פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים הזמנית
29/11/2022


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ג (29 בנובמבר 2022), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
אלי דלל
ניסים ואטורי
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
אוהד טל
מיכל שיר סגמן

שמחה רוטמן

עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, משרד האוצר

הדר פוקס רויץ - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

גד רחמני - רפרנט ממשל ודיגיטל, משרד האוצר

שלומי רוט - רפרנט מיוחדים, משרד האוצר

עשהאל צור - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר

עידן צברי - כלכלן דיור ממשלתי, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר

אלכס פלוטנו - מנהל תחום בכיר פרוגרמות ופרויקטים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט תקציבים, משרד האוצר

דניאל סרגי - רפרנט רמ"י באג"ת, משרד האוצר

עמית גולדמן - רפרנט תמ"ס, אגף תקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר

תומר וידמן - רפרנט הסעת המונים, משרד האוצר

טניה גויכמן - מרכזת תקצוב, רשות המסים

גל יוסף - רכז ממשל ומיוחדים, משרד האוצר

אביה פרון - רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר

ידידיה גרינולד - רפרנט פנים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט תכנון, משרד האוצר

יובל צפריר - רפרנט, משרד האוצר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

תבור שני אפרת - תקציבאית, משרד האוצר

יוסי שבת - מנהל אגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

יובל פרידמן - סמנכ"ל כספים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נגה ספרא - יועצת השר, המשרד לביטחון פנים

עמית שפייזמן - את"ב – מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים

מישל בטאשוילי - שירות בתי הסוהר רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון פנים

אפרת כהן - רע"ן תקציבים – חיימ"ש, משרד הביטחון

אור ברחק - ראש מדור הסדרים באגף תקציבים, משרד הביטחון

מירב כהן בן צור - מנהלת תחום בכירה תקציב, תמחיר ותוכניות, משרד ראש הממשלה

דורית שליסל - ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

אברהם מאיר - ראש אגף בכיר פיתוח ההתיישבות, משרד ראש הממשלה

מיכל מחמלי - מרכזת בכירה תחום תקציב תמחיר ותו"ע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אליסף ורמן - מנהל אגף בכיר תכנון מדיניות ותקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אולגה בכשי - מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת

יום טוב רענן - רמ"ט, משרד התפוצות

יהודה כדורי - רפ"ק, ראש חוליית מאקרו תקציב, משטרת ישראל

אוראל אברהמי - נצ״מ, רמ״ח משאבים, משטרת ישראל

משה הומינר - ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי

שלומית ארליך
תמר בנתורה

הילה לוי;
יפעת קדם



שינויים בתקציב לשנת 2022

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לדבר על נושא המשכנתאות כי אני רואה שזה צובר תאוצה. אני רוצה להגיד לחברים על מה דיברנו אתמול, ואני לא מתכוון לרדת מהעניין הזה. בדרך לכאן הייתי בראיון ברשת ב', והביאו את שאול אמסטרדמסקי. הוא אמר לי שאי-אפשר לעשות דבר כזה. אני חוזר ואומר את מה שאמרתי אתמול, ובעיקר ליועצת המשפטית של הוועדה. המציאות היא שמחירי הדירות הופכים להיות נושא שאי-אפשר לחיות איתו. זה נוגע לכל הציבורים ולכל המגזרים. כולם-כולם.

המדינה עומדת כאילו מהצד, אבל היא לא עומדת מהצד כי ראשית, היא מספסרת בקרקעות. כשבן אדם קונה דירה, עד שהוא מקבל את הקרקע, המדינה מתנהגת כמו אחרון הספסרים כדי להרוויח כסף על מחירי הקרקעות. ברגע שהיא כבר מוציאה את הקרקע לבנייה והזוג הצעיר הולך לקנות דירה, המדינה גם משתתפת. הוא לא משלם רק לקבלן, הוא משלם גם למדינה ובזה העניין לא נגמר. הוא לוקח משכנתה, אחרת הוא לא יכול לקנות דירה, ואז הוא חוטף את העלאת הריבית. כך הוא צריך לשלם את מה שהוא לא יכול בשום פנים ואופן.

לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי אפשר להתערב בריבית של בנק ישראל ולהגיד כל מיני הסברים – זה לא מעניין בכלל. התפקיד שלנו הוא בדיוק הפוך, ולכן יש לנו חסינות. אנחנו צריכים לעשות פעולה כדי שבסופו של דבר, המשפחה שקונה דירה תוכל להגיע לזה. זאת לא גזרת גורל, זה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו. נכון שיהיה מאוד קשה, מכיוון שיבואו אנשים מלומדים ויגידו שאני מכניס את היד לכיס על חשבון משלם המסים. מה פתאום על חשבון משלם המסים? זה על חשבון הזוג הצעיר שמשלם למדינה על הדירה שהוא קונה, ומשלם לקבלן.

לא נרפה מהעניין הזה. גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש, תפעילי את כל הכישורים שלך לעשות חוק בעניין הזה ולהתמודד עם הבעיות המשפטיות, והמדינה תהיה חלק מהעניין. נתחיל דיונים על החוק הזה לראות איך הוא מתקדם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפשר להגיד משהו בעניין?

כן, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם, בנושא יוקר הדירות אני מבקשת לקחת בחשבון גם את הבנייה הפרטית. אנחנו בחברה הערבית מנסים לבנות דירות משלנו, למרות שלרוב המוחץ אין קרקעות. הם קונים קרקעות ומשלמים עליהן הון תועפות. אם אלה קרקעות שעדיין לא קיבלו אישור לתוכניות בנייה, מי שקונה מפסיד – אני לא רוצה להגיד מפסיד, אבל לוקחים 40% מהקרקעות האלה. בסוף הוא נושא בעול על הכול, והוא נכנס לשכונה שאין בה דברים בסיסיים. לכן, כשמדברים על בנייה ועל דירות, צריך לקחת בחשבון גם את הבנייה העצמית.

אם מדובר על זכאים, כי יש כאלה שלא זכאים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מדברת על זכאים. אני מדברת על אזרחים שנותנים את חלקם, 40% מהקרקע שלהם, ובסוף הם מחויבים בכול.

תודה רבה. ינון, בבקשה.

אתמול היה פה הנגיד. אני חושב שבפעם הבאה שמביאים את הנגיד, הוא צריך להגיע ליותר זמן ועם פחות לחץ. היו עוד שאלות והבהרות לחברי הכנסת, וזה היה חשוב. הנגיד מאוד מוערך והוא צריך להיות פה יותר זמן.

כולנו מדברים על יוקר המחייה בכלל ועכשיו על הדיור. אמרת שהמדינה מספסרת. בוא נקרא לילד בשמו – רמ"י מספסר בקרקעות, רמ"י מתנהג כשוק אפור, רמ"י לוקח את הזוגות הצעירים כבני ערובה. צריך לומר את זה כדי שכולם יידעו. אם ניתן את הקרקעות במחיר מינימום, כלומר בלי מחיר, ואם המדינה תכניס את היד לכיס ותיתן פיתוח בכל מקום – למי שצריך לחצוב יותר בהרים ודברים כאלה – ןאם הקבלן לא יגלגל את זה על זוגות צעירים, נגיע למקום אחר.

רמ"י לוקח מקק"ל ומשווק את הקרקעות שלה. קק"ל צריכה לשווק לבד את הקרקעות שלה, ונגדיר איזושהי תחרות. פעם אמרתי את זה, וחטפתי כותרות נגדיות. אין לי כלום בקק"ל – אשתי לא עובדת בקק"ל, ואף אחד מבני משפחתי לא עובד בקק"ל. צריך להביא את התחרות הבריאה הזאת ובנוסף לזה נטפל גם בבנקים.

לא הבנתי. אתה יודע שעל סדר-היום עמדה הלאמת קק"ל?

לקק"ל יש קרקעות והם אמורים לשווק אותן ולא רמ"י. כשרמ"י משווק, הוא מונופול על כל הקרקעות של המדינה, כולל קק"ל. בן אדם מחזיק בקרקע במשך ארבע-חמש שנים כדי שהקרקע תושבח, ולא משלם כלום על זה. צריך לעשות לזה סוף. צריך להגיד לו שאם תוך שנתיים הוא לא מתחיל את הבנייה, יושתו עליו מסים כך שלא ישתלם לו להחזיק בקרקע הזאת, או שהיא תופקע ממנו. אם יש לך קרקע לתעשייה, לא רמ"י ישווק אותה אלא משרד הכלכלה ישווק אותה; לאנרגיה מתחדשת – לא רמ"י ישווק אותה אלא משרד האנרגיה; לדיור – שמשרד השיכון ישווק אותה. לא יכול להיות שרמ"י ישתלט על החיים שלנו, ואם נעשה כך, המשכנתאות יהיו פחות ואפשר יהיה להביא דיור בר השגה לכולם. כמובן, צריך לעשות עם הדיור הציבורי את מה שצריך לעשות. אי-אפשר לתת לרמ"י להמשיך להשתלט לנו על החיים. הוא פשוט משתלט לנו על החיים.

אנחנו רוצים שיהיה מינימום של ריבית שהבנק יהיה חייב לתת על פיקדונות. זה לא למיליונרים. המיליונרים לוקחים את הכסף שלהם ומשקיעים. זה לאותם אלה שלקחו מהפנסיה שלהם ומכל מקום אחר, וחוסכים את הכספים האלה. אני חושב שצריך להיות מינימום של ריבית על הפיקדונות וכמו שהבנק מרוויח מהכסף של מי ששם את הכסף בבנק ישראל או בכל מקום אחר – לי אין פיקדונות – אותו אחד שמפקיד את החסכונות שלו, שירוויח. אדם שיש לו כסף לא יקנה עוד דירה, אלא ישאיר את הכסף בבנק וירוויח כסף עם תשואה יותר בטוחה. יכול להיות שזה מה שהוא יעשה, וגם ישחרר עוד קרקעות.

דבר אחרון בנושא הזה, ביקשתי גם כשהייתי באופוזיציה, ואולי עכשיו ישמעו בקואליציה. אני מבקש לבדוק לפטור ממס שבח על דירה שנייה לתקופה מסוימת. מי שימכור דירה שנייה ומעלה לא ישלם מס שבח לתקופה מסוימת, כדי לשחרר דירות בשוק. הדירות נמצאות כלואות אצל המשקיעים, ולא כדאי להם למכור כי המחיר עולה בכל יום, ומקבלים יותר שכירות. לשחרר קצת, כי זה מה שייתן לנו עוד דירות בשוק. יש לזה תוכנית שלמה. רק ככה נצליח לשחרר קרקעות ורק ככה נוכל להוזיל גם את ההלוואות וגם את הסיפור של הדיור עצמו. אם ניקח מרמ"י את כל הכוח, אני מאמין שנוכל להגיע ולהביא בשורה לאזרחים.

תודה רבה. מיכל שיר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אתמול פנה אליי זוג צעיר, בני 26, שהיה חייב כסף בשביל אוכל על השולחן. הם לא מצליחים לגמור את החודש, ובעוונותיהם הבנק הפך אותם ללקוחות מוגבלים. יש להם תינוק בן שנה והם לא יכולים לקנות אוכל. נקודה. אין אוכל על השולחן, אין חלב, אין לחם, אין כלום. מוגבלים.
הם פנו לשוק האפור כמוצא אחרון, כי מישהו צריך לקנות מטרנה. מאותו רגע החיים שלהם אינם חיים. אתמול ישב כאן הנגיד, וזה נושא שדיברתי עליו מהיום הראשון שלי בכנסת. אנחנו צריכים להבין כמה לקוחות פרטיים מוגבלים יש במדינת ישראל, וכמה מהם פנו כבר לשוק האפור. אני יכולה להניח שאחרי עידן הקורונה, יש המון, כולל מסעדות ועסקים. לקוחות פרטיים, זוגות צעירים שכבר הסתבכו, מוגבלים, פונים לשוק האפור.

דיברנו על הקרן למסורבי אשראי – איפה היא? איפה היא? אנחנו מדברים עליה כבר שנים. אם היא קיימת, אף אחד לא יודע שהיא קיימת וכנראה גם הביורוקרטיה להגיע אליה היא בלתי אפשרית, בטח ובטח למשפחות צעירות שמתות מפחד מרגע שהן קמות בבוקר.

אדוני היושב-ראש, אני ממש מבקשת לקיים דיון רציני על לקוחות מוגבלים, על לקוחות שהסתבכו עם השוק האפור, ואני מבקשת את זה כבר הרבה זמן. זה דיני נפשות, לא פחות. תודה רבה.

תודה רבה. אני לא יודע לענות לך, אני לא הייתי יושב-ראש עד עכשיו.

זה עוד היה בתקופת הקורונה כשהקמנו את הזעקה הראשונה. הכנסת העשרים-ואחת, הכנסת העשרים-ושתיים, עליה השלום. הכנסת העשרים-ושלוש. אנחנו חוזרים על זה, ולא קורה שום דבר.

מיכל, אני אבדוק את העניין. לפי דעתי זה שייך לוועדת הכלכלה, ונאמר לי שהקימו ועדה לעניין הזה. אני אבדוק את זה.

דלל, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

אני חושב שהוועדה הזאת חייבת לטפל בנושא הדיור ולתת גם פתרונות. נושא הדיור הוא המכה הקשה ביותר לזוגות צעירים. אם אנחנו רוצים ולחזק את המדינה שלנו ולהשאיר את הזוגות הצעירים בארץ, המדינה חייבת לתת פתרונות לזוגות צעירים. צריך להבין, חלק גדול מהגורמים שמנהלים את המדינה או נמצאים במדינה, כמו בנקים, לא בטוח שהם רוצים להוריד את מחירי הדיור. גם לא בטוח שקבלנים רוצים להוריד את המחירים, כי הם מרוויחים אחוז מהעלות, ולא שאני משמיץ אותם.

הם אמרו פה אתמול שהם מוכנים להקפיא את המחירים.

והממוצע לדירה של ארבעה חדרים הוא שניים וחצי-שלושה מיליון שקל. המדינה, באמצעות רמ"י, מוכרת קרקעות ושולטת על רוב הקרקעות בארץ. כ-90% ומשהו מהקרקעות נמצאות בידי רמ"י. אפילו אזרחים שיש להם דירה ראשונה ושנייה, לא בטוח שרוצים שההשקעה שלהם תרד. לכן, אנחנו צריכים להתמקד בפתרונות לזוגות צעירים, ואיך אפשר לעשות את זה? כשקונים דירה, למעלה מ-50% זה מיסוי שנמצא בידי המדינה, ויש לה יכולות להוריד את המיסוי הזה. נניח שדירה עולה שניים-שלושה מיליון שקל, ומחיר הקרקע והמיסוי בערך 50%. אם המדינה תיקח את הסכום הזה ותיתן אותו במשכנתה לאותו זוג צעיר, כך שהוא ישלם את זה בעוד עשר שנים או עשרים שנה, כשיש לו יכולת, הזוג הצעיר יוכל לרכוש דירה בעלות הבנייה בלבד.

זאת נקודה שצריך לחשוב עליה, ולא לדבר רק על מחירי הדיור. אנחנו רואים שמנסים להוריד את מחירי הדיור כאן כבר עשר שנים, ולא מצליחים. לכן, צריך לעשות רפורמה גם בנושא שיווק הקרקעות. אם רמ"י משווק מתחם של אלף יחידות דיור, צריך לגלם בתוך המכרז עצמו בין 10% ל-15% דיור לטווח ארוך בהשכרה לזוגות צעירים, ובין 10% ל-15% לזכאים ללא מחיר הקרקע. כך נשיג הורדה מסוימת.

נקודה שנייה לגבי נושא הריביות. העלית רעיון מצוין אתמול, ויש בו לא מעט בעייתיות, כמובן, מבחינת היישום שלו. אני הייתי מציע ללכת בכיוון הפוך, כלומר המדינה תיתן לזוגות צעירים שלקחו משכנתה בסכומים מסוימים, זיכוי או הטבה במיסוי. זה ייתן לשוק החופשי להמשיך עם ההלוואות, והמדינה תיתן זיכוי או השתתפות, הטבה במס. ברגע שאתה מציג את המשכנתה, אתה מקבל הטבה במס, זיכוי. זה דבר שיכול לעזור לאותו זוג צעיר.

חיילים קרביים משוחררים – גם בעבר ניתנו ליוצאי צבא בצבא קבע אדמות כמעט בחינם בגליל ובנגב, אבל צריך למצוא גם תעסוקה. דרך אגב, היום צעירים יכולים לעבוד גם מרחוק, ולא חייבים להגיע למרכז. יש מחשבים. ליצור תעסוקה יחד עם דיור ועם מגורים גם בנגב וגם בגליל. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. ניסים ואטורי, בבקשה.

בנושא זיכוי מס יש בעיה מסוימת. יש הרבה אנשים קשי יום, שמרוויחים פחות מ-7,000 שקל ולא מגיעים לרף המס. לכן, עדיף לתת לציבור הקלה בצורה אחרת, ולעשות את זה כמה שיותר מהר כי יש אנשים כבר היום קשה להם. ברגע שהריבית נקבעת, הבנקים לא מחכים לנו, וכבר מתחילים לגזור קופון.

תודה רבה.

רבותיי, אנחנו עוברים להעברות תקציביות.

נדון בפניות של משרד השיכון, גם העברות וגם עודפים. להעברות צריך אישור של ועדת הכספים. לפי התקנון, עם עודפים אפשר לחכות 21 יום וזה מאושר אוטומטית. בכל השנים שהייתי בוועדה לא הסכמתי לזה. היה לי ויכוח עם אגף התקציבים, ואם אחד מחברי הוועדה מתנגד, צריך לקיים את הדיון ולהצביע. גם על עודפים. בתחילת הקדנציות הקודמות שלי וגם עכשיו הודעתי שאני לא מסכים לעודפים, אלא שזה יבוא לכאן לדיון. חלק מהעניין של המעקב אחרי הפעולות של המשרדים השונים, זה העודפים – איך נשאר עודף משנה שעברה? למה נשאר? לכן, אנחנו דנים בעודפים כמו שאנחנו דנים בהעברות. ביקשתי ממנהל הוועדה לעשות בהתחלה את המקבצים, כדי שלא יצטרכו לבוא על בקשה אחת עכשיו ועל בקשה שנייה מאוחר יותר.

אנחנו דנים עכשיו בעודפים של משרד השיכון, פנייה מס' 29004. מי מציג?

אני מאגף התקציבים. פנייה של סעיף 29 – מטה משרד השיכון. 9,260 אלפי שקלים עודפים שנוצרו בשנת 2021, מועברים לתוכנית 2901/02 - תוכנית התפעול של מטה המשרד.

למה זה לא בוצע?

העודפים נוצרו בעיקר בפעילות שחוצה שנים. לדוגמה, מיון עובדים זרים או תשלומים לחברה שמבצעת את אבטחת מזרח ירושלים. לדוגמה, תשלום בגין דצמבר משולם בינואר לאחר מכן.

מה מזרח ירושלים?

אבטחת מזרח ירושלים.

זה לא בפנייה הזאת.

זה חלק מהעודפים.

אנחנו מדברים על 29004. יש אבטחה של מזרח ירושלים ונדבר על זה, אבל זה בהמשך.

חלק מהעודפים נוצרו בגין זה. זה מורחב בסוף.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ומה עושים עם התקציב הזה?

כלל התקציב מיועד לתקציב התפעול של מטה משרד השיכון.

למה נוצר בזה עודף?

אני אסביר. אני מנהל אגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון. כחלק מתפעול המשרד אנחנו משלמים שכר למאבטחים במזרח ירושלים.

למה?

היום זה נמצא במשרד הבינוי והשיכון.

למה?

זה כבר שנים.

אני שואל את הלמה הזה כבר עשר שנים.

נכון. אתה שואל אותנו הרבה הרבה שנים, ובכל פעם שמגיע שר חדש, הוא משאיר את זה במשרד הבינוי והשיכון. דרך אגב, אלקין ניסה להעביר את זה למשרד ירושלים והמורשת.

אנחנו כנסת חדשה. אני מבקש לדעת למה אבטחת מזרח ירושלים לא נמצא במשרד לביטחון פנים. למה זה לא נמצא בגופי האבטחה? למה זה במשרד השיכון? במשרד המורשת? במשרד ירושלים? למה?

אני רק אחדד שמדובר במאבטחים אזרחים. זאת שאלה פוליטית של מדיניות. גם אלקין בקדנציה האחרונה – השר אלקין הוא עדיין שר הבינוי והשיכון – בחן את האפשרות להעביר. אני מניח ששר חדש גם יבחן את האפשרות להעביר את זה למקום אחר.

אולי לא נאשר את זה כדי שהשר החדש יהיה חייב לפעול?

לא, אני אסביר. התקציב מועבר כנגד התקשרויות, בין היתר אבטחת מזרח ירושלים. הרוב זה תפעול שוטף של המשרד – ניקיון, שמירה, מערכות מידע.

כמה כסף לאבטחת מזרח ירושלים וכמה כסף בפנייה הזאת?

בסך הכול אנחנו מדברים על 100 מיליון בשנה. בפנייה הזאת מדובר בכ-2 מיליון מתוך 10-9 מיליון, וזה עדיין עודפים עלות אבטחת מזרח ירושלים.

100 מיליון?

100 מיליון בשנה.

למה צריך לאבטח במיוחד את מזרח ירושלים?

מדובר בהחלטת ממשלה ישנה והחלטת בית משפט. ככל שתהיה ממשלה אחרת - - -

יש שם סכנה מיוחדת?

זאת הייתה החלטה - - -

100 מיליון?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא צריכה להיות שם אבטחה בכלל.

נכון, שיהיה שלום. אתם רוצים שלום, אמרו לנו.

אפשר לפתוח שם לשכה פרלמנטרית.

אני מוכן לבוא לאבטח בחצי מזה. אני אעמוד בכניסה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בגלל שיש שם לשכה פרלמנטרית, צריך לאבטח.

הרב גפני, אם אפשר לא לדבר על הנושא הזה, כי זה אבטחת מזרח ירושלים ואיתמר בן גביר ירצה גם את זה למשרד שלו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואנחנו נתנגד לזה.

זה מתחיל להיות חסר היגיון לחלוטין.

8 מיליון בחודש.

צחוק בצד, זה הפתרון. אני מדבר ברצינות. 100 מיליון שקל לאבטחת מזרח ירושלים, ואם פותחים את המשרד לביטחון לאומי, יכול להיות שזה אמור להיות שם. יכול להיות.

נכון. לגבי מספר המאבטחים, אנחנו מדברים על כ-400 מאבטחים, שמאבטחים 24 שעות גם בעיר דוד, גם בהר הזיתים וגם בעיר העתיקה.

זה משטרה? זה צבא?

אלה מאבטחים אזרחיים. הם מאבטחים את בית הקברות בהר הזיתים ומבנים שמתגוררים בהם יהודים, וסובלים מהתנכלויות.

למה לא הצבא?

זאת אבטחה אזרחית וככה הוחלט. זאת שאלה של מדיניות.

אנחנו יודעים שיש בעיות בהר הזיתים.

מי אחראי על זה. שר השיכון?

מבחינה מקצועית יש לכם התנגדות שזה יעבור למשרד אחר? למשרד לביטחון לאומי או לביטחון פנים, לא משנה איך תקרא לזה?

זאת שאלה של מדיניות.

ינון, אני לא מקיים את הדיון הזה. אתה רוצה שאני אריב עם גולדקנופ במשרד השיכון?

לא הבנתי. נראה לך שהחסידים שלהם ילכו לשמור שם?

אני אומר ברצינות, אנחנו נמצאים בפתחה של ממשלה חדשה. אנחנו אומרים שצריך לבחון את העניין הזה מחדש, ומדברים על זה כבר שנים. בכל פעם נכנס שר למשרד השיכון או לביטחון פנים, והעניין הזה לא מתקדם. אנחנו מבקשים לדבר על העניין הזה. תהיה ממשלה חדשה, יהיו שרים חדשים. זה נמצא במקום לא לעניין, שיקבלו החלטה ויגידו לנו מה ההחלטה.

אם נשאל את גולדקנופ אם הוא רוצה לקחת את הביטחון אליו, אני חושב שהוא לא ירצה. לכן אנחנו צריכים לבחון את העניין ולדון בעניין הזה. אם יש עודף תקציבי של 9 מיליון שקלים מתוך 100 מיליון, 100 מיליון זה מוגזם מדי. 9 מיליון זה עודף וצריך להעביר את זה לאנשים שיש להם משכנתה.

9 מיליון זה על כל הפעילות השוטפת של המשרד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לאן מעבירים ולאיזה מטרות?

מדובר בתשלומים שוטפים, שכר לאנשים בשטח שנמצאים שם, של חברות אבטחה פרטיות.

זה רק 2 מיליון, ו-9 מיליון אחרים משולמים לכל פעילות מטה המשרד.

כמה עודף היה בשנה שעברה?

בשנה שעברה היה בסך הכול 55 מיליון שקלים.

זאת השלמה, כי הייתה לנו פניית עודפים אחת שכבר עברה בוועדת הכספים, וזאת היתרה.

אני בבעיה, כי אני צריך לאשר עכשיו עודפים של ממשלה, ואני חושב שהיא תפקדה לא נכון. אני צריך לאשר את זה, והממשלה הלא טובה מבקשת את זה.

הממשלה הקודמת, נשארו להם 54 מיליון. אני חושב שיש להם בזבוז יתר של כספים.

אבל יש רצף שלטוני וצריך לדעת, שכאשר יש עודף כזה והוא אומר לך שיש התקשרויות שהממשלה התקשרה, אם אתה עוצר את זה, אתה מכניס את המדינה לבעיה. זה לא סיפור פשוט. הייתי רוצה להצביע נגד ההחלטות של הממשלה הקודמת, אבל אני אצביע בעד. אין בררה.

יש לך רוב?

אתה רוצה לדון בזה? אמרת שנדון בזה. בוא נחכה שהשר ייכנס לתפקיד.

יש פה שתי סוגיות. אנחנו מדברים על העתיד, ומכאן ואילך הולכים לאשר תקציב. בתקציב יהיה כסף לאבטחת מזרח ירושלים במשרד השיכון. עכשיו תהיה ממשלה חדשה, שרים חדשים, ואנחנו מבקשים, תבחנו את העניין הזה כי הוא לא במקום. תנסו להעביר את זה, לתת את זה וכל מה שנלווה לעניין. עכשיו אנחנו מדברים על הסכמים שנעשו, ואנחנו היינו נגד הממשלה הזאת, אבל יש רצף שלטוני.

מה תגיד לאותם קבלנים או לעובדי ניקיון, שנמצאים גם בעודף, שאתה לא מוכן לאשר את העודף שהיה? זה לא מכאן והלאה שאתה אומר לגולדקנופ לבחון את העניין הזה. צריך לבדוק מכאן ולהבא מה נעשה עם הדבר הזה. על העבר אין לנו בררה. הכול עודפים, נכון?

הכול עודפים.

29004, מי בעד אישור העודף הזה, ירים את ידו.

הצבעה

פניית עודפים 29004 אושרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני נמנעת לכך שיהיה תקציב למקום הזה.

זה עודף כללי – עובדי ניקיון וכן הלאה. מדובר ב-2 מיליון מתוך 9 מיליון. על כל פנים, היה רוב לעודף הזה והוא אושר.

אנחנו עוברים לבקשת העברה מס' 257, בבקשה.

פנייה של 2,065,762 שקלים בהרשאה להתחייב עבור סעיף 70, סעיף הפיתוח של משרד השיכון. החלוקה בין התוכניות היא בסכומים הבאים:

תוכנית 7002/02 – 2,065762 שקלים; תוכנית 7002/03 – 152,632 שקלים בהרשאה להתחייב.

מגזרי המיעוטים?

כן.

למה זה בנפרד?

המבנה של סעיף 70 בנוי ככה, שיש פיתוח של אתרים כלליים.

יש פה כסף קואליציוני?

לא, אין כסף קואליציוני בפנייה הזאת.

למה הנושא של פיתוח ביישובים היהודיים בבנייה העירונית למגזר המיעוטים נמצאים בנפרד?

היסטורית זה בנפרד. כל פעילות משרד השיכון מפוצלת להרבה תוכניות, כמו שאנחנו רואים, ובאמת בנפרד. הכוונה שלנו בעתיד היא לאחד את זה, כי הפעילות כבר אחידה על כל האתרים ברחבי הארץ. בגלל שזה המבנה הקיים בסעיף 70, אנחנו פועלים לפי ההפרדה הזאת.

מי החליט לאן נותנים את התקציב הזה?

החלוקה של ההרשאות היא בשיח בין משרד האוצר למשרד השיכון. מה שמנחה אותנו פה זה השיווקים.

שואל הרב גפני מה הקשר שלכם להחליט לאן זה ילך, ולא למשרד השיכון?

למה לירכא כן ולמקום אחר לא? זאת רק דוגמה.

בתוך המגזר הערבי, למה לזה כן ולזה לא?

כן, וגם במגזר היהודי.

החלוקה היא על כל המקומות שבהם משרד השיכון שיווק קרקעות ברחבי הארץ. הרי כשמשרד השיכון משווק קרקע ומפתח קרקע למגורים, זה כמעט בכל יישוב ברחבי הארץ. אנחנו מעורבים בהקצאת התקציב לתוכניות. בשיח בינינו משרד השיכון העלה את הצורך, והראה את כמות הצלחות השיווקים וכמה פעילות הולכת לצאת השנה. אנחנו בהתאם מספקים את ההרשאות הנדרשות.

לגבי הפיתוח ביישובים, כולם מקבלים אותו דבר מבחינת סכום, או אם יש פיתוח יותר קשה אתם נותנים יותר? איך זה הולך?

הפיתוח הוא לא מכספי המדינה.

בסופו של דבר הוא נופל על הקבלן.

לא בדיוק על הקבלן.

על רוכשי הדירות. אתה צודק.

חלק מעלות רכישת הקרקע היא עלות הפיתוח עצמה. כשרמ"י משווקת במכרז את הקרקע, היא גובה עלות פיתוח, ובהתאם זה גם מוריד מערך הקרקע, כמובן.

היא גובה פיתוח והיא לא עושה את הפיתוח.

המדינה עושה את הפיתוח, או בהתקשרות - - -

הקבלן שזכה בזה משלם על הפיתוח. על זה דיברתי קודם, למה שהמדינה לא תעשה את הפיתוח. הרי היא מרוויחה כסף. פיתוח בגליל, למשל ברכסים, עולה יותר מפיתוח באור יהודה.

הקבלן רואה את הסכום שהוא משלם על הקרקע והוא מקבל את הקרקע מפותחת. כל עוד עלות הפיתוח גבוהה יותר, מחיר הקרקע יורד. המדינה מוותרת על הכנסות בשביל לפתח גם במקומות - - -

למה בכל זאת המחיר יקר, אם היא מוזילה לו בגלל הפיתוח את הקרקע?

זה לא אמור לקרות.

זה מה שקורה.

ממה שאני מכיר, במקום שיש מכרז תחרותי, המדינה מסבסדת לפעמים גם את עלויות הפיתוח במקומות שבהם ערך הקרקע לא מספק. גם אם עלות הפיתוח גבוהה, היא יכולה לעלות על מה שיזם רוצה לשלם.

המכרז כולל בדרך כלל היטלי פיתוח וקרקע. מאחר והמחיר הוא מחיר השוק, ברגע שמחיר הפיתוח גבוה, מחיר הקרקע נמוך ולהפך.

אני רק אומר דבר אחד, שהפיתוח לא צריך להיות בכלל על הקבלן, ושהמדינה תשית את זה על עצמה. כך גם הרוכש לא ישלם את זה.

אני איתך, אבל בקטע יותר ספציפי. זאת אומרת, לזוגות צעירים תן את ההטבה; אחרים, שיש להם כסף ורוצים לגור במקום אחר, שישלמו.

אנחנו מדברים רק על זוגות צעירים, דירה ראשונה.

אבל זה לא מופרד פה, וזאת בדיוק הנקודה.

השלטון המקומי מכיר טוב את הנושא.

תודה רבה על הפרגון.

זאת הסוגיה.

בסעיף 3 מדובר על כל הסכמי הגג. יש מקומות שבהם הסכמי הגג מוצו? העבירו את התקצוב? אפשר להסתכל עליהם בצורה כזאת?

מרבית הסכמי הגג עדיין בפעילות ובפיתוח.

האם יש מקום שסיימו, והמדינה העבירה את הכול?

ינון, למה משרד האוצר כל כך פעיל בעניין הזה? יש את משרד השיכון. אני לא שואל את זה להקניט אלא באופן אמיתי, וזה מדליק אצלי נורות אדומות. היכן שיש שיווקים אתם אומרים שצריך לתת לפי הסכמי הפיתוח וכולי. למה משרד האוצר מהווה גורם בעניין הזה? זה נראה כאילו הוא מתערב בדברים לא לו. הם צריכים לאשר את התקציב הכללי, ומכאן ואילך הם יעמדו מהצד, ואתם תטפלו. אני בעד משרד האוצר ואני גם אוהב לנהל איתם דיאלוג, אבל זה נראה לא טוב. כשראיתי את זה הייתי בטוח שהביצוע במגזרי המיעוטים זה הסכם עם רע"ם, והכול מקצועי, לפי מה שאתה אומר, אז למה כל החלוקות האלה? למה משרד האוצר ולמה החלוקה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכול אמור להיות מקצועי.

נכון, אז למה מחלקים את זה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דיברת על מיעוטים.

הוא שואל למה זה דרך משרד האוצר ולא דרך משרד השיכון.

כשמשרד הבינוי והשיכון מקבל תקציב ממשרד האוצר בתחילת שנה, אנחנו לא יודעים בדיוק כמה הצלחות שיווק יהיו וכמה תקציבים ייכנסו למדינה כתוצאה מהצלחות שיווק. בפועל, במהלך השנה יש שיווקים, יש הצלחות. היום יש הרבה תקנות ולכן אנחנו מנסים לבצע מבנה חדש כדי לשפר את זה מעט. זה לא ישפר לגמרי, ועדיין יהיה צורך להקצות את התקציבים האלה. לפי הצלחות השיווק אנחנו אומרים לאוצר: אלה השיווקים שהצלחנו, זה כסף שנקבע מבחוץ וזה לא כסף של המדינה. קבלן שזכה שילם לרמ"י, העבירו את זה להכנסות משרד הבינוי והשיכון, ותביאו לנו תקציב כנגד זה כי אנחנו חייבים לעמוד בחוזה פיתוח מול הרשויות ומול הקבלנים. קבלן בא להיכנס לשטח, והוא חייב שאנחנו נהיה שם כבר עם עבודות פיתוח.

זה ברור. אני שואל האם יכול להיות שאתה עושה שיווק, הכול נעשה כדין על פי הקריטריון, והאוצר אומר לך אני לא מעביר כסף?

לא. הוא מעביר את הכסף, כי זה אפילו לא כסף שלו. חלק מהכסף יש לנו בבסיס התקציב.

אתה הבנת מה שאני שואל?

הבנתי לגמרי, ואני אוסיף עוד מילה. השנה יש לנו הרבה יותר הכנסות משנים קודמות, ולכן היינו צריכים תוספת תקציב. בדרך כלל אנחנו יודעים לפי אומדן מה אנחנו צריכים, ואנחנו מקבלים את זה בבסיס. השנה יש לנו עוד מיליארד-שניים נוספים, וזה מה שאתם רואים בהעברה הזאת. הרבה מאוד הצלחות שיווק, אולי כי שוק הדיור היה מאוד חם וקבלנים ניגשו, במיוחד בפריפריה. היו לנו הצלחות שהיו מאוד שונות משנים קודמות.

מבחינתנו הצלחה היא לא שיווק, אלא כשדייר מקבל את המפתח, ובמחיר סביר.

זה מתחיל משיווק, ולדעתי יש חוסר תיאום בין משרדים. לדוגמה, מינהל מקרקעי ישראל יכול לשווק במזרח העיר נתניה למעלה מ-6000 יחידות דיור, ומה הבעיה? זה תלוי בכביש שנקרא 561. לצערי, משרד התחבורה החליט לבטל את הכביש הזה ואי-אפשר לשווק ולבנות ללא הכביש. זה חוסר תיאום משווע. מצד אחד, רוצים לשווק, רוצים לבנות, רוצים להוזיל, אבל חוסר התיאום הזה בין המשרדים פשוט לא הגיוני.

מה זה פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים?

בפנייה הזאת יש שלושה דברים עיקריים: ישן מול חדש ומוסדות ציבור. חלק מהדברים הם חלק מעלויות הפיתוח שמועברות לרשויות בגין שיווק שהצליח בשטח שלהם; תשלום עבור בניית מוסדות ציבור לשכונות החדשות.

ירוחם גם נמצאת פה? גבעת האירוסים?

ירוחם גם נמצאת פה, יש גם שכונות בירוחם. כן, גם גבעת האירוסים.

מה זה פעולות שיכון שוטפות?

אנחנו מדברים בעיקר על התקשרויות של מערכות מידע. יש לנו את זה גם בתקציב מזומן, גם בפעילות שוטפת וגם בפעולות שוטפות. יש לנו התקשרויות ארוכות טווח.

תחזוקת דיור ציבורי – מה לכם ולדיור ציבורי?

לפני זה אני שואל על תוכניות הגג. יש מקומות שלא התחילו בגלל בעיה, כמו שאמר חבר הכנסת אלי דלל. על זה יש לכם תשובה? בכביש שאמור להיות שם צריך להיות תיאום מינימלי. זה לא המקום היחיד ואני מכיר עוד מקומות עם בעיה כזאת. הדבר הזה נכון, ויש גם תביעות קרקע בכל מיני מקומות.

לעיתים מאשימים את האוצר שלא נותן תקציבים לכבישים מסוימים, ולכן דיברתי על חוסר תיאום. זה לא רק בין משרד התחבורה לבין משרד השיכון או רמ"י. גם משרד האוצר צריך לתת את הדעת על אותם כבישים חיוניים ולדרכי גישה לשכונות חדשות.

מה שאמרת זה ברור וזה לא המקרה היחיד.

אני אדייק. לשאלתך הקודמת, בקריית גת כבר סיימו את הסכם הגג.

היות ואתה פה, שלא תבוא לחינם. אני רוצה תשובה. אם אתה יכול עד סוף היום לענות על מה שהעלה חבר הכנסת דלל, מה קורה עם הכביש הזה. משווקים קרקעות, ומה קורה עם הכביש? אני לא מכיר את הכביש, אבל הוא חבר ועדה והוא רוצה לדעת. עד סוף היום תגידו לנו.

נעשה את הבדיקה הזאת. אני רק אגיד שמהות הסכמה הגג היא מעטפת נרחבת של כל התשתיות הנדרשות עבור הפיתוח של השכונות החדשות.

עם הכביש הזה תקצבתם 40 מיליון שקל להמשך פיתוח, כאשר העלות שלו היא כ-200 מיליון, וזה לא תוקצב. זאת התשובה שיש לי נכון לסוף השבוע שעבר.

חבר הכנסת דלל, אני רוצה תשובה. אתה הרי רוצה שהעניין ייגמר.

אין לנו תשובה כי נתניה זה אתר שרמ"י מפתחים ולא משרד השיכון, ולכן נברר איתם. רמ"י אחראים על הפיתוח הזה.

אתה אומר שאם היה פה נציג של רמ"י, משרד האוצר לא היה מתערב.

למי רמ"י שייכת? חברים, התבלבלנו.

מדינה נפרדת, רמ"י.

אני מבקש תשובה. זה מתחיל להיות אפילו מעניין.

מה זה תחזוקת דיור ציבורי? מה לכם ולדיור הציבורי? כבר התנערתם מזה.

תחזוקת הדיור הציבורי נמצא במשרד השיכון, כמובן. ה-900 אלף שקל שמועברים כאן הם ספציפית בגין פרויקטים שעברו התחדשות עירונית.

מה זה דיור ציבורי? אני לא מבין. יש דיור ציבורי במדינת ישראל?

יש דיור ציבורי במדינת ישראל.

כמה דירות יש?

כמובן, יש דיור ציבורי במדינת ישראל.

החוק של רן כהן כבר התבטל.

היום יש כ-48 אלף דירות, ואלה רק דירות למשפחות. בנוסף לכך יש לנו עוד כ-13 יחידות - - -

מי מנהל אותם?

עמידר, עמיגור, שקמונה וחלמיש. עמידר היא החברה הגדולה ביותר, עם סדר גודל של כ-30 אלף דירות.

אפשר לקבל את החלוקה בין החברות המנהלות?

אני מבקש לקבל את הרשימה של כל המנכ"לים בעמידר בשנה האחרונה.

וגם את הרווחים שלהם.

הדוחות מתפרסמים. אלה דוחות של רשות החברות הממשלתיות וזאת חברה ממשלתית. יש באתר רשות החברות הממשלתיות.

בנוסף לכך, יש עוד כ-13 אלף יחידות דיור שהן בתי גיל זהב, וגם הן באחריות משרד השיכון. בנוסף לכך, יש עוד כ-20 אלף יחידות של מקבצי דיור באחריות משרד העלייה והקליטה.

כשאנשים קונים דירות בדיור הציבורי, כמו שהיה במשך כל השנים, אין דירות חדשות?

כמובן שיש.

מה היה בשנה האחרונה מבחינת דירות חדשות?

לגבי קצב רכישת הדירות, בשלוש השנים האחרונות רכשנו כ-750 דירות, ובשנה האחרונה רכשנו פחות כי המחירים עולים והיכולת של המשרד להתמודד עם השוק הפרטי הייתה מאוד קשה. אנשים פשוט באו ולקחו את הדירות.

כמה דירות יש היום בדיור הציבורי?

אמר עשהאל שזה בערך 48 אלף.

כולל הדירות שהוא לא מופקד עליהן. כמה יש ביחד.

יש בתי גיל זהב ויש דיור ציבורי. אנחנו מדברים על קצת מעל 50 אלף כולל בתי גיל זהב.

כמה היו לפני חמש שנים?

בשלוש השנים האחרונות מכרנו 4,760 דירות, ורכשנו 700. על כל דירה שאנחנו קונים, אנחנו מוכרים חמש דירות כי מחיר המכירה הוא מחיר מוזל, ומחיר של דירה שאנחנו קונים הוא יותר יקר.

זאת אומרת שיש פחות דירות בדיור הציבורי.

יש פחות דירות בדיור הציבורי, ואנחנו פועלים להגדיל את המלאי דרך הגדלת המחיר העליון שאנחנו יכולים לרכוש דירה. פעלנו בתקופה האחרונה להעלות את המחיר, כי המחירים כל כך עלו, שאי אפשר היה לקנות דירות.

כשאתם כמדינה לא מצליחים לקנות, אתם מבינים מה עוברים זוגות צעירים?

אנחנו עושים את כל המאמצים, ויש לנו תקציב לזה.

אם המדינה לא מצליחה לקנות דירות - - -

זה מה שציינו גם קודם. החברות האלה רווחיות לפי ניהול הספרים. אם הן רווחיות, שייקחו את הרווח וישקיעו ברכישת דירות.

לגבי הרווחים של החברות, יש הסכם מול רשות החברות.

אל תבלבלו אותנו. מה זה הסכם עם רשות החברות? זאת אומרת, לא לקנות דירות.

החברה המרכזית היא עמידר, ויש הסכם עם עמידר. מחצית מהרווח שלה בשנה האחרונה היה 80 מיליון, ו-40 מיליון הלכו לתחזוקת הדיור הציבורי. גם בתחזוקת הדיור הציבורי אנחנו מביאים את הכסף מהאוצר, ובקניית דירות אנחנו מביאים ממכירה. יש לנו כסף לקנות דירות, ואין לנו בעיה של כסף. הקושי שלנו היה לתפוס את הדירות, כי אלה דירות יותר זולות, ואנשים היו קונים אותם מהרגע להרגע. לעמידר יש כללים לקנות, ונציג של עמידר לא יכול לומר: אוקיי, קניתי את הדירה. היום השוק מתקרר קצת, ואנחנו יודעים שיש יותר יכולת לקנות.

האם יש דירות ריקות שלא מאוכלסות, ואם כן כמה? אולי נקיים דיון יחד עם החברות המשכנות, אדוני היושב-ראש?

יש בקשה לקיים דיון על עמידר, אלא אם כן ועדת הכלכלה תעשה את זה.

שאיננה, אבל תמנה אותי ליושב-ראש ואני אעבוד שם במקביל איתך.

אני לוקח בחשבון שיוקמו הוועדות וניכנס לאיזשהו סדר. מה שאנחנו עושים עכשיו זה העברות.

היו כ-900 דירות, ואוכלסו עם העלייה מאוקראינה.

חלק אוכלסו וחלק שיפצנו. אנחנו פועלים גם לנסות למכור וזה תהליך יותר מורכב. בסוף צריך אישורים, אבל אנחנו פועלים למכור. היום יש בערך 700 דירות.

תודה. מיכאל ביטון, בבקשה.

תודה, היושב-ראש, הייתי בוועדת החוץ והביטחון. זה דיון חשוב מאין כמוהו, ויש לו שני היבטים. מדינת ישראל כשיטה רוצה להרוג את הדיור הציבורי. הרוח הזאת מגיעה מהאוצר, מתפיסות כלכליות. זאת בושה וחרפה לערכים של המדינה. הערכים של המדינה הזאת היו לתת קורת גג לעולה ואז נעלמו הדירות. היו כ-200 אלף בתים והיום יש כ-50 אלף בתים. היינו מדינה עם 3 מיליון אנשים, עם 200 אלף דירות בדיור הציבורי, והיום אנחנו מדינה עם 9 מיליון עם 50 אלף דירות. מחמירים את הכללים ואתה צריך להיות נכה בלי יד, בלי רגל, עם ילדים, בלי כסף, בלי משהו לאכול כדי שאולי תזכה אי פעם להמתין בתור חמש שנים לקבל בית.

זה מצב הדיור הציבורי; זאת מדיניות ממשלתית כלכלית קלוקלת והיא בושה וחרפה לכולנו. לא משנה איזה ממשלות, כי אלה עשרים שנות הזנחה ובעומק זה להרוג את הדיור הציבורי. פשוט להמית אותו המתת חסד. לבלום תקציבים, לבלום כספים של דירות שנמכרו. וזה חטא קדמון. את החטא הזה אני שם בצד עלינו, כממשלה, ככנסת. הלוואי שנעשה משהו ראוי למדינה בתחום הזה. ואפשר לעשות, כי הבושה של המדינה שהיא שמה 2 מיליארד שקל סיוע בשכר דירה. באותם 2 מיליארד שהמדינה בזבזה בכל שנה, היא הייתה מייצרת מאות אלפי בתים דרך BOT ודרך דברים אחרים. זה כסף עצום. היא יודעת לזרוק כסף על סיוע בשכר דירה שלא מסייע. כשהעני הולך למשא ומתן על בית, אומרים לו: אתה עני, מי בטוח שתשלם? הוא אומר: יש לי 2,000 שקל מהמדינה. יש לך 2,000? אם הבית עלה 5,000, הוא יעלה 6,500 כי יש לך 2,000 מהמדינה ואתה נאלץ לקחת את הבית.
אבל יש פשע אחר, וזה חברת עמידר. היא פושעת והיא רקובה והיא מושחתת וצריך לסגור אותה כמו שסגרנו את רשות השידור ואמרנו: נקים משהו מתפקד מאפס. שמנו את כל הביצים בחברה הכי גרועה למדינה. חברה שמנכ"לים מתחלפים בה, חברה שלא נותנת שירות.

לכן ביקשת את השמות של המנכ"לים?

כן. פעם אדם יכול היה ללכת לסניף בירוחם לקבל עזרה, והיום אומרים לו: סע לדימונה, סע לבאר שבע. בקריית שמונה יש אלפי בתים בכל המרחב, ואין להם עם מי לדבר. הם סגרו עמדות, ובכלל לא מעניינים אותם האזרחים. החברה הזאת מכרה בשנים האחרונות אלפי בתים לא ראויים למגורים, ותוך שנה-שנתיים ממכירת הדירה אומרים שהבניין בקריית שמונה מסוכן למגורים. מפנים את הדיירים.

החברה הזאת מפרסמת בעיתונות חדשנות, תמ"א 38, התחדשות עירונית. ניקח את מתחם גילה, נקים 1,000 בתים. יש שם 300-200? נעשה 1,000.

הבנתי. מה אתה מציע לעשות?

תן לי עוד קצת להתלהב, אדוני. איך עצרת אותי באמצע השוונג? אני אלך איתך, אתה צודק. 1,000 בתים התחדשות עירונית במקום 300-200, כמה הוקצו במרחב הזה תוספת לדיור ציבורי? אפס. למה אפס? אם נמכור בגילה, נרוויח יותר כסף ונקנה במקום אחר בזול. כמה קניתם בזול? לא, נקנה בגילה, נעשה קרן להתחדשות עירונית. לפני כמה שנים הבטיחו את הקרן הזאת. אין קרן. בלוף. כמה רווחים בעמידר? 30 מיליון, 40 מיליון שקל, 100 מיליון שקל רווחים בשנה. אני צריך חברה ממשלתית שצריכה להביא בתים עם רווחים? מישהו מאיתנו צריך דבר כזה?

אני אומר לך, שלצערי, יש שני פשעים – הפשע הממשלתי – כנסת, אוצר – דיברנו על זה; ופשע עמידר. פשוט לחסל את החברה הזאת מיידית בהצעת חוק. אני הולך להביא הצעת חוק לסגור את עמידר.

חבל שלא הבאת אותי לפני זה, והיינו תומכים בה. למה לא הבאת את זה?

תתמוך בזה עכשיו.

איפה היית כל השנה הזאת?

אתה לא היית בוועדת כלכלה אז לא שמעת את זה. אתה הלכת יותר מדי לוועדת הכספים. אתה לא היית ואל תגיד מה לא שמעת.

מיכאל, את הזעקה שלך עכשיו שמעו בכל הבניין. אני יודע שהזעקה שלך מהלב. היית מגייס אותנו אז לזה.

ינון אזולאי, אתמול בלילה נדדה שנתי. שאלתי את עצמי למה אני כל כך עצבני על עמידר. אני עצבני כי מסעודה ביטון, אם לתשעה ילדים, השאירו אותה בדירה של 50 מטר עד 1980 מהמעברה בשנת 1963. אמרו לה: תקבלי בית, לא 50 מטר, אלא 70 מטר עם תשעה ילדים. היא חיכתה 15 שנה. ואז אתה בא לירוחם כראש עיר ואתה רואה את העוולות, ואתה רואה את היחס ואת הוועדות. עכשיו אני אומר לך שיש פה בעיה מערכתית. אני מכיר אותך, יושב-ראש ועדת הכספים, יש לך שתי שליחויות: לאפס את חברת עמידר ולייצר מדיניות ממשלתית חדשה בדיור הציבורי. הפשע של המדיניות הוא של כולנו.

אתה מגיש הצעת חוק?

כן. אני מגיש הצעת חוק לסגור את חברת עמידר, להעביר את נכסיה או לעמיגור או לחברה אחרת. אגב, עמיגור עושה עבודה טובה, ויובל פרנקל, זיכרונו לברכה, אדם רגיש, אנושי. תבדוק רק את התלונות – אלפי תלונות על עמידר, מעט על עמיגור. פותר בעיות. הוא נפטר ממחלה, האיש הזה, זכור לטוב. אדם אנושי. אבל היו לו פחות דירות. רוב הדירות שלנו בידי עמידר, הגורל של האזרחים בידי עמידר. אני לא מתכוון להרפות מהנושא הזה. תודה רבה לך.

תודה רבה.

אני מקדם בברכה את התלמידים משכבה י"ב בתיכון אור בצור הדסה. ברוכים הבאים, מעניין בכנסת.

לגבי הדיור הציבורי בהמשך, כמה דירות לרכישה אתם מתכננים עם הכסף הזה ומה לוח הזמנים?

אם זה טוב למדינה, תעשה את זה, אבל תדע שכסף שהעברת לדיור ציבורי לא הגיע ליעדו. כלל יהיה נקוט בידך, מה שהלך, לא הלך; מה שהוקצה לא נקנה; מה שנקבע באוצר לרכישת בתים מבתים שנמכרו, לא הגיע עד היום.

אני צריך להחליט מה אני עושה בגלל שיש חלוקה בין הוועדות. הרבה פעמים ועדת הכספים נכנסה לדברים בגלל מעמדה המיוחד.

הקמת ועדות משותפות בנושא הזה, כי אני חושב שזה נכון במקרה הזה, וכן לקדם ישיבות בנושא של עמידר, עמיגור ועוד חברות משכנות.

תודה רבה. ינון, בבקשה.

על כמה דירות מדובר בהרשאה להתחייב שהמשרד רוכש, ומה לוחות הזמנים שלהן?

הכסף הזה הוא כסף מזומן שנכנס ממכירה השנה, ואנחנו מפנים אותו ישירות לרכישה. דרך אגב, פנינו לזכאים כדי שאם הם מוצאים דירות, שיפנו ישירות לעמידר ויקנו את הדירות. יש הבדלים בין יישובים, כלומר יש מקומות בהם המחירים יותר יקרים ומגיעים ל-2 מיליון שקל ויותר. בפריפריה זה יותר זול, ויש תקרה לפי יישוב. מחיר של דירה הוא בין מיליון וחצי לשני מיליון, ובשנה האחרונה קצב הרכישה היה נמוך יחסית. קנינו רק 150 דירות והיה מאוד קשה, ובחודשיים האחרונים אנחנו מצליחים לקנות יותר.

למה קשה אם יש לך מחיר מטרה ומחיר מופחת ומחיר למשתכן, כשהמדינה יודעת בדיוק כמה עולה הדירה הזאת? למה זה קשה? אתה מוציא את המכרזים של מחיר מופחת, מחיר מטרה ומחיר למשתכן ואתה בא לקבלן בזמן השיווק, ואומר לו: תשאיר לי את הדירות האלה. הן עולות מיליון-מיליון מאתיים שקל. אתה משווק את הדירות האלה, משרד השיכון עושה את המבצעים האלה. למה קשה לקנות שם?

אלה דירות חדשות, ולא תמיד הקבלנים מוכנים. יכול להיות שצריך לבחון מדיניות כפי שהייתה פעם.

מי שואל את הקבלנים? אתה קבעת להם כללים של דיור מופחת ומחיר מטרה. על מה אתה מדבר? אתה קבעת בדיוק כמה יעלה הבית, ואתה לא יכול לקנות מקבלן שקבעת לו כמה יעלה הבית? איזה תירוץ זה? ב דיור מופחת ומחיר מטרה עולים בפריפריה מיליון שקל. אתה מספר פה שאי אפשר לקנות בתים?

אני אסביר, זאת שאלה של מדיניות.

אל תגיד שהיה קשה; תגיד שלא תפקדתם. קשה לקנות בתים? אתם מוכרים בתים במיליון שקל, במחיר מטרה ומחיר מופרט, ואותה יד לא יודעת לקנות את אותו בית?

מיכאל, סליחה. מי שאשם זה איווט ליברמן, שר האוצר. הוא היה צריך להגיד לו: תקנה, תמכור.

הנושא הזה בדמי.

צריך לקבוע מדיניות.

שאלתי שאלה מה הצפי לרכישה? אתה לא שם לעצמך יעד? הרי אם תסגור היום, אתה יודע שזה יעלה לך סכום מסוים, ואם תסגור בעוד שלושה חודשים, זה יעלה מחיר אחר.

היה לנו תכנון לקנות הרבה יותר דירות השנה ולא הצלחנו כי המחירים עלו. רצינו לקנות לפחות 800-700 דירות בשנה ולא הצלחנו.

עזוב את מה שהיה. למה אתה לא קונה בתמ"א 38?

אתה צודק. זאת שאלה של מדיניות שהייתה בעבר. יכול להיות שבחוזים שישווקו היום יגידו: תכלול מספר דירות שיהיו לדיור ציבורי. ממילא אני נותן לזכאים, חייב לתת גם לדיור ציבורי.

אני עובר להצבעה. מספר פנייה לוועדה 257. מי בעד אישור הפנייה ירים את ידו.

הצבעה

פנייה 257 אושרה.

הפנייה אושרה.

אני עובר לפנייה 263 של משרד השיכון על סיוע בשכר דירה, בבקשה.

הפנייה דנה בסעיף תקציבי 42, והיא נועדה לתקצב סך של 201,040 אלפי שקלים בהוצאה עבור סיוע בשכר דירה לקשישים. יש פה בעצם רק תוכנית אחת, תוכנית מס' 4202/01 – סיוע בשכר דירה.

ממתי הפנייה הזאת אצלכם?

בכנסת או באוצר?

אתם נותנים סיוע בשכר דירה לקשישים. מתי הכינו את הפנייה הזאת?

בשבועיים-שלושה האחרונים.

אתם נותנים סיוע בשכר דירה?

כן, כמובן, אנחנו נותנים סיוע. מדובר בתוכנית גדולה שיש בה למעלה מ-2 מיליארד שקל, כפי שהזכיר קודם חבר הכנסת. בסוף שנה יש גידול טבעי של זכאים, וכמובן, בתחילת שנה אנחנו מנסים לעשות הערכה הכי מדויקת שאנחנו יכולים.

אני בעד זה ואני חושב שזה נכון. אני רק שואל מה הייתם עושים אם לא הייתה מוקמת ועדת כספים זמנית ולא היינו מאשרים את זה?

במהלך נובמבר פנינו למשרד האוצר, ואחר כך לוועדת הכספים, ואמרנו להם שב-1 בדצמבר אין לנו אישור חשב לשלם ל-180 אלף זכאים סיוע בשכר דירה. החשב אמר לנו שאין לו אישור ממשרד האוצר.

מה שהחשב אמר לכם אני יודע. הוא אמר את זה גם לי.

נכון, נכון. אמרנו שיש שתי חלופות: או שאנחנו מצליחים להעביר בוועדת כספים, או שהחשב הכללי במשרד האוצר יאשר למשרד הבינוי והשיכון להיות במינוס, כמו אדם שנמצא במינוס בחשבון האישי שלו. לפני שנתיים היה יום אחד של עיכוב בתשלומי סיוע בגלל שלא הייתה התאמה דרך ועדת הכספים בתקציבים, והיה בלגאן בכל הסיפור.

החשב הכללי שאל אותי האם נראה לי שהוועדה תאשר את זה. אמרתי שמההיכרות שלי עם חברי הוועדה, אני מעריך שסיוע בשכר דירה לקשישים יאשרו. הוא אמר שאם לא, אני צריך לעצור את זה. לכן שאלתי אתכם.

השארנו שתי אפשרויות.

למה חיכיתם עד הרגע האחרון?

אתם אומרים שיש גידול בזכאים. כמה זכאים לסיוע בשכר דירה? כמה תוכנן בתחילת השנה? כמה זכאים יש היום? זה גידול של 10% בערך, אבל תגידו את המספרים.

היום יש 183 אלף, ובתחילת שנה היו בערך 175 אלף. יש גידול טבעי של אנשים ויש פניית סוף שנה שמאזנת את זה.

אתה מדבר על 201 מיליון לעוד 10 אלפים זכאים?

היה כנראה תקצוב לא מדויק.

בכאלה פערים? אתה מדבר איתי על 10 אלפים, שאתה נותן להם 201 מיליון, וזה בלי פרופורציה. כמה אתה נותן לשכר דירה?

בממוצע 1,000 שקל לדייר, ולממתינים לדיור ציבורי – 3,000 שקל.

אם תעשה חישוב של המכפלות האלה, לא תגיע ל-201 מיליון.

יש כ-180 אלף זכאים לסיוע בשכר דירה מכלל הסוגים.

אתה אומר שזה מחויב לשנה הבאה, זה מובן. כלומר, אתה אמור להיות מתוכנן לשנה הזאת, אבל בפער כזה? אני זורם עם מה שאתה אומר, שיש לכם עוד 11 אלף שזקוקים לסיוע בשכר דירה, וגם אם כולם מקבלים 3,000 שקל, כמה זה? 33 מיליון?

בתחילת השנה אנחנו מנסים לעשות תחזית כמה שיותר מדויקת.

עזוב את הדיוק, אתה לא עונה לי. אני מכבד אותך, וזה סיפור הזוי של הבדל בין 33 מיליון ל-200 מיליון. אתה מבין את הפער? בתקציב הזה לא דייקתם ב-85%.

אני אחזור על מה שכבר עניתי. אנחנו מנסים לעשות תחזיות כמה שיותר מדויקות, ובמקרה של סיוע בשכר דירה, אנחנו לא יכולים, כמובן, לעצור ולא לשלם לזכאים בזמן. הייתה תקופה בלי ועדת כספים, ולכן לא יכולנו להתקדם עם זה. ברגע שיכולנו, אנחנו רצים כדי שלא תהיה בעיה עם התשלום לחודש דצמבר.

להגיד לך שענית לי? לא. אני לא יכול להישאר עם תשובה שיש בה פער של 85%. אני לא יכול.

אני רוצה לברך את החצי השני של שכבה י"ב בתיכון אור, צור הדסה. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכים תהיו.

אפשר לקבל תשובה בקצרה? כבר מתחיל להיות מאוחר, ועבודה רבה לפנינו, בבקשה.

כמו שענינו, אנחנו מנסים לעשות תקציב כי מדויק שאפשר. כשאנחנו צופים שתהיה איזושהי חריגה בתקציב, אנחנו עושים את המקסימום כדי לתקצב את הכסף. זאת הסיבה שהיינו לחוצים לעשות את זה.

קיבלתי, אני בעד. פנייה חשובה.

אימאן, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מתוך 170 אלף אנשים שנזקקים, כמה מתוכם מהחברה הערבית, אם בכלל?

אני לא מכיר שיש פילוח לפי מגזרים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מבקשת שישלחו לנו פילוח, בבקשה.

תגידו באופן כללי.

מה הקריטריונים? כל עוד היה איווט, הוא עזר כנראה לקהילה מסוימת, אני חושש.

הקריטריונים משתנים בין זכאים לדיור ציבורי. יש זכאים לפי מבחן הכנסה, יש זכאים לפי מקבלי הבטחת הכנסה, נכים, נשים מוכות, אסירים משוחררים. יש הרבה קבוצות וכמובן אין שום אפליה כלפי אף אחד מהמגזרים. אני לא יודע לתת נתונים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בכל זאת, אפשר לקבל את הפילוח הזה?

אני אנסה לבדוק אם יש לפי מגזר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מבקשת לקבל.

פילוח לא רק לפי מגזר ערבי.

אין פה הפרדה, כמובן, וכל אחד זכאי.

מה זה שכל אחד זכאי? מה הקריטריון?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא יכולה להאמין שאין זכאים מהחברה הערבית.

יש זכאים.

לממשלה הקודמת לא הייתה בעיה עם ערבים. הייתה לה בעיה עם מגזרים אחרים כנראה.

רבותיי, לא להפוך כל דבר טכני לדיון. אני מבקש, אם אתם יכולים להעביר לוועדה את הפילוח.

אני רוצה לראות מה הקריטריון של קבלת התמיכה.

קריטריון של הסיוע בשכר דירה? נעביר.

תודה רבה. מי בעד אישור פנייה 263?

הצבעה
פנייה 263 אושרה.

הפנייה אושרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מתי אתם יכולים להעביר את הפירוט?

אנחנו נעביר את זה תוך יום. אם לא תהיה תשובה, אני גם אסביר. אנחנו נסביר את הכול.

לא יכול להיות שאין. אין מציאות כזאת.

פנייה מס' 70015.

אני רק רוצה להגיד לתלמידים, שאנחנו עוסקים בתקציב שאושר מתי שאושר. עכשיו עושים שינויים בתקציב הזה – צריך לתת סיוע בשכר דירה לקשישים, צריך לעשות הסכמי פיתוח ביישובים השונים, גם היהודים וגם הערבים. אנחנו צריכים לאשר את זה ובלי אישור של ועדת הכספים, אי-אפשר לבצע את זה. לכן, בכל משרד שיש בו העברה כזאת או עודפים משנה שעברה, אנחנו מקיימים דיון ומצביעים. אם אנחנו מצביעים נגד – אין כסף. בבקשה.

70015 – הפנייה להעברת עודפים בסעיף הפיתוח של שיכון.

מה יש לכם בהסכם עם עמידר?

עמידר – תוכנית 7005/02 – ההסכם השוטף לתפעול הדיור הציבורי, 13,467 אלפי שקלים. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה מקבל רשות דיבור.

לאיזה מטרה זה הולך? בניהול ותחזוקה המצב על הפנים כבר שבעים שנה. מסכנים דיירי עמידר. אם היית בא לראות איך מתחזקים בלוק. אתה פותח עכשיו דף חדש עם ממשלה חדשה, ואתה מנקה שולחן של חטאי העבר. זה ייתן להם אוויר קל לשרוד את החודשים האלה.

איזו חברה יותר גדולה, עמידר או עמיגור?

עמידר – 15 אלף; עמיגור – יש לה 10-15 אלף דירות. יש לה גם דיור מוגן.

למה ההסכם עם עמידר הוא רק 13 מיליון וההסכם עם עמיגור על 155 מיליון?

אני מזכיר, אדוני היושב-ראש, שמדובר רק בעודפים. זאת פניית עודפים. אלה העודפים שנוצרו באותה שנה וההתנהלות של החברה.

כי עמיגור יודעת לבצע יותר טוב. עמיגור טובה כל כך מבחינה ביצועית, שהמדינה קונה ממנה שירות, למשל במיגון לצפון. אתה נותן לה כסף והיא מבצעת. אם אתה יודע את ההיסטוריה, לעמיגור יש גם גב של הסוכנות היהודית מראשיתה.

מיכאל, התשובה שלך היא תשובה, אבל זה בדיוק ההפך. לעמיגור יש יותר עודפים, כלומר הם לא ניצלו את כל הכסף מספיק.

זה לא עודף אלא תוספת תקציבית.

זה לא תוספת אלא עודפים. בתשובה שלך אתה צודק.

אולי עודפי תפעול.

מה עוד יש לכם להגיד על הפנייה הזאת? למה אתם רוצים שנאשר אותה?

עיקר הכסף הולך לאתרים שהמשרד מפתח בכל רחבי הארץ בהתאם לשיווקים, כמו שאמרנו. הכסף מתגלגל ועובר לשנה הבאה כי הפיתוח נפרס על פני מספר שנים.

ינון, יש לך הערות?

כן. יש דיירים, משפחות גדולות עם עשרה ילדים, שיש להם שתי דירות. חלק מהילדים עדיין בבית ולא נשואים, ומכיוון שהם עברו את גיל 18, אומרים להם שהם לא יכולים להמשיך לגור שם. השאלה היא האם יש לכם פתרון לזה כי כל הזמן ממשיכים לשלוח להם מכתבים שהם צריכים לצאת מהבית.

אני מברך את שכבה י"ב בתיכון אור, צור הדסה. ברוכים הבאים לוועדת הכספים וה' יברך אתכם שיהיה לכם בריאות, אושר ונחת.

צריך להוסיף שאנחנו עוזרים לאנשים שקשה להם, אין להם בית וכן בסיוע בשכר דירה. אלה הסעיפים. כתוב בתורה: הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. בעידן המודרני, עניים מרודים תביא בית, זה לדאוג לדיור הציבורי. גם בכנסת עוסקים בדברים טובים, וזה מה שתלמדו היום בכנסת. לא הכול שלילי ויש שיתוף פעולה בין אופוזיציה לקואליציה על מה שטוב למדינה.

אני אתייחס, חבר הכנסת ינון אזולאי, הגיעו כמה פניות לדרג המקצועי דווקא, וזה יותר טוב, לגבי דירות שאוחדו בדיור הציבורי. לפחות בחלק מהן אי אפשר להפריד. אני מקווה שאנחנו נצליח לקבל עכשיו החלטות, זה נמצא אצלנו בוועדת מחירים שאמורה לדון בפניות כאלה, בליווי משפטי ובליווי החשבות של המשרד.

ממשיכים לשלוח להם מכתבים. תשלחו להם מכתב שזה נמצא בטיפול ונחזור אליכם כשתהיה תשובה. זה לא אדם ספציפי, אני מדבר איתך על שכונה שלמה. פנו אליי מאשדוד מרחוב רבי טרפון שתי אלמנות, וחוץ מהן הייתה עוד משפחה. אני מדבר על שלוש משפחות שנמצאות שם, הווה אומר שזה כל האזור הזה. אלה בניינים שגרים בהם בדיור ציבורי של עמידר, והם רוצים לרכוש את הדירות. להוציא אותם עכשיו והם יישארו עם עשרה ילדים באותו בית? זה פשוט קטסטרופה.

ככל שאי אפשר לפצל את הבית, אני מקווה שיהיה לנו הרבה יותר קל להגיד שימכרו אותו.

לא אמרו שאי אפשר לפצל את הבית. אלה שני בתים.

האם יש חוק בדבר או שזה נתון להחלטה של מישהו?

זאת החלטה משפטית.

גם אם אפשר וקל לפצל אותם, קשה לפצל את המשפחה.

ינון, אתה מפספס את הדיון ואתה לא נוגע בדבר עצמו. המשפחה הזאת גרה בשתי דירות כל חייה. מישהו חכמולוג בא ואומר: אני אתן לכם לקנות רק דירה קטנה כי אתם זוג צעיר בן שבעים. זאת משפחה רווחתית עם קשיים, ומי קבע שלוקחים להם דירה? החוק קבע? המנכ"ל קבע? אצל מי הסמכות?

זה בנהלים של המשרד, אבל אני מקווה שנצליח להתגבר על זה.

מי קבע את זה, אדוני?

זה בנהלים של המשרד.

את הנהלים המנכ"ל משנה. באיזה תפקיד אתה שם?

אני מנהל אגף התקציבים במשרד.

כמנהל אגף תקציבים אתה יכול להציע שאדם ששכר במשך כל חייו שתי דירות יוכל לקנות את הדירות האלה?

אני לא בחלק המשפטי או החשבותי.

אנחנו מקבלים הרבה פניות, ואני אגיד לך מה חמור באירוע, דבר שהוא גם עילה לתביעה ייצוגית – חלק קנו שתי דירות וחלק נכנעו וקנו רק אחת. זאת אומרת, יש פה אפליה.

הפניות האלה מגיעות בסופו של דבר לוועדה במשרד הבינוי והשיכון ואני יושב-הראש שלה.

מה אנחנו יכולים לעשות?

שאדם ששכר שתי דירות, יקנה את הדירות שהוא שכר כל חייו. שלא ישחקו איתו משחקים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השאלה גם מה מחיר הדירות.

תודה רבה.

בקשת עודפים מס' 70015 – מי בעד אישור הפנייה?

הצבעה

בקשת עודפים 70015 אושרה.

הפנייה אושרה.

בקשת עודפים מס' 42005 – מענקי בינוי ושיכון.

הפנייה מבקשת להעביר עודפים בסך של 18,232 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות הבאות:

תוכנית מס' 4201/01 – מענקים וסבסוד ריבית.

מה עשיתם כל השנה, שעכשיו מגיעים עודפים בכמויות כאלה? לעצור את הדיור של החרדים בשפיר – עשיתם. מה נשאר לכם שם?

זה בדיוק הכסף שהשתחרר והם עושים איתו העברה.

חנקו אותם עד העצם, ואמרו להם: תגססו עם שנורקל. עכשיו אומרים להם: תוציאו את השנורקל.

מה עכשיו עודפים? בבקשה. זה לא אתם, זאת המדיניות של השרים.

כבוד היושב-ראש, אני אשמח להתייחס לשאלה לגבי העברת העודפים. באופן ככלי, בכל שנה אנחנו מעבירים את העודפים לפי פעימות בהתאם לדיווח הביצוע.

למה ביטלתם את שפיר לחרדים? איפה החרדים יגורו?

אם אני אוכל להתייחס לעודפים.

אם אתה יכול להתייחס למה שאני שואל.

הרב גפני, הוא הבחור הכי רציני באוצר. הוא לא מחייך ולא כלום.

עם מי אני אדבר, עם שר השיכון? עם שרת הפנים?

עם יואב הכט.

מבחינת העודפים, הפניות שאתם רואים על שולחן הוועדה הוגשו בקיץ כמעט לפני ארבעה-חמישה חודשים, מרביתן ככולן. לכן מדובר בלוח זמנים רגיל לחלוטין כמו בכל שנה.

הממשלה הקודמת לא תפקדה? מה היה בדיוק?

היושב-ראש אמר שוועדת כספים בלי פוליטיקה, רק עבודה נטו. ככה אמר היושב-ראש. מידי פעם עקיצה קטנה לא תזיק, אתה אומר. בואו נעבוד למען הציבור, ועזבו עכשיו את הפוליטיקה.

תוכנית מס' 4201/01 – מענקים וסבסוד ריבית – 641 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4201/03 – אשראי לדיור - 122 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4202/01 – סיוע בשכר דירה – 15,793 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4203/01 – עמלות ניהול הסיוע – 1,676 אלפי שקלים.

תוכנית מס' 4202/01 – יש פה עודפים של כספים קואליציוניים. תן לי קצת הסבר.

אם חבר הכנסת ינון אזולאי זוכר, בדצמבר 2021 העברנו סכום לטובת ממתינים קשישים. זה היה הסכם קואליציוני של השר אלקין. נשלח אליכם ההסכם הקואליציוני, סעיף 7 או 8, והסכום עבר כדי שנוכל לשלם כבר בינואר את הכסף. בגלל שרוב העודפים כבר הועברו, פה מדובר על החלק שמעבירים כרגע בעודפים, אבל הכספים כבר הוקצו.

כמו שאתה אומר, כבר העברנו את העודפים האלה.

העברנו חלק מהעודפים האלה.

זה חלק נוסף של העודפים?

כן. את כל הבדיקות עשינו ודיברנו על זה.

יש כאן סעיף שחוזר על עצמו בכל פעם – בתי גיל זהב, בתי גיל זהב. בבחירות שמענו על בתי גיל זהב, שאיווט ליברמן מוציא אותם להצביע. הוא הניח שם קלפי, וגם שם להם את הפתק בקלפי. אני מעוניין לדעת מה הסיפור הזה, ובגלל זה אני שואל מה הקריטריון. אם זה קריטריון לפי זרם מסוים – אני לא רוצה לנקוט בדעה גזענית – יש בעיה שליברמן דואג להם כל הזמן. בקלפי כולם מצביעים לאיווט ליברמן, ויש כספים שהולכים למקום כלשהו מסיבה פוליטית. אני רוצה לדעת. אמרתי את זה גם קודם, ולא קיבלתי תשובה. אני רוצה לדעת מה הקריטריון של מי שמקבל את העזרה לגיל הזהב, ומה הקוד של גיל הזהב. זה קופץ בכל פעם מחדש, וזה די מרתיח. תגיד לי מה הקריטריון, ואנחנו לא חותמת גומי של ליברמן.

בתי גיל זהב זה דיור ציבורי לקשישים. כמו שאמרנו קודם, יש דיור ציבורי למשפחות ויש דיור ציבורי לקשישים. כמובן, מדובר בדירות יותר קטנות במקבצים כאלה ואחרים. מדובר באוכלוסייה החלשה ביותר – קשישים מקבלי השלמת הכנסה.

למה אלה כספים קואליציוניים? מה שאתה מסביר זה דבר חיוני.

לא, שאלו שאלה אחרת. לא הסברתי לגבי הכספים הקואליציוניים. כפי שהסברתי, חבר הכנסת גפני, היינו כאן בוועדה בשנה שעברה, ובדצמבר הועברו כספים קואליציוניים לטובת ממתינים לדיור ציבורי. הכספים האלה כבר הועברו, כדי שיוכלו לשלם בינואר את הכספים. כמו שהזכיר יואב קודם, את רוב העודפים כבר העבירו וכרגע אנחנו מעבירים עוד חלק קטן מהעודפים של שנה שעברה. .

למה אלה כספים קואליציוניים? למה משרד האוצר לא נותן את הכסף הזה?

אדוני היושב-ראש, מתוך אלה שנמצאים בדיור, כמה מהם עולים חדשים מארצות אירופה וכמה עולים חדשים מארצות ערב? הוא ייתן לך את התשובה, ואז תבין מה התשובה.

יכול להיות שזה נכון, מה שאומר חבר הכנסת דלל?

לא אמרתי מה התשובה.

בואו נבחן את זה. יש מספר מגזרים, וצריך לטפל בכל הקשישים בישראל ולא לפי הצבעה בקלפי.

אפשר לקבל את זה? הרי אתם יודעים מי נמצא בדיור הציבורי.

ברוב הבתים של גיל הזהב יש עולים ממדינות יוצאי ברית המועצות. הרבה מהעולים הגיעו קשישים, וחלק גדול מדיירי גיל הזהב הם עולים. יש גם ותיקים וגם עולים.

לא שאני מתנגד לתת להם סיוע, אני רק רוצה לדעת מה הניתוח.

האם זה מחולק לכל ציבור הקשישים המתקשה בכל הארץ, או שזה ממוקד בבתי גיל הזהב?

בואו נמקד את מה שהחברים טוענים וגם את מה שאני רוצה לדעת. אנחנו מדברים על קשישים שצריך לסייע להם בשכר דירה. השאלה הראשונה היא למה אין את הכסף הזה בתקציב המדינה. אם אין את הכסף הזה בתקציב המדינה, איך זה מגיע פתאום מהסכם קואליציוני, ואז נשאלת השאלה שמעלה חשד, שהמדינה לא עושה את זה. אנחנו רוצים לדעת האם הכסף הזה, שהוא כסף קואליציוני והוא לא החלטה של המדינה, ניתן לקבוצות אוכלוסייה כאלה או אחרות? אם כן, אנחנו רוצים לדעת מה החלוקה.

אני אסביר מה היה. השר אלקין, כשהוא בא למשרד, אמר שיש הפרש בין מה שמקבלים זכאי משרד הקליטה לבין זכאים של משרד השיכון בבתי גיל הזהב. הם ממתינים לדיור ציבורי, בעצם לבתי גיל זהב, והוא ביקש שכל הממתינים יקבלו את אותו סכום סיוע. הגדילו בעיקר לזכאי משרד הקליטה עולים וגם לזכאים ותיקים את הסכום ל-3,100. היו כל מיני סכומים שתלויים בהרכב המשפחתי, אבל בשתי פעימות הגדילו את הסכום.

אל תבלבלו אותי בעניין הזה. למה אתם לא נתתם את הכסף הזה? צריך או לא צריך להגדיל? כן או לא?

חבר הכנסת גפני, מעבירים סיוע בשכר דירה לקשישים הממתינים, ומדובר בכסף שנמצא בתקציב המדינה. ההסכם הקואליציוני נתן תוספת של 2,000 שקל.

עכשיו זה קיים, עכשיו זה בתקציב. לפני כן לא כולם קיבלו את ההשלמה.

האם יש חלוקה? האם זה ניתן לקבוצה מסוימת של הקשישים והעולים החדשים?

בעיקר לעולים, כי היה להם סכום יותר נמוך מהוותיקים.

עולים מאיפה?

עולים של משרד הקליטה. כלל העולים. אין חלוקה.

כסף קואליציוני, של מי?

של השר אלקין.

אני שואל אתכם, אתם רוצים לעכב את זה?

אני מציע לעכב עד שנקבל תשובות ברורות.

אני מסתכל על זה אחרת. אני לא יודע מה המניע להגדלת הסיוע בשכר דירה לקבוצה מסוימת. הוא יכול להיות גם פוליטי וגם מהותי. באופן מהותי, אלה כנראה קשישים ללא בית ובמצב כלכלי לא טוב. השאלה אם אנחנו יכולים לדרוש בעיכוב הזה לצייר מפה ונראה עוד קשישים כאלה, שלא ממתינים לבתי גיל זהב, מקבלים סיוע בשכר דירה אבל לא קיבלו הגדלה?

אני אומר לך מראש שהם לא מקבלים הגדלה, אלא רק אלה שנמצאים בבתי גיל זהב.

לא, ממתינים לגיל זהב.

יש פה איזושהי אפליה מסוימת.

מצד אחד, לא נאשר היום, אבל נדרוש תיקון והשלמה כדי להביא את זה טוב יותר בשבוע הבא. אנחנו לא רוצים, חס ושלום, לפגוע בקשיש ערירי בפרנסה שלא. שלא ישתמע כך מהדבר הזה.

<< קריאה>>

אני מסכים לחלוטין.

אני מקבל את הבקשה הזאת. אנחנו לא רוצים להצביע נגד, אנחנו רוצים להצביע בעד. אנחנו חושבים שהעודף הזה הוא נכון, ואנחנו רוצים לדעת יותר פרטים, האם אפשר לתקן את הדברים שעלו כאן? האם אפשר לעשות את זה כך שזה גם ייראה צודק, ישר ושוויוני? אנחנו נצביע על זה בשבוע הבא, בעזרת ה', אחרי שנקבל את מלוא הפרטים.

התוספת של כ-2,000 שקל נמצאת בבסיס?

כן, הכסף יהיה.

כלומר, מבחינת תקציב המדינה, בפעם הבאה זה יהיה אוטומטי ולא כספים קואליציוניים.

תודה. 51006 – עודפים של הדיור הממשלתי. בבקשה.

פנייה 51006 – הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 28,266 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות:

תוכנית מס' 1 – בינוי קריות משרדי ממשלה והנגשת משרדי ממשלה לבעלי מוגבלויות, סך של 16,258 אלפי שקלים;

תוכנית מס' 2 – 5107/02 – בינוי בתי משפט, סך של 3,253 אלפי שקלים;

תוכנית מס' 3 – 5108/01 – גבייה ותשלומי שכר דירה, סך של 8,755 אלפי שקלים.

הסברתם את העודף הזה בדיור הממשלתי?

צריך ללמוד את העודף הזה.

היה פה דיון, נשאיר את זה לשבוע הבא.

כבוד היושב-ראש, אם אפשר להעיר הערה. בעיקרון, כל פניות העודפים כבר נדונו והסיבות שלהן נדונו. כמובן שאין שום סתירה ואפשר לדון מחדש, אבל צריך להגיד שהעודפים הוסברו כבר לפחות פעם אחת בפניות עודפים קודמות שהוגשו בתחילת השנה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האם זאת בבנייה של בתי משפט חדשים או בתוספת לקיימים?

אמרת שהמשרד למיפוי ישראל ואתם זה אותו משרד?

זה תחת שר השיכון.

ממתי?

אני לא מספיק בקיא בהיסטוריה, אבל אני חושב שמאז ומעולם זה היה תחת שר השיכון.

אתה ביקשת שאני אקדים את המרכז למיפוי ישראל, מכיוון שזה חלק מהמקבץ של משרד השיכון. ממתי זה תחת שר השיכון?

אני חושב שזה מאז ומעולם, חבר הכנסת גפני, אבל אני לא מספיק בקיא בהיסטוריה.

זה לא מאז ומעולם. ביקשתי בוועדה שהמשרדים יהיו יחד.

המרכז למיפוי ישראל זה פנייה 43004, עשהאל, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שאלתי שאלה על הפנייה הקודמת, ורק רציתי לקבל תשובה אם אלה מבנים חדשים או תוספת לקיים?

בלי להיכנס לפרטים, כי נדון בזה בשבוע הבא.

העודפים המבוקשים כולם עבור פרויקטים שנמצאים בתהליך, והתשלומים שהיו מתוכננים ל-2021 התעכבו.

אנחנו בעידן חדש וצריך שתהיה שוויוניות. יש בתי משפט, יש בתי דין רבניים, ואת הכול ביחד צריך לעשות. לא ייתנו לסקטור אחד ולשני לא.

אני יכול לענות על הכול.

לא צריך. נדון בזה בשבוע הבא. בבקשה.

אפשר לעבור לפנייה 43?

כן, בבקשה.

אני מצטער, אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה, חבר הכנסת גפני, וחשבתי שתמיד זה היה תחת שר השיכון.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 בסך 4,252 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות הבאות:

תוכנית שכר ותפעול – 4202/01 – 987 אלפי שקלים;

תוכנית מס' 2 – מערכות ופרויקטים – מס' התוכנית 4303/01 – 3,265 אלפי שקלים מהמרכז למיפוי ישראל.

יש שאלות?

מי בעד אישור העודפים?

הצבעה
פנייה 43 אושרה.

העודפים אושרו.

אנחנו עוברים למשרד לביטחון פנים, המשטרה ובתי הסוהר – פנייה 226.

שלום, פנייה מס' 226 נועדה לתקצוב של 80,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לתקציב המשטרה ובתי הסוהר, ושינויים פנימיים שבין שירות בתי הסוהר והמשטרה. בתוכנית 5240/01 – תקצוב של 55 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור המשך בינוי במסגרת המענה לבג"ץ שטח מחייה, וכן לתכנון בינוי והרחבת מתקני כליאה נוספים לשם מתן מענה לצורך במקומות כליאה נוספים.

תוכנית 5250/01 – תקצוב של 15,716 אלפי שקלים, ו-5 מיליון בהרשאה להתחייב לצורך יישום תוכניות להתעצמות טכנולוגית ולצורך שיפור המוכנות להתמודדות עם הפרות סדר.

לאיזה בתי כלא זה אמור להגיע, והאם לאסירים ביטחוניים?

בוקר טוב, אלה פרויקטים של בג"ץ שטח המחייה והם אמורים להגיע לבתי הסוהר עופר ונפחא. למעשה, לטובת הסוגיות האלה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה הכוונה?

בינוי אגפים חדשים במתקני הכליאה הנוכחיים, על מנת שנוכל להתאים את שטח המחייה בעקבות החלטת הממשלה שהייתה בנושא. בין היתר, מדובר בבתי סוהר ביטחוניים.

גם בשנה שעברה באתם עם אותו סעיף, ובכל פעם אתם רק מוסיפים ומוסיפים. אנחנו לא רואים שנבנים בתי כלא חדשים שאינם ביטחוניים. עשיתי ואני עושה לא פעם סיורים בבתי כלא, המצב קטסטרופה ואסירים שם סובלים. אם אנחנו מדברים על בג"ץ מרחב המחייה, אני גם אשאל אותך כמה אסירים אמורים להשתחרר, ולמה זה מתעכב? אני יודע שיש כאלה שעומדים בתור ולא משחררים אותם. מה קורה עם זה?

לשאלתך, אני יכול להסכים איתך שמתקני הכליאה לא בתנאים הכי טובים, והמשמעות היא בניית מתקני כליאה חדשים. אנחנו פועלים בנושא הזה בעקבות החלטת הממשלה האחרונה שהייתה, בין השאר בנייה נוספת במגידו.

זה היה בשנה שעברה. האם יש משהו חדש משנה שעברה בבתי כלא אזרחיים, לא ביטחוניים? אני מתכוון לאסירים פליליים. האם משהו התקדם מאז? אני רואה שאתם מבקשים עוד כסף בהעברה התקציבית עבור בתי כלא.

אנחנו משדרגים באופן קבוע את מתקני הכליאה שלנו בהתאם למגבלות התקציב, ואנחנו עושים את זה גם לבתי סוהר פליליים ולא רק לביטחוניים. חשוב להבין שמתקני הכליאה והבנייה של אגפים חדשים הם תוצאה של אילוץ מהמיקום שבו הם נמצאים. יש מתקני כליאה ובתי סוהר שאנחנו נדרשים להגדיל אותם, ויש לנו מקום מצומצם ומוגבל של מתקני כליאה שאנחנו יכולים להגדיל.

האם מתוכננים עוד בתי כליאה, ואם כן איפה?

הייתה החלטת ממשלה ממש לפני כחודש וחצי על תכנון והקמה של מתחם כליאה חדש במגידו.

באזור באר שבע היה אמור להיות בית כליאה, בשיטת ה-BOT, ובג"ץ לא אישר את זה. מה קורה עם זה?

זה מופעל על ידי המדינה. עלה לנו כמה מאות מיליונים להפר את ההסכם עם היזם.

הוא קיים?

בוודאי, בוודאי. שירות בתי הסוהר מפעיל אותו. מדובר בבית סוהר אלה.

אתם הולכים להתרחבות ותשתיות של בתי כלא, אבל אחד הפתרונות האפשריים לא לאסירים הקשים ביותר, במיוחד לצווארון לבן זה סוג של הוסטל או אזיק אלקטרוני בקהילה, גם כחלק משיקום. עלויות הפעלה של דירה כזאת עם עובד סוציאלי, פחותות יותר ממיטה בכלא. הבנתי שעלות של מיטה בכלא היא כחצי מיליון שקל בשנה. פעם שמעתי את הנתון הזה, עלות תפעול של מיטה בכלא. יש נתון על זה?

לשאלתך הראשונה, אכן אנחנו פועלים גם לחלופות כליאה, ואנחנו מיישמים בימים אלו היתכנות לחלופות כליאה נוספות. גדלנו בהיבט הזה ויש לנו הרבה יותר אנשים שמפוקחים בפיקוח אלקטרוני לדוגמה, במסגרת חלופות הכליאה.

זה סוג של התייעלות וריווח של בתי הכלא. טיפול בבעיית הצפיפות.

כמובן. אנחנו מתייחסים לאותו כלוא בקצה.

כמה עולה תפעול מיטה בכלא לשנה?

העלות הכוללת של אסיר בשנה מגיעה לכ-50 אלף שקל בשנה.

לא, מה פתאום? זה 500 אלף. תבדוק אותי. אולי 50 אלף שקל בחודש. התבלבלת.

אני התכוונתי לעלויות ישירות. העלות הכוללת היא כ-250 אלף שקלים בשנה.

עשה בדיקה. אם אתם נותנים פתרונות כליאה בקהילה ובדירות למי שלא מסוכן לציבור – עבירה ראשונה – אתם גם מרווחים והעלות התפעול של דירות כאלה היא רבע מחיר ממיטה בכלא. לשם צריך להקצות את הכסף הזה.

בוודאי. חשוב לנו האסיר בקצה ואנחנו רוצים להקטין את שיעור הרצידיביזם. אם יש חלופות כליאה ונוכל לשקם אותו ולהחזיר אותו בחזרה - - -

לא אם יש. אתם תזמו. תזמו יותר פתרונות בקהילה מאשר מיטות בכלא. זה מה שאתם צריכים ליזום.

יזמנו, ויש גם סוגיה של חקיקה.

תביא לפה חקיקה.

אמרת שיש גם בתי כלא פליליים שמשדרגים אותם. איזה בתי כלא פליליים נמצאים עכשיו בשדרוג?

המון מתקני כליאה, ומדובר באגפים.

באיזה מקומות?

שקמה באזור אשקלון, בית סוהר איילון.

זה לא לאסירים ביטחוניים?

לא. בשקמה יש אגפים פליליים.

אתם משקמים גם אגפים פליליים?

כמובן, כמובן. יש לנו תוכנית סדורה לאגפים פליליים.

יש עוד שלושה נושאים שהייתי מבקש לשאול עליהם. דיברנו בעבר על מחירי הטלפונים, והצגת לנו את המחירים. משיחות שאני עושה עם אסירים, רוב האסירים מגיעים ל-300-200 שקל בחודש. הרי כולנו משלמים סכום מסוים ומדברים כמה שאנחנו רוצים. ככל שלא ניתן לאסיר קשר עם המשפחה, הוא לא יחזור למוטב אף פעם. אפשר להגיע למצב של מחיר קבוע, גם אם זה 50 שקל בחודש, אבל אסיר שמדבר עם הילדים שלו לא יצטרך לשלם 300 שקל. אין דבר כזה.

דנו בזה במספר ועדות וכמו שאמרת, גם הבאתי את הנתונים. חשוב לציין שבעקבות השיח שהתקיים בדיוני הוועדות הקודמים הלכתי ובדקתי, נכנסתי לעומק של הדברים האלה. אלה חברות שאיתן אנחנו עובדים במסגרת מכרזים, ובסוף יש פה עניין של רווחיות. החברות האלה לא מוכנות להיכנס למחיר קבוע.

תבדקו מתי יש יציאה ראשונה, תעשו מכרז חדש או מכרז נוסף ותגמרו את הסיפור.

פנינו להצעות מול חברות נוספות ובדקנו את השוק, ולא כולן ששות להיכנס למכרז הזה.

תבדקו גם ביצוע עצמי.

אתה אומר שאם אתה מבקש מבזק להיכנס, הם לא ייכנסו לשם? הרי אלה לא טלפונים סלולריים.

גם קבלנים שנכנסים אלינו לעבודות בינוי, יש המון סוגיות של בידוק שהם צריכים לעבור בכניסה לבית הסוהר, ואני לא אכנס לכל הפרטים. זה מצריך מהם עלויות נוספות, שעות עבודה נוספות, דבר שלא לכולן זה רווחי ולא לכולן זה משתלם.

הכנתם את הפנייה הזאת כבר לפני זמן רב. יש את דוח מבקר המדינה מאתמול. יש לו השלכות לגבי הפנייה הזאת?

לא אמורים להיות שינויים כתוצאה מדוח מבקר המדינה. מבחינתנו אין שום שינוי בהקשר הזה.

ומה עם הדוח? תלמדו אותו? הוא לא קשור לפנייה? אין לו שום השלכה?

אין לזה שום השלכה על הפנייה הנוכחית.

שתי שאלות אחרונות. בשב"ס אין רב מזה זמן רב. אתם מתכננים בחירות לרב בשב"ס?

אני לא שותף להחלטות האלה.

כשמישהו לא נמצא, אם הוא רב, לא מביאים אף אחד במקומו. אם רק הטבחית מתפטרת, מייד רצים להביא מישהי אחרת. רב לא צריך לא בעיר, לא בשב"ס ולא בשום מקום.

אני אומר לך שמבחינת הרבנות של השב"ס, גם משיחות עם אסירים וגם עם אנשים שאינם דתיים, הם מקבלים מענה. אני חייב להגיד לך שיש יחס טוב, עושים עבודה טובה בפנים ומעבירים שיעורי תורה.

ינון, בלי ציונות. אנחנו מבקשים תשובה לגבי הנושא של רב השב"ס. לא נעכב את הפנייה בגלל זה.

אני אמסור את זה לנוגעים בדבר.

לא, לא למסור לאף אחד. לתת לנו תשובה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לציין עוד נקודה. יש אסירים בכלא, ולצערי הרב 70% מהאסירים בכלא הם ערבים. המטרה של הכלא היא לשקם אנשים. היו לי הרבה דיונים עם אנשים שעובדים בפנים, במיוחד עם עובדות סוציאליות, והן מדברות על כך שעוזר לאסירים להשתקם כשהם מדברים עם אנשי דת. לא מאפשרים לאנשי דת לעשות דרשות, מה שנקרא אצלכם, ואצלנו זה מעווזה. לא נותנים להם.

השאלה היא האם הדרשה הזאת היא הסתה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו לא מדברים על הסתה. אנחנו מדברים על אסירים פליליים שיינתן להם כל הדרוש כדי להשתקם ולחזור לחיים נורמליים. על זה אנחנו מדברים.

לגבי רש"א, יש נוהל לרש"א או שהם עובדים בלי נוהל?

אני חושב שצריך לשאול אותם.

אם תוכל לבדוק מולם. אני כבר אומר שאין להם נוהל, ואני מבקש לדעת למה אין להם נוהל. אני אשמח לקבל תשובה, כי לא יכול להיות שהם בוחרים את זה על פי איך שהם מסתכלים על אותו אסיר. צריך להיות נוהל.

הרשות לקידום האסיר היא לא חלק מהמשרד לביטחון פנים.

אבל רש"א עובדים תחתכם. אם יש תלונה, אתם מטפלים. אני יודע על מה אני מדבר ולא אומר דברים סתם. אני חי את האסירים, ואני מקבל תלונות מאסירים. לרש"א אין נוהל, והגיע הזמן שתחייבו אותם לעשות נוהל. זאת צריכה להיות הדרישה שלכם, וגם אנחנו נדרוש את זה. המשרד שאמון על זה גם ידרוש.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם לאסירים ביטחוניים מגיעות זכויות בסיסיות שנקבעו על פי חוזים בין-לאומיים. גם הם בני אדם בסופו של יום.

תודה רבה.

פנייה לוועדה מס' 226, מי בעד אישור הפנייה?

הצבעה

פנייה מס' 226 אושרה.

הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לעודפים. 52-006.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף 52 - תקציב הפיתוח של משטרת ישראל ובתי הסוהר. בתכנית 52-4001 - פיתוח של שירות בתי הסוהר - 4 מיליוני ₪ ו-8 אלפי ₪ בגין התחייבויות עבור פרויקטי בינוי באלה, בעופר ובנפחא, אותם פרויקטי בג"ץ שטח מחייה. בנוסף, תכנית 52-5001 של משטרת ישראל – 415 אלפי ₪ בגין תהליכי רכש בתחום ההתעצמות הטכנולוגית של משטרת ישראל.

זה במגזר הערבי?

במשטרה זה חצי מיליון שקל, כבוד היושב-ראש, סכומים קטנים.

אתם כותבים בפנייה שזה הקמה ושיפוץ של תחנות משטרה בכלל ובמגזר הערבי בפרט - מה זה?

העודפים במקרה הזה הם עבור טכנולוגיות.

במסגרת החלטת ממשלה 852 הייתה החלטה ייעודית להביא תקציבים לבניית תחנות במגזר הערבי.

זה ההסכם עם רע"ם?

לא, 852 זה מ-2021.

למה צריך דווקא במגזר הערבי? אם צריך במגזר הערבי, למה הסכום הזה ולא יותר?

הייתה החלטת ממשלה.

מה החלטת הממשלה אמרה?

הקמת תחנות ממשלה.

הייתה החלטת ממשלה על הקמת תחנות משטרה במגזר הערבי.

מה עושים עם 415,000 שקל?

זה היה לפני הבחירות הקודמות. זה תקציב ייעודי שהיה מתכנית האצה בתקופת הקורונה לטובת המגזר הערבי.

יש בפנייה בקשה להקמת תחנות משטרה.

לא, זה תיאור התכנית.

אז למה הכסף הזה?

415,000 שקל לתהליכי רכש חוצי שנה בתחום ההתעצמות הטכנולוגית.

הכסף הזה הולך לדברים שהם טכנולוגיים, לא לשיפוצים?

לדברים טכנולוגיים.

הייתי בטוח שהקמתם תחנה בשפרעם, אבל בסוף מתברר שזה בכלל משהו אחר. אתם בכוונה רוצים לבלבל אותנו? מה זה "תכנית הפיתוח בשירות בתי הסוהר"?

מדובר על אותם פרויקטי בג"ץ בבתי הסוהר אלה, עופר ונפחא. מדובר בעודפים משנת 2021 בגין התחייבויות מסוף שנה שהמזומן בגינם משולם רק במהלך השנה הזאת.

האם בשירות בתי הסוהר לוקחים בחשבון את דוח מבקר המדינה בשנה אחרונה ואת כל הבעיות שיש בשירות בתי הסוהר? אתם עושים משהו?

כאן מדובר אך ורק על פרויקטי בינוי שכבר אושרו ותוקצבו במהלך השנים האחרונות.

הם אושרו ותוקצבו אבל שב"ס נכשל. מי בעד אישור בקשה מס' 52-006, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הפנייה אושרה.

04-028 – עודפים.

הפנייה נועדה להעביר סכום של כ-180 מיליון ₪ עודפים משנת 2021 לשנת 2022. תכנית 04-5101 – מטה משרד ראש הממשלה - העברה של כ-39 מיליון ₪ בעודפים עבור פרויקטים חוצי שנה, 5.8 מיליון ₪ בתכנית 04-5103 למערך הגיור עבור פרויקטים חוצי שנה, בתכנית 04-5213 – משרד ההתיישבות – כ-13 מיליון ₪ עבור תמיכות חוצות שנה בפרויקטים של משרד ההתיישבות, 22 מיליון ₪ בתכנית 04-5301 עבור פרויקטים רב שנתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתכנית 04-5302 - 15 מיליון ₪ עבור פרויקטים של מפקד האוכלוסין, בתכנית נגב גליל – 04-6303 – 14 מיליון ₪ עבור עודפים ופרויקטים חוצי שנה וארוכי טווח של נגב גליל ו-12 מיליון ₪ בתכנית הרזרבה עבור התחייבויות של המשרד לנושאים אסטרטגיים והמשרד לקידום וחיזוק קהילתי.

אתה יכול להסביר לי מה זה שאתם נותנים למשרד לירושלים ומורשת, למשרד לשוויון חברתי ולמשרד להתיישבות, מדובר הרי במשרדים נפרדים?

תחת סעיף 04 – משרד ראש הממשלה – יש הרבה משרדי מטה שאינם משרד ראש הממשלה. יש שם תכנית לירושלים ומורשת, תכנית לנגב-גליל, תכנית למערך הדיגיטל הלאומי.

למה אין פנייה נפרדת למשרד לשוויון חברתי ופנייה נפרדת למשרד ירושלים ומורשת, הרי הוא משרד ממשלתי, יש לו שר, יש לו מנכ"ל? למה אתה מביא את זה ביחד עם משרד ראש הממשלה?

בעודפים אנחנו מעבירים הכל ביחד כי זה צריך להסתכם לסך העודפים ברמה החשבונאית, ברמה של ניהול התקציב.

מה יש בעודפים שאין בהעברות רגילות?

העברות לא צריכות להסתכם לסך העודפים שעוברים בסעיף.



אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איך זה שיש עודף תחת הסעיף של מחשב לכל ילד כשיש עשרות אלפי ילדים שזקוקים למחשבים ולא קיבלו?

את הפרויקט של מחשב לכל ילד תגברנו בשנה שעברה בסכום מאוד גדול על מנת להגדיל את כמות הילדים שיקבלו מחשבים. לא הספקנו לחלק את כל כמויות המחשבים בשנה שעברה, לכן התלמידים יקבלו את המחשבים השנה. הפרויקט הזה הוא פרויקט דגל במשרד.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תוכלי להגיד כמה מחשבים יחולקו ולמי?

החלוקה נקבעת בהתאם לאשכולות שנקבעים על ידי הלמ"ס באזורים שיש בהם ילדים או משפחות שבאים מרקעים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו יודעים מי הילדים האלה. האם נוכל לקבל את החלוקה?

בהחלט. השנה יהיו הרבה יותר, כי עושים איזה שהוא פרויקט משותף עם משרד החקלאות שהקצה לנו משאבים נוספים כדי למחזר מחשבים. אז נגיע גם לילדי פנימיות.

למה צריך את העודפים במשרד ההתיישבות? לגרעינים המשימתיים במשרד להתיישבות יש קריטריונים?

כן, זה תמיכות 3א'. מבחני התמיכה מתפרסמים אחת לשנה בהתאם לאישור היועץ המשפטי לממשלה. ב-2021 היו 308 גרעינים.

זה מכל הסוגים. יש דתיים ולא דתיים. אני לא יודע כמה חרדים יש.

אמר חבר הכנסת מיכאל ביטון שזה מכל הסוגים. מה זה "מכל הסוגים"?

ערבים, עולים, דתיים, חילונים, חרדים.

פעם חרדים לא היו.

כ-20% מהתקנה היום הם גרעינים שמשתייכים לאחד מהזרמים החרדיים.

מי בעד אישור בקשה 04-028, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
בקשה 04-028 אושרה.

252 עד 253 – משרד ראש הממשלה.

הפנייה נועדה לתקצוב 11.5 מיליון ש"ח בתקציב ההוצאה עבור תגבור הפעילות השוטפת של הקרן למורשת הכותל ופרסום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית כמפורט להלן.

ממה זה נלקח במשרד החינוך?

מדובר בהקצאה שהוקצתה בסעיף של משרד החינוך לצורך ביקורי תלמידים בכותל.

הפעולה היא ביקורים, לא תחזוקה.

התקנה נקראת "תקנת תחזוקת הכותל".

תשנו את זה.

אנחנו מתחזקים את הכותל בגין הביקורים הרבים שיש.

מי בעד אישור פניות 252 עד 253, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פניות 252 עד 253 אושרו.

10-004 – המטה לביטחון לאומי.

הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של מיליון 777 אלפי ₪.

מדובר בעודפים מחויבים שנוצרו בגינם התקשרויות בשנה שעברה.

מה זה התקשרויות חוצות שנה?

התקשרויות בנושא תפעול, חוזי תקשוב, ניקיון. זה רק המטה לביטחון לאומי.

המועצה לביטחון לאומי היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה.

למה זה לא במשרד ראש הממשלה?

הם נמצאים בסעיף תקציבי נפרד. התקשרויות חוצות שנה זה כל הפעילות השוטפת.

ניקיון במטה לביטחון לאומי מתייחס למשרדים?

של המל"ל.

מי בעד אישור בקשה מס' 10-004, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
בקשה מס' 10-004 אושרה.

16-007 – הוצאות חירום אזרחיות.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת הכספים 2012 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 109,339 אלפי ₪ במזומן בתכניות התקציב הבאות: תכנית 16-1303 - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי – 8,078 אלפי ₪, תכנית 16-1602 – הקמה ואחזקה מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית – 51,792 אלפי ₪, תכנית 16-1603 – מיגון – 14,656 אלפי ₪, תכנית 16-1605 – מיגון הצפון – 15,227 אלפי ₪.

מה זה מיגון הצפון, מתוך איזה תכנית זאת?

תכנית מיגון הצפון היא חלק מהחלטת ממשלה שאושרה ב-2018 בסך של חמישה מיליון שקלים לעשור, בין 2020 ל-2030. בהתאם להחלטת ממשלה יש תקצוב בפעימות. החלטת הממשלה באה לתת מענה תקציבי עבור כל מה שקשור לרעידות אדמה, מיגון והכנת העורף בצפון הארץ.

כמה כסף יצא השנה למיגון הצפון?

מבחינת הזמנות שנחתמו - כ-200 מיליון שקלים.

200 מיליון שקלים יצאו השנה למיגון הצפון?

זה בהתאם לפעימות שאנחנו מקבלים ממשרד האוצר בשיח עם המשרדים.

במיגון הצפון יש רכיב של מיגון מוסדות רווחה, בריאות, חינוך, ויש רכיב של מיגון פרטי לישובים צמודי גדר שאין בהם מיגון.

כמה יצא השנה?

לא יצא כלום. הממשלה החליטה על 5 מיליארד למיגון הצפון ב-2018, אבל מאותו רגע היו 4 מערכות בחירות בלי תקציב והיה אפס ביצוע בסעיף הזה. אנחנו האצנו באגף תקציבים, במשרד הביטחון ובפיקוד העורף לתכנן את הישובים הכי קרובים לגדר, ואני דרשתי שזה גם ילך לקרית שמונה. הממשלה אמרה שהיא תשים כל שנה 500 מיליון שקל, אבל עכשיו יהיו פעימות של 200 ו-300 מיליון, לא של 500 מיליון כל שנה, על פני 10 שנים.

מה כולל המיגון האישי של אנשים?

ממ"ד בבית פרטי, ממ"ד בבניין משותף.

האם מדובר פה ב- 200 המיליון הראשונים?

לא, 100 מיליון אישרנו ביתרות.

הוקצו כבר כמעט 900 מיליון שקלים מאז ההחלטה.

הכסף לא הלך למיגון הבתים. הכסף פה זה הממ"דים בבתים פרטיים והממ"דים בבניינים משותפים.

על מה אתם מבקשים את העודפים, על איזה סעיף?

העודפים הם עודפים מחויבים לתכנון של מקלטים, בינוי, דברים שמצריכים זמן.

יש התמרמרות על העניין של פרויקט מיגון הצפון, אבל אני בעד שנאשר את זה. מי בעד אישור פנייה מס' 16-007, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה מס' 16-007 אושרה.

17-006 - תיאום הפעולות בשטחים.

הפנייה נועדה להעביר סכום של כ-8 מיליון ש"ח עבור תיאום פעולות הממשלה בשטחים בהתאם לפירוט כלהלן: 2 מיליון ₪ עבור המטה הצבאי של המינהל האזרחי, כ-2 מיליון ₪ עבור המטה האזרחי של המינהל האזרחי ו-3 מיליון ש"ח עבור פיתוח האזור.

למה הדברים האלה לא נעשו במהלך השנה? למה יש עודף?

העודפים הם כתוצאה מהתקשרויות חוצות שנה.

מי בעד אישור פנייה 17-006, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה 17-006 אושרה.

46-004 – חוק חיילים משוחררים.

הפנייה נועדה להעברת חמישה מיליון 942 אלף שקלים בהוצאה כעודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. אם מנוצל בשנה סכום העולה על 85% בתקציב הקרן לסיוע נוסף, שזה קרן שמטפלת במלגות לאנשים שלומדים במכינות קדם אקדמיות, כל העודף עובר לשנה הבאה.

זה הולך גם למי שעשה שירות אזרחי ושירות לאומי.

מי בעד אישור פנייה 46-004, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה מס' 46-004 אושרה.

83-024 – הוצאות פיתוח אחרות.

הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפי תקציב בסך 29 מיליון 900 אלף שקל לפי החלוקה הבאה: תכנית פיתוח משרד האוצר – 15 מיליון 955 אלף, תכנית מגדל וסייבר – 12 מיליון 26 אלף, תכנית ירושלים ומורשת – 5.5 מיליון, תכנית יהדות ותפוצות – 11 מיליון - -

מה זה יהדות ותפוצות?

תגלית, מסע.

מדובר בשני פרויקטים שמשרד ראש ממשלה מקיים מול יהדות התפוצות, שזה פרויקט מסע ופרויקט תגלית.

כמה לתגלית וכמה למסע מתוך הסכום הזה?

זה עודפים, לא התקשרות.

קיצצו את המלגות לישיבות ולמדרשות למי שהגיעו לשנה מצפון אמריקה במסגרת מסע בתקופת הקורונה. מתי מחזירים את הסכום הזה שקוצץ?

אתה בטוח במה שאתה אומר?

בוודאי.

למה הורידו?

עדיין מדובר בכספים של שנה קודמת, שזה כספי קורונה.

אני מבקש תשובה עד שבוע הבא.

נעלמו 100 מיליון שקל של תרומות לתגלית מקרן אדלסון. איך הם הולכים להיערך עם כל הדבר הזה? היו שם 40 מיליון דולר שירדו השנה, אני חושב, ל-10 מיליון דולר.

נשאיר את זה לשבוע הבא. 01-004 – נשיא המדינה.

הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת 2022 על סך של מיליון 300 אלף ₪ בתכנית 01-5101.

למה?

בגין התחייבויות חוצות שנה.

חלק גדול מההתקשרויות בבית הנשיא הן התקשרויות שנעשות במהלך השנה. מכיוון שאנחנו לא מספיק מבצעים אותן במזומן, זה חוצה שנה והעודפים שנצברים בשנת 2021 משולמים בשנת 2022.

מי בעד אישור פנייה 01-004 – עודפים, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה 01-004 אושרה.

12-004 – גמלאות ופיצויים.

פנייה 12-004 מעבירה עודפים מתקציב 2021 לשנת 2022 בסך של 631 אלפי שקלים. העודפים ישמשו לתשלום ההוצאות התפעוליות של מינהלת הגמלאות.

למה?

בעיקר להתקשרויות חוצות שנה, התקשרויות עם ספקיות.

מה חוצות שנה?

תשלום למערכות השכר של מינהלת הגמלאות, חילן ומלם, והתקשרות עם המוקד שמספק שירותים טלפוניים לגימלאים שמקבלים שירות על ידי מינהלת הגמלאות.

כמה כסף זה?

631 אלפי שקלים.

מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה 12-004 אושרה.

18-009 – רשויות מקומיות.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 68,803 אלפי ₪ בהתאם לפירוט הבא: תכנית 18-1102 - מענקים אזורים – 3.5 מיליון ש"ח, שזה בעיקר עבור פרויקטי פיתוח בצפון בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2017, תכנית 18-1103– מענקים שוטפים – 40,738 אלפי ₪, שזה בעיקר עבור החלק המותנה של מענק האיזון, תכניות הבראה בהתאם לעמידה באבני דרך ורואי חשבון מבקרים, תכנית 18-1104 - מענקי פיתוח, שזה פרויקטי פיתוח רב שנתיים שחלק מהמזומן מועבר לשנה הבאה, תכנית 18-1105 - איגוד ערים כנרת - 688 אלפי ש"ח, שזה פרויקטי פיתוח בחופי הכנרת.

לפי מה מחליטים על החלוקה הזאת?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לאיזה רשויות זה הולך?

המענקים עליהם דיבר ידידיה מחולקים לכלל הרשויות המקומיות בארץ שמקבלות מענקי איזון, שזה כ-200 מתוך 255 רשויות מקומיות.

איזה מענקים הן כן מקבלות?

מענקי פיתוח, החלטות הממשלה. זאת קבוצת הרשויות שזכאיות למענקי הפיתוח האמורים.

חלק גדול מהרשויות שהן במצב סוציו אקונומי על פי הקריטריון מקבלות מענקי איזון - הכסף הזה לא מיועד עבורן?

אחד הקריטריונים זה לקבל מענק איזון.

הכסף שעליו אתם מדברים עכשיו לא מיועד לאלה שמקבלות מענקי איזון?

הכסף מיועד רק לרשויות שמקבלות מענק איזון. רשויות איתנות שלא מקבלות מענק איזון לא נכללות בפנייה הזאת.

הן מקבלות גם מענקי איזון וגם את הכסף הזה?

אחד הקריטריונים לחלוקה זה שהרשויות זכאיות למענקי איזון כי זה מעיד על חוסנה הכלכלי של הרשות המקומית. אנחנו רוצים לסייע בעיקר למי שצריך.

זאת אומרת, למי שלא עובד תקין נותנים פרס.

220 רשויות מתוך 266 רשויות מקבלות מענקי איזון, לכן הן יקבלו סיוע נוסף בפרויקטים.

נכון.

זה הסוציו אקונומי הנמוך ביותר.

זאת אומרת, מי שמקבל מענק איזון מקבל גם את מענק הפיתוח. מה עם כל האחרות? רק רשויות חזקות לא מקבלות?

את המענקים האלה.

יש כ-40 שכעשרים ומשהו מתוכן הן עשירות מאוד.

למה זה לא בא ביחד עם מענקי איזון? למה זה בא בנפרד?

כי הכסף הזה לא גמיש, הוא כסף שמיועד רק לפעולות מאוד מסוימות.

לפיתוח.

הן מוגדרות מטבלת משימות - תכנון, השלמות פיתוח. מענק האיזון גמיש לכל פעילות הרשות.

מה זה "מענקים אזוריים"?

זה שם התכנית. בתכנית כלולים מענקים לאזור, כמו עוטף עזה, כמו צפון.

אני רוצה את רשימת הישובים.

איגוד ערים כנרת מבקש כל פעם תקציב מהמדינה כי הוא מוציא מכרז עבור תפעול של חוף לשנה אחת שאף אחד לא ניגש אליו. כשבא יזם, ויש מספר יזמים שאני מכיר כי אני גר באזור, ורוצה לתפעל חוף, הוא לא ניגש למכרז של שנה אחת. צריך להגדיל את המכרזים לחמש שנים, לשלוש שנים, כי שנה אחת זה לא מכרז. שנה אחת אומר שאיגוד ערים כנרת רוצה להחזיק את החופים אצלו ולקבל כסף. צריך לבחון מחדש את הנושא הזה של המכרזים האלה שיוצאים. כדי לפתור את זה צריך להוציא מכרזים לשלוש או לחמש שנים לפחות.

אין חוק שאוסר עליהם להוציא מכרז לשלוש שנים, זו מדיניות האגוד.

הם מוציאים לשנה אחת כל פעם מחדש ואף אזרח לא בא להשקיע.

תמליץ להם לעשות לשלוש שנים. האיגוד צריך לעשות את זה.

נכון.

מי בעד אישור 18-009, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה 18-009 אושרה.

22-008 - שירותי דת.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסך 18 מיליון 95 אלפי ש"ח בחלוקה לתכניות התקציביות הבאות: 22-0101 - מועצות דתיות – 478 אלף, 22-0102 - -

למה לא ביצעו את זה בשנה שעברה?

העודפים פה הם לא לתקציב השוטף של מועצות הדתיות, הם לתקנה של שכר בהתיישבות שבה אנחנו מעבירים תקציבים למשרתים בקודש, רבנים, בלניות. כשיש מקרים שהם במחלוקת או ועדת תמיכות עוד לא אישרה, נותר תקציב ואז יש ועדות רטרו על שנים קודמות.

למה אני שומע את ההסבר הזה רק על שירותי דת?

הרי מדובר פה על עובדים שאתה הולך לשלם להם. הם עבדו כל השנה, נכון? אתה מגיע לפה ואומר לי: "שמע, לגבי אלה אנחנו דנים אם לשלם להם או לא". אם הוא עבד – שלם.

ביטלו רבני ישובים.

אתה מעלה סעיף נוסף.

יש פה תקציב עודף שבא מהשכר של העובדים.

הוא אומר שיש בלניות שלא קיבלו משכורת וצריך את העודף הזה כדי לשלם להן. למה אין את זה בשום משרד אחר?

מלינים שכר. ממשלת ישראל מלינה שכר עובדים ואחרי זה עושה חוקים נגד הלנת שכר עובדים.

יש סיכוי שגם לא ישלמו להם עכשיו?

זה בהתאם להחלטת הוועדה.

אני ממליץ שיגיע לפה מנכ"ל המשרד, שלא יחזור על עצמו מקרה כזה.

לא היה אף פעם מקרה של עובד במשרד כלשהו שלא קיבל משכורת והייתה ועדה שדנה בו רטרואקטיבית. זה רק בדתות, זה רק כשמדובר בבלניות, זה רק כשמדובר באנשים שעוסקים בנושאי דת. בשבוע הבא, בעזרת השם, נדבר על זה. בקשה מס' 36-008.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 56,498 אלפי ₪ במזומן, זאת כפי שמפורט להלן: תכנית 36-3002 – 2,875 אלפי ₪ - העודפים נוצרו בשל התחייבויות שנוצרו בגין חוזים מול ספקים במהלך שנת 2021; תכנית 36-4001 – 3,830 אלפי ₪ - ההתקשרויות בתכנית זו הן לפעילות החוצה שנת תקציב הכוללות מוקד טלפוני, הדרכות, כך שהעודף שנוצר עובר למימון הפעילות בשנה העוקבת; תכנית 36-4101 – סבסוד שירות ילדי הורים עובדים במעונות יום – 7,703.

למה יש בזה עודף?

זה בעיקר תקציב תפעולי של האגף למעונות יום, זה לא סבסוד.

של האגף עצמו?

של האגף למעונות יום, כמו מצלמות או הכשרות שהם עושים למטפלות.

מה זה המצלמות? איפה?

סבסוד להתקנת מצלמות במעונות יום.

אתם יודעים מה קורה עם הסיפור הזה של המצלמות? אנחנו מכירים הרבה שלא קיבלו עדיין את התקציב ויש חוסר גדול. ב-1 בינואר יהיו כאלה שיעברו עבירה פלילית כי הם לא יהיו מוכנים. אנחנו מדברים פה על עודפים כשאנחנו יודעים שיש מעונות יום שעדיין לא קיבלו את הכסף. אם את אומרת שיש עודף לזה, האם העודף יספיק? אנחנו יודעים שיש כאלה שלא הספיק להם הכסף.

ב-2021 המשרד פרסם קול קורא להגשת בקשה לסבסוד התקנת מצלמות. לכל מי שהגיש שילמו בהתאם למסמכים שהוא הגיש, בהתאם לזכאות שלו. לא ידוע לי שיש שם איזו שהיא בעיה.

את אומרת שנשאר עודף.

שעוד לא הספיקו לשלם.

אבל הם מחויבים?

כן.

מה זה "עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות"?

קורסי הכשרה, ליווי, הכוונה שעושים לאוכלוסייה חרדית, ערבית, מוגבלות, רווחה.

כמה יש בתקציב הבסיס?

בתקציב הבסיס יש כ-55 מיליון שקל לאוכלוסייה החרדית ועוד סכום דומה לאוכלוסייה הערבית.

אלו שתי האוכלוסיות?

יש אוכלוסיות קטנות יותר שמקבלות נפח קטן יותר.

כמה למשל לאתיופים?

לאתיופים יש החלטת ממשלה לשנים 2021 ו-2022 בסך של 10 מיליון שקל כל שנה.

תני עוד דוגמאות לאוכלוסיות קטנות יותר.

אנשים עם מוגבלויות, אוכלוסיית רווחה.

כמה אנשים עם מוגבלויות מקבלים מזה?

כרגע אין לי את החיתוך, אני יכולה לבדוק.

מעניין אם מספיק להם מה שנותנים. כשאת אומרת שלאתיופים יש החלטת ממשלה, האם זה אומר שמפה הם לא מקבלים כלום?

החלטת הממשלה יושבת כאן.

כמה סך כל התקציב?

בכל התקנות של עידוד תעסוקת אוכלוסיות יש 223 מיליון שקל.

יש הצלחות בעידוד הזה?

כן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש צורך שצריך לראות איך הוא מתבצע בשטח.

מי בעד אישור פנייה 36-008, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
פנייה 36-008 אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.