פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



3
ועדת הכספים הזמנית
12/12/2022


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ג (12 בדצמבר 2022), שעה 10:00

סכנת סגירת מפעל טכנולוגיית להבים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שלום דנינו
ניסים ואטורי
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אוהד טל
נעמה לזימי
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

טטיאנה מזרסקי

גל ברנס - רכז כלכלה וחקלאות, משרד האוצר

אוהד כהן - מנכ"ל - בהטלת תפקיד, משרד הכלכלה והתעשייה

תאיר איפרגן - מנכ"לית זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

יניב פרץ - מנהל אגף א. מעסיקים, שירות התעסוקה

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

משה יפרח - סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

מיטל פרי - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל

אליהו גן - יושב ראש מרחב צפון, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

אשר שמואלי - יו"ר ההסתדרות מרחב גליל, ההסתדרות החדשה

נימר מולא - יו"ר הסתדרות מרכז הגליל

גלילה הורנשטיין - מטעם אשר שמואלי יו"ר מרחב גליל מערבי

בוטרוס סיסאן - איגוד מקצועי מרחב גליל מערבי

דובי אמיתי - יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים

יאסר גדבאן - ראש מועצה מקומית כיסרא-סמיע

סיגל שאלתיאל-הלוי - ראש המועצה תפן

ראדי נג'ם - ראש מועצת בית ג'אן

יעקב אבוטבול - מזכיר תנועת העצמאים

Marcin Stanislaw Samolej - General Manager, Israel Operation, להבים

Martin Guy Beaulieu - Vice President Operations Strategy

איגור קרפובינסקי - מנכ"ל להבים

פריז סעיד - יו"ר ועד טכנולוגיות להבים

רביע שייח - חבר ועד טכנולוגיות להבים

סאלח עבדאללה - חבר ועד טכנולוגיות להבים

טימור גפרוב - חבר ועד טכנולוגיית להבים

חיים זגורי - מנהל בכיר במפעל טכנולוגיית להבים

יחיאל דמתי - עובד ייצור במפעל טכנולוגיית להבים

אירית בן זקן - סמנכ"לית משאבי אנוש להבים

משה אזולאי - סמנכ"ל מסחרי להבים

טל ספיר - יועץ תקשורת של מפעל להבים

זוהר גבע - נציג משפטי של טכנולוגיית להבים

ערן שוהם - נציג משפטי של טכנולוגיית להבים

בני סרוסי - ראש המערכה לרכש מטוסי תובלה ומנועים, אגף מינהל הרכש והייצור, משרד הביטחון

מיקי ציצאשוילי - חבר ועד טכנולוגיית להבים

דוד מלכה - יו"ו ועד טכנולגיית להבים

איתן טפירו - נציג של פראט אנד וויטני - דבי תקשורת ואסטרטגיה

הודיה שחר ביטון - נציגה של פראט אנד וויטני - דבי תקשורת אסטרטגיה

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סכנת סגירת מפעל טכנולוגיית להבים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים דיון על סכנת סגירת מפעל טכנולוגיית להבים. כשמגיע נושא של סגירת מפעל - אני מתחיל לטפל בו. אולי אפילו הוועדה תיסע לשם - זה מה שעשיתי במקרים אחרים של סגירת מפעלים, וברוב המקרים גם הצלנו את המפעלים. הבעיה פה זה שהבעלים הוא בכלל אמריקאי, זאת חברה אמריקאית. מדברים בהמשך על לפטר 900 עובדים, ממש פגיעה בלתי רגילה באנשים ובמשפחות שמועסקים במפעל הזה. דיברתי עם מנהל המפעל ועם מנהל אגף התפעול, ביקשתי שיבואו לוועדה, וגם דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון. אין למשרד הביטחון הזמנות מהחברה הזאת, אבל הם בודקים את העניין הזה. אני שומע שלראש הממשלה המיועד יש קשר עם בעלי המפעל בארצות הברית - אני מתכוון לדבר איתו על זה.

90% מהרכיבים של המנועים של חיל האוויר הם מלהבים - הוא קונה את המנוע קומפלט.

זה לא מגיע בהזמנות של משרד הביטחון. מדובר פה בסיפור של סגירת מפעל שהוא קצת יותר מסובך מהרגיל. דיברתי עם יושב ראש ההסתדרות, שהיה שם ביום חמישי בסיור, והוא אמר שהוא היה מוכן לסייע גם בקרן של מפעלים למצוקה. מכיוון שהשאלה של המפעל הזה היא לא שאלה של קרן במצוקה, אנחנו נצטרך להיכנס יותר לעניין. מנכ"ל להבים, אני מבקש ממך לומר לוועדה מה היה עד עכשיו ומה קרה פתאום.

אני עובד בחברה הזאת 27 שנים. כשעליתי לישראל, התחלתי לעבוד במפעל כמפעיל מכונה - מאז התקדמתי לכל מיני תפקידים עד למנכ"לות. כמעט כל חיי הבוגרים עברו במפעל הזה, אני מכיר כל מילימטר בחברה. אמנם אנחנו מפעל גדול, אבל אתם צריכים להבין שזה בית, שכל העובדים הם משפחה. זה באמת מפעל החיים של כל האנשים שעובדים שם. אני מכיר את כל האנשים, כל בן אדם מאוד-מאוד יקר לנו.

ההחלטה של פראט אנד וויטני על סיום הפעילות של להבי קומפרסור שנמסרה לנו לאחרונה, היא החלטה משיקולים עסקיים. כמנכ"ל BTL, כהנהלה של BTL, ההתמקדות היא בעובדים, עד כמה שניתן. ב-2023 העבודה תימשך כרגיל, לא יהיו שינויים במצבת כוח האדם. התהליך אמור להתחיל ב-2024 ולהימשך לתוך 2025. נמצאים פה חברי הסתדרות ונציגי עובדים שאנחנו מנהלים איתם יחסים טובים ומכובדים. אנחנו מתכוונים לפעול לפי ההסכמים קיבוציים, לנהל את המו"מ על התנאים של כל העובדים בתהליך. תראו, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד-מאוד מאתגרת וקשה. אנחנו נעשה הכל כדי לסייע לעובדים. כבוד היושב ראש שוחח איתי בשבוע שעבר, ביקש שאגיע לוועדה, ביקש שהבעלים יגיעו, ואכן עשיתי כך.

אני מודה לך. אנחנו לא נעמוד מנגד - זאת על אף שמדובר במפעל פרטי, אמריקאי - כאשר יש סכנת פיטורים של כל כך הרבה עובדים, פגיעה בכל כך הרבה משפחות. אנחנו נעשה כל מאמץ שתישארו. אם אתם מעבירים את זה, לפחות תמכרו את זה לחברה ישראלית כדי שהעובדים ימשיכו לעבוד, כדי שהאנשים לא ייפגעו. ההחלטה שלכם נותנת מספיק זמן כדי להתארגן בעניין הזה. האם אפשר לומר לוועדה את עמדת המפעל, למה זה קרה, ומה מתכוון המפעל לעשות בהמשך? האם התערבות שלנו יכולה לעזור?

תודה לכם שהזמנתם אותנו לפה, זה כבוד בשבילנו להיות בכנסת, לשבת מול כולכם, להסביר לכם על ההחלטה שפראט אנד וויטני קיבלה. עשינו ניתוח מעמיק של כל האפשרויות וכל האופציות שיש לנו כחברה. פראט אנד וויטני החליטה לצאת לאחרונה מהפעילות של ייצור קומפרסור בישראל. בחנו הרבה פתרונות כדי להשאיר את העסק הזה פה, במדינת ישראל, אבל אנחנו מפסידים הרבה כספים.
מ-2018 הדרישות ללהבי קומפרסור, למנועי פראט אנד וויטני ירדו ביותר מחצי, ואנחנו רואים המשך ירידה בדרישות ללהבי הקומפרסור בעשור הקרוב. לפראט אנד וויטני יש מנועים חדשים שיחליפו את המנועים הקיימים, כשבמנועים החדשים יש טכנולוגיה חדשה שנקראת IBR.

אי אפשר ליישם את הטכנולוגיה הזאת במפעל הזה?

למפעל הזה יש את הטכנולוגיה הזאת, הוא מייצר חלקי IBR. החלק הזה של הפעילות של ה-IBR צפוי אפילו להתפתח.

הפעילות של IBR הולכת להישאר, אפילו להתפתח, כי זה מחליף את להבי הקומפרסור במנועים של פראט אנד וויטני.

כמה עובדים מועסקים בפעילות הזאת?

מועסקים שם כרגע סדר גודל של 90 עובדים, וזה הולך להתרחב לסדר גודל של 120,130 עובדים בהמשך. אנחנו הולכים להביא ציוד, הולכים לאפשר יותר חלקים. את אותם היקפי פעילות של המפעל בלהבי הטורבינה אנחנו הולכים להמשיך גם בשנים הקרובות.

900 עובדים יפוטרו.

השקענו הרבה בייצוב יכולת התהליך של החברה, סיפקנו הרבה תמיכה כספית לחברה בשנים האחרונות. בחנו גם את האפשרות למכור את העסק, אבל לא הצלחנו. האופציה האחרונה שנותרה לנו, לצערנו הרב, זה לסגור את הפעילות הספציפית של הקומפרסור ב-2025. ב-2023 לא יהיה שום שינוי במצבת כוח האדם בחברה, לא יהיה שום שינוי בעבודה בחברה, התהליך יתחיל ב-2024 ויסתיים ב-2025.

היו שני קונים שרצו לקנות, התעניינו, אולי אפילו שלושה.

פראט אנד וויטני בחנה את האפשרויות האלו בשנים האחרונות, אבל לצערנו לא הצלחנו למצוא רוכש. החברה מפסידה כסף, והצפי הוא שהיא תמשיך להפסיד כסף בשנים הקרובות.

אתם לא עושים טובה שאתם דוחים את הסגירה ל-2025, יש לכם התחייבויות, אתם נהנים מהמציאות הזאת. אם אתם חברה מובילה בעולם של מנועים, למה אין בשנתיים האלה שינוי אסטרטגי של מוצרים חדשים עם ההון האנושי הישראלי ועם ההיסטוריה המפוארת של ורטהיימר ושל להבים?

האם יש לכם מוצרים אחרים שאתם יכולים לייצר בישראל?

מה היקף ההפסדים ב-2022, ומה ההפסד הצפוי ב-2023 ו-2024?

הפסדנו כמה מאות מיליוני דולרים. יש לנו 38,000 עובדים בעולם. אכפת לנו מכל העובדים שלנו, ואנחנו מבינים את הפגיעה בישראל. חברת BTL במפעל בנהריה מייצרת בתהליך של חישול. אני מזמין את כולכם לבקר במפעל בנהריה, לראות את 30 המכבשים שמשתמשים בטכנולוגיה של חישול. החלקים האחרים שאתם שואלים לגביהם לא צריכים תהליך של חישול. יש לפראט אנד וויטני ציוד ואתרים אחרים בעולם שיכולים לתמוך בייצור של החלקים האחרים. פראט אנד וויטני מתכוונת להגדיל את החלק של IBR בטכנולוגית להבים, היא מתכוונת להמשיך את ייצור להבי הטורבינה בישראל. המטרה היא לא להמשיך להפסיד על ייצור להבי קומפרסור בצפי של ירידה.

משרד הכלכלה צריך להיכנס לעניין, לא להשאיר את זה כך, כי הבעיה מורכבת. חלקנו לא כל כך מבין ביצור להבים, אבל התוצאה היא ש-900 עובדים הולכים הביתה ב-2024. החרב מונחת על צווארם. משרד הכלכלה צריך להיכנס לעניין, למצוא לעניין פתרון, כי זה תפקידו של המשרד. משרד הכלכלה, מה עשיתם בעניין, או מה אתם הולכים לעשות?

אני מסכים איתך לגמרי, זה תפקידו של משרד הכלכלה, להיכנס לעובי העניין. מאז שנודע לנו ביום ראשון שעבר על האירוע, עשינו כמה דברים. אני באופן אישי דיברתי עם הנציג של הבעלים, העליתי בפניו רעיון. פראט אנד וויטני היא חלק מקבוצה הרבה יותר גדולה. יכול להיות שכן יש צורך באותה קבוצה שמעסיקה 174,000 עובדים ברחבי העולם מאחר ויש עוד שנה וחצי.

אין לנו זמן.

לכל הקבוצה יש גם אינטרסים רחבים אל מול משרד הביטחון. אנחנו נפעל יחד עם משרד הביטחון כדי לראות אם ניתן לבצע דברים באמצעות הקבוצה הגדולה, כדי לתת לאותם 900 עובדים פתרון תעסוקתי. הדבר הראשון שאנחנו מנסים לעשות זה לשמור את המפעל. גם אם צריך להסב את המפעל, למשרד הכלכלה יש את הכלים הפיננסים לתמוך בהסבות של מפעלים, ברכישת ציוד.

הם מסכימים לזה?

אנחנו יודעים שהם בוחנים את זה. אנחנו פועלים גם אל מול החברה הספציפית הזאת וגם מעבר לחברה הספציפית הזאת שהיא חברה בקבוצה הרבה יותר גדולה ורחבה. בשביל זה קיימנו שיחה עם מנכ"ל משרד הביטחון. שרת הכלכלה ואנוכי היינו אתמול בחברה, נפגשנו גם עם העובדים וגם עם ההנהלה, ואנחנו לוקחים את הנושא הזה בידיים שלנו כדי לראות אך מצילים את המפעל הזה.

דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון, הוא אמר לי את התהליך הזה. התכנית שלי היא להביא את ועדת הכספים לשם, לקיים ישיבה במפעל.

אני מבין שהייצור הולך להיות במקום אחר, שלהבי קומפרסור לא ייעלמו מהעולם.

אין פתרון קסם. אנחנו נעקוב אחרי משרד הכלכלה.

אולי למפעל יש פתרונות אחרים. מאיפה מביאים את הלהבים האלה? יכול להיות שיקימו מפעל בחו"ל שבו ייצרו את החלקים האלה. אולי המדינה תיתן להם תמיכה ועזרה.

אדוני היושב ראש, לוועדה ולך יש היסטוריה יחד איתנו בהצלת הרבה מפעלים. יש פתרונות לעובדים - אנחנו עוד לא רוצים להגיע לשם. אנחנו עושים את הכל כדי לבדוק איך אפשר להציל את המפעל. נכון, יש ירידה מסוימת בייצור להבי קומפרסור, אבל הם לא הולכים להיעלם. כל המטוסים הגדולים עדיין משתמשים רק בלהבי קומפרסור, כך שיש צורך בלא מעט להבי קומפרסור. חברת פראט אנד וויטני, שהיא חברה ראויה בישראל, מעסיקה לא מעט מפעלים ונתנה עבודה לאורך השנים, לקחה החלטה לבנות מפעל חדיש בארצות הברית. הם החליטו לבנות את הייצור שלהם בארצות הברית במקום לבנות בישראל - זאת זכותם. עדיין המפעל הזה בתחרות הוגנת יכול להתמודד גם מול המפעל בארצות הברית. נכון, המפעל בישראל מיושן, שנים לא השקיעו בו, לכן צריך להשקיע בו, צריך להסב את הטכנולוגיה שלו לטכנולוגיית להבים מתקדמת, הוא יכול להיות תחרותי. בשנת 1996 מפעל חישולי כרמל, מפעל מצליח לכל הדעות היום בחיפה, היה גם בבעלות פראט אנד וויטני, כשמאותן סיבות החליטו לסגור אותו. פראט אנד וויטני נתנה LTA, שזה הפתרון - היא הציעה הסכם רכש ארוך טווח במחירים תחרותיים בשביל החברה. אני יודע שיש משקיעים שיהיו מוכנים להשקיע במפעל להבים בטכנולוגיה מתקדמת כדי שהוא יהיה תחרותי למפעל בארצות הברית. גם פראט אנד וויטני תרצה שיהיה יותר ממפעל אחד לייצר את זה. אין הרבה לקוחות, יש שניים-שלושה לקוחות למוצר הזה. אולי אפשר להתייעל מבחינת כמות העובדים, אבל אין ספק שאת רוב העובדים אפשר להשאיר - את זה אנחנו עם משרד הכלכלה, ואני מקווה גם במו"מ מול החברה, יכולים לעשות.

תפקיד הוועדה הזאת הוא לדרוש מחברת פראט אנד וויטני לתת לה או לכל משקיע אחר להתמודד בצורה שווה על המוצר הסופי. המדינה צריכה לעשות את מה שנדרש כדי שנוכל להקים מפעל תחרותי פה. פראט אנד וויטני היא לא יחידה, יש פה אירוע מתגלגל שיהיה במפעלים נוספים. יש התכנסות לוקאלית חזרה של מפעלים בעולם. התכנית של ביידן להשקעת 100 מיליארד דולר בארצות הברית בלהחזיר מפעלים הביתה תיגע בעוד המון מקומות, תפגע בעוד המון יצואנים. אני מקווה שהממשלה, שתקום במהרה בימנו, תשב איתנו, כי אנחנו כבר מדברים עם הגורמים הרלוונטיים כדי לפתור את זה מחר. אל תרימו דגל לבן לגבי המפעל הזה, כי יש פתרון.

לא הרמנו דגל לבן - להיפך. תאיר איפרגן, זרוע העבודה במשרד הכלכלה, בבקשה.

זרוע העבודה תיכנס רק אם נגיע לשלב שבו נצטרך לתת פתרון לעובדים. כל עוד הוועדה עושה מהלכים יחד עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר כדי לתת מענה למפעל ולא לפטר עובדים, אנחנו פחות מעורבים. אם יהיו טכנולוגיות חדשות ויהיה צורך לעשות הסבה לעובדים על הטכנולוגיות החדשות האלו, רק אז אנחנו ניכנס. לזרוע יש תשתית מאוד משמעותית גם במשאבים וגם ביכולות לבצע הכשרות מקצועיות והסבות. דיברנו מקודם על התחום הזה, שהוא תחום בביקוש מאוד גבוה בכל הארץ. 48% מהמשרות הפנויות בתעשייה ובמתכת הן בצפון. התחלנו לעשות מיפוי גם על הגילאים, גם על ההשכלה, גם על המיומנויות, גם על היכולת של העובדים. ככל שתגיד הוועדה: אנחנו בשלב שבו צריך לדאוג לפתרונות לעובדים הקיימים, אנחנו נדע להיכנס ולעשות תכנית.

מה אתם עושים כדי שהמפעל יישאר?

זרוע העבודה עוסקת בצד של העובד, אין לה כלי ביצוע ותמריצים למפעל.

אני מדבר על להמשיך לעבוד במפעל הקיים.

ככל שיינתן מענה למפעל באופן שישדרג את היכולות - -

בידי מי הכלים במקרה הזה?

משרד הכלכלה ומשרד האוצר.

גם אם יוחלט להשאיר את המפעל, לעשות לו שינוים ושדרוגים טכנולוגיים, לעשות לעובדים הקיימים הכשרות טכנולוגיות חדשות, אנחנו נדע לתת את זה.

משרד הביטחון, מה אתם הולכים לעשות במקרה הזה? דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון. איפה אתם עומדים עם זה?

ההחלטה על סגירת המפעל נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. מייצרים פה פריט שמשפיע באופן ישיר על חיי אדם. ההתקשרות שלנו היא רק מול יצרני המנועים. משרד הביטחון חרט על דגלו לשמר את הידע, את היכולות ואת הטכנולוגיה בארץ - אם במעורבות מלאה של התעשיות בארץ, אם במעורבות חלקית בכל מיני עסקאות שאנחנו עושים אל מול יצרנים בחו"ל. אני מאמין שבימים הקרובים נבדוק יותר לעומק, ננסה לגבש פתרונות לדבר הזה, אם כי הפריטים האלה לא נרכשים על ידי משרד הביטחון באופן ישיר.

אני מבקש שתיידע את הוועדה על מה שיקרה ב-10 הימים הבאים.

אנחנו רוצים לעזור לעניים, אנחנו לא רוצים ליצור עוד עניים. יתווספו לנו כאן עוד 900 עניים. המשכורות בלהבים טכנולוגיות הן יפות. 15,000-20,000 שקל של ביטוח לאומי ל-900 עובדים במשך חצי שנה, זה בערך הוצאה של 20 מיליון שקל כל חודש. 120 מיליון שקל זה רק לתת דמי אבטלה ל-900 עובדים. צריך כל חודש לשים את העניין הזה על סדר היום. לגבי התשובות של מה ניתן לעשות למען המפעל, אדוני היושב ראש, אתה צריך בתקציב המדינה לראות שיש מיליארד שקל או שני מיליארד סיוע למפעלים במשבר. צריך להפעיל את הקרן, לא לתת הכשרות מקצועיות. צריך לתת לכל מפעל כסף כדי שיתחייב לייצר עוד 10,20 שנה. היושב ראש, בעצם זה שאתה לא מוותר על המפעל הזה ויש לנו שנתיים לעבוד עליו יש סיכוי להציל אותו.

מרטין, אני לא יודע בכמה מדינות בעולם ראית את ההתגייסות של המדינה, של הממשלה, של כולם למען עובדים שמפטרים אותם. יכול להיות שהדבר הזה לא מובן מאליו בשאר המדינות, אבל זו מהות החיים שלנו. קודם כל, תודה על כך שהעסקתם את אותם 900 עובדים. במפעל עובדים מכל המגזרים, מכל העדות, מכל החוגים, יהודים, ערבים, שמאל, ימין, דתיים, שאינם דתיים. אנחנו מרגישים את הכאב של המשפחות האלו. לא מדובר פה רק על 900 עובדים, אלא על משפחות, על אלפי ילדים שעלולים להיזרק לרחוב ולהגיע לפת לחם. החוזה, אם אני לא טועה, הוא ל-10 שנים.

אתה טועה, אין תנאי כזה בהסכם. אין חוזה ל-10 שנים, אין התחייבות כזאת.

יכולתם גם אחרי שנה למכור?

פראט אנד וויטני יכלו למכור גם אחרי שנה.

יש עוד מפעלים בעולם. אם יש עוד מקום שבו אפשר לעשות, אז המדינה שלנו עם הלב הרחב באה ואומרת: בואו תעשו את זה פה. המדינה מהעסקה הזאת הרוויחה מאות מיליונים, יש אומרים מיליארדים רק מהמס ששולם.

אנחנו מעריכים את ההצעה של כבודו, גם בחנו את זה, אבל אנחנו רואים ירידה עתידית בדרישות. נכון שהייתה קורונה והייתה ירידה בדרישות, אבל צריך לזכור שיש גם שינוי טכנולוגי, שהתעשייה הולכת למטוסים צרים שאין בהם קומפרסור אלא IBR, ולכן אנחנו נמשיך להשקיע ב-IBR. הטכנולוגיה של המפעל היא אוטומטית, יש אותה בהרבה תעשיות אחרות, גם בתעשיית הרכב. אנחנו נמשיך לעבוד עם ההנהלה המקומית כדי להמשיך להשקיע פה, אבל אנחנו צריכים להתאים את עצמנו. המפעל בנאשוויל לא קשור בכלל לייצור להבי קומפרסור, הוא מפעל שעושה מוצרים אחרים בטכנולוגיה אחרת.

אנחנו מדברים פה על פגיעה אנושה, אפילו טרגדיה, כי לא מדובר רק ב-1,000 עובדי המפעל, מדובר על כך שמסביב לכל עובד יש עוד לפחות עובד אחד או שניים שהם עובדים עקיפים - הסעדה, הסעות, תחזוקה, ניקיון, אחזקת מבנים, קבלני משנה באספקה של חומרי גלם. אנחנו מדברים פה על עוד 1,000, אולי 1,500, 2,000 עקיפים. אני מכיר את זה, גם אני הייתי תעשיין. נאמר שהמפעל הזה ייסגר או יצומצם כמעט ב-90%. אני מבין שהייצור הולך לעבור לארצות הברית עם אותה טכנולוגיה בחלקה. פראט אנד וויטני זו חברה ענקית, זו חברה שמעסיקה כ-170,000 עובדים. אנחנו מדברים פה על פחות מאחוז, על 0.6% מסך כל הפעילות של פראט אנד וויטני. אנחנו צריכים היום, דרך הממשלות, דרך משרד הביטחון, להפעיל לחץ על ממשלת ארצות הברית ומשרד הביטחון כדי לאפשר את קיום המפעל. אסור פה לפטר, אסור להיכנע, צריך להפעיל את משרד הביטחון, את נושא הרכש כדי שהמפעל הזה ימשיך להתקיים.

נציג ההסתדרות, בבקשה.

אמר מנכ"ל המפעל את מה שאמר, אמרו האמריקנים את מה שאמרו. לא מדובר על 900 עובדים. 900 העובדים זה הפיטורים הישירים שהם רוצים לעשות. זה יגיע גם ל-3,000 עובדים. זה יקבור את הגליל, אזורי פיתוח הולכים לחטוף מכה כלכלית. איגור, ב-4 לחודש ישבת אצלי ובישרת את הבשורה המרה הזאת, את המגה פיגוע הזה. אמרת לי יחד עם ההנהלה, לי ולוועד, שאתם הולכים לפטר 900 עובדים ב-BTL. מתי לפני זה - ניהלת איתי מו"מ לפחות כמה פעמים, וגם חתמנו על הסכמים קיבוציים - אמרת לי שהמצב לא טוב? מתי לפני זה בא ואמרת: "בוא נעשה תכנית הבראה"? מתי לפני זה באת ואמרת: "אשר, המכירות ירדו"? אתה לא המפעל הראשון שעשינו בו תכנית הבראה. הצלנו את טמבור, הצלנו את קרית הפלדה. כל המפעלים האלה עובדים היום, כולם מרוויחים. פתאום אתם באים ב-4 בחודש ומפטרים 900 עובדים. כל המפעל הזה הוא 1,000 עובדים. את IBR אתם משאירים, אפילו תפתחו, אבל שם מדובר סך הכל על 70 עובדים. לקחתם 50 מיליון שקל ממשרד הכלכלה ו-11 עכשיו כדי להמשיך לפתח אותו. על מה תפתח את אותם 70 עובדים? אתמול פרסמתם ש-800 עובדים ייקלטו בפראט אנד וויטני השנה, פרסמתם ש-650 מיליון דולר השקעתם במפעל של פראט בארצות הברית. למה את כל זה לא עשיתם פה? מבנים יש לכם, מקום יש לכם, הידע הוא פה.

זה מפעל חדש שהוקם ב-2021, נכון?

לא, הוא לא חדש. יש פה עניין ביטחוני ולאומי ממדרגה ראשונה. המפעל הזה הוקם ב-1967,1968, אחרי מלחמת ששת הימים והאמברגו של הצרפתים. למה? כי משה דיין ז"ל בא לסטף ואמר לו: "תקים את המפעל הזה דחוף, אחרת המטוסים שלי יישארו על הקרקע". מי מבטיח לי שלא נגיע לזה מחר? אומר פה הנציג של פראט: "ניסינו למכור את המפעל". אם היו מנסים למכור מפעל כזה, אני לא הייתי שומע? כל מי שבחדר הזה שיקום ויגיד אם הוא שמע שהולכים למכור את המפעל הזה. אף אחד לא שמע. אף פעם לא ניסו למכור אותו. ב-4 בחודש, כשבא איגור עם ההנהלה אלי ובישר את הבשורה המרה הזאת, אמרתי לו: "איגור, אנחנו לא מנהלים מו"מ על פיצויים ועל קשקושים, אנחנו רוצים להשאיר את המפעל הזה עובד, חי, תן לנו אוקי מפראט שהם מוכנים למכור אותו". עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה שהם מוכנים למכור אותו. מכרו את חישולי כרמל, השכנים שלך. למה אותו מכרתם? מכרו את בית שמש, שגם הוא היה שלהם. למה אותו מכרתם? בואו תמכרו גם את BTL. אנחנו דואגים להשאיר את העובדים האלה. אם לא נשאיר 900, נשאיר 800. יש לנו שלוש חברות שמתעניינות, שתיים מהארץ, אחת מחו"ל. מרטין, תן לנו אוקי להביא קונים. במקום לסגור אותו, במקום לנעול אותו ולזרוק אותו לפח, בוא תמכור אותו ותקבל כסף. תשאירו לנו אותו, הוא של ארץ ישראל, הוא הוקם על ידי סטף ורטהיימר. למה הם רוצים לסגור? כי הם רוצים לגמור את כל המתחרים. כל מתחרה שיש להם הם רוצים לחסל, הם רוצים להיות הבלעדיים. אני לא אהיה בידיים שלהם, אני מדינת ישראל. המטוסים שקניתי מהם יישארו על הקרקע אם לא יהיה להבים.

כאשר המפעל הזה ייסגר מי שיינזק לא יהיו רק 1,500 העובדים, יהיו גם תחבורה, קייטרינג, כל מה שמסביב. המון משפחות ייפגעו. ועדת הכספים תמיד עמדה לצד המפעלים שהיו בקריסה או איימו בסגירה. הצלחנו פעמים רבות בזכות הפעילות הישירה של יושב ראש הוועדה חבר הכנסת משה גפני וכל חברי הוועדה. האם אפשר להגיע, כמו שנאמר, להסכם ארוך טווח שישאיר את המפעל ללא סגירה? מרטין, האם יש לך דרישה אחת או שתיים ממשלת ישראל או מהוועדה שאתה יכול לומר כדי לשנות את ההחלטה לסגור את המפעל?

כמי שמייצג את המגזר העסקי, וגם בתיאום עם ההסתדרות, אני חושב שצריך להטיל על משרד הכלכלה, על מנכ"ל משרד הכלכלה לקחת את האירוע הזה, לבחון אותו, לנהל את המו"מ בשם הממשלה מול הבעלים, מול העובדים. אנחנו את חלקנו נתרום בכל מקרה. יש לנו מספר פתרונות. אין טעם להיכנס לדיון, האחריות צריכה להיות כרגע, לשיטתי, אצל משרד הכלכלה.

יושב ראש הוועד, בבקשה.

אנחנו מפעל עם קרוב ל-1,500 עובדים, אנחנו אחד המפעלים המצליחים והטובים ביותר במה שאנחנו עושים - הלהבים. הייתה תכנית סדורה מזה שנים, מאז שהמפעל נקנה, ואני מצטער על זה. המנכ"ל, היית איתנו שנים רבות, אבל בשנים האחרונות לא היית בצד שלנו. שלוש חברות עובדות איתנו. במקום להגיע ליעדים של רווח עשו יעדים של פסילה. המפעל הזה הוא רווחי, הוא טוב. אנחנו הטובים ביותר בעולם. פראט אנד וויטני בנו מפעל, התחילו איתו כבר משנת 2020 בצפון קרוליינה. להבי הקומפרסור לא הולכים להיעלם גם 30 שנים קדימה.

למה משרד הביטחון לא מזמין מכם?

החלקים שלנו בתוך המנוע.

התוצרת שלכם היא למטרות אזרחיות? מדובר על מטוסי תובלה, נכון?

גם מטוסי קרב וגם מטוסי הובלה.

אני פה כדי לגונן על המטרות האזרחיות.

יש חברה שנקראת "סנקמה". "סנקמה" ועוד שתי חברות מוכנות להמשיך לעבוד איתנו.

אדוני היושב ראש, מה אתה מצפה שוועדת הכספים של הכנסת תעשה?

אני מצפה מוועדת הכספים לעצור את התהליך הזה.

זאת חברה פרטית.

צריך לשבת איתה. אם הם לא רוצים את הבעלות, שימכרו.

ראשת מועצת תפן.

יש בתפן מפעל להבים שכ-500 מעובדיו אמורים להיות מפוטרים, ויש מפעל להבים בנהריה ש-400 מעובדיו אמורים להיות מפוטרים. אני חושבת שההחלטה הזאת לא התקבלה לאחרונה, היא התקבלה לפני הרבה מאוד זמן, עוד בזמן רכישת מפעל להבים על ידי החברה האמריקאית. אז התקבלה ההחלטה על כך ש-10 שנים קדימה הפעילות תועבר במלואה לארצות הברית. אני מאוד מקווה שאולי נצליח להציל את המצב, רק אני לא רואה את זה ככה. אני חושבת שהם מאוד איתנים בעמדתם, כיוון שההחלטה התקבלה מזמן.

את רוצה לייאש אותנו? אנחנו לא מרימים ידיים בשום מקרה.

אני לא רוצה לייאש אתכם. אני מצטערת שאני מציאותית, שאני מביאה את הצד האמיתי של העניין.

אנחנו בעזרת השם נשנה את המציאות.

אני מאוד מקווה שכולנו נשנה. כולנו נאבקים לשנות את המציאות. צריך להיאבק עד הסוף, אבל יש לנו רק שנה וחצי זמן. יש 960 עובדים שמיועדים לפיטורים בתוך שנה וחצי, עד שנה וחצי, כי במכתב נאמר שעד סוף 2025 המפעל ייסגר, הפעילות תסתיים. זה אמור להיעשות בשלבים. לא רק שיש לנו 960 עובדים, יש לנו גם ישובים שלמים שמאוד משפיעים עליהם הפיטורים. בכסרא סמיע 171 משפחות אמורות להיפגע - זה מספר שמאוד מאוד משפיע על ישוב כזה קטן. כל ה-960 משפיעים על כל הגליל המערבי. גם ככה אנחנו במצוקה תעסוקתית קשה מאוד, גם ככה הפערים רק הולכים וגדלים. אני מבקשת מכל הגורמים הממשלתיים, מהוועדה ומחברי הכנסת לפעול לתכנית אופרטיבית, לדאוג לאותם עובדים באם ולא נמצא פתרון חלופי למפעל הקיים.

ראש מועצת בית ג'אן, בבקשה.

כראש רשות באתי לייצג גם את העובדים, גם את התושבים. דיברו הרבה על המפעל, אבל אני רוצה לדבר יותר על העובדים. מדובר על 900 עובדים ועל עוד עובדי לוגיסטיקה. יותר מ-30% מאלה שמפוטרים הם בני העדה הדרוזית. לא מספיק שאנחנו גם ככה מוכי אבטלה, עכשיו גם תתווסף עוד אבטלה. מה נעשה עם זה? אותם פועלים שעכשיו מפוטרים היו חיילים משוחררים, יש להם ילדים בצבא, חלקם משפחות שכולות. יש פה ממש גזירה מרה, קשה. צריך להירתם ולמנוע את רוע הגזירה הזאת שתכה בכלכלה של כל הישובים, ותודה רבה לכל מי שנרתם.

ראש המועצה יאסר גדבאן.

אדוני היושב ראש, אתמול הייתי במפעל, ראיתי את זה מקרוב. אני שמח שתגיע למפעל ותראה את העובדים. החיוכים כאן, ההנהלה והחברה, הכל על הכיפאק, אבל ביישובים שלנו אנשים בחרדה, בטראומה, בדיכאון. חברים, בכיסרא סמיע יש 170 עובדים מתוך 900 העובדים שהולכים להיות מפוטרים. כל אם בפריפריה יודעת היטב שהמהלך הזה היה מתוכנן, תכננו את זה החברה והבעלים. אם היו הפסדים כי לא הייתה תכנית הבראה, למה הם קלטו עובדים? אפילו בשנה האחרונה קלטו עובדים. כל אם יודעת שהמהלך הזה תוכנן מראש. אני פונה לחברי הכנסת, לוועדה ולרב לעשות הכל שהמפעל ימשיך לשגשג, לעבוד, כדי להשאיר את העובדים איפה שהם נמצאים. אם החברה לא מעוניינת ולא חושבת, אז להביא חברה אחרת. איפה המנכ"ל? בכל חברה שיש בה כישלונות המנכ"ל הולך הביתה. מה קורה? אותו מנכ"ל ממשיך עם מה שיש להם בתפן – איך?

זה אירוע חשוב, אירוע כואב, ואני תומך לחלוטין ברעיון שלך, אדוני היושב ראש, שנעשה ישיבה במפעל. אני חושב שאנחנו חייבים למצות כל אופציה, למצות כל אפשרות להציל את המפעל. אני חושב שאנחנו צריכים לשקול את ההצעה של נשיא התאחדות התעשיינים, את הרעיון של המנכ"ל, אבל אנחנו צריכים להבין שאם מדובר בפעילות הפסדית אין שום טעם להשקיע כספי ציבור. המחויבות שלנו היא קודם כל לעובדים. שוחחתי אתמול עם הנציגים של התאחדות התעשיינים. באותו אזור יש מעסיקים שמחפשים עובדים. ההתאחדות יכולה לעשות את הקישור הזה בין העובדים לבין המעסיקים שכבר היום מחפשים, ומדובר במאות אופציות. הקישור שהתאחדות התעשיינים יכולה לעשות כדי להציל לפחות חלק מהעובדים זה דבר חשוב, אבל קודם כל אנחנו חייבים למצות את כל האופציות.

מפעל חדש שהוקם בארצות הברית אמור לעשות את מה שעושה המפעל הזה. כבר ב-2020 או 2021 הוקם מפעל כזה שאמור לייצר את החלקים האלה. אנחנו מצפים מחברות שכשהן מגיעות לגליל ומקבלות כסף ממדינת ישראל, שהן יעסיקו את העובדים, לא ישלחו אותם הביתה אחרי שנה.

מדובר על עשרות שנים.

הם שוב פעם באים לפתחנו כדי לבקש כסף. נראה לי שיש להם יותר כספים ממדינת ישראל. אם התכנון הוא לייצר במקום אחר, כדאי שנדע את זה מעכשיו.

ביקרתי אתמול יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ומנכ"ל משרד הכלכלה במפעל ושמעתי את ועד העובדים, את ההנהלה. אני בעצמי תושבת הגליל, אני מכירה משפחות שמתפרנסות מהעבודה במפעל. במו עינינו אנחנו רואים התרסקות של החלום הציוני, אנחנו רואים חיסול מכוון של התעשייה, של החקלאות, אנחנו רואים איך צעד אחרי צעד מרסקים לנו את הכלכלה, איך אנחנו מאבדים את העצמאות שלנו. איפה הציונות שלנו? שכחנו מה זה להיות ציונים? שכחנו למה בכלל הוקמה התעשייה, למה צמחה התעשייה בגליל ובפריפריה? אנחנו מאבדים את המדינה שלנו. אני בטוחה שנמצא פתרון עם ההנהלה של משרד הביטחון ועם משרד הכלכלה, אבל אני מבקשת מוועדת הכספים לפקח על הפעילות הזאת של המשרדים.

הסיפור הזה מתקשר לסוגית הרווחה והחיים בכבוד בישראל. מדינת ישראל, עוד לפני בעלים פרטיים של מפעלים ולפני הכל, חייבת לגבש אסטרטגיה מתוקצבת לכל סיפור התעסוקה במדינה. מה זה אומר? זה אומר שכשנסגר מפעל התפקיד שלנו הוא לא רק להתחנן לבעלים לא לסגור, אלא לייצר מנגנונים אמיתיים של אבטלה ארוכת טווח לשנתיים, בדיוק כמו במדינות סקנדינביה, כשבזמן הזה יש הכשרות אמיתיות, הסבה מקצועית אמיתית, דאגה של המדינה. זה לא קורה כרגע וגם לא נראה לי שיקרה בשנים הקרובות.

אנחנו לא בדיון כללי, אנחנו בדיון על מפעל להבים.

נכון, אבל אנחנו כל פעם מתדפקים על הדלתות של בעלי מפעלים. ביום שנהיה מספיק חזקים הם לא יסחטו אותנו תקציבית. גם לא כל פעם יהיה חוק עידוד השקעות הון כזה או אחר וכשקורה משהו העובדים מפוטרים. אנחנו מנהלים מדיניות חלשה תעסוקתית, ללא תכנון ארוך טווח, וקמצנית כלפי אותם עובדים שאמורים בסופו של דבר לקבל רשת ביטחון מהמדינה. הסיפור כרגע הוא 900 עובדים, 900 משפחות, וזה נזק בלתי ישוער.

אני רוצה לסכם את הדיון. הדיון הזה הוא דיון ראשוני, הוא לא דיון שאנחנו יכולים למצות בו את הנושא, במיוחד כשהנושא מאוד מורכב. הממשלה צריכה להיכנס לעניין הזה. משרד הביטחון צריך להיות בעניין, משרד הכלכלה צריך להיות בעניין, משרד האוצר צריך להיות בעניין. אני מבקש ממשרדי הממשלה לדעת תוך 10 ימים מה נעשה בנושא הזה, במה התקדמתם עם בעלי המפעל, במה התקדמתם עם העובדים כדי שהמפעל לא ייסגר. יש פה דבר שזועק לשמיים. הרי המפעל הוא מפעל רווחי. אם אנחנו לוקחים את כל מה שנעשה בעולם בנוגע למפעל הזה, אז יש פה הרבה שאלות שצריך לשאול. אני רוצה לדעת מבעלי המפעל אם הם ביקשו משהו מהממשלה ולא קיבלו, האם כדי שהמפעל הזה ימשיך לעבוד אנחנו צריכים לעשות משהו. לא יעבור לסדר היום שהמפעל הזה אמור להיסגר בלי שאנחנו רואים סיבה. אני מבקש מההסתדרות לפנות לבעלים ולשאול למה לא למכור את המפעל אם הם נחרצים לסגור.

זה מה שאמרנו להם, כתבתי להם את זה.

אני מבקש שתיכנסו לעניין הזה. בתוך 10 ימים אני רוצה לדעת מה ענה המפעל, אני רוצה לדעת למה לא מוכרים כשיש כאלה שרוצים לקנות אותו. אנחנו לא עוסקים עכשיו בזכויות עובדים, אנחנו עוסקים עכשיו בזה שהמפעל ימשיך לעבוד. אחרי שאני אשמע את התשובות ואתייעץ עם החברים, אני אעשה את מה שעשיתי במפעלים כמו פרי גליל - אנחנו נקיים ישיבה של ועדת הכספים במפעל הזה שנזמין לשם את נציגי הממשלה, את הבעלים, את המנהלים. אני ארצה שהנושא הזה לא ירד מסדר היום. אם זה לא יורד מסדר היום, אם מתמידים בעבודה הזאת, אפשר, עם סיעתא דשמיא כמובן, להצליח. אל תגיד לי שכבר דיברת איתם, כי עכשיו זה משהו חדש, זו אופרה חדשה. כולנו, כל נציגי הציבור, כל המפלגות, קואליציה ואופוזיציה, הולכים לעקוב אחרי מה שקורה בעניין הזה. אני הולך לדבר גם עם ראש הממשלה המיועד, כיוון שאני שומע שיש לו קשר עם המפעל הזה. לא יהיה מצב שאנשים יפוטרו ואנחנו נהיה בשקט. תודה רבה, סיימנו את הדיון בעניין הזה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.