פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת הכספים
20/09/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 327
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ד באלול התשפ"ב (20 בספטמבר 2022), שעה 11:45

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
נירה שפק

מיכל רוזין

מירי סביון - משנה למנהל, רשות המיסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

אלישיב ממן - יועץ מקצועי למשנה למנהל, רשות המיסים, משרד האוצר

תא"ל ירון פינקלמן - רח"ט מבצעים, צה"ל, משרד הביטחון

טל פורר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

אלעד סלומינסקי - עו"ד, משפט כלכלי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה

גאולה צמח - עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

דנה אופיר - מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022

בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, כ"ד באלול התשפ"ב, 20 בספטמבר 2022. אנחנו פותחים את דיוני הוועדה. היום על סדר היום יש לנו השלמה של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, בעקבות מבצע עלות השחר.

אני מזכיר לכולם שבדיון הקודם דנו בכל התקנות והגענו להרבה מאוד הישגים. לא אמנה אותם כעת, חבל על הזמן של כולם. אנחנו נעבור על זה אחר כך. מה שאז התחייבנו לעשות, שבתקופת טרום הלחימה, בין 2–5 באוגוסט, בזמן שהופעלו הגבלות של הצבא בעקבות הערכת המצב שלו – ויש כאן נציג של צה"ל שיפרט ככל שהוא יכול – התחייבנו בוועדה להכניס ישובים נוספים מעבר לשני הישובים שהיו בתקנות בהתחלה, וכך עשינו. עשינו עבודה מקדימה והיום אנחנו מוכנים לתקן את התקנות על מנת להכליל בהן את הישובים הללו. כמובן נמנה את הישובים, נכניס אותם גם לתוספת.

כדי שנתחיל לעשות את זה קודם כול צריך לפתוח את הרביזיה של נירה ושלי, שאותה הגשנו בפעם הקודמת. אני מבקש להצביע על הרביזיה. מי בעד הרביזיה, לפתוח את הנושא לדיון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הרביזיה אושרה.

הרביזיה אושרה והדיון נפתח.

יש הצעה לסדר של חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

תודה. אנחנו בדיון חשוב מאוד, על פיצויים בדיעבד למבצע, ואסור לנו לצאת פטור בלא כלום בהקשר הזה. מכיוון שתוכניות החירום של מדינת ישראל אין להן שורות תקציביות – ראינו את נושא תוכנית ההפגות, אנחנו יודעים שאין עדיין שורה תקציבית מוסדרת לנושא הזה, השיטה עדיין לא מוסדרת בנושא הזה; תוכנית מרחק בטוח לפינוי תושבים, בהגדרות של צה"ל אין לה שורה תקציבית; אין עדיין תוכנית סדורה של "ישוב מפנה ישוב" ולאן, ובטח לא אל מול עונות בשנה. לכן במהלך החשוב שנעשה פה היום לתת מענה זה לא אומר שתם ונשלם. זה תם ולא נשלם.

כל נושא המוכנות לחירום בעיניי הוא אתגר, עם פער וחוסרים, שלא צריך לחכות לדוחות מבקר המדינה בנושא הזה. אם זה פיצוי לחקלאים, אם זה פיצוי לתעשייה. מדינת ישראל צריכה לדון ולהחליט מה התוכניות שלה, לגבות את זה בסעיפי תקציב ואז ועדות הכנסת צריכות לעשות בקרה על המימוש. הנושא הזה חייב להיות על סדר יומה של הכנסת ולא לחכות לעוד מבצע ואז להיערכות בדיעבד. כל מה שהבאנו פה חייב להיכנס באופן סדור לכל התקנות, גם 48 שעות אחרי, גם מאז בידוד המרחב, שזה לא יהיה פלסטר למבצע ספציפי שנעשה. תודה.

היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

נעבור על התיקונים שהכנסנו.

אבל עברנו על זה בישיבה הקודמת.

נכון אבל מאז חלף זמן.

בתקנה 1, בהוראת השעה, מה שהיה במקור הוא "לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ה' באב התשפ"ב (2 באוגוסט 2022) ועד יום" – תיקנו את זה ל-"י"ב באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022)" בהתאם להחלטת הוועדה.

לגבי פסקה (1) – לקראת סוף הדיון הקודם דיברנו על כך שבהגדרה "אזור מיוחד" אין צורך להגדיר "לעניין נזק עקיף בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה או בשל איסור על התקהלות בתקופה המזכה". זה מופיע אחר כך בנוסח. לילי, את רוצה להסביר?

מדובר בהוראות מהותיות שמופיעות בהמשך.

""אזור מיוחד" – אזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה או בישוב מהישובים המפורטים בתוספת הראשונה הכלולים בנספח ה' למדיניות התגוננות לאוכלוסייה של פיקוד העורף מיום ח' באב התשפ"ב (5 באוגוסט 2022) שפורסמה מכוח חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, המופיע באתר רשות המיסים;"



היא מופיעה כבר או שהיא תופיע?

זה יעלה.

מתי יעלה?

ביחד עם הפתיחה של המערכת.

בכל מקרה, הישובים מפורטים גם בתוספת הראשונה.






""יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:"



במקור בפסקה (1) נכתב "העובד מתגורר בכרם שלום או בנחל עוז". ניסחנו את זה כך:







"(1) העובד מתגורר בישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך התקופה המזכה בהתאם להוראת פיקוד הדרום והמנוי בתוספת השנייה;"



זה בהתאם למכתב שקיבלנו מפיקוד הדרום שמנה את שני הישובים האלה כישובים שנאסרה הכניסה אליהם והיציאה מהם באופן מוחלט. בנוסף היה שיח רחב בוועדה לגבי רשימה של ישובים נוספים שלגביהם התבקש בסוף הדיון הקודם מכתב של הצבא, של פיקוד הדרום – הבנו גם במכתב הקודם אבל ביקשנו להבהיר – שבהם הוגבלה תנועה והצירים נסגרו כך שהיה קושי להגיע למקום העבודה.

במכתב שקיבלנו מן הצבא מ-17 באוגוסט 2022, הצבא פירט את הישובים תחת הפעלת פקודת בידוד המרחב, ותיכף יתייחס לזה נציג הצבא, שהם ישובים במועצה האזורית שער הנגב: נחל עוז, ארז, ניר עם, מפלסים, כפר עזה, גבים, אור הנר ואיבים; במועצה האזורית חוף אשקלון: נתיב העשרה, זיקים, יד מרדכי וכרמיה; במועצה האזורית אשכול: כרם שלום, כיסופים, חולית, סופה, נירים, ניר עוז, עין השלושה, ניר יצחק, בארי, מגן ורעים; במועצה האזורית שדות נגב: סעד ועלומים; ומערב העיר שדרות. זו רשימה של ישובים שלגביהם הופעלה פקודת בידוד מרחב, ואותם חברי הכנסת ביקשו להכניס גם לתקנות כפיצוי שיחול מ-2 באוגוסט, עוד לפני שהחל המבצע. אם נציג הצבא יכול להסביר.

אני ראש חטיבת המבצעים בצה"ל. אנחנו הפעלנו מספר צעדים מבצעיים טרם המבצע עצמו. הצעדים היו מצילי חיים, שעיקרם הגבלת תנועות והגבלות אחרות, כדי למנוע מאזרחים להגיע לאזורים שהייתה סבירות לפיגוע עליהם. הצעדים האלה הופעלו כצעדים מבצעיים, צעדים מצילי חיים. זה קרה עוד בזמן ההבנה שלנו שמתכוונים לעשות פיגוע, עוד טרם ההכרזה הרשמית על המבצע, שכאמור נפתח באקט מפתיע, שלא אפרט עליו והוא מוכר. רשימת הישובים הועברה על פי פיקוד דרום.

בבקשה תאמר שתי מילים על תוכנית בידוד המרחב.

במסגרת מה שניתן לומר בדיון כזה, התכלית של הפקודה היא להציל חיים, להגביל תנועות ופעולות אחרות במרחב האזרחי והצבאי – לצבאי כאמור לא אתייחס מטבע הדברים – כדי למנוע כניסה של אזרחים לאזורים שהם יותר מאוימים בפיגוע אל מול תרחיש ספציפי. כך נהגנו בהערכת מצב מבצעית, בצעדים מבצעיים, כדי להציל חיים.

מדובר בתוכנית מערכתית.

תוכנית בידוד המרחב היא תוכנית מערכתית. היא לא נקודתית אל מול אירוע כזה או אחר. לזה יש לנו אמצעים ותהליכים ופקודות וכלים מבצעיים אחרים. היא צעד מערכתי. כאמור היא הייתה על כל העוטף. אני מדגיש שוב שזה נשקל בהערכת מצב מבצעית ששקלה את האיומים ודרכי המענה לאיומים.

מן הלשכה המשפטית של משרד הביטחון נמצא כאן עו"ד טל פורר. אנחנו נכניס תיקון בפסקה (1), כך שייכתב: "העובד מתגורר בישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך התקופה המזכה, או ישוב שהגישה אליו הוגבלה" – אתם לא רוצים לציין במפורש "בהתאם להוראת פיקוד הדרום".

נכון. אפשר לציין שהוטלו מגבלות תנועה בצירים, או חסימות בצירים, בהתאם לסמכויות המפקד באזור מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אבל זה המעמד הנורמטיבי שמבחינתנו אפשר להפנות אליו.

אפשר לנסח: "או ישוב שהגישה אליו הוגבלה בשל חסימת צירים". נכתוב "בהתאם להוראות פיקוד הדרום"?

כן, "בהתאם להנחיית פיקוד הדרום".

לפרק זמן ממושך?

את לא יכולה להגדיר את פרק הזמן כי זה תלוי בפקודה.

הסיבה שאנחנו הרחבנו, כי היה מדובר בפרק זמן של מספר ימים.

אבל אנחנו נמצאים באותה מסגרת.

זה לא רק למספר ימים. זה מיום והלאה. אם מדברים לפרוטוקול אז שיהיה ברור. זה לא לשעה–שעתיים, אבל גם על יום אחד, אם אדם לא יוצא לעבודה ליום אחד הוא יקבל פיצוי על היום האחד הזה.

שלומית, דיברנו גם על הצירים ולא רק על הישוב. אם אני נמצאת בישוב שאי אפשר לצאת ממנו כי צירי היציאה חסומים אז זה כולל גם צירים. זה בדיוק פקודת בידוד המרחב. לכן לא די להגיד רק "ישוב" אלא גם "צירים". זה נוסח שהיה.

"העובד מתגורר בישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך התקופה המזכה," ונוסיף: "או ישוב שהגישה אליו הוגבלה בשל חסימת צירים בהתאם להוראות פיקוד דרום והמנוי בתוספת השנייה". הכוונה היא לאותם ישובים שהופעלה לגביהם פקודת בידוד המרחב, ויצוינו גם בתוספת השנייה. נציין: "והמנויים בתוספת השנייה".

מבחינתנו זה צריך להיות "במהלך התקופה המזכה".

אפשר לחזור על זה שוב למען השקט שלהם. "או ישוב שהגישה אליו הוגבלה בשל חסימת צירים במהלך התקופה המזכה, והכול בהתאם להוראות פיקוד הדרום והמנויים בתוספת השנייה."

מבחינתי זה בסדר.

(1) העובד מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה והוא נעדר מעבודתו בתקופה שמיום ח' באב התשפ"ב (5 באוגוסט 2022) עד יום י"א באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022);"



אמיר, אולי תאמר מילה לעניין ההבחנה בין 0–7 ובין הישובים שנסגרו, מבחינת תקופה, מבחינת מרחקים.

הישובים שנמצאים ב-0–7, התקנות חלות עליהם מתאריך – דרך אגב, יכולים להיות ישובים חופפים, בין הישובים הכלואים, הבידוד שהיה, סגירת כבישים, אבל נתחיל ב-0–7. ב-0–7 זה מ-5 באוגוסט, שאז התחיל המבצע, ועד 9 באוגוסט. לגבי הישובים שחלקם גם נמצאים ב-0–7 אבל הם נמצאים באזורים שהגישה אליהם לא התאפשרה או שהם היו סגורים לגמרי, זה מ-2 באוגוסט ועד 9 באוגוסט. כמובן יש ישובים שחופפים.

כל הישובים שהוגבלה הגישה אליהם נמצאים ב-0–7. זה קבוצה בתוך קבוצה.

נכון, אבל יש ישובים נוספים שהם ב-0–7 ולא קיימים ב-24 הללו.

יש פה כמה הערות שהן במהותן של ניסוח.

אני עוברת לפסקה (5), שהיא תוספת שנתבקשה על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי.







"(5) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה המזכה, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה המזכה" ...

זה בגלל שהיינו בחופש הגדול.

אני מזכירה שדיברנו על שני דברים שביקשתי להכניס לכאן. דבר אחד, בלי להתייחס אם זה קיץ, אם מוסד החינוך פתוח או סגור, זה הגילאים, אם זה שני הורים או הורה אחד. גם על זה חשוב לדבר. באזור 0–7 ילדים עד גיל 14, אם אני לא טועה – ותתקנו אותי אם אני טועה – שני ההורים מקבלים אישור להישאר בבית, ומעבר לכך זה אחד ההורים.

ב-0–7 זה ללא קשר לילדים בכלל, זה שני בני הזוג. ב-7–40 זה בן זוג אחד, ובלבד שהילד הוא מתחת לגיל 14.

""קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;"



זה תיקון בעקבות הערה שביקשה רשות המיסים להכניס כתוצאה מהשמטה בנוסח.

בהגדרה "שווי של נזק עקיף", בפסקה (1), במקור בתקנות הופיע "430 שקלים חדשים". כתוצאה מבקשת הוועדה ובהתאם לשינויים במדד, הוועדה החליטה להעלות את הסכום ל-460 שקלים חדשים.







"(5) לגבי ניזוק שהוא בית אוכל, אולם שמחות, גן אירועים, מוסד תרבות ופנאי, בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות, אשר פועל באופן רגיל בימי שישי ואשר היה לו נזק כאמור בפסקה (1) עקב יום היעדרות בשל המצב הביטחוני ביום ח' באב התשפ"ב (5 באוגוסט 2022) – נזק כאמור בפסקה (1) וכן תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו;"



אמיר, אתה רוצה להסביר?

הנחיות התגוננות התחילו בשעה 16:30 ביום שישי. יש עסקים שפתוחים לאחר השעה הזאת והכינו כל מיני הכנות לערב. בעקבות הנחיות על איסור התקהלות, למשל במרינה באשקלון ובמרינה באשדוד, במקומות שאנחנו יודעים עליהם, העסקים הללו נאלצו לסגור ובעצם כל ההכנות שלהם ירדו לטמיון. בשכר העבודה אנחנו מגלמים את חומרי הגלם על כלל הפיצוי שלהם, עבור כל הימים שהם יתבעו, כל השכר שהם יקבלו בסוף יהיה מוכפל ב-20% תוספת.

וזה לא רק באשקלון. אמרנו שיש עסקים שפתוחים גם בשישי-שבת וספגו את זה בכל האזור.

כל מי שהושבת מיום שישי בשעה 16:30, שאז יצאו ההנחיות, והוא אמור לעבוד ביום שישי או שבת, יקבל את זה. התנאי הוא שיהיה לו לפחות עובד אחד שנעדר ביום שישי או שבת כי אם אין לו עובדים שנעדרו זה אומר שהוא לא היה צריך להיות פתוח. זה כמובן בכל ה-0–40. ב-0–7 יש להם פתרון אחר כי הם זכאים לזה מראש.

באותו הקשר הוספנו גם הגדרה, כפי שאמיר הסביר: ""תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו" – תוספת של 20% על שווי של נזק עקיף בעד ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני";"



גם כאן לדעתי התוספת במקור הייתה 15% ויושב-ראש הוועדה ביקש להעלות אותה ל-20%.





"(ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ולרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (1), (4) או (5) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" והעובד מתגורר באזור המיוחד או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה והוא נעדר מעבודתו בתקופה שמיום ח' באב התשפ"ב (5 באוגוסט 2022) עד יום י"ב באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022)";"



אמיר, אתה רוצה להסביר את זה?

פרט לכל מי שגר בתוך ה-40 קילומטרים, גם מי שגר ב-40 קילומטרים ועובד בעסק מחוץ ל-40 קילומטרים, או שגר מחוץ ל-40 קילומטרים והוא עובד בעסק בתוך ה-40 קילומטרים – זה מה שנקרא "ניזוק חוץ" – יהיה זכאי לקבל פיצוי גם על אותו עובד שלא יכול היה להגיע לעבודה. אם הוא גר בבאר שבע ועובד בתל אביב ויש לו ילדים מתחת לגיל 14, זה לא רלוונטי, הוא היה צריך לשמור עליהם גם אם העסק הוא בתל אביב שלא היו בה הגבלות. בעל העסק יוכל להגיש תביעה ולקבל את השכר.

וגם הפוך.

בשפה הכי ברורה, זה בדיוק השאלות ששואלים: אני עובד באזור שמוגדר ב-0–40 או ב-0–7 וצריך הייתי להיכנס ולא נכנסתי, זה חל עליי, ואם אני עובד מחוץ לאזור, אני עובד בתל אביב או בנתניה, זה חל עליי. נכון? אני עובדת ב-0–40.

אסביר. אדם גר בתל אביב ועובד באשדוד. אם הוא עובד במקום שלא היו בו בעיות של התקהלות או משהו כזה והיה צריך להגיע לעבודה, כי בתי הספר שלו לא היו סגורים, אז הוא לא יהיה זכאי, כי בית הספר בתל אביב היה פתוח, הוא יכול היה לשלוח את הילד לבית הספר בכל מצב. אם זה במקום שהייתה בו הנחיית התגוננות – בואו ניקח מוסד חינוך שהיה סגור.

אני לא הולכת למוסדות חינוך.

או מסעדה שהייתה סגורה בגלל הנחיות התגוננות של איסור התקהלות, בגלל איסור ההתקהלות אי אפשר היה לפתוח אותה. בעצם לא היה לעובד לאן להגיע בעבודה. במקרה הזה הוא יהיה זכאי.

אקשה. מי שב-0–40 מקבל פיצוי על יום עבודה. נכון? זה לא קשור לשאלה האם הוא היה תחת הגבלה או לא תחת הגבלה, כי הוא ב-0–40.

לא. אחזור פעם נוספת. יש לנו את הרשימה הראשונה של הישובים שהיו כלואים ושם לא משנה אם אתה גר שם או עובד שם, משני הכיוונים יש זכאות לקבל פיצוי.

יש את הישובים של 0–7 - - -

רגע, בוא נעצור כאן. לא סתם ביקשתי לעשות את זה בין 0–7 ו-7–40. אם אני גרה בנתניה ואני עובדת ב-0–7, גם אם אצלי לא הייתה בעיה להשאיר את הילדים, אני לא מגיעה, אני מקבלת פיצוי. נכון? זה ברור.

לא כל ה-0–7.

למה לא?

יש מספר קבוצות. יש את הקבוצה הראשונה, של ישובים שהיו סגורים ואי אפשר היה להגיע אליהם. ניקח לדוגמה בעיר שדרות עסק שלא אמרו לו להיסגר אלא היה אמור להמשיך לעבוד רגיל. כלומר אם אני תושב חוץ יכולתי להגיע לעבודה והייתי צריך להגיע לעבודה. צריך לזכור שיש כאן גם מטרה לשמור על בעלי עסקים, שהעובדים כן יגיעו לעבודה.

ברור. אבל בדיוק מזה חששתי. אני שואלת את השאלות הקשות הללו מתוך פניות שהגיעו אליי.

עוד פעם אחזור על מקרה הבוחן שאני מציגה כאן. אם אני ב-0–7 ובחרתי לא לפתוח את העסק שלי כי אני מפחדת או כי אני מודעת לסכנה ולא פותחת, אתה מפצה אותי. נכון או לא נכון? אם אני ב-0–7 ולא הלכתי לעבודה אני מקבלת פיצוי.

שכר, בגלל המגורים שלך ב-0–7.

במקרה אחר אני גרה בנתניה או בתל אביב ומקום העבודה שלי ב-0–7. אתה לא מפצה אותי?

אם מקום העבודה היה סגור לפי ההנחיות של פיקוד העורף אני מפצה.

ואם בעל המקום החליט לא לפתוח?

במקרה הזה אנחנו לא מפצים. אם בעל המקום החליט על דעת עצמו, פיקוד העורף אומר: אתם יכולים לפתוח.

יש חנות ב-0–7 שלא נפתחה. גם אם אני גרה בנתניה ועובדת באותה חנות אני מקבלת פיצוי כי היא לא נפתחה.

מה ההנחיות?

אנחנו יודעים את ההנחיות.

אם היא לא נפתחה בגלל ההנחיות אז הוא יקבל.

למשל 0–7 בשדרות.

לא הייתה הנחיה לסגור את העסקים. בהנחיות התגוננות לא היה דבר כזה. אני מכיר את ההנחיות.

אתה לא מפצה אותם? אתה לא מפצה ב-0–7?

לא אמרו להם לסגור את העסקים. אם התושב גר ב-0–7 הוא מקבל. אם התושב מחוץ ל-0–7 - - -

היו הנחיות התגוננות של פיקוד העורף שדיברו על איסור התקהלות. אם העסק בשביל להתקיים היה צריך התקהלות והוא נסגר הוא יקבל פיצוי. עסק אחר שהצבא לא אמר לו להיסגר והוא החליט להיסגר לא יקבל פיצוי.

לא יקבל, אבל אם חלק מן העובדים שלו הם תושבי ה-0–7 הם יקבלו בגלל האזור.

זה ברור.

אני חושבת שצריך להוציא הוראה מפורטת, מעבר לתקנה הזאת, שמסבירה לאנשים בצורה מסודרת מאוד. גם מהתשובות שקיבלתי פה אני מוטרדת מחלק מן המקרים ומן התגובות. לכן אני מבקשת שגם אנחנו נקבל את הפירוט, וגם שזה יעלה באתר רשות המיסים.

תוציאו הסבר מפורט שמתרגם את התקנות לשפה שאנשים מבינים ולא רק משפטנים.

כאשר התקנות יפורסמו ברשומות אנחנו נפרסם הנחיות מפורטות גם לגבי המשמעות שלהן וגם לגבי הגשת תביעות.

אם אני צריכה להישאר בצמידות למרחב מוגן אז לא משנה אם אמרו לי לסגור או לא אמרו לי לסגור, אני לא יוצאת. אם הכביש סגור אז לא משנה אם אמרו לי לסגור או לא אמרו לי לסגור.

אם את גרה ב-0–7 אז אין בעיה, אז ברור שאת תהיה סגורה.

שאלתי וגם הייתה כאן אמירה גם לגבי ה-0–7. מזה הייתי מוטרדת, שאם לא נאמר באופן מפורש שצריך לסגור את העסק אז הוא לא יקבל.

ברור.

אבל יש תקנות סותרות.

אם הוא גר בחוץ אז הוא לא יקבל, אבל אם הוא גר בפנים הוא יקבל מתוקף מגוריו.

שאלתי על ה-0–7.

אלכס אמר את זה בצורה מדויקת. אם הוא גר ב-0–7 אז אין רלוונטיות אם לעסק היו הנחיות לסגור או לא היו לו הנחיות לסגור, הוא זכאי. הרגע בדיוק זה נאמר על ידי אלכס, בדיוק כך.

אתה לא אמרת את זה, לכן אני רוצה לשמוע מה רשות המיסים אומרת.

אני פשוט תרגמתי את מה שהוא אמר.

אין רלוונטיות. שני בני הזוג, ללא קשר לילדים, פחדו ללכת לעבודה כי הם גרים ב-0–7. הם זכאים לקבל שכר מן המעסיק שלהם. יחד עם זאת, אם יש תושב שגר בנתניה והעסק לא היו לו הנחיות להיסגר, לדוגמה לא היו לו הנחיות לאיסור התקהלות, הוא היה צריך להמשיך לפתוח, ואותו עובד מנתניה פחד להגיע – אז אין פיצוי.

זה חוזר לשאלה שלי ואני בכוונה מציגה את מקרה הבוחן הזה. אני ומיכל זוג ופחדנו לפתוח את העסק ב-0–7. העובד שלי שהוא לא מהאזור זכאי או לא זכאי?

לא זכאי.

זו תקלה, כי אם אפשרת לי לא לפתוח, אמרת: את מפוחדת, את גרה ב-0–4 או ב-4–7, אז אל תפתחי.

לא אמרנו לא לפתוח.

אתה מאפשר לו לקבל פיצוי אישית.

בגלל שהוא גר באזור הזה.

ברור, אבל הוא לא פותח את העסק.

בסדר, אבל שהעובד יבוא ויפתח. מה זה קשור?

הרי המטרה היא שתהיה רציפות והמשכיות.

את גם חייבת לייצר עידוד לתעסוקה. אם אין הנחיה של פיקוד העורף על התגוננות אז את רוצה שהעסקים יעבדו. הרי הצבא עושה את השיקול המבצעי על רמת האיום ועל פי זה מחליט מה כן ומה לא.

אנשי רשות המיסים, אני מבקש שתפרסמו את ההנחיות בצורה ברורה ומפורשת כדי שאנשים יבינו.

"(2) בתקנה 2, בתקנת משנה (א), במקום "בתוספת" נאמר "בתוספת השלישית";"



זה תיקון טכני.




"(5) בתקנה 5 –





1. במקום תקנת משנה (ב) נאמר:






"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל מיום"



מופיע כרגע בנוסח "י"ט באלול התשפ"ב (15 בספטמבר 2022)". הקדמנו את זה ל-8 בספטמבר. עכשיו אפשר לנסח את זה כך שזה יהיה "מיום תחילתן של תקנות אלה"?

כן.

"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל מיום תחילתן של תקנות אלה; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המיסים.






(ב1) ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים בתוך 90 ימים מהמועד האמור בתקנת משנה (ב).";"



בפסקה (7) נכנסה התוספת שבה הוגדרו הישובים. הקראנו כבר את הישובים. דיברנו על כך שיש ישובים שחלקם לא נמצאים בתוספת ואחרים שכן נמצאים. מבחינתכם זו הרשימה שמתאימה למה שפורסם על ידי הצבא בהוראות ההתגוננות.

דבר אחד שראיתי בהתאם למכתב שקיבלנו עכשיו הוא לגבי הישוב – במכתב של הצבא מופיע השם "דביר" אבל פה מופיעה "דבירה".

שינו את השם של הישוב הזה מדבירה לדביר.

אז צריך לתקן כאן גם בתוספת.

זה בישובים של 40 קילומטרים. בכל מקרה יש גם רשימת ישובים וגם את המפה. כתוב: "40 קילומטרים או רשימת הישובים". זה נותן פתרון של שניהם.

רק צריך לתקן את השם. לא תכתוב שם של ישוב שלא קיים.

או לכתוב בסוגריים, כי בחלק מן הרשומות כתוב דביר ובחלק מהן כתוב דבירה.

רשות המיסים אוהבת מאוד לייצר קבוצות זכאות ריקות.

אפילו כעת כשאנחנו עוברים שורה-שורה אני כבר רואה את פניות הציבור. אמנם אעשה את זה לא כחברת כנסת בחלק מן הזמן אבל אמשיך לשבת על זה, ואני מוטרדת מאוד.

עשינו פה המון מהפכות.

עשינו המון אבל אני מוטרדת.

זה שונה מדבירה לדביר.

אז אנחנו נשנה את זה גם פה.

השם דביר שונה לפני חודש.

התוספת השנייה, מה שמופיע היום ביחס ליום היעדרות בשל המצב הביטחוני, זה כרם שלום ונחל עוז. לכאן נוסיף גם את רשימת הישובים שהקראתי בתחילת הישיבה, שביחס אליהם הופעלה פקודת בידוד המרחב, כך שהמועד לגביהם יהיה החל מ-2 באוגוסט.

אני חוזרת רק לאותו עניין בתקנה העיקרית. עשינו בדיקה תוך כדי תנועה איך לנסח את זה. אני חוזרת להוראה המקורית של "העובד מתגורר בישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך התקופה המזכה או ישוב שהגישה אליו הוגבלה בשל חסימת צירים". ראינו שתקנות ההגנה מכוחן יצאה הפקודה, כך אני מבינה מהצבא, מדברות על דרכים. אולי נגיד "בשל חסימת דרכים במהלך התקופה המזכה בהתאם להוראות פיקוד הדרום והמנויים בתוספת השנייה".

אין בעיה.

לפני שמצביעים, נירה, את רוצה להגיד משהו?

כן. אני רוצה לחזור על משהו שאמרתי בדיון שהיה לנו כאן ב-15 או ב-16 באוגוסט. הפחד של התושבים בעוטף עזה, ואני חושבת שבכלל בקווי עימות, הוא שיום אחרי שהתותחים מפסיקים לירות המדינה נעלמת. חווינו את זה במספר מבצעים ומלחמות. הרצון של התושבים הוא להרגיש שמישהו שומע אותם.

ההגדרה "אזור מיוחד שזכאי לפיצוי נזק עקיף" היא תקדים חשוב וטוב, והיא מביאה את ההבנה של מה שקורה בשטח. הנושא של פיצוי לשכירים ופיצוי לעצמאים מוסדר בתקנה הזאת בצורה שלא הייתה מוסדרת באף תקנה אחרת קודם. נושא שווי נזק עקיף למעסיקים והחישוב מחדש שלו ל-460 שקלים זה דבר שנלחמנו עליו והוא דבר מצוין שקרה. על חומרי גלם שהתקלקלו, ההבנה של התהליך כולו ומה צריך לעשות בו זה גם תקדים. נושא החסימה, בידוד המרחב, שנלקח כחלק מן המבצע, לא רק מהיום שקוראים למבצע מבצע, זה גם מסביר לאנשים שההיערכות המבצעית היא חלק מן התהליך ולכן החשיבה שנעשתה כאן היא קפיצת מדרגה מבחינתי. הנושא של הורים לילדים, שצריך להבין שההורים לא יכולים להשאיר את הילד ולנסוע לעבודה בתל אביב ולהגיד: אוקיי, אני חי את המרחב, אני יודע שאם יש חסימות הולך לקרות משהו אבל יאללה בואו ניסע לעבוד – ההבנה הזאת אומרת שמישהו מקשיב לי. ההבנה שאפשר להרחיב את זה גם עד גיל 14 לישובים שהם עד 40 קילומטרים זה גם תקדים, ההבנה שגם אם מקום העבודה היה פתוח או סגור זה לא רלוונטי לשיקולים – זה אומר שמישהו מקשיב לנו. היכולת לבחור את המסלולים החלופיים, ואת זה אני אומרת כאן לאנשי רשות המיסים, זה גם תקדים. והעבודה שנעשתה עם משרד החקלאות בנושא של פיצוי לעסקים שנותנת מענה לגידולים ומסלול נזקים לגידולים העתידיים – פה אני לא נכנסת אל תוך השיקולים פנימה כי באמת העבודה נעשתה עם הגופים המקצועיים ונציגי משרד החקלאות ישבו כאן ואמרו שזה על דעתם ועל דעת הארגונים.

למדנו דבר אחד, שכאשר באים ולא חושבים מתוך החור שבגרוש ולא נותנים להכתיב את זה, אלא רואים את המהות, מה באמת נפגעו אזרחים שנשלל חופש התנועה שלהם וחופש העיסוק שלהם, והבנה שהפתרון נותן גם מענה לחוסן, להבין שאנחנו לא קבלני ייצור "על הדרך" של תוצר ביטחוני אלא שיש באמת מישהו שחושב עלינו – זה חשוב.

בנימה אישית, כמי שגרה בעוטף עזה, זו פעם ראשונה שהלכי הרוח הביעו תקווה, ואני רוצה שהיא לא תיעלם. אני פונה כאן לאנשי רשות המיסים ומבקשת שכבר היום באתר רשות המיסים יינתן המענה, אם לא בתקנות אז לפחות בהסבר, לתת לוחות זמנים. אם אומרים שפרסום התקנות הוא לא תוך 48 שעות או 72 שעות, שזה יפורסם, כי חוסר הוודאות הוא הדבר הכי גרוע.

אנשים שילמו משכורות כבר, וחלק לא שילמו משכורות. אותו דבר שעשינו בשומר החומות, שמי שלא היה לו כסף לשלם והוריד ימי חופש לעובדים יוכל למצות את התהליך, כפי שסיכמנו אז, שברגע שהוא יוכיח שהוא משלם, כי עכשיו יש כבר תקנות, הוא יקבל החזרים.

אני רוצה להודות לראש הממשלה שלנו, שמה שהוא התחייב תוך כדי המבצע הוא באמת הביא אותו לכדי מימוש שורה-שורה. תודה על העבודה שנעשתה כאן, ליושב-ראש הוועדה ולצוות המקצועי. גם בזמן החופשה בכנסת שיגעתי את שלומית ארליך והתכתבנו על נייר, בכתב יד, על כל התקנות וכל השורות.

ניתן כאן מענה לפניות. ציינתי רק שמונה דרישות שאני ביקשתי ושנענו במלואן. יש נושאים שהם אפורים ואמשיך לעקוב אחריהם. תודה רבה לכולם.

אני רוצה להצטרף לתודות ולהערכה וכמובן לשיפורים ולתיקונים שנעשו.

יש גישה בישראל, תרבותית וארגונית, שקודם כול חושדים בכשר ורק אחרי שבודקים נותנים את הפיצוי. צריך להפוך את התמונה, צריך קודם כול לפצות ולאחר מכן לראות. צריך לחשוב קודם כול שכולם רוצים להיות ישרי-דרך ורק אז למצוא את מי שלא, ולא להיפך לחשוד בכולם.

יש נקודה שאני לא בטוחה שעלתה פה וחשוב להעלות אותה, לגבי העמותות שנותנות סיוע נפשי. יש קושי רב באותן עמותות מכיוון שהן משלמות משכורות, העובדים והעובדות צריכים לבוא כי אין ברירה, כי זה הזמן שכמות הפניות, כמות הדיווחים עולה. הכרנו את זה גם סביב מערכות בצפון הארץ וגם סביב מערכות בדרום הארץ. שני מרכזי הסיוע של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, גם בקריית שמונה וגם מסל"ן בבאר שבע, לא יכולים להגיד: אוקיי, תישארו בבית, אל תעבדו. מדובר בדרך כלל בעובדות אימהות, ומצד שני הן חייבות לבוא לעבודה בגלל שדווקא אז כמות הפניות לסיוע נפשי עולה בצורה מדהימה. אני יודעת שהעמותות האלה לא מפוצות, הן לא יכולות לקבל פיצוי על כך שהעובדות לא באו לעבוד, כי הן כן באו לעבוד, אבל העבודה הרבה יותר מוגברת. בעצם הם חלק ממערך שמחזיק את העורף, ולצערי הרב אין בכך הכרה ואין לכך התייחסות מספקת. אני חושבת שצריך לבחון את זה. לפחות אותן עמותות שנותנות סיוע בתקופות האלה צריכות לקבל פיצוי כלשהו.

זה לא פיצוי אלא עזרה.

עזרה כספית בתקופות האלה. בדרך כלל זה לא קורה. העמותות גם ממשיכות להעסיק, אז הן לא מקבלות פיצוי, ואז הן נכנסות לדילמה: האם להגיד לאימהות להישאר בבית ולא לבוא לעבוד, ואז העמותה תקבל פיצוי כי העובדות לא הגיעו לעבוד? ומה עם הציבור שצריך את הסיוע הנפשי וצריך תמיכה דווקא ברגעים האלה שהם הכי קשים? אנחנו רואים את זה.

אבל אם הן יצאו לעבוד אז בעצם הן לא צריכות לקבל פיצוי כי הן עבדו. הנושא שאת מדברת עליו הוא לא תחת התקנות האלה, כי אלה תקנות פיצוי. עוד מעט אתייחס לזה, יש לי משהו כללי להגיד.

צריך לתת לזה התייחסות. בסוף זה רשות המיסים.

אני חושב שזה לא רשות המיסים אלא תקציב המדינה, תקציב המשרדים שרלוונטיים לדבר הזה. יש הרבה דברים שנוגעים לרשות המיסים אבל לא זה.

אני מצטרפת אל מה שמיכל אומרת. זה באמת לא רשות המיסים. המשרדים הרלוונטיים צריכים לדעת לתת תגבור כי יש צורך בתגבור הגופים האלה.

אנחנו מחכים לזה זמן רב, מאז המערכות בצפון. אנחנו אחרי לפחות עשור של מערכות בדרום, וזה לא קורה.

יש לנו מה לעשות בממשלה הבאה.

שכחתי לומר כאן תודה לצה"ל. גם בצה"ל יש כאן קפיצת מדרגה בהבנה של המרחב, של פיקוד הדרום ושל הניהול בצה"ל של אגף המבצעים, הסתכלות על המרחב האזרחי כשלם בין כל השלבים. זה גם קפיצת מדרגה.

ירון פינקלמן, אליך אישית, כמח"ט צפוני שעבר את צוק איתן והכיר את המהלכים הללו ושלט בכל חסימה, זה שאתה מביא את הניסיון האישי שלך ואת הניסיון המבצעי שלך, וזה בא לידי ביטוי עכשיו בתקנות הללו, מערך הלמידה הזה לא פחות חשוב לתחושת הביטחון של האזרחים. גם פה צה"ל קפץ קפיצת מדרגה. אני רוצה להגיד תודה.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.

אני מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. למען האמת, העיכוב הזה קצת הפתיע אותנו כי היינו בטוחים שאז זה אושר.

לא נשארתם עד סוף הדיון.

היינו בדיון אבל אז יצאו פרסומים שב-8 בספטמבר כבר ניתן להגיש בקשות. רציתי לשאול: מתי אתם מעריכים יהיה אפשר להגיש כבר את הבקשות?

מבחינתנו המערכת מוכנה. כאשר זה יפורסם ברשומות בימים הקרובים המערכת תעלה.

אנחנו כמובן גם נפיץ את זה. זה גם מה שעיכב אותנו בהסכם הקיבוצי, שאתם זוכרים שאנחנו תמיד עושים. כל הנוסחים מוכנים ורק חיכינו לרגע הזה.

ההתחייבות היא ל-72 שעות גג, אמרו שזה יהיה גם פחות. אני חושבת שצריך להגדיר את זה ולעמוד בזה.

זה תלוי בפרסום ברשומות.

הפרסום ברשומות נעשה במשרד המשפטים. נמצא כאן נציג משרד המשפטים.

יסיימו לעבוד על הנוסח, השר צריך לחתום וזה יפורסם.

כמה זמן זה צריך לקחת? יש אנשים שצריכים לשלם משכורות. אני מזכירה לכם שב-15 לחודש בחלק מן הגופים כבר מכינים את המשכורות לגבי החודש שעבר.

אנחנו נשתדל לעבוד כמה שיותר מהר כמובן. זה תלוי גם בחתימה של שר, שהוא גורם מיניסטריאלי, שאנחנו לא יכולים לשלוט בזה.

צריך לקדם את זה, לוודא, להגדיר לוחות זמנים. הוועדה הזאת הגדירה: עד 72 שעות. אם יש בעיה אז תחזרו אלינו.

גם משרד המשפטים ישתתף במאמץ.

72 שעות – זה אומר שזה לא יקרה עד השבוע הבא ביום רביעי.

פרסום ברשומות בדרך כלל לוקח ימים בודדים. אנחנו מכירים את זה, יודעים את זה. לא צריך לעשות מזה דרמה. אני חושב שהעיכוב הזה היה הכרחי אבל היינו חייבים לעשות אותו בשביל להרחיב את הכניסה לישובים.

ברור, ותודה, שזה גם לא מובן מאליו, גם לאנשי רשות המיסים ולחברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה. נקווה שלא נצטרך שוב.

לסיכום, קודם כול, כמות האירועים שקורית פה במדינה הזו, הרצף שמתחלף, אירוע רודף אירוע – כבר שכחנו שהיה מבצע בכלל, זה נראה רחוק. יש דברים שקרו במבצע הזה שהיו תקדימיים ואנשים מקבלים את זה כבר כמובן מאליו.

זה באמת היה מבצע מוצלח. פה אני מביע הערכה גדולה מאוד למערכת הביטחון, לצה"ל. עשיתם עבודה מדהימה. אני תושב אשקלון ואני אומר לכם שהתחושה, גם תוך כדי הלחימה, הייתה שאנחנו עושים פה משהו אחר, עושים את זה אחרת. התחושה של התושבים הייתה מאוד מאוד טובה. ובסוף זה בא לידי ביטוי גם במבחן התוצאה. היו יעדים ברורים למבצע, עמדתם ביעדים הללו בזמן הקצר ביותר. באמת שאפו.

אבל גם המערכת האזרחית, הממשלה, השרים, גם שר האוצר, גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון, כולם היו כל הזמן עם יד על הדופק. שר האוצר התקשר אליי וביקש שאדבר עם כל ראשי הרשויות המקומיות תוך כדי המבצע, וגם ביקרתי בחמ"ל של רשות המיסים שקרן הפיצויים פתחה בשבת באשקלון תוך כדי הלחימה. אמיר ומירי ואלישיב וכל הצוות, זה בכלל לא מובן מאליו ומגיעה לכם על זה תודה רבה.

היו פעם משפטים כאלה בומבסטיים מאוד: "דין העוטף כדין תל אביב". אני חושב שזו הפעם הראשונה שאפשר להגיד שהלכה למעשה דין תל אביב כדין העוטף, כי אנשים הרגישו את זה גם תוך כדי המבצע, גם לפני המבצע וכמובן גם אחריו.

אנחנו רצינו מאוד לפרסם ולסיים את התקנות האלה מהר ככל הניתן ולכן קיימנו דיון יום לפני שהכנסת יצאה לחופשה מרוכזת. הכנסנו הרבה מאוד שינויים תקדימיים: גם כל נושא הגדלת השכר, גם ההסכם שנחתם עם משרד החקלאות עבור החקלאים, גם היממה הנוספת שהוספנו מתוך הבנה שאנשים צריכים להתארגן גם כשהם חוזרים. הסיבה לעיכוב היא בגלל רשימת הישובים שהיו צריכים להיכנס למתווה הפיצויים בתקופת טרום הלחימה, וכאן שוב תודה רבה גם לצה"ל וגם למשרד הביטחון על ההיענות, על כך ששלחתם לנו את המכתב הזה.

ולרח"ל.

וגם לרשות החירום הלאומית כמובן.

כל נושא הפיצוי שניתן גם בטווח של 7–40 קילומטרים, גם הוא לא מובן מאליו, למרות שזמן המבצע – וטוב שכך – היה קצר. אבל גם כאן רשות המיסים באה לקראתנו והקשיבה לדרישות הוועדה. גם בנושא המלאי שהתקלקל. עשינו כאן הרבה מאוד דברים חשובים שהם גם תקדימיים, כי בעצם זה המינימום לפעם הבאה.

אני רוצה להגיד עוד פעם תודה לכולם. אני רואה שאמיר מחייך, אוהב את האמירה האחרונה שלי.

יש פה מתווה באמת הוגן. ועכשיו הכדור עובר אליכם, חברינו מרשות המיסים. צריך לעשות את זה מהר ככל הניתן. קודם כול אני מברך על כך שלא חיכיתם ושהכנתם כבר את כל המערכות על פי התקנות האלה. אני מאמין שבימים הקרובים אנשים יוכלו כבר להגיש בקשה לפיצוי. וכפי שנירה אמרה, אנחנו נהיה עם יד על הדופק כל הזמן עם פניות הציבור ובטח נציק לכם המון. אני יודע שאתם מקבלים את זה באהבה ואתם עושים עבודה נהדרת.

רק אגיד, קודם כול, שנעלה עם המערכת לאוויר ברגע שהחקיקה תפורסם ברשומות, וכדרכנו ברשות המיסים נעשה הכול כדי לתת לאזרחים ולעסקים את השירות הכי טוב שאפשר, ונעשה את זה דרך קרן הפיצויים, ואמיר דהן בראשה. נעשה הכול כדי לשלם את הכסף למי שמגיע לו, בהקדם האפשרי. כך שאני מאמינה שלא תצטרכו לפנות אלינו הרבה.

אני מקווה, למרות שאנחנו רגילים לעבוד בשוטף.

אני מעלה להצבעה את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (מבצע עלות השחר). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, אושרה.

התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.