שיפסיקו לעשות לך את המרור כורך, עד שיפסיקו, אז ייתכן שבגלל שאתה רוצה כן לקדם מרכיב מסוים נאשר והם יתחייבו שרק הוא יבוצע. אפילו שיש להם אישור על הכול הם יתחייבו בפניך עכשיו שהביצוע יהיה רק על המרכיב שאושר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, הם יתחייבו לפרוטוקול. הכול אושר לנו, אבל הביצוע כרגע יהיה רק על הסעיף - - -
דן נמני
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 14.5 מיליון ₪ בהוצאה עבור פיתוח מערכות מחשוב לאגף החשב הכללי ועבור תכנית הפיילוט של חברות הזנק בחברות הממשלתיות.
מוחמד חלאילה
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 396,602,000 ₪ בהרשאה להתחייב עבור בינוי כיתות לימוד במערכת החינוך בהתאם לתכנית החומש לבינוי כיתות בשנים 22'-26', יישום החלטת הממשלה מספר 1357 מיום ה-10 באפריל 2022.
היו"ר משה גפני
¶
אז למה זה בעודפים וזה פה בפנייה? למה בעודפים יש את הפיתוח, השלמה של בניית כיתות לימוד, ולמה פה יש פנייה רגילה?
מוחמד חלאילה
¶
העודפים שהעברנו קודם הם עודפים של קורונה, התקציב של הקורונה בכללותו ניתן לשנת 2020 בלבד. ככל שלא כל התקציב בוצע אז העודפים עוברים משנה לשנה. במקרה הזה אנחנו מתקצבים הרשאות של שנת 2022.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
עדיין צריך להגיד את הכאב שלנו, הרב גפני. כל פעם שיש כיתות לימוד צריך להגיד את הכאב.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
תודה רבה. הכאב שלנו הוא שאם בודקים את האחוז, אנחנו בעזרת ה' נביא נייר כזה לוועדה, מה בדיוק אחוז הקרוונים בהם לומדים ילדים חרדים או גם ערבים, בוא נגיד את האמת, אבל יותר חרדים, וכמה אחוז שילד ברשמי נמצא, וכשיש העדפה של פרשנות משפטית, לא חוקית, של פרשנות משפטית שהמוכר שאינו רשמי הוא מופחת. לא יודע איפה הפרשנות המשפטית הזאת לוקחת לעצמה את הסמכות הזאת גם כלפי שמיא וגם כלפי ארעא, אני חייב לומר את זה. כל פעם שצריך להצביע על בניית כיתות זה כואב. הייתי צריך לומר זאת.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז, אני מצטרף לזה גם כן.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל לא נתחרה על זה, כי באמת הרשימות יהיו מאוד שחורות.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אני הזכרתי, בלי שביקשו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היא אומרת בלי להתחרות, להביא ככה.
עידו חי
¶
הפנייה התקציבית נועדה לביצוע שינויים פנימיים בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט ורשות האכיפה והגבייה לצורך התאמת התקציב לביצוע בפועל של שנת 22'. התכניות המרכזיות בהן בוצעו השינויים הן מטה המשרד, תקצוב סך של 2,661,000 ₪ בהוצאה עבור השלמת פרויקט בניין משרד המשפטים החדש, הסיוע המשפטי תקצוב סך של 10,987,000 ₪.
עידו חי
¶
בסיוע המשפטי תכנית 085105, תקצוב סך של 10,987,000 ₪ בהוצאה על מנת להתאים את תקציב התשלום לעורכי הדין במיקור חוץ בסיוע לביצוע בפועל, ותכנית 085401 הוצאות שכר במערכת המשפט, תקצוב סך של 33,640,000 ₪ בהוצאה לצורך התאמת תקציב השכר של הנהלת בתי המשפט לביצוע בפועל.
ליהי צלאל
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב 192,016,000 ₪ בהוצאה בעבור הצעת הפיתוח התעופתי לנוכח הביקוש הגואה לטיסות ולהתמודדות משק התעופה עם משבר הקורונה.
יואב הכט
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 547,635,000 ₪ עבור תשלומי ריבית על החוב הממשלתי בחלוקה לתכניות הבאות. תכנית מספר אחת, מלוות לשכירים, 450503, סך של 536,676,000 עבור השלמת תקצוב לאור עדכון של היקף התשלומים בעקבות העלייה באינפלציה. תכנית מספר שתיים, מלוות באמצעות ערבויות, 450602, תקצוב סך של 13,959,000 ₪ עבור תקצוב הריבית על מלוות באמצעות ערבויות בשל העלייה בשער הדולר במהלך השנה.
יואב הכט
¶
מדובר בהעברה של 125,876,000 ₪ לסעיף 84, תשלום חובות עבור תקצוב של עליית התשלומים על החזר הקרן לביטוח הלאומי בשל העלייה במדד המחירים לצרכן במהלך השנה.
נעם שרלו בריגה
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 7,228 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 27,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור איגום תקציבים לפעילויות מדע בקהילה, דמי חבר בארגון - - - וביצוע מחקרים מדעיים.
נעם שרלו בריגה
¶
יש פה כסף שמועבר מהמשרד לפיתוח ירושלים למשרד המדע לטובת פיתוח רובעי חדשנות בירושלים בהתאם להחלטת הממשלה, השימושים מפורטים בהחלטת הממשלה.
נעם שרלו בריגה
¶
הבקשה התקציבית נועדה לתקצב סך של 3,200 אלפי ₪ בהוצאה עבור התאמת תקציב הביצוע בתחום פעילות משרד התקשורת וסך של 90,000 אלפי ₪ בהוצאה המותנית בהכנסה עבור יישום מתווה הסיבים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא שאלה, אבל אני מבקש שיוגש לוועדה, נגיד תוך חודש, דוח על ביצוע הסיבים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אחוז ההצלחה, כולל אותו תקציב שנלקח מהגופים העסקיים ולוחות זמנים לכיסוי מלא של הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. לוחות זמנים לכיסוי מלא, כולל בתי קרקע בפריפריה.
יובל צפריר
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 40,385,000 ₪ לצורך התקשרויות עם נותני שירותי מחשוב ומימון תוכנות. כמו כן הגדרת הוצאה המותנית בהכנסה בסך 230,963,000 ₪ בהתאם לתחזית הביצוע של קרן מס רכוש.
קריאה
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 35.5 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב עבור מערכת מרכב"ה, עבור פרויקט מטאור ולייעול מערך ה - - - הממשלתי, בתוך זה 10.5 מיליון שקלים עבור פיתוח ותכנון מכרז לפרויקט מטאור ו-25 מיליון שקלים בהרשאה לתחזוקה של מערכות ורכש ציוד אבטחת מידע במרכב"ה.
טליה ישפה
¶
הפנייה נועדה להגדלת תקציב הרשות לחדשנות בסך של 14 מיליון ₪ בהוצאה, 37,350,000 ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה ו-42 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב בחלוקה לשלוש תכניות, תכנית התפעול של רשות החדשנות 383001, הגדלה בסך של 7,442,000 ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה, תכנית המענקים של רשות החדשנות 383002, הגדלה בסך של 1,329,000 ₪ בהוצאה, 29,898,000 בהוצאה מותנית בהכנסה ו-42 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, ותכנית המו"פ הבינלאומי, תכנית 383004, הגדלה בסך של 12,671,000 ₪ בהוצאה.
ליהי צלאל
¶
הפנייה התקציבית נועדה להגדלת מסגרת ההרשאה להתחייב בסך 79,167 אלפי שקלים לשם הקמת מפעלי מים וכן התאמת ביצוע מזומן בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
גלעד קצב
¶
פנייה 33347, משרד החקלאות, כולל תקצוב של 22 מיליוני ₪ בהוצאה מותנית לפי החלוקה הבאה, תכנית משרד החקלאות, תקצוב של שני מיליון בהוצאה מותנית עבור התאמה לביצוע בפועל של המשרד, בין היתר גביית אגרות מחקלאים בגין שירותים שהמשרד מספק להם, תכנית מינהל המחקר החקלאי, תקצוב של 20 מיליון ₪ בהוצאה מותנית עבור גיוס כספים בפועל של מכון וולקני מקרנות מחקר חיצוניות.
היו"ר ינון אזולאי
¶
רק מילה קטנה לפני שנעבור להצבעה. לפני שבוע דיברנו פה על הדבש, שלא ירד המחיר, בא עודד פורר, הראה לי שירד המחיר. זה ירד רק במקומות מסוימים, בגלל שזה במכרז, אני הראיתי לו שקניתי במקום אחר, שלא נמצא במכרז, עדיין במחיר הישן, בתקווה שכל המחיר יירד, אבל זה בסדר. מי בעד? מי נגד? פנייה 347 עברה.
הצבעה
אושר.
טליה ישפה
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 266 ₪ בהוצאה עבור תכנית 211101, תכנית להשכלה הגבוהה. מתוכם 40 מיליון הם מתוך המסגרת התקציבית עבור התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה לאור הגידולים שהיו במספרי הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה והיתרה בסך של 226 מיליון ₪ עבור תמיכה בפעילות מוסדות להשכלה גבוהה, הן בפעילות הוראה והן בפעילות מחקר.
עשהאל צור
¶
הפנייה נועדה לרשות להתחדשות עירונית, תכנית מספר 543501, הפנייה מבקשת לתקצב סך של 87 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור קידום התחדשות עירונית. כמו כן בתוך הפנייה יש כספים מהחלטת ממשלה מספר 1278, שהיא ההחלטה למיגון אשקלון, החלטה מספר 986, שזאת ההחלטה לחיזוק העיר בית שמש, וכן החלטה 550 למגזר הערבי לקידום תכנון להתחדשות עירונית במגזר הערבי.
שלומית ארליך
¶
הייתה הצעת חוק שהובאה אלינו, הוועדה הכינה אותה והיא הונחה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אבל היא לא אושרה בקריאה השנייה והשלישית. להבנתי אין הארכה של תמ"א 38.
היו"ר ינון אזולאי
¶
שהן פחות טובות יכול להיות, בגלל זה רצינו להאריך את החוק. שאלות? מי בעד? מי נגד? פנייה 355 עברה.
הצבעה
אושר.
ידידיה גרינוולד
¶
פנייה 360 עד 361, הפנייה נועדה להעמיד 20 מיליון שקל באשראי עבור מימון אשראי למפלגות לשנת 2022, אחרי הבחירות, בהתאם לסעיף 7ג לחוק מימון מפלגות.
יובל צפריר
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 233,391 אלפי ₪ עבור המטרות הבאות, 161,891 עבור מענקים לזכאים למענק עבודה, 36,500 אלפי ₪ עבור החזרי מסים בגין הלוואות לעובדים והשתתפות הממשלה בהוצאות בחברה למפעלי כלכלה ו-35 אלפי ₪ עבור העמדת הגנת המדינה להלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מי אחראי על הקרן למודרי אשראי? מי אחראי להעמיד אותה על הרגליים, זה החשב הכללי, לא?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
קודם כל גפני העיר לכם הערה שאתם לא מפנימים, אפילו מאתמול, שעל כל סעיף שאתם מעבירים יהיה נציג ממשלתי בכיר שיידע לתת תשובות מעבר לאנשי האוצר. זה לא עניין של מה בכך, קרן למודרי אשראי, זאת קרן שלא מופעלת כבר שש שנים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
כחלון הבטיח מזמן, טרם קרה, כל שנה שומעים הבטחות ולא קורה עם זה שום דבר, בינתיים אנשים לוקחים, איפה? בשוק האפור.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
היושב ראש, כשעשו מאגר נתוני אשראי על אנשים אז באו ואמרו בואו נעשה מאגר נתוני אשראי כי אם מישהו מתנהל טוב בבנק הוא יקבל הצעות טובות, במי זה פגע? בחלשים ביותר, כי אין להם כוח מיקוח מול הבנקים. ומי לא הגיש?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מי לא הגיש מועמדות לנהל קרן למודרי אשראי במימון המדינה ובערבויות מלאות של המדינה? מי לא הגיש?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, מי לא הגיש למכרז לכסף מהמדינה על הרצפה וללא הוצאות שלו כולל מימון ייעוץ כלכלי והכול? מי לא הגיש?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מי שצריך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני מציע שיגיע לפה נציג של החשב, לא לאשר את זה עדיין, שעכשיו יגיע לפה נציג בכיר של החשב הכללי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
למה המפקח על הבנקים לא יכריח את הבנקים להפעיל את זה? בשביל מה אני צריך אותו אם הוא לא יודע לגרום להם לדאוג לחלשים, עם רווחי שיא בבנקים, עם קרטל של 80%, שלושה בנקים שולטים בבנקאות. לא הבנתי את זה. אני מבקש לא לאשר את זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תודה. וגם תביאו הבהרות על ה-35, האם זה תוספתי ל-50? פתאום נדיבות.
דניאל בלנגה
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 10,500 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 600 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה למשרד הקליטה בעקבות המשך אירועי הלחימה בין רוסיה ואוקראינה.
רום בר-אב
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 34,150,000 ₪ בהרשאה להתחייב עבור פעילויות לאזרחים ותיקים מתוקף החלטת ממשלה מספר 988 מיום 16 בינואר 2022, גיבוש ויישום תכניות אב לצעירים במסגרת מעבר צה"ל לנגב מתוקף החלטת ממשלה מספר 625 מיום 14 בנובמבר 2021, תקצוב מענים לאוכלוסיית הלהט"ב ברשות הלהט"ב, תקצוב עבור תיעוד מורשת קהילות היהודים בארצות ערב ואירן מתוקף החלטת ממשלה מספר 1650 מיום 19 ביוני 2022 ועבור קידום מעמד האישה. כמו כן ביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד.
רום בר-אב
¶
פנייה 407 עד 410, הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 2,000 אלפי ₪ בהוצאה עבור תיעוד מצולם של עדויות ניצולי שואה מישראל ומהעולם מתוקף החלטת ממשלה מספר 1916 מיום 20 בנובמבר 2022.
הדר פוקס
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 1,580,321,000 בהוצאה וכן הגדלת מסגרת ההוצאה המותנית בסך של 305,986,000 ₪ בתקציב משרד החינוך עבור מימון חוסרי השכר בהתאם לביצוע בפועל, כמו כן ביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך בהתאם לבקשתו.
קריאה
¶
יש טבלה בגב הפנייה שמפרטת את יישומי ההעברה לכל אחת מהתכניות לפי שכר התכנית, הפירוט המילולי כולל גם הסבר ברמת נושא.
(היו"ר משה גפני)
הדר פוקס
¶
התכנית הראשונה היא 206001, פעילויות מטה מרכזיות, פעולות ושכר. תקצוב סך של 48,409,000 ₪ בתקציב ההוצאה עבור מימון חוסרי שכר בהתאם לביצוע בפועל. התכנית השנייה היא 206101, חינוך מיוחד. השינוי הוא בסכום של 433,121,000 ₪. תכנית שלישית היא 206201, קדם יסודי. השינוי הוא בגובה של 396,470,000 ₪ בתקציב ההוצאה והגדלת מסגרת ההוצאה המותנית בסך של 72 מיליון. התכנית הרביעית היא 206301, יסודי וחטיבות ביניים, תקצוב של 2,393,894,000 ₪ בתקציב ההוצאה. תכנית מספר חמש, 206302, החינוך העצמאי, תקצוב בסך של - - -
חיים ביטון (ש"ס)
¶
את שומעת את עצמך? אמרת, אוי, סליחה ש – תני לי להגיד. מהתחלת הזה לא עניין אותך, פתאום רגע, החינוך העצמאי מה זה? קראת בתקשורת, תגידי את האמת. אפשר להגיד את האמת על זה.
היו"ר משה גפני
¶
מיכל, אני אשאל את השאלה, אני רוצה לדעת. מי הסביר את הפנייה? היא שאלה לגבי החינוך העצמאי.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אני עוזר לך. אני רוצה לדעת למה יש את הפנייה הזאת, זה הרי שכר, זה דבר שמופיע בחוק שצריך לשלם להם. משה, אולי אתה תוכל להסביר? למה יש את הפנייה הזאת של הרשתות כשבעצם היה צריך לתכנן מראש שמעבירים – מיכל, תקשיבי לתשובה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא, בסדר. משה, אני אגיד לך למה אני שואל. אני שואל בגלל שחברת הכנסת מיכל שיר שואלת ואני שואל מכיוון שהיה בתקשורת הישראלית - - -
היו"ר משה גפני
¶
מיכל, מאיפה קראתי? אני מכיר את תקציב המדינה ואני מכיר גם את התקציב של משרד החינוך והם כתבו שם, בין יתר הדברים, שלרשתות יש גירעונות, בניגוד לחינוך הממלכתי שאין גירעון.
היו"ר משה גפני
¶
ועכשיו יש לי הזדמנות, כשהם באים לפה עם תוספת למעיין החינוך התורני ולחינוך העצמאי, שזה הרשתות שכתובות בחוק שצריכות להיות מתוקצבות בשווה כמו כלל ילדי ישראל, זו לשון החוק. ואז אני שואל אותם, למה אתם מביאים עכשיו עוד כסף?
משה שגיא
¶
אני אסביר. הפנייה הזאת, יש בה חוסרי שכר בכל הנושאים של השכר, שזה כולל את שעות ההוראה על כל המגזרים, בחינוך הרשמי, ברשתות, במוכר שאינו רשמי, במוכר שאינו רשמי בחינוך המיוחד, זה כולל את עובדי השירותים ברשויות המקומיות, שרתים, מזכירים, פסיכולוגים וכל הנגזרות. החוסר הוא בִּילד-אִין מובנה בתקציב בגלל ש-4% נמצא ברזרבה מראש, 4% מהעלות נמצאים ברזרבה ובסוף השנה מפשירים את ה-4% האלה חזרה לשכר בהתאם לצורך. אז יש נושאים - - -
משה שגיא
¶
כל שנה זה קורה והשנה גם הצורך היה מעבר לרזרבה בגלל שהיו הסכמי שכר והיו כל מיני תוספות אחרות שדרשו תוספת מעבר לרזרבה, וזה כולל את כולם. סך הכול השכר בנוי על כמויות, כל רשת מקבלת כמויות בהתאם לקריטריונים אחידים במערכת והשכר הוא רק הנגזרת של המידה של חוסרי השכר, זאת אומרת אין פה גירעון בכמויות, הכמויות שאושרו, והשכר הוא רק לצורך כיסוי אותן כמויות שאושרו לכל המערכת.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. מיכל, היות שאני מכיר את הנאום הזה שלו כבר בערך עשר שנים או יותר, אולי אפילו יותר, אני רואה את הכתבה בעיתון.
היו"ר משה גפני
¶
לא, מיכל, אומרים על הגירעון. אני מכיר את הנאום הזה, אני יודע. אני למשל אף פעם לא מתעניין בזה בגלל שזה דבר שעושה את זה הפקידות, החשבות במשרד החינוך, מול הרשתות ומול החינוך הממלכתי, מול החינוך ההתיישבותי, מול כולם. פתאום באים, באמת, זה עיתון מכובד דה-מרקר, לא חשוב, לא נורא, פתאום הוא בא ואומר דבר שלא היה, לא נברא, לא משל ולא נמשל, אנחנו לא מתעניינים בזה, זה הם עושים ושלום על ישראל. יש דברים שאנחנו מתעניינים, למשל בבניית כיתות לימוד, זו החלטה של רשויות מקומיות ויש מקומות שיש אפליה לרעה, יש מקומות שלא. אנחנו מתעניינים בזה, זה לא דבר שהוא חד משמעי. השכר הוא חד משמעי, הוא לא עומד לדיון בכלל, אם אין צורך הם לא מביאים.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אני הייתי מנכ"ל רשת החינוך התורנית שש שנים ושמעתי את זה כל פעם מהכיוון הזה ואני רוצה לפשט בכמה מילים את מה שאמר מר משה שגיא היקר. תבינו דבר מאוד פשוט, ברגע שרוצים לתקצב מערכת, כל מערכת שהיא, עושים פרופיל ממוצע שאמור להיות לכלל המורים ולפי זה מתקצבים אותה. כלומר אם למשל משערים, לוקחים על פי שנה שעברה, מורה שיש לו דרגה, ותק וכו' ונותנים סכום של כסף ואז יש מחיר שעה, מחיר השעה, נגיד עכשיו שמחיר השעה השנתית 6,000 שקל, מעבירים לרשתות או לכל אחת מהמערכות 6,000 שקל עבור שעה כפול כמות השעות.
מה לעשות שבשונה ממה שכתוב בדה-מרקר המורים שלנו משתפשפים, לומדים וגם עושים תארים ואז עולה להם האפשרות לקבל שכר יותר גבוה והפרופיל נהפך להיות 6,300, אז ה-300 כפול כמות השעות של כלל בתי הספר וכלל המורים חסר.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אותו דבר, רק שם מתמחרים אותו – וזה אני קורא כאן עכשיו, כבוד היושב ראש, למשרד החינוך ולחשבות באוצר, לשקלל מחדש את מחיר השעה לרשתות כי הוא מוטעה ולא מתוקן. במשרד החינוך הם רואים את הממוצע ומשלמים לפיו, אצלנו הם משאירים את זה נמוך, למה? לא יודע למה, אבל צריך לתקן את זה ואז בבקשה יהיה הרבה פחות להוסיף.
הדר פוקס
¶
כן, אני פותחת תוך כדי את המערכת. בערך, אני אוציא את המספרים המדויקים, בעצמאי זה 1.200 מיליארד לשכר.
הדר פוקס
¶
בחינוך העצמאי זה 1.200 מיליארד, אני מיד אוציא את המספר המדויק. וברשת מעיין החינוך התורני 900 מיליון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ובעוד בתי ספר שלא מוגדרים ממלכתיים אחרים, מה המספרים? סך הכול האחרים שהם לא ממלכתי?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
לא, אבל הוא שר חינוך א', הוא שר חינוך ב', יש עוד שר חינוך ג' ו-ד'. זה מחולק. לא, שנדע. התבלבלנו כבר.
היו"ר משה גפני
¶
זה הכסף הכולל בתקציב. מעיין החינוך התורני זה 867 מיליון, המוכר שאינו רשמי זה 384 מיליון, ומוסדות הפטור הוא 263 מיליון.
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה. תקן אותי, אבל הוא 19,000, לקחתי את הממוצע של מה שעשה מישהו אחר שעשה את הממוצע.
היו"ר משה גפני
¶
לקחתי את התקציב וחילקתי אותו למספר התלמידים, יצא 19,000. חילקתי את תלמידי החינוך העצמאי שעל פי החוק צריך שהתקציב יהיה בשווה, ילד בחינוך העצמאי צריך לקבל 19,000 שקל לשנה, הוא מקבל 13,400.
היו"ר משה גפני
¶
הכסף שאמרתי לך 13,000 לתלמיד. בחינוך הממלכתי הפנסיות לא נמצאות בתקציב הזה, הן נמצאות בנפרד, גמלאות ופיצויים זה נפרד.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אני חייב לומר, הרב גפני, שאני נהנה כל פעם מחדש לשמוע את ולדימיר, הוא איש מקצוע, הוא כלכלן והוא יודע.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה בדקת, או דה-מרקר או אתה, בדקת מספר תלמידים, חילקת את זה בסך איזה שהוא תקציב, לא משנה מה - - -
חיים ביטון (ש"ס)
¶
ובדקתם לעומת מה שמפורסם שתלמיד ביסודי מקבל, תלמיד ביסודי על פי פרסומי משרד החינוך 16,500, ככה הוא אומר.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
כמה חטיבה? 22,500. כתוב. אתה יודע שברשתות יש כיתות ז'-ח' בפנים וגם תיכונים? אתה מחלק את התקציב שלהם, אתה יודע שיש גם תיכונים? ידעת שהחטיבות בפנים? כשאתה מחלק את התלמידים אתה יודע שזה לא רק יסודי?
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אני עושה איתך את החשבון שהרב גפני לא מוכן לעשות לך. יש בסך הכול ביסודי 44,530, אני מדבר על רשת החינוך התורנית. 44,350 ילדים לומדים ביסודי, א' עד?
חיים ביטון (ש"ס)
¶
לא, עד ח' יש 57, עד ו'. כמו היסודי. איך אני יכול לדעת מה החלוקה? אני יודע את החלוקה, לקחתי את התקציב ופירקתי אותו בפנים, כמה משלמים לילדים האלה ולילדים האלה. ויש גם תיכונים, תיכונים זה כמעט 30,000 של משרד החינוך, ויש ילדי תיכונים שגם ערבבו בדה-מרקר.
חיים ביטון (ש"ס)
¶
תחשבן את היסודי בנפרד. כשאתה עושה את החלוקה המדויקת ואני אביא לך אותה מסודרת ביד, ולדימיר, בתנאי אחד, שאתה בודק את זה ועומד בערוץ 12 ואומר - - -
חיים ביטון (ש"ס)
¶
אני אזמין אותך לערוץ 12, ואתה עומד ואומר: בדקתי את זה כחבר ועדת כספים וזו החלוקה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, אני באתי ואני הולך תיכף. אני לא באתי לדיון, אני חושב שהרב גפני מסתדר לבד.