פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



14
הוועדה הזמנית לענייני כספים
26/12/2022


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים
יום שני, ב' בטבת התשפ"ג (26 בדצמבר 2022), שעה 10:55

1. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022
2. הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022
3. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"ג-2022

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
חיים ביטון
ולדימיר בליאק
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יבגני סובה

אורי מקלב
יסמין פרידמן
שלמה קרעי

השרה לשוויון חברתי מירב כהן
תאה אדרי - מנהלת תחום בכירה תגמולים, המשרד לשוויון חברתי

שירה עמיאל בן אבא - רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

רונית רוזין - מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה

גליה מאיר אריכא - עו"ד, יועצת משפטית, הרשות לזכויות ניצולי שואה

עמיחי פישמן - עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, הרשות לזכויות ניצולי שואה

אברהם שרנופולסקי - יו"ר עמותת חזית הכבוד, וחבר הוועד המנהל במרכז הארגונים של ניצולי השואה

אריאלה מלכה - מנהלת העמותה לזכר השואה

שלומית ארליך
לינור כרם
ענבל בן עוזיהו (מתמחה)

טמיר כהן

אירית שלהבת
הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022

הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022

הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"ג-2022

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום: הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"ג-2022; הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022; והצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022. מבקשים לעדכן את הקצבה לניצולי השואה לפי המדד הקהילתי, כפי שעשינו בוועדה לפני כמה שנים.

הרב גפני, רק לפני כן מילה: אתמול בלילה נפטר הרב דרוקמן, אדם גדול שהלך, והוא גם היה ניצול שואה. אמרת שאתה רוצה להזדרז היום כדי לאפשר למי שירצה להשתתף בלוויה. אנחנו באמת מכבדים ויודעים שהוא היה אדם גדול, אדם שאמר את מה שבליבו, פיו וליבו היו שווים. אני חושב שזה אבדה לכלל ישראל שאדם גדול הולך. אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה כמובן.

אני מצטרף לזה כמובן. הייתי צריך להגיד את זה בתחילת הישיבה ואני אומר את זה עכשיו. הייתי אתו בכנסת במשך כמה קדנציות. הוא לא דיבר נגד אף אחד. הוא היה איש נעים הליכות וגדול בתורה. יהי זכרו ברוך.

השרה, בבקשה.

תודה רבה.

ההחלטה היום היא על עדכון הקצבה בשיעור של 2.45%. זה יחול מאפריל 2022, כלומר רטרואקטיבית. שווי העדכון הזה הוא 140 מיליון שקלים. זו כמובן החלטה אחת.

חשוב לי לרגע להציג לכם, חברי ועדת הכספים, את מה שהיה בשנה האחרונה, שזה אולי הדבר שאני הכי גאה בו. העשייה למען שורדי השואה הייתה בעיניי המשימה הכי דחופה והכי רגישה וחשובה שהייתה לנו במשרד לשוויון חברתי. הרשות לשורדי שואה הייתה תחת המשרד. במהלכים גם של תקציבים מתקציב המדינה וגם של גיוס כספים מן העולם הצלחנו להביא יותר מ-2.5 מיליארד שקלים לשורדי השואה בישראל, שזה מהלך מאוד מאוד חשוב. השתדלנו מאוד לשים את הדגש על שורדי שואה שמקבלים רק את המענק השנתי. הרי בקרב שורדי השואה, ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות: קבוצה אחת שמקבלת קצבה חודשית, שהיא הקצבה שאנחנו מבקשים לעדכן היום, ששם הייתי רוצה שתהיה קצבה אפילו גדולה יותר אבל זו קצבה שבין 6,000–11,000 שקלים, שזה משמעותי; אבל יש כאלה שמקבלים סיוע רק פעם אחת בשנה, של 4,000 שקלים. אנחנו שמנו את הדגש על הגדלת התגמול השנתי לאותה קבוצה מכיוון ששם יש לנו את כיסי העוני, 70% מן הקבוצה הזאת הם אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה.

השנה סגרנו גם הסכם סיעוד, 200 מיליון שקלים בבסיס התקציב מגרמניה. זה אומר שאותם זכאים יקבלו תוספת של 1,200 שקלים בחודש. וגם הפכנו את מענק הקורונה, שהצלחנו לגייס מן העולם, למענק קבוע, שזה עוד 4,000 שקלים בשנה.

עשינו עוד דבר מדהים שחשוב שתכירו: בעקבות מחקר שערכנו יחד עם יד ושם הצלחנו להכיר בעוד גטאות בעולם שלא הוכרו עד היום, מה שמכונה גטאות פתוחים. זה בעצם לא עמד בהגדרות הקלסיות של מקום שהיה מגודר ונחשב לגטו, אבל אלו אנשים שהסתתרו בבתים או ביערות והלכה למעשה גם הם סבלו מאותן פרעות. הצלחנו להביא להכרה בהם. יש שורדים שקיבלו רטרואקטיבית סכומים בסדר גודל של 100,000 שקלים בבת אחת רטרואקטיבית.

גם בתקציב המדינה הגדלנו את המענק השנתי ב-2,500 שקלים והעלינו את קצבת השלמת הכנסה שהולכת לאותה קבוצה. עכשיו אנחנו מעדכנים גם את הקצבה הזו.

חשוב לי לומר שצריך להסתכל על שורת הצעדים ביחד. הסכום המצטבר מגיע למיליארדי שקלים, בדגש על העניים.

אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לומר שני דברים חשובים. ראשית, בכל הקשור לשורדי השואה מבחינתי אין אופוזיציה ואין קואליציה. צריך לפעול ביחד. זה מעל הכול. חשוב להגיד את זה. מבחינתי זו הייתה הזכות הכי גדולה בעולם לפעול למען שורדי השואה. הסטטיסטיקה היא אכזרית. מידי יום אנחנו נפרדים מיותר מ-40 שורדים ושורדות שהולכים לעולמם. הגיל הממוצע הוא כבר 86. אז כל מה שאנחנו יכולים לעשות ביחד בוועדה הזו למען השורדים הוא חשוב, בדגש על מיגור העוני. אני מקווה שהצעדים שעשינו יסייעו לצמצום התופעה, וצריך להמשיך.

אני מודה לך על הפעילות שלך כשרה לשוויון חברתי בנושא של ניצולי השואה. אני זוכר שאת באת לכנסת וישבת איתי לדבר על הנושא הזה ואני הדרכתי אותך בכמה דברים מן הסוג הזה. שלא תהיה טעות, שאנשים לא יחשבו שהטיפול בניצולי השואה החל רק בשנה וחצי הזאת. אני רוצה רק שנדע, הוועדה הזאת עבדה בכל הכוח כדי לשנות את מצב הסיוע לניצולי השואה. סיפרתי לך את זה גם אז. את המדד הקהילתי אנחנו המצאנו כאן, אנחנו נלחמנו על העניין הזה. הבאתי לכאן את שגריר גרמניה, הבאתי לכאן את שגריר הולנד. במשך כל השנים הללו תמיד מי שהיה מקבל את הרנטה הגרמנית זה היה הדבר הטוב ביותר, המדינה הייתה נותנת הרבה פחות. היום המצב התהפך: המדינה נותנת בסדרי גודל גדולים. לא מספיק אבל בסדרי גודל גדולים. עד כדי כך שהיינו צריכים לבקש שמי שמקבלים את הרנטה הגרמנית יוכלו לקבל דברים נוספים שהמדינה נותנת וגרמניה לא נתנה, על אף שזה היה בהתחלה הדבר הטוב ביותר.

אני רוצה לשבח את העובדים והעובדות שעוסקים בעניין הזה כל הזמן. כמובן המדד הקהילתי שינה גם את תמונת העדכון, שהייתה די בשפל, כאשר היה צריך להילחם על כל עדכון. אבל באמת אני משבח אותך שעשית עבודה טובה ומצוינת.

הלוואי ונעשה עוד דברים ביחד.

רק אגיד תודות, לא הספקתי לומר, גם לעובדי ועובדות הרשות שנמצאים פה, גם לוועידת התביעות שהייתה אתנו בדברים רבים ולמרכז הארגונים.

אני גם נלחמתי על הנושא של הבנקים, מיניתי אז את זאב בילסקי שהיה חבר בוועדה ואנחנו נאבקנו על הנכסים של ניצולי השואה. צריך לעשות הכול על מנת שאנחנו נהיה שלמים עם עצמנו שעזרנו לניצולי השואה, שזה הדבר החשוב ביותר.

חבר הכנסת מקלב, לפי ההסכם הקואליציוני, אם ייחתם, אתה צריך לטפל בניצולי השואה, אז תדע מה קורה פה.

אני רואה את זה כזכות, אדוני היושב-ראש, להמשיך את המסורת, שאתה מטפל בזה מאז שאתה נמצא בכנסת.

אני מברכת על כך שאתה תקבל את זה.

וגם השרה מירב כהן עשתה את זה נכון.

למה לא הזכרת שהחלפתי אותך לאיזה חצי שנה במשרד? למה לא נתת לי על זה כלום? הייתי שר לשוויון חברתי בזמן שמירב כהן עשתה פאוזה. כולם מתחלקים בקרדיט. תודה לך.

לצערי זה לא יהיה במשרד לשוויון חברתי, הרשות עוברת למשרד ראש הממשלה ומשם אנחנו נפעל.

אתה עוד לא עובר לשום מקום. אנחנו עוד לא חתמנו על הסכם.

תחתמו כבר, תקימו ממשלה.

מקלב שוקל ללכת לקבינט הביטחוני, אם אתה מסכים.

אתה רוצה ללכת לקבינט הביטחוני? אם אתה רוצה ללכת אז אני אדבר אתך על משהו.

לא, אני כבר הייתי.

אני יודע שגם עשית מאמץ שזה יגיע היום וכינסת את הוועדה גם בשביל זה. אין לי ספק שאנחנו נמשיך לקדם. הטיפול בניצולי השואה בדור הזה יקר לנו. צריך לשמר את זה חזק מאוד, לתחזק את זה, זה דבר שצריך לעשות. אנחנו נעשה את זה בוודאי עם כל הלב. אני רואה כזכות את המשך הטיפול בניצולי השואה.

תודה רבה. יבגני סובה, בבקשה, ואחרי כן ולדימיר בליאק.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני רוצה קודם כול להודות לשרה מירב כהן ולכל הממשלה היוצאת וגם לשר האוצר היוצא, כי אנחנו שמנו באמת על ראש שמחתנו ועל ראש סדר היום שלנו את נושא ניצולי השואה. אנחנו מכירים, חלק מהם מצביעים גם לנו ומצביעים לישראל ביתנו, אני לא מתבייש בזה. כשאתה מכיר את המצביעים שלך אתה מכיר גם את הבעיות.

נאמר פה על ידי השרה שיש שתי קבוצות של ניצולי שואה. נכון, יש את הקבוצה שמקבלת קצבה חודשית, בין 6,000–11,000 שקלים, בהתאם לאחוזי נכות. זה לא רק אלה שהיו במחנות ריכוז ובגטאות, זה גם אנשים שעלו לישראל לפני שנת 1953.

מעגל ראשון.

ויש את החלק השני, שבתוכם הרוב הגדול זה עולים מברית המועצות לשעבר, שחלקם הוכיחו שהם עברו את המחנות והגטאות שהיו גם בשטחה של ברית המועצות, ואנחנו יודעים שכל נושא השואה בברית המועצות היה פחות ידוע עד העלייה הגדולה, לכן הם עברו לקבוצה הראשונה, אבל גם הם חווים קשיים משום שצריך להוכיח את אחוזי הנכות. ויש את האוכלוסייה הגדולה שלא נהנית מן העדכונים ומן הסיוע שמוענק לקבוצה הראשונה. עד כמה שזה נשמע הזוי, אני מצטער שאני עושה פה הפרדה, אבל ההפרדה הזאת קיימת, זו אפליה שקיימת. כולנו רוצים לעזור לכולם אבל צריך להודות שיש את האפליה הזאת.

כשאני מסתכל על הקושי ועל התהליך של הכרה במצב הרפואי, באותם אחוזי נכות של אנשים שהיום הגיעו לגיל 90 – המלחמה הסתיימה לפני כמעט 80 שנים – אז אדם צריך להוכיח שהנכות שלו, לפעמים גם נכות נפשית שאי אפשר לראות בגוף, אבל אדם אחרי 80 שנים עדיין זוכר את קשיי המלחמה ועדיין המדינה לא מכירה באחוזי הנכות שלו ואומרת: אתה תסתפק בקצבה שנתית של 6,500 שקלים, שאנחנו העלינו באמת – הממשלה הזאת עשתה פה מהלך דרמטי – ותסתפק בהעלאה של השלמת הכנסה, שגם את זה עשינו, העלאה של 22% והם מקבלים היום 3,800 שקלים.

אני לא יודע איך אפשר לפתור את זה. אנחנו צריכים להתייחס גם לקבוצה השנייה. שם זה העוני הגדול, שם נמצאים הפערים הגדולים. אדוני היושב-ראש, אם אתה לוקח 11,000 שקלים מול 3,800 שקלים – אתה בעצמך מבין שזה פער ענק וצריך לצמצם אותו ככל הניתן, לא מלמעלה אלא מלמטה. זו הבקשה שלי. יכול להיות שאנחנו נדון בהמשך בנושא הזה גם בוועדת הכספים.

לזה התייחסתי בדבריי. שמנו פוקוס על הקבוצה השנייה.

העדכון בינתיים מתייחס רק לקבוצה הראשונה. אני מאוד מעריך ומכבד. אני לא רוצה לעשות את ההפרדה הזאת אבל האפליה קיימת במציאות.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות גם לשרה וגם לכל עובדי הרשות על המקצועיות, המסירות והנאמנות בטיפול בשורדי השואה. אני גם שמח שיצא לנו לשתף פעולה במספר פרויקטים בשנה האחרונה. אני רק מקווה שהשינוי הארגוני שהרשות עוברת עכשיו לא יפגע בפעילות. תודה.

קודם כול, גם לשרה כמובן, אנחנו מכירים את הלב החם שלך בנושאים רבים, יישר כוח לך.

כפי שאמר גם הרב גפני, אני נמצא פה כבר חמש שנים ובכל פעם זה היה בראש מעייניך בוועדה, הדיונים המעמיקים שנערכו. תמיד הייתה פה תמימות-דעים, אף פעם לא קם מישהו ואמר: לא, ולא משנה אם מן הקואליציה או מן האופוזיציה. זה היה דבר שהוא לכולם, לעשות, לחזק. אלה השרידים האחרונים מדור דעה אמיתי, שאנחנו חייבים להם, שורדי השואה. בזכותם אנחנו כאן חיים וקיימים. גם השינויים שנעשו, גם בקורונה וגם לפני הקורונה. אני זוכר שכאשר הזיזו ממקום למקום את המינהלת אתה כל כך כעסת, עשינו פה מלחמות. לצערנו לא הצלחנו בזה, אבל היו פה מלחמות, בדם ליבך זעקת את זה. אני מקווה שבאמת אם אורי מקלב ייקח את זה על עצמו אני מאמין שהוא יעשה שם עבודה טובה. אבל פה בוועדת הכספים כמובן אנחנו לא נשכח ונמשיך ונעשה.

אני אומר באמת גם לעובדי הרשות, אתם עושים עבודה טובה. את לא עוזבת אותנו אף פעם כי באמת זה בלב ובנשמה. גליה מאיר אריכא, באמת כל הכבוד, יישר כוח.

תודה רבה. גליה מאיר אריכא, את רוצה להתייחס? בבקשה.

קודם כול, תודה רבה. אני היועצת המשפטית של הרשות. יושבת לצדי רונית רוזין, מנהלת הרשות, וגם נציגי החשבות ואגף התקציבים ברשות.

מאחר ועבר זמן רב עד שהוועדה התכנסה – מדובר בוועדה שמלווה אותנו במשך שנים רבות ויש פה שיתוף פעולה מדהים. בסופו של דבר בעשור האחרון תקציב הרשות קפץ מ-2 מיליארד שקל ל-5.7 מיליארד שקל, וזה לא אוכלוסייה שהולכת ומתרבה.

זה לא היה בקלות.

זה לא היה בקלות. היינו שותפים לכול.

למרות שהרחיבו את מספר הזכאים.

אני מודה לוועדה שהפכה להיות דבר יציב עבור הרשות, אז תודה רבה.

אנחנו כאן לצורך עדכון התגמולים.

הניצול של התקציב הוא ב-100%? כמה נוצל?

הניצול שלנו הוא תמיד 100%.

העדכון מתייחס ל-50,000 אנשים. הוא כולל בתוכו גם נכי רדיפות וגם נכי מלחמה. הוא כולל בתוכו גם 15,000 ניצולים נזקקים שמקבלים תגמול מוגדל.

כפי שאתם יודעים, כפי שאתה ציינת, ככלל העדכון של תגמולי ניצולי שואה נעשה לפי מדד השירותים הקהילתי, שהוא מדד שנחשב מיטיב מאוד ונדון פה רבות בוועדה. הוא לוקח בחשבון את כל התוספות במגזר הציבורי: בתי חולים ממשלתיים ורשויות מקומיות. זה המדד שלפיו מעדכנים את התגמולים.

בכל שנה?

כעיקרון, בכל שנה. אנחנו מעדכנים ביחס לשני מועדים: חודש אוקטובר וחודש אפריל.

אלא שבתקופת משבר הקורונה, בשנת 2020, שהביא לפיטורים ולהוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים, חל עיוות בנתוני המדד וחלה עלייה חדה מלאכותית בנתונים, למרות שלא היו תוספות. זה הביא להצעת חוק להקפאת המדדים, להקפאת השכר הממוצע במשק. גם הנושא הזה נדון כאן בוועדה והוחלט להחריג מתוך הקפאת המדדים מספר אוכלוסיות, בהן נכי צה"ל וניצולי שואה.

על רקע זה הוחלט על שיעור עדכון מיוחד, של 2.45%, שמשקף את שיעור עליית המדד הממוצע בשנים 2018 ו-2019. נחתם בעניין הזה הסכם בין נכי צה"ל לבין משרד הביטחון, ובהתאמה גם אנחנו עדכנו כאן בשנת 2021 את תגמולי ניצולי השואה לפי אותו שיעור. אציין שאם אנחנו לוקחים את שיעור עליית המדד הממוצע בחמש השנים שקדמו לתקופת משבר הקורונה, מ-2015 ועד 2019, השיעור הממוצע עומד על 2.216%, כך ש-2.45% הוא בהחלט שיעור שהוא אפילו על הצד הגבוה.

זה לא רטרואקטיבית, נכון?

זה רטרואקטיבית מאפריל 2022. הממשלה החליטה על המשך הקפאת חוק השכר הממוצע, ובהתאמה על המשך העדכונים המיוחדים, ולכן אנחנו כאן, לעדכון עבור שנה נוספת.

אנחנו מאשרים על אף ההחלטה על ההקפאה.

הסכומים – מאחר ואתם שואלים מה המשמעות עבור הניצול – ניצול שמקבל תגמול רגיל, התוספת החודשית תעמוד בין 63 שקלים ל-158 שקלים תוספת לתגמול. ניצול שהוא נזקק, שמקבל תגמול מוגדל, התוספת החודשית תעמוד בין 155 שקלים ל-256 שקלים. העלות הכוללת של כל המהלך, כפי שציינה השרה, היא 143 מיליון שקלים: 80 מיליון שקלים שוטף שנתי ועוד 63 מיליון שקלים רטרואקטיבית מאפריל ועד דצמבר 2022.

חזק וברוך. היושב-ראש, אני הולך לוועדה המסדרת, שם עולים נושאים חשובים פחות, אבל אני רוצה לברך את השרה ואותך ואת כל מי שעסק בנושא הזה במשך שנים רבות. הייתה לי זכות במשך כמה חודשים לטפל בנושא. כדי להציל ניצול שואה אחד צריך מדינה שלמה ותיאום ושותפות. אני מקווה שהרוח הזאת תמשיך.

לא נעים לי להגיד אבל אני נמצא פה שנים רבות. כשהגעתי לכנסת ניצולי שואה היו בתחתית הסולם. היה סיפור שלם.

הייתה שערורייה ואפליה ביניהם. היו עיוותים וחוסר תפקוד וחוסר שקיפות.

אנחנו פה לקחנו את זה בכל הכוח והכול התהפך. היום אין אחד בכנסת שלא אומר: אני רוצה לתמוך בניצולי השואה. היום זאת מציאות חברתית.

אנחנו לא יודעים כמה שנים הם עוד יהיו אתנו. ככל שנעשה למענם עוד קצת, עד מאה ועשרים, זה זכות גדולה לכל אחד מאתנו. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה אדוני.

אני גם ניצול שואה. אני בן 91.

תהיה בריא.

תודה רבה. אני יושב-ראש עמותת חזית הכבוד, שהיא העמותה העיקרית להגנת זכויות של גמלאים עניים וניצולי שואה. אנחנו מטפלים גם באותה קבוצה שנייה שציין חבר הכנסת יבגני סובה. גם אני אישית מאותה קבוצה. אני מקבל, כאחרים, רק מענק שנתי בסכום של 6,000 שקל בשנה.

והסכום עלה, לפני כן הוא היה 4,000 שקל בשנה.

ניצול שואה שעלה ארצה אחרי 1953 מקבל תגמול חודשי בסכום מינימלי של 2,500 שקל, בסכום מקסימלי של 6,500 שקל. אז קיים אי-שוויון, ואפשר להגיד גם אפליה. אני מבקש לפתור את הבעיה ולבטל את האי-שוויון.

נושא שני שאני רוצה להתייחס אליו, אנחנו ביחד עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה מתכננים לערוך כנס בין-לאומי בגרמניה עם פליטי השואה. גם ועידת התביעות תומכת בנו. אבל מרכז הארגונים של ניצולי השואה נמצא עכשיו על סף סגירה משום חוסר תקציב.

היא פנתה אליי.

אני מבקש לעזור למרכז הארגונים של ניצולי השואה. תודה רבה.

יש לי שאלה קטנה: לגבי מי שעלו משנת 1953 ומקבלים את הקצבה אחת לשנה, יש שם גם קצבאות לנזקקים?

כן, 70% מהם מקבלים הבטחת הכנסה.

מי מהם שהוא מעגל ראשון מקבל קצבה חודשית מלאה.

חשוב להדגיש, בלי קשר לאחוזי נכות שלו. נכון? אם יש לאדם אחוזי נכות גבוהים אז הוא מגיע גם ל-11,000 שקלים. זה העניין. אם הגעת לישראל לפני שנת 1953 אתה לא צריך להוכיח את הנזק. אתה פשוט ניצול שואה ויש לך קצבה חודשית. אבל אלה שבאו אחרי שנת 1990, אם הם הוכיחו שהם שרדו מחנות או גטאות הם עברו לקבוצה הזאת והם מקבלים, אבל גם מקבלים בהתאם לאחוז הנכות שהם היו צריכים להוכיח. כל מי שלא הוכיח לא מקבל. אם אדם היה למשל בשטח כבוש, לצורך העניין, והצליח לברוח, הוא לא מקבל קצבה חודשית. הבנת?

יבגני, אנחנו לא נכנסים עכשיו לעניין.

אני רוצה לתקן. בקרב מקבלי הקצבה אין אבחנה בין מי שעלה לפני 1953 ומי שעלה אחרי 1953. זה אותן דרישות.

יש אבחנה בהתאם לאחוזי נכות. הקצבה נקבעת לפי אחוזי נכות. איך אתם קובעים? למה השרה אמרה שהקצבה היא בין 6,000 ל-11,000 שקל? תסבירי לנו מה ההבדל.

זה נכון, בין 25% ל-100%.

אבל נכות נקבעת על פי מה שאדם חווה במלחמה. אם אדם אומר: הייתי במחנה ריכוז, וקובעים שיש לו נכות גבוהה, אז הוא מקבל עד 11,000 שקלים, אבל אם אדם אומר: אני ברחתי מן הנאצים והייתי שבוע–שבועיים ביערות, אומרים לו: אדוני, לא מגיע לך 70%.

זה ממש לא מדויק.

זה בדיוק הבעיה.

יבגני, העלית נושא.

יש לנו רשימה של מחלות מוכרות, של לחץ דם וסכרת ופרקים וגב, רשימה ארוכה של מחלות שבגינן ניתן למעגל השני.

סליחה שאני קוטע אותך. בגיל 90 אומרים למבקש שכל אדם בגיל 90 מגיע למחלות האלה. אנחנו מכירים את זה. לא צריך להסתיר את הדבר הזה.

נכון מה שאתה אומר ולכן כולם מוכרים ואחוז הנכות שנמצא ברשות הוא גבוה מאוד.

לא נכון. זה לא כולם. אדם בן 90 עם סכרת לא מקבל.

פנתה אליי קולט אביטל עם הארגונים של ניצולי השואה ואמרה שהם עומדים בסכנת סגירה.

זה משהו אחר. דיברתי על מה שאמר האדם לפניי.

אני יודע. אני חושב שגליה צודקת. אבל נניח לעניין הזה. הרי נגיע לדיון בנושא הזה. זה לא הוויכוח של עכשיו. ארגוני ניצולי השואה עומדים להיסגר. פנתה קולט אביטל. אני לא מדבר עם שר האוצר. בימים רגילים הייתי הולך לשר האוצר ואומר לו: אל תיתן שארגוני הניצולים ייסגרו. אני פונה אליכם, תדברו עם שר האוצר בבקשה, שלא ייתן לארגונים האלה להיסגר. זה חשוב לכולנו.

למרכז הארגונים.

קצרה ידי מלהושיע. בימים רגילים הייתי פונה לשר האוצר, הולך אליו, מדבר אתו והיינו פותרים את הבעיה, אבל אני לא כל כך מדבר עם שר האוצר אז אני פונה לחברים שלי שידברו אתו.

תתחיל לדבר אתו.

הרב גפני, אתה יודע שכרגע זה כבר לא רלוונטי לשר היוצא. אתה מעלה סוגיה שזה לא רלוונטי. גם אם שר האוצר ירצה לעשות את זה כרגע אין לו אפשרות.

זה רלוונטי.

לא. מה שהצלחנו לעשות הצלחנו. יושבת פה השרה שיכולה להעיד על כך.

אפרופו, אנחנו הגדלנו את התמיכות בעמותות.

באופן משמעותי מאוד.

נכון מאוד. זה בדיוק מה שהיא אומרת. תקשיב לשרה.

קולט אביטל פנתה אליי.

אני לא יודעת מה המקרה שם, הכול חשוב, אבל אנחנו הגדלנו את התמיכות בעמותות.

כן יש אוזן קשבת לעניין הזה.

תודה שיש אוזן קשבת, בסדר. פעם לא היה קורה דבר כזה. בסדר, לא חשוב.

זה לא דיון על שר האוצר היוצא. זה דיון על הבעיה שקיימת ואנחנו העלינו פה סוגיות.

בבקשה, אם אפשר לקרוא את התקנות והצווים.

אני עורך דין, ממונה בכיר בלשכה המשפטית של הרשות לזכויות ניצולי שואה.


צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022



"בתוקף סמכותי, לפי סעיף 4ה לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:


קביעת שיעור השכר הקובע
1.
בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "221.8%" יבוא "227.2%".

קביעת סכום מינימום
2.
בסעיף 4(א1) לחוק, במקום "2,554 שקלים חדשים" יבוא "2,617 שקלים חדשים".


קביעת שיעור תגמול לנכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה

3.
בסעיף 4א(א) לחוק, במקום "228.4%" יבוא "234%".

תחילה
4.
תחילתו של צו זה ביום כ"ט באדר ב' התשפ"ב (1 באפריל 2022)."

מי בעד אישור הצו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022 אושר.

הצו אושר.

צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022



"בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:


קביעת שיעור השכר הקובע

1.
בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "179.2%" יבוא "183.6%".

קביעת סכום מינימום

2.
בסעיף 4א(ב) לחוק, במקום "2,554 שקלים חדשים" יבוא "2,617 שקלים חדשים".

קביעת שיעור תגמול למחוסר פרנסה
3.
בסעיף 4ב(ג) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "71%" יבוא "72.7%";


(2) בפסקה (2), במקום "103.8%" יבוא "106.3%";"

אלה השיעורים של מחוסרי פרנסה. נכון? אלה קבוצות ריקות?

הן היום קבוצות ריקות כי כולם מקבלים את התגמול המוגדל לפי הכנסה בשיעור גבוה יותר.


"(ג) בפסקה (3), במקום "147.9%" יבוא "151.5%".


תגמולים מיוחדים

4.
בסעיף 4ג(א) לחוק, במקום "228.4%" יבוא "234%".

תגמול לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה
5.
בסעיף 4ד(א) לחוק –


(1) בפסקה (1), במקום "167.7%" יבוא "171.8%";


(2) בפסקה (2), במקום "171.9%" יבוא "176.1%";


(3) בפסקה (3), במקום "187.6%" יבוא "192.2%".


תגמולים אחרי פטירתו של נכה

6.
בסעיף 13א(ב) לחוק, במקום "162.7%" יבוא "166.7%".

תגמולים אחרי פטירתו של נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה
7.
בסעיף 13א(ב1) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "142.8%" יבוא "146.3%";



(2) בפסקה (2), במקום "147.1%" יבוא "150.7%";



(3) בפסקה (3), במקום "162.7%" יבוא "166.7%".


תחילה
8.
תחילתו של צו זה ביום כ"ט באדר ב' התשפ"ב (1 באפריל 2022)."

מי בעד אישור הצו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"ג-2022 אושר.

הצו אושר.

תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"ג-2022



"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 24 ו-27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:


תיקון תקנה 14א
1.
בתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955, בתקנה 14א(א)(1) –




(1) במקום "191.4%" יבוא "196.1% ";



(2) במקום "147.8%" יבוא "151.4%".


תחילה
2.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט באדר ב' התשפ"ב (1 באפריל 2022)."

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"ג-2022 אושרו.

התקנות אושרו.




תודה רבה. אנחנו מודים לכם על העדכון. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.