פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת הכספים
23/10/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ח בתשרי התשפ"ג (23 באוקטובר 2022), שעה 10:30

הצעת אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לבחירות לכנסת ה-25

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
יצחק פינדרוס

ידידיה גרינוולד - אגף תקציבים, משרד האוצר

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - יועמ"ש, ועדת הבחירות המרכזית

יעל אליאב - חשבת, ועדת הבחירות המרכזית

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

מוריה אביגד



הצעת אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לבחירות לכנסת ה-25

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בנושא תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, לשנת 2022.

את התקציב השוטף לשנת 2022 אישרנו פה בנובמבר 2021 ע"ס 45 מיליון שקלים. הוא לא משתקף פה אבל אורלי תסביר את ההבדל.

בבקשה, מנכ"לית הוועדה.

נכון, כשבתקציב כנסת 24 התקציב השוטף עמד על כ-19-20 מיליון שקל.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להתנצל על האיחור בהגשת התקציב לאישור הוועדה. לצערי, לוחות הזמנים, עם החגים וחופשות הקיץ, לא אפשרו לנו לעבוד, נאלצנו להקדים פעולות, כולנו היינו שם, לכן קוצר הזמן.

לכן רצינו שהבחירות תהיינה ב-8 בנובמבר ולא ב-1 בנובמבר.

אבל לא הלך. אני לא אלאה אותך בפרטים של מה שאנחנו עוברים בגלל תקופות החגים אבל אנחנו עדיין מגשרים על הפערים.

פעם ראשונה שנתנו לוועדת הבחירות 120 יום להיערך לבחירות ולא 83 יום. נתנו עודף של 35 יום, כולל חגים.

ומה יצא ב-35 ימים? חודש חגים, חודש חופשות קיץ. לתשומת לבכם, חברי הכנסת, אחרי הבחירות חקיקה, התאריך המקורי של בחירות בכלל הוא בדיוק התאריך הזה. פעם ראשונה אחרי 35 שנים שהבחירות מתקיימות במועד החוקי, בתקופה של התאריך העברי, חודש חשוון. זאת אומרת שאם יום אחד הבחירות במדינת ישראל יהיו במועדן זה תמיד יהיה אחרי החגים ותמיד ניתקל בקשיי ההיערכות שבאו לפתחנו. לכן הארכנו לכם מועדים וקיצרנו לנו כל הזמן.

הצעת התקציב לבחירות לכנסת ה-25 עומדת על 538,308,000 ש"ח והיא לא כוללת את התקציב לפעילות השוטפת של ועדת הבחירות, שכפי שאמרה היועצת המשפטית, התקציב הזה כבר אושר.

כמה הוא?

45 מיליון שקל. זה היה לשנה השוטפת 2022. לכן יש כאן הפחתות למשל - - -

שם אני זוכר שהיה גידול משמעותי מאוד.

משמעותי מאוד בגלל פעילות הוועדה. לכן ציינתי שבתקציב בחירות 24 החלק היחסי של התקציב השוטף עמד על כ-19 מיליון שקל ולא 45 מיליון שקל. התקציב בבחירות כנסת 24 בסך הכול היה 674,616,000 - - -

אורלי, אם את יכולה תתייחסי בבקשה לנוסח המתוקן ששלחתם הבוקר ותגידי מהם השינויים.

כן, תכף. קודם אציג את הסך הכול ואז אומר את השינויים. זה היה סך כל התקציב לעומת 538 המיליונים. הפער הגדול נובע מתקצוב קורונה מאוד גדול בפעם הקודמת. היה חוסר ודאות מאוד גדול וגם היינו בשיא נגיף הדלתא. תקצוב הקורונה היה 237 מיליון שקל, לעומת כרגע 23,263,000. זאת אומרת שאילו הבחירות כעת היו נערכות ללא קורונה זה היה פחות 23 מיליון שקלים.

בנוסח ששלחנו אליכם לפני מספר ימים היו טעויות. עלינו על הטעויות רק אתמול בערב לצערי. לא היו שינויים בסך הכול אבל קובץ האקסל משך לנו לא נכון נתונים אז אני אומר את התיקונים: בטבלה בעמוד 3, בטור הראשון – תקציב 2021 בחירות 24 ללא קורונה – הסכום צריך להיות 26,939,000 ולא 21,0794,000; בטור שאחריו באותה שורה, במקום 53,701,000 – 53,746,000; שורה מתחת, סעיף 101, הכנות לקראת הבחירות, במקום 101,229,000 זה צריך להיות 115,330,000; שורה מתחת, סעיף 102, שכר עובדי ועדת הבחירות, אמור להיות 90,955,000 במקום 73,521,000; שתי שורות לאחר מכן, סעיף 104, שכר לעובדי יום הבחירות, שלושת הטורים האחרונים: בטור האחרון של סך כל הצעת תקציב בחירות 25, במקום 152,540 זה צריך להיות 152,565. שני טורים לפני כן, במקום 148,721,000, 148,746,000;

בשורה של סעיף 105, פרישת עובדים, במקום 0 צריך להיות 100. בשורה לאחר מכן, פרויקטים מיוחדים, בטור הראשון, במקום 0 – 2,000; בשורה של הרזרבה, 120, צריך להופיע בשלושת הטורים הראשונים 0-0-0. הסיבה לכך היא שבמקור כן היו – זה מה שאישרה מליאת ועדת הבחירות המרכזית – 20 מיליון שקל רזרבה בהתאם להנחיות האוצר, 3% שמתוקצבים כרזרבה כללית, אבל כאשר ועדת הכספים דנה בהצעת התקציב של הוועדה, נוכח הגידול הגדול שהיה בתקציב הוועדה לאור הוצאות הקורונה, החליטו להוריד את הרזרבה הזו, את 20 מיליוני השקלים בבחירות הקודמות. לכן הסך הכל בשורה למטה הוא כדלהלן: תקציב בחירות 2021 ללא קורונה – 444,026 במקום 417,567; תקציב 2021, בחירות 24, תוספת קורונה – סך הכול 230,590,000 במקום 237,463. סך הכול תקציב 2021, בחירות 24 – 674,616,000 במקום 694,854,000. זה מה שאושר. השורה האחרונה, סך כל הצעת תקציב בחירות 25– 538,308 במקום 538,282.

בכנסת 24, הצעת התקציב הזאת כללה את התקציב השוטף של 19 מיליון שקל, נכון?

נכון.

והתקציב לכנסת ה-25 לא כולל את התקציב השוטף שאושר?

נכון, שאושר בנובמבר.

זאת אומרת שאנחנו מדברים על גידול של כמעט 150 מיליון שקל. אם אני מנטרל את הקורונה גידול של 130 מיליון שקל.

לא. למה?

אם אני לוקח 444, אני מגיע ל-538, שלא כולל 40 מיליון שקל. 440 כולל את ה-40 מיליון שקל.

זה דווקא לטובת הבחירות הקודמות, 136 מיליון שקל פער.

אני מדבר בלי הקורונה.

החישוב הנכון הוא להוריד מ-444 את 19 מיליוני השקלים שהיו בשוטף ואז אתה מגיע ל-425 בערך. אז אתה משווה בין 425 ל-515, כך שהפער הוא בערך 90 מיליון.

לא. יש עוד משהו אחד קטן של עוד 30 שקל.

אבל זו פעילות שוטפת.

בפעילות השוטפת כבר נדונה כאן התוספת ולכן זה עוד 25 מיליון שקל לעומת שנה קודמת.

כשאתה מוסיף גם לפעילות השוטפת וגם למערכת הבחירות עוד 100 מיליון שקל צריך הסבר מה קרה.

השוטף כבר אושר ונתנו הסברים.

עכשיו בואו נתמקד במה קרה בין 24 ל-25, ואנחנו משווים תפוח לתפוח, זאת אומרת תקציב בחירות לתקציב בחירות, שזה אומר 425 אל מול 515. הוצאות קורונה לצורך העניין שמים בצד.

רק כמה הקדמות. אני אציין שהצעת התקציב הזו נדונה בכל הפורומים של ועדת הבחירות המרכזית, החל מוועדת הכספים, שכוללת נציגים של מספר סיעות - - -

השמועות אומרות שהוועדה מאוד מוטרדת מפרסום על זיופי בחירות, שלא קיימים –אז בשביל מה צריך כסף בכלל אם זה לא קיים? אם אין זיופי בחירות אז לא צריך כל כך הרבה כסף.

מוטרדים מסוגיות רבות, לא רק מזה. התקציב הנוכחי שאנחנו דנים בו כולל הרבה מאוד כסף שמיועד בדיוק למעטפת ההגנה לטוהר הבחירות שמורחבת מדי מערכת בחירות כדי למנוע אירועים.

בתקשורת פורסם שיש כאילו מישהו שרוצה להגיד שיש בעיה בטוהר הבחירות ואין, והכל בסדר.

אנחנו עושים בוועדת הבחירות את כל מה שאפשר כדי למנוע אירועים של פגיעה בטוהר הבחירות ואני חושבת שבמערכות הבחירות זה הוכיח את עצמו בהחלט לאור האירועים שהיו, ומה שהיה נחשף וטופל בו במקום. אדוני יודע את זה ממערכות בחירות קודמות.

הטיפול הזה היה בתוך ה-400.

נכון וזה רק מורחב כל הזמן.

אני רוצה להבין. אם המערכת הבסיסית גדלה והייתה החלטה של ועדת כספים זה בסדר גמור, כך היה צריך להיות. צריך בסוף להבין את הגידול של 100 מיליון השקלים האלה.

בגלל זה אני רוצה לעבור על הסעיפים.

צריך להבין את הקונספט.

תבין את זה מתוך הסעיפים. ברגע שתבין היכן הגידול נחשוב האם זה הגיוני או לא.

הסעיפים לפי שורות: סעיף 100, סעיף הוצאות תפעול וארגון, שכולל את כל ההוצאות שכרוכות בארגון וטיפול הבחירות, בין היתר כולל את כל שירותי המינהלה מהכנסת, כאשר כאן אנחנו מתקצבים גם את שכר המאבטחים, שכר הסדרנים וכו', שמאבטחים את כל מבצעי ועדת הבחירות. כאן אנחנו מרחיבים תמיד את היריעה. גם בהעסקה הזו היה גידול. שכירת והחזקת מבנים לוועדות האזוריות ולוועדות הקלפי – אנחנו שוכרים לכל תקופת הבחירות, הפעם זה למעלה מ-3.5 חודשים לעומת קצת פחות מ-3 חודשים בעבר, לכן יש גידול גם בשכירות הזו ל-26 אתרים - - -

הבנת? אם היית עושה עד ה-8 בנובמבר היה עולה לך יותר כסף.

לכן יש פה 26 אתרים שאנחנו שוכרים להם מבנים. כמו שיש מחוזות למשרד הפנים אבל הם קבועים ויש זמן לאתר מבנים, להתקין את התשתיות, לעשות את הכול בעלויות אחרות, אנחנו נדרשים להקמה תוך 10 ימים של 26 מחוזות, ועדות אזוריות וועדות משנה, לאתר מבנים, להתקין את כל תשתיות המחשוב, תשתיות התקשורת. הייתה הרחבה משמעותית מבחינתנו בדרישות התקשורת והתשתית כי זה כרוך גם בסוגיית הגנת הסייבר. הכול מאוד מאוד הורחב. אנחנו עושים את ההתקנות האלה בכל רחבי הארץ. כמובן שכאשר עושים פעילות מרגע לרגע העלויות הן בהתאם, מבחינת הספקים ומבחינת הצעות המחיר שאנחנו מקבלים. הוספנו ועדה אזורית, את ועדת כרמיאל. פיצלנו את ועדת עכו לשתיים ולכן נוסף עוד אתר. את כל 26 האתרים האלה אנחנו שוכרים - - -

יש עלויות שכר דירה שעלו?

כן.

אני ראיתי ששר האוצר אומר שלא עלה שכר הדירה, שזו פנטזיה.

אז נא להפנות את השאלה לשר האוצר. הייתה עלייה, דרך אגב, כמעט בכל המרכיבים, לרבות הובלות.

אורלי, אם אני נכנס לשורות אני רואה שהגידול המשמעותי ביותר, של 7 מיליון כמעט, היה בהוצאות שמירה וביטחון. זה האירוע הגדול.

נכון. אנחנו הרחבנו את היריעה של האבטחה שלנו. היו שינויים גם במחירי האבטחה מבחירות קודמות לעכשיו. המכרז הקודם שלנו היה מכרז ישן. היו עליות גם בהובלות, גם הוצאות שמירה ואבטחה. הגדלנו גם את שעות האבטחה. לדוגמה, כשאנחנו מקימים עוד ועדה אזורית יש תוספת שעות שמירה גם לוועדה האזורית הזו. כשמנהל הביטחון שלנו אומר שצריך להרחיב את ההגנה על ועדה מסוימת ולהעלות את שעות האבטחה – זה משתנה, זה לא זהה בכל מערכת בחירות - - -

אבל, אורלי, זה פי שלושה.

למה פי שלושה?

הוצאות שמירה וביטחון עלה מ-5 מיליון ל-11 מיליון.

זה גידול מטורף.

הגידול הגדול היה בכנסת 24. אנחנו תקצבנו אותו בכ-7 מיליון שקל ובפועל הגידול הגדול היה אז.

נכון. בפועל הוציאו 10.5. הגידול הוא מיליון שקל בסוף. הביצוע של 2021 היה 10.6 מיליון.

הבנתי.

אני מדגישה שכל אתר משליך על כל הסעיפים בתקציב הזה. גם על הוצאות שמירה ואבטחה. יש לנו כאן הוצאות של המרכז המבצעי הלוגיסטי. ככל שהפעילות גדלה גם ההוצאות גדלות. ארגון בקרה ותוכניות עבודה – פה יש גידול, יש כאן פער. פה מתוקצב כל מרכז המידע שאנחנו מעמידים לטובת הציבור, מרכז מוקד טלפוני שמשרת את הציבור במשך 4 חודשים. היה גידול כאן. זה היה 3.5 מיליון שקל, עלה ל-4.8. העברנו לכאן גם את סעיף משל"ט ועדת הבחירות שהיה מתוקצב בסעיף 635, כ-800,000-900,000 שקל שהועברו לכאן. זה מסביר חלק מהסכומים. זה היה סעיף 100.

סעיף 101 – כלל הסכומים הנדרשים להכנות לקראת הבחירות. כאן יש את כל ההכנות וההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל. קיימנו את ההצבעה הזו בסוף השבוע האחרון, ביום חמישי. אנחנו שולחים את כל החומר לנציגויות באמצעות משרד החוץ. אגב, הערה מקדימה: כ-108 מיליון שקלים מתוך תקציב הוועדה כאן לא שייך לוועדת הבחירות, הוא מתוקצב בעבור פעילות של גופים שונים שמתוקצבים כאן חלקם, בסעיף 101, ובהם משטרת ישראל.

בסעיף 132, הביצוע בפועל בפעם הקודמת היה 373 מיליון שקל, עכשיו התקציב 908. אתם כבר עשיתם את זה, הנציגויות כבר הצביעו, אז יש לכם כבר הערכה של ביצוע בפועל?

לא, זה היה רק ביום חמישי. עוד לא קיבלנו את החשבונות - - -

אני מבין, אבל יש תקציב פי שלושה אל מול הביצוע.

לפי דרישת משרד החוץ.

עלויות השילוח עלו מאוד.

הכול תלוי בדרישת משרד החוץ.

הם שמים לכם דרישת תשלום על השולחן וזהו?

לא. אנחנו אומרים להם לעשות לנו הערכה כמה צפויה לעלות ההוצאה של משרד החוץ בעבור הבחירות בחו"ל. הם אומרים: מיליון שקל, זה מה שאנחנו מתקצבים. בפועל, הביצוע יכול להיות גם הרבה פחות כשהם מגישים לנו את החשבונות, וזה גם מה שקרה בפעם הקודמת. הפעם הם הגישו בערך מיליון שקל, אנחנו עדיין לא יודעים על מה הם יחייבו אותנו, כי אנחנו משלמים על שכר עובדי משרד החוץ שעובדים שעות נוספות בעבור הוועדה לנושא הזה, עבור השילוחים.

בסדר, הלאה.

השביתה של עובדי משרד החוץ השפיעה?

לא. הם רצו להשפיע, שר החוץ והמנכ"ל פעלו במישור הזה והודות להם זה לא קרה. היה צו מיוחד. הייתה פניה ליו"ר ועדת הבחירות ויושב-ראש הוועדה הוציא צו מניעה לפעילות הזו במסגרת הפרעה לבחירות.

בסעיף ההסברה אני רואה ירידה.

בהסברה ירדנו כי פעם קודמת עשינו הסברה מאוד-מאוד מסיבית על הקורונה, הורדנו את זה. גם הפעם – מי שכבר התחיל לעקוב – התחלנו את קמפיין ההסברה. יש כרגע באוויר 3 קמפיינים: קמפיין לעידוד הצבעה, קמפיין קורונה וקמפיין טוהר בחירות, וצפוי לעלות קמפיין נוסף של פייק ניוז.

עידוד הסברה הוא מגזרי או כללי?

בקמפיין הכללי מעורבות כל הדמויות שמייצגות את החברה הישראלית. אנחנו גם עושים מגזרית. לשאלתך, אני מניחה, יש תקציב גם לפרסום במגזר החרדי, תקציב פרסום במגזר הערבי, הרוסי. הכול לפי קמפיינים כללים וגם מגזריים. אנחנו פועלים באמצעות הלפ"מ בכלל המגזרים.

234, הוצאות ע"י משטרה ושב"ס – יש פה עליה משמעותית אל מול הביצוע. זו גם הדרישה שלהם?

תקציב משטרת ישראל מתוקצב בתוך תקציב ועדת הבחירות, כאשר בפעם הקודמת ההערכה שלהם הייתה נמוכה יותר בכ-5 מיליון שקלים ובפועל הם הוציאו פחות. הפעם הם ביקשו הערכות של 26,560,000. אני אזכיר שמשטרת ישראל, בתקציב הזה, בין היתר, בנוסף לכל הפול של שוטרי משטרת ישראל שפועלים ביום הבחירות, נותנת מעטפת הגנה נוספת באמצעות מאבטחים שהיא שוכרת מכלל חברות האבטחה במדינת ישראל. היריעה הזו מורחבת מדי מערכת בחירות. כרגע הדרישה התקציבית שלהם עומדת על 26,560,000. אנחנו מתחשבנים איתם לאחר הבחירות. ככל שהם לא יממשו את כל הסכום יישאר עודף בסעיף. זה מה שקורה בדרך כלל בפועל אבל אנחנו מתקצבים לפי הערכות שלהם. בפועל אנחנו בודקים אחר כך את ההתחשבנות אתם.

בסעיף הבא אני רואה שירדתם משמעותית, בהוצאות המחשוב. למה?

נכון, כי יש פרויקטים שלצערי, בגלל העובדה שפרק הזמן שחלף ממערכת הבחירות הקודמת למערכת הנוכחית לא איפשר לנו להתקדם איתם - - -

דווקא חבל.

נכון, מאוד חבל, כי היינו בעיצומם, היינו באמצע השדרוגים. הפיתוחים והאפיונים של מערכות ממוחשבות אורכים זמן, לא ניתן לעלות מערכת באמצע הפיתוח בלי כל הבדיקות הנדרשות וזה מה שהיה קורה - - -

אז עצרתם את העבודה על המערכות האלה?

עצרנו חלק מהדברים, למשל מערכת שפעלה RFID בפעם הקודמת ודרשה שיפור ושדרוג כי היה פיילוט. באמצע השדרוגים ראינו שמבחינת לוחות הזמנים לא נוכל להספיק לערוך לה את כל הבדיקות הנדרשות.

אבל בפעילות השוטפת אתם ממשיכים.

ברור. אנחנו נחזור. רצינו גם לבחון פנקס בוחרים ממוחשב שתוקצב בפעילות השוטפת ואי אפשר היה להתקדם אתו. נדרשנו לעשות סדר עדיפות לפרויקטים שאנחנו מקדמים ופרויקטים שאנחנו עוצרים. הפרויקטים של המחשוב גם משתנים, הם לא אותו דבר בכל מערכת בחירות. בבחירות הקודמות היו פרויקטים גדולים שהעלות שלהם הייתה מאוד גבוהה, עלות הפרויקטים החדשים יותר נמוכה. לכן תמיד אני אומרת שלא ניתן להשוות אחד לאחד בין מערכת בחירות לשנייה כי הפרויקטים שונים לחלוטין וזו הדוגמה הכי טובה.

סעיף 102, סעיף שכר, כולל את שכר כל עובדי תקופת הבחירות, שהוא בערך 20% מהתקציב הכללי, תקציב שכולל את שכרם של 1,150 עובדים שמועסקים בוועדה המרכזית, ב-20 ועדות אזוריות ו-6 ועדות משנה, ובמרכז הלוגיסטי שלנו שבו מועסקים עוד עובדים בעיקר בהעסקה לפי שעות. יש לנו שתי מתכונות העסקה: העסקה בתקנים והעסקה לפי שעות.

יש פה העלאות שכר.

יש כאן עדכוני שכר.

אין פה השלכות על עובדי הוועדה השוטפים?

לא. שכר העובדים בתקופה השוטפת אושר בתקציב השוטף ולכן העלות של השכר שלהם לתקופה השוטפת ירד מכאן. כאן התקציב הוא רק ל-4 חודשי בחירות ועוד קצת, כי חלק מהאגפים נשארים לעבוד בסגירת הפעילות, כמו חשבות, משאבי אנוש והמרכז הלוגיסטי שעובדים עוד כמה חודשים לסגירת כל הפעילות. הפעם, לעומת פעמים קודמות, השכר חושב לפי 4 חודשים ולא 3 חודשים. יש לזה משמעויות. יש כאן תוספת של 23.5 תקנים למטה המנהלי שפועל כאן בכנסת ועוד נוכח הגידול בעבודה ונוכח הפקת לקחים על איך צריכה לראות העבודה בוועדה המרכזית.

לגבי העניין הזה, מדובר בתוספת לתקופת הבחירות, אין הוספה של תקנים קבועים.

נכון, הכול רק לתקופת הבחירות. הם נכנסים לתקן של תקופת הבחירות שיחול גם בבחירות הבאות אבל זה לא לתקופה השוטפת. אנחנו מתפזרים אחרי הבחירות, נחזור להיות 37 תקנים קטנים מכווצים של כ-45 עובדים. זו רק תקינה של תקופת בחירות.

בתקופת הבחירות כיום כמה יש?

יש בדברי ההסבר את כל הפירוט. במטה הוועדה המרכזית יש 193 תקנים, יותר עובדים כי לא כולם במשרות מלאות. זה כולל את 23 התקנים שביקשנו תוספת כאן ועוד 22 תקנים של עובדי השירותים בכנסת, שהם עובדי האחזקה והשירותים שמתפעלים את פעילות הוועדה בהתאם לדרישות הכנסת. יש כאן הוצאות שכרם של 246 עובדים שמועסקים ב-186 תקנים ב-20 הוועדות האזוריות ועוד שכרם של 200 מדריכים שאנחנו מפעילים בכל רחבי הארץ שעושים למעלה מ-2,500 כנסי הדרכה לכל בעלי התפקידים ומכשירים את כל עשרות-אלפי עובדי יום הבחירות. כאן כלול גם שכר של 599 עובדים לפי שעות שמועסקים בוועדות האזוריות, בממ"ל ובוועדה המרכזית, וזה כולל כ-225,000 שעות עבודה. כפי שאמרתי, יש לנו שתי מתכונות העסקה. זה תחשיבי השכר בסעיף 102.

סעיף 103 זה סעיף שכולל את הפעולות ביום הבחירות. זה סעיף שלא שייך בכלל לוועדת הבחירות והוא לא הוצאה ישירה של ועדת הבחירות כגוף. מדובר כאן בכ-75 מיליון שקלים שמיועדים לתשלום לחברי ועדות הקלפי, נציגי הסיעות של הכנסת בוועדות הקלפי. יש לנו כ-38,000 תקנים לחברי ועדות קלפי. ברוב המקרים מעסיקות הסיעות את העובדים בשתי משמרות, לכן מדובר בכ-70,000 עובדים. אנחנו מתקצבים את הכסף הזה כאן. הם מקבלים שכר של כ-2,008 שקלים על כל היום. אנחנו מתקצבים את זה אצלנו, מעבירים את הכסף לסיעות, מפקחים על ביצוע הכסף הזה באמצעות דוחות שונים שאנחנו מבקשים לקבל מהסיעות על התשלום. זה המרכיב העיקרי.

יש כאן את מרכיב היסעי הבוחרים. לפי החוק ועדת הבחירות מסיעה - - -

פרויקט פיקוח טוהר הבחירות והקלפיות הסתיים?

לא, תכף אני אגיע אליו. כאן ירדו המצלמות גם.

ירד פה מ-22 - - -

נכון, משמעותית. בגלל שבפעם הקודמת רכשנו בסעיף הזה 11,000 מצלמות לוועדות הקלפי שישמשו את כל מפקחי טוהר הבחירות.

אבל מספר המפקחים נשאר אותו מספר?

ועדת הבחירות עושה פרויקט של מפקחי טוהר הבחירות, שזה אגב השאלה על זיופים וכו'. הפרויקט הזה עבר בעצם התפתחות משמעותית החל מהבחירות לכנסת ה-22. בבחירות לכנסת ה-22 התחלנו אותו עם 3,000 מפקחים ו-2,000 מצלמות. עלינו בבחירות לכנסת ה-23 ל-5,000 מפקחים ו-5,000 מצלמות. בבחירות האחרונות היו מפקחי טוהר בחירות בכל ועדת קלפי, ככל שהצלחנו לגייס את המפקחים הללו, שנשאו על גופם מצלמה. היו למעלה מ-13,500 ועדות קלפי, היו כמעט בכולם, למעט כמה מאות קלפיות שבהן לא התייצבו המפקחים בפועל ביום הבחירות, ורכשנו עבורם מצלמות. לכן הסעיף הזה משמעותית ירד כי כבר רכשנו את המצלמות, הן אצלנו.

אז הולך להיות 13,000?

לא, כי יש פחות קלפיות הפעם. יש 12,630 קלפיות סך הכול.

למה ירד מספר הקלפיות?

מכיוון שפעם קודמת הייתה קורונה, הפחתנו את מספר הבוחרים בכל קלפי רגילה לעד 650, הפעם הפחתנו לעד 700. גם היו יותר קלפיות קורונה. לכן ירד המספר. בסעיף של הפרויקט הזה נשארו כל הדברים הנלווים. אנחנו צריכים לרכוש להם תגים, אפודים.

כמה מפקחים נשארו לך?

לכל ועדת קלפי רגילה יהיו מפקחים.

שזה אומר 13,000?

לא, לא כמספר הקלפיות הרגילות. יש 11,707 קלפיות רגילות, ועוד יהיו בקלפיות בבתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור. בהתאם להחלטת מנהל הוועדה האזורית לא יהיה באופן גורף בכולם, הוא יחליט איפה צריך להציב, אם בכלל. זה המספר שיוצב. ושוב, הכול ככל שנצליח לגייס את כל העובדים. נכון להיום הצלחנו לגייס - - -

אני מחדד את השאלה שלי, היא פשוטה מאוד: כשאת מתקצבת פה, לכמה עובדים את מתקצבת?

אני לא מתקצבת בסעיף הזה, זה בסעיף הבא. תקצבנו את תשלום שכרם של כ-13,490 מפקחי טוהר בחירות שיוצבו בכל הקלפיות שציינתי, כולל רזרבות וכולל ראשי צוותים שיהיו בוועדות, בסעיף השכר בנפרד.

אז אם כבר אנחנו ב-104, בסעיף 334 יש פער.

שכר המזכירים עלה לפי החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית נוכח הדרישות ממזכיר ועדת הקלפי. העובדה שמדובר ביום השבתון, הדרישות בהליך המיון שלו וההכשרה שלו – אנחנו כל הזמן עולים, זה אגב גם חלק מהתודעה והחידודים שנדרשים למזכירים לצורך הבטחת טוהר הבחירות בקלפיות – הביאו לכך שהשכר עלה מ-2,280 לאחר עדכון ל-2,868 שקלים למזכיר בקלפי שמתבצעת בה ספירה. מזכיר שיעבוד בקלפי ללא ספירה, שכרו יהיה יותר נמוך כי השעות שלו הן נמוכות יותר.

כמו כן, עודכן כאן השכר של אבות הבית. השכר הבסיסי של עובדי אבות הבית שמועסקים בכל הריכוזים עמד על 634 שקלים לכל יום הבחירות שהוא יום שבתון והם עובדים עד לשעות הלילה הקטנות – כי הם צריכים להחזיר את המבנים ואת הריכוזים לפעילות ליום הלימודים שלאחר מכן – ל-1000 שקלים. זה לקבוצה מסוימת של אבות הבית. אלה העדכונים.

כל השכר של כל עובדי יום הבחירות עודכן לפי עליית המדדים ב-6.2% לפי חוקת השכר של הוועדה. זה כלול בסעיף הזה. כפי שאתם רואים, כ-40% מתקציב ועדת הבחירות כולל את שכרם של חברי ועדות הקלפי ועובדי שבוע הבחירות. זה המרכיב העיקרי בתקציב הוועדה. זה עיקר ההסברים, אם יש שאלות נוספות, בבקשה.

רזרבה?

רזרבה אנחנו מתקצבים 3%.

אנחנו נמצאים כבר עוד שנייה בחירות.

נכון. אני מזכירה שהתקציב הזה לא נעשה לפני שבוע, לוקח זמן לבצע אותו, הוא לוקח את כל היריעה הרחבה. מתוקצבים 3% רזרבה באמצעות ההנחיות של אגף התקציבים באוצר. המשרדים, להבנתי, מתקצבים 3%, מחלקים את זה בכל סעיף, אנחנו עושים את זה בסעיף כללי. בדרך כלל אנחנו לא עושים בו שימוש אבל לא יודעים מה יקרה.

בפעם הקודמת הרזרבה הייתה אפס.

פעם קודמת ביקשנו אותה כמו תמיד. נוכח הגידול המשמעותי שהיה בתקציב בגלל הקורונה הוחלט בוועדה לצמצם ולהוריד את הרזרבה. אנחנו מבקשים מאדוני שזה לא יהפוך לדבר שבשגרה כי אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בבוא היום.

אגף תקציבים, מה יש לכם להגיד על הרזרבה?

אני ברשותך אתייחס לכמה נקודות. דבר ראשון, מיד עם היציאה לבחירות לכנסת ה-25 הועברו באופן מידי 282 מיליון שקל לוועדה לצורך היערכות ראשונית.

לא כזה מיד, היה פה דיון לא פשוט על זה.

בסדר גמור, אבל זה כן הועבר מיד בסמוך ליציאה לבחירות. התקציב שמובא לוועדה עכשיו הוא בעצם התקציב המלא של ועדת הבחירות, השלמה לאותם 282 מיליון. התקציב הזה מובא 9 ימים לפני קיום הבחירות. יש לנו פה אתגר די משמעותי כי בפועל זה די מקשה על היכולת לערוך שינויים מהותיים בתקציב שהוועדה מגישה.

קרוב לוודאי שצפיתם שיהיה תקציב לפחות של 500 מיליון שקל ויותר. גם שאלתם אותי ואמרתי לכם את זה מלכתחילה, לפני כמה חודשים. נדמה לי שאפילו אמרתי לכם שהוא צפוי להיות 560 אז ידעתם להיערך לזה מראש.

זו הנקודה השנייה שרציתי לומר. אנחנו, במשרד האוצר, כמובן לא גורמי המקצוע שדנים או מאשרים את פרטי התקציב, יש בזה סמכות בלעדית לוועדה, אבל כן נרצה לציין שאנחנו רואים גידול מאוד משמעותי בתקציב של הוועדה. אם אני הולך לבחירות לכנסת ה-21 שהיו בשנת 2019, תקציב הבחירות לכנסת באותה שנה עמד על 283 מיליון שקל, היום אנחנו מדברים על תקציב של 515 מיליון שקל. אנחנו מדברים פה על גידול של 82%. אם אני הולך לבחירות הקודמות, בחירות לכנסת ה-24, ושוב אני מנקה את הקורונה, אנחנו מדברים על גידול של 70 מיליון שקל, פלוס אותו גידול בתקציב השוטף של הוועדה, כשהגידולים המשמעותיים הם 34% בהוצאות תפעול וארגון, עוד 19% בשכר עובדי ועדת הבחירות ו-22% בשכר עובדי יום בחירות.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה זה מה שמנכ"לית הוועדה הזכירה בנוגע לתקציב הרזרבה. ההנחיה של אגף תקציבים ובדרך כלל כשעושים תקציב רזרבה זה אחרי אישור התקציב. זאת אומרת, אם החליטו שמשרד "איקס" מקבל מיליארד ש"ח, מתוך אותו תקציב לוקחים 3%. ה-3% הם לא מעבר, לא on top, זה מתוך התקציב. יש איזושהי הנחה שהתקציב שנקבע למשרד הספציפי לא ימומש במלואו ולכן נלקחת מתוכו רזרבה שעד כמה שצריך להשתמש בו בהמשך השנה משתמשים בו.

אנחנו היום עומדים, כמו שהזכרתי בהתחלה, 9 ימים לפני מועד הבחירות, אנחנו לא רואים את הצורך בלהקצות רזרבה מעבר לתקציב שהוועדה כבר בחנה וראתה שאלו יהיו העלויות שלה ואנחנו ממש כבר לקראת הבחירות עצמן. אנחנו לא רואים צורך באישור של 3% תקציב מעבר, אז ודאי שזו לא ההנחיה שלנו לעשות את הדבר הזה.

ממש. כל שנה התקציב של ועדת הבחירות מוגש עם הרזרבה. רפרנט שלכם היה יושב מולי בכל שנה ומנחה לגבי ה-3% הללו. אם אתם רוצים אנחנו יכולים לעשות את זה אחרת – לקחת את סך כל ה-3%, לחלק אותם לכל הסעיפים ולהכניס בכל סעיף רזרבה ואז זה ייכנס כך. זו פשוט אותה גברת בשינוי אדרת. אתה היית בדיונים קודמים, בתקציבים קודמים שזה בדיוק היה כך, לא אמרת שזה צריך להיות אחרת.

אורלי, עזבי, אל תיקחי אותי לפרוצדורה, אני רק רוצה להבין האם קיים צורך אמיתי ברזרבה הזו מבחינתכם. עזבי את אגף התקציבים במקרה הזה. ידידיה צודק לגבי משרדי הממשלה. זה פועל בדיוק כפי שהוא הסביר.

אז חבל שהם לא מנחים גם אותנו כך.

אני רק רוצה להבין האם באמת ב-9 הימים שלפני מועד הבחירות הרזרבה הזאת נחוצה לכם.

קודם כל, ועדת הבחירות, כפי שאדוני יודע, כל שנה נוהגת להחזיר עודפים. אנחנו נוהגים במשורה בכספים שמוקצים לנו. החזרנו גם בפעם הקודמת 110 מיליון שקל. התחייבנו שנחזיר והחזרנו. ככל שאנחנו לא משתמשים בכסף אנחנו מחזירים במועד כדי שגם אגף התקציבים ייעד את זה למשרדים אחרים. כרגע לשאלתך: אחד, אני לא חושבת שנכון יהיה להפוך את זה כדבר שבשגרה שהרזרבה לא תאושר לוועדת הבחירות.

אני לא שם.

תראה, אדוני, אני לא יודעת לומר מה יהיה. היו אירועים בעבר שבשבוע שלפני הבחירות היה מבצע בדרום ומבצע בצפון במקביל למערכת הבחירות. יש לזה השלכות גם עלינו כי יכול להיות אנחנו צריכים לתגבר. חלילה, אני לא יודעת מה יקרה פתאום, אירוע משמעותי של סייבר למשל שידרוש משהו שלא תוקצב. אנחנו באמת לא יודעים. ככל שאנחנו לא נעשה שימוש, ברור שהכסף הזה חוזר. לכן אני מבקשת, אדוני, כי באמת גם בחישובים שלנו, כפי שראית, של התקציב, אנחנו נהגנו בזהירות בכספים.

אני חייבת להתייחס להשוואה שעשה כאן אגף התקציבים לבחירות לכנסת 21. אני מוכרחה לומר, זה כמו שאני אשווה את התקציב של אגף התקציבים לפני 16 שנה לעומת התקציב השנתי הנוכחי. נמצא בוודאי פער של כמה מאות אחוזים כי במונחי זמן של בחירות מאז הבחירות לכנסת ה-21 עברנו 16 שנים. זו המשמעות של תקציב בחירות מבחינת התפתחות תהליכי העבודה, התפתחות מספר הקלפיות, שום נתון לא דומה לשום דבר ולכן ההשוואה הזו לא משמעותית.

זה כמו שתשווה עכשיו את תקציב משרד הבריאות ותגיד להם שיחזרו לתקציב שנת 2019 כשלא הייתה קורונה בעולם. זה כנראה היה כמה מאות או מיליארדים פחות שהתלוו לתקציב השנתי הקבוע שלהם. זה בדיוק אותו דבר כי יש פרויקטים שלא היו ב-2021 וקיימים היום, העיקרי שבהם הוא פרויקט טוהר הבחירות. רק העלות של מפקחי טוהר הבחירות ומזכיר שני בקלפי היא כ-70 מיליון שקלים לפרויקט. זה כבר נותן לך הסבר על סעיף 1. אני יכולה עוד לתת עוד עשרות רבות, כשכל סעיף כזה הוא בעשרות מיליוני שקלים.

אני יכול רק להתייחס לנקודה האחרונה?

לא, קיבלתי תשובות לכל השאלות שרציתי לשאול. אני מבקש לאשר את תקציב וועדת בחירות כפי שהוגש ע"י הוועדה.

אנחנו צריכים גם לאשר את שני סעיפים. תוכלי בבקשה להקריא אותם?

אלה שני סעיפים שמלווים את תקציב הוועדה מזה שנים ומופיעים במכתב שלכם. 1. "יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי להעביר כל סכום של הוצאה מתוכנית אחת לתוכנית אחרת בתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת או לתוכנית חדשה שתיווסף לתקציב הוועדה ובלבד שהוא לא יישנה בדרך זו תוכנית בסכום העולה על הסכום שנקבע מפעם לפעם לעניין סעיף 11(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ועל 15% מהתוכנית המקורית, אלא באישורה המוקדם של ועדת הכספים של הכנסת".

2. "נותר סכום עודף בתקציב הוועדה לשנת הכספים 2022, רשאי יושב-ראש הוועדה בהודעה לוועדת הכספים של הכנסת להתיר את השימוש באותו סכום לתקציב הבחירות לכנסת ה-25 לתוכנית שבה נכלל או לתוכנית אחרת שבאותו תקציב. הותר שימוש בסכום עודף כאמור, התווסף הסכום לתקציב של הבחירות לכנסת ה-25 בהתאמה כאילו היה חלק ממנו. זה דומה, אגב, להרשאות שיש גם למשרד מבקר המדינה וזה בהתאמה אליהם, שאנחנו המקבילים אליהם.

זה כמו שיש בחוק יסודות התקציב לשר האוצר לגבי תקציב המדינה.

נכון, אבל גם בתקציבים של שנים קודמות העברה הייתה לשנה העוקבת.

את לא רוצה שאני אעביר את זה לתקציב השוטף ל-45, שאם יישאר לי כאן עודף אני אעביר מתוכנית לתוכנית לשנה השוטפת.

זה ממילא לא. אתה רוצה להתייחס?

בדרך כלל הבחירות היו בתחילת השנה והיינו צריכים להעביר עודפים משנה שעברה לשנה הבאה כדי שנוכל להשלים פרויקטים. פה אין לנו שנה הבאה. למעשה, גם התקציב השוטף וגם התקציב של הבחירות הם באותה שנה. אם יש לי עכשיו פרויקט שהתחיל בשנה השוטפת ואני צריך לשלם אותו עכשיו, אני אצטרך להעביר מהשנה השוטפת לעכשיו.

זה חריג שיש את שניהם באותה שנה.

מה המשמעות של זה כפי שזה כתוב כרגע?

זה אומר שאנחנו יכולים להעביר מהתקציב השוטף שאושר לפעילות השוטפת כי יש לנו למשל מערכת מחשוב בפיתוח שנצטרך לשלם אותם בנובמבר.

אתה מערבבים פה קצת כי אתם מדברים פה על תקציב לשנה שוטפת של שנת 22 ואתם מבקשים להתיר לכם להשתמש במסגרת תקציב בחירות 25.

להעביר עודף, אם יש לנו עודף, בתקציב שנת 2022 השוטף אבל אנחנו צריכים לעשות בו שימוש עכשיו, נגיד עוד חודשיים כשנצטרך לשלם.

אבל איך זה קשור? יש שני תקציבים נפרדים, יש תקציב שוטף ויש תקציב בחירות ואתם מחברים פה בין שני דברים, למה?

כי אנחנו צריכים להמשיך להוציא.

זה כך היה בכל מערכת בחירות.

לא, בכל מערכת בחירות זה היה משנה לשנה.

אבל גם עכשיו. נובמבר-דצמבר זה שנה שוטפת. אני חוזרת במידה רבה לשנה שוטפת, הבחירות הסתיימו, אני משלמת אותן אבל אני כבר לא מתחייבת עליהן.

אנחנו מאשרים פה כרגע תקציב לבחירות ובסעיף הזה את מבקשת להתייחס לתקציב שוטף, איך זה קשור?

בגלל ששני התקציבים באופן חריג נפלו באותה שנה ואנחנו יכולים להוציא את שניהם - - -

לא, אין דבר כזה שני תקציבים שנפלו כי כל שנה יש לך תקציב שוטף וכל שנה לצערי יש גם בחירות.

לא, לא. זו פעם ראשונה שאישרו לנו שני תקציבים באותה שנה. תמיד יצא, אני לא יודעת איך, שכשהקדימו את הבחירות צריך היה לאשר גם את התקציב השוטף לשנה הבאה, ולכן תמיד התקציב של הבחירות כלל את התקציב השוטף. אם תלך אחורה זה תמיד כלל יחד. פעם ראשונה קרה למיטב זכרוני ב-2022 שאישרנו את התקציב השוטף לשנת 2022, את 45 מיליוני שקלים אישרנו בנובמבר שעבר, ואז פתאום פרצו בחירות ובאנו לבקש רק בחירות. איכשהו תמיד שכשביקשנו תקציב בחירות – נגיד כשלא היה תקציב למדינה שנתיים – הוא כלל גם את השוטף.

אני לא מבין. לגבי תקציב עודפים – יש תהליך סדור בהעברת תקציב עודפים.

בדרך כלל תקציב הבחירות והתקציב השוטף היו מאושרים ביחד ואז היינו מאפשרים להעביר עודפים שנה שעברה לעודפים של השנה כשזה בחלוקה שוטף ובחירות בהתאמה. הפעם, בגלל שגם תקציב הבחירות וגם תקציב השנה השוטפת יאושרו בנפרד, ככל שיאושר בעוד דקה, אז אנחנו לא באמת צריכים את זה. הפעם באופן חריג אני חושב שלא צריכים את זה.

אז אתם לא צריכים את הסעיף השני?

נכון.

אנחנו מצביעים ללא הסעיף השני.

אוקיי, ואם נמצא ששגינו אז נודיע.

הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לבחירות לכנסת ה-25 לשנת 2022, כפי שהוצגה על ידי הוועדה. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לבחירות לכנסת ה-25 אושרה.

פה אחד. התקציב אושר. בהצלחה. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.