פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת ה-25

הכנסת



53
הוועדה הזמנית לענייני כספים
06/12/2022


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ג (06 בדצמבר 2022), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
חיים ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
ניסים ואטורי
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אוהד טל
מיכל שיר סגמן

אברהם בניהו בצלאל
שלמה קרעי

גלעד קצב - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

גולן בדיחי - כלכלן תקציבים ומקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

עפרי אשל - רפרנטית פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד - רפרנט שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

הלאל חלאילה - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

הדר פוקס רויץ - רפרנטית חינוך אגף התקציבים, משרד האוצר

דן נימני - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דנה דובר - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת תבור שני - תקציבאית, אגף תכנון ותקצוב, משרד האוצר

דינה בר פידגירנר - מנהלת תחום התקשרויות ותקציב, יחידת מרכב"ה, החשב הכללי, משרד האוצר

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אברהם שלם - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים

סיון ינקוביץ - מנהלת אגף בכירה תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמית קצין - ראש מטה, המשרד לשירותי דת

אליאן רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

לירון יפלח - מנהלת תחום בכיר, משרד ירושלים ומורשת

גלעד ונגרובר - מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אושרית קלפוס - מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן דניאלי - כלכלן, משרד הבריאות

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

ראפת דיבסי - מנהל תחום בכיר, משרד האנרגיה

עדן נבט - מרכזת בכירה (תקציב ותוכניות עבודה), האגף לפיתוח בחברה הבדואית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גלעד שור - מנהל תחום משאבים ושלטון מקומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דנה חימי - סגנית ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

לילך אלמקיאס - ראש צוות, אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

דרורית שטיינמץ - ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

קרן יצחקי פרוכטמן - מרכזת בכירה תקציבים, אגף התקציבים, המשרד להגנת הסביבה

דרור סורוקה - סמנכ"ל פיתוח ותקציבים, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

דב הורוביץ - תקציבן, מערך הדיגיטל, רשות התקשוב הממשלתי

אנאיס אלמסי - מרכזת בכירה כלכלה, רשות הגז הטבעי

מישאל וקנין - יו"ר הדירקטוריון, חברת דואר ישראל

אמיר אדרי - ראש מטה החברה, חברת דואר ישראל

יובל פרידמן - סמנכ"ל כספים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דוד שרפר - נציג פורום מוכש"ר

אודליה מעודה - ההסתדרות הכללית

אירית לוי



דולב תורג'מן - שדלן, מייצג את ארגון עלה

שושי שטוב - שדלנית, מייצגת את דואר ישראל

תמר בנתורה
לינור כרם

טמיר כהן

אירית שלהבת



שינויים בתקציב לשנת 2022

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים בשינויים בתקציב. נדון גם בשינויים בתקציב של רשות הדואר, מה שסיכמנו אתמול, שיופץ כל החומר בעניין הזה. החברים קיבלו את הפירוט? הוא הגיע אתמול ב-21:30.

הוא נשלח לכל חברי הוועדה.

ינון, מה אתך?

למען האמת לא ראיתי את הכול. אני מקווה שבאמת הכול נמצא. הכול הגיע, כל מה שביקשנו? אני צריך לעבור על החומר ולראות. אתה רוצה עכשיו להתחיל לדון בזה?

אני רוצה לדון בזה, כן, אבל אם לא הגיע הכול אז אפשר לדון בזה בעוד חצי שעה, בעוד שעה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי בסוף הישיבה, שנספיק לראות. בלילה לא ראיתי את זה.

בסדר, אנחנו נקיים את הדיון בעניין הזה בעוד שעה.

מתווה ההפרטה הגיע?

את מתווה ההפרטה שלחתם?

והקריטריונים לסגירת סניפים?

כן, העברנו.

מתי העברתם את זה?

העברנו את הכול ביחד אתמול בערב, הכי מהר שהספקנו.

את מתווה ההפרטה שלחתם?

כן.

הפצנו את זה בסביבות 10 או 11 בלילה.

העברנו את כל החומרים ביחד בשני מיילים וכנראה אתמול בערב הופץ לחברי הוועדה רק אחד מן המיילים.

הופצו שניהם. אל תדבר בשם הוועדה. הופצו לחברים שני הקבצים.

אני מתנצל.

בקשה מס' 42-005: מענקי בינוי ושיכון – מענקים לסבסוד ריבית.

מדובר על העברה של 18,232,000 ש"ח בסעיף 42, משנת 2021 לשנת 2022, העברת עודפים, בחלוקה לתוכניות.

לתוכנית 42-0101 מועברים 641,000 ש"ח, לתוכנית 42-0103 מועברים 122,000 ש"ח, לתוכנית 42-0201 מועברים 15,793,000 ש"ח, ולתוכנית 42-0301 מועברים 1,676,000 ש"ח.

יש שאלות? זה המשך של הפעמים הקודמות של משרד השיכון, של סבסוד המענקים.

אני רואה שיש כאן גם כספים קואליציוניים. מה זה הכספים הקואליציוניים בתוכנית 42-005? של מי הכספים הקואליציוניים? על מה זה?

כספים קואליציוניים – החלטת ממשלה מס' 289, של יישום הסכמים קואליציוניים.

אם אני לא טועה, עכשיו אני נזכר, עיכבנו את זה, ביקשנו אז לגבי הקשישים לדעת אם אפשר לבדוק למי זה מופנה. היה פה עדיין מיכאל ביטון. ביקשנו לחזור עם איזשהם שיעורי בית.

אתייחס. אני מאגף התקציבים במשרד הבינוי והשיכון. העברנו לוועדה בעקבות הדיון בשבוע שעבר תשובה. אמרנו שזה לפי החלטת הממשלה. בדקתי את זה גם עם הלשכה המשפטית. המטרה היא להשוות את הסיוע בשכר דירה שמקבלים העולים שממתינים לדיור הציבורי לזה שמקבלים ותיקים שממתינים לדיור ציבורי.

שאלנו האם זה קבוצה מוגדרת.

כן, קבוצה מוגדרת של קשישים שממתינים לדיור ציבורי, שמשווים להם את שכר הדירה. הם קיבלו הרבה פחות והעלו את שכר הדירה שלהם.

למה זה כסף קואליציוני?

כי זה לא היה במסגרת אז.

למה?

לפני כן הם קיבלו פחות. לפני שהיה את הסיכום הקואליציוני קשישים עולים קיבלו פחות מוותיקים שממתינים לדיור ציבורי. שתי הקבוצות המתינו לדיור ציבורי.

אשאל באופן יותר מפורט: האם זה אותם קשישים שמגיעים בטיסות מיוחדות או שזה עולים מכל מיני אזורים בעולם?

מה זה טיסות מיוחדות? זה של משרד הקליטה. זה לא אנשים שהגיעו עכשיו מאוקראינה.

אנחנו יודעים שזה לא מעכשיו. למשל כמה עולי צרפת נמצאים בתוך זה? האם גם הם זכאים לזה? כי אנחנו יודעים את הבירוקרטיה שיש לעולי צרפת, שבסופו של דבר הם לא זוכים לזה. פשוט זה עלה פה ואנחנו רוצים לעזור לאותם קשישים, רוצים לעזור לכל העולים. חשובה העלייה לכאן. ביקשנו לדעת אם זה לכולם. האם זו החלטת ממשלה שהייתה מיוחדת לאוכלוסייה מסוימת? זו אוכלוסייה מבורכת, אנחנו חס ושלום לא באים נגד שום אוכלוסייה, שכולם יבואו וברוכים הבאים, אבל יש אוכלוסיות, של עולי צרפת למשל, שאנחנו יודעים שמדירים אותן ואנחנו יודעים שיש איתן בעיה, ולגבי העולים מאתיופיה אנחנו יודעים שגם איתם יש בעיה והם לא מקבלים ופתאום הם נמצאים מאחור. אז שאלנו האם החלטת הממשלה הזאת מכוונת למשהו מסוים, כי זה כסף קואליציוני. של מי זה, של ישראל ביתנו?

לא, של אלקין.

זה אותו דבר, בסדר. השאלה שלנו הייתה אם זה לא מופנה למשהו מסוים והאם גם האחרים נהנו מזה. אם כן אז רק תנו לנו נתונים, למשל כמה עולי צרפת נהנו מן הדבר הזה וכמה עולים מאתיופיה נהנו מן הדבר הזה.

תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי.

תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, אני רוצה בשמי ובשם היועצים שלי, אלעד ואחרים, ואני מניח שגם בשם רבים מעובדי הכנסת, להביע צער על פטירתה של לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה. היא הייתה עם לב פתוח ונפש חפצה. זכיתי להיות בחלק מן הדיונים בוועדת הכלכלה ביחד איתה. אני מביע כאן השתתפות בצער המשפחה.

כולנו מצטרפים.

אנחנו משתתפים בצער המשפחה ביחד אתכם.

יש שני דברים בנושא הבינוי והשיכון. הדבר הראשון הוא ההלוואות המסובסדות, התקציבים שעוברים לבנקים. דיברנו על כך כמה פעמים, שהבנקים למעשה גובים ריבית כפולה, שהם גם מקבלים מן המדינה את החלק בהשתתפות בריבית והם גם משקללים את הריבית הנמוכה בתוך הסל. כלומר אם אתה לוקח את החלק של הזכאות אתה מקבל ריבית גבוהה יותר ביתר התמהיל. אם אתה לא לוקח את הזכאות הריבית ביתר התמהיל נמוכה יותר. זה מוכח ונבדק. עד היום כל אימת שאנחנו מעלים את הנושא, גם כאן וגם בוועדת הכלכלה, אומרים: אנחנו מודעים לזה, בודקים את זה, אסור להם לעשות כך, אבל עדיין המדינה מעבירה מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים, כסף מיותר. הציבור מממן את הבנקים. כמה הרוויחו בתשעת החודשים האחרונים? 17 מיליארד שקל רווח נקי. הכסף הזה הולך להוסיף עוד כמה מאות מיליונים ברווחי הבנקים, שלא בצדק.

בנוגע להעברה הזאת?

הנה, תוכנית מס' 42-0103, 122,000 ש"ח. התוכנית מתקצבת את תוכנית הסיוע בהלוואות מסובסדות בהתאם לחוק הלוואות בדיור. זה קשור לבנקים. הדבר הזה נמשך ונמשך ולא מתקנים אותו. זה כסף שיורד לטמיון. הבנקים גובים פעמיים ריבית, גם מן המדינה וגם בסופו של דבר מאלה שמקבלים את ההלוואות.

אפשר לקבל תשובה על השאלה הזאת?

יש פה 122,000 ש"ח. אנחנו לא מדברים פה על סכום עתק.

לא משנה, אבל תענה תשובה לגופו של עניין.

אסביר. משרד הבינוי והשיכון מתוך תקציב הסיוע של יותר מ-3 מיליארד, אנחנו מדברים על פחות מ-100 מיליון שזה עמלות לבנקים, זה עמלות רק בשל הפרשי ריבית ובשל סבסוד.

לא 100 מיליון. 100 מיליון זה הרבה כסף.

שואל חבר הכנסת קרעי לגבי התוכנית עצמה, לא לגבי ההעברה הזאת. ההעברה הזאת היא באמת כסף קטן יחסית לעומת התוכנית הגדולה, אבל הוא שואל על התוכנית.

בתוכנית הגדולה יש אדם שהוא זכאי חסר דירה. הוא לוקח את ההלוואה מן הבנק. הוא לא מקבל את ההלוואה ממדינת ישראל, ממשרד הבינוי והשיכון. אין לנו סניפים. כשהוא לוקח את ההלוואה מן הבנק – וגם בזמנו התערב חבר הכנסת גפני והורידו את הריביות, היו ריביות של 4%, נתנו לאנשים הזכאים, שהם קבוצות חלשות, ריביות נמוכות יותר מריבית השוק, כאשר ריבית השוק ירדה בתקופה מסוימת מתחת לריביות של המדינה. בעצם מה שהבנק מקבל מן המדינה זה רק את ההפרשים ואת המרווחים.

ידידי, הקשבת למה שאמרתי? הבנק מקבל מן המדינה את המרווחים אבל הוא גובה, אם אותו לקוח החליט לקחת את הזכאות לדיור – הרי זה חלק מן המשכנתה, לא כל המשכנתה היא זכאות – הוא מעלה לו את הריבית ביתר התמהיל.

אני לא יודע להגיד לך.

חבל שכל פעם אתם לא יודעים. אנחנו אומרים את זה בכל פעם בדיונים בוועדות.

זה צריך להיות דיון עם בנק ישראל.

מה זה בנק ישראל? אתם מעבירים כסף, אתם הרגולטור שנותן כסף לבנקים.

אתה אומר שיש אפליה במה שמקבל זכאי כשהוא זכאי להשתתפות.

כן. אם אני הולך לבנק ואומר שאני רוצה לקחת הלוואה בלי זכאות למשכנתה אני מקבל הצעת ריביות מסוימת. אני אומר: רגע, רגע, תוסיפו לי את החלק הזה של הזכאות, אז הם מעלים את הריבית לגבי השאר.

חבר הכנסת קרעי, היות ועכשיו אנחנו כנסת חדשה, אני מציע שאתה תכתוב מכתב ותעביר אותו אליי. אני אעביר את זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל עם העתק אל משרד הבינוי והשיכון. אם נקבל תשובה מספקת אז בסדר.

אין להם תשובה. אעביר מכתב, אבל היו כאן אנשים מבנק ישראל והם מודעים לכך.

שלמה, אני לא הולך לשום מקום, אני לא הולך להיות שר בממשלה, אני הולך להישאר פה. במידה והתשובה שנקבל תהיה לא מספקת אנחנו נקרא להם ונקיים על זה דיון. אין דרך אחרת.

בסדר גמור.

דבר נוסף, חדשות לבקרים אנחנו רואים מחוסרי דיור שמפונים מן הבתים, ממש סיפורים מזעזעים. איך ההעברות האלה עוזרות לתמונות האלה להיפסק? מה אתם עושים עם אלה שזורקים אותם מן הבית והם יושבים ברחוב עם הילדים שלהם?

קודם כול, כשאתה מדבר על העברות התקציב האלה, הן העברות של עודפים.

לגבי הפינויים של דיור ציבורי - - -

אגלה לך, אנחנו בוועדת הכספים. אם לא הבנת את זה עדיין, הכלי הפרלמנטרי שלנו כדי לפקח על דברים אחרים שאתם עושים, שלא קשורים להעברות, הוא לעצור לכם העברות כשצריך.

לא, אם אנחנו עוצרים זה באופן ענייני, לא בגלל משהו אחר.

ענייני מאוד. לא עצרתי לו העברות בגלל משרד האוצר או בגלל משרד התחבורה.

בקיצור, אתה שואל מה קורה עם אלה שמפונים עם ילדים לרחוב, מה עושים במקרים האלה.

אני צריך לדעת באופן פרטני יותר על מה אתה מדבר. המטרה שלנו לא לפנות אנשים מן הבתים, אבל יש לנו תור של זכאים של יותר מ-5,000 אנשים שמחכים לדירות של דיור ציבורי ואם יש פלישות - - -

לא על זה הוא דיבר.

מתי מפנים?

זה מה שהצגתי לכם בשבוע שעבר לגבי אשדוד.

אנחנו מטפלים בזה.

זה קורה בעוד מקומות. זה סיפור מצמרר נוסף. אם חסרות דירות אז תתחילו לבנות, ריבונו של עולם. כל הזמן חסרות וחסרות. תבנו.

אחדד. בדירות מאוחדות אנחנו פועלים בהתאם למה שסיכמנו פה בדיון בשבוע שעבר. אנחנו מנסים לתת פתרון לדיירים שגרים שם כדי לא לפנות אותם ושהם יקבלו את הדירה המאוחדת ככל שניתן.

אתה אומר שהתקציבים כאן יסייעו לכם לסייע לאותם אנשים?

התקציבים האלה הם של סיוע בשכר דירה. זה משהו אחר. אלה דברים שעברו בשבוע שעבר ודיברנו עליהם. הנושא כאן הוא עודפים של סיוע בשכר דירה ושל התקשרויות עם הבנקים.

אדוני היושב-ראש, אפשר להצביע על זה.

לא קיבלתי תשובה על הפנייה עצמה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

התשובה היא "לפי הקריטריונים", אבל אין פירוט מה הקריטריונים. ביקשתי לדעת כמה מתוך זה נוגע לחברה הערבית. אני מדברת על התשובות ששלחו בשבוע שעבר. אנחנו שאלנו שאלות, אני שאלתי לגבי החברה הערבית, כמה אנשים מקרב החברה הערבית מקבלים, באחוזים, מכל מה שקיים כאן.

אין לנו נתונים האם אדם הוא ערבי או יהודי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הגיע הזמן שיהיו נתונים מדויקים לכולם, לא רק בסוגיה הזאת. בכל דבר שאנחנו שואלים בתמונה הכללית אומרים שאין חלוקה, לא עדתית ולא דתית ולא לפי לאום. לא יכול להיות.

מר שבת, אתה יכול להביא נתון כזה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כשאני שואלת על הקריטריונים הוא עונה לי: "לפי הקריטריונים".

אתם שאלתם ואני בדקתי. אין להם חלוקה. אם אדם לוקח סיוע בשכר דירה לא יודעים להגיד לפי השם שלו אם הוא יהודי או ערבי, לא יודעים להגיד את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צריך לקבל את הנתונים הללו כדי שנדע מה קורה.

יש הנגשה של המידע. בהחלטת הממשלה 550 אנחנו פונים לכל האוכלוסיות, גם חרדים וגם ערבים וגם יוצאי אתיופיה, כדי שהם יקבלו ויהיו זכאים ויידעו שמגיע להם. אין לנו מניעה אם יהיו יותר אנשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא מדברת על מניעה. אני מדברת על דבר עקרוני. זה יוצא מן הנקודה הזאת אבל זה לא ספציפי רק לסוגיה הזאת אלא לכל הדברים. יש הרבה סוגיות שאנחנו שואלים עליהן ואומרים שאין חלוקה, לא עושים חלוקה, לא עושים אפיון.

הוא אומר: אין לנו חלוקה כזאת. את צריכה להיות ספציפית, להגיד על אלו מקרים את רוצה לדעת מה חלקה של האוכלוסייה הערבית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לגבי סיוע בשכר דירה בתוך החברה הערבית.

אני מבקש לנסות לבדוק את זה.

שוב אני אומר, בדקתי. 180,000 משקי בית מקבלים סיוע בשכר דירה. בדקנו את זה. אי אפשר להגיד לפי שמות מה קורה.

לפי ישובים אפשר?

לפי ישובים אפשר לראות. בפועל יש פחות בישובים הערביים, משתי סיבות. ראשית, יש פחות מודעות של האוכלוסייה הערבית, לא כי מישהו חוסם אותם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז מה אתם עושים לגבי המודעות?

שנית, יש פחות דירות בשכירות. זה מה שהתחלתי להגיד. דרך החלטה 550 יש לנו היום תקציבים להגדיל את המודעות. אנחנו יוזמים כנסים גם לאוכלוסייה הערבית, גם לאוכלוסייה החרדית, גם ליוצאי אתיופיה, לכל האוכלוסיות החלשות. יש לנו אינטרס.

אני מבקש שתעביר לוועדה, שאני אוכל להראות לה, מה התוכנית שלכם לגבי האוכלוסייה הערבית.

בסדר גמור.

תודה רבה.

בקשה מס' 42-005, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
פנייה מס' 42-005 אושרה.

הפנייה אושרה

פנייה מס' 143: רשויות פיקוח – פעילות האגף לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב במשרד הרווחה.

פנייה מס' 143: היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב – הפנייה נועדה לתקצב סך של 15,000 ש"ח בהרשאה וכן שינויים פנימיים, לפי הפירוט הבא:

תקצוב סך של 2,889 ש"ח עבור מיזם ינביע.

אם אתם יכולים לא להקריא מהדפים שאותם קיבלנו. מה הכסף הזה? מה פתאום הוא נולד עכשיו? מישהו הביא אותו? היה איזה הסכם? מאיפה הכסף הזה הגיע פתאום?

יש פה כספים מכוח שתי החלטות ממשלה. יש פה מימוש סופי של החלטת ממשלה 2379, שעברה ב-2017 לחברה הבדואית. החלטת הממשלה הזאת הסתיימה בסוף השנה שעברה. זה סיום פעילות של מיזם ינביע, שמתעסק בעידוד תעסוקה לחברה הבדואית בנגב. יש פה גם כספים מכוח ההחלטה החדשה שעברה השנה לחברה הבדואית בנגב, שזה כספים לפרויקטורים ברשויות המקומיות.

זה מה שסוכם עם רע"מ?

החלטת הממשלה עברה בין היתר בהסכמת רע"מ, אבל כמובן שגורמי המקצוע פיתחו אותה.

אני מבקש להבין. ההחלטה הראשונה בתוכנית 54-4002 היא בהחלטת הממשלה של מה?

יש את החלטה 2379, שזה מיזם ינביע, זה מ-2017, הכספים שמועברים לפרויקטורים ברשויות המקומיות והכספים שמועברים - - -

והחלק השני?

יש פה תקצוב של שני תקני כוח אדם שמועברים מרשות הבדואים ליחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

כלומר מינו שני אנשים?

העבירו שני תקנים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כדי למנות צריך את התקציב.

רק שאדע מה עשו. הייתה ב-2017 תוכנית של עידוד התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והיא עדיין ממשיכה. העבודה בשטח עדיין מתקיימת.

בסדר, אבל הנושא הזה הסתיים. זה מה שהוא אמר.

כן, ההחלטה הזאת הסתיימה בסוף השנה שעברה. זה רק תשלומים אחרונים בגין אותו פרויקט של עידוד תעסוקה. זה הנושא הראשון.

זה מ-2017.

נכון.

כמה כסף זה?

זה 2.8 מיליון שקל.

הפעולה השנייה היא שני תקנים שמעבירים.

שני תקנים שעוברים מן הרשות להסדרת הישובים הבדואים בנגב ליחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית.

כלומר משרד האוצר לא הוסיף כסף.

לא. זה העברת תקנים בין הרשויות.

כלומר "עבדתם" על רע"מ.

לא, התקנים לא קשורים פה לאירוע, הם לא קשורים להחלטת הממשלה.

זה כלול ב-2 מיליארד שקל.

בסדר, אני בעד רע"מ, אני לא נגד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-בראש, העיקר שתהיה בשטח עשייה ועבודה והתפתחות לכלל החברה, במיוחד לחברה שהיא כל כך מוחלשת וזקוקה. כל הכבוד שיש אנשים בשטח שעובדים ועושים וממשיכים לעשות למרות כל החושך שקיים.

זה בסדר גמור. אני איתך. אני רק רוצה שמשרד האוצר יגיד את הדברים כמות שהם. משרד האוצר לנושא של הבדואים לא הוסיף כסף. הוא לקח שני תקנים משם והעביר אותם לפה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במקרה הספציפי הזה כן. זה תוספת מבורכת. מה הבעיה?

מבורכת. אני הולך להצביע בעד. מי בעד?

רגע, בגלל שזה רע"מ אתה עושה להם כך? לא הבנתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ינון, בגלל שזה רע"מ אתה מתעקש? בגלל שזה אנשים שזקוקים, לכן צריך לאשר.

אני אומר לך מראש שאני אצביע בעד ואפילו לא אגיש רביזיה, אבל אני רוצה לדעת אולי צריך לתת לכם עוד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לגבי העוד אנחנו סומכים עליכם.

אני מבטיח לך, כפי שדאגת לנו אנחנו נדאג לכם.

זה תקציב שבתוך משרד הרווחה?

היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאת במשרד הרווחה אבל ההעברות התקציביות הן לא ממשרד הרווחה. השינויים הפנימיים הם בתוך הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ליחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

יש לי בעיה בהבנה. שר הרווחה מציע שינויים בתקציב משרדו. התקציב הוא של שר הרווחה?

התוכנית הספציפית שאליה מועבר הכסף שייכת למשרד הרווחה. כפי שאמרתי, שני התקנים מגיעים מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, והכסף בהחלטה מגיע מן הכספים שהוקצו לטובת ההחלטה.

מי מתכלל את הכסף הזה?

היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, שנמצאת היום תחת משרד הרווחה.

שאלה טכנית: אתה מתעסק עם משרד הפנים. איפה זה קשור אליך? אני באמת רוצה לדעת למה אתה מציג את זה ולא משרד הרווחה.

בתוך החלוקה הפנימית אני אחראי גם על הכספים שמוקצים מכוח החלטות הממשלה בחברה הערבית והבדואית.

מי בעד אישור פנייה מס' 143? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פנייה מס' 143 אושרה.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 177: משרד האנרגיה.

הבקשה דנה בסעיף של משרד האנרגיה. מטרת הפנייה היא העברת תקציב של 559 מיליון שקל בהרשאה להתחייב וארבעה תקני כוח אדם למשרד האנרגיה בהתאם לפירוט הבא:

בתוכניות השכר מועברים ארבעה תקנים למשרד האנרגיה. אלה תקנים תוספתיים.

מאיפה התקנים האלה?

אלה תקנים תוספתיים חדשים במסגרת החלטת ממשלה 243.

הממשלה לא כל כך מעניינת. למה זה מיועד?

לרפורמת הייבוא. ארבעה מפקחים שאמורים לפקח על הרפורמה עצמה, בגלל מעבר מרגולציה עצמית לרגולציה עצמית.

והעברת 559 מיליון שקל לתוכניות יחידות מקצועיות – זה להליך מכרזי להקמת מתקן אחסון גפ"מ ועוד פיתוח תשתית של גז טבעי.

תודה רבה. יש שאלות?

אתה אומר שיש פה תקנים חדשים. כמה תקנים חדשים?

יש ארבעה תקנים חדשים.

כמה סך הכול יש לכם במאגר התקנים? אנחנו בכל פעם מקבלים פה עוד 30 תקנים, פעם הגיעו לכאן מאה ומשהו תקנים. כמה תקנים יש לכם באוצר בסך הכול במאגר? הרי אתה לא מביא את זה מן המשרד שלך אלא משרד האוצר נתן לכם את התקנים. אני שואל את משרד האוצר.

אנחנו נוכל לחזור אליכם עם תשובה לגבי השאלה הזאת.

הרב גפני, אני מבקש לא להעביר את הפנייה עד שלא נקבל תשובה כמה תקנים יש בסך הכול באוצר. אנחנו עכשיו רוצים לדעת כמה תקנים. מכאן מרוקנים תקנים ואומרים לנו שאי אפשר לקבל תקני כוח אדם. אני רואה שיש כאן ארבעה תקנים חדשים. אני מבקש לדעת, כמה תקנים נמצאים כרגע פנויים ברזרבה של משרד האוצר? כדי שנוכל לדעת על מה מדברים.

אם אתה מבקש לדחות את ההצבעה אני דוחה את ההצבעה.

כן, אני מבקש לדחות את ההצבעה, שיחזרו אלינו עם תשובה.

תעבירו את מה שהוא ביקש.

אשמח להמשיך את הפירוט של הבקשה.

אין בעיה. אנחנו רוצים לדעת כמה תקני כוח אדם שהם פנויים יש ברזרבה.

חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש לדעת כמה תקנים פנויים יש במשרד האוצר. למשל הוא רוצה לדעת למה לא נותנים מהתקנים האלה לרבני ערים שלא ממונים, אם יש תקנים פנויים.

או למשרד למסורת.

אני אומר את זה בהומור אבל הוא מתכוון ברצינות. האם יש תקנים פנויים במשרד האוצר, שאתה יכול להביא ארבעה תקנים עכשיו למשרד האנרגיה? הוא שואל כמה תקנים פנויים יש במשרד האוצר.

אשמח לתת תשובה בהמשך. כפי שאמרתי, אבדוק את הנושא ואחזור עם תשובה. אבל אשמח לחדד שהתקנים האלה הוקצו מכוח הרפורמה בייבוא.

אין ויכוח.

לפי החלטת ממשלה.

אנחנו לא מתווכחים על זה, על הצורך גם אני לא מתווכח.

זה במסגרת שתוכננה הקצאתה מראש. כלומר זה לא תקנים פנויים שנמצאים באוויר אלא תקנים שיועדו עבור הנושא הזה. השאלה מתי יוקצו הייתה תלויה בשאלה מתי יהיו מוכנים לקלוט אותם.

שואל חבר הכנסת אזולאי כמה עוד תקנים כאלה יש לכם. כאשר תהיה לך תשובה הוא יקבל את התשובה ואז נעבור להצבעה.

אני רוצה לשאול עוד שאלה את משרד האנרגיה. יש את הסיפור של מפעלים בצפון שאמורים להיות מחוברים לגז. דיברנו על זה. נראה לי שזה בקריית שמונה או צפונה משם. שילמו כבר ועדיין לא התחברו לגז. גם בתי חולים שאמורים להתחבר לגז ובצפון ביישובי הפריפריה. מה קורה עם זה? זה עלה כאן בדיון לפני שנה. יש תשובה בעניין?

יש כמה תוכניות שקודמו. השנה קודמה תוכנית של מענקי הסבה למפעלים באופן כללי, במיוחד במרחקים. המכרז נמצא בשלבי סיום ואנחנו מחכים לתוצאות המכרז. במקביל גם בפנייה הבאה שתעלה, של רשות הגז, מקדמים עדכון של כל הבחינות הקיימות.

אבל מה קורה עם אלה שכבר שנתיים ושלוש שנים מחכים לחיבור? הם שילמו, הם עשו את הכול אך אין להם חיבור לגז. אני מדבר על אזור קריית שמונה. יש שם מפעל שמבחינתו עשה את הכול.

הנושא נמצא בבחינה ברשות הגז. אנחנו כן עושים בחינת שינוי מודל באופן כללי, כך שיביא חיבור לצרכנים נוספים. כרגע מנסים לעשות תוכנית רחבה כדי להביא לחיבורם. הנושא על השולחן כל הזמן ואנחנו מנסים לשפר את המצב הקיים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עוד שאלה, בבקשה. איפה יוקם מתקן האחסון?

לפי התכנון יש שלושה מתקנים.

אני ממשרד האנרגיה. כרגע אין הסכמה עם מציע פוטנציאלי אז אנחנו עוד לא סגורים על מיקום. כאשר תהיה החלטה או סיכום עם מציע פוטנציאלי ייבחר המיקום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבודו, אני מבקשת לא להצביע על זה כי לסוגיית המיקום יש הרבה השלכות.

לא הבנתי. לא כל כך הקשבתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שאלתי לגבי המיקום של המתקנים. הוא אומר שיש הצעה להקמת שלושה מתקנים אך עדיין אין הסכמה איפה הם יוקמו.

עם מי הוויכוח?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עם משרד האנרגיה.

עם מי משרד האנרגיה מתווכח על המיקום?

אין ויכוח על המיקום. אדייק. יש שלושה מתקנים. שניים מהם מאושרים בתוכנית מאושרת, האחד באשקלון והשני, אם אני לא טועה, ב-יבור, באזור עכו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו צריכים לדעת מקומות מדויקים. אנחנו יודעים שלכל הסוגיות האלה יש השלכות רציניות.

הבנתי. אתה יכול להגיד מיקום מדויק?

ב-יבור נמצא המתקן השני. יש שני מתקנים מאושרים בתכנון, אבל עדיין, כפי שאמר נציג המשרד, שני הפרויקטים תלויים בתוצאה הסופית במכרז וכרגע אין הכרעה במכרז, לכן אנחנו לא יודעים איפה יהיה המיקום של המתקן שיוקם בין שני המיקומים המאושרים בתכנון.

יש תב"ע? יש שם היתרי בנייה?

לדעתי יש תכנון מאושר.

מאושר – אני יכול להבין, אבל מה זה תכנון מאושר מבחינת פירוט? האם יש תב"ע? האם קיבלו היתר או בקשה להיתר?

אנחנו נבדוק ונחזור אליכם עם תשובה.

תענו תשובה על מה שאמר חבר הכנסת אזולאי וגם לגבי המיקום. כאשר תהיה תשובה מדויקת אנחנו נצביע. תודה רבה.

פנייה מס' 199–200: רשויות פיקוח – רשות הגז, משק הגז.

הפנייה נועדה להעברת 6 מיליון ש"ח ושני תקני כוח אדם. שני תקני כוח האדם הם העברה ממשרד האנרגיה לרשות הגז. לא מדובר בתקנים תוספתיים.

העברנו עכשיו ארבעה תקנים.

לא העברנו. השארנו את זה כרגע. אנחנו נישאר על תקני כוח האדם הללו.

זה רשות הגז. זה העברת שני תקנים: אחד מהם הוא תקן של צוער והשני הוא תקן של הלשכה המשפטית. הוא עובר ממשרד האנרגיה לרשות הגז. לא מדובר בתקן תוספתי. ומועברים 6 מיליון שקלים לתוכנית לייעוץ ולפיקוח הנדסי על אסדות הגז בכדי לקדם את הליך הפיתוח ולפקח עליו.

כוח האדם שאתם לוקחים ממשרד האנרגיה לרשות הגז, איזה כוח אדם הוא? מה אתם מפסידים שם?

זה יועץ משפטי שעובר מן המשרד.

ואז אתה נשאר שם בלי יועץ משפטי?

זה נסגר בסיכום הקודם. זה בהתאם לעדכוני תעריפים שדורשים ייעוץ משפטי נוסף, אז מעבירים אותם ממשרד האנרגיה לרשות הגז. בסוף משרד האנרגיה ורשות הגז הם תחת אותו משרד.

אנחנו עוברים הלאה. אני רוצה תשובות לגבי השאלות הללו ואז נצביע על הפניות.

זו פנייה נוספת, לא של משרד האנרגיה. זה רשות הגז. זה לא תקנים תוספתיים. זה תקן שמועבר ממשרד האנרגיה לרשות הגז. בפנייה הזאת לא מדובר בתקן תוספתי.

זה לא תקנים חדשים. זה פנייה חדשה עם תקנים שקיימים בפנים ושמועברים. הם גם מעבירים את היועץ המשפטי. הרב גפני, זה בסדר.

יש לכם עוד שאלות?

על זה ספציפית לא.

אני עובר להצבעה. פניות מס' 199–200, מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פניות מס' 199–200 אושרו.

הפנייה אושרה.

רבותי, אני חוזר לרשות הדואר. סיכמנו אתמול שתעבירו תשובות לכל השאלות שעלו בדיון. החלטנו לאשר את הפנייה. היום מגיעות העברות על מנת שאנחנו נאשר אותן אם אכן תביאו את כל הפרטים. אתם העברתם באופן מפורט את כל הפרטים. יש לכם מה להוסיף בעניין הזה?

לא. אני יושב-ראש הדירקטוריון של הדואר. יש חשיבות קריטית לאשר את התוכנית הזאת כמה שיותר מהר גם בגלל המצב הקשה של החברה. כפי שאמרנו לכם, ב-9 בדצמבר אנחנו אמורים לשלם משכורות ואין לנו כסף למשכורות. מדובר בכמה מאות עובדים שאמורים לקבל הודעה רשמית על זימון לשימוע. זה כמובן מתואם עם ההסתדרות ועם ועד העובדים.

כמה עובדים?

קרוב ל-500 עובדים בשלב הראשון. כדי שנוכל להקל על סעיף ההוצאות שמעיק על החברה.

זה פיטורים בהסכמה?

חלקם לפנסיה מוקדמת וחלקם בפיטורים עם פיצויים משופרים.

אתה יכול להגיד לי מה התוכנית שלך לגבי המקומות שעלו אתמול? עם כל הכללים שנלווים לזה, גם במקומות שיש בהם מצוקה, שאין משהו אחר, שזה לא מרכז הארץ, מקומות שבהם אין בנקים – נדמה לי שחבר הכנסת טיבי העלה את זה – ואין כלום, וגם אין את בנק הדואר. האם יש לכם תוכנית בעניין הזה? בסופו של דבר אתם רשות שצריכה לדאוג לאוכלוסייה. אתם גם צריכים לספק העברת דואר במקומות שהם רחוקים, שזה עולה יותר כסף מן הרגיל. אני שואל האם יש לכם תוכנית בעניין הזה.

ראשית, אנחנו לא רשות. אם היינו רשות מצבנו היה אחר. אנחנו חברה ממשלתית ואנחנו חברה בע"מ שצריכה בסוף לעבוד לפי שיקולים של רווח והפסד, זה חובתנו. אני רק מדייק את הדברים.

אני חוזר בי מן המילה רשות. אתם רוצים את הסיוע שלנו. אתם נמצאים כאן בתוך הקטגוריה שאנחנו, המדינה, צריכה לעזור לכם. זה תמונת המצב, על זה אתם בונים גם את תוכנית ההבראה וגם את המשכורות שישולמו לעובדים. אני שואל האם יש לכם תוכנית בעניין הזה, שאתם צריכים לספק שירות בכל המקומות האלה שהם מקומות חלשים?

קודם כול אנחנו כפופים מבחינת הפריסה שלנו לרגולציה שהיא מעודכנת, היא התעדכנה. היא עדיין לא נחתמה אבל בסופו של דבר היא כבר סוכמה אפשר להגיד באופן סופי.

מה היא הרגולציה?

רגולציה של משרד התקשורת שקובעת את חובת פריסת הסניפים של הדואר. נכון לעכשיו אנחנו צריכים להציב יחידת דואר במרחק X קילומטרים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה?

זה יעלה עכשיו למשהו כמו 3 קילומטרים מ-90% מבתי האב בישראל. זה יותר מאשר יש בכל שירות אחר שהמדינה מבטיחה. אם תסתכלו למשל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שם מדובר במרחק סביר מבתי התושבים ולא על מרחק שהוא ממש קבוע ותחום. ובכל זאת החברה עובדת לפי הדבר הזה.

דבר שני, אנחנו כן לוקחים בחשבון שיקולים - - -

הפריסה הזאת – זה דבר חדש?

הפריסה הקודמת קבעה מרחק של 1.5 קילומטרים. מאחר ויש ירידה בביקוש לשירותים האלה אז נוצר צורך להתאים גם את המרחקים הללו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבודו, מי צורך את השירות? הרוב זה זקנים.

משרד התקשורת פשוט הגדיל את הטווח, במקום 1.5 קילומטרים זה 3 קילומטרים. זה מה שהוא ידע לעשות.

לא רק זה. יש עוד כמה סעיפים. את זה הייתם אמורים לקבל מנציגי הממשלה. נעם, זה נשלח?

אדייק פה את הדברים. אני רפרנט תקשורת ותיירות באגף התקציבים. נשלחה אליכם הרגולציה הקיימת היום, שהיא זו שבתוקף. אמר פה יו"ר הדירקטוריון שיש כרגע דיונים על שינויי רגולציה. הם לא סופיים ולא נחתמו. כרגע הרגולציה קובעת פריסה בכל 1.5 קילומטרים. יתרה מכך, גם בשביל לצמצם סניף, על אף שעדיין עומדים ברגולציה, יש צורך לוודא שיש יחידה קולטת באותו מרחק שאין בה תור גדול מדי, שלא יקרה שסוגרים יחידה ומייצרים עומס על יחידה אחרת.

איך בדקתם את העומס על יחידה אחרת?

יש מדידה בכל סניפי הדואר.

אנחנו יודעים בדיוק כמה לקוחות מגיעים לסניפים.

לסניפים אתה יודע, אבל כשאתה נמצא ביחידה נפרדת, זה לאו דווקא סניף דואר, אם אני מבין נכון. זה דווקא סניף דואר?

סניף או סוכנות.

זה כל יחידות הדואר.

אני מבקש בעוד ארבעה חודשים שתבואו לכאן ותמסרו דוח על מה שנעשה בארבעת החודשים הללו. אנחנו תולים בכך תקוות. אני לא סומך על שר התקשורת, הוא עסוק בדברים אחרים. אני סומך עליכם. אם שר התקשורת היה מבקש ממני את הבקשה הזאת הייתי מצביע נגד. איפה הוא היה כל הזמן? אבל מכיוון שאתם חדשים, עם ניסיון עשיר בניהול ובכל מה שנלווה לזה, אני סומך עליכם ואני רוצה אתכם כאן בעוד ארבעה חודשים. תמסרו דוח על מה שקרה בארבעה החודשים הללו, מה קרה כלכלית עם החברה, מה המציאות עם הסניפים החלשים, עם הקשישים, כפי שאמרה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, כשהמשמעות של העניין היא האם אנחנו דאגנו להם, כן או לא.

בוודאי. אני שמח ומודה גם על האמון.

קודם כול, שיהיה לכם בהצלחה. מה שעשתה הוועדה אתמול והיום הוא דבר חריג, כי אנחנו מסתכלים גם על האנשים שפורשים ורוצים לדאוג להם ועל העובדים שלכם כמובן – רוצים לדאוג להם וגם לעתיד הדואר.

אתמול אמרתם שיש שמונה סמנכ"לים.

נשארו שמונה.

אני לא יודע מה השמות שלהם אבל רציתי לדעת: מירב ששון נקלטה לא מזמן וירון כהן נקלט לא מזמן. הם בתוך השמונה או מעבר לשמונה?

מירב ספקטרובסקי ששון מונתה לסמנכ"לית חדשה בדואר. היא תהיה השמינית. היא תהיה מנכ"לית של בנק הדואר. היא תגיע אלינו עם רקע משמעותי מאוד וניסיון עשיר מאוד במגזר העסקי. בין היתר היא ניהלה את הבנקאות הדיגיטלית בבנק הפועלים, היא ניהלה חברה גדולה מאוד של ייעוץ אסטרטגי שנקראת "תפן פי-או-סי", אחת החברות המובילות בארץ בייעוץ אסטרטגי עסקי, והיום היא מנהלת קבוצה של חברות בתחום השיווק הדיגיטלי. תהליך האיתור שלה היה מקצועי לעילה ולעילה.

זה תחום שאתם הולכים לפתח?

כן. ירון כהן מונה למנהל השיווק של החברה והוא לא סמנכ"ל. בעבר הייתה בחברה סמנכ"לית שיווק ואנחנו ביטלנו את התקן הזה כדי לחסוך. מנהל השיווק הוא לא בדרג סמנכ"ל, וכמובן יש בזה חיסכון של כמה עשרות אלפי שקלים.

בשנה וחצי הזאת נכנסו עובדים חדשים, סמנכ"לים ואחרים?

המנכ"ל נמצא עכשיו בתהליך שהוא מעדכן ומשנה את פניה של הנהלת החברה.

אבל נכנסו בשנה וחצי האלה סמנכ"לים חדשים?

כמה סמנכ"לים היו בסוף הדרך?

יהיו בסך הכול שמונה סמנכ"לים בחברה.

כמה היו במהלך השנה? כמה התווספו?

נשארו תמיד שמונה. היו 14 או 13, תלוי איך סופרים את זה. כאשר נכנסנו קודם כול חתכנו את מספר הסמנכ"לים. אני חוזר על מה שאמרתי לכם אתמול: חלקם קיבלו קידום בעבר בצורה שהייתה לא תקינה ולא נאותה. שנמכנו את התקן. למשל היה לנו מנהל סיכונים.

מי נתן להם קידום בצורה לא נאותה?

אני חושב שהחברה, הנהלת החברה הקודמת, כנראה לפעמים גם בעידוד של גורמים מתוך הממשלה.

בממשלה? לא יכול להיות...

המדינה. אנחנו כמובן עצרנו את זה, ולא רק עצרנו אלא גם ביטלנו את זה וצמצמנו.

אני יודע למי אתה מתכוון אבל בחודש כסלו אני לא מדבר לשון הרע.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חושבת שכל מי שיושב כאן רוצה, כולנו מקבלים החלטה ורוצים להצביע לא ממקום שזה הדבר הריאלי לעשות, אלא זה הדבר הנכון שצריך לעשות בגלל כל הבעיות וכל הגירעונות וכל הריביות שיש. אבל מצד שני, אני אישית לא שלמה עם ההצבעה שלי. אני חושבת שהיינו צריכים להיות במקום יותר בטוח ויותר ודאי. לכן אני פונה לכבודך, כבוד היושב-בראש, שבכל סוגיית ההפרטה, התנאים של ההפרטה יהיו גם באישור של הוועדה.

אמרה את זה היועצת המשפטית של הוועדה.

התוכנית אמורה להגיע בכל מקרה לאישור של הוועדה לפי החוק.

בכל מקרה. אמרה היועצת המשפטית של הוועדה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כאילו מה, אנחנו כבר מעבירים את הכסף?

לא, זה לא קשור לתוכנית.

על פי החוק הפרטה צריכה לקבל אישור של ועדת הכספים. אבל היועצת המשפטית של הוועדה נשאלה אתמול מה קורה אם רוצים לשנות חלק מן ההפרטה שכבר אושרה. ההפרטה כאן לא אושרה. אבל אחרי שההפרטה מאושרת אם רוצים לעשות שינויים צריך גם אישור של ועדת הכספים, אי אפשר לעשות את זה לבד. זה יבוא לכאן לדיון.

גבירותי ורבותי, אני מציע, היות ומדובר על משכורת של העובדים, והנהלת חברת הדואר העבירה את כל המסמכים שאנחנו ביקשנו, אני מבקש שאנחנו נאשר להם את ההעברות.

לפני כן אני רוצה לשאול שאלה: תגיד לי בבקשה, קודם כול לא קיבלנו פירוט איפה אמורים להיסגר סניפים – מבחינת פריפריה, מבחינת סניפים נוספים. נשמח לקבל את זה אפילו תוך כדי הדיון, שתעדכנו אותנו.

מה שנסגר קיבלתם. התוכנית העתידית עדיין לא הוגשה.

כל מה שנסגר – קיבלנו.

מה שנסגר, כפי שהוא אומר, קיבלנו. לגבי התוכנית העתידית גם הוא אומר שלא קיבלנו.

בכל מקרה, אני רוצה להבהיר. ראשית, קיבלתם את כל המידע שהחברה התבקשה להעביר, ברמה של פירוט ודיוק מקסימליים. זה דבר אחד. שתיים, אני רוצה שכולנו נדע, אנחנו הולכים לתקופה לא פשוטה מבחינת חברת הדואר אבל היא הכרחית כדי להציל את החברה. גם בתקופה הזאת אנחנו מנסים למצוא פתרונות, אפרופו השאלות על פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. אנחנו בדיאלוג עם ראשי רשויות מקומיות. גם את זה קיבלתם. אנחנו מציעים כל מיני פתרונות נקודתיים לשכונות שבהן נסגרו סניפים, למשל שבימים של חלוקת קצבאות תגיע ניידת של דואר נע ותציע פתרונות כדי שאנשים לא יצטרכו להיות מטורטרים למקומות רחוקים מאוד. אנחנו מציעים לרשויות מקומיות לפתוח יחידות בתוך משרדי המועצה, ויש מועצות מקומיות ואזוריות שמרימות את הכפפה הזאת. אנחנו מנסים למצוא כל דרך כדי להקל על האוכלוסייה כי אנחנו מודעים לדבר הזה ומבינים את חשיבותו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

העובדים יהיו של הדואר?

לפעמים כן ולפעמים לא.

יש לי שאלה על זה. יש לכם עדיפות האם אתם סוגרים סניף או זכיין?

בגדול, סניף מופעל על ידי עובדים וסוכנות מופעלת על ידי זכיין, אבל מבחינת האזרח זה שקוף לו. ברור שלסניף יש מבחינת החברה עלויות גדולות יותר אבל יש מקומות שבהם אנחנו חושבים שצריך שיהיו סניפי עוגן. גם יש לנו התחייבות לתת שירות במקומות שהם סניפי עוגן. לכן אנחנו לא הולכים לסגור את כל הסניפים שלנו.

כלומר אתם מעדיפים כרגע מבחינה כלכלית להשאיר את הזכיינות באופן יותר רווחי מאשר סניף. אמשיך את כל השאלה. במשך 21 שנים לא העלו לזכיינים את הסכום בהשתתפות שלכם, שזה 3,000 שקל, תלוי באיזו זכיינות. על חבילות זה 70 אגורות. כל מה שעולה ועולה ועולה – בעצם הם נשארים כבר 21 שנים אותו דבר. יכול להיות שתגיד לי תשובה: מי שלא מתאים לו – שימכור. אם זה לא רווחי בשבילו – שימכור. השאלה שלי: בכל מה שאתם עושים, האם אתם מסתכלים על האפשרות כן לעודד זכיין? תאמר: כאשר אני סוגר סניף לפחות אפצה כאן זכיין באיזו דרך? או שאתה אומר: זה לא בצפי שלנו?

קודם כול, הצעת לי תשובה טובה ואני מאמץ אותה.

אני בדרך כלל משתדל לעזור לכם.

מעבר לזה, יש לא מעט סוכנויות שנסגרות בגלל חוסר כדאיות כלכלית. כפי שתיארנו לכם אתמול, יש ירידה מתמשכת של קרוב ל-10% בשנה בשירותי הדואר, בהיקף הפעילות של הדואר, וזה גם פוגע בזכיינים. לכן חלק מן הזכיינים מחליטים להרים ידיים ולהגיד: בעבר הרווחתי ובשנים האחרונות אני מפסיד ואני כבר לא רוצה להפסיד.

המטרה שלנו בסופו של דבר, מטרת-העל שלנו היא להציל את החברה. כדי להציל את החברה אנחנו עושים הכול קודם כול כדי שהחברה תוכל לעבור לתזרים מזומנים חיובי. לוקחים את כל השיקולים האלה בחשבון. אלה השיקולים המרכזיים שמנחים אותנו.

התשובה ברורה. ינון, יש לך עוד משהו?

כן. חשוב מאוד, כי אני מסתכל כאן גם על המקומות שנסגרו, יש פה לא מעט שירותים במקומות חלשים, בפריפריה. אנחנו מבקשים מאוד – אני חושב שזו בקשה של כל הוועדה – שתשימו דגש על המקומות הללו. אלה מקומות של אותם אלה שאנחנו יודעים שבסופו של דבר הם חלשים. אני חושב שזו בקשה בשם הוועדה, לשים דגש על המקומות האלה בפריפריה.

בפעם הבאה שתגיעו לכאן בעזרת השם הנושא הזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים. קחו את זה בחשבון גם כשאתם מקבלים החלטות עכשיו, גם כשאתם סוגרים, קחו את זה בחשבון. זה יהיה אחד הדברים המרכזיים שיעלו כאן בדיון.

קודם כול, כבר לקחנו את זה בחשבון. אם אפשר להגיד משפט בעניין הזה.

אני יודע שנושא הפריפריה קרוב ללבך. אתה לא באת ממקום גבוה. הוא מאשדוד, בגלל זה אני יודע שאשדוד היא פריפריה, בפרט כאשר הוא גדל שם. מן המקום הזה תסתכלו על האנשים האלה.

ראשית, אני רוצה לציין לטובה את הנהלת החברה, שתוך מספר שעות העבירה את כל הנתונים. הלוואי וכל משרדי הממשלה וכל החברות הממשלתיות היו נוהגים כך. יישר כוח.

עם כל מה שמתרחש, עם כל התוצאות העגומות של השנים האחרונות, האם אתם רואים אפשרות או הזדמנות לשיפור התוצאות העסקיות כבר ב-2023? מבחינת תזרים המזומנים, מבחינת רווח או הפסד תפעולים.

בהחלט כן. גיבשנו תוכנית עבודה שמבוססת בחלקה על תוכנית ההבראה. אין יום שבו אנחנו לא הופכים אבן.

אנחנו מדברים באופן תיאורטי על הפרטה בתחילת שנת 2024. באיזה מצב אנחנו נגיע?

אני מאמין – אני רוצה כמובן להיות זהיר כי לא הכול בשליטה שלנו – שלחברת הדואר יש פוטנציאל להימכר למשקיע שייקח אותה הלאה וירים את החברה הזאת. ישקיע בה המון כסף בציוד, במערכות מידע ובדברים אחרים.

אבל מה הוא הסכם ההפרטה? כדאי שנראה על מה מדובר.

באשר להפרטה נא לפנות לרשות החברות.

האם מותר למכור את זה?

אנחנו רק עובדים בחברה. השאלה הזאת לא מופנית אלינו.

מיכל, כאשר הם יחליטו על הפרטה זה יבוא לכאן. זה לא מתחיל להתגלגל מבלי שאנחנו מאשרים את זה. זה דיון משמעותי מאוד אבל הוא לא עכשיו.

רק להשלים את התשובה לחבר הכנסת בליאק: יש לנו תוכנית אגרסיבית מאוד ושאפתנית מאוד והיא צריכה לשנות במובנים מסוים את הדי-אן-אי של החברה כדי שהחברה תוכל לעמוד על הרגליים.

שאל אתמול חבר הכנסת דלל מה עם קריית נורדאו בנתניה.

אני לא יודע, אני לא מכיר את הסניף הזה.

אני מבקש שתבדקו את זה ותגידו לו. אני גם קיבלתי מכתב והעברתי לך. תבדקו את זה ותגידו לחבר הכנסת דלל. זה 60,000 תושבים.

רק אתמול ראשת העיר דיברה איתי על זה.

ראשת העיר דיברה איתו, אז בכלל.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לי שאלה לגבי השירות שאמרת שיכול להיות מתוך הרשויות. העובד הוא של הדואר?

לפעמים כן, ולפעמים אנחנו מכשירים עובדים ברשויות המקומיות. עכשיו אנחנו עובדים מול עיריית ירושלים כדי להדריך אנשים מקבלי קצבאות, במקום להגיע לסניף שנסגר לקבל את הקצבה באמצעות כרטיס אשראי בטעינה מרחוק. אנחנו עושים את זה עם עוד רשויות מקומיות. אנחנו מאוד מאוד קשובים.

רק במכירת הנכסים יש בקשה אחת: את הצבי שלא ימכרו, אני מבקש מאוד.

תודה רבה. מספר פנייה לוועדה 232–249, מי מסביר את הפנייה?

אני רפרנט תקשורת באגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 1.7 מיליארד ש"ח בהרשאה להתחייב וסך של 631,850 אלפי ש"ח בהוצאה, בנוסף לשינוי פנימי בסך 223,150 אלפי ש"ח בשביל לתקצב את הסכם ההבראה שנדון פה אתמול והיום במסגרת הוועדה. יש פה תקצוב של 855 מיליון ש"ח מתוך מסגרת ההלוואה של תקציב שאמור לצאת בשנת 2022, כאשר תוכנית ההבראה כולה נפרסת על פני כשלוש שנות תקציב והיתרה תתוקצב בשנים הבאות.

אני מאיר את עיני הוועדה שיש כאן פנייה נוספת, פנייה מס' 273.

אנחנו יודעים, בסדר. יש שאלות? תודה רבה.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פניות מס' 232–249 אושרו.

הפניות אושרו.

פנייה לוועדה מס' 273.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 215,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תקצוב הסכם ההבראה עם חברת הדואר. כמו כן יש כאן תקצוב של הלוואות לעובדי מדינה.

מה זה?

הלוואות לעובדי מדינה הן הלוואות שהמדינה נותנת לעובדים שלה.

מה זה הלוואות לעובדי מדינה אני יודע. מה זה קשור עכשיו לעניין?

זה נמצא בתוך אותו סעיף תקציבי.

אז זה לא קשור אליהם.

יש פה סכום של 195 מיליון ש"ח שקשור לדואר, ויש פה סכום נוסף של 20 מיליון ש"ח של הלוואות לעובדים.

אתה יודע שאתם מעצבנים?

אם צריך לפצל את הפניות אנחנו יכולים לטפל בזה.

בשביל מה הוספתם את זה עכשיו בתוך זה? אנחנו שוברים את הראש עם הנושא של הדואר, אנחנו עושים דברים שהם לא בדיוק על פי המצפון שלנו. אכפת לנו מהחברה ואכפת לנו מהעובדים. אז פתאום אתם מכניסים פה עוד משהו?

אשמח להסביר את נושא התקצוב.

אל תסביר, אני אסביר טוב יותר.

אולי הם רוצים להכניס את עובדי הדואר להיות עובדי מדינה.

הכול בסדר.

יש לכם עוד משהו להגיד על הדואר? אין. ועל עובדי מדינה – למה לא הבאתם את זה ביחד עם הפנייה הרגילה של האוצר? למה בתוך זה?

מדובר בפנייה שהיה צורך להשלים את התקציב וזו הפנייה הראשונה שעלתה.

אבל יש פנייה של האוצר שמונחת פה על השולחן.

לפי דעתי זו פנייה שהוגשה אולי מוקדם יותר.

פנייה מס' 273 – אני לא מרוצה מן העניין הזה שהכניסו לפה דבר, שאני חושב שהוא נכון, הלוואות לעובדי מדינה. היה צריך להכניס את זה בפנייה של מטה משרד האוצר, שנמצאת כאן על השולחן, ולא להכניס את זה בנושא של הדואר, שהוא נושא אחר לחלוטין, שונה לגמרי. אנחנו התלבטנו בזה אתמול מאוד מאוד. החלטנו את מה שהחלטנו. לא צריך להכניס את זה ביחד. אבל בסדר.

הצופים שואלים אם אתה מקבל את התשובה של משרד האוצר.

לא.

פנייה מס' 273, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פנייה מס' 273 אושרה.

הפנייה אושרה.

יואב, עשינו את זה באמת בהתלבטות, אתה יודע. אני מבקש מכם, תקפידו יותר. מדובר בסך הכול בחברי כנסת, לא מעבר לזה, אבל תתייחסו אליהם בנימוס.

אנחנו מתנצלים על עירוב הדברים. הכוונה שלנו בוודאי לא הייתה לערב דברים לא שייכים ולהטעות את חברי הוועדה. נשמח להסביר כל דבר שקשור להלוואות לעובדי מדינה.

אני לא מדבר על ההסבר. גם המקום והמיקום – יש מי שלא רוצים להצביע בעד זה אבל רוצים להצביע בעד הדואר, או רוצים להצביע נגד הדואר אבל רוצים להצביע בעד הלוואות לעובדי מדינה. למה אתם מחברים את זה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה נכון גם לכל דבר אחר בוועדה. זה הזמן באמת לבקש בקשה, שכל פנייה תהיה נפרדת. למה צריך לערבב?

ביקשתי. הם לא שמעו לך ולא שמעו לי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז עכשיו נבקש ונבקש. או שנצביע נגד על הכול.

ראוי לציין שאני נמנעתי, לא הצבעתי בעד בגלל הסיבה הזאת. עדיף להביא בנפרד כי זה נראה לא הגיוני ולא רציני.

הבעיה שלי היא שאני כבר שנים רבות פה.

אנחנו חדשים ואנחנו שמים לב לדברים האלה. אנחנו בשר טרי.

הם אנשים נחמדים מאוד, הם מחייכים והם מביאים את הפנייה עוד פעם באותו אופן.

משרד התחבורה, מספר פנייה לוועדה 210–213.

הפנייה נועדה להעביר סכום של 34,259 אלפי ש"ח בהוצאה, בחלוקה לתוכניות.

בתוכנית 40-50-01, המשרד הראשי – העברה של 24,759 אלפי ש"ח. בתוכנית 40-50-02, השירות המטאורולוגי – העברה של 3,500 אלפי ש"ח. בתוכנית 40-51-01, רשות הספנות והנמלים – העברה של 2,500 אלפי ש"ח. בתוכנית רשות התעופה האזרחית, 40-52-01 – העברה של 1,000 אלפי ש"ח. בתוכנית של הרשות לבטיחות בדרכים, 40-53-01 – תקצוב של 11,000 אלפי ש"ח. תוכנית הרשות לתחבורה ציבורית ---

זה בסדר. אני למדתי בחינוך העצמאי ולמדנו את כל מקצועות החול ולימדו אותי לקרוא בלי נקודות. אם את יכולה להסביר מעבר לזה. ואחרים בוודאי יודעים לקרוא. אני כבר מתחיל לחשוב שאולי אני לא יודע לקרוא בגלל מה שעושים לי בתקשורת על כך שאנחנו לא לומדים את זה ולא לומדים את זה. הכול אנחנו לומדים. תסבירי איך נולדה הפנייה הזאת.

התקציבן יסביר מה המטרה של ההעברה של כל אחת מן התוכניות.

אני מנהל אגף תקציבים במשרד התחבורה. בעצם זה הכסף שהיינו אמורים לקבל בעקבות דיוני התקציב בינואר 2022 ואנחנו מחכים לו כל השנה. בפעילות של המשרד, עם כל הפרויקטים של המשרד.

אמרת משפט משמעותי מאוד. מה זה "אתם מחכים לו כל השנה"? למה אתם מחכים לו כל השנה? למה לא הבאתם את זה?

ניסינו להביא את זה.

ומה קרה?

בגלל האילוצים שהיו פה לפני כן, גם בוועדת הכספים, הדברים התגלגלו.

אבל היו כאן העברות במשך כל השנה. לא היו בחודשים האחרונים.

אנחנו לא הצלחנו להעביר את הפנייה הזאת במשך כל השנה.

מה אמרו לכם?

בכל פעם היו דברים אחרים.

אבל לא התנגדנו.

אני לא רוצה להיכנס לזה. היה דין ודברים מול ועדת הכספים.

יושבים פה שליש לפחות מחברי הוועדה שהיו בעת הדיונים על פניות האלה. אנחנו לא זוכרים – יכול להיות שהיו פניות שלא עלו אבל זה היה בוועדת הסכמות, אבל אם הן עלו בדרך כלל הן עברו. אדוני היושב-ראש, אני זוכר את המקרה ואסביר אותו. הייתה פנייה של משרד התחבורה אצל היושב-ראש אלכס קושניר. גם אלכס קושניר וגם אחרים מן הוועדה פנו לשרה, וגם הוא חיפש אותה לא פעם. סליחה על הביטוי: היא לא ספרה אותו ולא חזרה אליו, וגם לאחרים פה, ולכן זה היה תקוע. זה הסיפור. קודם כול, אני חייב להגיד שאתה דובר אמת. זה היה כשל עם שרת התחבורה. אני זוכר את זה במאה אחוזים. אלכס שמע גם את חברי הוועדה ואמר: אני עובד בשיתוף פעולה עם חברי הוועדה וכאשר יש בעיה צריך לפנות. לא היו חוזרים אליו אפילו, שרת התחבורה.

מתי זה היה?

זה היה כששרת התחבורה טיפלה במיזוגית. אני לא יודע, באמת אני לא יודע. זה היה לפני כחצי שנה. היא פשוט לא ספרה את הוועדה ולא חזרה. זה הסיפור.

בבקשה תסביר למה ביקשתם את הכסף. אל תקריא מן הדפים אלא תגיד מה המטרה של התקציב הזה.

המטרה של התקציב הזה היא עבור פעילויות של משרד התחבורה. בלשכה הראשית זה פעילויות בתחום הרישוי והרכב, בתחום הפרויקט של מעבר יחידות לירושלים על פי החלטות הממשלה. בנוסף הקמה של חדר סייבר שמשרד התחבורה הקים השנה. בנוסף מדובר על תוכניות נוספות במשרד התחבורה, תוכניות של השמ"ט (שירות מטאורולוגי) שזה חלקי חילוף למכ"מ; ברספ"ן (רשות הספנות והנמלים) זה הקמה ושדרוג של כל חדר ה-RCC. פחות או יותר אלה הדברים.

יש פה תוכניות חינוך, הסברה והקמה.

זה של הרלב"ד. יש פה גם תקציבן של הרלב"ד, הוא יוכל להסביר.

אתה יכול להתעכב על זה, על תוכנית 40-53-01?

מדובר ב-11 מיליון שקל, שהם חלק מהחלטת ממשלה 550 לחברה הערבית, בעיקר בתוכניות חינוך והסברה לרשויות ערביות.

יש בפנייה הזאת הדרכה בבתי הספר. אני יודע שהיה תקציב של תוכנית זה"ב, של בטיחות בדרכים בבתי הספר של החינוך העצמאי והשנה הפסיק התקציב הזה. יכול להיות שהשנה הציבור החרדי בכלל נעלם. אני רוצה לדעת.

הרב גפני, לקחו אותו במועצות, הוא לא היה צריך להגיע לכביש.

הכול בסדר, אתם צודקים שאתם לא סופרים את הציבור החרדי.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא נגעה בתקציב שהיא מעבירה למשרד החינוך.

הייתה תוכנית בבתי הספר של החינוך העצמאי, שעל פי החוק צריך לתקצב אותם באופן שווה. אני מבין שהשנה הייתה שנה קשה מבחינת הילד החרדי, לא ספרו אותו. למשל שרת החינוך, כשהיא עשתה את ועד החינוך הדתי, היו שם 17 חברים אך לא היה אף נציג חרדי אחד. היו שלושה ערבים, שאני מברך על כך, אבל חרדי אחד השרה שאשא-ביטון לא שמה. אני מבין, זה בסדר, הייתה שנה שבה מדירים את הציבור החרדי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במחצית השנה. הוא אומר שלא נגעו בתקציב של משרד החינוך.

הכול בסדר. מותר לי לדעת, אם אפשר לברר ולהגיד לי למה זה לא נעשה, מה קרה השנה.

אני אבדוק, ברשותך.

סליחה שאני עוצר אותו. התקציב שלו לא בא מן הרלב"ד. הוא בא ישירות ממשרד החינוך. עכשיו שאלה טובה אחרת היא למה עשו את זה.

אתה יודע שאני יודע. אני מבקש שתבדוק. אנחנו מדברים פה על בטיחות בדרכים, שזה אחת המטרות של הפנייה הזאת. אני רוצה שתבדוק את העניין הזה, למה בבתי הספר של החינוך העצמאי הפסיקו את התוכנית. נדמה לי שגם במעיין החינוך התורני.

אתם מדברים על ערבים, הכול בסדר. צריך חינוך לכולם.

בטח, אני בעד.

וחרדים. ומה עם הרגילים? אנחנו הנורמליים הפשוטים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה, אנחנו לא נורמליים?

אתה לא מעודכן. אצלכם יש הכול, תהיה רגוע.

מה זה אצלכם? אני חרדי. אני אמרתי לא נורמליים?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אמרת.

על כל מה שאני אגיד, אגיד שעכשיו בוקר ואת תצעקי? מה את רוצה? תגידי לי. באת לריב?

אני מסכים אתך שלתלמידים רגילים צריך לתת ולא להפלות אותם.

הפשוטים.

אני רק מבקש שלילדים החרדים יתנו חצי ממה שנותנים לילדים הרגילים.

כשנגיע לתקציב החינוך.

חבל על הזמן מה שיהיה פה בתקציב. לא תהיה יותר אפליה כזאת.

לגמרי. אני בעד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבודו, ברשותך, אני רוצה לתקן. אין פה רגילים ולא רגילים, נורמליים ולא נורמליים.

מסכים.

דיברתי על מסורתיים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש פה בני אדם, יש פה תלמידים שמגיע להם הכול, לא משנה לאיזה מגזר הם שייכים.

די, את כבר יותר פופוליסטית ממני. אני רוצה לדייק. הבנת מה זה רגילים? רגילים כמוני, לא חרדים ולא ערבים.

למה? חרדים הם גם רגילים.

הרב גפני, אולי הוא התכוון לחמ"ד, ששם מקבלים יותר מהכול.

זה רק על התחבורה, על הרלב"ד. תתארו לכם מה יהיה פה כשנגיע לפנייה של החינוך.

אנחנו הכי גדולים במדינה אבל הציבור שלנו לא מקבל בכלל.

אני רוצה לשאול: יש פה תקני כוח אדם חדשים. מאיפה הם מגיעים?

תקני כוח האדם הם הסטה מתוכניות אחרות במשרד בהתאם לביצוע ולגיוס של משרד התחבורה. יש פה תקצוב של עוד שלושה תקנים למשרד הראשי ועוד תקנים לרשות לתחבורה ציבורית מתוך סך התקנים של המשרד, בהסטה לפי הצרכים שהמשרד חושב שהוא צריך לנהל כרגע.

למה צריך את המשרות הנוספות האלה?

הן לא משרות נוספות. יש למשרד את מכסת התקנים שלו וכרגע, בהתאם לאופן שהמשרד רוצה לנהל את כוח האדם שלו, הוא מסיט כוח אדם ממקומות מסוימים למקומות אחרים. לדוגמה, הוא רצה לחזק את הרשות לתחבורה ציבורית.

למה אתם לא כותבים את זה בראש הפנייה, שזה תקני כוח אדם בתוך המשרד? אתם כותבים שהשר מעביר את זה מתוך הרזרבה הכללית. כאשר יש תקני כוח אדם – תראי בפניות אחרות – כתוב שהשר מבקש לעשות שינוי בתוך משרדו. פה את מביאה את זה מן הרזרבה הכללית. אם את מביאה את זה מן הרזרבה הכללית אז זה לא תקני כוח אדם שנמצאים ואת מעבירה אותם מאגף אחד לאגף אחר אלא את מעבירה אותם ממשרד האוצר למשרד התחבורה.

הרזרבה הכללית היא הכסף שעליו אנחנו מדברים פה, על הסכומים שהותנו בהוצאה. אבל אין שום בעיה, נחדד להבא שההעברה שנעשתה פה היא הסטה של תקני כוח אדם מתוכנית אחת לתוכנית שנייה בתוך משרד התחבורה. אבהיר את זה להבא. אתה צודק.

אני רוצה להצביע. אני מבקש שתבדוק ותגיד לי. בסדר? תודה רבה.

מי בעד אישור פניות 210–213? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פניות מס' 210–213 אושרו.

הפניות אושרו.

יש עוד פנייה, מס' 269: כבישים עירוניים ביישובי החברה הדרוזית והערבית, השלמה לכביש 16 בירושלים, מטרו ונתיבי תחבורה ציבורית במרכז הארץ. מי מסביר?

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר.

מה זה השלמה לכביש 16?

מחלף בייט, זה החיבור של כביש 16.

חשבתי שזה בגלל שיש שם בעיה עם אנטנות סלולריות. שכחתם להתקין שם.

לא הבנתי מה זה ההשלמה.

זה חיבור של כביש 16 לכביש בגין במחלף בייט.

מה זה כבישים עירוניים ביישובי החברה הדרוזית והערבית?

אני מנהלת תחום תקציבי פיתוח במשרד התחבורה. מדובר כאן במספר כבישים בחברה הערבית והדרוזית בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה.

אמרתי כבר: הממשלה לא מעניינת אותי. מעניינת אותי רק הפעילות הזאת. איפה? באילו ישובים?

מדובר בחמישה כבישים, בבוסתאן אל מרג', מזרעה, עראבה, חג'אג'רה – כביש 3, שגב שלום – כביש 4, כיכרות ותיקון גשר.

מה עושים שם?

זה הסדרה וסלילת כבישים חדשים, שיאפשרו גם מעבר של תחבורה ציבורית, וגם גישה של הציבור למוסדות חינוך.

כמה כסף?

109 מלש"ח בסך הכול.

מתי הייתה ההחלטה הזאת?

החלטת הממשלה הייתה בסוף השנה שעברה, באוקטובר 2021.

אפשר לדעת כמה קילומטרים של כבישים ייסללו בכל ה-110 מיליון שקל?

אני יכולה לברר.

שנית, האם יש שבילי אופניים בכבישים האלה?

במקום שאנחנו יכולים אנחנו עושים.

אין מקום לשביל אופניים?

היכן שאפשר אנחנו עושים, הכול בהתאם לתוכנית המאושרת.

אני לא חושב שיש מקום שאי אפשר. כפי שעושים את הכביש, אפשר לעשות גם מדרכה ושביל אופניים. אחת הבעיות והצרות היא, לצערי, שעושים כביש ללא מדרכה וללא שביל אופניים. אין דבר כזה שאי אפשר. לשמחתי אני גם מהנדס. אין דבר כזה שאי אפשר. מקסימום תגידו: יש איזו עלייה בזווית של 40 מעלות אז אי אפשר. התכנון מראש צריך להיות עם שבילי אופניים ומדרכות כי זו גם תחבורה ציבורית, כי מי שהולך ברגל זה תחבורה ציבורית, אופניים זה תחבורה ציבורית. לזה צריך לשים לב. לצערי בחלק גדול מן התכנון לא לוקחים את זה בחשבון. אני לא רוצה להצביע כרגע בעד הפנייה הזאת עד שאקבל תשובה האם יש שבילי אופניים. זה לטובת החברה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חבר הכנסת דלל, ברשותך, אנחנו כאן עומדים מול משוואה, או כלום או מה שיש. קודם כול שיהיה כביש כדי להגיע לבית הספר, לשכונה, למקום ציבורי. אי אפשר להשאיר את האנשים בלי כלום.

אני לא רוצה להשאיר אותם בלי כלום. זה עניין של מספר ימים. ילד יכול להגיע לבית הספר בלי רכב טוב יותר, בלי אוטובוסים, עם אופניים. מה יותר טוב? זו בדיוק הנקודה. פחות תאונות דרכים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני איתך.

אני בעד. אז בואו תבקשו את זה. אגיד לך עוד דבר אחד: צריך להיות גם עיצוב נופי בשבילים שם ולא להשאיר את זה זנוח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה מזכיר את הרעב ללחם שאומרים לו לאכול עוגות.

אבל כך צריך להתחיל את התכנון.

תודה רבה. הממשלה קיבלה החלטה על הכבישים הללו. הייתה איזו עבודת מטה לפני כן למה דווקא הכבישים האלה ולא כבישים אחרים? יש עוד ישובים ערביים ודרוזיים שזקוקים לטיפול בכבישים שלהם. לפי מה החליטו על כך?

בנינו מודל שלוקח בחשבון מספר קריטריונים, מאפייני דרך. הייתה עבודת מטה.

מתי היא התחילה?

היא החלה בתחילת תוכנית החומש הקודמת. עכשיו התחלנו תוכנית חומש חדשה. רציתי לחדד שהחלו את הכנתם של כל הכבישים האלה כבר לפני מספר שנים. היום המדיניות של המשרד היא שבכל פרויקט חדש אנחנו תמיד בודקים איפה אפשר. גם אז בדקו אבל היום יש יותר חידוד על הנושא הזה של שבילי אופניים, כולל הצללות, על מנת שיהיה נעים יותר למשתמש.

שאלה לגבי התוכנית של המטרו, 250 מיליון ש"ח – זה רק עבור התכנון שלו? זה לא עבר עד עכשיו?

יש כבר כסף שהוקצה לתכנון של המטרו. ספציפית 250 מיליון השקלים הם לטובת קידומי זמינות, איפה שכבר אפשר, פעולות של התחלה של העתקת תשתיות ובדיקות של קידוחים וגישושים.

עד עכשיו לא ידעתם שאתם צריכים את כל הכסף הזה? הרי זו פנייה. מתחילת השנה לא ידעתם שאתם אמורים לקבל את זה?

בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט והיכולת לבצע - - -

קואליציה.

זה לא של הקואליציה. תדע שבממשלה הבאה הפניות לא יעברו דרך פה אלא דרך ועדת הרפורמות.

הוא מנסה להתגרות.

הוא לא מנסה להתגרות. אתה טעית, זה דרך התשתיות הלאומיות.

המשימות הלאומיות.

אבל הרב גפני הפנים שיש ממשלה חדשה. כתוב פה בפנייה "כבישים בין-עירוניים" ולא כתוב "כבישים/כבישות בין-עירוניים/בין-עירוניות". יש הפנמה.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר שתי שאלות. דבר ראשון, בכביש 16, רציתי לשאול לגבי הנושא של קליטה סלולרית בכביש. מה מתכננים לעשות עם הסיפור הזה? כרגע אין שם קליטה וזה בעיה בטיחותית קשה מאוד. זאת שאלה ראשונה.

כביש 60, היציאה הדרומית מירושלים לכיוון גילה, כביש המנהרות, התחילו שם כבר עבודות פיתוח ומרגע שנכנסה השרה החדשה-ישנה למשרד העסק נתקע ונעצר ויש פקקי ענק, שכל מי שמגיע מגוש עציון עומד בהם שעות. מה קורה שם?

אתייחס לשאלה הראשונה בעניין הקליטה הסלולרית. יש עבודה מול משרדי הממשלה. הנושא עדיין בטיפול.

מה הצפי? מה התוכנית? מה לוחות הזמנים?

שואל חבר הכנסת טל שאלה. הוא לא עושה מסיבת עיתונים. הוא שואל שאלה מקצועית: מתי ייגמר הטיפול של משרדי הממשלה בנושא הקליטה הסלולרית בכביש 16? מתי זה יסתיים?

אני אבדוק.

איך זה קרה בכלל? בונים כביש ושוכחים לשים שם אנטנות סלולריות.

אני מניח שחשבו. השאלה מה לוחות הזמנים.

אמרו ששכחו לשים. דיברו על זה בתקשורת.

השאלה ששאל חבר הכנסת טל מעניין את כולנו. זה כביש טוב, זה מקום שנוסעים בו. מתי תיגמר העבודה? אני לא מקבל את התשובה של הגברת הנכבדה שמשרדי הממשלה מטפלים. "משרדי הממשלה מטפלים" – כאן בוועדת הכספים זה לא עושה רושם. בסדר, מטפלים. בסוף אנחנו מוצאים שהם הכניסו כמה פוליטרוקים לא משנה לאן, לא ניכנס לזה. אנחנו רוצים לדעת מתי זה יסודר. זה מחדל של הממשלה. זה בעיה של משרד התחבורה ושל משרד האוצר שמביא את ההעברות. מתי זה יסתיים? בפסח? בל"ג בעומר?

אפשר לקבל תשובה מיידית. צריך להתקשר בטלפון למנהל אגף התשתיות במשרד התחבורה שייתן תשובה. מה הבעיה?

אני אבדוק.

בסדר, תבדקי. זה לא חייב להיות הרגע. תשתדלי כמה שיותר מהר. כולנו רוצים תשובה: מתי יסתיים הטיפול בעניין הזה?

אחרי האסון הבא.

וגם לגבי כביש 60 אשמח לקבל תשובה.

תעני לו תשובה בבקשה.

וגם לגבי שבילי אופניים, כי אני לא רוצה להצביע נגד.

הרב גפני, יש לי שאלה נוספת. יש ישובים בגולן שמגיעים אליהם בנתיב אחד לשני הכיוונים, שהם צרים מאוד. רכב וחצי עובר שם. מה קורה עם זה? שכחו את רמת הגולן או שמישהו התכוון להחזיר אותה בממשלה הקודמת?

אתה כבר חדשני. אפילו בוועדת הכספים לא הגיעו לשם.

לציר המזרחי ברמת הגולן אף אחד לא הגיע. זה מסוכן מאוד. גם שם יש דרוזים, דרך אגב.

אמרת את הדברים הללו. אנחנו עכשיו לא יכולים להיכנס לעניין הזה. אבקש מאנשי משרד התחבורה, קחו לתשומת לבכם את ההערה הזאת לגבי כבישים ברמת הגולן שיש בהם מסלול אחד. תודה רבה.

בעקבות השאלה של חבר הכנסת טל, כביש 60 תוקצב בפנייה פנימית. זה יצא לדרך.

איזה מקטע?

נראה לי שאני יודעת למה אתה מכוון.

התחילו שם הרחבה של הכביש.

אתה מדבר מחוסאן ועד אלעזר.

איך ידעת?

כי זה הקטע שנתקע. השרה הפסיקה שם את העבודות. השרה אמרה גם בתקשורת שזה לא שטחים שיהיו במדינת ישראל.

כל מה שמאחורי הקו הירוק נתקע.

מחוסאן ועד אלעזר מעולם לא היה תקציב ביצוע. תמיד היה רק תקציב לקידום זמינות. זה תוקצב ב-72 מלש"ח לתכנון וקידומי זמינות. כפי שציין דניאל שוורץ מאגף התקציבים, בפנייה האחרונה הוספנו עוד 80 מלש"ח לקידומי זמינות נוספים. הפרויקט הועדף גבוה בתוכנית האסטרטגית. בדיוני התקציב הקרובים - - -

הוא נמצא בתוכנית החומש של נתיבי ישראל?

עדיין לא נסגרה תוכנית החומש. תוכנית החומש תיסגר בדיוני התקציב הקרובים.

כלומר לא בחמש השנים הקרובות. זה מה שאומרים לך.

לא, ממש לא. תוכנית החומש תיסגר בסיכום התקציבי הקרוב. אני מתארת לעצמי שיתחילו לעבוד עליו בחודשים הקרובים. הפרויקט כבר בקידומי זמינות מתקדמים מאוד. מן הסתם, אני לא יכולה להבטיח את זה, אבל אני יודעת שהוא עלה גבוה בתוכנית האסטרטגית, אז הכול בכפוף לתקציב, ייקבעו הכבישים וככל שהוא יתוקצב לביצוע הוא גם יבוצע.

אפשר לתקן את הכניסה לירושלים, שתיים פלוס ולא שלוש פלוס? זה יקל על חברי הכנסת.

רבותי, פנייה מס' 269, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פנייה מס' 269 אושרה.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 256: גמלאות ופיצויים. דרך אגב, את ההלוואות לעובדי מדינה אפשר היה להביא פה, אבל לא רק. בבקשה.

תודה רבה. עניינה של פנייה מס' 256 הוא תקצוב של 447,159 אלפי ש"ח על מנת לעמוד בסיוע המשולם לקרנות הפנסיה הוותיקות, הן הגירעוניות והן המאוזנות, לפי הפירוט הבא:

לגבי תוכנית 12-11-02, שבה משולם הסיוע לקרנות הוותיקות המאוזנות, תקצוב של 25,632 אלפי ש"ח בהוצאה. מדובר בהתאמה לבקשת הסיוע של הקרנות הוותיקות המאוזנות לאחר פרסום הדוחות הכספיים של שנת 2021. לגבי תוכנית 12-12-01, של הסדר קרנות הפנסיה, תקצוב של 346,992 אלפי ש"ח בהוצאה על מנת להתאים את הסיוע הנדרש לקרנות הוותיקות הגירעוניות. הסיוע שלהם מוצמד למדד – בשל עליית המדד השנה היה צורך להתאים את הסיוע – וכן תקצוב נוסף של 74,535 אלפי ש"ח בהוצאה על מנת להתאים את התשלום לסיוע לקרנות הוותיקות הגירעוניות עבור אי-העלאת גיל הפרישה לנשים. מדובר בסיוע עבור הפער שבין גיל 64 לגיל 67 עבור עמיתות בקרנות הוותיקות הגירעוניות בהתאם לעדכון בפועל של פרישת העמיתות.

תודה רבה. יש שאלות?

הרב גפני, אני מתנצל, אני חדש פה. מדינת ישראל צריכה לממן את הגירעונות של קרנות הפנסיה? איך עובד הסיפור הזה?

הו, חכה, זה לא לעכשיו. זה סיפור שלם. אנחנו היינו מעורבים בזה. חבר הכנסת טל, התפקיד שלנו, אנחנו נמצאים פה בין היתר כדי לדאוג לאנשים האלה, שבסופו של דבר לא ייקחו את כספם. יהיו על זה הרבה דיונים. אם תהיה שר או סגן שר אז תסתכל מן ההיבט הממשלתי, אבל אם תהיה חבר בוועדת הכספים, ואני אשמח, אז זה יהיה מעניין מאוד.

אם תהיה שר אל תשכח שפעם היית חדש פה וקיבלת הסבר.

תודה רבה. מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פנייה מס' 256 אושרה.

הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים למשרד המשפטים, פנייה מס' 08-004. מי מסביר?

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף 08, שכולל את משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, בסך של 91,814,000 ש"ח. אציין שמדובר בגופי מטה עם התקשרויות רבות חוצות גופים, חוצות שנים, מכרזי רכש ואבטחה.

למה זה לא הגיע עד היום?

כפי שאמרנו גם בשבוע שעבר, שלחנו את הפניות שקשורות בעודפים כבר ביוני או יולי. זה הפעימה האחרונה של העודפים שנשלחה.

טוב שנהייתי יושב-ראש ועדת הכספים כדי לאשר את הפניות של משרד המשפטים. לא חשוב. חודשים ארוכים לא נערכו דיונים? אלה דברים שגרתיים: סנגוריה ציבורית.

לצערנו רבות מפניות העודפים לא הגיעו לדיון בוועדה במהלך תקופה ארוכה מאוד.

יש שאלות?

יש שאלות. אדבר איתם אחרי כן, לכן אגיש על זה רביזיה. אני לא רוצה לגזול זמן.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פנייה מס' 08-004 אושרה.

הפנייה אושרה.

רביזיה.

אתה רוצה שנצביע בעוד חצי שעה או שאין צורך?

נראה לי שזה ייקח קצת יותר זמן.

אתה צריך יום?

כן.

בסדר, אבל תגיד לי בעוד יום אם אתה מבטל את הרביזיה או אתה רוצה שנערוך הצבעה.

אם זה יהיה ביום חמישי זה גם טוב?

זה גם טוב. מעניין אותי מה אתה הולך לעשות במשרד המשפטים עכשיו.

פניות מס' 264–268: משרד החינוך. משה שגיא, אני לא הולך לקיים דיון על העניין הזה. זאת פנייה גדולה, גם לא נספיק עכשיו, אבל אם אתה יכול לישיבה הבאה להביא כמה תשובות. אציג רק שתי שאלות.

אני רוצה לדעת, דיברתי עם מנסור עבאס למה אין במשרד החינוך תמרוץ לטיפוח למוכר שאינו רשמי, כל אלה שנמצאים בעניין הזה. אז הוא פנה למשרד האוצר, הוא אמר לי אל מי הוא פנה, ואמרו לו שישימו את הכסף של תמרוץ וטיפוח. אמרתי לו: יש לך הסכם קואליציוני. איך אתה מזניח את העניין הזה? הם אמרו לו: כן, אבל רק לערבים. החרדים לא יקבלו תמרוץ וטיפוח. זאת הייתה המציאות ואז פניתי למשרד החינוך. לא משנה שגם לא הייתה לי שם כתובת יותר מדי. פעם הייתי יכול לפנות לשר או למנכ"ל. פה לא יכולתי לפנות לאף אחד, אז ניסיתי לברר. התברר שהייתה הנחיה לא לתת תמרוץ וטיפוח לחרדים. אתה מכיר את זה, ינון? דיברתי עם מנסור עבאס. אמרתי לו: למה ויתרת על תמרוץ וטיפוח? בכל שנה, משה שגיא, היית מביא את זה. התקציב היה 84 מיליון שקל. הילדים האלה סובלים ולא מקבלים. אז הוא הלך לאן שהוא הלך, הוא ביקש את מה שהוא ביקש ואמרו לו: בסדר, ניתן העברה לתקציב של הערבים, לא ניתן לחרדים. כך אמרו למנסור עבאס. אני רוצה לדעת האם אתם מתכוונים להביא באחת הפניות עכשיו, לפני שמסתיימת השנה, תקציב לתמרוץ וטיפוח.

יש סעיף שמדבר על התרבות, על שיעורי התורה, שזה תרבות בציבור החרדי. נמחק הסעיף ומפטרים את כולם. אתם מכירים את זה? דיברו איתי גם מן הציונות הדתית. אתם מתכוונים להביא כסף לעניין הזה או שאתם רוצים שכל מי שהוא חרדי יהיה אבק פורח? מה אתם מתכוונים לעשות עם זה?

אתם מבקשים ממני, ואין לי טענות אליך, אתה הכתובת היחידה הנורמלית שאני יכול לדבר איתו. האם אתם מתכוונים להביא את שני הסעיפים האלה? כן או לא? תגיד לי בשבוע הבא.

מאחר ומדובר בהסכמים קואליציוניים בשני הסעיפים שציינת אז הכתובת היא לא משרד החינוך.

למה תמרוץ וטיפוח זה קואליציוני?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכסף הזה באופן ספציפי כי לא קיבלו אף פעם.

את לא צריכה לענות. אני אענה את מה שאת הולכת להגיד. התשובה היא שבמשך כל השנים בעיקר משרד האוצר, אבל גם משרד החינוך שיתף פעולה עם העניין הזה, קבע שהסעיף הזה של תמרוץ וטיפוח לא יהיה בבסיס התקציב, אף על פי שברור שהילדים צריכים את זה, אלא הוא יהיה בהסכם קואליציוני, כפי שקוראים לזה המשפטנים. זה לא יהיה יותר. אבל עכשיו אתם נותנים לחלק כן ולחלק לא? לילדים הערבים כן ולילדים החרדים לא?

זה לא עובד לפי ערבים וחרדים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי הגיע הזמן שזה יהיה בבסיס התקציב.

אני איתך.

נכון, בשביל זה יש ממשלה חדשה.

כל המוכש"ר קיבל: יהודים, ערבים, חרדים, כולם קיבלו. הפטור לא קיבל. זו הטענה שלך לגבי החרדים. אבל במוכש"ר כולם קיבלו.

הילדים במוסדות הפטור לא צריכים לקבל?

זה הסכם קואליציוני.

אני מבקש תשובה על זה. מה זה משנה? זה רק הילדים החרדים. כאשר היה סעיף, וזה סעיף שנוגע רק לחרדים, הייתה הוראה לא לתת להם.

גם תרבות חרדית – זה רק לחרדים והייתה הוראה להוריד את זה לאפס מתוך 4 מיליון שקל שיש שם היום.

אני רוצה תשובה. יכול להיות שאביא את הפנייה הזאת לאישור גם אם לא תיתנו, יכול להיות.

יכול להיות שהם יחליטו עכשיו לתת.

אני מין יושב-ראש ועדה שבסוף מאשר את הכול.

מה זה "מאשר"? ואם אנחנו לא נאשר?

אז לא מאשרים.

הפנייה שלכם היא לא למשרד החינוך.

אז אני פונה גם למשרד האוצר. אני רוצה תשובה על שני הסעיפים האלה. תגידו מה אתם מתכוונים לעשות. שלא לדבר על זה ששיניתם קריטריון על בתי ספר תיכוניים כדי שלא יהיו שלושה בתי ספר של "שובו", מכיוון שהם מלמדים שם את כל הבגרות, את הכול. לא צריך לעזור להם כי הם בלאו הכי לומדים הכול. רק בגלל שהם חרדים.

יש לי עוד שאלה למשה שגיא: האם יש עוד פנייה תקציבית שאמורה להיות עד סוף השנה? אני יודע על הרבה חוסרים.

כן.

דבר שני, נושא חשוב מאוד, בגנים יש בעיה קשה מאוד, שמופיעה גם בכספים שמבקשים להעביר כאן. יש נושא אחד של גפ"ן, ונושא אחד של הגנים של החינוך המיוחד, שבית המשפט פסק שהם צריכים לקבל את "אופק חדש".

הוא לא פסק שהם צריכים לקבל את "אופק חדש". אני פסקתי שיקבלו את "אופק חדש".

נכון. יישר כוח לך, משה. הרב גפני כבר אמר שאתה היחיד שאפשר לדבר איתו שם.

אנחנו דנים על זה כאן כבר שלוש שנים וחצי וזה עוד לא מומש.

זה מומש אבל יש עם זה בעיה קשה.

עוד לא מומש. מומש באופן חלקי מאוד.

נמצאת כאן הרפרנטית של החינוך באגף התקציבים. אני מבקש תשובה גם על הסעיפים האלה.

הנושא הזה בעייתי מאוד בגלל שהעבירו לפני שנתיים את הגנים של החינוך המיוחד לרפורמת "אופק חדש", שזה ברכה בפני עצמה, בעזרת השם נקווה שעכשיו יהיה לכל התלמידים, אבל בינתיים זה החלק שנעשה. אבל הייתה שם בעיה קשה: היות וברפורמה יש צורך בנתונים שכל מורה ומורה צריך להעביר וביקשו מן הגננות להעביר את הנתונים שלהן, וכל אחד היה צריך לאסוף את הנתונים שלו ולא הספיקו להעביר את זה, משום מה החליטו לסגור את האפשרות להעביר את הנתונים.

לא סגרו. הנתון הזה מתעדכן כל הזמן, הפרופיל מתעדכן כל הזמן, כולל רטרואקטיבית. זה קורה.

מצוין, הלוואי. אני יודע שהדברים לא קרו. אשמח לדעת שזה נכון.

אני אומר לך שזה קורה היום.

הדבר הזה לא קורה. אתן לך גם שמות. אני יודע בוודאות שזה לא קורה.

חבר הכנסת ביטון, אני מציע שתדבר איתו אחרי הישיבה.

אדבר על זה עם משה שגיא אחרי הישיבה, בסדר.

קודם כול, ילדי גנים בחינוך המיוחד – אנחנו יודעים שמתוך 90 מיליון שקל שתוכננו כדי שיהיה שוויון הם מקבלים רק 29 מיליון שקל. זה דבר אחד. יש פה אפליה. הרב גפני, אני מוחה על כך שבכל דבר שמגיע לוועדה אנחנו מעלים טענות ואנחנו מאשרים. מה, אנחנו חותמת גומי? בואו נעצור פה משהו אחד ונבחן אותו לעומק. לא ייתכן שיעשו מחטף, שיעבירו דברים בלי שנדון עליהם כפי שצריך.

קיבלתי את טענתך. לא נצביע על הפנייה של משרד החינוך.

אנחנו רוצים נתונים יותר לעומק, לראות מה התוכניות. לא ייתכן שילדי המוכש"ר יקבלו 30% מכל אחד אחר. בואו נעצור את הדבר הזה.

אתה רואה, אתה שבועיים בוועדה וכבר היושב-ראש כך מושפע ממך.

אני מקווה שזה לא נובע מפחד ממנו.

רק פחד ... מה יש כאן פרט לפחד? ...

קודם כול, יש מכללה חדשה. גם בהוצאות יש הבדל בין אלה לאלה. בואו נעצור את הדברים האלה.

זו ממשלה חדשה והעברנו מיליארד שקל לערבים. אני לא הצבעתי בעד.

דבר שני, באשר למוכש"ר, לא יכול להיות שהם יקבלו 30% מכל ילד אחר במדינת ישראל. למה יש אפליה כזאת? צריכים לשבת ביחד ולהחליט מה עושים עם זה. תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה זה קשור למיליארד שקל לערבים?

אני לא אמרתי את זה.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להעלות כמה נקודות קצרות. קודם כול, כל עניין מערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית וניהולית) שעליה מדובר, זה חוצפה. בזמנו שאלתי את השרה שאשא-ביטון: למה את לא נותנת למנהלים במוכש"ר גם כן להטמיע את המערכת? הם רוצים.

החרדים מחוקים בגפ"ן.

היא אמרה: לא, רוצים שהם יעברו לממלכתי. ההתנשאות הזאת שלהם היא שערורייה, היא דבר בלתי נתפס. לכן אני לא מתרגש. זה שיש כאן העברה לגפ"ן – שייתקע גפ"ן, שלא יקבל אף אחד. אם יש סוג א' וסוג ב', שכולם יהיו סוג ב'. זה דבר אחד.

אל תדאג, אתה מכיר אותם, הם הכניסו בהעברה הזאת גם דברים שאתה כן רוצה.

בסדר. או-טו-טו יהיה שר אוצר חדש ויהיה שר חינוך חדש והכול יהיה בסדר.

אנחנו מחכים לשר הכלכלה.

אני מקבל הרבה טלפונים.

אני סומך עליך שיש לך עמוד שדרה. לא סתם שמו אותך כאן בראשות הוועדה. יש לך עמוד שדרה יציב מאוד ואתה יכול לעמוד בלחצים.

תודה רבה.

לגבי מוסדות המוכש"ר הכללי – דיברו כאן. צריך להשוות תנאים, צריך לסייע להם. קיצצו כאן בשעות תמרוץ וטיפוח, שזה לימודי ליבה. מה זה תמרוץ וטיפוח? מצד אחד מדברים על לימודי ליבה, מצד שני לא נותנים תמרוץ וטיפוח, לא נותנים מערכת גפ"ן ולא מאפשרים למנהלים לעשות את זה.

לגבי גני הילדים של החינוך המיוחד – דיברנו ודיברנו, מהיום הראשון שלי כאן בוועדה במאי 2019 אנחנו דנים על הנושא הזה ועדיין בשנת תשפ"א, כפי שציין חבר הכנסת ואטורי, קיבלו 29 מיליון מתוך ה-90 שתוקצבו. מודל התקצוב שעליו מדבר משה שגיא – כל הכבוד שהתקדמו דברים, אבל עדיין יש שם הרבה עיוותים ועדיין לא נותנים. אני מציע, מכיוון שגם תשפ"א וגם תשפ"ב כבר נגמרו, ושנת תשפ"ג התחילה ועדיין אנחנו מתעסקים עם שנתיים אחורה – צריך לתת בהערכה מסוימת, לפי מה שנמצא במחקר של הממ"מ, את התוספת האחוזית לכולם, ומכאן ולהבא חושבנא טבא.

אני משבח אותך על מה שעשית בעניין הזה. אני מבקש שתבדוק את הדברים. מה שעדיין ניתן לתיקון נתקן.

הנושא הזה עולה בכל פעם. אני רוצה להתייחס אל מה שנאמר, הרב גפני.

רק אגיד בשורה אחת, בינתיים עד שתמצא את הפנייה הבאה.

הפנייה היא של משרד ראש הממשלה, פניות מס' 258–261. מי מסביר את זה?

הפנייה נועדה לתקצב 50 מיליון שקל עבור פיתוח מזרח ירושלים, במשרד ירושלים ומורשת, שזה נועד לפיתוח מבני ציבור. זה בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2018. החלטת הממשלה הזאת מסתיימת השנה. יש פה עוד 12.25 מיליון שקל עבור פרויקטי - - -

רק רגע, הרפרנט של החינוך, אתה יכול לענות על זה? פשוט שכחתי. למה אין את הכסף הזה?

אני רפרנט חינוך באגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בהסכמים קואליציוניים שהיו בעבר.

למה לערבים נתנו ואילו לחרדים לא נתנו?

הסכם קואליציוני במהותו הוא תקציב חד-פעמי. מאחר והתקציב הקואליציוני הקודם נגמר- - -

ולמה תקציב התרבות החרדית נמחק? זה לא קואליציוני.

כפי שהסביר משה שגיא, ההסכם החדש כלל את כל בתי הספר של המוכר שאינו רשמי. הוא לא כלל את מוסדות הפטור. במוכר שאינו רשמי יש גם מוסדות במגזר החרדי.

הבנתי. את התשובה הזאת כבר שמעתי, כבר התעצבנתי, אני לא צריך עוד פעם. למה תקציב התרבות החרדית נמחק? שיעורי תורה וכל הדברים האלה. זה לא הסכם קואליציוני.

כמובן שזה הסכם קואליציוני.

במשרד האוצר מה שהיה השנה, כל מה שמוזכרים בו חרדים נמחק.

יש עוד דבר אחד: יש את מפעל ההזנה. עד כיתה ז' כולם מקבלים. מכיתה ז' רק המגזר הערבי מקבל ואף אחד אחר לא מקבל. בואו ניקח את זה לנוער בסיכון וניתן להם את זה, ויש כסף לזה. אני רוצה שימשיכו לקבל ואני רוצה שכולם יקבלו.

ינון, אנחנו בעד הערבים. הם צריכים לקבל.

כך אמרתי, שדווקא זה יחייב את כולם להוסיף. למה לא מוסיפים על זה? מכיתה ז' זה רק מגזר אחד.

למה נמחק בקול קורא תיכון חרדי עיוני שלומדים שם הכול? למה זה נמחק? למה הרפרנט שלכם, הסגן שלכם באגף התקציבים מחק את זה?

הם כנראה נגד ליבה, הם לא רוצים שיהיה ליבה.

שם לומדים הכול. זה "שובו". הכול בסדר, אני מבין את המגמה הזאת.

שתהיה תשובה גם לגבי מפעל ההזנה.

אם זה היה באיזו מדינה בעולם היו אומרים "אנטישמיות", אבל זה כאן בישראל, אנחנו לא אומרים כלום. לוקחים קבוצה באוכלוסייה ומוחקים אותה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה קורה הרבה פעמים.

תודה רבה. אני מבקש שכאשר הפנייה של משרד החינוך תבוא בשבוע הבא יהיו תשובות. אל תיתנו לי תשובות פורמליות. כאשר אני יושב פה על הכיסא אני מייצג ציבור. אני רוצה לחזור הביתה ולהגיד לאנשים למה הילדים שלהם בחוץ.

משרד ראש הממשלה, בבקשה.

בפניות מס' 258–261 יש תקצוב של 50 מיליון שקל עבור פרויקטים במזרח ירושלים. זה החלטת ממשלה מ-2018 שמסתיימת השנה. זה עבור פרויקטים למבני ציבור. בנוסף בהחלטה יש 12 מיליון שקל עבור פרויקטי אנרגיה בירושלים בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה במאי האחרון. תקצוב של 1.5 מיליון שקל, שזה כספים קואליציוניים של חבר הכנסת ניר אורבך, עבור פרויקטים לסיורים לסטודנטים בירושלים.

יש על זה שאלות?

אין שאלות. יש, אבל אין.

מי בעד אישור פניות 258–261? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
פניות מס' 258–261 אושרו.

הפניות אושרו.

בשבוע הבא נקיים דיון על טכנולוגיית להבים, נקיים דיון על סגירת המחלבה. אבקש מעודד פורר, אני רוצה לדעת לגבי תנובה. אלי דלל, האם אתה עומד על זה? היה היום סיכום ששופרסל כן מביאה את המוצרים של תנובה. תבדוק את זה ותגיד לי עד מחר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.