פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
30/10/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 308
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ה' בחשון התשפ"ג (30 באוקטובר 2022), שעה 12:00

הצעת טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

ענבל בזק

שר התקשורת יועז הנדל
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית משרד התקשורת, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - סמנכ”לית, משרד התקשורת

אורן לביאן - סמנכ”ל דואר, משרד התקשורת

דרור הורניאן - מנהל אגף דואר, משרד התקשורת

שמעון שהם - מנהל הדואר, משרד התקשורת

פאדיה זידאן - מנהלת מחלקה בכירה, משרד התקשורת

עמי גילה - סגן מנהל, משרד התקשורת

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

עדי ליברוס - ממונה, משרד המשפטים

דוד לרון - מנכ"ל, חברת דואר ישראל

זיו ברק - מזכיר החברה ומנהל האסדרה, חברת דואר ישראל

מישאל וקנין - יו"ר הדירקטוריון, חברת דואר ישראל

יגאל שטרית - מנכ"ל חברת מסר, חברות למתן שירותים בתחום הדואר

נתן שפירא - מנכ"ל, אניה דר' ו. ריזה ובנו בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר

בן סוכמן - מנכ"ל, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

נגה רובינשטיין - שדלנית, יועצת משפטית KRB , דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

מוהאנד נאסר - שדלן, יועץ משפטי KRB, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

תמר עברי שטרן - שדלנית, יועץ משפטי KRB, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

איתי עצמון
טל פוקס

עידית חנוכה

יפעת קדם

הצעת טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ב-2022

בוקר טוב לכולם, אנחנו בדיון מיוחד לבקשת הקואליציה והאופוזיציה, משרד התקשורת וחברת הדואר כדי לאשר תקנות שיאפשרו לדואר לעמוד על הרגליים ולעשות תהליך הבראה. הדחיפות של הדיון נובעת מכך שהדואר בקריסה כלכלית. לראשונה יש תכנית הבראה מוסכמת על האוצר, התקשורת, הוועד והנהלת הדואר. ללא תכנית הבראה נמשיך לראות תפקוד לקוי של הדואר עד כדי קריסה מוחלטת, כולל פגיעה נוספת בשירותים האזרחיים.

תכנית ההבראה כואבת, יש בה פרידה מ-1,000 עובדים בהסכמה, כולל העלויות הנדרשות לכך, כולל הסכם הקצאת נכסים של הדואר למימון עתידי של ההשקעה הזאת. לצד תכנית ההבראה הכואבת וההתייעלות הפנימית של החברה, נדרשות פעולות רגולטוריות שיאפשרו לחברה לתת שירותים ביעילות ובגמישות. צד אחד של הדבר הדחוף הוא להבריא את הדואר, לשפר את השירותים, אבל הצד השני, שהוא קבוע אצלנו, זה לראות במי זה פוגע ומה יקרה לאוכלוסיות המוחלשות ביותר.

שאלנו שאלות מקדימות לפני הדיון הזה, דרשנו שינויים בנוסח שמוצג לפניכם. אני שמח שהגענו לשתי הסכמות מרכזיות שינוסחו בשעה הקרובה ויוקראו לפי מה שסיכמנו בדקות האחרונות עם הדואר ועם משרד התקשורת.

יש בתוך מקבלי שירותי הדואר ובנק הדואר שתי קבוצות משמעותיות. קבוצה אחת של כ-110,000 מקבלי קצבאות נכות, זקנה והבטחת הכנסה. התיקונים שנעשה בתקנות, בתעריפים ובשירותים לא יפגעו במחיר שהקבוצה הזאת משלמת. המחירים על שירותים קיימים יוקפאו לשלוש שנים עבור 110,000 מקבלי קצבאות נכות, זקנה והבטחת הכנסה, למעט מקרים ששירות מסוים עד היום בוצע בתעריף אפס ובמידה וייגבה חיוב חדש שלא היה קיים האוכלוסייה הזאת תשלם רק 50% מהעלות של השירות הזה. הדבר הזה מוסכם על הנהלת הדואר ומשרד התקשורת. בתוך התקנות יש בקשה להרחיב ולפרט את סמכויות השר בקביעת סוג השירותים, פיזורם והיקפם. מכיוון שכבר כיום יש לשר סמכויות ונתון לו שיקול דעת מלא בדבר אספקת השירותים, זמינות אותם שירותים ונגישותם ברחבי הארץ, את הסעיף שמפרט או מרחיב את סמכויות השר בתחום הגדרת השירותים שסופקו אנחנו נמחק.

כשתקום ממשלה נמשיך את העבודה על הדואר, העבודה על הדואר לא נגמרת. לדואר יש עכשיו כשנה, שנתיים להבריא את עצמו. במידה והמדינה תחליט להפריט אותו, הוא ייכנס לתהליכי הפרטה, אבל לעת עתה המשימה היא להבריא את עצמו, לתפקד ולתת שירות טוב לאזרחים.

הדיון הזה הוא כמעט היסטורי. ברמה האישית זה אולי הדיון האחרון שאני אנהל בוועדת הכלכלה. אני לא יודע אם אני אמשיך בוועדה למרות שיש בי רצון להמשיך את עבודת ועדת הכלכלה, לכן זאת הזדמנות להגיד תודה לחברי הוועדה על שנה שהיינו בה שיאני הרפורמות הכלכליות בחקיקה, שיאני דיונים ושיאני הסכמה בין קואליציה ואופוזיציה. רוב ההצבעות שלנו בוועדת הכלכלה היו בהסכמה מלאה בין אופוזיציה לקואליציה. תודה לעידית, מנהלת הוועדה, לאיתי, היועץ המשפטי, לליאור, הדובר, לצוותים ולאנשים שעובדים איתי. זה דיון מיוחד יום לפני בחירות ואני מקווה שנעשה בו טוב למדינה. מנכ"לית משרד התקשורת, בבקשה.

מלא תודה ליושב ראש, לצוות הוועדה, לכל מי שהתכנס איתנו כאן היום, יומיים לפני בחירות, בעיתוי הזה, כדי להשלים את התקנת התקנות האלו. התקנות האלו רלוונטיות למהלך הכולל שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות ביחס לחברת הדואר. החלטנו לעשות טיפול יסודי לאתגרים של שוק הדואר בישראל שבמסגרתם העברנו בוועדה הזאת את חוק הדואר העדכני, יצאנו לתהליך הפרטה, גיבשנו תכנית הבראה שתציל את הדואר מפשיטת רגל ומפיטורים פוטנציאליים של 5,000 עובדים. הטקט הראשון של תכנית ההבראה אמור להתבצע כבר בסוף השנה הזאת. אנחנו פועלים במרץ לבצע התאמות רגולטוריות, כולל עדכון רישיונות הדואר, עדכון השירותים שהדואר נותן על מנת שיתאימו לצרכים, לביקושים הנוכחיים ויבטיחו שהשירות יהיה אפקטיבי ויעיל כמו שמגיע לאזרחי ישראל. בתנאים הנוכחיים חברת דואר ישראל מתקשה לתת את השירותים לאזרחי ישראל ברמה נאותה.

היום אנחנו מביאים בפניכם שני סטים של תקנות. אחד נוגע לעדכון רשימת השירותים הבסיסיים, שירותים שניתנים בכל מקום, לכל אזרח. אנחנו מבקשים להסיר שירותים שנראים לנו שהם אינם רלוונטיים יותר לביקושים הנוכחיים ולהוסיף שירותים בסיסיים שאנחנו חושבים שהם בעיקרי הביקושים. הדבר הנוסף שאנחנו מביאים לפתחכם זה את נושא תעריפי בנק הדואר. יש עוד סוגיות נוספות שיובאו לאחר הבחירות, כי אנחנו לא מוצאים אותן דחופות להשלמת תכנית ההבראה והשלבים הראשונים שלה שקרבים אלינו.

מישאל וקנין, יושב ראש חברת הדואר.

זה לא חדש לכם, וגם לירן אמרה את זה, שהמצב של חברת הדואר הוא קשה. הצורך באישור כל המרכיבים של תכנית ההבראה של הדואר הוא קריטי לחברה. כל יום שמתעכב מייצר לנו תגובת שרשרת שלא טובה לחברה, לציבור ולקופת המדינה, לכן חשוב שהדברים האלה יקרו מהר ככל האפשר כדי שהחברה תוכל להתמקד במה שהיא צריכה לעשות. אנחנו הולכים לתהליך קשה של היפרדות מ-20% מכוח האדם בחברה, היפרדות ממעל ל-1,000 אנשים בתקופה מאוד מאוד קצרה. הדבר הזה נועד כדי להציל את החברה. הרגל השנייה של אותה תכנית הבראה היא מכירת החברה למשקיע פרטי כדי שתוכל להתנהל בשוק שהוא תחרותי, ואנחנו מקווים שהדבר הזה ייצא מוקדם ככל האפשר.

בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי.

תודה על ההזדמנות להביע את העמדה שלנו. תודה לך, כבוד היושב-ראש, על האוזן הקשבת שהייתה במהלך התקופה הזאת, ותודה למנכ"לית המשרד שהסכימה להקשיב לנו גם כשלא היה קל.

ההערות שלנו מתייחסות לסעיף הנוגע לפיקוח על מחירי דואר 24 והפיכתם לפיקוח על מחירי דואר 72 שעות - משהו שנראה כמו עניין מאוד איזטורי וטכני. אני חושב שראשוני המתנגדים לשינוי הזה צריכים להיות קברניטי הדואר. המשמעות של זה היא סגירת שירותי הדואר והפיכתם ללא רלוונטיים לחלוטין. ברגע שיאפשרו לדואר ישראל להפוך את דואר הפרימיום שלו ל-72 שעות, חברות יפסיקו לשלוח את החשבונות. אין טעם לשלוח דואר אם אין בכוונתו להגיע. ברגע שמבטלים את דואר 24 והופכים את דואר 72 לדואר פרימיום, המשמעות שאין יותר טעם לבנקים, לחברות האשראי ולחברת החשמל לשלוח חשבונות.

לא מבטלים את השירות של 24, הוא קיים בשוק.

הוא הופך להיות אולטרה פרימיום. שירות הפרימיום שבעבר היה כאן - -

מטבעו הוא פרימיום, כי זה תוך 24 שעות.

השינוי שהגיע כרגע הוא ביטול הפיקוח על דואר 24 והפיכתו לפיקוח על דואר 72.

אנחנו לא הולכים לדבר על השינוי הזה. הדיון פה הוא לא דיון תעריפי, הדיון פה הוא על שירותים בסיסיים. דואר 24 ודואר 72 הם שירותים בסיסיים. סוגיית התעריפים נמצאת בשימוע, היא לא על שולחן הוועדה.

אני אוהב את מה שהמנכ"לית אמרה, אבל אני קובע על מה הולכים לדבר פה.

התקנות לא מדברות על זה.

בדיון הקודם הוחלט על ארבעה מחירים. מאז הדיון הקודם ועד היום שונה הפיקוח מפיקוח על דואר 24 לפיקוח על דואר 72. כצרכן, כמי שמשתמש בדואר, כמי שהוא לקוח מאוד משמעותי עבור הדואר, יהיה לי קשה לשלוח מכתבים דרך חברת הדואר כאשר מחיר הפרימיום שלהם, השירות העילי שלהם הוא לדואר של 72 שעות, לא של 24 שעות. לא יהיה טעם יותר להעביר מכתבים לדואר.

למה? ממתי מכתב חייב להגיע תוך 24 שעות? אם כבר מישהו שלח מכתב, זאת הייתה הדרך הכי איטית לפעול בעולם הזה. מה זה משנה אם זה יגיע תוך שלושה ימים או תוך יום אחד?

ה-24 שעות היה בעבר דואר פרימיום.

אולי הם חושבים ששלושה ימים זה טוב למכתב.

זה התעריף הגבוה. ברגע שמחיר הפרימיום שאתה הולך לשלם הוא ל-72 שעות, זה אומר שהסטנדרט הולך להיות פעם בשבוע.

לא, הפרימיום נשאר 24 שעות. יהיה להם תעריף זול יותר ל-72, שזאת תהיה הדרך לוודא שמכתבים מגיעים בזמן, תוך שלושה ימים.

הפרימיום הופך להיות 72 שעות, שזה השינוי מהדיון הקודם לדיון הזה.

מה זאת אומרת? אני לא מבין, ה-72 שעות יעלה יותר יקר מ-24 שעות? מה שהוא יקר ומהיר יהיה הפרימיום.

בפעם הקודמת היה אמור להיות מחיר פרימיום לדואר 24 שעות, לא הייתה התייחסות ל-72 שעות. היום 72 השעות הופך להיות הסטנדרט, כשההפצה הרגילה הופכת להיות פעם בשבוע. אם תגיד לחברת חשמל שפעם בשבוע מחלקים דואר בסטנדרט, לא יהיה לה טעם לשלוח מכתבים יותר.

למה?

כי זה יותר מידי זמן.

יש מי שישלח תוך יום, יש מי שישלח תוך שלושה ימים, ויש מי שישלח ולא ידע מתי זה יגיע. כל האפשרויות קיימות.

ברגע שהפרימיום הופך להיות 72 שעות יפסיקו לשלוח דואר באמצעות חברת הדואר.

אתה עכשיו דואג לדואר?

לא, אני דואג לי. למה אני דואג לי? כי אני עדיין אחד הלקוחות הגדולים של חברת הדואר. מכיוון שחברת דואר ישראל היא מונופול, ודיברנו על זה כמה פעמים, אני נאלץ להמשיך לשלוח מכתבים באמצעות חברת הדואר.

אבל כל האפשרויות נשארו פתוחות בפניך בדואר. גם 24, גם 72, וגם יותר.

לא. ברגע שהסטנדרט הופך להיות פעם בשבוע - -

זה לא הסטנדרט.

בוודאי שכן.

זה לא סטנדרט, זה שירות שדורשים שיתקיים. דורשים שיתקיים שירות סביר של דואר תוך שלושה ימים.

ברגע שהתשלום עליו יהיה תשלום של מחיר פרימיום אף אחד לא ישתמש בזה. הנפגעת הכי גדולה מהתהליך הזה תהיה חברת הדואר.

לא כתבנו בחוק שזה מחיר פרימיום.

זה לא מחייב. יצאנו מהדיון הקודם עם זה שדואר 24 הוא דואר מפוקח.

בן, אני לא זוכר דיון כזה על 24 ועל 72. יכול להיות שהדואר אומר: אני רוצה לוודא שבעתיד יינתן שירות של שלושה ימים לדואר. זה סביר, זה מידתי. לא הבנתי איפה המילה "פרימיום" מופיעה בחוק.

זה לא מופיע בחוק. עם דואר 24 יצאנו בפעם שעברה מוועדת הכלכלה. בשימוע לאחר מכן, דואר 24 נעלם מהתמונה והפך להיות דואר 72. המשמעות של זה היא שמכאן ואילך שירות הדואר הבסיסי, הרגיל הופך להיות בחלוקה עם תדירות איטית בהרבה. אגב, זה לא מפתיע, כי אני מניח שהולכים לפטר 1,000 עובדים בזכות הדבר הזה. המשמעות של זה היא ששירות הדואר הופך להיות לא רלוונטי. אני חושב שאנחנו כורים לעצמנו את הבור.

למה לא רלוונטי? לקבל מכתב תוך שלושה ימים זה לא רלוונטי?

אתה הולך לשלם עבור קבלת מכתב בתוך שלושה ימים מחיר פרימיום. אנשים לא ישתמשו בזה, החברות לא ישתמשו בזה.

מי קבע שזה מחיר פרימיום?

זה מחיר מפוקח, לא מחיר פרימיום. דואר 72 הוא מחיר מפוקח.

למה אתה אומר מילה שלא מופיעה בשום נוסח?

אני מנסח את זה באופן שבו אני תופס את העניין.

הם אומרים: אנחנו דורשים לוודא שהדואר ייתן שירות של דואר תוך שלושה ימים. כמה זה עולה השוק יקבע, התחרות.

72 יום מפוקח.

ה-72 מפוקח, אבל קודם היה אמור להיות מפוקח דואר 24.

זה רק אומר שאתה מצמצם מרווחים.

נגה רובינשטיין, דפוס בארי, בבקשה.

אין משמעות לשירותים בסיסיים אם אין תעריף בצידם, אומרת את זה ועדת רוזן בצורה מאוד ברורה. שאלת מה המשמעות של זה? התשובה נמצאת בדוח רוזן. דוח רוזן אומר ביחס לשירות 24 שזה הבנצ'מרק. הבנצ'מרק הוא 24, לכן הוא גם מפוקח. זה העוגן, כשמהעוגן הזה נגזרים השירותים האחרים, התעריפים האחרים והדברים הנוספים.

דוח רוזן לקח מכל מה שכתוב בו - -?

דוח רוזן אומץ על ידי שר התקשורת.

חלק מהדברים לקחו, חלק לא. יש איזה 17 דוחות.

נכון, יש 17 דוחות, אבל אם שר התקשורת לא היה מאמץ אותו, כולל את שירות ה-24 והבנצ'מרק שזה מהווה, לא היינו אומרים דבר. דיברנו פה המון על ה-SLA ועל טיב השירות, מכיוון שללא טיב שירות והמחיר שנמצא בצידו אין משמעות לשירותים הדואריים שניתנים. אני מבינה שההיבט הדוארי הוא קטן מאוד ביחס לתהליך ההפרטה ותהליכי ההתייעלות בדואר, אבל בשבילנו זה העולם בכללותו. לשנות את טיב השירות מאחד לשליש משנה מבחינתנו את כל המשמעות הדוארית של השירותים שאנחנו יכולים לתת.

מה זה "לשנות את טיב השירות"? אנחנו יוצרים מגוון שירותים.

לא נכון.

הדואר בעתיד ייתן אפשרות לתוך יום, לתוך שלושה ימים, לרגיל. איפה פה הטיב? שלם לי היום - תקבל תוך יום, שלם לי על שלושה ימים – תקבל תוך שלושה ימים, שלם לי על שבוע – תקבל תוך שבוע.

אני מתחברת למה שאמרה המנכ"לית. היא אמרה: "התקנות האלו לא בפניכם". מה שקורה כאן זה שהסלמי כל כך דק שכבר אי אפשר להריח אותו ואין לו טעם. ברגע שמביאים פסקה ספציפית בלי להסביר מה המשמעות שלה, שזה מה שאנחנו חווים כרגע, קשה להראות לך את התמונה בכללותה. מה שקרה כאן זה שאמרו לך: יש לך שירות 72 ו-24, כשה-24 הוא ללא תעריף, ה-72 הוא עם תעריף. מה שאין לו תעריף, ואתה הזכרת את זה בהקשר של האזרחים שנזקקים לשירותים של בנק הדואר, לאו פיקוח הוא.

בכל השירותים של הדואר יש סמכות לשר לדרוש מחיר סביר. אם החברה לא ביצעה במחיר סביר, לשר יש סמכות לאכוף את זה. זה חל על כלל השירותים, כולל על ה-24 וה-72. לא כתוב כאן מה התעריף של דואר לשלושה ימים, כתוב שיהיה שירות.

למה לא כתוב?

אולי כי התחרות תוזיל, אולי כי תתחרו בהם.

זה מחיר שאמור להיות מפוקח ולהיות מפורסם.

התקנות האלו הן באישור שר האוצר, לכן זה לא מובא בד בבד. מחיר סביר הוא סעיף ריק מתוכן. הוא היה ריק מתוכן גם בחוק התקשורת ביחס לבזק, והוא ריק מתוכן גם בסיטואציה הזאת. אם תשאל את משרד התקשורת כמה פעמים נעשה שימוש בסעיף שאומר שהשר הכריע לקבוע מחיר סביר, אני מניחה שהתשובה שלהם תהיה כמו התשובה שלי – שלא נעשה שימוש בסעיף הזה, שהשר לא קבע שום מחיר. זה לא קרה ולא יקרה, בואו לא נשלה את עצמנו. למה לא מביאים לכאן את התעריף של 72? אולי כי זה באישור שר אוצר, אולי כי הדברים לא מיושרים לחלוטין.

זה לא באישור ועדה.

יש דברים שלא צריך להביא לוועדה, יש דברים שכן צריך, את זה את יודעת יותר ממני.

ברגע שהכנסת את שירות 24 כשירות בסיסי ללא תעריף, בעצם ביטלת את השירות כי הפכת את המחיר למחיר כזה שלא יהיה אטרקטיבי. אתם מורידים את רמת השירות מאחד לשליש, אתם מחרבים שני שליש מרמת השירות. לא רק שיש כאן בעיה פרוצדוראלית, משפטית ומהותית מכיוון שהם עשו את זה ללא שימוע אחרי שהשר החליט שזאת העמדה, גם יש כאן את העובדה שבסוף הציבור יסבול מזה שהעוגן יהיה 72 שעות, לא 24 שעות.

מנכ"ל הדואר, בקשה.

אנחנו מתחייבים להמשיך לתת מגוון של שירותים, פתרונות ואפשרויות לקבל דואר ב-24 שעות, ב-72 שעות, בשבוע. אני די תמה שאחרי שנים שמחכים לפתיחת השוק לתחרות דווקא החברה שצריכה לרצות בתחרות חוששת מההסרה של תעריף לפיקוח. מי שרוצה ומאמין בדואר של 24 כמו שאנחנו מאמינים ועושים, יוכל לתמחר אותו בצורה מאוד אטרקטיבית. דואר 24 ימשיך להיות שירות מוביל.

אנחנו עוברים לשוק של תחרות מלאה. חברת מסר אולי רואה בפיקוח איזה שהוא מנגנון לקבוע מחיר, אבל אנחנו בהחלט מתכוונים שהשוק יהיה תחרותי והמחירים יהיו משתנים.

אנחנו הולכים להיכנס לתהליך של תכנית הבראה מקיפה אחרי הרבה מאוד שנים, ואני שמח שמשרד התקשורת הוביל את התהליך הזה לנקודת סיום. אנחנו הולכים לעשות מהלכים מאוד כואבים בדואר. אנחנו הולכים לשחרר מעל 1,000 עובדים ולהיכנס לתהליכי התייעלות כבדים, כדי להביא את החברה הזאת סוף סוף למצב שהיא תתנהל כפי שמתאים בשוק הנוכחי. אנחנו רוצים לבנות חברה שיודעת להתחרות. אני חושב שראוי להעביר את השוק הזה ממצב של שוק מפוקח ומונופוליסטי לשוק תחרותי. הייתי מציע לאפשר לשחקנים שרוצים להיכנס ולפרוח בענף הזה להיכנס ללא עיכובים.

חברת מסר עדיין לא דיברה כאן.

רמת השירות הנוכחית של חברת מסר היא שבוע, שזה לא בדיוק שירות של 24 שעות. אם מאמינים בשירות מהיר אפשר לתת אותו כבר היום, אין שום מניעה. צר לי שמי שמדבר על שירות של 24 שעות כשירות חשוב, נותן אותו היום בסדר גודל של שבוע, לא בסדר גודל של 24 שעות.

דואר 24 הוא לא הסטנדרט, דואר 24 הוא הדואר שנקבע שיהיה מפוקח. אני חושב שבניסיון להגיע להבנה עם ועד העובדים על הצורך לפטר 1,000 עובדים אתם מקריבים את השירות לאזרח. המשמעות של זה תהיה בכייה לדורות, כי אנשים יפסיקו לשלוח דואר בקצב הרבה יותר מהיר ממה שקורה היום. יכול להיות שמשרד התקשורת ויתר וגם הדואר ויתר על מה שקשור לדואר.

עוד לא ראיתי אזרח מוטרד מזה שמכתב מאיזו רשות הגיע אליו תוך - -

לא האזרח מוטרד. חברת החשמל ששולחת שוברי תשלום לא יכולה לחכות שבעה ימים כסטנדרט.

לדעתי, 90% ומעלה משולם מראש.

הרבה פחות מ-90% משולם מראש.

אני לא רואה הרבה שמשלמים בשוברים.

יש הרבה שוברי תשלום שמשלמים גם בבנק הדואר.

מה ההבדל? היומיים האלה עושים את ההבדל?

זה יכול להיות יותר מיומיים.

יום או שלושה.

אם היום אנחנו מחלקים פעם ביומיים ומחר אנחנו מתירים לדואר לחלק פעם בשבוע, הפער הוא די משמעותי.

תשלם לי תוך יום – תקבל תוך יום, תשלם לי תוך שלושה ימים – תקבל תוך שלושה ימים, תשלם לי איטי יותר – תקבל איטי יותר. כל האפשרויות פתוחות לחברת חשמל, היא יכולה להזמין כל שירות שהיא רוצה.

זו פרקטיקה לא נכונה של דואר ישראל, הם פועלים בפרקטיקה לא נכונה.

למה? אם אתה חנות מכולת, אז יש לך שלושה שירותים: אתה יכול לגבות ממני תוך יום ביוקר, תוך שלושה ימים חצי ביוקר, או לא לגבות ולא להתחייב בזמן.

המשמעות של הדבר הזה היא שתמצא את עצמך בלי לקוחות, זה החשש שיש לי.

עוד פעם חוזרים לדאגה לדואר? אתה לא דואג לדואר.

אני לא דואג לדואר, אני דואג לכך שהלקוחות שלי יחליטו שלא כדאי להם יותר להתעסק עם הדואר, הם יעשו כל שהם יכולים כדי להפסיק לשלוח מכתבים.

מה השתנה? כל האפשרויות פתוחות בפניהם. החברה שלך דורשת שירות מסוים? הכל פתוח בפניה - או תוך יום, או תוך שלושה ימים, או יותר. מה השתנה מול חברת חשמל? היא אומרת: תן לי את השירות תוך יום, תן לי את זה תוך שלושה ימים, תגיד לי כמה כל דבר עולה. מה השתנה פה?

מה זאת אומרת? דואר ישראל הופך את החלוקה שלו לפעם בשבוע במקום מה שהוא עושה היום.

לא נכון, לא נאמר דבר כזה. הוא מעסיק מגוון שירותים.

נכון, זה לא נאמר, אבל זה מה שיקרה דה פקטו, זו המשמעות של ההחלטה. איך הולכים לפטר 1,000 עובדים? הולכים לחלק פעם בשבוע במקום פעם ביומיים.

איך הולכים לפטר 1,000 עובדים? מוכרים נכסים, מחזירים כסף למדינה, יש הרבה פטנטים לפיטורים האלה.

יש גם שינוי בתקנות שמראה שיש לדואר יכולת לחלק - -

הסעיף של השלושה ימי דואר כאחת האופציות שחייבים לתת זו דרישה של משרד התקשורת.

סטנדרט החלוקה של הדואר מופיע ברישיון. הוא הופחת בצורה משמעותית ממה שקיים היום. אני חושב, כמי ששוק הדואר בארץ חשוב לו, שאנחנו עושים טעות היסטורית. הולכים לאפשר בדואר ישראל לחלק דואר ברמה כזאת שלא יהיה כדאי יותר לשלוח דואר בישראל. זאת הצעקה שלי כרגע.

אני לא מבין את הצעקה, כי גם אחרי כל התקנות האלו אפשר יהיה לשלוח דואר תוך יום, תוך שלושה ימים, תוך יותר. שום דבר לא השתנה. מה השתנה?

מספר הימים שעל דואר ישראל לחלק מכתבים השתנה.

יש לך לקוחות? החשמל רוצה את זה תוך יום בבתים? שישלם על תוך יום.

הוא לא ישלם.

אז שיעשה תוך שלושה ימים, שיעשה תוך שבוע.

הוא יחליט שהוא לא משלם את זה.

למה היום הוא משלם את זה?

כי היום המחירים סבירים, החלוקה מהירה.

השירות תוך יום קיים היום ויימשך בעתיד. לא נוצר פה משהו חדש, לא בוטל השירות תוך יום.

ה-SLA של הדואר שונה. על זה אפשר להסכים?

לא.

למה לא?

כי הלקוחות יקבעו. אם לא יהיה אף לקוח שרוצה דואר תוך יום, לא יהיה דואר תוך יום.

סטנדרט השירות של דואר ישראל שונה - על מה הוויכוח?

הוויכוח נשמע לי קצת מצחיק. אני מייצג בערך שליש מסך הדואר הכמותי. הוועדה צריכה לדאוג בעיקר לדבר אחד: שיהיה לוועדה ולמשרד את הכוח לאכוף בצורה אמיתית את טיב השירות. גם בדואר וגם במסר אין הרבה צדיקים – יום זה לא יום, שלושה ימים זה לא שלושה ימים, שבוע זה לא שבוע. כל המילים האלו על איך נהיה הכי טובים – הדרך עוד מאוד ארוכה כדי להגיע לשם. אתם צריכים לאכוף את מה שתקבעו.

סנקציות.

האתגר אחרי הפיטורים יהיה יותר גדול, כי המשקיע הפרטי יתרגם את זה אל הקצה. האתגר האמיתי הוא לקיים את מה שתקבעו על ידי אכיפה אמיתית בפועל.

זאת דרישה נכונה, וגם לזה נתייחס. בקשה, המנכ"לית.

התקנות קובעות מה הם השירותים הבסיסיים שעל חברת הדואר לתת לכל אזרח בכל הארץ. הוספנו פה על דואר 24 את דואר 72 בשירותים הבסיסיים. יש דואר 24, שהוא שירות בסיסי וימשיך להיות שירות בסיסי, ויש את דואר 72 שנכנס כשירות בסיסי נוסף שלא היה בתקנות.

משרד התקשורת מביא לוועדת הכלכלה מה שאמור לבוא לוועדת הכלכלה, הוא לא מביא לאישור ועדת הכלכלה את מה שלא אמור לבוא לוועדת הכלכלה. פרסמנו לציבור את כלל התעריפים, פרסמנו לציבור את תיקון הרישיון שעדיין לא התקבלה בו הכרעה, הוא נמצא בתהליכי שימוע והשר אמור להחליט. אני לא כל כך מבינה את הדיון שאומר שהסתרנו , שהחבאנו.

גם ההיבט של מרכזי חלוקה אמור להיות מוכרע בתחילת נובמבר - זה דבר שהיה חשוב לכם.

דבר שחשוב לשוק בעינינו.

זה עלה פה הרבה. אולי לראשונה ייפתחו מרכזי החלוקה האלה. מה לגבי הסנקציות שהוא אמר?

בחקיקת הדואר הגדלנו משמעותית את סכומי העיצומים הכספיים, כדי להבטיח שגם עכשיו וגם שתהיה חברה מופרטת יהיו למשרד התקשורת כלים. אני מזכירה לך שהיינו בסכומים זעומים, אולי 20,000, 28,000 שקלים, והעלינו את זה לסכומים של מאות אלפי שקלים לעיצום, ל-400,000 שקלים. סברנו שיש צדק בטענה הזאת שאין לנו כלי אכיפה מספיקים, לכן הגדלנו בצורה מאוד דרמטית את כלי העיצומים על חברת הדואר.

שר התקשורת, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה, אני שמח שזה קורה, גם אם בזמן קצר לפני הבחירות. אני רוצה, מיכאל, להודות לך כיושב ראש. אתה יודע, הייתה לנו שנה סוערת. היו שאלות קשות על תפקיד הוועדה ועל כמה היא מפקחת על הרשות המבצעת. היחסים פה היו כאלה שלא תמיד הסכמנו על כל דבר, אבל תמיד הסכמנו על זה שהוועדה הזאת אמורה לפקח על עבודת הרשות המבצעת, על השרים השונים שפועלים בתחומים שאמונה עליהם הוועדה. אני חושב שיש פה איזו סגירת מעגל. זה שאנחנו מצליחים לעשות את זה יומיים לפני הבחירות זה מופלא ומעניין, עוד יהיה מה ללמוד על זה.

הדואר הגיע למצב קשה בגלל פוליטיקאים, לא בגלל העובדים. במשך שנים ארוכות זה היה החצר האחורית של הפוליטיקה הישראלית - במינויים, בתפיסה של חברה ממשלתית שכל תפקידה לשרת את הפוליטיקאים ולא את הציבור, בחוסר היכולת לנהל את זה כמו שצריך, ואת זה אני אומר בתור היסטוריון, לא בתור מנהל עסקים דגול. כל מי שמסתכל על המאזן של הדואר, על המספרים של הדואר בשנים האחרונות, ראה שזו חברה שנמצאת עם בעיות קשות של ניהול, עם חוסר הבנה של הוצאות, הכנסות, טיפול בעובדים, מתן שירות לציבור. מידי כמה שנים המדינה הכניסה את היד לכיס, שמה כמה מאות מיליונים, פתרה את הבעיה בכיבוי שריפות, שזו שיטה טובה אם בסוף הציבור מקבל שירות טוב, אבל כאשר השירות הוא לא מספיק טוב, כאשר התחרות לא מספיק טובה, כאשר יש הפסדים, כאשר הניהול לא תקין, כאשר יש יותר מידי עובדים שעובדים בחוסר יעילות - השאלות האלו חייבות להגיע לקצה. אני שמח שבתקופה שלנו, מיכאל, התחלנו את התהליך. בעיני זה מעשה חברתי ממדרגה ראשונה לייצר תחרות בדואר, לייצר שירות לכל מקום בארץ. היו שאלות דומות כאשר הפריטו את בזק ושוק הטלפוניה הפך להיות תחרותי. אני חייב להגיד שהיום, ואתה עקבת אחרי זה בוועדה שלך, יש תחרות - אנחנו מקום ראשון בעולם בפריסת סיבים בפריפריה, בתשתיות. אני חושב שזאת דוגמה טובה לכך שתחרות יכולה להיות בסוף מהלך מאוד חברתי ומועיל לכל מי שגר מחוץ לאזורי המרכז וזקוק לשירותי דואר ולשירותים אחרים. מה שאנחנו עושים היום זה אבן דרך מאוד משמעותית בדרך להביא את הדואר להפרטה מלאה, לתחרות ולשירות יעיל יותר לאזרח.

מיכאל, אני לא יודע לאן הבחירות האלו יובילו אותנו ואם זאת שירת הסירנה, אבל אני מאחל לך הצלחה רבה, ואני מאחל לעם ישראל שוועדת הכלכלה תמשיך להיות ועדה פעילה שתבקר את השרים בממשלה ותדע להתווכח ביעילות לטובת עם ישראל.

תודה לך, שר התקשורת. זו הזדמנות לאחל לך בהצלחה - הודעת שאתה לא ממשיך כרגע במסלול הפוליטי, לוקח פאוזה. תהיה גאה בדברים הטובים שעשית במשרד התקשורת. הזזת כמה אבנים גדולות, יצרת מומנטום. אם בסופו של דבר הטבנו עם האזרחים בכל התחומים - זאת תהיה זכותנו. מתחילים הקראה.

טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור
בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ג-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ג(א)(1), ו-126(א) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986
להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

החלפת תקנה 1 1. בתקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו
לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות העיקריות),
במקום תקנה 1 יבוא:

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"גלויה" – נייר מלבני קשוח המיועד למשלוח ללא צורך
במעטפה;

"דבר דפוס" – נייר שאינו קשיח, אשר עבר הליך הדפסה
ומיועד למשלוח;

"דבר דואר" – מכתב, גלויה, צרור או דבר דפוס שמשקלם
עד 500 גרם;

"חשבון סילוקים" – חשבון סילוקים המתנהל בחברה הבת,
כהגדרתה בסעיף 88יא(א) לחוק;

"חבילה" – אריזה שאינה מעטפה המכילה חפץ של עד 20
ק"ג;

רצינו לוודא שאין חפיפה בין ההגדרות השונות של דברי הדואר, לוודא שקווי הגבול בין דברי הדואר האלה ברורים.

"חשבון סילוקים פרטי" – חשבון סילוקים המנוהל עבור
לקוח שאינו לקוח עסקי לצורך ניהול חשבון משק בית
בלבד;

"צרור" – מעטפה המכילה חפץ.

אם כותבים אריזה שאינה מעטפה עד 20 ק"ג, מה הטעם בהגדרה של צרור?

צרור זה מעטפה שמכילה חפץ.

חבילה זו אריזה.

חבילה זו אריזה שהיא לא מעטפה.

מי בעד תקנה 1, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 1 אושרה.

אנחנו מדלגים כעת על תקנה 2.

החלפת 3. במקום התוספת לתקנות העיקריות יבוא:
התוספת

"תוספת
(תקנה 2)

שירותי דואר בסיסיים

1. משלוח דבר דואר בארץ איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של דבר דואר.

2. משלוח דואר מהיר בארץ משלוח מהיר בארץ במסגרתו נמסר או מחולק
"דואר 24" דבר הדואר כאמור ביום העבודה העוקב ליום
המשלוח.

3. משלוח דואר מהיר בארץ משלוח מהיר בארץ של דבר דואר, במסגרתו
"דואר 72" נמסר או מחולק דבר הדואר כאמור תוך
שלושה ימי עבודה לאחר יום המשלוח.

4. משלוח דבר דואר רשום איסוף, העברת המסירה של דבר דואר הכולל
בארץ רישום בעת הקבלה, מעקב בזמן העברה, ניסיון
מסירה אחד במען הנמען ומסירה כנגד חתימה,
לרבות אפשרות לקבלת אישור מסירה.

5. חלוקה או מסירה של דבר חלוקה או מסירה של דבר דואר במשקל של עד
דואר המגיע מחוץ לארץ 20 ק"ג המגיע מחו"ל לנמען בישראל בשירות
לנמען בישראל בשירות רגיל במסגרת אמנות בינלאומיות שמדינת
רגיל במסגרת האמנות ישראל צד להן;
הבין לאומיות

מה המשמעות של "במסגרת האמנות הבין לאומיות"?

שכל מדינה מחויבת לקיים אותן. אם מינהל דואר שולח דבר דואר למדינה אחרת, הוא חייב לשלוח את זה למינהל הדואר באותה מדינה ולחלק את זה בכל הארץ. אנחנו מבהירים את המצב הקיים.

התיבה הזאת מתייחסת לשירות?

לשירות רגיל. זה לא שירות פריים שיש במסגרת האמנות, שאז מערכת היחסים נקבעת בין מינהלי הדואר.

6. משלוח חבילה בארץ משלוח חבילה, צרור או דבר דפוס שמשקלם
עד 20 ק"ג מאשנב לאשנב הכולל: רישום בעת
הקבלה, מתן תעודת משלוח, מעקב בזמן העברה
ומסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת
אישור מסירה.

7. הפניית דבר דואר בארץ הפניית דבר דואר למען אחר, על פי בקשת הנמען.

8. משלוח כתבים ואביזרים קבלה למשלוח ומסירה של כתבים ואביזרים
לעיוורים בארץ לעיוורים; לעניין זה, "כתבים ואביזרים לעיוורים" -

(1) חומר קריאה בכתב ברייל ואביזריהן;

(2) גיליונות מיוחדים להדפסת חומר קריאה
לעיוורים;

(3) מפות תבליט;

(4) מכונת כתיבה להדפסה בכתב ברייל ואביזריהן;

(5) מסגרות ולוחות לכתיבת כתב ברייל בחרט או
לכתיבה במכשיר כתיבה רגיל ואביזריהם;

(6) עזרי לימוד לכתיבת כתב ברייל;

(7) עזרי לימוד למתמטיקה מיוחדים לעיוורים;

(8) מדיה מגנטית לעיוורים;

(9) גלופות להדפסתם של כתבי ברייל;

(10) שעונים ומודדי זמן עם סימני ברייל;

(11) מכשירי עבודה, מדידה ושקילה מתאימים
לשימוש לעיוורים;

(12) לוחות שרטוט מיוחדים לעיוורים;

(13) מקלות הליכה לעיוורים;

(14) רתמות הנחיה לכלבי נחיה לעיוורים.

9. מכירת בולים מכירת בולים למשלוח דבר דואר.

10. משלוח דבר דואר משלוח דבר דואר לנמען בחוץ לארץ, דרך האוויר.
לנמען בחוץ לארץ
דרך האוויר

11. משלוח דבר דואר משלוח דבר דואר לנמען בחוץ לארץ דרך האוויר,

רישום בעת הקבלה, מעקב ומסירה כנגד
לארץ דרך האוויר חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה;
אופן אספקת השירות במדינת היעד יהיה בכפוף
לקיום השירות במדינת היעד ובהתאם לכללים
הנהוגים בה.

12. משלוח חבילה לנמען משלוח חבילה, צרור או דבר דפוס שמשקלם
בחוץ לארץ דרך עד 20 ק"ג, מאשנב בארץ לנמען בחוץ לארץ

רישום בעת הקבלה,
מתן תעודת משלוח, מעקב בזמן העברה
ומסירה כנגד חתימה של הנמען, לרבות
אפשרות קבלת אישור מסירה; אופן
אספקת השירות במדינת היעד יהיה בכפוף
לקיום השירות במדינת היעד ובהתאם לכללים
הנהוגים בה;

13. משלוח כתבים קבלה למשלוח של כתבים ואביזרים לעיוורים
ואביזרים לעיוורים לנמען בחוץ לארץ, דרך האוויר, הכולל מסירה
לנמען בחוץ לארץ אישית לנמען; אופן אספקת השירות במדינת
דרך האוויר היעד יהיה בכפוף לקיום השירות במדינת היעד
ובהתאם לכללים הנהוגים בה; קבלה למשלוח
של כתבים ואביזרים לעיוורים כהגדרתה בפרט
8;

לקראת הדיון ביקשנו ממשרד התקשורת להעביר לוועדה - ואכן הועבדה – רשימה מסודרת של השוואה בין המצב הקיים היום לבין הרשימה המעודכנת לאחר שהתקנות ייכנסו לתוקף. אולי כדאי שתגידו בכל זאת מה השירותים שיבוטלו.

שירות של משלוח עיתון, משלוח מבוטח, שזה שירות פרימיום, ומשלוח של מעטפות ואריזות לחוץ לארץ דרך הים ודרך היבשה.

אתם מוסיפים כאן שירות 72, אבל מרוקנים מתוכן את שירות 24. למה? כי שר האוצר קובע את זה כשזה בכלל לא נמצא מול הרשימה שלו.

הוועדה לא יכולה להתקין תקנות שבכלל לא מובאות לפתחה.

ברור שלא יכולה.

מה הבקשה שלך מהוועדה? יש רשימה של שירותי בסיס שמובאת כרגע לאישור הוועדה. התקנות שנוגעות לתעריפים אינן באישור ועדה.

אני מבקשת להסתכל על זה לא בהיבט המשפטי הצר של מה מובא לוועדה או לא, מכיוון שיש עוד היבט שיכול לרוקן מתוכן את כל מה שאתם מאשרים כאן. אם בסופו של דבר שר האוצר מאשר תקנות שאין בהן פיקוח על 24 אבל יש פיקוח על 72, כמובן שיש משמעות אחרת לגמרי. אם יש חובה שיהיה שירות חיוני של אספקת חלב בלי שיש לו מחיר, המשמעות של זה היא שחלב יכול להימכר ב-100 שקלים.

ההערות שלך הן לחוק הדואר שכבר תוקן.

ממש לא.

שם הוגדר מה בסמכות הוועדה.

העניין של 24 ו-72 נדון, לא נחזור.

פורסם שימוע שכתובים בו כל התעריפים. אם דואר 72 יהיה מפוקח, מן הסתם דואר 24 יהיה תחום בתוך הפיקוח. דואר 72 יקבע את מתחם הפיקוח החדש. אתם מבקשים להביא לוועדה נושאים שאינם בסמכות הוועדה.

אנחנו רק מבקשים שבפני הוועדה תהיה התמונה בכללותה.

היא נמצאת בפני הוועדה, כי פורסם לציבור השימוע.

חלק ב': שירותים כספיים

14. פתיחה, ניהול וסגירה פתיחה, סגירה וניהול חשבון סילוקים פרטי. לעניין זה,
של חשבון סילוקים "ניהול חשבון סילוקים פרטי" – כל אחד מאלה:
פרטי
(1) פעולה לעניין הוספה או גריעה של בעלי חשבון
סילוקים פרטי, לרבות מורשי חתימה או מיופי
כוח בחשבון;

(2) פעולות לעניין עדכון פרטי בעלי חשבון סילוקים
פרטי;

(3) הנפקת אישור ניהול חשבון סילוקים פרטי;

(4) הפעלת חשבון סילוקים פרטי מחדש;

(5) הגבלת חשבון סילוקים פרטי בהתאם לדין;

(6) קבלת מידע בנוגע לחשבון סילוקים פרטי;

(7) הנפקת פנקס שקים לרבות ביטול שק לפי
בקשת בעל החשבון;

(8) מתן כרטיס חיוב, חידושו וטיפול באובדנו;

(9) הקמה וטיפול בהוראת קבע או בהרשאה
לחיוב חשבון סילוקים פרטי לפי בקשת בעל
החשבון.

15. הפקדה עצמית לזכות הפקדת כספים לזכות חשבון סילוקים פרטי מאת
חשבון סילוקים פרטי בעל החשבון, באמצעות הפקדת מזומן או שיק או
מאת בעל החשבון באמצעות העברה בנקאית על ידי המסלקה הבין
בנקאית, או באמצעות העברה מחשבון סילוקים אחר.

16. הפקדה לזכות חשבון הפקדת כספים לזכות חשבון סילוקים מאת מי
סילוקים על ידי צד ג' שאינו בעל החשבון, לרבות ביצוע תשלומים
(תשלומים ותקבולים) לבעל החשבון באמצעות הפקדת מזומן או שיק
או באמצעות העברה בנקאית על ידי המסלקה
הבין-בנקאית, או באמצעות העברה מחשבון
סילוקים אחר, או באמצעות כרטיס חיוב
בהתאם לתנאים שקבע בעל החשבון.

17. העברת כספים העברת כספים מחשבון סילוקים פרטי לחשבון
מחשבון סילוקים פרטי סילוקים אחר או לחשבון בתאגיד בנקאי אחר
בישראל, לרבות באמצעות הוראת קבע או
הרשאה לחיוב חשבון.

18. משיכת כספים משיכת כספים מחשבון סילוקים פרטי בידי
מחשבון סילוקים פרטי בעל החשבון.
בידי בעל החשבון
(משיכה עצמית)

19. טיפול בשיק או טיפול בשיק לחיוב חשבון סילוקים פרטי, שלא
בהרשאה בחשבון כובד על ידי החברה או בשיק שהופקד
סילוקים פרטי שלא לזכות חשבון סילוקים פרטי, המשוך על תאגיד
כובד בנקאי שלא כובד בידי התאגיד, וכן טיפול
בהרשאה לחיוב חשבון סילוקים פרטי שלא
כובדה על ידי החברה.

20. חקירה על אודות חקירה על אודות תשלום שנטען ששולם לחשבון
תשלום סילוקים, בין תאריכים מסוימים.".

האם כל הגורמים ערוכים ליישום החל מיום פרסום התקנות?

ערוכים.

כולל לגבי מתן השירותים החדשים, השירותים שייווספו.

מה המשמעות של התחילה של התקנות האלו אם אין פיקוח על המחירים?

המשמעות היא שהמחיר של מכתב רגיל ומכתב 24 יישאר בפיקוח, המחיר של 72 יהיה תעריף סביר.

אנחנו יוצאים להפסקה. בהפסקה אתם סוגרים לי את הטכנולוגיה של חבילה ומעטפה במשקל חמישה קילו. אני מבקש שלגבי המעבר בין קופות החולים לא יהיה שינוי כרגע. צריך לראות איך מבטלים את תקנה 2, איך שמים אותה בצד. יש את העניין של הקפאת התעריפים לשלוש שנים ל-110,000 הלקוחות משירותי הרווחה, כולל השירותים החדשים ששם הם יקבלו 50%.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 13:45.)

המנכ"לית, נא להציג את ההסכמות.

הנושא הראשון שדנו בו הוא תקנה 2.

תיקון 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ורשאי השר לקבוע ברישיון אמות
תקנה מידה ותנאים שלפיהם יינתנו שירותי הדואר הבסיסיים והשירותים הכספיים,
2 כולם או חלקם, ביחידות הדואר ברחבי הארץ".

אנחנו סבורים שהתקנה הזאת לא מוסיפה הרבה למצב הקיים, כי גם היום יש לשר סמכות לקבוע באיזה מרחקים ייפתחו סניפים אחד מהשני, איזה סניפים יכולים להיסגר, באיזה תנאים. בהמשך להערה שהתקבלה מכם בנושא הזה, אנחנו סבורים שהתקנה הזאת לא מוסיפה הרבה לסמכות הקיימת לשר היום. המודל הנוכחי שבו בכל סניף נותנים עשרות שירותים שיש להם ביקוש אפס ונדרש להעמיד בשבילם אשנבאים, מערכות וכו', הוא מודל שישתנה. אנחנו הולכים למודל שבו יהיו נקודות שירות יותר קטנות. בחלק מהמקומות השירותים יהיו אוטומטיים, בחלק המקומות יינתנו שירותים יותר מצומצמים, בחלק שירותים יותר נרחבים. המודל הזה מתאים למתווה הביקושים ומאפשר פעילות יעילה של חברת הדואר בהתאם לסמכויות הקיימות היום לשר.

מדובר פה בפרשנות של הוראות החוק, כיוון שסעיף 5ג קובע שהשר, בהתייעצות עם שר האוצר ואישור הוועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן שירותים כספיים בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה. מה המשמעות של התיבה "לכלל הציבור בכל המדינה"? זו פרשנות שלכם שככל שתיתקף היא תצטרך לעמוד במבחני סבירות וכו'. אנחנו לא חושבים שכרגע נכון לדייק או נכון - -

גם אם נכון, זה לא הזמן. אנחנו עושים כרגע רק מה שדחוף. יש מספיק סמכויות לשר במציאות הקיימת. דקדוק מיוחד או פירוט מיוחד של אותה סמכות לא נדרש היום. אם תרצו בעתיד ותרגישו שזאת חובה או אי אפשר להתקדם בלי זה, תביאו את זה לשלב הבא.

השירותים שעכשיו הוועדה מאשרת יינתנו במספר סניפים כפי שהשר יקבע ברישיון, כאשר השר יכול להיות שיקבע שחלק מהשירותים הבסיסיים יינתנו בעוד מקומות, בעוד יחידות שירות או יחידות דגל.

כל הסמכויות האלו קיימות בסעיף שהיועץ המשפטי הקריא. הפרשנות של "בכל מקום" תישאר לשר, כאשר זה יהיה כפוף לביקורת של הכנסת כפי שהיה גם בעבר.

או ביקורת שיפוטית, אם הדבר יובא לפתחם של בתי המשפט.

אנחנו לא רוצים להוסיף פה דבר שלא חייבים להוסיף אותו, רק את מה שחייבים לסייע להבראת הדואר בתקופה הקרובה.

תיקון תקנה 2 יימחק, אנחנו לא מאשרים אותו.

אנחנו סברנו שיש דרכים שונות לבצע העברה בין קופות חולים ושהדואר על פי שיקול דעתו ימשיך לתת את זה באזורים שיש בהם ביקושים. לבקשת היושב ראש נשאיר את השירות הזה, ואנחנו נטפל בו לפי הצורך, לפי תמונת הביקושים.

21. רישום ומעבר בין קופות חולים טיפול בבקשות של חברים בקופות חולים הינו
רישום, מעבר וביטול בהתאם לחוק ביטוח
בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

זה יתווסף לחלק ב'.

על מה אנחנו מצביעים?

מצביעים על מחיקת תקנה 2, ומצביעים על תקנה 3.

מי בעד מחיקת תקנה 2 ובעד תקנה 3? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.