פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



3
הוועדה הזמנית לענייני כספים
12/12/2022


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ג (12 בדצמבר 2022), שעה 12:44

1. סכנת סגירה מחלבת רמת הגולן
2. שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אלי דלל
ניסים ואטורי
יצחק שמעון וסרלאוף
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

צביקה פוגל
אלון שוסטר
עמיחי שיקלי

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
גלעד קצב - אגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה וחקלאות, משרד האוצר

משה חנוכה - יועץ בכיר למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

יפעת ענבר - מנהלף אגף מזון, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

ארז רון - סגן מנהל מחוז ממונה על הליכי חדלות פירעון, משרד המשפטים

איתן ברושי - יושב ראש מים לישראל

חיים רוקח - ראש ממועצה אזורית גולן

דימי אפרצב - ראש מועצה מקומית קצרין

גלילה הורנשטיין - מטעם אשר שמועל יו"ר מרחב גליל מערבי, ההסתדרות החדשה

אבי גבאי - יו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, ההסתדרות החדשה

שלום אטד - יו"ר ועד העובדים מחלבות הגולן

אהוד גינדס - נאמן - מחלבות רמת הגולן

אלי גורנו - סמנכ"ל מועצת החלב

עילית סקפה לנדאו - יועצת משפטית, מועצת החלב

לירון תמיר - כלכלן ראשי, מועצת החלב

ליאור שמחה - מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר החלב

יהודה פרסלר - רפתן, התאחדות מגדלי בקר לחלב

נחום גולדיטש - רפתן, התאחדות מגדלי בקר לחלב

חיים חבלין - מנהל מחלקת חקלאות, התנועה הקיבוצית

דוד קוכמן - מזכ"ל, תנועת האיחוד החקלאי

ירון סולומון - מנהל, תנועת האיחוד החקלאי

אברהם דניאל - יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה בישראל

משה יפרח - סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

עמית יפרח - מזכ"ל תנועת המושבים

יעקב אבוטבול - מזכיר תנועת העצמאים

עדי פרטוש - ראש תחום מדיניות קשרי וממשל תנועת פנימה - פתרונות ישראליים

אברהם מולה טבצ'ניק - רפתן, התאחדות מגדלי הבקר לחלב

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סכנת סגירת מחלבת רמת הגולן

אדוני שר החקלאות, היה דיון עכשיו על העלאת מחירי המים לחקלאות. האם אתה יכול לומר לנו מה עמדתך לגבי העלאת מחירי המים במצב שבו נמצאת המערכת הפוליטית, המערכת הציבורית והחקלאות?

עמדתי, שלא השתנתה לא כשהממשלה כיהנה כממשלה מכהנת ולא כשאנחנו היום בממשלת מעבר, היא שאין שום צורך לייקר את המים לחקלאות. נציגי משרד החקלאות הונחו בדיון האחרון להתנגד או למחות. בסופו של דבר הם בחרו לצאת מהדיון ולמחות על עצם הדיון ועצם העלאת הנושא. אני חושב שלמועצת רשות המים אין סמכות היום, לא נכון שהיא תקבל את ההחלטה הזאת היום, צריך לחכות שתהיה ממשלה מכהנת. גם כשתהיה ממשלה, אין צורך להעלות את מחירי המים לחקלאות. בהסכם שסיכמנו עם נציגי החקלאים, יצרנו מנגנון מוסכם לגבי איך יפוצו החקלאים במידה ותהיה עלייה במחיר המים. על אף שנציגי הארגונים הסכימו בהתחלה להסכם אבל אחר כך חזרו בהם וההסכם לא נחתם, אנחנו מחויבים לו בכל מקרה.

אני רוצה לשבח את שר החקלאות פורר. הוקמה ועדה למי קולחין שאסף לוי מרכז. הוועדה לא סיימה את עבודתה, לכן כל הדיון על מחיר המים הוא בניגוד להחלטת הממשלה שעדיין מכהנת. אנחנו לא רוצים פיצוי, וגם לפי דעת ירום אריאב לא צריך פיצוי, אבל אם צריך להוציא כסף מהמדינה, למה דרך הארנק של החקלאי?

המשרד הרלוונטי הוא משרד האנרגיה והמים. רשות המים כפופה למשרד האנרגיה והמים, לא למשרד החקלאות.

יש החלטה חד משמעית של ועדת הכספים לא לקיים את הדיון הזה של העלאת מחירי המים לחקלאות, לא לעשות שינוי.

גפני, בתיקון 27 אתה ואני הוספנו את המשפט שאומר שפעם בשנה יימסר דוח לוועדת הכספים על מצב משק המים. תחזור ותנהיג את זה, ואני מאחל לך בהצלחה.

אנחנו עוברים להמשך הדיון על סכנת סגירת מחלבת רמת הגולן. אני מקדם בברכה את שר החקלאות שביקשתי ממנו לבוא לדיון הזה. אני מבקש משני ראשי המועצות, עוד לפני שהשר מתייחס, להגיד איפה אנחנו עומדים. אתם מוניתם על ידי כדי לעקוב אחרי מה שקורה שם.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. אני מברך על כך שוועדת הכספים עוקבת אחרי המשבר, לא נותנת לנושא הזה לדעוך. בית המשפט מינה נאמן למפעל. כרגע הוזרם תקציב על ידי בנק הפועלים ורשת שופרסל. יש איזה פתרון בטווח הקצר להמשך פעילות המפעל. אני נמצא בקשר עם הנאמן. יש התייחסות מאוד רגישה כלפי עובדים והתייחסות רגישה כלפי תהליכים. כל זה כרגע, אדוני היושב-ראש, תרופה לפרק זמן קצוב מאוד, מאוד קצר. צריך לתת מענה ארוך טווח, כדי שלמפעל הזה תהיה הרבה יותר אטרקטיביות במהלך מכירתו ליזם. סיוע ממשלתי יכול בהחלט למנוע את הקריסה של המפעל, אפילו לתת תקווה לפיתוח מאוד משמעותי. זאת סוגיה אחת.
הסוגיה השנייה פחות קשורה למפעל אבל כן קשורה לענף כולו. יש משקים קטנים שמספקים חלב לפי הגדרות והקצבות של מועצת החלב שכרגע נמצאים בדרמה לא פחות רצינית וללא שום טיפול. קריסה של המשקים הקטנים ברמת הגולן זה דבר שהוא בלתי אפשרי. בכל הסדר אפשרי יש חשש שהם יישארו בחוץ. צריך לדאוג לכך שבכל הסדר עתידי שיהיה הם ייכנסו פנימה, כדי שלא ייווצר מצב שהם יישארו עם הלשון בחוץ.

בסוף נציל את המפעל, רק לא יישאר מי שיספק לו תוצרת חלב. יש כאן 16 רפתנים שמייצרים 17 מיליון ליטר ונמצאים כרגע במשבר מוחלט. כל יום שעובר החוב שלהם גדל, כי הם ממשיכים להאכיל את הפרות, ממשיכים לשלם לווטרינר, ממשיכים לשלם למשאית החלב. הקריסה יכולה לקרות כל רגע. מדובר על 16 רפתנים שהולכים לקרוס. הסכום הוא 5.2 מיליון שקל בשביל להציל אותם. בשבוע שעבר היינו כאן עם רשות הדואר, דובר על 580 מיליון. אדוני, קצת פרופורציות. מדובר כאן ב-16 רפתנים שמעסיקים סביבם מעגל שלם.

אתה רוצה לשכנע אותנו שלא היינו צריכים לתת לדואר?

אני לא אומר שלא צריך לתת לדואר, אני אומר שצריך לתת לרפתנים האלה, להציל אותם כדי להציל גם את המחלבה.

בזמן קצר טווח ההסתדרות הכללית הייתה שותפה משמעותית עם חצי מיליון שקל – לא דבר מובן מאליו באירועים מהסוג הזה.

מיליון שקל.

מועצת החלב השתתפה בעניין הזה?

מועצת החלב לא יכולה להשתתף במימון. היא לקחה על עצמה את שיווק החלב בשבועיים עד שתנובה נכנסה לעניין. העברנו עכשיו כסף על השבועיים האלה לכל היצרנים.

הנאמן, בבקשה.

בית המשפט מינה אותנו לצורך השיקום. החזרנו את העסק לפעילות, והחברה חזרה לפעול בכל מגוון המוצרים שלה, מול כל הלקוחות שלה. כל הלקוחות העיקריים שיפרו את המחיר, חלק מהם אף הקדימו תשלומים על מנת לאפשר לנו הון חוזר לצורך הפעילות.

המחלבה ברמת הגולן חזרה לפעילות מלאה?

נכון. אנחנו נפתח חדר מידע אם נרצה להביא משקיע איכותי על מנת שיזרים הון לחברה. אם אנחנו רוצים לראות פה עסק לטווח ארוך, לא משהו לטווח קצר, צריך - -

כל הנושא הזה הוא לטווח הקצר. בטווח הארוך יכולה להיות נפילה ממש.

לעסק הזה יש פוטנציאל כלכלי, כי יש שם ידע, יש שם מוניטין. אפשר להעמיד את החברה על הרגליים, אבל לצורך זה צריך להשקיע השקעות לא מבוטלות בתחזוקת הציוד הקיים, בתוספת קווי ייצור חדשים שיתאימו לבקרת איכות, למוצרים חדשניים כפי שנדרשים היום. החברה לא יכולה להישען על מוצרים שהערך המוסף שלהם הוא נמוך, כמו חלב גולמי. צריך להתמקד בגבינות. אם אנחנו רוצים להסתכל על העסק הזה לטווח ארוך, צריך להשקיע פה כמה עשרות מיליוני שקלים. בטווח הזמן הקצר יש בעיה של הרפתנים. להבדיל מספקים אחרים, בנקים או נושים אחרים, מדובר כאן בספקים שלא יכולים לפזר את הנזק כי הם עבדו רק עם המחלבה, הם בשרשרת הייצור של המחלבה. הם מוצאים את עצמם במצב מאוד בעייתי. עוד אין להם ציוד שאנחנו יכולים לתמוך בו. כל מה שאני יכול לעשות זה לעשות מהם קניות חדשות, אני לא יכול לשלם להם חוב עבר. אם אפשר לסייע להם בעניין הזה, זה יהיה מעולה.

צריך להחזיר להם את מה שהוציאו, כי בלי זה הם לא יכולים להתקדם הלאה. אתה מסתכל לטווח רחוק, וזה בסדר, השאלה איך אנחנו מסתכלים על העבר של השישה מיליון. אני מבין שכנאמן אתה הולך קודם כל לגדולים.

לא אמרתי את זה.

זאת התוצאה, כי בסופו של דבר השישה מיליון שקלים האלה יכולים להפיל אותם גם לטווח הארוך.

הבעיה בחדלות פירעון היא לא שלא רוצים לשלם להם, הבעיה היא שאין מקור לשלם להם. באמצעים הדלים שיש לי אני משתמש על מנת להפעיל את המחלבה.

מאיפה אתה לוקח היום את החלב - מאותם רפתנים?

לא, היום הקניות נעשות דרך תנובה.

החלב היום מגיע מתנובה. כל כמות שהם מבקשים הם מקבלים מתנובה, ואנחנו, מועצת החלב, אחראים לוודא שהכל נעשה כמו שצריך.

מה קורה עם אותם רפתנים?

הרפתנים היום משויכים לתנובה.

את מה שהם לקחו עד עכשיו אתם ממשיכים לקחת מהם? אם אתה לוקח מהם, נדע מפה להבא, אבל מה קורה עם השישה מיליון? אתה לא מגדיל יותר את מה שאתה לוקח מהם בשביל לכסות להם אחורה. אם היית בא ואומר לי: "שמע, אני מגדיל להם כי תנובה לוקחת מהם לעוד מקומות", הייתי אומר: "בסדר, מכסים להם בדרך אחרת, כשיגיע הנאמן הוא יעשה סדר", אבל אתה ממשיך לקחת אותו דבר, אולי פחות, ובנוסף להכל אתה אומר: "אני לוקח מהם, אבל על הבור שנשאר להם הם ימשיכו לשלם ריביות, ימשיכו להתגלגל איתו". מה שיקרה זה שיום אחד תגיד תנובה: גם את זה אין לי מה לתת.

קיימנו שני דיונים. היה דיון על העלאת מחיר החלב ודיון על המחלבה ברמת הגולן, על הסגירה. אני שמח שהסגירה נמנעה. שלום אטד, יושב ראש ועד העובדים, בקשה.

כולם פה מדברים על מספרים, אבל אני רוצה קצת לגעת בפן האנושי. בדיון הקודם הבהרנו איך העובדים מרגישים לגבי כל הנושא של סגירת המחלבה. נכון, המחלבה לא נסגרה, בימים האחרונים היא באמת חזרה לפעילות מלאה, אבל עדיין יש קשיים, עדיין אנחנו נתקלים באתגרים מאוד קשים. השאלה איך אנחנו רואים את זה בטווח של כמה שנים טובות קדימה, לא בטווח הקצר של חודשיים או שלושה. אני רוצה להתייחס למה שאמר השר בפעם הקודמת לגבי הניהול. אם נדע לנהל נכון, לתכנן נכון, לדעת להכניס טכנולוגיה חדשה, לדעת להכניס פרודוקטים חדשים, מוצרים חדשים ורווחיים שיהיו ייחודיים למחלבות רמת הגולן, עם חיסכון תפעולי, אני חושב שבזה נוכל להבטיח עתיד טוב יותר לעובדים שלנו ברמת הגולן ובפריפריה.

אני שמח שהפעם יש יותר חיוך על הפנים שלך. הסיפוק הכי גדול בשבילי זה לראות שעובדים שהיו בסכנה של ללכת הביתה חזרו לעבודה - זה יותר חשוב מכל דבר אחר. סגן השר שוסטר, בקשה.

אדוני היושב ראש, אני מלא התפלאות והתרגשות מהאמפתיה האדירה ומהערכיות שאתה מייחס למשימה של חקלאים בספר, בפריפריה - כך צריך להיות, ואני מקווה שהוועדה הזאת גם בהמשך תהיה עוגן לראייה כוללת ומיטיבה לכולנו. כולם עושים את מה שצריך כרגע, נכון לעכשיו - הממשלה שמרה על מחירים בפיקוח, והמפעל עשה כמיטב יכולתו כאשר הוא מכר בזול, במחירים בעייתיים ומינה נאמן כדי לשפר את המציאות. החקלאים ששים להמשיך לעבוד במחיר של חמישה מיליון שקל – מדובר על פרומיל, פחות מהתקציב. צריך למצוא את הדרך כדי לסייע. כל שקל מסייע גם למחלבה וגם לרפתנים שהם כרגע החוליה החלשה במערכת שאני מאמין שתתייצב.

הרפתנים שיושבים פה הם מלח הארץ, הם בעצמם חולבים. בכל הסדר שלא יהיה צריך לחשוב איזה חלק הולך לרפתנים, לא להשאיר אותם בסוף לאיזה שהוא הסדר, כי זה יפרק אותם. המטרה שלנו היא לבוא ליצרן הקטן, לחקלאי הקטן בקצה, לפתור גם את הבעיה שלו, אחרת הוא יידפק עם הפרנסה. בכל פתרון שאנחנו נותנים אנחנו צריכים לראות איפה החלק של הרפתנים. אלה לא אנשים שיש להם עודף של כספים, מדובר על אנשים שחולבים בעצמם, מקבלים את הכסף ומכניסים לבנק. יש להם גם חוב לאספקת המזון לפרות.

אבי גבאי, ההסתדרות.

אני רוצה לדבר על 100 המשפחות שמרוויחות קצת מעל שכר מינימום, 100 עובדים שאם יסגרו את המחלבה ולא תימצא להם אלטרנטיבה להמשיך לעבוד - חלקם עובדים 37 ו-38 שנים – הם ייזרקו לרחוב, לא יהיה להם איפה לעבוד. אנחנו צריכים למצוא משאבים ממשרד הכלכלה, ממשרד האוצר, ממרכז ההשקעות. חייבים לעשות הכל כדי להגן על המחלבה ועל הרפתנים. אני בעד הרפתנים, גם הם מתפרנסים מיגיע כפיהם, אבל לעובדים מחצור, מקרית שמונה, מקצרין ומיישובי הדרוזים יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה.

אדוני שר החקלאות, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. לפני שבועיים כשקיימנו את הדיון פה באתי ואמרתי לך שכשר פיתוח נגב-גליל וכשר החקלאות אין מצב שניתן למחלבה ליפול, אנחנו נדע למצוא את הדרך ללוות אותה בדרכים שעומדות לרשותנו. צריך להבין שאנחנו נמצאים בתוך סד של דברים שבו צריך לפעול במסגרות חוקיות שעומדות לרשותנו. מאז ועד היום קיימנו מספר דיונים עם כולם בניסיון להציע מגוון רחב של פתרונות. אני שמח שהמחלבה לא נסגרה ולא תיסגר, וגם שמחתי לשמוע את דברי הנאמן שאומר שהוא רואה למחלבה הזאת היתכנות כלכלית בתכנית הבראה ובניהול נכון. אני מצטרף לגמרי למה שאמר יושב ראש ועד העובדים – לא צריך להפוך אותה למפעל חסד, כי היא לא מפעל חסד, היא מפעל שיכול להיות רווחי ברמת הגולן, אפשר למצוא לה את הנקודות הכלכליות.

הענף הזה הוא ענף מורכב, כי יש את הרפתנים ויש את המחלבה, שני גורמים שונים שלכל אחד יש את הבעיות השונות שלו, לכן הפתרונות שמתאימים למחלבה הם לא בהכרח הפתרונות הנכונים לרפתנים. אני אתחיל דווקא מהמחלבה, כי זה איזה שהוא בסיס. יש את האפשרות של קרן עסקים במצוקה מהמדינה, לא מהבנק, שתהיה רלוונטית למחלבה. מצאנו שיש ניצול לא נכון של כספי המחלבה בקולות קוראים, בהשקעות פתוחות שטרם נוצלו. יש תקציב שקיים במשרד הכלכלה שטרם נוצל והוא באישור עד אפריל 2023. יש להם כתב אישור של שישה מיליון שקל להרשאות שהם ניצלו מתוכו רק שניים וחצי מיליון שקל.

אתם יודעים מזה?

לא.

מאז שנכנסה המחלבה להקפאת הליכים יש סדר נושים קבוע בחוק. המצב הוא שהרפתנים נמצאים בסוף סדר הנושים שאמורים לקבל את הכסף. המדינה לא יכולה להיכנס בנעלי החוק ופתאום להגיד: עכשיו אנחנו פועלים בניגוד לחוק ונותנים להם כסף כאילו הם הראשונים או השניים. ניתן לשנות את החוק, מה שאני חושב שהוא לא סביר. הם מסובסדים בדרך אחרת, בין אם זה באמצעות זה שהשוק הוא סגור, בין אם זה באמצעות זה שהשוק הוא מתוכנן. יש את מועצת החלב, יש את התאחדות מגדלי הבקר. יש פה סכום שהוא לא סכום גדול. בתוך התהליכים האלה צריך גישור. טוב שמועצת החלב אפשרה ויצרה את המנגנון שתנובה תרכוש מהם את החלב באופן מיידי, תיתן להם את העוגן הזה. אני מניח שהרפתנים יגידו: אנחנו רוצים להמשיך למכור לתנובה, אנחנו עם התזרים מול תנובה יודעים לעבוד מול הבנקים בצורה אחרת. אני מניח שהרפתנים יעדיפו להמשיך לעבוד מול תנובה, לא ישירות מול מחלבות רמת הגולן. הדבר הנכון בתוך האירוע הזה הוא ערבות הדדית של הארגונים. כששיש שוק מתוכנן, כשיש ארגונים ויש מועצות, אני יכול לתת את זה מענף אחר. בענף הלול, למשל, מועצת הלול יודעת לתת תקציב למגדלי הביצים כשיש איזה שהן פגיעות שלא מכוסות באמצעות החקיקה. תחת האירוע פה כולם צריכים להתכנס, כל מי שיכול בתוך המסגרת הזאת לסייע לרפתנים לעבור את התהליך הזה. תקציב המדינה מוגבל בחוק, אני לא יכול לתת ולחלק בכל מקום, כי מחר יבוא אלי בית מלון או צימר ברמת הגולן שגם פשט את הרגל, ויגיד לי: תעזור לי. אנחנו צריכים לייצר את המבנה הנכון שבאמצעותו העסק הזה יעבוד.

הדיון שלנו עכשיו הוא על המחלבה. אנחנו שמחים על זה שהיא לא נסגרה, אבל לגבי הטווח הארוך אנחנו נמשיך את המעקב. על הנושא של הרפתנים נקיים דיון.

הנאמן, יש חלב שקיבלתם מהרפתנים בשווי של שישה מיליון - האם שילמתם עליו לרפתנים?

באירוע של חדלות פירעון - -

האם שילמת או לא שילמת?

התשובה היא לא.

אני לא מבין מה זה חדלות ומה זה פירעון, אני מבין שיש לאנשים חדלות אוכל. האם שילמת, כן או לא?

לא שילמתי על החלב, לא שילמתי על חומרי הגלם שאיתם אני מתניע את התהליך.

אתה מתניע עם המסכנים את התהליך.

מאיפה אתה רוצה שנשלם את הכסף?

מה עשית עם החלב? זרקת אותו?

חוקית זה לא אפשרי.

אני לא מבין משפטים, אני מבין בכיס של אותו אחד.

מתוך 5.2 מיליון 60% זה חוב של הרפתנים למרכזי המזון. אם הם לא ישלמו למרכזי המזון, יפסיקו להם את האוכל. פרה לא יודעת לתת חלב בלי אוכל.

אין דרך לשלם את הכסף הזה?

הרפתנים הם חלק מקבוצה מאוד משמעותית במדינת ישראל. אני יכול לתת הלוואה בערבות מדינה ולדאוג לכך שהמחלבה תעבוד. אתה לא יכול להיות רפתן מחר, גם אם תרצה, אתה צריך להיכנס לתוך האגודה הזאת כדי להיות רפתן. גם האגודה הזאת יודעת לתת, בדיוק כמו שההסתדרות באה ונתנה משהו לטובת העובדים.

יש לנו כ-700 רפתות. אנחנו תומכים בערבות הדדית, אנחנו גם מנסים לגייס כסף מכל הרפתנים כדי לתמוך ברפתני רמת הגולן, אבל זה בלתי סביר שהנאמן קיבל את המלאי בכסף מאיתנו ומכר אותו כדי להפעיל את המחלבה ולשלם לנושים שהם הרבה לפנינו. כשאומרים שלכולנו יש אחריות, זה אומר שזו גם אחריות המדינה, גם אחריות מועצת החלב וגם אחריות שלנו. נדמה שמי שבורח מאחריות זו המדינה, לא אנחנו. באנו הנה כדי להגיד למחוקקים: גם אם החוק לטובתכם, צריך לזכור שיש אנשים שחייבים את הכסף הזה, שיש אנשים שלא משלמים למרכזי המזון, שיש לו מעט משפחות שקורסות.

אני מקבל את מה שהשר אמר לגבי המחלבה. אנחנו נקיים דיון נפרד לגבי הנושא הזה של הרפתנים, כיוון שאבסורד שאין כדוגמתו הוא שהמדינה עומדת מהצד במקרה הזה.

היא לא עומדת מהצד.

המדינה לא עושה מספיק בעניין של הרפתנים. אם צריך לשנות חקיקה בעניין הזה, צריך לשנות חקיקה.

נושא הדיון הוא מחלבות רמת הגולן. אני חס וחלילה לא מזלזל בעניין של הרפתנים, יש גם תושבי קצרין בתוכם, אבל אני מאוד מבקש שיהיה מתווה של יציאה מהמשבר לגבי מחלבות רמת הגולן. המחלבות לא יוכלו לצאת מהמשבר ללא סיוע של הממשלה. אני ממליץ שיוקם צוות בין משרדי של משרד הכלכלה ומשרד האוצר שיוכל ללוות את הנאמן כדי לייצר מתווה ברור מול תכנית מסודרת. אני יודע שפקידי ממשלה יודעים לייצר יופי של תכניות.

אני פונה לשר החקלאות, היות והוא זה שעומד בעניין הזה, שידבר עם משרד הכלכלה על-מנת לעשות מתווה כזה.

אנחנו שם. סמנכ"ל המשרד שלי ישב יחד עם המנכ"לית עם הגורמים הרלוונטיים. נתתי פה חלק מהפתרונות שמצאנו מהשטח, זאת עבודה שוטפת.

אנחנו נשמח, השר, שנוכל עם הנאמן להגיע בשביל ללמוד את הנושא ממש בשבוע הקרוב.

אין בעיה.

אני שמח על זה שהמחלבה לא נסגרה, אבל אנחנו נעקוב אחרי זה. אני מקווה שלא יצטרכו את העזרה שלנו. תודה רבה.



שינויים בתקציב לשנת 2022

שינויים בתקציב לשנת 2022. פנייה מספר 201-202.

הפנייה כוללת תקצוב של 1,800 אלפי ש"ח במזומן, 47,370 אלפי ₪ בהוצאה מותנית ו-148,487 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, לפי החלוקה הבאה: תכנית 33-01-02 – תקצוב של 14,150 אלפי ₪ במזומן.

אני רואה שהכסף עבר מרשויות פיקוח.

1.8 מיליון מרשות הבדואים. הרשות נמצאת בסעיף 54, תחת רשויות פיקוח. התקציב הזה עובר בגלל השתתפות בהוצאות מחשוב של רשות הבדואים שכרגע רוכבות על המחשוב של משרד החקלאות.

מאיזה סעיף זה נלקח ברשות הפיקוח?

54.

במה פגענו שם?

לא פגענו. רשות הבדואים מעבירה כסף למשרד החקלאות בגין הוצאות מחשוב.

בתכנית מס' 1 יש 12,000 עבור הוצאות תפעול. בוא נבהיר שזה כסף קואליציוני.

הכסף הקואליציוני הוא בתכנית 33-06-03 – פעילות נגד צער בעלי חיים, תשעה מיליון שקלים לסירוס ועיקור חתולי רחוב.

בתכנית מס' 3 יש כפל של אותו סעיף.

אתה מדבר על שפעת עופות?

כן.

בשפעת העופות יש שני סוגים של תקציב - יש תקציב לשיפוי החקלאי מכוח חוק מחלות בעלי חיים בגין העופות שהשמידו, ויש תקציב לתפעול, לפעילות המקצועית של משרד החקלאות. אותם וטרינרים שבאים עם החליפות לפנות את העופות - זה הכסף הזה.

בגלל זה כל אחד בתכנית אחרת?

בדיוק. אחד זה הפיצויים, אחד זה הפעילות של המשרד.

לגבי סירוס החתולים, תכנית מס' 4, זה היה על תקציב 2022, נכון?

נכון.

ב-2022 סירסו חתולים?

התקציב הזה הוא תקציב קואליציוני שהתקבל לשנים 2021-2022. התקציב של 2021 בוצע, התקציב של 2022 טרם חויב. אנחנו מחכים להעברה הזאת כדי לחייב אותו לרשויות.

כלומר, לא פעלתם בפועל.

מדובר בקולות קוראים לרשויות המקומיות.

בוצע הכסף?

אנחנו צריכים לחייב אותו לרשויות המקומיות. אנחנו מחכים לאישור של הוועדה על מנת לחייב את הכסף, להוציא כתבי אישור לרשויות.

בתכנית מס' 5, תקצוב של 826 אלפי ₪ לשמירה ואבטחה של מוסד ציבורי, באיזה מוסד ציבורי מדובר?

זה מוסד ציבורי שהוקם מתוקף חוק ההתנתקות, על בסיס הסכמים והחלטות של הוועדה המיוחדת.

על איזה מוסד ציבורי מדובר?

נדמה לי שזה מוסד שהיה אמור להימסר לעמותת "תורת החיים".

איפה עומד הטיפול במפוני גוש קטיף? הסתיים הטיפול?

זה ממש בישורת האחרונה של התיקים האחרונים. זה הסכמים שעוד צריכים להימסר, אבל כמעט ולא נשאר שם שום דבר.

בשנה הבאה תהיה פעילות. ב-2024 יכול להיות שתהיה פעילות קטנה. זה ממש ממש בסוף.

מי בעד פנייה 201-202, מי נגד?

הצבעה
פנייה מס' 201-202 אושרה.

בקשת עודפים מס' 33-006.

פנייה 33-006 נועדה לתקצב עודפי תקציב משנת 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 78,041 אלפי ₪, לפי התכניות הבאות: 33-01-02 – 38,514 אלפי ₪, תכנית 33-02-02 – 4,088 אלפי ₪, תכנית 33-06-02 – 29,717 אלפי ₪, תכנית 33-06-03 – 3,823 אלפי ₪ ותכנית 33-09-01 – 1,899 אלפי ₪. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
בקשת עודפים מס' 33-006 אושרה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.