פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



2
ועדת הכספים הזמנית
12/12/2022


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ג (12 בדצמבר 2022), שעה 11:30

התייקרות תעריפי המים לחקלאות, הצעתו של ח"כ עמיחי שיקלי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שלום דנינו
ניסים ואטורי
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אוהד טל
נעמה לזימי
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

רם בן ברק
עמיחי שיקלי

ליהי צלאל - רפרנטית מים והגנ"ס, משרד האוצר

חיים בורובסקי - רכז מים והגנ"ס, משרד האוצר

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים

אבי סלונים - יועץ משפטי, רשות המים

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

מיטל פרי - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

דובי אמיתי - יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי

איתן ברושי - יושב ראש מים לישראל

ירום אריאב - יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון

איתן שדה - מנכ"ל מי גולן מים לישראל

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



התייקרות תעריפי המים לחקלאות, הצעתו של ח"כ עמיחי שיקלי

אנחנו עוסקים עכשיו בהצעתו של חבר הכנסת עמיחי שיקלי, התייקרות תעריפי המים לחקלאות. חבר הכנסת שיקלי, בקשה.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. לא צריך להיות גאון או נביא כדי לדעת מה יעלה בגורלם של 500 דונם חיטה, כותנה או אבוקדו בגליל, בבקעה או בנגב אם חלילה לא תהיה שם חקלאות. מעבר לביטחון התזונתי יש ערך לאומי אסטרטגי ראשון במעלה לחקלאות - כל מי שחי בפריפריה יודע את זה ורואה את זה כמוחש. לדאבוננו, מתוך ראייה צרה הגוזרת גזירה ערכית שווה בין צריכה פרטית לצריכה חקלאית, מבקשת רשות המים והעומד בראשה יחזקאל ליפשיץ, להנחית מהלומה כבדה על חקלאי ישראל ולהעלות את מחירי המים בשיעורים של 35 עד 50 אחוזים, לרבות מי קולחין וסוגיהם. יישום הרפורמה הזאת יהפוך את מדינת ישראל למדינה שמשיתה את מחירי המים הגבוהים ביותר על חקלאיה, כאשר גם בהשוואה למדינות עם מספר ימי גשם נמוך כמו תורכיה, יוון, ספרד, העלויות גבוהות לעין ארוך - מ-0.040 בפולין, 0.045 בתורכיה, בספרד רק תפעול, ו-0.060 ביוון.

נקודה חשובה נוספת זה הנושא של דיפרנציאציה והנושא של מי קולחין. אם מי הקולחין לא ייצרכו על ידי החקלאים, את מי הקולחין האלה יהיה צריך בסופו של דבר לרוקן למיכלים - לדבר הזה יש משמעות אדירה. צריך לעשות הבחנה בין מה שאנחנו רוצים לעשות עם מים שפירים לבין מה שאנחנו רוצים לעשות עם מי קולחין לסוגיהם - אלה שני דברים שונים לגמרי. אני באופן אישי מוטרד מהעניין שבין ממשלות מנחיתים מהלומה כזאת ולא מאפשרים לממשלה הנכנסת לגבש את המדיניות שלה ולהתוות אותה.

אני אדם שמאמין בשוק חופשי, אני מאמין בתחרות, אבל אנחנו לא יכולים לומר לחקלאים: "צאו ותתחרו" וגם לתת להם את מחירי המים הכי גבוהים שיש. מכיוון שהעלאת המחירים הזאת צפויה להיות מוחלת כבר בינואר הקרוב, אנחנו מבקשים לכל הפחות לאפשר לממשלה הנכנסת לגבש את המדיניות ולתת את ה"סיי" שלה בעניין. בדיון הזה יש מומחים גדולים ממני בהרבה בנושא, חשוב שדעתם תשמע, אז לפחות שנעשה פה דיון ראוי בנושא.

רשות המים, בקשה.

רשות המים אכן יצאה לשימוע בנושא תעריפי חקלאות.

למה אי אפשר לדחות את עליית מחירי המים למרץ?

אנחנו לא מדברים פה על העלאת תעריפי מחירי המים. אנחנו רק יצאנו לשימוע.

אתם מתכוונים להעלות בינואר. אם אתם מעלים את מחירי המים עכשיו, אין ממשלה שתהיה בעד, נגד. למה לא לדחות את זה בכמה חודשים?

תעריפי המים שעולים בינואר עולים ב-3.5% למשק הבית ו-2% לחקלאות, שזאת העלאה בהתאם לטייס אוטומטי וסל מדדים.

זה לא הולך לעלות, כי ראש הממשלה המיועד הבטיח שלא תהיה העלאה, שתהיה הורדה במחירי המים והחשמל.

למה אי אפשר לדחות את זה?

קבוע בחוק שבינואר וביולי תעריפי המים משתנים בהתאם לטייס אוטומטי וסל מדדים. חבר הכנסת שיקלי דיבר על רפורמה אחרת לגמרי שנמצאת כרגע בשימוע. עוד אין תאריכים שזה אמור לקרות, עוד לא שמענו את מה שאומרים החברים הנכבדים כאן ובמקומות אחרים, וגם מועצת רשות המים עוד לא גיבשה בכלל את עמדתה. הנושא הזה בוודאי, בהנחה שהממשלה הבאה תקום בשבוע, בשבועיים או בשבועות הקרובים, יונח לפתחה של הממשלה. ברפורמה שעליה דיבר חבר הכנסת שיקלי עדיין שום דבר לא נקבע. אתה דיברת, כבוד יושב ראש הוועדה, על טייס אוטומטי לפי חוק וסל מדדים, לא מעבר לזה.

ישנו את החוק. ראש הממשלה הבטיח שלא יעלו מחירים.

רשות המים מעלה את מחיר המים כטייס אוטומטי ב-2,2.5 אחוז, אבל על זה לא נזעקנו. אנחנו נזעקנו על דוח ועדת שמרת שהולך להעלות את מחירי המים, כמו שאמר חבר הכנסת שיקלי, ב-30,40 אחוז - משהו שהחקלאות לא יכולה לשאת. לנו יש חילוקי דעות מהותיים לגבי האם המים הביתיים מסבסדים את החקלאות ב-750 מיליון שקל, כן או לא. יושב לידי ירום אריאב, מנכ"ל האוצר לשעבר, עם טענות סותרות לחלוטין. מכיוון שאנחנו נמצאים במעמד של חילופי שלטון, אין שום סיבה בעולם שרשות המים תוציא לשימוע את דוח ועדת שמרת שהגדיר שאנחנו עד 10 בינואר צריכים לענות. אנחנו מבקשים לדחות את התשובות שלנו, ואנחנו מבקשים, כמו שאמר כבודו, שעד 31 במרץ לפחות רשות המים תתחייב שהיא לא מעלה את מחירי המים.

מי יזם את הקמת ועדת שמרת? רשות המים הקימה את הוועדה?

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אפשר לומר שהגיעו מים עד נפש. אנחנו לא מתכוונים לקחת את המים במחירים האלה. עם כל הכבוד לרשות המים, אם זה היה תלוי בהם מחיר המים היה עולה מזמן, אפילו יותר. כבר שנה שלמה מתנהל קרב השהייה בנושא מחיר המים. חברי הכנסת מכל הסיעות מייצגים כוונות של נגב, גליל, מימוש הריבונות, חקלאות, התיישבות, ביטחון, מזון. מי שירים פה את ידו בעד מחירי המים, אדוני היושב ראש, גורם לכך שתהיה כאן פחות חקלאות, שיהיה פחות ביטחון מזון, שתהיה פחות משילות ופחות ריבונות. אני לא מציע שנהיה תלויים בארדואן, בעגבניות שלו שנאכל כאן בשגרה, בחירום, בקורונה, או חס וחלילה במלחמה. המים הם לא מטרה, המים הם אמצעי. הפכו את החקלאות מיעד לאומי ואינטרס ציבורי לעסק פרטי של החקלאים. חברי גפני יודע שוועדת הכספים הוצאה מהדיון על המים כבר לפני כמה שנים, הפכו את זה לעסק של בעלי ידע. עובדי המדינה חושבים שכל השכל בירושלים ושקצת נשאר בתל אביב ביום חמישי כשהם עובדים שם.

אני הייתי נגד זה. המפלגה שלכם הייתה בעד.

יחד הגשנו חוקים. התחום היחידי שאין בו ביטוי לאזורי עדיפות לאומית וקווי עימות זה במים - בקרקע יש, במס הכנסה יש, בחוקי עידוד השקעות הון יש. איך רוצים להכפיל את האוכלוסייה בגולן כשאין שם מי קולחין וכשמעלים את מחיר המים? רק עם רמת טראמפ לא נגדיל את הגולן.

חברי הכנסת, אני לא מקבל את לוח הזמנים שהוצג פה, הוא לא על דעתי. רשות המים היא לא גורם שאפשר לנהל איתו מו"מ בטוב. צריך את הכפייה שלכם בסוף הדיון לדחות את הדיון הזה בחצי שנה כדי להקים ועדה משותפת. בוועדת שמרת, שקבעה את הכללים למים, אין נציג משרד החקלאות, אין נציג מים ואין נציג אגודות. המים זה תנאי לקיומה של המדינה, זה תנאי לחקלאות מתקדמת. אתם יודעים שאפילו בקשרי החוץ יש לחקלאות משקל גדול.

האם לרשות המים יש אוטונומיה להקים ועדה באופן עצמאי ולהחליט באופן עצמאי?

אפשר לקחת את האוטונומיה הזאת.

אני יושב פה בגלל שתי עבודות שעשיתי יחד עם צוות כלכלנים - אחת היא לגבי מחיר המים לחקלאות באופן כללי, והשנייה, אולי היהלום שבכתר, היא על השפד"ן. הטענה שעולה מהבדיקה שעשינו היא שיש פה סטייה חמורה, שיש פה עקרונות כלכליים שמופרים - האחד זה מחיר עלות, זאת אומרת שהמחיר צריך לשקף את העלות, והדבר השני זה העיקרון של המזהם משלם. המחיר צריך להביא בחשבון את ההשפעה החיצונית והחיובית שיש למי קולחין. העיר היא זו שמביאה את העלייה של 2% לשנה במי קולחין. אם לא יהיה מי שייקח את זה כמו השפד"ן, תהיה בעיה של צמצום של הפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל. לגבי העיקרון הראשון של מחיר העלות – החקלאים שחררו במהלך השנים 400 מיליון קוב גם כשהם עברו למים מושבים. 400 מיליון קוב זה שווה ערך לארבעה מתקני התפלה. מתקני ההתפלה משרתים את המגזר העירוני. כל שנה יש גידול בצריכת המים של המגזר העירוני, והוא צריך רק מים שפירים. ברגע שאנחנו מנטרלים חלק מהעלויות של מתקני ההתפלה לטובת המים החקלאיים, אנחנו מגיעים למצב שמחיר המים לא צריך לעלות לחקלאות. לגבי המים המושבים, עוד יותר חמור. השפד"ן, שהוא מפעל ענק ומפואר שהופך נטל וזיהום למשאב כללי, הולך להיהרס. הדבר השלישי שצריך להביא בחשבון זה שחלק מהעלייה של מחיר המים יתגלגל לצרכן דרך מחירי התצרוכת החקלאית. הדבר הרביעי זה מבחינת ההשלכות של הבערה של שטחים שלמים. יש עשרות אלפי דונמים שכושר הנשיאה שלהם לא יאפשר אם באמת תהיה עלייה של 30% במים לחקלאות. רק מסיבות כלכליות נטו אין הצדקה להעלות את מחיר המים.

אתה טוען שמבחינה כלכלית אין סיבה להעלות את מחיר המים, אבל לא זה הדיון שלנו. חשוב מה שאמרת, אבל הדיון שלנו הוא אחר לחלוטין. אנחנו סבורים שהממשלה צריכה לקחת אחריות, שהעלאת מחירי המים לחקלאות זאת מדיניות, ושצריך לדחות את ההחלטה הזאת עד שתקום ממשלה, עד שיתחילו לדון על העניין הזה ואז מה שאתה אומר הוא קריטי.

יש דברים שלמים שצריך לבחון בצורה יותר יסודית.

אתה מדבר מבחינה כלכלית נטו. גם אני מדבר מבחינה כלכלית נטו, לא פוליטית.

אתה עושה טעות, כי אתה מסכסך את המגזר העירוני עם החקלאי בחישובים שלך. המים לא צריכים להתייקר לאף אחד - לא לאזרח בעיירת פיתוח ולא לחקלאי. לא צריך להגיד על מי חלה ההתייקרות הזאת. מתוך דבריך משתמע הדבר הזה.

הדיון אמור להיות על שינוי התפיסה בנוגע לפגיעה של החקלאים. הביאו רפורמות לחקלאים מפה עד הודעה חדשה. הביאו הוזלת מחירים, הוזלת מחירים בשום, הוזלת מחירים בירקות, אבל בסופו של דבר לא ראינו את זה. לממשלת מעבר אסור להחליט בדברים האלה. צריך לתת לממשלה שתקום זמן של שלושה חודשים, חצי שנה. על רשות המים, עם כל הכבוד, צריך שיפקחו, לא להקים ועדת שמרת שאתם אלה שקובעים את החברים, אתם אלה שקובעים את המשכורת, אתם אלה שקובעים את הכל. גלעד, מתי אתם מתכננים להעלות את העניין של ועדת שמרת? אם אתה אומר שבעוד חצי שנה, סגרנו את הדיון, הכל בסדר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לדבר על שורש הבעיה כחברה ערבית, כפלאחה מאזור אל-בטוף שהיה פעם עוגן כלכלי לכל האזור גם כשלא היו מים. עם השנים אל-בטוף הפך לים, כי הרבה מים לא מנוצלים טלטלו את האדמה כך שהפלאחים לא יכלו לעבד אותה. אנחנו מדברים פה על מים לחקלאות ועל לייקר את המים.

הדיון הזה הוא לא איתם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לשים את הבעיה על סדר היום של הוועדה. יש לנו יותר מ-55,000 דונם, כמעט העמק הכי גדול בארץ שבכלל לא מנוצל. עכשיו יש הצפה, אבל ב-40,000 הדונם שאין בהם הצפה אין מים. מה המדינה והרשויות הרלוונטיות עושות כדי שיהיו מים להשקיה בתוך החברה הערבית בכלל ובאזור הזה באופן ספציפי? זה יכול להציל הרבה משפחות מעוני ולהיות עוגן כלכלי לאזור שגרים בתוכו יותר מ-150,000 תושבים.

אני רוצה לחזק את הדרישה של הדחייה. צריך ללכת לאיזו שהיא חשיבה מחודשת על החקלאות הישראלית באופן כולל, עם יעדים, עם אסטרטגיה, עם תכנית, כשמחירי המים הם חלק, ולכן אני מקבל את הדרישה הזאת של לדחות את הדבר הזה בכמה חודשים עד אשר תהיה אסטרטגיה כזאת.

חקלאות זה לא דשא סינתטי, חקלאות זה התיישבות, חקלאות זה ציונות, חקלאות זה שמירה על ערכים ושמירה על נכסי המדינה. את הנושא של המים שדובר פה אסור להעלות, חייבים לחכות לממשלה הבאה שתחליט בצורה רחבה על כל המדיניות והאסטרטגיה בנושא החקלאות.

החקלאים הם אנשים שמתיישבים בנקודות בארץ ישראל שאנחנו לא מגיעים אליהן. מדינת ישראל לא מסתכמת בתל אביב, בבני ברק ובירושלים, יש גם את ההתיישבות ברמת הגולן, בנגב, בגליל - מקומות חשובים מאוד אסטרטגית ומבחינה לאומית. צריכים לעצור את העניין הזה שנופלים על האזרח הקטן, על החקלאי, על הרפתן. על ההוא שקוטף את התפוח בשדה אנחנו נופלים. צריך לעצור הכל, לעשות חשיבה בוועדה, בממשלה, לחכות לשר שייכנס. כמו שנתניהו אמר, נעצור את עליית המחירים גם לחקלאים. חייבים לשמור על החקלאות בארץ ישראל, לא רק להפיל עליהם כל מיני הסדרים. צריך שגם האזרח יקנה בזול וגם לדאוג לאנשים, למתיישבים.

אנחנו חייבים להגיד בכנות שגם הממשלה היוצאת שתמכנו בה לא עשתה מהפכות ראויות בחקלאות. חלק מחברי הכנסת שיושבים פה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, ניהלו קרב בלימה כדי למנוע את הפגיעה בחקלאות. ברובם של הקרבות הצלחנו, למעט המכסים שזה בסמכות בלעדית של שר האוצר. אני מודאג, כיוון שלא ראיתי בשום מקום בעיתון שמישהו דורש את תיק החקלאות ונחוש לרומם אותו למעלות גדולות. המים זה מצרך יסוד של החקלאות, כי בלי מים לא תהיה חקלאות, לכן צריך לעצור את ההחלטה החטופה הזאת ולחכות לממשלה כדי לראות מה מדיניותה בחקלאות. הקרב הזה על מחירי המים לחקלאות לא יהיה רק לחקלאות, הוא יהיה לכל אזרח. שאף אחד לא יביא חישובים למה צריך לייקר מים בבתים אבל לא לייקר בחקלאות. לא ייקרו גם בבתים וגם בחקלאות, כי יש התחייבות של ראש הממשלה. לא יעשו אפליה.

תודה ליוזמי הדיון. אני מצטרף לדרישה לעצור את מה שנראה בפועל כמחטף בשעת דמדומים. ברשות המים יושבים נציגי משרדי ממשלה שהם כרגע יתומים פוליטית וצריך לתת להם את האפשרות לקבל את ההנחיות המתאימות. אני רוצה לצאת חוצץ נגד ההיגיון שמבסס את המשק הסגור. מדינת ישראל לא מקיימת משק סגור בביטחון, בחינוך, באיכות סביבה, ברכבת. על המים נפלו. אני אומר את זה, משום שהייקור של המים, כבוד היושב-ראש, פוגע באינטרסים לאומיים של מדינת ישראל - הוא פוגע בייצור מזון, בשמירה על קרקע, בשמירה על קרקע מפני גורמים לא רצויים שייכנסו פנימה, בשימוש בקולחין שלא יהיה לו שימוש אם ירד השימוש החקלאי. כל מה שנכון בכל הארץ נכון שבעתיים בדרום שמבוסס על חקלאות, שמשתמש בכל השפכים המטוהרים, בקולחין של גוש דן, השפד"ן. אני לא מצליח להבין את ההיגיון של לייקר את השפד"ן.

אדוני היושב ראש, אני מצטרף פה לכיוון הכללי והדי ברור שהעלאה הדרמטית הזאת בתקופה הזאת היא לא רלוונטית וצריכה לרדת מהפרק ולהידחות לפחות בחצי שנה. אני חושב שצריך לשקול, או לפחות להשתדל שהעלאה תהיה כרוכה אם לא בכל השלמת הרפורמה בחקלאות בנושא הצומח, לפחות בעוגנים, ושלא תיעשה במנותק.

גלעד, מי צריך לקבל החלטה לגבי דחיית העלאה?

מועצת רשות המים.

מי עומד בראש המועצה שלכם?

בראש המועצה עומד יחזקאל ליפשיץ שהוא גם מנהל רשות המים.

האם הייתה איזו החלטה של מועצת המים עד עכשיו?

ההחלטות עד עכשיו היו אך ורק על לצאת לשימוע כדי לשמוע את הציבור ואת החקלאים בנושא הזה.

היה קרב גדול במועצת רשות המים שנגמר ב-3-0 כי שני חברים יצאו. הם לא הסכימו לדחות את הנושא, לכן אין ברירה אלא בכך שתנחה אותם לדחות את הדיון הזה. מרצונם לא יקרה כלום.

אני יודע ששר החקלאות היוצא התנגד משמעותית להעלאת תעריפי המים, אפילו מנע את העלאה, כך שבוא לא נהפוך את הממשלה היוצאת לשק חבטות, בכל זאת נעשו דברים. ישנם עוד גורמים, אדוני היושב ראש, כמו משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה. אדוני, אני קורא לך לשאול את הנציגים מטעם המשרדים האלה מה נעשה בעניין, כדי שנקבל תמונה ברורה של כל הנושא.

ד"ר אסף לוי, משרד החקלאות.

נאמר פה שבסמכות המועצה לדחות את הדיון על העלאת תעריפי המים לחקלאות, אבל זה לא מדויק. סמכות המועצה היא לאשר או לא לאשר את העלייה. סמכות הצוות המקצועי והיושב ראש היא להגיד: הדיון בשל, לא בשל, צריך לעשות עוד עבודה, צריך להאריך את זמן השימוע של הערות הציבור. יש עוד הרבה כלים מינהליים לדחות את העלאה, לא רק להביא את זה לדיון במועצה.

אדוני היושב ראש, יש כשל מבני בהגדרות. מי שמורשה להחליט באופן בלעדי היא מועצת רשות המים, עד כאן אני מסכים, אבל אני מזכיר לך שבתחילת שנות ה-2000, כשוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא המים המליצה על הקמת מתקני התפלה, הממשלה אישרה להקים מתקני התפלה אחרי קרב שלקח למעלה מ-10 שנים, רק שהטענה שלהם הייתה שמשק המים יהיה משק סגור. באצטלה של המשק הסגור מנצלים כל פעם להעלות, לא משנה אם צריך או לא צריך. אדוני היושב ראש, שיהיה לך ברור, אם המחירים האלה ייכנסו לתוקף, החקלאים לא ישתמשו, מי קולחין מטוהרים ככה או פחות יזרמו לים התיכון, מדינת ישראל תשלם הרבה מאוד כסף על זיהום הים לפי אמנת ברצלונה, ויבואו אליך פה, לוועדת כספים, לאשר את הכספים האלה. אף אחד פה לא חושב שלושה צעדים קדימה, ואת זה הסברנו לרשות המים אין ספור פעמים, אבל הם, לצערי, לא מקבלים את ההחלטות, מי שמקבל את ההחלטות זה אגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים באוצר הודיע שאם תהיה העלאת מחירי מים, הם יממנו אותה. איך יממנו אותה? במקום להעביר מיליארד וחצי שקל להשקעות בחקלאות, שזאת התכנית הגדולה שלהם והיא נכונה מבחינת מה שמוכנים לתת לחקלאות, הם רוצים לקחת את הכסף הזה ובזה לממן את מחירי המים. לא יקום ולא יהיה, זה לקבור את חקלאות ישראל.

משרד האוצר, בקשה.

המציאות היום היא ש-8% מחשבון המים שלנו - כל חודשיים אנחנו משלמים חשבון מים - הולך לסבסוד הצרכן החקלאי.

יש סבסוד של החקלאות, שזה עוול שאין כדוגמתו. צריך למנוע את עליית המחירים.

הוא לוקח את זה למקום לא נכון. הוא מסיט את האזרחים בכך שהוא אומר להם: יש פה חקלאים שאתם מממנים אותם. הרי יש אפשרות גם למדינה לסבסד את החקלאים. כולנו רוצים שהאזרחים ישלמו פחות. אל תשב פה ותסיט את האזרחים כנגד החקלאים, כי החקלאים האלה יושבים על הגדרות, הם אלה ששומרים על המדינה. צריך לשנות את המדיניות לגבי החקלאים.

זה נורא ואיום שנתנו למציאות הזאת לקרות.

אתה יודע למה? כי כל הכוח נמצא אצלם.

כולל חטא תאגידי המים.

אנחנו רוצים להוזיל את תעריף המים לצרכן בלי שדונם אחד יובער. פעמיים במהלך 15,17 השנים האחרונות התייקרו מחירי המים לחקלאות. ב-2006 וב-2018 מחירי המים התייקרו התייקרות לא קטנה ודונם אחד לא הובער. גם למשרד האוצר וגם לאגף התקציבים חשובה החקלאות הישראלית. תמיד היה הסכם בין משרד האוצר לבין החקלאים לגבי פיצול ההתייקרות, שזה מה שאנחנו מציעים גם כאן.

מה אתם מציעים?

אנחנו מציעים שהצרכן הביתי יפסיק לשלם עבור הצרכן החקלאי, שתקציב המדינה ייתן לחקלאות - -

מה אתה אומר על העלאת המחירים בין הממשלות? מה עמדתך לגבי המציאות הזאת שהולכים לדון על העלאת מחירי המים לחקלאות בשעה שאין ממשלה שיכולה לקבוע מדיניות?

מועצת רשות המים יצאה לשימוע על הנושא הזה. זה בדיוק הזמן שישבו הנציגים של החקלאים יחד איתנו, כדי להגיע לעוד הסכם.

הוא שואל אותך אם לדחות את זה או לא לדחות את זה.

אני ממליץ לחבורה של נערי האוצר לעשות סיור במט"ש ולראות מה קורה עם אותם מי קולחין. אם החקלאים לא עושים בהם שימוש, הם זורמים לנחלים. הגזירה השווה שאתה עושה בין הצריכה הפרטית לבין הצריכה החקלאית מראה על חוסר הבנה מוחלט של החקלאות כערך לאומי. אני חושב שיש לכם הרבה לעבוד בעניין הזה.

כבר הרבה פעמים החברים העלו את ההתייחסות של מדינת ישראל, של משרד האוצר לנושא של החקלאות, אם ההתייחסות היא נכונה או לא נכונה, אבל זה לא נושא הדיון. אנחנו מדברים עכשיו על כך שהעלאת מחירי המים לחקלאות וקביעת המדיניות לא יכולות להיעשות אם אין את הגוף המדיני שיכול לקבל החלטה ולשאת באחריות. אנחנו נמצאים בין ממשלות. כל הדיון הזה עם השימוע, עם כל מה שנלווה לעניין נראה מחטף. ועדת הכספים דורשת ממועצת רשות המים לדחות את הדיון על העלאת מחירי המים עד שתיכנס ממשלה חדשה - אנחנו מדברים על דחייה למרץ. אני לא מדבר על הטייס האוטומטי לפי החוק, אני מדבר על דחייה של הוועדה הזאת שעליה אתם מתבססים כדי לקיים את השימוע הזה. ועדת הכספים מקבלת החלטה לדחות את הדיון בהעלאת מחירי המים שעליהם אתם עכשיו יצאתם בשימוע. האם מישהו מתנגד להחלטה הזאת?

החלטה טובה. צריך לעצור גם את השימוע, לעצור את תחילת התהליך.

לא סוף מרץ, אלא חודש או חודשיים קדימה.

תקבע זמן יותר ארוך. תמיד אפשר לקצר. להאריך יהיה קשה איתם.

הוועדה דורשת לדחות את הנושא של השימוע, לדחות את כל הנושא של העלאת מחירי המים שלא בטייס האוטומטי, שלא על פי החוק. ועדת הכספים של הכנסת דורשת לדחות את העניין הזה בכמה חודשים, לפחות עד מרץ, אולי אפילו קצת יותר, על מנת שתקום ממשלה שתקיים דיון לגבי הנושא של החקלאות ולגבי הנושא של מחירי המים.

בואו נקבע את חודש מאי.

זה לא יהיה הנושא הראשון שהממשלה תדון בו, יש לה עוד כמה בעיות. לנו זה גורלי.

לפחות עד מרץ-אפריל. אני מבקש ששר החקלאות שיתמנה, שהוא זה שמופקד על מועצת המים, הוא זה שידון על העניין הזה. גלעד, אני דורש את זה, זאת החלטת ועדה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. נקיים דיון לגבי הנושא של החקלאות, לגבי הנושא של המים.

יהיו, מן הסתם, נציגים אחרים במועצת רשות המים על בסיס הממשלה החדשה.

יכול להיות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.