פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות)
25/12/2022
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022 (פ80/25)
יום ראשון, א' בטבת התשפ"ג (25 בדצמבר 2022), שעה 8:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 25/12/2022
חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג-2022
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג-2022 (פ/80/25) (כ/943), של חה"כ איתמר בן גביר.
נכחו
¶
חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
משה סעדה – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
גדי איזנקוט
ואליד אל הואשלה
עופר כסיף
אורי מקלב
משה סולומון
צביקה פוגל
אליהו רביבו
חברי הכנסת
¶
ינון אזולאי
עמיחי אליהו
דבי ביטון
ולדימיר בליאק
רם בן ברק
איתמר בן גביר
אברהם בצלאל
מיכל מרים וולדיגר
יצחק שמעון וסרלאוף
יוסף טייב
מתן כהנא
יוראי להב הרצנו
מיקי לוי
שרון ניר
יבגני סובה
מאיר פרוש
יסמין פרידמן
יואב קיש
גלעד קריב
אפרת רייטן
אלון שוסטר
נאור שירי
מוזמנים
¶
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
גבריאלה פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
שירה הירש - מתמחה, משרד המשפטים
נצ"מ תמר ליברטי - משנה ליועמ"ש משטרה, משטרת ישראל
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם;
שלומית כהן;
אלון דמלה;
מוריה אביגד
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג-2022, (פ/80/25) (כ/943), של חה"כ איתמר בן גביר
היו"ר אופיר כץ
¶
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. ממשיכים עם ההצבעות. היום ה-25 בדצמבר, א' בטבת התשפ"ג. גדי איזנקוט, הסתייגות מס' 13.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה, אם יש להם איזושהי הערה, לא יכול להיות שלא נשמע אותה.
היו"ר אופיר כץ
¶
רם, אלה הצבעות על רוויזיות. היו לנו פה דיונים ימים ושעות רבים, תאמין לי, ושמענו את ההתנגדויות. גדי, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לשנות את החוק לגבי התיקו. תיקו מצריך דיון, לא? היועצת, תיקו לא מצריך דיון?
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
כל הסעיף הזה הוא סעיף בעייתי, גם אחרי השינוי, בסיפור של נתון למרות. אני מציע שזו תהיה נקודה שתוקדש לה מחשבה מעמיקה. גזור-הדבק מחוק-יסוד: הצבא הוא מורכב מאוד, אני כבר עמדתי על זה שיכול להיות לזה יתרון רציני מאוד אם מבינים לעומק, ובאמת מתכוונים לזה, ליצור אינסטנציה נוספת מעל השר. זה ייתן הרבה מאוד כוח למפכ"לי העתיד ויגדיר. אני חושב שההגדרות פה הן הגדרות שמחייבות דיון מעמיק והתייחסות של מגיש ההצעה כדי שנבין לעומק למה הוא מתכוון.
יש מקומות שהיה כתוב שהמפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון ויש מקומות שראיתי היום שכתוב המפקד העליון. זה הבדל מהותי. אם זה המפקד העליון זה עומד בסתירה למרות כי המרות אומרת שהמפקד העליון זו הממשלה. אם זה הדרג הפיקודי העליון וזה גזור-הדבק מהצבא, יש לזה משמעות אחרת, ולהתרשמותי זה סעיף עמום, מבולבל, שמחייב הבהרה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אופיר, אפשר שהיועצת המשפטית תסביר את ההבדל הזה בין המפקד העליון למה שנאמר עכשיו?
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
יש שני ניסוחים. ראיתי את הנוסח החדש היום בבוקר, שכתוב שהמפכ"ל הוא המפקד העליון. זה לא יכול להיות, זה עומד בסתירה לנתון למרות הממשלה. אם לוקחים מחוק-יסוד: הצבא, אז ברור שהמפקד העליון - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
רם, שוב, היינו באמת בדיונים, דנו בכול ועכשיו זה עניין של הצבעות על ההסתייגויות, אז אני מצביע. 14 עד 49. מי בעד?
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
גם פה זה המשך של ניסוחים מבולבלים לגמרי, שאי אפשר להבין מהם מה רוצים. משטרת ישראל באחריות השר לביטחון לאומי. מי זאת הממשלה? הממשלה שתקים את הקבינט החדש או ממשלה שתמשיך להתבסס על הוועדה לביטחון לאומי שמכונה קבינט?
הסעיף הזה הוא סעיף קריטי, מהותי, ואני ממליץ מאוד לייחד לו זמן ולדון עליו לעומק, כשגם המפכ"ל נמצא פה וגם השר הממונה. אני אומר את זה עכשיו עניינית, באחריות רבה ועם ניסיון. זה לא כדי להכניס.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
אוקיי. ולכן, אני באמת מציע להקדיש לזה דיון רציני, מעבר לפלפולי ניסוחים.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
ההמשך הוא: אחרי "הממשלה" יבוא "השר לביטחון לאומי והשר לביטחון שמעון הצדיק", אני לא מבין מה הוא קשור אבל תמיד טוב לקבל ממנו ברכה ועצה, אני מתחיל להתרגל.
אני מציע גם פה להכניס לחוק את הצורך בוועדת שרים לענייני ביטחון פנים מאחר שיש כבר ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי, או להכניס לחוק את העובדה שהוועדה לביטחון לאומי היא גם הוועדה לביטחון פנים, צריך לראות את ההרכב שלה אם הוא מתאים. זו בעיניי נקודה מהותית. כאחד שמכיר כינוסי קבינט פעם בשבועיים לפחות ודנים שם לעומק בנושאים רציניים, אני חושב שזה נחוץ גם למשימה המאוד כבדה שתעמוד לפתחו של השר לביטחון לאומי הנכנס.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
לגבי הכפיפות, זה בהמשך למה שאמרתי על נושא המהות. מאחר שזה נושא חדש שנכנס כסעיף, אני מציע גם להעמיק בהבנה של מה זה אומר כפיפות. להבנתי זה קיום המדיניות השוטפת, למעט אירועים מז'וריים.
בנושא הוועדה לביטחון לאומי, המכונה קבינט, סך הכול הקו הוא מאוד ברור והוא נוצר בקרוב ל-50 שנות התנסויות של מהם הנושאים המז'וריים שמביאים לקבינט – פעילות מחוץ למדינה, פעילות שעלולה לדרדר למלחמה ועוד קווים משמעותיים, כולל מרכיבים בבניין כוח של איזה סכום מגיע.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
לגבי 64, אני חוזר וממליץ להכניס את הסעיף שמופיע בחוק שב"כ, שמשטרת ישראל תפעל באורח ממלכתי ללא אינטרסים מפלגתיים ופוליטיים. אני חושב שזה סעיף נכון מאוד, וראוי להכניס אותו. אני לא רואה שום פגיעה בהכנסה של סעיף כזה. נהפוך הוא, זה יגדר בצורה נכונה וטובה יותר, גם ציבורית וגם עניינית.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
הסוגיה של האוכלוסייה הערבית היא בעיניי סוגיה קריטית. האתגר הגדול שיעמוד לפתחו של השר הנכנס יהיה להילחם בפשיעה בכל שטחי המדינה, הדגש על הפשיעה במגזר הערבי, שם אני חושב שזו הבעיה הקשה ביותר שגולשת כמובן לכל חלקי המדינה, ומה שנדרש שם זה אמון עמוק עם המנהיגות. בנוסף להבנה שלחימה בפשיעה היא מרכיב חשוב ומרכזי צריכים לבוא מרכיבים נוספים, גם של שיח עם מנהיגות, גם של חינוך, גם של תשתיות וגם של פעולות שהתחילו עוד בממשלת נתניהו, עברו לממשלת בנט-לפיד, וחשוב מאוד להמשיך איתן ביחד עם לחימה - - -
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
זה המשך סוגיות שמדברות על הצורך להיות ממלכתי, אולי אפשר לכתוב שתהיה לאומית וממלכתית, זה יעשה הסכמה רחבה יותר. ובכל זאת, כשרוצים לפנות למישהו ורוצים להגיד לו תתנהג בצורה, לא אומרים לו תתנהג בצורה לאומית, אומרים לו תתנהג בצורה ממלכתית כי זה בא לבטא מושג שמקיף את כלל חלקי החברה הישראלית. ושוב, נכון להכניס את המושג הזה לתוך הצעת החוק, בדומה לחוק שב"כ והשלמה שצה"ל עשה בחוקים שלו.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
זה שוב פעם חוזר – כנראה זה היה נושא כל כך קריטי, הוא חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים – ולכן אני מציע בכל זאת לעשות, בהמשך למה שאמרתי, דיון מעמיק על המושג של דרג פיקודי עליון שכפוף ונתון למרות, להבין לעומק מה זה אומר, והפועל היוצא גם להקים קבינט שיוכל לטפל בנושא הכול כך חשוב הזה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אנחנו במספר 118: בסעיף 8ב(א) לחוק המוצע במקום המילה "ממשלה" יבוא "החוק". כמובן, אנחנו מבקשים וסבורים שבמדינה דמוקרטית, משטרה תהיה כפופה לחוק, לא לפוליטיקה.
אני יכולה לתת לכם, רק לצורך הדוגמה, למשל באנגליה ובווילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עיקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון, לכן אנחנו מדברים כאן על צורך בתיקון בפקודת המשטרה ככה שתשמור דווקא עליה מהתערבות פוליטית. אגב, זה יכול לבוא לשני הכיוונים, כמו שאנחנו יודעים, גם הטענות שבאות מהימין על כך שמשטרה עלולה להיות פוליטית וההשלכות של זה דווקא מגדילות כאן את הסיכוי לפי הנוסח הזה של הצעות החוק, ולכן אנחנו מבקשים את התיקון הזה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
קודם כול, חשוב לציין שהשנה כבר נרצחו 108 איש בחברה הערבית. היה שבוע מדמם במיוחד, השבוע האחרון של נרצחים, נרצחי פשיעה וארגוני פשיעה ונקמות דם – מוסא אל עאסם מתל שבע; פיראס ובנו פארס בן שנתיים מנצרת; מהראן אבו חיט' מנצרת; ואמיר זידאן מרהט. כמובן שאלה רק הקורבנות האחרונים אבל לכל ה-108 יש שמות, יש משפחות, היה יכול להיות גם עתיד.
חשוב לזכור שהשגשוג של כנופיות הפשע בחברה הערבית זו תוצאה של מדיניות ממשלתית ארוכת שנים, שחוצה ממשלות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה, כבוד היושב-ראש. אני אומר שוב שהשגשוג של כנופיות הפשע בחברה הערבית זה תוצאה של הזנחה והפקרה ארוכת שנים, תוצאה של מדיניות. צריכה להיות תוכנית מערכתית למאבק במרחץ הדמים הזה, כזו שמצד אחד תשלב מלחמת חורמה בארגוני הפשע, אבל מצד שני, לצד זה צריך להיות גם קידום של החברה הערבית כולה לכדי שוויון מלא.
מה שאני אומר ומה שאמרתי זה שכוח ועוד כוח, הצעת החוק שלפנינו, כל התכלית שלה זה כוח ועוד כוח ועוד כוח. זה לא יכול לעבוד בלי מדיניות שוויונית שתקדם גם את הרווחה – ואני אומר גם, כי בהחלט אמרתי, צריך מלחמת חורמה בארגוני הפשיעה –אבל לצד זה חייבים שתהיה מדיניות רווחה, מדיניות של שוויון, מדיניות של קידום, הפוך ממה שהממשלה מתכננת לעשות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
עוד משפט. אנחנו פנינו – גם חד"ש וגם המשותפת וחד"ש-תע"ל – כל השנים, בעשור האחרון לפחות, פנינו כמה פעמים גם לראשי הממשלה שהיו וגם לשרי ביטחון פנים: לנתניהו, לארדן, לאוחנה, היינו אצל הנשיא לשעבר ריבלין כדי לבקש סעד כדי שיעזור לנו להשיג תוכנית נגד הפשיעה. לצערי, תמיד נענינו בבוז, תמיד נענינו בזלזול, וגם אז הזהרנו.
וזה משפט אחרון, אדוני. הזהרנו שלצד העוול שכרוך באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, זה גם יפלוש לחברה היהודית ויפגע גם בה. כמה נורא שהמדיניות הגזענית התעלמה כל עוד רק ערבים נפגעו, ועכשיו פתאום מתעורר המלך – איך קראת לזה, שירי?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
השרמפכ"ל, מציע הצעה, ופתאום אומר שצריך משילות. איפה הייתם כשזה פגע רק בערבים? צבועים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בהתייחסות להסתייגות 8ב: במקום המילה "הממשלה" יבוא "החוק" בלבד. בדומה להסתייגות של חברתי ממפלגת העבודה אפרת רייטן, שהתייחסתם לזה קצת בזלזול, אני חושב שאתם צריכים כן – למרות המשמעת הקואליציונית המאוד ניכרת פה – לשים לב להסתייגות הזו.
הרצון שלנו כמובן הוא תמיד בעד ולכן אנחנו בעד הצעת החוק, כמו שאנחנו רואים עם ההסתייגויות שלנו, ואנחנו הוספנו את המילה "החוק בלבד", ותמוה בעיניי מדוע חבריי חברי הכנסת, בטח חבר הכנסת המציע, מתנגד להסתייגות הזו – או שתפתיעו אותי ולא תתנגדו – כי הרי כולנו אזרחים שומרי חוק ואנחנו יודעים ורוצים לחיות במדינה שבה משטרת ישראל, שממונה על אכיפת החוק, תפעל על פי - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
כל עוד אתה מדבר על ההסתייגות אני לא אעצור, באמת, כל עוד זה על ההסתייגות אני לא עוצר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל ניסיתי רק לסיים את הרעיון על ההסתייגות, היה לי עוד משפט, יכולתי לפחות לסיים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם באתם עם הצבעות מהבית אז בסדר. סעיף 126: 8ב(א) המוצע, במקום "למרות" יבוא "לסמכות". זה בהמשך לדיונים שהיו בוועדה, וביקשו כל גורמי המקצוע לייצר הבנה בין המרות לסמכות.
מה אני אגיד לכם, כולי תקווה שתצביעו בעד ההסתייגות אבל בשבוע האחרון לימדתם אותי שאין פה דיון ענייני ויש קואליציה-אופוזיציה, והזמנים הם לא זמנים. מה אני אגיד לכם, שיהיה חג שמח.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
במקום "השר" יופיע "ראש הממשלה". בגלל המציאות המורכבת שיש בהר הבית ונושאים שעולים, צריך לומר שיש גם הבחנה במקום של ראש הממשלה בין חוק שב"כ, ששם הוא השר הממונה ויש לו מקום, לבין חוק-יסוד: הצבא, שהוא אחד מתוך שרי הממשלה, הוא לא מופיע באופן אישי אלא זה מופיע הממשלה כקולקטיב.
בגלל הרגישות המיוחדת, המלצנו שיופיע גם ראש הממשלה יחד עם השר כי מההסכמים אנחנו מבינים שחלק מההתניות – כמו הר הבית ומקומות רגישים – נתונים לסמכות ראש הממשלה ולא השר.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
שוב, זה חוזר לסוגיה בעיניי המורכבת ביותר בהצעת החוק מפני שסוגיית המדיניות היא די ברורה ודי גם – יש לומר את האמת – מובנת בצורך לתת לשר להוביל את נושא המדיניות. אני מניח שכך היה בעבר ופה יש רצון לתת לזה משנה תוקף, זה נשמע גם הגיוני, ופה ההסתייגויות האלה חוזרות שוב פעם על המקום של המפכ"ל, השר והממשלה והצורך לדון בזה וגם לכתוב את זה בצורה ברורה עד כמה שאפשר כדי למנוע חיכוכים ומורכבויות בעתיד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אתייחס באופן כללי לאמירה חליפה, עניבה. נכון, חלק מההסתייגויות פה, חברי רביבו, הן קצת מצחיקות, יש בהן קצת סאטירה וקצת דברים שנראים לכם איזה רצון להטריל, אבל האמת שזה ניסיון שהוא ניסיון אבוד מראש – אנחנו יודעים ומבינים – לגרום לכם לנסות להבין ואולי לקחת לתשומת לבכם את הדברים הכן מהותיים פה.
ומה מהותי פה? מהותי פה שהשר שממונה על ביטחון פנים במדינת ישראל לא הורשע בטרור, למשל. זה נשמע לכם מצחיק? לא. זה לא חליפה, לא עניבה. מהותי פה שאחרי "הממשלה" יבוא "למעט בנושאים רגישים" בלבד כי אנחנו מודאגים ממי שהורשע בפלילים וטרור בעבר, שיהיה אחראי על אכיפת החוק במדינה. אנחנו מאוד מודאגים ממילים "בכל הקשור לקביעת מדיניות עקרונית וכללית". למה? כי אתם נותנים מקום לפרשנות, ופרשנות, מה שיקרה אחרי זה, אתם תכעסו ותוציאו את השצף קצף שלכם אחרי כל גורמי המפרשים בעתיד.
אנחנו דורשים ומקווים, ודרשנו בחוק, לצמצם את נושא הכללי, להיות הרבה יותר מדויקים, להיות הרבה יותר החלטיים במה שאנחנו כותבים בחוק. לכן, אנחנו קצת מכניסים הומור, פלפל וסאטירה לכל ההסתייגויות שלנו, בתקווה שזה אולי ימשוך את תשומת לבך, לבכם. תודה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
חברי, חבר הכנסת סגלוביץ', ינמק את ההסתייגות הזאת. לפני שהוא מתחיל, מה המקבץ הבא?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בהסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית כתוב שיוסר בחוק-יסוד: הכנסת סעיף הקובע: רשימה או מועמד מטעמה לא יוכלו להתמודד בבחירות אם יש במעשיהם הסתה לגזענות. כלומר, התרה לגזענות על ידי מפלגה ועל ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר שמיועד להיות שר לביטחון פנים, ביטחון לאומי. וכל מי שחיפש את המדיניות בחקירות או מיהו אותו גזען, אז זאת התשובה.
האמירות של איתמר בן גביר "אני לא גזען" פשוט הפוכות למה שקורה בהסכם הקואליציוני. מדובר בגזען מסוכן שהולך לשבת על תפקיד אחד הרגישים ביותר. זאת המציאות, היא כתובה בהסכם קואליציוני שראש הממשלה הולך או עשוי לכבד אותו, ועל הרקע הזה אני חושב שזה מסוכן מאוד, בייחוד כשנגיע לסעיפים של מדיניות בחקירות כי חקירות הן גם על נושאי גזענות, הסתה. נראה מי יחקור את תורת המלך אחרי שאיתמר בן גביר ישב על כיסאו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
המקבץ הבא, אני מבקש לקרוא לו מקבץ העצמאות ואנחנו רוצים להדגיש פה כמה מונחי יסוד, אז מקבץ ההדגשות.
בסעיף 2 8ב.(א) להצעת החוק, לאחר המילים "משטרת ישראל" יבוא "העצמאית". בהסתייגות הבאה, לאחר המילים "משטרת ישראל" יבוא "משטרה שהיא משטרה של כלל האזרחים". בהסתייגות הבאה, אחרי המילים "משטרת ישראל" יבוא "שהיא שומרת על הסף של הדמוקרטיה". בהסתייגות הבאה, לאחר המילים "משטרת ישראל" יבוא "שכפופה לחוק". לאחר המילים "משטרת ישראל" יבוא "שמטרתה לשמור על החוק ולא על הפוליטיקאים".
אני מתמצת. אנחנו רוצים לשמור על העצמאות של משטרת ישראל, רוצים לוודא שהיא משטרה של כלל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, רוצים לוודא שהיא תישאר כפופה לחוק ולא לפוליטיקאי מסוג כזה או אחר, ממחנה כזה או אחר. אנחנו רוצים לשמור על זה שמשטרת ישראל, תפקידה לשמור על החוק ולא על הפוליטיקאים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שאתה תצטרף להסתייגות הזאת – רעיונית, כמובן לא באצבע – שאנחנו רוצים לשמור על הממלכתיות והעצמאות של משטרת ישראל בדיוק כמו חוק השב"כ.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אני אתייחס למקבץ המצומצם הזה. בסעיף 2 8ב.(א) במקום "למרות הממשלה" יבוא "וזאת בלבד שהחוק עבר בתמיכה של שני שליש מהאופוזיציה". אני רוצה להתייחס לחשיבות של זה, שכן רק אמש נחשפנו לפרטים של העיתונאי נדב אייל בנוגע למסמכי הדרכה של מפלגת נעם, בעצם הרשימה השחורה, סימון של אנשי הקהילה הגאה בתקשורת. עוד פעם אנחנו שמים לב שלאט לאט בהסכמים יש הסכמים שהם אפלים, חשוכים, נגד קהילות מסוימות, מגדרים, ולכן אני חושבת שיש חובה שהאופוזיציה תהיה חלק על מנת לא להסתבך עם זה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני חושב שאלה הסתייגויות שמראות עד כמה הצעת החוק הזאת יכולה להיות מגוחכת, כאשר אתם בעצמכם והייעוץ המשפטי לכנסת – ואני מתפלא עליכם – מחקתם את סעיף ג, שאומר שהדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי, כדי להשאיר את זה עמום, מישהו יכול לחשוב שאולי השר הוא הדרג הפיקודי העליון, שזו כוונתם כמובן.
היו"ר אופיר כץ
¶
לא, סליחה. רם, אנחנו בהצבעות, אנחנו לא בדיונים. אמרתי לך, את כל הדיונים האלה כבר עשינו.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אגיד באופן כללי. הניסיון של הייעוץ המשפטי של הכנסת לנסות בשינויים קלים כאלה ואחרים כאילו להכשיר את הצעת החוק הבלתי מתקבלת על הדעת הזאת, כדוגמה של למחוק את הסעיף שהמפקח העליון של המשטרה הוא המפקח הכללי, למחוק אותו כדי להשאיר את זה עמום, לא מקובלת, בעייתית מאוד ועדיין מותירה בידי השר סמכויות שהופכות את המשטרה למשטרה פוליטית והופכות את השר למי שיקבע מה ייחקר ומה לא ייחקר.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
שוב, החשיבות הרבה לדון בסעיף של כפיפות, אחריות וסמכות יחד עם ההבנה שצריך להכניס סעיף על משך מינוי המפכ"ל. מהמינוי הבא לדעתי נכון להכניס ארבע שנים עם הערה שמופיעה גם בשב"כ שאפשר להפסיק תפקיד בכל נקודת זמן. אני חושב שזה נכון יותר – ציבורית, תכנונית – ואם יש רגישות, להחיל את זה מהמינוי של המפכ"ל הבא.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
ההמלצה היא להוסיף סעיף שמונע התערבות בסוגיות רגישות של אנשים פוליטיים, לא להסתפק באמירה כללית אלא סעיף שמגדיר אי התערבות ומונע התערבות בסוגיות חקירה של אנשים פוליטיים, חברי כנסת, חברי ממשלה ומקורבים, כדי למנוע כל פתח ואפשרות להתערבות פוליטית בחקירות.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
166 שוב מדגיש את הצורך להגדיר שהסוגיות של ארגון כמו המשטרה יהיו מורכבות יותר מארגון כמו צה"ל ושב"כ, והצורך להגדיר לעומק גם בחוק, למרות שזה נדחה, מה המשמעות של ממונה, כפוף, דרג פיקודי עליון והמפקד העליון כדי למנוע חיכוכים בעתיד.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
אני אגיד את זה במקבץ. ההצגה שהייתה פה ביום חמישי בסיום הפגישה הקודמת, שבה החוק יחולק לשניים, חלק אחד יבוא להצבעה בימים הקרובים, מחר, בשבוע הזה, וחלק אחר בעוד חודש, לדעתי מקשה מאוד לראות את החוק בשלמותו. אם כבר עושים תיקון לחוק אחרי עשרות שנים, ראוי לדחות בשלושה-ארבעה שבועות ולהציג חוק אחד שלם שמאפשר לראות את התמונה הכוללת ולא חלק מהחוק, כשאתה לא יודע מה יבוא בקצה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
שתי סוגיות שנכון להכניס לחוק והן חסרות בו זה העובדה שהמשטרה פועלת על פי חוק, זה נראה דבר שהוא מובן מאליו, הוא מופיע גם בחוק שב"כ, הוא טריוויאלי לחלוטין והוא לא מופיע, זה מטריד מאוד, בצורך לכתוב שהמשטרה נתונה למרות הממשלה והחוק, והסעיף השני, שוב פעם, להכניס את ניקיון הכפיים, העובדה שדורשים מהארגון לפעול בממלכתיות, ללא אינטרסים פוליטיים או מפלגתיים.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
199–200 נוגע לצורך להחזיר את המושג הישן והטוב של ביטחון פנים. מאחר שיש ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי, מאחר שמדינת ישראל, עם כל המורכבות של הביטחון, פועלת 75 שנים ללא תפיסת ביטחון לאומי רחבה, עשוי להיות בלבול בעובדה שכבר עשרות שנים מתקיימת הוועדה שנקראת הוועדה לביטחון לאומי, וההבנה שיש איש אחד בממשלת ישראל שהביטחון הלאומי הוא על כתפיו, וזה ראש הממשלה. ולפתע, מחוקקים חוק חדש ומחלקים את הביטחון הלאומי עם שר נוסף שנוגע רק בחלק קטן – חשוב אומנם – של הביטחון הלאומי, ופה ההמלצה היא לחזור לביטחון פנים או לביטחון המולדת. ההגדרה ביטחון לאומי, נשמע לי המשגה רעה מאוד שהיא פתח לשגיאות וטעויות.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
201 שוב פעם חוזר על הצורך להכניס את המושג אולי המשמעותי ביותר למשטרת ישראל וליצור את ההבנה בארגון, שככלל, הוא פועל תחת שני ציוויים עליונים. אחד, שהוא כפוף לדרג מדיני; שניים, שהוא פועל על פי חוק ונתון למרות החוק. זה ייצור את האיזונים הנכונים באופן שבו הארגון הזה יפעל וזה ימנע ממפכ"לי העתיד וקצינים בכירים במשטרה את הדילמה בעובדה שבחוק שלו יופיע רק הכפיפות ולא יופיע המושג המאוד מובן, טריוויאלי ומרכזי של נתון למרות החוק.
היו"ר אופיר כץ
¶
ההסתייגויות נפלו. אם כך, אנחנו עוברים לאפרת רייטן, שהתכוננה טוב, כמו שראיתי תוך כדי.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רק שואלת, כמי שהגיעה גם מעריכת דין אבל גם כאזרחית מן השורה. הסכמים צריך לכבד, כולנו יודעים את זה, זה א'-ב', מי שחותם על הסכם, ברור שהוא מתכוון, על מה שהוא חתם, הוא מתכוון, יש גמירות דעת, יש מסוימות, כולנו מכירים את כל הכללים האלה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא בהכרח? אם אתה חתמת ואתה בן אדם בוגר וכשיר, אז מן הסתם אתה יודע על מה חתמת. אני מסתכלת על ההסכמים האלה שנחתמו עכשיו ואני רואה, בין היתר, את ההסכם שבו מדינת ישראל והליכוד בעצם מכשירים ומסכימים שאפשר יהיה להיות גזען במדינת ישראל ועדיין להתמנות ולהיבחר כחבר כנסת.
גם אתמול וגם היום בדרך לכאן שמעתי חבר כנסת מהליכוד שכבר מתנער מזה, הוא אגב לא הראשון, כבר שמעתי שניים אם אני לא טועה, שניים שמתנערים ואומרים, על זה אנחנו לא נחתום, על זה אנחנו לא נצביע, אנחנו לא נהיה פה במליאה, אנחנו מתנגדים לזה מפורשות.
אני מסיימת את המשפט ונמשיך אחרי כן. אני שואלת את עצמי: איך? איך יכול להיות שראש המפלגה שלכם מוכן, מוכן, וזה הקו, ואתם עכשיו יוצאים נגדו. אז או הישמרו ולא תהיו כאן בהמשך - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני אמשיך מאותה נקודה, שאו שהם נמצאים בבעיה והם ממרים את הקו השולט של השליט שלהם, ואז הם בטח לא ימצאו את עצמם עם כל מיני תפקידים רציניים כי ככה זה עובד במפלגה, או שהם מגלים משהו שאנחנו צריכים כולנו לדעת. כולנו, אני מתכוונת לא רק אנחנו אלא כל אזרחי מדינת ישראל, שאין שום כוונה למפלגת הליכוד לקיים את ההבטחות ואת ההסכמים שעליהם היא חותמת. אז בשביל מה זה לוקח כל כך הרבה זמן? האם שוב אנחנו חוזרים לאותו מקום שבו הם מבטיחים הבטחות, חלילה, ולא יקיימו? מי ישמע, שראש ממשלה של מדינת ישראל מבטיח הבטחות שלא יעמוד מאחורי זה, נראה לי שזאת פעם ראשונה בהיסטוריה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
הדבר הנוסף, אני רוצה לומר על העניין של משטרה שמתערבת בחקירות – סליחה, שר שמתערב בחקירות של משטרה. ולכן, כמו בכל ההסתייגויות שלנו הקו הזה הוא קו שעובד כאן ועובר כחוט השני.
כולנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע בדיוק את מה שכתוב פה בחוק, כלומר למעשה אנחנו מכשירים כאן שוב איזשהו פגם מוסרי מסוכן שבו בעצם כולנו – וגם מי שהיום קיבל את השלטון כחוק, הצבעה לגיטימית במדינת ישראל, על זה אין לנו בכלל עוררין – אבל בעצם, כאשר אנחנו מכניסים את האפשרות של ממשלה או של שר להתערב בחקירות, ברור לחלוטין שהדבר הזה הוא בלתי הפיך, והנזקים שהולכים לקרות מזה לכל אזרחי מדינת ישראל, למי שלא בא בטוב – אם זה הלהט"בים עכשיו, אם זה נשים, אם זה ערבים, אם זה מיעוט אחר, שמאלנים, וגם אתם, הימנים, יום אחד זה יתהפך לכם על הראש.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
השאלה אם באמת אנחנו נדבר על הרשימות השחורות האלה, והאמת שכאן הייתי שמחה לבדוק גם את האנשים הליברלים – אם נשארו כאלה, כמו שהתחלתי לומר קודם, באנשי הימין.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אופיר בהחלט, אני לא יודעת אם יש פה עוד כמה כאלה. אבל העניין של הרשימות השחורות, אני חושבת שהיום הם מתביישים לומר – באווירה הציבורית שנוצרה – הם מתביישים לומר שהם ימנים ליברלים כי אז חס וחלילה הם לא יהיו מספיק ימין ימין על מלא. וכשאני שומעת שוב, גם בדרך לכאן, את חבר הכנסת מהליכוד ששואלים אותו למה זה לוקח כל כך הרבה זמן של הממשלה שלכם, הרי כבר אמרתם שאתם ממשלה הומוגנית, אז הוא אמר, זה מורכב, יש לנו כאן מורכבות. פתאום יש מורכבות בכל הסיעות, שהן כולן ימין ימין על מלא וכולן בהומוגניות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני מבינה שאתם עובדים על איזושהי תפיסה שבה אתם מנסים לגשר – הסיעות שהולכות להרכיב את הקואליציה – על המורכבות הגדולה שיש עכשיו ביניכם, כשהעניין הוא בעצם תפיסות עולם כל כך רחוקות אחת מהשנייה, שאני באמת מתפלאת בכלל שאתם יושבים ביחד. כי אם למשל הייתם לוקחים דוגמה מהקואליציה הקודמת, שם הייתה הומוגניות באמת יוצאת דופן, שמונה מפלגות, מהערבים, ימין, מרכז ושמאל, שבכל זאת הצליחו לעשות ביחד במשך חודש איזשהן הבנות, הגענו להבנות והסכמים שאנחנו גאים ולא מתביישים ולא צריכים לחזור להסביר או לגמגם על כל מה שכתבנו בהסכמים הקואליציוניים. אתם, זה כרטיס הביקור שלכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אוקיי. אני אתחיל, אחרי כן אני אעביר. אופיר, אני מבקש באמת לקחת שתי דקות, חס וחלילה לא חושב שאתה - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אתחיל לדבר על סעיף 220 בהסתייגויות: בסעיף 8ב (ב) לאחר המילה "השר" יבוא "שר לביטחון פנים".
אני מסתכל על זה קצת כמו קבוצת הסתייגויות שבאה בעצם בשני הסעיפים האלה להדגיש את חוסר הענייניות של החוק. הרי אם בשני הסעיפים האלה אנחנו מגדירים את המרות של משטרת ישראל לממשלה – מה שאנחנו חושבים שצריך להוסיף כאן גם החוק, אבל נניח לממשלה – ואחרי כן אנחנו מדברים על השר שממונה על משטרת ישראל והוא מטעם הממשלה, מה בעצם עוד אתם צריכים בחוק?
קיבלתם פה שני סעיפים, שנניח ולא היו כתובים שחור על לבן אחרי זה, קיבלתם בדיוק את היכולת למשול, קיבלתם את הדירקטיבה להכתיב מדיניות, קיבלתם את הכפיפות, קיבלתם כל מה שאתם צריכים, אז אני באמת לא מבין למה התכנסנו לעשרות ומאות הסתייגויות וימי דיון כל כך ארוכים, אם בשני הסעיפים האלה יש לכם את כל מה שאתם רוצים, משילות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
נחשפו בסוף השבוע האחרון על ידי העיתונאי נדב אייל רשימות של אנשים שהוגדרו על ידי סגן השר המיועד במשרד ראש הממשלה אבי מעוז בתור אויבי המדינה. אדוני היושב-ראש, בתוך הרשימות האלה סומנו להט"בים בעמדות בכירות, פמיניסטיות שהוגדרו כרדיקליות כי הן מקדמות שירות שוויוני בצה"ל, וכן אנשים שמקדמים ערכים ליברלים במדינת ישראל. אותן רשימות לא הופצו לידיעת הציבור אלא הוכוונו על ידי מחלקת ההסברה של מפלגת נעם כדי להזהיר את הציבור.
היו"ר אופיר כץ
¶
דיברת 50 שניות, לא על ההסתייגות. בגלל זה אני עוצר, ותמשיך לאחר מכן. אמרתי, מי שידבר על ההסתייגות, אני אתן לו יותר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
תודה. אני שמעתי רק חבר כנסת אחד ממפלגת הליכוד – שמגדירה את עצמה כמפלגה לאומית ליברלית – מתנגד לאותן רשימות ואומר שהן מגונות בעיניו. אתה יודע, אני לא מכיר מדינות בעולם שבהן פוליטיקאים מסמנים רשימות של אנשים כדי להזהיר את הציבור מפניהם, ולי ברור שמדובר ברשימה שהיא למעשה רשימת חיסול, שמתירה את דמם של כל מי שמופיע בתוכה.
ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מצפה, א', מיושב-ראש המפלגה שלך שמקים את הממשלה הבאה, לצאת בגלוי ובמופגן נגד האירוע המטורף הזה כי אין דרך אחרת לתאר אותו, ואני מצפה ממך ומיתר חבריך לסיעה לצאת במופגן ובגלוי נגד האלימות הזו כנגד אנשים במדינת ישראל, באשר הם.
היו"ר אופיר כץ
¶
מיקי, אני אמרתי בתחילה. מי שידבר על ההסתייגות אני אתן לו יותר. מי שלא, אני יכול לעצור גם לפני, זו סמכות שלי כיושב-ראש.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני אסביר לכם. ולדימיר, כמי שישבנו ביחד בוועדת כספים אתה זוכר, נימוקי הסתייגויות לא היה שתי דקות. מנמקים, ומה שלא היה קשור, בכלל היה נחתך מלכתחילה.
היו"ר אופיר כץ
¶
יוראי, מי שלא ידבר קשור להסתייגות אני לא אחתוך אותו מייד ואצביע, אני אאפשר אבל פחות זמן.
היו"ר אופיר כץ
¶
ולדימיר, היינו בוועדת כספים ביחד, אתה יודע מה היה שם, זה לא היה מתקרב לדקה גם כשאלכס – דרך אגב, אני מתגעגע אליו – כשאלכס היה יושב-ראש לא היה אפילו דקה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מאה אחוז, ויחד עם זאת, אני אסביר לך. אם לא היית קוטע אותי אחרי 39 שניות פעמיים, הייתי מסביר לך שכשאני קורא את החוק הזה, את הפקודה הזאת ואת השינויים שמוצעים על ידי השר המוצע או המציעים, אני מבין שיש קשר ישיר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כשאני רואה את הפקודה הזאת שמבקשת לצבוע את המשטרה בצבעים פוליטיים ולהחדיר בצורה מאוד גסה – לא ביד אומן אלא בצורה מאוד גסה – פוליטיזציה לתוך משטרת ישראל, שמאפשרת לשר המיועד לקבוע מדיניות, למשל של הפגנות, כשמדובר על מדיניות של הפגנות, בתוך הפגנות, מה אפשר לומר, יש גם מצעדי גאווה. וכשאני רואה את הממשלה המיועדת נצבעת בצבעים הומופוביים, להט"בופוביים, של מצד אחד לייצר רשימות מתוך משרד ראש הממשלה של אויבי המדינה הלהט"בים, מצד שני לתת לשר המיועד – שבמקרה ארגן מצעד בהמות מול מצעד הגאווה בירושלים, שעתר פעמיים לבטל אותו – את הסמכות ואת הכוח להפחית למשל את האבטחה סביב מצעד הגאווה בירושלים או בכל חלקי הארץ, להעביר אותו כמו שרצו במצפה רמון לפאתי העיר ולא ברחובותיה המרכזיים של מצפה רמון או של כל עיר אחרת, אני מוטרד, וכשמדובר בפקודה שמתייחסת אולי למרקם הכי עדין שבין המדינה לאזרחיה - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
אף אחד – כמו שאמרת – לא יחוסל, ושום מצעד לא ייפגע בגלל אבי מעוז ואיפה שהוא יהיה. בסדר? עכשיו מי בעד? מי נגד?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני רוצה להמשיך את הקו למה הצעת החוק הזאת של שינוי פקודת המשטרה היא כל כך חמורה וכל מילה כאן היא חשובה, ואנחנו לא יכולים לנתק את זה באמת מההסכמים הקואליציוניים.
אנחנו רואים בהסכמים הקואליציוניים שיש איזשהו חוט שני שמוביל את אותו קו, אני אתן לך כמה דוגמאות בעניינים שנאמרו כאן עכשיו. למשל, העניין הזה שגזענות לא תיחשב עילה לפסילה, ואחרי זה יש את הסעיף שאומר שיוכלו בעסקים פרטיים לקבל החלטה את מי לשרת ואת מי לא לשרת על פי השקפתם הדתית, יחד עם רשימות שחורות שכבר מפורסמות.
אנחנו מבינים שהמשטרה, במתכונת החדשה שבה השר מתווה את המדיניות, בעצם היא תיתן את הרוח הגבית להתנהלות הגזענית שנחתמה בהסכמים הקואליציוניים.
תבינו, יש כאן קנוניה אחת גדולה שמסתכלת על זה מלמעלה, זרוע אחת משלימה את הזרוע השנייה, והדבר הזה מאוד חמור. מצד אחד חקיקה שמאפשרת לשר לקבוע מדיניות, ומצד שני הסכמים קואליציוניים שממדרים קהילות שלמות מהתחום הציבורי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני רוצה שאנשים יבינו את המשמעות. אם יש חברת הסעות פרטית, כמו שמופיע בהסכמים הקואליציוניים, עסק פרטי, חברת הסעות פרטית שעכשיו נבחרה באיזשהו מכרז, קיבלה להסיע אנשים מפה לשם, איזשהו ועד עובדים, והנהג ירצה שתהיה הפרדה מגדרית בתוך האוטובוס, אחורה וקדימה, על פי החוק מותר לו, על פי ההסכמים מותר לו.
שנית, תחשבו רגע, עכשיו זה קרה כאן בכנסת ישראל. אני מזכיר לכם ששר מאוד מאוד מכובד, שהיה כבר שר לביטחון פנים במדינת ישראל, ששמו הועלה להיות יושב-ראש הכנסת, היה מי שאמר לראש הממשלה – תבין, הדבר הזה לא יכול להיות, אנחנו לא נקבל את זה – ומועמדותו ירדה, אך ורק כי הוא שייך לקהילת הלהט"בים. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה שתשנה את פני המדינה הזאת לחלוטין.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הרוויזיות על מקבץ הסעיפים הזה. 233 הוא מהותי בשבילי. אני יכול בבקשה לקבל עליו אפשרות?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אדבר, אחריי ינמק חבר הכנסת ולדימיר בליאק. סעיף 233: בסעיף 8ב(ב) אחרי "הממשלה" יבוא "לא יכהן כשר מי שפיו וליבו אינם שווים".
זה נשמע קצת מצחיק וילדותי ואולי הסתייגות שהיא קצת הטרלה, אבל בעיניי מגיע לציבור הישראלי, בייחוד אחרי כל מערכות הבחירות האלה, קצת אמת, וראשי מפלגות ומנהיגים שפיהם ולבם שווים.
להסתייגות הזאת אני רוצה להוסיף את המילים: מי שהוא לא שקרן בן שקרן, ואני גם רוצה להוסיף ולומר שאני אשמח שאת המילים האלה ובכלל את כל הנאומים לאומה כולנו נשמע בשפה האנגלית. למה אנחנו רוצים לשמוע בשפה האנגלית? כי מסתבר לנו שבשפה האנגלית קודם כול אנחנו שומעים את ראש הממשלה המיועד, שזה כבר חידוש, אבל תכלס, אנחנו מקבלים נראה לי אולי באמת איזה משאלת לב קטנה של ראש הממשלה המיועד החלש.
אני חוזר על ההסתייגות כדי באמת לא לבזבז את זמנכם. לא יכהן כשר מי שפיו וליבו אינם שווים, זה משהו מאוד משמעותי, בטח שהוא לא שקרן בן שקרן, ואני רוצה לשמוע את המילים האלה באנגלית. תודה רבה ואני בטוח שתהיו בעד.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
הסחיטה האחרונה של ראש הממשלה החלש על ידי השר המיועד, השר בן גביר – המיועד – לביטחון לאומי, הוא ביטול סעיף 7א בסדר הדין הפלילי. אתם מבינים מה זה? זה אומר שאתם מביאים את מדינת ישראל להיות מדינה גזענית. אנשים שעד עתה נמנעה כניסתם לבית המחוקקים הישראלי ייכנסו בדרך המלך, גזענים, וככה אתם מתייחסים למדינה הזו. אומות העולם יתייחסו אלינו כאל מדינה גזענית, שחורה, איומה, זה הפתחים שאתם מביאים אותנו אליהם.
היו"ר אופיר כץ
¶
דבי ונאור. יוראי ומיקי, לא להצביע. 240–243, לא מקבץ, בבקשה. יש עתיד. בבקשה. טוב לראות אותך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
חנוכה שמח ונובי גוד בדרך. למה אני חושב שזה הכול קשור והכול בתוך האירוע הזה? כי הרי החוק הזה הוא רק אפיזודה בכל האירוע המופרע הזה. מדוע אנחנו מגישים את ההסתייגויות? כי החוק הזה הוא בעצם חלק בלתי נפרד מהפיכה משטרית שאתם מתכננים לעשות פה. הפיכת המשטרה לפוליטית זה אירוע מאוד מאוד משמעותי, אדוני.
אני באמת נחרדתי מהרשימות השחורות של אבי מעוז שפורסמו ביום שישי, והדבר הראשון שעשיתי בבוקר, התעדכנתי האם יש אולי רשימה חדשה – רשימה של גויים, רוסים – שאולי גם צריך להזהיר מקיומם. זאת הסיבה שאנחנו מגישים את ההסתייגויות האלה, זאת הסיבה שאנחנו מנסים לבלום את הדבר הזה.
ומה שהכי מפליא אותי, אני בטוח שמתוך 32 חברי סיעת הליכוד יש לפחות חצי שנחרדים כמוני, לפחות חצי שנחרדים כמוני. מדוע אתם שותקים?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
מה זה? מה זה לא קיים? אנשים ישבו, הכינו רשימות, עשו מעקב, עשו תחקירים. איך אתה בכלל מזלזל בזה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
זאת חוצפה שאתה בכלל מזלזל בזה. היינו עושים עכשיו כאלה דברים עליכם, האדמה פה הייתה הרי רועדת.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תגיד שזה חמור. למה אתה עכשיו מזלזל בזה? אתה לא מבין את החומרה? אתה לא מבין את זה?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
זה פשוט נורא. זה פשוט נורא. ואתה היית במח"ש, לך תדע איזה דברים אתה העלמת כי אמרת זה לא קיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז כנראה קיבלנו עכשיו הוכחה שיש חברי כנסת בסיעת הליכוד שלא מבינים את המשמעות של מפלגה לאומית וליברלית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא מבינים, לצערי הרב, ועל זה אנחנו נאבקים. זאת הסיבה שאנחנו מגישים את ההסתייגויות האלה. תודה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
עדן אסבן רק רצה לאכול ארוחת ערב עם בן הזוג שלו בפרנג'ליקו נצרת עלית, אבל נמסר לו שבאותו ערב זה ערב זוגות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בנוף הגליל. אמרו לו שזה רק לזוגות והדגישו שזוגות זה גבר ואישה ולכן סילקו אותו מהמסעדה. היום החוק מאוד ברור בנושא הזה ועדן ובן זוגו מוגנים לפי חוק ויכולים לתבוע את המסעדה על אפליה באספקת שירותים וכניסה למקומות ציבוריים.
לפי התיקון, אדוני היושב-ראש, שנתניהו סיכם עם סמוטריץ', לא יהיה את הדבר הזה יותר. אותה מסעדה תוכל להפלות זוג הומואים או זוג להט"בים שמגיעים למסעדה ולהגיד להם, מטעמים דתיים - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
- - של זוג שזקוק לתיקון מכונת הכביסה שלו – או נשים או גברים – יראה מי נמצא בדירה ויקבל החלטה לא להגיש להם סיוע, לא לתקן את המוצר שמצריך תיקון. עד היום היה אפשר להגיש נגדו תביעה. חבר הכנסת סמוטריץ', ירום הודו, דאג להחזיר את מדינת ישראל עשרות שנים לאחור ולשים אותה במשבצת של גזענים.
אתם מובילים ממשלה גזענית, אתם תשלמו על כך. מדינת ישראל תשלם על כך, בקרב אומות העולם אנחנו נהיה מוקצים. תראו לאן אתם מביאים אותנו.
יותר מכך. את כל הדברים האלה אתם עושים עוד לפני שקמה ממשלה. תקימו ממשלה, תבחנו את זה, תראו לאן אתם מובילים, מה אתם רוצים לשנות. גזענים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מה הערכים שאתם רוצים לשרטט למדינה שלנו? אתם רוצים שגזענות תהיה בראש חוצות במדינת ישראל? נתניהו ובן גביר סיכמו שחוק-היסוד ישונה באופן שיאפשר לאנשים שהסיתו לגזענות להתמודד לכנסת. מי שזועק שיש להוציא להורג אנשים רק כי הם ערבים, קורא לא להעסיק אותם או לא לאפשר להם לגור בשכונות יהודיות, שקורא להימנע מכל סוג של קשר עם ערבים – לא כי הם עשו משהו, פשוט כי הם ערבים – מי שמתייג קהילה שלמה של אנשים בתור אויב, יוכל להפיץ את המשנה הגזענית, השטנית הזאת, מעל בימת הכנסת.
השינוי שסמוטריץ' ונתניהו סיכמו עליו, שעכשיו אפליית להט"בים, אפליית יוצאי אתיופיה, אפליית יוצאי ברית המועצות בכניסה למקומות ציבוריים וקבלת שירותים מטעמים דתיים, אני לא מצליח להבין, זאת ישראל שאתם רוצים לראות? איך אנחנו יכולים להיאבק באפליית יהודים, באנטישמיות בעולם, כשכאן מפלים להט"בים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, מפלים אנשים כי הם בדיוק מי שהם?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתם ממוטטים את היכולת שלנו להיאבק באנטישמיות בכל רחבי העולם. תתביישו לכם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת איתמר בן גביר יושב פה בוועדה, עושה ככה עם הידיים למעלה ואומר: אני גזען? אני גזען?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
יש כאלה שאולי התבלבלו וחשבו שאולי הוא לא. אז לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים ואז המשמעות שלהם שראש הממשלה המיועד הולך להיות גזען, לא רק איתמר בן גביר.
החוק הזה הוא לא חוק שמנותק מהאירוע הזה. גזען הולך לשבת על כיסא השר לביטחון פנים, לשלוט ולהשפיע על מערכת אכיפת חוק. זה הכיוון שהולכים אליו, זה הכיוון של נתניהו. נתניהו גזען.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
בהמשך לדברים שאמר יואב, השר המיועד לביטחון פנים, שבע הרשעות, אחת מההרשעות היא עבירה שיש עמה קלון כמובן, תמיכה בארגון טרור. עד לפני שהוא נבחר לכאן, התמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין הייתה בסלון ביתו. אלה השותפים העתידיים שלכם – גזענים, הומופובים, נגד כל מה שזז שאינו דומה להם.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אתם תביאו אותנו בקרב מדינות העולם למוקצים. אתם חבורה של גזענים, לא רואים מה אתם עושים לאזרחי מדינת ישראל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז שוב, הסיבה שאנחנו מגישים את ההסתייגויות האלה, כי אנחנו נעשה הכול כדי לבלום את האירוע המופרע הזה, שהופך את מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית, למדינה גזענית, למדינה שמוקצית בעולם.
תראו, אני להנאתי בסוף השבוע קראתי את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין יהדות התורה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
נכון. עונג שבת. סעיף 7 בהסכם הקואליציוני אומר כך: הממשלה תפעל להגיע להסכמה רחבה בעם בנושאים השנויים במחלוקת. מה שאתם עושים בפועל זה ההיפך הגמור, ההיפך הגמור. אתם אומרים ל-50% מהעם, לציבור חילוני, לציבור שהצביע למחנה השינוי, אתם אומרים לו, אנחנו לא סופרים אתכם, תקפצו לנו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
ואני מבטיח לך, אופיר, שהציבור הזה לא ישתוק. הוא לא ישתוק, לא כאן בכנסת והוא לא ישתוק ברחובות.
היו"ר אופיר כץ
¶
סליחה, ישראל ביתנו, הסעיף שהיה פה, עשינו אותו ביום חמישי. זאת הכוונה, מה שרשום לי. עכשיו המחנה הממלכתי, 279–282. בבקשה, גדי.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
למעשה, ההסתייגות על סעיפים 8א, 8ב, שיחולו על חקירה שמתנהלת נגד חברי ממשלה או שהוגש כתב אישום, ההסתייגות היא לתוספת איסור מוחלט למעורבות כאשר יש חקירה כזאת ולהוסיף דבר שגם עלה כליקוי בוועדת אור, הצורך בתיעוד והקלטה של כל פגישה בין בעלי תפקיד כדי למנוע דליפת מידע ולמנוע השפעה שלילית על חקירות.
היו"ר אופיר כץ
¶
סליחה. ההתייעצות הייתה בסעיף אחד, אז תעשה אותה בהצבעה הבאה, בסדר? כי הצבענו, ותצאו להתייעצות.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אם אתם תעזו להגיע ולגעת בחוק השבות ואם אתם תעזו לגעת בחוק הנכד, זה לא ייגמר טוב.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אנחנו נקרא לכם בדיוק כפי שאתם. זה מה שאתם, אין מה לעשות. תסתכלו פשוט על מי שאתם ואיך שאתם נראים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
- - - נקרא לכם גזענים - - - אנחנו מייצגים פה ציבור, ציבור שאמר שאתם לא סופרים אותו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אם אתם תעזו לגעת בחוק השבות, בחוק הנכד – אומר חבר הכנסת אדלשטיין מעל הדוכן בכנסת, אל תיגעו בחוק השבות, אל תיגעו בחוק הנכד. אני אומר לכם, אלה היו עליות מפוארות שהצילו את מדינת ישראל, הן בשטח הטכנולוגי, אקדמי מחקרי, והן במלחמת יום הכיפורים. יושב כאן רמטכ"ל לשעבר, יכול להגיד לכם מה הם תרמו לניצחונה של מדינת ישראל כחיילים במלחמה הזאת, מבחינה מספרית. אתם הולכים לגעת בחוק הנכד? אתם הולכים לחצות את עם ישראל לשניים בתפיסות עולם חשוכות.
לכן אני אומר לכם, כשאתם תיגעו בחוק הנכד, כשאתם תעזו לגעת בחוק השבות, מה שקורה עכשיו ברחובות יהיה כאין וכאפס. אנחנו, אומר לכם את זה חד-משמעית – חבר הכנסת איזנקוט אמר מיליון איש – יהיו הרבה הרבה יותר בעניין הזה. זה בנפשנו, זה לחצות את עם ישראל לשניים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
גם את עולי אתיופיה היקרים חוק הנכד יפגוש. לך תבדוק את עצמך, ולכן ממך הייתי מצפה שחוק השבות, חוק הנכד, אתם תתנגדו לו כקהילה. לכן אני אומר לך, זה יחול גם עליכם.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
ולכן, חוק השבות וחוק הנכד יפגוש את כל הקהילות היהודיות בעולם, ואתם תגרמו לכך שאנחנו, מדינת ישראל, היהודים שחיים במדינת ישראל, יאבדו חצי מעמם שגר בתפוצות. אל תיגעו בחוק הנכד, אל תיגעו בחוק השבות, חלקת אלוהים הקטנה הזו היא לא שלכם בלבד. היהדות שייכת לכולנו.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי)
¶
אני חוזר עוד פעם על הפתיחה. אני אגע בשתי סוגיות שמופיעות במקבץ הזה, אחת זה העקרונות הכלליים, שניים זה המשרד לבט"פ, ויש פה פער גדול מאוד ובעיניי גם מאוד אמיתי ומהותי.
הפקודה עודכנה ב-71' בפעם האחרונה. מאז השתנו האיומים בצורה דרמטית – גם ירי רקטות לעורף, קבלת אחריות של משטרת ישראל בלחימה, מה שלא היה ב-71' בצורה מרכזית, מנהרות, חדירות, וכו', ולכן ביום-יום יש פער בכל המערכות האחרונות בין פיקוד העורף לבין משטרת ישראל. יש פה בעיניי צורך אמיתי להכניס סעיף לגבי המעמד, התפקוד, האחריות והסמכות של משטרת ישראל בחירום. זה נתפס בעיניי כפער אמיתי, זה לא כדי למשוך זמן, ואם כבר מתקנים את החוק, ראוי להכניס סעיפים לגבי משטרת ישראל בחירום ומלחמה, בעיקר לאור העובדה שהולך להיות מוקם גוף חדש, המשמר הלאומי, מה שייצור אנדרלמוסיה בביטחון פנים בין משטרת ישראל, פיקוד העורף ומשמר לאומי, וזו נקודה אמיתית מהותית ורצינית מאוד, זה לא כדי להרוויח עוד שתי דקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יש לי פה כמה מהותיות, לא במקבץ. קודם כול, אני רוצה לבוא ולומר שיש איזו פרשנות חדשה לליברליזם בימים האחרונים שאנחנו צריכים להתרגל אליה, שככה באמת הופכת – כמו שקודם לכן ידענו מה זה גזענות ופתאום עכשיו אנחנו מגלים שגזענות זה משהו אחר לפי הממשלה החדשה הזאת, אז אותו דבר גם לגבי ליברליזם.
ואני שומעת שהתיקון של חוק איסור אפליה, כמו שדיבר על זה קודם חבר הכנסת יוראי, ידידי, עצם זה שמקנים לאותו אדם לא לתת שירות, מכל מיני טעמים, אם זה דת ואחרים, הופך את זה לליברליזם, זה ממש להפוך את הקערה על פיה.
אני לא יודעת באיזו מדינה אתם רוצים לחיות. אני, כשהייתי יושבת-ראש ועדת עבודה ורווחה, למשל עבדתי קשה מאוד כדי להגיע להסכמה רחבה בלתת שירות לאנשים עם מוגבלויות. בואו נשים רגע בצד את הלהט"בים, בוא נשים נשים, נדבר על אנשים עם מוגבלויות. עבדנו באמת במשך חצי שנה עם כל הגורמים כולם כדי להגיע להסכמה שבה מדינת ישראל שמה לעצמה כערך של שוויון, ערך בסיסי שמדינת ישראל רוצה להתהדר בו. אנחנו מדינה עם שוויון שנותנת זכויות גם לאוכלוסיות שהן יותר חלשות, גם לאוכלוסיות שצריכות איזושהי עזרה כדי להרגיש שווים במרחב הציבורי.
מה קרה? באו אנשים מהצד הימני, הכאילו ליברלי, ואמרו אתם פוגעים בזכויות שלנו.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ולכן, אם זה קשה לאנשים בצד הימני עכשיו, וכן הגזעני, לפקוח את העיניים, לפתוח את האוזניים ולהקשיב כשמדברים על להט"בים, אולי הם מייד נאטמים וקשה להם כי מכנים אותם מעוותים – אפילו שמעתי שמכנים את כנפיים של קרמבו טלפיים של קרמבו, אנשים עם עיוותים וכל מיני כאלה – אז אולי לדבר עכשיו על העניין של אנשים מוגבלויות.
אלה אוכלוסיות, אנשים, שבסך הכול מבקשים להיות כאחד האדם, כולנו בחברה, לקבל את ההזדמנויות השוות, וגם הם, בגלל החוק הזה של אפליה, עלולים למצוא את עצמם שוב מודרים. כל השנים האחרונות שעשינו כאלה מאמצים כדי לקחת את החברה כולה ולחבר אותה, לחבר את כל החלקים שבה, זה מה שקורה עכשיו.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
תודה רבה. אני חושבת שפה, כשאנחנו מסתכלים שוב – ואני כן מקשרת את זה, זה אגב כן קשור, למרות שאתם סבורים שאנחנו מנמקים בדברים שאינם קשורים לחוק עצמו – אומרת לכם עם יד על הלב, שכאשר עשינו את העבודה של קידום השוויון במדינת ישראל, שלא נמצאת היום בשום חוק, לא נמצאת בחוק-היסוד ורק בית המשפט הוא זה שכל פעם מחדש מקנה לאזרחי מדינת ישראל את השוויון, וכשאני עוד פעם חוזרת חזרה לכל אותם ערכים של צדק, שוויון, שלום, אותם דברים שנמצאים עוד בהצהרת העצמאות – כן, זה קשור גם לחוק הזה כי כאשר אני יודעת את הכוונות והמדיניות של השר שהוא מדבר עליהן בצורה גלויה, אנחנו רק צריכים להקשיב לו, וכשהוא מדבר על המדיניות שאותה הוא רוצה להכניס בחוק, מבלי שלנו יש פיקוח פרלמנטרי, אני חוששת שזה יגיע בדיוק לאותן פגיעות של אותם ערכים בסיסיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
ולכן זה בדיוק מוביל אותי ל-309: בסעיף 8ג(א) לחוק המוצע המילים "לרבות לעניין סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ח-1985, וההוראות לפיו" יימחקו.
צריך לקחת בחשבון שהדברים האלה הם באמת בליבנו, זה לא מהפה החוצה. כשאנחנו באים לכאן ומנמקים את ההנמקות המהותיות והעקרוניות שלנו, אנחנו הולכים עם העקרונות של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית שהותוו כאן במשך עשרות עשרות השנים כדי לשמור על החוסן של מדינת ישראל, כדי לשמור על המערכות שלה שיהיו עצמאיות, שיוכלו להגן על כלל אזרחי מדינת ישראל ולא רק על אוכלוסייה מסוימת.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני רוצה להקריא לכם את 310, ולא בכדי: "במקום האמור בסעיף 8ג(א) לחוק המוצע יבוא "השר רשאי, תוך התייעצות עם המפקח הכללי והיועץ המשפטי לממשלה," – תוך התייעצות – "להתערב בהחלטות אסטרטגיות כלליות ועקרוניות של המשטרה, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדיניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אולם אין הוא רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות, בפרטי חקירות או תיקים מסוימים, או להתערב באירועי חופש ביטוי, התאגדות, מצפון ודת או באירועים בעלי משמעות מפלגתית או פוליטית."
מה שהקראתי עכשיו זה לא משהו שאנחנו המצאנו ולא פרי דמיוננו אלא לקוח אחד לאחד מלשון ועדת צדוק, שכולם כאן מהללים וכולם אומרים שצריך ליישם אותה. אני לא מבינה ולא שמעתי עד לרגע זה נימוק והסבר מדוע לא לוקחים אחד לאחד את ההסבר המפורט שכתוב כאן ובצורה מדויקת, שגם מסדרת, נותנת סייגים ובאמת מבהירה – גם למשטרה, גם לשר וגם לציבור – מה הסמכויות הברורות כדי שלא יהיו כאן אי ודאויות ואי הבנות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
למה? למה? אני שואלת אתכם. אתם חוזרים ואומרים, הייתה ועדת צדוק, היו אנשים ראויים, אתם רוצים לאמץ אותה, אז למה אתם קוראים לנו אחר כך צבועים? למה אתם קוראים לנו אחר כך בשמות שאין להם שום קשר למציאות? הינה, מציעים לכם כאן חוק, מציעים לכם סעיף שמדבר בדיוק על הדברים שאתם הרי חותרים אליהם.
אתם מטעים ומרמים את אוכלוסיית אזרחי מדינת ישראל כל פעם שאני שומעת אתכם בראיונות שאתם אומרים השמאל לא רוצה ליישם את דוח ועדת צדוק. הינה אני מציעה לכם עכשיו, מקריאה לכם מילה במילה את הדברים שכתוב בוועדת צדוק. למה אתם מתנגדים לזה?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה. אני רוצה להתייחס בעקבות מה שאמר היושב-ראש לגבי הגבלת הזמן למי שלא מדבר ישירות על החוק. אני רוצה להפנות את תשומת הלב של היושב-ראש, של חברי הכנסת, וגם להעלות את זה בפני הייעוץ המשפטי של הוועדה.
במכתב שהוציאה היועצת המשפטית לכנסת באוגוסט 2021, מכתב מאוד ארוך ומפורט, אני רוצה להתייחס רק לכמה נקודות, היא כותבת בסעיף 4 כך: "יש להבחין בין שימוש מופרז וקיצוני בהסתייגויות חסרות כל תוכן מהותי לבין הסתייגויות ענייניות, גם אם הן נועדו לצורכי פיליבסטר. ההנחיה נקבעה מתוך הכרה בכך שישנו הבדל בין דיוני הוועדות לדיוני המליאה. הוועדות, כזרועה הארוכה של הכנסת - - -"
היו"ר אופיר כץ
¶
שנייה, אני נותן לך, רק תקשיב לי. יש לך עכשיו 321 עד 327 הסתייגויות שלך, אז אם אתה רוצה אני יכול לאפשר לך, אתה יכול, מר כסיף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 6 של אותו מכתב של היועצת המשפטית לכנסת היא כותבת כך: על חברי הכנסת מגישי ההסתייגויות – זה כבר אמרתי, סליחה.
בשורה תחתונה, לפני שממשיכים אני מבקש את התשובה של הייעוץ המשפטי. לפי המכתב של היועצת המשפטית לכנסת, כל הסתייגות מהותית, גם אם היא לצורכי פיליבסטר – אני מצטט אותה – גם אם היא לצורכי פיליבסטר, כלומר אם זה מהותי אבל לא נוגע ישירות לסעיף המדובר, עדיין זה מצריך ומחייב אותך, אדוני היושב-ראש, לתת לנו את הזמן הראוי.
מה שאתה אמרת סותר את ההנחיה של היועצת המשפטית לכנסת.
היו"ר אופיר כץ
¶
ההסתייגות כשלעצמה, ברגע שהגשת אותה אתה מנמק אותה. ברגע שאתה לא מנמק את ההסתייגות שלך, בלי קשר - - -
היו"ר אופיר כץ
¶
לא, אתה יכול להגיש הסתייגות לצורך פיליבסטר. כשאתה מדבר ומקריא את ההסתייגות אני לא מפריע. כשאתה מדבר על מה היה ברדיו אז אני מוריד טיפה מהזמן.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
מה שהיועצת המשפטית כותבת פה, ואני אשמח אם עורכת דין פרנקל-שור תגיד את דעתה או אם היועצת המשפטית של הכנסת יכולה לבוא לפה ולומר למה היא התכוונה, אבל אני אומר שוב, ציטטתי את סעיף 4 ממכתבה. מה שנאמר שם זה שאם הנימוק הוא לא של ההסתייגות ספציפית אבל הוא נימוק מהותי ובקשר לחוק, עדיין זה חלק ממה שאתה אמור לתת.
היו"ר אופיר כץ
¶
זה ועוד איך היה בוועדות, ואני אחזור על זה פעם שלישית, בוועדת כספים עם ולדימיר. לא היינו מדברים מה שלא קשור להסתייגות עצמה.
היו"ר אופיר כץ
¶
ואם כן, היושב-ראש היה חותך אותנו. אז אני לא אומר לכם אל תדברו, אני מאפשר, אבל מי שמדבר על ההסתייגות עצמה אני נותן יותר. בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
תיתנו לי בבקשה לסיים. אני אומר שוב, לא בסמכות היושב-ראש לקבוע, חוץ באמת ממקרים ברורים אולי וחד-משמעיים, אבל כאן אנחנו מדברים על תחום אפור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רק אסיים את המשפט. לא יכול להיות שיש פה התנהלות של היושב-ראש, לכאורה בניגוד להנחיה מפורשת של היועצת המשפטית לכנסת שציטטתי אותה, שכל אמירה שהיא מהותית לחוק – לא לסעיף של ההסתייגות – לחוק, ואם אנחנו מדברים על נעם, זה מהותי לחוק. זה לא אמור להיות מהותי לסעיף שמנמקים אלא לחוק.
זה לשון המכתב. אתה פועל באופן שבעצם חותר תחת האמירה של היועצת המשפטית לכנסת.
היו"ר אופיר כץ
¶
איפה כתוב שתי דקות? אתה מדבר כאילו אני לא נותן לכם לנמק. אני נותן לכם לנמק. אני עושה הבדל בין נימוק שהוא מהותי לבין נימוק שהוא לא מהותי.
מירי פרנקל-שור
¶
עופר, ההנחיה של היועצת המשפטית לכנסת מתייחסת לדרך שבה אנחנו אמורים להתייחס במקרה שבו מוגשות הרבה מאוד הסתייגויות.
מירי פרנקל-שור
¶
כאשר אנחנו באים ואנחנו בוחנים את ההסתייגויות, השאלה מתי אנחנו יכולים לאגד הסתייגויות כמקבץ ומתי אנחנו משאירים את ההסתייגויות בודדות אחת בפני השנייה.
למשל כרגע אנחנו נמצאים בהסתייגות 312, ובהסתייגות 312 – ואני מתחילה לקרוא: בסעיף 8ג(א) בחוק המוצע, לאחר המילים "וההוראות לפיו", יבוא: "ככל ושכר המינימום יעמוד על 8000 שקלים". אחר כך: 40 שקלים לשעה; אחר כך: ככל וקצבת הזקנה תוצמד לשכר המינימום.
כאשר אנחנו באים ואנחנו מתבוננים בהסתייגויות האלה ואנחנו רואים שהסתייגות 312 עד 320, הן ממשיכות, מדברות על שכר מינימום, לכן אנחנו אמרנו, כאן יהיה לנו מקבץ מהסתייגות 312 עד 320.
מירי פרנקל-שור
¶
המסמך שלה מדבר כאשר יש לנו הסתייגויות רבות, איך אנחנו מתמודדים, קודם כול זה לעניין המקבצים.
עניין אחר שנמצא בסמכות יושב-ראש הוועדה, כמה זמן הוא מעניק להסתייגות מבחינת הזמן, ובאמת בסמכותו של יושב-ראש הוועדה להחליט כמה זמן הוא מעניק לכל הסתייגות. המסמך של היועצת המשפטית לכנסת לא מתייחס לזמן הדיבור מכיוון שזה נתון לשיקול דעתו של יושב-ראש הוועדה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רוצה לצטט אותך. אתה אמרת לפני שעה קלה שאתה נותן שתי דקות או לא יודע כמה אם זה לגופה של ההסתייגות ושאתה נותן פחות אם זה לא לגופה של ההסתייגות. על זה אני מלין.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה. אני רוצה כן לנמק משהו שהוא כן רלוונטי לחוק, אבל אם יהיה שקט זה יעזור לכולנו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אני גם אשמח אם יקשיבו למרות שההצבעה אוטומטית מצד הקואליציה. אני אומר, הוזכרו פה הרשימות השחורות, האמת שלאור השינוי המשטרי הייתי קורא לזה הרשימות החומות, למי שמבין.
הכול זה חלק מהפיכה משטרית, מעבר למשטר אוטוריטרי או דיקטטורי, כאשר אחד מהדברים שמאפיינים משטר דיקטטורי זה שהמדינה מזוהה עם השלטון. מי שלא יודע, לא למד מהי דמוקרטיה, אחד מהיסודות של הדמוקרטיה המודרנית זה ששלטון ומדינה הם לא אותו הדבר. לכן, כשאתה מעביר ביקורת על השלטון, זה חלק מהמשחק הדמוקרטי וזה לא כפי שחלקים פה בבית – חלקים רבים בבית – אומרים שמי שמבקר את השלטון הוא בעצם יוצא נגד המדינה כי זה אומר שכל ביקורת של השלטון תהיה אסורה, כל התנגדות לשלטון תיחשב כבגידה במדינה.
לכן יש רדיפה שבאה לידי ביטוי גם בהצעה הזו, של הרשויות השונות – בין אם זה מערכת המשפט או אפילו הכנסת והאופוזיציה – של התקשורת, של מיעוטים.
החוק שאנחנו דנים בו, על כל סעיפיו, הוא עוד היבט מהניסיון להפוך את השלטון ואת המדינה לחד, ולמנוע את קיומה של אופוזיציה אפקטיבית, בין אם זה בבית הזה או מחוץ לבית הזה.
ולכן, הצעת החוק הזאת, ככלל, והסעיפים המדוברים לעניין ההסתייגות בפרט, צריכים להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה.
היו"ר אופיר כץ
¶
אמרתי את זה לפני, שאני מאפשר לו למרות שהצבענו כי זה היה הנימוק שלו, הוא ביקש אחרי זה להוסיף להסתייגות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הזמן שלי מעכשיו. 329–330. אני רוצה שנייה להתחבר לדברים שנאמרו פה ואני אשמח אם יהיה קצת קצת שקט. אני רוצה להתחבר דרך ההסתייגות הזו: בסעיף 8ג לחוק המוצע, במקום "יתווה את מדיניות המשטרה".
אני רוצה לעצור אתכם ולנמק את ההסתייגות הזו באיזה ראייה כוללת לגבי נושאים אחרים שעלו, שבגינם לא ניתן הזמן המלא לנמק את ההסתייגויות כי זה הפך להיות בענייני דיומא.
אז אני רוצה לדבר על החוק שהולכים עכשיו לתקן, דווקא בהבנה ומתוך הראייה של התוויית מדיניות המשטרה. עכשיו הולכים לתקן את חוק האפליה, ולמה חשוב לנו לעמוד על מדיניות המשטרה? כי אני רוצה לספר לכם סיפור אישי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
התוויית מדיניות המשטרה. אני רוצה לספר לכם דווקא כי סיפרו פה ויושב-ראש הכנסת לשעבר דיבר על כל נושא תיקון חוק האפליה שעכשיו קורה, ולהסביר לכם איך זה קשור בדיוק להסתייגויות שלנו, דרך הסיפור האישי שלי.
אני, כשהייתי ילד בן 16–17 בערך, הייתי הולך למסיבות. בתקופה שלי – אומנם אני נראה לכם צעיר אבל זה היה לפני עשרות, מאות שנים – בתקופה שלי, אנשים כמוני וכמו חבריי פחות היו מכניסים. אני אספר לך, יואב.
הניסיון הראשון שלי, הייתי מגיע למועדון בכניסה והייתי בין הראשונים, עומד, מסתכל עליי הסלקטור – אין, לא נכנס. בתמימות הראשונה הייתי מסמן לו, אנחנו פה, והוא אומר לי: אני רואה, רואה. בהתחלה אני לא הבנתי מה קורה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסדר. לא הבנתי מה קורה. מה עשיתי? אני מתווכח איתו: למה אתה לא נותן לי, אני לא מבין, אני רואה אחרים נכנסים, אחרים שהגיעו אחריי. מה עשיתי בפעם הבאה? התקשרתי למשטרה, נשבע לכם.
בא שוטר – יואב, אל תכעס עליי – הגיע שוטר ממש שעתיים אחרי, אני מניח שהיה משהו יותר חשוב, ואז השוטר בא ואומר לי: אין לי מה לעשות. אני אומר לו, הוא לא מכניס אותי. אין לי מה לעשות.
אתה יודע, אני עומד ככה, אין לי מילים. אתה מבין למה אתה לא נכנס ואתה עומד כמו – אני לא רוצה לתאר לכם את ההרגשה הזאת – למי שחווה את זה, זו הרגשה שאני גם חוויתי אותה לא רק, גם בצבא, במסיבות לצבא, בכניסה למועדונים, בכניסה לנתב"ג, לי ולאשתי יש צחוקים על זה איך אני תמיד הבדוקאי התורן. אבל אני חוויתי את זה על בשרי, ותתחבר אליי – דווקא אני מסתכל עליך – על החוק לשינוי האפליה שעכשיו עושים. החוק הזה מתווה - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יכול להמשיך, אין לי בעיה. אני מנסה לסגור איזה רעיון, אתה רק בא לסגור פה הסתייגויות, אבל יש פה באמת רעיון שאני אומר. בפעם הבאה – הרי אם אני היום מתקשר למשטרה ואגיד לא מכניסים אותי, אז יש חוק שמכורח זה, במדיניות המשטרה ובהתוויה הכללית של המשטרה, שמתקשר בדיוק לסעיפים האלה, השוטר יבוא ויגיד: אתה עובר על החוק, וגם אתה תוכל להיכנס כי אתה בטוח סבלת כמוני וסבלת הרבה יותר ממני.
אני אומר לכם, אני חוויתי את זה על בשרי, זה משהו שלא יעזוב אותי כל החיים. הקטע שהשוטר הגיע והוא אומר אין לי מה לעשות, כשאתה לא נכנס ואחרים נכנסים, בפנים שלי.
הקטע הזה שאתם הולכים לשנות, מה יעשה השוטר? מה יעשה השוטר בפעם הבאה שילד או ילדה מגיעים, לא נותנים לו להיכנס - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
- - לא נותנים לו להיכנס, אני בכלל לא מרחיק איתכם ללהט"ב כי קשה לשמוע את המילה הזו להט"ב, אבל אני מרחיק איתכם למשהו שאולי אתם תזדהו – למזרחים, לאלה שיש להם קצת שיער על הפנים, שחס וחלילה, איך אמר לי, אתה תעשה בלגן. הוא בכלל לא הכיר אותי אבל אני אעשה לו בלגן.
אז אני לא אומר לך להט"ב – רביבו עזב כבר, או לא מקשיב - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
- - כי קשה לשמוע את המילה הזאת, אבל מה תעשה עם המזרחים שאתם משנים את התוויית מדיניות המשטרה עכשיו? ואין, השוטר יגיע ואין לו מה לעשות. אתה מבין מה קורה?
למה אני אומר לך? – בצחוק או לא בצחוק – שלא הגשת אפילו הסתייגות אחת, כי תסתכל מה קורה. מה אתה תוכל להגיד לילד שיפנה אליך? כלום. הוא יישאר מחוץ למועדון, אתם עושים פה מדיניות הזויה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מקריא לך: מדיניות המשטרה שמותווית בהתאם לכל ההסתייגויות שעשינו פה, שאנחנו הולכים לחזור עשרות שנים אחורה, בחוויה האישית גם שלך וגם שלי במדינה, ואני קורא לכם, אולי פעם אחת תקבלו איזה הסתייגות אחת.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה לשאול אותך: מתי תתעוררו? אתם, הליכוד הליברלי – עם אחרים אני לא מדברת.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
להערכתי, אתם נמצאים בשינה עמוקה ביחס למה שקורה לכם ברחוב. הייתי סופשבוע בעפולה, אתה גר בעפולה.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אבל בואו נדבר על העפולאים שהצביעו ליכוד, דיברו איתי בסופשבוע ואמרו לי, קודם כול, איך אופיר כץ, חבר כנסת מעפולה, מגרש מהוועדה בגלל שהתייחסתי לדברים של בן גביר שאמר עליי שאני גזענית נגד יהודים. שאלו אותי איך יכול להיות שהוא עשה את זה. אמרתי, תשאלו אותו, הוא גר עדיין בעפולה.
אני שואלת: מתי תתעוררו למול מסכת החוקים המטורללת הזאת שמגיעה לאישור הכנסת הזאת ולמול דריסת הרוב שלכם את החוקים האלה?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אבל תבדוק שהוא עומד בזמנים, לדעתי הוא מקצר לנו. לדעתי הוא מקצר לנו זמנים, אני אומרת לך.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני אומרת לך, חבר הכנסת משה, אני לא יודעת אם קראת את החוק או לא. הראשונים שיופלו על רקע גזענות זה יוצאי אתיופיה. שנים עסקנו בקליטה של פחות מ-2% יוצאי אתיופיה, שמדינת ישראל נהגה בגזענות כלפיהם – בצבא, ברחוב, בעבודה, בכל מקום. אם אתה תרים יד על חוק שמפלה, ועל רקע גזעני, חד חד משמעית, להכניס את הגזענות פנימה ולהפלות אדם על פי צבע עור, על פי שיוך, על פי דת, מה זה הדבר הזה אתה דתי יותר, אתה דתי פחות?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
ואני אומר שני דברים. אחד, זה קורה עד היום, וזה קיים, ואת מכירה את זה היטב.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
לנסות להפחיד את כולנו שזה הולך לעשות כאן הפיכה ולייצר עוד יותר גזענות, זה לא יקרה כמו שקרה.
היו"ר אופיר כץ
¶
אורנה, אני רק אומר. ברגע שאת פונה אז הוא עונה לך. אם את רואה שזה יותר מדי ויכוח, תגידי לי ואני אשמור.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה להבין איך יעבוד הברומטר הזה של העדפה על פי דת. איך זה יעבוד? זאת אומרת, ישאלו אותי, איך ייראה הברומטר על הסקאלה של מי שיותר דתי, פחות דתי? מי שיותר שייך למקום מסוים או למקום אחר? איך אתם הולכים לנהל את המדינה הזאת?
ואני שואלת אותך באמת ובתמים, תסתכל על כל מסכת החוקים הזאת, תסתכל על הליכוד כמפלגה או כתנועה ליברלית, ותשאל את עצמך האם נותר משהו בין הליכוד הליברלי לבין מסכת החוקים הגזעניים, המפלים, הפוגעים בשוויון, שעבדנו ועמלנו עליהם שנים רבות, אם נותר משהו מהדבר הזה למפלגת הליכוד ואם אתה לא מתבייש בשם אלה שהצביעו ליכוד, ואתה חוזר הביתה ואתה אומר להם: סליחה, נכנעתי, אנחנו ליכוד חלש, אנחנו לא מסוגלים יותר להביא את הליברליות ונכנענו לסחטנות קיצונית שלוקחת אותנו עשרות שנים אחורה. זהו.
היו"ר אופיר כץ
¶
זה היה השלישי. ברגע שאמרתי לך שתיים, היא נכנסה לשלישית. אז מצביעים על 336, 337, 338. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
לא אושרו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
משה, אני רוצה לפנות אליך כי מי שמקדם את ההצעות האלה זה המפלגה שלך ואני לא מצליח להבין איך זה עובר אותך. אלה הצעות שמכניסות גזענות, ואני אסביר גם בדיוק איך.
היום החוק לא מאפשר לגזענים, למי שיש כנגדו האשמות של הסתה לגזענות, להיבחר לכנסת. המפלגה שלך רוצה להכניס גזענים לכנסת כדי שהם יוכלו להפיץ את המשנה שלהם מעל דוכן הכנסת. איך זה עובר אותך? היום המצב הוא שאי אפשר להפלות, אי אפשר להפלות יוצאי אתיופיה, להט"בים, יוצאי ברית המועצות, בכניסה לדיסקוטקים. מי שמפלים אותו יכול לתבוע את אותו מועדון ולזכות ב-50,000 שקל ללא הוכחת נזק. זה המצב היום.
אתם רוצים לבטל את זה, זאת ההצעה של המפלגה שלכם, שהגזענות תותר. איך זה עובר אתכם?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני חייב להגיד לך שצריך להכיר את זה. אתה מתאר שיש גזענות ויש אפליה, זה דבר שקיים והוא חולה רעה וצריך לטפל בזה. זה לא קשור להצבעות כרגע. אתם מדברים על משהו שהוא שונה מההסתייגויות כאן. אמרתי קודם שאני מצביע בעד ההנמקה ונגד ההסתייגות. בנוסף, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן הניסיון להפוך כל דבר לגזעני הוא לא נכון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
משה, אתה יכול לקרוא את הדברים שחור על גבי לבן. כשאתה מתקן את סעיף 7א ומוציא הסתה לגזענות כסעיף שפוסל – זה הסעיף.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
בהתייחס ל-340, בסעיף 8ג לאחר המילים "הנחיות כלליות" יבוא "למעט תחומי העמדה לדין, חקירות וחופש הביטוי". אני דווקא רואה רלוונטיות בסעיף הזה לריאיון שהיה לראש הממשלה העתידי בנושא הקצבאות, ותהיתי למה זה נאמר באנגלית. הריאיון היה באנגלית, כי זו הדרך שלו שאלה שלא לומדים לימודי ליבה לא יוכלו להבין איך הוא הולך לקצץ ומה הוא חושב על כלכלת ישראל בהתייחס למשפחות מרובות ילדים וכדומה. היה עצוב לראות את זה, ואני חושבת שזה המקום של מי שמתיימר להיות חלק מהקואליציה להבין באמת מה עובר בראשו ובמחשבתו של שקרן בן שקרן.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר פעם נוספת על נושא חוק השבות וסעיף הנכד. אם חס וחלילה זה יעלה באיזושהי וריאציה, אנחנו נכחיד את חצי מהעם היהודי החי בתפוצות, אנחנו נאבד אותם. ולכן אני אומר לכם, יותר גושפנקה חוקית ממה שאמר יולי אדלשטיין מעל הדוכן, אל תגעו בסעיף הנכד. אני יודע שזה מרגיז אתכם. תמצאו איזשהו פתרון הלכתי, אני בעד פתרון, מה שאתם רוצים. עד היום זה עבד. קיבלנו אותם לכאן. קיבלנו את כל העליות בזרועות פתוחות, כך נהגה מדינת ישראל בערך 74 שנים. אתם הולכים לשנות חוקי בראשית, וזה פשוט אסור. איבוד של מחצית מהעם מרתיח את הדם.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
ביטולו של 7א הוא בעיקרון הליך גזעני, מיכל – היא אמרה שזה לא נכון. 7א בחלקו בחוק יסוד: הכנסת. על מנת לאפשר לגזענים שעד עתה הודרו רגליהם ממסדרונות הכנסת. להכניס גזענים יביא את מדינת ישראל להכרה בעולם כמדינה גזענית, לא ליברלית, לא דמוקרטית. מדינה גזענית.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
זה אישור לגזענות, כי אם אתה יכול להיבחר לכנסת, אתה יכול להתמודד בכל מקום. זאת אומרת, זה אישור דה-פקטו לגזענות במדינת ישראל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסוף סעיף 8ג יבוא כי השר אינו רשאי להתערב פפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות או בפרטים אשר מורים לדרג המקצועי. קודם כל, אני שמח שהוועדה בעבודתה עוד לפני הקריאה הראשונה עשתה עבודה כמו שצריך, וגם המחמאות לך, אופיר, שהורידה את נושא התיקים ותוכניות העבודה, ההתערבות במקרים מסוימים. אני רק מזכיר שמציע החוק ניסה להכניס פה סעיף שהוא כן יוכל להתערב בסעיפים מסוימים, ואני שמח שהורדנו את זה גם בהצעת החוק הלא טובה, אבל זאת שנמצאת לפנינו. הבעיה פה בסעיף הזה היא שאנחנו נותנים לשר להתוות עקרונות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למרות קטיעת חוט מחשבתי בהסתייגות החשובה הזאת, אני ממשיך ואני רוצה שנייה לעמוד על הדברים ועל הנושא של בעל השפעה למדיניות החוץ של המדינה. זו פררוגטיבה של השר לביטחון פנים, בטח באזורים בעייתיים, ועמדנו על זה גם בעבודת הוועדה, על כל נושא הר הבית שיש לזה היבטים משמעותיים ברמת המדינה. ואני חוזר אתכם להסתייגויות 283 למשל, שבהן בהמשך לרעיון של חבר הכנסת גדי איזנקוט להקמת הקבינט של המשטרה, אני חושב שההצעה הזאת לא התקבלה. באופן כללי רצה מאוד מציע החוק להפוך את היכולת שלו ולדמות אותה לצבא. ואז בא חבר הכנסת איזנקוט ואמר: אם אתם רוצים להפוך את זה לצבא, תקימו קבינט מדיני ביטחוני, או תקראו לזה לאומי, איך שאתם רוצים, כדי שהוא באמת ייצר סוג של הסכמה רחבה גם בממשלה, גם במדיניות הממשלה.
אני ממשיך אופיר. אני לא יודע עד כמה המשכתי, אבל אני סומך עליך שלא עוד הרבה.
הכול כדי לייצר איזו הסכמה וקיום מדיניות ממשלתית בנושא של ביטחון פנים, שבטח יש לו השפעות בנושאים חשובים כמו מדיניות החוץ של המדינה. אלא שכמובן לא קיבלו את ההצעה, למרות שאני חושב שתסכימו איתי שזה לא פוגע בתכלית החוק או התכלית שלשמה התכנסתם אתם בהצעת החוק הזאת, ואני חושב שזה פספוס של הוועדה שבאמת יכלה לייצר פה שינוי משמעותי בדרך שבה משטרת ישראל מקבלת החלטות יחד עם ממשלת ישראל, ולא רק עם השר לביטחון פנים, יהיה אשר יהיה. אז אני קורא לכם להצביע כמובן בעד ההסתייגות הזאת.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני קוראת את הטקסט בסעיף 8ג: השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי עדיפויות תוכנית עבודה ותוכניות כלליות. ואני שואלת מהם סדרי העדיפויות ומי זה שיבקר את השר. אתה מדבר, נאור, על קבינט שיוקם. הוא הרי רוצה להסיר כל מגבלה מהיכולת שלו לקבל החלטות. אתה רוצה שהוא ישים על עצמו גוף פיקוח, כמו שהרמטכ"ל ושר הביטחון באים מרצון?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
חד משמעית, אני מסכימה איתך. נראה לך שבן גביר יסכים לפיקוח על ההחלטות שלו? ואני שואלת איך הממשלה הבאה תבקר את סדרי העדיפויות, לפי מה? לפי איזה סדר יום? לפי איזו החלטה? לפי הרשימות השחורות שאדון מעוז ביקש.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
כשאתם נותנים כזה כוח לאדם שידוע כמי שהורשע בפלילים והיו עוד הרבה יותר כתבי אישום נגדו, על מי בדיוק אתם סומכים שינהל את סדרי העדיפויות של המשטרה ואיפה הדבר הזה יבוקר? הוא יבקר את עצמו כשהוא יחליט שרשימת להט"בים יוצאת מחוץ לרשימה? שרשימת סדרי העדיפויות וגזענות מסוג כזה או אחר היא זאת שתככב בסדר היום של השוטרים? אילו פקודות יחזיקו השוטר או השוטרת המצויה ברחוב כשהם יגידו להלן סדרי העדיפויות של השר? ומי מבקר אותם? ומי מבין מה המשמעות של הפליה על רקע גזענות, על רקע דת, על רקע לאום מכל סוג שהוא, כשהשוטר יחזיק את רוח המשטרה בכיסו ויגיד: זאת רוח בן גביר. לא ממלכתיות, לא דמוקרטיה, כלום. רוח בן גביר שמטיפה לסדרי עדיפויות אחרים. איך זה יעבוד?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה לקרוא את הטקסט בפקודה או בחוק כפי שיובא בסעיף 8ד, שאומר: השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי. אני שואלת מה זה שמע? לצורך העניין זה שמע כמו בוועדה הזאת, מדברים לקיר ובסוף ההצבעה ידועה, ברורה מראש? בכלל אין פה קשב. נניח למשל אם היה פה בכל הימים האלה של ההצבעות חבר כנסת אחד שאומר: שכנעתם אותי, יש היגיון בזה שהאופוזיציה המתהווה באה להגן על הציבור, גם אנחנו הגענו כשליחי ציבור. אותו הדבר בן גביר יעשה, הוא ישמע, במקרה הטוב הוא ישמע. אני שואלת את עצמי אם מה שהם יגידו ישפיע עליו בתהליך קבלת ההחלטות ובאופן שבו הוא ישנה את ההחלטות.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
בהמשך למה שנאמר על ידי אורנה, 351 בסעיף 8ג בחוק, בסיפא יבוא "ובלבד שההוראות האופרטיביות של המשטרה יינתנו על ידי המפכ"ל". אני מדבר רק על הסעיף, תשתדל לא לעצור אותי. ולכן אני אומר לך שברגע שהמפכ"ל ייתן את ההוראות, חבר הכנסת בן גביר, השר לביטחון לאומי הבא – שינוי השם לא מקנה שום דבר – יצטרך איכשהו או להתפשר, ואם הוא לא מתפשר ויש ויכוח בין שניהם, בפני מי יביאו את זה? אין איזושהי ועדה כמו שיש ועדה לענייני שב"כ. אין קבינט כמו שיש כאשר יש ויכוח בין רמטכ"ל לבין השר. יש ויכוחים שהם ויכוחים לגיטימיים. לעתים שר הביטחון לא מגיע משורות הצבא, לא היה רמטכ"ל או אלוף לשעבר, ולכן יש לו איזשהו חוסר בידע, וזה לגיטימי. אז מה קורה? מביאים את זה לקבינט. ראש הממשלה יצטרך לשבת, השרים החברים בקבינט יצטרכו לשבת.
היו"ר אופיר כץ
¶
כמעט שתי דקות. יש לך רצף, אני שואל אם להמשיך עוד הסתייגות. אם לא, נעצור להצביע ותמשיך.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
ולכן ראש הממשלה אולי לא שם לב, אבל אל תשים מכשול בפני עיוור. ראש הממשלה העתידי נתניהו הופך להיות פה עיוור. כי כאשר יהיה ויכוח בין המפכ"ל לבין השר לביטחון לאומני, תהיה בעיה מהותית, לא יהיה בפני מי להביא את זה. נכון, חבר הכנסת רם?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
זה נכון מאוד, רק שאתה טועה בדבר אחד. ראש הממשלה בפועל הוא לא ראש הממשלה שאתה חושב שהוא ראש הממשלה, ולכן זאת הבעיה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יש משהו שנאמר ואני לא אגיב, כי זה לא רציני. אני מתעלם. ולכן אני אומר שבעניין הזה ראש הממשלה עלול למעוד בקבלת ההחלטות, כי מי שיקבל החלטה ויכול לדרדר את מדינת ישראל עם החלטה הזויה, למשל בהר הבית, ללא נקיפת אצבע או יכולת אפילו של ראש הממשלה. הכול נגמר אצל השר עצמו.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
העניין הזה של העקרונות הכלליים לפעולתה. מדובר על משחק מילים מאוד לא מקובל שבניסיון לייפות את המציאות הכניסו באופן כללי. הרי ברור לגמרי שבעניין הזה הוא יתווה את המדיניות כמו שהוא רואה אותה וכמו שהוא מבין אותה, ובפועל למרות כל המילים היפות והמכובסות והרצון הכן של הייעוץ המשפטי לוועדה להעביר את החוק הזה ויהי מה, בפועל מדובר שהשר יהיה מפכ"ל-על, רק שזה לא יהיה רשום במפורש אלא רשום באופן כללי בחוק. ולכן אני בהחלט ממליץ לכולם להצביע בעד ההסתייגות.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
כל הסיפור הזה של פקודת המשטרה, כולל סעיף ג – אם תעשו זום אאוט ותראו את הסעיף הזה, ובמקביל לו תראו את ההסכמים הקואליציוניים שמתירים מחיקה של הסעיף של הגזענות ומאפשרים גזענות במרחב הציבורי והפרטי במדינת ישראל, ובמקביל לזה אתם רואים את הרשימות שמתפרסמות וכבר הלכה למעשה מכולת בתל אביב כבר עושה הגבלה של שעות לנשים לחוד ולגברים לחוד, וכשאתם לוקחים את המדיניות של השר, אתם מבינים שיש כאן מכלול שלם שמתחיל תהליכים שבסופו של דבר יגרמו לזה שאנחנו נהיה מדינה גזענית שעושה הבחנה בין קהילות. לא משנה אם אתה קורא לזה מטעמי דת.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
יכול להיות שזה יהיה מטעמי דת, יכול להיות שזה מטעמים של מישהו שאוהב צבע כזה או צבע אחר. אני חושב וחושש וכמעט משוכנע שאנחנו נראה מסעדות בתל אביב שלא מאפשרות לזוג גברים מחובקים להיכנס ולסעוד, כי זה נוגד את הדת, ואנחנו נראה שאולי הקהילה האתיופית תהיה מופלה לרעה כי יש אנשים שמשום מה לא אוהבים אותם, וכן הלאה. ולכן אני מאוד חושש שהצביון של המדינה, או המדינה כמו שהכרנו אותה, הולכת להיעלם.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
כשאתה לוקח את זה ומסתכל גם מה קורה בצה"ל ואתה מבין שהציונות הדתית באיזשהו הרכב של ועדה שהיא קבעה כך שבעצם יהיה להם שם רוב תמיד תבחר את הרב הצבאי הראשי של צה"ל, דבר שלא היה מעולם. בעצם לוקחים סמכות מהרמטכ"ל, ואפילו אולי הבחור הזה לא גדל בצה"ל, אולי הם יביאו מישהו מבחוץ. וכשאתה מוסיף את זה לסיפור שהם יקבעו מי יהיה מתאם הפעולות בשטחים ומי יהיה ראש המנהל האזרחי ויקבעו גם מה תהיה דרגתו, הם גם רוצים להעלות אותו בדרגה, אז אנחנו מבינים שנתניהו בחולשתו הרבה ובניסיון שלו לגדר את זה שכולם יסכימו לחוקים שיוציאו אותו מהמשפט, בעצם החליט בפעם הראשונה במדינת ישראל מיום הקמתה להכניס פוליטיזציה ברגל גסה לתוך צה"ל.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
גורמים פוליטיים בעצם משלימים את החזון של הציונות הדתית להשתלטות על הצבא ולהפוך אותו לצבא פוליטי, דתי. זה קורה להם מהר יותר ממה שהם חשבו, כי בכל התוכניות שלהם כשהם עשו את התוכנית הזאת הם לא שקלו שיכול להיות שיהיה כאן ראש ממשלה שנתון במשפט שיודע היטב את מצבו המשפטי הגרוע, מבין שהוא הולך לכלא, למרות כל הספינים שמנסים לעורר שכאילו המשפט קורה, ויש כאן אפילו אנשים בוועדה שמהדהדים את העניין הזה. אבל גם הם יודעים שהתיק הוא תיק יצוק היטב, וכנראה שראש הממשלה מבין את זה יותר טוב מכולם. וכשהציונות הדתית וגורמים חרדים הבינו את זה, הם פשוט קפצו על ההזדמנות שמוצאי שלל רב, ואנחנו כולנו הולכים למצב שאנחנו הולכים להיות צבא פוליטי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אמשיך ונצביע בסוף. אנחנו מבינים שכאשר אתה לוקח את זה ואת פקוד המשטרה, שהשר יקבע מה יחקרו, באיזו עצימות יחקרו, עם הסעיפים שהם מוחקים של הגזענות וכן הלאה, אתה מבין שאנחנו נמצאים באירוע מאוד מאוד מטריד, אירוע שבסופו של דבר יפגע בכל אחד ואחד מאתנו. כי צריך להבין, בחורה שאמורה להתגייס בשנה הבאה לצבא, סיכוי סביר שלא תוכל לשרת במקומות שהיום נשים כן יכולות לשרת, מפני שהדבר הזה פשוט לא יתאפשר לה במסגרת החוקים שמעבירים. יתרה מזאת, כשאתה מסתכל על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגות החרדיות ואתה מבין שהם פשוט מנצלים את חולשתו של מי שמבין שאם הם לא יחתמו לו על כל חוק שיוציא אותו מהמשפט וגוזלים מהקופה הציבורית סכומי כסף אדירים מצד אחד, ומצד שני גורמים לציבור שלהם להישאר ללא לימודי ליבה, והדבר הזה הוא תופעה שהולכת ומתרחבת. כי אמרתי כאן בוועדה הזאת ופניתי לחבר כנסת שלדעתי לא דיבר ביושר, אבל אם פעם חשבנו שתלמידי חכמים באים מהחרדים, היום אנחנו מבינים שידידינו בש"ס, לא הציבור שבוחר בש"ס שהוא ציבור טוב, אבל יודע הציבור שבוחר בש"ס שרוב חברי הכנסת של ש"ס אינם מתכוונים שילדיהם ישרתו בצבא. אני מזכיר לכם שהציבור המסורתי במדינת ישראל תמיד היה חלק, ויש כאן רמטכ"ל לשעבר שיושב לצדי, הם תמיד היו חלק נכבד מהחיילים. יש אפילו אומרים שהם אלה שניצחו במלחמת יום כיפור. אנחנו הולכים לראות תופעה שפשוט משתלם יותר לאנשים כלכלית ומהרבה מאוד מובנים לשבת בישיבות, ללמוד, לא להשתכר, וחברי הכנסת של ש"ס שמייצגים את הציבור המסורתי במדינת ישראל בעצם בעצמם נותנים דוגמה ואומרים להם: חבר'ה, בואו תצטרפו אלינו, תשלחו את הילדים לישיבות, הם יקבלו שם תנאים יוצאים מן הכלל, הם לא ישתכרו ואנחנו נדאג להם. והציבור החילוני והציבור המשרת, שאני נמנה עליו, מתישהו אנחנו נקרוס. ויש לזה דוגמאות. אם אתה תסתכל על הקיבוצים, למשל, כשהם היו חזקים והכול היה בסדר הם יכלו לחיות בשוויון. אבל ברגע שיותר ויותר אנשים בתוך הקיבוץ הבינו שאפשר לא לעבוד ולהמשיך לקבל את אותו דבר, בסופו של דבר בשלב מסוים הקיבוצים האלה קרסו לתוך עצמם. זה מה שיקרה כאן במדינה, מתישהו אנחנו נקרוס. אבל לא רק שנקרוס, אנחנו נקרוס כשנהיה כבר מדינה גזענית, חשוכה, לא דמוקרטית, ואז נקרוס. הרי אנחנו חוזרים, כל פעם מגיע גיבור, פעם קוראים לו סמוטריץ' ופעם קוראים לו בשם אחר, שחושב שבעזרת אלוקים הוא ינצח את כל העולם. אני מזכיר לך שלפני 2,000 שנה שרפו את מאגרי המזון כי חשבו שאם עוד קצת יראו לאלוקים שהם אוהבים אותו אז הוא יביא להם את הישועה. בסופו של דבר יצאנו ל-2,000 שנות גלות. זה הסיפור האמיתי, כך זה נגמר בסוף. אם אנחנו לא נעצור את הטרפת הזאת, ואם חבריי החרדים מש"ס ומהליכוד יבינו שאנחנו הולכים פשוט להחריב את המדינה הזאת, היא תקרוס לתוך עצמה. אנחנו נשלם על זה כולנו מחיר מאוד מאוד יקר. לכן אני אומר, בואו נתעשת. נכון, ניצחתם בבחירות, יש לכם ארבעה מנדטים יותר מאשר למחנה השני, אבל עדיין אין לכם רישיון לקחת פרויקט מפואר שהוקם ב-48'. אם תקראו את מגילת העצמאות תבינו איזה דבר אדיר נעשה שם. אנשים שהגיעו מכל העולם, בנו כאן מדינה דמוקרטית, ליברלית, שוויונית, ואתם הולכים ומחריבים אותה, בשביל מה? בשביל שסמוטריץ' חושב שאם נהיה קצת יותר אדוקים אז הכלכלה תהיה יותר טובה? הרי זה מה שהוא אומר, זו תפיסת עולמו. ולכן אני אומר לכם, זה לא צחוק וזה לא פלפול משפטי אם נכתוב כך או כך בסעיף הזה. יש כאן ארגון שלם שמגובה בהסכמים קואליציוניים, בהתערבות בתוך צה"ל, בהתערבות בפקודת המשטרה. כשאתה לוקח את כל התמונה הזאת עם כל הדרישות של החרדים, כשאתה לוקח את כל התמונה הזאת יש לה כיוון אחד, והכיוון הזה הוא ריצה מטורפת לעבר תהום שיגמור את מדינת ישראל באופן מעשי.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
קריסה כלכלית מטורפת עם מדינה שזהותה לא תהיה מדינה יהודית, אלא תהיה לצערי מדינת כל אזרחיה, דו-לאומית. זה הכיוון שאתם מובילים אותנו אליו.
היו"ר אופיר כץ
¶
תודה. אנחנו מצביעים על 361 עד 365, לא מקבץ. 366 ו-367 לא מקבץ. 368 ו-369 מקבץ. 370 עד 380 מקבץ. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
הציונות הדתית, עוצמה יהודית ואבי מעוז נמצאים בחנוכה. הליכוד כנראה נמצא בפורים, כי כולם יושבים עם מסכות ולא מקשיבים למה שנאמר פה בכלל. יש חוט מקשר בין תוכנית ההכרעה של חבר הכנסת סמוטריץ' של מדינת אפרטהייד שהוא מציע לכולנו לבין שינוי החוק שאנחנו נוגעים בו עכשיו לבין ההסכם הקואליציוני. בסוף הולכת להיות פה ממשלה שמובלת על ידי גזענים, ואנחנו נמצאים באמת בטירוף מערכות כללי של פירוק כל מוסדות השלטון, שמעולם היו מעל העניין הזה, כמו הצבא ומשטרת ישראל. אנחנו מתעסקים פה באמת בדיון שהוא דיון משפטי, אבל בסוף נפגע פה המרקם הכי בסיסי. בקיצור, מה שנראה פה כפורים אחד גדול הוא באיזשהו מקום ברית מילה למדינת ישראל.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה לשאול את מיליון ו-115,000 ליכודניקים שהצביעו בעבור מפלגה ליברלית איך הם נותנים לסחטנים, לקומץ סחטנים של מפלגות קיצוניות, לשנות את פני המדינה. האם אתם תהיו מוכנים להסביר לילדים שלכם, לנכדים שלכם, חלקם אולי להט"בים שרוצים שוויון כפי שמגיע להם, חלקם אולי נשים מתוך מספר הבוחרים האלה, שיגידו להם: אין לכם מקום לא לייצוג בכנסת, לייצוג מזערי בממשלה, אין להם מקום להתגייס לצבא. כל הנשים שפרצו דרך, שעשו, שהלכו, שהתגייסו להיות בתפקידי לחימה, לא רלוונטיות למה שהם עשו בפריצת הדרך, משום שאתן לא יכולות לבוא בעקבותיהן. האם מיליון ו-115,000 ליכודניקים ששמו פתק לביבי כי הם מאמינים בו לקחו בחשבון שאולי לא שולט יותר במה שנעשה? למה אולי, הוא לא שולט.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
¶
אני שואלת את בוחרי הליכוד שיוצאים בבוקר לעבודה האם סביר בעיניהם שהחוקים שעוברים עכשיו בהסכמים הקואליציוניים ייקחו ציבור גדול שדמוגרפית גדל גם ויגידו לו: תשמע, אתה אל תלך ללמוד לימודי ליבה, כי חבל על הזמן שלך, אנחנו משלמים לך על זה שלא תלמד לימודי ליבה. אני במשך שנה וחצי עוסקת ביציאת חרדים לשוק העבודה, מתאמצת כדי שזה יקרה כי אני מבינה מה ההשלכות וההשפעות של זה על פריון המדינה. האם אותם בוחרי ליכוד מבינים שכאשר - - -
משה סעדה (הליכוד)
¶
את רוצה להעביר לערבים, זה מה שאת רוצה. אני מעדיף להעביר לבני ישיבות מאשר לערבים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא חבר ועדה, אבל אני עוקב בדאגה אחרי מה שמתרחש. אנחנו באותו גיל, אופיר. אנחנו ילידי שנת 1980. בסוף שנות ה-80 היה סרט בשם תרגיל לשוטרים מתחילים. זו הייתה סדרה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
יש שם כמה קטעים שאני חושב שהשר המיועד חייב לראות את הסרט. אזולאי, אתה מפריע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני ממליץ לשר המיועד לראות את הסדרה הזאת כדי שלא נהפוך למשטרה כפי שהיא מוצגת דרך הצוערים שהם בעצם באקדמיה הזאת. אתן לך דוגמה. יש שם כמה קטעים שאני זוכר בתור ילד. נוסעים, עושים תאונה, ואחד אומר: למה לא לחצת על ברקס? משיב לו השני: לא אמרו לי ללחוץ על ברקס. יש דברים שהם מובנים מאליו, אז תחשוב שהיום כשהחוק הזה עובר יש שוטרים – אני מקווה מאוד שהעצמאות שלהם לא תיפגע – שהם כל הזמן ישאלו את עצמם מה יגיד השר, האם מותר לנו או לא, האם אנחנו צריכים לעשות כך או כך. מה יגיד עכשיו השר המיועד? זו רק דוגמה קטנה שאני חושב שכל מה שאתה רוצה להגיד על משהו שלא אמור להיות, תעשה את זה בסאטירה. אני חושב שהסדרה הזאת מצוינת בשביל ללמוד איזו משטרה יכולה להיות משטרת ישראל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
יש עוד עניין שם שאני נזכר בו, כי אהבתי את זה בתור ילד, שהצוערים יושבים שם ועושים תסרוקת, השוטרים לעתיד, ואז מגלחים להם את הראש. אחרי שמגלחים את הראש בא צוער ואומר: תסדר לי פה, תסדר לי שם. ואז שניים שגילחו להם את הראש אומרים: מה זאת אומרת תסתדר, איך אפשר? ברור, זה לא צבא. כך הוא אומר לחבר'ה. אלה דברים שהסדרה הזאת יכולה להראות לנו כיצד משטרה יכולה להיראות אם נעשה את התיקונים כפי שאתם מבקשים. המשטרה שייכת לעם ישראל, ואם אנחנו לא רוצים שהקטעים האלה יהיו במשטרה, אנחנו צריכים להתעשת ולראות האם החוק הזה הוא בכלל הכרחי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
כמובן שרמת המוכנות של המשטרה לטפל בעניינים צריכה להיות תחת המפכ"ל, הוא גם זה שצריך לשאת באחריות. אבל אני רוצה ברשותך לקחת אותך לדבר אחר. אני רואה שחבר הכנסת מקלב מכבד אותנו בנוכחותו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
לא, זה מהכנסת הקודמת, אם באת לקרוא את מה שאני אומר על בעלי החיים. זו סתם הטרלה, עזוב.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
הרבה נאמר על היומרות של שר המשטרה המיועד, ואני דווקא הייתי מציע להחליף את השם, כי זה הרבה יותר מתאים למה שהולך להיות כאן, לשר המשטרה הפוליטית. כמו במשטרים הכי אפלים שהמשטרה שיתפה פעולה עם שלטון נחבר וכפתה את חוקי השלטון. ולכן צריך לשנות את הסעיף הזה לחלוטין.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
למרות שאנחנו נבחרי ציבור והכול טוב ויפה, ואני מקבל את זה והציבור בחר, אבל בסופו של דבר צריכה להיות איזושהי הכשרה מינימלית לשר שמקבל איזשהו תפקיד. לא היית לוקח כשר חינוך שר שאינו יודע קרוא וכתוב.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני מקווה, אני לא יודע. אתה הולך לקחת שר משטרה שמכיר את המשטרה מהצד השני, מהצד העברייני שלה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אתה לוקח שר שכל הכשרתו היא היכולת לשרוד בחדרי מעצר או בחקירות. זה תחום ההתמחות שלו, שהוא חשוב ואפילו יכול לשרת. אנחנו גם יודעים שהוא הדריך הרבה מאוד נערים – כמו שראינו בתוכנית "עובדה" – והוא גם לימד איך בועטים ברגל של הדוכן כדי לגרום למהומה ומה לעשות אחר כך כשנמצאים בחקירה. זה ניסיון חשוב, זה ניסיון ששווה להשתמש בו, אבל כדאי שילך לארגוני הפשיעה ויתדרך אותם שם ולא יבוא להיות שר המשטרה. אני טוען שאין לו הכישורים המתאימים, וכמו שלא היינו לוקחים שר חינוך שלא יודע קרוא וכתוב כך אי אפשר למנות שר משטרה, מה גם שיש אנשים מאוד ראויים. למשל חבר הכנסת קיש היה טייס, יכול היה להיות שר משטרה יוצא מן הכלל.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת אופיר כץ שהיה במשך שנים רמ"ט של גלעד ארדן, שמכיר את המשטרה לפניי ולפנים ומן הסתם גם שירת בצבא בתפקיד משמעותי. מן הסתם יכול היה להיות שר מצוין. אני גם חושב שזה טוב להצעיר קצת את הממשלה. לכן אני חושב שצריך להוסיף בפקודת המשטרה חוק שהשר המיועד לעמוד בראש משטרת ישראל יהיה שר שכישוריו אינם מוטלים בספק, וכמובן אין לו שום רקע עברייני ושום דבר שעלול לפגוע במילוי תפקידו הכל כך חשוב.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
בסעיף 2(8)ג, במקום "כלל" יבוא "כל". אני חושבת שזה רלוונטי למה שנאמר כאן בעניין על ידי חברי חבר הכנסת רם בעניין חוק יסוד לימודי תורה. אין לי בעיה עם זה שהתורה צריכה להיות ערך עליון במדינת ישראל, ולהערכתי כל מי שיהודי התורה היא בליבו ובנפשו. עם זאת, בשפה המקצועית שאני מכירה זה נקרא כיפה אדומה. זה בעצם לקחת את חוק הגיוס ולטייח אותו ולהפוך את העובדה שכל מי שהתמסר ללימודי תורה יימנע ולא יתגייס לצבא. ושוב אני שואלת, האם ילדינו שונים מילדי החרדים או הדתיים או איך שהם לא מכנים את עצמם? מדוע אין השוויון בנטל? יש חובה לבצע את זה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אוקיי. ההשוואה של התשלום שחייל יקבל, ומי שישב תחת מזגן וישב בכולל וילמד יקבל אותם סכומים, שזה הזוי. הרי כל מי שעשה צבא יודע אילו ג'בלאות ואיזה קור ולאן הולכים החיילים שלנו, ואיך אפשר בכלל להשוות בתנאים? ולכן אני חושבת שאם כבר עושים איזשהו חוק, ראשית שיהיו אלטרנטיבות מה עושים אותם תלמידים למעט הלמידה, ושכן הכספים והסכומים של החיילים שלנו יקבלו בהתאם לעשייה שלהם, וגם סטודנטים שלומדים בכדי לפרנס בעתיד את מי שלא מתגייס. תודה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גם סעיפים אלו עוסקים ביכולת של השר להתוות מדיניות אכיפה. הוא גם מתייחס להתוויית מדיניות כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 8ג. אני רוצה לשאול אתכם, כמי שמצביעים על החוק, מה זה עיקרון כללי לפעילותה? מי קובע מה זה כללים ומה זה ספציפי? מי קובע איפה התחום האופרטיבי נגמר ואיפה התחום המנהלי הכללי מתחיל, או איפה הוא מסתיים?
נניח ועכשיו יהיה איזשהו עימות או חוסר הסכמה עם המפכ"ל או עם דרגי הפיקוד הבכיר אל מול החלטה או בקשה של השר, לאן הם אמורים ללכת?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה היה 30 שניות הנמקה לסעיף ספציפי, אופיר. אני אמשיך את הרעיון ב-400 ו-401 ואז אעביר את זה. אני שוב אומר, הצעת החוק הראשונה שאתם מביאים לשולחן היא הצעת חוק שרק תייצר בלגאן וחוסר הבנה ובעיות בהפעלת הכוח של המשטרה.
ישב פה היועץ המשפטי למשטרה, תנ"צ כהנא, ואמר לכם: אני מחר בבוקר לא יודע להסתכל או לפרש או לומר את מה שאתם אומרים לי. אמר וכאילו נעלם. פתאום אנחנו גם לא מקשיבים למשטרה במובן הזה. לכן סעיף 401, שמתייחס לסעיף 8ג(א), לאחר המילים "השר יתווה" יבוא "מדיניות בהתאם לעמדת מבקר המדינה". למה שמנו את ההסתייגות הזאת? כי אתם לא קבעתם שום סייג למדיניות של השר. רוצה השר, יעשה כך, יעשה אחרת. אף אחד לא יכול להגיד לו כלום, ובמיוחד מי לא יכול להגיד לו כלום? ראש הממשלה. הוא גם לא יכול להגיד לו כלום. ונראה אותו מנסה לומר, כי הוא גם יקבע את מדיניות זמן הטיפול בתיקים, שאומנם כרגע ירד אבל הובטח לנו שיעבור בהמשך.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אנחנו פה מעלים כל מיני סוגיות שדאגתן המרכזית היא שיהיה כאוס, ומתעלמים מעובדה אחת, שהרעיון המרכזי הוא לחולל כאוס. כאוס הוא מה שהעלה את בן גביר, כאוס הוא מה שמייצר את הפקודה הזאת, כאוס הוא מה שיקרה במדינת ישראל. מדובר בסוכן כאוס, עבריין, שהולך לשבת על כיסא של שר לביטחון פנים. סוכן כאוס, זה מה שהוא.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סעיף 8ג(א),