פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/08/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ט באב התשפ"ב (16 באוגוסט 2022), שעה 09:00

1. תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ג
2. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג - היערכות פיזית ופדגוגית

חברי הוועדה: אלון טל – היו"ר
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
עופר כסיף
אמילי חיה מואטי
עלי סלאלחה
יוסף שיין

בנימין זאב בגין
יצחק פינדרוס
נירה שפק

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
דלית שטאובר - מנכ"לית משרד החינוך

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אינה זלצמן - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה עובדיה פורצנל - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך

ד"ר גילמור קשת מאור - מנהלת אגף מדעים במשרד החינוך, משרד החינוך

הדר פוקס - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

רותם גרוס - מנהלת תחום תכנון ובקרה, מחלקת חניכות ונוער, משרד הכלכלה והתעשייה – זרוע העבודה

נטע משה סעדון - חוקרת במחלקת המחקר והמידע, הכנסת

יובל וורגן
איתי וייסבלאי
–
–
חוקר במחלקת המחקר והמידע, הכנסת
חוקר במחלקת המחקר והמידע, הכנסת

מנחם גולדין - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עמוס תמם - יועץ בתחום החינוך המיוחד במש"מ, מרכז השלטון המקומי

איתי קפלינסקי - סגן ומ"מ יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הנהגת ההורים הארצית

לירון אשל - עו"ד, יועמ"ש המועצה לשלום הילד, המועצה לשלום הילד

אביבית ברקאי אהרונוף - מנהלת תחום חינוך, בזכות

קרן איוס אוחנה - מנכ"ל חיב"ה

סינטיה כהן - מנהלת "הגן הקיבוצי" , תק"צ, התנועה הקיבוצית

גבריאל דובינר - מוביל מטה המאבק לחינוך חינם, מטה המאבק לחינוך חינם

רויטל לן כהן - צוות ניהול, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

נטע אשל - מורה לחינוך מיוחד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

חנן דגן - נציג פורום גני הילדים הפרטיים, ארגון גני הילדים הפרטיים

אסתר קרמר - מועצת הבוגרים

הדר מוכתר - יושבת-ראש מפלגת צעירים בוערים

נדיב ורסנו - מנהל צעירים בוערים

יערה צעירי - עמותת "צפוף"

הדר איצקוביץ - עו"ד אגף לקידום זכויות, אלו"ט

מיכאל זץ - מנהל האגף לקשרי ממשל וקידום זכויות, אלו"ט

רן שי - יושב ראש, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ראובן פלח - מנהל נכסים ןהתקשרויות, האגודה לקידום החינוך





משתתפים (באמצעים אלקטרוניים)
חנית מויאל - משרד הפנים

נדים מסרי - יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית, ארגוני הורים

פרופ' איתי הלוי - מכון ויצמן למדע

תמי סלע

יהודית גידלי

מאיר פרץ
לאה קיקיון

תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ג

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון הראשון מתוך שניים. היום יום שני, י"ט באב התשפ"ב , ה-16 באוגוסט 2022. נפתח בדיון בנושא תשלומי הורים לשנת הלימודים התשפ"ג והצעת משרד החינוך בנושא. אחרי הפסקה קצרה נקיים דיון נוסף על היערכות מערכת הלימודים לקראת שנת הלימודים הקרובה. הדיון השני יתקיים בהשתתפות שרת החינוך. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שבאו בזמן הפגרה ובשעה מוקדמת של היום, אני מעריך את נוכחותכם בישיבה. נברך את מנכ"לית משרד החינוך שיושבת איתנו. אני רוצה לאחל לצוות ועדת החינוך המסור חופשה נעימה ולהודות להם על עבודתם המסורה. היום נקפיד מאוד על זמנים משום שבשעה 15:00 הכנסת נסגרת לחופשה מרוכזת עד לתאריך ה-4 בספטמבר. אחרונה חביבה – שלא הספקתי לברך אותה בתפקידי כמ"מ מקום יושב-ראש – ברכות ליושבת-ראש הקבועה של הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, אני מאמין שהיא צופה בדיון.

נפתח בנושא תשלומי ההורים. לפני שנצלול למספרים ארצה שנמסגר את זה קצת ברמה הפילוסופית. כשאנחנו מדברים על סוגיית תשלומי ההורים צריך עלינו לחוש את השיח החברתי שעומד מאחורי הנושא. לפנינו ציר ברור, מצד אחד של הציר ישנה המחויבות – של חברי הוועדה ושל כל הנוכחים כאן – להבטיח שוויון הזדמנויות לכל ילד שגדל בישראל, וברור שמערכת חינוך מצוינת היא המפתח כדי לסגור פערים חברתיים לטווח ארוך ולהבטיח שאף אחד לא יפגר מאחור. בהקשר זה ראוי לזכור את דברי של הפילוסוף ג'ון רולס מאוניברסיטת הרווארד, אולי גדול הפילוסופים בנושא הצדק החברתי במאה הקודמת. רולס קבע כלים למדידת רמת הצדק החברתי בחברות, הוא קרא לשיטה זו: "מסך הבערות". אם ברצוני להבחין מהו מדד הצדק במדינה, על פי גרוס, עלי לבדוק מה נקודת ההתחלה כאשר איני יודע איפה אני נולד. אני בא באופן עיוור וצריך לראות באיזו חברה שווה לי להיות. אם אלך לחברה עשירה מבחינת התל"ג אבל כל העושר מרוכז בידי מעטים בלבד – אולי עדיף ללכת לחברה שהיא קצת פחות עשירה אבל החלוקה בה שוויונית יותר. כדי להבטיח חברה צודקת יש להשקיע את מירב המשאבים כדי לחזק את האוכלוסיות המוחלשות.

בצד השני של הציר שהזכרתי ישנו הרצון של כולנו להבטיח מצוינות במערכת ולאפשר להורים להנציח ערכים, מורשת וידע בקרב הילדים – תורני, מוסיקה, ידע מדעי. עלינו למצוא את הנקודה הסבירה והמאוזנת על הציר שתיארתי. ההצעה לתשלומי ההורים עומדת על הציר הזה. בג"ץ כבר קבע שמדובר בחלוקה מידתית. אני חושב שכשמדברים על הנושא שומה עלינו לזכור את ההקשר הנוכחי. ברור שאף אחד לא אוהב לחיות בחברה שגובה כסף נוסף – כולנו שואפים לעיקרון של חינוך חינם – אני גדלתי בארצות הברית, שם אין תשלומי הורים, למעט טיולים, ולכן אין שם טיולים שנתיים.

אנחנו לקראת בחירות וחופש התמרון התקציבי מוגבל. נשמע כאן על מאמצי משרד החינוך לצמצם את הפערים בנושא. מרכז המידע של הכנסת הכין דוח בנושא, נקציב לכך ארבע דקות, אחר כך ניתן למנכ"לית משרד החינוך.

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, אני חושב שראוי להגדיר את השאלות כבר בתחילת הדיון. בעבר נערך דיון רחב בנוגע לתשלומי ההורים ועם כל הכבוד לג'ון רולס, שהוא פילוסוף ראוי, הוא לא היחידי שמציג גישה שקשורה בתשלומי הורים, הוא מגלם גישה מסוימת. ראוי לנו להגדיר מהי השאלה שישנה הבוקר על סדר היום. מדובר בנושא שגורר רטוריקה רבה – אני לא נכנס לאיזה צד – לכן ראוי להיות מאוד ממוקדים במה אנחנו שואלים הבוקר ומה אנחנו רוצים לענות.

בסדר, אומר לך איך אני רואה את זה באופן כללי ואז, כשהמנכ"לית תדבר, אולי נבין. אנחנו לא מדברים על התל"ן, אנחנו מדברים על תשלומי רשות וחובה, זה כולל את התשלומים לטיול השנתי ולא את התשלומים לספרים שנקבעו כבר לפני שנתיים. קיבלנו הכרעה גם לגבי תשלומי הביטוח ולא נפתח את הנושא שוב.

התקיימו ארבעה דיונים בנושא הזה, בדרך כלל אנחנו נוטים לחזור על מה שאמרנו ולכן אני מבקש שנהיה ממוקדים. יש לנו שני נושאים גדולים ועלינו להבין בדיוק מה אנחנו עומדים לאשר הבוקר.

היועצת המשפטית של הוועדה תיתן לנו את המסגרת המדויקת.

אשמח לשמוע את דעתה.

מילה אחת לפני, אדוני היושב-ראש, בירכנו את חברת הכנסת שרן השכל וחשוב שנברך את הסבתא החדשה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, ואת הסבא החדש, פרופסור שיין לרגל הולדת הנכדים.

הקטגוריה של סבא וסבתא מקפיצה אותנו ברמה.

ראית איך הורדתי את הטונים שלו?

אפשר לחזור ולדבר על רוסו.

אם אתם רוצים רוך – דברו איתי על הנכדה החדשה.

אני מבין שאתה משאיר את כל הרוך לנכדה ומשאיר לנו את כל הקשה, יוסי.

קינלי, יש רוך גם עבורך.

כשאנחנו מדברים על הדורות הבאים זה כבר לא מושג מופשט. היועצת המשפטית, בבקשה.

אתאר בכמה מילים מה כבר אושר, מה מובא לאישור הוועדה ומה שמובא לדיון בוועדה. היו כבר דיונים בכנסת הזו ובהם אושר תשלום החובה היחיד – בשתי פעימות – לגבי ביטוח תאונות אישיות. התשלום המדובר אושר לשנת התשפ"ג ולעוד שתי תקופות – כרגע נושא זה אינו מונח על השולחן. תשלומי הרשות דורשים את אישור הוועדה והם מובאים כעת לאישורה. מדובר על תשלומים עבור טיולים שנתיים ומסיבות סיום, מסיבות כיתתיות הצריכו תשלום בעבר וכרגע זה עבר.

את מדברת על - - - 200 שקלים - - -

לא, אני מדברת על סכום לטובת כיתתיות שגובהו עמד על 24 שקלים ועכשיו הוא ירד. יש התחייבות לתת סכום של שמונה שקלים לתלמיד עבור המסיבות הכיתתיות, אין מדובר במסיבות סיום שזה משהו שכבתי. יש ועד הורים ארצי, הנהגת הורים ארצית, ארוחה יומית לתלמיד וסל תרבות – שגם הסכום הזה הופחת – ולגבי השאלת ספרי לימוד, כמו שאמר חבר הכנסת טל, זה אושר לשנת התשפ"ג אבל מבקשים את האישור לשנה הבאה כי בעניין הזה נערכים שנה קודם, זה מובא לאישור כדי שאפשר יהיה לגבות מההורים את העניינים האלה. מאשרים סכומים מרביים, לא חייבים לגבות את מרב הסכום. בנוסף, כפי שקורה בדיונים מהסוג הזה, מובאים לידיעת הוועדה הסכומים המרביים עבור תל"ן ורכישת שירותים מרצון, חלקם מוסדרים בתקנות וחקיקה וחלקם בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, גם אלו מובאים פה לידיעתנו בטבלאות.

תודה רבה. נשמע ארבע דקות מה-ממ"מ את סקירת הדוח החדש, תודה לחבר הכנסת עופר כסיף שהזמין אותו. לאחר הסקירה המנכ"לית תציג את הצעת משרד החינוך. נשמע אחר כך מחברי הכנסת ולבסוף מבעלי העניין הרבים שמשתתפים איתנו. יובל, בבקשה.

תודה, אדוני, אחלק את הזמן שהוקצה לנו ביני ובין נטע הכלכלנית. הדוח שנכתב לבקשת עופר כסיף, ונמצא הבוקר בכל כלי התקשורת, מתאים יותר לנושא של היערכות לפתיחת שנת הלימודים והוא עוסק במחסור במורים. יש לנו בכל זאת עוד דוח חדש, קצר, בנושא של תשלומי הורים שנטע תדבר על אודותיו מיד. אנחנו מלווים את ועדת החינוך לאורך שנים רבות, כתבנו הרבה דוחות ולא נחזור על כל הדברים שהוצגו פה בפירוט גם בשנה האחרונה. אפשר לומר שמהניתוח המעמיק האחרון שערכנו לגבי דיווחים של בתי ספר על תשלומי הורים במערכת אפיק עלו פערים גדולים בין בתי ספר. מצד אחד, חלק גדול מבתי הספר גובים עד 2,000 שקלים אבל יש לא מעט בתי ספר שגבו סכומים גבוהים בהרבה.

שוב, לא אחזור על כל הממצאים, הייתה בולטות מיוחדת לחינוך הממלכתי דתי ובמיוחד לחינוך העל-יסודי הממלכתי דתי. עוד ממצא אחד ששווה להזכיר, מאותם דוחות שכבר הוצגו, היה יחס ישיר בין המצב הכלכלי-חברתי של בית הספר – שידוע לנו באמצעות מדד הטיפוח – לבין גובה תשלומי ההורים לבית הספר. ככל שהתלמידים באים מרקע חזק יותר מהבית כך עולה גובה התשלום שגובים בבית הספר.

טוב, זה כמעט מובן מאליו.

מובן מאליו וגם מוכח סטטיסטית בניתוחים הקודמים שלנו. נטע תדבר עכשיו על המסמך האחרון.

בוקר טוב, אני נטע משה מהמחלקה לפיקוח התקציבי, אציג מסמך קצר. ניסינו לבדוק מה גובה התשלומים למשק, בהסתמך על אומדנים שעומדים על בסיס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסיבה היא שאין נתוני גביה בפועל, איננו יודעים כמה כל ההורים משלמים, אין נתוני אמת. הסקר הרלוונטי האחרון של הלמ"ס הוא מ-2019, שם אנחנו מגיעים ל-4.6 מיליארד של תשלומי הורים עבור מוסדות חינוך בכל המשק, זה לא כולל צהרונים, מדובר בתשלומי הורים מסוגים שונים. בניסיון לאמוד מה קורה ב-2022, כי בזה עסקינן, אנחנו מתקרבים לקרוב - - -

זה כולל מעונות?

לא, אנחנו מדברים החל מקדם-יסודי ועד כיתה י"ב.

זה לא כולל את התשלומים לגני הילדים ולמעונות.

זה לא כולל את המעונות והפעוטונים, אנחנו מדברים על גילי 3-18, הקבלנו גם למסגרות מקבילות, כי מי שחל עליו חוק חינוך חובה. כאמור, ב-2022 זה כמעט חמישה מיליארדי שקלים. יש יותר ילדים ביסודי אז שם רואים הוצאה משקית גבוהה יותר. מדובר בכמעט שני מיליארד שקלים, ככל שאנחנו עולים בשכבות הגיל אז מספר הילדים קטן אך התשלום למשפחה עולה. בתיכונים זה עומד על כ-1.2-1.3 מיליארד שקלים.

זה מוסף על התשלום שמשלמות הרשויות המקומיות.

זה תשלום פרטי, הוצאות פרטיות של משקי הבית. כן, זה מה שההורים משלמים עבור למוסדות החינוך או לרשויות עבור מימון הפעילויות שמאושרות בוועדה ועל ידי משרד החינוך. לגבי תשלומי חובה ורשות, התשלומים שמובאים לאישורה של הוועדה, אומדן 2022 – התשפ"ב הוא 1.7 מיליארדי שקלים, זה כולל את החובה, הרשות והשאלת הספרים. הדיון הזה מתמקד ברשות ללא השאלת ספרים, שכבר אושר - - -

לא, יש בקשה לאישור - - -

נכון, זה רלוונטי גם לכאן. הערה אחרונה לעניין סוגי הפעילויות. יש פעילויות שונות שמימונן מובא לאישור. בניסיון לאמוד כמה כל פעילות תופסת מתקציב ההוצאה המשקית נוכל לראות שהוצאה עבור טיולים היא ההוצאה הגדולה ביותר שמשקי הבית משלמים עבורם, כ-600 מיליוני שקלים בשנה לכלל משקי הבית. ההוצאה בגין השאלת ספרי לימוד עומד על 540 מיליוני שקלים ואחרי זה סל התרבות שההוצאה הכללית בגינו עומדת על 240 מיליוני שקלים. יש עוד פעילויות ועוד הוצאות, תוכלו לראות את הפירוט במסמך.

האם יש לחברי הכנסת שאלות לגבי הדוח שהוצג?

הדוח הגיע אלי הבוקר והסתכלתי רק על ההתחלה. אני לא חושבת שאפשר להסיק, במיוחד לגבי הנתון שמדבר על מחסור במורים ומורות. אני חושבת שהנתון לא משקף, במיוחד מכיוון שהשאלון נכנסת ל-4,000 מנהלים ורק 500 מתוכם השיבו. אני לא חושבת שזה ריאלי, המציאות אומרת משהו אחר, זו בעיה מאוד רצינית שאני מדברת עליה המון. יש המלצות לגבי הסוגיה זו מתוך הוועדה לשיבוץ מורים.

אני מציע שלאחר דברי המנכ"לית תרחיבי בנושא, זה קשור לדיון השני היום. עכשיו אנחנו דנים בתשלומי הורים. יש לך זכויות בוועדה ואת יכולה לדבר על כך שלוש דקות.

הגעתי מהצפון במיוחד בשביל זה.

ניתן לך לומר מה שאת רוצה, אבל אנחנו רוצים את הInput – שלך גם בנושא תשלומי הורים. אני מתכבד לבקש ממנכ"לית משרד החינוך, הגברת דלית שטראובר, להציג לנו את הצעת משרד החינוך בדבר תשלומי הורים לשנת התשפ"ג.

בוקר טוב לכל חברי הוועדה ולאורחים, אני רוצה לקוות שלמרות האתגרים הרבים שעומדים בפני מערכת החינוך בשנה הזאת נשכיל לפתוח שנה בצורה חגיגית כמו שמגיע להורים ולציבור. הסוגיה שעומדת בפנינו היא סוגיה חשובה. אנחנו נרצה להביא בפני חברי הוועדה את התעריף לאישור. אני רוצה לציין בפתיחת דבריי שאין עלייה בתעריף, כפי שהתחייבנו. אני רוצה להודות לשר האוצר ולשרת החינוך על המאמצים שנשאו פרי, כל אחד הביא ממשרדו עוד 25 מיליוני שקלים שמצטברים ל-50 מיליוני שקלים. אם נכפיל 2.5 מיליוני תלמידים ב-20 שקלים לכל אחד נגיע ל-50 מיליוני שקלים שהם תוספת שמשולמת לבתי הספר. זו לא הפחתה מהתשלומים ולא ירידה ברמת השירותים, חלילה. מדובר בתוספת שניתנת למנהלים באמצעות המנגנונים שלנו – "גפן" ואחרים – של שמונה שקלים עבור המסיבה הכיתתית ועוד 12 שקלים עבור סל התרבות, בסה"כ 20 שקלים כפי שהבטחנו. התוספת תמנע את עליית התעריף ולא תוריד את רמת השירותים. מדובר בכסף תוספתי למערכת.

אני רוצה לציין את ההצלחה במכרז הביטוח לתלמידים שהדאיג אותנו מאוד. התהליך הסתיים בשתי הגשות ובזוכה, שאף הגדיל את הכיסוי הביטוחי. נתייחס גם לאכיפה הגוברת במערכת אפיק, יותר ויותר בתי ספר מדווחים על הגבייה ומאפשרים לנו, באמצעות הדיווח הזה, ונציג שנמצא בכל מחוז ומאשר את התשלומים, לדייק את הסכומים שמגיעים מההורים. אנחנו רואים עלייה בדיווח למערכת, בבתי הספר הכלליים ובבתי הספר החרדיים. נתייחס למלגות שעומדות כדי שהשירות לא יימנע מאף ילד, מלגות שניתנו לבתי הספר והן עומדות על 8% מתקציב הגפן שמוקצה לכל בית ספר כדי לתת מענה לצרכים של ילדים שיד משפחתם אינה משגת. אציין באופן עקיף שכתוצאה מאתגרים שעומדים בפנינו בנושאים אחרים, שבגינם הוקפאו המשלחות לפולין, תלמידים רבים במערכת יזכו להשתתף במסע "משואה לתקומה" במחיר מסובסד שבו הם יחוו מסע משמעותי בארץ לחיזוק התודעה וזיכרון השואה והתקומה.

בנוסף, נושא הטיולים שעלה בסקירה הוא אחד הדיונים התקציביים שהשרה סימנה. כרגע הדיונים לא מתקיימים בשל הסוגיות הפוליטיות הידועות אבל ברגע שהם יתחדשו יתחדש גם הנושא הזה. אני רוצה לכבד את הגברת סימה עובדיה פורצנל, האחראית על תשלומי הורים במשרד החינוך, כדי שתציג מצגת ותביא בפניכם את כל הנושאים.

איזו מצגת? מרוב מצגות אני כבר לא יודעת - - -

תשלומי הורים.

יש ארבע כאלה, היו כמה וכמה.

אנחנו ממשיכים לעדכן עד לרגע האחרון, עובדים אצלנו.

גם אצלנו.

חבר הכנסת בגין מבקש לשאול שאלה.

גבירתי המנכ"לית, ציינת דבר חשוב לגבי הטיולים ואת אומרת שיש דיון. למה אתם מתכוונים, לאן זה הולך? אדוני רואה בכך נושא חשוב מאוד שגם הידרדר מאוד בשנים האחרונות.

אתחיל בתיאור תפיסת העולם. טיולים הם חלק מתוכנית הלימודים. היום ההורים נוטלים חלק משמעותי בתשלום עבור הטיולים. מדיניות השרה היא להוריד את ההשתתפות של ההורים בנושא של הטיולים ולאפשר את הטיולים – שמהווים את החלק הגדול בתשלומי ההורים – הנושא יעלה בדיוני התקציב.

זו הצהרת כוונות חשובה. אנחנו יכולים להתפנות להצגות המצגת, נא להסתפק בחמש דקות, כבר קיבלנו את הנתונים.

(מלווה דבריה בהקרנת מצגת)

בוקר טוב, אני סימה עובדיה פורצנל, מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במינהל הפדגוגי במשרד החינוך. תשלומי ההורים שמובאים לאישור הוועדה, תשלומי הרשות מובאים. אנחנו מביאים לידיעת הוועדה את התשלומים המרביים לתל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ולרכישת שירותים מרצון שאינם חייבים את אישור הוועדה. זאת הטבלה לשנת הלימודים התשפ"ג. שני דברים משמעותיים בטבלה: הפחתה של 12 שקלים בגבייה מתלמיד עבור סל תרבות. משרד החינוך יעביר את התשלום לבתי הספר על מנת לסבסד את העלות להורים וכדי לשמור על רמת השירות. אנחנו מדברים גם על תשלום עבור מסיבות כיתתיות. בשנה שעברה גבינו שמונה שקלים באישור הוועדה והשנה משרד החינוך יעביר את התשלום לבתי הספר. מסיבות הסיום נשארו כמו בשנה שעברה. השאלת ספרי לימוד לשנת התשפ"ג כבר מאושרת אבל חשוב לאשר גם לשנה שאחריה כדי שהחל מינואר בתי הספר יוכלו להתארגן בנושא.

תוכלי להרחיב, אני רוצה להבין איך זה שזה נשאר אותו דבר ולא יורד בעקבות כניסת חומרי הוראה דיגיטליים. עבור מה הורה משלם 320 שקלים?

320 שקלים בחטיבה העליונה, י–י"ב, ו-280 שקלים לכיתות א'–י'. השאלת ספרי לימוד, במקום שהורים ילכו לחנויות וירכשו ספרי לימוד – עלות ספרי הלימוד היא בערך 1,000 שקלים, אני זוכרת ששילמתי אפילו יותר – בעצם מתקיים משק סגור של השאלת ספרים בתוך בית הספר. בית הספר רוכש את ספרי הלימוד, מתחזק אותם ומשאיל אותם לתלמידים. התלמידים מחזירים אותם לבית הספר בסוף השנה. ספרים מתבלים, יש לעטוף אותם, יש להחליף חלק מהם. יש חוברות בכיתות היסוד שהתלמידים כותבים בתוכן וצריך לרכוש חדשות. מדי כמה שנים מעדכנים את ספרי הלימוד ואז נוצר צורך ברכישת ספרים חדשים. הסכום משמש את בית הספר כדי להצטייד. ככל שיש לבית הספר יתרה בתשלומי ההורים לספרי הלימוד הוא יכול להוריד את הגבייה מההורים ואפילו להשיב להם כסף או לא לגבות מהם בשנה הבאה.

בתור הורה ששייך לדור - - - אני חושב שזו התקדמות יפה. זה מה שנקרא "מחזור" בשפה שלי, תודה רבה.

גם התוכן הדיגיטלי יכול להחליף את ספרי הלימוד הכתובים וזה באותו המחיר.

יש נתונים שמראים בכמה בתי ספר מיישמים את המדיניות ההגיונית הזאת?

אחוז מאוד גבוה, אני לא זוכרת אותו בעל-פה.

את יכולה לחזור לעניין החומרים הדיגיטליים?

יש אפשרות לספרים דיגיטליים בבתי ספר שעובדים עם אמצעי קצה – טאבלטים ומחשבים.

מה האחוזים של בתי הספר האלו?

זה לא התחום שאני מנהלת. אבדוק - - -

יש מחשבה להעביר את הכול לחומרים דיגיטליים בעתיד?

לא את הכול. יש ערך לכתיבה תמה, יש ערך לקריאה מספר פיזי. חלק מהדברים הם דיגיטליים.

קיבלנו טענות לפיהן הרבה בתי ספר משלמים מדי שנה בשביל הספר הדיגיטלי שנרכש, למעשה, רק פעם אחת.

נכון, אין בלאי.

אם אנחנו מדברים על מתמטיקה, ספר של בני גורן קונים פעם אחת ואפשר להשתמש בזה - - -

אתייחס לנקודה, הסוגיה של חומרי לימוד וספרי לימוד דיגיטליים היא סוגית מדיניות שכרגע אנחנו עסוקים בה מאוד. הכוונה היא לקדם את כל המערכת ללמידה היברידית. ספרים היום, ברובם, מונגשים גם בעותק קשיח וגם בפורמט דיגיטלי. מעט מאוד בתי ספר בישראל עובדים רק עם ספרים דיגיטליים משום שהדבר הזה מחייב אמצעי קצה לכל התלמידים ותשתית אינטרנט חזקה בכל הכיתות. נאמר שרוב בתי הספר בארץ מחוברים לסיב אופטי, יש כ-450 בתי ספר בהם לא הסתיים התהליך בגין קשיים מול הרשויות. בתי ספר כאלה צריכים רכז טכני שמטפל בדברים. החומרים הדיגיטליים הם בתהליך התפתחות, גם הם עוברים עדכונים. מעט מאוד בתי ספר משתמשים רק באמצעים דיגיטליים. יש גם סוגיה של מוטוריקה עדינה, חשיבות של כתיבה ולא רק הקלדה. אלו דברים שקשורים בהתפתחות. יחד עם זה, יש חשיבות רבה לפיתוח החומרים הדיגיטליים כי זה יוזיל את התהליך. אנחנו עובדים על כך הרבה. יש דיון במשרד לגבי התמהיל הנכון לפי שלבי הגיל ומיומנויות התלמיד.

שאלה בקשר לאחוזי השימוש בפרויקט בבתי הספר, לגבי החלפת ספרים. תוכלי להגיד, בבקשה, מה המצב בחברה הערבית?

נבדוק את הנתונים תוך כדי הדיון ונחזיר תשובה.

אני חושבת שזה משפיע מאוד. ספרי לימוד זה המון כסף ואנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה שאחוז העוני אצלו מאוד גבוה. שווה לבדוק למה זה לא מיושם ואיך אפשר לעודד את יישום הפרויקט הזה גם בתוך בתי הספר הערביים. אני ושאר חברי הוועדה נשמח לקבל את הנתונים.

אני מאמץ את הבקשה של חברת הכנסת ח'טיב יאסין. בבקשה, המשיכי.

שני ארגוני ההורים, ארגון מייצג ברמה הארצית, הנהגת ההורים הארצית ופורום ההורים שנציגיהם יושבים פה. בתי ספר יכולים לגבות שקל וחצי כדי לסייע להם בפעילות החשובה, גם עבור ועד ההורים ביישוב אפשר לגבות שקל וחצי. אין שינוי בעליות של הטיולים בהשוואה לשנים הקודמות. גם של"ח, בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה - - -

אני רוצה לומר שהעובדה שאין התייקרות בסעיף הטיולים בשעה שכל השירותים במשק מאוד מתייקרים, ואנחנו עוצרים את ההתייקרויות. לא אישרתי התייקרויות בתעריפי - - -. זה משמעותי מאוד בזמן שכולנו רואים את העלייה במחירים במשק, זה הישג בפני עצמו.

אני חושב שלא הדגשת את זה מספיק, כבוד המנכ"לית, הייתה הבטחה של שרת החינוך שלא תהיה העלאה בתשלומי ההורים. אתם עומדים בהבטחה וזה חשוב מאוד. בזמן שאתמול התבשרנו על עוד 0.8% אינפלציה אז אי-אפשר להתמודד עם תוספות תשלום. אני מניח ששאר השקפים הם חשובים אך קצת פחות, בואו נעשה זאת ביעילות.

השקף הבא: "השתתפות הורים בהזנה, בארוחת הצהריים, על פי חוק ארוחה יומית". אין שינוי לעומת השנה שעברה, אותה עלות לנפש.

את יכולה להגיד כמה ילדים מקבלים את הארוחות המסובסדות?

חצי מיליון.

חצי מיליון? אוקיי.

יוח"א הוא חוק והתלמידים מקבלים הזנה. השנה הייתה בקשה להתאים את התפריט בחברה הערבית ואנחנו התאמנו את התפריט כדי שיותאם לטעם של התלמידים.

זה דבר חשוב בפני עצמו.

גם את הטוב צריך לציין.

אני מעריכה את הטוב הזה וכך צריך להיות. לגבי היוח"א, זה מאוד חשוב, דיברנו על זה גם בקדנציה הקודמת, דיברנו על קריטריונים ואיפה זה צריך להיות. ראינו שיש מקומות שצריך שהדבר הזה יהיה שם והם לא מקבלים. אני שואלת לגבי תלמידים שצריכים לקבל את הפריווילגיה הזאת להיות - - -

זו לא פריווילגיה, זו זכות.

במדינת ישראל הכול צריך לקרוא לו, לא יודעת, שם אחר בקשר לחינוך, אני לא רוצה להיות פסימית יותר מדי. המציאות קשה מאוד במערכת החינוך ובמיוחד אם נסתכל על החברה הערבית, במיוחד אם אדבר על דרום הארץ. הסוגיה של יום הלימודים הארוך והפרויקט של ניצנים וארוחה חמה, אני חושבת שיש להביא זאת בחשבון אם אנחנו מדברים על תשלומי הורים. כשיגיע הזמן שלי אדבר גם על הסוגיה הזו, ילדים שרעבים ללחם והמנה העיקרית שלהם היא המנה העיקרית שהם מקבלים בבית הספר, ופשוט מאוד הם לא מצליחים לקבל אותה, אז אני חושבת שזה אומר דרשני וזועק לשמים.

ברצוני לשאול את המנכ"לית והצוות האם הסכומים שמדובר בהם קשורים גם למערכות החינוך החרדיות או שזה מנותק. האם בחצי המיליון כלולים גם התלמידים במערך החינוך החרדי העצמאי.

זה אומרים לך - - -

חרדי ממלכתי בלבד, כך אני מבין.

כן, זה כולל - - -

זה כולל את הכול או רק את החרדי ממלכתי? אז בעצם רוב החרדים לא כלולים בזה.

לא כלולים בכלל, אם אני מבין נכון.

אתה מבין נכון.

ולכן גם שם, הרי שם יש הזנה כמעט בכל המערכת.

בואו ניתן לה לסיים.

אשתדל לעשות זאת במהירות. השקף הבא מדבר על התל"ן (תוכנית לימודים נוספת). אין שינוי בסכומים המרביים אבל יש חידוש בפיקוח. בשנה שעברה דיווחנו על כך וכן בדיון הקודם על תשלומי ההורים בחמ"ד. דיווחנו על ועדות שאנחנו מכנסים במחוזות בשיתוף המפקחים על תשלומי ההורים, המפקחים על החינוך הממלכתי דתי ונציגי הנהגת ההורים הארצית. בתי הספר שמבקשים לגבות עבור תל"ן תורני מעבר לשעות הכלליות, מביאים את הבקשה שלהם לוועדה המחוזית. הראינו את התשלומים יורדים בעקבות זאת ויש מצגת שמראה את זה.

אין לנו זמן.

השנה הכנסנו חידוש נוסף לתוך הוועדות, גם הפעילויות בשבתות תורניות וסמינרים תורניים ייבדקו באותה הוועדה. ההדים טובים מאוד, האמון בין ההורים לבתי הספר גדל, והדיוק בגבייה עלה. בשקף הבא נראה את הרכישה מרצון, גם כאן אין שינוי ביחס לשנה הקודמת. יש עוד שקף על - - -

רכישה מרצון זה כמו טרנספר מרצון? יוצרים את הרצון בכוח?

פספסת את הפתיחה שלי, דיברתי על ציר שיש כאן, אם אנחנו רוצים להשאיר קצת אוטונומיה להורים ולהנציח מורשת וערכים אז - - -

אבל זה לא באמת מרצון.

זה כמו כתוב בצו הגיוס: "אתה מוזמן בפקודה".

אפשר לעבור לבית ספר אחר - - -

זה כמו להגיד לעובד שכיר: "לא נוח לך בעבודה, תעבור למעביד אחר, ממש מחכים לך".

פרופסור טל, אתה לא באמת אמרת את זה עכשיו, איך בדיוק אתה מתכוון לזה? אתה באמת חושב שבאזורים - - -

לא ניכנס לזה עכשיו.

אנחנו כן ניכנס לזה, זו הערה שהיא על סף המגוחכת, אני מצטערת.

חברת הכנסת מואטי, עכשיו זכות הדיבור נתונה לנציגת משרד החינוך, את יכולה להגיד מה שאת רוצה כשנפתח את הדיון.

השקף האחרון, כבכל שנה אנחנו מביאים לידיעת הוועדה גם את הגביה עבור בתי ספר מנגנים, עד 50 שקלים.

אני מודה לך מאוד. לפני שחברי הכנסת יתייחסו - - -

לפני כן אני רוצה לדייק לגבי שאלה שעלתה כאן. יוח"א הוחל גם על החינוך העצמאי ועל מעין החינוך התורני. זה אומר שכל הילדים החרדים שזכאים לזה מקבלים הזנה.

אני חושב שהמספרים שקיבלנו אינם מדויקים.

שמעתי שאצלך אמרו 190,000, אנחנו יודעים להגיד ש-450,000 ילדים - - -

כולל ניצנים.

כל ההזנה, שאלו כמה ילדים - - -

לא, תשלומי ההורים בגין הזנה זה מתוקף חוק יום לימודים ארוך, זה לא 450,000.

בשכבת גיל יש 120,00–150,000, תלוי בשכבת הגיל. במשרד החינוך מוזנים כיום 450,000 ילדים. באותו גיל מוזנים בסך הכול 120,000–150,000. היום יש כ-150,000 ילדים בכל שכבת גיל. השכבות הולכות וגדלות מלמטה כי אנחנו מדינה יולדת.

450,000 שמקבלים את ההזנה, כמה בסך הכול - - -

בכל שכבת גיל יש 120,000–150,000.

אז בכיתות ו', למשל, יש לנו - - -

לא כל ה-150,000 מקבלים.

נכון, היא שאלה אותי אז הסברתי. יש 450,000 ילדים בסך הכול שמוזנים. היא שאלה כמה יש בשכבת גיל, בשכבת גיל בשכבות הצעירות היום יש כ-150,000 ילדים בשכבת גיל, אני נותנת לכם את סדר הגודל.

אני רוצה לפתוח בשאלה, אחד הסיכומים שהיה בין הוועדה לבין משרד החינוך הוא שתקום ועדה שתשלב את כל המשרדים הנוספים שקשורים בתשלומי הורים, ועדה שתכלול את נציגי משרד האוצר משרד המשפטים ועוד. המנכ"לית בעצמה הציגה את המטרה של צמצום התשלומים. מה קורה עם הוועדה הזאת, האם היא מתכנסת ומה התוכניות שלכם? שמענו לפני שנה שתקום ועדה.

כפי שאמרתי, השרה העלתה את הנושא של צמצום התשלומים בדיוני התקציב והדבר הזה יבוא לדיון כאשר יגיע העיתוי הנכון.

אינה זלצמן, מנהלת המינהל הפדגוגי, מתקיימת ועדה בשיתוף הנהגת ההורים, אנחנו יושבים וחושבים כיצד לצמצם את התשלומים על פי בקשת הכנסת. אנחנו מנהלים שיח מתמשך.

באיזו תדירות הוועדה מתכנסת?

אנחנו מנהלים שיח כל חודש וחצי.

את רואה שיש הצעה שמתגבשת?

יש הצעות שמתגבשות, יש הליכי הסדרה, הוועדה עובדת יפה ומביאה תוצרים.

בבקשה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אשמח לשמוע את ההערות שלך.

בוקר טוב לכולם, כבוד היושב-ראש, חברי הוועדה והאורחים, תודה עבור הברכות ושיהיו לנו תמיד רק בשורות טובות. זה קשה, אבל עלינו להתפלל לכך. לגבי הדיון הספציפי בתשלומי ההורים, במציאות הקיימת שיש לנו אחוז די ניכר, אם אני אתייחס ספציפית לחברה הערבית, יש לנו יותר מ-52% של ילדים שחיים מתחת לקו העוני. אם נסתכל על החברה הערבית בכלל, כמעט בוודאות, המדרג הסוציו אקונומי של היישובים, כל היישובים זה נעים במדרגים שבין 1 ל-3. אם נדבר על השנתיים האחרונות, השלוש, של הקורונה ושל התוצרים הנלווים של המלחמה בעולם שמשליכים עלינו, יוקר המחיה האמיר מאוד. אנשים מתקשים לגמור את היום שלהם. אני חושבת שחינוך הוא זכות בסיסית לכל אדם, כמו שאמרת גם אתה, אדוני היושב-ראש. אם אנחנו רוצים שהזכות הזאת תהיה ממומשת ולא רק ברמה של לדבר את הדברים, אנחנו צריכים לדאוג לתת לאותם תלמידים את האפשרות להתחיל את השנה בלי שירגישו – אני מנסה למצוא את המילה המתאימה – בלי שירגישו מושפלים, נזקקים. לקראת שנת הלימודים הורים מתקשים לקנות אפילו בגדים, שלא לדבר על ספרי לימוד. בכוונה שאלתי על השאלת ספרי לימוד בתוך החברה הערבית כי זה המון כסף.

יש עוד דבר שעל משרד החינוך לדאוג לו. נכון שאנחנו רוצים יצירתיות ורוצים לחדש אבל לא כל שנה או שנתיים לחדש ספר באותו מקצוע ובאותו בית הספר.

אני חושבת שזו סוגיה מאוד חשובה.

אני מבקש שתאספי את כל השאלות ותעני במרוכז, גבירתי המנכ"לית.

אולי יש משהו שאני לא יודעת בקשר לספרי הלימוד. אני שומעת את זה מההורים וזה מאוד מכביד ומאוד קשה. אני יודעת שיש מלגה של 250-300 שקלים עבור ילדים ספציפיים – יתומים וכדומה – אבל המציאות קשה ועולה בהרבה על המענה המוצע. כל הפגיעה של תשלומי הורים, אני חושבת שצריך להשקיע ולהקצות סכום מספק כדי שנוכל להגיד שמשרד החינוך לפחות משתדל בצורה ריאלית לעשות את חובתו כלפי הילדים.

אלון, אתה תיתן גם לאנשים שהם לא חברי כנסת לדבר?

אני לא "אלון", עבורך אני חבר הכנסת טל. חברי הכנסת יתחילו לדבר ואחר כך נשמע את השאר, גם את רשומה אצלי.

רק רציתי לוודא, תודה.

אין בעיה, תצטרכי לחכות כי לחברי הוועדה יש עדיפות.

אם אנחנו נדבר על תשלומי הורים אז אנחנו חייבים לקחת את כל החינוך, אפילו מגיל לידה ולראות איפה אנחנו עומדים בסוגיה הזאת. עוד מעט אדבר על המציאות הקשה גם במעונות היום, גם במשפחתונים, גם בגנים. זאת מציאות בלתי-נסבלת.

תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

תודה, אדוני, אני רוצה להשתתף בצער המשפחה על מות החייל תושב נתניה, נתן פיטוסי, שנהרג אתמול בטול-כרם מאש כוחותנו. מדובר במשפחת עולים מצרפת, תושבי נתניה, יש אבל גדול בעיר וכואב הלב.

הוועדה משתתפת בצער המשפחה.

עניין המלגות, אנחנו צריכים לדאוג לאוכלוסייה המוחלשת. לא צריך לדאוג לילד מרמת אביב שהוריו משתכרים 50,000 שקלים. אנחנו צריכים לדאוג למשפחות המוחלשות. בוועדה הזאת ישבו חברי הכנסת ונלחמו בתחילת הקדנציה על המלגות, העלינו את זה מ-80 מיליון לכ-120 מיליון שקלים עבור מלגות למשפחות המוחלשות. דנו בפרוצדורה של קבלת הכסף ומשרד החינוך נתן לגיטימציה למנהלים להעלות את הסכום הכולל ל-1,500 שקלים או 1,350 שקלים למשפחה. אני מבקש מהוועדה לנסות להעלות את הסכום של המלגות למשפחות המוחלשות. אני רוצה לברך את משרדי החינוך, האוצר וראש הממשלה על האמפטיה וההחלטה שלא להעלות את הסכומים. הכול עולה במשק הישראלי, להוציא אוטובוס עולה הרבה יותר כסף וכולם לוקחים יותר. עלינו להבין שלוועדה יש עניין בנושא ויש לחזק את כל מי שתומך בכך.

אני רוצה לחזור 23 שנים אחורה, בעבר הייתי מורה ומחנך בבית ספר תיכון בנתניה ואני זוכר משפחה שלא היה להם כסף לשלם עבור השתתפות התלמיד בטיול השנתי, הוצאתי כסף מהכיס ושילמתי עבורו. אותי ילד יצא לטיול השנתי אך אני זוכר את מה שהוא עבר לפני כן. כולנו צריכים לשמור על עיניים פקוחות, יש ילדים במדינת ישראל שלא יכולים לשלם. אותו ילד שלא יכול לשלם, ואין מי שיעזור לו והוא נשאר בבית, זו טראומה וזה דבר שנשאר לו לכל החיים. תזכרו את זה, יש דברים שנשארים לכל החיים. כשהוא מסתכל באינסטגרם ורואה את החברים שלו בטיול שנתי והוא בבית, הוא מסתכל על ההורים שלו והם עם העיניים על הרצפה, הם מבינים שלא יכלו להוציא את הילד לטיול השנתי בגלל שלא היה להם. זה כאב שאי-אפשר לתאר אותו. אנחנו צריכים לדאוג, כל מי שיושב פה, שאותו ילד, לא משנה איפה – שדרות, נתניה, ירוחם – יצא לטיול השנתי. אני בטוח שאתם, במשרד החינוך, חושבים על זה אבל זה דבר שצריך להיות ברור למחנכים ולמנהלים. שחס וחלילה לא יגיעו למצב שהמורה אומר לילד לפני כל הכיתה שהוא לא יצא לטיול השנתי כי ההורים לא שילמו, זה גומר את הילד. צריכים לחשוב על מערכת שתדע למנוע את הדברים האלה. משפט אחרון: כולנו מדברים על פוליטיקה ובחירות. אני מאמין שכל מי שנמצא סביב השולחן הזה נמצא פה כי הוא רוצה להתחיל את שנת הלימודים בזמן. שחס וחלילה לא יהיה מצב שהשנה לא נפתחת. אני יודע שעמלים על הנושא הזה לילות כימים, תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת שיין, בבקשה.

לשמאלי יש חברת כנסת שרוצה לדבר אז אתן לה קודם.

אני בעד שיטת הריץ'-רץ' של מפלגת העבודה ולכבוד השיטה הזאת - - -

אני נגד שיטה זו - - -

אם אפשר, את המלח על הפצעים שלי יותר בגסות.

לא התכוונתי בהקשר הזה.

אני יודעת.

איני מעניק את רשות הדיבור בגלל שיטת ריץ'-רץ' אלא בגלל הסבל שהיא סובלת, אמפתיה זמנית שגיליתי.

אני מאוד מודה לך.

בדגש על "זמנית".

תודה, אדוני. בחברה מתוקנת אנחנו מדברים על צדק, לא על אמפתיה ולא על צדקה. על רקע מותו של אהרון ידלין בתחילת השבוע, השיח סביב מפעלי ההזנה והשיח על מלגות, חברות וחברים, אני לא מצליחה להבין למה יש מלגות ולא סבסוד. דיברנו על זה לפני שנה ונוכחנו לדעת שרק 20% מעיזים לפנות למנהלי בתי הספר עם תלוש השכר או פלט של חשבון הבנק. למה, לכל הרוחות, משפחות שמוכרות לרווחה צריכות להמשיך לשלם? למה מערכת המלגות – שכל שנה נשארים שם עודפים כי הורים לא מעיזים לפנות ולבקש – למה אנחנו מדברים בכלל על המערכת הזאת, למה ילדים צריכים להיות תלויים בחסדי מלגות ולא בסבסוד שניתן בצורה אוטומטית?

יש מחשבה שהעולם מתנהל בגן עדן של בחירה. לא לכולם יש הפריווילגיה לבחור. למעמד ולמקום שבו אתה נולד, ואפילו לשם המשפחה, במדינת ישראל יש לכך משמעות שיכולה להיות הרסנית, לצערי הרב. אנחנו יודעים מה ההשפעה של השכלת האם על הילדים, אז על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מעלים את מושג הבחירה. אני חושבת שאת תשלומי ההורים צריך לבטל, בעיקר למשפחות שמוכרות לרווחה. חינוך הוא הבסיס ליצירת חברה שיש בה שוויון הזדמנויות. אנחנו, חברי ועדת החינוך, צריכים להילחם על זה ולא על תוספת מלגות או כל סוג אחר של פילנתרופיה או מפעלי הזנה פרטיים. עלינו להפוך את זה למערכת לאומית שבה המדינה מסבסדת את זה. אם אתה שם יד כדי להתעלם מעוני ורק לסגור פינה, בסוף זה חוזר מכל-כך הרבה מקומות, מהרווחה ומעוד אזורים שלא אזכיר כדי לא להשחיר לכם את הבוקר. השקעה בחינוך נכונה לא רק מוסרית אלא גם כלכלית, זו השקעה נכונה לטווח ארוך.

לגבי המעונות הפרטיים, אני בעד חינוך חינם מגיל לידה אבל התקבלה החלטה על רפורמת הפטור משימוש חורג, מה קורה איתה?

יש לנו דיון על זה אחר הצהריים.

אשמח שוב לקבל מענה מדוע לא מבטלים את המלגות ועוברים לסבסוד.

אני מאמץ את הבקשה ואבקש מהמנכ"לית להסביר מה קורה בפועל מול המנהל והאם הילד צריך להשפיל את עצמו תוך תיעוד של מצבו הכלכלי. חבר הכנסת שיין, בבקשה.

הנושא של חינוך והאמוציות, ו-"כולם זכאים", אפשר לדבר על זה בלי סוף וכל אחד יפרוש פה את משנתו, אנחנו יודעים איך החיים מתנהלים. היו שתי נקודות שרצינו להעלות על סדר היום ולכן ביקשתי מכבודו להתמקד בדיון. נקודה אחת היא סוגית הביטוח שהעלינו. צריך לומר מיד, פתרנו את הסוגיה, אנחנו פותרים בעיות ולא - - -. עם כל הכבוד, אני הפרופסור לפילוסופיה ואני אומר לכם שהכול זה מילים יפות אבל צריך לדעת מה אנחנו עושים כי הכנסת היא הקצאת המשאבים הסמכותית, זה מה שהיא עושה, כסף. לכן אני אומר, לא רק אידיאולוגיה באוויר. אז פתרנו ופתרו את זה כמו שאמרה המנכ"לית, לא אני אמרתי, למרות שאני בא ממפלגתו של האוצר, משרד האוצר נתן 25 מיליונים ומשרד החינוך נתן 25 מיליונים ובכך לא העלינו את תשלומי ההורים.

יש שני נושאים שדיברנו עליהם. הראשון הוא נושא ההזנה שסימון התייחס עליו, מדובר בנושא אחר לגמרי שבא מקופה אחרת. נושא ההזנה קשור בעבותות לכל מערכת ההשכלה במדינת ישראל ולאופי החינוך. אי-אפשר שהפיל בחדר – וזה לא פיל רע, זה הפיל בחדר – 31% מתלמידי כיתות א' בשנה הבאה יהיו מהמגזר החרדי אז ישנה שאלה, לכן שאלתי לגבי ההזנה במגזר החרדי, שם יש הזנה. ראינו רק לפני שבוע עתירה שבית המשפט קיבל, עתירה מצד מורות חרדיות שמקצצים להן 2% בשכר בשביל כל מיני דברים זניחים, הן דורשות את כספן בחזרה. אנחנו חייבים להתחיל לפקח על המערכות האלה כי הן הופכות למערכות הגדולות במדינת ישראל. אין כוונה לנגח אלא לפקח, לדעת מה קורה ואיך קורה. שאלתי את כבוד המנכ"לית ואין לה נתונים בנושא. אנחנו כל הזמן עוסקים באמורפי ואין לנו נתון לגבי הנושא החשוב ביותר.

דבר אחרון, בפעם האחרונה שישבנו קיבלנו הכרעה לגבי מה שאמרת. המרכוז של החינוך בישראל הוא מן הידועים והמפורסמים. כולם מנסים לבזר את הסמכויות. יש לנו משרד חינוך גדול ויש 2.5 מיליוני תלמידים, זו הספינה הכי גדולה במדינת ישראל, אולי יותר גדולה מספינת הביטחון. בו בזמן אנחנו יודעים שגם בנושא הטיולים יש תפקיד גדול למנהיגות בתי הספר. ביקשנו שהנושאים האלה, במידה שיש פערים גדולים או חוסר יכולת של תלמידם, המנהלים לוקחים את הדברים האלה אליהם ופותרים אותם. מהבדיקות שעשינו עולה שזה מה שקורה. צדקת, סימון, גם כאן העלינו בתקציב, העלינו ב-50 מיליון שקלים נוספים את התקציב. העניין הוא לא רק רטוריקה אלא מה אנחנו עושים, אם יש בעיה שזקוקה לפתרון הבעיה צריכה לקבל את הפתרון. אני מודה לכל מי שטרח על מנת להביא לפתרון כי בפעם הקודמת גינית את הדבר הזה, את כל המכרזים שכשלו. טוב שהם הצליחו, טוב שפתרנו ושאין העלאה בשנה שתתחיל.

תודה רבה, בהחלט דברי טעם. חבר הכנסת טור פז, בבקשה.

בוקר טוב, אני חושב שאין תחום כמו חינוך, שבו לחשוב שלתת אותו דבר לכולם הוא העוול הגדול ביותר. כל מי שעמד פעם בכיתה – כמו סימון, גם אני זכיתי לעשות זאת במשך 15 שנים – יודע שלתת לשני תלמידים אותו דבר זה המתכון הגרוע ביותר לייצר חינוך. הפערים החברתיים בישראל יושבים בעיקר בין משקי הבית ובין הרשויות המקומיות. כל שקל נוסף במערכת החינוך צריך להתחלק דיפרנציאלית בין אלו שיש להם לבין אלו שאין להם, רק זה נקרא "צדק". יש לדבר הזה יוצא מן הכלל, ישבתי כאן בוועדה לפני שנה והרגישות סביב נושא הטיולים מחייבת היערכות מסוג אחר. כולנו יודעים שלמרות הנחיות משרד החינוך המציאות, שעדיין קיימת – לפיה יש ילדים שלא יוצאים או שלא נעים להם לצאת, או שבית הספר לא מחיל את הכלל של יציאה לטיולים למרות אי-תשלום – הופכת לבעיה. שאפנו להוציא מכאן בשורה על הורדה בתשלומי הטיולים. זה לא קרה, בגלל ההליכה לבחירות והעובדה שאין תקציב מדינה. יחד עם זאת, אני מברך על כך שאין עלייה בתשלומי ההורים, כשרק אתמול התבשרנו על עלייה של 5% באינפלציה ועל התייקרויות בתחומים רבים. אני אומר גם לאמילי, חברתי, שבדברים רבים אני מסכים איתה, שאם היו לנו חמישה מיליארדי שקלים – שעל פי דו"ח הממ"מ זה מה שמשלמים הורים לתשלומי הורים, אני מעריך שהסכום הוא לפחות כפול אבל אלו הנתונים היבשים – עדיין, הורי ישראל שיש להם היו משלמים עוד חמישה מיליארד שקלים על מנת לתת חינוך נוסף שהם רוצים. הכסף שאנחנו, האחראים על הקופה הציבורית, צריכים לתת הוא רק בדרכים של מלגות או סבסוד ישיר לאלו שאין להם ולא רוחבית לכולם. זה לא אותו שקל למי שמרוויח 50,000 ולמי שמרוויח שכר מינימום.

אני רוצה לברך את המנכ"לית על העלייה בדיווח במערכת אפיק ועל הגברת הפיקוח בתשלומי ההורים, ולהצטרף לבקשת חבר הכנסת שיין לדגש מיוחד על האוכלוסייה החרדית. שם אנחנו צריכים גם כן להגביר את המאמצים שלנו בחינוך.

מה עם המגזר הערבי?

דיברתי על משילות, לא על תקצוב. אני חושב שאין חברה עם חוסר משילות כמו החברה החרדית, חברת הכנסת יאסין. בתקצוב, כמובן, גם בחבר הערבית, כל מי שאין לו צריך לקבל יותר. אני מצטרף, לסיום לדבריו של חבר הכנסת סימון. המשימה של ועדת החינוך ושל כל המערכות היא לפתוח את שנת הלימודים. גם הוועדה הזאת צריכה לתרום לזה, הן על ידי אישור תשלומי הורים והן על ידי פיקוח ובקרה, כמו שנעשה בדיון הבא, על כך שמה שצריך לקרות ב-1 בספטמבר אכן יקרה, תודה רבה.

תודה, תענוג לשמוע דברים כל-כך נבונים, אני מדבר על כל מי שהתייחס לנושא הדיון. חבר הכנסת בגין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, איני חבר הוועדה אך נתבקשתי על ידי סיעתי להיות נוכח כדי לפקח על הוועדה ולבדוק - - -

שהיושב-ראש לא יצא מהפסים.

לעיתים יש צורך באצבע, זו דרך טובה מאוד לפקח על התוצאה. שתי הערות, אשתדל לקצר. לא אוכל להתחייב שגם מפי יישמעו דברים נבונים כמו שנשמעו מפי קודמי. מדינת ישראל מיוחדת בכך שיישובים שמצויים שעה ורבע נסיעה מהמרכז המטרופוליטני של תל-אביב נקראים "פריפריה". אני מצטרף באופן רעיוני לדברים שהושמעו לגבי הצורך להביא לסבסוד מיוחד שם. הפריפריה מרוחקת לעיתים שעה וחצי מהמרכז, הכבישים והרכבות מקצרים, אבל עדיין אנחנו חיים במצב שבו הניבוי החזק ביותר לעתידו של נער הוא כתובת המגורים שלו ושם בית הספר שלו, לכן ההערות הללו נכונות.

הערה נוספת, בעקבות ההערה של חבר הכנסת שיין, נפתרה בעיית הביטוח אבל בדיון הקודם עלה חשש שבעקבות העובדה שמוצעות הפחתות בתשלומי ההורים תהיה גם ירידה ברמה של השירותים הניתנים. אני רואה שהמנכ"לית כמעט מוחה על דברי אז אני אומר בעקבות זאת שהתוספת המתקבלת מאזנת את הפער הזה מבטיחה שלא תהיה הירידה האמורה ולכן אני מקווה שתנוח דעתם של אלה שמחו באופן כל-כך דרמטי בישיבה הקודמת.

המנכ"לית ציינה שהפוליסה הוטבה והכיסוי הורחב.

זה לגבי הפוליסה. ההערכה הייתה שאם משלמים פחות למתנ"ס אז שירותי המתנ"ס ידרדרו, גם זה לא קרה.

חבר הכנסת עופר כסיף, שלוש דקות, בבקשה.

תודה רבה.

שמתי לב, אדוני, שעל דבריי לא אמרת שום דבר.

אני רוצה לומר כמה דברים - - -

ברצוני לומר שאני מתקשה לזכור דיון בכנסת שבו מירב הדוברים הם בעלי תואר שלישי. דוקטור כסיף, דוקטור שיין, דוקטור בגין, כולנו באותו מועדון.

מאחר ואני מרקסיסט אצטט את מרקס: "לא אהיה מוכן להיות חבר במועדון שמקבל אותי".

אין שום סיכוי שנקבל אותך.

עופר, זה משותף, גם אני לא מוכן חבר במועדון הזה.

בגלל זה אני עוד מתלבט.

אין שום סיכוי שתתקבל למועדון, הכול רגוע.

אוקיי, אני שמח, זה מחמיא לי.

עופר, אני אפתח עבורך מועדון נפרד.

אמרתי בעבר, אומר שוב ואמשיך לומר בכל הזדמנות שזה לא מקרי שראשי התיבות של "חוק חינוך חובה חינם" זה חחח"ח או חה-חה-חה-חה. זה משום שאנחנו רואים את התשלומים שנגבים מההורים ושהראשונים להיפגע מכך הם הורים מהאוכלוסיות המוחלשות. מעבר לכך, אם אנחנו רואים בחינוך ערך אז אנחנו צריכים להבין שהחינוך צריך להיות חינוך חינם. בוועדת החינוך עלה הנושא במשך שנים, גם בכנסות הקודמות ( "כנסות" למרות שאנחנו מדברים על "קנסות"). נאמר גם שהחינוך, שהוא כולל תרבות, טיולים וכן הלאה, התרבות והטיולים לא פחותים בחשיבותם ממקצועות הליבה, כך נאמר בוועדה ואני מסכים עם האמירה. כשאנחנו מסתכלים על תשלומי הרשות, לא בכדי גיחכתי כשהתייחסתם לזה כתשלומי רשות, אין מדובר ברשות אלא ברשות מחויבת. העלות הגבוהה ביותר היא עבור תשלומי טיולים, מדובר על 613 מיליוני שקלים בשנת הלימודים התשפ"ב. סל תרבות – 283 מיליוני שקלים - - -

שמענו את המספרים.

מאחר שהדברים הללו הם יקרים מאוד ולא נגישים לכל אחד, בעיקר בזמן משבר, אנחנו רואים את המשבר וטוענים שזה חשוב לא פחות ממקצועות ליבה אבל אומרים שמערכת החינוך היא מערכת חינוך חינם. יש פה כשל לוגי. ניקח לרגע את נושא הטיולים. אם, באמת, טיול חשוב כמו מקצועות ליבה, משמע שזה צריך להיות חובה, אז מדוע גובים כסף ומדוע, כפי שנאמר קודם, כשלהורה אין את הכסף לשלם אז לא מאפשרים לילד שלו. אם כן מאפשרים לילד שלו אז מי משפה את בית הספר שמשלם עבור זה? אני אומר שיש פה כשלים לוגים שלא מתמצים רק בעניין האנאליטי אלא גם בחיי בני אדם. אני מאמץ לגמרי את מה שאמרה חברתי, חברת הכנסת מואטי, אני וחבריי דוגלים בחינוך חינם. חינם פירושו שגם כל מה שעומד פה על הפרק יהיה בחינם. ההעלאה של גבייה מההורים היא דבר בלתי- מתקבל על הדעת.

מה קורה עם הדו"ח הכספי שבתי ספר מחויבים לתת בסוף כל שנה להורים. איך זה קורה, האם יש אכיפה של זה. אם לא, ואני יודע שזו שאלה רטורית, אז מה עושים עם זה? הדבר האחרון, היום פורסם דוח של ה-ממ"מ שאני ביקשתי, הדוח מציג תמונה עגומה ביותר בנושא המחסור במורים. אני אעלה את זה בשעה 11:00 ואני רוצה שיהיה ברור שהנושא הזה קריטי.

כבר הזכרתי את חשיבות הדוח.

כדי שלא יובן כאילו זה תקין ולגיטימי שאם הורים לא משלמים בגלל קושי כלכלי אז לא מאפשרים לילד להשתתף, אציין שלפי הוראות חוזר מנכ"ל המפורשות זה אסור. יכול להיות שיש תקלות אבל שלא ייווצר הרושם כאילו זה תקין.

אנחנו יודעים מה קורה בפועל.

אבל שלא ייאמר פה דבר שכאילו, תשלומי הורים חלק מהמנגנון שאם מישהו לא משלם - - -

אבל אנחנו יודעים מה קורה ומי משלם.

חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה.

אני לא רוצה לקחת זמן מאף אחד אבל יש לנו דוחות וצריך לדעת שרשויות מקומיות משתתפות פעמים רבות במצבים של ילדים שאין ידם משגת.

לא כל רשות מקומית יכולה.

בבקשה לא להפריע לדברי חבר הכנסת סלאלחה.

היות שאני מהפריפריה אז מפריעים לי.

לא, זה בגלל שאתה ערבי.

גם וגם, יאללה. חברים, בוקר טוב, אם יש פערים כל-כך גדולים בין המרכז לבין הפריפריה בחברה היהודית, אז על אחת כמה וכמה הפערים קיימים בין החברה היהודית לחברה הערבית. אני, כמנהל בתי הספר המקיף בבית ג'אן, יכול לספר ששילמנו מהכיס שלנו, אספנו כסף בשביל ילדים כדי שיצאו לטיולים ולא ירגישו מקופחים. מה שאמר חברי כסיף, שהחינוך הוא חינוך חינם ודרך החינוך אנחנו יוצרים שוויון בין כל האוכלוסיות במדינה. בפועל, החינוך הערבי מוזנח. יש כמה סיבות לדבר: כול הציבור הערבי נמצא בפריפריה, חלש ומוחלש. בנוסף, למועצות המקומיות הערביות אין מאיפה לשלם ולתת לבתי הספר. בבתי הספר האלו כמעט ואין מה לתת.

חברים וחברות, אנחנו צריכים לתת תשומת לב לחינוך הערבי, אם זה בצפון, אם זה במשולש, ובעיקר בדרום אצל הבדואים. עשיתי כמה סיורים שם. יש בתי ספר, כבוד המנכ"לית, בפזורה הבדואית, שאין להם חשמל. יש בית ספר אחד שיש לו גנרטור ויושבים שם תלמידים שלא יכולים לשמוע את המורה בגלל הרעש של הגנרטור. יש בתי ספר שאין להם כביש שדרכו יוכלו הילדים להגיע לבית הספר, אין להם הסעות והם עוברים טלטלה מאוד קשה. זהו מצב לא מתאים למדינת ישראל במאה ה-21 ולכן החלוקה צריכה להיות צודקת וצריכים להיטיב עם החלשים. השקל הזה שדיבר עליו חבר הכנסת שמשלם העני, אז בשבילו זה 100,000 שקלים, וזה שיש לו משכורת גבוהה אז יכול לשלם כמה שהוא רוצה. חברים, אני חושב שיש מקום שאנחנו נצא מפה עם החלטה לפטור את הציבור הערבי, שרובו מוחלש, מתשלומי הורים, ולהיטיב עם הילדים ולהביא אותם שיעזרו לכלכת מדינת ישראל, להייטק ובכל התחומים, תודה רבה.

אני רוצה לציין בהקשר של בתי הספר במגזר הבדואי שאין להם חשמל, השתתפתי בסיור, פניתי לשרת החינוך לגבי בית ספר ספציפי עם החשיפה של ילדי גן חובה לפליטה של גנרטור סולר. השרה מתערבת כבר עכשיו ואנחנו מחליפים את המערכת במערכת חשמלית. אני חושב שמבחינת מדיניות יש ערנות ותגובה.

בתקווה שזה יהיה לכלל בתי הספר באותה הסיטואציה ולא רק בית הספר הזה.

את צודקת.

חברים, אנחנו שנה בממשלה ואם רק עכשיו מטפלים בנושא אז זה גרוע מאוד.

חברת הכנסת שפאק, אנחנו בקוצר זמן אז תהיי יעילה בדברים שלך, בבקשה.

אני באתי לכאן כדי לברך על זה שאין העלאה של תשלומי ההורים, צריך לראות כמה אפשר להכיל. היה לי חשוב להגיע לכאן כאחת שהייתה יושב-ראש פורום הורים ביישוב שלי. תמיד היו מעלים ולא בודקים פנימה. כשהגעתי לנהל את פורום ההורים, צריך לראות איך מנהלים את הדבר הזה, התייחסו כאן לפני לדברים. פתיחת חשבון כדין, בקרה, דיווח, תפקיד של מי לגבות תשלומים. דיברו על תשלומים לטיולים ולא אחזור על זה אבל יש התנהלות שמאפשרת את זה וחשוב שתצא מכאן אמירה לפיה אסור לפגוע בתלמידים שאמורים לצאת לטיול.

יש לבחון ולהגיד מה מותר ומה אסור, ידוע שתשלום החובה היחיד הוא עבור הביטוח, תקנו אותי אם אני טועה. את כל שאר הדברים יש לעשות בצורה מסודרת ולהבהיר להורים שיש גם דרכים אחרות. הורה שמדווח על אי-יכולת כלכלית, המדינה והרשות יודעים לתת מענה.

הוא גם לא צריך לדווח.

בית ספר יכול להגיד מי האנשים שעשו את התהליך ואז הנטל לא נופל על היתר. יש כל-כך הרבה מה לתקן לפני שמעלים, הפתרון של העלאה הוא הקל ביותר. מהניסיון שלי, לא רק שלא העלינו את תשלומי ההורים אלא הורדנו אותם והתלמידים לא נפגעו. הכול מתחיל ונגמר בניהול.

ניתן לכמה מהמשתתפים שהגיעו לדבר. גבריאל פיצ'י דובינר, מוביל מטה המאבק לחינוך חינם. אני רוצה לומר תודה לגבריאל שהעביר אלי אתמול סרטון חשוב שכולם צריכים לראות, בדיוק בנושא שהעלה חבר הכנסת דוידסון. בבקשה, שלוש דקות.

בוקר טוב, כוותיק אורחי ועדת החינוך בישיבות בנושאי הורים אני רוצה לומר שלצערי הרב לא משתנה כלום. כל שנה אותן המילים, כל שנה אותם הקולות. מה שמשתנה זה רק פני חברי הכנסת, הדיון הוא אותו דיון. אני ראיתי פה יושב-ראש מצביע בעד תשלומי ההורים ובוכה, כי הוא נגד, אבל הקואליציה חייבה אותו. ראיתי יושב-ראש אומר שתשלומי ההורים הם גזל מההורים, לא חוקיים – הכול כבר ראיתי כאן. לצערי הרב אנחנו ממשיכים באותו כיוון ואין שינוי. עכשיו גם רוצים שנגיד תודה רבה שלא העלו את המחיר. אז באמת, תודה רבה, אבל זה בכלל לא מספיק.

מה שקורה עם הילדים שלא יכולים לשלם זה לא רק מה שאתם רואים בתקשורת, כמו המקרה שלא נותנים לעלות לאוטובוס. יש ילדים שעושים את עצמם חולים כדי לא לבייש את ההורים. אני מדבר על אלפים. אין שבוע שאני לא מקבל דיווח על ילד או אמא. יש המון בעיות עם האימהות החד-הוריות, משפחות של אנשים עם מוגבלות ועוד. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך באותו הכיוון. אני חושב שהגיע הזמן שנעשה לפחות את הצעד הראשונה. אם מאשרים את תשלומי ההורים אז יש לשאוף שיהיה פטור לילדי הרווחה. השמות של ילדי הרווחה ידועים לכל רשות ורשות. אסור לבקש מהאם להביא את תלוש השכר לבית הספר. מי שם את מנהלת בית הספר, ואני מאוד מכבד את הצוותים, אבל מנהלת בית הספר לא למדה להיות עובדת סוציאלית, למה היא צריכה לבדוק את תלוש המשכורת של האם כדי לתת אישור? דרך אגב, זה לא מקנה פטור, המלגות האלה נותנות 200-300 שקלים. איפה כל היתר, מאיפה יביאו את זה? הילדים הגדולים יותר כבר אומרים להורים שהם לא מרגישים טוב, לא רוצים ללכת לטיול ונשארים בבתים.

אני חושב שזה פשע, אני לא מאשים אף אחד כי זה דבר שקורה הרבה שנים. אנחנו חייבים לעשות את השינוי ולהביא בשורה למדינת ישראל. צריך, מיד, השנה, פטור לילדי הרווחה, כי אם לא אנחנו נלך למקום לא טוב. בסרטון שדובר עליו רואים אדם בן 60 שמספר איך בגיל 7-8 הורידו אותו מהאוטובוס והוא לא שוכח את זה עד היום הזה. האם זה מה שאנחנו רוצים? תודה.

תודה רבה. אציין שהעליתי את ההצעה לתת פטור לילדי הרווחה. שרת החינוך אמרה שבעקבות מגפת הקורונה הרבה משפחות נכנסו למעגל העוני ולא רצו לדווח על זה ובכלל לא מדווחות לשירותי הרווחה. יכול להיות שדווקא קריטריון גמיש יותר לשיקול דעת המנהלים יכול להיות מוצלח יותר.

אני מבקש שמשרד החינוך יסביר לנו איך מקבלים את ההטבות של המלגות, מה ההליך ואיך אפשר למנוע את העלבון.

אני רוצה לשמוע מאיתי קפלינסקי מטעם הנהגת ההורים. אני מתחיל לצמצם את הזמן כדי לתת למנכ"לית לענות בסוף. שתי דקות, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה ומנכ"לית המשרד. עלו הרבה דברים, אנחנו רואים את הדברים קצת אחרת. אני מברך את השרה ואת המנכ"לית על ההצהרה בדבר מהלך או כיוון נכון של הפחתת תשלומי ההורים. לפרוטוקול נאמר שזה מס הורים, מס עקיף שהוא משקולת על צוואר ההורים.

מס גולגולת.

ועכשיו גם על מעמד הביניים ולא רק על מי שקשה לו בשוטף. אנחנו מודעים לגורמי המקצוע במשרד החינוך על ניהול דיאלוג, קשוח בעיקר מכיוונינו, ועל השותפות בקידום האינטרסים החשובים שהם על בסיס יום-יומי. יחד עם זאת, מבלי לגרוע מכל נקודות הזכות האלו, אנחנו נמצאים בדיון שכבר מזמן היה אמור להיחתם, לקבל החלטה ערכית לגבי טיולים, השאלת ספרים וסל תרבות. אם מדובר בחלק מתוכנית הלימודים, וכך נאמר פה, תתכבד המדינה ותשלם – לא רק למי שאין לו אלא לכולם. תשלמו, תממנו, ואם מדובר בשני מיליארד שקלים – זה אפשרי.

לחברי הוועדה אני אומר שלא התקיים פה שנים דיון עומק בסוגיה של החוק ושל תשלומי ההורים. הובטח, ואני מצטט את יושבת-ראש הוועדה הקבועה שלא נמצאת כאן היום, באוגוסט בשנה שעברה: "אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא תשלומי הורים, דיון ספציפי בעניין החקיקה תוך 60 ימים. מבקשת ממשרד החינוך להביא תזכיר חוק שייעגן את כל הקשיים שאנחנו שומעים עליהם. במידה שלא יונח תזכיר חוק שכזה הוועדה תיקח על עצמה את העבודה. שיהיה ברור – לא נפחד לקדם חקיקה". חלפה שנה קשה אבל חבר הוועדה לא עשו את הנאמר כאן. אנחנו קוראים לכם - - -

אני חולק עליך, בכל הכבוד, חברי הוועדה עשו עבודה יוצאת דופן מבחינת הדיון בתשלומי הורים. להגיד שחלפה שנה ולא עשינו כלום זה כמו לומר שלא היינו פה.

בפועל לא נעשה כלום, הוא צודק.

סליחה, סליחה, אני קוטע - - -

אני מקבל את ההערה של פרופסור שיין. התקיימו דיונים בנושאים נקודתיים אבל אני מתייחס לדיון בחוק הזה.

אני חושב שאתה צודק, אפשר להעמיק בדיון לגבי הצורך בחוק זה.

גם משרד החינוך הפר את הבטחתו להציג תוכנית להפחתה. ברור לנו שביום אחד לא יבואו מיליארד שקלים אבל הייתה צריכה להיות מוצגת בפני חברי הוועדה תוכנית להפחתה של תשלומי ההורים.

אתה צודק, שמענו שיש ועדה שמתכנסת רק אחת לשישה שבועות. משפט אחרון, בבקשה.

נאמרו פה דברים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם. לגבי הביטוח, אנחנו יודעים שנסגר אתמול המכרז. אתם מברכים עליו אבל מבחינתנו זו לא ברכה. הפרמיה עלתה ב-20% כשלא הובטח לנו שהתוספת שקוזזה היא מכאן לנצח. הפרמיה עלתה ב-40% והפיצוי לתלמידים עומד על 5%. רק אם נתייחס לסכום הביטוח הבסיסי הוא ירד מ-390,000 לכ-370,000. הנתונים שלנו שונים. היום לא ניתן לקיים השאלת ספרים דיגיטלית במחיר הקיים ואנחנו מאשרים גם לשנה הבאה 280 שקלים. זה בלתי-אפשרי, מישהו צריך לממן את זה, על אחת כמה וכמה לבתי ספר צומחים שאין יותר מינהלת השאלת ספרים אז - - -

אדוני, אני מבקש לסיים.

דיברתם על הזנה, משרד החינוך חוקק בחוזר מנכ"ל הזנה בבוקר. זו הפחתת נטל משמעותית, אדוני היושב-ראש, בשלושה או ארבעה שקלים אפשר לקיים הזנה בבוקר. יש חוזר מנכ"ל אבל משום מה לא מאפשרים לממש אותו כי אמרו שזה רק במסגרת תשלומי הורים מרצון.

אני חושב שזו הערה מצוינת, אבקש שהמנכ"לית תתייחס לזה.

משפט אחרון - - -

לא, סיימת, אני מצטער. הבטחתי שהדיון היום יהיה מעניין, אומרים לי שהגברת הדר מוכתר, פעילה חברתית בשם ראש מפלגת "צעירים בוערים" תהפוך את הדיון למעניין, אל תאכזבי אותנו.

הדר מוכתר, יושבת-ראש מפלגת צעירים בוערים, זה כבר לא "פעילה חברתית".

ברוכה הבאה למועדון.

אני מייצגת את ההורים הצעירים בישראל. כמו שאתם רואים פה, יש לי את חוק חינוך חובה חינם וכמו שכבר אמרו פה זה חוק חה-חה-חה- חה. 1,300 תשלומי הורים בשנה זה לא חינם, שני מיליארד שקלים שאנחנו משלמים למערכת החינוך זה לא חינם. אם המדינה רוצה לממן חוק חינוך חובה חינם – היא צריכה לממן. עכשיו, תשאלו אותי: "מאיזה כסף"? יש פה חברי כנסת, שפכו 2.2 מיליארד שקלים על בחירות, שייקחו את הכסף הזה, ישלמו תשלומי הורים. תאמינו לי, אתם תצאו ברווח.

תקשיבי, אני לא מבין מילה ממה שאתה אומרת, דברי יותר חלש. אני מכיר איתך עם כל הזה.

אתה מכיר אז זה נהדר.

אם את רוצה להועיל במשהו - - -

אני לא התפרצתי לך בדברים.

לא, אבל אם את רוצה להועיל.

את מדברת עם חברי כנסת, את לא מנהלת את הדיון כאן.

באה ועושה פה רעש. דברי יפה, דברי - - -

סליחה, סליחה - - -

חבר כנסת לא יותר חשוב מהאזרחים, אני משלמת לך את המשכורת.

אני מכיר את הפופוליזם שלך - - -

הוא רק אמר לך שאת מדברת מהר.

אבל באיזה טון?

מה הקשר בין חברי הכנסת לנושא?

באיזה טון - - - שאתה מדבר.

גברת מוכתר, יש לך את שתי הדקות שלך.

אז שלא יתפרצו לי לדברים.

רק דברי לאט יותר, קשה להבין.

תירגעי ותדברי לאט-לאט.

אתה לא צריך להגיד לי "תירגעי", סליחה.

כל חבר כנסת יוכל להביע את דעתו אבל אנחנו שומרים על דיבור נעים.

אני מדברת מתשוקה אז אני מדברת מהר.

הטיעונים שלך קוהרנטיים, המשיכי עוד דקה, בבקשה.

אתם רוצים לממן תשלומי הורים, שפכתם 2.7 מיליארדי שקלים על בחירות, קחו את הכסף הזה – אני מדברת לאט עכשיו – קחו את הכסף של הבחירות, שימו על תשלומי הורים – תצאו ברווח. אם יש לכם שני מיליארדי שקלים לשלם עבור בחירות – יש לכם שני מיליארדי שקלים לשלם עבור תשלומי חובה ותשלומי רשות. אני לא הפרעתי לך, רק שנייה. החלק הכי מרגיז בוועדה הזאת, בסופו של דבר הודעתם עליה אתמול. מה זה המחטף הזה? ב-24 שעות מעבירים פה 24 מיליארדי שקלים? תגידו לי, זו מדינה דמוקרטית או רוסיה הסובייטית?

נקודה אחרונה שאני רוצה לגעת בה: אנחנו באנו פה, מפלגת "צעירים בוערים", ישבנו פה שעה לפני הישיבה ותפסנו כיסא. לא הגיוני שחבר כנסת שמאחר בחצי שעה יזיז אותנו מהמקום בכוח. אני רק רוצה להגיד - - -

את טועה, את טועה.

את טועה.

אנחנו לא פחות חשובים מכם, אני משלמת לכם משכורת. - - -

וואו, וואו, וואו.

אנחנו לא פחות חשובים מכם ואתם תתייחסו בכבוד לא רק אליכם אלא גם כלפי אזרחים שרוצים לדבר. אני לא פחות חשובה מכם, עם כל הכבוד לתואר של חבר כנסת אתם עובדים בשבילי, נקודה.

את באה לזלזל - - -

אני באה לזלזל? את שופכת 2.7 מיליארדי שקלים על בחירות אז אל תגידי לי לזלזל או לו.

נירה, אל תגיבי לה.

את באת לעשות פה פוליטיקה.

אני מבין שאת רוצה שאוציא אותך.

באת לעשות פוליטיקה, את חצופה שאת מדברת ככה לחברי כנסת.

חצופה? אני מייצגת את הצעירים בישראל וכך מדברת אלי חברת כנסת. זה מצולם וזה יעלה לטיק-טוק.

את חצופה, את לא יודעת מה המקום שלך פה, מה זה?

אני לא יודעת מה המקום שלי פה? אני משלמת לך משכורת, לא להיפך.

מה זה? מה זה?

אני משלמת על המשכן הזה.

את לא משלמת לאף אחד, מה זה הקשקוש הזה?

אז מי משלם לך משכורת?

חבר הכנסת טל.

סליחה, אני קורא לכולם לסדר.

אבל זה בדיוק מה שהיא רצתה.

- - - גברת.

אבל תבינו כמה המערך פה מושחת, אפילו לי לא נותנים לדבר, משתיקים אותי.

לא משתיקים אותך, נתנו לך את מלוא הזמן. אם את מתחילה להעליב חברי כנסת אז את עוברת קו אדום. את אורחת פה והזלזול בנבחרי הציבור אינו מקובל. גם אם את הורה בוער, אני מבין שזה טוב בשביל הפייסבוק שלך אבל בבקשה.

הנה, עומד מאחוריה, מצלם אותה כל הזמן, עושה לה את ההצגה. אלופה, כל הכבוד.

אני חושבת שאת יכולה ללכת גם לאח הגדול.

בהצלחה, להתראות.

עשתה את שלה.

(הדר מוכתר מוצאת מחדר הוועדה)

חבל שבדיון כזה חשוב מישהי באה להעלות לייקים לטיק-טוק.

אנחנו במשך - - -

יפה שאתם מזהים מי זאת.

לכן צריך לתת לנציגים הרשמיים של ההורים לדבר ולא לכל מי שרוצה.

אלון, הרמת לה כל-כך לפני אז היא הייתה חייבת להביא את - - -

יש נציגות רשמית להורים - - -

אני כבר קיבלתי התראה.

אתה יודע מה, היא אחת מכולנו, היא שווה, היא לא מביאה תובנות יותר מכל האנשים שיושבים כאן ומדברים שנים. הרימו לה שלא בצדק. אותי לימדו שקודם כל חובת ההוכחה עלי, חובת עשייה, ואז לדבר. להניף את ה-"חחח" וכולי זה מבייש אותנו.

צודקת, נירה.

עכשיו כולם להיות בשקט מכיוון שהזמן של כל האירוע הזה בא על חשבון ארגונים אחרים שמחכים, המועצה לשלום הילד למשל.

שפעלו שנים ולא באו רק עכשיו.

אני מצטער שדווקא בוועדת החינוך, שבה אנחנו משתדלים לשמש דוגמה לקהילת התלמידים, היינו צריכים לראות דבר כזה. נציגת המועצה לשלום הילד, בבקשה.

תודה, אדוני, עורכת דין ועובדת סוציאלית לירון אשל, היועצת המשפטית במועצה. אדוני פתח בשיח על ערכי השוויון והצדק. למען הסר ספק אמר שתשלומי הורים, לא רק שהם לא מעודדים את הערכים הללו אלא מנציחים פערים, מעודדים חוסר שוויון, מובילים להפליה ולחיכוכים בתוך בתי הספר. הביאו דוגמאות לפני שנים, אני מדברת על מקרים שמגיעים אלינו מדי שנה ומכווצים לנו את הבטן. כל שנה מורדים ילדים מהאוטובוסים, כל שנה נתלות בפומבי רשימות של ילדים שהוריהם לא שילמו, כל שנה מוצאים ילדים מתוך הכיתה כדי שיבואו להסדיר את התשלומים במזכירות.

זרקו כאן כל מיני הערות על מלגות ועל הצורך בפנייה למנהל בית הספר על מנת שיפתור את הבעיה. חשבתם מה עובר על ילד, איך מתכווצת לו הבטן עוד לפני זה, רק כשמודיעים כשצריכים לשלם ועוד לפני הפנייה לבקש מלגה? כמו שכבר אמרו לפני, אדוני, אנחנו יושבים פה שנים על גבי שנים, יש הצהרות של חברי הכנסת, יש הצהרות של שרים. ההצהרות גורסות תמיד שזו השנה האחרונה שמאשרים תשלומי הורים. כל שנה אנחנו באותו ניגון חוזר, ניגון שהוא פחות נעים לאוזן. כל שנה, בדקה ה-90 מאשרים את התשלומים. אנחנו לא מדברים על 10-20 שקלים אנחנו מדברים על הטיה של מאות ואלפי שקלים. הקורונה הובילה למשבר כלכלי, גם אצל אלו שאינם מוכרים ללשכות הרווחה. קראנו רק לאחרונה על עלייה בהוצאות לציוד בתי ספר.

אני מתנצלת על זה שאיני מברכת על זה שלא העלו, אני מזועזעת מזה שלא הורידו, שלא לומר – ביטלו לגמרי. אדוני, דיברו פה על הפחתה, אם אני מסתכל על הנתונים, בהשוואה לשנת התש"פ, לפני הקורונה, ברוב שכבות הגיל יש עלייה בתשלומי ההורים ולא ירידה. גם את זה צריכים לדייק. זה שבשנה שעברה ביטלו תשלום למסיבות כיתתיות זה יפה, אבל בשנת התש"פ אפילו לא לקחו כסף בגין סעיף זה. בואו נסתכל על ציר הזמן, לפני הקורונה הורים שילמו פחות, לא הייתה התחשבות במצב הכלכלי וישבו ועדות במהלך השנים – ועדת לנגרמן, ועדת טרכטנברג – שמצאו פתרונות. להגיע שוב פעם בדקה ה-90 ולאשר אלפי שקלים? אני מבקשת מחברי הכנסת להיות אמיצים ולהגיד: "לא, לא במשמרת שלי". אדוני, נכון שאנחנו בתקופת בחירות אבל בכל שנה אנחנו בתקופת בחירות לאחרונה. הגיע הזמן לעשות מעשה.

הלוואי וחופש התמרון שלנו היה גדול כמו שאת מתארת. חשבתי לסגור את רשימת הדוברים אבל אני מבין שמחכה על הקו נדים מסרי, יושב-ראש ועד ההורים בחברה הערבית, אני חושב שבעקבות הדברים ששמענו על המצוקה במגזר הערבי כדאי לשמוע גם אותו. בבקשה, אדוני.

שלום רב, אני נדים מסרי, יושב-ראש ועד ההורים הארצי של החברה הערבית. אני מברך על כך שלא הייתה עלייה בתשלומי ההורים. יחד עם זאת, אני מזכיר את החזון של כולנו לבטל את תשלומי ההורים בכלל. כשאנחנו מדברים על יוקר מחיה ומצב סוציו-אקונומי אנחנו רואים שהחברה הערבית נמצאת בסוציו 1-3. לא אכנס לכל פרטי תשלומי ההורים שאנחנו חושבים שהם מעמסה גדולה, לדעתי יש הרבה דברים מעבר לתשלומי ההורים שקשה לשלם אותם. אנחנו רואים שכל תשלומי ההורים הם שווים אבל אין שוויון בדבר כזה, לכן יש לנהוג גבייה דיפרנציאלית על מנת להבטיח שוויון אמיתי.

יש שתי הסתייגויות שאנחנו שומעים, על העניין של ההזנה ושל השאלת הספרים המודפסים והדיגיטליים. אנחנו יודעים טוב מאוד שבעצם בחברה הערבית עדיין אין חיבור לתשתיות עבור העניין הדיגיטלי, לכן השאלת ספרים דיגיטליים אינה ריאלית. גם - - - ועד שהם מעמסה, הרי הרבה תלמידים - - - אפילו ספרי לימוד. אנחנו, כוועד הורים ארצי, יחד עם עמותות אחרות, נמצאים בעיצומו של מבצע התרמה לצורך חלוקת תיקי בית ספר וכלי כתיבה לתלמידים מיעוטי יכולת. אין מדובר רק בתשלומי הורים, יש אנשים שיש להם הוצאות אחרות לקראת תחילת שנת הלימודים ואין להם, ידם אינם משגת.

אני מודה לך עבור הדברים החשובים, תודה שחיכית והשתתפת.

נושא אחרון: תשלומים עבור נציגות הורים ארצית. אני רואה שיש נציגויות שונות של ועדי הורים. יש ועד הורים ארצי בחברה הערבית ויש הנהגת הורים ארצית שמייצגת את רוב בתי הספר בחברה היהודית. בהצעה שאנחנו רואים כאן, לפחות לא רואים שם שבעצם תשלום עבור נציגות הורים ארצית לפחות יהיה לוועד - - -

אדוני, אין לי מושג על מה הוא מדבר, אנחנו לא - - -

סליחה, השאלה ברורה, המנכ"לית תתייחס לזה.

המשרד - - -

אדוני, לא ניתנה לך זכות דיבור. אני רוצה להודות לכולם. היה דיון מתורבת כמעט ללא יוצא מן הכלל. אני רוצה לאפשר למנכ"לית להשיב בצורה מלומדת. לאור ריבוי השאלות אני מבקש שתדברי קודם על ההיקף בפועל של המלגות, האם הן נוצלו, מה החלוקה לפי מגזרים. זה הכלי המרכזי כדי לעשות צדק חברתי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשתתף במחמאות שנתת על הדברים הנבונים והחכמים שנאמרו על ידי חברי הכנסת, דברים שנוגעים בסוגיות של צדק ושוויון איתם אנחנו מזדהים. כיצד אנחנו מנסים לעשות צדק חרף המגבלות ובעזרת הכלים העומדים לרשותנו. אתייחס לסכום, למנגנון ולמדיניות. המדיניות שלנו היא דיפרנציאלית. לחלשים מגיע יותר ולכן כל מנגנון התקצוב שמופעל באמצעות תוכנית "גפן" – תוכנית רפורמה שמעבירה את המשאבים לידי מנהל בית הספר מתוך אמונה, שכולנו חולקים אותה ללא ספק, שהמנהל והצוות החינוכי – בדיוק כפי שחבר הכנסת הכיר את התלמיד הנזקק שלו – הצוות והמנהל מכירים טוב יותר מכל אחד את המשפחות ולכן הכסף נמצא בידי המנהל והצוות.

כך ראוי.

המדיניות היא שאין ילד שיד משפחתו אינה משגת שייפגע, זאת המדיניות. איני באה להתווכח עם עובדות, פה ושם יש מקרים הפוכים אבל הם סותרים את המדיניות. ככל שהם מובאים לידיעתנו הם מטופלים ביד קשה כדי שהילדים לא ייפגעו ולא יחוו השפלה. המנגנון הדיפרנציאלי פועל כך: שיטת "גפן" לוקחת בחשבון את המצב הסוציו-אקונומי, את סטטוס בית הספר, ככל שהוא נמוך ביותר המשאב הדיפרנציאלי גבוה יותר במכפלה של מספר התלמידים. המשאבים – חברת הכנסת סולימן, הצגת בדברייך הנבונים את העוני בחברה הערבית – כשיגיעו לחברה הערבית והבדואית המשאבים יהיו גבוהים מאוד, כולל כל הילדים החלשים ויאפשרו למנהל לתת מענה.

עד כה סכום המלגות היה 130 מיליוני שקלים, הוא נוצל במלואו וזה מראה שיש צורך בכך. היום, בסעיף הרווחה ב-"גפן" שעומד על 8% מהתקציב, סך הכול שיעמוד לרשות המנהלים, שזה לפחות מה שהם יוכלו להשתמש בו, עומד על כ-180 מיליוני שקלים בסעיף זה, ככל שמנהל בית הספר ירצה להשתמש. אם יישאר עודף הוא יוכל להשתמש בזה לפעילויות רווחה למען הילדים. באופן עקרוני, אני יכולה להגיד את זה כאן, נשמח לקבל חמישה מיליארדי שקלים נוספים ולא לגבות תשלומי הורים. ככל שיעמדו לרשותנו יותר סכומים נשמח להפחית את הסכומים. השנה, כחלק מהמדיניות שלנו, יש יותר משאבים בידי המנהלים, משאבים זמנים וגמישים בתוך כל בית ספר. המדיניות חד-משמעית, ילדים שמשפחתם לא יכולה לשלם משתתפים בכל הפעילויות ומקבלים את כל המענים.

לא ענו לי על השאלה, מה אחוז ההורים שפונים לקבל את המלגות?

הסכום נוצל במלואו, זה משתנה בצורה דיפרנציאלית בין בתי ספר ובין אוכלוסיות שונות. השנה המנהל יוכל להשתמש בזה לפי מיטב הבנתו גם לספרים, גם לטיולים.

בשנה שעברה רק 20% מההורים פנו לבקש את המלגות.

אבל הסכום נוצל במלואו. יש מנהלים שבחרו לתת סל מזון בערב החג לתלמידים ואנחנו אישרנו את הדברים. אנחנו מקבלים דיווח עם השמות כדי לוודא שהמשאבים מגיעים לכתובות הנכונות.

המלגות עלו לסך 180 מיליוני שקלים?

הסכום. 8% מהגפן שהמנהל יכול להשתמש לצורך פעילויות רווחה, מה שעמד בעבר על 130 מלגות, השנה הסכום עומד על 180 מיליון באופן דיפרנציאלי לפי המדד הסוציו-אקונומי של בית הספר. מנהל בית הספר יוכל להשתמש בכל 8% האלה למלגות. הוא יוכל גם מסעיפים נוספים אבל לפחות בזה זה מה שעומד לרשות המערכת השנה.

אם אנחנו מבינים נכון, כשהתחלנו את הקדנציה זה היה 80 מיליון.

זה היה 100 מיליון לדעתי.

עכשיו זה יגיע עד 180. כל הכבוד, מדהים.

אני, בתור פרופסור למדיניות ציבורית, יודע שצריך להסתכל על מגמה - - -

זה עוד 100 מיליון שקלים.

זה בהחלט סכום נאה.

100 מיליון שקלים נוספים למלגות, זו אמירה.

זה המון. את יכולה להתייחס גם לתל"ן?

התל"ן מפוקח, מה השאלה המדויקת?

מגמות. הרי בסוף התל"ן הוא משהו מפוקח שמאפשר, בעיני, תוספת של מוביליות לילדים שיכולים לקבל את מה שלא היה אחרת. נשמח לשמוע מילה על המגמה הזאת.

הפיקוח על כספי התל"ן כולל אסדרה בחברה החרדית, כולל פיקוח דרך מערכת "אפיק", הגענו לרמה של למעלה מ-50% בחברה החרדית. כלל בתי הספר, 95% מדווחים במערכת "אפיק" מה שמאוד מגביר את האכיפה. התל"ן מאפשר רכישת שירותים נוספים מחמש שעות ועד יותר מכך בבתי ספר מיוחדים. כל זה כדי שאפשר יהיה לתת מענים נוספים וכדי שהחינוך הציבורי לא יהיה חדגוני אלא יאפשר מגוון של מענים על פי מה שהצוות החינוכי חושב שמתאים לקהילה שלו.

אבקש לסכם בשם הוועדה ואז נצביע. חבר הכנסת דוידסון רוצה להוסיף משהו, בבקשה.

אני חוזר על מה שאמרתי מקודם, אני פונה למשרד החינוך, אסור להגיע למצב שמורה או מנהל פונה לילד בנושא של כסף. זו צריכה להיות הוראה של המנכ"ל שאסור לפנות לילד בנושא כסף. זה קורה כל יום וזה משאיר לילדים צלקת לכל החיים, זה לא סתם פופוליזם. אתם צריכים לעשות חשיבה איך מונעים את הדבר הזה ולא להגיע לילד בנושא כספים, זו ממש בקשה מהלב.

אני משלב את זה בסיכום שלי, אני מסכים איתך. הביטו, בחינוך עולה השאלה של מדיניות ציבורית, האם להשקיע את תקציב החינוך בחלשים, במטרה לצמצם פערים חברתיים או שמא להפחית את הנטל מכולם. אני סבור, אני חושב שהוועדה סבורה שהגענו לאיזון ראוי לאור הנסיבות והמגבלות. אני חושב שזו הדעה הרווחת, תכף נראה אם יצביעו על כך. הוועדה קוראת למשרד החינוך לחדש את פעילות הוועדה שאמורה לתכנן לטווח ארוך ואני מבקש שהוועדה תתייחס בדיוק למה שאמר חבר הכנסת דוידסון, שאחת ההוראות תהיה שילדים לא צריכים להיות תחת לחץ כלכלי או להיות מודעים לזה שהם ילדים מוחלשים. אני חושב שזו צריכה להיות אחת ההחלטות של הוועדה המדוברת. אני חושב שוועדת החינוך רואה בשביעות רצון את ההבטחה של שרת החינוך שלא להעלות את תשלומי ההורים. בפועל זה אומר שהמגמה היא להפחית כי אנחנו בשנת אינפלציה של 5%.

תרומתו של שר האוצר חייבת להיות פה ברורה.

אני מצטרף, גם שר האוצר תרם להישג הזה. היינו רוצים לראות צמצום גדול יותר אבל לפחות ניתן לומר שזה בכיוון הנכון. אנחנו מברכים, כבוד המנכ"לית, על מדיניות משרד החינוך לבזר ולסמוך על שיקול דעת של מנהלים. אני חושב שדווקא בנושאים של רווחה אין פתרון אחר. אני מבין שבמדינות כמו פינלנד ועוד מדינות שמתמודדות עם זה זו הדרך. כל הכבוד על שינוי מדיניות ועל מערכת הגפן.

אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לדווח לוועדה תוך חודש ימים מה בכוונתה לעשות כדי לאסוף נתונים כל היקף היציאות לטיולים במערכת החינוך. ביקשנו לקבל מידע דרך הממ"מ, מי יוצא לטיולים, אלו שכבות, איזה סוג בית ספר ואיזה מגזר. לא היו נתונים זמינים ואני חושב שהוועדה רואה חשיבות גדולה לנושא זה. חבר הכנסת כסיף אמר שמדובר בנושא ליבה ואנחנו רוצים לדעת אם יש מי שמקופח ומיהו. אנחנו מצטרפים לברכות על השיפור בדיווח על ידי מערכת "אפיק". אני רוצה להוסיף את מה שנאמר על ידי מר מסרי, חומרי הלימוד הדיגיטליים בערבית צריכים להיות נגישים בדיוק כמו חומרי לימוד דיגיטליים בעברית. אם יש פה פער אני חושב שכדאי לגשר עליו.

אני חושב שכדאי שנוסיף לגבי עמדת הפיקוח. המנכ"לית דיברה על העלייה ברמת הפיקוח במסלולים החרדים. יש לנו לקונה עצומה, אין לנו פיקוח, לפי המנכ"לית אין לנו פיקוח.

חברים, אני רוצה להוסיף מילה, למחוז החרדי יש מנהל חדש שנאחל לו הצלחה.

מינוי מצוין.

יש הגדלה של אגף הבקרה והאכיפה. פגשתי את הגורמים הנוגעים בדבר ומול עיני נאמר שהמשאבים יגיעו עלי הילדים ולא לשום מטרה אחרת, לזה נתונים כל מעייני.

אנחנו מקווים שזה מה שיקרה.

חבר הכנסת שיין, אנחנו מוספים קריאה למשרד החינוך שבשנה הקרובה נקבל דיווח שוטף על השילוב של המערכת החרדית בכל הנושאים הקשורים לרווחת התלמידים מכיוון שכפי שנאמר פה מדובר ב-31% מתלמידי כיתה א' וזה מספר שאי-אפשר להתעלם ממנו, זה צריך לפרנס שליש מהדיונים של הוועדה. אנחנו מבקשים שתעזרו לנו למלא את תפקידנו כי בכל זאת מדובר בכספים ציבוריים. אני מבקש להעלות את הצעת משרד החינוך לתשלומי הורים להצבעה. תמי סלע, בבקשה.

ההצעה הוצגה מבחינת סכומים. מדובר על תשלומים לשנת התשפ"ג עבור טיולים שנתיים, מסיבות סיום, הנהגת הורים ארצית, ועד הורים יישובי, השאלת ספרי לימוד לשנת התשפ"ד וסל תרבות. אלו הדברים לאישור.

אני מעלה את ההצעה להצבעה. מי בעד, ירים את ידו

הצבעה

אושר.

לא ציינתי את ההזנה, את הסכום עבור ההזנה.

זה כולל בזה גם את העברת התקציב לשנת התשפ"ד בנושאי ספרים.

כן, ציינתי זאת.

אני קובע שהצעת משרד החינוך מתקבלת. אני מודה לכולם. אנחנו יוצאים להפסקה של 7 דקות. אני מבקש רוויזיה על ההצעה שלי.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:10)





היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג - היערכות פיזית ופדגוגית

שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון. נא לתפוס את המקומות. יש הרבה נושאים שצריך לטפל בהם. הדיון היום יהיה רחב, מגוון, ויעסוק בהיערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים הבאה מבחינה לוגיסטית וגם מבחינה פדגוגית. אני מאד מודה לשרת החינוך שהתפנתה והגיעה, ואני מבקש להבהיר כמה כללי משחק לצורך הדיון. בדיון הקודם שמרנו על מה שחברת הכנסת השכל יצרה, נורמה מיוחדת של דיונים ענייניים ומתורבתים. לכן אם מישהו יבוא בכוונה לעשות פרובוקציה וינסה להתערב שלא בצורה מכובדת בדבריו של מישהו אחר, אני פשוט מוציא אותו החוצה, ללא התרעות. חברי כנסת זכאים לשלוש התרעות אך מי שבא מבחוץ, אורח, אני מבקש שההתנהלות תהיה בהתאם. ובלי להפוך להיות יותר מדי מורה קשוח, כי אני לא כזה, אני בכלל מתירני, אני באמת מתכבד להזמין את שרת החינוך. רק מילה כדי לפתוח – זה כזה תענוג בתור אמריקאי שרגיל לקבינט שכל אחד שמגיע לתפקיד בקבינט האמריקאי הוא איש או אשת מקצוע, והנה, יש לנו מישהו עם הכשרה מקצועית מתאימה, עם רקע חינוכי מכל הזוויות, ואני חושב שהדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים של משרד החינוך.

שרת החינוך, הגב' יפעת שאשא ביטון, אנחנו מאוד מעריכים את הזמן שלך, ואנחנו נשמח אם תפתחי את הדיון עם החזון שלך לשנה הקרובה, אחרי שנה לא פשוטה. ואני גם אסכם בזה שאני חושב שלוועדה הזאת יש הרבה זכויות, אבל אחד מהם הוא לעבוד אתך כדי להשאיר את בתי הספר פתוחים בזמן המגפה. הרבה מדינות לא הצליחו לעשות את זה, ואני חושב שכשיכתבו את ההיסטוריה של החינוך בישראל, זה אחד ההישגים שלך. תודה רבה.

תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. אני רוצה לומר תודה גם על הדיון הקודם שצפיתי בו והוא התנהל בצורה עניינית. שמעתי את חברי הכנסת שהעלו דברים חשובים. אנחנו נתייחס, כמובן לכל הסוגיות. אז גם על כך אני רוצה לומר תודה.

אני שמחה להיות כאן כדי להציג את ההיערכות שלנו לשנה הבאה אבל גם יותר מכך – לנסות לתת לכם את תמונת העתיד שאנחנו רואים למערכת החינוך. אני חושבת שאנחנו צריכים להתחיל במערכת החינוך לדבר במונחים של חמש שנים קרובות, עשור קרוב, ולראות איך אנחנו בונים תכניות ארוכות טווח, אם אנחנו באמת רוצים לייצר תהליכים שבסופם גם נוכל להגיד שהמערכת נמצאת על המסלול ומייצרת הצלחות או מגיעה להישגים שאנחנו רוצים להוביל. לכן נדבר כאן בשני רבדים. הרובד האחד הוא באופן קונקרטי מה הולך לקרות בשנה הבאה, ותציג את זה המנכ"לית היקרה שנמצאת לידי, וכמובן – אנשי המטה, וההסתכלות קדימה והתהליכים שאנחנו בונים לשנים הקרובות.

מערכת החינוך מתמקדת בשלושה ערוצים. האחד, נושא הגמישות ומתן אוטונומיה לבתי הספר ולרשויות כדי לייצר באמת שדרה של מנהיגות חינוכית פנים בית ספרית של המערכת עצמה, שיודעת לבנות את עצמה לאורך זמן ולא רק באו]ן נקודתי, להשתחרר מהעניין של כניסה לתוך בתי הספר והובלה שלהם מבחוץ ולהפוך את ההובלה החינוכית לתהליכים פנימיים שמתרחשים במערכות עצמן. בתוך הדבר הזה אנחנו בעצם יוצאים בשנה הבאה לתהליך של הגפ"ן, גפ"ן מורחב שמאפשר תקציבים בתוך בתי הספר, ועל כך תרחיב המנכ"לית. אני רוצה להתייחס כאן דווקא בהיבט המקצועי של פיתוח מנהלים, של פיתוח צוותים חינוכיים, מנהיגות חינוכית פנים בית ספרית, של התייחסות של הרשויות לתהליכים רשותיים יחודיים שהם יובילו בהתאם לצרכים הייחודיים של כל רשות, וזה כמובן יורחב בהמשך.

הדבר השני שאנחנו מתייחסים אליו זה הרצף החינוכי. אנחנו קלטנו בינואר האחרון בשעה טובה ומוצלחת את מעונות היום. אמרתי מהרגע הראשון: לא יהיו פה קסמים, זה לא שהמערכת עוברת והופ יהיו פה קסמים. ההפך. אנחנו יוצאים לתהליך רב שנתי שבו אנחנו נסדיר ונבנה את המערכת של הגיל הרך במדינת ישראל אחרי הרבה מאוד שנים שזה היה שטח הפקר, לא פחות מזה. שבעים שנה בהם לא ידענו מי הן המסגרות, מעל 73% נמצאים בעצם במערכת פרטית, לא מפוקחת. אף אחד לא יודע מה קורה שם. חלקה – מצוינת, אבל חלקה – אנחנו יודעים שצריכה גם פיקוח וליווי מקרוב. עכשיו אנחנו יכולים לומר ש-100% מהמסגרות נדרשות בפיקוח ורישוי של משרד החינוך. כשאנחנו מדברים על פיקוח ורישוי של משרד החינוך זה אומר שאנחנו מתייחסים למערכות האלה כאל מערכות חינוך לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. הדבר הזה לא יכול לקרות ביום, אבל התחלנו תהליכים מאוד משמעותיים, שזה הכשרה של צוותים. בזמן הזה כשאני מדברת אתכם כאן יש למעלה מ-7,000 מטפלות שמקבלות הכשרה של 220 שעות בסבסוד מלא של המדינה. אנחנו כמדינה לוקחים אחריות כדי ליישר את הקו ומשם נוכל להמשיך הלאה, כשכל מי שירצה לעבוד בתוך המערכת הזאת יידע שהוא נדרש להכשרה שהיא הכשרה מקצועית על פי פרמטרים שמשרד החינוך בעצם מתווה. אנחנו מדברים על רישוי מוסדר לכל המסגרות. צריך לומר שגם כאן אנחנו נמצאים בתהליך. אנחנו מדברים על אלפי מסגרות שנכנסות תחת התהליך הזה. אנחנו מכירים את האתגרים ונמצאים בקשר ישיר גם עם נציגי הארגונים. יושבים כאן קרן וחנן שנמצאים אתנו כל הזמן כדי להבין איפה הקשיים, איפה צריך קצת יותר גמישות, מה אנחנו צריכים בדרך כדי גם מצד אחד להקל על התהליך עבור הארגונים, ומצד שני לא לוותר על הבטיחות ועל המקצועיות עבור הילדים שלנו. אנחנו נמשיך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם השטח, כמובן – גם עם המעונות שנמצאים בסמל, כדי שהדברים האלה יקרו בצורה הטובה ביותר.

השאיפה בסוף – דיברנו על כמה שנים קדימה – שתהיה לנו מערכת חינוך לגיל הרך שהיא מקצועית וממוקצעת, שאנחנו מתייחסים לכל מי שנמצא שם כפרופסיה, אם זה ברמת המטפלות, אם ברמת מנהלי המעונות, כשאנחנו מגיעים למסגרת שהיא רוב רובה מסובסדת. אני יודעת שהאוצר נבהל מזה עכשיו, אבל כולנו יודעים שלשם אנחנו מכוונים, שבעשור הקרוב אנחנו נצליח לסבסד את כל הילדים שנמצאים בתוך המערכת הזאת. אפרופו יוקר המחייה, אחת ההוצאות הגדולות ביותר של משק הבית של הצעירים זה עבור מעונות היום, ולשם אנחנו צריכים לשאוף. תשאלו איך אנחנו עושים את זה? אנחנו מרחיבים בעצם את הבינוי. יש לנו תקציב של 600 מיליון שקלים לשנתיים האלו כדי להרחיב את מספר המעונות שנבנים. כל מעון שנבנה הופך להיות מעון בסמל. המשמעות של זה – שהוא הופך להיות מעון מסובסד, וכך אנחנו נפעל בשנים הקרובות.

הדבר הנוסף שאנחנו מתייחסים אליו במערכת החינוך זה הנושא של התחדשות הלמידה. דיברו במשך שנים על העניין של מיומנויות המאה 21, ואיך צריך להפוך את המערכת לרלוונטית יותר עבור התלמידים ועבור מה שהיא מכשירה בהסתכלות קדימה לשוק התעסוקה ולאקדמיה ולחיים האישיים של הילדים. בפועל זה קרה במקומות מאוד מסוימים בתוך המערכת, והתפקיד של כל מי שיושב פה סביב לשולחן זה להפוך את האיים האלה ליבשה. אמרתי את זה כשנכנסתי לתפקיד, והשנה בעזרת ה' אנחנו מתחילים בתהליך הזה.

רפורמת הבגרויות היא בעצם הנדבך הראשון שיהווה אחר כך שינוי בכל המערכת. ולמה זה? משום שכשאנחנו משנים את נקודת הסיום ואנחנו אומרים – כדי לסיים עם בגרות מלאה צריך שהילד יהיה עם מיומנויות מתחדשות, שיהיה עם יכולת לעמוד בסל כלים שלא היה עד היום במערכת – אם זה כתיבת עבודה, אם זה פרזנטציה, אם זה יכולת לשאול שאלות חקר, לאסוף מידע, לארגן אותו בכתב, לארגן אותו בעל פה – כל כך הרבה מיומנויות שדיברו עליהן המון שנים ולא קרו – כל זה אנחנו מכוונים בשינוי שאנחנו עושים ברפורמת הבגרויות. תשאלו איך זה משפיע על כל המערכת. שינינו את נקודת הקצה, זה נגזר על כל המערכת בכל שכבות הגיל, ולא כמו שזה קורה היום רק בעיקר בחטיבות ביניים, לפעמים קצת בבתי הספר היסודיים. המערכת תשנה את פניה. כולם יידעו מ day one כשנכנסים פנימה שאלה המיומנויות שהילדים יצטרכו בסוף הדרך ולכן שיטת ההוראה תשתנה בהתאם.

בתוך התהליך של התחדשות הלמידה בשנה האחרונה אנחנו חילקנו מחשבים לגננות, הכנסנו מחשבים לגנים כדי לייצר אוריינטציה וניגשות לדיגיטציה גם בקרב הגיל הרך. אנחנו מתחילים השנה בתוכניות של הנגשת ההייטק כבר מגיל הגן, די שהילדים יידעו מה זה, כדי שהם ייחשפו לזה ויוכלו אחר כך עם הזמן לבחור במקצועות האלה מתוך שהם יודעים לאן הם הולכים ויידעו אם הם באמת רוצים או לא. אנחנו מדברים גם על צמצום פערים בין בנות לבנים, כל הנושא המגדרי – שאם נבדוק או נבחן את השדרה של מי נכנס ללימודי המתמטיקה, פיזיקה ומחשבים אנחנו נראה שזה בעיקר בנים, או יותר בנים מאשר בנות. הפער הזה הולך ומצטמצם עם השנים, אבל לא בהיקפים שאנחנו רוצים. ברגע שאנחנו ננגיש את המקצועות האלה משלב הגן אנחנו כבר נראה את התוצאות בהמשך. דבר נוסף זה לימודי אנגלית, שגם כאן – אנחנו יוצאים לפיילוט בשנה הבאה, או יותר נכון – במדרגה הראשונה של התהליך הזה שיילך ויורחב עם השנים כי אנחנו רוצים שבסופו של דבר זה יחול על כל הגנים במדינת ישראל. גם זה כלי מאוד משמעותי. מדברים על הילדים שהם יהיו בוגרים של העולם הגדול, עם מיומנויות. בלי אנגלית הם לא באמת יוכלו לעשות את זה, לא בהייטק ולא בשום מקום אחר. וזה רק על קצה המזלג – תהליכים שבנינו בשנה האחרונה ויצאו לדרך בשנה הקרובה כפי שהמנכ"לית גם מייד תרחיב במצגת שהיא תציג.

יש לנו גם לא מעט אתגרים במערכת החינוך, וצריך לומר אותם. אני בגישה הפוכה למה שהיה כאן. אתם יודעים שמה שרווח עד היום הוא שאם נתעלם זה ייעלם. אני לא חושבת שזה כך, להפך – אם נתעלם זה רק יילך ויתעצם בדיוק כמו שאנחנו חווים את זה בימים האלה. המחסור בכוח אדם שנבנה במשך השנים, והוא לא מחסור נקודתי – אני אומרת לכם את זה בצורה חד משמעי, זה לא רק במקצוע כזה או אחר או במגזר כזה או אחר. אנחנו חווים מחסור אמיתי של כוח אדם עם המצוקות שנצטרך להתמודד אתן בשנה הקרובה ובשנים הקרובות, וכאן אנחנו עושים מספר צעדים. האחד זה כמובן הנושא של הסכם השכר שנמצא בתהליך. הוא לא מתקדם בקצב שאני חשבתי. אני הייתי בטוחה שכאשר נשב כאן היום הוא כבר יהיה חתום וסגור, ולצערי הרב זה לא כך, ואני מקווה שבימים הקרובים נצליח להגיע לכדי סיכומים. אז הדבר הראשון הוא הסכם השכר. הוא לבדו לא יעשה את ההבדל, ולכן הוא בא עם שורה של צעדים שאנחנו עושים כדי להעצים את המורים, להעצים את המנהלים, לאפשר להם גמישות ולתת להם חופש ניהולי ופדגוגי, את היכולת להתפתח בתוך המערכת מבחינה מקצועית, את האפשרות להביא את החזון האישי שלהם, את החלומות – שכשהם הגיעו ללמוד הוראה והגיעו חזרה אחר כך לבתי הספר, החלום הזה לא נשבר להם אלא שהם יודעים שהם יוכלו לממש את כל מה שהם רצו בתוך מערכת החינוך, מה שלא כל כך התאפשר בשנים האחרונות, למעט במקומות מסוימים. אז יש שורה שלמה של צעדים כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם, הכשרה של מורים – כולל תואר שני בחמש שנים, שמקנה גם את התואר וגם תעודת הוראה, זה מקצר את זמן ההכשרה וגם מכניס למערכת אנשים שמקבלים מבחינת ההכשרה הרבה יותר ממה שהם קיבלו עד היום. בקיצור, יש שורה שלמה של צעדים – גם על זה תפרט המנכ"לית, אבל חשוב שתדעו שמערכת החינוך או משרד החינוך מתכנסים לתוך הדבר הזה ועסוקים במציאת פתרונות יצירתיים.

האתגר הנוסף הוא נושא הבינוי. יש מצוקה אדירה של כיתות ושל גנים. יש לנו תוכנית חומש שהיא לבדה נדרשת לשנה הקרובה. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים את ה-17 אלף כיתות, זה פער שאנחנו צריכים לצמצם אותו כבר עכשיו ולא בחמש השנים הקרובות, כי עד שנגיע לשנה החמישית אנחנו כבר נהיה בפער נוסף. אנחנו תקווה שמשרד האוצר ישתף אתנו פעולה כדי שנוכל לנהל את תוכנית החומש בצורה שהיא גמישה יותר. אפרופו גמישות, יש גמישות ניהולית שאנחנו רוצים אותה למנהלים, למורים. גם משרד החינוך צריך גמישות ניהולית בניהול התקציבים שלו ואני מקווה שמשרד האוצר ייעתר לפתרונות היצירתיים שאנחנו נתנו כדי לצמצם את הפער בשנתיים הקרובות. אני אומרת לכם כאן, לפרוטוקול: הדבר הזה אפשרי, רק צריך להגיד כן.

האתגר הנוסף שהוא מאוד משמעותי במערכת זה הנושא של החינוך המיוחד. הייתה רפורמה שהתקבלה מתוקף חוק לפני כמעט שלוש שנים, והיא פוגשת את המציאות בשטח בצורה לא אופטימלית. אנחנו בשנה האחרונה ישבנו במשרד החינוך כדי לבנות תוכנית רב שנתית שתיתן מענה גם לחינוך המיוחד. אנחנו כבר אומרים לכם מראש שהיא תפתור הרבה מאוד מצוקות או פערים גם בחינוך הרגיל. היא גם אופטימלית מבחינה תקציבית, כי היום אנחנו משקיעים הרבה כסף בחינוך המיוחד ולא באמת מקבלים את התפוקות שהיינו רוצים לקבל בגין התקציב הזה. כדי לסבר את האוזן – אנחנו מדברים על 13 מיליארד שקלים כשכל שנה יש גידול טבעי של כמיליארד שקלים. בכסף הזה אנחנו יכולים לעשות את הדברים יותר טוב. וכמו שאמרתי – נדרשת כאן תוכנית שאנחנו קוראים לה תוכנית העשור בחינוך המיוחד.

איפה את רואה את הכשלים, גברתי?

כמעט בכל תחום, מהעניין של הקצאת הסייעות, סל השעות, יכולת ההכלה וההשתלבות בתוך בתי הספר מבחינת המענים שאנחנו נותנים. הנושא של מצוקת הסייעות – הוא גם בגנים, גם בחינוך המיוחד, גם בסייעות הרפואיות של הילדים. מאוד קשה למצוא היום סייעות במערכת, ואנחנו רואים שמספר הסייעות שאנחנו נדרשים לו משנה לשנה הולך וגדל. בואו גם נגיד את האמת: אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מציאות שבה יש כיתה עם מורה ו-30 תלמידים, וכמעט 30 סייעות. זה לא אפקטיבי, במיוחד כשמדובר על סייעות שלא בהכרח מקבלות את ההכשרה שנדרשת. אנחנו חייבים ללכת למערך אחר של התמודדות או של מתן מענה בחינוך המיוחד. אגב, זה נכון גם לתחומים האחרים. מי שמכיר את המענים שניתנים במדינות אחרות – אנחנו רואים שזה שונה בתכלית ממה שקורה כאן. אפשר ללכת למודלים שיש במדינות אחרות, לתת גם מענים אפקטיביים יותר וגם לשמור על גזרת תקציב שלא הולכת ומתעצמת כמו שאנחנו רואים משנה לשנה, כי היא תיקח חמש שנים או שש שנים מהיום נמצא את עצמנו כמעט ב-20 מיליארד שקלים, ואפשר בכסף הזה לעשות הרבה יותר טוב ממה שאנחנו עושים היום אם רק נהיה פתוחים לשנות את הקונספציה של מה המענים ואיך זה צריך להיראות בשטח. כמו שאמרתי – משרד החינוך ישב וגיבש תוכנית בשנה האחרונה. אנחנו נציג אותה בקרוב, כשנסיים לדייק את הדברים, ואני מקווה שגם נוכל להוציא אותה לפועל בשיתוף עם האוצר שהוא כמובן נמצא אתנו בתהליך הזה.

אני יכולה עוד להמשיך ולהרחיב, אבל חשוב לי שתדעו שוב, כפי שפתחתי – מערכת החינוך חייבת להסתכל על עצמה בעשור הקרוב. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך ולהסתכל על המערכת משנה לשנה ולבנות אותה טלאי על טלאי. זה לא עובד, זה פשוט לא עובד. תסתכלו שנים אחורה ותבינו איפה אנחנו נמצאים. קורים הרבה מאוד דברים טובים במערכת, אבל אם אנחנו לא נייצר אותם ברמה מערכתית לא באמת נוכל להעלות את המערכת הזאת על המסלול ולייצר את מה שאנחנו רוצים עבורה ועבור הילדים שלנו. וכמובן שנתייחס גם באופן קונקרטי למה שקורה בשנה הקרובה – ואת זה תעשה המנכ"לית.

אני רוצה לשאול, גברתי השרה – אני רוצה שחברי הכנסת ישאלו שאלות, אז האם נוכל לשלב את המצגת וגם שאלות של חברי הוועדה? אני חושב שזה יהיה לטובת העניין.

המצגת מאוד עניינית ותכליתית. אני חושבת שהיא תענה על הרבה מהשאלות שיכולות לעלות כאן. כדאי לראות אותה. אפשר ברבע שעה-עשרים דקות להציג אותה, ואחר כך אני כאן, זמינה לכל שאלה והתייחסות.

אני חייב לעזוב ורוצה להגיד במשפט אחד. אל"ף, אני מברך את שרת החינוך על הרפורמות, ואני מאחל לך הצלחה, אבל אני גם מצפה שכל הרפורמות של המשרד יותאמו לחברה הערבית, הבדואית והדרוזית, ובעיקר – לשפר בעיקר את התשתיות, את המבנים וללא ספק – להנגיש את שלושת החברות האלה לטכנולוגיה שכמעט ולא קיימת או שהיא רעועה ולא מספיק טובה בשלושת המגזרים האלה.

הערה חשובה מאוד. אני רוצה לומר שכל מה שציינתי כאן נוגע לכל ילדי ישראל. מבחינתי ילד הוא ילד הוא ילד. לא משנה אם הוא מהחברה הערבית, המגזר החרדי או החברה הכללית, אנחנו מתייחסים לכולם בהתאמות הנדרשות. המנכ"לית גם תציג את זה, זה מופיע במצגת בצורה יותר ממוקדת. אבל קחו בחשבון – מכאן והלאה כל מה שאני מציגה כאן נוגע לכולם, ואנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות למגזרים השונים.

ללא ספק זה נוגע, אבל בהתחשב בזה שהרשויות במגזרים האלה הן חלשות, ואין להן - - -

בהחלט.

הנקודה הובנה.

אגיד למנכ"לית, לפני שתתחילי במצגת שלך: אני מסתכל על חברי הכנסת וזה באמת הגרעין הקשה שבמשך שנה היה פה בסמינר למוסמכים, אז את יכולה להניח אוריינות מאוד גבוהה מבחינת הידע החינוכי כשאת מציגה.

אני שמחה מאוד שנבחרי הציבור הם בעלי ידע, זה משמח מאוד. קודם כל אני רוצה לאחל בהצלחה לכולנו. אני מקווה מאוד שנצליח לפתוח שנה חגיגית, יש לנו זמן קצר להתמודד עם אתגרים מאוד גדולים אבל אני חושבת שמגיע לילדי ישראל, למורי ישראל ולציבור לאחר שנתיים ויותר כל כך קשות פתיחה חגיגית של שנת הלימודים ללא הפרעות.

(מוצגת מצגת)

אנחנו במשרד נערכנו. מטרת העל של מערכת החינוך עודכנה. אנחנו מסתכלים היום על המערכת כמו שהשרה אמרה – מגיל לידה ועד גיל 18, כשהמערכת מתאימה את עצמה לטפח גם בוגרים ערכיים, גם ידע וגם רובד מאוד משמעותי של מיומנויות שמוטמע היום בכל תכניות הלימודים ובכל תכניות העבודה שלנו, כדי שהזהות שלהם וההתפתחות שלהם כאנשים משכילים ובעלי חוסן – שאנחנו ידועים שזאת תכונה שכל כך נדרשת היום – יאפשר להם גם למצות את היכולות שלהם, גם לתרום למדינה, לחברה ולקהילה, וגם לחוות הצלחה אישית. המערכת הולכת וגדלה מדי שנה.

היום, שאלת אותי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – נכנסים למערכת בגילאים הצעירים כבר 165 אלף ילדים בכל מחזור, ואנחנו כבר עומדים על 2.5 מיליון תלמידים כפי שאתם רואים, ועל 27,490 מוסדות חינוך. כפי שהשרה אמרה, יש עלייה מאוד משמעותית בצריכת שירותי החינוך המיוחד. למעלה מ-300 אלף ילדים נמצאים היום במוסדות חינוך מיוחד או בכיתות חינוך מיוחד בבתי הספר הרגילים, כשההורים, על פי החוק יכולים לבחור – בוחרים במוסדות החינוך המיוחד בשל התנאים המיוחדים שניתנים שם, לעומת השילוב.

תקציב משרד החינוך מבטא את הגידול הטבעי של הילדים. זה מאוד חשוב לציין – תמיד מדברים על גודל תקציב המשרד ומה ניתן לעשות בכל כך הרבה כסף. הכסף שלנו מבטא את גודל המערכת, כשהרוב המכריע של התקציב הוא לשכר המורים ולתחזוקה של בתי הספר. היערכות לבינוי – כמו שהשרה אמרה, היא אינה במיטבה. מספר הכיתות שתוקצבו בתוכנית החומש לשנה הזאת, גם לאחר מקצה שיפורים אינו הולם את הצרכים ואת המוכנות בשטח, למבנים שמוכנים לתקצוב. יש פער מאוד גדול שעל פי תפיסתנו המקצועית גורם גם לבזבוז משאבים של הקצאת יבילים וגם לתנאים שאינם הולמים את המאה ה-21, במדינה מפותחת כמו ישראל. ילדים צריכים ללמוד בכיתות ולא ביבילים, ואנחנו מאוד מקווים שתהיה היענות להצעה שהצענו להגמשת תוכנית החומש. אני רוצה לומר שבתוך תפיסת האוטונומיה שמוחלת על ידי הממשלה, כלכלי המשרדים זוכים לאפס אוטונומיה כמעט בתוך התקציב שלהם. אז כדאי גם על זה לחשוב. אני מדלגת על תוכנית החומש לבינוי.

אנחנו עסוקים בפיתוח המקצועי של בעלי התפקידים. גם יש לנו אתגרים ביטחוניים ואתגרי חירום שאחת לכמה חודשים מזכירים לנו איפה אנחנו חיים, ואנחנו עובדים על הכשרה ועל פיתוח מקצועי גם של קב"טים של מוסדות החינוך, גם של ריענון בכל מה שקשור לאתגרים שיכולים לקרות, של רעידות אדמה, גם כל מה שקשור להכשרות של תנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי, הכשרות שהשרה ציינה, של מעונות היום, שהרישום עלה על כל יעד ששמנו לעצמנו, ולכן אנחנו פותחים מחזור נוסף באמצע שנה שמאפשר לעוד מטפלות, נשים שלא דרכה רגלן במוסד אקדמי – הן מתלבשות בצורה חגיגית ומתרגשות לקראת הלימודים. אנחנו מקבלים תמונות וחוויות מרגשות של למעלה מ-8,700 מטפלות שנמצאות כבר בתהליכי הכשרה. פרחי הוראה, וגם הכשרות באמצעות ה - - -

התפיסה הניהולית שלנו שהשרה אכן נותנת לי אוטונומיה מלאה לממש אותה, ותודה לך על זה, עוסקת באחזקת המקבל הכול כך חשוב שבין משילות לגמישות. כשאתה מקדם מדיניות של אוטונומיה תקציבית וניהולית למנהלי בתי ספר ואתה יודע כמה זה חשוב וכמה המנהלים והצוותים מכירים את הקהילות שלהם, ואתה רוצה להקצות בידם את המשאבים, אתה צריך בתוך זה גם להיזהר כמדינה לא לאבד את הדברים החשובים שאתה רוצה שיקרו בחברה שהפערים בה כל כך גדולים, ומגוון האוכלוסיות שלה כל כך שונה. ולכן בתווך הזה שבין משילות לגמישות אנחנו עובדים בקשב ובשיח מאוד הדוק עם השלטון המקומי, עם אגפי החינוך, עם המנהלים, עם ארגוני המורים – הסתדרות וארגון, ועם הצוותים החינוכיים כדי לדייק את הגמישות הניהולית. כל שבוע עולים אליה עדכונים, כדי שנוכל להבטיח גם את הדברים החשובים מאוד, כמו למשל מלגות, טיולים, פיתוח מקצועי – שכבר סקרתי, לצד הגמישות הרבה שניתנת למנהל להעצים את הצוותים שלו, להגשים חלומות וגם לרכוש תוכניות שיעשירו גם את המענים של המגזר הפרטי, שיאפשרו לקנות לצד תגבור הצוות החינוכי – מענים שהצוותים החינוכיים לא יכולים לפתח בעצמם. אנחנו עובדים מתוך תפיסה שהשכל לא נמצא כולו רק אצל משרד החינוך, תפיסה חדשנית מאוד בקדנציה הזאת. לכן אנחנו משתפים סביב שולחן עגול את תפיסת ה- .Collective impactכל השותפים, כל בעלי העניין נמצאים בעיצוב המדיניות של כל רפורמה, של כל מהלך. יש לזה הרבה השקעה בזמן כדי לבנות שותפות, לבנות אמון אל מול משבר אמון שחווינו עם המדינה והגורמים של השלטון המרכזי, תוך כדי בניית יכולות של הצוותים בשטח כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים. הרציפות היא החל מהמעונות – לראות את התלמיד השלם לאורך כל היום, חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי לאורך כל השנים שלו, ולכן גם פעם ראשונה משרד החינוך מדבר על מה שלא נמצא במטרות החינוך עד כה, על הכנה גם לעולם העבודה ומיומנויות שיאפשרו להשתלב גם באקדמיה וגם בעולם העבודה המאוד מאוד מתחדש של העידן שלנו. מסתכלים בתפיסה של אקו סיסטם, על בית הספר כחלק מקהילה רחבה שמנהל בית הספר הוא המנהיג החברתי שלה.

תוכניות החומש שלנו נותנות מענה לסוגיות שעלו כאן, לאוכלוסיות המוחלשות. אנחנו מקפידים מאוד על משאבים תוספתיים מעבר לתקצוב הדיפרנציאלי כדי לבנות תשתיות, לבנות יכולות, כדי להתמודד עם פערים של שפה עברית שמהווים אחר כך חסמים בפני השתלבות בעבודה, ועובדים בחברה הבדואית, הערבית, בחברה הדרוזית – בכל מקום כדי להתמודד עם תגבור ההון האנושי ועם התשתיות שנדרשות לחינוך בלתי פורמלי – שהיו מאוד מוחלשות להתמודד עם סוגיית הנשירה ועם תחושת המסוגלות והשייכות של המורים להוביל מהלכים בעקבות המשאבים הרבים שניתנים עכשיו באמצעות הגפ"ן. ההתחדשות היא תפיסה חינוכית שמובילה את המערכת לאורך כל השנים שלה, מתוך הכרה שהמערכת איבדה מהרלוונטיות שלה בשנים האחרונות וצריכה להתחדש גם בהכשרת ההון האנושי, גם בהתאמת תוכניות הלימוד וגם במה שהבוגר צריך להיות מצויד בו עם יציאתו מהמערכת, ולכן כל תוכניות הלימודים עוברות ריענון. כל הנושא השפתי האורייני נכנס למיקוד מאוד משמעותי. השרה ציינה את מקצועות הרוח, אבל אנחנו עובדים גם על התאמת תוכנית הלימודים במתמטיקה בחטיבת הביניים למיומנויות. אנחנו רוצים להבטיח בוקר מצויד במיומנויות וגם לייצר גאווה למדינת ישראל במבחנים הבין לאומיים שמקרינים על יכולות הבוגר במדינה להשתלב בעולם המודרני, וזה לאורך כל שכבות הגיל, תוך הטמעה מאוד מוקפדת. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה שאנחנו מקיימים בצורה מאוד הדוקה עם ארגון המורים כדי לאפשר יציאה חלקה של רפורמת המח"ר, מתוך הבנות רבות שהושגו בשבועות האחרונים ואופטימיות רבה מאוד, שאנחנו רואים גם את ההתלהבות ואת ההשתתפות של המורים בתהליכי ההכשרה.

הגמישות היא לא אידיאולוגיה מנותקת, היא התשתית הניהולית והמנגנון שמאפשר להגשים את החלומות ואת התפיסה של ההתחדשות. היא אומרת שככל שיהיו למנהל ולצוותו משאבים יותר גמישים ולרשות המקומית – שהאזרח רואה בה את משרד החינוך שלו ובא לשם כדי להתלונן או כדי לבקש מראש הרשות, והיום אנחנו יודעים עד כמה נושא החינוך הוא נושא משמעותי לראשי רשויות, ולכן אנחנו מקצים את היכולת הניהולית והכלכלית להתאים את התוכניות מבלי לאבד את המשילות בתהליכים, ושוב – הכול בשיח מאוד הדוק עם כל בעלי העניין. מה יתאפשר כתוצאה מזה? תתאפשר מדיניות מותאמת ברמה בית ספרית, ברמה קהילתית, ברמה רשותית. יתאפשרו התאמת מענים גם של חיזוק היכולות הבית ספריות וגם של שוק פרטי. המנהלים – 30% מהתקציב הגמיש של בית הספר מאפשר להם יוזמות בית ספריות, הגשמת חלומות, הידוק השותפויות של כל האקו-סיסטם שאנחנו יודעים שכל כך חשוב היום בעידן שלנו. אנחנו משקיעים בתיקון המחלה שהייתה מאוד קטלנית במשרד החינוך של ביורוקרטיה וטופסולוגיה אין סופית כדי להפוך את המערכות להרבה יותר ידידותיות למשתמש, קלות לתפעול למנהל ולרשות, ושוב – הכול מתוך שיח עם מה שאנחנו קוראים "מסע לקוח", כשאנחנו עובדים עם האנשים, נותנים להם לבדוק את הטכנולוגיות שלנו לפני שאנחנו יוצאים אתן, כדי לדייק ולהקל על העומסים הרבים שהיו נחלתם של מנהלים וצוותים בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, כשאתה שם בשטח 2 מיליארד ו-400 מיליון שקל לטובת גורמי קצה, המדינה כחלק מהמשילות שלה חייבת לקיים בקרה, הערכה ומדידה, שמטרתה לוודא באופן חד משמעי שכל חברה וכל אוכלוסייה דואגת לכך שהמשאבים יגיעו לייעודם – זה לתלמיד, לפיתוח המקצועי של הצוותים, להגשמת החלומות, ולא חלילה שנהיה במצב של דוח מבקר המדינה שיבדוק אותנו ויגיד שהמשאבים לא הגיעו למקומות הנכונים. לצורך כך אנחנו מקיימים ונחזק מאוד – אבל באופן ידידותי ולא ביורוקרטי, גם בקרות שטח וגם בקרות כספיות, וגם אנחנו בונים מדדי איכות כדי לוודא את האפקטיביות של המהלכים שאנחנו מובילים.

חיזוק היכולות הפנים בית ספריות – חברים, כולנו מדברים על התלמיד במרכז. כדי שהילד יהיה במרכז צריך להסתכל על המורה. המורים נמצאים, והמנהלים והגננות משרתים את המערכת כולה לאורך שנים רבות, ולכן אם אנחנו רוצים מערכת חינוך שתראה את הילדים שלנו, ושכל בית פוגש את המערכת הזאת עם הילד שלו, עם קרוב המשפחה שלו – צריך להסתכל על מעמד המורה. זו היא אבן דרך משמעותית במדיניות השרה – חיזוק מעמד המנהלים וצוותי החינוך. ולכן אנחנו ממשיכים במרץ ולא נוותר על הסכם שכר מכבד למורים שיהיה בו שיפור משמעותי למורים החדשים, אבל גם אופק למורים הוותיקים. מורים שנמצאים 10,15,30,35 שנה במערכת – מגיע להם כל ההערכה והכבוד על היותם נאמנים, מנוסים. לניסיון שלהם יש ערך, וגם אותם אנחנו רוצים לשמר במערכת. וכמובן, בנוסף גם בנינו תוכנית שיש בה הרבה מאוד העצמה, והיא תצא לדרך השנה לאנשי החינוך עם פרס מנכ"לית, עם סיורי למידה בחו"ל, עם כל מה שנדרש כדי להעצים את המורה ואת מעמדו, שהמורים ירגישו, המנהלים ירגישו והגננות וצוותי החינוך. הם חשובים לנו, וגם הילדים שלנו יהיו מאושרים. לצד זה אני צריכה לדאוג גם לעובדי משרד החינוך שמזה שנים עובדים בעומסים הולכים וגדלים ולא קיבלו עדיין מענה בהסכם שכר הולם, וגם אותם אסור לשכוח – תקציבאים, אנשי כוח אדם – שעושים עבודה, קולטים את המורים וזכאים גם לשיפור, וגם על זה אנחנו שוקדים בימים אלה.

מה עשינו בשנה החולפת? מה השרה הביאה? איזה הישגים אדירים? קודם כל ציינת, היושב-אש את הלמידה ברצף. כולם יודעים היום שכל מי שהיה לו ספק – כל הדוחות של פוסט קורונה אומרים שמי שנפגע ביותר אלה המערכות שסגרו את בתי הספר. זאת הייתה השגיאה הגדולה ביותר. כל מי שהילך עלינו אימים – המקום הבטוח ביותר היה בתי הספר. הנזקים של סגירת בתי הספר הם אדירים, חברים. עבדנו השנה על קידום האוריינות הדיגיטלית בגיל הרך. תואר שני – אמרת, הייתה כאן תערוכה בין לאומית שמי שלא היה בה הפסיד – הביאנלה. אירחנו כנס בין לאומי ששם את ישראל על מפת החדשנות החינוכית. כל יום אנחנו רואים כותרות זוועה. חברים, אנחנו בכותרות של start-up education nation . מכל העולם באו ללמוד מאתנו. אלפי מציגים מבתי הספר, תלמידים ומורים, הציגו תהליכי חדשנות. לא הפסיקו לדבר על זה בעולם, ואנחנו ממשיכים להטמיע את החדשנות הזאת ולהפוך אותה ליבשה. הרבה מאוד משאבים למניעת אלימות, לחיזוק החינוך הטכנולוגי, ומענים למסעות לפולין שלא יתקיימו, מסעות בארץ "משואה לתקומה" שזכו למשוב יוצא מן הכלל ושיועצמו בשנה הבאה. הם מאפשרים גם שוויון הזדמנויות כי אנחנו יודעים שלמסעות לא יוצאים כולם, עם כל הכבוד למלגות. למסעות בארץ יוצאים כל ילדי השכבה.

מה נעשה בתשפ"ג? אנחנו ממשיכים לחזק את לימודי ההייטק – תוכנית מיוחדת בחטיבת הביניים ובגני הילדים, והתאמת כל המגמות הטכנולוגיות לעולם העבודה ולחדשנות, הרבה מאוד חידושים. תוכנית ללימודי ליבה לבנים חרדיים יוצאת לדרך – קול קורא יתפרסם בשבוע הבא, כדי לאפשר גם לילדים חרדים ממוסדות פטור להיות מיומנים בליבה – אנגלית, מתמטיקה, שפה, מדעים, ולהשתלב בעולמות העבודה בהמשך, לאפשר להם יותר הזדמנויות. התוכנית זוכה להתעניינות ולקשב רב. התאמת מגמת מדעי המחשב כדי לחזק את הפריפריה ולאפשר ליותר ילדים מהפריפריה להגיע לעבודה בהייטק וגם ליחידות מובחרות בצה"ל, תוכנית ללימודי אנגלית בגנים ובכיתה א'-ב', דגש על אנגלית מדוברת, למידה תוך כדי משחק. תוכנית הכוחות שבדרך עודכנה. כל תוכנית – כישורי חיים, כפי שקראנו לה בעבר, כוללת היום חינוך מיני לכל הילדים, מותאם לאוכלוסיות, חוסן. כל שנה בצורה ספיראלית מספר שיעורים מוטמעים עם מצגות מוכנות, תוכנית יוצאת מן הכלל, מרתקת, שווה ישיבה בפני עצמה בהמשך.

אנחנו נמשיך עם המסעות "משואה לתקומה". נזקי הקורונה – הקורונה עברה אבל הנזקים שלה פה. הקשב שלנו לתקן את הפערים האדירים שנפערו – מבחינת רכישת שפה בחברות השונות, בחברה היהודית ובחברה הערבית – פגעו בכולם. שקדנו על תוכנית מאוד מקיפה לצמצום פערים. תוכניות החומש שאמרתי, התאמת תוכנית הלימודים. בשנה הבאה – 50 שנה לבן גוריון, 75 שנה למדינה. נסקור מנהיגים ומנהיגות מתולדות המדינה כנושא מאוד משמעותי. הוועדה לחיים בשותפות, השרה שמה יד להכיר יותר טוב את הסביבה, את המקום שלי, את בתי הספר השכנים שלי ולקיים שותפות. וכמובן עוד הרבה מאוד שעומד בתוכניות אסטרטגיות. ידינו נטויה. זה על קצה המזלג, אנחנו עובדים במרץ ושום דבר לא ימנע מאתנו להביא את ההצלחה הראויה למערכת הזאת.

תודה רבה, זאת תוכנית מעוררת השראה. לפני שנמשיך – אני מבקש להסב את תשומת לבכם לקירות. יש לנו מנהלת ועדה שעוסקת גם במוזיקה – ובאמת היא קיבלה את פנינו עם שירי צביקה פיק, ז"ל, וגם האומנות, כדאי לציין.

מה מהות התערוכה שאנחנו עדים לה כרגע?

ועדת החינוך, התרבות והספורט משמשת מקום לאומנים מכל חלקי ושדרות העם. התערוכה הנוכחית היא של בוגרי בצלאל.

אני סימנתי כשבעה נושאים שרציתי להתמקד בהם, ואקרא: מחסור בכיתות – שמענו מילה או שתיים אבל אפשר להרחיב. שכר המורים, אולי נוכל לקבל עדכון, הזמנו פה אנשים מהאוצר, ומה קורה במסגרת הסכם המורים, רפורמת הגל הרך – הוועדה הזאת קיבלה החלטות בקשר לפטור מהיתרים לשימוש חורג ואנחנו רואים שההחלטה הזאת לא מיושמת בפועל, אנחנו רוצים לדעת למה. רפורמה בבגרות ושינוי – זאת רפורמה גדולה, אולי נוכל להרחיב בזה. אני כמובן לא יכול לתת לדיון לעבור בלי שתהיה הרחבה בנושא החינוך האקלימי המבורך, ולכן ביקשתי על זה סקירה. ואז באמת הסיפור של החינוך, תומכי החינוך – המחסור בסייעות, רפורמת הגפ"ן, ולאחרונה – התוכנית למניעת אלימות. הלוואי ונצליח להגיע לכל זה, אבל יהיו עוד נושאים. אבקש את חברי הכנסת לשמור על מסגרת של שתי דקות בלבד, כדי שנוכל להתמקד.

אל"ף, אני מודה על התוכנית כפי ששמעתי – תוכנית ערכית, גדולה ומקיפה, הכול טוב ויפה על הנייר. השאלה היא מה באמת אנחנו הולכים ליישם. אז דבר ראשון אתחיל בהמלצות של הוועדה לשיבוץ והעברת מורים ערביים. אני ביקשתי כבר חודשים נתונים ממשרד החינוך ויש מכתבים שנשלחו – פעם ראשונה ושנייה ושלישית, ולא קיבלתי תשובה. באותו הקשר – אחת ההמלצות שנוגעת לכוח אדם, וצוין במפורש וכולנו יודעים שיש רוויה ויש מי שמנסים ועדיין לא מתייאשים, ונרשמים כדי להשתבץ – יותר מ-10 אלף מורות ומורים, ומצד שני אנחנו מדברים על מחסור בצד השני, ואני עדיין תוהה למה לא עושים את ההצלבה. אני מבינה שיש צרך במקצועות מסוימים ויש צורך במקומות מסוימים, ואולי צריך הכשרות מסוימות, אבל בפועל אנחנו לא רואים שמשהו זז בסוגיה הזאת.

דבר שלישי שנוגע לאותו עניין – ההמלצה שהייתה לגבי ועדת חריגים, להקים ועדת חריגים למקרים הומניטריים. אני יודעת שהייתה ישיבה. אני רוצה לסמוך בכל ליבי שהקריטריונים שיושמו שם באמת נותנים את התשובה. אני מבקשת כאן בשמי, בשם הוועדה לקבל תשובות, וגם שלחתי מכתב בנושא הזה – מי קיבל ומה הקריטריונים לקבלה למקרים האלה?

הדבר השני – לקראת ההתארגנות לקראת שנת הלמודים, אכן שמעתי את המילה "רציפות" בלימודים, ולראות את הילד השלם, את הילד שמקבל הכול כדי להגיע לתוצר שצריך לקבל אותו. אני מסתכלת על הרצף הזה, הוא מלידה עד סיום האוניברסיטה, ולא רק יב'. ולכן הגיע הזמן גם בחינוך הפורמלי, ואני מכירה מה קורה בחינוך הפורמלי וגם בתוך החברה הערבית – חסרים שם תקציבים. והגיע הזמן לחוק חינוך בלתי פורמלי, ולא רק במסגרת הקיימת עכשיו. אני מברכת על מה שקרה, אבל עדיין יש צורך מאוד מאוד גדול. חוק חינם ממלכתי – אנחנו יודעים שזה לא קיים ולא מתקיים, ועדיין יש הורים שמשלמים, ולא רק תשלומי הורים, ובהזדמנות הזאת אני מפנה עוד פעם את הסוגיה של בתי הספר מוכשר, לגבי התקציב שהוקצה, תקציב קואליציוני כדי לסגור פערים. אני כל יום מקבלת עשרות טלפונים מבתי ספר שהם ממש בבעיה תזרימית קשה והם לא מקבלים את התקציב הזה – מה קורה איתו?

לגבי המשפחתונים – אני יודעת שהסוגיה היא טרייה. אנחנו מדשדשים בתוכה כבר שנה-שנה וחצי. יחסית זה לא הרבה, אבל צריך לתת מענה. אנחנו כולנו יודעים שיש החלטת בג"צ לגבי התשלומים של האגרה שהרשויות משלמים עבור התלמידים, אנחנו מכירים את יוקר המחייה ואנחנו צריכים להתארגן בקשר לסוגיה הזאת ולהפעיל את הלחץ והדחיפה כדי שהמשפחתונים יקבלו את האפשרות לתת את החינוך הראוי לילדים. גם בסוגייה של הסייעות – יש לנו רוויה בתוך החברה הערבית בסוגיה הזאת ואפשר גם לא להשתמש במקור של הניצול, אלא לייעל את המערכת ולתת אפשרות גם לעבודה, גם לתעסוקה וגם לתת את השירות.

אני נתתי לך שבע דקות לדבר.

סליחה, אני אומרת דברים, זה לא פופוליזם - - -

אבל את מציפה סוגיות שהיא לא תספיק לענות לך.

אבל זה המקום להציף, ואחר כך לשים תוכניות לעבודה.

אוקיי, אני אגיד דבר אחרון ואולי חבריי ישלימו את מה שלא ייצא לי להשלים. בקשר לחדשנות, אין ספק שאנחנו בעידן של חדשנות אבל אנחנו צריכים להסתכל על הנקודה הזאת משני הצדדים שלה. חדשנות מגבירה גם פערים, וצריך להסתכל שיש חברה שלמה שנמצאת במקום כל כך ירוד ונחות וצריך להשקיע שם. ולכן צדק חלוקתי הוא מילת המפתח שצריך ליישם אותה ולא רק לדבר אותה. אני מקווה שהחברים ישלימו ואם לא – אני אמצא את הדרך - - -

אני מסכים עם ההערכה שלך, כל השאלות ענייניות. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

אני אדבר על נושאים אחרים לגמרי. הנושא של השפה – עלה פה בשקף. אני בשנה האחרונה סיירתי הרבה בחברה הערבית ולצערי הרב גיליתי שהילדים בחברה הערבית לא יודעים לדבר עברית, דבר שיכול לפגוע בהם בעתיד, וגם בחברה הישראלית כי אחר כך הם רוצים ללמוד ורוצים להגיע להיות גם מורים בבתי ספר יהודים, ולעבוד בבתי חולים, והנושא של השפה הוא קריטי להתפתחות שלהם. וגם בשפה האנגלית. הבת שלי סיימה חמש יחידות אנגלית בציון 98. היה לי אורח בשבוע שעבר מארצות הברית וישבתי בהלם – היא מתביישת להוציא מילה מהפה באנגלית. ציון 98 בחמש יחידות. אלה שני נושאים שצריך לטפל בהם. אני בטוח שיש במשרד אנשים שדנים בזה.

הנושא השני, שבגללו אני בכנסת, ואני אלך קצת אחורה, גברתי השרה. כשהייתי יושב-ראש איגוד השחייה את היית יושבת-ראש ועדת הקורונה, ונלחמת על זה שהספורט יישאר כמה שיותר פתוח, והצלחת. כל הספורט הישראלי היה אתך. זה דבר גדול, הנושא של הספורט. בזמן הקורונה כבר בגל השני והשלישי הייתי חבר כנסת וישבתי פה בוועדה ובוועדות אחרות, ודיברתי המון על הספורט. קיבלנו הרבה מאוד מחקרים – גם פה בוועדה. אחד הנתונים הכי משמעותיים במחקרים הוא שאלה שעשו ספורט בזמן הסגרים – אותם ילדים, המצב המנטלי שלהם ניצל. ילדים שהיו במסגרות והמשיכו לעשות ספורט בעצם לא הגיעו למקומות הפחות טובים, אהיה עדין מאוד – שילדים אחרים הגיעו אליהם, לאותם דיכאונות, סמים וקלפים – ודיברנו על עוד דברים נוספים. כשאני רואה מצגת כל כך יפה אני מרגיש שנכשלתי כי אחרי שנה שאני כל הזמן מדבר על הספורט – אין פה מילה על הספורט. זאת לא אשמה שלכם, כמובן. זה המון שנים אחורה.

יש חוסר של מעל 2,200 אולמות ספורט במדינת ישראל. זאת אומרת, ב-2,200 בתי ספר במדינת ישראל אין איפה לעשות ספורט. בואו נראה אתכם ב-38 מעלות בשעה 12 בצוהריים יוצאים לעשות שיעור ספורט. ואני מדבר על אותם מקומות שהם יותר מוחלשים. זה ילדים שלהורים אין את ה-400 או 300 שקל לשלם אחרי הצוהריים לפעילות ספורטיבית מסודרת באולמות ממוזגים, בבריכות שחייה, וכן הלאה וכן הלאה. הנושא הזה לא ייפתר על ידי משרד החינוך. הוא צריך להיות משהו מעוגן עם משרד האוצר ומשרד הספורט, וחשיבה – כי בעצם כדי לצמצם את הפערים צריכים 10 מיליארד שקל כדי לעשות יישור קו. אבל אני אומר – בואו נחזור לסוף שנות ה-90 שעד אז – כל בית ספר שנבנה, נבנה עם אולם ספורט. בינוני או קטן, אבל היה אולם ספורט. משהו קרה בסוף שנות ה-90, ופשוט אמרו לבתי הספר – אנחנו בונים אתכם, אבל אחרי זה שראשי הערים יבנו את אולמות הספורט. זאת בעיה. אתה מגיע מארצות הברית וחבר הכנסת יוסי שיין מגיע מארצות הברית. הספורט לא פחות חשוב ממעבדה, ממחשבים או כל דבר אחר, ואנחנו שוכחים את זה פעם אחרי פעם, גם בתקציבים. לצערי זה תחת משרד הספורט והתרבות. פעם זה היה תחת משרד החינוך, וככה זה צריך להיות. אבל זה לא נמצא היום במצב הזה, זה נושא פוליטי, זה משהו אחר. אבל צריך לזכור שילד שעושה ספורט ונמצא במסגרת זה חינוך, זה בריאות, זה ילד רגוע יותר. זה מטפל בילדים עם ה- ADD ילדים עם בעיות קשב וריכוז, זה גורם לירידה בפשע, באלימות, בסמים. יש מחקרים אדירים, בארצות הברית עשו את זה. אני זוכר שקלינטון חתם על הסכם של 10 מיליארד דולר, אז זה היה לנושא של midnight basketball, שכל ילד בחברה בארצות הברית – דווקא איפה שהשחורים נמצאים, בחברות המוחלשות, עשה פעילות ספורטיבית והפשע ירד.

אנחנו נתייחס לזה שיש פעולות שנעשו. אמנם זה לא הוצג כאן אבל נתייחס.

אז רק אגיד עוד שני דברים בנושא הזה – יש את הנושא של העמותות. אנחנו בונים קואליציה של עמותות, שמתעסקות בנושא של ספורט. עמותות מדהימות – שער שוויון, בועטות – הן עובדות עם משרד החינוך. הן עושות פעילות מייד אחרי בית הספר וזה פתרון הכי טוב. הן באמת עושות עבודת קודש דווקא בחברה המוחלשת.

אני אסיים במשהו שאני מאוד גאה בו ואני חושב שצריך להעצים אותו. אני שמונה חודשים עובד על נושא של אימון שחייה. זאת מכת מדינה, ולא רק במדינה, מכה עולמית. יש כל כך הרבה טביעות – שילדים פשוט מתים בים ובבריכות השחייה, ורק 50% מהילדים במדינת ישראל זוכים לפרויקט בכיתות ה', של לימוד שחייה שהוא מאחור, הוא צריך להיות בכיתות ב'. עוד כשהייתי יושב-ראש איגוד השחייה נלחמתי להוריד את זה, ולא הצלחתי. אני מקווה שבקדנציה הבאה אני אצליח. בשבוע שעבר התחיל פרויקט שעבדתי עליו בחברה הבדואית. 10,000 ילדים בדואים בכיתה ב' ו-ג' ילמדו שחייה. זה התחיל בחורה וברהט עם אלף ראשונים. אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים לקחת את הפרויקט הזה ולהעצים אותו, גם בחברה החרדית. בעצם, הילדים שטובעים בסוף בים ובבריכות – 80% מהם הם מהחברה החרדית והחברה הערבית, כשבחברה הבדואית זה פי שמונה מכולם.

היה לנו דיון בנושא של תאונות - - -

היו הרבה דיונים, אבל אני יודע שיש לנו שרה מאוד קשובה. אני מקווה שתוכלי להשלים את זה בקדנציה הבאה. אני רק מבקש מכולם – תראו, הספורט יכול לשנות לכל הילדים את החיים.

תודה לך, המודעות שלי השתפרה מאוד בזכות ההערות שלך, תודה לך.

אין ספק שדיון כזה לקראת סגירת הכנסת היום, לקראת פתיחת שנת הלימודים מעלה המון שאלות, ולא נוכל לגעת בכולן. כל אחד נוגע לפי הקרבה האידיאולוגית שלו או הרגשית, וכל אחד יש לו נושאים. אני רוצה לגעת בנושא שאני נוגע בו באופן קבוע, כי הוא נושא קריטי במדינת ישראל בתוך הדבר הזה. השינויים הדמוגרפיים המתחוללים במדינת ישראל הם יוצאי דופן מבחינת העלייה באוכלוסייה וגם הסגמנטציה – הפירוד של האוכלוסייה. בראש ובראשונה – האוכלוסייה החרדית, שהיא האוכלוסייה המרכזית במדינת ישראל, ושמענו את הנתון שכ-30% מילדי כיתות א' יהיו חרדים בשנה הבאה. אני אספר לכם סיפור. לפני עשרה ימים פגש אותי חבר הכנסת פרוש וברך אותי על הולדת נכדתי הראשונה. הוא שאל אותי בן כמה אני ואמרתי לו שאני כבר לא איש צעיר, והוא גדול ממני בשנה. ושאלתי אותו – מה אתך? אז הוא הסביר לי, ולא ניכנס למספרים פה. דיברנו על הנושא בצורה ידידותית וחברית וזה ברור לחלוטין – זה משהו שונה לחלוטין מבחינת המשפחות, מבחינת הדברים, ולכן תשומת הלב שלנו בנושאים האלה היא קרדינלית.

צריך לזכור שהעיקרון הקושר בין חינוך ציבורי ובין רמת התקצוב של חינוך חרדי, מוכר שאינו רשמי ניתק סופית לאחר שנים רבות של כרסום והתפוגגות, תוצר תהליכים פוליטיים והיעדר של משילות. יש לנו כאן בעיה. ציבוריות מוגדרת כקיום לימודי חול, קבלת רגולציה והיעדר סלקטיביות בקבלת תלמידים. בדפוס התקצוב הנוכחי מי שמשתייך לרשתות של מעין החינוך התורני והחינוך העצמאי מקבל היום 100% פלוס מתקציב הבסיס של החינוך הרשמי ללא שום קשר - -

לא נכון. ממש לא נכון.

- - לציבוריות ולמוסדות - - - שאינם רשמיים לא פוליטיים, מקבלים 70% מתקציב בסיס מינוס של החינוך הרשמי ללא קשר למידת הציבוריות.

אין לו נכדים, אז הוא לא יודע.

התוצאה – מעבר המוני שאנחנו רואים של בתי ספר חסידיים, מודרניים וחרד"ליים לתוך הרשתות הפוליטיות בצורה שרמת הציבוריות יורדת ללא פיקוח ורמת התקצוב עולה פי שלושה. העלות לתקציב המדינה במהלך השנים האחרונות מגיע להיקף עצום של כ-120 מיליון שקל לשנת תקצוב נוסף וירידה במשילות. בימים אלה ממש יש בתי ספר חרד"ליים ואשכנזים בניתוב לקראת מעבר לבעלות של מעין החינוך התורני. ככה המדינה מתקצבת פי שלושה בתקציב, גידול פי שלושה, בעודה מאבדת משילות ופיקוח. זו היא המציאות, גברתי - - -

המציאות הזאת נעצרה באופן חד משמעי. אתה צודק בתיאור עד שלב מסוים.

אם הייתי לומד ליבה אז הייתי מבין ש- 75% זה פי שלושה? רק להבין – איך 75% זה פי שלושה?

יהיה לך את הזמן שלך, אנחנו פה משתדלים לקיים דיון.

יש לנו פה דברים נוספים. אין לנו את כל הזמן כאן. אחת החלופות שאימצה המנכ"לית, אחת החלופות שאימצה המנכ"לית – ממה שאני מבין, לפיה בית ספר יוכל להצטרף לתוכנית המעניקה תקציב נוסף לפי ביצוע של לימודי חול נמדדים במוסד מוכר שאינו רשמי. זאת היא התוכנית של המנכ"לית. האם אני צודק? יפה.

לצד התקציב תינתן תמיכה מקצועית בהכשרת מורים בספרי לימוד ואנחנו מבקשים שהתוכנית יכולה להתאים לבתי ספר שעדיין לא ברשתות אולם אין בה תמריץ ממשי לדעתנו בהשוואה להמשך ההצטרפות לרשתות. המנכ"לית שואפת, אנחנו יודעים, לסגור את הפרצה דרכה מצטרפים לרשתות הפוליטיות וגם להתמודד עם בתי ספר קטנים. אולם, ברמה של סיאוב בתוך המערכת של הרישוי והבקרה במשרד החינוך – קשה לראות את המהלך הזה שהוא מהלך מספק. אנחנו יודעים היום וראינו, חבר הכנסת פינדרוס – אני לא מנגח את החרדים, אני אמרתי מילה אחת בלבד.

אתה לא יודע לספור. מזל שלא למדתי ליבה. פי שלוש מ-75 זה 100? מזל שלא לומדים ליבה אצל החרדים, אם זה מה שאתה יודע.

שמענו אותך ואנחנו מאוד שמחים שהגעת, אבל צריך לזכור, כמו שאמר גם חבר הכנסת גפני בוועדה הזאת: ממלכתי וחרדי זה תרתי דסתרי, דהיינו, כל המדינה והחרדים זה חלק שאינו קשור אחד לשני. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה לגבי עתיד המדינה, זה לא קשור לפוליטיקה.

אם אתה המדינה – אני לא רוצה - - -

זה קשור להוויה הישראלית, לאן היא הולכת, לאן אנחנו מתקדמים. וכנראה בגלל המספרים ששמענו אי אפשר להמשיך ככה. אני אומר, כי ראינו לא מזמן את העתירה שהגישו למה שאנחנו קוראים – קביעה ציבורית, של המורות בחינוך העצמאי.

נכון - - -

שלקחו להם 2%. יש לנו בעיות יסוד עם הדבר הזה. זה לא אומר שאין בעיות יסוד אחרות, ואני אגע בבעיה אחת אחרונה. אמרה השרה, ואני חושב שהיא נגעה בנקודה מאוד חשובה. אנחנו יודעים היום, כבוד השרה, ש-12% או 12.5% מההשכלה, היא מה שאנחנו קוראים החינוך המיוחד. גם עסקנו מולך בכל הנושא של ילדים אוטיסטיים, ונסענו וראינו בהרצליה דברים מאוד מאוד חשובים, בו בזמן – כפי שציינת בפנינו, כ-13 מיליארד שקל הולכים לדבר הזה שזה כ-20% או 18% מהתקציב הכללי.

והיד עוד נטויה.

גם כאן, וזו הנקודה האחרונה שאני אומר – העליתי את הנושא הראשון ואנחנו נדון בו, אני מקווה. הנושא השני בחינוך המיוחד, באותו מנעד גם לגבי הגדרת החינוך המיוחד, גם לגבי הצרכים, כי זה באמת בנפשנו. מצד אחד זה סוגיית הקדמה, לקראת הבנת השונה. מצד שני, ברישא שהעליתי, זה השונה הסקטוריאלי, ושני השונים ההם – היחידים והסקטוריאליים הם אלה שמאתגרים היום את מערכת החינוך יותר מכול דבר אחר, גם ברמת התקציב וגם ברמת תשומת הלב. אנחנו רוצים לשים תשומת לב לפרט וגם כמובן לכבד את הקולקטיב. אבל בלי ליצור ליבה ברורה ובלי ליצור מערכת של תקצוב ברורה, אני חושב – כפי שאת גם אמרת, ואת עושה דברים בהחלט – ואת יודעת שאני מעריך מאוד ואנחנו בקשר – שלא נוכל להתקדם בצורה אמיתית לגבי המדינה.

תודה רבה. חברת הכנסת אמילי מואטי.

תודה רבה. שלום גברתי השרה. אנחנו יושבות פה בין דוקטורים ופרופסורים – זה באמת יפה ומרגש, הרף הזה. כל הכבוד על המצגת ועל הרעיונות ועל כל הדברים הבאמת נפלאים שעשית. כמה שאלות, ברשותכם. שאלה ראשונה – יש מחסור של מעל אלף סייעות משלבות ורפואיות בכל הארץ. הורים שמבקשים פגישת היכרות עם הסייעות מסורבים על ידי הרשויות בניגוד לחוזר המנכ"ל. איך הילדים האלה אמורים להתחיל שנת לימודים?

שאלה שנייה – 150 בנות טרם שובצו בסמינרים. פנו למחלקת חינך בעיריית ירושלים ומסתבר שכל הבכירים שם בחופשה. אנחנו מכירים את המניעים ומכירים את המניעים ואת המקומות והתפוצה של ההורים של הילדות, אלה הילדות שלא מתקבלות לסמינרים. כלומר, חבר הכנסת פינדרוס – ילדות ספרדיות, חבר הכנסת פינדרוס, 150 ילדות יושבות ומחכות שיענו להן.

המקרים שהגיעו אלינו טופלו - - -

נכון. מאז - - -אנחנו עובדים ביחד עם כל הרשויות הרלוונטיות.

הנתון הוא מלפני שעתיים, העבירו לי אותו.

אבל זה בתהליך עבודה, בתהליך עבודה.

הנתון לא נכון.

חבר הכנסת פינדרוס, אפרופו הדיון שלכם – אזרחים הם אף פעם לא הבעיה, הם תמיד הפתרון. אני מציעה גם להחליף את המושג "משילות" ל "הנהגה".

לפני שבועיים הוצג כאן נתון לפיו יש 288 אלף תלמידים שזכאים לחינוך מיוחד. היום הנתון הוא 302 אלף. מנין נובע הפער הזה? הערה, ברשותכם, מנהלתית: ועדת החינוך קיימה את הדיון הזה כוועדת משנה לפני שבועיים. מי שלא חבר בוועדת המשנה פשוט לא הוזמן, ונאלצתי לשמוע מכל מיני אנשים לשמוע שהיה דיון כזה, ולא היינו בו, וחבל. דווקא בפגרה, פשוט תודיעו לכולם, בקבוצת הווטסאפ שלנו. לא נשלחה הודעה לחברי הוועדה על כינוס ועדת המשנה. חבל, היה לנו הרבה מה לתרום והרבה מה לשאול.

המספר עוד יעלה כי יש עדיין ועדות שמתקיימות וכמו שאמרתי קודם – היד עוד נטויה בכל מה שקשור לחינוך המיוחד. לא סתם אמרתי שצריך תוכנית עורף שתיתן מענה, באמת. ואני אומרת לכם, ממה שאנחנו בנינו היא תיתן מענה גם לחינוך המיוחד, אבל גם תטיב מאוד עם החינוך הרגיל כדי שיהיה שילוב והכלה כמו שצריך. לצערי הרב אנחנו כולנו מכירים את העלייה בהיקפים.

אבל למשל היה האיזון הזה עם ה –2 ורבע מיליארד שהוקצו לרפורמה של ה - - -

זה כלום. זה - - -

בבקשה, חבר הכנסת משה טור פז.

תודה. באמת אני חושב ששנת הלימודים האחרונה וגם זו שתגיע מביאות איתן כמה בשורות טובות, השרה סקרה אותן: המהפך של גילאי לידה עד שלוש, רפורמת גפ"ן, עליית השכר הצפויה בעיקר למורים החדשים, נושא החיים המשופים שבעיניי הוא בבת עינינו – וגם דברים שלא הוזכרו, כמובן – רפורמת המח"ר, ומה שלא הוזכר אבל בעיניי הוא קריטי למי שמכיר את החינוך – למשל איוש גם האגף הערבי וגם המחוז החרדי, בעיניי זה דבר קריטי לניהול של המערכת.

אני חושב שאם נסקור את האתגרים הם בסוף נוגעים לשלושה דברים עיקריים: קודם כול, מי ילמד את הילדים שלנו ומי ילווה אותם. שתיים, באיזו מין כיתה הם יושבים, ושלוש – את מי הם יפגשו חוץ מאשר את עצמם. ואנחנו עומדים במשבר קשה כאשר לפי הנתונים שהוצגו כ-6,000 מורים, כאלף סייעות ועוד כוח אדם פארא-רפואי חסרים כדי לתת מענה למה שאנחנו מגדירים, שבואו נודה – היינו רוצים יותר. שתיים – איפה הם ילמדו? בואו נבין את הנתון הזה כי הוא עלה פעם בוועדת החינוך. יש 17 אלף כיתות חסרות ו-17 אלף כיתות שאמורות להיבנות בשנים הבאות. כלומר, ברגע נתון אנחנו במינוס 17. עוד חמש שנים עדיין נהיה במינוס 17 כי אנחנו צריכים הכפלה של הקצאת הכיתות פר שנה רק כדי לסגור את הפער תוך חמש שנים. אם זה לא יקרה – הוא יגדל, וזה בעיניי פער קריטי שלא מקבל מענה כרגע.

השלישי – את מי הם יפגשו, וכאן אני חוזר, אהבתי את דבריך, פרופ' שיין, אני אחזור עליהם: את מי הם יפגשו זה שני סוגים של אוכלוסיות. פעם אחת זה אחר, נקרא להם – סוגי החינוך הרגיל והמיוחד. בעיניי אנחנו צריכים לחתור למיזוג מקסימלי של החינוך המיוחד בתוך החינוך הרגיל, ולזה להקצות משאבים ואת זה לשים על הפוקוס שלנו, ושתיים – הכרת האחר, המגזרי, או הבין-מגזרי. זה אומר- אנחנו רוצים שילד ערבי יפגוש ילד יהודי בבתי הספר במפגשים בית ספריים, אנחנו רוצים שדתיים וחילוניים ייפגשו וגם חרדים ולא חרדים ייפגשו. אם נשאיר את זה ליד הגורל או כשהם יעבדו יחד – זה אולי לא יקרה אי פעם. אנחנו מדינה עם ארבעה זרמי חינוך ואנחנו צריכים שתהיה מדינה אחת שכל תושביה מרגישים איזושהי רמה של סולידריות, וזה מוטל על מערכת החינוך.

אני מודה לך מאוד, גם על שמירת מסגרת הזמן. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

מכיוון שאת ה-20% של החינוך החרדי ראיתי שכולם מייצגים פה, אשתדל לקצר, כי כולם דואגים לחרדים בצורה בלתי רגילה ומופלאה, ולא יודעים על מה מדברים אפילו. לשמחתי לא למדתי ליבה, למדתי תלמוד תורה ביידיש, ולכן אני יודע שגידול בתקציב מ-75% ל-100% זה לא פי שלושה. אז כשאתה עובר ממוכר שאינו רשמי לרשת חינוך אתה גודל מ-75% ל-100%, אז זה לא פי שלושה. כנראה אם הייתי לומד ליבה הייתי חושב שזה פי שלושה, בפרט אם הייתי הולך לאקדמיה.

דבר שני, כשמדברים על אפליית בנות צריך לזכור: בירושלים יש סדר גודל של 4,000 בנות שנכנסו לסמינרים, כרגע. מתוכן – 1,600 ספרדיות. אם אנחנו נמצאים כיום עם 1,600 בנות כשכל בת זה כואב, וכל בת נמצאת אתי בטלפון, ומתוכן 40 אשכנזיות ו-40 ספרדיות, שזה נכון – זה מספר נכון, או 90 ספרדיות ו-40 אשכנזיות, אבל צריך לומר את האמת: עם כל הכאב יש 4,000 בנות, מתוכן 1,600 ספרדיות שנכנסו ומשובצות כבר חודשים. נכון, בגלל החוסר בכיתות, אני מזכיר לכולם שהיה חוסר מטורף בכיתות בירושלים, אני מזכיר לכולם שהחינוך החרדי ספג שלוש מכות: פעם ראשונה, כל הפרויקטים שהיו לאחרונה, בחמש השנים האחרונות, בארבע השנים האחרונות ובטח בשנה האחרונה – המוכר שאינו רשמי לא נכנס פנימה. זאת אומרת, כשאתה מדבר על שכר מורים, כולל החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, כשאתה מדבר על גני ילדים – שם אין דיון על לימודי ליבה, כשאתה מדבר על פרויקטים – כל המוכר שאינו רשמי בחוץ, והיו לי המון שיחות עם השרה והיא ניסתה לטפל בזה, אבל צריכים לומר את האמת. זאת אומרת שבסוף הם מתחילים מחוסר של 40% בתקצוב, כי ה-100% שלהם מחושב אחרת, אז זה לא 100 פלוס. מדובר על 60% - -

זה נכון.

- - וכשאתה אומר 55% תקצוב למשל למוסדות הפטור אתה מגיע בפועל ל-27%, ובדקתי את זה עם השרה, אז צריכים לדעת איפה נמצאים שם. זה נכון, המורות בחינוך העצמאי רואות את אלה שלידן מקבלות 150 עד 170 אחוז יותר מהן, ואני מדבר על הרשתות שאתה מדבר שנכנסים אליהן – אז ברור שהן תגשנה עתירה וינסו למצוא איזה פתרון. זאת אומרת, קודם כל צריך לדעת את העובדות. הן מתוקצבות בחוסר. כל אופק חדש וגני ילדים – מישהו יודע למה זה לא נכנס בחינוך המוכר שאינו רשמי? לאף אחד אין תשובה.

כי לא מוכנים לדווח על הגננות.

מוכנים. בכל הרשתות שם מוכנים. פני שנה וחצי קיימתי דיון בוועדת הכספים – כל הרשתות הודיעו באותו הרגע: אנחנו הרגע מדווחות. הרגע. לא רוצים לקבל את זה, משרד החינוך לא ערוך לקבל את הדיווחים. אני מציע לך, גברתי המנכ"לית – הייתי בוועדת הכספים בדיון הזה. אני מודיע לך עכשיו – עד 13:00 בצוהריים את מקבלת מכתב מכל הרשתות שמוכנות. אתם, אין לכם מערכת לדיווח. אין לכם מערכת דיווח לגננות כי אתם עושים ממוצע 12 שנה ולקואליציוני 15 שנה. צריך קודם כל לדעת את העובדות. אני אומר דבר אחד: כל מה שעושים בחינוך הממלכתי, צריך לשים אותו בפרופורציות הנכונות, במוכר שאינו רשמי. 75%, 50%, 40% - אבל כמו שאתה עושה את זה. ואיפה שהנושא של לימודי ליבה לא רלוונטי – חינוך מיוחד, גני ילדים – למה השיח הזה? אף אחד לא מאמין שהמערכת עוברת לנושא של לימודי ליבה, כשאתה רואה שבחינוך מיוחד זה לא קורה, בגני ילדים זה לא קורה, ואז אתה לא יכול לפקח, ואז אתה גורם לבעיות ולתביעות ייצוגיות. תודה רבה.

תודה רבה, גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

תודה רבה. כפי שכולם יודעים הבוקר פורסם דוח של המ.מ.מ ואני רוצה להודות שוב לעובדים המסורים של המ.מ.מ שבאמת עושים עבודה יוצאת מן הכלל דרך קבע. יצא דו"ח לבקשתי, דו"ח שאני הזמנתי בנושא של מחסור במורים. ואני רוצה להזכיר בקצרה כמה דברים שעולים מן הדו"ח הזה, כי המצב הרבה יותר חמור ממה שחשבנו. כפי שגם הדו"ח מסביר, הנתונים שמתקבלים ממשרד החינוך ובפרט מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם נתונים לא נכונים מסיבות מתודולוגיות, לא בגלל חלילה מסיבות זדוניות.

אז קודם כל הדו"ח עומד על כך שיש מחסור אקוטי במורים. הדו"ח מבוסס על סקר שענו עליו מנהלי בית ספר, או על שאלונים שנשלחו למנהלי בתי ספר – מייד אתייחס לחלק מהתשובות שמנהלי בית הספר נתנו. אבל מה שאנחנו רואים זה כמה דברים. קודם כול מאז 2018 קיימת ירידה במספר הבוגרים בכל המסלולים להכשרה להוראה. כלומר, יש לנו כאן בעיה שהיא לא רק נקודתית להיום, אלא בעיה עם מבט לעתיד, וזה קשור כמובן חד משמעית לתנאי ההעסקה של המורים – לא רק לשכר - -

זה הסעיף הבא.

- - גם לשכר, אבל גם תנאי העסקה ככלל. בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה מסוימת של עלייה בשיעור המורים הפורשים, ובמקביל – ירידה בחלקם של המורים החדשים, במיוחד בחינוך הערבי. כל זה, אני מזכיר, זה מהדו"ח. מהדיווחים של המנהלים עולה כך: בלמעלה מ-85% מבתי הספר בחינוך העברי ובחלק גדול מבתי הספר בחינוך הערבי דווח על מחסור במורים לקראת שנת הלימודים הבאה. 85%, ובאזור המרכז ותל אביב-96%.

לא הבנתי את הנתון.

מתוך בתי הספר, ב-96% יש מחסור במורים, מחסור אקוטי, לפי הדו"ח של המ.מ.מ.

אני ממשיך: כ-77.5% מן המנהלים העריכו כי המחסור השנה גדול או גדול במידה ניכרת משנים קודמות. שימו לב לדבר הבא שהוא בעייתי, הכול בעייתי אבל הוא בעייתי במיוחד – רוב מנהלי בתי הספר דיווחו על שימוש באסטרטגיות וכלים מנהליים שיש להם השלכות שליליות על הלמידה. זאת אומרת, אם אתייחס למה שהיה קודם במצגת, בלי להעביר כרגע ביקורת על דברים שלדעתי היו חסרים שם, גם אם זה טוב ויפה, נניח – אי אפשר באמת למלא את הציפיות האלה והשאיפות האלה בתנאים הקיימים.

שימו לב מה רוב מנהלי בתי הספר אמרו שהם צריכים לעשות בגלל המחסור במורים – שיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה- 58% מהמנהלים השיבו שהם צריכים לעשות את זה. גיוס מורים בפרופיל שאינו מתאים לבית הספר – 52% מהמשיבים. הטלת תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה, כולל שיבוץ מחנך או מחנכת אחת לשתי כיתות- 51% מהמשיבים. גם יש את הבעיה שעדיין לא הגעתי אליה של הנושא של מורה קבלן. זה דבר שקיים גם באקדמיה, וכן הלאה.

אני מציע שניתן לצוות שהכין את הדו"ח להתייחס.

אז רק אומר עוד דבר, ואז בדקה אתייחס לנושאים נוספים שהם קריטיים.

אני מציע שנסתפק בזה כדי שנוכל לשמוע - - -

כל הנושא של מחסור מורים – אמרנו את זה לאורך כל השנה. אנחנו מעריכים מאוד את המ.מ.מ, אבל לא היה צריך מחקר כדי להכיר את מה שאתה אומר. אמרנו את זה.

אז כאן יש נקודה שדווקא אומרת – ובזה רציתי לסיים את ההיבט הזה של דבריי – מדוע כן היינו צריכים את הדו"ח של המ.מ.מ ובמה הוא מחדש. וכאן אני רוצה גם לצטט: "הנתונים ממקומות שונים שהוצגו במסמך זה מעידים על פער בין הנתונים הנאספים באופן סדיר ורציף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאינם מעידים כאמור על מחסור מערכתי במורים... לבין הממצאים העולים מן החדש, לרבות באמצעות מיפוי משרד החינוך והשאלונים שהופנו למנהלים על ידינו". אחת מהסיבות – משום שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה עזיבה או פרישה רק אחרי שלוש שנים של היעדרות, זאת אומרת שהנתונים שהיום מתפרסמים הם משנת 2019-2018.

אני רוצה להעלות מעבר לנושא של הדו"ח עוד שלוש נקודות בקצרה. דבר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת ולא הוזכר עד עכשיו זה הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, שיש מחסור חמור במשלבים, וגם יש בעיות - - -

כל אלה נושאים שאנחנו רוצים להיכנס אליהם, אז בבקשה בקצרה.

הדבר האחרון שאני גם מבקש להתייחס אליו – הוזכרה קודם הבעיה בשפה העברית לתלמידים הערביים. יש גם בעיה בהישגי התלמידים הערבים בעיקר בנגב בשפת האם שלהם, בשפה הערבית, ואחת מהבעיות, אחת מהסיבות זה הפערים שנוצרו בזמן הקורונה כי אין שם תשתיות. את זה אני מבקש לפתור על ידי השקעה מסיבית בפערים שנוצרו כתוצאה מהבעיה הזאת.

אני מהמ.מ.מ. כתבנו את המסמך לבקשתו של חבר הכנסת כסיף. אני אסביר לגבי הסקר שערכנו. במסגרת המסמך פנינו בסיוע של משרד החינוך שעזר לנו בהפצת השאלונים ל-4,000 מנהלים. קיבלנו קרוב ל-600 תשובות של מנהלים מכל המגזרים, שלבי החינוך וסוגי החינוך – חינוך רגיל, חינוך מיוחד, והנתונים של המסמך – כל הנתונים המלאים מוצגים במסמך שמופיע גם באתר הוועדה וגם באתר הכנסת. אני חושבת שחשוב לשים לב להבדלים בין החינוך העברי לערבי בהקשר הזה, שעולה מהם שיש בעיה בשני המגזרים, אבל היא עלולה להיות שונה – וחשוב לגבש מדיניות מבוססת נתונים ושמשרד החינוך יאסוף נתונים בנושא הזה.

אני ממש מודה לך. האם יש נציג של ארגוני המורים? אני מצטער שאתם לא פה כי אני חושב שגם בנושא של פתיחת שנת הלימודים היה ראוי לשמוע אתכם. יש כמובן מחלוקות בהיבטים שונים, נבקש מהממונה על השכר במשרד האוצר להציג איך הם רואים את זה, כי אני יודע שגם הם עשו מחקר בקשר לעזיבת מורים, הסיבות לכך והפילוח המדויק.

ברשותך, לפני כן – מי שיכול להעיד על המחסור, על המצוקות, על ההתמודדות מבחינת המורים, הגננות והסייעות זה קודם כל משרד החינוך, וחשוב לי שזה ייאמר. אנחנו מכירים את זה. כשמדברים על להכיר את הארץ דרך הרגליים אז אנחנו מכירים את המחסור דרך השיבוצים של הכיתות, דרך מנהלי בתי החינוך שפונים אלינו, מנהלים שפונים אלינו, מנהלי מחוזות שפונים, אנחנו מכירים את זה מהשטח טוב מאוד ברמה של יישוב, שם בית ספר והכול. אז חשוב שזה ייאמר, כי פנית לאוצר ואחרים. זה בסדר, נשמע אותם אבל זה חשוב שייאמר. הראשונים שיש להם אינטרס ששכר המורים יעלה כדי שהם יהיו בתוך המערכת זה משרד החינוך, כי בסוף הם כוח האדם שדרכו אנחנו מממשים את כל מה שהוצג כאן. בלי מורים, בלי גננות – לא נוכל לעשות כלום ממה שהראינו לוועדה.

אמירה חשובה באמת. מר שמואל אפלבוים, הממונה על השכר. בבקשה.

תודה. בנוגע לשכר המורים אנחנו באמת לא מתכוונים להיכנס לנעליו של משרד החינוך. לכן ביקשנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעשות עבורנו עבודה מסוימת, לעשות איזשהו ניתוח. הוא מופיע בדו"ח הממונה על השכר. מהניתוח עולה שהגידול בנטישת מורים במערכת החינוך הרשמית היא בעיקר בשלבי הוותק הנמוכים. זה לא מפתיע, זה חלק מה - - -

תוכל לדייק, מבחינת המספרים?

החמש שנים הראשונות.

כן. חמש שנים ראשונות.

ובאיזה אחוז זה לעומת שכבות ותיקות יותר?

אני אגיד שהניתוח שאנחנו ביקשנו, בגלל המגמה שחבר הכנסת כסיף אמר – מורים יוצאים לשנות שבתון, יש להם חופשות ללא תשלום. העובדה שמורה לא נמצא משנה לשנה לא אומרת שהמורה עזב. לכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה את זה כשלוש שנים. אנחנו ביקשנו בגלל הפער הזה בשנים שלא נותן לנו אינדיקציות – את הפער משנה לשנה. אז הנתון שלנו – המספר הוא לא חשוב, הוא לא טוב כי המספר כולל בתוכו שבתונים ועוד סיבות שונות של עזיבה. הטרנד, מבחינתנו, זה מה שמעניין ובטרנד הזה אנחנו רואים שיש גידול מאוד משמעותי בקרב המורים הצעירים של הפסקות עבודה, לא עזיבה, מבחינתנו כי אנחנו לא יודעים מי חוזר ומי לא, ובזה מבחינתנו מחזק את הצורך האקוטי לחזק את המורים הצעירים בהסכם השכר הקרוב.

אנחנו רוצים לעשות הסכם שיצעיד את המערכת קדימה. אנחנו לא רוצים more of the same, לעשות את אותו הדבר. המערכת הזאת חייבת להשתפר. אני מדבר כרגע – דיברו פה על המון נושאים שחורגים מעולם השכר, וטוב שכך. אני אדבר על עולם השכר וההעסקה של המורים ולא על דברים אחרים. המערכת דורשת שיפור מאוד משמעותי. הסכם השכר הוא הזדמנות שבו הממשלה יכולה, כמובן בהסכמה עם הסתדרות המורים, להביא בשורה גם לתלמידים, גם למורים, גם למנהלים וגם להורים. כשאנחנו מדברים על בשורה לתלמידים זה הזרמה של כוח אדם איכותי למערכת, כוח אדם חדש, לתגמל ולעודד את המורים הקיימים במערכת להיות טובים יותר, ליטול יותר אחריות במסגרת בית הספר. כמובן – גם מענה לקשיים בגיוס, גם באזורים ספציפיים, גם במקצועות ספציפיים. הבשורה שלנו שאנחנו רוצים להביא למורים – העלאת שכר לכלל המורים, אבל עם תיעדוף מאוד משמעותי של המורים בתחילת הדרך, מענקי התמדה למורים בתחילת הדרך. אנחנו רוצים להעלות את שיעור המשרה המינימלי להעסקת מורים. אנחנו בתיאום עם משרד החינוך, זאת לא הצעה חדשה, רוב הדברים כבר בוועדת דברת – להגדיל תגמול בעד ביצוע תפקידים בעיקר למורים בתחילת דרכם ובעיקר בתפקידי הליבה שבהם קיים מחסור – למשל, חינוך כיתה. אנחנו מקצים בהצעה שלנו שכרגע עדיין לא התקבלה, אבל בהצעת האוצר יש הקצאה משמעותית של כספים לטובת מחנכי כיתה, מחנכות כיתה, רכזות שכבה.

יש לנו בשורה למנהלים, שזאת העלאת שכר משמעותית. גם פה יש דגש על מנהלים בתחילת דרכם. יש תוספת נוספת למנהלים שייטלו על עצמם אחריות נוספת וייקחו תפקידים נוספים בהנחיית משרד החינוך, ילוו בתי ספר אחרים ומנהלים אחרים, העצמה של בעלי התפקידים במתן גמישות למנהלים ביצירה של תפקידים בתוך בית הספר, הארכה של התקופה המינימלית לקבלת קביעות, לאפשר למנהלים יותר גמישות בניהול המשאב האנושי, להכיר את המורים לפני שמקבלים החלטה אם הם נשארים אתם או לא, קיצור והגמשה של מסלול הפיטורים הפדגוגיים ויצירה של מסלול היפרדות "רך", נקרא לו, ממורים לא מתאימים והעסקה בחוזים אישיים מתוך מטרה לתת מענה לקשיים בגיוס.

להורים – ופה אסיים, כמובן – שיפור מערכת החינוך והשירותים הניתנים לתושבים – בסוף הכול מתנקז לשם, להורים ולתלמידים. המורים והמנהלים הם האמצעי דרכו הציבור מיישם את הרצון הזה, וגם לצמצם את אותו חוסר סנכרון של ימי חופשה – ימי החופשה של התלמידים עם ימי העבודה של המורים. הפרטים של ההצעה שלנו פורסמו. אני לא חושב שהפרטים הם מענייננו - - -

אני בכל זאת רוצה לשאול אותך שאלה ספציפית: האם לדעתך שנת הלימודים תפתח כסדרה? אני חושב שהוועדה הזאת מאוד מחויבת להחזיר את מערכת החינוך לשגרה אחרי שנתיים מאוד קשות. איפה זה עומד כרגע? אני חייב לשאול.

אני אגיד: משרד האוצר נחוש מאוד, אנחנו מאוד מאוד רוצים לפתוח את שנת הלימודים ולהגיע להסכמה כמה שיותר מהר.

משרד האוצר נחוש שיקבלו את ההצעה שלו כמו שהיא, כדי שנפתח שנה, בוא.

אני רק אגיד שאנחנו לא אופטימיים. אנחנו נחושים ואנחנו רוצים, אבל לא מצליחים להתקדם בצורה משמעותית, בטח לא בקצב שרצינו. גם מתוך הכרה שבנזק לתלמידים ולהורים שיש בשביתות, אנחנו לא נוותר על העקרונות הכול כך חשובים בנוגע לשינויים שאנחנו צריכים במבנה ההעסקה של המורים.

חשוב לי לאזן כדי שתבינו גם מאחורי המשפטים שנאמרו פה מה זה אומר. כמו, למשל, אתן דוגמה לפני שאדבר על כל מה שאני רוצה, בהתייחס לדבריו של נציג האוצר. כשמדובר למשל על מסלול פיטורים רך זה אומר שאפשר לפטר מורה מבית ספר אחד ופשוט להעביר את הצרה לבית ספר אחר. זה מה שמבקשים כאן, כדי שתבינו על מה אנחנו מדברים. אז אני רוצה קודם כל לומר, ואני אומר את זה לפרוטוקול בצורה חדה: את מדיניות משרד החינוך רק משרד החינוך ומי שעומד בראשו קובע. חשוב שהבלבול הזה שקורה במשרד האוצר, לפעמים, שחושב שהוא ינהל את הממשלה דרך משרד האוצר – זה פשוט לא יקרה. אנחנו יכולים לדבר על מסגרות התקציב, על אלמנטים שקשורים במרכיבי השכר, וכו'. אבל בנוגע למדיניות ומה שאנחנו רוצים להשיג בתוך המערכת – זה רק משרד החינוך. אחרי שאמרתי את הדבר הזה, חשוב שיידעו כל מי שיושבים כאן סביב השולחן שיש לא מעט פערים שצמצמנו במהלך הדרך בחודשים האחרונים יחד עם האוצר, ואני אתן דוגמאות: הנושא של חוזים אישיים, שדיברנו עליהם, הנושא של קידום מצוינות – ומשרד החינוך הציע באופן אופרטיבי באמת לחזק את כל אלה שנוטלים תפקידים נוספים, את כל המורים שלוקחים על עצמם תפקידים נוספים, שיהיו תפקידים חדשים בתוך המערכת, שיהיה סל גמיש למנהל שיוכל לתקצב ולתגמל את האנשים האלה שבדרך כלל גם עושים יותר ומכאן באה לידי ביטוי המצוינות שלהם. בנושא של מורים מתחילים שאין עליו בכלל ויכוח – אנחנו צריכים לתגמל אותם אבל בלי לפגוע באופק ההתקדמות שלהם, כי מה שמוצג כיום על השולחן זה שאנחנו נגדיל בעצם את שכר המורה המתחיל, אבל במשך כמה שנים הוא לא יראה התפתחות. ואז אנחנו נצפה שהוא יישאר בתוך המערכת. וכולנו יודעים, במיוחד היום עם הדור הצעיר שנכנס ורוצה לדעת שיש לו אופק של התפתחות, גם מבחינת שכר וגם מבחינה מקצועית – הוא לא יישב כמה שנים כדי לראות איזשהו קידום בשכר. הוא פשוט ייצא החוצה כדי למצוא את הקידום הזה. אז אנחנו רוצים להגדיל את השכר של המורה המתחיל מבלי לפגוע בהתקדמות שלו בהמשך.

הנושא של מורים ותיקים שעולה חדשות לבקרים. אני רוצה שאתם תבינו מה זה מורה ותיק. מורה של 15 או 20 שנה זה מורה שיכול להיות בשנות ה-40 לחייו. אני, לצורך העניין, אם הייתי נשארת בתוך בית הספר היום הייתי כמעט עם 30 שעות ניסיון. אני ותיקה, נכון? אבל תסתכלו עלי – יכולתי בשקט לצאת לקריירה שנייה בשלב הזה, כי כבר אין לי התפתחות, השכר כבר לא מתגמל, ואני לא בטוחה, במלוא הצניעות – אל תיקחו אותי באופן אישי, כיפעת שאשא ביטון, אלא כמורה בפרופיל שלי – יש לי עוד הרבה מה לתרום במערכת. אני לא בטוחה שהמערכת רוצה לוותר על מורים שצברו כל כך הרבה ניסיון, מורים שיכולים להביא הרבה מאוד תועלת, ולהביא קידמה וחדשנות וכל מה שאנחנו מייחלים שיקרה שם. אז לא הייתי ממהרת לוותר על המורים האלה. ולכן, להציע למורה ותיק 300 שקלים תוספת בברוטו – חברים, זה לעג לרש. אי אפשר לשכנע אותנו אחרת. אי אפשר ש-60% מהמערכת של מורים ותיקים יפתחו את התלוש אחרי כל הסאגה שחווינו פה בחודשים האחרונים ויראו בברוטו עוד 300 שקלים. תעשו חשבון לבד כמה זה בנטו ותגידו לי לבד אם זה לא להעליב אותם, פשוט להעליב אותם.

כשאנחנו מדברים על מנהלים – אמר האוצר 18 אלף שקלים, כי זה נשמע לו יפה. בא משרד החינוך ואמר: אנחנו דורשים 20 אלף שקלים. אנחנו יודעים להסביר למה 20 אלף. האוצר לא יודע להסביר למה 18 אלף. ורק כדי שאנשי הוועדה יבינו למה אנחנו נקבנו בסכום הזה, זה כדי שאנחנו נייצר מציאות שבה המנהל מקבל את מה שיקבל המורה הוותיק ביותר, עם מיצוי מלוא הגמולים. זאת אומרת, שלא יהיה מצב שבחדרי המורים יושבים מורים שמקבלים יותר ממנהל בית הספר. איזה מוטיבציה תהיה למורים כאלה לבוא ולנהל, ולקחת את כל האחריות שאנחנו יודעים שמוטלת על כתפיהם של מנהלי בית הספר ולעשות את התפקיד הזה. וזו הסיבה שאנחנו נמצאים היום, כשאנחנו מדברים, עם מצוקה אמיתית של מנהלים. מכרזים שלמים נפתחים ונסגרים כי אין מועמדים. פעם היו עשרות מועמדים על כל משרה. היו מפעילים את כל העולם בשביל להיכנס פנימה. היום פשוט אין לנו מועמדים, וזו הסיבה שאין לנו – כי השכר לא מתגמל, כי הדרישות – כל הביורוקרטיה הייתה בשמים, אפס גמישות – וזה משהו אנחנו הולכים לחדש במערכת. אבל אני אומרת לכם כאן: אנחנו יכולים לעשות את התוכניות הכי יפות שבעולם, ואנחנו נעשה. בלי מנהלים ובלי הסכם שכר ראוי לא יקרה כאן כלום בשנים הקרובות. אנחנו נמצא את מערכת החינוך הולכת וטובעת, פשוט כך.

לכן, לבוא ולהגיד – לי זה לא יקרה, זה לא מספיק. שמואל, אתם צריכים לשים את כל מה שאת יכולים כדי שהדבר הזה יקרה. ואתה יודע מה? כדי להוכיח שהתוכנית הראשונית של משרד החינוך לא באמת הייתה נכונה. אתם אמרתם לנו בראשית הדרך – עד 1 בספטמבר זה לא ייגמר. אתם אמרתם. אתם אלה שהתקשרתם אלינו ואמרתם: תנו לנו לוח זמנים עד 31 באוגוסט, כי יש פה איזושהי כרוניקה של התנהלות שאתם רגילים למשוך את הכול עד הקצה. ואני אומרת לכם: הציבור בישראל אחרי שנתיים של קורונה, אחרי ששנה שעברה בדם שלי פה פתחנו את שנת הלימודים, כי אני ידעתי מה הנזק שיהיה לתלמידים, ואנחנו ראינו אותו לאורך כל השנה. אין לנו את הפריבילגיה לא לאפשר להורים להביא את הילדים שלהם ב-1 בספטמבר למערכת החינוך, והדבר הזה תלוי רק באוצר. הנה, אני אומרת לכם את זה פה: זה תלוי רק באוצר. הנה, אני אומרת לכם את זה פה: זה תלוי רק באוצר ובנכונות שלכם לשבת באופן אמיתי ולסגור אתנו את כל הפרטים שאתם יודעים שנשארו פתוחים, ואין פערים גדולים. אין פערים גדולים, צריכים רק גמישות מחשבתית ולא לדרוש שנקבל טבולה ראסה את ההצעה שאתם הבאתם.

מילה אחת לשרה. אני לא מתווכח איתך, אבל אני חושב על הרעיון הזה שגם ראינו אותו בדיון הקודם, כאן שמישהו פה אומר שלא תיפתח שנת הלימודים – זה בלתי נסבל, מבחינתנו. לכן אני אומר גם לך, לשרת החינוך בכל הכבוד הראוי – לא יכול להיות שכל פעם תהיה איזו סנקציה שלא יפתחו את שנת הלמודים כי יהיה איזה ויכוח על משהו. שנת הלימודים קודם כל חייבת להיפתח, וזה לא עניין, אני חושב שלא יכול להיות דבר כזה. לא יכול להיות דבר כזה שהיא לא תפתח בגלל שלא השלמנו את הביטוח, ולא יכול להיות בגלל שיש לנו אי הסכמה עם האוצר - - -

טוב, זה עניין חוקי, אבל לשמחתנו השלמנו את הביטוח - - -

גם לשמחתנו, שאפשרנו את זה. ואני חושב ששר האוצר אפשר את זה.

אגב, שר האוצר גם שותף למה שאני אמרתי כאן – שר האוצר - - -

אבל שר האוצר גם שותף למתווה מול המורים.

סליחה, חבר הכנסת שיין. לא, לא. אני מפסיק אותך.

אבל יש פה דיון מאוד חשוב.

אני יודע, אבל יש מי שביקש לדבר לפניך.

תכף הוא ידבר. הוא לא חבר ועדה.

אל"ף, אני ממלא מקום חבר ועדה, לצערכם הרב - - -

לא לצערנו הרב. אני אומר – היו לנו שלושה נושאים שהעלינו על סדר היום. העלינו לסדר היום את התיקון בשכר שאת יודעת שהעלינו את השכר ב-30% בתוך המערכת הזאת. דיברנו על ההשוואה בין מורים ותיקים למורים מתחילים, ששם הפערים הם גדולים, דיברנו על נושא המנהלים שיכולים לתגמל, ודיברנו על המערכת עצמה, שתתאים את עצמה לשוק העבודה. אלה שלושה דברים שהאוצר עושה בתוך כל המערכת הזאת. ולכן אני באמת מקבל שיש פה מקומות אחרים, ואני לא נכנס ל "שפיל" שיש פה, לתזוזה. אבל לבוא ולומר – ככה וככה וככה המערכת לא תיפתח? אני חושב שזה לא נכון בתוך האתוס של הציבוריות הישראלית.

להפך. אף אחד לא אמר את זה. מי שאמר את זה זה האוצר. מי שדיבר על כך שהוא פחות אופטימי וששנת הלימודים לא תיפתח – ואגב, גם אמר לנו בדיונים שאין שום בעיה שתהיה שביתה, וכו' – זה לא אנחנו. אני עמדתי פה ועומדת פה גם עכשיו ואומרת חד משמעית: אנחנו נעשה הכול כדי ששנת הלימודים תיפתח.

תודה רבה.

אני כן רוצה לומר ששר האוצר שותף אתי בכל הסיטואציה הזו, כולל בדיונים והכול, אבל יש פה גמישות שנדרשת גם מצד הפקידות, ואני אומרת לכם – לא תמיד זה מחובר למה שקורה בשטח, וצריך לדעת את זה. ובסוף אנחנו נמצאים במציאות שגם אחרי שנסיים את הסאגה הזאת של הסכם השכר אנחנו נרגיש בשנה הקרובה את המשבר של כוח האדם, כי כבר אנחנו נמצאים במחסור של מורים, כבר נמצאים במחסור של מנהלים, כבר אנחנו נמצאים במחסור של יועצות ופסיכולוגיות, וכו'. וכל הדברים האלה, אם אנחנו לא נתחיל את הטיפול מעכשיו – נמצא את עצמנו לא בשנה הקרובה אלא גם בשנה אחר כך באותה נקודה.

תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס.

שאלת הבהרה – ההסכם שאתם מגיעים אליו, אתם לוקחים בחשבון שהוא ישליך גם על המוכר שאינו רשמי ועל הרשתות? או שתהפכו אותם לדור ישן, גם החדשים שמגיעים מבחינתכם הם דור ישן, ואז ההתחשבנות של אותו פי שלוש שדיבר עליו פרופ' שיין קודם?

הסכם השכר הוא עם הסתדרות המורים שמייצגת את המורים עובדי המדינה, וזה חל בתיקונים - - -כחלק מרפורמת אופק חדש.

התשובה, אם כך, היא – לא. אז עוד פעם נרד מ-60% ל-55%. קחו את זה בחשבון, גם פרופ' שיין שדיבר על פי שלושה. זאת אומרת – אנחנו נרד מ-60% ל-55% עם מילים כאלה, יפות. אני רוצה רק שניקח את זה בחשבון.

בבקשה, חבר הכנסת טור פז.

אני רוצה לומר שבעיניי מדובר במשא ומתן חשוב ביותר, אולי באחד הרגעים הקריטיים. אני חושב שהאוצר – ואולי אני חולק כאן בחלק מהדברים על חברתי, שרת החינוך – בחלק מהדרישות שלו צודק, בעיקר בכל מה שנוגע לגמישות תעסוקתית רבה ככל הניתן שצריכה להיות במערכת החינוך. אני חושב שהעמידה של שרת החינוך על כך שהמנהלים ובעלי התפקידים והמחנכים יקבלו שכר הולם היא הנקודה החשובה ביותר, וכאן בעיניי – משרד החינוך והאוצר מחזיקים ביחד בשני הדברים המשמעותיים ביותר במשא ומתן הזה, אבל, וזה אבל גדול – חייבת להיות פה הנחת עבודה קודם כול של משרד האוצר וארגוני המורים שהשנה חייבת להיפתח ב-1 לספטמבר. יש אפס סבלנות ציבורית לשביתה בפתיחת שנת הלימודים. אני יודע שההסתדרות והאוצר אולי לא חושבים ככה ואולי לא בטוחים ככה - - -

שר האוצר חושב בדיוק כך.

אז אני אומר לדרג המקצועי, ואני יודע על מה אני מדבר – אני אומר לדרג המקצועי באוצר ואני אומר לארגוני המורים: אפס סובלנות לשביתה, אפס. לא נבחרי הציבור ולא הציבור יקבלו את זה שלא תיפתח שנת הלימודים. אנחנו אחרי שנתיים טראומטיות של קורונה ואחרי שנה אחת נורמלית זה לא מספיק כדי לתקן את הנזקים של השנתיים ההן. אנחנו צריכים לגמור את המשא ומתן הזה. אף צד לא ייצא מרוצה עד הסוף, אבל אנחנו לא נקבל שביתה לפתיחת שנת הלימודים.

יש נבחרי ציבור שכן מקבלים שביתה כפרקטיקה דמוקרטית.

- - -

השביתה היא לעתים לא רק כלי לגיטימי. היא לפעמים כלי הכרחי. ומי מובילים את המורים למצב בלתי הפיך? אז טוב שהם ישבתו.

יש הרבה למה להתייחס. אני לא אתייחס לפרטים, במה שהשרה אמרה, רק בנוגע להתחלה לגבי קביעת מדיניות החינוך של מדינת ישראל. משרד האוצר לא קובע את מדיניות החינוך של מדינת ישראל ולא מתיימר לקבוע. הוא פועל אך ורק לפי הסמכויות שניתנו לו בחוק ועל ידי נבחרי הציבור. ובנוגע לקביעת לוח זמנים עד סוף אוגוסט – מי שפעם ניסה אי פעם לקבוע ישיבה שיש בה גם את מנכ"לית משרד החינוך, גם את הממונה על השכר וגם את מזכ"לית הסתדרות המורים - - -

אנחנו פינינו את הלו"ז בשבילכם.

נכון, אני אומר - - -

לא היה תאריך שביקשתם שמנכ"לית משרד החינוך לא פינתה אותו, בלי שום קשר - - -

כל היושבים כאן יכולים לשאול את עצמם את מי משרתת דחייה לסוף אוגוסט. אז לא את משרד האוצר ולא את הציבור.

אני חושב שאני רוצה לסכם את הדיון בשם הוועדה ולחזור על מה שנאמר פה ואני באמת מצטער שארגון המורים לא פה כדי שהם יוכלו גם להביע התחייבות לכך שבתי הספר ייפתחו. אני חוזר על מה שאמר חבר הכנסת טור פז: אפס סובלנות. אני חושב שזה משקף את דעת כולם פה, ואני מאוד מקווה שארגון המורים, שאני יודע שטובת ילדי ישראל עומדת לנגד עיניהם, גם הם יצטרפו לאותה קריאה – כן לעמוד על המקח וכן להגיע להסדר הכי הוגן ולשפר את תנאי המורים המתחילים בעיקר, כי באמת איך אפשר לצפות ממישהו ל - - -שכר של 6,500 או 7,000 שקל לחודש, אבל קודם כל – לא נעניש את התלמידים שספגו מספיק.

וכאן אני רוצה לעבור לסעיף הבא, שזה המחסור בכיתות, שזה אולי לטווח יותר ארוך אבל הוא גם - - -. אני רוצה לשמוע על התוכניות של משרד החינוך בהקשר הזה בשנה הקרובה.

אתה רוצה לדעת על הפערים בבינוי?

כן. כן. אני עושה מעבר חד.

אנחנו בתוך תוכנית החומש קיבלנו הקצאה של 3,200 כיתות שתוקצבו. כרגע יש 3,400 כיתות שהן זמינות לתקצוב ולא תוקצבו, 360 גנים ו-3,040 כיתות לבתי ספר, אני יכולה לתת גם את ההתפלגות המגזרית, אבל אני חושבת שזה פחות חשוב. אנחנו ביקשנו מהאוצר הגמשה של תוכנית החומש כך שאנחנו לא נצטרך לתת מענה ביבילים ונוכל לקדם את הנושא. גם החשכ"ל תמך בתוכנית שהצענו, וטרם קיבלנו תשובה לבקשות שלנו.

תודה רבה. שמענו כבר אמירה של חבר הכנסת טור פז שבאמת אנחנו כבר במחסור של 16 אלף, והביקוש רק הולך וגדל. אני רוצה לשמוע מעורכת דו"ח צפוף שעשתה הערכה בדבר הצפי לגבי 2050, כי הרי בתי ספר לא בונים תוך יום, זה לוקח אולי עשר שנים. ואני חושב שאנחנו צריכים לחשוב לטווח ארוך על הפער שיילך ויגדל, אז בבקשה, אם תוכלי להשכיל אותנו בנתונים.

אני מעמותת צפוף, שעוסקת בהשלכות של גידול האוכלוסייה. בעצם עשינו פרויקט מחקר שבו בחנו תשעה תחומי חיים – מה צפוי לנו להיות בשנת 2050. עבדנו על פרויקט המחקר במשך שנה, כשהמטרה שלו הייתה לראות מה יהיה בשנת 2050, בתשעה תחומי חיים שונים, מה יהיו הביקושים – למשל, מה יהיו הביקושים לדיור, לאנרגיה, למים – תחומים שמלווים אותנו ביום יום. אחד התחומים בהם עסקנו זה התחום של חינוך, שהוא כמובן נגזר מגידול האוכלוסייה. אם בשנת 2020 היו כ-1.8 מיליון תלמידים במערכת, אנחנו צפינו שעד שנת 2050 יהיו 3.7 מיליון תלמידים בחלופת גידול שהיא חלופת גידול של עסקים כרגיל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה גם חלופת גידול אוכלוסייה נמוכה יותר ואז יהיו לנו 2.4 מיליון תלמידים בשנת 2050. אני אחדד את זה - - -

את בעצם מדברת על 3.2?

3.7 מיליון תלמידים.

לפי הנתונים של הלשכה המרכזית זה 3.2 מיליון. פשוט תיקון של מה שהם פרסמו.

אז יכול להיות שהם עשו איזשהו עדכון, זה על בסיס נתונים של 2015 של גידול אוכלוסייה. מי שעזר להוציא את הנתונים האלה זה דוד מעגן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואני מציגה את הנתונים שלו. בעצם זה אומר שיש לנו פער של 1.3 מיליון תלמידים בין חלופת גידול האוכלוסייה הגבוהה לנמוכה. מה זה אומר מבחינת כיתות? זה אומר שאם עכשיו יש לנו מחסור של 17 אלף כיתות אנחנו בעצם נצטרך להכפיל את מספר הכיתות בתוך שלושים שנה. אז אם היום יש 72 אלף כיתות לימוד בשנת 2020, זה אומר שבתוך שלושים שנה צריכים לייצר עוד 74 אלף כיתות לימוד. אנחנו נצטרך להכפיל את כמות המורים מ-181 אלף ב-2020 ל-188 אלף מורים. כלומר, כל המערכת מכפילה את עצמה. זה אתגר מאוד גדול למערכת החינוך כי אנחנו לא יכולים לחזות את הביקושים האלה בהכרח עכשיו. לצורך העניין, רשות מקורית לא יודעת איזה תלמידים יהיו לה בעוד שנה מהיום, ואיזה כיתות נצטרך, אז מדובר באתגר מאוד גדול שאנחנו צריכים להיערך אליו כבר היום. תודה רבה.

קודם כול – גילוי נאות, אני הייתי אחד מהעורכים של הדו"ח הזה לפני שנכנסתי לכנסת, ויערה צעירי עובדת בלשכתי.

אני אבקש ממשרד החינוך להסביר איזה תכניות לטווח ארוך יש, כי אנחנו באמת שומעים על עשרות אלפי כיתות שנצטרך להשלים והשאלה האם יש מישהו שחושב לתחום שהוא יותר מחומש, האם יש חשיבה כזאת במשרד.

בבינוי אנחנו עובדים עקב בצד אגודל עם הגידול הטבעי, וכל הכרה בצורך מקבלת מענה. כרגע הוא החוסר הוא תקציבי, של בינוי הכיתות. ברגע שיש מענה תקציבי התהליך עובד מצוין.

אז את יכולה להשלים את ה-16 אלף מייד, ברגע שיש את הכסף.

אני לא צריכה להשלים 16 אלף, אני כרגע צריכה להשלים 4,300 עד 4,500 כיתות, אלא שבכול רגע נתון אפשר לתקצב עוד כיתות. מה שביקשנו כרגע זה להגמיש, פשוט. במקום להגיד - - גם לא כל כיתה שמונגשת לתקצוב אתה צריך לספק את התקציב שלה באותו רגע. תזרים המזומנים מתחלק על פי הביצוע בשטח. אבל אתה צריך לאפשר לרשות. היום מה שקורה – שרשויות חזקות שיכולות לבנות לא מקבלות אישור, כי הן נקנסות אחר כך אם הן חלילה עושות שימוש בכספים שלהן כדי לייצר מענה ראוי והולם לילדים ולא לוקחות את היבילים שלנו.

אני אסביר מה ביקשנו, כדי שתבינו שאפילו לא צריך כרגע תוספת, אפילו לא של שקל אחד. אושרה תוכנית חומש של 17 אלף כיתות. אני חושבת שמאותה נקודה שזה אושר צריך לתת למשרד החינוך לנהל את ה-17 אלף כיתות האלה בהתאם לצורך במהלך חמש השנים הקרובות. ואנחנו קיבלנו לכך אישור גם מהחשכ"ל, כולל האפשרות לתת אישורי בנייה לרשויות כשהם יודעים שאת התקציב הם לא יקבלו בשנה הקרובה, אולי גם לא בעוד שנתיים – אלא במסגרת ההרשאה הם יקבלו את זה במהלך החמש שנים הקרובות, כמו שבעצם נקבע מלכתחילה. הדבר הזה נותן פתרון לכל המצוקה שאנחנו נמצאים בה כרגע. הוא יחסוך את הכסף של היבילים שאנחנו מורידים לשטח – תחשבו, אנחנו מורידים יבילים לשטח, משלמים עליהם ובעוד כמה חודשים הם כבר יקבלו אישור - - -

איפה המצוקה הכי גדולה - - -

בכל הארץ. בכל מקום שאתה נוגע יש מצוקה - - -

לכן שאלתי – איפה את רואה, באיזה מגזר או עיר - - -

החסר הגדול ביותר של למעלה מ-3,050 כיתות הוא במגזר היהודי. בחברה הערבית יש תקצוב במסגרת תוכנית החומש, שם יש קשיים מסוג אחר. כל מה שעולה שם – אנחנו מיד נותנים מענה, וגם כמה עשרות כיתות במגזר החרדי.

יש חסמים שהוועדה הזאת צריכה להתערב בהם או שבינתיים ההסכם עם החשכ"ל נותן לך את ה - -

צריך בעיקר הסכמה של אגף תקציבים.

אם יש פה נציג של משרד האוצר היינו שמחים לשמוע - - -

בהקשר לסוגיה שהועלתה על ידי השרה ומנכ"לית משרד החינוך, אנחנו נמצאים בשיח מתמשך לאורך החודשים האחרונים עם השרה והמנכ"לית וגורמי המקצוע במשרד. העמדנו ונמשיך להעמיד פתרונות יצירתיים. כרגע, בשל המציאות הפוליטית אשר אנחנו נמצאים בה אנחנו לא יכולים לכבול את ידה של הממשלה - - -

אתה לא כובל אותה, אתה עושה לה חיים קלים.

לא הבנתי. בממשלה הבאה לא יצטרכו לבנות כיתות?

יצטרכו לבנות כיתות.

אז במה אתה כובל אותם?

בהגדלת ההוצאה התקציבית.

לא מגדילים את ההוצאה התקציבית, זה לא נכון.

אבל זה לא עושה שכל, מה שאתה אומר, כי כבר דברים נסגרו. אנחנו יודעים שלאור חוסר היציבות הפוליטית אנחנו נכנסים לעוד בור ועוד גירעון של כיתות. אז מה מונע מכם - - -

זה קצת אמירה פוליטית – לא נכבול את ידיה של הממשלה. לא הבנתי את השיח הזה, מה גם שה-17 אלף כיתות האלה בכל החמש שנים, זה גם ככה של הממשלה הקודמת. אנחנו בסך הכול עושים להם את העבודה, לא משנה מי יהיה פה – אני מקווה שזאת אהיה אני.

אני חושב שהוועדה הייתה רוצה לשמוע בכל זאת ממשרד האוצר, אולי תוך חודש ימים, איך אתם בכל זאת הולכים לקדם את ההסכם עם החשכ"ל כדי שנתחיל לראות התקדמות. חבל, כי כל עיכוב הוא מצוקה בוועדה המקומית והארצית.

היות ואני חושב שהשרה צריכה לצאת עוד מספר דקות אני רוצה לתת אפשרות לדברי סיכום.

אבל הנקודה הזאת היא קריטית מאוד פה, כי הם בעצם עוצרים את הכול עכשיו. לתת להם חודש ימים – לדעתי זה מיותר.

חברים, זה לא שעוצרים, זה שהדפוס, המנגנון הוא מנגנון מעוות, כי אומרים לך – אתה מקבל תוכנית חומש, פורסים לך באופן אחיד לחמש שנים ואתה כל הזמן גורר את הגיבנת. זה במקום להגיד שננהל את זה בצורה חכמה, ניישר קו – ואפשר ליישר קו, עם 3,000 כיתות שנמצאות בקנה ולהתקדם בהתאם לפי הצורך. אגב, רשויות מוכנות לממן לעצמן בינתיים את - - -

לא כולן יכולות.

אבל גם אלה שיכולות – הן נקנסות בסופו של דבר, אז הן לא יכולות להתחיל את הבנייה. תקשיבו, יש פה המון עיוותים שאפשר לטפל בהם. החשכ"ל לשמחתי נתן גם הוא פתרונות יצירתיים. אגף תקציבים צריך להגיד כן. אני יודעת שזה קשה, כי זה לא חלק מה - - -

כדי לדבר את האוזן – המשמעות של הקדמה של 3,000 כיתות היא 3 מיליארד שקל שנוספים בשנתיים-שלוש הראשונות - - -

לא מדויק כי אנחנו משאירים את הפריסה אותו הדבר - - -

המשמעות היא שילדים אין להם כיתות, זאת המשמעות. לא כמה כסף אלא איפה לומדים הילדים האלה. הם נולדו, הם פה, הם צריכים מקום ללמוד בו, ותפקידכם לדאוג שזה יקרה, לתת את הכסף הזה.

הסיפור הוא גם שמהרגע שלא מהרגע שאנחנו נותנים הרשאה הרשויות צריכות את הכסף כי לוקח להם תהליך של בנייה. בקיצור, שום טיעון לא יכול להסביר למה אנחנו לא מגמישים את תכנית החומש. מגמישים אותה. לא ביקשנו תוספת כסף, לא כלום. רק מגמישים אותה. ישבתם בדיון, שמעתם שאפשר לעשות את זה, בלי לקחת שקל נוסף מהאוצר. צריך רק מחשבה מחוץ לקופסה קצת.

עוד שאלה ששאלתי ולא קיבלתי עליה תשובה, אולי האוצר ייתן תשובה לגבי ה-40 מיליון שקל של המוכשר. איפה זה עומד?

זה נמצא בהליכים המשפטיים, תקנות - - -

למה הם לא מסכימים לתקן את ההסכם ה - - -

סליחה, גברתי. אין לך עכשיו זכות דיבור.

אבל אין לנו אף פעם זכות דיבור, ועדיין, אתה יודע – הריבון הוא העם.

סליחה. אני לא רוצה להוציא אותך, לא נעים לי.

כי לא היית אף פעם בדיונים של החינוך המיוחד, אחרת היית יודע מי אני.

קראתי את הדברים. יש לנו עוד זמן, פשוט השרה צריכה ללכת - - -

אבל אני רוצה שהשרה תשמע גם את הריבון, כי הריבון הוא העם.

אני שומע אותך. אנחנו נשתדל לעשות את המיטב, המנכ"לית יושבת פה. החינוך המיוחד זה הסעיף השני, הבא.

תמיד החינוך המיוחד נדחק הצידה. זאת אולי הבעיה.

באופן קבוע.

סליחה, אדוני. אני לא מתווכח אתכם על סדר היום. אם תפריעו יהיה עוד פחות זמן לדיון שחשוב גם לי וגם חשוב לכם.

מה שנעשה עכשיו, השרה תסיים ולפני שהיא נותנת את דברי הסיכום שלה אני רוצה להסיר את הרביזיה כדי שאפשר יהיה לשלוח את הסיכום של הישיבה הקודמת. מיד לאחר מכן נפתח דיון בנושא של הפעוטונים והפטור, שזה גם נושא אקוטי ביותר והוא חייב להיפטר לפני תחילת שנת הלימודים. בבקשה כבוד השרה, את יכולה לסכם.

אז קודם כול תודה רבה על הדיון ותודה לכל המשתתפים. רויטל היקרה, אנחנו מכירות, אני מכירה גם את הסוגיות, ואני חושבת ששמתי על השולחן עוד לפני שאמרתם חצי מילה את המורכבות, את הקושי ואת האתגרים שיש בחינוך המיוחד. ואני חושבת שבכלל הדינמיקה בשנה האחרונה במשרד החינוך היא שאנחנו לא נבוא ונספר לכם פה על איזושהי מציאות יפה וכמה אנחנו מסתדרים, והכול. אנחנו נשים את האתגרים כולם על השולחן כי ברור לנו שרק כך אפשר יהיה לפתור אותם.

אבל גברתי, כל מה שאני מנסה להגיד הוא שבדיונים שאתם עושים עם האוצר, עם אגף התקציבים והחשכ"ל – לא יכול להיות שלא עולה לדיון הנושא של שכר הסייעות. זה יושב על זה. הבן שלי - - -הוא כבר חייל, ושום דבר לא השתנה.

למה את חושבת שזה לא עולה?

כי אנחנו לא מקבלים שום אינדיקציה לזה.

אוקיי, אז אני רק אומר שהנושא של שכר הסייעות נמצא על השולחן. זה לא שכר שמשלם משרד החינוך. זה בכלל שייך לשלטון המקומי ולמרות זאת - - -

70% משרד החינוך.

רגע. רויטל.

סליחה, זה לא דו שיח. תני לה לדבר. אני לא מוכן לקבל התייחסות כזאת.

בסופו של דבר זה נקבע על ידי האוצר – נכון שאנחנו נותנים את ה-matching. יש פה עניין בכלל של הסתדרות אחרת, גם לא הסתדרות המורים. בואו לא נערבב את הכול, והאמיני לי שגם זה נמצא על סדר היום. אבל אני בכלל חושבת שהסיפור הגדול זה לא רק הסייעות עצמן, אלא זה בכלל ארגון של כל מערך החינוך המיוחד, אם אנחנו רוצים לתת פתרון נכון וראוי. מה שנבנה כאן במשך השנים שזה טלאי על טלאי, כולל החוק החדש, שבסופו של דבר לא מתכתב בכלל עם המציאות בשטח – את יודעת למה? כי לא בדיוק אנשי חינוך הם אלה שהובילו את - - -

נכון. הוביל את זה מנהל אגף התקציבים אצלך.

אבל מדוע זה לא נמצא בתוכנית של תשפ"ג?

ולכן אני אומרת שאנחנו בנושא של החינוך המיוחד ישבנו, באמת, שנה שלמה עם הרבה מאוד גופים, כולל אתם, אגב, שהייתם שותפים בדיונים. בנינו תוכנית. יש לנו מתווה שהוא כמעט סגור – להביא אותו לאישור, והוא ייתן מענה אמיתי - -

והוא עדיין מדבר על ועדות במקום - - -

סליחה, הסגנון הזה לא מקובל עלי. לא צועקים על שרים בכנסת. גם חברי כנסת לא.

- - זה הסיפור. כשנגיע לרגע נציג את זה.

עכשיו ברשותכם אני רוצה לסכם את הדברים ולומר: יש לנו הרבה מאוד אתגרים לטווח הקצר, אבל אם אנחנו לא נבנה תוכניות לטווח הארוך אנחנו נפגוש את האתגרים האלה כל שנה מחדש. אני בטוחה שאם יפתחו דיונים קודמים משנים קודמות יראו שיש פה סוגיות שעוברות משנה לשנה כי יש כאן סוגיות שלא מקבלות מענה ארוך טווח. אז נכון, אנחנו לא נגזור סרט עוד שנה, אבל אני יודעת שמה שאנחנו עושים היום במשרד יחד עם המנכ"לית ועם אנשי המקצוע במטה – אנחנו זורעים את הזרעים ויוצרים את התשתית לפתרונות אמיתיים שהמערכת תרגיש בעוד כמה שנים. לצד זה ברור לכולנו שיש כאן דברים אקוטיים שחייבים לקבל מענה מידי, וזה מה שאנחנו עושים לקראת השנה הקרובה, כפי שהציגה המנכ"לית וכפי שאנחנו פועלים מול האוצר.

אני רוצה לומר בהקשר שלנו מול האוצר: היה פה איזה מתח סביב השולחן. אני צריכה לומר שלצד זה ולצד חלק מאי ההסכמות יש לנו עבודה שוטפת יחד עם האוצר. קצת יותר גמישות בתפיסה תביא את כולנו למקומות יותר טובים, כי בסוף אני בטוחה שזה שנצליח לפתור את המצוקות שנמצאות כרגע על השולחן יעשה גם לכם חיים יותר קלים וקצת יותר שקט. אנחנו חייבים לשנות את התפיסות שהיו נהוגות בעבר ולנסות גם דברים אחרים. תאמין לי, זה יעבוד.

אני רוצה שוב להודות לכולם. יש לנו משימה אחת – לפתוח את שנת הלימודים אני מוכנה להילחם על זה בדיוק כמו שהייתי מוכנה להילחם בשנה שעברה. אני עושה את זה יום יום ושעה שעה יחד עם כולם. אין לנו פריווילגיה אחרת, חשוב שכולם יידעו את זה.

נכון. תודה רבה לך. אני מודה לך על הנוכחות.

במעבר חד אני רוצה לשמוע מהאיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים. מי שעוקב אחרי ישיבות הוועדה יודע שיושבת ראש הוועדה שרן השכל, יחד עם החברות והחברים בוועדה במשך כמה דיונים עסקו בכל הסוגיה הזאת, ובמסגרת חוק ההסדרים קיבלנו איזושהי בשורה על המעונות הקטנים במסגרת חוק תכנון ובנייה, שיינתן פטור מדרישות, ועוד יתאפשר לשרת הפנים לאפשר מסגרות של יותר מ-36 ילדים, בהקשר הזה. אם הבנתי נכון, הסיפור הזה לא מתקדם. הייתי רוצה לשמוע מה יש לכם לומר.

ראשית רוצה לפנות למנכ"לית משרד החינוך ולציין מספר הישגים שאנחנו עובדים מולם השנה. ראשית, הכניסה למשרד החינוך עוברת עם חבלי לידה, אבל היא עוברת. אנחנו יודעים שאנחנו בשנת מעבר, ונעבור את הסטנדרטיזציה יחד. אנחנו שמים את מעמד הגיל הרך על השולחן. יחד עם זאת אנחנו עומדים עם אתגרים מאוד גדולים של פתרון בעיות בביורוקרטיה וברגולציה, כמובן – משבר כוח האדם ואמון, חוק המצלמות ודברים אחרים. אבל תפקידה של הוועדה הזאת היא לעקוב אחר יישום רפורמות שנקבעו פה בדם, יזע ודמעות – אני חייבת להגיד. חברי הכנסת הנכבדים הנוכחים כאן ישבו אתנו עד השעות הקטנות של הלילה, מזכירת הוועדה אפילו שמה לנו מנגינה יפה בפעם הקודמת כשחיכינו לרביזיה, ויצאנו מכאן עם בשורה היסטורית וחשבנו שבא לציון גואל. עברו מאז כמעט עשרה חודשים ושום דבר לא השתנה. לצערי, בשלטון המקומי עולם כמנהגו נוהג, והוא מנהל מדינה בתוך מדינת ישראל. פתיחת שנת הלימודים במוסדות הציבוריים – לדבריה של שרת החינוך, לא תעמוד בסכנה. היא תדרוש דברים ותעמוד עליהם. אבל לנו אין שומר סף. לגיל הרך, שהוא חינוך פרטי שלא מתוקצב על כוח האדם, שלא מתוקצב על הקלות והטבות, שנתון לחסדי שלטון מקומי – אם יפעל או לא יפעל – לא עובד.

אז שלושת הדברים שאני מבקשת את התייחסות הוועדה אליהם הם כאלה: ראשית, אי יישומה של הרפורמה של הפטור מהיטל לשימוש חורג. הרשות המקומית לא מייצרת אצלה אגף שמטפל במעונות היום על אף שעברנו הכרה במדינת ישראל, והיום אנחנו חלק ממשרד החינוך, שמאציל את סמכויותיו לרשויות המקומיות. הדבר השני הוא שהובטח לנו על ידי שרה במדינת ישראל שהיא נציגת ציבור וישבה כאן בגאון בערב שתוקשר וסוקר, שהיא תחתום על הרחבה למסגרות חינוך מעל ל-36 ילדים. היא חזרה בה, לצערי.

מדובר בשרת הפנים.

נכון, בשרת הפנים.

דבר נוסף שאני רוצה לציין בפני הוועדה – שעל כל מקום פנוי בגן ילדים יש לנו ארבעה מבקשים, משום שגני ילדים פרטיים נסגרים. בעודי יושבת בוועדה זאת קיבלתי מעל 20 הודעות על סגירה. אנחנו בחודש אוגוסט, ויש הרבה מסגרות שלא ייפתחו בספטמבר מכיוון שצריכות לעוף מתחת לרדאר, לצמצם את כמות הילדים ל-36 כדי לעמוד בהיתר להפעלת מעון מכיוון שלא נחתם צו ההרחבה, מכיוון שלא רוצות לעמוד עברייניות ב-1 בספטמבר, והשלטון המקומי לצערי הוא זה שגורם לנו לעבוד בעבריינות משום שהוא לא מאפשר לנו לעבוד כדין, ולכן – אף אחת מאתנו, נשות חינוך שבסך הכול רוצות לעבוד עם הילדים, מטפלות וגננות לא רוצות רישומים פליליים. אנחנו סוגרים תינוקיות כיוון שאין לנו יכולת לקבל את הקטנים. אני מבקשת את התייחסות הוועדה.

אז אנחנו רוצים לשמוע – האם יש נציגות מהשלטון המקומי?

אני רק רוצה לומר שכבר דנו בנושא הזה. הנושא הזה הוא נושא כאוב, ברמה מסוימת. גם ישבנו פה בשעות, כפי שאת אמרת, ועם כל הכבוד לגברתי, אנחנו גם הריבון, אנחנו מייצגי הריבון.

מייצגי הריבון.

זאת היא דמוקרטיה לא ישירה, זאת דמוקרטיה של נציגים. לכך נועדנו, לכך אנחנו באים.

אבל הכנסת היא המקום שלנו להגיע.

אני לא בא להתווכח, אני לא אמרתי שלא. אנחנו באנו כי זאת המשימה שלקחנו על עצמנו.

סליחה, סליחה.

אני רק אומר לך דבר אחד: המספר הזה של 36, שהוא לא מספר קטן לפעוטונים, אני לא באתי לסנגר פה על שרת הפנים, כבודה במקומה מונח, אבל זה נושא שגם ראינו עם כל הגורמים האחרים. אתם זוכרים – את כל גורמי כיבוי האש, את כל הנושאים האלה שדנו בהם לגבי הבטיחות, ולכן אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו במדינה כמו שלנו, שחלילה אסונות כאלה ואחרים יקרו. אנשי חוששים ובצדק. אני מבין אותך לגבי הדברים האלה, ובשקף הראשון שהראתה גם המנכ"לית שלנו היא אמרה שהחינוך הוא מאפס עד 18. אני הסתכלתי על המספר הזה – מאפס. אז כמובן בגיל אפס עוד לא מחנכים את התינוקות - - -

מלידה.

מלידה. כן. אבל הנושא הזה הוא לא עניין של מה בכך.

אז בוא נשמע, כי אני חושב שהסוגיה המהותית הוכרעה, ואנחנו קיבלנו החלטה לפתוח את הרגולציה. אני חושב שבאמת הייתה פה הסכמה מאוד יפה בין ימין ושמאל, ולא משנה מה תפיסת העולם הרגולטורית של כל אחד.

הזמנתי לפה את נציג משרד הפנים – אני מבין שאין נציג. אולי מישהו נמצא בזום, שיואילו ויצרו אתנו קשר. יש אתנו בינתיים בכל זאת נציג של השלטון המקומי, בואו נשמע למה הדברים לא מיושמים, ואיך זה יכול להיות שהסדרים חדשים – אנחנו רואים אותם כאילו הם נמצאים ב- - -

אני מייצג את השלטון המקומי. כרגע אין לי תשובה, שלחתי שאלה כדי שיענו לי.

אבל זה כבר עשרה חודשים - - -

לי כרגע אין תשובה ואני ביקשתי שיענו לי תשובה.

אתה מכיר את הסוגיה של הפעוטונים - - -

לא, לא.

אני לא מבין. השלטון המקומי שולחים נציג לוועדת החינוך לגבי פתיחת שנת הלימודים ואתם לא מבינים שיש סוגיה חדשה והייתה פנייה ונכונות, וכו', ויש פה באמת טענה מאוד קשה?

אני מתמחה יותר בחינוך המיוחד. תיכף אני אענה, אני מחכה לתשובה.

אז בינתיים אני לא סוגר את הסעיף הזה, ואנחנו נחכה. אם מישהו צריך לענות בזום – שיענה בזום.

אם אפשר להפנות רק משפט למנכ"לית משרד החינוך – את יודעת שאנחנו אמורים להגיש בקשה לרישוי למשרד החינוך במערכת ממוחשבת, שברובה מורכבת מהצהרות. אחת ההצהרות היא שאנחנו נצהיר שאנחנו עומדים בדרישות של האישור להפעלת מעון, אך מאחר ולא קיים מארג כזה בשלטון המקומי לנו אין יכול ת לחתום על עדות שקר ולכן אנחנו לא יכולים להגיש בקשת רישוי למשרד החינוך ולא יכולים להיכנס כשרים כדין בשעריכם. אז כדי שבאמת – כפי שאמר פרופ' שיין, שמשרד החינוך יעמוד על גילאי לידה עד 18, צריכים לפתוח לנו את הדלת לרחבה כדי שניכנס בה כדין, ואני גם אגיד לחבר הכנסת שפרוגרמה להפעלת מעון היא עד 78 ילדים, ולכן לא היה צורך להגביל ל-36.

אנחנו עשינו מהלכים מאוד מאוד אינטנסיביים בכל מה שקשור לרישוי, כולל עם כיבוי אש, כולל עם המשרד לביטחון הפנים מתוך הבנה שהדרישות לעמוד ברישיון כפי שמשרד החינוך כרגולטור מקפיד עליהן הן תהליכיות, ומאוד קשה לעמוד בדברים ב-1 בספטמבר. אני חושבת שאנחנו קידמנו מאוד את התהליך בשיתוף פעולה עם נציב הכבאות, עם מנכ"ל בט"פ, וככל שנשארו סוגיות פתוחות – אנחנו נטפל בהן, כי הכוונה שלנו היא שלמעון יהיה רישיון.

ראינו מספר תוכניות חינוך חדשות - - -

אדוני היושב-ראש, מאחר ואני זומנתי ללו"ז מסוים ואני יוצאת למכרז, זה לא דבר שאני יכולה לא להיות בו, כי כל דבר אחר הייתי מבטלת – אז אני מבקשת, אם יש משהו בחשיבות שאתה רוצה להקדים, אנשים שלי יישארו פה לענות. אבל אם יש משהו שמישהו רוצה תשובה ממני – אני אשמח לענות.

אל"ף, איך אתם רואים את ההיערכות לקראת חינוך אקלימי - - -

אז אחרי שאני אצא נמצאת פה גילמור והיא תרחיב בנושא של חינוך אקלימי.

אני לא קיבלתי תשובה - - -

ובכל זאת – אנשי החינוך המיוחד קיבלו איזושהי תשובה מהשרה, אבל היות והיא עוזבת, אם יש שאלה למנכ"לית ואז היא תוכל להשיב, אם משהו לא היה ברור מהשרה בנושא החינוך המיוחד והסייעות.

אני מארגון בזכות. השרה דיברה על תוכנית שאמורה להיות. היא לא מופיעה במצגת כתוכנית שמיועדת להיות מיושמת בתשפ"ג, וגם אני חייבת לציין שמלבד שיתוף אחד בשולחן עגול שהיה בדצמבר לא היה ממש שיתוף של הארגונים. אנחנו שמחים לשמוע על תוכנית, אם קיימת, אבל היינו שמחים להיות שותפים גם כחלק ממשי בתוכנית הזאת. אני חושבת שאחת המסקנות והתובנות שהיה צריך להסיק מתיקון מס' 11 לחוק חינוך מיוחד, שזכה להתנגדות של כל השותפים – כל הארגונים, כולל השלטון המקומי וכולל נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא שבעצם לא היה שום שיתוף הציבור בתזכיר החוק הזה, מה שנקרא – רפורמת ההכלה וההשתלבות. נתונים שלכם שהבאתם בשבוע שעבר העידו על כך שהרפורמה הזאת נכשלה בגדול, ולאורך השנתיים האחרונות יש ירידה דרמטית במספר ההורים שבחרו בשילוב. אני אשמח להתייחסות נוספת לגבי מה כרגע מתוכנן. כלומר, התוכנית – אני לא יודעת מתי היא תצא לפועל, אבל מה קורה בפועל? בפועל, יש ילדים שעדיין אין להם שיבוצים, ילדים שלא קיבלו שעות. ידוע מהנתונים שלכם שרק 20% מהתלמידים קיבלו שעות מעבר לשעות המינימום, וגם ילדים שכבר קיבלו שעות בשילוב – אין שירותים בפועל, אין פרא-רפואי, אין שעות הוראה, לילדים יש שעות ואין מה לעשות עם זה אז נותנים להם כל מיני דברים יצירתיים ובסופו של דבר השירותים נקנים על ידי ההורים. דיברת קודם, אדוני, על תשלומי הורים, על המס שמוטל על ההורים – יש פה מס נוסף שמושת על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שהם צריכים לממן את השילוב בגלל שבפועל לא ניתנים להם שירותים.

מס שקוף.

לא קיבלתי תשובה לגבי המשלבות. מדוע אין דרך להפגיש אותם עם ההורים לפגישת היכרות? מדוע הרשויות המקומיות מסרבות?

כשיעלה נציג השלטון המקומי – שיתייחס לזה, בבקשה. אני אענה לדברים שעלו כאן וקשורים למשרד החינוך. קודם כל, גברתי חברת הכנסת, את דיברת לגבי הוועדה למקרים חריגים בחברה הערבית. הוגשו לוועדה, שהיא ועדה משותפת יחד עם הפרקליטות, כ-87 בקשות, מהן 54 היו מתוקפות במסמכים. יש כבר שמונה מקרים שעומדים בקריטריונים של מקרים חריגים – את תקבלי, כמובן, את הדו"ח המלא. הייתה הרבה מאוד עבודה של בדיקת מסמכים והוועדה עובדת ונותנת תשובות.

לתקן רק את מה שנאמר קודם – החינוך החרדי היום הוא 21% מכיתות אל"ף. אני רוצה עוד להוסיף לדברים של החברה הערבית, כי זה מאוד משמעותי. נכון להיום משולבים כבר אלפיים מורים מהחברה הערבית בתוך החינוך הממלכתי היהודי. מדובר על מורים שהשתלבו במקצועות מתמטיקה, אנגלית, חינוך גופני ואף חינוך כיתה. השנה עשינו צעד נוסף ופתחנו הכשרה למורים לחזק את העברית שלהם, ו-160 מורים נוספים נמצאים כרגע בתהליכי שיבוץ בחברה היהודית. לצערי הרב לא כולם מוכנים להגיע לתל אביב, שזה המקום של החסר הגדול ביותר. היום, לידיעתכם, החסר הגדול ביותר הוא לא בפריפריות אלא דווקא במחוז תל אביב ובמחוז מרכז, ואנחנו כמובן מממשיכים.

לגבי סוגיית הספורט שעלתה כאן, סוגיה מאוד חשובה, הנושא השני שנשאלנו עליו. אז יש גידול במועדוני הספורט, בשיתוף פעולה עם משרד התרבות. בשנת תשפ"א היו 290 כאלה, בתשפ"ב – 360. השנה ייפתחו 350.

זה דברים חדשים?

כן, כן. דברים חדשים. אנחנו בתוספת תקציב של מיליון וחצי שח בשיתוף פעולה עם משרד הספורט. לימודי שחייה – נושא מאוד חשוב לחברה הערבית ולחברה החרדית. יש מגבלה של קיבולת של 100 אלף ילדים בבריכות במדינת ישראל. השנה למדו 65 אלף ילדים שחייה. השנה הגדלנו את התקציב במסגרת תוכנית החומש ומקווים להגיע לגידול של 75 אלף תלמידים, 5,000 מהחברה הערבית.

לגבי צמצום פערים, נושא שעלה פה – אכן, יש פגיעה מאוד משמעותית בכישורי הקריאה של שפת האם הראשונה בשפה הערבית ושפת האם בחברה היהודית. כל השכבות ללא קשר לסוציו-אקונומי נפגעו מאוד מהקורונה במיומנויות יסוד – basics, כפי שאנחנו קוראים לזה, ונבנתה תוכנית מאוד מקיפה שעוברת כרגע התאמה לחברה הערבית והיא תצא לפועל בתחילת השנה. אולמות ספורט – הוקמה ועדה משותפת יחד עם משרד הספורט, אנחנו חברים בה. כרגע נעשה מיפוי מדויק של הצרכים ובדיקת עלויות כדי לתת מענה. לגבי תוכנית החינוך המיוחד – על פי מה שידוע פה לכולם, ואכן נאמרו פה דברים מאוד מדויקים, תוך כדי שהוצגה הרפורמה לפני מספר שנים כולנו זעקנו – כל אחד מהמקום שהיה, שאנחנו חושבים שהחקיקה הזאת לא תוביל לתוצאות הרצויות. יחד עם זה, עבודה משותפת של הרבה כוונות טובות, ואני לא הייתי אז במשרד החינוך – של ועדה משותפת של משרד האוצר ומשרד החינוך במחשבה שזה יוליד מקומות טובים – לא עמד באף אחת מהתוצאות המצופות. אנחנו מסונדלים כרגע בחקיקה ראשית ולכן לפי הנדרש יש ועדה משותפת לאוצר ולמשרד החינוך. נערכו תהליכים מאוד מקיפים של שולחנות עגולים, לא רק מפגש אחד, במהלך שנה שעברה. נאספו כל התובנות האלה, אבל הרבה מאוד מפגשים גם מעבר למפגשים הגדולים עם כל בעלי העניין. כל התובנות האלה זוקקו והתמות שלהן חודדו. לאור זה הכנו משהו ראשוני שנמצא כרגע בדיונים. כמובן שברגע שתהיה עליו הסכמה בתוך המשרד, שעובד על זה כרגע יחד עם האוצר – זה יוצג. הכול יהיה בשיתוף פעולה כי ברור שזה חייב להיות בשיתוף פעולה, ושבלי זה לא נהיה מדויקים.

מה שאנחנו רואים בשנה הבאה זה פער מאוד גדול, ואני רוצה לומר את זה חד משמעית, אני לא מסתתרת מאחורי שום מיפוי – של תוצאה הרסנית של החוק שהובילה לפערים אדירים, בגידול עצום של נהירה של ההורים לבחירה במסגרות חינוך מיוחד ולאו דווקא לשילוב. כמו כן – חסר עצום בכוח אדם. המשרד יכול לתת מענה רק לפי כוח האדם שמצוי. מזה שנים מדברים על חסר במטפלות, בקלינאיות תקשורת, בפסיכולוגים בשירות הציבורי וכמובן – חסר מאוד גדול במחנכות שצריכות לפתוח מסגרות של חינוך מיוחד. ולכן, גם לא כל הילדים שעוברים היום ועדות יוכלו לקבל את המסגרות שההורים שלהם בחרו על פי חוק בשנה הזאת, ויצטרכו לקבל סל. גם כשמקבלים סל צריכים למצוא את אנשי המקצוע המתאימים. אנחנו פועלים באמת לילות כימים כדי למצוא מתחת לכל אבן את כל מי שרק אפשר, כולל תוכנית לתקצוב תוספתי של פסיכולוגים בשירות הציבורי, אבל יש חסר עצום בכוח אדם לאור הגידול. לכן, חברים, המענים – והשרה אמרה את זה בצורה מאוד מפורשת – לא במיטבם. הילדים לא יכולים לקבל את כל מה שנדרש גם לפי הסל שמגיע להם כי אין כוח אדם הולם לתת את המענים האלה. לכן אנחנו חייבים מיד כשתתכנס ממשלה להגיע לשינוי החקיקה, לשנות את דרכי הפעולה, כי יש הרבה מה לשפר במשאבי העתק האלה כדי שייצרו שביעות רצון. כרגע אין נחת, לא להורים, לא לילדים, לא למורים ולצוותי החינוך, לא למשרד החינוך ולא למשרד האוצר. אף אחד לא מרוצה מהמצב הקיים, ויש לנו חובה לעשות את התיקון – הפעם בצורה יותר מושכלת, בשיתוף פעולה, ולדייק לטובת התוצאות הרצויות, כדי להשיג את המטרה שילדים ישתלבו במערכת ויהיו חלק מחברה, ויהיו בתוך בית הספר הרגיל, המורים יידעו לתת להם את המענה, יהיה את הצוות המקצועי בתוך בית הספר הרגיל. השאיפה שלנו היא שיותר ויותר בתי ספר יהיו מכילים.

אני אומרת את התפיסה, אני אומרת שאנחנו רחוקים ממנה. תקבלו את הדברים שלי, נפעל יחד לשיפור. האנשים שלי נשארים פה להמשיך לענות.

אמרת שנקבל תשובה אבל לא נתת מועד מתי נקבל.

אני ביקשתי מסוניה, שעובדת כרגע על הדוח – להיות אתך בקשר ולהעביר לך אותו, ואת תקבלי אותי.

אוקיי, אז זה דבר אחד. דבר שני, אני גם שאלתי מה עושה המערכת לגבי מורים שמבקשים להשתבץ ונחסמים בספטמבר, ואחר כך מכניסים בנובמבר מורים אחרים.

אז אני אומרת שקודם כל – כל החריגים - - -

לא רק החריגים.

השיבוץ הוא לאורך כל השנה. סוניה תסביר לך את זה. אנחנו גם תיקנו את ה - - -

אז את אומרת שזה תוקן במערכת?

כן, וסוניה תיתן לך את כל הפרטים בצורה מדויקת.

אני מחכה.

אני רוצה להודות לך. זה לא מובן מאליו שמנכ"ל משרד יושבת – אנחנו הגענו לדעתי ל-4 וחצי שעות – בסבלנות, בהתמדה. אני מצדיע לך גם על אורך הרוח וגם על התשובות הענייניות. גם אם אין לך תשובה שמספקת את כולם לפחות היית ישרה. אנחנו מעריכים את הכנות.

האתגרים שעולים פה הם אתגרים אמיתיים. אני רוצה לומר שההורים שיושבים פה זועקים מדם ליבם. הם שנים מלווים בקשיים מאוד גדולים. אני מבינה את זה, אני מזדהה עם זה. אני יכולה לתת מחויבות שלי לפעול יחד אתם לשיפור המצב. יש פער גדול בין הרצוי למצוי.

רגע, המשרד עובר על החוק.

אני רוצה לומר מילה למנכ"לית. את נכנסת למשרד, אנחנו יודעים, לא בתקופה קלה. ישבנו כאן לפני שנה ויותר ועשינו שמיניות באוויר כדי ששנת הלימודים תיפתח, והוועדה הזאת דחפה את הדבר הזה כמו בולדוזר. ישבנו לילות רק לעשות את זה. ואני זוכר שנכנסת והחלפת מנכ"ל, וזה סוף השנה הזאת. אני מאחל לכם קודם כל שתפתחו את השנה בהצלחה – באמת, תודה לך וגם לשיתופי הפעולה שאני שומע שיש לך עם האוצר בצורה מאוד יעילה ומאוד מקצועית, אז אני מצטרף לברכות של היושב-ראש, ותודה רבה על המקצוענות.

גברתי, איך אפשר לקבל שהמפקחים יקיימו את חוזרי המנכ"ל שאת הוצאת? מפקחים לא מקיימים חוזרי מנכ"ל.

סליחה, אני מצטער. אצלי בוועדה מי שצועק הכי חזק לא מקבל יותר תשומת לב מאחרים.

הסעיף הבא – נעבור לפי הסדר, והקדמת את הדיון הקצר בנושא החינוך המיוחד, נחזור לזה בהמשך עם אנשי מקצוע, אם יהיה צורך.

אני מובילת הקואליציה של חינוך מלידה. הוקצה לעניין זמן - - -

אז אנחנו מחכים לתשובות. אני לא רוצה לבזבז זמן של הוועדה. נחזור לנושא.

עוד לא שמעת מה רציתי לשאול. אנחנו מדברים על מעבר של כשליש מתוך 560 אלף פעוטות בקירוב למשרד החינוך.

את הסעיף הזה נפתח מחדש.

לפני פתיחת הסעיף – מדובר פה על שכר מורים, שכר סייעות, מטפלות במעונות היום. מאות כיתות נסגרו - - -

סליחה, אני אמרתי – הסעיף הזה של מעונות יהיה בהמשך. אנחנו מחכים לאנשים המתאימים. חבל לבזבז את הזמן של הוועדה, את צודקת, לא קיבלת מענה. נחזור לזה בהמשך.

שמענו מהמנכ"לית על שש או שבע תוכניות חינוך חדשות. אמרנו שנלך על אחת, ומן הסתם כיושב-ראש ועדת משנה לנושא אקלים וסביבה מאוד שמחתי שממשלת ישראל החליטה לקחת את משבר האקלים ברצינות ולשלב את הנושא, וחשבתי שנכון יהיה שוועדת החינוך תשמע מה מתוכנן לשנה הבאה ואיך נערכים לתוכנית, שהבנתי שהיא מאוד שאפתנית. בבקשה.

אני מנהלת אגף מדעים במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. בשנה האחרונה אנחנו גיבשנו תוכנית שמגדירה את תחום שינויי האקלים כתחום חובה מגן עד יב' באופן שמותאם לגיל. בכל שכבת גיל התלמידים ילמדו שלושים שעות בנושא, וזה יתבצע ביחידות מובנות עצמאיות, בתחום שינויי האקלים כתחום שעומד בפני עצמו, בכיתה ח' ובכיתה י', ובשכבות האחרות בשילוב בתחומי הדעת באופן ספיראלי – זה ייבנה באופן ספיראלי לאורך השנים, ובחינוך החברתי. הקידום של יוזמות תלמידים במסגרות הקבוצתיות ובחינוך החברתי – אנחנו רואים בהם חשיבות מאוד גדולה. היא תסייע לחיזוק תחושת הביטחון והשייכות, לפיתוח חוסן רגשי וחברתי, מוכנות לפעולה ולהתמודדות עם ההשלכות הקשות של שינויי האקלים. ככל שיעלו אתגרים רגשיים הם יקבלו מענים מהיועצים והפסיכולוגים. זאת תוכנית שמשותפת למשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה והיא גובשה תוך ייעוץ עם ועדת מומחים וארגוני הסביבה.

כדי ליישם את התוכנית הזאת והתפיסה פתחנו תוכנית פעולה מפורטת ברמת המטה, המחוז ומוסדות החינוך והיא כוללת פיתוח של חומרים, הדרכה, פיקוח מקצועי רחב היקף לאוכלוסיות מגוונות של צוותי החינוך. כיום אנחנו מעריכים שיש כ-1,500 מורים שיכולים כבר ללמד את הנושא לאחר חשיפה לחומרי ההוראה המתאימים, ובמקביל, במהלך השנה יתקיימו עשרות השתלמויות נוספות. חלקן התחילו כבר בקיץ ואנחנו מצפים שמורים רבים יוכשרו בהם.

ההיסטוריה של החינוך הסביבתי בארץ רצופה בהבטחות לשעות רבות ובפועל עצם הביצוע הוא קטן כי מורות ומורים אינם מכירים את המטריה ונוח להם לא לשלב את זה. איך משרד החינוך מבטיח שיש כוח אדם מספיק גדול? איזה השתלמויות קיימות, ואיך אנחנו נדע אם אכן 30 שעות - - - זה יפה מאוד במצגת, אבל בעצם – איך זה ישנה?

אז ראשית, אנחנו מסתמכים על המורים הקיימים בתחומי דעת הכי רלוונטיים ושהכי קרובים מבחינת זהות התחושה של המורים של שייכות של הנושא הזה אליהם, כי יש פה באמת אתגר- זה נושא שהוא רב מערכתי. הוא נוגע בהיבטים מדעיים מצד אחד, בהיבטים חברתיים פילוסופיים מצד שני, ולכן המורים שילמדו את ליבת הנושא יהיו המורים בתחומי המדעים ומורי הגיאוגרפיה.

גם בבתי ספר יסודיים?

בבתי הספר היסודיים אנחנו הולכים לבנות את התחום הזה בצורה ספיראלית והדרגתית. המפגש עם הידע הוא קשה, מבחינה רגשית. לכן מכיתה ה' ו-ו' אפשר יהיה להתחיל ללמוד, לגעת בנושא של שינוי אקלים בהיבטים של אנרגיה למשל, והיבטים אחרים, אבל לפני כן אנחנו נשים דגש מהגיל הרך על חיבור רגשי לטבע, לסביבה, כבוד לסביבה, פיתוח ערכים שקשורים לסביבה. המסה העיקרית של התוכן תגיע בכיתה ח' במסגרת השעות הקיימות של גיאוגרפיה, ושוב, לאחר מכן – בכיתה י' במסגרת המבוא למדעים.

האם את קיבלת או המחלקה שלך – תוספת תקציב כדי לעמוד באתגר המשמעותי הזה? ובאיזה היקף?

אכן קיבלנו תקציב תוספתי של כ- 2 מיליון ממשרד החינוך. לצדו הסתנו תקציבים בתעדוף, כך שמשרד החינוך יקצה לנושא הזה, כבר מקצה – 6 מיליון.

כמה לדעתך את צריכה באמת?

אני חושבת שזה תקציב שמתאים כי גם המשרד להגנת הסביבה משתתף והתוכנית היא משותפת לשני המשרדים. המשרד להגנת הסביבה מקצה תקציב מאוד מאוד גדול. התקציב שמשרד החינוך מקצה ממוקד בפיתוח המקצועי ובפיתוח התוכן. המשרד להגנת הסביבה גם מקצה מצדו תקציב של פיתוח מקצועי – תקציב מאוד גדול לתנועות הנוער. התוכנית המשולבת של שני המשרדים היא תוכנית שקיימת כבר שנים רבות, אבל היא תעבור מיקוד בתחום של שינוי אקלים. בעצם אנחנו גם ממקדים מלעבור לדבר באופן כללי על - - -

שאלה אחרונה שלי, וסליחה שאני מקצר: איזה מדדים ואיזה מעקב אתם מתכננים כדי שתוכלו לבוא בשנה הבאה כדי שתוכלו להגיד בשנה הבאה איזה אחוז של תלמידי ישראל בפועל זכו לקבל חינוך אקלימי כפי שאתם רוצים? אילך נדע מה היה בפועל היקף ההצלחה או החשיפה למידע כל כך חשוב?

אנחנו מקווים להתחיל ליהנות ממחקר הערכה שיעזור ויראה לנו את המדדים האלה. בנוסף, בכפוף לתהליכי הערכה שאם יוחלט עליהם בהמשך – אנחנו מקווים לראות גם הערכה של הידע והמיומנויות הקשורים, וכמובן שבעזרת המדריכים וכל הגורמים במערכת נקבל נתונים לגבי ההשתתפות של מורים בהשתלמויות, ומבתי הספר ממש לשמוע שאכן מלמדים.

פרופ' איתי הלוי נמצא אתנו בזום? אם כן, ניתן לו לדבר שלוש דקות. רק אגיד שאנחנו מנסים לנצל את הכוחות החזקים – וזאת דוגמה שהאקדמיה באמת משתתפת. בבקשה, פרופ' הלוי. איך אתם באקדמיה רואים את התוכנית החדשה?

תודה רבה, חבר הכנסת טל. אני חוקר המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע. בעצם, לפני שנה בתגובה למצב וההבנה בציבור בנושא שינוי אקלים, פנינו אני ועוד שני קולגות למשרד החינוך עם הצעה להקים ועדה שתייעץ למשרד בנושא אקלים ואנרגיה. היום אנחנו שנה אחרי. אנחנו ועדה של עשרה חברות וחברי סגל אקדמי, מומחים בנושאי אקלים, אנרגיה וחינוך אקלימי, והפעילות שלנו מתחלקת לשלושה חלקים: אנחנו מייעצים למשרד החינוך באופן כללי בנושאי אקלים, אנרגיה וקיימות, והסעיף השני – אנחנו מעריכים את חומרי הלמידה וההוראה, גם אלה הקיימים וגם אלה החדשים שמפותחים, מבחינת דיוק ועדכון של החומרים. בסעיף הזה הערכנו כבר הרבה חומרים ואנחנו צפויים לסיים את ההערכה של החומרים הקיימים בחודשים הקרובים.

הדבר השלישי שאנחנו עושים – סיימנו ממש לא מזמן לפתח מפרט תכנים מקיף לתוכנית הלימודים שהחליטו עליה שרת החינוך והשרה להגנת הסביבה, תוכנית עליה דיברה ד"ר קשת. בשלב הבא מפרט התכנים הזה צריך לעבור ביקורת ועריכה על ידי גורמים עם מומחיות פדגוגית, המומחיות שלנו היא מדעית או גיאוגרפית.

מעבר להכנת חומרי לימוד האם אתם גם מתכוונים ללוות את ביצוע התוכנית? לסייע בהוראה ולגייס סטודנטים לסייע?

אז אנחנו לא נשתתף בהוראה אבל כן נשתתף בהערכה של חומרי הלמידה וההשתלמות החדשים שיפותחו. אנחנו נהנים משיתוף פעולה מלא מהגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, ויש לנו את כל התנאים לפעילות אפקטיבית של הוועדה ואנחנו באמת נשמח מאוד לראות גם יישום אפקטיבי של מפרט התכנים הזה ושל עבודת הוועדה בכלל. זה ידרוש, כמו שעלה כאן כבר, גם המשכיות תקציבית ב-2023, הקצאת תקנים לתקצוב לאחוזי מקצוע בית ספריים בנושאי אקלים ואנרגיה, והקצאת משאבים לעידוד מורים בבתי ספר לעסוק בנושא וללמד אותו, וכמו ששאלת בשאלה האחרונה – גם איזה שהם מדדי הערכה לגבי איך הנושא באמת מועבר.

אני מודה לך על הסבלנות, לקח זמן להגיע לנושא הזה, ומודה לקהילה המדעית שמתגייסת לחזק את משרד החינוך בהקשר הזה. אנחנו מאחלים הצלחה גדולה כדי שנתחיל באמת להיות חלק מהמאמץ הבין לאומי להציל את כדור הארץ.

אני אשמח להוסיף – יש לנו עוד המון דברים להוסיף, אבל רק מבחינת החינוך האקלימי, אני חייב להגיד שמבחינתנו הנושא הזה הוא בראש סדרי העדיפויות, ובשנה הקרובה אנחנו פועלים בכמה מישורים – קודם כל לוודא שהתוכנית החדשה של החינוך האקלימי באמת תבוצע בבתי הספר. זה ממש חשוב לנו, לוודא שאנחנו מקבלים את זה ככה טהור, גם עם כל השותפים שלנו במשרד החינוך. יש לנו את העניין של בתוך בתי הספר – לוודא שהחינוך האקלימי נמצא בתוך כל האווירה הבית ספרית – זה אומר להכניס מחזוריות, לעשות ימי שיא בבתי הספר. אז מה שאנחנו מתכננים לעשות בעניין הזה זה גם לעשות את החיבורים לארגונים הארציים לתוך בתי הספר, ומצד שני, בתוך המועצות – בכל מועצת תלמידים מהשנה הבאה יהיה מישהו שירכז את התחום הזה של אקלים, ובאמת ידאג שזה מגיע לתוך מערכת החינוך הפורמלית.

העניין השלישי הוא איך אנחנו מחברים את כל התנועות והארגונים סביב הנושא הזה. בעצם, המטרה שלנו זה ליצור רצף של חינוך אקלימי מהבוקר ועד שעות הערב, גם בתנועות הנוער וגם בבתי הספר.

אני רוצה להוסיף שהלב מתרחב נוכח העובדה שלא מדובר רק בארגוני סביבה או למען האקלים –ש הם פנטסטיים, אבל פה אנחנו מדברים על המיינסטרים, על ההנהגה של התלמידים, הנבחרת שמתגייסת לאתגר המשותף שלנו, של משבר האקלים. אז כל הכבוד ובהצלחה לכולם.

אני רוצה לחזור לסוגיית החינוך המיוחד – איך משרד האוצר רואה את זה? שמענו פה טענות של הזנחה לאורך שנים של אתגר החינוך המיוחד ושזה בין היתר מגיע לחוסר תקצוב. רציתי לדעת איך משרד האוצר רואה את הגידול הממש גדול ששמענו במספר הילדים שנכנסים למערכת הזאת, האם אנחנו ערוכים מבחינה תקציבית כדי לתת מענה, כי זה באמת חינוך יותר יקר? כנראה, לפחות לפי המצוקה ששמענו מהמשתתפים יש צורך במעורבות יותר גדולה.

אכן, אני אתן הקדמה, ואז אולי משה שגיא ממשרד החינוך יוכל לפרט יותר לגבי הפרטים במשרד. היה גידול השנה שהוא משמעותי במיוחד במספר התלמידים בחינוך המיוחד. בימים האחרונים היה שיח בין משרדי החינוך והאוצר וסוכם על תוספת תקציבית של 900 מיליוני שקלים לשנת הלימודים הקרובה עבור הגידול הטבעי בתלמידי החינוך המיוחד. לנו לא ידוע על בעיות נוספות בשלב הזה. נשמח להתייחסות.

900 מיליוני שקלים מתוך 13 מיליארד - - -

לשנה אחת. מעבר ל-13.

זה תוספת מאוד מאוד רצינית. צריך לציין את זה שזאת תוספת מאוד מאוד רצינית של 8-7.5%, ואני מניח שזאת תוספת מתוך איך שמחשבים את זה. ממה נובעת התוספת הזאת, שאמרת?

מגידול במספר התלמידים שזכאים לשירותי חינוך מיוחד.

אני חושב שאחד הנושאים שדנו בו כאן בוועדה הזאת היה באמת בנושא של החינוך המיוחד. אנחנו פה מסיימים את הדיון לקראת פיזור הכנסת עד ספטמבר. אנחנו בנושא הזה דנו לגבי המנעד, כי הגדרת החינוך המיוחד השתנתה בצורה דרמטית בשנים האחרונות. כרגע היא מעגנת בתוכה כ-12.5% מתלמידי ישראל שנמצאים בחינוך מיוחד, ולפעמים יש צרכים מאוד קשים ולפעמים יש צרכים יותר פשוטים, נקרא לזה כך, בחינוך המיוחד. אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לתת את הדעת. עוד בזמן שהייתה כאן יושבת-הראש של הוועדה שיצאה לחופשת לידה עסקנו הרבה בחינוך המיוחד. אמרתי כרגע שהגידול בחינוך המיוחד, ושמענו עכשיו מאיש האוצר שהוסיפו עוד כ-900 מיליון, ודיברה השרה שזה יגיע ל-20 מיליארד לפי ההתקדמות הזאת. אחת השאלות היא לא לגבי התוספות אלא לגבי הגדרת החינוך המיוחד. דהיינו, שהחינוך המיוחד בישראל גדל מ-4% לכמעט 13%. ל-12.5% פחות או יותר לפי מה שספרנו, וזה אומר דרשנו לגבי ההגדרה. אנחנו לא נתחיל לדון פה מה כן מיוחד ומה לא מיוחד, אבל זה ברור שיש צרכים מאוד קשים ורציניים ויש צרכים, או בוא נגיד – מיוחדות, שהיא פחות אקוטית. הדברים האלה גם נופלים ובאים לפתחן של רשויות מקומיות, וישב פה קודם הנציג שלהן. אני רק אומר שמאוד חייבים לשים לב לדבר הזה, כי בסוף אנחנו מקצים משאבים, אבל הרשויות הן אלה שמכריעות. היה לנו את המקרה המצער בהרצליה, למשל, ששם גן של ילדים עם צרכים מיוחדים – זה הגיע לא מזמן לפתחי, ודיברנו עם השרה, עם המנכ"לית, ועם ראש העירייה שמנסה לעשות את המקסימום, נבנה באשכול מסוים שם בגליל ים, ובאשכול הזה בונים דברים אחרים ופתאום צריכים להזיז את הילדים האלה בהסעות ובטראומה להורים צעירים שממילא רק מתרגלים לכך שהילדים שלהם הם עם צרכים מיוחדים. אז צריך באמת לעשות שינוי דרסטי בחשיבה שלנו כי אני לא חושב שזה יכול להמשיך ככה ברמה הזאת שרק משרד החינוך לוקח על עצמו את הנטל. צריך פה לחשוב חשיבה שונה לגבי הנושא הזה. גם משרד הרווחה נכנס בעניין הזה, וזה דבר מאוד מאוד חשוב. משרד הפנים ומשרד הבריאות צריכים להיכנס. זה לא עניין רק של האוצר או החינוך. זה עניין של הגדרת המחויבות של החברה הישראלית לאדם השונה.

האם יש עוד מישהו שנוכח פה שרוצה להתייחס לסוגית החינוך המיוחד ומצב הסייעות?

אני מנהל תחום חינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. קודם כול אפתח בדברי הערכה למשרד החינוך, וציינה פה המנכ"לית חוץ מעובדי ההוראה גם את עובדי המשרד. אין אצלם תאריכים כי השעות 00:00 לא אומרות שום דבר. אז קודם כל – הערכה. אני אגע כאן בשתי נקודות חשובות. אחת מהן כבר - - - ואפשר לשוחח בכל הנושא של ההסדרים והסכמי השכר. צריך לומר שבהחלט יש גידול מאוד משמעותי בפנייה למסגרות החינוך המיוחד וגם בכיתות מעל 60%, מה שנקרא שכיחות גבוהה. זאת אומרת, אותם תלמידים שבהחלט יכלו למצוא את עצמם בתוך המסגרות. בהיבט הזה חשוב גם לדבר על התמריצים, מה שנקרא תמריצי החינוך המיוחד בהסכמים, תוספת החינוך המיוחד, ולראות שיש תמריצים גם למורים, דרך אגב, לא רק בכיתות קטנות, אלא למנהל אפילו, שיכול לקחת מורה ולתת לו את אותו תמרוץ של חינוך מיוחד, כמו מורה שהיה בכיתת חינוך מיוחד, וכו'. היום בתוספת לחינוך מיוחד יש פערים גדולים. מדובר לעניות דעתי על כמעט אותם מורים ואותם תלמידים. אז כן נציף את זה שוב – לקחת את הנושא הזה כי זה יכול לעשות מהפך מאוד גדול, וגם אולי לייתר את הנושא הזה של פתיחת עוד ועוד כיתות.

אני כן אומר בקצרה שנאמרו פה דברים ואני חייב להעיר לזה – שהשירות על פי חוק שיינתן, יכול להיות שיהיו משפחות או זכאים שלא יקבלו אותו. אז קודם כל אני, כמשרד משפטים – צר לי, אני לא יכול להצטרף לאמירה כזאת. זאת אומרת, מי שזכאי על פי חוק לקבל שירות מסוים בין אם זה סוג כיתה כזאת או אחרת – צריך לקבל אותו. אני כן מאמין ושמעתי פה שאסדרה בין משרד החינוך ומשרד האוצר בהיבטים כאלה שהם גם חוקיים, וצריך להגיד את זה – תקינה. אני רוצה להאמין שחוץ מהמספר של 900 מיליון תהיה פה באמת קורלציה והבנה שזכאים לשירותי החינוך המיוחד – בין אם מדובר במסגרות החינוך המיוחד, צריכים לקבל אותם, מבחינתכם.

ברשותכם, שאלה, לגבי הסייעות עם ההסכם הקיבוצי. הרי בסופו של דבר השכר שלהן עובר כל כך הרבה ידיים שבסוף הוא מגיע אליהן כשכר מינימום. אתה מסכים עם הנחת היסוד הזאת?

אז קודם כול – יתייחסו לכך מהשלטון המקומי, זאת בטח התשובה שהם יכולים לתת. אני ממשרד המשפטים, ועל כן אני אומר מההיבט הזה שאותו רציונל שאומר שעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים לעובדי הוראה צריך להתבטא גם בשכר יכול לבוא לגבי כל מה שקשור לסייעות.

אז בואו נשמע מנציג השלטון המקומי וגם לגבי הגנים שאנחנו מחכים לאיזו שהיא בשורה, או התייחסות לפחות.

קודם כול זו הזדמנות להודות לסייעות, בלי לגרוע מסייעות אחרות. הסייעות של החינוך המיוחד עובדות מאוד קשה. בתקופת הקורונה, מלבד שבוע אחד הן עבדו כל התקופה, והדברים האלה גם צריכים להיאמר.

הוועדה גם מצטרפת להכרה והבעת ההערכה.

ואכן, יושב-ראש השלטון המקומי פנה ב-26 ליולי במכתב לשר האוצר ולראש הממשלה לפיד בבקשה להתערב בנושא, לסייע. אני אעדכן במה שקורה כרגע – כרגע מנסים לסדר את הסכם השכר של הסייעות, לנסות להצמיד אותו לעובדי הוראה, לתת להן גם אופק התקדמות שהוא לא יהיה רק בשכר, אלא גם בצורה אקדמאית. זאת אומרת שהלימודים וההשתלמויות שהסייעות האלה תעבורנה יוכלו לתת להן נקודות זיכוי כדי להתקדם גם מבחינה מקצועית ולשנות את מעמדן בכל התחומים. ואכן באמת חסרות סייעות. מדברים כאן על אלף, אז אני אגיד שכרגע במידע שיש אצלנו חסרות כ-900 סייעות כיתתיות, ויש הבדל בין סייעות כיתתיות לסייעות משלבות. כרגע חסרות כ-900 סייעות כיתתיות.

יש חלוקה גיאוגרפית?

כן. אז החלוקה הגיאוגרפית היא בערך כמו במשרד החינוך, אותה חלוקה, שבצפון ובדרום זה פחות ובמרכז – כשמדברים על מרכז אז אני מדבר על בין חדרה לגדרה ואפילו אשדוד, שם המחסור הוא גדול יותר. לגבי סייעות משלבות – נכון לעכשיו חסרות מעל אלף סייעות כאלה, והחלוקה היא מאוד מאוד דומה. יש באמת סייעות במקומות של המגזר הערבי ששם הם טוענים שיש להם סייעות עודפות. חבל שחברת הכנסת לא נמצאת כאן. אנחנו כן מנסים לגייס – ראשי רשויות מנסים לגייס סייעות כאלה. אז למשל אני יודע להגיד שבראש העין מגייסים כ-50 סייעות מכפר קאסם למערכות שלהם. אני, בתפקידי הקודם כמנהל אגף חינוך מיוחד בפתח תקווה ניסיתי לגייס מהכפרים הסמוכים. אנחנו אפילו דואגים להסעות. זאת אומרת, ברגע שיש קבוצה - - -

אז אתה חושב ששיתוף פעולה בין מגזרי יכול להיות פתרון, מבחינתך?

הוא לא הפתרון, הוא יכול לסייע כי המחסור הוא מחסור. אני לא בטוח שרק העלאת השכר אצלן תביא את הסייעות. אני חושב שיש איזושהי עייפות גם אצל הסייעות, בגלל כל התקופה שציינתי.

לגבי סייעות ושיחות עם מורים, הנושא הזה עולה מדי פעם. בפעם האחרונה, במפגש האחרון שהיה כאן לפני עשרה ימים סוכם שייצא מסמך באמצעות משרד החינוך שיורה למנהלים לאפשר לסייעות משלבות לשוחח עם מורים. אנחנו עושים על זה דיון ומנסים לכתוב מסמך משותף עם משרד המשפטים כדי לענות על החבל הדק הזה של מי מדבר מה, מה אומרים. אני אחזור על מה שאמרתי אז: אני חושב שמבחינה מקצועית יש מנהלת כיתה, שזאת המחנכת. היא צריכה לנווט את כל מי שעובד אצלה בכיתה איך מדברים, מה מדברים. גם מחנכת כיתה במקרים מסוימים מפנה הורים לשיח דווקא עם היועצת או הפסיכולוגית של בית הספר. משרד החינוך יוציא בקרוב מסמך כזה ואני מקווה שזה יבוא על פתרונם של כל הדברים.

אנחנו במאמץ גדול לסיים עד השעה 14:00 ויש לנו חובה להתייחס לפעוטונים. אמרתי שיש לנו קשר למשרד הפנים. הנציג יכול לתת מענה בקשר לזה?

מי שנותן רישיון למשפחתונים, לפעוטונים וגנים – בעבר מעונות היום היו באחריות משרד עבודה. עכשיו זה עבר למשרד החינוך. הרשויות המקומיות בעצם לא נותנות רישיון.

אני חושב שזה לא מדויק, אדוני. גברתי, ממשרד הפנים – על פי החקיקה ניתנה לשרת הפנים סמכות לקבוע מספר פעוטונים - - - העולה על 36 ילדים במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע, ואפשר באמת לבקש את ההיתר להפעלת מעון. אני חושב שקיימנו פה דיונים והייתה הבטחה – הבנתי כך משרת הפנים – אכן להוציא חקיקת משנה מהסוג הזה. מדוע זה לא קורה?

אנחנו כרגע עובדים בצוות שנפגש עם כלל הגורמים הרלוונטיים – פיקוד העורף, כיבוי האש, ארגוני מעונות היום, שלטון מקומי. אנחנו בסדרה של פגישות ובוחנים את כל ההיבטים - - -

אבל אנחנו ב-16 לאוגוסט. הדיונים האלה ייקחו עשרה חודשים. שנת הלימודים נפתחת ויש מחסור עצום במעונות יום. כל אחד יודע מהקהילה שלו עד כמה יש תור ועל כל מקום שנפתח יש ארבעה פונים. למה אתם מתמהמהים? זה לא נראה לי הגיוני. בסך הכול העבודה הייתה צריכה להיות הרבה לפני כן, כי אנשים סוגרים את המסגרות והבעיה רק הולכת ומחריפה.

קודם כל לגבי התחולה שהוגדרה בחוק שזה 7 עד 36 ילדים, אנחנו מבחינתנו הפצנו הנחיות לוועדות המקומיות, הכנו טפסים מקוונים, הפצנו באמצעות ארגוני מעונות היום את כל ההנחיות והדגשים שצריכים להיות בשביל להוציא היתר להפעלת מעון יום. מבחינת ההגדלה מעבר ל-36 ילדים, נכון לנתונים שקיבלנו היום מארגוני מעונות היום אנחנו מדברים על כ-200 פעוטונים או מסגרות. אלה הנתונים שיש לנו, אנחנו מנסים לקבל נתונים רחבים. במקביל אנחנו נפגשים עם הגורמים, זה נושא שהוא מורכב. יש לו היבטים מרחביים – יש לזה השלכות על המרחב הציבורי ועל השכנים. אנחנו נוציא בהקדם את ה - - -

אז קודם כל – "בהקדם" לא עושה לנו הרגשה טובה אחרי כל כך הרבה זמן. אני רוצה לפנות אל נציגת המעונות כדי להציג.

מה שאני רוצה להגיד – ראשית, יכול שמשרד הפנים הוריד הוראה לשלטון המקומי עם טפסים, עם מערכת מקוונת, עם היכולת למעונות להגיש בקשה לאישור להפעלת מעון. נכון להיום הזה הספציפי אף רשות מקומית אין לה רובריקה כזאת באתר המקומי שמאפשרת הגשת בקשה לאישור להפעלת מעון משבעה ילדים עד 35. אם תמצאי לי רשות מקומית אחת שיכולה לאפשר למעון לעשות את זה באופן עצמאי, אני חוזרת בי מכל מה שאמרתי כאן בוועדה.

הדבר השני הוא עניין ההרחבה למעל 36 ילדים. אני רק מודיעה פה קבל עם ועדה שלנוכח העובדה שמשרד הפנים טרם נקט עמדה בעניין ההרחבה של מעל 36 ילדים יהיו אלפי ילדים ללא מסגרות ב-1 לספטמבר, מכיוון שהמסגרות הטובות שיש בהן מעל 36 ילדים יודעות לעוף מתחת לרדאר, מכיוון שהם עמדו כרגע בדרישות של בתים צמודי קרקע וסמכו עליכם כמשרד במדינת ישראל ועל שרת החינוך שנתנה פה מילה, קבל עם ועדה. מאחר והדבר הזה לא מתקיים כל שנותר להם לעשות זה להודיע להורים שהמסגרות לא תפתחנה בספטמבר, כמובטח. אז זה משהו שאולי כדאי להאיץ בשבועיים הקרובים, כי אנחנו חייבים לתת מענה לילדים – כי מי שחשוב כאן זה הילדים ולא הביורוקרטיה.

אני מפורום הגנים הפרטיים. חשוב לי להוסיף כאן שיש פה כמה נתונים לא נכונים – שיהיה לכם לידיעה. 25% מהגנים עולים על 36 ילדים. בחשבון פשוט, במידה והם ירדו בכמות מספיק רק הירידה – 35 אלף ילדים לא יהיה להם מקום בתחילת שנת הלימודים, שזה עוד שבועיים. תחשבו. עוד 14 יום 35 אלף ילדים נשארים בבית. גנים רבים סוגרים את התינוקיות שלהם כי הילדים הקיימים מורידים לכמות ואני מקבל עשרות רבות של - - -

הבעיה מובנת. איך נוכל להאיץ את החלטת שרת הפנים אכן לבצע את ההרחבה הזאת ואת התקנות, כדי שנוכל להעביר את זה לוועדת הפנים ונוכל לעשות באמת את ההרחבה. פה אני חושב שהייתה התחייבות מצידה ואני לא מבין למה זה לא מתקיים בפועל. אני מתכוון לפנות אליה כבר מחר אבל אני חושב שאת צריכה להסביר לנו מתי את חושבת שכל התיאומים האלה יקרו, כי שנת הלימודים היא כבר פה. זאת הדקה התשעים.

זה היה הסיכום עם השרה.

תודה רבה גם על התיקון, אמרתי בטעות שרת החינוך, הכוונה לשרת הפנים.

אז את יכולה לתת לנו תוך שבוע? כי הזמן נגמר, וחבל על כל משפחה שמוצאת את עצמה במשבר, שאין מסגרת לילד. זה פוגע במשק וברקמה המשפחתית, ועוד ועוד. אז מה אפשר לעשות כדי לזרז את הדברים?

קודם כל אני אגיד שמבחינת החוק לא הוגבלנו בזמן, בניגוד לתקנות אחרות שהמועדים נקבעים בחוק. אנחנו כן קיימנו ישיבות עם כלל הגורמים ויש לנו עוד ישיבות שצפויות בין היתר עם השלטון המקומי ועם משרד החינוך. אנחנו נשמח מאוד לקבל נתונים מקיפים ורחבים לגבי ההיקפים של גני ילדים עם מעל 36 ילדים. קיבלנו סקרים מדגמיים.

אני מניח שנתונים אלה זמינים.

אין נתונים מדויקים. הכול מבוסס על סקרים.

בסדר. סקרים זה גם מדגים וזאת אינדיקציה. בשביל להוציא את התקנות אתם לא צריכים מידע מדויק. צריך להיות סדר גודל, וכנראה שזה אלפי ילדים שיכולים לקבל מענה אם רק ניתן את האור הירוק לפעוטונים. ופה אני מוחל על כבודה של הכנסת כי קיימנו על זה דיונים וזה אחד הפתרונות, זה בא דווקא מהמפלגה של השרה – זה אביר קארה שהוביל את הסיפור הזה. לכן ההשתהות הזאת לא מובנת.

אנחנו היום ביום שלישי. אני מבקש שעד יום שני הבא תכתבי אלי – הכנסת תהיה בחופשה מרוכזת, אבל תכתבי למשרד שלי, אלון טל – תחפשי אותי, ובינתיים אני אפנה באופן בלתי אמצעי לשרה לראות אם אפשר לזרז את הדבר הזה ואפילו בזמן הפגרה לקיים עוד דיון, כי אני חושב שזה מספיק חשוב כדי לפתור את זה.

גם חשוב להגיד שזה לא בא על חשבון בטיחות או ביטחון, זה רק משהו טכני לחלוטין.

את הדיון המהותי עשינו. קיבלנו כבר החלטה. עכשיו זה רק עניין שכנראה משרד הפנים לא מבצע את זה, זה לא מקובל.

היועצת המשפטית רוצה להתייחס.

אני רוצה רק להבחין בין היישום של מה שכן חוקק, שזה באמת האפשרות להגיש בקשה להיתר למעון יום במקום בקשה להיתר לשימוש חורג, שזה כבר הוחלט ואמור להיות מיושם ובאמת להקל על מעונות היום, לבין הסמכות של שרת הפנים – ופה לא הוחלט - - -הוחלט שתהיה סמכות וזה דורש גם אישור של ועדת הפנים. כלומר, יש פה תהליך של לבחון את השיקולים השונים והמשמעויות.

אני רק יכול להבטיח לארגון שאני במסגרת הסיכום והביצוע נפעיל לחץ עד כמה שניתן, וכו'. ובאשר לכשל של השלטון המקומי ואי קיום שום מסגרת ואתר וכו', אני תושב מודיעין ואפנה ליושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבאס שהוא גם ראש העיר שלי ואבקש ממנו שיתערב כבר עכשיו כדי להקל. אני לא יודע אם יש לי עוד כלים כדי להחיש את הסיפור הזה. אם מישהו רוצה להציע לי.

שאלה אחרונה – לגבי אותם גנים שהם עד 36 ילד, שמגיעים לרשויות המקומיות ודוחים אותם. הם לא מוכנים לקבל את הבקשה. באים עם הניירת – אומרים להם: תודה רבה, אנחנו לא מכירים בזה, לא יודעים על זה, לא מכירים, וזה רשות אחרי רשות, אחת אחרי השנייה. איפה אתם כמשרד באים ומעבירים לתוך הרשויות המקומיות, אומרים להם – רבותיי, אתם חייבים לעמוד בדברים האלה, יש חוק. אני איפה שהוא מרגיש שמזלזלים בהחלטת המחוקק פה באופן קבוע. מתעלמים. גם כשבאים, ואני שולח להם אישית – הנה, זה החוק, תכירו בו. הם אומרים – אנחנו לא מכירים אותו, זה לא מעניין אותנו. חייבים פה לשים את הדגש - - -

אז הזעקה הזאת מופנית אליהם. אני חושב שכגודל הציפייה גודל האכזבה. לכן, אנחנו לא רוצים לאכזב אתכם.

תודה רבה על הנכונות להופיע כאן, ננסה להמשיך לקדם את הסיפור.

מן הסתם, באופן טבעי אנחנו קשורים לכל הנושאים שעלו פה, לכל הסוגיות. אנחנו עוסקים בכל התחומים שעלו פה, ולצד הברכות על ההישגים המרשימים של משרד החינוך, באמת – הם עושים לילות כימים, מוזר לי מאוד שלא עלה פה הנושא של חוסן נפשי של תלמידים וצוותי חינוך. אם יש דיונים – אולי עשרות דיונים שהיינו בהם בכנסת האחרונה, זה קשור למצב הנפשי של התלמידים, על העלייה בעשרות אחוזים בחרדות, במצבים של הפרעות אכילה, בדידות, שימוש בחומרים ממכרים – כל מיני עניינים שכאלה. אני כן הייתי מצפה שתהיה התייחסות יותר רחבה לעניין של תכנית סדורה – איך הולכים לעבות אותה, איך הולכים לעבות את אנשי המקצוע. אנחנו שומעים בדיונים חוזרים שיש יועצת אחת על 500 תלמידים, או פסיכולוגית חינוכית אחת על מאות תלמידים. בדרך הזאת, בטח בתקופת פוסט קורונה כשהמצוקות הועמקו והורחבו זה נראה תמוהה. אני אומרת שזה נושא לא רק שלא צדדי, אלא שהוא לא דובר בכלל ואני חושבת שצריך להיות בשגרה שלנו, ובמצוקות שאנחנו שומעים מתלמידים – יש לנו היוועצות עם בני נוער ובזה הם ממקדים אותנו. זה דבר שכרגע הכי בוער להם. הם צריכים מישהו שישמע אותם ויושיט להם את היד. אני חושבת שראוי שבסיכום גם הוועדה הנוכחית תהיה איזה שימת זרקור של משרד החינוך לקראת ההיערכות לשנה הבאה בהקשרים האלה.

אני שמעתי וראיתי במצגות התייחסות לאותו מחסור. אני חושב שגם השרה התייחסה למחסור האלה, אז ברור שהם מבינים את זה. היו כמה וכמה דיונים פה וזה שלא הכנסנו את זה היום – יש לי גם את תוכניות הלימוד ועוד ארבעה נושאים. למרבה הצער קיבלנו את האישור של ועדת ההסכמות רק שלשום ובגלל זה אנחנו לא יכולים לקיים שני דיונים, כי ברור שריבוי הנושאים מצדיק את זה. אז אני רק יכול להסכים אתך ולקוות שבכנסת הבאה ועדת החינוך תקדיש לכך את הזמן הראוי.

את לא הספקת לדבר, ואת אחרונת הדוברים.

אני באתי לדבר בשם הפעוטות. נכון שפה החברים נתנו את המשקל על המעונות הפרטיים שמאכלסים כ-350 אלף פעוטות. אני מדברת על הנתח, על הכמעט שליש שנמצא תחת משרד החינוך, המטפלות והמחנכות בתוך המעונות. תנאי ההעסקה שלהן כל כך נמוכים. בשל תנאי ההעסקה הנמוכים המיתוג של התפקיד גם נמוך. כל אחת שרק רוצה להיות מטפלת – יכולה. אין תנאי סף, אין דרישות. בעצם מה שקורה זה שיש מחסור אקוטי של סייעות. זה כמו כדור שלג, כשתנאי ההעסקה הנמוכים גורמים לכך שאנשים לא איכותיים יגיעו למקצועות הטיפול. אנחנו ערב פתיחת שנת הלימודים. תנאי שכר למורים, תנאי שכר לסייעות, אבל איפה תנאי שכר למטפלות? תנאי העסקה למטפלות? כי בסופו של דבר הפעוטות האלה הם דור העתיד, זה הבסיס. זה כמו לבנות בית מקומה שנייה. ילדים לא נולדים בגיל שלוש וצריך שכן ייקחו לידיים את נושא המטפלות ויתנו דגש על איך מעלים להם את תנאי ההעסקה, קודם כול, כדי שהם יוכלו לתת את המיטב שלהם, כי אנחנו רק דורשים מהם ברגולציה וחקיקה אבל בסופו של דבר אין עם מי לעבוד.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, מה שעובר כחוט השני בכל הנושאים זה שהשמיכה איננה מספיק גדולה לכל הצרכים, החל מהבנייה שמחכים לשחרור הכסף – זה נראה לי משהו שאם לא נטפל בזה עכשיו אנחנו ניתקל בזה, שיהיו ילדים שלא יהיה להם איפה ללמוד, וזה ממשיך דרך שכר המורים, וכו'. אנחנו נוציא סיכום מסודר מכל סעיף, כי עשינו סיכומי ביניים. אני כן אומר שאני, כיושב-ראש הוועדה בדיון הזה מאוכזב מאוד מהיחס של השלטון המקומי ומשרד הפנים מסוגיה שהיא חשובה ורק ברגע האחרון הבנו שבעצם קיבלנו החלטה והיא לא מיושמת. אנחנו נשתדל לסייע. אנחנו בפגרה, אני מתנצל, אבל אתם צודקים – מגיע לכם יותר. אם כבר עשינו את כל העבודה הזאת, אנחנו נשתדל לתת את הסיוע. בכלל, כל מי ששרד את המרתון הזה מתשע בבוקר – תודתי, חברת הכנסת אמילי מואטי, כל הכבוד - - -

כל הכבוד לך, אני רק הקשבתי.

תודה רבה לצוות הוועדה. חופשה נעימה ופתיחת שנת לימודים מוצלחת לכולנו.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.