פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



43
ועדת המשנה לענייני העורף
09/08/2022

הכנסת העשרים-וארבע
מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת המשנה לענייני עורף
יום שלישי, י"ב באב התשפ"ב (09 באוגוסט 2022), שעה 10:00

הפעלת מערך החירום בעורף האזרחי במסגרת מבצע "עלות השחר"

חברי הוועדה: נירה שפק – היו"ר
רם בן ברק

ולדימיר בליאק

יושב-ראש הכנסת מיקי לוי
יורם לרדו - ראש רח"ל, משרד הביטחון

תא"ל לירון דונל - רמ"ט פיקוד העורף, צה"ל

אלי מועלם - ראש אגף חירום, משרד הפנים

דן נימני - רפרנט ביטחון, משרד האוצר

דורון אברהמי - ראש מינהל חירום, משרד הכלכלה

רביב מלאכי - המפקח הכללי על כוח אדם לשעת חירום, זרוע העבודה, משרד הכלכלה

לבקה חלבי-חסון - ממונה אזורית על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

נועה חסדאי - מנהלת חמ"ל הבריאות הלאומי, משרד הבריאות

אילן ברוש - מנהל אגף חירום, משרד הרווחה

מיכל קלה בן חמו - ראש אגף חירום, משרד התחבורה

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

תמיר עידאן - ראש מועצה אזורית שדות נגב

תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון

אופיר ליבשטיין - ראש מועצת שער הנגב

אלון דוידי - ראש עיריית שדרות

איתמר רביבו - ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

טליה לבנון - מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה

אורן בלושטיין - משנה למנכ"ל, מד"א

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

הדר אביב
הפעלת מערך החירום בעורף האזרחי במסגרת מבצע "עלות השחר"

בוקר טוב לכולם. אנחנו בדיון בנושא: הפעלת מערך החירום בעורף האזרחי במסגרת מבצע "עלות השחר", בהשתתפות משרדי ממשלה, נציגים וראשי רשויות, ואני מברכת אותם, והם בזום כי הם עוד לא השלימו את המשימה. הדיון הזה, מהותו במענה לעורף האזרחי, בהיערכות המדינה, במתן ביטחון ותחושת ביטחון לאזרחים, ילדים וילדות, הורים, משפחות, קהילות ביישובים מאוימים, לכם העצמאים והיזמים, לכן המנהלות במפעלים, לכל העובדים והעובדות, חקלאים, חקלאיות, לאנשים עם מוגבלות, לתפקוד המשק, לכולנו.

לפני שאתחיל, אני מעבירה את זכות הדיבור ליושב-ראש ועדת החוץ וביטחון, רם בן-ברק.

תודה, נירה, על הדיון החשוב שיזמת עוד במהלך המבצע. זה דבר נכון, ותודה לך.

אנחנו נמצאים בסופו של המבצע, עוד לא תחקרנו אותו לגמרי, אבל היה מבצע כנראה מוצלח מאוד שהשיג את המטרות, ולמדנו גם במהלך המבצע הזה שהיכולת של המדינה, היכולת של צה"ל לנהל מערכות כאלה, תלוי מאוד ביכולת האזרחית שלו. ובמקרה הזה, היכולת האזרחית הייתה ראויה לציון מצד האזרחים, אבל יש הרבה מה לעשות מצד הממשלה.

אנחנו משקיעים הון תועפות לייצר מערכות הגנה נגד טילים. אנחנו ממשיכים לפתח גם את הלייזר עכשיו, שישפר משמעותית את היכולות האלה. אבל כל זה לא היה שווה, אילולא היכולת של האזרחים למגן את עצמם בתוך הבתים שלהם. אילולא הממ"דים, היו לנו היום אבדות בנפש, ויכול להיות שכל המערכה הייתה נראית אחרת.

המשימה שלנו, נירה, ואני יודע שאת מובילה את זה, היא לדאוג להאיץ את מיגון היישובים, לא רק במרחק של 7 ק"מ, אלא גם מעבר לזה. ובכלל, צריך לחשוב על תוכנית לאומית שבה אנחנו ממגנים את הערים שלנו. המלחמה הבאה, ואני מקווה שלעולם לא תקרה, אם היא תהיה אזורית, לא יהיה מקום אחד במדינת ישראל שלא יהיה פגיע. ואנחנו צריכים להיערך לעניין הזה, ולצאת בתוכנית לאומית שמעודדת ומאפשרת תמ"א 38 ומאפשרת פינוי-בינוי, ומאפשרת שבכל הבתים יהיו ממ"דים, כי זה חלק מהחוסן הלאומי שלנו וזה חלק מהיכולת לשנו להתמודד עם האיומים שיש עלינו.

המשימה שלנו בוועדת החוץ והביטחון, והמשימה של חה"כ נירה שפק כיושבת-ראש ועדת המשנה למיגון העורף, לוודא שהדברים האלה קורים, ולהביא את משרדי האוצר והביטחון וכולם, לראות שאנחנו יוצאים בתוכנית שהיא הרבה יותר מקיפה. אני חושב שלא עשינו מספיק בעניין הזה. ואם היינו צריכים תזכורת קטנה למה שמיגון טוב עושה, אז קיבלנו את זה בסבב האחרון.

נירה, אני מברך אותך על הדיון. בבקשה.

תודה. איתנו בזום ראשי הרשויות: גדי ירקוני מאשכול, תמר עידאן משדות נגב, אלון דוידי משדרות, אופיר ליבשטיין משער הנגב, איתמר רביבו מחוף אשקלון, תומר גלאם מאשקלון. זה לא העוטף, אבל כולנו מבינים שצריך לטפל בעיר אשקלון.

הם לא פה בהחלטה שלי, והם היחידים שיכולים להצטרף אלינו בזום, כי הם לא סיימו את המשימה. העורף האזרחי עדיין נמצא בתהליך החזרה – או כמו שאומרים בפיקוד העורף בהגדרה שהיא הגדרה מובנית בתהליך, היום שאחרי. זה יום שאחרי הסיום הצבאי, ועדיין בתהליך של המרחב האזרחי.

לפני שאני מתחילה אני רוצה לומר תודה. תודה ליריב לוין. כולנו יודעים את המציאות שקיימת היום שבה הכנסת פוזרה, ויש ועדת הסכמות, וקיום ישיבות מחויב באישור הסכמות של קואליציה ואופוזיציה. אני הרמתי טלפון ליריב לויו ביום הראשון, ואמרתי לו, יריב, זו משימה של כולנו. אני מבקשת שתאשרו בוועדת הסכמות שני דברים – את כינוס ועדת המשנה למוכנות העורף ואת ועדת כספים, כי יבוא יום ויסתיים המבצע, ואז אנחנו צריכים לטפל בעורף האזרחי, בעובדים, בעסקים, במפעלים. וצריך שזה יהיה כמה שיותר קצר, כמה שיותר יעיל, ולתת מענה, שאנשים ידעו שיש מי שמטפל בהם.

חצי שעה עברה וקיבלתי אישור לשתי הוועדות, אחת שלי פה, והשנייה שהוביל חברי, חה"כ ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. ביום חמישי, עוד השבוע, אנחנו בדיון בוועדת הכספים על כל נושא הפיצויים. אני חושבת שיש פה אמירה מאוד חשובה. אנחנו עובדים בכל המישורים. אז קודם כל, תודה ליריב לוין. זה אומנם מובן מאליו לכולנו שכך זה יהיה. אבל זה נעשה, ואני מודה לו.

אני רוצה להתחיל ואנחנו ננהל את הדיון הזה על פי המצע. אבל חשוב לי להגיד כמה דברים. כשמוניתי להיות חברת כנסת, היה לי ברור דבר אחד – המשימה שלי היא מוכנות העורף. לכן ביקשתי להוביל את ועדת המשנה למוכנות העורף. ידעתי שזו לא ועדה סקסית, ולא כולם יבואו וישבו בה, ויצאו ממנה כותרות. אבל הבנתי שזו הליבה שלנו, זה החוסן של המדינה שלנו. ואכן קיבלתי את זה.

גם קיבלתי גב לוועדה הזאת במשך שנה ושלושה חודשים, הן מראש מפלגתי יאיר לפיד, שהיום הוא ראש הממשלה, והן מיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק, כי כמו שאתם יודעים, אי אפשר לשים את כל הוועדות מלא במקביל, ואני ישבתי לו על הווריד, אפשר להגיד, וכל פעם הסברתי לו למה הוועדה שלי יותר דחופה, ולמה אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה, ולמה אנחנו על שעון חול ובכל דקה הוא יכול להתנפץ. ולכן כמה שנספיק יותר, זה מה שחשוב, ואנחנו נציל חיי אדם. ואני חייבת להגיד שקיבלתי שיתוף פעולה מדהים.

אנחנו עשינו כאן דיונים, ואומרת על זה בסרט 'אישה יפה', כשהם יורדים במעלית: אם אני אשכח להגיד לך אחרי, מאוד נהניתי. אז כבר עכשיו, כדי שאני לא אשכח, אני אומרת לך: אם אני אשכח להגיד לך אחרי, מאוד נהניתי.

אני מקווה שזה - - -

הם יצאו לטיול. הם יצאו לטיול. בואו נשים את זה על השולחן. הלו. מי שזוכר, הם ירדו במעלית לארוחת ערב. אני מבהירה את דבריי. אז מראש אני אומרת תודה.

אבל אני מוכן לקבל כל - - -

אוקיי. אני הבהרתי לשומעיי ולמפרשיי הובהר הנושא. זה מה שקורה כשאתה לא כותב משהו, ויוצא לך באינסטינקט.

אני חייבת לומר כמה דברים ומאיפה התחלנו. לצערי, ב'שומר החומות' גילינו שמה שנכתב באוגוסט 2020 בדוח מבקר המדינה שאני מחזיקה פה, נשאר כפער וככשל במאי 2021. וזה לא התחיל באוגוסט 2020. יש לנו דוחות מ-2006, מ-2007, ולאורך כל השנים, שמתריעים, מבקרים במשרדים, מבקר המדינה, על כשלים שצריך לטפל בהם. ב'שומר החומות' ראינו שרובם לא טופלו. וזאת הייתה המשימה שלנו כאן בוועדה, לעבור נושא-נושא, לקחת אותו ולטפל בו.

אני חייבת להרחיב בנושא הזה כי זה מאוד חשוב לי. אני אומר שני דברים, ואני אקרא רק מהעיקרים, כי הדוח הזה, מבחינתי, היה סמן לכל העבודה שלנו. תמונת המצב שעלתה מהביקורת באוגוסט 2020 – שימו לב לתאריך – כ-2.5 מיליון תושבים בישראל, אין להם מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. ב-2018 הקבינט המדיני-ביטחוני הנחה שתגובש תוכנית רב-שנתית עד 2030 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, תוכנית 'מגן לצפון'. תוכנית לא גובשה ולא הוקצה לה תקציב. המימוש שלה מוטל בספק.

ביוני 2014 קיבלה הממשלה החלטה להסדיר סמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בכל הנושא של טיפול בעורף. ההסדרה הזאת טרם הושלמה. אני מדברת על אוגוסט 2020.

מקלטים ציבוריים שנמצאים ביישובים סמול לקו הגבול, שהתושבים שלהם צריכים להידרש אליהם, חייבים להיות כשירים על פי תמונה שהציג פיקוד העורף, הם לא כשירים ולא מתקיימים בהם תנאים פיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת.

רח"ל – תוכנית מלונית לפינוי אוכלוסייה בקווי עימות מבוססת על עקרונות שגויים, יהיה קושי ביישומה. ראינו את זה במאי 2021, חצי שנה אחרי, ראינו שזה לא יצא לפועל. אני מציינת כאן את יורם לרדו שאז נכנס לתפקידו, ולקח על עצמו להוביל את התוכנית הזו. יורם, בגלל זה אני ארצה שתפרט בהמשך. תוכנית הפינוי של הערים קרית שמונה ושדרות לא הושלמו. לכן, אם נידרש לזה, לא יהיה מענה. ראינו את זה.

היו המלצות למשרד האוצר ומשרד הביטחון להקצות תקציב של 5 מיליארד ש"ח על פי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני למיגון העורף. לא היה. היום יש. אני אבקש את התייחסות משרד האוצר לנושא הזה.

למשרד הפנים ופיקוד העורף – לדבר על חוקי הג"א והאכיפה שלהם, והחלוקה בין משטרת ישראל לכוחות הצבא והגופים האחרים. אני אבקש התייחסות גם לזה.

משרד הביטחון ומשרד הפנים – הסדרה בין הדברים, להגיד מי אחראי על מה, איזה סמכויות, מי מתכלל משרדי ממשלה, איפה זה מובל. אני מבקשת להתייחס גם לנושא הזה.

יכולות המקלטים כמרכיב, מי פותחים, איך פותחים, מה ההנחיות – פיקוד העורף, לירון, אני מבקשת להתייחס לזה.

לסיים לגבש את תוכנית פינוי היישובים בקווי העימות, כולל עוטף עזה – יורם, אני מבקשת להתייחס למה היה, מה סוכם, ואיך זה בא לידי ביטוי. כל נושא פינוי, סעד, חללים, וכל גופי ומשרדי הממשלה, כל אחד בפני עצמו.

אני בוחרת לפתוח בסיפור אישי, ולאחר מכן נצא לסבב על פי הנושא. היום התאריך הוא 9 באוגוסט 2022. לפני שנה ושלושה חודשים, ב-9 במאי 2021, החל מבצע 'שומר החומות'. זה היה יום ראשון. אני פעם ראשונה חברת כנסת בזמן מבצע. ביום שני, בזמן שאנחנו במליאה, מתקבלת התראה על ירי לכיוון ירושלים, בתאריך 10 במאי. כולנו זוכרים את השידור שבו מליאת הכנסת נעצרה, ואנחנו פונינו למרחב מוגן. החל מבצע 'שומר החומות'.

אם תפתחו את המצגות של גורמי הביטחון ואפילו תעשו גוגל, תגלו שהמבצע התחיל – בכל הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל רשום 10 עד 21 במאי. יום שלם של ירי, עשרות פריטים על העוטף, נעלם מקבלת ההחלטות. רם מכיר את זה. כל פעם שמציגים את המצגת, אני עוצרת ואומרת, חבר'ה, תתקנו את הנתונים. זה לא שורה. זה לא מספר. זה לא מילה. זה מהות. זה הבנה שהעורף הוא חלק מהעניין, לא מהרגע שמבוצעת הערכת מצב צבאית, ואומרים, אוקיי, התחלנו. ירו עלינו ב-9 במאי.

ולכן אני לקחתי את ההבנה הזאת כנושא מרכזי. זה עצם הנתונים? לא. זה עצם ההשלכות והמהות. ומאותו רגע החלטתי שאנחנו נטפל בנושא העורף כאן. יש ממשלה מתפקדת שמטפלת, אבל תפקידנו בוועדה זה לעשות בקרה על הנושא הזה, ובכך אנחנו מטפלים. פעלנו מאז במספר נושאים, הן בוועדה של רם והן בוועדת המשנה, ואני אעבור עליהם.

בנושא הכנת תוכנית פינוי יישובים – הוועדה הזאת, ביחד וכל אחד מאיתנו בנפרד, הן בוועדה והן בפניות ופגישות עם משרדי ממשלה, עשינו עבודה. יורם, אני משתמשת בך הרבה כאן בדיון הזה, ואני מזכירה שב-8 בדצמבר 2021, כששאלנו למה לא התבצע פינוי, אמרת, ואני מצטטת מתוך הפרוטוקול: הצבא החליט לא להפעיל את התוכנית. הובן במשרד הביטחון שאכן יש צורך בתוכנית אזרחית אחרת. הדיון הזה יסייע לנו לקדם את התוכנית האזרחית השנייה. אז היא עוד נקראה 'מלון אורחים'. אני שמחה לראות שהתוכנית הזאת יצאה לפועל, ואתה תפרט אותה.

פיקוד העורף שם דגש על נושא הסברה והתנהגות אוכלוסייה. עסקנו במטה הסברה של משרד ראש הממשלה, תפקיד ראשי שלא היה מאויש שבע שנים. ראינו את השיח עם הרשויות, עם משרדי הממשלה, תקנון ותקצוב, הצ"חים, גרעיני הרבש"צים, כיתות הכוננות שאנחנו מדברים עליהן, מוסדות רווחה. עשינו אישור תוכניות לאילן ברוש פה בדיון.

תוכנית התקצוב של - - - מרכזי החוסן – יושבת כאן טלי לבנון – עם כל התקציבים שניתנו בשנה הזאת. אני מבקשת לקבל ממך סקירה וגם תחזית, מה את רואה לפי התנהגות אוכלוסייה.

העיר אשקלון – העברת החלטת ממשלה ומה עושים. כבישים, תשתיות. ונושא אחד שכחתי ועלה תוך כדי המבצע הזה – המענה לבעלי החיים. נושא שלא הספקתי לטפל בו. דיברנו עליו, יורם, ואנחנו נטפל גם בזה.

אז לפני שנתחיל על פי הנושאים, אני אבקש מראשי הרשויות, ממש בשלוש דקות כל אחד, להגיד מילה. נתחיל עם תמיר עידאן, משדות נגב.

בוקר טוב. מה שלומכם?

מה שלומכם? יותר חשוב.

שלומנו טוב, רגילים, מתורגלים ונמצאים ביום שאחרי. אני רוצה להתחיל דווקא מדברים יותר טובים, ואחרי זה לדבר טיפה על הבעיות.

אני חושב שזה אחד המבצעים האמיצים יותר, החכמים יותר, המדויקים יותר, ואפילו מוסריים כלפי תושבי עוטף עזה, עוטף ישראל, כמו שאנחנו מנסים לקרוא להם. המונח הזה עדיין לא נקבע באופן מספיק עמוק. נשתדל כולנו להכניס אותו כמו שצריך.

גם מידת הקשר איתנו, גם של הצבא וגם של הדרג המדיני, הייתה טובה מאוד הפעם. היינו מעודכנים במה שצריך, וכך גם יכולנו להעביר לתושבים שלנו את הדברים בצורה ברורה יותר. כמובן, מה שניתן להגיד ואפשר להגיד.

נכון שהימים הראשונים היו באמת ימים של חוסר ודאות עם הרבה כעס בכבישים, הרבה חסימות. הסלוגן הזה שאם זה היה בתל אביב זה לא היה קורה, יכול להיות שזה נכון, אבל זה לא כל כך רלוונטי לאור התוצאות שראינו. זה באמת מבצע מוצלח שאחריו לא הרגשנו מה שהרגשנו בעבר. אם בעבר הרגשנו אחרי המבצעים איזושהי תחושה של חמיצות, משהו לא מסופק, לא גמור. פה זה נשמע יותר טוב, נראה יותר טוב, יש פגיעה במחבלים, פגיעה בתשתיות, לפחות במה שנראה מהצד. ואני באופן אישי מאוד מרוצה מהדבר הזה.

אני רוצה לדבר על כמה נושאים שבעבר היו בעייתיים מאוד, אבל עדיין נשארו קצת - - -. הדבר הראשון זה הסיפור של הפינוי. אנחנו מדברים על זה לפחות מ'צוק איתן', על מספר סוגי פינויים. יש פינוי צבאי ופינוי אזרחי כזה, ומלון אורחים, ומרחק בטוח, וכולי. וההבנה הייתה שאולי הכי טוב לתת לנו את הכסף ואנחנו נפעיל את זה לבד, ועובדה שזה עבד.

שתי בעיות שהיו בתוך הדבר הזה. ההגדרה של הפינויים היא רק 0–4. אבל - - - אני יכול - - - את צה"ל - - - אני אמרתי את זה ביום הראשון - - -

סליחה, תמיר, שאני עוצרת אותך. רק שנבין כולנו, אתה קיבלת אישור להעביר פינוי רק לצמודי-סמוכי גדר 0–4 ולא את הכול?

כן. היישובים הקדמיים 0–4. צריך להבין את המורכבות של זה. מטר מהם יש את מושב שובה, שהוא פחות מאורגן, פחות חזק, אין בו את כל האלמנטים שיש בקיבוץ. נכון שהם לא חטפו כמו עלומים, אבל הם חטפו, ושם התחיל לחץ. אנשים התחילו לצעוק, רוצים לצאת מפה, תוציא אותנו, ולמה מוציאים אותם ואותנו לא, וראו בתקשורת שאנשים יוצאים. מסמנים אותנו כראשי רשויות, חוץ מהמלחמה מול החמאס, במלחמה מאוד קשה מול התושבים. ואתה רוצה לתת מענה.

יכול להיות שיש כמה כאלה שהם טרמפיסטים, שרוצים לצאת סתם. אבל בסוף זה איזור שחטף וחוטף. ודווקא הנפילות בפעם הזאת לא היו ב-0–4. הייתה נפילה בכפר מימון ונפילה בסעד, ונפילה בזימרת ובכל מיני מקומות שלא ב-0–4. ולהגיד לאנשים, זו ההחלטה וזה מה שעושים, זה מאוד מאוד בעייתי מבחינתי. זה היה על השולחן הרבה מאוד זמן, והמדינה החליטה בסוף להוציא מסמך כזה על הראש שלנו. אני אומר בכוונה, על הראש שלי, כי אמרתי לא מהיום הראשון. וזה עבד בקטע הזה פחות טוב. צריך לראות מה עושים עם הדבר הזה, כי זה יוצר הרבה לחץ בתוך הרשויות.

הפינוי הצבאי שעליו מדברים כל הזמן, אומרים שהוא מוכן. אצלי הו אלא מוכן. זאת אומרת, אני לא קיבלתי עדיין סופית איך עושים את הדברים, לאיפה עוברים, ואיך נראים הדברים סגורים. אני חושב שביום שנצטרך לזה, אנחנו נהיה בבעיה דומה לבעיה שהייתה - - - האזרחי. וכדאי שהדבר הזה פעם אחת ולתמיד ייסגר, או לפחות יגידו, פינוי כזה יש, כזה אין, אלה הדברים, תתמודדו איתם, כי ככה הרבה יותר קל לנו.

סליחה, תמיר, כדי שנבהיר וכדי אנשים יתייחסו, אתה רוצה לדעת שיהיו חוזים נצורים ומוסכמים, שכל יישוב ידע לאן הוא הולך, ועל פי החלטה יפעילו את החוזה הנצור?

נכון. וכך גם לגבי הפינוי הצבאי. אם הצבא חושב שהוא יכול לעשות פינוי צבאי מעכשיו לעכשיו, בלי להיות בתיאום מלא איתנו ולדעת כמה נכים יש, כמה בלוני חמצן יש, כמה אנשים שיכולים או לא יכולים, ולהכיר את האוכלוסייה ברמה של הפרט, הוא טועה. קשה מאוד לפנות אנשים מעכשיו לעכשיו בלי מוכנות מאוד גבוהה לדבר הזה. אני מקווה שלא נזדקק, אבל הדבר הזה צריך התייחסות.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה מרכזי ההפעלה. ישנן עדיין מספר רשויות, כולל הרשות שלי, שאין להן מרכז הפעלה מבעיות תקציב. אז אני הצלחתי ממש בשבועות האחרונים, יחד איתך, נירה, ועם חה"כ קרעי, להביא כסף מסוים שהגיע לנגב גליל. הכסף הזה לא מספיק. אם עוד פעם הוא יחולק, הוא לא יספיק - - - את מרכזי ההפעלה וגם בסבב הבא נהיה בלי. לא מדובר בכסף גדול. זה בסך הכול 5 מיליון שקלים - - - לסיים את האירוע הזה.

אנחנו לא בונים היכלי תרבות ולא בונים מגרשי ספורט. זה מרכז ממוגן שצריך לתת מענה בחירום, גם למרכז חוסן וגם לרווחה וגם למרכז הפעלה משודרג ומסודר. וכרגע מנהלי המכלולים שלי יושבים במקום לא ממוגן. זו תקלה חמורה מאוד, אבל עברנו את זה בשלום, ברוך השם, כבר כמה פעמים. אף אחד לא מבטיח שככה זה יהיה בעתיד.

תמיר, אני רוצה גם כאן לעצור, כי העבודה שעשינו גם לפני והוצגה, וגם במהלך המבצע, מדברת על סך הכול, ואני מדגישה, לרשויות עוטף עזה, 10 מיליון שחסרים, מתוכם 5 מיליון לשדות נגב להקמה, והשאר בפירוט על פי מה שקיים אצלי. סך הכול, בעבודה שעשינו עם ראשי הרשויות, 10 מיליון. נכון?

משהו כזה, כן. ואז זה יסיים את האירוע הזה לכולם.

תודה.

עוד שתי נקודות, ואני אסיים. אמרת ששיתוף הפעולה היה טוב מול הצבא ומול הגופים הממשלתיים. הייתה בעיה בהתחלה בהסברה כלפינו, בימים הראשונים. זה יצר הרבה לחץ. אני חושב שהשיחה שהייתה עם - - - ביום השני אחרי הצהריים שחררה הרבה לחץ. אם היה הייתה הרבה לפני כן, זה היה הרבה יותר טוב, כי היינו יכולים להעביר את המסרים ולהעביר תשובות לאנשים. וגם לתקשורת, להעביר את המסרים שהיו נכונים להעביר באותו רגע. ובהתחלה העברנו מסרים לא נכונים. וצריך להשתמש בנו כדי להביא את התועלות הראויות, ואתם מבינים על מה אני מדבר.

אני רוצה ללכת גם לסוף המבצע. ממבצעים קודמים הבנו, עובדתית, שבדקות האחרונות למבצע יש ירי מסיבי. חברנו גדי ירקוני יושב פה, חטף את מה שחטף, כי בדקות האחרונות לא נכנסו למרחבים מוגנים. דיברנו על זה גם בתוך המבצע הזה, וגם לפני כן. אני חושב שההנחיה הגורפת צריכה להיות לפני הפסקת אש שישראל מאשרת אותה, צריך להיכנס לרחבים מוגנים. אני אומר פה על השולחן. אני הנחיתי את האנשים לעשות את זה, למרות שלא קיבלתי הנחיה מהצבא. וזו טעות. לא טוב שכל אחד יפעל בעצמו. זה צריך להיות משהו מאוד מסודר, מאוד מובנה, כדי לחסוך בחיי אדם, וחס וחלילה, שאף אחד לא ייפגע. לא יקרה כלום אם לרבע שעה או 20 דקות אנשים נמצאים במרחבים מוגנים, במיוחד אם זה בלילה.

תמיר, אכן, אנחנו מכירים את זה, בטח שנינו באופן אישי ממבצעים ששנינו השתתפנו בהם, בנושא של מכת האש האחרונה בסוף המבצע, וגם אפילו שנינו ליד נפילה דיברנו על זה, ממש לפני. פעם ראשונה, אני חושבת, שניתנה הנחיה מסודרת להיכנס למרחבים מוגנים. ואני שמחה גם שאתה כראש רשות הערת את תשומת הלב באופן אישי. אבל אני חייבת לומר שגם אני כתושבת כפר עזה קיבלנו הנחיה להיכנס למרחבים מוגנים שעה לפני פעמיים.

אז נירה, זו הנחיה של הרשות שלך. לא של פיקוד העורף.

לא, לא. אני בדקתי. זה גם יצא מלמעלה בהערכת מצב פיקודית. אבל יש כאן את לירון, רמ"ט פיקוד העורף, והם אלה שמוציאים את הנחיות ההסברה. וגם תבדקו, בבקשה, עם האוגדה - - -

נירה, תאמיני לי, בדקתי. אני לא אגיד לך משהו – כולל שיחה היום.

100%. נבדוק.

ועוד פעם, זו לא ביקורת על אף אחד. אנחנו רוצים לבנות משהו לפעם הבאה.

בסדר. אנחנו נקבל התייחסות, ואני רושמת לעצמי לבדיקה.

הדבר האחרון, מבחינתי, והוא עולה כל פעם מחדש – אני יודע שזה אירוע גדול – כל נושא המיגון בכלל. המועצה שלי מחולקת לשלוש רמות. יש לי יישובים קדמיים 0–4, יישובים 0–7 בעוטף עזה, עוטף ישראל, ויישובים +7.

אז 0–4 או ו-0–7 יש מיגון לכל בתי המגורים וכל מוסדות החינוך. אבל כל מבני הציבור לא ממוגנים. זאת אומרת, בעת חירום אין שום מבנה, אפילו לא אחד, גם ביישובים הקדמיים שאפשר להיכנס לתוכו, להתפלל, לאכול, לעשות פעילות הפגה וכולי.

יש את קרית החינוך שנמצאת ב-8 ק"מ. היא לא ממוגנת. מי שבא ללמוד בא הם תלמידים מתוך העוטף, ואלה מבנים לא ממוגנים. זה אירוע לא טוב שאנחנו מנסים לפתור עם פילנתרופיה. כרגע מצליחים מאוד-מאוד חלקית.

כל בתי המגורים מעבר ל-7 ק"מ, דווקא של הוותיקים שהקימו את המדינה ואת המועצה הזאת, ושבנו את בתיהם לפני 92' הם לא ממוגנים. היו מספר הצעות, ובזמנו, כשיאיר לפיד היה שר האוצר הוא עבד איתי על אחת מהן, ודיברנו על לא לתת מתנות לאף אחד, אבל אולי לפטור ממע"מ, לתת הלוואה בערבות מדינה - - -

אנחנו נתייחס לזה, תמיר.

זו הנקודה האחרונה שאני מעלה. תודה רבה על כל הפעילות, וגם על הישיבה הזו. חשוב מאוד לעשות את הדברים מיד אחרי כדי להפיק לקחים. בהצלחה לכולם.

תמיר, חשוב לי להגיד כאן, בשם הוועדה, בשם היושבים כאן, תודה רבה לך על הניהול של המועצה בנחישות, בהפעלה ברמות השונות, בהגעה לכל בית, במעטפת, בחיבור למס רכוש, לפיצויים ולכול. כאחת שהייתה איתך במשל הימים האלה 24/7, בשם עם ישראל, וכי מה שעשית נותן חוסן לכולנו – תודה רבה.

הבא בתור, ואני מבקשת לקצר, אני מעלה את גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול.

נירה, בוקר טוב לך, לרם, לוועדה. אני אקצר, אבל אני חייב להדגיש כמה מילים שאני חייב להגיד, ברשותכם.

תמיר אמר, וזה הדבר היחיד שאני אחזור עליו. אני רוצה להודות למדינת ישראל, לממשלה, לאנשים שהיו איתנו בקשר, לצבא בכל הדרגים, גם על ניהול למופת וגם על קשר למופת. אתם יודעים, לפעמים הקשר והניהול לא תמיד מוכיחים תוצאות. אבל הפעם היו גם תוצאות למופת, ועל זה אני רוצה להגיד תודה. יישר כוח. ובאירוע הבא שיגיע מתי שהוא, אני מקווה שכמה שיותר רחוק, לא נרד מהרמה הזאת, אלא רק נעלה.

ואני רוצה פה להגיד לכם, לכל מי שעבד קודם, אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלנו באירוע הזה זה הפגות בתכנון מדוקדק מראש. היה קשה לשכנע, היה קשה להסביר לכם עד כמה אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לעשות את זה הכי טוב עם התושבים שלנו. אבל אני חייב להגיד שהבנתם אותנו, השתכנעתם. והמודל הזה עבד מצוין.

היום במועצה אזורית אשכול, כל מי שאמור ללכת להפגה יודע בדיוק מראש איפה הוא ילך ולאן הוא ילך, ולפעמים יש תקלות קטנות ופותרים. אני מסכים עם מה שתמיר אמר – מעבר ל-4 צריך לבדוק מה עושים. זה לא טריוויאלי. אבל באמת, יישר כוח. וגם לפעם הבאה, מאוד חשוב זמן ההחלטה. פה שר הביטחון נתן את זה כבר בהתחלה, ברגע הראשון, ואין כמו קבלת החלטות בזמן.

עכשיו קצת לשוטף ומסקנות מהאירוע הזה. אל"ף, ראינו שני דברים מובהקים שחייבים לתת עליהם תשובה מחר בבוקר, ולא עוד שבועיים. האחד, זה הדרכים הצדדיות והכבישים שמובילים בייחוד במועצה אזורית אשכול. חבר'ה, בכסף קטן עושים כסף גדול. אם היינו מכינים את הדרכים האלה מראש, ואם אולי לא חשבנו, אבל אני לא בוכה על חלב שנשפך – עכשיו להכין את זה. יש דברים שאפשר בשבועיים לסדר, ויש דברים שצריכים שנה לסדר.

את 232 אין צל של ספק שזה יותר חשוב. ליבי, את נכנסת, את חיילת, זוזי. הבת שלי הגיעה לבקר אותי מהצבא. זוזי, את בוועדת החוץ והביטחון. אסור שיראו אותך. היא משרתת בחטיבה הדרומית. טוב, ליבי, זוזי. סליחה.

אם היית נותן לי לדבר, היית יכול לתת לה נשיקה בינתיים.

כן. אני לא רואה טוב בצד הזה, אז לא ידעתי שהיא הגיעה.

הנושא של הדרכים – ואני יודע שיש לכם כוחות. נירה, את היית פה כל הזמן. יש לכם את האפשרות ללחוץ שלא יתעכבו. והנושא הנוסף - - -

גדי, לפני הנושא הנוסף, על הנושא הזה אני אבקש את התייחסות משרד הביטחון כי מנכ"ל משרד הביטחון, יחד עם נוחי, הגיע אליך באופן אישי לקבל ממך ונתת לו את התיק, ויש כאן עבודה תוך כדי המבצע. אני אשמח לקבל התייחסות.

נכון. ותוך כדי זה, אני יודע על הבעיה, וליבי עם אשקלון. באמת, זה לא במקום אשקלון. ואין לנו פינויו-בינוי. אצלנו חייבים לסיים את הפרשייה הזאת עם היישובים צמודי ה-7. זה לא הרבה במועצות. זה בייחוד פה. אנחנו שמים אנשים, ובמקום שיהיו בבתי ספר, בגלל הסעות, עצרתי אותם בבתים לא ממוגנים. זה דיסוננס נוראי. חייבים לסדר את זה. חייבים. זה לא הרבה יישובים. כמו שתמיר אמר, זה אנשים יותר מבוגרים בדרך כלל, מפני שהחדשים כבר יש להם. אני בטוח שמדינת ישראל יכולה להרחיב את הדבר הזה ולגמור עם זה. ואת כל הדברים האחרים אנחנו נפתור תוך כדי עם ממשלת ישראל ואיתכם, בגלל שכולכם באמת עוזרים לנו.

הבטחתי שאני אקצר. תודה על אירוע. יש קונצנזוס על עוטף עזה, אבל הפעם הוא היה תוך כדי האירוע וגם אחרי האירוע. אני בטוח שהוא יימשך, בגלל שזה מה שנותן לתושבים שלנו את החוסן לאירוע הבא, וכשהוא יגיע נהיה חזקים. תודה.

קודם כל, תודה לך, גדי, גם באופן אישי ומהוועדה כאן על ניהול מורכב של מועצה שיש לה אורך מגבול מצרים ומורכבויות שונות ועם אוכלוסיות שונות, על מענה של המטה שלך, של המכלול שלך, בתפירת חליפה אישית, וידע ברמה הכללית וברמה ספציפית לכל תושב. אנחנו כמדינה, כממשלה, ככנסת, לא היינו יכולים להצליח אם לא הייתם שם ההנהגה המקומית. תודה, גדי.

אנחנו עוברים עכשיו לראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, בגלל לחץ זמנים. אני רוצה לומר משהו על עיריית אשקלון. אומרים שאשקלון היא לא עוטף עזה, וזה נכון. אבל אנחנו לא מגדירים מה עוטף עזה ומה לא עוטף עזה, אלא בודקים את האיום ואת התרחיש, ואת המענה לאיום. וראש עיריית אשקלון מתמודד כבר כמה שנים, וממבצע האחרון 'שומר החומות' באופן מוגבר עם הפגיעה והאיום עליו ועל התושבים שלו. תומר, אני רוצה לשמוע אותך קודם ואז אני אתייחס. הי, תומר.

קודם כל, אני שמח על הדיון, והייתי שמח אם גם אשקלון הייתה נלקחת בחשבון וכל הדברים שצריכים לקחת בחשבון. אני לא מצפה שתחלקו וואוצ'רים ופעילות הפגתית לכל התושבים שלי, כי אז בכל המדינה לא יהיה מקום בבתי מלון מבחינת כמות התושבים. אבל כן הייתי מצפה שכשמקבלים החלטה כזאת של עשרות מיליוני שקלים, לקחת בחשבון את אותם ילדים עם צרכים מיוחדים ואותם אנשים שצריכים להעביר אותם מהרווחה, לתת את מענה. גם ב'שומר החומות' העלינו את זה וזה לא קרה. והנה, גם עכשיו זה חוזר חלילה. וזה לא קורה.

אנחנו כבר יודעים את פערי המיגון, לצערנו. המדינה יודעת את פערי המיגון. תוכנית המיגון היא לא טובה, בלשון המעטה. אנחנו אמורים לקבל 320 מיליון שקל בפעימות של עד 2027. זה אומר שרק אחרי עשור יהיה אולי מיגון ל-60% ממי שצריך את המיגון. וזה, לדעתי, מעט מדי וארוך מדי מבחינת לוחות הזמנים.

אנחנו לא מדברים על החלטת ממשלה שצריכה לבוא לידי ביטוי. אני עם העוטף ומחזק את העוטף, וכל הפרטנרים שלי שם חברים, וצריכים לעזור להם כמה שיותר ומגיע להם.

זה לא במקום. זה גם וגם. תומר, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. זה לא על חשבון אף אחד. פה יש איום ופה יש איום. אין כאן מאבק על אותו תקציב, בעיניי.

נכון, אבל בסופו של דבר, אנחנו לא באים לידי ביטוי. אם אנחנו רואים שיש איום ויש איום, במבחן התוצאה זה לא בא לידי ביטוי. בואו נקרא לילד בשמו. אתם מדברים עכשיו 40 דקות או חצי שעה רק על תנאים שמגיעים לעוטף. שום דבר לא מגיע לאשקלון. את זה אתם חייבים להבין. ברגע שתבינו את זה, נוכל לדבר. אבל כרגע, גם מירה, גם חברי הוועדה, כולם יודעים שאשקלון לא מקבלת כלום. בואו נצא מתוך נקודת ההנחה הזאת.

עכשיו אשקלון בפרונט. המספרים מדברים בעד עצמם. הפגיעות מדברות בעד עצמן. המדינה צריכה להתעורר. וזה לא רק הממשלה הזאת, גם הממשלה הקודמת, ולקבל החלטות קונקרטיות עבור העיר אשקלון.

אין לי כוונה וציפייה שיכניסו אותי להחלטת ממשלה של העוטף. אין לי דבר כזה, וזה גם לא נכון. אבל באותה נשימה, אתם מביאים החלטת ממשלה של העוטף, תביאו החלטת ממשלה של העיר אשקלון ותחדשו אותה לפי הצורך.

תאמינו לי שאני לא הייתי רוצה ממדינת ישראל, שקל לא הייתי רוצה ממדינת ישראל. אבל לא יכול להיות שהמציאות הזאת נכפתה עלינו, ואני מתמודד פה כמעט לבד. עוד מהמבצע הקודם 7.5 מיליון שקלים הוצאתי כסף רשות של התושבים שלי. לא קיבלתי שקל. שקל. ביקשתי עכשיו מזגנים תוך כדי הלחימה. לא קיבלתי כלום. לטפל במקלטים . הדבר היחיד שקיבלנו זה 8 מיליון שקל מבני גנץ וממשרד הביטחון כדי להתחיל לשפץ מקלטים ציבוריים.

תגידו לי, מה זה? זה הגיוני? אנחנו יכולים לשבת ב-700 ועדות. אבל ברגע שתפנימו שצריך לטפל בדבר, ולקיים דיון דחוף רק על אשקלון, כי בעוטף אנחנו יודעים מה הפערים, ויש טיוטה מסודרת והחלטה מסודרת שצריך לתגבר אותה ולחזק אותה, ולהעביר אותה עוד לפני ראש השנה. אבל אתם לא יכולים להסתכל ל-164,000 תושבים בעיניים, ולומר להם, חבר'ה, אתם סופגים, אנחנו יודעים. זה מה שאמר לי שר האוצר אתמול. אנחנו יודעים שאתה סובל. תודה רבה.

אני לא הייתי צריך לחכות לאישור של שר האוצר או של שר הביטחון, או של ראש הממשלה, כדי שיגיד לי שהוא יודע שאני סובל. וגן ראש הממשלה, באותה פגישה, הרגשתי הכי לא בנוח, הכי מוזר שם, כמו נטע זר בכלל במדינת ישראל. מי מדבר בכלל על האשקלונים, שליבנו איתם.

אז אני לויאלי למדינת ישראל, והתושבים שלי עוד יותר. בכל מלחמה שתהיה, בכל מבצע, אנחנו ניתן את הגיבוי לצבא ולמדינה. אבל תיקחו בחשבון רק דבר אחד, שהזלזול הזה חייב להיפסק. חייב להיפסק. ולא משנה איזו ממשלה תקום. אני אומר לכם כחברי ממשלה, יש לכם אחריות מטורפת עבור מה שיקרה, כי המזל שלנו שאנחנו עדיין נתלים בכיפת ברזל ובניסים, כי אם הרקטות ייפלו על אותם בניינים, ויהיו לנו פה מאות הרוגים, מישהו יצטרך לשלם את המחיר על זה. אני יודע שעשיתי הכול, מבחינתי. עדיין לא. אני אילחם ואני אעשה הכול, אבל אני עושה כל מה שאני יכול. - - - לחלק מזרנים במקלטים. כל דבר, כל דבר.

חבר'ה, בעיר בסדר בגודל כזה, זה קרוב לכל יום לחימה של 3 מיליון שקלים. אני לא מקבל שקל. במי זה פוגע? גם הם עומדים בחזית, גם הם משלמים את המחיר, וגם ניקח להם מהשוטף. אני צריך לקצץ עכשיו מהקייטנות, צריך לקצץ מהאירועים, צריך לקצץ מהרווחה. למה? כי המדינה לא משפה אותי בכלום.

תודה. מכיוון שאני מכירה מצוין את המצב באשקלון, ואתה יודע שגם במהלך השנה הגעתי אליך, הן כחברת כנסת של הדרום והן כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף. אני רוצה לשתף אותך בסטטוסים שקיבלתי תוך כדי, גם להתייחסותך. ועצם העובדה שאתה פה, ולמרות שאומרים שזה דיון לעוטף, אתה חלק מהעוטף בהקשר הזה. אתה לא מוגדר עוטף עזה, אבל האיום מגיע עד אליך. ולכן אתה פה. זאת אומרת, עצם העובדה שאתה חלק מהיישובים, הערים והרשויות שנמצאים כאן, זו אמירה שלי, זו אמירה של הוועדה, זו אמירה של הממשלה.

גם זה שאתה פעם ראשונה במבצע הזה, הגעת בעצם לדיונים עם ראש הממשלה על הערכות מצב, זה מתוך הבנה שהעיר אשקלון צריכה לקבל את המענה. אזה זה לא פתרון, אבל זו אמירה. זה מראה שקודם כל מישהו שומע אותך. אבל זה לא מספיק, וחובת ההוכחה היא עלינו.

הדבר הבא שחשוב לי לומר זה הנושא של המיגון. אני מזכירה שההחלטה על המיגון – אפשר להתווכח אם זה טוב או לא טוב – התקבלה בשנה האחרונה. מי שהעביר את זה היא ועדת הכספים הנוכחית. עכשיו אנחנו נשב ונראה מה קורה עם הנושא הזה. אבל בעצם שנים שצעקת, אתה וקודמך בנושא אשקלון - - - החלטה על המיגון התקבלה פה.

דבר נוסף, אני רוצה התייחסות למה שאני קיבלתי מהרווחה. שר הרווחה מאיר כהן יחד עם המנכ"לית היו באופן אישי באשקלון במהלך המבצע, ואני קיבלתי עדכון שכל הילדים והאנשים עם צרכים מיוחדים שיתבקשו בצינור המוסדר בהערכות המצב שקיימתם לפנות אותם מהעיר, הם פונו למרכז שלווה, מרכז של משרד הרווחה. וגם היה סיפור ספציפי של ילדי עמותת אור שלום, שאפילו ניסיתי להגיע אליהם. הם פונו לבן שמן בקייטנה. היו 62 ילדים וילדות ועוד 28 אנשי צוות, מגילי 6 עד 16.

אני לא אומרת שמה שאתה אומר הוא לא חמור. אני רק אומרת שיש דברים שנעשו. צריך לעשות עוד, וזה לא מספיק. אני גם רוצה לומר שמנכ"לית משרד ראש הממשלה, בשיחות שהיו לי איתה, עדכנה אותי שהיא מקיימת עבודת מטה זריזה ומהירה שהיא אישית מטפלת בה, מול כל משרדי הממשלה, על מנת לגבש החלטת ממשלה לעיר אשקלון. ובעיניי, זה הזמן גם שלנו פה בוועדה להיות מעורבים בזה, ואני מתכוונת להיות חלק מזה בבקרה שאנחנו ככנסת עושים על הממשלה, ולראות שניתן מענה. אני בקשר יומי עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה נעמה שולץ.

אתמול היה דיון עם מנכ"לי משרדי הממשלה, והנושא של אשקלון היה אחד הנושאים. אני מבקשת מהנציגים שפה להתייחס לכך.

המצב באשקלון לא טוב. מה שנתנו זה פלסטרים. זה לא מספיק. גם התקציב שנתנו למרכז החוסן של העיר אשקלון – ויושבת כאן מנכ"לית הקואליציה לטראומה טלי לבנון – חצי מיליון שנתנו, וטוב שהבנו שצריך לתת את זה, וטוב שכך, כי אתה תשתמש בזה, וחצי מיליון אולי זה אפילו טיפה מכל מה שאתה צריך שם במרכז החוסן, זה פעולות שנעשו מבעוד מועד.

אני מקווה שכל מי שפה שמע את האמירות הקשות והלגיטימיות של ראש העיר אשקלון. ואני אמשיך להיות איתך גם כחברת ועדה, ואנחנו נתייחס כאן. אני אשמח שתישאר אתה או תשאיר מישהו מטעמך שיקשיב, ונמשיך אחרי הדיון הזה לדבר ברמה האישית.

אני רוצה לומר לך באופן אישי, שעם כל המצב הקשה שהיית בו, מבחינת גיבוי המשאבים והתוכניות הרבות – אפילו הנושא שהעלית, שאתה מפחד מהקטע שישלחו אותך, שתצטרך לפנות תושבים לתוך המקלטים, שרשת החשמל לא ערוכה ורשת הביוב לא ערוכה לכמות כזאת, כי המקלטים מפעם, אני מכירה, תאמין לי, כל שורה וכל דבר שחרצת. ופירטת פה אפילו מעט ממה שאני מכירה בפגישות הרבות איתך.

אז על המנהיגות, על הניהול, ועל אורך הנשימה שנתת לממשלה, לכוחות הביטחון – לא היינו עושים את זה בלעדיך. תודה, תומר.

תודה רבה. אני מאוד מעריך גם אתכם. תודה.

ראש הרשות הבא שאיתנו, אופיר ליבשטיין משער הנגב.

בוקר טוב לכולם.

בוקר טוב, אופיר. מה שלומכם?

בוקר טוב לכולם. נעשה את זה קצר. אני חושב שאפשר להגדיר שהתוכנית שיצאה לפועל להפוגות עבדה בהצלחה, ואחרי שבחנו אותה, היא עובדת טוב, הצגנו את זה כבר במבצע הקודם, וראינו שזה עובד. ועכשיו זה עבד עוד יותר מסודר. יישר כוח. זו הזדמנות להגיד תודה ליורם ולכל הצוות, שאפו ענק.

דבר שני, אני חושב שכל הנושא של התקשורת מול מקבלי ההחלטות, הקשר איתם, גם בצבא, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום, אלוף פיקוד העורף, עד הדרג הפוליטי, שר הביטחון, ראש הממשלה – גם רם, זה שאתה הגעת, פנטסטי, כל הכבוד, אני חושב שזה חשוב מאוד. כולכם עשיתם עבודה טובה בעניין הזה. בסוף התקשורת, כשאנחנו יודעים, כשאנחנו מדברים איתכם, ואנחנו בפחות ערפל, אנחנו יכולים להעביר את המסר הזה גם לתושבים, ואני חושב שזה עובד טוב.

בנושא של הפיצויים – צריך לראות שזה יוצא לפועל כמו שמדברים. מה-2 בחודש, כל מי שלא יכול להגיע לעבודה, שהיה אסור לו להגיע לעבודה, שיקבל את הפיצוי. זה ברמת השכירים. החלק השני זה הנושא העסקי. כל הנושאים העסקיים, גם בחקלאות, גם בתיירות, בהסעדה – למצוא את המנגנון הכי פשוט בשביל שהם לא ימשכו את האנשים. זה שאנשים מרגישים שמושכים אותם, ולא נותנים להם את המענה טוב – ואני מדבר על בעלי עסקים – אנחנו צריכים לראות מה צריך לעשות בשביל לפתור את הבעיה הזאת, שזה לא ישאיר לבעלי עסקים טעם שהם נשארים מאחור.

דבר אחרון, אני חושב שהיה פה מבצע שנוהל היטב, גם ברמה הפוליטית והמדינית, גם ברמה הצבאית, ואנחנו צריכים להיות עם הפנים קדימה לתרחישים האחרים. זה היה תרחיש ללא חמאס. זה סיפור אחר לגמרי. עכשיו צריך להסתכל, אוקיי, זה היה בקנה מידה כזה. איך אנחנו מתארגנים לסיכון אחר לגמרי עם חמאס, איך אנחנו מתארגנים לתקופה ארוכה יותר, ואיך אנחנו מתארגנים במקביל בחזית הצפונית. בזה צריך להשקיע עכשיו את האנרגיה.

תודה ועל הכיפאק על התפקוד וההתנהלות. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולהגיד מה קורה אם בעוד שבועיים או שלושה, או חודש או חצי שנה, החמאס פה – וזה ליגה אחרת מבחינת קצב אש, אורך וכל מה שקשור, ומה קורה עם החזית הצפונית ואיך זה משפיע על נושא הפינויים, כמו ההפוגות האלה, כי זה משנה את כל כללי המשחק.

אלה הדברים, מבחינתי. יישר כוח לכולם. תודה רבה.

אופיר, תודה גם לך על הניהול של המועצה, על הירידה לפרטים. נסעתי בין היישובים וראיתי אותך מגיע לכל מקום, לכל נקודה, מדבר עם התושבים, הערכות מצב ואורך הנשימה שיצרתם לנו.

אני חייבת להגיד גם ברמה האישית – אני תושבת אצל אופיר ביישוב. אתמול חזרתי בלילה, וכשנכנסתי מצאתי על השער של הקיבוץ: ברוכים השבים הביתה, ברוכים הבאים עם עלות השחר. יפה. זה היה מרגש. למרות שהייתי פה. התרגשתי כשנכנסתי ליישוב. וכמו בעוד יישובים, אצלך במועצה בעצם לא נגמר המבצע, כי היום יש לנו את הקליטה של התושבים ביישובים. המון תודה על כל מה שאתה עושה שם, וכמובן, על נושאים שדיברנו במקביל ונמשיך לעבוד עליהם.

אני מברכת את אלון דוידי שלא יכול להצטרף אלינו, כי גם הוא צריך לנשום. אבל אני מכירה את כל הנושאים, וישבנו אצל אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, והרשימות קיימות אצל כולנו. שרי הממשלה הגיעו אליו, החלטות ממשלה. אז אני רק אומר שאת כל הנושאים העברתי למשרדים הרלוונטיים, ואני אבקש תשובות ונייצג את אלון בכבוד.

נשאר לנו ראש רשות אחרון שעוד לא דיברנו איתו, איתמר רביבו מחוף אשקלון.

הוא לא נמצא. הוא יצטרף.

אז כשהוא יוכל להצטרף, אנחנו נעצור. אורטל, תגידו לי מתי הוא יכול להצטרף. אנחנו נעצור ונגיד.

אני חייבת להגיד הערה אחת לגבי מה שעלה כאן, נושא הפיצויים שהעלה אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב, שהנושא הזה כבר הוחלט ויצא. הייתה ישיבה של ראש הממשלה, האוצר ומנכ"לית משרד האוצר. יצאו גם הודעות לתקשורת באופן רשמי, שהימים לפיצויים ייספרו מה-2 באוגוסט, מיום חסימת הצירים, ולא מיום הירי. זאת אומרת, נושא שתמיד היה עליו מאבק, ממתי עד מתי, הוא נושא שכבר טופל.

אני גם מעודכנת והייתי בזמן אמת כשמנכ"ל משרד האוצר, יחד עם שר האוצר, עשו דיון ספציפי עם רשות המסים על הנושא הזה. התקיימו דיונים עם מנכ"לית המשרד, ואנחנו נעדכן ונמשיך לעדכן. הוועדה הזאת לא סיימה את עבודתה בנושא הזה.

אני רוצה שנעבור לסבב. תהיו קצרים, כי נתנו את העיקר לראשי הרשויות. העבודה שיורם עשה כאן, וברמה האישית, גם השיח היומיומי, בכל שעה, בכל דקה על כל נושא, היה חדש לי והיה לי כיף. יורם, בבקשה.

ראשית, שלום לכולם. אני שמח שאת הפגישה הזאת אנחנו עושים בשוך הקרבות, למרות שאני יודע שאת יזמת אותה תוך כדי, ואני חושב שזה דבר מאוד חשוב. באיזשהו מובן אני חש גם סגירת מעגל, שכן את השיח החלנו כלקח משומר חומות, עם התחושות הקשות מאוד, עם אי ההחלטה על הפינוי הצבאי.

ודרך אגב, למי שאמר פה שהוא לא מחודד על העסק, אז אנחנו נחדד, אבל התוכנית הצבאית היא באמת מדוגמת, כמו שהצבא יודע לעשות פינויים, למרות שברירת המחדל לעולם תהיה – זה על פי הדירקטיבה של שר הביטחון, מה שעשינו עכשיו. אבל התחושות מ'שומר החומות' היו לא טובות. ואני רוצה להגיד לך, חה"כ נירה, במדינה שלנו תפקיד הכנסת זה להסתכל ולבקר ולתמרץ את הרשות המבצעת. ואנחנו הבטחנו, ואת לא הרפית. לזכותך ייאמר. ואני שמח שאנחנו יושבים היום בסיכום שהוא סיכום חיובי.

מלכתחילה, הכלי שחשבנו שהוא הכלי הרלוונטי זה לתת לראשי המועצות שמכירים באופן אינטימי את האוכלוסייה שלהם, את הכלים, ובחיכוך עם ראשי מועצות בסבב האחרון, ראש המועצה הוא באמת אסטרטג והוא פסיכולוג - - -

הוא לבנת היסוד. הוא יודע הכי טוב מה קורה אצלו.

חבל על הזמן. הוא פסיכולוג והוא אסטרטג. מדהים, מדהים. והוא אופרטור, וזה אירוע-אירוע.

בנימה אישית, חה"כ נירה, אתמול היינו בביקור עם שר הביטחון בזיקים, והוא נפגש עם משפחה שחזרה מהפוגה. והסיפור שלהם, כולל זה שפעם ראשונה בסבב הילדים לא חוו 'צבע אדום', מבחינתי, היה שווה את הכול. זה בפתיח, ומכאן ניגש לגופם של עניינים.

(הצגת מצגת)

מה שיוצג כאן זה סקירה כללית. אחר כך נדבר על האירועים ונדבר על משב הרוח, שלהבנתי, הוא הגיים צ'יינג'ר בסבב הנוכחי. צריך להגיד את האמת. בסוף, הדבר הזה נתן ודאות, נתן ביטחון, ובעיקר לא רק את התחושה, אלא את האמונה שמדינת ישראל באמת מתכוונת להיות עם האנשים שנמצאים בחזית. אז נדבר על התוכנית הזאת בכמה מילים, ואחר כך נעביר את רשות הדיבור לראש מטה פיקוד העורף שתסקור את האירועים, גם את מדיניות ההתגוננות, ואחר כך נדבר גם על המלצות להמשך. אז בתמצות אני אעבור על הדברים האלה. השקף הבא, בבקשה.

אז זאת השתלשלות העניינים. בסך הכול, כולנו היינו וכולנו מכירים, ולא נחזור על האירועים. אבל אני חושב שאחד הדברים החשובים, בטח בהקשר של משב רוח, זה הסיפור שברגע החל האירוע ומיד ניתן האישור, ומבחינתי, אחד הדברים שנעשה זה נפיק לקחים ונלמד, ונראה שאנחנו מחודדים ומשויפים, מתי העיתוי של התוכנית, אפרופו מה שירקוני אמר, מתי זה צריך להיות מופעל, וכן הלאה. אבל אני חושב שבסך הכול ההתנהלות פה מלמדת שהעיתוי של ההפעלה היה עיתוי נכון. וכפי שאמרתי, בסוף לשמוע את המשפחה מזיקים אומרת שהילדים לא חוו בסבב 'צבע אדום' – מבחינתי, זה אומר הכול.

יורם, אני רואה שמופיע 2 באוגוסט. זה גם התקדמות. הנה הדבר שחיפשתי.

נכון, נכון. חד משמעית.

ממש חיכיתי למצגת שלך, לראות ממתי אתם סופרים.

מ-2 באוגוסט.

מהיום שהאזרחים הוגבלו בחופש התנועה שלהם. יפה מאוד.

חד משמעית. מבחינתנו, הסבב השקט הזה הוא סבב לכל דבר ועניין. השיבושים יצרו הפרעות, ולכן מהרגע שבו העסק הזה הוכרז, מבחינתנו, זה היה ברור מאליו. זו גם הנחיית שר הביטחון, ואני שמח שקלענו ביחד לאותו דבר.

מכל מקום, הסיפור מתחיל, כפי שתיארה חה"כ נירה, עוד מ'צוק איתן' ומלקחיו, וביתר שאת ב'שומר חומות', שכן הייתה תוכנית צבאית שלא הופעלה, משיקולים צבאיים, וטוב שכך, שכן להפעלת תוכנית על ידי הצבא יש משמעויות גם מעבר לפרקטיקה של הוצאת אנשים, וגם לא היה באמת צורך מבצעי קונקרטי או סכנה ברורה ומידית. אבל לא הופעלה תוכנית אחרת. ובשיח שעיצב, בסופו של דבר, את ההבנות, ודרך אגב, חלקו גם קרה בכידרור פה עם יו"ר ועדת המשנה, ובעיקר עם ראשי המועצות, עיצבנו מענה שהוא, מבחינתי, ברירת מחדל.

הלוואי שלא יהיו יותר סבבים והלוואי שלא נפעיל שום תוכנית בהקשר הזה. אבל מבחינתי, זה המודוס אופרנדי האולטימטיבי בהינתן מצב כזה או דומה לו.

מי שלקח חלק זה ראשי המועצות, בהתחלה עם אמון מסויג. אבל לשמחתי, הם נרתמו לעניין, חוזים נצורים. דרך אגב, גם ידענו תוך כדי לתגבר בניסיון שיש לנו ממלונות קורונה כדי להגדיל את המאתר של החדרים. ובסך הכול למדנו שהעסק הזה יודע לעבוד בהתקשרויות מבעוד מועד, ויודע גם לקבל תגבור אד הוק באינוונטר נוסף של חדרים בעת הצורך.

מה שעשית תוך כדי בשיחות לילה שהיו בינינו.

נכון. דיברנו על הנשק הסודי שאנחנו מפעילים לעניין. בחור שאנחנו מכירים, ודרך אגב, המשימה שלו הייתה בכלל לפתוח מלונות קורונה. מי שמכיר את המאמץ המדינתי של לפתוח המון מלונות ולשים מבודדים, וכן הלאה – אז יש לנו את המנגנון ויש לנו את האיש המתאים שסייע ועשה עבודה מצוינת.

לרח"ל יש תפקיד מרכזי בלחימה, היא המתאם של הרציפות התפקודית הלאומית. ולמעשה, כל משרדי הממשלה פותחים את חמ"לי החירום שלהם. דרךאגב, יש לנו יקל"מים, יחידות קישור, מילואימניקים שיושבים בחמ"לים, ובצורה הזאת מנטרים את תמונת המצב. ויש לנו, יחד עם פיקוד העורף, חמ"ל אחוד שבו הם מנטרים את תמונת המצב המשקית מהרשויות. אנחנו מביאים את תמונת המצב המשקית של משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות, ובצורה הזאת אנחנו מנטרים ומשפיעים, ומנחים ומתעדפים, את כל הרציפות התפקודית הלאומית. זה המנגנון. הוא נבנה בשנה האחרונה עם פיקוד העורף. ולהבנתנו, זה המודל שבמלחמה בהיקף רב-זירתי או אחר, כשהשיבושים במשק יהיו משמעותיים, אז זה המודל שיעבוד ויפעיל את המשק בשעת חירום לאספקת השירותים והמוצרים האחרים. אני חושב שמה שהתהווה בין פיקוד העורף לרח"ל הוא מודל שלא היה.

וצריך להגיד את האמת, בסבב הזה או באירוע הזה הוא באמת לא אותגר. הרציפות התפקודית, ייצור המוצרים, אספקת השירותים לא אותגרה, ולכן , אומנם חמ"לים נפתחו והערכות מצב נעשו - - - אבל באמת-באמת שלא היה צורך.

תוכנית משב רוח מדברת על כך שמבעוד מועד יצרנו מנגנון שבו כל רשות, על פי התאמה יישובית, קהילתית, שכן כפי שאמרתי, ראש הרשות מכיר כל יישוב, ואם נדרש לפנות אותם באופן קהילתי, קבוצתי או פרטני, אז היא נבנתה, תקצבנו את העניין הזה, שמנו את הכללים - - -

אני הייתי שם תוך כדי, ואני מבין שיש פער בין קיבוצים למושבים. הקיבוצים יודעים בדיוק לאן הם מתפנים, ויש להם בדרך כלל קיבוצים שמארחים אותם. ובמושבים הדבר הזה פחות מסודר.

מי שמוביל את המענה הם ראשי המועצות. בקיבוץ שרוצה להתפנות כקהילה, אז הסגירה היא מבעוד מועד מול קהילה קולטת. במושבים, שזה התפנות פרטנית, זה מול מאתר חדרים במלונות או בבתי הארחה. קודם כל, זו פעם ראשונה שהעסק הזה יוצא לפועל, ואנחנו נלמד ונשתפר. חה"כ בן ברק, אנחנו נלמד ונשתפר ביחד עם ראשי המועצות.

גדי ירקוני, שיש אצלו המון מושבים, לקח חברה שעשתה שיבוץ מלונות, שיבוץ יישובים. ואז יש חברה שמתעסקת, מחזיקה מאתר, וזה עבד מצוין. יש לקחים שצריך עוד להפיק. למשל, בנתיב העשרה, שזה מושב עובדים שצריכים לעבד את האדמה. רוב העבודות שם הן לא עבודות חופשיות, ואחד הלקחים שעלה הוא שפינוי יהיה בטווח שיאפשר להם לחזור ולעבד את האדמה. זה שאני במרחק שלוש שעות נסיעה לכל כיוון, זה לא עוזר לי. נלמד, נלמד. זו פעם ראשונה שזה יצא לפועל. קודם כל, היה להתפנות. קודם כל, כמו שאמרת, שר הביטחון הגיע לשם והילדים לא חוו את זה. אז רם, אתה צודק, ברמת המושבים אנחנו צריכים לעשות העמקה.

מכל מקום, המספר הזה מעודכן לאתמול – היום מתחילים כבר לחזור חזרה, אבל 8,000 איש ניצלו. אני מניח שהמספרים טיפה יעלו עם שדרות. אבל זו כרגע התוכנית. וכפי שאמרתי, פעם ראשונה שהעסק הזה יצא לפועל, והוא נטע אמון, בעיקר אמון. בסוף, החוזה הלא-כתוב בין מדינה לאזרחיה צריך להיות מבוסס על אמון, ואני חושב שהתוכנית הזאת יצרה אמון. ומבחינתי, מבחינת שר הביטחון, בדירקטיבה שהוא נתן, זה המודוס אופרנדי בברירת המחדל להפעלה. נקווה שלא נצטרך להפעיל אותו יותר אף פעם.

יורם, ברשותך, אני עושה משהו חריג ועוצרת. צופה בנו בכל הדיון יושב-ראש הכנסת. הוא נמצא בסיור בעוטף והוא מקשיב לנו, והוא ביקש לעלות. הוא נמצא כרגע באשכול. כבוד יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

נירה, פעם אחת הצלחתם לסגור ליושב-ראש הכנסת את הפה, ניצלתם את זה עד הסוף, הא? בסדר, עכשיו הוא בחשבון איתכם. זה לא אני.

בוקר טוב לכולם, נראה לי שהדיון והנושאים שאתם עוסקים בהם הם הרבה יותר חשובים מהשיחות שלי ומביקור שלי יחד עם גלי. יישר כוח על העשייה.

יש כמה נושאים שכולנו עדיין אמורים לפתור. רק אתמול החלפתי עם נירה כמה וכמה מסרונים בנושא אותם יישובים שעדיין לא נכללים. נראה מה לעשות עם זה, גם בוועדת הכספים, גם באישורי ממשלה. יש דיון מליאה ב-15 באוגוסט. לא בטוח שנצליח להכניס את הנושאים האלה ללא בסיס כלכלי, תקציבי, אבל בזמן שנשאר נעשה את המקסימום.

מיקי, תודה רבה, קודם כל, על זה שאתה שם, וגם על זה שהדיון הזה מתקיים, כי גם היה קשה להביא אותו, וגם כשדיברתי איתך הפעלת את היכולת שלך לקצר זמנים ולעשות את זה עכשיו, אחרת לא היינו יכולים להיפגש היום. תודה רבה.

אני מאחל לכם בהצלחה ודיון פורה.

ברשותכם, אנחנו יורדים מהזום, ואני הולך לתת למיקי סקירה על מה שקרה פה.

בהצלחה.

תנצל את זה שהוא שם, גדי.

יורם, סליחה.

אני שמח להעביר את רשות הדיבור לראש מטה פיקוד העורף.

לירון, ברכות. תת-אלוף אישה, תמיד כיף לי לראות. ועם ההיכרות של הרקע שלך אני גם יודעת שעם ישראל זכה.

(הצגת מצגת)

תודה רבה. אני חושבת שלצד ההצלחות המבצעיות במבצע, יש הצלחה אזרחית מאוד גדולה. אני חושבת שהנחיות ההתגוננות שפיקוד העורף הפיץ – ואם תעברו שקופית, גם תראו אותן – היו במידה ובהתאם לאיום. תמיד אנחנו מנסים לאזן בין היכולת שלנו לקיים שגרת חירום ובין הרצון להציל חיים. ולכן ביומיים הראשונים ההנחיות היו מחמירות גם לעוטף וגם לכל איזור לכיש והנגב. אבל כן שימרנו את השגרה בשאר הארץ. ככל שהימים עברו והבנו את גודל האיום, הקלנו ואפשרנו יותר שגרת חיים.

נתבקשתי להציג כאן את הנתונים, ובפתח הדברים אני אגיד שצה"ל ביממה אחרי המערכה ומקיים למידה וניתוח של כלל הנתונים. אם תעברו שקופית, תראו את היקף הירי לעורף. 952 שיגורים לעבר מדינת ישראל. 73% מהם הם לשטח פתוח, ורק 27% לשטח בנוי. היו לנו 24 נפילות בשטח בנוי. משרד הבריאות התייחס לנפגעים, אבל הנפגעים שלנו ככלל במבצע הזה הם קלים, ללא הרוגים.

לא שמתי את הנתונים כי הם עדיין בניתוח, אבל מניתוח ראשוני של הנתונים, עיקר הירי ליישובי העוטף, שדרות ואשקלון במיקוד. זה לא חדש לנו, הירי לאשקלון והאיום הגובר עליה. זה בא לידי ביטוי גם בהיקפי הירי.

חשוב לי להתעכב על הדבר הזה ולהגיד עוד תודה שהוועדה הזאת עסקה בה, ורם, אני יודעת שעסקת בזה באופן אישי. אנחנו רואים את השיגורים מול הנפילות. כיפת ברזל ולוחמי ולוחמות כיפת ברזל עשו כאן עבודה מדהימה. אנחנו רואים את המספרים, אבל כל מספר כזה הוא עולם ומלואו. זה לא קצת. אבל אנחנו רואים את המספרים בין הלמעלה ללמטה.

אומרים, ארגון קטן, אבל הם ירו 1,200 טילים בארבעה ימים. זה לא מעט.

זה לא מעט, נכון. הם לא באותה איכות כמו של חמאס, אבל אכן, לא מעט, ויותר מ'חגרה שחורה'.

אם נדבר על התנהגות אוכלוסייה, אז ככלל ראינו שהאוכלוסייה בהחלט פעלה באופן אפקטיבי, התנהלה בהתאם לכללים. כמו שאמרתי, עיקר הפציעות היו מהלחץ, לרוץ למרחב המוגן, אבל נשמעו להנחיות, ותמונת מצב הנפגעים היא ראי לכך. ראינו בקיאות של האוכלוסייה וגם שימוש נכון יותר בפלטפורמות שלנו. זאת אומרת, הם יודעים לאן להיכנס, איפה למצוא את המידע, ובהתאם לזה אפילו ראינו עלייה במערכות הכתובות שלנו. זאת אומרת, להיכנס לפורטל, לראות איפה המרחב המוגן שלי, מה אני צריך לעשות כדי להתגונן, והרבה פחות טלפונים ביחס לזה. הניסיון של האוכלוסייה ניכר גם כן.

תוכנית 'משב רוח' שיורם לרדו התייחס אליה נתפסה כהפקת לקחים משמעותית.

תפרטי, כי אנחנו יודעים מה זה 'משב רוח'. תחזרי בשביל אלה שצופים בנו.

כל תוכנית ההפוגות והוצאת התושבים להתרעננות הייתה דרמטית, הוערכה דרמטית, וזכתה לפידבק מאוד גדול, לא רק מהרשויות, אלא גם מהאזרחים עצמם.

זו הייתה התוכנית החדשה הפעם.

התוכנית החדשה. אנחנו גם העברנו סקר ראשוני. אנחנו מחכים לעיבוד ולתוצאות, אבל ממה שאנחנו מבינים מהשטח, התוכנית זוכה להערכה רבה והייתה משמעותית מאוד לתושבים.

בנוסף, ראינו הצלחה והערכה רבה. זה אף פעם לא מובן מאליו לראות את מרכזי החוסן, את הצח"י, בתפקוד מרשים. ואני חושבת שזה מחזק את החוסן של האוכלוסייה והתוצאות ניכרות בשטח, וזה היה מדהים לראות.

לירון, את יכולה לתת התייחסות, לפני שאת מגיעה לדאשבורדים, לנושא של אוכלוסיות מיוחדות? עשינו כאן בוועדה שני דיונים מיוחדים על אנשים עם לקויות, לא שומעים, עיוורים, ואמרנו שהם אחת מנקודות המבחן שלנו, הם החוליה שאנחנו צריכים הכי הרבה להתייחס אליה. הם לא החוליה החלשה. אנחנו החוליה החלשה אם לא ניתן להם מענה. או שאילן יתייחס לזה בהמשך, אם תרצו.

אילן יתייחס.

אז נמשיך איתך.

לא היה אתגר משקי בהסלמה, שלושה ימים, רשויות התנהגו למופת. היקל"רים שלנו התייצבו לרשויות, כ-102 יקל"רים בכל הרשויות עד גוש דן. וזו תמונת המצב. על גבי השו"ב אנחנו יכולים לראות את תמונת המצב של כל אחד מול יעדי - - -

אמצעי הראייה והשליטה. אני מבינה אותך, אבל יש לנו אזרחים.

היום ברשויות יש מערכת לשליטה, לקבל תמונת מצב מרמת הרשות ועד רמת משרדי הממשלה, דרג מדיני. כולנו רואים תמונה אחת, מדברים בשפה אחת, ויכולים לראות את הצרכים של הרשויות. יורם דיבר על התהליך. הוא סדור, עם חמ"ל משותף שאנחנו יכולים לראות בזמן אמת. ואם תלחצו עוד, תראו שאנחנו בפילוח של כל רשות ורשות, וכל הרשויות התמודדו בצורה ראויה לציון וללא כל קושי.

אין לנו צהוב ואין לנו אדום-כתום. כולן ירוק. מהמם. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה.

כולן התמודדו בצורה נפלאה.

מהמם. ולא שאין בעיות, אבל כולן תפקדו בצורה מצוינת.

לגמרי.

לאור תמונת מצב המיגון בדרום, פיזרנו 26 מיגוניות ואפשר לראות את המקומות שהן יועדו אליהם. ככלל, אנחנו מתעדפים מענה של שיפורי מיגון תוך כדי לחימה, בעיקר למקומות שיאפשרו את רציפות התפקוד, פערי מיגון בשכונות שהבנייה בהן היא בנייה קלה, וכמובן, לתשתיות לאומיות ומחזיקי חומרים מסוכנים.

הופעלה תוכנית 'חלב שקדים' להורדת חומ"ס?

הופעלה תוכנית 'חלב שקדים'.

אז בעיקר בנייה קלה ושכונות ללא מיגון – שם פיזרנו את המיגוניות ועוד מוסדות דת ומתקנים חיוניים. אנחנו ממשיכים ברכש של הדבר הזה כי זה אף פעם לא מספיק לאור פערי המיגון הקיימים.

זאת אומרת, 26 מיגוניות פוזרו אד הוק, מה שנקרא, מיגון מתפרץ מהמצבורים שלכם לאור הערכת מצב ונקודות סיכון.

לגמרי. מול פערים שעלו לנו מהרשויות, ונקודות תורפה שהכרנו קודם לכן.

אין פער במיגון מתפרץ? האם אנחנו צריכים להקים מרכז מיגון מתפרץ בעיר אשקלון כדי לתת לה מענה עד שתוחל תוכנית המיגון?

יש לנו עוד מיגוניות במצבור, אבל בתוך תוכנית מגן העורף יש תוכנית רכש נוספת. זה לא מספיק מול הצרכים.

נעשה על זה עבודה.

עד כאן. המלצות שלנו?

המלצה ראשונה – וגם הסיוע שלך, חה"כ נירה, יתקבל בברכה – אנחנו רוצים לעגן את תוכנית 'משב רוח' בתוך החלטת הממשלה, כפי שאת יודעת, שהולכת ומתגבשת, וראש הממשלה הבטיח החלטת ממשלה מעודכנת לעוטף עד ראש השנה. אנחנו רוצים ש'משב רוח' יהיה התוך התוכנית לא כאיזה פק"ל הפעלה כזה או אחר, אלא כמשהו מדינתי.

אנחנו חושבים מעבר לתוכנית מגן העורף שנתנה בעיקר מענה לצפון ומענה נקודתי לדרום, שנכון לבנות תוכנית אינטגרטיבית חוצת-משרדים לשיפור המוכנות עד 20 ק"מ. אנחנו מבינים שאשקלון היא המיקוד, אבל לא רק. אנחנו מכירים פערים נוספים. צריך לטפל טיפול מערכתי במרכיבים רבים לחיזוק העמידה.

לא יהיה נכון לעשות לאשקלון תוכנית ייעודית מיוחדת?

אשקלון חייבת מיקוד.

היא חייבת מיקוד. היא גם יושבת על אתרים אסטרטגיים, ולכן היא יעד. להבדיל מרשויות, שאם אתה עושה מעגל שהם באותו היקף, אבל אין להם שם דברים שמהווים איום.

לגמרי. ויש פערים נוספים בטווח של עד 20 ק"מ שחשוב לנו להציג ומשרדי הממשלה מכירים, ואני חושבת שנכון להסתכל על זה. המיקוד הוא לגמרי אשקלון. זאת ההמלצה הראשונה.

ההמלצה השנייה נוגעת למימוש תר"ש רשויות. זה פרויקט שאנחנו עושים עם משרד הפנים. זו תוכנית רב-שנתית לרשויות, והיא נועדה לטפל במה שדיבר ראש מועצת שדות נגב על מרכזי הפעלה, גרורי חילוץ, העצמאות של הרשויות לתפקד בזמן חירום. התוכנית מסתיימת השנה, ואנחנו צריכים להסתכל ולבנות אותה קדימה. עד כה טיפלנו ב-65 מרכזי הפעלה במדינה, ועוד 100 גרורי חילוץ, ואנחנו חייבים להמשיך לחזק את הרשויות.

לירון ויורם, עלו כאן דברים שלא יכולים לחכות להחלטת ממשלה. ושוב אני אתן דוגמה אישית. כשאני אמורה לצאת מהרחוב שלי בקיבוץ, יורים עליי, יש צלף. ואפילו לא היו מחסומים, כי צה"ל היה צריך את המחסומים. לקחו סס"לים וסגרו. כל מיני דברים כאלה שאי אפשר, צריכה להיות ערכה לרבש"צים. הוא רוצה ערכת מחסום, הוא רוצה אלמנטים מסוימים, הבטונדות הקטנות שיש למע"צ אדום-לבן. דברים כאלה צריך מחר בבוקר, אתמול. יש?

חלק מהמרכיבים שציינת הם בתוך התוכנית שדיברתי עליה, שאנחנו נותנים לרשויות, וחלק אולי צריך להרחיב מול הצורך שיעלה בהמשך.

וכנ"ל הנושא שהגדרתי קודם, של הרבש"צים. בסוף ראינו את הקריסה, וזה היה קודם. חייבים תוכנית גיוס להם לא בהיבט הצבאי של הגנה על היישוב. אלא כשכולם עוזבים, הנטל והעומס שעליהם – בסוף, כמה שעות לפני הסיום אישרנו לרבש"צים לגייס חצי כיתת כוננות. אי אפשר. הם צריכים לתפקד. הייתה נפילה. הם צריכים להגיע.

המפעל שנפגע בקיבוץ ניר עוז, הראשונים שכיבו את האש, לפני שהגיעו כב"א, היו צוות הכוננות שהיה בלי צו. אנחנו לא רוצים לסכן אותם. אנחנו רוצים שהם יהיו כמו שצריך, וגם זה במידי. תודה, לירון. תודה, יורם.

לפני שנעבור לשאר הרשויות, הצטרף אלינו ראש מועצת חוף אשקלון איתמר רביבו. איתמר, קצר, אם אפשר. אבל כל מה שאתה צריך להגיד. אבל אם אני אגיד קצר, - - - יכעס עליי. זה ראש רשות.

הוא לא בזום.

אז תגידו לי כשהוא עולה. ואנחנו נעבור לבא בתור על פי המצע. אני רוצה להתחיל עם משרד הרווחה. אילן, תציג את עצמך.

שלום. אני אילן ברוש, ראש אגף החירום של משרד הרווחה. אני חייב לומר, אני חבר בכל הוועדות ועברנו הרבה מאוד סבבים. הסבב הזה התנהל עם הרבה הפקת לקחים. למרות שהוא היה קצר, מקומי, עם גב ועם יותר יוזמה שלנו. אבל ברמה הלאומית, ופה אני אומר ליורם וללירון, החמ"ל האחוד, הערכות המצב, מערכת השועל, הניהול השוטף, זה מודל מצליח. כל הכבוד. שאפו. ככה צריך לנהל מערכה בעורף. ואני כבר ותיק. אני עוסק בתחום הזה 20 שנה. הניהול המערכתי בימים האלה של המערכה 'עלות השחר' הוא מודל מצליח.

גם לגבי 'משב רוח' אני אגיד מילה אחת. דיברנו על זה והיינו בוועדה לפני שנה, והמודל של מרחק בטוח, שבעיניי אסור לפסול אותו, צריך לשמור אותו. הוא מודל מוצלח. הוא צריך להיות מודל שעובד בתרחיש יותר מורחב. 'משב רוח' הוא מודל טוב לראשי הרשויות. רק המלצה קטנה – לתת אפשרות לראש רשות להפעיל שיקול דעת מעבר ל-0–4, ויכולת נקודתית לגעת גם ב-0–7.

בתקציב נפרד, אתה מדבר?

נפרד או לא. אבל אם יהיה ראש רשות שב-0–7 יהיה לו מישהו נקודתי – אני לא אומר גורף, כי בגורף מדובר על מספרים גדולים – זה אפשרי. אז ברמה הזאת של ניהול המערכה, שאפו אחד גדול.

לגבי סוגיית אנשים עם צרכים מיוחדים – חשוב לומר, במערכה האחרונה גם השר מאיר כהן וגם המנכ"לית סיגל אתמול ושלום עברנו בכל הרשויות. גם באשכול, מנהלת המחלקה ליאורה, כשהיא ביקשה להוציא אנשים, לא מ-0–4, אלא בכלל, עם צרכים מיוחדים, הפעלנו את מרכז החירום. עד היום, דרך אגב, ביקשו החרגה להשאיר אנשים עד היום. מרכז שלווה הוא מרכז פתוח לאנשים שפונו מהעוטף. כרגע יש בשלווה שתי משפחות שביקשו להשאיר אותם עוד יום אחד כדי להירגע קצת, ולהחזיר אותם רק בהמשך.

אבל גם באשקלון – היינו שם פיזית, ומנהלת המחלקה באשקלון ביקשה להוציא 14 משפחות עם מוגבלויות שכרגע המיגון שלהן לא תקין. באותו רגע, תוך שעה, הוצאנו להן אפשרות להתפנות ולעבור למרכז שלווה, והמרכז פעיל וקולט. הוא יכול לקנות עד 800 נפשות עם מיטות זמינות מעכשיו לעכשיו. זה עובד.

נקודה שנייה – מרגע שמדיניות ההתגוננות, ופה אני חייב לומר שאפו גם לפיקוד, היא מדיניות מדויקת, בזמן, ידעה למצוא את האיזון בין ההגבלות, בעיקר לאנשים עם צרכים מיוחדים, לבין השמירה על ביטחונם. פינינו את עמותת 'אור שלום' שהייתה בטווח ה-40 והייתה בקייטנה, ביום שישי בלילה היא פונתה לבן שמן שיצאה מטווח הסכנה. כלומר, הטיפול הוא באנשים עם צרכים מיוחדים, לאור הפקת הלקחים, הייתה בתרחיש הזה מסודרת ונכונה. ואני אומר שיש עוד מה לשפר, בעיקר בהקשר של מיגון של מסגרות.

גם המסגרות שהיו בכרמיה ובשדרות – לא אפשרנו להם לחזור ביום ראשון. כרמיה היא מסגרת מורכבת מאוד, השארנו אותם במרכז הארץ ולא החזרנו אותם. שוב, זה היה מצב של הערכות מצב שוטפות בעיקר בזכות האפשרות לתקצב – דרך אגב, המשרד תיקצב ב-2.5 מיליון שקל את כל הרשויות בעוטף עד קו ה-40 ק"מ. הרשויות של 0–7 קיבלו 100,000 שקל לתפעול לצורך מתן מענים של רווחה - - -

והעיר אשקלון?

50,000 שקלים. אבל מי שרצה, זה היה תקציב גמיש, ומנהלי המחלקות קיבלו את זה באמצעות ישראל בודיק, מנהל מחוז דרום שלנו ומחוז מרכז.

על מחלקות הרווחה אתה מדבר?

חד משמעית, כן. אני חייב לומר שזו הייתה מערכה קצרה, מקומית, אבל הפקת הלקחים הייתה. יש לנו עוד כמה דברים לשפר ואנחנו על זה, ולהגיד תודה.

אני רוצה גם להגיד תודה, כמו שאמרתי ליורם. את הנושא של הפינוי של הפנימייה, מה שנקרא, בשידור חי עשית את זה איתי. אני הייתי. ואני רוצה להגיד – צוות משרד הרווחה היה בכל מקום, וזה אחד הדברים שהיו יפה, שמשרדי הממשלה – תמיד אמרו שהם בנתק, הם לא היו בנתק, הם ירדו והם הביאו משימות מהשטח, וכל יום כינסה מנכ"לית משרד ראש הממשלה דיון הערכת מצב עם כל המנכ"לים, וזה היה מהמם. אז אילן, תודה ברמה האישית. אתמול הייתי בשדרות וראיתי את האנשים עם מוגבלות בקהילה ואיך הקהילה של שדרות עוטפת אותם. זה היה פשוט מרגש לראות את זה. וברמה אישית, אני חושבת שלך יש משהו. אילן הוא אלוף משנה במילואים, מפקד נפה בפיקוד העורף, הוא היה גם מג"ד בגזרה של אוגדת עזה. אילן היה מג"ד שלי, וראינו ובדיוק דיברנו בלילה איזה 180 מעלות בין מה שעשינו כשהיינו שנינו מפקדים בגזרה למה שקורה עכשיו. שנינו מחייכים, נכון?

אני בטוח שטלי תרחיב על זה, אבל מרכזי החוסן וכל סוגיית החוסן גם קפצה פה מדרגה, ובטח תתייחסי לזה בהמשך. כל הכבוד.

אנחנו עוברים עכשיו למשרד הפנים. אלי, בבקשה.

אני אלי מועלם, מנהל אגף פס"ח במשרד הפנים, אגף שאחראי על תחום של קליטת אוכלוסייה מפונה, אבל גם על חללים, ולשמחתנו הרבה זה לא בא לידי ביטוי כאן. אני מקווה שגם לא יבוא לידי ביטוי באירועים הבאים.

יש פה הרבה מאוד יכולות שתוכננו מראש. יש פה תהליכים ארוכי טווח שנעשו מאז 'צוק איתן' לאורך השנים, ואני חושב שהדברים הגיעו לידי בשלות במבצע הנוכחי. ובסוף, הדבר הזה מחדד – כמו שאמרו ראשי הרשויות – את החוסן המרכזי ואת החוסן של ראשי הרשויות בתהליך של תכנון ראשוני ומלא.

בסופו של דבר, אני חושב שמאפשרים לראשי הרשויות לממש את התהליכים במתן התקציבים. בעצם העובדה שאנחנו, משרדי הממשלה, יודעים לתת את המענה העוטף מאחורה הוא תהליך שמאפשר לנו לצאת ממבצע כזה בצורה איכותית וטובה. צריך לקבע את התהליכים, כמו שנאמר פה. אבל תזכרו שגם כשבונים תוכנית, עדיין יש יכולת של רשות פס"ח לתת מענים בהיבטים של מקומות קליטה וחיבור בין הגופים הקולטים לבין הגופים המפנים, ואני חושב שזה בוצע בצורה איכותית וטובה. הרבה הערכה לכל מי שהיה שותף בתהליך. אני חושב שבשיתוף פעולה אנחנו מצליחים להביא הישגים טובים מאוד.

תודה, אלי. איזה לקח או שניים? אנחנו בסוף ועדה. חוץ מלמחוא כפיים ולהתרגש, אנחנו צריכים עבודה. יש משהו שאנחנו יכולים, ואתה ותיק - - -

אני חושב שהדבר המרכזי הוא תהליך המימוש. קודם כל, ההיבטים של התוכנית הצבאית שאסור לבטל אותה, צריך להכין אותה כבסיס באירועים הרבה יותר מורכבים. אבל עצם העובדה שחיבור בין התוכניות ומתן מענה אחוד בהיבט העברת המסר לתושבים, עד אחרון התושבים שידע במצב השגרה מה קורה בעת חירום ולאן הוא הולך, לשם אנחנו צריכים לכוון את היכולות.

ודבר שני, תהליך של קיבוע בהיבט התקצוב שבוצע פה בצורה איכותית וטובה, וקבלת החלטות מהירה לנושא התקצוב כדי שנוכל להוציא את אותם תושבים, הוא זה שמאפשר לנו בסוף את הגמישות ואת היכולות לתת מענה היקפי וטוב. לשם אנחנו צריכים להמשיך לכוון, לחדד את זה, ולהכניס את אותו תהליך בעדכון החלטת ממשלה מלון אורחים, שאנחנו צריכים להביא לידי ביטוי לאחר שתוקם ממשלה.

יש לי שאלה ברמת המשרד עצמו. דיברתי המון עם אלי רגב תוך כדי המבצע, ותודה גם לו. האם יש למשרד את הגמישות הנדרשת לקבלת החלטות לתקצוב אד הוק כמו שהיה עם אשקלון, או כמו שהיה עם ערים אחרות או כמו נתיבות במבצע הקודם? כי אם לא, אנחנו צריכים להסדיר תקנה שתאפשר לכם את זה כאן בוועדה. האם הייתה לך הגמישות הנדרשת שלא הביאה לפגיעה בקבלת החלטות למען התושבים והרשויות?

אני לא חושב שהייתה בעיה בקבלת ההחלטות או בגמישות, אבל זה לא תחום שאני בקי בו, אז אני לא רוצה לתת תשובה שהיא לא מהימנה.

אז אנחנו נלמד אותו בדיון נפרד. תודה רבה. איתמר רביבו, ראש מועצת חוף אשקלון, הצליח להתחבר אלינו.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני רוצה לפתוח באמירת תודה. תודה רבה לכולכם. אני חושב שראינו התגייסות, כמובן ברמה הצבאית, וגם ברמה האזרחית, שלכם, משרדי הממשלה, חברי הכנסת, כל הנציגים. מצאתי שותפים לעשייה בפרט באירוע הזה. אמרתי את זה בכמה הזדמנויות ואני אומר את זה כאן. יש לי תחושה טובה. אני חושב שהיא מבטאת גם את התחושה של התושבים, שבאמת הייתם פה ופחות נאלצנו לחזר אחר הפתחים, ובאמת הייתה אוזן קשבת. ואני חושב שזה משפיע בצורה משמעותית גם על תחושת הביטחון של התושבים. כנראה שיהיה הסבב הבא, אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל אני חושב שזו אבן דרך מאוד משמעותית הלאה.

אני חושב שגם הסיפור של ההתרעננות, - - - אני חושב שאפשר לומר שזה מחזק במידה רבה את המחשבה שלנו ואת האמירה שלנו שמדובר בפתרון טוב. הוא הופעל מהרגע הראשון, ממש איך שהתחיל הסבב האלים, נגדיר אותו ככה, אז קיבלנו מענה מהרגע הראשון ואמרו לנו שניתנה פקודת הפעלה גם לדבר הזה. אני חושב שזה עבד בסך הכול בסדר. זה לא קשור אליכם, אבל זה שזה יצא בשישי-שבת היה טיפה יותר קשה, אבל אני חושב שכל מי שרצה זכה למענה. אז תודה רבה לכם, תודה רבה לרח"ל, לפיקוד העורף, וכל מי שמעורב בזה.

צריך לחשוב על זה, אבל בהתחלה היה דיבור שמי שיצא יצא, ומי שלא יצא ביום-יומיים הראשונים תינתן לו האפשרות אפילו במהלך השבוע הנוכחי לצאת להתרעננות. אני חושב שזה מגיע לזכות התושבים. אני לא חושב שאנחנו עושים להם איזושהי טובה. אז בסך הכול אני חושב שזה עבד בצורה טובה. אני מעיר בהערת שוליים שיכול להיות שהיה צריך לתת לזה להימשך גם למי שלא יצא או כאלה שיצאו החוצה ורצו קצת להתרענן. אני חושב שזה מגיע לאנשים.

בסך הכול החוויה היא חוויה לא פשוטה ולא נעימה, למרות שאנחנו די מתורגלים בה. אבל בסך הכול יש אווירה טובה ותחושה טובה, גם ברמה הצבאית וגם ברמה האזרחית, ואני חושב שמגיע לכם רק מילים טובות. כמובן לכולם, לכל מי שעוסקים במלאכה, לכם חברי הכנסת, גם לשרים שהגיעו - - -

ועוד יגיעו היום אליך. אנחנו נפגשים עם עוד שניים.

נכון.

איתמר, העלית נושא שלא דיברנו עליו קודמיך, וזה נושא שהיה על השולחן ואני ארצה שגם טלי וגם יורם יתייחסו אליו אחרי זה. זה הנושא של הוצאת תושבים מהיישובים. בעצם יש החלטה שמי שצמוד-סמוך גדר, יקבל פינוי בעלות של 320 ש"ח ליום. ויש שתי תפיסות; אחת שאומרת שזו לא מתנה, אלא מי שצריך את זה בגלל הצורך, הוא יכול להשתמש בזה, זאת אומרת, אנחנו חייבים לתת לו לצאת, וזהו, ונגמר המבצע ונגמר.

עלתה סוגיה שאיתמר מוביל אותה – יש אנשים שמבינים את זה תוך כדי מבצע ואז הם יוצאים. ויש אנשים שמעבדים את זה יותר מאוחר, שהאסימון – למי שמכיר מה זה אסימון – נופל להם אחרי, והם צריכים את זה. זה שזה לא בטיימינג של המבצע זה לא אומר. אני, אברם, דוד, שולה, רם בן ברק – נפל לנו אחרי ואנחנו צריכים את זה כדי לעבור את אותו תהליך של פינוי המגירות שלנו, של לחזור למסלול. זה דבר אחד.

והדבר השני, אוקיי, כולם יצאו, אבל נשארו מלא אנשים שלא יכלו לצאת. אם אלה אנשים שיש להם משקים, בעלי חיים, אם זה כיתות כוננות, צח"י וכאלה, שהם החזיקו – האם יש תקציב ומענה להם? כי עכשיו, מה שנקרא, להציל את המציל או משל אווזי הבר. אלה הדברים שאיתמר הוביל, ואני אשמח כאן להתייחסות.

קודם כל, כדי שלא יישמע, אני אומר את זה הרבה בצורה - - - יישר כוח לכולם ותודה רבה. זה קודם כל. אבל אם אני מדייק את הנקודה, אני לא מבקש תקציב אחר. ההרשאה הראשונה שקיבלנו הייתה לשבעה ימים. אני גם לא מבקש לחרוג ממנה. זה עדיין במסגרת ההתראה שניתנה. פשוט, ברגע שיסתיים, אני מבין שזה צריך להסתיים. ואגב, יישר כוח גדול על זה שזה המשיך יום נוסף. אני אומר את הדברים, הכול ברוח טובה. וזה מגיע לכם, כי זה בזכות. גם כשהסתיים, אמרו, אנשים לא חוזרים באותו יום, יחזרו ביום שלישי בבוקר, וזה דברים שלא היו. אז הדבר הזה השתפר בצורה מאוד משמעותית.

אני רק אומר, זה גם לא חורג מההרשאה. זאת אומרת, ההקצבה שניתנה לזה מלכתחילה, ובוא נגיד שהסבב היה נמשך שבעה ימים, אז זה עדיין בתוך ההרשאה. יכול להיות שזה היה מוארך. ואני מסכים שלא צריך להאריך את זה לשבועות קדימה. זאת אומרת, אם הסבב הסתיים ביום ראשון בערב או ביום שני בבוקר, ואמרנו שאפשר עד יום שלישי, אז לדעתי, אפשר היה לומר לאלה שלא יצאו שאפשר לקחת שלישי-רביעי, כמו שאחרים לקחו.

זה לא רק כאלה שלא הספיקו. יש כאלה שאיך שמתחיל הסבב וטיפה לפני שהדבר הזה מופעל, כבר יוצאים החוצה. אנחנו רואים את הנהירה החוצה למשפחות. ונניח שעשו שישי-שבת אצל המשפחות, ומי שיצא מתוך היישוב ישירות לאותם כפרי נופש או למלונות, והם מצטרפים בשלב יותר מאוחר. צריך לקחת בחשבון שזה יולי-אוגוסט, ואלה חודשים שיותר קשה למצוא בהם חדרים. ראיתי מה זה עושה לילדים.

אתמול היה אצלנו שר הביטחון בקיבוץ זיקים, ישב עם משפחה, דיבר עם ההורים - - -

כן, דיברו על זה, הציגו את זה פה.

הוא דיבר עם הילדים. ראינו כמה זה עשה להם טוב. אני לא חושב שמדובר בכסף גדול. ועוד פעם, התחושות הן תחושות טובות. אבל זו סוגיה שעלתה, ונראה לי שאפשר לחדד אותה. זה עדיין במסגרת התקציב ועדיין במסגרת ההרשאה. למשל, אמרת צוותי צח"י – הרי שהם נשארו ביישובים, הם לא יצאו. רכזי ביטחון שנשארו שם ועשו לילות כימים - - -

חקלאים שנשארו לעבד את השדות כשאחרים יצאו, הם עשו משמרות כפולות כדי שלא נאבד יבול.

החקלאים שנשארו, אפשר לתת להם עוד יום-יומיים - - - זה מגיע להם בזכות. אבל עדיין, בסיכומו של דבר, אני חושב שההתנהלות הייתה טובה וראינו שם את כולכם, גם אותך וגם אותך, רם, שבאת לנתיב העשרה וחיזקת, וראו את האכפתיות ואת הדאגה, ואת המסירות. בגדול, וגם בקטן, רק דברים טובים.

תודה, איתמר. טלי, אני הייתי רוצה התייחסות שלך לנושא הספציפי הזה, לא באופן כללי. וגם משרד הבריאות, אם יש להם אמירה. ואז יורם, רק לנקודה הזאת שאיתמר ישמע אותנו.

קוראים לי טליה לבנון, אני מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה, ואנחנו גוף מקצועי שעוסק בהיערכות לחירום ומענה לחירום, וגם הגוף שמנהל את מרכזי החוסן עבור הממשלה. אנחנו מדברים על 12 מרכזי חוסן.

אני אתייחס לסוגיה שאיתמר מעלה. יש לי עוד דברים שחשוב לי להגיד, אבל הסוגיה שאיתמר מעלה היא סוגיה שמוכרת לנו מפינויים קודמים. זו סוגיה של אלה שיצאו ואלה שחזרו, ושימור החוסן הקהילתי. ואני חושבת שפחות מאשר להתעסק באם, מהזווית המקצועית שלי, לאפשר לאנשים שלא יצאו עוד איזשהו מטווח זמן שהם יצאו, אני חושבת שהאתגר הגדול שיושב אצל ראשי הרשויות ואצל אנשי המקצוע זה לשמור על החוסן הקהילתי ועל הרציפות של אלה שיצאו ונשארו עוד, ואלה שחוזרים. וזה מעורר הרבה מאוד חיכוכים – למה אני יצאתי ולא יצאתי, וכן הלאה. אני חושבת שהאתגר הגדול שעומד בפני כולנו זה האתגר של מציאת הדרכים לשמור את החוסן הקהילתי.

אמרה אתמול הילה, מנהלת מרכז החוסן של שדרות, שכולם חייבים לנקות מגירות. זאת אומרת, זה שנגמר ועכשיו הבנתי איפה אני נמצא, את אותו תהליך של לצאת החוצה, להתנתק, לנקות את המגירות ולחזור, צריך לכל הבעלים. והיא אמרה שאם לא, אם אנחנו לא דואגים גם להם, אנחנו נשלם את המחיר הזה בבריאות, בטיפולי חוסן, כי את כולם צריך להחזיר למצב שהיה קודם כמה שאפשר. את מקבלת את האמירה הזו?

אני מקבלת כמובן את האמירה. אני רק חושבת שלניקוי מגירות יש כל מיני אופנים. הוא לא בהכרח - - -

המילה מגירות היא שלי, סליחה.

לא, לא. בסדר, הניקוי או ההתאווררות או העבודה על החוסן ועל היכולת שלי להתמודד עם האירועים, יש לה כל מיני אופני התערבות, וחלק מההתערבות יכולה להיות גם בחזרה בקהילה.

תודה. משרד הבריאות רוצים להגיד משהו בנושא?

אני אתייחס. אני חושבת שהנתונים שאני אציג יראו את הפעילות שנעשית בתחום.

אז תיכף נגיע. יורם, וגם האוצר יתייחס לדבר.

רציונל התוכנית הנוכחית בנוי על כך שלמעשה הצורך הוא צורך מבצעי, שכן בין 0 ל-4 בלתי ניתן להקים אורח חיים חירומי סביר. זמן ההתרעה מנפילת פצצות מרגמה הוא אפסי, הווה אומר, אנשים צריכים לשהות, הלכה למעשה, בתוך מרחבי מוגנים. דבר שני, כל המרחב חסום, ובין 0 ל-4 זה שטחי הלחימה, זה שטחי הפריסה של הצבא. סוללות ארטילריה, וכן הלאה.

ולכן, מתוך הקושי לנהל שגרת חירום נולד הפינוי האזרחי הזה. ולכן, זה רציונל אחר, לשפות אחרי לטובת רענון, מגירות, וכן הלאה. כרגע התוכנית נותנת מענה כדי להוציא את האנשים, שכן אי אפשר לקיים אורח סביר, חירומי, בתוך המרחב הזה. זה כרגע רציונל התוכנית. על דברים אחרים אפשר לדבר בהמשך. אבל זה הרעיון.

אני חושבת שאמרת את מילת המפתח שצריכה להבהיל אותנו. אם עד היום ראינו ששברנו הרבה דברים בהבנה שהעורף האזרחי הם חיילי החוסן ואורך הנשימה של מדינת ישראל, אז גם אותם צריך להחזיר לכשירות, כמו שאנחנו עושים את זה. הכוחות שהיו, סיימו את תפקידם, אותם מטוסים, אותם אנשים, חזרו לבסיסי האב שלהם ומטפלים בהם, מחדשים ציוד, מטפלים באמצעים, בטנק, במרכבה, במטוס. אותו דבר פה. וזה שינוי תפיסה שננחיל אותה גם פה. ואני שמחה שאמרת את זה, כי לדעתי, יש פה לנו נושא שצריך לשפר אותו. התייחסות של האוצר לנושא הזה?

רק הערה לפני. יש שני מצבים של פינוי. יש פינוי שהצבא מחליט לפנות, לא לשיקול דעת האזרחים. כרם שלום, זה לא היה כך במקרה הזה. זו הייתה החלטה של ראש המועצה. אבל יכולים להיות מקרים ויש תוכניות, בצפון, אנחנו מכירים, שמפנים. זה סיפור אחד, זה בשביל לאפשר את הפעילות הצבאית וכשמבינים שיש איום ממשי על חיי אזרחים.

במקרה של הדבר הזה, מתפנה רק מי שרוצה להתפנות. אין כאן הכרח להתפנות. ולכן השילוב של תוך כדי או קצת אחרי הוא שילוב הגיוני.

חה"כ רם, גם בפינוי צבאי זה לא בכפייה. זאת אומרת, אזרח שמתעקש - - -

אבל זה אחרת.

זה נכון. והתכלית היא סכנה ברורה ומידית היא לא בגלל הקושי לנהל אורח חיים. אבל זאת נקודה ששווה לדבר עליה. כרגע, התוכנית, כפי שאמרתי, מכילה את מה שהיא מכילה.

אני דן נימני, מאגף תקציבים במשרד האוצר.

אני אציין על אשקלון – במסגרת החלטת ממשלה 1278 ממרץ האחרון, לפני קצת פחות מחמישה חודשים, כפי שהזכיר גם ראש העיר, הוקצו 320 מיליון שקל למיגון העיר אשקלון. רובו עבור מיגון פרטי. ביניהם יש גם 9 מיליון שקלים להקמת מרכז חוסן ממוגן בעיר. חוץ מזה, הוקצו בהחלטה עוד 8.5 מיליון לשיקום ושיפוץ מקלטים ומיגון חדרי מדרגות. כל זה בעיר אשקלון.

כמה סך הכול?

320 מיליון ועוד - - -

אבל המימוש עוד לא התחיל.

העברת הכסף נמצאת על שולחנה של ועדת הכספים. חלקו זה מיגון פרטי שהוא על פני מספר שנים. ראש העיר הזכיר עד ל-2027. זה אמור להיות 50 מיליון שקל בשנה. ויש רכיבים נוספים של 9 מיליון שקלים למרכז חוסן ממוגן, עוד רכיבים של התחדשות עירונית. ובנוסף לזה, יש עוד 8.5 מיליון שקל לשיקום ושיפוץ מקלטים, ומיגון חדרי מדרגות, בעיר אשקלון.

תודה. אנחנו מדברים על התכל'ס ומה אפשר לתת עכשיו, ואנחנו מבינים את הצורך. אנחנו באמת התקדמנו. אבל בסוף כסף בודקים במכולת, מה שנקרא, כשאתה משלם. אז אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים עם הנושא הזה.

לא עניתם בעצם לשאלה ששאלתי. דיברת באופן כללי, ואני שאלתי ספציפית על הנושא הזה, מה עמדת האוצר על מה שנאמר כאן בהינתן שיש תקציב, והתקציב הזה קיים. וכל מה שצריך זה רק להאריך אותו מעבר. האם יש התנגדות לדבר הזה? הרי לא מבקשים on top.

ממה שאנחנו מכירים, וזה גם מה שהבנתי מראש רח"ל, שהתוכנית מיועדת בעיקר לאירוע חירום ביישובים סמוכי גדר בעת לחימה. זו דרישה חדשה שאני לא מכיר - - -

אז אני רוצה שתרשמו לעצמכם. אנחנו נעשה עוד דיון. לא נוותר על הדברים האלה כי אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר בבוקר, וזה יהיה ארוך המחר בבוקר. אבל אנחנו רוצים להראות השתפרות גם בדיון הבא. אז אני מבקשת לבחון את הנושא הזה. תודה רבה. משרד הבריאות, עצרתי אתכם. סליחה. בואו נתקדם.

בוקר טוב. אני נועה חסדאי, מנהלת חמ"ל הבריאות הלאומי.

(הצגת מצגת)

בפתח הדברים אני אגיד שממבט של 18 שנה בתחום החירום, אני יכולה לראות, כמו אילן, את עקומת הלמידה, וחייבת לציין שהפעילות של רח"ל, הגם שהאירוע הזה היה מאוד קצר, המסלול היה סדור. ואני בטוחה שגם אם האירוע הזה היה ארוך יותר, אז זו הייתה שיטת העבודה. המתכונת מבורכת, עושה סדר, מתואמת בין כולנו, והתיאום והשיתוף עם פיקוד העורף במענה המידי מאפשר לכולנו לבצע, בעיקר במערכת הבריאות, את המשימה המרכזית של הצלת חיים.

משרד הבריאות, בהיותו משרד אופרטיבי, שנדרש גם לתגובה מהירה באירועי חירום אזרחיים, מפעיל חמ"ל 24/7, 365, כאשר מתכונת ההפעלה היא הרחבה בהתאם לאירועים. אותם מנהלי אגפים במשרד שאחראים על נושא מסוים, הם מנהלים מכלולים בחמ"ל. יש מתכונת הקפצה.

בית חולים ברזילי – ואנחנו כן התייחסנו ל-2 בחודש כתחילת אירוע. בית חולים ברזילי עבר ב-3 באוגוסט אימון מטה מעבר משגרה לחירום. האימון אומנם היה בגרף האימונים שלו. התרחיש עודכן בהתאם ל-2 בחודש.

מה שנקרא בפועל.

וככה, כשיצאנו היה להם רטוב לפני יבש, ויצא לפועל מיד.

ישר על יבש היה. עלו בתקשורת לא מעט – כולל מנהל בית החולים שדיבר על הנושא של המיגון שלו, הנושא של החניות, הנושא של מיון ילדים.

עקב אכילס של המערכת. וזה לא דיון תקציבי, אז אני אציג את המשמעות של היעדר המיגון בהיבט של השפעה על בריאות הנשים.

הרשות העליונה לאשפוז ובריאות בשעת חירום התכנסה להגדרת מדיניות הפעלת מערכת הבריאות כבר ב-19:30 בערב ביום שישי, כאשר כל בעלי התפקידים עודכנו והחלו בעבודה בשעה 19:30. ולכן רמת הכוננות עלתה בכל מוסדות הבריאות לרמה ב1, כאשר יש לנו סט פעולות מוגדר מאוד. מוסדות הבריאות מאומנים, מכירים את המשימות, ומה המשמעות של ב1.

כבר ביום שישי הועברו מאושפזים למרחבים המוגנים יותר, ומי שאפשר שוחרר הביתה לקבלת המשך טיפול ותמיכה דרך קופות החולים. אנחנו אומרים שקורונה הוא אירוע קשה וטראומטי, אבל אין רע בלי טוב. יכולות המענה הרפואי בקהילה, באשפוז בית, בטיפול מרחוק, מאוד השתדרגו בקורונה, ולכן הופעלו גם כאן, בהתאם מלא והלימה להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף שעודכנו השנה בשיתוף פעולה מלא איתנו, ובסיוע מידי שקיבלנו של החיילים.

זה משהו שנעשה השנה לאור לקחים קודמים?

השנה עודכן.

יפה.

ולכן, מהרגע שהיו ההנחיות האלה, כולם כבר הכירו, הספקנו להטמיע את זה בשטח. העבודה היא מאוד צמודה, וכך גם החיילים שקיבלנו באופן מידי להעברה למרחבים מוגנים.

עקב אכילס של המערכת היום זה פערי המיגון. אני אתייחס בדוגמאות, כדי שתבינו מה המשמעות של פערי מיגון. זה אומר שצריך להעביר חולים שמאושפזים בטיפול נמרץ, לנייד אותם, לנתק זמנית ממכשיר, להעביר למכשיר נייד, לנתק למקום אחר. זה אומר שחולי דיאליזה שאמורים להגיע לטיפול שלוש פעמים בשבוע, וגרים בנתיבות, אנחנו אחראים, אנחנו ארגנו להם מענה חלופי, אבל המענה החלופי הממוגן הוא בבאר שבע. זאת אומרת, שבאיזור תחת אש הוא צריך לנסוע לבאר שבע לקבלת טיפול. זה אומר שבבית חולים הרצפלד 50 אנשים סיעודיים שלא ניתן היה למצוא להם בכל השינויים של לנייד בתוך המבנה, היה צריך להעביר קשישים סיעודיים למוסדות אחרים מחוץ לגזרה, לאנשים כאלה זו השפעה בריאותית שעלולה להיות הרת אסון. וזה לקחים שלנו מאירועים קודמים.

עם הפערים שהצגת כאן, וסליחה שאני עוצרת אותך – דיברת על המיגון ועל הציוד האישי. אני רק רוצה לומר שעלו עוד שלושה דברים בצורה מובהקת מאוד בעוטף. דבר ראשון, קופות חולים אחודות, אם את יכולה להתייחס לזה - - -

אני אתייחס. אני אציג גם את הנתונים - - -

מאה אחוז. ודבר שני, לקצר תורים לאנשים. אנשים בעוטף שהיו להם תורים, ופתאום אי אפשר, ופונו למקומות אחרים. אחד הלקחים היה, תנו לנו מענה באחד המקומות שפינינו אליהם. זאת אומרת, כמו שיודעים שיש קופת חולים קולטת – אם זה קופת חולים כללית מול כללית, אנשים איבדו תורים שהם חיכו להם שנה וחצי שנה, ושווה לדבר על זה. ומעבר לזום – הרבה פעמים תורים עם רופאים אפשר היה לעשות בזום, חמ"ל זומים.

עובדים שלא הגיעו ליישובים. דובר כאן על חוף אשקלון, יישוב שלם עם אנשים מבוגרים שלא מתפנים. האחות של קופת חולים כללית צריכה להגיע מהעיר שדרות והיא אומרת, אני לא יוצאת מהבית, או מבחוץ, מאשקלון או מאשדוד. זה נושא שחוזר על עצמו. איך דואגים לזה שעובדים חיוניים יממשו את ייעודם. זו הנחיה לכל דבר.

ואחרון, להתייחס לבית חולים אסותא אשדוד, עם כל האמירה של עוד בית חולים בזירה, בית חולים חדש, מיגון. תודה.

אנחנו נרוץ מהר. כל התשובות ממוקדות כאן.

מה שנקרא, יש לי שקף לכל שאלה.

אני אתחיל בשורה התחתונה שמטרידה. המענה של מרפאות קופות החולים. תיכף תראו בשקף. הנתונים ניתנו מלא. זה בדיוק מה שנעשה – מעבר לטיפול בזום, מעבר לטיפול טלפוני. העיקרון שלנו בחירום זה שכאשר לא ניתן – ופה לא היה צורך – לתת את השירות במרפאת קופת חולים קרובה, אם אני מבוטחת מכבי או כללית, לא חשוב, והמרפאה הממוגנת הקרובה היא של קופת חולים אחרת, אנחנו מפעילים שירות אחוד. ופה לא היה צורך. מיד תראו את הנתונים. לא היה צורך. היה שירות מלא לכולם. צריך לזכור שבשישי-שבת פחות עובדות מרפאות. מוקדי הלילה כן הופעלו מתוך מיגון.

עוד שדרוג שתראו כאן, והרווחנו מהקורונה – זה משמעותי לנו גם בפעילות המלאה והתיאום מול מד"א – זה דאשבורד שאנחנו רואים באון-ליין מה קורה בכל חדר מיון.

מה אומרים הצבעים?

הצבעים אומרים את חומרת הפנייה של המטופל, ואומר את זמני ההמתנה, כמה כרגע אמורים להתאשפז וכמה מחכים רק לשחרור הביתה. אפשר לעבור הלאה. זו רק תמונה כללית. זה עזר שמסייע לנו באון-ליין לעבוד מול מד"א ולטייב את הפינויים. זו תמונת מצב הנפגעים שהייתה.

ואם תראו, התוצאות מראות שהיו מעט נפגעים. פגיעות הגוף שהיו, מרביתן המוחלט הן מהריצה לממ"ד. תראו בסגול, לא צריך אפילו לראות את המספרים, רק את זה שהכתם הוא לא גדול כמו במבצעים. ואלה תוצאות פעילות החוסן שנעשית כל השנה. מספר נפגעי החרדה היה נמוך משמעותית.

אפשר לעבור לשקף השלישי. זה המצטבר, והשקף הבא הוא ייעודי רק על ילדים. אפשר לראות גם בהיבט הזה ילדים עד גיל 18, את פילוח ההגעות לפי בתי החולים. וגם כאן המספרים נמוכים, לשמחתנו.

אפשר לעבור הלאה, ואז אפשר יהיה לראות בדיוק את רמת השירות. אם תסתכלו, השירותים, ואני מזכירה שוב, זה סוף שבוע, אבל יום ראשון והלאה, גם בשישי מוקדי החירום – על כל מרפאה שנסגרה - - -

יש מרפאות שעובדות ופתוחות ביום שישי, לקחת בדיקות והכול. יום שישי זה יום עבודה.

נכון. בהיקף פחות. אבל כל מה שהיה אמור לעבוד על כל מרפאה, כל שירותי הבריאות בקהילה, כל מרפאה שנסגרה נפתחה במקום אחר. השירות ניתן, אתם יכולים לראות, את האחוזים הגבוהים של המרפאות שפעלו. מה שנסגר זה רק מה שנגזר מפער מיגון כתוצאה מהנחיות ההתגוננות, וכמובן ניתן המענה החלופי. בוצע תגבור של צוותים רפואיים, וזה המענה המדויק לשאלה ששאלת. תגבור של צוותים רפואיים למתן שירות רפואי מרחוק, בין אם ברפואה היברידית, בזום, בטלפון, הרבה דברים היום השתדרגו בתחום הזה, וניתן מענה.

יותר מזה, תוגברו צוותים של יחידות לטיפולי בית, כי אם פינינו מבתי החולים הביתה את מי שניתן היה, אז מישהו אחר בקצה צריך להמשיך את הטיפול. אז זה נעשה. תוגברו בקופות החולים יחידות של צוותי טיפול בית.

לא היה פער?

לא היה פער בהיבט הזה.

אפשר לעבור הלאה, לשקף הבא של בריאות הציבור. אני רק אציין פה נקודה אחת שמדברת על הנושא של הפסקת תחנת הכוח בעזה, וכתוצאה מזה הזרמה של ביוב ושפכים לים. מגיעים צפונה, ולכן יש איסור – גם שהאיסור הוא לא ביטחוני – יש איסור בריאותי כרגע לגבי השימוש במים.

בהיבט של הגנה של צוותים, שירות פיקוח שהוא לא חיוני עבר. אפשר לעבור הלאה. בהיבט של הגריאטריה אני אציין רק את העובדה שכבר הזכרתי, שהיעדר המיגון מחייב להעביר אנשים סיעודיים במצב לא פשוט, כאשר כל שינוי מקום לאדם קשיש, אפילו אם מעבירים אותו חדר, זה משמעותי לו. באוריינטציה, בהתנהגות, שינוי כזה משפיע על בריאותו.

גריאטריה ומבוגרים בקהילה שלא במסגרת מוסדות, זה היה אחד האתגרים.

כשיש צורך, זו מתכונת עבודה שעובדת אצלנו כבר באוטומט, ובזה אין פערים. גם המוסדות הגריאטריים, מכלול גריאטריה אצלנו יודע אד הוק למתוח ולהרחיב מיטות איפה שצריך, במקומות מחוץ לגזרת האיום, להיערך ולקלוט, בין אם זה ממוסד למוסד, בין אם זה מבית חולים כללי למוסד כדי לפנות מיטות בבית חולים כללי או להרחיק מהאיום, הכול בהתאם לצורך, ובין אם זה לקלוט מהבית – גם בעבר היו לנו שמטפלם זרים צמודים פשוט עזבו - - -

זה היה אחד הלקחים גם בצוק איתן וגם כאלה שהעובדים הזרים עזבו, ויש לנו מבוגרים עם גריאטריה בבתים. את אומרת שיש תוכנית מענה לזה? לקלוט אותם בתוך המוסדות?

בקודים מיוחדים מעבירים אותם מהבית למוסד. לצערי, חלקם אחר כך נשארים במוסד. שוב, זה כל המשמעות הבריאותית של ניוד אדם קשיש במצב כזה. וחלקם חוזרים אחר כך הביתה.

לפניכם עיקרי פעילות שנעשתה בהיבט החוסן, אבל אפשר לעבור לשקף הבא שמציג את המספרים, וזה השקף האחרון שלי. אנחנו הפעלנו גם את המענה המוקדי הטלפוני של קופות החולים, גם מרכזי החוסן. אתם יכולים לראות לפניכם את הפניות. אחד הדברים שראינו גם ב'שומר החומות' זה שהאוכלוסייה חוששת לצאת מהבית בירי כזה, ובצדק. ולכן למדה ומשתמשת ונעזרת במענה הטלפוני, המענה המקצועי הטלפוני שניתן.

בנוסף, דרך ערוצי התקשורת הפצנו סרטוני הדרכה לאוכלוסייה כדי לחזק את החוסן, כדי לחזק את ההתמודדות. ובאופן משמעותי ניתן לראות הפעם במספרים האלה ירידה ומספר נמוך של פניות; גם נפגעי החרדה בבתי החולים וגם הפניות, ואני אציין שהפנייה למרכזי החוסן, חלק לא מבוטל זה מטופלים שהם מטופלים קבועים, לא מטופלים חדשים מתוך המבצע, אלא מטופלים מוכרים. עד כאן.

תודה. כשזימנו את הדיון הזה, הרבה משרדי ממשלה ביקשו שחרור, ואמרו, אין לנו מה להגיד. והתעקשתי שאין דבר כזה, שכולם יגיעו. ואני חושבת שזה שאנחנו יושבים כאן ורואים את כמות החומר ושיתוף המידע לציבור זה משהו מאוד חשוב. אז תודה, קודם כל.

יש כאן שני גופים שאני רוצה לשמוע – חוסן ומד"א. אבל ראשי הרשויות מקשיבים לנו ומדי פעם הם מבקשים לדבר. אז עד שיעלו את תמיר עידן משדות נגב, שפתח, ביקשתי שיגיע לוועדה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, חה"כ ולדימיר בליאק, שיזם דיון ביום חמישי בנושא הפיצויים. הוא בא גם לשמוע מה נאמר כאן, וגם להבין את הנושאים התקציביים. אז ולדימיר, ולאחר מכן תמיר עידאן.

תודה רבה. צהריים טובים. תודה על ההזמנה. אני קודם כל רוצה להודות גם לנירה שנמצאת בכל מקום בימים האחרונים, וגם לרם על הדיון החשוב הזה. ויישר כוח גדול לכל הגורמים הרלוונטיים, לראשי רשויות, למשרדי ממשלה, לצה"ל על הניהול המופתי של האירוע. אומנם היה קצר, אבל באמת מעורר השראה.

כפי שנירה אמרה, ביום חמישי נערוך דיון בוועדת הכספים בנושא הפיצויים. ואם מבחינת הנזק הישיר אין שום ויכוח ואין שום בעיה כי יש חוק והוא מאוד ברור, ומס רכוש כבר, למיטב הבנתי, ערך ביקורים ברוב המקומות שספגו נזק, אז לגבי הנזק העקיף יש תמיד ויכוח מתי להתחיל ומה להכניס למתווה ומה לא להכניס כי אין מתווה ברור, ואנחנו בוועדת הכספים נצטרך, בסופו של דבר, לאשר את התקנות של האוצר.

ראשית, אני מאוד שמח שהמנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים כבר אישרו שבעצם מהיום שכבר הוטלו המגבלות ובעצם חלה ירידה בפעילות העסקית, אז מהיום הזה נשלם את הפיצוי. וכמובן, נדאג בוועדת הכספים לדייק את הסכומים גם מבחינת שכר העבודה וגם מבחינת המחזורים כדי שהפעם גם בעלי עסקים, בעלי מפעלים והשכירים, יקבלו את הפיצוי, קודם כל, בסכומים הנכונים וההולמים, ובהקדם האפשרי בלי יותר מדי עיכוב. תודה רבה, שוב, על הדיון הזה. תודה על ההזמנה.

תודה לך מראש על הדיון ביום חמישי. לא היית בשלב שאני מודה מראש לפני שזה התקיים. אז יום חמישי, ועדת כספים, ולדימיר בליאק.

תודה.

תמיר, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. זה דיון מעניין מאוד וחשוב. שני דברים – האחד, דיברתם הרבה על פעילות של יישובים, אבל צריך לזכור שבתוך היישובים שפונו יש אנשים שלא מפונים ולא מתפנים, עם כל מיני צרכים כאלה ואחרים. אמרתי את זה קודם, אולי בעקיפין. אין להם מקום לשהות בו, לא להפוגה, לא לתפילה, לא להתכנסות כלשהי, וצריך לחשוב על הדבר הזה. אולי לתת לזה מענה בתוכנית רב-שנתית.

ודבר אחרון, אחרי שקצת ניצחנו אתמול, בוא נשלים את הניצחון. היישוב החדש בעוטף נמצא על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, אחרי שעבר את כל ההליכים ואת כל הוועדות, כולל המועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכרגע זה תלוי באיזושהי אמירה של המל"ל, שאם זה יהיה מספיק חשוב בעת הזו, אז אנחנו נוכל להתבשר על תחילת הקמתו של היישוב בעוטף עזה. יש הרבה מאוד פניות מכל רחבי הארץ שרוצים לבוא לפה.

כמה אנשים כבר רוצים להגיע ליישוב חנון שיוקם בשדות נגב?

אנחנו בלי רישום, אין עדיין רישום, ויש מעל 1,000 נרשמים כשיהיה רישום כי הם רוצים להירשם. אני חושב שבעקבות ההצלחה הצבאית, אם נוסיף על זה הצלחה אזרחית כזו, להודיע עכשיו תוך כדי הפסקת אש על הקמת היישוב, זה יהיה השלמה ראויה, ציונות לשמה. ואני מבקש מכל אחד ואחת מכם שיכול לסייע בדבר הזה, תסייעו לנו להביא את זה להחלטת ממשלה קרובה בשבוע הקרוב, ולהשלים את האירוע המוצלח הזה שהיה בשבועות האחרונים. תודה.

רם, אתה רוצה להגיד משהו על זה?

אני חושב שזאת אמירה נכונה מאוד וזה הזמן הכי מתאים, ואנחנו נעשה ככל יכולתנו שזה יאושר ויצא לדרך. אמרתי לך את זה כשהייתי אצלך, שנדבר עם ראש המל"ל ונראה שיביאו את זה.

אז גם אני אצטרף למה שרם אומר – בעצם התקבלה החלטת ממשלה להקים את היישוב חנון בעוטף עזה, וזה היה יוצא לפועל אם לא הייתה מתפזרת הכנסת. וכרגע, מה שמונע את הקמת היישוב הזה זה בעצם החלטה של יועמ"שית לממשלה שאומרת שזה לא יהיה פוליטי, אבל אני חושבת שהאירועים אומרים ואנחנו נעבוד בנושא הזה, ולא רק זה, גם החלטות אחרות, ראש הממשלה הנחה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה התנו שהם לא יתממשו אלא אם יוקם היישוב הזה בנושא של שטחים, וגם את זה אתה מכיר. ואני מגויסת וקוראת מפה לכולם לעשות את הערכת המצב, ואין חוסן יותר מאשר להקים יישוב כזה בדיוק בתקופה כזאת. תודה, תמיר.

אנחנו נמשיך למד"א.

תודה רבה. אני אורן בלושטיין, משנה למנכ"ל מד"א. עם תחילת האירוע, ב-2 באוגוסט, תיגברנו את כל העוטף בתיאום עם הרבש"צים והפיקוד כהיערכות למה שאמור לקרות. בנוסף לזה, מתחילת האירוע מד"א הפעיל את כל הסד"כ שלו באיוש מלא, מנתניה על אילת, כולל היערכות למעבר של נתב"ג לרמון ושמירה על הגבול הצפוני. והשלבים האלה גורמים לארגון להיות מתוח עד לקצה כל הזמן. בתיאום עם משרד הבריאות ועם אלוף הפיקוד, נתנו מענה לכל מה שניתן, ואנחנו חלק מהחוסן הלאומי.

ובאמירה הזאת אנחנו מבקשים שוב להזכיר שאנחנו עדיין נדרשים לתקצב את האירוע הזה ולתקצב את ההתעצמות לחירום של מד"א כדי לעמוד בכל האתגרים האלה. נכון לעכשיו, כל הפעילות בכל סוף השבוע שעברנו יחד, מד"א למעשה לא ממומן ולא מתוקצב, וכל זה מכיסו של הארגון. ואם ההסלמות האלה יהיו שוב – נקווה שלא יהיו – והן יהיו ארוכות יותר, אז המשמעות היא קרדינלית, ואנחנו מבקשים מהוועדה שתעשה את כל מה שניתן כדי לדאוג לתקציב סדור לתרחישים האלה. תודה.

אוצר, אני אבקש התייחסות גם לנושא הזה, בבקשה. ואם צריך, לבדוק נתונים, ולא לתת לי אמירה כללית.

יש לי שאלה אליך, אם עכשיו מפונה מישהו, לא מטיל שפגע בו, אם רצתי לממ"ד ונפלתי והזמנתי – אני משלמת על זה?

באופן עקרוני, מד"א עובד לפי צו אגרות. אנחנו פונים לקופות החולים, וכל מה שקופות החולים מאשרות, אנחנו לא גובים מהאזרחים. והיום, מעל 70% מהתשלומים של כל הפינויים האלה משולמים על ידי הקופות.

אני דווקא הולכת ל-30%.

במקרה הספציפי הזה, אני משער שזה ייפול על אירוע של ביטוח לאומי, שגם הוא מממן את כל הנפגעים, ואנחנו פונים גם אליו בטרם אנחנו מגיעים לאזרחים עצמם.

זה מה שהיה חשוב לי. אני לא רוצה לקבל את המעטפה האדומה של מד"א שאומרת לי, תוך 30 יום. אני נפלתי בזמן ריצה לממ"ד, לא כל האזרחים יודעים להתנהל עם זה. יש כאלה שלא יתייחסו לזה, ויתלו את זה באיזשהו מקום. יש מבוגרים בקהילה שהם אלה שנופלים. אני לא רוצה שהנטל הזה ייפול עליהם. אני לא רוצה להתעסק בפניות ציבור שאומרות, קיבלתי קנס ואני לא יודע לשלם אותו ולמי לפנות.

אז כיום אנחנו מנסים לממש את כל הזכאויות.

- - - כמו כב"א ואחרים. סוף סוף זה יהיה גוף של המדינה, ולא גוף פרטי, ויגיע לציון גואל. אין לנו גוף חירום לאומי לפינוי רפואי, אני מזכיר לכם. יש לנו כיבוי אש, יש לנו משטרה. זה גוף פרטי. הגיע זמן לעשות קצת סדר גם בזה.

אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון את דברו ועמדתו. תודה.

טליה לבנון, מרכזי חוסן, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות. לפני שאני נכנסת למרכזי החוסן, אני רוצה להתייחס למקומות בישראל שבהם אין מרכזי חוסן, ולהזכיר שהמבצע אומנם הסתיים מהר, אבל אם הוא היה ממשיך בפריסה גיאוגרפית כל כך גדולה, אני רוצה להתייחס לטיפול בנפגעי חרדה. ואומנם, יש לנו שיח ארוך מדי עם הביטוח הלאומי ועם משרד הבריאות, אבל אין מענה מסודר, זמין ומתוקצב לנפגעי חרדה במקומות שבהם אין מרכזי חוסן. וזה נושא מאוד חשוב בעינינו.

לגבי מרכזי חוסן, אני אתייחס למרכזים בדרום, כמובן לחברה הבדואית, לאשקלון, נתיבות, מרחבים ואופקים, וכמובן לעוטף עזה. מרכזי החוסן התחילו לעבוד. לצערנו ולשמחתנו, המנגנון מאוד משומן ומוכר, ומרכזי החוסן פתחו קווים חמים כבר ביום חמישי, התחילו תיאומים רגילים שיש להם עם הרשות. לכל מרכז חוסן יש דיוק אחר באופן שבו הוא עובד. היו ביקורי בית למי שפחד לצאת.

באופן חריג במבצע הזה – ואני רוצה להגיד תודה רבה גם לרח"ל – פתחו קבוצת ווטסאפ שעוד ועוד הצטרפו. אני חושבת שאם לא היו מפסיקים את קבוצת הווטסאפ, היינו שם הרבה מאוד אנשים. אבל זו הייתה הזדמנות לשתף במידע. לנו הייתה הזכות והיכולת לתת תמונת מצב כל הזמן על מה שקורה במרכזי החוסן מבחינת האתגרים והצרכים, הכיוונים ותמות מרכזיות שעלו. ואנחנו היינו צריכים לשתף, והיה קשב רב, וגם קיבלנו תשובות מאוד חשובות.

היו כמה נושאים שאני חושבת שצריך להתייחס אליהם. האחד, נושא הטיפול. נועה חסדאי התייחסה לזה שהמטפלים של מרכזי החוסן צלצלו לכל המטופלים שלהם. המספרים שנועה העלתה הם מספרים של הפניות החדשות. נועה, צריך לזכור שלמרכז חוסן יש 800 מטופלים, ובנוסף, היו 160 פניות תוך יומיים. זה מספר יחסית לא גבוה. אבל מהניסיון הקודם שלנו, אנחנו צריכים לזכור שהייתה שבת, ואנשים בדריכות, מחכים לראות מה קורה לפני שהם רצים לקבל טיפול, וכמובן ב-mode של הישרדות. אבל מהניסיון הקודם שלנו, אנחנו יודעים שכשייגמר החופש הגדול, ואנשים עכשיו בחופשה, יצאו, חזרו, יהיה גל גדול מאוד של פניות.

ואני חושבת, אפרופו הסיפור הזה, הסיפור של החילוץ, אם אפשר לקרוא לזה חילוץ, של כרם שלום באמצע הלילה, הוא דוגמה מאוד גדולה למאמץ אדיר, משותף, באחריות של ראש הרשות. אבל בלי השותפות של רח"ל ושל הצבא, זה לא היה קורה. זו גם דוגמה, בעינינו, לאימפקט גדול מאוד שיהיה בהמשך לתושבי כרם שלום, גם מבחינת החוסן הקהילתי וגם מבחינת החוסן האישי. אז נושא הטיפולים הוא נושא שאנחנו מחכים לראות את הגל המוכר לנו, כשיהיה קצת יותר שקט ואפשר יהיה להקשיב גם לקשיים הפנימיים.

הסיפור של ההוצאה הוא ה-סיפור של האירוע הזה, והוא היה סיפור מאוד מתואם, והייתה הרגשה של החזקה מאוד גדולה. אני רוצה להעיר דווקא איפה שאני רואה בעיה, כי באמת, אין סוף לדברים הטובים שאפשר להגיד על זה. אם האירוע לא היה מפסיק, היה אתגר מאוד גדול לרשויות ולמרכזי החוסן, וזו הזווית שלנו, להחזיק את המוקדים מחוץ לרשות. זאת אומרת, אם אני מנהלת מרכז חוסן באשכול ואני יודעת לטפל באוכלוסייה שלי, כמובן, בשותפות עם הרשות והרווחה וכן הלאה. אבל ברגע שיצאו למוקד אחד, וכמובן, היו מקומות שיצאו להרבה מוקדים, היה אתגר מאוד גדול להחזיק את הקהילה - - -

זה שומר את הקהילות בחוץ, במקביל לקהילות בפנים.

נכון. וכשאתה דיברת קודם על קיבוצים או מושבים – אחד האתגרים הגדולים זה למצוא מקום שיכול להכיל את כולם ביחד. ולפעמים היה צריך למצוא שני מקומות קרובים זה לזה, רק בשביל שאפשר יהיה לשמר רוח קהילתית. בסיפור של תמיכה, ואני מדברת על תמיכה בהיבטים שלנו – מישהו אמר לי, אבל הם יצאו לחופשה. זה נכון. הם יצאו לחופשה, אבל שוב, אני חוזרת לכרם שלום.

בכרם שלום היה צורך לעשות התערבות עם הילדים ועם המשפחות, וההתערבות הזאת הייתה צריכה לקרות כמובן ביום ראשון ושני, אחרי שטיפה נרגעו. אבל אם זה היה ממשיך, היה צריך לחשוב על זה, וזה משהו שהוא של כולם ביחד. אם ממשיכים את השיח הזה שנוצר בווטסאפ, כל משרד וכל אחד, יש לו את הזווית שלו. אבל חשוב מאוד, אל"ף, שהרשות תחזיק את זה, ולא שהמשרדים ירוצו פנימה, כי הרשות מחזיקה גם את אלה שנמצאים מחוץ לרשות. אבל זה אתגר מאוד גדול.

התמות המרכזיות שעלו בימים הקצרים האלה – הורים צעירים שפנו לבקש עזרה ויצאו הרבה מאוד חומרים להורים, להסביר להם איך מתווכים את הנושא הזה לילדים. משפחות חדשות בעוטף, אפרופו מה שאת אומרת על הרצון של עוד ועוד אנשים לבוא לגור בעוטף. אבל משפחות חדשות שחוות פעם ראשונה, נמצאות בצורך מאוד גדול. צרכים מיוחדים – היו הרבה שיחות על זה.

עולים חדשים – אני מוכרחה לומר שהיה חומר למחשבה. לא פשוט היה להגיע אליהם. זאת אומרת, הגענו אליהם, אבל הם לא צרכו שירותים. וזה מעורר מחשבה.

אני יודעת שהיה מיקוד ממש על הקליטה של העולים מאוקראינה, שבאו מטראומה ונכנסו לטראומה. דיברנו על זה עם הרווחה ועם רח"ל. ואני ארצה לעשות על זה מיקוד אחרי זה, עם משרד הקליטה שלא פה. אבל זה היה אתגר, מה שנקרא, טראומה בתוך טראומה, למשפחות שהגיעו.

לגמרי. אבל זה לא רק משרד הקליטה, כי למשל, 500 איש באיבים שבאו מאוקראינה, הם אחריות של שאר העולים מאוקראינה שישבו בשדרות. אנחנו מנסים להגיע. הם לא יודעים, או אני לא יודעת. משהו פה לא עובד נכון.

ועלה כאן הנושא – הוא נושא מאוד משמעותי – של עובדים זרים שנתקלנו בו גם ב-2014, ונתקלים בו גם עכשיו. שוב, מהזווית המצומצמת שלנו, אנחנו עשינו הכשרות לעובדים זרים בשביל שתהיה להם יותר יכולת ויותר חוסן לא לברוח ולהישאר, ולתת איזושהי החזקה לעובדים הזרים. אבל זה נושא שאנחנו רואים בו רק זווית אחת.

באופן כללי, חוסן בונים בשגרה. ואני מקווה שיתקיים שיח ארוך לגבי הקמת רשת מרכזי חוסן לאומית. אני כמובן – מי שיש לו פטיש, רואה בכל דבר מסמר. אז אני כמובן חושבת שזה דבר נפלא. אני שותפה להקמת מרכזי החוסן מ-2005. אני נפעמת מהדבר הזה.

והקמנו מרכזי חוסן השנה. הממשלה החליטה להקים מרכזי חוסן בנתיבות, מרחבים ואופקים, וזה מדהים. וכבר יש שם אנשים. ואנחנו נמשיך לסדר את זה.

אז אני חושבת שהנושא הזה חשוב מאוד, ואני שמה אותו כאן. האתגרים להמשך, מבחינתנו, זה קודם כל הסיפור של עלות הטיפולים. אנחנו תמיד נורא זהירים. לא מדובר גם על כסף. אבל אני שמה כאן את הנושא הזה, שיכול לבוא לפתחנו בספטמבר ומספטמבר. אני אזכיר רק שאנחנו עדיין מטפלים במטופי 'שומר חומות'. זה נושא אחד.

הנושא השני זה הנושא של הוצאת צוותים או טיפול או תמיכה. שי לזה כל מיני שמות, כצוות, לא כתושב נתיב העשרה, אלא כצוותים, צח"ים, מטפלים, צוותי הרשות - - -

להציל את המציל.

בסדר, כן. זה ביטוי אחד. לעזור לעוזר, לסייע למסייע. אבל לא לשכוח אותם, זה הדבר וזה חשוב מאוד.

הסיפור של חיזוק החוסן הקהילתי בא מכל מיני זוויות כאן. הוא בא מזה שמי יצא ומי חזר. עשינו סקר ב-2014 על הסיפור הזה. אחד הדברים שעלה זה סיפור של רגשי אשמה, גם של מי שיצא וגם הכעס של מי שנשאר, ואחר כך, הצורך לחבר. אז זה יהיה אתגר גדול מאוד להחזיק את החוסן הקהילתי. יש הרבה חשיבה בנושא הזה. אבל בסוף, שוב, בזווית של השותפות בין מרכז החוסן לבין הרשות לבין המחלקה הקהילתית במשרד הרווחה, הוא קריטי.

אני חייבת להגיד בהקשר הזה עוד דבר שנעשה השנה. רשות המתנ"סים, משרד הרווחה ואוניברסיטת באר שבע, מקיימים מחקר עם דגימה ב-12 יישובים על חוסן קהילתי. התוצאות שלו, ואני אשלב גם את פיקוד העורף, על מדד החוסן הקהילתי. שמנו כספים על זה השנה. אני עוקבת אחרי זה באופן אישי ומשתתפת בדיונים האלה. ונקווה שאת התוצאות של זה אנחנו ניישם כבר בהקדם.

עוד שלוש נקודות, אם אפשר.

בקצרה.

לנו, כגוף אזרחי, מאוד חשוב לנו להבין מול מי אנחנו יכולים להבין מה תמונת המצב של כל העבודה המופלאה של משרדי הממשלה, מה בעצם בסוף המשמעות של זה לגבי העבודה של מרכזי החוסן, כי אני מבינה שיש המון החלטות על כספים, ואנחנו לא יודעים איפה זה משפיע עלינו.

הנושא השני, אני אומרת את זה בזהירות ובאי נוחות, כי אני גם הספק של משרד הבריאות, ובכל זאת, אני חושבת שיש אחריות. בסיפור של אשקלון – אני מחפשת את המילים הנכונות – זה נכון שהוקצבו 9 מיליון שקל למבנה וגם למרכז לטיפול בבעלי-חיים, אבל התקציב של אשקלון הוא 1.5 מיליון שקל, ויש שם 120,000 תושבים, והתקציב של שדרות, שם יש 32,000 תושבים, הוא 4 מיליון. והציפייה לעשות את הפעילות מול התושבים של אשקלון, מבחינתנו, היא לא למשוך את השמיכה - - - אלא היא הופכת להיות מאתגרת מאוד.

והנושא האחרון זה הנושא של הסיוע לאזרח. זה הסיפור של קווים חמים. נועה דיברה על הפתיחה של הקווים החמים של קופת חולים. אני לא אובייקטיבית. יש את ער"ן. ער"ן קיבל למעלה מ-2,500 פניות ביומיים האלה. ער"ן הוא קו מקצועי. זה מה שהם עושים 24/7. אני חושבת שמאוד חשוב להשתמש במשאבים הקיימים, וכולנו יודעים שכאשר נותנים מענה מקל בדקות הראשונות, זה מפחית התפתחות סימנים של דחק. ואני חושבת שזה מאוד חשוב להנגיש את הידע הזה, כי אנשים יודעים ופונים, אבל להנגיש את הידע הזה שיש מענה כזה שהוא נגיש, חינמי ומשמעותי מאוד.

תודה רבה. משרד הכלכלה, בבקשה.

שמי דורון אברהמי, מנהל מינהל חירום.

למשרד הכלכלה יש תפקיד בחירום לפי יעדי השירות שקבעה רח"ל, וזה בעיקר במזון ומים. ועם פתיחת המבצע ניסינו לזהות פערים באספקה של מזון ליישובים, והיו כמה פערים, בעיקר עם יישובים שהדרכים אליהם נסגרו. ניסינו לתאם במיטב יכולתנו את האספקה בשעות האלטרנטיביות, כלומר, בשעות חלופיות ובדרכים חלופיות. ובסך הכול, אני חושב שדי הצלחנו, וגם למדנו מהמקרה הזה, ונפיק לקחים. תודה.

אני חייבת לציין ששרת הכלכלה הייתה כל יום כמעט בעוטף, ועלו מלא דברים שלא הזכרת אותם פה. אחד הדברים היה נושא כניסת ספקים. הרבה ספקים לא הסכימו להיכנס ליישובים בגלל הפחד. אני יודעת שחלק מזה זה שגרה וחלק חירום, אבל השרה התעסקה בזה.

אני הזכרתי את זה בדיוק. אמרתי שעסקנו בתיאום אספקת מזון של ספקים - - -

לא רק. גם טיטולים וכאלה, ולא חייב רק מזון בסיסי ומים. אז זה דבר אחד שהוא מאוד חשוב. דבר שני, זה מענה לעובדים ולצוותים מיוחדים במפעלים שנפגעו, חיבור של כל נושא הפיצויים שיהיה בפנים. אז יש לנו גם פה לעשות העמקה, ואני אבקש שתעשו מפגשים עם הרשויות ועם הלמידה ברמות של המחוזות. ואנחנו נעשה דיון רחב בנושא הזה. תודה. נשאר לנו את משרד התחבורה.

צהריים טובים. אני מיכל קלה בן חמו, ראש אגף חירום.

כמו שאתם יודעים, משרד התחבורה אחראי על רציפות תפקוד בים, באוויר וביבשה, והוא מאוד משפיע ומושפע מכל אירוע חירום שכזה. אני רוצה להצטרף לחבריי ולציין פה את רח"ל, לרדו והצוות המקצועי ברשות.

הוא משמין מרוב - - -

כן, מה לעשות. הוא דווקא היה בדיאטה בתקופה האחרונה.

לא. אני משמין, אל"ף, זה תצרף גנטי כזה, והיכולת שלי להימנע מפחמימות.

לא באנו כאן רק להחמיא, אבל צריך להגיד ביושר, כשהקימו את רח"ל, אני זוכר, הייתי אז הרבה יותר צעיר, ולקח הרבה שנים - - -

אבל נשארת יפה.

לקח הרבה שנים להגיע למצב שהעסק הזה עובד ומתפקד, ועובד ביחד עם פיקוד העורף, ולא כל היום נלחמים. וזה בהחלט מרגיע.

אז אני אמשיך ואגיד ששיתוף הפעולה בין המנחים הלאומיים שלנו, שזה פיקוד העורף ורח"ל, ניכר מאוד ומשפיע על כל ההתנהלות של משרדי הממשלה. אחידות, סדר, הערכות מצב, עדכונים שוטפים, מענה שוטף, גם אם זה השבת, גם חובשי הכיפות, וכולנו שומרי השבת, כשהיינו בדריכות מלאה.

מדיניות ההתגוננות המאפשרת של פיקוד העורף, מאפשרת למשרדי הממשלה לקבל החלטות על פתיחת מתקנים ושירותים לציבור. וזה איפשר למנכ"לית משרד התחבורה להחליט ולפתוח את משרדי הרישוי שנמצאים בעוטף. דיברו פה על חוסן אישי. אז אני מדברת על חוסן לאומי. אני חושבת שזה משקף חוסן לאומי, פתיחת משרדי ממשלה. זה אומר משהו החוצה.

באופן עקרוני, יש לנו תפיסת הפעלה מובנית ומאושרת על ידי רשות חירום לאומית, ומיד עם קרות אירוע, יש תהליך מוסדר ומובנה. מנכ"לית משרד התחבורה, שהיא מנהלת הרשות העליונה לתחבורה, מקיימת הערכות מצב, מכנסת את כל הפורומים ומתדרכת אותם.

ואני אגיד פה גם לשבח – מעורבות המנכ"לים שדיבר עליה לרדו בפורומים אחרים הייתה פה מאוד חשובה. וזו אמירה לכל אנשי החירום ולכל האנשים שעוסקים בעניינים האלה. זה משהו שבלט פה במקרה הנוכחי. אני אדבר בכמה מילים על המענה של משרד התחבורה באירוע האחרון ובכלל.

אם נדבר על תחום הנמלים, אז נמל אשדוד נכנס בטווח ההנחיות של 0 עד 40 וקיבל הנחיות מפיקוד העורף לרידוד חומרים מסוכנים ונערך, ונתן מענה בהתאם.

כל הנושא של מענה תחבורה ציבורית – אז כמו שאמרתי, בהתאם להנחיות ותוכניות שמובנות מראש לתת מענה בכל מדרג שהוא חירומי, יש פה מענה תחבורה ציבורית, כי אנשים צריכים להגיע ליישובים ויש כאלה שלא התפנו.

אני אשמח שתפרטי על זה, כי יש שלושה דברים מרכזיים שעלו כפער. אחד מהם היה פגיעה במרחב כפרי, וקווים לא יכלו להיכנס ליישובים צמודי, סמוכי, והרכבת באשקלון נעצרה. וגם אלה שיכלו לצאת לעבוד, לא יכלו, למי שאין אוטו. וגם למי שיש ולא רוצה להסתכן בנסיעה בכבישים, הייתה דרישה לשאטלים.

תסגרו חוזים נצורים, שימו במקומות מסוימים, וכמו שבצפון יש את התוכנית החכמה באפליקציה, זה נושא שצריך לשבת עליו, מיכל, וללמוד אותו, כי היו אלינו הרבה פניות כאלה. אליי, ברמת חברת כנסת, וגם למוקדים.

אנחנו עושים הכול כדי שהתחבורה הציבורית תפעל כסדרה עד כמה שאפשר, ודיברתי על מדרגים. אז יש מתן מענה ברמות שירות מסוימות – 20%, 50%, 75%. משתדלים להיכנס לכל הצירים האפשריים. אנחנו מקבלים את המידע על סגירת הצירים במערכת הביטחון ומשתדלים לעבוד בתיאום. אי אפשר להיכנס לכל יישוב, כי יש יישובים שממש-ממש סגורים, ותחשבי שזה מסכן גם את הנהגים וגן את האזרחים.

לא, לא דיברתי על זה. אני עוצרת כדי להבין. אמרתי שאטל. זאת אומרת, אם אני יכולה לצאת מקיבוץ כפר עזה לנתיבות כי יש נתיב, שמנתיבות ייתנו לי מענה, כי אין לי רכבת. זאת אומרת, להציב שאטלים ייעודיים לשני המרכזים, אשקלון ובאר שבע. משם נסתדר לבד. אבל קחו את זה כנושא שאני מבקשת, כי זה עולה כמה פעמים.

התחבורה הציבורית מתחלקת לשניים: לאוטובוסים ולרכבת. הרכבת בהנחיה של אלוף פד"מ ומערכת הביטחון, קו אשקלון-שדרות נסגר במידי בשל הסיכון וכולי. ויש תוכנית היסעים לרכבת ישראל בתיאום עם משרד התחבורה לשינוע אזרחים, מכל כיוון שהוא ומכל סיבה כשכל רכבת נסגרת בכל מקום בארץ, לא רק שם. אז יש תוכנית כזאת. אפשר להציג לך אותה אם תרצי.

בוודאי שכן.

בשמחה.

חברת נתיבי ישראל נתנה מענה שוטף לתיקון צירים ומפגעים בכבישים. יש מראש צירים אסטרטגיים שנקבעו, וחברת נתיבי ישראל נותנת מענה. אמרת מע"צ – אז זה היה פעם מע"צ, והיום זה חברת נתיבי ישראל.

חלק מהזמן עובדים לא נכנסו, לא התקיימו עבודות בכביש בשל הסיכון הביטחוני, אבל נת"י ערוכה ומוכנה לסייע לכל אירוע ומפגע.

בתחום התעופה – הייתה היערכות כבר מיום שישי בערב להפעלת כנפי כסף, וזה אומר, היערכות למענה ברמון. יש נוהל מקצועי של צוות מקצועי בראשות מנהל רשות תעופה אזרחית, יחד עם חיל האוויר ויחד עם רשות שדות התעופה ואחרים, שמחליט מתי המעבר, מתי לאפשר תעופה אזרחית בחלונות זמן. חשוב לציין שתעופה אזרחית מתקיימת. לא מדברים על שדה סגור. אנחנו מאפשרים את זה בכל מצב.

שירותים לאזרח – אמרתי, ניסינו לתת עד כמה שאפשר. מבחנים מעשיים בוטלו, אבל שאר השירותים ניתנו, ויש לנו שירותים ענפים באינטרנט ואתרי המידע.

אני חייבת לציין נושא אחד, ולדעתי, זה פער ושיפור נדרש ברמה הלאומית. כל הנושא של הסברה ברמה הבין-לאומית לנראות ולייצוגיות ולחוסן שאנחנו חווים פה, וזה חוסן לא רגיל גם של אזרחים וגם של משרדי הממשלה, צריך להיות "משווק", במרכאות, טוב יותר וגבוה יותר. אני מודה, שוב, לכל החברים פה שעוזרים תמיד בשוטף. ולחברים היקרים, תודה רבה.

חה"כ נירה, רק הערה אחת. אני חושב שאחד הדברים החשובים מאוד שפעלו לראשונה, זה ועדת המנכ"לים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה. הדבר הזה נכנס לשעון לחימה, לעדכונים איטיים.

במועדים קבועים, עם היערכות גבוהה.

ממש, במועדים קבועים. ואני חושב שזה שידרג את החיבור, זה שידרג את המחוברות, ואת המענה שניתן באופן דרמטי, וכולנו פה ותיקי סבבים כאלה ואחרים. זה דבר שלא היה עד כאן, ובאמת יישר כוח.

אז תודה רבה. ומיכל, אני חייבת לומר שני דברים. אחד מהם זה למשרד הביטחון ואליכם, זה הנושא של הכבישים האלטרנטיביים מהיישובים. יש מיפוי. אני יודעת שמנכ"ל משרד הביטחון הגיע אתמול אחרי פניות. יש כבישים שאני מטפלת בהם שנים, שצריך לתת להם מענה, ובחלקם נוסעים גם בשגרה, כמו נתיב העשרה, ציר היציאה לאוטובוסים. צריך לטפל בזה. זו גם סכנת חיים. זו בטיחות בדרכים. וזה נושא שחייבים לשבת עליו.

ונושא שהתגלה כליקוי – נתי עושה עבודה מצוינת, אבל בחסימת כבישים גילינו כשל שנת"י עובד באמצעות קבלני משנה לעשות עבודות שוטפות. ונסגרו צירים, והציר היחיד שהיה פתוח, היו בו עבודות, ועמדו אנשים 6 שעות בכביש, וזה מסוכן.

אני חייבת לציין לחיוב שפניתי כאחת העומדים, פתחתי חפ"ק ח"כית בצירים. זה עוד לא קרה לי. רם היה איתי אפילו בקשר, שדיווחתי לו באופן שוטף. ניסים פרץ אישית טיפל באירוע ותיכלל אותו, אבל לומדים מהלקח הזה. אין נוהל סדור של עבודות רגילות למי מדווחים. הרשות לא ידעה. משטרת ישראל לא ידעה. הצבא לא ידע. קחו את זה לטיפול. אני מציעה שמשרד הביטחון יתכלל את הנושא הזה.

אני חייבת לענות על הדבר הזה. אני קיבלתי את ההודעה ביום שישי, שיש עבודות בכביש, ואפילו לא ידעתי שעובדים ביום שישי בכביש.

נכון. אני אומרת, לא ידעו.

מיד העברנו את ההנחיה בתיאום עם פיקוד העורף, והעבודות הופסקו. וניסים אכן מעורב אישית.

כן, ניסים מלך העולם.

אנחנו פועלים בהתאם להנחיות של הגורמים הממונים. לכל יום עבודה יש השפעות כלכליות.

אז זה משהו שלמדנו ממנו, ונלמד כדי שהוא לא יחזור.

בעצם כאן דיברנו עם כל משרדי הממשלה. יש מישהו שדילגנו עליו?

אשמח להתייחס. אני ממשרד הכלכלה. אני ממונה אזורית על יחסי עבודה מחוץ לתל אביב והמרכז. שמי עו"ד לבקה חלבי-חסון, מטעם עו"ד רבקה ורנר.

רציתי להתייחס לשאלה שלך לעניין הפיצוי לעובדים או למעסיקים. במהלך המבצע עצמו, הממונה הראשית על יחסי עבודה, עו"ד רבקה ורנר, עסקה בזה ממש באופן רציף. היא ערכה שטף של ראיונות בתקשורת לגבי הנושא הזה.

אז יהיה או לא יהיה פיצוי?

יהיה פיצוי, והעניין של הפיצוי קשור יותר בצדדים ליחסי העבודה, וזה ארגוני המעסיקים והעובדים, כפי שקרה - - -

אנחנו נוודא שזה נעשה כמו שצריך, ולא שאנשים ייפלו בין הכיסאות.

ברור. וכפי שהיה גם במבצעים הקודמים – במבצע 'שומר חומות', למשל, היה הסכם קיבוצי, ולאחר מכן, צו הרחבה שהרחיב את הפיצויים גם על - - -

יהיה דיון ספציפית על זה ביום חמישי, ואת מוזמנת לשם. ולדימיר בליאק ינהל אותו בצורה טובה. זה דיון ספציפי רק על מה שאת מדברת.

תודה.

ואחרון חביב - - -

צהריים טובים, אני רביב מלאכי, המפקח הכללי על כוח אדם לשעת חירום, זרוע העבודה במשרד הכלכלה.

ממשרד הכלכלה אורנה שלחה אלינו לכאן את כל - - -

היא שלחה את כולנו. לא ידענו בדיוק על מה הדיון בהיבט הזה. אבל אנחנו פחות אותגרנו. כוח אדם לשעת חירום פחות אותגר, אבל השרה קיבלה את ההמלצה של שר הביטחון מיד עם מצב מיוחד בעורף, והפעילה את פרק ד' לחוק שירות עבודה ושעת חירום. זה אומר שהיה לנו את הכלי שיכולנו לגייס עובדים בכפייה, אם היינו נדרשים. חשוב לומר את הדבר הזה כי לפעמים צריך לשמור על המשק החיוני, במיוחד בעתים האלה. ואני חושב שבסוף, הגוף הראשון שאנחנו אמורים לתמוך בו זה הצבא. זה לא סוד שהצבא נתמך על ידי גורמים שהם גורמים פרטיים, קבלנים פרטיים. לשמחתנו, לא היינו צריכים את זה במהלך שלושת הימים האלה, אבל היינו לגמרי ערוכים מאותה שעה שהוגדרה כמצב מיוחד בעורף.

אני אגיד רק בכמה מילים – דיברו על זה כאן, ולרדו לקח לי את הדבר האחרון שחיכיתי איתו עד הסוף, על פורום מנכ"לים. אני חושב שהשילוב המוצלח שהיה פה זה הפקת הלקחים, מדיניות התגוננות שהיא גמישה ומאפשרת. היה לנו קל מאוד לעבוד. כמעט כולם יכלו לעבוד. אני כבר לא מדבר על המשק החיוני, אלא בכלל על המשק הכללי. בנושא של גיבוש תמונת מצב, הערכות המצב שנערכו ברח"ל על בסיס יומי – זה שמר אותנו.

וגולת הכותרת זה פורום המנכ"לים. כל הזמן, האתגר שלנו זה לקחת את המנכ"ל, שהוא יהיה מחויב והוא יהיה חלק מזה, וברגע שכינסו אותם, כולם היו לגמרי שם. ראש רח"ל, הרבה יותר קל לו לעבוד פה. בסוף הוא צריך לתכלל את מל"ח, וכולנו צריכים לעזור. ואני חושב שזה העניין הכי חשוב במבצע הזה.

לגבי השרה שלנו – השרה שלנו, מהיום הראשון ירדה למטה לשטח. אמרתי לה, איך את יורדת ככה בלי מיגון, והיא אומרת, אל תדאג, הכול בסדר. ומה שעניין אותה זה איך אנחנו מקטינים את חוסר הוודאות של האזרח, של העובד, של המעסיק. והיא רתמה את כולנו. היא רתמה את המנכ"ל, היא רתמה את דורון, היא רתמה את כל מי - - -

היא רתמה גם אותנו, ב-23:00 בלילה להגיע למקום.

היא רתמה את כולם, והגיעה לרשויות. הנה, יושבים פה ראשי רשויות, היא הגיעה אליהם פיזית. ואני אומר לכם, כיף לראות את זה. לא רואים את זה בכל דבר. אני כבר 10 שנים בתחום החירום. זה היה תענוג. ואני מקווה שלא נצטרך הרבה ימים כאלה, ושנוכל היום, בשגרה, לעשות את זה טוב יותר.

עברנו את כל מי שכאן. אני מסתכלת בעין שלא שכחתי אף אחד. לצערי, ואני חושבת שזה אשמתנו, שנגב וגליל וחקלאות לא פה, כי החקלאות זה מאוד חשוב, מה קרה עם החקלאים. ואנחנו נשלים את זה. נגב וגליל – אני יודעת גם משיחות עם המנכ"ל ועם השר באופן אישי, שנתנו מענים. אני פתחתי חפ"ק כזה, וקיבלתי תשובות אד הוק. אז אני אומרת כאן גם למנכ"ל וגם לשר. ואנחנו נעשה סיכום. זה לא סיכום. זה מה שנקרא לראות מה קורה, מה הבעיות עכשיו.

רם, לפני שאני מסכמת, אתה בטוח רוצה להגיד כמה דברים.

כן. קודם כל, נירה, תדעי שדיון שנקבע לשעתיים צריך להיגמר בשעתיים.

אלא אם כן החלטתי אחרת.

לא. אלא אם כן את לא רוצה - - -

קיבלתי הארכה.

זה דבר אחד. דבר שני, היו כאן כמה דברים, מעבר למחמאות, שזה נעים לשמוע, ובטח נעים לשמוע את המחמאות כשאנחנו בקואליציה ואנחנו בממשלה. אבל זו לא הייתה מטרת הדיון, ובדיון הזה עלו גם מספר דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם. הרבה דברים, ונירה רשמה את כולם. ותאמינו לי, נירה לא מרפה, ואפשר להיות בטוחים שכל הדברים כאן יטופלו כי היא יודעת לעבוד. היא רק לא יודעת לנהל דיונים בזמן קצוב.

אבל יש דברים שאני ראיתי ככאלה שצריך לטפל בהם, ותרשי לי, נירה, לציין אותם. אחד, זה הסיפור של הדרכים העוקפות בשגרה כדי שיהיו מוכנות בחירום. אני חושב שזה התפקיד של צה"ל, אבל צריך לראות מי בדיוק אחראי על זה. בסיבובים שאנחנו עשינו ראינו שלמרות כל החסימות אפשר היה להגיע, לרוב היישובים היה אפשר להיכנס ולצאת, ולנהל שגרה. ויש שם דרכים שבחורף אי אפשר יהיה לנסוע בהן.

מנכ"ל משרד הביטחון אחראי על זה.

אז צריך לראות איך בתקציב קטן יחסית אנחנו יודעים לייצר דרכים חלופיות לדרכים שסוגרים, ולהכשיר אותן. יש שם כמה נחלים שצריך לסדר. אבל צריך לראות שאפשר לנסוע בהן.

דבר שני, הנושא של מיגון העורף הוא המיגון. וכמו שהתחלתי את הפגישה הזאת, אנחנו חייבים לייצר כאן תוכנית לאומית סדורה שפרושה על שנים, ולהגיע לכך שבכל בית במדינת ישראל יהיה ממ"ד. אני חושב שזה אפשרי. אני חושב שאנחנו מדינה קטנה, צפופה, והאפשרויות האלה של פינוי-בינוי, תמ"א כזאת או תמ"א אחרת, לשדרוג של בתים, אפשר יחד עם החברה האזרחית והקבלנים לייצר תמריצים כלכליים שיעודדו את זה גם בפריפריה ולא רק בתל אביב. זה גם ישמור לנו על שטחים פתוחים שלא נצטרך לעשות אותם בנויים כי נגדיל את הבניינים, וגם ניתן פתרון לרעידות אדמה, שזה נושא גדול. וגם לנושא של מערכה. צריך להיכנס לדבר הזה. אין לנו ברירה. הפלסטרים האלה לא מספיק טובים.

אשקלון צריכה לקבל תוכנית ייעודית. היא לא עוטף עזה, אבל היא מאוימת לא פחות מעזה. וזו עיר גדולה ויש לה את הייחודיות שלה.

אני מאוד שמח, ובכל זאת אתן מחמאה אחת למנכ"לית משרד ראש הממשלה שעשתה כאן עבודה, ובעצם חיבור של כל המנכ"לים, ואני מאוד שמח על זה. אבל צריך להמשיך את זה ולא לעצור כשנגמרת המערכה להמשיך את זה בשביל ליישם את כל התוכניות. אז שוב תודה, נירה, על הדיון.

אני אחר כך אעשה ממוצע של מה אמרת עליי טוב ומה רע, ונראה אם בסוף - - -

הכול טוב. רק הייתה הערה בונה.

תמיד. מה בונה. אישה בונה, אישה הורסת.

אני רוצה לומר כמה דברים בעוד כמה דקות שאני אקח לעצמי במסגרת הזמן הזה. אז קודם כל, אני חייבת לומר אמירה אישית. כשנכנסתי לכאן כחברת כנסת, לוועדת המשנה למוכנות העורף, הייתה לי בטן מלאה מניסיון העבר שלי. באתי לרח"ל ואמרתי, מה קורה. באתי לפיקוד העורף, ואמרתי, מה קורה. באתי למשרדי הממשלה, ועברתי את כל המשרדים וכל המנכ"לים, וכל השרים, מה עם מוכנות העורף, מה עם מוכנות העורף, איפה נרדמנו בדרך. האם לרח"ל יש באמת את היכולת ואת השיניים לשלוט במה שקורה, האם צריך את רח"ל או לא צריך את רח"ל.

ואחרי שנה שלמה שגם דיברנו על הדברים והבנו שהמשימה של כולנו יחד היא לראות מה קורה, ואני אומרת, קודם כל, המבנה הקיים היום הוא מבנה טוב. צריך לחזק אותו, לסדר אותו, לארגן אותו. לא צריך להמציא משהו אחר. זה הדבר הראשון.

דבר שני, בהמשך למה שאתה אמרת, רם, כולנו כאן עם מחמאות ולא מחמאות, אבל בוא נעצור רגע ונחשוב. זה שלא עשו את זה שנים – כאילו על מה אנחנו מחמיאים לעצמנו? על מה שמצופה מאיתנו לעשות בשגרה ובחירום. תכל'ס, זו המשימה. בשביל זה יש אותנו פה. אז אין כאן מחמאות. יש כאן לממש את התפקיד שלנו. כמו שהחייל נלחם, וכמו שכל אחד, זה התפקיד שלנו כאן. ולכן, בתכל'ס, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

לא הזכרנו, וזה לא פחות חשוב, ואין כאן את הבט"פ שזה גם משהו. אני מזכירה שבמקביל לכל המערכה הזאת היה את תשעה באב. היה כאן משרד שלם ששמר על העורף, שאיפשר לנו את המשילות לעשות את מה שצריך – עלייה להר הבית, וזה עבר לנו. זה יכול להיות גורם נוסף, ואני גם מברכת אותם, רם, בהקשר הזה, של עוד מאמץ שהיה כאן במקביל והיה צריך לעשות אותו.

מעבר לדברים שסיכמנו ואמרתי תוך כדי, אז אמרתי, משרד החקלאות, נגב גליל, בט"פ, משרד החינוך, איך זה משפיע על ההיערכות לשנת הלימודים, כל מה שקרה כאן, במצב שקיים. כשדברים מנוהלים הם יוצאים לפועל. והיה כאן ניהול בכמה מאמצים ברמת משרדי הממשלה, ברמת רח"ל, ברמת משרד ראש הממשלה.

הערת כאן על מערך ההסברה. כאן מערך ההסברה כבר עבד ותיפקד, ואנחנו ראינו את זה, גם בלגיטימציה שקיבלנו בעולם. זאת אומרת, יש הרבה מה לעשות. בסולם 1 עד 10 לא תפקידי לתת ציון. אחר כך נעשה את העבודה וניתן. אבל התחלנו מכלום והתקדמנו, ויש הרבה מה לעשות.

אני רוצה לומר אמירה גם למשרד החוץ על העבודה הטובה שנעשתה. אתמול, אם אתם לא יודעים, היה זום הסברה לעולם משדרות, וניהל אותו סגן שר החוץ עידן רול, וזה מהלך מדהים שקרה במקביל.

אנחנו חייבים שהכול יהיה ממוגן. אורך הנשימה והרציפות התפקודית חייבים להיות. ולכן צריך לעשות עבודה ולראות מה התוכנית לזה ומה הפערים, וזה התפקיד של פיקוד העורף יחד עם רח"ל. ואני מבקשת לקבל את כל מה שצריך לרציפות תפקודית במתקנים ההכרחיים וברשויות, בדגש על מרכזי הפעלה.

מיוחדים בקהילה, אנשים עם מוגבלות וגריאטרים, את כל מה שעלה כאן, לעשות עבודה, אילן, ולרכז את זה.

כל נושא משרד האוצר – לבוא עם תשובות. אני לא רציתי לחזור אליך עם כל השאלות האלה. תעשו עבודה. נטע יושבת איתנו תמיד בדיונים האלה, ואני מבקשת שתעשו את המענה הזה.

שילוב ראשי רשויות חייב להימשך. אנחנו רואים כמה חוסן של ראשי רשויות משפיע על הלכי הרוח. וכאן אני רוצה לומר על האמירה שנאמרה כאן, וגם יורם וגם לירון הציגו אותה. בסוף, אורך הנשימה שלנו, של המדינה לבצע, יוכתב על ידי האזרחים. אם לא יהיה לנו גב, לא יהיה אורך נשימה. הוא תלוי באזרח ובהנהגה המקומית. אם לא ניתן לאלה ולאלה את הכלים, אנחנו נצטרך לעצור מבצעים, וזה כבר קרה לנו בעבר. ולכן, חוסן התושבים, חוסן הרשויות והתפקוד הוא קריטי, ואנחנו נעשה דיון על זה בנפרד.

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שכאן, ואני רוצה להגיד שלא גמרנו ושלא ננוח על זרי דפנה, כי המבצע לא הסתיים. היום של אחרי בחברה האזרחית לא הסתיים. כשהאחרונים יגיעו הביתה, ייפתח – ולחוסן אני רוצה להגיד משהו. המספרים שראינו כאן – לא. הבום הגדול יבוא עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש, כשאנשים ישבו בבית ויעכלו, כשהם יגיעו לבית ויראו את החניה שנפגעה בבית לידם ואת המכוניות המנופצות בחלק מהיישובים, הם יבינו, וואו, זה יכול היה לקרות לי, ואז תהיה הנפילה.

ואנחנו נחזק את מרכזי החוסן וניתן מענה. וכמו שלא ירדתי מזה עד עכשיו, שנה ושלושה חודשים, אני מתכוונת תוך כדי הבחירות וגם אחרי, ואני יודעת שהאופוזיציה תהיה איתי, כי בנושא הזה את כולנו מעניין אזרחי מדינת ישראל.

אז שוב תודה לאופוזיציה וליריב לוין, על זה שהדיון הזה מתקדם ומתאפשר. ותודה לכולכם. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.